פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 35 ועדת החוקה, חוק ומשפט 03/09/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 949 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום חמישי, כ"ג באב התשפ"ו (03 בספטמבר 2026), שעה 10:30 סדר-היום: << נושא >> הצעת טיוטת תקנות זכויות נפגעי עבירה (תיקון), התשפ"ו–2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר חברי הכנסת: צביקה פוגל מוזמנים: יפעת רווה – ראש אשכול סד"פ וראיות, משרד המשפטים שמרית גולדנברג – מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים רונית פלץ – ר' פרויקט מערכת מנ"ע, המשרד לביטחון לאומי אוהד טופז – ק' ייעוץ וחקיקה מדור נפגעי עבירה, המשרד לביטחון לאומי שלי זמיר – קמ"ד חקירות יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי דנית אביטל – ר' חו' זכויות נפגעי עבירה, המשרד לביטחון לאומי נעמה ליאני – רע"ן משפט האסיר, המשרד לביטחון לאומי מיטל בוכמן שינדל – ממונה על ועדות שחרורים, פרקליטות המדינה חנית אברהם בכר – ממונה צוות חקיקה, הנהלת בתי המשפט גיל שפירא – מנהל מחלקה, הסניגוריה הציבורית אפרת פילזר ביזמן – ממונה משפטית, נציבות זכויות נפגעי עבירה לרה צינמן – יו"ר, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות משתתפים באמצעים מקוונים: מיה אוברבאום – יועמ"שית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית אליקו שליין – יו״ר ומייסד, התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויות ליה קוק – מנהלת, מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה ייעוץ משפטי: נועה ברודסקי לוי מנהל הוועדה: איל קופמן רכז פרלמנטרי בוועדה: אבירן יחזקאל רישום פרלמנטרי: נוגה כוכבי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת טיוטת תקנות זכויות נפגעי עבירה (תיקון), התשפ"ו–2026 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב, אנחנו בישיבת פגרה מיוחדת להצעת תקנות זכויות נפגעי עבירה (תיקון), התשפ"ו–2026. אני רוצה להגיד תודה בראש ובראשונה לחברי ועדת ההסכמות, חבר הכנסת אופיר כץ וחברת הכנסת מירב בן ארי, שהבינו את החשיבות לקיים את הדיון הזה גם בתקופת פגרת הבחירות ואת התועלות בנושא זכויות נפגעי עבירה, שכולנו מכירים, אז תודה רבה. לכן יש לנו את הדיון הזה גם בתקופת פגרה וגם בתקופת פגרת בחירות. דיונים בפגרה, כמו שבעלי הקילומטראז' בוועדה יודעים, הם לא דבר כל-כך נדיר בוועדת חוקה, אבל בפגרת בחירות זה כן אירוע יחסית יותר נדיר, אז תודה. מי מציג את התקנות מטעם הממשלה? בבקשה. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> אני ממשרד המשפטים. קודם כול, תודה על קיום הדיון. בחוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על-תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, נקבעה הזכות של נפגע עבירת מין או אלימות לבחור אם להביע את העמדה שלו בפני ועדת השחרורים בכתב, כפי שהחוק מאפשר גם היום, או בעל-פה; זה למעשה החידוש של התיקון הזה. לעניין הסיכון הצפוי לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה, גם בנקודה הזאת הוכנס תיקון. אני אציין שבחוק שחרור על-תנאי היו תיקונים נוספים ואני לא נדרשת אליהם כרגע. למעשה, ניתנה לנפגע העבירה האפשרות להשמיע את קולו בעל-פה ולא להידרש לבקש בקשה מוועדת השחרורים להציג את עמדתו. אני אציין שבפרקטיקה היו מקרים שנפגעים הגישו בקשות והתאפשר להם להביע עמדה בעל-פה ולמעשה החוק קבע את הדבר כזכות שלהם שהם יכולים לבחור. סעיף 19(א) לחוק זכויות נפגעי עבירה, כפי שהוא תוקן במסגרת החוק הזה, הבהיר שמימוש הזכות ייעשה באופן ובמועדים שיקבעו השרים. מועד התחילה של החוק הזה הוא ב-1 בדצמבר, חוץ מהתיקון העקיף לחש"ת, שכבר נכנס. סעיף 4(ג) לחוק קבע שתקנות ראשונות לפי סעיף 19 יובאו לאישור הוועדה עד מועד התחילה, ולכן אנחנו כאן. תקנה 12 לתקנות זכויות נפגעי עבירה מסדירה למעשה את המימוש של הזכות של נפגע עבירת מין או אלימות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בדרך כלל כשרשום בחקיקה שתקנות יובאו עד 1 בדצמבר, הן מגיעות אלינו ב-31 בדצמבר. הפעם אני רוצה באמת לציין לטובה שזה הוגש כבר לקראת סוף הכנס, בסוף יוני-יולי. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> באמת היינו ערים ללו"ז של הכנסת בחודשים הקרובים וגם כמו שעוד תשמעו, יש כאן היערכות מאוד משמעותית של כל הגופים והתקנות מאוד חיוניות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> עד שאני מציין לטובה את משרד המשפטים, לא צריך להתנצל, הכול בסדר. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> מכל מקום, חופש הבחירה שניתן בחוק הזה לנפגעי העבירה באשר לאופן בו תובע העמדה שלהם, חייב למעשה הסדרה בתקנות כדי לאפשר לרשויות את זמן ההיערכות שנדרש כדי לאפשר את מימוש הזכות בצורה מיטבית ביחס לכל אחת מהחלופות לנפגעי העבירה. למעשה, התיקונים שבפני הוועדה היום נועדו להתאים את ההוראות של התקנות לתיקונים בחוק הבעת עמדה. אני אציין שלחוק הזה יש עוד רכיב, של תיקונים נדרשים בתקנות כדי להתאים את התקנות גם לפעילות של היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שלפני כשנה נקבעה בהסדר של קבע בוועדה לביטחון לאומי. לגופו של התיקון המוצע, התיקונים באמת נועדו לאפשר את מימוש החקיקה, את מימוש הזכות. התקווה שלנו היא שהתיקון הזה יאפשר גם את ההנגשה והייעול של שמיעת עמדות נפגעי העבירה ושהוא יאפשר ליותר נפגעי עבירה לממש את הזכות שלהם ולהביע עמדה, שזה אחד הדברים שאנחנו שמנו לב שלא קורים די הצורך. אנחנו מבקשים להרחיב למעשה את שיעור נפגעי העבירה שמממשים את הזכות שלהם. אני מתארת את התיקון באופן כללי לפני שנתחיל בקריאה – התיקון מבחין בין נפגע עבירת מין או אלימות שמבקש להביע עמדה בכתב לנפגע שמבקש להביע את עמדתו בעל-פה. כשנפגע מבקש להביע את עמדתו בכתב בפני ועדת השחרורים, לא ישתנה לוח הזמנים להגשת העמדה וניתן יהיה להגיש את העמדה עד שבעה ימים לפני מועד הדיון. מה שכן השתנה זה שבעקבות חוק הבעת עמדה, העמדה תוגש עכשיו להנהלת בתי המשפט, שהיא הגורם שאחראי לניהול ועדות השחרורים, ולא לשב"ס, כפי שהיה עד עתה. היידוע של נפגעי העבירה בשלב הדיון בוועדת השחרורים היה עד עכשיו באחריות של שב"ס והפעילות של ועדת השחרורים מרוכזת בהנהלת בתי המשפט. הפיצול הזה זוהה כחסם בהקשר של הגשת עמדות נפגעי העבירה ולכן היה חשוב לקדם אותו. הוא גרם לזה שלפעמים נפגעי העבירה לא מעודכנים בזמן על שינויים במועדי הדיון ואנחנו מקווים שזה ייתן מענה גם לקושי הזה. לגבי נפגע עבירת מין או אלימות שיבקש להביע עמדה בעל-פה בפני ועדת השחרורים, ההצעה שלנו היא לקבוע שהוא יודיע על כך להנהלת בתי המשפט בטופס ייעודי לא יאוחר מ-21 יום לפני מועד הדיון, שזה למעשה פרק הזמן שנדרש לרשויות כדי להיערך להגעה של נפגעי העבירה למסור את העמדה שלו. אני אציין באופן כללי למה פרק הזמן הזה נדרש ואחר כך השותפים שלי כאן יוכלו כמובן להרחיב. כפי שאני חושבת שצוין גם בדיונים בהצעת החוק עצמה, רק שאז הדוח עוד לא פורסם, דוח של צוות המשנה הבין-משרדי בנושא נפגעי עבירה בוועדות השחרורים, ועדות הקציבה, היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, והליך החנינה על-ידי נשיא המדינה, שהוגש ביוני 2025, כלל שורה של המלצות בעניין התאמות שנדרשות בהקשר של הבעת עמדה של נפגעי עבירה בתנאים שיאפשרו לו גם מוגנות וביטחון במעמד של מסירת העמדה. אחד העניינים שהומלץ עליהם בהקשר הזה הוא קיום הדיונים באולם בית משפט ולא באולם משפטים שסמוך לבית סוהר, היכן שוועדות השחרורים מקיימות היום את הדיונים שלהן. ההמשך המעשי של ההצעה שלנו הוא שברגע שנפגע העבירה יודיע שהוא מבקש להביע את עמדתו בעל-פה, המשמעות תהיה שהדיון בעניינו ייקבע ליום דיונים אחר שיתקיים בבית המשפט. כדי שהדבר הזה יקרה יש כאן למעשה מבצע לוגיסטי שלם של קביעה מחדש של הדיונים – זימון של כולם מחדש, היערכות מול שב"ס ומול גופים שונים . לכן נדרש פרק הזמן הזה, ונוכל להרחיב. בהקשר הזה אני גם אומר שלא מדובר רק בהעברה של מקום הדיון לבית המשפט, אלא גם בשורה של צעדים והתאמות שהומלץ עליהם בדוח והכוונה היא ליישם אותם כאן, כדי לאפשר לנפגע העבירה או נפגעת העבירה למסור את העמדה בתנאים שיאפשרו להם תחושה של הגנה, אם זה ליווי של מאבטח מבתי המשפט, אם זה המתנה במקום ייעודי ונפרד, וכדומה. כל הדבר הזה למעשה מצריך זמן, מכיוון שאנחנו קובעים את הדיון מחדש. חשוב לי להגיד בצורה גלויה שלקיום הדיונים בבית משפט יש יתרונות, כמו שציינו, אבל יש לו גם משמעויות לוגיסטיות שמצריכות זמן. התקופה של 21 ימים נועדה לאפשר לרשויות להיערך ולצד זאת, מכיוון שההסדר הזה מבוסס כולו על איזונים בין הזכות של האסיר שהדיון בעניינו יתקיים במועד לבין הזכות של נפגע או נפגעת העבירה להביע את עמדתם בדרך שהם מבקשים מבין האפשרויות שהחוק מונה, המערכת הזאת מצריכה איזונים מאוד מאוד עדינים ולכן אנחנו לא סברנו שצריך לשלול מנפגע העבירה את האפשרות להביע עמדה בעל-פה גם אם הוא הודיע על כך באיחור, אחרי 21 ימים. בהקשר הזה צריך להגיד שני דברים: קודם כול, העיקרון הזה כפוף להוראה של המחוקק בסעיף 19(ג) לחוק זכויות נפגעי עבירה. זאת אומרת, הוא יוכל להביע את העמדה שלו בעל-פה גם מאוחר מהמועד הזה אם הדיון בוועדה לא התקיים וכל עוד שהדיון לא יידחה באופן שבו האסיר כבר נמצא בתוך השליש או שדחיית הדיון תביא לכך שהוא כבר נמצא אחרי המועד הזה, ואז למעשה אנחנו יוצרים איזושהי פגיעה שהמחוקק אמר את דברו לגביה. הדבר השני הוא שבמצב כזה הדיון ייערך ככל הנראה בבית הסוהר, מכיוון שלא ניתן להשלים את כל ההיערכות שנדרשת בפרק הזמן. זה למעשה האיזון, אבל לנפגע העבירה כן תהיה האפשרות להביע את עמדתו בדרך שהוא ביקש. בנוסף, אנחנו מציעים לקבוע שאת ההודעה של נפגע העבירה על הרצון להישמע בעל-פה מזכירות ועדת השחרורים תעביר לבא כוח היועצת, לאסיר ולבא כוחו, ואם בשל הודעה של נפגע העבירה השתנה מועד הדיון, כפי שציינתי שיכול בהחלט שיקרה, תימסר הודעה לנפגע העבירה על כך בהקדם האפשרי. הגוף השני של התיקונים במסגרת תיקון התקנות האלה הוא בעניין התאמות לפעילות היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שאולי אני אכנה אותה לפעמים הילמ"ק. כאמירה כללית, היחידה לשחרור ממאסרים קצרים היא יחידה פנימית מינהלית בתוך שירות בתי הסוהר, שהוסמכה לדון בבקשות לשחרור על תנאי של אסירים עד עונש של שנת מאסר, שלושה עד 12 חודשים. יש חריגים לכלל הזה, אם אלה אסירים שמרצים עונש מאסר מעל שישה חודשים ומתחת ל-12 חודשים והם קטינים, או שנדרשת לגביהם חוות דעת לפי סעיפים 11 או 12 לחוק שחרור על תנאי – עבירות מין, אלימות במשפחה ואנשים שהם פגועי נפש. חוק שחרור על תנאי וגם חוק זכויות נפגעי עבירה כבר כוללים היום התאמות לפעילות של היחידה, אבל התקנות לא ואנחנו נבקש בהזדמנות הזאת לכלול גם את ההתאמות האלה. בשונה מוועדת השחרורים, היחידה דנה על יסוד הכתב. זה אומר שאין בפניה דיון מעין אדברסרי, כפי שמתרחש בוועדת השחרורים, אלא היא מקבלת את כל החומר כתוב ודנה על בסיסו. יכול להיות שגם העמדה של נפגע העבירה תוגש בכתב. מכיוון שאנחנו מדברים כאן על לוחות זמנים מאוד קצרים, על מאסרים קצרים, פרק הזמן שמוצע לקבוע להגשת העמדה הוא עד שבעה ימים לפני מועד הדיון ביחידה. חלק מהתיקונים שמוצעים בהקשר הזה הם תיקונים טכניים, התאמות נדרשות בנושא פרק הזמנים, ולמעשה אנחנו מבקשים להוסיף גם טופס ייעודי להבעת העמדה בפני היחידה. לעניין הטפסים אני רוצה להתעכב על נקודה אחת. ערכנו בטפסים התאמות גם לאפשרות של הבעת העמדה בעל-פה ואת הטופס הנוסף בעניין הילמ"ק, אבל בנוסף אנחנו גם מבקשים לתקן כאן עניין שבראייה שלנו הוא מהותי ולטעמנו הנוסח של הטופס הקיים הוא נוסח מטעה שלא תואם את הדין. הכלל לעניין הבעת עמדה לפי חוק שחרור על תנאי הוא שחומר שלא נכנס תחת ההוראות של סעיף 17 לחוק מועבר לאסיר ולבא כוחו. למעשה, הנוסח של הטופס הקיים לא קובע את הדברים בצורה ברורה, הוא קובע שייתכן שזה יקרה ושאפשר להודיע על התנגדות של נפגעי העבירה לכך שזה יעבור. אני אקריא את המשפט: "ידוע לי כי ישנה אפשרות שעמדתי זו, כולה או חלקים ממנה, תועבר לאסיר או לבא כוחו לקראת הדיון". זאת טעות משפטית שגם יוצרת חוסר ודאות בראייה שלנו ביחס לנפגע העבירה, כי הרושם מהנוסח וגם מההמשך של הטופס הוא שהדברים הם בשליטתו, ולמעשה זאת החלטה של הוועדה האם הנוסח יועבר או לא. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> שנייה, שנייה. אולי פספסתי, אבל לפי מה שאמרת זו לא החלטה של הוועדה, אלא זה חייב להיות מועבר. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> נכון, אבל הטופס - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כשתיארת את החוק המסמיך זה היה נשמע כאילו את אומרת שחייבים להעביר. בסדר, אני מסכים איתך שהנוסח הקודם לפי מה שאת מתארת ודאי מטעה ביחס לנוסח החוק. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> זו החלטה של הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז הוועדה יכולה להחליט שעמדה לא תוצג לנאשם? << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> יש את סעיף 17 לחוק שמסדיר את הנושא של חומר חסוי וועדה יכולה לקבל החלטות שלא להעביר חומר בהתאם להסדר שם. חשוב לנו להדגיש שני דברים: קודם כול, הנוסח שאנחנו מציעים עכשיו מבהיר את המצב המשפטי הקיים והיה לנו חשוב להבהיר בטופס את כל האפשרויות שהמצב הזה מייצר. אנחנו לא מתעלמים מהמורכבות שיכולה להיות בסיטואציות מסוימות עם ההעברה של העמדה לאסיר ולבא כוחו. אנחנו נמצאים בעיצומו של שיח עם כלל השותפים כדי לבחון את הנושא הזה ולראות מה נכון לעשות. זה שיח שמתקיים בנפרד בהמשך להמלצות של הדוח שהזכרתי ואנחנו כמובן נשלים את השיח הזה, אבל כל זמן שהמצב המשפטי בעינו סברנו שנכון להבהיר את זה ושהטפסים יתאמו את המצב המשפטי הקיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שהטפסים לא יהיו מטעים. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> מה שהעלינו גם בזמן החקיקה לפני מספר חודשים, וזה באמת אחד הדברים שהתייחסת אליהם, זה שהחשיבה שאולי תועבר לאסיר רק איזושהי פרפרזה - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> היום הטופס קבוע בתקנות? << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> הטופס ביחס לוועדת השחרורים קבוע ואנחנו מתקנים אותו כדי להתאים לאפשרות של הבעת עמדה בעל-פה, ואנחנו מציעים להוסיף טופס לעניין היחידה לשחרור ממאסרים קצרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> עלו כמה שאלות גם בזמן החקיקה לגבי החשיבה שאולי באמת תועבר רק פרפרזה ושאולי תהיה אפשרות של הנפגע לדבר לא מול האסיר, וכפי שאני מבינה אלה דברים שעדיין נמצאים בחשיבה בין-משרדית. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> אלה הדברים מהזווית שלי, אני כמובן אוכל להתייחס, אבל אני מציעה שנעביר לשותפים שלי. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. אגב, מי שרוצה לדבר, כדאי שיעדכן את הנהלת הוועדה כדי שאני אדע שאתם פה, שנרשמתם ושאתם מעוניינים לדבר ולא רק להתייחס עם משהו יעלה. זכות הראשונים, סניגוריה. << דובר >> גיל שפירא: << דובר >> תודה רבה, בוקר טוב. אני מהסניגוריה הציבורית הארצית. בהתייחס לדברים שאמרה שמרית, אני רוצה לחדד שיש לנו הסתייגות ידועה ומוכרת משאלת התחולה של סעיף 17 לחוק שחרור על תנאי בהקשר של חיסיון לגבי העמדות האלה. אני שם את זה על השולחן, זה לא רלוונטי כרגע לדיון. רק מאחר שהדבר הזה עלה בהסבר של שמרית, חשוב לי להדגיש שאנחנו לא סבורים שסעיף 17 נועד לזה ואף שבפועל במקרים מסוימים נעשה בו שימוש, כלומר, ועדות אכן מקבלות החלטות על חיסיון של עמדות של נפגעי עבירה מכוח סעיף 17, אנחנו חושבים שהדבר הזה הוא בעייתי. זה עדיין לא הגיע להכרעה שיפוטית מחייבת, אבל יש הסתייגות מזה, זה לא נקי מספקות לפחות לטעמנו, וחשוב לציין את זה כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לאיזה חוק הסעיף שייך? << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> שחרור על תנאי. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> אני קודם כול מודה לגיל, כי אני מבינה שאולי לא דייקתי ואני רוצה להבהיר את הדברים. הכלל הוא שחומרים מוועדת שחרורים נמסרים לאסיר ולבא כוחו. המסגרת שלא לעשות את זה היא בסעיף 17. הנוסח של סעיף 17 מעורר לכל הפחות שאלות משמעותיות אם לכך הוא נועד. בפרקטיקה אנחנו ראינו שהיו מספר מקרים שכן עשו שימוש, יש מקרים שלא עשו שימוש, אבל בסוף זאת הסיבה שאנחנו מנהלים כרגע את השיח. חשוב לי להבהיר שלא ישתמע מהדברים שלי שהמסלול הוא המסלול של סעיף 17. אני ממש מודה על ההערה הזאת, כי היא במקומה, אבל זאת המסגרת, הכלל הוא שהחומרים נמסרים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> על פניו זו לא האכסנייה, בוודאי לא דרך המלך, אני לא יודע אם הייתי מכניס פה אפילו "דרך הלא-מלך", אבל בסדר. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> אבל שוב, אנחנו לגמרי ערים למורכבות שהדבר הזה מייצר ואנחנו בשיח במישור המקצועי עם שאר השותפים שלנו כדי לראות מה נכון לעשות בהקשר הזה. << דובר >> גיל שפירא: << דובר >> בהחלט יש שיח על הנקודה הזו כבר לא מעט זמן, חשוב לי רק להעלות את ההסתייגות הזו כדי שהדברים לא יתפרשו אחרת. לגופן של התקנות אני רוצה רק להצטרף לדברים קודמים שאמרה שמרית בנוגע לפרק הזמן המוקדם להודעה ולחשיבות שלו לצורך ההיערכות. שמרית התייחסה לצורך בהיערכות הלוגיסטית בהקשר של מיקום הדיונים והצורך להבטיח את התנאים; כל זה נכון. לצד זאת, יש חשיבות לפרק הזמן המוקדם של ההודעה גם מבחינת ההיערכות הנכונה של הצדדים לדיון עצמו גם בהקשרים מעשיים. הרבה פעמים דיונים בוועדת שחרורים נקבעים בצורה סדרתית, יש יום שיש בו חמישה דיונים, עשרה דיונים, עם עורך דין וסניגור, ובוודאי שגם נציגי המדינה מגיעים ליום דיונים עם כמה דיונים שקבועים לאותו יום. אם יש דיון אחד שבו הנפגע מעוניין להופיע וצריך להעביר אותו לבית משפט זה מפצל את יום הדיונים – חלק מהדיון יתקיים במתקן הכליאה וחלק מהדיון יתקיים בבית משפט, שזה בדרך כלל בעיר אחרת. יש כאן סוגיות מעשיות שיש להן השלכות על היכולת להיערך לדיונים מהבחינה המעשית וגם מהבחינה המהותית. חלק ניכר מהשיח שהיה גם בצוות הבין-משרדי, גם בדיוני החקיקה וגם בהקשר של דיוני התקנות נועד להבטיח אווירה בטוחה ומכבדת לכל השותפים להליך ולכל הצדדים המעורבים, ולכן גם כדי להבטיח את הדברים האלו חשוב שהצדדים ידעו מראש שנפגע העבירה מתכוון להגיע פיזית. זה חשוב גם לצורך הכנת הדיון עצמו, גם לצורך לתווך את זה נכון לאסיר, שזה בעצם יומו, שאלת חירותו היא השאלה שנדונה בהליך הזה ולכן חשוב שההיערכות תהיה מיטבית. גם כדי למנוע חיכוכים מיותרים, גם כדי למנוע אפשרות לטיעונים שלא מתאימים וכיוצא בזה, הצדדים צריכים לדעת מראש שבכוונת נפגע העבירה לממש את זכותו ולהגיע באופן פיזי לדיון בעל-פה. פרק הזמן הזה נדרש, הוא חיוני גם לצדדים וגם למערכת ובהקשר הזה חשוב לנו להדגיש את הצורך בפרק הזמן הזה. תודה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אוקיי, אז תעיר את זה אגב הסעיף כשנגיע אליו? << דובר >> גיל שפירא: << דובר >> זה מופיע כרגע, זה בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנוסח מכסה אותך? << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> אני רק אומר את זה כי יהיו טענות או בקשות לקצר את פרק הזמן הזה ולכן היה לנו חשוב להסביר למה זה נדרש, למה כן חשוב לשמר את פרק הזמן הזה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר גמור. עוד מישהו מהנוכחים לפני שנתחיל? יש גם בזום. << דובר >> לרה צינמן: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו כללי. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר גמור, בבקשה. << דובר >> לרה צינמן: << דובר >> אני יושבת-ראש ארגון משפחות נרצחים ונרצחות ואימא לגנית, שנרצחה לפני 30 שנה. אני מברכת על כך שהחוק ייכנס לתוקף ב-1 בדצמבר. ביחד עם זאת, כלמודת ניסיון ביישום של כל החוקים שקשורים לזכויות נפגעי עבירה, אני צופה לא מעט תקלות בדרך. התקלות קיימות גם בימינו והן נובעות בעיקר מכך שלא קיים יידוע רחב ומעמיק של נפגעי עבירה על הזכות לשימוש במערכת מנ"ע ולמעשה החובה לשימוש במערכת מנ"ע, שהופכת להיות מקור מידע בלעדי לנפגעי עבירה. עד עכשיו קצינת נפגעי עבירה בשב"ס לקחה על עצמה לשוחח באופן אישי עם משפחות ולהודיע להן על מועדי דיונים בוועדת שחרורים. ברור שלא עם כולם, ברור, אבל לפחות עם חלקם. אולי עם משפחות ותיקות, שחלקן בכלל לא מחוברות למערכת מנ"ע. לפני מספר חודשים נתקלתי בסיפור אמיתי על מישהי שכן הייתה מחוברת למערכת מנ"ע, אבל לא רצתה להשתמש בה מהמניעים שלה ולכן היא לא ידעה שמתקיים הדיון בוועדת שחרורים ולא הגיעה אליו. זה נכון שלמשפחות הייתה ברוב המקרים פריבילגיה מיוחדת שאפשרו להן להגיע לדיונים בוועדות שחרורים במשך שנים רבות, אבל זה באמת היה כרוך במעבר מידע מפה לשם ומעכשיו זה יהיה מסודר וזה יקל מאוד על המשפחות. עצם ההגעה ועצם ההימצאות – ככה הייתי בעצמי בכמה דיונים כשהאסיר, הרוצח של הבת שלי היה במרחק כזה ממני – זה מעמד מאוד מאוד מאתגר וקשה, ולכן משפחות זקוקות לא רק לקרוא את ההודעה הזאת במנ"ע ולהגיש בקשה להבעת עמדה בכתב או בעל-פה דרך איזשהו טופס, אלא ממש זקוקות לאיזשהו שיח אנושי, ועכשיו זה יימנע מהם. אני שמעתי עכשיו שלא יהיה מענה אנושי בהנהלת בתי המשפט, אבל חייבים לייצר את המענה האנושי הזה באיזשהו גוף. העיקר זה יידוע על החשיבות של מערכת מנ"ע, על אופן החיבור למערכת מנ"ע. זה צריך להיות באיזשהו קמפיין הסברה שאמור היה להתקיים כבר לפני שנים, אבל עכשיו זה הופך להיות ממש קריטי. הערה קטנה על סעיף בסוף על איך להגיש עמדה להנהלת בתי המשפט, לא מופיעה שם כתובת המייל וזה יקשה מאוד על המשפחות להגיש עמדה דרך טופס או דרך פקסימיליה שלא נמצאת כמעט בשום בית בישראל. אני חושבת שמן הראוי שתהיה כתובת מייל שדרכה אפשר יהיה להגיש את העמדה באופן מסודר ונגיש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> אפרת פילזר ביזמן: << דובר >> חנית, אם אפשר לפני שאת מתייחסת לדברים, סליחה שאני מתפרצת. אני עורכת דין, ממונה משפטית בנציבות זכויות נפגעי עבירה. אני אגיד שאנחנו בקשר עם לרה וגם עם כל הגופים שיושבים כאן ויש לנו גם צוות בין-משרדי שכל הגופים שיושבים כאן חברים בו. אנחנו באמת עומלים כל הזמן על הסוגיה הזאת של הנגשת המידע ושנפגעי עבירה ידעו את הזכויות שמגיעות להם. כמובן שכשמתווספות זכויות זה אתגר ואנחנו חושבים איך לפשט ולייעל את זה ולהוסיף מידע בכל מיני צמתים. יש לנו גם אתר שיש בו את המידע שרלוונטי למצב החוקי היום וברגע שהתקנות יעברו והחוק ייכנס לתוקף כמובן שנעדכן גם את זה. אנחנו מזמינים את כל הנוכחים כאן וכל מי שעוד יכול להפיץ את הבשורה שיש את האתר הזה, שיש שם את הזכויות, שאנשים ידעו לחפש את זה ולמצוא שם את המענה, שנפגעי עבירה ידעו למצוא את המענה שהם זקוקים לו. זה רק בהקשר הזה, סליחה, חנית. << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> שלום, אני מהלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט. נושא איתור נפגעי העבירה או שיח עם נפגעי העבירה, כמו שציינה לרה לגבי הפעולה שעשתה קצינת נפגעי עבירה בשב"ס, הוא נושא באמת מאוד מאוד חשוב, שגם עלה בדוח הצוות הבין-משרדי, כפי שציינה שמרית. זה צוות שאנחנו הובלנו יחד עם כל השותפים שנמצאים פה סביב השולחן; הגיעו ושמענו ארגונים ונפגעי עבירה באמת כדי לשמוע את הצרכים ואת הקשיים של נפגעי עבירה בשלב של שחרור על תנאי ממאסר לגיבוש המלצות. הדוח מאוד מאוד מפורט, העברנו אותו גם לנציבות נפגעי עבירה ויש שורה של המלצות שנדרש ורצוי ליישם אותן, הן יושבות גם על שולחננו בהנהלת בתי המשפט וגם של יתר השותפים. יש מקום לחשוב ולמצוא פתרון גם לסוגיה הזאת, הנושא הזה חשוב, אבל הוא רלוונטי גם לצמתים נוספים בהליך הפלילי ולאחריו. יחידה כזאת צריכה להיות מוקמת, אבל לא בהנהלת בתי המשפט. אנחנו הסכמנו להעביר את האחריות לקבלת עמדת נפגעי עבירה מקצינת נפגעי עבירה למזכירות הנהלת בתי המשפט, אבל לא הייתה כוונה או הסכמה שתוקם בהנהלת בתי המשפט יחידת איתור של נפגעי עבירה או גורם אנושי במזכירות שייתן מענה מקצועי, יאתר או יעדכן על זכויות נפגעים. אין במזכירות או במרכז המידע של הנהלת בתי המשפט גורם שיש לו את ההכשרה, את הכלים, את המיומנות המקצועית או הסוציאלית לצורך שיחה עם נפגעי עבירה, וזה באמת גם לא התפקיד של הנהלת בתי המשפט. אנחנו מסכימים עם זה שיש מקום שיהיה מלווה קבוע, כמו שנאמר והומלץ כבר בדוח ברלינר – מלווה אישי שייצר שיח אישי בערוץ ישיר לאורך כל ההליך הפלילי מרגע הגשת התלונה ועד הסיום, אם זה בשחרור על תנאי או בהליך של חנינה, אבל זה לא צריך להיות לפתחה של הנהלת בתי המשפט. זה חשוב מאוד ונכון שזה יהיה, אבל זה לא התפקיד של הנהלת בתי המשפט. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> חנית, מה שקורה היום זה שיש מישהו מהסיוע המשפטי - - - << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> הסיוע המשפטי יופיע כמובן בהודעה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> כן, אבל בסוף ההליך הפלילי בדרך כלל כבר לא ממשיך להיות קשר בין אותו עורך דין מהסיוע המשפטי לבין המשפחות או נפגעי עבירות מין ואלימות, ואז השאלה היא לגבי מה עושים בשלבים שבתוך הוואקום שנוצר בתקופה שאחרי, שהיא יכולה להיות הרבה שנים. << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> אז קודם כול, בהודעה של מערכת מנ"ע תצוין הזכות החדשה לקבלת סיוע משפטי והפניה לסיוע המשפטי. יש בדוח שורה של המלצות שנוגעות לשלב של סוף ההליך הפלילי ובחינה של דרך מסירת המידע לנפגעי העבירה בסוף ההליך הפלילי. יש פה באמת שורה של המלצות שרצוי לתת אותן ולבחון איך ליישם אותן. זה תהליך, זה לא משהו שניתן ליישם אותו. בגלל שאנחנו הובלנו את הצוות אני מדברת באופן כללי, אבל כלל הגופים התייחסו לזה שההמלצות חשובות מאוד, אבל לצורך היישום הן מצריכות משאבים ותקציבים, כך שיש פה עוד עבודה שצריך לעשות. אפשר לשמוע גם את נציגי מערכת מנ"ע, כי גם למערכת מנ"ע יש מוקד טלפוני, אולי הם יכולים לפרט עליו, גם שם יש עוד פרטים שאפשר למסור. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> השאלה לא מופנית אלייך, אלא לכלל הגורמים – האם יש בכל זאת אפשרות שלפחות לגבי אותן משפחות של עבירות המתה כן יהיה מישהו מעבר למערכת מנ"ע שמקפיצה את ההודעה, כן ייצרו איתם קשר? זאת השאלה, אם שב"ס יכול להמשיך לעשות את זה או מישהו - - - << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> אני לא אדבר בשם שב"ס, אבל שב"ס לא היו יוזמים את השיחות, זה היה רק כל עוד הייתה החלטת ועדה שקבעה: נא לאתר את נפגע העבירה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> תתקני אותי אם אני טועה, אבל אני חושבת שכן הייתה לפחות תקופה כזאת. << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> אני לא אתייחס בשם שב"ס, אבל בהנהלת בתי המשפט לא יכול להיות כזה דבר. עוד פעם, זאת מזכירות של ועדה, אין לה את הכישורים, אין לה את המיומנות, אין לה את היכולת לעשות את זה וזה גם באמת לא התפקיד של הנהלת בתי המשפט; אני מסכימה שצריך למצוא לזה פתרון. אני אתייחס גם לנקודה השנייה של לרה לגבי האפשרות להגיש במייל. אנחנו מדברים על הליך מעין שיפוטי, ישנן דרכים להגיש למערכת בתי המשפט מסמכים לתיקים משפטיים. אין אפשרות להגיש באמצעות דואר אלקטרוני מטעמי אבטחת מידע. אני מדברת על כל מערכת המשפט, יש הגשה מהירה באמצעות מערכת הזדהות לאומית, אנחנו נייצר טופס מקוון לטפסים שאנחנו כרגע מאשרים ואנחנו נייצר גם טופס מקוון לאחר שנאשר את תיקון התקנות, וזה יאפשר הגשה מהירה לתוך המערכת. יש גם הגשה פרונטלית, הגשה באמצעות פקס-טו-מייל וגם דואר. אלה ארבעת דרכי ההגשה שלנו בכל מערכת המשפט בתיקים אזרחיים או בכל תיק אחר, ואין לנו אפשרות אחרת. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> אני יכולה להוסיף משפט? עלתה כאן סוגיה מאוד חשובה ויכול להיות שנכון לשמוע מאנשי מנ"ע על המענה האנושי שיש שם, גם בהקשר הזה יש המלצות בדוח. חשוב לי להדגיש, בוודאי שהנושא מאוד חשוב ואנחנו נשמח להיות חלק מתהליך קידום ההמלצות בהקשר הזה, אבל זה לא עניין שהוא נקודתי אך ורק לתקנות האלה. בוודאי שהוא משפיע, אבל הצורך במענה אנושי רחב יותר וצריך לעשות עליו את העבודה המתאימה עם כלל הגורמים כדי לתת לו מענה בצמתים השונים שבהם זה מתעורר. מבלי לגרוע בכלום מהצורך לתת מענה לעניין הזה, חשוב לי להגיד לצד זה שהעברת האחריות על היידוע להנהלת בתי המשפט כן אמורה לתת מענה לחסם אחר שאנחנו הכרנו, בגלל שהיה כאן את הפיצול הזה בין שב"ס להנהלת בתי המשפט. למשל, כשהיה משתנה מועד הדיון, נפגעי העבירה היו מקבלים עליו לפעמים עדכון מאוד מאוחר. ריכוז האחריות אצל הנהלת בתי המשפט אמור לתת מענה לדברים האלה, זה לא אומר שפתרנו את הכול, אבל אני כן אומרת שבתוך המסגרת של התקנות האלה זה נכון שלא פתרנו את כל הקשיים שמתעוררים בהקשר של נפגעי עבירה. עוד תהיה כאן עבודה בהקשר של יישום הדוח וההמלצות שלו ואני מקווה שנצליח להגיע לפתרונות ראויים, אבל הפתרון לדברים הוא לא בהכרח במסגרת של התקנות האלה, כי זה באמת אירוע גדול יותר. << דובר >> לרה צינמן: << דובר >> האם המועדים של הדיונים היו בנט המשפט? << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> בדיוק כמו כל הליך שיפוטי. ההליכים עצמם חסויים בנט המשפט, התיק עצמו חסוי, זה לא מפורסם לכולם. << דובר >> לרה צינמן: << דובר >> גם המועדים לא תמיד מופיעים בנט המשפט. << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> אם התיק עצמו חסוי, גם מועד הדיון לא יפורסם. אם התיק עצמו חסוי אין מידע, אבל יש מי שיש לו אפשרות להיכנס לתיק, גם הנפגעים, אם יש להם בא כוח שמגיש את ייפוי הכוח, יוכלו לראות את מועד הדיון. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זה אומנם לא לב הסוגיה של התקנות, אבל אני אדבר בקשר למערכת נפגעי העבירה, הנגשת המידע והצורך במענה אנושי. צריך לתפוס את האדם שהיה אחראי על הממשק, להושיב אותו בחדר ולהגיד לו: אתה לא יוצא עד שאתה לא מצליח להסביר לי בדיוק מה אומר מכתב שבן-אדם מקבל. המערכת היא מאוד מאוד לא ידידותית. המידע שאתה מקבל כנפגע עבירה הוא כתב סתרים. אני מכיר את זה, הרבה מאוד פעמים מוגשות תלונות פה כשאני נפגע עבירה, איומים וכאלו, עם משמר הכנסת. אני יודע שביקשתי שתוגש תלונה, אני אפילו לא יודע שאני רשום בתור נפגע עבירה, אני מקבל איזה מכתב של מנ"ע הביתה. אני אומר לכם, תשבץ ההיגיון של הארץ זה קל ליד לנסות להבין מה אומר הדיווח שאני מקבל. אני לא מצליח להבין מה כתוב שם, אני לא מצליח להבין על איזו עבירה מדובר, אני לא מצליח להבין מתי הוגשה התלונה, ואז אומרים לי: יש קוד, תיכנס למערכת. יש לי אוריינות טכנולוגית, אני נכנס למערכת. מתוך המערכת אני לא מצליח לקבל מידע, לא מצליח להבין מתי אירעה העבירה, לא מצליח להבין מה קרה, לא מצליח להבין את השם – כלום, באמת מערכת שהיא מופת של כתב סתרים. כשהמערכת והמידע שהבן-אדם רואה הם כל-כך לא נגישים, זה מגביר מאוד את הצורך במענה אנושי. עם הבנק שלי אני לא מדבר בטלפון כמעט אף פעם, למעט מקרים נורא נדירים, למה? כי האפליקציה ברורה, אני יכול להיכנס, אני מסתכל, אני רואה מה עשיתי, מה קרה, למה, איפה זה הולך, שלבים, תהליך – אני לא צריך לדבר עם הבנק בטלפון, אני לא צריך לדבר עם אף אחד בטלפון, אני לא צריך מענה אנושי; פעם ב- אני מתקשר. כנ"ל חברת הסלולר שלי, כנ"ל אלף גופים אחרים שאני לא מדבר איתם. כבר עברנו את השלב הזה בחיים, לא מדברים. אפשר לומר עליי המון המון דברים, אבל לקרוא אני יודע – ואני לא מצליח להבין מה כתוב במכתב שאתם, משטרת ישראל, שלחתם אליי. << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> אני אשמח להגיד כמה משפטים ואז אני אעביר למערכת מנ"ע. קודם כול, בהקשר של ועדות השחרורים, בדף ההסבר שיועבר במסגרת מערכת מנ"ע עבדנו על זה שהמידע יהיה פשוט, ברור ונגיש לקראת הכניסה שלו לתוקף ב-1 בדצמבר. אני יכולה להגיד שהיה פה באמת המון המון שיח ופינג פונג עד שהמידע יהיה ברור. אם הוא עדיין יהיה לא ברור אנחנו נפשט את זה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל אני עדיין לא יודע - - - << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> לא, אני מדברת באופן כללי. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> אני מבינה שהאמירה היא כללית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו אמירה כללית על מערכת מנ"ע. עד שאני אגיע לשלב שבו אני אדע שיש אירוע במערכת מנ"ע, מה האירוע הזה אומר ולחלץ את האירוע ההוא, ועד שאני אכנס לטופס היפה שבניתם, אני אפול הרבה קודם. תחשבו על נפגע או נפגעת אלימות, בוודאי ובוודאי אלימות במשפחה, שיכולים להיות במצב של ריבוי תלונות או ריבוי פוגעים מכל מיני סיבות. אני אביא לפה פעם הודעות ואקריא, זה כתב סתרים. זה כתב סתרים. יכול להיות שאם אני אכנס למערכת ואלחץ על הלינקים ואגלה שזה בדיוק על התיק, אני לא אדע אם זה על התלונה של אלימות במשפחה, תלונה על איומים, או תלונה על מישהו שזרק עליי אבן בכביש. אני לא אדע עד שאני לא אעשה 20 פעולות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול לדעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יכול לבקש שישלחו לי עכשיו מהבית את המכתב שיש אצלי. אני אומר לך, אני לא מצליח לדעת ולהבין. אדם שאני כבר יודע שאיים עליי וכבר הורשע בדין, לא קיבלתי עליו שום מידע ממנ"ע, שום מידע ממנ"ע. איך אני יודע שהוא הורשע בדין? כי קראתי על זה בעיתון. לעומת זאת, אני יודע שהוא הורשע, הוא יושב בכלא או קיבל עבודות שירות, גם את זה אני לא יודע, ולא ממערכת מנ"ע, אלא מידיעה בעיתון, מיפעת. לעומת זאת, אמרו לי שיש הסדר מניעת הרשעה וכו' – אין לי היום שום דרך לחפש אם אני לא זוכר את ה-17 מספרים כדי לדעת באיזה תיק זה קרה. אני באמת אומר לך, אני בן-אדם עם אוריינות טכנולוגית – אני לא מקנא במישהו שהגיש תלונה, נפגעת שתקפו אותה ארבעה אנשים, מי נמצא באיזה הליך – וואלה, לא יודע להבין איך היא תדע מה לעשות במערכת מנ"ע. << דובר >> רונית פלץ: << דובר >> שנייה, אני רוצה לענות. אני ראש פרויקט מנ"ע במשטרה, כנראה הבן-אדם שצריך להושיב. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אז אני אשאל אותך אחר כך על התלונות שלי את כל השאלות. << דובר >> רונית פלץ: << דובר >> אין בעיה. אבני הדרך במערכת מנ"ע, שהן ההודעות שנפגע עבירה מקבל, נוסחו על ידי משפטנים משותפים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> ככה זה נראה. << אורח >> רונית פלץ: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עכשיו אני יכול להגיד לך שנראה שזה נוסח על ידי משפטנים. אם זה היה מנוסח על ידי בני אדם, היה אירוע אחר. << דובר >> רונית פלץ: << דובר >> אוקיי. לנו, המחשוב ובוני מערכת מנ"ע, אין say בעניין הזה. אמרו לנו שזה נוסח אבן הדרך וזה מה שעשינו. אז צריך להושיב את המשפטנים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> את המשפטנים, אין בעיה. את יודעת שאני הבן-אדם האחרון שיתנגד להושיב משפטנים בחדר סגור ולהגיד להם: אל תצאו עד שתפתרו את הבעיות שיצרתם. << דובר >> רונית פלץ: << דובר >> יפה. אז ההודעות הן באמת לקוניות ומבלבלות. בתור מישהי שמתעסקת במערכת 21 שנה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אנחנו מסכימים. << אורח >> רונית פלץ: << אורח >> בעניין הניסוחים אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. << אורח >> רונית פלץ: << אורח >> המערכת נותנת מידע שמותר לנו לתת. אנחנו לא נותנים את שם החשוד או הנאשם, כי אסור לנו לתת, אנחנו נותנים ראשי תיבות. אנחנו לא נותנים כמובן תעודת זהות, עוד פעם, כי אסור לנו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אנחנו לא נותנים את תיאור העבירה, אלא אם כן אני נכנס לתוך המערכת הממוחשבת. << דובר >> רונית פלץ: << דובר >> כי זה אסור לנו לפי החוק. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני אומר לכם שוב, תקראו על non-usual punishment. אנשי משרד המשפטים, סיוע משפטי, סניגוריה. זו תהיה באמת ענישה חריגה, לא עשיתם שום דבר בחיים שמגיע לכם עונש כזה לנסות לפענח הודעה של מנ"ע. זה לא שאני חושב שאתם בסדר תמיד, אבל לא עשיתם שום דבר שמגיע לכם עונש כזה. אי-אפשר. אני לא יודע מי המשפטנים שניסחו, מה המידע שמגיע במערכת מנ"ע. אולי הם באמת טובים במשפטים, אבל במילים הם נורא גרועים, אי-אפשר להבין את המילים. << דובר >> רונית פלץ: << דובר >> בעניין המערכת עצמה, יש שתי דרכים להיכנס למערכת מנ"ע – יש גם את ה-IVR, אנחנו נעזוב אותו בצד. אחת דרך ההזדהות הלאומית, עם הקוד והסיסמה של ההזדהות הלאומית, ובמקרה הזה נפגע עבירה יכול במקום אחד לראות את כל התיקים בהם הוא נפגע עבירה. הוא לא צריך קוד וסיסמה לכל תיק, הוא נכנס דרך ההזדהות הלאומית והוא מקבל את כל התיקים בהם הוא נפגע עבירה, כל התיקים בהם הוא אפוטרופוס וכל התיקים שבהם נפגע עבירה שיתף אותו במידע. ליד כל תיק כזה הוא יכול לרשום לעצמו הערה בשביל עצמו – זה התיק של זריקת אבנים, מה שהוא רוצה. זה בשבילו, אף אחד חוץ ממנו לא רואה את זה, אף אחד לא יידע, ואת עשינו באמת בגלל שאנחנו יודעים שיש הרבה אנשים שיש להם הרבה מאוד תיקים, לצערנו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני רק אגיד לך שרגע אחרי שנכניס לחדר את אותו משפטן ולא ניתן לו לצאת, אז את מי שאחראי על אתר ההזדהות הלאומית נכניס לחדר אחר, כי זה אתגר – באמת, חברים, נפגע עבירה הוא לא תמיד בחזית הטכנולוגיה, הוא לא תמיד עם הכלים הכי מתוחכמים. לפעמים כן, אין לי סטיגמות על נפגעי עבירה, אבל הוא לא תמיד שם. שוב, אני יכול עם סיסמה ועם קוד שאני מקבל לטלפון לקבל את המידע הכי רגיש שיש על המצב הכלכלי שלי בבנק, עם מי דיברתי, נתוני תקשורת מחברת הטלפונים. אני זכאי לקבל מידע שאנחנו עושים עליו מנגנוני הגנה מטורפים מחברות שעוסקות בענייניי בשוק הפרטי. לא ייתכן שבשביל זכות נפגע העבירה שלי אני אצטרך לטייל טיולים בלתי נגמרים כדי לממש. זה לא הגיוני. את אומרת שאלה לא אנשי המחשוב – מצוין, אז אנשי המחשוב מצוינים. זה מי שקבע את ההוראות, ואני לא מכיר את ההוראות בחוק שאוסרות למסור את המידע ומחייבות למסור אותו בכזה כתב סתרים, אולי צריך לשנות את החוק. זה בלתי אפשרי, זה בלתי הגיוני, באמת אני אומר לכם. יושבים פה כל האנשים החכמים, צוות משנה לנפגעי עבירה. יכול להיות שבניתם בניין יפה, סלון מדהים, ספות, מטבח, שיש מאיטליה – אי-אפשר להיכנס פנימה. << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> אני רק אגיד בהקשר הזה את מה שרציתי להגיד גם קודם, שגם בדוח שלנו יש שורה של המלצות שנוגעות למנ"ע, לא רק בהקשר של ועדות השחרורים. אני מקווה מאוד שגם ההמלצות האלה ייושמו ושיהיה מי שייקח אותן, ירים אותן ויפתח אותן. יש פה שורה של המלצות חשובות וזה נוגע לכל ההליכים, הליך פלילי ואחר כך הליך ועדת שחרורים, חנינה וכו'. << דובר >> אפרת פילזר ביזמן: << דובר >> אני אשמח להוסיף בהקשר הזה שאנחנו מודעים מאוד לכל מה שאמרת על בעיית ההנגשה של השפה ושל הזכויות כדי שבאמת יבינו אותם וזה בהחלט במשימות שלנו לשנים הקרובות. הדבר הזה מורכב, כי זה לא רק מידע אישי שמתייחס רק לאדם אחד, כמו שיש למשל בבנק, שברגע שניתנים לזה אישורים בזה זה מסתיים. יש כאן מורכבות, כי יש כאן מידע שנוגע גם לאחרים, אבל זו בהחלט משימה שאנחנו עובדים עליה ואנחנו נשתף כשנוכל וכשהדברים יהיו בשלבים יותר מתקדמים. גם עניין האזור האישי, המלווה ופתרונות טכנולוגיים אחרים, בהחלט על שולחננו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> טוב, אני חייב לומר לכם שוב. במקרה צלחתי את שער הכניסה הראשון להזדהות הממשלתית ונכנסתי לראות את התלונות שהוגשו. הינה הורדה של תלונה, אישור בדבר הגשת תלונה; כמובן שזה לא מחובר לי במערכת למה שקרה עם התלונה. << אורח >> רונית פלץ: << אורח >> זה סיפור אחר. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> אני אשלים את הדברים של רונית. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> הכול סיפור אחר. חברים, הכול בסדר. << אורח >> רונית פלץ: << אורח >> רגע, יש סיבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אגב, נניח שאני לא צולל יותר מידי ואני מחפש שירות או מידע בתוך ההזדהות הממשלתית. אני מחפש את המילים המאוד מאוד קסומות: נפגעי עבירה. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> אין, אתה לא תמצא את זה שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אה, באמת? << אורח >> דנית אביטל: << אורח >> אני אסביר ואשלים את המענה של רונית. אני ראש חוליית זכויות נפגעי עבירה בחטיבת החקירות. לגבי האתר וההזדהות הממשלתית, כשבן-אדם נכנס להזדהות הממשלתית, אתר מנ"ע לא מופיע במסך השירותים הרגילים מפאת הרגישות של הדבר הזה. יש נפגעי עבירה שלא רוצים שזה יהיה חשוף, אנחנו מקבלים פניות לא פעם מנפגעי עבירה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זה אזור אישי, מה חשוף? חשוף למי? זה חשוף לי. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> עובדה שאנחנו מקבלים פניות מנפגעי עבירה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> יפה שאתם מקבלים פניות. אין בעיה, תסמנו להם אופציה שהם יכולים להסתיר את זה, אבל למה אני? << דובר >> רונית פלץ: << דובר >> זה ההזדהות הממשלתית. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> זה בין הדברים שאפרת אמרה שאנחנו עובדים עליהם כדי לראות איך להנגיש אותם. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אז קיבלתם פנייה ובגלל זה אני לא יכול לקבל את המידע שלי, זה נראה לכם הגיוני? אני לא מזלזל בפנייה שקיבלתם, אבל זה לא הגיוני. עזבי, הייתם אומרים: אין בעיה, זה לא קופץ כמו קנס ממשטרת ישראל שקופץ, בסדר; למרות שלדעתי זה כן צריך לקפוץ. אם יש מישהו שזה מפריע לו, שיסמן: לא רוצה לראות יותר הודעה כזאת, יש את זה במערכת ההזדהות הממשלתית. אני אספר לכם סוד קטן: יש את זה, הטכנולוגיה קיימת, זה עובד. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> אנחנו לא שוללים, זה חלק מהדברים שעל שולחן העבודה כדי לנסות לתקן אותם. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל זה לא שולחן עבודה, חברים, יש את זה היום במערכת, זה פיצ'ר קיים. זה לא באג, זה פיצ'ר, זה קיים, זה עובד. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> זה לא באג, אף אחד לא אמר שזה באג. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> יופי, אבל אם אני מחפש אקטיבית במסך החיפוש את המילים: נפגעי עבירה, לא קופץ לי כלום. זה לא קשור לכך שזה לא יהיה בחלונות הקופצים. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> לא, בסדר, אבל מי שיחפש באתר מנ"ע - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בואי נמשיך את הניסוי, מה אני צריך לחפש כדי שאני אזכה דרך אתר ההזדהות הממשלתי - - - << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> תיכנס לאתר מנ"ע באינטרנט וכשאתה תיכנס למסך הראשי יש לך אפשרות להזדהות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני לא יכול דרך ההזדהות הממשלתית. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> אתה יכול. כשתחפש בגוגל אתר מנ"ע ותיכנס למסך הראשי של מנ"ע, אתה תקבל אפשרות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז את התשובה קיבלתי, דרך ההזדהות הממשלתית - - - << אורח >> דנית אביטל: << אורח >> שנייה, אני יכולה לסיים את המשפט? אתה תקבל אפשרות לבחור איך אתה מזדהה, האם בקוד וסיסמה שקיבלת ספציפית לאותו תיק או האם אתה נכנס בהזדהות הממשלתית. אם תיכנס בהזדהות הממשלתית, כמו שרונית אמרה, תקבל את כל רשימת התיקים שבהם אתה מוזן כנפגע עבירה ותוכל לראות את המידע במערכת. עוד הפעם, הסיבה שזה מופרד היא מפאת הרגישות של נפגעי העבירה, שלא רצינו לחשוף את זה באתר ההזדהות הממשלתית הרגיל. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא הבנתי, אני מקבל פה אישור - - - << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> בגוגל, אתר מנ"ע באינטרנט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, רק רגע, פרה-פרה. נעשה גם את זה, אל תדאגי. כרגע, מה המניעה שכמו שזה מופיע לי כשאני מקבל ממשטרת ישראל אישור בדבר הגשת תלונה - - - << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> דרך אגב, גם על זה קיבלנו תלונות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שמח שקיבלתם על זה תלונות. << אורח >> דנית אביטל: << אורח >> יש קורבנות או מתלוננים שלא רוצים שזה יגיע לאזור האישי שלהם. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> יכול להיות. אני באמת אומר, בלי לפגוע חלילה וחס, שאם אני אגיש לכם תלונה שאני לא רוצה שתעודת הלידה שלי תופיע שם, אף אחד לא יחשוב להסיר את תעודת הלידה. עם כל הכבוד לכל מי שנפגע מהכול, ואפשר להיפגע באמת מהכול, כמה נפגעי עבירה יש במדינת ישראל? << אורח >> רונית פלץ: << אורח >> הרבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאות אלפים, מיליונים, לא יודע מה המספר. << אורח >> רונית פלץ: << אורח >> מיליונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא ייתכן שנפגעי עבירה, גם אם הם עשרה, מאה או אלף, הגישו תלונה שהם לא רוצים לראות משהו כשהם כבר טורחים ונכנסים לאתר ההזדהות האישית וכאמור, הטכנולוגיה קיימת כדי שלא יופיעו דברים וזה לא משהו מופרך – גם אם זה מפריע ופוגע, ואני לא מזלזל בתחושות של איש, אי-אפשר למנוע את זה ואפשר לבקש את זה. לא ייתכן שזכותם של מיליון אזרחים במדינת ישראל לקבל את המידע הנוגע להם באופן נגיש תיפגע בגלל שאתם קיבלתם מכתב תלונה. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> אנחנו מסכימים, אין לנו ויכוח על זה ואנחנו פועלים לשנות את הדבר הזה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בייחוד בחיפוש אקטיבי. לעשות שזו לא הודעה קופצת זה אירוע אחד וחיפוש אקטיבי זה אירוע אחר. בסדר, תמשיכי, אני בינתיים אשתמש בטכנולוגיה המאוד מתקדמת שאני מחזיק בכף ידי כדי לנסות להיכנס לאתר מנ"ע. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> אני רוצה לחדד עוד כמה דברים חוץ מעניין ההזדהות הממשלתית. קודם כול, כמו שרונית וחנית אמרו לגבי המידע שקיים במערכת מנ"ע, הניסוחים של העדכונים הם ניסוחים שנקבעו על ידי הגופים עצמם ונוסחו מזמן בידי משפטנים. אנחנו מכירים ויודעים שהניסוחים הם מאוד בעייתיים ונצטרך לראות בשיתוף עם הנציבות איך מבהירים את זה. אני רוצה גם להגיד שהמידע שמערכת מנ"ע מעבירה תלוי במידע שאנחנו מקבלים מהגופים. מערכת מנ"ע היא צינור להעברת המידע. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> טוב. צינור מצוין, הינה נכנסתי, תראי כמה זריז אני. פשוט כבר הייתי קודם בהזדהות הממשלתית, אז הוא לא ביקש עוד זהות ממשלתית. ככה: יש לי מספר תיק עם 7,000 ספרות. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> בסדר, זה המספר התיק - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אין בעיה, מצוין, רק שבתיאור התיק לא מופיע כלום כמובן. << אורח >> רונית פלץ: << אורח >> כי אתה אמור - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אמור, ברור, אני הרי בסך הכול עובד של מערכת מנ"ע. << אורח >> רונית פלץ: << אורח >> אבל איך אני יודעת מה אתה רוצה לבדוק? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. לא כתוב פה על התלונה, לא כתוב פה כלום. במידע האישי שלי כתוב לי מספר תיק. << דובר >> רונית פלץ: << דובר >> מידע על התלונה לא? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, שום דבר. אני פשוט אמור לדעת מה לעשות עם זה ואני לא יודע מה לעשות עם זה. אם המשפטנים מונעים את החיבור המאוד מאוד מורכב בין מספר התיק לבין מהות העבירה ועל מי זה היה – אפילו את שם הפוגע בראשי תיבות אין לי פה. מצב תיק: התקבלה החלטה לסגור את התיק ולא להעמיד לדין את החשודים – את זה אני יודע; ברצוני לקבל את עילת סגירת התיק אם אני רוצה. עדכונים חדשים, סיום ההליכים, עילת הסגירה – ברצוני לקבל את עילת הסגירה. התיק נסגר מהעילה שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין. אני לא יודע על איזו עבירה, אין לי מושג. << דובר >> רונית פלץ: << דובר >> לא חלק מהמידע שמותר למנ"ע לתת. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> משפטנים חכמים ונבונים שיושבים פה, שמעו נא רבותיי דיינים מומחים, איזה חוק מונע ממנ"ע לייצר את ה-linkage המאוד מאוד קשה ומורכב בין מספר התלונה וטופס התלונה שקיים לי במערכת השנייה – כלומר, אם אני אשקיע עכשיו שעתיים בעבודת בילוש על המערכת הנגישה שבכף ידי, אולי אני אוכל לחבר באופן מאוד מאוד מורכב בין מספר התלונה שמופיע לי במערכת ההזדהות הממשלתית, ששם רשום לי טופס התלונה ושם אני רואה מה כתוב, למה כתוב, מי הגיש את התלונה ועל בסיס מה – למספר הקסם 4712 - - -. מה האיסור? מאיזה סעיף בחוק זה נובע ולמי באים בטענות? מישהו מוכן להסביר לי את האירוע הזה? כי אני לא מכיר חוק שאוסר את זה, גם לא בתקנות. לא מכיר חוק שאוסר להנגיש שירות לאזרח, לא מכיר, בטח לא לנפגעי עבירה. חנית, נניח שאני אקבל עכשיו עדכון במערכת מנ"ע שבתיק מספר X הבן-אדם נידון למאסר של ארבעה-חמישה-עשרה חודשים ובעוד שבוע יהיה דיון בעניינו בוועדה למאסרים קצרים. אני צריך רק שבועיים להבין על איזו עבירה. מה אני אעשה עם השבוע הזה? << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> אני לא חושבת שברוב המקרים נפגעי עבירה לא מכירים איזה תיקים קיימים להם, בטח בעבירות חמורות. אני חושבת שנפגעי עבירה יודעים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הם יודעים, לא צריך מערכת בכלל. << אורח >> דנית אביטל: << אורח >> הם צריכים את המערכת כדי לקבל עדכון על הסטטוס איפה הטיפול בתיק שלהם נמצא, בטח ובטח בשלבים המתקדמים, בטח בוועדות שחרורים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אז אני יכול להגיד לך לצורך העניין שבוודאי במקרה של אלימות במשפחה יכול להיות שהאישה או הגבר הגישו זה על זה 20 תלונות וכל אחת מהן בסטטוס אחר. היא לא אמורה לדעת האם התלונה שהיא הגישה בשנה פלונית נסגרה או נפתחה עכשיו. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> אני אשלים את הדברים שלי לגבי המענה האנושי, כי אולי זה מתקשר לזה. קיים אצלנו מוקד אנושי בדיוק בשביל הדבר הזה. נפגע עבירה שמקבל עדכון במערכת מנ"ע, וכמו שאתה אומר, לא מבין או לא יודע על מה מדובר, הוא מגיע אלינו למוקד. זו המהות של המוקד, לסייע לנפגעי עבירה להבין. אם הוא לא זוכר או לא יודע על איזה תיק מדובר, מסייעים לו בדיוק בדבר הזה, או אם הוא לא מבין את המידע או צריך איזשהו הסבר והרחבה. המוקד שלנו לא יוזם פניות לנפגעי עבירה, אנחנו לא פונים באופן יזום, אנחנו מקבלים פניות מנפגעי עבירה והמטרה היא באמת להסביר ולבאר את המידע במערכת מנ"ע; אנחנו לא נותנים שום שירות מעבר. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אפשר לדעת מי יכול לטפל באירוע הזה? << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> שנייה. לעניין מענה לוועדות שחרורים, אם תהיה להם איזושהי פנייה אנחנו נוכל לסייע להם ולהגיד להם: הוועדה נקבעה בתאריך כזה וכזה, הוועדה תתקיים כאן וכאן, אבל אני בטח לא אוכל לתת שירות מעבר לכך. אנחנו כן מסייעים - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> סליחה, אני מבקש לדעת מי מבין כל האנשים החכמים שיושבים כאן בחדר אחראי לזה שמערכת מנ"ע תדע לדבר ותמסור מידע שרלוונטי לאנשים וכך לצמצם את הצורך באנשים שמתקשרים למוקד. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> מערכת מנ"ע נותנת מידע בהתאם למה שקבוע בחוק ובתקנות בצמתים שנקבעו בחוק ובתקנות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> האם יש הוראה בחוק ובתקנות שאוסרת לקשר בין טופס הגשת התלונה, כן או לא? אם יש, תנו לנו לתקן את החוק. האם יש הוראה כזאת בחוק? תפנו אותי לחוק וסעיף. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> אני לא משפטנית, אבל בהחלט נוכל לבדוק את זה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני לא מכיר הוראה כזאת. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> החוק קובע מה כן יהיה, הוא לא קובע איסור על העברת מידע מסוים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זאת אפילו לא העברת מידע בין גופים, זה במשטרת ישראל. זה מספר תלונה, לייצר את ה-linkage ולייצר לינק פה במערכת לטופס התלונה, זה הכול. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> חוק זכויות נפגעי עבירה קובע באיזה התפתחויות יעדכנו את הנפגע. אני מניחה שאין מניעה לכתוב על איזו עבירה מדובר, אבל מבחינת קישור לטופס התלונה זה משהו שצריך לבדוק אותו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אין לי מה לבדוק. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> בעניין אישור הגשת התלונה, לפעמים יש יותר מנפגע עבירה אחד, לפעמים נפגע העבירה הוא לא מי שהגיש את התלונה – יש פה לפעמים מורכבויות, אבל אנחנו בהחלט נבדוק את זה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא הבנתי, לי כנפגע העבירה אין זכות לקבל מידע על התלונה שהוגשה? את טופס הגשת התלונה? << אורח >> רונית פלץ: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא זכאי כנפגע עבירה? יש פה סיוע משפטי לנפגעי עבירה, את יכולה לסייע לי משפטית? << דובר >> אפרת פילזר ביזמן: << דובר >> רגע, אנחנו לא סיוע משפטי, אנחנו נציבות זכויות. אני רוצה להבין בדיוק את השאלה שלך, האם יש לנפגעי עבירה זכות לקבל את התלונה שהוא הגיש? ברגע שנפגע עבירה מגיש תלונה במשטרה, הוא מקבל אישור שהוא הגיש תלונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את האישור הזה. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> נכון, וזה דבר נפרד ממערכת מנ"ע. אתה יכול לבדוק אפשרות להציג את אישור הגשת התלונה גם בתוך מערכת מנ"ע. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> על זה אני מדבר. אני נכנס למערכת ההזדהות הממשלתית ומופיעות לי התלונות שהוגשו עם רשימות; אני נכנס למערכת מנ"ע ומופיע לי מספר שלא קשור בכלל לטופס הגשת תלונה, יכול להיות שהוא מופיע שם באיזושהי רובריקה. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> הוא מופיע שם, לאישור הגשת התלונה יש מספר תיק שמופיע. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> רק שיהיה את החיבור הזה, שכשאני נכנס למנ"ע אני אראה חיבור לטופס הגשת התלונה. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> אנחנו נבדוק איך אפשר לעשות את זה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> באיזה מקום זה הגיוני? אני אומר לכם באמת, אני מניח ש-90% מהטלפונים שאת מקבלת אפשר היה לפתור אם היה את הלינק הזה. עזבי, אפילו לא את הטופס, היו רושמים את מספר הטופס. זה טוב שיהיה גם את הטופס, אני לא רוצה שלא תשימו את הטופס; תשימו את הטופס. << דובר >> דנית אביטל: << דובר >> אני חייבת להגיד שבאישור הגשת התלונה אתה מקבל את מספר תיק הפל"א, זה בדיוק אותו המספר שמופיע במערכת מנ"ע. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל אני לא יודע אותו עכשיו, אני בטלפון, מה, אני מחזיק אצלי תיקייה של התלונות שהוגשו? אני אעבור עכשיו ואדפדף? מה המידע הסודי שיש פה? באמת, על מי אנחנו שומרים? בקיצור, חברים, זכויות זה חשוב, תקנות שמנגישות זכויות זה חשוב, אבל שער הכניסה לשימוש בזכויות הוא קריטי, כי בלעדיו כל מה שאנחנו עושים היום הוא אות מתה. מי שיקבל מידע שיש לו זכות להגיש עמדה והוא לא יכול לגשת לאף מידע אחר מהתיק, לא הוא ולא עורך הדין שלו, עד שהוא פותח תהליך ברור ארוך ומקיף לגבי השאלה באיזו תלונה מדובר, ואני אפילו מדבר על מקרים טיפה יותר מורכבים שכבר הוגשו בהם מספר תלונות שקובצו לתיק אחד ואני מקבל עדכון על חמישה תיקים שהם בעצם אותו אירוע, כך שאני צריך להגיש עמדה אחת ולא חמש עמדות – כל המורכבויות האלו מאז שהמציאו את המושג שנקרא HTML, שמדבר על היפר קישורים שמחברים בין דברים שאפשר לחבר ביניהם – שוב, זו טכנולוגיה הכי בסיסית שיש, אנחנו מדברים על טכנולוגיה של שנות ה-80'. << דובר >> רונית פלץ: << דובר >> הבעיה היא לא הטכנולוגיה, הבעיה היא ההגדרות של מה מותר למחשוב לעשות ומה לא. טכנולוגית – אין בעיה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> מצוין, אז אני לא מכיר איסור משפטי. אני מבקש מכל חכמי המשפט פה שאם הם לא מוצאים איסור משפטי, שיעשו את זה וינחו בבקשה את אנשי המחשוב שנפגעי העבירה לא יעמדו בפני ספינקס. << דובר >> אפרת פילזר ביזמן: << דובר >> אני חוזרת ואומרת שאנחנו בקשר עם מערך הדיגיטל בעניין הזה וכשהדברים יבשילו אנחנו נציג אותם כשנוכל. << אורח >> שלי זמיר: << אורח >> אני מהייעוץ המשפטי במשטרה, אני רק אשלים שאנחנו נבדוק את זה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני מבקש עדכון על זה. זאת באמת באמת טכנולוגיה לא מורכבת ובאמת באמת אין פה איסור משפטי שאני מזהה וזה באמת יחסוך. אני לא אדרוש שתחזירו תקציבים לאוצר על החיסכון שזה ייצר לכם במוקד המשטרתי. << אורח >> שלי זמיר: << אורח >> נבדוק. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אין פה נציג של משרד האוצר, אני לא אגלה להם שחסכתם. טוב, אפשר להמשיך? בואו נעלה בזום את מיה, בבקשה. << דובר >> מיה אוברבאום: << דובר >> שלום ותודה רבה, אני מתנצלת שאנחנו לא נמצאות, לצערי הרב לא יכולנו להצטרף היום, אבל בתור מי שיזמו וניסחו את הצעת החוק המקורית על בסיס הקולות מהשטח של שרי גולן וקים אריאל ערד, היה לנו חשוב להביא את הקולות גם בנוגע לתקנות האלו. אני רוצה להתייחס לנקודה אחת טכנית ועוד שתיים מהותיות, שעל חלקן דיברתם באופנים מסוימים, אבל אני אשמח להביא את הקולות מהשטח בהקשרים האלה. נתחיל בנקודה הטכנית הפשוטה יותר. באמת הוסרה האפשרות להגיש במייל וזה בסדר. אמרו שזה יעבור לטופס מקוון, אני חייבת להגיד שכרגע הניסוח מפנה לאיזשהו קישור כללי לאתר של הנהלת בתי המשפט ולא לטופס ייעודי. הייתי שמחה שזה יתוקן כדי שזה יקל כמה שאפשר על נפגעות ונפגעים שרוצים להגיש באופן הזה. ברמה המהותית אני אגיד שהתקיים קודם דיון על 21 ימים. ברורה המורכבות וברור הצורך להיערך, אבל אני חושבת ש-21 ימים זה המון זמן. אנחנו מפחדות מאוד שזה יהווה מכשול עבור נפגעות ונפגעים שרוצים להגיש את העמדה שלהם וזה פשוט יפספס את כל המטרה של החוק החשוב שהבאנו, במיוחד כשכמו שנאמר, הרבה מהבקשות מוגשות ברגע האחרון. אנחנו יודעות שזה לא ימנע לחלוטין את האפשרות של נפגעות להביע את עמדתן, אבל זה כן ימנע את האפשרות שלהן להביע את עמדתן באופן נוח ומסודר באולם בתי המשפט. אני חושבת שכן כדאי לחשוב שוב על התקופה הזאת של 21 ימים, זה באמת המון המון זמן. אם אפשר לקצר את זה ל-14 ימים זה יכול מאוד להקל על נפגעות ונפגעים ולהסיר את המכשול הזה עבורם. הנקודה השלישית שאני רוצה להגיד היא שכרגע הניסוח השתנה, גם על זה דובר. ידוע לי כי בטוח שהעמדה הכתובה כולה תועבר. חשוב להגיד שבפרקטיקה אנחנו יודעות שלא תמיד מועברים המסמכים והנוסח כמו שהוא מנוסח כיום הוא מאוד מרתיע. אני אומרת לכם שהוא מאוד מרתיע נפגעות ונפגעים, אפילו יותר מהנקודה הקודמת שלי, במיוחד על רקע התיקון שעשינו על חוק חיסיון. זה מאוד מפחיד נפגעות ונפגעים שכל החומר שלהם יועבר. זה בסדר אם נכתוב משהו כמו: עשוי לעבור. גם אם בסוף החומר יועבר, יש עניין לאופן שבו הדברים מנוסחים, במיוחד בהתחשב בעובדה שכמו שאנחנו יודעות, בפרקטיקה זה לא תמיד מועבר. אני אשמח אם אפשר להתייחס לשתי הנקודות המהותיות האלה ולקחת ברצינות ובחשבון את קיצור 21 הימים ל-14. אני חושבת שזה עדיין ישאיר זמן מספק להיערכות של הנהלת בתי המשפט. אני אשמח לשמוע את התגובות של הגורמים הרלוונטיים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר גמור. נשמע עוד מישהו מהזום ואז תתייחסו ככל שהוא יעלה סוגיות נוספות. תענו ונתחיל את ההקראה. אליקו, בבקשה. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> שלום, אני מייסד ארגון נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויותיהם. בין היתר, אני הקמתי את הארגון בגלל המענה החסר, כל מה שאתה אמרת ממש נכון. אני רוצה להגיד לך יישר כוח על הדיון הזה, כי בסופו של יום אנחנו מוצאים את עצמנו לבד עם מערכת מנ"ע, לא כולם מגישים תלונה, אז אין להם מערכת מנ"ע. הבעיה במערכת בתי המשפט היא שאתה מבקש מבית המשפט הגנה מפוגעים וכשאתה מגיע לבית משפט השופט צועק עליך ואתה מפחד על החיים שלך, אתה לא יודע אם מחכים לך בחניה או לא. אני שומע היום אמירות מאוד קשות, שבתי המשפט רוצים סוג של לזרוק אותנו לאיזשהו מקום שבו לא יהיה לנו מענה, והדבר הזה מאוד מאוד קשה. תראה, אני אגיד לוועדה בקושי רב שאני אישית ניסיתי להתאבד 15 פעם בגלל הפגיעה המינית הקשה שעברתי בעבודה, אני גם דיברתי על זה המון בכנסת, ככה שאני לא מתבייש בזה. זה אני, אלה החיים הקשים שלי והסיפור שלי. לצערי הרב, נאלצתי לעזוב את המדינה בגלל כל הסיפור הזה ובגלל כל מה שעברנו עם המלחמה. אני תושב שדרות לשעבר ולצערי הרב לא מבינים אותנו ולא מכירים בנו. יש גוף שבאמת לא מכיר בנפגעי עבירה, אולי זה לא הכי נכון לדיון הזה, אבל המהות שלו הוא הכול, כי המדינה בסופו של דבר צריכה לעזור לנפגעי ונפגעות עבירה. המצב הוא כזה שבלשכות הרווחה אנחנו בקושי מקבלים טיפולים ומאוד מאוד קשה. מצאתי את עצמי בתופת מאוד לא פשוטה בנוסף למלחמה ומאוד קשה. אני לא ישנתי כל הלילה כדי לדבר בדיון מדם ליבי ומאוד קשה התחושה הזאת שאני צריך לעזוב את המדינה שלי. חשבתי ללכת ולהגיע למקום העבודה ואני לא בטוח במדינה שלי, אני צריך להגיע לארץ זרה כדי להרגיש קצת יותר בטוח בחיים שלי. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אליקו, בוא נתקדם. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> אני אסיים בכך שהביטוח לאומי והנהלתו מונעים במודע ובמכוון זכויות של נפגעי עבירה במשך שנים. אין קישור עם המשטרה, פניתי גם לנשיא בעניין הזה, רק אם אתה קטין או חסר ישע הם משלבים מידע עבור נפגעי ונפגעות עבירה במקומות עבודה. הדבר הזה הוא אות קין למדינה כשהזכויות שלנו נפגעות. אני, למשל, עבדתי במקום שאני לא אחשוף את השם שלו, אבל פשוט אמרו לי: אם אתה תתלונן במשטרה נפטר גם את אמא שלך. הביטוח הלאומי עשה חקירה וגילה שקרה הדבר הנוראי שקרה לי. היום אנחנו בקשיים מאוד מאוד קשים ואני פונה אליך, חבר הכנסת רוטמן, לוועדה, למשטרה ולכל הגופים, אני כבר כמה חודשים מנסה לאתר את הגורמים במשטרה ואף אחד לא עונה לי. פניתי אפילו למפכ"ל כדי לדעת מי יכול לעשות שינויי חקיקה, ואפשר לעשות, זה הכול עניין של רצון טוב. תודה רבה לך על העזרה, אבל לא יכול להיות שבגוף כמו ביטוח לאומי אין הכרה בנפגעי ונפגעות עבירה בסעיף ייעודי לנפגעי עבירת מין, מקזזים נכויות לאנשים ומענישים כפול נפגעי עבירה; מענישים אותנו על העבר שלנו, על זה שנפגענו מינית. לאן המדינה רוצה להידרדר? אני מקווה שהדברים האלה יחלחלו ותעשה עם זה משהו, זה לא הגיוני שבן-אדם צריך לעזוב את המדינה כי הוא לא מרגיש מוגן, הוא מרגיש שהמדינה, סלחו לי על המילה, דופקת אותו פעמיים, גם בוועדות הרפואיות וגם מקזזת נכות בנכות עם הכפל הזה. יש לך הרבה כוח כיו"ר ועדה וברוך השם, אתה יכול לעזור לנו להכיל את הנושא הזה. אם מדינת ישראל רוצה להכיר בנפגעי עבירה והמוסד הסוציאלי הכי גדול רוצה להכיר בנפגעי עבירה, הוא מחויב לעשות הפרדה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אליקו, תשחרר את הוועדה, אנחנו צריכים להעביר את התקנות. אתה מעלה נקודות מאוד מאוד חשובות, אבל רובן המוחלט חורג מגדר התקנות. אנחנו רוצים להתקדם, אני חושב שגם אתה מסכים עם החשיבות שהתקנות האלו יקודמו ויעברו היום. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> בוודאי, ואני מצטרף למאיה לגבי הזמן. אני רוצה רק להוסיף הערה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, בבקשה, בוא נסיים, אליקו. אנחנו פשוט חייבים להתקדם, יש לנו לוחות זמנים קצרים היום. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> אבל אם נפגע עבירה פונה לבתי המשפט הם צריכים לכבד אותו ולא להגיד לו לפנות דרך עורך דין, זה ממש לא לעניין. אם הוא חושש לחייו, לא יכול להיות שבתי המשפט יעשו מזה צחוק. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> תודה רבה. תתייחסו, בבקשה. << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> אני אתייחס לעניין המועדים המקוצרים שביקשה מיה למסירת הבקשה להישמע בעל-פה להנהלת בתי המשפט. חשוב לי להסביר בקצרה את לוח הזמנים, בהתאם לנוהל העבודה הבין-משרדי, קביעת דיון בוועדת שחרורים נעשית ככלל כחמישה חודשים לפני המועד הקובע, שזה חודש לפני תחילת ריצוי שני השלישים של האסיר. זאת אומרת, יש פה פרק זמן מאוד מאוד משמעותי, מסירת ההודעה לנפגע העבירה היא באמצעות מערכת מנ"ע עם קביעת מועד הדיון. איך שאנחנו קובעים את מועד הדיון, חמישה חודשים לפני, נמסר מידע על זה שנקבע מועד דיון. יכולים להיות מקרים של לו"ז קצר יותר, גם בגלל אסיר ששפוט לזמן קצר יותר, או במקרים לא צפויים. בכל מקרה כזה, ואנחנו דנו בזה רבות בוועדת ההיגוי של ועדות השחרורים, מינימום הזמן שיש לקבוע מועד דיון במקרים האלה כדי שנותני חוות הדעת יתנו חוות דעת, הוא 30 ימים, לנותני חוות הדעת יש 21 יום להגיש חוות דעת לוועדת השחרורים כך שהמזכירות קובעת במינימום של הזמן 30 ימים. לכן בכל מקרה ההודעה לנפגע במקרים הקצרים האלו אמורה להימסר 30 ימים לפני מועד הדיון. ככל שמדובר בעמדה בכתב, כמו שאמרנו, לא נעשה פה שום שינוי, זה נשאר שבעה ימים. ככל שהוא בסך הכול מבקש להודיע להישמע בעל-פה, כאן ביקשנו שהעמדה הזאת תובא אלינו 21 יום לפני, זה לא מצריך לכתוב את העמדה עצמה, דווקא הכתיבה של העמדה עצמה מצריכה יותר זמן. בסך הכול ביקשנו לקבל את ההודעה עצמה 21 יום לפני. בהתחלה, ושמרית כאן תעיד, אנחנו ביקשנו 28 ימים לפני הפצה להערות ציבור, ייעוץ וחקיקה פנו אלינו ואמרו: תבחנו שוב האם אפשר לקצר את הזמן הזה; ערכנו בדיקה נוספת והסכמנו לקצר ל-21 יום. זה מצריך היערכות שלנו מול האולמות בבתי המשפט של שב"ס להבאה של האסיר, לעדכן את הסניגוריה, את הסניגורים הפרטיים, את הפרקליטות. כולם צריכים להיערך לשינוי הזה שצפוי וכל זה תוך כדי שאנחנו לא רוצים וגם לא יכולים, כי זה מה שקובע החוק, לדחות את מועד הדיון כך שהזכות של האסיר להישמע במועד תיפגע. המטרה היא מחד גיסא לאפשר פרק זמן להיערכות ושהדיון כן ייערך עם כלל המעטפת בבתי המשפט – ליווי מאבטח, חדר המתנה – ומצד שני לא לדחות את הדיון כמו שקובע התיקון לחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. << דובר >> מיטל בוכמן שינדל: << דובר >> אפשר להוסיף כמה מילים? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> ממש בקצרה, כי אנחנו רוצים כבר לסיים. << דובר >> מיטל בוכמן שינדל: << דובר >> אני ממונה על ועדות שחרורים בפרקליטות. קודם כול, לגבי הצורך והחשיבות של העלאת מודעותם של נפגעי העבירה לשלב הזה ולזכות הזאת, הפרקליטות ביחד עם נציבות זכויות נפגעי עבירה עובדות היום על איזשהו דף מידע לנפגעי העבירה שהם יקבלו בסיום ההליך. הדף יידע אותם גם על השלבים שעוד עתידים לבוא בדרך, בין היתר, ועדת השחרורים והזכות שלהם להישמע בפניה, ושלשם כך הם צריכים להתממשק למערכת מנ"ע אם הם עדיין לא עשו את זה, כולל הנגשה של האופן שבו זה יתבצע. את כל זה יקבלו נפגעי עבירה בסיום ההליך הפלילי כדי שהם באמת ידעו מה עוד צפוי ואיך הם יכולים לייצר סיטואציה שבה המידע הזה יגיע אליהם והם יוכלו לממש את הזכות שלהם. אנחנו מקווים באמת לשפר באופן הזה את המודעות שלהם לזכות ואת היישום שלה. לגבי פרק הזמן, אני מצטרפת לדברים שאמרו הנהלת בתי המשפט והסניגוריה הציבורית על כך שהוא באמת חיוני. אנחנו מודעים לזה שלנפגע העבירה קשה להגיע להחלטה שהוא רוצה להישמע ולהודיע על כך ושעדיף לעשות את זה כמה שיותר בסמוך למועד הדיון, אבל בשביל להנגיש את הדיון לנפגע העבירה ולאפשר לו להשמיע את עמדתו, צריך אופרציה שלמה. זה עובר לוועדת שחרורים אחרת בזמן אחר, במקום אחר, עם מזכיר ועדה אחר, עם פרקליט אחר – כולם צריכים להיערך למועד אחר לגמרי ולכן אם אנחנו נקצר את הזמנים מעבר לקיצור שכבר נעשה למרות האילוצים שהנהלת בתי המשפט ואנחנו הצבענו עליהם מראש שיצריכו פרק זמן ארוך יותר, הדבר הזה יפגע ביכולת שלנו להיערך לדיון על פי הצרכים של נפגעי עבירה. תודה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר גמור. אפשר להתחיל בהקראה? << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> אני רק רוצה לענות לנושא אחד שעוד לא נענה ולהוסיף. בהמשך לדברים שנאמרו כאן וכמו שאמרתי, אחרי כל הדברים האלה לא נשללה האפשרות להביע עמדה בעל-פה גם אחרי ה-21 יום. זה לא יהיה בבית המשפט וכמובן שהכול בכפוף לכך שזה לא יביא לדחייה של הדיון אל השליש, או אם האסיר כבר בתוך השליש והדיון לא יתקיים, הכול כפי שקבוע בסעיף 19(ג) לחוק. עלתה כאן טענה אחת ביחס לשינוי בטפסים, של השינוי המהותי יותר של הנוסח באשר לשאלה האם העמדה של נפגע העבירה עוברת או עשויה לעבור כפי שהוצע. המצב המשפטי הנוכחי בהקשר הזה הוא ברור ובעינינו, גם אם יש במקומות שונים פרקטיקות מסוימות ויש מצבים שאולי יעשו איזושהי הגמשה וכדומה, בסוף הטופס לא צריך לשקף פרקטיקה, אלא את הדין. כשאנחנו כותבים "עשויה לעבור", אנחנו נמצאים בדיוק בבעייתיות שהנוסח הנוכחי יוצר, כי הוא מדבר על כך שיש אפשרות. זה אותו דבר, כלומר, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא; הכלל מבחינת הדין הוא כלל ברור. בעינינו אי-אפשר להשאיר את חוסר הדיוק הזה בטופס שהוא חלק מהתקנות וכרגע הטופס צריך לשקף את הדין. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> טוב, נתחיל להקריא את התקנות. אם יש הערה לסעיף מסוים מצד הנוכחים, נא להעיר. טיוטת תקנות זכויות נפגעי עבירה (תיקון), התשפ"ו–2026 בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 8(א) ו-28 לחוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א–2001, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה: בתקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס"ב–2002, בתקנה 12 - .1 תיקון תקנה 12 בכותרת השוליים, אחרי "עמדת נפגע עבירה" יבוא "ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים או". (1) בתקנת משנה (א), אחרי "להביע עמדה" יבוא "בכתב", במקום הקטע החל במילים "ישלח במהלך" עד המילים "המועד האמור" יבוא "ישלח לא יאוחר משבוע לפני מועד הדיון בוועדת שחרורים", ובמקום הקטע החל במילים "לקצין שירות בתי הסוהר" עד סופה יבוא "למזכירות ועדת השחרורים שבהנהלת בתי המשפט (להלן - מזכירות ועדת השחרורים)". (2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא: (3) "(א1) נפגע עבירת מין או אלימות המבקש להביע עמדה בעל פה לפני ועדת השחרורים לפי סעיף 19 לחוק, יודיע על כך בכתב לפי טופס 3 שבתוספת למזכירות ועדת השחרורים, לא יאוחר מ-21 ימים לפני מועד הדיון בוועדת השחרורים, ואולם אם הודיע נפגע העבירה כאמור במועד מאוחר יותר מהקבוע בתקנה זו וטרם התקיים הדיון בוועדה, הוא יהיה רשאי להביע את עמדתו בדיון בעל-פה, והכל בכפוף להוראות סעיף 19(ג) לחוק; אם חל שינוי במועד הדיון בעקבות הודעת נפגע העבירה לצורך היערכות להגעתו לדיון למסור את עמדתו, יימסר המידע על כך לנפגע העבירה בהקדם האפשרי." בתקנה משנה (ב) - (4) (1) במקום "קצין שירות בתי הסוהר ידאג להעברת" יבוא "מזכירות ועדת השחרורים תעביר את"; (2) במקום "אליו "יבוא "אליה"; (3) בסופה יבוא "קיבלה מזכירות ועדת השחרורים הודעת נפגע עבירה כאמור בתקנת משנה (א1), תודיע על כך לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה ,לאסיר ולבא כוחו". אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: (5) "(ב1) נפגע עבירת מין או אלימות המבקש להביע עמדה בכתב לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים (להלן – היחידה) לפי סעיף 19 לחוק, ישלח לא יאוחר משבוע לפני מועד הדיון ביחידה, עמדה בכתב ,ערוכה לפי טופס 3א שבתוספת, לקצין שירות בתי הסוהר במחלקת האסיר שבנציבות שירות בתי הסוהר." בתקנת משנה (ג), במקום "בתקנת משנה (א)" יבוא "בתקנת משנה (א) או (ב1), לפי העניין". (6) אנחנו צריכים להקריא את הטופס? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> כן, אבל לפני הטפסים יש עוד נקודה שרציתי לשאול. לגבי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, אנחנו יודעים מדיונים שהיו בעבר בוועדה שלפעמים המועדים שם באמת מאוד מאוד קצרים. אין דיון בנוכחות של האסיר או של נפגע העבירה, אבל הגשת הטפסים והכול נעשים מאוד מאוד בסמוך. רציתי לוודא שלא יקרה מצב שבו מודיעים לנפגע עבירה פחות משבוע לפני ואז הוא לכאורה לא יכול להגיש את העמדה שלו. << דובר >> נעמה ליאני: << דובר >> אני אשמח להשיב על זה, אני מהייעוץ המשפטי של שירות בתי הסוהר. שוחחנו על זה גם בשיחות טלפון, היחידה למאסרים קצרים היא יחידה מינהלית שהמטרה שלה הייתה לאפשר לאסירים ששפוטים לתקופות קצרות לקבל את יומם, מבחינת חוק שחרור על תנאי ממאסר. הכלל הוא שבוע, אבל ליחידה יש שיקול דעת ואם מדובר באסיר שבניכוי ימי המאסר מגזר הדין יוצא שצריך להיקבע לו דיון בטווח של הימים הקרובים, כמובן שהיחידה תפעיל את שיקול הדעת שלה וככל והעמדה תגיע, היא תידרש אליה, צריך עדיין לקבוע כלל כדי שגם החומרים שיעמדו בפני הוועדה, וזה גם ינחה את נפגע העבירה, יגיעו בזמן על מנת לאפשר דיון כמו שצריך לגופו. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אוקיי, בסדר. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בתוספת לתקנות העיקריות – במקום טופס 3 יבוא: "טופס 3 (תקנה 12) עמדת נפגע/ת לוועדת שחרורים לכבוד מזכירות ועדת השחרורים, הנהלת בתי המשפט באמצעות הגשה מהירה במערכת "נט המשפט" או באמצעות מילוי טופס מקוון באתר מערכת בתי המשפט (www.court.gov.il). .2 תיקון התוספת יש פה הערה לגבי הפניה לטופס ספציפי, שהלינק יפנה למקום הנכון ולא לאתר הראשי. << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> ברור, ברגע שיאושרו התקנות אנחנו נייצר טופס מקוון והוא יהיה באתר שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני אומר שהלינק שמופיע בטופס יהיה לינק - - - << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> אין לי עדיין - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשיהיה לך. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> נצטרך להגיע ולתקן את זה. אולי אפשר בלי זה, כי כמובן שיהיה לינק בדפי ההסבר גם במערכת מנ"ע וגם באתר שלנו; שלא נצטרך לתקן אחר כך. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא צריך לתקן, יש דרך לשים בטופס סוגריים מרובעים עם לינק. << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> הטופס המקוון מצריך זמן של פיתוח אחרי שהתקנות האלה והטפסים יאושרו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אין שום בעיה, אני אומר שבאתר בתי המשפט במקום לכתוב בסוגריים www.court.gov.il, אפשר לכתוב כמו שאנחנו עושים בטפסים. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> להשאיר את זה פתוח? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בדיוק. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> מעולה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> ככה כשיהיה לכם לינק אתם תכניסו אותו פה ואז בנוסח מחלקת חקיקת משנה שלכם שמים סוגריים מרובעים וכותבים לינק; אתם עושים את זה כשיש לכם לינק או כשלינק מתעדכן. אגב, להבנתי, ואני לא יודע מה אתם נוהגים בפרקטיקה, אם מחר בבוקר תחליפו את מספר הפקס - - - << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> נכון, סעיף 26 לחוק הפרשנות מאפשר סטייה קלה מנתונים שאין בהם הטיה, אז זה אפשרי. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> מצוין. או באמצעות פקסימיליה – כנ"ל. פרטי האסיר/ה: שם מלא:______________________ מספר תעודת זהות (אם ידוע לך): ____________________ המועד שבו צפויה ועדת שחרורים לדון בבקשתו של האסיר לשחרור על תנאי ממאסר (לפי הידוע לך): _______________ פרטים נוספים שיאפשרו זיהוי של ההליך בעניינו של האסיר בוועדת השחרורים כגון מספר התיק בבית המשפט (אם ידועים): _____________ פרטי נפגע/ת העבירה: [נא צרפ/י צילום תעודת הזהות שלך, ומלא/י את הפרטים שלהלן לצורך יצירת קשר עמך בעניין זה במידת הצורך; פרטים אלה לא יימסרו לאסיר או לסניגורו] מותר לשאול למה אתם מטריחים אותו או אותה לצרף צילום תעודת זהות? << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> האמת שזה מה שהיה במקור, זה לא משהו שאנחנו התחלנו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני לא רואה סיבה. אגב, זאת גם הערה למערכת, אם בסוף זה באמת טופס מקוון שבן-אדם נכנס אליו באמצעות הטכנולוגיה המאוד מתקדמת, שהפרטים יופיעו באופן ישיר. אם אתם צריכים שהוא ימלא, שימלא, אבל למה צריכים תעודת זהות? << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> זה טופס שגובש בעבר - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני לא רואה סיבה שבן-אדם יצרף צילום תעודת זהות, זאת סתם הכבדה, אין לזה שום צורך, תורידו את זה. תורידו את זה, אין בזה שום צורך, זאת סתם הכבדה, ועוד צריך היום צילום תעודת זהות משני הצדדים. אני לא רואה בזה שום צורך. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> זה גם אצלכם? << אורח >> נעמה ליאני: << אורח >> אנחנו לא מבקשים את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תורידו את זה בבקשה. שיהיה כתוב: נא מלא את הפרטים שלהלן לצורך יצירת קשר עמך בעניין זה במידת הצורך, פרטים אלו לא יימסרו לאסיר או לסניגורו. אגב, זה לא נכון. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> אתה מבקש להוריד את: נא צרף צילום תעודת הזהות שלך? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> נכון. נא מלא את הפרטים שלהלן לצורך יצירת קשר עמך, פרטים אלה לא יימסרו לאסיר או לסניגורו. אפשר להוריד צילום תעודת זהות? לא צריך את זה. כתובת; מספר טלפון; כתובת דואר אלקטרוני. אני יודע למה הכניסו את זה, זה לא שאני לא יודע למה. אני יודע, כי הרבה מאוד פעמים אנשים כותבים בכתב יד וזה לא ברור, ואז אם אתה מצרף צילום תעודת זהות, שזה עם ספח בדרך כלל, לפחות את המען נורא קל לברר, כי מספר תעודת הזהות ברור. מאחר ואתם עוברים לטופס מקוון בכל מקרה - - - << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> לא, תהיה גם אלטרנטיבה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אז מי שירצה להגיש את זה ידנית ויכתוב את מספר תעודת הזהות שלו לא נכון, יצטרך לצרף, אין סיבה להכביד על כל מדינת ישראל לצרף צילום תעודת זהות בגלל שאולי מישהו יכתוב מספר זהות לא ברור. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> מוסכם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מספר טלפון, כתובת דואר אלקטרוני – סבבה. עמדת נפגע/ת העבירה: אני, החתום / החתומה מטה, , (שם פרטי ושם משפחה ( מס' זהות_ _ [נא סמן/י את האפשרות הרצויה] [ ] נפגע/ת עבירת מין/אלימות (נא סמנ/י את המתאים) מבקש/ת להביא לפני ועדת השחרורים את עמדתי בכתב בעניין הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר, שפרטיו לעיל, לשלומי וביטחוני, בהתאם לזכותי לפי סעיף 19 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 (בטופס זה – חוק זכויות נפגעי עבירה). [ ]נפגע/ת עבירת מין/אלימות (נא סמנ/י את המתאים) מבקש/ת להביא בפני ועדת השחרורים את עמדתי בעל פה בעניין הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר שפרטיו לעיל, לשלומי וביטחוני, בהתאם לזכותי לפי סעיף 19 לחוק זכויות נפגעי עבירה. מה ההבדל בין א' ל-ב'? << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> בכתב או בעל פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נו, באמת. אני, נפגע עבירה וכו' – אופציה, בעל-פה או בכתב. לא צריך שוב את הטקסט. טופס יותר קצר, יותר פשוט, יותר ברור. אנשים הם בני אדם, כדאי לזכור את זה. כדברי כוורת בשירם המפורסם, האנשים הם גם בני אדם. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> זה חידוש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הייתה פה אופציה שלישית למי שהוא לא נפגע עבירת מין או אלימות, הייתי מבין למה צריך את זה – אין. אני, החתום מטה, נפגע עבירת מין או אלימות, מבקש להביא את עמדתי בפני ועדת השחרורים. אחת, אופציה בכתב; שתיים, אופציה בעל-פה. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> צודק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הרבה יותר קל ופשוט, לא צריך דוקטורט. בסדר? יש מישהו שיכול לחתום על הטופס הזה שהוא לא נפגע עבירת מין או אלימות? אתם רוצים שהוא יסמן אם זה מין או אלימות? זה חשוב או רלוונטי לכם? אם כן, תגידו. זה רלוונטי לעניין הבאת העמדה שלו אם הוא נפגע עבירת מין או עבירת אלימות? לא, נכון? אז זה אפילו לא חשוב שהוא נפגע עבירה: אני נפגע עבירה שמבקש להביא בפני ועדת השחרורים את עמדתי בעניין הסיכון הצפוי - - - << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> עבירת מין או אלימות אני כן חושבת שצריך להשאיר, כי זאת הזכאות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אין בעיה, אבל אני צריך לסמן אם זה מין אלימות? << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> לא צריך, הורדתי את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יפה, אז אפשר להוריד את זה. אני, החתום / החתומה מטה, , (שם פרטי ושם משפחה ( מס' זהות_ _ נפגע/ת עבירת מין/אלימות – בלי: נא סמנ/י את המתאים – מבקש/ת להביא בפני ועדת השחרורים את עמדתי בעניין הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר שפרטיו לעיל, לשלומי וביטחוני, בהתאם לזכותי לפי סעיף 19 לחוק זכויות נפגעי עבירה. אחרי זה יש שתי רובריקות: אני מבקש להביא את עמדתי בכתב, אני מבקש להביע את עמדתי בעל-פה. אלה שתי הרובריקות שקיימות, כי הוא לא צריך לבחור אם הוא נפגע עבירת מין או אלימות. לעניין העברת עמדתי לאסיר או לבא כוחו – [נא סמן/י את האפשרות המתאימה] [ ] ידוע לי כי עמדתי הכתובה (למעט פרטי הכתובת ומספרי הטלפון שנמסרו לעיל), תועבר לאסיר או לבא כוחו לקראת הדיון בעניינו – [ ] ידוע לי כי הבעת עמדתי בעל פה בפני ועדת השחרורים – למה צריך לסמן את האפשרות המתאימה? למה הוא צריך לסמן את זה? הוא לא צריך לסמן את זה. זה ידוע לי, אלא אם כן אתם רוצים שהוא יאשר שהוא קרא את זה. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> אנחנו לא פתחנו נוסח מחודש, זה נוסח קיים. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> הם תיקנו דברים מסוימים בתוך הטופס שכבר היה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל כן פתחתם כבר. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> הרי כשמתקנים טופס מכניסים אותו בשלמותו ואלה לא דברים שאנחנו נדרשנו אליהם, פשוט העברנו אותו as is. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> זה כן חשוב שהוא יאשר את זה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני מבין, אבל להבנתי הוא אמור לסמן רק במקרה של: אני מוותר. על א' וב' שהוא מסמן שידוע - - - << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> לא, זה חשוב שהוא יסמן. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אין בעיה, אבל שוב, גם מבחינת פשטות הסימון, שיהיה למעלה: אני מבקש שזה יועבר בכתב וידוע לי מה קורה לזה בכתב – שהוא יעשה סימון אחד; אני רוצה לבקש בעל-פה וידוע לי מה יקרה אם זה יהיה בעל-פה – סימון אחד. כלומר, בסופו של דבר, הבן-אדם לא צריך לסמן שלושה סימונים בשביל להגיד דבר אחד, זה לא מקדם במאומה את האיש. התוכן יישאר אותו דבר, פשוט שהבן-אדם יסמן פעם אחת. אם הוא מוותר, זה אירוע שהוא צריך לסמן. אני מוותר על זכותי להביע עמדה לפני ועדת שחרורים כדי שהעמדה לא תועבר לאסיר או לבא כוחו. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> רגע, אולי אני לא עקבתי, אבל אני חושבת שכן צריך להשאיר את שני החלקים הראשונים של "ידוע לי". << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> נכון, צריך להשאיר אותם כנגזרת של סימון אחד. אני רוצה שזה יועבר בכתב וידוע לי שזה אומר: אחת, שתיים, שלוש; אני רוצה שזה יועבר בעל-פה וידוע לי שזה אומר: אחת, שתיים, שלוש. פעם אחת. בנוסף: אני מוותר על זכותי להביע עמדה ואני מבקש שזה יועבר – זו רובריקה נפרדת באמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אתה יודע מתי הם היו מסמנים את הרובריקה הזו? כאשר הם רצו שהעמדה תהיה חסויה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> נכון, וזה עדיין קיים, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז איפה זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מוותר על זכותי להביע עמדה לפני ועדת שחרורים כדי שהעמדה לא תועבר לאסיר או לבא כוחו. אבקש כי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לא יגיש את עמדתי לוועדה – זה עדיין יכול להיות קיים וזה אמור להישאר כאופציה. אגב, אני לא רוצה לבנות לכם את הטופס המקוון, אבל אי-אפשר לסמן את זה יחד עם אחרים, את זה אתם ודאי תעשו בכללים. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אני מסכימה להערה הקודמת לגבי הסימון של עבירת מין או אלימות, זה באמת מיותר, אבל דווקא בגלל שהדברים פה הם שונים וזה בסך הכול לסמן, אני לא בטוחה שהייתי מורידה את זה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני חושב שלא צריך להכביד על אנשים. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אני מסכימה, אבל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רוצה עמדה בכתב וידוע לי מה זה אומר; אני רוצה עמדה בעל-פה וידוע לי מה זה אומר. זה נורא פשוט, למה לסבך עם שני סימונים? מה תעשי עם טופס שבו בן-אדם סימן שהוא רוצה עמדה בכתב ואז סימן את הרובריקה על עמדה בעל-פה? מה תעשי? במקוון את לא תתני לו לעשות את זה, בכללים של המקוון של הנהלת בתי המשפט אתם לא תיתנו לו את האפשרות לסמן איקס פה ואיקס שם, אם הוא יסמן את זה, זה ישחיר לו את זה, נכון? << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> אני מניחה שלא יהיה ניתן להתקדם. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> יופי, אז תעשו לו את זה גם בכתוב. אני לא נותן פה איזו תורה גדולה, זה א'-ב' של הנדסת אנוש. אני מוותר על זכותי להביע עמדה – בסדר. לנפגע/ת עבירה המבקש/ת להביע את עמדתו/ה בפני ועדת השחרורים בעל פה [נא סמן את האפשרות הרצויה] – [ ] לצורך הבעת עמדתי נדרש לי סיוע של מתורגמן לשפה........ [ ] לצורך הבעת עמדתי נדרשות לי התאמות מחמת היותי אדם עם מוגבלות. נא סמן/י במקום המתאים - [ ] עמדה זו היא הראשונה שאני מגיש/ה בתיק זה. [ ] עמדה זו מעדכנת הצהרה קודמת שהגשתי בתיק זה ביום ...................... [ ] עמדתי הקודמת כבר הוגשה אבל אני מוותר על זכותי להביע עמדה לפני ועדת שחרורים כדי שהעמדה לא תועבר לאסיר או לבא כוחו. אבקש כי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, יבקש מהוועדה לא להתחשב בעמדה שהוגשה. אם את/ה מבקש/ת להביע את עמדתך בכתב, נא פרט/י את עמדתך (אין חובה למלא לנפגע/ת עבירה שמבקש/ת להביא בפני ועדת השחרורים את עמדתו/ה בעל פה): [ניתן לצרף מסמכים התומכים בעמדתך] אני מצהיר/ה כי פרטי הצהרתי זו הם אמת. כתובת: שם פרטי ושם משפחה חתימה תאריך למה צריך שם את הכתובת? הוא כבר כתב את הכתובת פה. לא יודע, אין סיבה. הוא כבר כתב את הכתובת, אין סיבה שהוא ימלא את הכתובת שוב. למען האמת, גם אין סיבה שהוא ימלא שוב את השם, אבל זה מילא, נחיה עם זה. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> לא, הוא מצהיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז יש חתימה, הוא כתב את השם למעלה וחתימה למטה. בסדר, אני לא אתווכח איתכם על השם, אבל אין סיבה לכתובת. במקרה שבו הנפגע קטין או חסר ישע (במקרים שבהם אדם אחר מילא את הפרטים לעיל, לפי תקנה 18 לתקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס"ב–2002): אני מצהיר/ה כי פרטי הצהרתי זו הם אמת למיטב ידיעתי. ...................... ....................................... שם האפוטרופוס/אדם אחר תאריך חתימה 3. טופס 3א )תקנה 12 (ב1)) עמדת נפגע/ת עבירה ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים לכבוד קצין שירות בתי הסוהר, מחלקת האסיר במשלוח בדואר לכתובת: ת.ד. 81 שירות בתי הסוהר רמלה באמצעות מייל n.avera@ips.gov.il פרטי האסיר/ה: שם מלא: _______________ מספר תעודת זהות (אם ידוע לך): _______________ המועד שבו צפויה היחידה לשחרור ממאסרים קצרים (בטופס זה – היחידה) לדון בבקשתו של האסיר לשחרור על תנאי ממאסר (לפי הידוע לך): _______________ פרטים נוספים שיאפשרו זיהוי של ההליך בעניינו של האסיר ביחידה לשחרור ממאסרים קצרים כגון מספר התיק בבית המשפט (אם ידועים): _____________ פרטי נפגע/ת העבירה: בפרטי נפגע העבירה להוריד את צירוף צילום תעודת הזהות, כמו בפעם הקודמת. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> נוריד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עמדת נפגע/ת העבירה: אני, החתום / החתומה מטה, ___________________ , (שם פרטי ושם משפחה) מס' זהות _______________ נפגע/ת עבירת מין/אלימות (נא סמנ/י את המתאים) מבקש/ת להביא לפני היחידה את עמדתי בכתב בעניין הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר, שפרטיו לעיל, לשלומי וביטחוני, בהתאם לזכותי לפי סעיף 19 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001. לעניין העברת עמדתי לאסיר או לבא כוחו - [נא סמן/י את האפשרות המתאימה] [ ] ידוע לי כי עמדתי הכתובה (למעט פרטי הכתובת ומספרי הטלפון שנמסרו לעיל) ,תובא לידיעת האסיר או בא כוחו בהתאם להוראות חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001. [ ] אני מוותר על זכותי להביע עמדה לפני היחידה כדי שהעמדה לא תובא לידיעת האסיר או בא כוחו. אתם רואים? פה זה יותר פשוט. בניתם את הטופס החדש, אז בניתם אותו יותר טוב, באמת אפשר לעשות את זה ככה. נא סמן במקום המתאים: עמדה ראשונה, עמדה מעדכנת, עמדה קודמת – אין פה חידוש. נא פרט את עמדתך; אני מצהיר כי פרטי הצהרתי זו הם אמת; במקרה שבו הנפגע קטין; בסדר גמור, פה אין שינוי, זה אותו דבר. תחילה 4. תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על-תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, או ביום פרסומן, לפי המאוחר משניהם. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> עוד משהו כללי שרציתי להעלות, אני חושבת שהמועצה לשלום הילד נמצאת בזום, הוא לגבי הנושא של קטינים. האם לא חשבתם שצריך בכל זאת לעשות איזושהי הסדרה יותר ספציפית, שמרית? בכל מקרה חלות התקנות לגבי עניין הגילאים והכול, השאלה היא אם חשבתם שיש פה עוד מקום לוודא שהם תמיד מובאים רק לבית משפט ולא לבית הסוהר. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> קודם כול, עלתה טענה בהערות שהתקבלו והתבקש עיגון שלפיו במקרה של נפגע עבירה שהוא קטין הדיון יתקיים תמיד בבית משפט. אנחנו בחנו את זה ואנחנו לא סבורים שזה דבר שמתאים לעגן אותו בתקנות. אנחנו סבורים שבפועל זה יכול להזיק יותר מאשר להועיל. כמו שציינו, במצב שבו נפגע עבירה מודיע מאוחר מהמועד על רצונו להביע את עמדתו בעל פה, הדבר יתאפשר, אבל אז אין את השהות להתארגן כדי לקיים את הדיון בבית משפט. אנחנו סבורים שנכון להותיר לו את האפשרות הזאת וזה לא יוכל לקרות בשב"ס. אנחנו הבנו מנציגי השב"ס שאין להם את האפשרות לעשות את ההתאמות האלה באולמות שלהם, בגלל זה יש את האפשרות של בתי המשפט, וצריך לקחת את זה בחשבון. מעבר לזה, אנחנו צריכים לראות איך עובדים כל המהלך הזה, הלוגיסטיקות שקשורות בו וגם איך הדברים יעבדו בפועל. אנחנו לא סברנו שנכון לקבע את הדבר הזה בתקנות, זה לא נכון בעינינו לעשות את זה. כל הגורמים כאן מודעים לרגישויות וכן רתומים כדי לנסות ולסייע ככל הניתן, אבל לקבע את זה כחובה לא נראה לנו נכון. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> טוב, ליה קוק מהמועצה לשלום הילד בזום, אבל ממש בקצרה. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> דרך אגב, זאת הייתה הערה שלהם. << דובר >> ליה קוק: << דובר >> אני מתנצלת על האיחור ועל כך שהצטרפנו בשלב הזה לדיון. ציינו כל מיני נקודות, אבל הנקודה שהטרידה אותנו היא באמת מיקום הדיון, כשלמעשה עלה מבין השורות שככל שיהיה איחור קטינים או בכלל נפגעי עבירה יצטרכו להגיע לאולמות שקרובים לבתי הסוהר. זה משהו שהטריד אותנו גם מבחינה רעיונית, אני מבינה שבפועל ייעשו כל הניסיונות כדי למנוע סיטואציות כאלה, אבל זה כן משהו שעלה מבין השורות. אולי לאור מיעוט המקרים והעובדה שלא מדובר בסיטואציה שהיא יום-יומית, אלא בסיטואציות יחסית מועטות, כן ראוי ונכון לקבוע את הדברים האלה באופן מפורש בתקנות. כלומר, עצם המחשבה שקטין יגיע לאולם שקרוב לבית הסוהר זה משהו שמבחינתנו הוא מאוד מאוד מורכב ומטלטל. אולמות של בתי הסוהר הם לא מקומות לילדים, ההגעה לבתי הסוהר גם מבחינה לוגיסטית וגם מבחינה רגשית עבור קטינים היא משהו שעלול להיות מאוד מאוד מורכב ובעייתי. דווקא לאור העובדה שמדובר במקרים מעטים ספורים, אנחנו רואים לנכון כן לכלול את הדבר הזה באופן מפורש בתקנות כדי שלא ייווצר מצב שקטינים נדרשים בסופו של דבר להגיע. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. התייחסת כבר קודם, לא צריך לחזור. << דובר >> שמרית גולדנברג: << דובר >> כמובן שייעשה מאמץ, חשוב לי להגיד את זה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר גמור. טוב, חברים, ברשות כל חברי הכנסת הנוכחים, אני רוצה לעבור להצבעה. יש משהו לפני? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אני רק רוצה להגיד דברים שאני חושבת שצריך להגיד כי אמרנו אותם גם בזמן החקיקה ובאמת לשקול את נושא ההעברה רק של פרפרזה וגם לבחון את שאלת הבעת עמדה שלא ישירות מול הנדון. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> את מכריחה אותי להתייחס לזה, אני לא בטוח שאני מסכים איתך. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> בסדר, אמרתי לבחון. אני חושבת שזה משהו דורש מחשבה. אני חושבת שצריך לחשוב איך נותנים מענה למשפחות שעוברות המתה, אם זה באמצעות איזשהו קישור מהסיוע משפטי שיידעו אותן לפני שהם מסיימים את ההליך, שהם יידעו שהם בתוך המערכת. צריך לדעתי איזושהי חשיבה על הנושא הזה כדי לתת להם מענה. << דובר >> מיטל בוכמן שינדל: << דובר >> אני רק חייבת להעיר ממש בקצרה - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, לא, באמת לא חייבים. זה לא באמת נוגע לתקנות שאל מול פנינו. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אז על חלק מהדברים נעשה חשיבה, אנחנו שמענו את הדברים ונראה מה אפשר לעשות. << דובר >> מיטל בוכמן שינדל: << דובר >> אני רק חייבת להגיד שאין חפיפה בין נפגעי עבירה שיש להם זכאות להשמיע את עמדתם בוועדה, לבין נפגעי עבירה שזכאים לסיוע משפטי. יש נפגעי עבירה שיש להם זכות להשמיע את עמדתם בוועדה והם לא זכאים לסיוע. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> נכון, בעבירות אלימות. את צודקת, התייחסתי לעבירות המתה שבהן כן זכאים. << דובר >> לרה צינמן: << דובר >> לא כולם. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> נכון. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> חברים, בסדר, יש עוד הרבה נקודות לבדוק. אני מבקש שתרשמו את זה לעצמכם ואני מקווה שגם ייצא מכתב על זה מהוועדה: אני מבקש לדעת על מערכת מנ"ע, אני מבקש עדכון. זהו, נגמר אוגוסט, אומנם נכנסת תקופת חגים, אבל נא לעדכן את הוועדה מה עושים כדי שמערכת מנ"ע בנושא הזה ספציפית, של חיבור בין מערכת מנ"ע לטופס התלונה, זה שדיברנו עליו. יש עוד תיקונים ויש עוד עבודות, וזה לכאורה דבר שצריך להיות הרבה יותר קל ופשוט. אני מבקש לקבל על זה עדכון ממשטרת ישראל, שהנציבות יעקבו ותעדכנו גם אתם את הוועדה. טוב, אני עובר להצבעה. אלה תקנות בשינויים, מי שבעד התקנות בנוסח ששונה והוקרא על ידי הוועדה – זה דורש כמובן אחר כך את הנוסחים – ירים את ידו. אחד. מי נגד? הצבעה אושר אין מתנגדים, אין נמנעים. פה אחד, על דעת כל חברי הכנסת הנוכחים. אני מברך על העשייה ועל הגשת התקנות, על התיקונים ועל הנכונות לשינויים, אני מבקש שהם יאושרו בהקדם וגם שנצא עם זה לדרך. זה תיקון חשוב, התקדמות חשובה, ובאמת נא לעשות הרבה הרבה יותר להנגשת המידע הזה לנפגעי העבירה ברמה הטכנולוגית. אנשים סבלו מספיק, הם לא צריכים להתמודד גם עם טופסולוגיות ומידע חסוי. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה וחתימה טובה, שנה טובה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:14. << סיום >>