פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 12 ועדת החוץ והביטחון 03/08/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 636 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שני, כ' באב התשפ"ו (03 באוגוסט 2026), שעה 14:00 סדר-היום: << נושא >> 1. תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)(תיקון), התשפ"ו–2026 << נושא >> << נושא >> 2. תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)(תיקון), התשפ"ו–2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר טלי גוטליב ניסים ואטורי מרב מיכאלי מוזמנים: הילה כהן – ראש תחום תכנון ובקרה, משרד הביטחון דב שדה – ראש אפ"י, משרד הביטחון רחל חן – סמנכ״ל וראש אגף התכנון, משרד הביטחון עמרי גילה – סגן בכיר למשפט בין-לאומי וביטחון, משרד הביטחון ערן יוסף – המשנה ליועמ"שית למשרד הביטחון, משרד הביטחון אראל מלמד – עוזר ליועמ״ש בין-לאומי פומבי, משרד הביטחון רעות רוזנבלום – יועצת משפטית, משרד החוץ עידו כהן – מחלקת פיקוח על הייצוא הביטחוני באגף לעניינים אסטרטגיים, משרד החוץ הדס ויטנברג – מנהלת מחלקת פיקוח על הייצוא הביטחוני באגף לעניינים אסטרטגיים, משרד החוץ ליאם גליסקו – ראש לשכת האגף לעניינים אסטרטגיים, משרד החוץ נעם וילנר – רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר עידו חי – רכז ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר דרור גרנית – עו"ד המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים איתן מנדל – מנהל חטיבת תעשיות ביטחוניות, התאחדות התעשיינים אלה יששכרוף – יו״ר דרך חדשה ייעוץ משפטי: איילת לוי נחום אור גנון מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)(תיקון), התשפ"ו–2026 << נושא >> << נושא >> תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)(תיקון), התשפ"ו–2026 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שלום לכולם, נושא הדיון שלנו היום הוא: תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)(תיקון), התשפ"ו–2026; תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)(תיקון), התשפ"ו–2026. כן, חבר הכנסת ואטורי, רצית להגיד משהו. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תודה. בנושא אחר רציתי להציע הצעה לסדר בנושא שהעלה בעבר גם חברי עמית בנושא הרעלת מזון ופירות. קיבלתי נתונים לידי שיש סכנה של מזונות נוספים כולל משקאות שמגיעים מהרשות. יש לי נתונים ממש ממוסמכים. אני מבקש להעלות את זה בוועדה בהקדם האפשרי. אלה דברים שקורים כבר היום, ביתר שאת אני יודע שהיום משאיות יוצאות ויש סכנה חמורה של הרעלת הציבור בנושא של משקאות. בנוסף לזה ואפילו חמור יותר ממה שהעלה עמית. אני אביא את הנתונים והכול ואני מבקש מאדוני היושב-ראש לקיים דיון בנושא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בהחלט. תודה לך, חבר הכנסת ואטורי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני יכולה לקבל זכות דיבור ברשות אדוני היושב-ראש, דברי פתיחה לתקנות הדחופות כל כך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש להניח שלהבדיל ממקומות אחרים לא נוציא אותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן, מזל שראית את זה כי אם לא היית רואה לא היית מאמין איך זה קרה. אולי אני אנצל את העובדה שאנחנו נמצאים כאן בוועדת החוץ והביטחון בוועדה גלויה כדי לומר את הדבר הבא. ועדת החוץ והביטחון חוקקה בין השאר את החוקים שקשורים לאונר"א. אונר"א זה גוף שתומך טרור, בין השאר התייצב היום בבית המשפט אביו של יונתן סמרנו, השם יקום דמו, שגופתו נחטפה על ידי עובד אונר"א. האבא דיבר עם נציגי אונר"א בהאג וביקש מהם שיחזרו לו את הגופה והם סרבו. היו משפחות נרצחים שביקשו להצטרף לעתירה הזאת, שנרצחיהם ויקיריהם נרצחו על ידי עובדי אונר"א ממש. הוגשה עתירה נגד חוקי הכנסת שעברו ברוב של 90 << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> 92. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן, 92. מה מדהים בתוך הדבר הזה, אני רוצה להסביר לך רק בתור עורכת דין עד כמה אבסורד עצם קיום הדיון. היית איתי בדיון הזה, הלכנו לדיון הזה, וברור לך שהעתירה הולכת להידחות. איך אנחנו יודעים שהעתירה הולכת להידחות, כי השופט גרוסקופף אמר: את טוענת פה טענה שזכויות אדם נפגעות, אבל זכויות אדם לא נפגעות, את לא יכולה להביא טענה בעלמא, לא הבאת תצהירים וכו'. ברור לגמרי שהעתירה, שטרחתי לקרוא את כל 130 העמודים שלה, שמהווה מסמך דיבתי כנגד מדינת ישראל בעולם, ברור שכשופט בבג"ץ מקבל מסמך משפטי שלא מחזיק מים הוא אמור לדחות את העתירה על הסף, לא לגרור אותנו במשך שנה וחצי, זה עוד הוגש ב-2025, ולא קובע דיון. הרי למה נקבע הדיון, מה הדיון הזה היווה? הדיון הזה היווה מראה לשופטים בעולם, הינה, אני השופט גרוסקופף, אני מקשיב לטענות, אני דואג לזכויות מיעוטים ביהודה ושומרון או בעזה, שברור שמדינת ישראל גם כשאנחנו חוקקנו את החוק קיבלנו את עמדת המשרדים השונים ואמרנו, זכויות אדם לא תפגענה, כי אנחנו מחויבים בחינוך, ברפואה וכו'. אונר"א הרי לא הגישה את העתירה, ברור שאונר"א לא יכולה להגיש עתירה, כי אין לה מעמד, כי יש לה להתבייש והיא אכן מסווה לתמיכה בטרור ואנחנו לא צריכים לאפשר את זה. אני אומרת לך את זה כי הגעת איתי הפעם לתוך הדיון הזה ואני חושבת שהיית די בהלם מחוסר הכבוד שרוחשת הרשות השופטת לנציגי נבחרי הציבור. יש פילוסופיות רבות בדמוקרטיות רבות שבהן הרשות המחוקקת היא מעל הרשות השופטת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עצם הדיון הוא חוסר כבוד פה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הרשות המחוקקת קובעת את המסד שעל בסיסו מחרים בן זכויות, אלא שבישראל הרשות השוטפת, במשך זמן רב מאוד, בזה לרשות המחוקקת. זה אפילו מתבטא באופן שבו מגיע סגן השר אלמוג כהן לדיון, יושבת בשורה הראשונה תומכת BDS והעירה לנו כל הזמן הערות, לרבות עורך דין שקילל אותי ואותך ואת איתמר קללות נמרצות. אף אחד לא מוציא אותם. אני פונה את איש המשמר, אחרי שהם אמרו, תפנו את המקום לסגן השר והם לא מפנים. דמיינו לכם שיגיע לכאן שופט ולא נפנה לו מקום בוועדה, אני לא יכולה להעלות דבר כזה בדעתי ולו מפאת כיבוד הרשויות השונות באשר הן. כשהוציאו אותי היום בכוח, כמו שאתם רואים את הסימן האדום על היד שלי, מפעילים עליי כוח המיליציה הפרטית. אני אמרתי לכם, לבית המשפט יש מיליציה, בעיני. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא מיליציה פרטית. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לך יש מאבטח, שלושה, לי אין. כשמישהו רק ניסה לגשת אליך המאבטחים שלך שומרים עליך, לי אין מאבטח, אין לי. אם היה לי מאבטח בדיון הזה אף אחד לא היה מעז להתקרב אלי, אף מאבטח לא היה מאפשר קרבה אלי. אבל אתה ראית באיזו חרפה מחללים את החסינות שלי ומוציאים אותי מבג"ץ. הרי היית, ישבת שם, ספגנו שם כל הזמן קללות מהעורך דין שלפנינו, כל הזמן הסתובב אחורה וקילל אותנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נכון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אותה גברת תומכת BDS, שכל הזמן העירה לי הערות, אני פונה אל השופט ואומרת לו: אדוני, תקרא אותה לסדר, למה אני צריכה לסבול את זה. הוא אומר: גברתי, את מפריעה, תצאי. אני אומרת לו: אדוני, אתה טועה, אין סיבה להוציא אותי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הייתי שם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היית שם. וזה לא הפריע לו לרגע אחד. איך אפשר לקבל, מילא חילול החסינות שלי, תחשבו מה מרגיש אזרח שהיה שם, היו שם הרבה אזרחים, גם יש שם עיתונאים שבהגינותם כתבו לי, שלא ברור למה הוציאו אותי. זה לא חדש, אני ממשיכה להגיע לשם ובעזרת השם אני אגיע לשם כשרת המשפטים. על אפם, על חמתם, בין ירצו או לא ירצו ומנסים לחדל אותי בזה. ופה שיהיה ברור לכל מי שייטען אי-פעם, שכשבחרו אותי בפריימריז לא התכוונו שאני אהיה שרת המשפטים. הכוח שאני מקבלת מהציבור, בועז, אדוני היו"ר, זה כדי שאני אהיה שרת המשפטים. ובכן, שופט שמחלל את חסינותו של חבר הכנסת במקרה הטוב, צריך לקבל קובלנה משמעתית, במקרה אחר כך יש כל מיני אפשרויות חוקיות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טלי, תודה רבה. אני רק רוצה להיות יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ולהמשיך בדיון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. אני אומרת לך פה, אני לא שותפה למרכיני הראש, כי אנחנו נמצאים פה בשם הציבור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה , טלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להתייחס לתקנות בקשר לייעוץ המשפטי. אני רוצה להתייחס כי אני לא רוצה להפריע במהלך הדיון. בתקנות בסופו של דבר יש כאן קיצורי תקופות וזה בסדר, אני לא מתערבת בעניין הזה וכך צריך. אבל הייעוץ המשפטי של הוועדה התייחס לאלמנטים שצריכים להיות אולי בחקיקה ראשית ואולי לא בחקיקה ראשית, בפערים בין הרישוי לרישיון וכו'. אני אומרת את זה כי אני קוראת בעיון רב את מה שהם כותבים, זה תקנות שהובאו אלינו כפי שהן הובאו אלינו והם לא נוגעות בכל המהלכים שכרוכים בזה. לכן צריך לאשר אותן כפי שהן. בסדר? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הפעם אני לא חושבת שיש בינינו מחלוקות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כן, כן, כן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הדברים ברמה המשפטים, זה נכון. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> שמחת אותי שאת קוראת לעומק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טלי, בסדר, אני רוצה להתחיל את הדיון. << אורח >> רחל חן: << אורח >> צוהריים טובים, אני סמנכ"לית וראש אגף התכנון במשרד הביטחון, ממלאת מקום מנכ"ל. עשר שנים קודם הייתי ראש אגף פיקוח על הייצוא הביטחוני ואני באה לכאן לבקש לאשר התקנות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> קראתי את הכול, וגם היו"ר תמיד מגיע מוכן, רק שיהיה ברור, קראתי את הכול לרבות הייעוץ המשפטי, אני אומרת את זה לאדוני היו"ר, אני אומרת, אלא אם כן לכם יש התנגדויות בדבר הזה, אני חושבת שהתקנות סבירות והתיקון מיטיב מקצר תקופות, עם מורכבויות, אני ממליצה לאדוני להקריא לנו את התקנות ולהצביע עליהן. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> חברת הכנסת גוטליב, רק אמירה אחת, זה שאנחנו לפעמים מעלים שאלות או נקודות לדיון זה לא אומר בהכרח שיש התנגדות לנוסח התקנות להיפך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל אל תגידי שאני לא קוראת את הכול. למרות ששלחתם את זה אתמול מאוחר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא, לא, להיפך. בכל פעם שאני עושה משהו ומישהו מתייחס אליו ברצינות רבה כמוך אני שמחה יותר מהרגיל. הערה, זה שאנחנו מעלים שאלות עומק זה הרבה פעמים לקראת התקנות האלה באופן ספציפי, שגם אני חושבת שהם בעיקרן טכניות, אבל יש כאן שאלות טכניות עמוקות יותר ומיטיבות ויש כאן שאלות עומק לתהליכים הבאים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בואו נתחיל את הדיון. קדימה, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מי שרוצה להשמיע דעה נוגדת שישמיע פשוט. << אורח >> רחל חן: << אורח >> ברשותכם, לפני שנצלול לתוך התקנות עצמן אני רוצה להגיד כמה דברים. אלף, אנחנו יוצאים מתוקף חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני. החוק נכתב ב-2007 ואני הייתי כאן ב-2017 לעדכן תקנות נוספות שמאוד מאוד הקלו על התעשייה הביטחונית במדינת ישראל במהלכים של ייצוא ביטחוני. החוק בא להסדיר את הפיקוח של המדינה גם על ציוד ביטחוני, גם על ייצוא של ציוד ביטחוני, גם על העברה של ידע ביטחוני וגם על העברה של מתן שירות ביטחוני מהטעמים הברורים. גם ביטחון לאומי, גם הצורך של מדינת ישראל לשמור על יחסי החוץ שלה וגם מגוון רחב של אינטרסים נוספים שיש למדינה. למה אנחנו נמצאים פה, משרד הביטחון ככלל, אגף הפיקוח בפרט, מסתכלים איפה אנחנו יכולים כל השנים לצמצם ביורוקרטיה, להנגיש בצורה יותר טובה את כל המידע שעוסק בחוק, בתקנות וגם בצווים לקהילת היצואנים. אנחנו מכירים את הערך, אנחנו מבינים שהייצוא הביטחוני מעבר להיותו ערך עבור התעשייה הביטחונית, קומות עבודה, וכן הלאה, מאפשר למדינת ישראל לשמור על עצמאותה בעולמות של האמל"ח. במסגרת המלחמה האחרונה, במשך שלוש השנים האחרונות, אנחנו רואים כמה אנחנו מאותגרים על ידי מדינות שלא מאשרות לנו ייצוא למדינת ישראל ולצרכים שלנו. לכן, אחד מהתפקידים המרכזיים שלנו הוא לשמר ולתחזק כאן תעשייה ביטחונית חזקה ומשמעותית. בתוך כך זה הייתה ועדה שמינה אותה מנכ"ל משרד הביטחון לפני שנה, היא הסתכלה על התהליכים מקצה לקצה ובסופו של דבר הגישה המלצות שרוב רובן התקבלו. בראש ההמלצות אחד, היה להתאים את התהליכים הרגולטוריים ואת החסמים האדמיניסטרטיביים במדינת ישראל ובמשרד הביטחון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שתהיה יותר ודאות כשאדם פונה. << אורח >> רחל חן: << אורח >> קיצור לוחות זמנים, בסוף אנחנו יודעים שלוחות זמנים יכולים לגרום לתעשייה או לחברה לפספס הזדמנויות. בכלל אנחנו נמצאים היום בעידן שבו לוחות הזמנים קצרים ככל שהם יהיו וכך ייטב. מאפשר להגיב בצורה יותר מהירה ומאפשר להיות תחרותי בעולם הגלובלי שאנחנו נמצאים בו. כמובן גם לעגן את רישום תעודת זהות מוצר, כפי שאמרתי בשנת 2017 כשהגעתי לכאן לוועדה כדי להתחיל את הרפורמה, שאישרנו אותה כאן בוועדת החוץ והביטחון, גם אז דיברנו על איזשהו צורך לייצר איזשהו עיגון של תעודת זהות מוצר. אני אדבר על זה עוד כמה מילים בעוד רגע. מבחינת הוועדה לבחינת התהליכים, בתוך המצגת יש מגוון רחב של המלצות, אפשר להתרשם על הרבה מאוד דברים שעשינו טרום הגעה לוועדה, בשביל להקל על התהליכים ובשביל להקל על היצואנים במדינת ישראל. מרמת התהליכים הביורוקרטיים של הקמת ועדות, צמצום ועדות, צמצום לוחות זמנים של הוועדות וגיבוש נושאים שאנחנו רוצים להביא אותם לכאן בצורה יותר בשלה. אנחנו נרצה לעסוק פה בקיצור לוחות זמנים גם של רישום במרשם. כלומר, יצואן, חברה, שמבקשת לעסוק בייצוא ביטחוני הדבר הראשון שהיא נדרשת לו על פי חוק הוא להירשם במרשם היצואנים. היום על פי התקנות נקבעו 60 ימים לרישום חברה במרשם היצואנים, אנחנו נבקש לקצר את לוחות הזמנים הללו. כנ"ל לגבי קיצור לוחות זמנים למתן רישיון שיווק שיצואן נדרש ממדינת ישראל גם לתהליך של רישיון שיווק ולאחר מכן רישיון ייצא. וגם לעגן את אותו מסמך שנקרא מסמך רישום מוצר בתקנות עצמן. אני רוצה לומר שאנחנו אחרי החלטת ממשלה 3567, שאושרה ב-4 בדצמבר 2025 מכוח אישור חוק ההסדרים. משרד הביטחון כרגע מיישם את החלטות הממשלה, כאשר החלטת הממשלה בכללותה מדברת על ייעול תהליכי הפיקוח על הייצוא הביטחוני. אני חושבת שבנושאים שהם רובם נרצה להביא גם היום וגם במהלך השבועות הקרובים. אני רוצה לומר שכל תיקוני התקנות מבחינתנו אנחנו עומדים בזמנים, מה שלא מונח כרגע נמצא בתהליך של הערות לציבור. אני מעריכה שאנחנו בתוך מספר שבועות קצר נוכל להביא גם את הדברים הללו לאישור הוועדה. יש שני שלבים, השלב הראשון הוא השלב שלשמו התכנסנו היום, עוסק בקיצור המועדים למתן החלטות גם לעניין הרישום במרשם הייצוא הביטחוני, גם לגבי שילוב אמצעים דיגיטליים. אני רוצה לומר שכבר היום, ולא רק מהיום ולא בחודש האחרון, במהלך כל השנים האחרונות דאגנו לכך שהיצואנים יוכלו להגיש כמעט כל דבר באופן מקוון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את המודפס הזה תיקנתם. היה צריך להגיש בעותק מודפס ואת זה תיקנתם עכשיו. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> דיגיטלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה אחד התיקונים. << אורח >> רחל חן: << אורח >> כבר היום אנחנו מאפשרים הגשה מקוונת גם לרישום במרשם היצואנים, גם הגשות לרישיונות שיווק וייצוא ביטחוני. לכן, אני אומרת, אנחנו נמצאים כבר היום בשלב מאוד מתקדם מבחינת הגשה מקוונת, בכלל כל המכוונות שלנו ליצואנים הביטחוניים. לכן, נבקש לעסוק פה בקיצור לוחות זמנים, הגשה דיגיטלית כפי שאמרתי, אנחנו כבר עושים את הדבר הזה, ומסמך רישום מוצר. מבחינת קיצור לוחות זמנים בתקנות היום להירשם כחברה ביטחונית עומדים לרשות אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני 60 ימים, אנחנו נבקש לקצר את הימים הללו ל-40 ימי טיפול, שבהם אנחנו מבצעים על פי חוק גם בדיקה פלילית וגם בדיקה ביטחונית של אותה חברה שמבקשת להירשם או אישיות שמבקשת להצטרף לרישום. אנחנו מבקשים לקצר כאן ב-20 ימים. אנחנו מבקשים לקצר את לוחות הזמנים לטיפול ברישיונות שיווק, כאשר אנחנו מדברים במוצר שהוא מוצר בלתי מסווג, נבקש לקצר מ-40 ימים ל-30 ימים את משך הטיפול. במקרים שבהם נדרשים 120 ימים כאשר המוצר מסווג או שיש רגישות מדינית, נבקש לקצר מ-120 ימים ל-80 ימים בסך הכול. אלה הדברים, אני מציעה שאנחנו נכנס פנימה לתוך התקנות עצמן וככל שיהיו שאלות נוספות אני אשמח להשיב. במצגת שהשארנו לכם כאן הדברים הרבה יותר מפורטים, ואם יש צורך, כפי שאמרתי, אפשר לגעת בכל דבר שהוא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה להגיד כמה דברים לגבי ההצגה שלך, שרה נמצאת כאן יחד איתי, במפגשים המדיניים שאנחנו מקיימים יחד עם הצוות פה, הנושא של הייצוא הביטחוני עולה פעמים רבות, לייעל ולא סתם להתעכב שלא צריך ושאין סיבה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> שאלה ואמירה. אני מניחה מהשיחה המקדימה שערכתי עם נציגיכם שהתיקונים שאתם מבקשים היום לעגן בתקנות מבטאים את לוחות הזמנים שאתם עומדים בהם כרגע מול היצואנים? << אורח >> רחל חן: << אורח >> אני אומר, על מנת לקבוע לוחות זמנים שאנחנו נדע שאפשר לעמוד בהם, לאורך השנים האחרונות קבעתי יעד לעובדי האגף ולשותפים שלנו על מנת לשים כאן תאריכים שאני יודעת שאנחנו מקירוב אליהם עם אתגר קטן. זאת אומרת, כדי לעמוד בהיקפים שיש לנו, מדובר פה בעשרות ואלפי בקשות שמוגשות בשנה, שכנגזרת של הרפורמה הזאת אנחנו נצמצם במהלך השנים הקרובות באופן מאוד מאוד משמעותי, אבל בוודאי בשנים הקרובות. אנחנו מתקרבים מאוד ללוחות הזמנים הללו ואני סבורה שנוכל לעמוד בזה. לא הייתי רוצה לקצר מעבר לזה, כי אז זה ייפגע בתהליך העבודה וגם לא נוכל לעמוד במחויבות. לכן, מצד אחד לרישום יצואן נקצר מ-60 ימים ל-40 ימים, שזה מאוד מאתגר אבל אני יודעת בוודאות שנוכל לעמוד בזה. וגם במקרה של בקשה לרישיון שיווק, אנחנו מקצרים את זה באופן משמעותי, האגף כבר מורגל. האגף והשותפים, אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני לא עובד לבד יש הרבה מאוד שותפים, גם המלמ"ב, גם אגף ביטחוני-מדיני, גם מפא"ת. יש לנו הרבה מאוד שותפים לתהליך קבלת ההחלטות. כמובן גם משרד החוץ שנמצא כאן יחד איתנו. בסופו של דבר בתוך התהליך אנחנו רוצים לעשות בחינה מסודרת ולראות שבסוף אנחנו נותנים רישיון באחריות מלאה, לכן לוחות הזמנים שקבענו כאן הם לוחות הזמנים שאנחנו נדע לעמוד בהם. אני יכולה לומר שכשנגיע בעתיד שוב לוועדת החוץ והביטחון אנחנו נבחן את עצמנו שוב. ככל שאפשר יהיה לקצר את לוחות הזמנים נבוא עם ההמלצה הזאת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו יודעים שבעולם יש תהליכים שלא רק עוסקים בקיצור הימים אלא גם ממש בקיצור השלבים. לא כל השלבים בתהליך הישראלי קיימים למול מדינות אחרות בעולם אתם גם בזה עוסקים? << אורח >> רחל חן: << אורח >> נכון, כשנדבר גם על השלבים הבאים של הרפורמה אתם תיווכחו שאנחנו מאוד מקרבים את עצמנו לסטנדרטים בעולם. אם העולם פועל בתהליך חד-שלבי כמעט באופן מלא, אנחנו בדיוק הולכים למקום הזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל בדיקה חד-שלבית לא תיקח יותר זמן, הרי את לא תוותרי על שום בדיקה שאת עושה היום? זאת סתם כותרת אחרת עם כל הכבוד. במלוא הענווה אני אומרת, הסטנדרטים של העולם שכוללים ניקוי הביורוקרטיה על דרך הליך אחד לא פותר שום דבר, זאת רק כותרת. נבדקים כל הדברים שאנחנו בודקים אותם בשלבים. את לא יכולה לוותר על שום דבר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> יש יצואנים שאומרים אחרת, צריך לשמוע מהם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הרי את לא תוותרי על כלום. אם יש משהו שאת בודקת סתם אז אל תבדקי אותו, זה הכול. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> יש תהליכים בשימושים דו-שימושיים שהם תהליכים בלמ"סיים שאולי אפשר לקצר. << אורח >> רחל חן: << אורח >> אני יכולה להסכים עם מה שנאמר כאן, אנחנו מכירים מה נעשה בעולם, אנחנו מכירים את הרגולציה האמריקאית, הצרפתית, הגרמנית, הבריטית ועוד ועוד ואנחנו כמובן נמצאים בשיח עם המדינות הללו. אין אף תהליך שאנחנו מקיימים אותו שהוא לא נדרש. מבחינת התהליך, כאשר אני רושמת חברה אין לי הפתעה ביום שהחברה הזאת נגשת ומבקשת רישיון כי אני יודעת מי החברה ומי הבעלים שלה, ומה שושלת הבעלויות שלה ואין לי הפתעות כאלה ואחרות. לכן, כאשר אותו יצואן יבוא לבקש את הבקשה אני לא אתחיל לשאול אותו שאלות, מי הוא, מה הוא וכן הלאה. כנ"ל לגבי רישום המוצר, שזה בדיוק מה שאנחנו מבקשים לעגן. אין תנאי להגיש בקשה לרישיון על מנת לרשום את המוצר, אגב, זה גם לא עולה כסף להירשם במרשם אפ"י או להגיש בקשה לרשום מוצר באפ"י. ולכן אפשר לעשות את כל השלבים הראשוניים האלה, על מנת שביום מן הימים כשאותו יצואן רוצה להגיש בקשה לרישיון שיווק כל החומרים כבר נמצאים באפ"י. ואז זה מזרז דווקא את העניין, כי הסיווג הביטחוני של המוצר כבר נבחן, המוצר על הרגישויות שלו כבר נבחן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גברתי, אין משמעות לפערי הזמנים בין הרישום לבין הבקשה לרישיון? אתם אומרים שאתם בודקים את הסיווג והכול בשלב הרישום, אבל אם חלף מן רב, לא בודקים עוד פעם את הדברים? זאת השאלה שלי. << אורח >> רחל חן: << אורח >> תוקף רישום יצואן הוא לחמש שנים, בהתאם אנחנו גם נותנים תוקף - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני שואלת כי לי זה נראה מוזר. << אורח >> רחל חן: << אורח >> התקשורת של אפ"י עם היצואנים הביטחוניים היא לא אחת לחמש שנים, יש הרבה מאוד ימי עיון וכנסים שאנחנו מקיימים במהלך השנה. תהליכים שאנחנו מנגישים אותם מרמת איך מגישים בקשה לאפ"י, מדוע אנחנו מבקשים טפסים כאלה ואחרים, נושאים שקשורים במדיניות, שינוי במדיניות והביטים אחרים. הקשר עם אפ"י הוא מאוד מאוד אדוק, יש לנו מענה טלפוני כל יום. אפשר להיפגש באופן אישי עם עובדי אפ"י, כמובן עם הנהלת אפ"י, הממשק מאוד מאוד אדוק. יש שאלות נוספות? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> רק עוד הערה אחרונה, דיברנו על זה בינינו, ככל שיחליט היו"ר, היום נאשר את התקנות. אנחנו חושבים כי האמירה של הייעוץ המשפטי של הוועדה שכל התהליכים האלה בסופו של דבר יחייבו גם שינוי בחוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני. חלק מהתהליכים האלה יצטרכו להיות מעוגנים גם בחוק בצורה קצת יותר מסודרת. << אורח >> רחל חן: << אורח >> אנחנו מסכימים ברמה העקרונית, זה ברור לנו. כאשר נגיע לעדכן את החקיקה נעשה גם את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> שלום, אני מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, אפ"י, אכן היה לנו שיח מקדים עם איילת. אני חושב שליבנו את כל הסוגיות המשפטיות, אין חולק שאנחנו מתכוונים לעגן את מסמך רישום המוצר גם כשאנחנו נפתח את חוק הפיקוח. אנחנו מתכננים לעשות את זה בכנסת הבאה שתבוא עלינו לטובה. יש לנו עוד רשימה שלמה של תיקונים שאנחנו מתכננים לעשות. אני אתן לכם אפרטיף קטן, אנחנו חושבים להפוך את מסמך רישום המוצר לכזה שיוכל גם להכיל תנאים ואז הוא יהיה מעין רישיון כללי, ואז אני לא אצטרך להוציא בכל פעם רישיון וכך אני מקצר משמעותית את הזמנים ליצואנים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> למתי זה מתוכנן? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> בכנסת הבאה עלינו לטובה. יש לנו צוות בהובלה של אפ"י שמרכז מה התיקונים הנכונים שאנחנו רוצים לעשות וכמובן צוות משפטי. אנחנו כמובן עובדים בשיתוף פעולה אדוק מאוד עם משרד המשפטים ועם משרד החוץ בהיבטים האלה, כך שאנחנו מסכימים ואנחנו הולכים לעשות את זה. האמירה שלנו, בגלל שאנחנו רוצים להרחיב גם את הפטורים בעיקר את פטור השיווק, וכדי להרחיב את הפטורים אנחנו חייבים לעגן את מסמך רישום המוצר, אנחנו לא רוצים לחכות לתיקון החוק. בגלל זה בהבנה משותפת הצענו להתקדם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. משרד הביטחון, משיהו נוסף? משרד החוץ? משרד האוצר? משרד המשפטים? אני עובר אליך מר איתן מנדל, מהתאחדות התעשיינים, רצית להגיד משהו אישי. << אורח >> איתן מנדל: << אורח >> תודה רבה, היושב-ראש. אני מנהל חטיבת תעשיות הביטחון בהתאחדות התעשיינים. לפני שאני אגיד כמה דברים ברמה האישית, ברמה העקרונית אנחנו מברכים על המהלך של משרד הביטחון, כל קיצור בלוחות הזמנים מן הסתם משרת אותנו. בסופו של דבר היצואנים צריכים למכור בעולם והם לא רוצים להיות עם ידיים כבולות, הם רוצים שיהיה משחק הוגן, מה שחל על יצואנים מצרפת, מאיטליה, מאנגליה ואחרות, שהם המתחרים שלנו, אנחנו רוצים להיות באותו משחק. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אתה חש שהשינויים האלה מביאים אותנו לאותו משחק? << אורח >> איתן מנדל: << אורח >> כן, חד-משמעית. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה קיצור. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בסדר, אני שואלת אם זה מספיק, זה הכול. אני רק שואלת כאמור. << אורח >> איתן מנדל: << אורח >> אני חושב שהשאלה במקומה ותודה ששאלת. כמו שרחל הציגה יש פה רפורמה סדורה ולוחות זמנים שהיא הגדירה אותם. אנחנו מסונכרנים עם א"פי כמובן ואנחנו נברך כל צעד שהיה ולוחות זמנים קצרים יותר מבחינתנו, אבל הכנסת הולכת לבחירות ואנחנו מבקשים שהרפורמה תיושם כמה שיותר מהר. ברשות היושב-ראש, לפני שבועיים וחצי נפרדנו מחבר יקר, עורך דין דניאל רייזנר, שותף בכיר במשרד הרצוג, פוקס, נאמן, היה לי הזכות לעבוד איתו בעשור האחרון. לבקשת נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, אני רוצה להקריא. ברשות היושב-ראש, לפני הדיון נבקש לומר מספר מילים לזכרו של עורך דין דניאל רייזר ז"ל, שהלך לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. כמנהל חטיבת תעשיות הביטחון בהתאחדות התעשיינים זכיתי לעבוד עם דניאל במשך למעלה מעשור. במהלך השנים פעלנו יחד עם משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן והתאחדות התעשיינים, כולל לא מעט פעמים במהלך השנים בפני הוועדה הנכבדה הזאת לקידום מהלכים אסטרטגיים וחקיקה שנועדו לשפר את הסביבה העסקית של התעשייה הביטחונית בישראל, לחזק את התעשייה המקומית ולקדם את יכולות הייצוא שלנו. דניאל היה מהמשפטנים הבולטים והמוערכים בישראל, הוא היה אהוד על כל מי שעבד עמו, כולל בקרב עמיתים ובמשרדים מתחרים. שמו הלך לפניו בזכות מקצועיות יוצאת דופן, יושרה, חוכמה ויכולת נדירה לחבר בין אנשים ובין עולמות תוכן שונים. הוא הוביל מהלכים מורכבים ורגישים בכריזמה, בנחישות וברגישות אנושית יוצאת דופן והותיר חותם משמעותי על התעשייה הביטחונית ועל מדינת ישראל. ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, כתב במכתב ניחומים למשפחתו של דניאל: תרומתו רבת השנים של דניאל, הייעוץ של מקבל ההחלטות של ישראל, הקנו לו מוניטין של מומחה מן המעלה הראשונה. בשם נשיא התאחדות התעשיינים אברהם נובוגרוצקי, נובו, התאחדות התעשיינים ובשמי האישי אני מבקש להביע תנחומים למשפחתו ולמקרה זכרו. יהי זכרו ברוך. תודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך. כולנו מצטרפים לזכרו. << דובר >> אור גנון: << דובר >> תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני) (תיקון), התשפ"ו–2026 תיקון תקנה 2 1. תקנה 2(ב) לתקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא), התשס"ח-2008 (להלן – התקנות), במקום "בלבד" יבוא "או אם מדובר בחומר בלתי מסווג באופן דגיטלי, שיפרט האגף באתר האינטרנט". תיקון תקנה 10 2. בתקנה 10(א) לתקנות, המילים "לרישום במרשם" יימחקו ובמקום "60" יבוא "40". תחולה 3. תקנות אלה יחולו על בקשות שיוגשו לאחר יום פרסומן. תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות) (תיקון), התשפ"ו–2026 תיקון תקנה 1 1. בתקנה 1 לתקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות), תשס"ח–2008 (להלן – התקנות) - (1) בהגדרת "בקשה" או "בקשה לרישיון", אחרי "כל אחד מאלה" יבוא: "בקשה לרישום מוצר,"; (2) בהגדרת "מבקש", אחרי "בקשה לרישיון" יבוא "או בקשה לרישום מוצר"; (3) אחרי הגדרת "מבקש" יבוא – ""מוצר" – ידע ביטחוני, ציוד ביטחוני או שירות ביטחוני." תיקון תקנה 2 2. בתקנה 2(ב) לתקנות העיקריות, במקום "בלבד" יבוא "או אם מדובר בחומר בלתי מסווג, באופן דיגיטלי, שיפרט האגף באתר האינטרנט". תיקון תקנה 3 3. בתקנה 3 לתקנות, ברישא, תימחק המילה "לרישיון". הוספת תקנה 7א 4. אחרי תקנה 7 לתקנות יבוא: מסמך רישום מוצר 7א. )א) הוגשה בקשה לרישום מוצר, יבחן האגף את מאפייני המוצר וינפיק מסמך רישום מוצר שיכלול בין היתר: (1) מספר סידורי שיוקנה למוצר במערכות האגף; (2) פרטים טכניים על המוצר; (3) מאפייניו העיקריים של המוצר ורכיביו העיקריים; (4) סיווגו הביטחוני של המוצר, לפי קביעת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב); (5) תוקפו של מסמך רישום המוצר. (ב) האגף יפיק מסמך רישום מוצר בתוך 45 ימים ממועד קבלת הבקשה או ממועד קבלת השלמת הנתונים הנדרשים, המאוחר מביניהם. (ג) המבקש רשאי להשיג על החלטת האגף ביחס למסמך רישום המוצר בכתב, בפני הרשות המוסמכת וזאת עד תום 45 ימים ממועד קבלת מסמך רישום המוצר. (ד) החלטה בהשגה תינתן עד תום 45 ימים ממועד קבלת ההשגה או עד תום 45 ימים ממועד השלמת הנתונים הנדרשים, המאוחר מביניהם." תיקון תקנה 9 5. בתקנה 9(ג) לתקנות העיקריות, לפני המילים "החלטה לתת רישיון" יבוא: "החלטה בעניין הבקשה לרישום מוצר או בנוגע למסמך רישום המוצר שהונפק לפי תקנה 7א". תיקון תקנה 14 6. בתקנה 14(א) לתקנות העיקיות - (1) בפסקה (1), במקום "40" יבוא "30"; (2) בפסקה (2), במקום "120" יבוא "80" ובסופה יבוא "או ממועד קבלת ההשלמות על ידי האגף, לפי המאוחר". תחילה ותחולה 7. (א) תחילתן של תקנות אלה בתוך 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה) והן יחולו על בקשות שיוגשו החל מיום התחילה או לאחריו. (ב) מסמכי רישום מוצר שהונפקו ערב יום התחילה ימשיכו לעמוד בתוקפם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. מישהו רוצה להוסיף משהו? אנחנו על שתי הצבעות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן, כן, זה שני דברים שונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני) (תיקון), התשפ"ו–2026, מי בעד שירים את ידו? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> פה אחד. הצבעה אושר << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות) (תיקון), התשפ"ו–2026, מי בעד שירים את ידו? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> פה אחד. הצבעה אושר << יור >> << אורח >> רחל חן: << אורח >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יפה, פה אחד. תודה רבה לכולכם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:05. << סיום >>