פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 10 ועדת הכלכלה 13/08/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 991 מישיבת ועדת הכלכלה יום חמישי, ל' באב התשפ"ו (13 באוגוסט 2026), שעה 14:00 סדר-היום: << נושא >> הצעת צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודה בכפיה), התשפ"ו–2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – מ"מ היו"ר מוזמנים: אילנה זייגר – סגנית מנהלת אגף בכיר מדיניות סחר, מנהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה תהילה פרץ ורון – מנהלת התחום הבין-לאומי, משרד הכלכלה והתעשייה משה שגב – ייעוץ משפטי, משרד הכלכלה והתעשייה רון שנקמן – רפרנט תמ"ס אגף תקציבים, משרד האוצר ענבל קורקוס – ממונה מכס, רשות המסים, משרד האוצר מנחם הסה – מנהל מחלקה מכס רשות המיסים, משרד האוצר דוד חורי – מנהל תחום בכיר יצוא וכללי מקור ברשות המיסים, משרד האוצר איילת דהאן – תיאום המאבק בסחר בבני אדם וזנות החטיבה החברתית, משרד המשפטים הלל לוי פאור – מתמחה, משרד המשפטים שיר אביטל – עו"ד המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים אמיל בן נפתלי – מנהל כלכלית, אחראי חדשנות וצפון אמריקה אגף כלכלה, משרד החוץ אביב רוזנפלד – עו"ד במחלקה באגף היועצת המשפטית, משרד החוץ דידי סן – יועץ משפטי, משרד ראש הממשלה לילך וגנר – יעוץ וחקיקה, משפט פלילי, משרד המשפטים איתמר מילרד – ראש אגף מחקר, המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון – ראש המועצה הלאומית לכלכלה רז הילמן – מנהל אגף הרגולציה, איגוד לשכות המסחר יובל פוק – רפרנט מדניות סחר חוץ, התאחדות התעשיינים ייעוץ משפטי: נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודה בכפיה), התשפ"ו–2026 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודה בכפיה), התשפ"ו–2026. זאת הצעה שמגיעה ממשרד הכלכלה, אבל אבי שמחון מהמועצה הלאומית לכלכלה ריכז עבודת צוות בין-משרדית בנושא הזה, בבקשה, תציג את הרציונל. << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> תודה. דבר ראשון, ברור שהממשלה הזאת, כמו אני משער ממשלות קודמות במדינת ישראל, ואני מקווה מאוד שגם הוועדה בראשותך, מסכימים שעבודות כפייה זה דבר פסול. ומדינת ישראל לא רוצה לעודד עבודות כפייה בזה שהיא תאפשר יבוא של מוצרים שיוצרו בעבודת כפייה. מהבחינה הערכית, נראה לי שכולנו מסכימים והממשלה אמרה את זה באופן ברור ומפורש, שיבוא של מוצרים שיוצאו באמצעות עבודת כפייה הוא דבר פסול. עם זאת, מזה 78 שנים המדינה קיימת ולא עשינו הרבה בעניין, אני חושב שיש איזה סעיף בחוק, אבל לא היה שום דבר קונקרטי שעשינו על מנת למנוע כניסה של מוצרים שיוצרו בעבודות כפייה, והממשלה החליטה עכשיו לתקן את זה. אני גם חייב להוסיף, כי אנחנו חייבים לשים את הדברים על השולחן, שמה שהביא את תשומת ליבנו לנושא, זאת ההחלטה האמריקאית, להטיל מכסים על מדינות שלא נוקטות במדיניות לאסור יבוא של מוצרים שיוצרו באמצעות עבודת כפייה. אז העניין הערכי הזה שכולנו ודאי שותפים לו, מצטרף עכשיו לדחיפות מאוד מאוד גדולה, כי האמריקאים כבר החליטו להטיל מכס של 12.5% על מוצרים, זה לא כל המוצרים כי יש כל מיני פטורים וכל מיני קטגוריות, אבל על מגוון מאוד מאוד רחב של מוצרים שהם מביאים ממדינת ישראל להטיל מכס של 12.5%. בגלל שא', אין לנו כללים לאיסור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה כבר מתקיים, הגדלה הזאת מ-10 ל-12? << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> כן, כן. יש להם כמה קטגוריות, הקטגוריה אחת היא אלה שעושות את זה באופן מושלם ואין מדינות כאלה בעולם לדעתם של האמריקאים. אלה יכולות לקבל אפס. אלה שעושות את זה באיזשהו אופן חלקי, ולכן זה רלוונטי מה שאנחנו אומרים, יש אצלם בספר החוקים איסור, גם אם הוא לא נאכף בצורה מלאה, כמו נגיד האיחוד האירופי. הם מקבלים או מושט עליהם מכס של 10%. ויש את הקטגוריה השלישית שמדינת ישראל שייכת אליה, של מדינות שאין בהן איסור פורמלי. עכשיו אנחנו מבקשים לתקן באמצעות הצו שאנחנו מבקשים שהוועדה בראשותך תאשר. אנחנו מבקשים לתקן את זה ולאשר צו שיאסור על יבוא של מוצרים שנוצרו באמצעות עבודות כפייה. להערכתנו רק הצעד הזה, המעבר הזה אצלך עכשיו בוועדה, יאפשר לנו לפנות לאמריקאים ולהגיד להם: תראו עכשיו אנחנו עומדים באותה מדרגה כמו האיחוד האירופי. אנא, תורידו את המכס על מדינת ישראל מ-12.5% ל-10%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברשותך אם אתה יכול לסדר לנו ולצופים, איפה המכסים הללו עומדים מול אותה אופנסיבה של הטלת מכסים מלפני שנה וחצי או שנה ומשהו, זה חלק מאותו מהלך? << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> כן. אז זה התחיל לפני אפריל. אני יכול לתת סקירה של דקה, שתי דקות או חמש דקות, כמה שתקצה. בוא נעשה את זה בסקירה של שתי דקות. באפריל, בשנה שעברה, ארצות הברית הצהירה שהיא הולכת לגבות מכסים גבוהים כפונקציה של העודף במאזן המסחרי. בגלל שלנו יש עודף, ואפילו עודף גדול בסחר אל מול האמריקאים, בסחורות, בייצור סחורות, לעומת יבוא של סחורות מארצות הברית, הושט עלינו מכס של 17%. בית המשפט בארצות הברית קבע שהמכסים האלה בלתי חוקיים ואז הממשל האמריקאי עבר לסעיף אחר שהוא חשב שהוא ינסה דרכו להטיל מכסים. סעיף שבמסגרתו כל המדינות שילמו 10%, בבאלק הגדול של המוצרים יש סעיפים ספציפיים לקטגוריות ספציפיות, כמו למשל מתכת ששם מושטים מכסים ברמות שונות על פי סעיפים אחרים בחוק האמריקאי, ואז עברנו ל-10%, שרוב העולם שילם 10% על רוב הסחורות, וגם את זה בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק שזה סוג לא חוקי של הטלת מכסים. ואז הממשל האמריקאי עבר, החל מ-24 ביולי האחרון, זאת אומרת לפני שלושה שבועות בערך, לסוג חדש של מכסים, למכסים שמוטלים בגין העובדה שהמדינות שמייצרות לארצות הברית לא אוכפות את האיסור של יבוא מוצרים שיוצרו באמצעות עבודות כפייה. וזה המקום שבו עכשיו כל העולם נמצא אל מול ארצות הברית. שוב, זה פרט לקטגוריות ספציפיות כמו פארם, מתכת וכו'. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יכול להיות שגם זה ידון בבית המשפט האמריקאי, אבל אנחנו לא רוצים לקחת סיכונים מיותרים, לא יותר מהאיחוד האירופי. << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> וגם שם זה ייקח כמה וכמה חודשים, גם אם זה בסופו של דבר יפסל לידי בית המשפט העליון בארצות הברית. והמשפטנים שלנו חושבים שלזה יש סיכוי יותר טוב לעבור את בית המשפט העליון, אבל גם אם זה ייפסל, זה ייקח הרבה מאוד זמן. ברגע שהצו הזה יאושר על ידי הוועדה בראשותך, נפנה לאמריקאים, נגיד: אנחנו נמצאים עכשיו באותו מצב כמו האיחוד האירופי, ואם האיחוד האירופי מקבל 10%, גם אנחנו רוצים לקבל 10%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני משוכנע שנצליח להעביר את הצו, אבל אני רוצה רק לוודא האם הוא חל מייד? הוא כבר חל או שהוא צריך לעמוד בפני ביקורת שיפוטית בארצות הברית? ההחלטה הנשיאותית? << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> לא, ההחלטה שלהם כבר חלה. זה חל החל מ-24 ביולי האחרון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההחלטה השיפוטית מבטלת את ההחלטה? << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> החלטה שיפוטית אם תהיה, בינתיים זה תהליך שאני לא יודע איפה הוא נמצא, כי הוא לא הולך להיגמר בשבועות הקרובים בארצות הברית, בינתיים זה חל. נכון להיום אנחנו משלמים 12.5% על מחצית מהיצוא שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור לגמרי. מי עוד רוצה להתייחס? משרד הכלכלה משפטים, סליחה, בבקשה. << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> אני רק אציין ש-10% שהוטלו, שאבי הזכיר אותם, ניתן לגביהם חצי שנה למדינה להתארגן וזה בדיוק הזמן שהסתיימה החקירה. זאת אומרת גם אם עכשיו בית המשפט יחליט משהו, יש סיכוי סביר שהוא יגיד: אוקיי, בתוך חצי שנה תביאו פתרון אחר. ואז עוד חצי שנה בית המשפט, ואחר כך עוד חצי שנה רק את הבדיקה באמת החדשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משלמים בינתיים את האקסטרה. << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. כן, משרד המשפטים, כלכלה? << אורח >> אילנה זייגר: << אורח >> שלום, אני ממנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, סגנית מנהלת אגף מדיניות. רק לתמוך כמובן, כפי שהוצג היטב על ידי פרופ' שמחון, אנחנו רואים חשיבות רבה. כאמור ניתחנו די לעומק מהצד המשפטי, אנחנו חושבים שיש פה הבדל מהותי בין מה שנקרא חקירות 301, ספציפית הנושא של עבודה בכפייה של הבסיס המשפטי בארצות הברית שעל פיו הטילו את המכסים לעומת המכסים ההדדיים שאכן בוטלו על ידי בית משפט בארצות הברית. כך שאנחנו גם באופן כללי לא רואים לזה היתכנות רבה שזה ייפסל. זו רק נקודה שרציתי להדגיש מהצד שלנו, מקווה מאוד שהצו יעבור כמובן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, תודה. מי עוד? בבקשה. << אורח >> איילת דהאן: << אורח >> אני מתיאום המאבק בסחר בבני אדם, החטיבה החברתית, משרד המשפטים. רק להשלים שמעבר להיבטים הכלכליים שהם מאוד חשובים, באמת יש פה גם ערך מוגן, יש עשייה מאוד גדולה של ישראל בתוך ישראל בהקשרים האלה גם. רק בשבוע שעבר הוגש כתב אישום בראשון מזה שנים בעבירה של עבודת כפייה ואת המהלך הזה אנחנו רואים כהשלמה גם להיבטים של טיפול בביקוש לסחר בבני אדם, שזה גם נושא שעולה באמנות השונות. וגם כי אנחנו צריכים, זה משהו שעולה גלובלית, האמריקאים עכשיו מאוד העלו את המודעות ואת הפעולה בקשר לזה, אבל זה משהו שהיה בשיח והייתה מחויבות בין-לאומית אליו גם קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, אני בהחלט חושב שאני לא נכנס לנבכי נשמתם של אנשי הכלכלה, האוצר והמשפטים האמריקאים, אבל אין שום ספק שהם מעלים פה לכולנו להנחתה בהקשרים האלו שאת ואחרים, גם החברה האזרחית הישראלית, אנחנו משתעבדים לאיכות חיים, לרמת חיים, לטכנולוגיות, וחשוב, חשוב מאוד שנשים-לב לא רק לעקבות הפחמן שאנחנו מייצרים, אלא גם לנפשות, לרווחה של האנשים שבזכותם אנחנו יכולים לחיות ברמה הזו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני מאיגוד לשכות המסחר. קודם כול, אנחנו כמובן תומכים בצו הזה, חושבים שזה חשוב, ובוודאי מתנגדים לעבודות כפייה. קצת בפרוצדורה, הצו לא כולל התייחסות לאיזושהי תקופת התארגנות היה ומחליטים עכשיו על איזשהו מפעל, אזור, ככזה שיש בו עבודת כפייה אז צריך שיינתן איזשהו זמן סביר לעוסק שרוצה לבצע יבוא, לדעת שאם הוא יביא את זה אז באמת זה ייאסר בישראל, זה דבר אחד. דבר שני, בארצות הברית יש מנגנון שבמסגרתו העוסק יכול לבוא ולהגיד, אמנם האזור הזה הוא אזור שיש בו עבודות כפייה, אבל המפעל הספציפי שלי הוא בלי עבודה כפייה. ואם הוא מצליח לשכנע את הגורם הרלוונטי בארצות הברית אז הוא יכול להיות עם יכולת לבצע את היבוא. אז גם כאן אנחנו חושבים שנכון שייצרו מנגנון, שאם יש נסיבות כאלה, ובאמת אין לי מושג אם יהיו, שתהיה אפשרות לנסות לשכנע שאותו מפעל ספציפי אין בו את הפרקטיקה הבעייתית. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתה רוצה לדון בזה עכשיו או שאני אקריא את הצו? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הצו הוא קצר כזה, לא? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן. אגף תקציבים, רון, שלום לך. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> אני מאגף תקציבים, אנחנו נשמח רק להגיד שבצו כרגע מופיע שזמן ההתארגנות הוא 30 ימים, לדעתנו צריך - - - << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> לא זה תוקן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני חושבת שאתה מסתכל על הטיוטה שהופצה להוראות הציבור, לא למה שהוגש לוועדת הכלכלה והועלה לאתר הוועדה, זה כבר לא קיים בנוסח שמונח בפני הוועדה. << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> הוא רץ בפריימריז שהוא לא נמצא פה פיזית? << אורח >> תהילה פרץ ורון: << אורח >> אני ממשרד הכלכלה, מהלשכה המשפטית, ואני כן רוצה לחזק את רון שגם שזה נמחק מהטיוטה, זו בהחלט הכוונה, אוקיי? אלא אם כן יהיו טעמים תכופים, גם את ה-30 יום, גם אם זה היה כתוב וגם אם זה לא היה כתוב, אנחנו תמיד יכולים לשנות את זה, אבל בגדול, כל תיקון שיש לצו יבוא חופשי, בטח לצו איסור יבוא, אנחנו נותנים לפחות 30 ימים להתארגנות. מהבחינה הזאת אני כן מחזקת את רון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ולהערת השכנוע. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אני ממשרד המשפטים. הצו הזה הוא מכוח פקודת היבוא והיצוא, יש לו משמעויות פליליות. ולכן בהכרח כמובן וברור לכולם שכשמוסיפים מוצר כלשהו לתוספת, שכרגע ריקה ואין בה מוצרים, יצטרך להיבחן מנגנון של קביעת המוצרים עם אפשרות להשגה והתייחסות שלמה להקשר הזה. כרגע מאחר שאין נפקות פלילית מיידית לצו, כי התוספת ריקה וכאמור האיסור הזה כמו שהוא כתוב כאן הרציונל שלו הוא כמובן איסור על מוצרים שיוצרו בעבודות כפייה בהתאם לאמנה, אבל הוא חל על מוצרים שנקבע לגביהם שהם יוצרו בעבודות כפייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ממילא הוא יהיה חלק ממילוי התוספת. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> בדיוק, כשתקבע התוספת ממילא תהיה התייחסות לכל המנגנון הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור, הערה ברורה. אני רוצה רק לומר לכולם, ברור לנו שאנחנו רוצים, לי ברור שאנחנו רוצים, נכון לקדם את ההחלטה, ברור שיש עוד מה לעשות, אבל זה צעד מאוד משמעותי, אני מאוד מקווה כפי שאמרתי שזה רק צעד ראשון לעיסוק בנושא. ולמצוא איזון נכון בין יוקר המחיה, רמת חיים, שימוש בטכנולוגיה וכו', במוצרים וחופש עיסוק וכו', חופש תנועה של מוצרים, לבין העקרונות או הערכים שאנחנו רוצים לנסות לא לשכוח אותם, בבקשה. << אורח >> תהילה פרץ ורון: << אורח >> אני רוצה לומר שחלק מזה שאנחנו עדיין באמת לא יודעים עדיין מה יהיה בתוספת, כי הצוות צריך עוד לעבוד על זה. אני רוצה שיהיה ברור, אני לא יכולה להתחייב כאן שיהיו כאן מנגנונים שיהיו בתוספת, בסופו של דבר הצוות יעבוד על זה, הוא ימליץ לשר הכלכלה, ומה ששר הכלכלה יבחר להכניס לתוספת באופן שבו הוא יבחר, באופן שבו זה יגיע גם לוועדת הכלכלה, וועדת הכלכלה תצטרך לאשר את זה. ותמיד יש גם את האפשרות, בסופו של דבר, גם להשיג על זה, יש שימוע ציבורי, יש אחר כך מנגנון עתירה לערכאות הרלוונטיות. ואם אנחנו נבחר בתוך התוספת להכניס איזשהו מנגנון, בסדר, אבל חשוב לי להגיד ולהבהיר כאן שאנחנו לא מתחייבים לזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז אני רוצה גם לחדד אולי כי זה גם משהו שהעלינו בייעוץ המשפטי של הוועדה, בדיוק את העניין הזה, שקובעים כאן חזקה שכל מוצר שמנוי בתוספת הוא מוצר שיוצר בעבודת כפייה ואסור ביבוא. גם אנחנו שאלנו האם יש לאדם יכולת לפנות ולהגיד: המוצר הזה למרות שהוא מנוי בתוספת לא יוצר בעבודת כפייה ודרך להוכיח את זה. זה הטריד גם אותנו, אבל בסופו של דבר מכיוון שהצו שמונח כרגע על שולחן הוועדה הוא צו הצהרתי שעוצר ברמה הצהרתית את היבוא ולא חל כרגע באופן מיידי על אדם כזה או אחר או על מוצר כזה או אחר, אמרנו שכרגע הנוסח יוקרא והוועדה יכולה לדון ולאשר אותו. וכמובן כאשר יובא הצו לתקן את הצו הזה ולהוסיף את הסחורות אז יהיה אפשר לדון גם בכל העניינים האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור, זו בדיוק הנקודה. אם יש עוד הערות זה הזמן ואם לא, אני רק רוצה לסכם ולומר לפני. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> צריך להקריא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מעיר שאנחנו נקבל, אני מקווה, את הטיוטה כצו, זה ישמש אותנו גם כדי להצהיר ערכית את מה שאנחנו רוצים להצהיר וגם ישמש בידי המוסמכים מטעם המדינה כדי לדאוג ליצואנים שלנו כפי שראוי. << אורח >> משה שגב: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה. הצעת צו היבוא ויצוא (איסור יבוא טובין שיוצאו בעבודת כפיה), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט – 1979, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז –1977, אני מצווה לאמור: איסור יבוא 1. לא ייבא אדם לישראל טובין שיוצרו, בחלקם או במלואם, בעבודת כפייה; לעניין זה, "עבודת כפייה" – כל עבודה או שירות הנתבעים מאדם בכוח או איום בעונש כלשהו ואשר אותו אדם לא הסכים לעשותם מרצונו הטוב. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מה שמוכר זה מה שמונח על שולחן הוועדה, כל תיקון תעשו אחרי שאתם מקריאים. << אורח >> משה שגב: << אורח >> אני אחזור. איסור יבוא 1. "עבודת כפייה" – כל עבודה או שירות הנתבעים מאדם בכוח או איום בעונש כלשהו ואשר אותו אדם לא הסכים לעשותם מרצונו הטוב. אני אגיד שבדיונים שהיו לנו עם הייעוץ המשפטי לוועדה בהנחיית הצוות המקצועי ביקשנו לדייק את ההגדרה, כך שההגדרה תהיה "עבודת כפייה" – כל עבודה או שירות, הנתבעים מאדם תחת איום בעונש כלשהו ואשר אותו אדם לא הציע לעשותם מרצונו הטוב. תרצו להסביר, איילת? << אורח >> איילת דהאן: << אורח >> יש צורך בהסבר? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> להבנתי זה פשוט יותר תואם את הוראות האמנה מ-1930. האמנה מ-1930 לא חלה לגבי יבוא, היא אוסרת העסקה בעבודות כפייה, אבל לפי החלטת הממשלה עצם ההגדרה שקובעים בצו הזה צריכה לטעום את האמנה. לי היו כמה הערות לעניין זה, אחת, ניסוחית המילה כלשהו, אני לא בטוחה אם צריך אותה, אנחנו נתייעץ על זה עם מחלקת הבניית החקיקה במשרד המשפטים. לגבי אדם, זה היה הסכים עכשיו זה הציע לעשותם מרצונו הטוב, שאלנו אם אפשר להחליף את המונח ברצונו החופשי. ההגדרה פה מסתמכת על תרגום רשמי של האמנה והתרגום נערך בשנות החמישים ומאז גם המינוחים המקובלים קצת השתנו אבל הבנתי ממשרדי הממשלה שמעדיפים להישאר עם הניסוח הזה ואני אשמח שרק תסבירו למה. << אורח >> איילת דהאן: << אורח >> אני אגיד ממש בקצרה, שגם באמת בתרגום של אמנות אנחנו משתדלים להיצמד לתרגום הרשמי, גם אם לפעמים יש לנו השגות, ככל שזה לא משהו מאוד משמעותי, כי אנחנו רוצים לוודא את האחידות ואת ההלימה למקור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אבל אם כבר ירדנו לעניין הספרותי הזה goodwill הוא באמת הרבה יותר מרצון חופשי מאשר רצון טוב. << אורח >> איילת דהאן: << אורח >> זהו, אבל המקור פה זה: has not offered himself voluntarily, אז אנחנו אומרים, מרצונו הטוב להדגיש שזה לא סתם רצון זה באמת כמו מתנדב כזה. אנחנו בשים לב שאנחנו לא במצב שזה התנאי היחיד של מישהו שלא הציע את עצמו ברצונו הטוב, שאז ברור שזה תנאי רף מאוד גבוה שהרבה דברים לא היו עומדים בו, אלא גם יחד עם זה שיש איום בעונש כלשהו. כלומר אנחנו גם רוצים שמישהו שנמצא תחת איום וגם שלא מתקיים החריג הזה שהוא חריג של רצון טוב לכן חשבנו שנכון להישאר עם הנוסח הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היו לי עוד שתי הערות ברמה היותר מהותית. ההערה הראשונה שגם דיברנו בינינו, היא השאלה האם הצו הזה אמור לחול גם על יבוא אישי, שאני אשמח להתייחסות. והשאלה השנייה, לפי החלטת ממשלה 4416 ההגדרה של המונח צריכה להיות בהלימה להגדרה באמנה ובאמנה יש גם חריגים. יש את ההגדרה הכללית ואז יש חריגים שיכולים גם להיות רלוונטיים כמו למשל עבודות שבוצעו במסגרת שירות צבאי, שהוא שירות צבאי חובה, או במסגרת עבודות שירות אחרי הרשעה של אדם. והשאלה למה לא אימצתם אותם והאם זה יכול לגרום לבעיות גם בסחר של מדינת ישראל אם ישראל רוצה לייצא סחורות כאלה? << אורח >> איילת דהאן: << אורח >> בהיבטי סחר אני אשאיר למשרד הכלכלה להתייחס. בהיבטים של למה בחרנו לאמץ את ההגדרה בלי החריגים, יש כמה חריגים של עבודת אסירים, עבודה במסגרת עבודות שירות, עבודה במסגרת שירות צבאי, כל מיני דברים כאלה, גם לחריגים האלה יש באמנות אחרות חריגים, כלומר כל הקונסטרוקציה של האמנה היא מאוד מאוד מורכבת ורצינו פה להשאיר את זה פשוט בצו. ראינו שגם מידות אחרות או שהן כותבות הגדרה כזאת או שהן פשוט מפנות להגדרה במלואה, לא ראיתי אף הגדרה שיש בחריגים ברשימה כזאת. לכן זה היה נראה לנו הסדר סביר, בהינתן גם שהחלטת הממשלה מפנה לאמנה ומבהירה שיש איסור מפורש בהתאם לאמנה. ובהתאם לזה שגם כל פריט שייכנס לתוספת יעבור שוב את הוועדה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הנספח לא יגדיר חריגים, הוא יגדיר מה הם הטובים ומה האסורים. << אורח >> איילת דהאן: << אורח >> נכון, אני אומרת ככל שמדינת ישראל פתאום תשתגע ותרצה להכניס משהו שיוצר בעבודות שירות, אז עדיין תהיה בקרה על הדבר הזה. הכוונה היא לא לעשות את זה, הכוונה להתמקד במדיניות האכיפה במקרים מובהקים של עבודת כפייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. << אורח >> משה שגב: << אורח >> אני אתייחס לשאלה של הייבוא אישי, כן, זה חל על יבוא אישי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הצו אמור לחול גם על יבוא אישי? כלומר הוא חל כברירת מחדל או שבדקתם את הסוגיה והגעתם למסקנה שהוא צריך לחול על יבוא אישי? << אורח >> משה שגב: << אורח >> המצב הנוכחי כן, בהתאם לנוסח הנוכחי שהוחל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, את זה אנחנו מבינים. << אורח >> משה שגב: << אורח >> כמובן שהכול בר שינוי ובהתאם להחלטות הוועדה שיגיעו יבחנו את הדבר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אוקיי, אז כשמביאים את הצו להוסיף את התוספת אני חושבת שכדאי שתהיה התייחסות גם לעניין הזה או שלפחות גם אם רוצים לאסור יבוא אישי. << אורח >> תהילה פרץ ורון: << אורח >> אני רוצה לחדד קצת, בסופו של דבר כשאת מדברת על איסור יבוא, הרי זה לא הגיוני לכתוב שהיבוא אסור ואז לפרש את זה שזה רק אסור ביבוא מסחרי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, לא, נכון, אני מסכימה. כרגע לפי הצו שמונח זה ברור שזה חל גם על יבוא אישי. והשאלה שלי הייתה, האם זאת הייתה הכוונה לאסור גם יבוא כזה? << אורח >> תהילה פרץ ורון: << אורח >> כן, בצורה מאוד ברורה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, ויש עוד סעיף התחולה? << אורח >> משה שגב: << אורח >> תחולה 2. איסור כאמור בסעיף 1 יחול על טובין המפורטים בתוספת ויראו טובין כאמור כאילו יוצרו בעבודת כפייה. תוספת גם כאן בשיחה עם הייעוץ המשפטי לוועדה יש כמה דיוקים לנוסח, והנוסח החדש הוא: "איסור כאמור בסעיף 1 יחול על טובין או על סוגי טובין המפורטים בתוספת בתנאים שנקבעו בה ויראו טובין כאמור כאילו יוצרו בעבודת כפייה". אני אגיד שהתוספת הזאת הוצאה מתוך מטרה להרחיב את האפשרויות שיעמדו לוועדה הבין-משרדית והיחידה המקצועית במשרד המשפטים כשיבואו להמליץ לשר הכלכלה לתקן את התוספת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הם יוכלו לקבוע גם תנאים ולא רק לאסור יבוא סחורות בלי שום תנאים. יכול להיות שיש סחורה שצריך לאסור רק אם היא מיובאת ממפעל מסוים או משהו כזה וזה יאפשר להם את הגמישות. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> נעמה, אני רק רוצה להגיד משהו קטן. קודם התייחסת לזה כאילו זאת חזקה, הסברנו שהניסוח, שיראו טובין כאמור כאילו ייצרו בעבודות כפייה, זה מה שבעצם מגדיר את האיסור. זאת אומרת אני שבה ואומרת, רק המוצרים שיהיו בתוספת יחול לגביהם איסור יבוא, ואנחנו כתבנו את זה כמו שכתבנו כדי להבהיר שלא נדרשים שני מבחנים. יש לי מוצר בתוספת די בכך, לא צריך גם להוכיח שהוא יוצר אכן בעבודת כפייה. אנחנו בטוחים שהמנגנון שייקבע כדי להוסיף דברים לתוספת יעשה את כל הבדיקות הראויות בהתאם להמלצות הוועדה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק אוסיף שגם לפי החלטת הממשלה זה כתוב באופן מפורש, שהממשלה מחליטה להטיל על הצוות הבין-משרדי לבחון בין השאר את הפעלת מנגנוני ההשגה, ערער ותיקון על ההחלטה לאסור יבוא לפי החלטה זו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם אין עוד הערות מיד נצביע. אני רק אומר לפרוטוקול במובן המהותי ולעצמנו, נאשר את הצו מתוך ידיעה שהתיקון יעמיק גם ברשימת טובין קונקרטית אסורה וגם בנושאים שיועלו כאן, כמו היבוא האישי, האמצעי להידיינות או לשכנע תקופת התארגנות. וככל שתמצאו לנכון זה יובא לדיון כאן בוועדה הזו. אז אם כך אני מעמיד להצבעה, עם כל התיקונים שהוקראו. בעד? אושר פה אחד. הצבעה אושר אני מודה לכם על העשייה המוסרית והראויה הכלכלית ודיפלומטית, תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:32. << סיום >>