פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 3 ועדת החינוך, התרבות והספורט 27/08/2026 הכנסת העשרים-וחמש הכנסת מושב רביעי פרוטוקול מס' 622 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום חמישי, י"ד באלול התשפ"ו (27 באוגוסט 2026), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> 1. היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"ז << נושא >> << נושא >> 2. דרישה לפי סעיף 112(ב) לכינוס הוועדה בנושא: "שינוי תקצוב הכיתות המיוחדות" (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת עדי עזוז, יבגני סובה, משה טור פז, סימון דוידסון וסמיר בן סעיד << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר סימון דוידסון אכרם חסון משה טור פז נעמה לזימי יבגני סובה לימור סון הר מלך עדי עזוז חברי הכנסת: מירב כהן מיכל סלבניה כבביה מוזמנים: שר החינוך יואב קיש מאיר שמעוני – מנכ"ל משרד החינוך, משרד החינוך אינה זלצמן – סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך סער הראל – מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך טלי יניב – יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך עינב לוק – מנהלת אגף בכיר שירות פסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך דודי מזרחי – סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך אתי סאסי – סמנכ"לית ומנהל מינהל עובדי הוראה, משרד החינוך גור רוזנבלט – סמנכ"ל ומנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך מנחם גולדין – מנהל תחום שילוב בחינוך, משרד המשפטים - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגב עינב דלח – סגנית יו״ר הנהגת ההורים הארצית ור״צ על-יסודי, הנהגת ההורים הארצית צופית גולן – ס.יו"ר הנהגת ההורים הארצית, הנהגת ההורים הארצית ליאל פלג – ראש תחום חינוך- אגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט לימור מילר – חברת הועד המנהל - מנהיגים - ארגון מנהלי בתי הספר, ארגוני מנהלים רותם גטריידה – יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית נעם וילדר – המועצה לשלום הילד עמית טרכטינגוט – פורום נשות המילואימניקים נעמי אור אופק ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"ז << נושא >> << נושא >> דרישה לפי סעיף 112(ב) לכינוס הוועדה בנושא: "שינוי תקצוב הכיתות המיוחדות" (הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת עדי עזוז, יבגני סובה, משה טור פז, סימון דוידסון וסמיר בן סעיד << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום, צהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנוגע להיערכות לפתיחת שנת הלימודים התשפ"ז, בנוכחות שר החינוך, יואב קיש והמנכ"ל. הישיבה הזו היא בעיניי ישיבה משמעותית מאוד. יעידו על כך כמות הנוכחים שנרשמו לדיון הזה בזמן ההדממה. אני כבר אומר מראש לצערי שלא כולם יצליחו לדבר בדיון הזה - מתנצל, יש לנו פה הרבה נושאים, והדברים באמת מורכבים, אז חברי הכנסת כמובן יכולים לשאול שאלות הבהרה וכאלה תוך כדי הדברים, כמובן במה שענייני ובדרך ארץ, כמנהגנו, ושאר הנוכחים- - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תאפשר שאלות תוך כדי? פעם שעברה לא היה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שאלות הבהרה. נכון, כי פעם שעברה נתתי זמן לשאלות, אז הפעם נעשה פשוט שאלות הבהרה תוך כדי. והשאר אנחנו נראה אחר כך. תהיה גם סקירה של השר, של המנכ"ל, של שאר גורמי המקצוע. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלה לגבי הסדר של הדיון? בדרך כלל בדיונים מהסוג הזה יש איזושהי מצגת שלוקחת המון-המון זמן ואז בסוף הארגונים והתלמידים והציבור שמגיע, אנחנו לא מספיקים לשמוע אותם. אז אם אפשר לנסות או להתחיל להפוך את הפירמידה שנוכל לשמוע את הציבור או לקצר משמעותית כדי שבאמת נספיק, כי אנשים עשו פה דרך מאוד ארוכה. חשוב לנו לשמוע אותם כדי באמת לראות איפה הבעיות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אעשה את זה בצורה הכי פשוטה. בסוף ככל ואנחנו נהיה פה יותר עניינים ויותר תכליתיים, אני חושב שאנחנו נצליח לעשות את הדברים מהר. ככל שיהיה פה יותר ויכוחים, יהיה פחות זמן. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה זמן לדיון? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדיון מבחינתי שעתיים אבל יכול להיות גם יותר. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה גם לשים לב לדיון שלי שהגשתי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שני נושאים שאושרו על ידי ועדת ההסכמות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משרד החינוך ייתנו מענים גם לזה, הם שלחו את המצגות אתמול, הכל בפנים. אז שוב תודה רבה לכולם ואנחנו נתחיל עם הסקירה של ידידי שר החינוך. תודה רבה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> שלום, בוקר טוב לכולם, שמח לראות פה את כולם, ואני אתחיל דווקא רגע בשורה התחתונה. קודם כל לקראת 1 בספטמבר, שזה עוד פחות משבוע, אני שמח לבשר שהמערכת מוכנה, תיפתח כסדרה. אין גם חשש לבעיות עם ארגוני המורים. השלמות של חוסרים מתבצעות עדיין בימים אלה, אבל התמונה היא יותר טובה ממה שהיה שנה שעברה בנקודת הזמן הנוכחית. אנחנו לא צופים איזשהו אירוע, בטח לא בהיקפים משמעותיים. תמיד יכול להיות שאיזה גננת או איזה מחנכת או חוסר כזה או אחר, זה דברים שאנחנו יכולים לראות, אבל ברמה העקרונית, אני חושב שזה הישג גדול של המשרד ושל ה- - קריאה: לא ציינת את המנהלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פה מפגינים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תתייחס למנהלי בתי ספר בכבוד. הם מחזיקים את המערכת, צבי סוכות. אל תתייחס אליהם כאל מפגינים כאילו כלום. שר החינוך מנותק ולכן הם שואגים. לא יכול להציג מצב שהכול בסדר כשהכול לא בסדר. קריאה: תנו רגע אחד. 2,000- - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> איך כן מתנהלים? אמרת שלא יהיה להם זמן לדבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא מרשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תוותר על הפטיש ותקשיב לו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תקשיב, מה באמת חשוב. חסרים אלפי מורים. יושב שר החינוך, השנה נפתחת, לא חסרים מורים, לא חסרים מנהלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תראה, שר החינוך שאמר לפני רגע שהכל בסדר, הוא מוציא את מי שאחראי על ארגון המנהלים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז לא לזלזל, תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ככה זה עובד. מי שמגיע לכנסת ומניף שלטים- - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה קורה כי אתם מתעלמים. מתעלמים. זה קורה כי דלתו של השר לא פתוחה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תנו לשר לדבר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הכול פיקס. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה רבה היושב-ראש. אתמול הכנס האחרון עם המחוזות, עם מנהלי המחוזות היה בחיפה. כמובן, כמו כל הכנסים האחרים, אולם מלא. הארגון המייצג של המנהלים, ודיברתי על זה גם באחד הכנסים, אני לא זוכר - לדעתי, לא בחיפה, אבל במקום אחר שאחד הכנסים שהשאלה הזו עלתה -הארגונים המייצגים של המנהלים זה ארגוני המורים לצורך העניין, הם גם מייצגים את המנהלים. קריאה: עושים עבודה משהו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אגב, זה לפי חוק. מי שפה קורא לעבור על החוק מוזמן, אבל אני לא עובר על החוק. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הוא מתגרה. מה זה לעבור על החוק? אתה ניתצת ב-5 קילו. זה מפלגה של עבריינים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא מאשים אותנו בלעבור על החוק? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מנהלי בתי הספר מלינים לא רק - אנחנו מדברים לא מעט. 31,000 עובדי הוראה חסרים. זה גם לא נכון? לא הבנתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אפשר לדבר על הכול. אבל יש סדר לדברים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הכול פייק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פה סדר לדברים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אפשר גם לדבר אמת, נהיה בסדר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> קודם כל תראו את כל הנתונים וברור שמי שמקשיב לדה מרקר זה הכל פייק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בטח, הבעיה של דה מרקר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לגבי האמירה על החוק, וכדאי שתכירי את זה כי אם את לא מכירה- - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תסביר לו שאי אפשר להסביר לי אם הוא לא בוועדה בכלל והוא בא להסביר לי על חינוך, שר החינוך, שמערכת החינוך מעולם לא כשלה כמו תחת המשמרת שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את רוצה לחזור לילדים ושאני אוציא אותך החוצה אז באמת נעשה את זה מהר. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני באמת מצטערת שאני אימא לשני ילדים קטנים במערכת החינוך, אז אני מכירה את מערכת החינוך היטב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא להפריע לשר החינוך באמצע הסקירה שלו, תודה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> החוק מגדיר נציגי עובדים. נציגי העובדים ונציגי המנהלים הם ארגוני המורים. אין לי שום, בטח ברמה החוקית, מי שאני צריך לדבר- - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא מדויק. אבל זה לא נכון לפי החוק. הם לא יכולים לייצג מנהלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה לא נכון, סליחה, הוא מסביר לפי החוק משהו לא נכון. על מה אתה נותן לי קריאה? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> חבל שאין לך טיפת יכולת להקשיב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אתה שוגה בפרשנות החוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את בקריאה שנייה. אם את רוצה לצאת- - סדרנים, מישהו מהקהל שצועק, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קשה כשאומרים שקרים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> הארגון היציג של כל עובדי ההוראה, יש שני ארגונים ומייצגים את כל עובדי ההוראה, ביניהם גם את המנהלים, נקודה. הם הארגון היציג, ואיתם משרד האוצר מקיים משא ומתן. דרך אגב, בסוף החתימה היא באמת של משרד האוצר, לא של משרד החינוך. אנחנו מאוד מעורבים בהסכמי שכר, אך אנחנו לא צד להסכם, החתימה היא מולם. גם התנאים של המנהלים וכל הבעיות שיש למנהלים, הם הארגון המייצג. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה אנחנו לא צד להסכם? אתה שר החינוך. אין לך, ההסכם מגדיר גם סיי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> ברמה המשפטית אני ולא אף אחד ממשרד החינוך לא חותם על הסכם השכר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש הבדל בין חתימת הסכם השכר. לא צד בהסכם, זה משהו אחר מהחתימה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אין הבדל. צד בהסכם זה צד שחותם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אתה מה? אתה איש הוגה דעות על מצב המורים? אתה חלק מההסכם, החתימה אצל החשב- - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את בקריאה ראשונה, די. כפי שאמרתי, אפשר לשאול שאלות. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> משרד החינוך, כפי שהיה גם בעבר, בוודאי אני הייתי מאוד מעורב בכל הסכמי השכר, אבל משפטית אנחנו לא צד להסכם, וזה לא ישנה אלף צעקות ביניים. עכשיו אני רוצה רגע לחזור לעניין. פגשתי את המנהלים גם אתמול בחיפה, ואנחנו קשובים לבעיות ולמורכבויות שלהם, ואנחנו פועלים מול הארגונים המייצגים, ואנחנו גם עוזרים במקומות שאפשר וראוי ונכון לעשות, והמנכ"ל ירחיב על כך בשיח המלא שלו. חייב לומר לכם, שכל הכנסים של המנהלים היו מאוד מוצלחים. השתתפות מלאה, ולכן אני, עם כל הכבוד לארגון כזה או אחר שטוען שהוא מייצג בצורה לא חוקית את המנהלים, אני שם את זה במירכאות ומתייחס לזה במירכאות. המצוקות של המנהלים, אני מטפל בהם. אני אסכם רגע את דבריי לגבי פתיחת השנה. לגבי פתיחת השנה, השנה תיפתח כסדרה, בהצלחה רבה. אני חושב שאפילו ראינו שתופעה שאנחנו כל שנה מלווה אותנו - חוסרי מורים, הרי זו תופעה טבעית. צריך רגע אחד לדבר על זה, אני אתן רגע את ההסבר. במערכת החינוך יש מעל 250,000 עובדי הוראה על כל המגוון שלהם. באופן טבעי, כל שנה כשמגיעים לקיץ, סביב בין 5,000 ל-7,000 פורשים, ואז יש את המספר הנוראי הזה, חסרים 7,000 מורים. חבר'ה זה יקרה כל שנה, אני אומר לכם, תהיו רגועים. השאלה היא מה קורה מפה, ואיך מתמודדים עם זה, והאם הקליטה ואיך היא מתבצעת ומי החומר האנושי שנכנס, ואנחנו כמו כל שנה דואגים להכשיר גם במסלולים של אקדמיים מוסדרים וגם בכל מיני פרויקטים מיוחדים, כמו שעכשיו השנה ניצלנו את נושא אולי של הפיטורים בהייטק ושמנו על זה פרס וגייסנו פי 2 הייטקיסטים יותר משנים רגילות, אז יש כל מיני דברים שקורים. אנחנו נדבר על זה גם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יואב, כותב לי הבוקר מנהל בית ספר, חסרים לי מורים למתמטיקה, לפיזיקה, למדעים, לחינוך גופני ושתי מחנכות. וואלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פייק ניוז, קינלי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא אומר שחסרים לך 31,000. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כיוון שאני לא רוצה בסיסמאות, אני מוכן בהחלט שאחרי זה תגיד לי שם בית ספר, מחוז. נעשה בדיקה ונראה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מחוז ששמעוני מכיר היטב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הבן שלי עולה לכיתה א' בלי מחנכת, אפשר גם להעביר לך? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מעניין שכל הבעיות של מערכת החינוך, רק אצל הח"כים של האופוזיציה, בסדר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אין פה ח"כים מהקואליציה, מה לעשות. יש אחד. יש תביא ח"כים אז הם יבואו לעבוד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> צבי, אתה יכול לעדכן, גם לך יש 4 בנות במערכת החינוך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא אמיתי הדבר הזה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כנראה שלא נוכל לחמוק מהנושא של קרובים לבחירות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> והחוסר במורים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> א', המצב היום הרבה יותר טוב ממה שהיה שנה שעברה, גם בנושא חוסרי מורים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי היה השר שנה שעברה? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא קשור. היה מצב קשה שנה שעברה, התמודדנו איתו, פתחנו גם את שנה שעברה. בסוף צריך להבין רגע, אני רוצה להסביר עוד פעם. אני מדבר על כך. חוסרי מורים, קודם כל זה לא שווה לכל המדינה. מה כוונתי, בחברה הערבית יש עודף מורים, ואתם יודעים את זה, וגם בפריפריה אנחנו לא באותן מצוקות. המצוקה נמצאת בעיקר במחוז מרכז ומחוז תל אביב, עכשיו למה? צריך להבין גם למה. רמת המחיה באותם מחוזות היא הרבה יותר גבוהה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מלצר מרוויח יותר ממורה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> ומכיוון שמורים מרוויח את אותו דבר, בין אם הוא נמצא בנהריה, באום אל פאחם או ברמת אביב, ברור שיותר קל להשיג באופן - זה א' ב' של הכלכלה, במקומות ההם יותר קל להשיג מורים, ולכן אני יכול לתת לכם לדוגמה, דיברנו על בעיות וקושי. שנה שעברה היה לנו קושי כבד מאוד עם גננות בצפון תל אביב, ברמת אביב בשכונה מסוימת. היה שם ממש חוסר, והיה אתגר מאוד גדול לפצח את זה. נקודתי, תבינו, התבצע במקום הזה. השנה בדקתי גם עם מנהלת המחוז ספציפית על אותו מקום, והשנה זה לא המצב. זה בגלל הכנה יותר מוקדמת, זה בגלל מענים שניתנים, זה בגלל הכשרות. בסוף איפה הבעיה? צריך להבין. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל חשוב להגיד גם, זה הורים חזקים שיכולים להילחם בתוך שכונה מסוימת, ויש פה הרבה גם שכונות ואזורים אחרים שפחות יכולים להילחם. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> דווקא זה הופך להיות הבעיה, כולם, כל פתיחת שנה – חסרים. אני אומר לך, גם שנה הבאה יהיו חסרים 7,000 מורים, תהיו רגועים. ולכן מה שאני מנסה להגיד לך, בסוף איפה השאלה? השאלה את מי קולטים. האם אנחנו קולטים מורים איכותיים, אקדמיים, הסבות, דברים שכאלה, או שאנחנו קולטים מורים שפחות היינו רוצים לקלוט אותם. זה בעצם השאלה, וזה מסתכם לאיך מנהלים חוסרי מורים. אני לא הולך להעמיק בזה יותר, אבל היה לי חשוב לציין את זה גם. אני רוצה לעבור רגע על הדברים שדיברתי גם מול המנהלים, אלפי מנהלים בהרבה כנסים, ואני אגיד רגע. קודם כל, אני תמיד נוהג להיזכר מה היו האתגרים שהיו לנו שנה שעברה, לראות מול מה התמודדנו, ומה אנחנו עשינו ומה לא עשינו, וחלק מזה אני אציג פה עכשיו. נדבר על הדברים שלפנינו בתשפ"ז הנוכחית, ונמשיך. אז ככה, אז אלה שקפים. אני לא יודע אם אתם זוכרים, חלקכם הייתם פה, חלקכם לא. בשנה שעברה עמדנו בפני אתגר של תקציב של חוסר של 250 מיליון ₪ באבטחת מוסדות חינוך, תקציב שבתקציב הקודם, יצא פה דודי, סמנכ"ל תקציבים שלנו, זה לא תקציב של משרד החינוך; זה תקציב של משרד הבט"פ, והוא לא תוקצב בהסכם התקציבי, בגלל שאז היה אירוע עם חיים כ"ץ. לא משנה, לא נחזור לכל האירוע. עמדנו לפני זה ואמרתי: אני לא פותח את השנה אם התקציב הזה לא נכנס. וזו הייתה סכנה לפתיחת שנת הלימודים. אני שמח שכמובן נענו לקריאתי, התקציב הועבר וזה נפתר, ואז גם דיברתי על נושא חוסרי מורים, דיברתי על זה ארוכות. השקף המרכזי שהצגתי אז, דיברנו על מהלכים אסטרטגיים בחוסרי מורים והכשרתם, על זה גם המנכ"ל ימשיך להוביל. דיברתי על תוכנית ישראל ריאלית שבעצם היא הושקה קצת קודם, ובעצם אנחנו כבר אחרי שנה שלמה של ישראל ריאלית - שינוי סופר משמעותי ואסטרטגי של משרד החינוך שכלל בתוכו גם שינוי בחלוקת הסמכויות הפנימיות בין המזכירות הפדגוגית למינהל הטכנולוגיה וחדשנות, ואנחנו בעצם בתהליך שעדיין מתקיים עם השקעה מאוד גדולה במקצועות הסט"ם בעניין הזה. עשינו את הכנס הבינלאומי לבינה מלאכותית. סתם ככה מעניין אותי בקהל, מי היה בכנס בירושלים? שירים את היד. 20%, לא הרבה, לא מספיק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הצביעו שלושה אנשים. זה המציאות של השר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> איך אתה סופר? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שישה הצביעו. שמעוני, לא הצבעת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש להתקשר לפילבר לראות אם שש אצבעות מתוך 100 זה 20%. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 10 אנשים הצביעו מתוך 50 שיש פה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איזה 50? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> די. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מקווה שלא ספרת מטרות ככה בחיל האוויר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> דרך אגב, בכנסים ששאלתי, בכנסי המנהלים, היה הרבה יותר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בתוך הכנס יש- - << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> נעמה, אנחנו בבחירות, אני יודע, אבל קצת תקשיבי, קצת. בקיצור, החישוב שלי היה 10 מ-50, אבל אולי לא היו פה - לדעתי היו יותר מ-10, אולי יש פה יותר מ-50. מי שרוצה מוזמן לעשות את החישוב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל תביא לנו גם משקפי VR. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אגב, נכון, עם המצלמה היום והבינה מלאכותית אתה מכניס את התמונה, יגיד לך בדיוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לפי גילה גמליאל בליכוד אתם לא יודעים לספור. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> הכנס הבין-לאומי לווה יחד עם פיילוט של תוכנית 720. התוכנית הזו יצאה לדרך, ושנה הבאה אנחנו במהלך הרבה יותר משמעותי, אני אעבור על זה בהמשך. תוכנית שורשים גם היא התחילה והשלימה שנה, כולל נושא של הגדרות ושינויים בארגון הלמידה, כולל תקציבים לשבילי עמי, כולל מקצוע מורשת חדש שנכנס וחזר למה שנקרא שיעורי המולדת. כל הדברים האלה ממשיכים, וגם מגיעים לחטיבות הביניים. בחברה הערבית התמקדנו בחוסן ומצוינות חברתית, גם עם מיקוד בכל מה שקשור בגפ"ן בתחומים האלה, ודיברנו על רפורמות החינוך המכיל בעקבות ועדת שפירא. יש לזה שקף, אני אעבור על זה בהמשך. מה לפנינו - לפנינו בשנת הלימודים הקרובה מהלך מאוד-מאוד משמעותי של שילוב הבינה המלאכותית בחינוך. הבינה המלאכותית משנה כמעט כל תחום בחיינו, ואנחנו חייבים להיות ערוכים ולהוביל גם את השינויים בחינוך. מה אנחנו עושים - קודם כל בואו נגיד את זה, אנחנו לוקחים את 720, ובאנגלית בכל חטיבות הביניים, כיתות ז' וח' ילמדו בלמידה בינה מלאכותית פרסונלית כבר השנה בכל החטיבות. יש לנו עוד כ-150 בתי ספר שבהם ילמדו גם בבינה מלאכותית פרסונלית מתמטיקה ומדעים. זה עדיין לא בהיקף נרחב. אני חייב לומר, שאחד הדברים שכמובן הם קושי זה התשתיות שדורשות מחשב. דווקא באירוע של האנגלית, הכלי הכי נוח לעשות אותו זה הטלפון, ולכן זה מאפשר לנו לעשות את זה כבר השנה, ונושא התשתיות הוא נושא שאנחנו נהיה חייבים להידרש אליו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל במצגת כתבת לא להכניס טלפונים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אז תקראי עד הסוף ותראי שכתוב, שבשיעור שבו המורה רוצה שימוש יש שימוש, בסדר? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אסור להכניס טלפון? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> או שאתם רוצים להקשיב או שסתם לתקוע הערות שאין להם שום קשר למציאות. אין לזה שום קשר למציאות. את רוצה, תגידי דברים לא רלוונטיים, אין בעיה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אבקש לדבר בכבוד כשאתה פונה אליי. אם לא, לא לפנות אליי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני מתייחס בכבוד רב. הלוואי והייתם אתם מתייחסים באותו כבוד לוועדה שאתם נמצאים בה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה גם חינוך. תודה רבה לך אדוני. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה. ולכן יש פה מהלכים שלא אני הגדרתי. ה-OECD הגדיר, אתם מכירים אותו, אנדריאס שלייכר באמירה מאוד ברורה שמדינת ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בשילוב בינה מלאכותית בחינוך. אני חושב שזה הכרחי. זו המדיניות שאני מוביל. דרך אגב, היא לא עקובה מטעויות, אני חייב לומר. אנחנו לקחנו את ההחלטה הזו ואמרנו: אנחנו לא מחכים למוצר מוגמר של בינה מלאכותית, כי אם נחכה למוצר המוגמר הזה אנחנו נישאר מאחור, ואמרנו, אנחנו צועדים קדימה, אנחנו מובילים, ועשינו טעויות, יכול לומר את זה. אני אומר את זה בכנות. כשיצאנו עם ההכשרה הראשונה כבר לפני שנתיים והתחלנו אז המנוע שפותח, לא התאים. היו בו טעויות, תיקנו, המשכנו ויצאנו קדימה. לומדים מהטעויות. צריך לראות שמתקנים וממשיכים, ואסור לשנות בעיניי את הגישה הזו. הגישה חייבת להיות שמדינת ישראל חייבת להוביל ברמה העולמית את התחום הזה. כל החינוך הולך להשתנות. מה שהולך לקרות בחינוך, וראינו את זה כבר קורה אפילו בפיילוט שעשינו, זה שאם מורה בדרך כלל נשען - מה זה בדרך כלל, נשען על שני מסלולים: מסלול אחד זה הקניית הידע והמסלול השני זה החינוך, זה הערכים, זה מה שנקרא דמות המחנך. כל תחום הקניית הידע הולכת להשתנות, כל התחום הזה ייראה אחרת. יהיה הרבה יותר שילוב של לימודים פרסונליים מול המחשב. מי שיעשה את זה כמה שיותר מהר, ירוויח כי הוא יקצר תהליכים, והוא יפנה זמן, וזה גם הדבר היפה בתוך האירוע הזה; זה לא שתפקיד המורה מתייתר, ההפך; תפקיד המורה משתנה, והוא יהיה חייב להיות הרבה יותר בכיוון של המחנך, לראות איפה יש בעיות, לטפל בהם, לחבר, להקשיב, לראות מצוקות, כל הדברים האלה שמורים, דרך אגב, הרבה מהם בשביל זה באים למערכת - הם באים בשביל לראות איך הם עושים טוב, מה שנקרא, מרימים נער או נערה למעלה, ויש להם את היכולות האלה, והדבר הזה הוא סופר משמעותי, ואנחנו שם בכל הכוח. נושא נוסף זה חינוך פיננסי. חינוך פיננסי, הובלה של המזכירות הפדגוגית. נמצאת פה יושב-ראש המזכירות טלי יניב. אחרי הרבה מאוד עבודה יצאנו לדרך עם באמת מהלך שאני חושב שהרבה חיכו לו, והוא יתחיל השנה כיתות ט', ושנה לאחר מכן גם בכיתות י', זאת אומרת זה יהיה דו-שנתי, ט' וי' ילמדו חינוך פיננסי. כבר הוכשרו מאות מורים לעניין הזה. אנחנו עדיין בתהליכי הכשרה של מורים גם לשנה הנוכחית, ואני חושב שאנחנו עומדים ביעדים של הכשרת המורים, וחינוך פיננסי לראשונה מתחיל כמקצוע בחטיבות הביניים. יש לנו השקעה מאוד גדולה ואנחנו ממשיכים עם כל מה שקשור לתוכנית שורשים. שבילי מורשת, מה שידוע בתור מולדת לחלק מוותיקים פה, שבילי מורשת שהיה רק ביסודי, נלמד היום גם בחטיבות הביניים. אנחנו ממשיכים עם המיקוד בתוכניות הגפ"ן. אנחנו ממשיכים עם המיקוד בכל מה שקשור לבלתי פורמלי, והנושא הזה של ההשקעה וההעמקה בחיזוק הזהות, בחיבור לערכים, ממשיך בכל הכוח. נושא תוכנית לאומית למלחמה באלימות. אנחנו אחרי שולחנות עגולים בין משרדיים שהמנכ"ל הוביל לאור כל נושא האלימות, ואני מדבר לא רק על חרמות, אלא ממש אלימות פיזית שראינו מקרי קצה קיצוניים שלה בשנה האחרונה, כמו הרצח המתועב בפיצרייה בפתח תקווה שלא קרה בשעות בית ספר, אבל עירב ילדים שנמצאים במערכת החינוך, ואני חושב שהדבר הזה דורש לא רק ממשרד החינוך; כמובן לנו יש הרבה מאוד אחריות והשפעה, אבל גם ההורים בבית, גם שאר הגורמים הרלוונטיים - משרדי רווחה, גם לא מעט עבודה של המשטרה בחלק מהמקרים, אז כל הדבר הזה מתוכלל לתוכנית בין משרדית שלמה, שתצא לדרך בשנה הבאה, ואנחנו משלימים את המהלכים האלה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, זה בשיתוף עם ארגוני החברה האזרחית התוכנית הזו, שמטפלים? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> המנכ"ל שנמצא פה לצידי תתייחס לזה. הוביל את כל המהלך ואני אתן לו להתייחס לזה. זה התחיל בוועדת שפירא, שעבדה כשנתיים, הגישה מסקנות לפני שנה וחצי, משהו כזה, אולי קצת יותר, ואימצתי אותם, והסתכלה על החינוך המיוחד, וחזרה עם תובנות שחייבות להשפיע על החינוך הרגיל. אני מאוד מאמין בזה, וכולם שואלים אותי: רגע, אז למה לא עשית את זה? זה דורש בשלב הראשון 15 מיליארד ₪. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אל תגידו לא נכון כי מי שאומר לא נכון לא עשה את העבודה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לדעתי אני מכירה את דוח ועדת שפירא על בוריו. אל תגיד זה לא נכון על משהו שאני יודעת. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני אומר את דעתי, שמבוססת על גורמי המקצוע. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, זה לא דעה, זה עובדה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לוקח עליי את האחריות. הדיון על ועדת שפירא. רצינו לקיים אותו כמה פעמים, הוא נדחה שוב ושוב, עדיין לא קרה. אם נרצה ועדת הסכמות נעשה אותו- - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה דיון שהגשנו, אני הובלתי אותו לפני כמה חודשים כבר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> יש לי כבוד רב לשפירא, אני מניתי אותו. הוא גם הביא לא מעט תובנות. הוא עשה בעיניי, לא השלים את המלאכה בכמה דברים. אחד, ועדת שפירא לא נעשתה על דעת האוצר, האוצר התנגד לה, אני אומר לך את זה בצורה הכי ברורה, ואת יודעת את זה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> טוב נו, אז לכי דברי עם האוצר. את מוזמנת אחר כך, יש פה את דודי מזרחי, שזה העבודה שלו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> דודי מזרחי במשרד החינוך אדוני. אתה אמרת כרגע על משרד האוצר. זה לא נכון. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני לא מתייחס יותר להפרעות. אני חוזר על מה שאני אומר, ואת תגידי מה שאת רוצה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת עזוז, אני אומר לך, תבקשו ועדת הסכמות על ועדת שפירא. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> נמצא פה דודי מזרחי, סמנכ"ל תקציבים במשרד החינוך, שהיה בוועדת שפירא מהרגע הראשון, ועבד בחצי שנה האחרונה עם האוצר בצמוד בשביל לבנות את הדבר הזה בהסכמות, כי לא היו הסכמות עם האוצר לוועדת שפירא, נקודה. עכשיו, בוא נדבר תכל'ס, איך עושים את זה עכשיו. למה חייבים לעשות את זה? כי מערכת החינוך לא תהיה מסוגלת - הינה, רוצים להוציא כותרות? תוציאו כותרות. מערכת החינוך במצב הנוכחי לא תהיה מסוגלת להמשיך להחזיק את האתגרים הגדולים שיש בחינוך המיוחד במצב הקיים. החוק שהובא על ידי התיקון ב-2018 יצר פה מגמה שהמערכת לא תוכל לעמוד בה. חייבים לעשות שינוי, נקודה. איך עושים את השינוי הזה? ומה שאנחנו עשינו, וזה הניו דיל בחינוך - ישבנו שעות רבות עם האוצר, מה שלא עשו בוועדת שפירא, כי לא הגיעו איתם להסכמה, ואמרנו להם: תראו, אם אנחנו ממשיכים ככה, אתן לכם מספרים. כשאני נכנסתי לתפקיד, התקציב של החינוך המיוחד עמד לדעתי על 12 מיליארד סדר גודל, עלה ל-14 או משהו כזה. זה דודי, תקן אותי אם אני טועה. כמה היה ב-23'? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> היינו באזור ה-19-20 משהו כזה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> בתקציב הראשון, הראשון הראשון, שתוקצב, עלינו ב-1.5 מיליארד, היינו צריכים להוסיף, מאזור 12-13. זה עלה, הגענו להיום למעל 24 כבר - מספרים דמיוניים, והקצב ממשיך. מה שקורה לדבר הזה, זה שאם אנחנו לא נשנה את זה, אנחנו בסוף לא נוכל להתמודד עם הגידול הזה. יכול שה הגידול הזה גם ייעצר, אבל עדיין המספרים יהיו גבוהים, זה ברור. אנחנו רואים את זה גם השנה, קצב הגידול ממשיך. הגידול של הגידול נראה שנעצר. זה אולי בשורה טובה, אבל הגידול ממשיך, סדר גודל, אני חושב ש-10%, משהו כזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תלוי באיזה מגבלה. באוטיזם זה גדל באמת במספרים גדולים יותר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> עכשיו מה שקורה מהדבר הזה, מה שבאנו ואמרנו לאוצר, אמרנו ככה: בוא נתייחס למערכת החינוך כמו שהם מתייחסים למערכת הביטחון. דרך אגב, כמו שמתייחסים להשכלה גבוהה. בואו נבנה תקציב רב שנתי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בהפרדה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא מסוגלת לא לדבר, זה לא יאומן. בוא נבנה תקציב רב-שנתי, זאת אומרת שהתכנון שלנו יהיה ארוך טווח, ואז כשאנחנו באים ומראים לו ארוך טווח, מה הולך להיות בחינוך המיוחד והוא רואה את זה, והוא מבין את עשרות המיליארדים שהולכים להיות מושקעים בתחום הזה, יש לנו אפשרות לשנות את הדבר הזה ולקחת- - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל היה לך ארבע שנים. למה לא עשינו את זה? אני באמת שואלת. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני גם אענה לך, אם תקשיבי אני אענה לך. אני פשוט באמצע דבריי ואני אענה לך. אני מבטיח לך נעמה, כשאני אסיים את דבריי תקבלי תשובה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שאלה לגיטימית. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> השאלה יואב, אחרי שאתה מסיים אתה הולך או שאתה נשאר פה כל הדיון? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אמרתי מראש, אתם יכולים לשאול תוך כדי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> שוב במפורש, ועדת שפירא עשתה כמה דברים מאוד משמעותיים. היא בנתה מודל שלדעתי זה המודל שאליו אנחנו הולכים. הוא מודל של סדר גודל של 20 תלמידים בכיתה, 5 ימים, ביטול יוח"א, הורדת יכול להיות גם שעות לימוד, כי אנחנו מוגבלים למשאב של מורים. נצטרך לפתוח את הסכמי השכר עם המורים כדי להגיע להסכמות לדבר הזה, ולשאלה של חברת הכנסת לזימי, מדוע לא עשינו את זה, אני אומר בכנות: כשההשקעה הראשונית עומדת על לפחות 15 מיליארד ₪, וכשיש צורך בעדכון הסכמי השכר, המהלך הזה לא יכול היה להתאפשר בשנים של המלחמה שעברנו, שהמדינה נתנה לדעתי כבר מעל 300 מיליארד ₪ למאמץ המלחמתי, לבוא ולהגיד: תביאו לי עכשיו 15 מיליארד לעשות את זה, אני לא הצלחתי לעשות את הדבר הזה, לא במלחמה. עכשיו לשאלתכם, כן, אני רוצה להמשיך, אני רוצה להיות שר חינוך שיוביל את הרפורמה הזו, אני בניתי אותה, ואתם יודעים מה, גם אם זה לא יהיה אני, כי אני יודע שאתם לא תרצו שזה יהיה אני, כל שר חינוך הבא יצטרך לעשות את זה, ולכן אנחנו מוכנים למקום הזה, הכול סגור. אני מקווה שזה יהיה אני למרות שאתם לא תסכימו ואני אוביל ואעשה את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואז תמשיך להסתיר את הנתונים. תכבד את ועדת חינוך, השר קיש. תכבד את הוועדה. אתה אמרת שאתה רוצה שאנחנו נכבד את הוועדה. אתה מסתיר נתונים. הנתונים מאוד מחמירים בנושא של אנגלית, במתמטיקה, במדעים, הנתונים של שנת 25', 26' מאוד מדאיגים. השר קיש, אתה בא, אתה תגיד עכשיו כמה משפטים ואתה תלך. לא רוצה לשמוע שאתה תלך. אתה תגיד לוועדה על הנתונים שמוצגים במערכת החינוך סביב ההישגים. עזוב אותי בכסף, דבר איתי בנתונים, זה מה שאני רוצה לשמוע ממך לקראת שנת הלימודים. אני רוצה שהשר יתייחס לנתונים ולא לכסף. כסף זה דבר חשוב. תתייחס לנתונים שאנחנו מקבלים כחברי ועדת חינוך, ואנחנו בדאגה מהנתונים. 22% רק לתלמידים יודעים אנגלית ועומדים ברף. תן לי להשלים משפט, אני לא הפרעתי לך 20 דקות. אני רוצה שאתה תתייחס ולא תגיד שזה דה מרקר. תתייחס לנתונים שבכל בית ספר שאנחנו מבקרים, שומעים את זה. אתה לא יכול להתעלם מזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הלמ"ס. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תעשה פה חגיגה של איזשהו כנס. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני באמת לא רוצה להתפרץ, תן לנו בצורה מסודרת לשאול שאלות, אני אשאל בתורי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פה הרבה הרבה הרבה מאוד נושאים והרבה מאוד אנשים שהגיעו. אני כן רוצה שאנחנו נספיק להקיף היום את כל הנושאים שבמצע. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להתפרץ לדברים של שר החינוך. תן לנו מסודר לשאול שאלות בצורה מכבדת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חשבתי על זה. מהניסיון שלי, כשאנחנו עוברים לסבב התייחסויות זה לוקח משהו כמו שעה, שאם אנחנו נעשה את זה עם השר, עם המנכ"ל, נעשה בהתייחסות לכל, אנחנו לא נצא מפה היום. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הדרך שלי לשאול שאלות זה להתפרץ בלבד? אז זה מה שאתה אומר לי? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> או להתפרץ או שניתן לך זמן. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז נתפרץ, אם אין ברירה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> או שאלות הבהרה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני מציע ככה, אני אענה ליבגני עכשיו. אחרי זה נשמע את מירב אם היא רוצה לשאול שאלת הבהרה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש לי הרבה שאלות, אני פשוט רציתי- - << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> נאום לא. נאום אפשר לתת, אבל לא היום. אז שאלה – תשאלי. שאל יבגני סובה שאלה, אני הולך לענות לו. את רוצה לשאול שאלה, אני אענה לך. את רוצה לתת נאום, אז כנראה שזה לא היום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם מה שענית לי עם ה-15 מיליארד זה לא תשובה. אתה בעצמך אומר שתוכנית היא מדורגת רב שנתית. למה לא להתחיל אותה? מי אמר 15 מיליארד בשנה הראשונה? הרי הכל היא היערכות משקית. לא עשית את זה. שמת רזרבות של מיליארדים תמיד בכל תקציב עבור קומבינת השתמטות, זה מה שעשית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אנחנו לא נעשה את הוויכוח הזה עכשיו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני רוצה להגיד לחבר הכנסת סובה ששאל שאלה עניינית לחלוטין. כשאני הגעתי למשרד, לא נעשו דוחות של מיצב. אנחנו היינו אחרי משבר מאוד גדול, ואני אומר לכם, אני הראשון שחושב שצריך להיות גוף מתחקר עצמאי, חזק, שיעזור למשרד החינוך להתקדם ולהשתפר, ואני לחצתי על הדבר הזה ואנחנו יצאנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה מה שראמ"ה אמורה להיות, אתה יודע, השר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה התפקיד שלהם. זה מה שהם עשו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה קיבלת את הנתונים? זו השאלה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אז תקשיבו לתשובה. אני מבין שזה נושא שקרוב ללבכם ואני נותן לכם תשובות. אתם יכולים להפריע, אם זו העמדה שלכם, אבל אני חושב שכדאי שתקשיבו, והגוף שאמור לעשות את זה הוא ראמ"ה. ראמ"ה לא מוסדר בחוק ולא בתקנות, רק בהחלטת ממשלה, ואופן העבודה במשרד הפכה להיות אירוע שבעיניי פוגע במערכת החינוך במדינת ישראל, למה? כי משרד החינוך צריך לקבל את הנתונים, ללמוד ולהשתפר, והפכנו להיות באירוע שבו זה לא קורה. חוסר אמון מוחלט בין הנהלת המשרד לבין מה שקורה בראמ"ה. יש לנו תהליך ואני לא רוצה - ירצה המנכ"ל - ייכנס אליו. אני אומר, בכוונה התרחקתי מזה כדי שלא יגידו שאני מערב פה איזה אג'נדות כאלה או אחרות. פרופסור מויאל מונה, והוא עושה את זה בימים אלה. דרך אגב, להבנתי משיחותיי איתו, בסוף ספטמבר הוא מסיים את העבודה. קיבל את הטענות של המשרד, פנה לראמ"ה, הציג להם את זה, קיבל מראמ"ה את התשובות ועשה עכשיו עוד סבב, מנסה לייצר שיטת עבודה שהדבר הזה יעבוד נכון. אחת הטענות, סתם דוגמה, ניתן לך רק כדי שתבין למה. בראמ"ה כתבו לראשונה על מבחן, נדמה לי זה היה מבחן מדעים המפורסם, למעלה על הכותרת: מבחן זה אינו נושא ציון, לתלמידי כיתות ט'. אני זוכר שראיתי אז כתבה של ערוץ 11 זה היה, אני לא זוכר, - - נדמה לי, שכתב, המורים עשו צחוק והתלמידים עשו צחוק, כולם יצאו החוצה. יש פה שאלות מקצועיות אמיתיות, איך אתה מנהל את הדבר הזה. יש פה ויכוח אמיתי על האם התוצאות האלה רלוונטיות, משקפות. יש פה עבודה שצריך לעשות עם המפמ"רים, יש פה טענות קשות מהמפמ"רים שבכלל לא שאלו על החומר. לא רוצה להכניס אותך לתוך האירוע הזה. אירוע סופר מקצועי, מטופל ואני לא אוותר. אני מקווה עד סוף לפני הבחירות שנקבל את המסקנות וניישם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם התוצאות היו טובות היית רץ לפרסם את התוצאות האלה, אבל בגלל שהן לא היו טובות אז החלטת לשנות את כללי המשחק. כי זה מהות הבעיה מול ועדת החינוך. השר ענה לי לשאלה ואמר לי שכרגע הוא מסתיר את הדברים בגלל שאנחנו רגילים לבדוק את זה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> קיבלת תשובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כשפסיקת בג"ץ לא טובה, אתם אומרים שצריך להרוס אותו, כשהיא טובה אתם רצים לבג"ץ. עזוב, בוא. הנתונים מאוד מדראיגים, ואתה החלטת פשוט להסתיר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הנתונים הם נגדנו, מהשמאל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פייק ניוז לש דה מארקר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נתונים זה שמאל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 13 עובדי הוראה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ראמ"ה שלך, קיש, גם אם תכחיש את זה. תסתכל על הרמה הבית ספרית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו אמרנו את זה לאורך כל השנה בוועדת הכיוון ודרשנו את זה. זה לא שאנחנו עכשיו משחקים לפני הבחירות. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> יש פה תהליך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רציתי לשאול בסוף דבריך, אז אני חוזרת אחרונית לסוגיית האלימות שנגעת בה. א', לא ראיתי תוכנית, רק אמרת שהכנתם תוכנית, אז חשוב לפרסם אותה. אני לא ראיתי תוכנית של איך מתמודדים עם המכה הזו, והנתונים הם באמת מאוד-מאוד קשים. עלייה דרסטית, 1 מכל 8 תלמידים היה קורבן לבריונות בבית הספר בחודש האחרון ממחקר של אוניברסיטת בר אילן, 13% מהתלמידים הוכו, נבעטו, נדחפו, ננעלו בחדר בתוך בית הספר. 13% גם מאותו מחקר, 10% מהתלמידים הלכו מכות לפחות 3 פעמים בשנה בשנה האחרונה. מצב מאוד מאוד קשה, והשאלה שלי, אתם יודעים, כשאתם בונים את תוכניות העבודה הזו, האלו, אני חושבת שבחינוך הכל הכל הכל הכל מתחיל בדוגמה אישית, ובאמת חשוב לי לשמוע את העמדה שלך, שר החינוך, העמדה הערכית שלך. האם אתה חושב שהדוגמה האישית שהתלמידים והתלמידות מקבלים, כשיש לנו יושב-ראש ועדה שלוקח את החוק לידיים - זה לא מצחיק בכלל - מסתובב עם פטיש, בא לבתי ספר עם מסור, פורץ בכוח לבסיס צבאי, באמת משתמש בכלים שהם אלימים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אין כמו דוגמה אישית. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אז אני אענה לך. ראשית אנחנו נמצאים בוועדת החינוך. ועדת החינוך זה הגורם המפקח על משרד החינוך. אין לי שום כוונה להעביר ביקורת על מי מגורמי ועדת החינוך. אני מאחל לכולם בהצלחה שיהיה לכם גם בבחירות הפנימיות אצלכם. עשו הרבה רעש. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין כמה מסתכלים עליכם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כלומר להעביר ביקורת על חברי ועדת חינוך אפשר. על יו"ר ועדת חינוך אי אפשר, גם אם הוא פורץ לבית ספר עם מסור דיסק. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני רוצה להתייחס עניינית לשאלה. מכיוון שאני נאלץ ללכת, המנכ"ל שהוביל את כל העבודה בנושא אלימות, אני מפנה את הבמה אליו. הוא יציג את כל הדברים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בתשובה שלך אתה חוטא לתפקידך בצורה קשה, וחבל שאתה הולך, כי יש עוד הרבה שאלות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> המנכ"ל יענה על החינוך המיוחד? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה שר חינוך פחדן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא פחדן בכלל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> איזה פרצוף יש לזה? הולך לפני שנותן תשובות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הולך לפני שנותן תשובות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> משקר לציבור. איזה מין דבר זה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אומר שטויות והולכים. זה לא משנה את האמת, צבי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מהנדס תודעה פחדן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כל שנה אותו תרגיל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מעיד עליו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רוצים לשמוע את המנכ"ל? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשמוע השר. הוא נבחר הציבור, מערכת החינוך קורסת, במיוחד החינוך המיוחד. והולך. מה זה? הוא אומר בקולו, שר החינוך, אין לי פתרון לחינוך המיוחד, והולך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פחדן, פחדן, מהנדס תודעה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפשר לשאול את המנכ"ל שאלות תוך כדי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אתחיל לצעוק גם כן? ביקשתי זכות דיבור, תן לי זכות דיבור. מה הבעיה בזה? מתי תהיה לי זכות דיבור כח"כ שהגיע מנתניה הרחוקה? אתה רוצה שנשתוק? שנצווח? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כל חברי הכנסת שיושבים כאן, למעט אכרם ולימור, דיברו תוך כדי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא דיברתי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם אני לא התפרצתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברים, אני אמרתי מראש שאתם תשאלו תוך כדי וזה בסדר. שאלתם, ואפשרתי את זה, כי אתם יודעים שבדרך כלל אני לא מאפשר. הפעם כן אפשרתי, כי ככה זה עבד. עכשיו אני אסביר למה, כי אנחנו נמצאים כאן היום עם באמת מיליון נושאים סופר דרמטיים, סופר משמעותיים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רואה כמה זה חשוב לשר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפשר על כל אחד מהנושאים האלה לשבת כאן באמת 4 שעות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> למה לא יזמת דיון? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> צבי, יש לנו תחילת שנת לימודים. הגיע פה שר, דיבר 10 שניות והלך. זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הביא את הסקירה שהוא הכין והלך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשאל את האנשים פה שמייצגים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברוך השם נמצאים כאן כמעט כל ההנהלה הבכירה של משרד החינוך, אתם מכירים אותם. אגב, אולי זה המקום באמת לפרגן להם, כי בזמן שאנחנו והילדים שלנו בחופש, אז הם אנשים שעובדים מסביב לשעון. לא פוליטי, זה אנשי מקצוע שיהיו פה ויהיו פה, והם באמת מסביב לשעון, באמת מסביב לשעון עסוקים בזה שתהיה פה מערכת חינוך טובה ופתיחת שנה. אתה יודע איזה לחץ יש עליהם בימים האלה והם נמצאים כאן, ואנחנו רוצים לשמוע גם אותם, וגם שאתם תוכלו לשאול אותם שאלות, ולכן אני אומר דבר כזה: בוא נשמע, נקיף את הנושאים, ואני אתן אחרי זה זכות דיבור. נשמע את המנכ"ל, נשמע את הסקירות שהכינו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מבקש אחרי המנכ"ל זכות דיבור, תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעבור על המצע ואחרי זה אני אתן פה זכות דיבור. אפשר תוך כדי שאלות הבהרה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי הכנסת, מכובדים, אני פותח שנה רביעית כמנכ"ל המשרד וזכות גדולה לפתוח את השנה הרביעית כמנכ"ל המשרד לשנת הלימודים תשפ"ז. חייב לציין קודם כל שבחודשיים האחרונים במיוחד עברנו את כל הארץ במחוזות, ברשויות, בשיח עם מנהלים, אגפי חינוך וכולי על מנת, כולל בכנסים, הכנס האחרון שהיה אתמול בחיפה. מעבר לכנסים נפגשנו גם בישיבות עבודה המקצועיות על מנת לוודא היערכות מיטבית לפתיחת שנת לימודים. השר הציג - נכון לעכשיו אנחנו בהחלט ערוכים בצורה מיטבית לפתיחת שנה. זה לא הרמטי, שום דבר פה זה לא בית מרקחת, יש פה לא מעט אתגרים עדיין, יש נקודות קצה שפתוחות, החל מעדיין צרכי מורים או עובדי הוראה ליתר דיוק - זה לא רק מורים. עדיין יש מקומות שעדיין חסרים, במיוחד במרכז ותל אביב. 70% מצרכי המורים שחסרים נמצאים במרכז ותל אביב, כמו שציין השר, אבל אנחנו על הסיפור הזה. אני יכול לתת לכם נתון מאתמול: נכון לאתמול, זה יכול להשתנות - הכל עולה יורד - חסרים כ-800 עובדי הוראה, זהו. עכשיו, קשה להאמין. קשה להאמין. אלה הנתונים. יכולים לעלות יותר, 200, עוד 200, פחות 100 וכולי, כי זה עולה, יורד, נקלטים אנשים, יורדים אנשים. דרך אגב, יש דינמיקה, אנשים החליטו, שיבצו אותם כמחנכי כיתות, החליטו לפרוש, לעזוב, ללכת, לעבור בית ספר, לעבור דירה וכולי וכולי, אז צריך לקחת את זה כנתונים דינמיים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, זה פשוט הפורמט שהוא נותן פה, אני אוהבת להפריע בסוף ולא לקטוע, אבל זה מה שהיושב ראש החליט. אז רגע, קודם כל יש סקר מנהלים בחטיבות הביניים והיסודי ש-50% מהמנהלים העידו שם על מחסור אקוטי במורים. זה לא מתיישב עם ה-800. שנית, אני אשמח שתתייחס לזה- - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ממתי הסקר? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מהשנה האחרונה, אני לא זוכרת איזה חודש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היה מחסור. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אומר שכאילו 50% זה לא תוך כמה חודשים? אני מסופקת. לא נשמע ריאלי. גם יפה בן דוד אמרה שיש- - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם זה כולל את מי שהוא לא מוסמך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ואני אשמח אם תסביר את הנתון של ה-30,000 שזה לא פרסום של דה מרקר; זה פרסום של הלמ"ס, של גוף ממשלתי, שאומר שבעצם לא שהמחסור הוא של 30,000 אלא שיש הרבה מאוד מורים שלא מלמדים במקצוע שלהם, זאת אומרת הם מלמדים מקצוע שהם לא הוכשרו אליו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 50% ממורים של מתמטיקה למשל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כאימא אני רק אוסיף, אין יום שלא מתבטלים שיעורים לילדים. בשנה האחרונה- - << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זה קרה גם כשהייתי מנהל בית ספר. בואו חבר'ה תפסיקו להמציא פה דברים שכאילו- - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה. זה לא מכבד את מה שנאמר כאן, מה זה להמציא? יש מחסור ויש מחסור. יש מחסור אקוטי. הוא כועס על המציאות, סליחה. אני מתנצלת שהמציאות לא פשוטה. בוא נהנדס אותה אז, 800 מורים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, יש נתונים. משרד החינוך מחזיק בנתונים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> למה לזלזל בנתונים שמציג מנכ"ל משרד החינוך? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה לזלזל במציאות? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אז את יכולה גם לא לקבל וזה בסדר. קודם כל עפים פה נתונים ומספרים. כל יום עף מספר ונתון אחר. ממש אני מציע פשוט להתייחס לדברים רשמיים, נקודה, אחד. שתיים, לעצם העניין, התחלנו עם פער גדול של עובדי הוראה. אני מדגיש כי זה לא רק מורים, זה גם גננות. התחלנו עם פער של 3,000 בערך. היום אנחנו בפער נכון לאתמול של 800, אולי טיפה יותר. זה בערך המספר, נכון להיום. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא כולל הגיל הרך, רק חשוב לומר. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> במאי, משהו כזה. אני רוצה להסביר את הסיפור. זה לא עכשיו שמצאנו 3,000 מורים והבאנו אותם, אוקיי? וזה גם חלק מהסיפור. יש פה לא מעט גיוס שעשינו בחודשים האחרונים עם הסבות למיניהן. גייסנו פה קרוב לאלף איש מתוך המוסבים - מוסבי הייטק, מוסבים שבאים מהצבא, הכנסנו אותם, ייכנסו השנה ללמידה ותוך כדי למידה אנחנו נכשיר אותם לתעודת הוראה, על מנת שיוכשרו. אנשים עם ניסיון, אנשים רציניים, אנשים איכותיים שעברו ראיונות. הכנסנו עוד קרוב לאלף גמלאים שביקשו והסכימו לחזור חזרה למערכת ועוד ועוד ועוד. יש עוד תוכניות יותר ארוכות טווח שאתי אחר כך כסמנכ"לית מנהל עובדי הוראה תפרט. ואיפה שלא מצאנו, כי גם זה לא מספיק אז הכנסנו גם סטודנטים שנה ג', ד', או שנה ב', גם יש גם כאלה, שמלמדים בתוך מסגרות החינוך על מנת שאנחנו נפתח את שנת הלימודים ותהיה מסגרת, יהיה מחנך או מורה לכל כיתה, וחברים, יש גם מורים שמלמדים מקצוע כזה ואחר, וזה לא בתחום הדעת שלו. זה לא משהו חדש, זה קורה כל שנה, לצערי, בגלל הביקוש הגדול, ולכן הנושא זה לא רק הכמות אלא גם האיכות, ואמר את זה גם השר, ואני רוצה לחדד את זה. זה בסוף נמדד לא רק בכמה חסרים. חסרים 800. 1,000 מורים, 1,000 עובדי הוראה, אבל בסוף אני רוצה לראות שבתוך מי שמלמד, כמו שאמר חבר הכנסת טור פז, מי שמלמד מתמטיקה צריך להיות מוכשר למתמטיקה, מומחה ומוכשר למתמטיקה. זה לא תמונת המצב, לא מהיום ולא משלשום ולא מלפני 10 שנים. אנחנו בפרס גדול על מנת להכשיר את העובדים, עובדי הוראה שייכנסו למערכת שיהיו מוכשרים בתחום המקצוע, וגם כאן יש שונות, כי במקצוע היסודי, מי שמלמד ביסודי, הוא מלמד הכל. אנחנו מכירים את זה. מחנכות כיתה מלמדות מולדת, גיאוגרפיה, היסטוריה, חשבון וכולי. בחטיבות והלאה זה מומחיות. צריך להיות מומחה בתחום לימודי המתמטיקה, האנגלית וכולי וכולי, אז גם את זה צריך לעשות שונות. יש גם שונות באזורים. יש אזורים שהם פחות, בלי חוסר או בלי בעיות כאלה ואחרות, ויש מקומות, כמו שהוצג פה, במיוחד תל אביב מרכז, למרות שגם שם עשו שינוי - עדיין חסרים שם. רוב אלה שחסרים מתוך האלף שחסרים, 70% חסרים מתוך תל אביב מרכז, ויש לזה הרבה סיבות. חלקן ציין השר, כנראה שיש עוד סיבות נוספות, אבל אם אני מסתכל ביחס לשנה שעברה, ואני אומר לך את זה בשיא האחריות, אנחנו במקום אחר, כולל בהיבט של חוסרי גננות. היינו כמעט בשוד ושבר בפתיחת שנת לימודים קודמת בנושא הגננות, במיוחד בתל אביב וצפון תל אביב. על זה אני מדבר, על המקומות האלה. היום אנחנו במקום אחר. מה קרה - אז קרו פה כמה דברים. א', אנחנו שיפרנו את הנתונים. שתיים, מנהלי המחוזות, יושב פה אחד מהם, דוקטור שרה הראל, מנהל ההתיישבותי והחרדי, שיפרנו את הניהול של הסיפור. מי שמנהל, ניהל את זה ומנהל את זה כולל עכשיו, זה מנהלי המחוזות באופן אישי. פר מורה, פר בית ספר, פר שכונה, פר עיר, פר גיל, פר מגזר וכולי וכולי, ושלוש, זה הסיפור של נתונים. יש דשבורד, הקמנו משל"ט נתונים, שהוא יהיה הבסיס לעבודה. אז אפשר להתווכח למה ככה, אבל יש בסיס, יש על מה להתבסס ולעבוד עליו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להרחיב בבקשה בנושא הזה של בסיס לנתונים? זה מאוד חשוב, מאיר, כי אנחנו מעריכים את עבודה מקצועית. אנחנו רוצים כחברי ועדת החינוך, ואנחנו דרשנו במשך שנתיים לקבל נתונים. אני שומע את השר, השר אומר: אני לא מקבל את זה, אז כנראה אתה לא מקבל את זה בגלל שהנתונים לא טובים, אז תפרט לנו, כי אנחנו רוצים לדעת. אנחנו שומעים תמונה מאוד מדאיגה בנושא של הישגים של התלמידים. עכשיו אתה בא ואומר: עד שאנחנו נקים פורמט למדידה, אז ייקח זמן. דיברת על הנתונים שאתה מקבל. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני מדבר על עובדי ההוראה, על המחסור במורים וכולי. אז שאלו - דרך אגב, גם השר שאל אותי אישית, אז למה אנחנו פחות ממה שהיה בשנה שעברה? אז אמרתי לו, 3 סיבות מרכזיות, ואני אישית, דרך אגב, אישית, מלווה כל אזור, כל מקום, כל זה, ויש לי פירוט ברמה של גננת באיזה מקום, אולי אפילו באיזה גן. דרך אגב, 4 מחנכות כיתה א' שהיו חסרות, יש לנו נכון להיום 4 מחנכות חסרות: מודיעין, ראשון לציון, חולון ו - לא זוכר, בכל הארץ. מחנכות כיתה א', ומרחבים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה כולל מחנכת לשני כיתות? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יש גם מקומות שיש שתי מחנכות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, זה תשלום כפול או לא? שואל בשיא הרצינות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמנהל בית ספר ובזמני כמנהל בית ספר לא היו פתרונות כאלה. אלה פתרונות חדשים לבעיות חדשות. לי בחיים לא היה מחנך לשתי כיתות כי לא הסכמתי. גם אתה לא. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> חבר הכנסת קינלי, אתה היית מנהל מנח"י כשהייתי מנהל מחוז ירושלים. עבדנו הדוק. אתה יודע שגם בעיר ירושלים, בירת ישראל, חסרים מורים, גננות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אז איך שרדנו או איך התקדמנו? פתחנו שנה, אתה פתחת שנה כמנהל מנח"י, בזכות זה שמצאנו פתרונות, מה לעשות. מצאנו פתרונות יצירתיים כאלה ואחרים. להגיד שאין מחנכת לשתי כיתות, זה קיים. כמה קיים? לא הרבה. אנחנו משתדלים שזה לא יקרה וכולי, אבל יש גם מקומות כאלה. יש גם מקומות שמנהל בית ספר, הוא גם מחנך הכיתה, או סגן, או כל בעל תפקיד כזה ואחר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה תשלום כפול? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יש תגמול כזה ואחר, אני לא יכול להגיד לך אם זה - תגמול חינוך - חבר הכנסת יבגני, אמרתי יש גמול בכיוון אחר, אבל אי אפשר לתת שני גמולי חינוך. אפשר לתת את זה בתמרוץ אחר, ויש תמרוץ לדבר הזה או גמול לדבר הזה. אני רוצה לפחות שנהיה הוגנים עם עצמנו. להגיד שהכל פה ורוד - חבר'ה, לא. להגיד שאין בעיות במערכת או אתגרים - יש אתגרים. יש לא מעט אתגרים בתוך המערכת, אנחנו יודעים את זה, אבל אנחנו נמצאים היום במקום אחר ממה שהיינו לפני שנה, שנתיים, שלוש, ואם נמשיך לחבוט במערכת, אז כנראה שגם אלה שנמצאים במערכת לא יישארו במערכת, אז כדאי שפעם אחת כולנו פה, אני אומר את זה לכולנו מכל הלב, באמת, אני אומר לכם את זה. אם לא- - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אולי אל תרדפו מורות? אולי לא תעלו אותם לשימוע על עמדות פוליטית? מה אתה אומר? בוא נעריך את המערכת, בואו לא נרדוף אותה, בואו לא נלין עליה. בואו לא נתנהג לעובדי ועדות ההוראה כמו שאתם מתנהגים אליהם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> סליחה על האמת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> צבי, אני אשמח להבין את החלוקה מתי הנושא גם באמת של החינוך המיוחד, כי אני גם לא רוצה להפריע לו ויש שאלות שאני רוצה שנקבל עליהן תשובות בדיון. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני אתקדם. כמו שהציג יושב-ראש הוועדה, נמצאת פה הנהלה הבכירה של המשרד, כמעט כולם, כל הסמנכ"לים או מנהלי האגפים למיניהם. אני אעבור על חלק מהדברים וכל אחד יתמקד בקצרה את הפרק שלו, כולל החינוך המיוחד, כולל נושא הבינה המלאכותית ועוד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ושוב אני מזכיר חברי הכנסת, תשאלו שאלות הבהרה תוך כדי, זה בסדר גמור, ובסוף כשנסיים את הסקירה יהיה גם זמן לדבר, כי אחרת אנחנו פשוט לא נצא מזה. << דובר_המשך >> מאיר שמעוני: << דובר_המשך >> כמו כל דבר, מה המטרה? זו מטרת העל של מערכת החינוך - לצייד את התלמיד השלם בארגז כלים משמעותי רלוונטי לחייו הבוגרים. התלמידים צריכים לחוות תהליכי למידה מעודכנים משמעותיים, ולשלב גם היבטים של חינוך חברתי, ערכי, קהילתי, שהוא מאוד מאוד חשוב, מה שנקרא החינוך הבלתי פורמלי בשגרה ובחירום. מאוד מאוד חשוב לי את שתי המילים האחרונות, כי בשגרה וחירום למדנו בשנים האחרונות במיוחד, לא רק, שמה שעובד טוב בשגרה - יעבוד טוב בחירום, ואנחנו מתרגלים ועובדים על זה, ממשיכים לעבוד על העניין הזה. זה לא פחות חשוב מלעבוד בשגרה. מה חזון העוגנים המרכזיים של מערכת החינוך - אחד, שהמערכת תהיה יציבה, גמישה, צומחת ומצמיחה. נושא יעדים אסטרטגיים או הדברים האסטרטגיים. יש פה שלושה דברים מרכזיים שהם הדברים האסטרטגיים של המערכת. זה לא אומר שמה שלא מופיע פה הוא לא חשוב; זה אומר שזה המיקוד. אחד, והוא הראשון והוא הכי חשוב, זה חיזוק ופיתוח ההון האנושי של מערכת החינוך. זה הסיפור. הסיפור זה האנשים. אנשים בכל ארגון ובטח ובטח מערכת החינוך. מורים, גננות, עובדים, מאבטח בשער, מזכירה, אב בית וכולי. אלה האנשים הכי חשובים שאנחנו צריכים לשמר. לטפח והון אנושי, לנהל הון אנושי זה מקצוע. אנחנו רוצים שבסוף - התחלנו בפיילוט כזה בלא מעט בתי ספר, שבסוף לכל מנהל בית ספר, שהוא זה שמוביל יהיה HR שיעזור לו לא רק בתחום הפדגוגי, אלא גם בתחום של משאבי אנוש, בתחום האמיתי של משאבי אנוש, המקצועי. איך משמרים עובדים, איך מודדים מוטיבציה, איך מונעים נטישה של אנשים, איך מודדים פיתוח מקצועי, הכשרות, אופק שירות וכולי. היום מורה ממוצע לא יודע לאן הוא מתפתח, איך הוא יכול להתפתח, איך הוא יכול להתקדם. רוצה להיות מנהל בית ספר, רכז שכבה לפני זה, מנהל אגף חינוך, מפקח, מנהל מחוז, מנכ"ל וכולי - בוא נבנה, אנחנו נבנה תוכנית סדורה גם לאופק מקצועי לעובדי ההוראה. מי שירצה, ייכנס לתווך הזה, ומי שלא ורוצה להישאר מורה, ויש גם כאלה, אז גם בסדר, אבל לפחות נבנה את זה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה השכר ההתחלתי של מורה במערכת? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עשינו על זה דיון בעבר. נמצאת פה דסי בארי, אולי עוד מעט ניתן לה לדבר בנפרד על הסיפור הזה של גיוס מורים. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לשמוע את התשובה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני עושה את זה הרבה יותר רחב מאשר השכר ההתחלתי של מורה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מלצר מרוויח יותר ממורה, בסוף העניין של כסף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כולנו מכירים את הסוגיה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> קודם כל אני לא רוצה לזלזל בסוגיית השכר. להערכתי קרוב ל-8,000, אולי יותר, אבל זה הרבה תלוי בהרבה דברים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> למשרה מלאה. רובם גם לא במשרה מלאה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> כשהייתי מנהל מחוז היו מנהלים, ושמחתי על זה, דרך אגב, שהרוויחו כמעט פי 1.5 ממה שהרווחתי כמנהל מחוז. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מעדכנים אותי שדסי כבר לא בתפקיד הזה למרות שהיא פה, אבל נמצאת עם מישהי אחרת, אתי. אני חייב לומר שהנתון הזה של צמצום ביותר מ-70% של המחסור ב-4 חודשים זה בעיניי- - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רק גם לא הבנתי אם זה כולל את הגיל הרך או לא, כלומר האם זה עובדי הוראה מכיתה א'. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> כולל הכל. הנושא השני, מאחר ואנחנו בלוח זמנים כנראה, אחד, הלמידה הרלוונטית שמבוססת על ידע, מיומנות, ערכים, זה לא חדש. אני לא ארחיב. כל נושא הלמידה בכלל בתחומי הדעת, לפי תוכניות הלימודים, והדבר השלישי, שהוא בעיניי אחד הדברים הכי חשובים זה חיזוק הלכידות החברתית בחברה, ולמערכת החינוך יש הרבה מה לומר ולעשות, ואמרתי את זה. הסתובבתי בכל הארץ, בכל הארץ, עם המנהלים והרשויות ומנהלי מחוזות וכולי, וזה אחד הדברים שאמרתי: בסוף זה לא ממשלה, זה לא רק ממשלה, ואלה מלמעלה ומירושלים וכולי. כל אחד כולל מנהל בית ספר ומורה יצטרך בגזרתו לעשות את המיטב על מנת שנהיה חברה אמיתית, חברת מופת, וזה אנחנו, זה אחריות שלנו. אנחנו צריכים לעשות את זה. אף אחד אחר לא יעשה את זה אם אנחנו לא נעשה את זה. אם לא חלילה, כנראה שנהיה במקום אחר. יש לנו ארץ אחת ולא יותר. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> כבוד המנכ"ל, אם אפשר לשאול בנושא הזה, נושא הלכידות. האם יש תוכנית בפועל וכלים לכל מורה או לכל מנהל איך לעשות זאת? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זה נושא ששזור בהרבה תחומים. גם בחינוך הבלתי פורמלי שיש כלים, גם בנושא של החינוך הפורמלי בהיבט של היבטים רגשיים חברתיים, אבל אנחנו על זה סביב השעון. מאחר וזו מטרה מרכזית פה - זה לא עוד מטרה, יש הרבה מטרות במשרד - זה יעד שאנחנו מתמקדים עליו, עובדים עליו, בודקים אותו לאורך כל השנה. אני אומר את זה כאמירה, כמדיניות, מעבר לדברים האחרים, כי בעיניי זה אחד הדברים החשובים לנו כחברה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איך אתה יכול למדוד דבר כזה בכלל? אין צורה למדוד את זה. למה באים לתלמיד ואומרים לו אתה באחדות או לא באחדות? איך אתה יכול למדוד את זה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שאלה רלוונטית, מה הפדגוגיה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סיסמאות זה דבר חשוב, ואני מעריך אותך מאוד כמנכ"ל, אבל זה סיסמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה מנכ"ל המשרד, פשוט תענה מה הפדגוגיה, מה הבעיה? שאל שאלה חשובה, תענה. זה לא תורם ללכידות שאתה עוקץ את סימון במקום לתת תשובה, אתה יודע, בתור מי שרוצה לכידות. מנכ"ל אומר לך מה אתה רוצה, חשוב, לא חשוב. במקום ציניות, בוא תגיד מה הפדגוגיה. זה סתם היה שקף? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שאלתם שאלה, אמר שיתייחס. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> קצת על נתונים מערכת החינוך. לא נעבור על הכל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מתי יתייחס? כי אפילו אתה מת לצחוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יתייחס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עברנו שקף. סימון שאל על השקף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא יסביר. שאלה טובה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> נעשה את זה מסודר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עליי, השאלה הזו תקבל מענה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אינה תתייחס. לגבי המספרים, מעל 2,600,000 תלמידים, מעל 200, קרוב ל-260,000, טיפה יותר, של עובדי הוראה, 27,000 מוסדות חינוך. יש עוד פירוט של מעונות, מסגרות בבלתי פורמלי וכולי. תקציב המשרד קרוב ל-97 מיליארד שקלים, מתוכם קרוב ל-3 מיליארד עובר לתוכניות הגפ"ן, גם לבתי הספר וגם לרשויות המקומיות, מכירים את זה, והגפ"ן בחינוך המיוחד הוא מה שנקרא פל"ג, זה 64 מיליון. אני מקווה שב-2027, בתקציב הבא, נגדיל את התקציב הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברי הכנסת, אגב המצגת נמצאת אצלכם בקבוצת וואטסאפ, אתם יכולים לראות אותה גם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בקשר לגפ"ן, אני רוצה לשאול, קודם כל זה נתונים מאוד מבורכים בעיניי, והשקעה, ואני חושבת שתוכניות הגפ"ן זה תוכניות מבורכות, זה אפשרות והזדמנות שלפחות בתקופתי לא הייתה, והיום באמת אנחנו רואים שתלמידי ישראל מאוד-מאוד נהנים מהאפשרות הזאת, אבל לצד זה גם נעשה פה דיון על הסוגיה שקשורה לפיקוח על הסוגיות של בעצם מי שנכנס בשערי בית הספר, בסוגיות של פגיעות מיניות, וראינו שאין פיקוח. אין פיקוח, וגם אם יש איזשהו, אותה חברה, ומביאה איזשהו אישור, אבל היא אישור של החברה - לא של אדם פרטי שמה, ויכול לצאת להיווצר מצב שנכנס לתוך שערי בית הספר, ויפגוש את הילדים שלנו אדם שבעצם יכול לפגוע בהם, כי הוא לא עבר שום בדיקה שבעצם תוודא שהוא לא פגע בעבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> והובטח לוועדה שזה שונה לפני כבר ארבעה חודשים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נכון, קיימנו על זה, אבל לא קיבלנו תשובה. לימור צודקת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי אנחנו מאוד מברכים על התוכניות וגם נעשה שם באמת שיפור מאוד משמעותי, אבל הסוגיה הזאת, בסוף לנו כהורים חשוב מאוד לדעת מי נכנס בשערי בית הספר. לא יכול להיות שזה איזשהו אישור עקרוני כזה שהחברה, ראש החברה מקבל, ולא בעצם אנחנו לא יודעים כפרטים מי נכנס. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אנחנו נתייחס לסוגיה הזאת. עכשיו תציג סמנכ"לית מנהל הפדגוגי גם את החינוך המיוחד, תתייחס גם לשאלה שהעלית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אדוני, בזמנו עשינו על זה כאן דיון, והוסכם על כולם, גם אנשי המקצוע, משרד החינוך, כולם אמרו שזה באמת משהו שצריך לתקן אותו ולא חזרו אלינו עם תשובה, לכן זה צף פה שוב. << דובר_המשך >> מאיר שמעוני: << דובר_המשך >> נתייחס. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סוכות, יש לי שאלה שהיא באמת מדירה, אני חושב, אין בן אדם במדינת ישראל שלא מבין את האירוע המטורף שמדינת ישראל נמצאת בו בנושא האלימות. עכשיו, לבוא ולהגיד לי, יש תוכנית, אני מאוד אוהב תוכניות. בסוף אנחנו לפני קריסה אמיתית של כל דבר טוב שהיה פעם במדינת ישראל בגלל נושא האלימות. מורים מותקפים, מנהלים מותקפים, ילדים לא יכולים לנסוע ברחובות, יש החרמות שמדברים עליהם, מקרי אלימות אמיתיים, שגם אנחנו כחברי כנסת טיפלנו בהם וראינו אותם בעיניים, וזה יצא גם לתקשורת. אם אנחנו לא נדע לגדוע את הנושא הזה של אלימות בקרב בני הנוער, אין עתיד למדינת ישראל, חד וחלק, וכשמדברים איתי על תוכנית, אני רוצה להבין מה התוכנית, מה היעדים, מה המטרות, איך בוחנים ואיך מכמתים את הנושא הזה בסוף לתוצאה. איך אנחנו נדע שבעוד שנה, שנתיים, 5 שנים, אנחנו גדענו את הנושא הזה. היום בכל מקום יש את נושא האלימות. אתה לא יכול לנסוע בכביש, תראה מה קרה בכפר יונה אתמול. נשים הוציאו מוטות ברזל ופירקו כמעט למוות בן אדם פשוט מהרחוב. אם אנחנו לא נתחיל את זה במערכת החינוך, ויש לנו את הכלים לזה בחינוך, בחינוך הבלתי פורמלי, במערכת הספורט שדיברתי איתך עליה עשרות פעמים שהכלי הזה נמצא אצלכם במערכת החינוך דרך ההתאחדות לספורט של בתי הספר. יש כל כך הרבה כלים. בסוף כשאומרים לי: יש תוכנית, אני לא יודע מה התוכנית אומרת בכלל. איך אנחנו גודעים את זה? אנחנו באמת בסכנה קיומית בגלל נושא האלימות הפנימית בתוך מדינת ישראל, ואז אחרי כל מה שאמרתי, יושב-ראש ועדת החינוך שנותן דוגמה לילדי ישראל, הולך עם פטיש ומפוצץ איזשהו פסל, לא משנה איזה, וכל הילדים במדינה רואים את זה. כל הילדים במדינה רואים את הדבר הזה, ויש שקט משר החינוך שברח מפה כמו פחדן, מכל אדם שנמצא בחדר הזה. אתם מבינים איך זה משפיע על ילדים? אתה מבין, סוכות, איך זה משפיע על ילדי מדינת ישראל? עזוב את העולם שעכשיו רואה אותנו כמו איזה משוגעים. איך זה משפיע על ילד בכיתה ו', ז', ח', ט' במדינת ישראל, שרואה אותך עם פטיש 5 קילו, מתנהג כמו איזה משוגע? אתה מבין מה זה ההשפעה הזאת בכלל? אתה מבין את זה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה, אני ראיתי את זה כבר בטיקטוק, סימון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב את הטיק טוק עכשיו, עכשיו אני רציני. אתה מבין מה אתה עושה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לקחת אותנו כחברת צד, לפרופוגנדה שלך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה הילדים לראות את זה? אני בשיא הרצינות שואל אותך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> למה אתם מנתקים את זה מהקשר? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה מאוד חשוב לדיון הזה. אתה הדוגמה לתלמידי מדינת ישראל. אתה לא יכול להתנהג ככה. אתה חבר כנסת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לוקח את הצוות שלך, מנסר שער בית ספר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני שואל ברצינות, איך אתה מתנהג בצורה כזאת? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר הכנסת דוידסון כאמור, אני צופה באדיקות בסרטונים שלך בטיק טוק. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעזוב את הטיקטוק, אל תצפה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא בדיחה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין לך תשובה להגיד לי? הילדים שלך מבסוטים מזה? אתה חוזר הביתה לילדים שלך, מה הם אומרים - כל הכבוד? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צבי, אתה מסכן חיילים כל הזמן. אתה לא יכול לדבר על הטיקטוק של סימון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ממליץ לכולם על הטיקטוק של סימון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סימון, הילדים שלו גאים בו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה אתה חושב כשאתה עושה את זה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> קודם כל, הילדים שלו גאים בו, ודבר שני, אל תנתק את זה מההקשר. יש פה מסר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צבא ההגנה לישראל זה לא חברה פרטית שלכם, והיועצים שלו שמצלמים- - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את צודקת, צבא ההגנה לישראל היה צריך לעשות את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, סוכות משתמט. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה שהוא לא עשה את זה- - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הדיון הזה הזיה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> על תוכנית האלימות אני אקבל תשובה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה לא מזיז לי. באמת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו יודעים. אתה בעולם אחר. ברור שלא מזיז לך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בגמרא כתוב שאם מישהו מבייש מישהו אז צריך לשלם לו פיצויים. הכול בסדר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שזה עובר לך פה, אני לא הבייס של. הבייס שלך זה נערי הגבועת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זכינו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לזימי, סימון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> שיעור שהמשתמט הביא לנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קריאה שנייה. המנכ"ל, בבקשה להמשיך. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> לפני שאני מעביר לאינה סמנכ"לית להתייחס לנושא החינוך המיוחד ונושא הגיל הרך וכולי, לגבי הנושא של מה שעלה פה, כל נושא האלימות, זה הוצג, עלה פה. בהחלט אחד האתגרים שלנו במערכת בחברה בכלל - בית ספר זה לא משהו מנותק ממערכת; הוא חלק מחברה, זה הנושא של האלימות. לא רק חרמות ולא רק איומים ולא רק זה. אלימות פיזית, הלכה למעשה, והדוגמאות שאמרת חבר הכנסת מאתמול, לצערנו רק דוגמה, לצערנו, וכל מה שקורה זה רק דוגמאות, וילדים רואים, יש פה דוגמה אישית. ילדים רואים כל דבר ולומדים מכל דבר, ואיך שאנחנו מתנהגים, ככה הם מתנהגים, ולכן הסיפור של הדוגמה האישית, זה הסיפור. אחד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> צבי לא שמע את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מסכימה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שצבי יקשיב לך גם. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יש את הנושא, הוועדה הבי תחומית, כי מאחר וזה משהו שלא חוצה רק את משרד החינוך, את מערכת החינוך, אז אני עומד - מדבר על האלימות - אז יש שתי ועדות. יש ועדה אחת שהיא פנימית של המשרד, שאינה תתייחס, או נתי, ויש את הוועדה שהיא משויכת - חלקם גם וגם, זה לא משהו מנותק, הבין משרדית, כי עוד גורמים ושותפים יש לנו: רווחה, בריאות, חינוך כמובן, ביטחון פנים, משטרה. יש נציגות הורים, יש עמותות שהצטרפו וכולי. דרך אגב, על הנושא של הספורט אתה יודע כמה אני מתעסק בזה וכמה זה קרוב אליי. לא שאני מורה לספורט. הייתי, לא הייתי, אבל אז דרך הספורט, החינוך הגופני ליתר דיוק, אפשר ללמד ערכים, מניעת אלימות וכולי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מפרגן לך על זה שהצלנו את התאחדות הספורט לבתי הספר. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> ונפגשתי איתם לפני שבוע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ויש להם תוכניות מדהימות בכסף קטן, תעשו אותם. נוגע למאות אלפי ילדים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תשאל אותם, שהם היו אצלי לפני שבוע, מה התוכניות שלנו לפ"ז והלאה, בנושא הזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מפרגן לך על זה. יישר כוח. זה חשוב מאוד. הינה, גם ענבל נמצאת פה, החליפה אחרי הרבה שנים, אז בהצלחה ענבל בתפקיד קודם כל, ויש לך כוח אדיר. הינה מאיר עכשיו אמר שהוא יעבוד איתך, תנצלו את זה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> מה זה יעבוד איתה? תשאל אותה איפה היא גדלה, איפה היא הייתה מורה ומפקחת. << דובר_המשך >> מאיר שמעוני: << דובר_המשך >> תותחית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני, רק אפשר עוד שאלה אחת? פשוט אנחנו עוברים מנושא לנושא. רק על הסוגיה של האלימות, אז היה פורמט, פרדיגמה שמאוד מאוד עבדה, וממש הוכיחה את עצמה שזה היה מדריכי המוגנות בתוך המוסדות, ומשום מה היא הוצאה מהמוסדות - אני לא יודעת למה, מאיזה סיבה. אני חושבת שהדבר הזה באמת נתן מענה, וראינו ממש ממש, הנתונים הראו שיפור בסוגיות האלה של פגיעות ואלימות, ואני חושבת שזה פרדיגמה שאנחנו צריכים לחזור אליה ולראות - זה לא תפקיד שהוא לא חשוב. הוא תפקיד מאוד משמעותי, והוא הוכיח את עצמו. אני חושבת שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו ממשיכים את זה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> א', את צודקת. דרך אגב, הוועדה הבין משרדית לא סיימה את עבודתה, אנחנו במהלך הזה, אבל יש תובנות ביניים, ואחת מתובנות הביניים, וכבר בחלק בחברה הערבית הוצאנו את זה לפועל במסגרת 550, לדעתי, קרוב ל-10 מיליון שקל, הכנסנו מדריכי מוגנות. החזרנו מה שנקרא את מדריכי מוגנות, שהיה פעם במסגרת הבט"פ, הביטחון הקהילתי, במסגרת הבט"פ. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, אבל זה צריך לחזור. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> התחלנו להחזיר, עוד לא החזרנו בכולם, אבל בהחלט. אני גם כשהייתי מנהל בית ספר, זה היה לפני הרבה שנים, אבל בהתחלה לא האמנתי בזה, אבל מסתבר שכשיש לך מבוגר אחד אחראי, מסתובב בבית ספר, עולה יורד, עולה יורד, ורואה ילד זה שואל אותו: מה קורה, איפה, למה - קריטי, חשוב, משמעותי. התחלנו להחזיר, נמשיך עם זה. קריאה: בגלל שזה יושב אצל הביטחון הקהילתי זה לא מתוקצב, זה בדיוק העניין. << דובר_המשך >> מאיר שמעוני: << דובר_המשך >> לכן תקצבנו את זה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה תנאי ההעסקה שלו? זאת אומרת הוא מורה, מדריך? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> הוא לא מורה. יש גם כאלה שהיו מורים, אבל הוא לא חייב להיות מורה. הוא צריך יכול להיות עובד סוציאלי, מדריך שבא מתחום הרווחה וכולי. ביטחון, גם כאלה. יש פרופיל שבנה המשרד לביטחון הפנים, שהוא פרופיל נכון וטוב. אנחנו על בסיס זה הולכים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> המנהל הוא זה שקובע אם הוא מעסיק אותו או לא? זאת אומרת הוא עובד של המנהל? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> איש צוות בתוך בית הספר, כן, ברור. המנהל הוא זה שעושה לו את סידור עבודה לצורך העניין, תוכנית העבודה. אחת מהתובנות זה למשל הדבר הזה. הוא דבר שהוא חשוב, הוא קריטי. אני מציע שנעבור גם לגיל הרך, לחינוך המיוחד, כי יש עוד נושאים בלתי פורמליים ויש עוד נושאים נוספים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם אפשר גם רק על בריאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ונושא החינוך המיוחד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> גם נושא של הישיבה שאושר לישיבה הזאת. יש לנו בקשה של שליש מחברי הוועדה בנושא ספציפי בחינוך המיוחד, שוועדת ההסכמות אישרה לקיים עליו דיון. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אז נתחיל בחינוך המיוחד, תעברי אחרי זה לגיל הרך. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני אתחיל בגיל הרך. אחר כך אם תרצו ארחיב על הנושא של המוגנות ועל מה שביקשתם. אז החינוך המיוחד הוא בעלייה. אנחנו ב-6% עלייה משנה שעברה, 16% מכלל תלמידי ישראל, 9% עלייה משנה הקודמת, ובעצם המענים שאנחנו נותנים לילדי החינוך המיוחד הם חשובים מאוד. אני אתייחס לכמה מהם, ואחר כך אם תרצו אני אשמע את השאלות שלכם ואני אענה. החינוך המיוחד מתייחס לכמה רכיבים: אחד, את המענים הטיפוליים, השני, את המענים הלימודיים והשלישי, את המענים הרגשיים וכדומה. אם אני אתייחס לנושא הטיפולי, אז אנחנו עומדים על קאדר של 12,000 מטפלים בחינוך המיוחד שמקבלים את המענים שלהם בתוך מוסדות החינוך. דרך אגב זה פורמט שלא קיים בכל המדינות; זה פורמט שקיים בישראל כדי באמת לתת את המענים הטובים ביותר לילדים. אנחנו ייצרנו, ופה אנחנו עובדים יחד עם משרד הבריאות בנושא הזה, תוכנית לליווי ושימור מטפלים, שבעצם מייצרת להם מקום שבו הם מבינים את העבודה שלהם במרקם הבית ספרי, ובעצם אני אתן דוגמאות של מה שעשינו. יש לנו קורסים טיפוליים שהם עוברים, יש לנו רפרנטית בכל מחוז לנושא הזה וגם בכוח אדם וכך הלאה וכך הלאה. בהארכת יום הלימודים שבהם נדרשנו לתת מענה כי היה קושי, אנחנו כבר שנתיים עובדים בהארכת יום הלימודים יחד עם החברה למתנ"סים. זאת תוכנית שמאוד מצליחה, והתלמידים נשארים עד השעות הנדרשות, ועל כך באמת צריך להגיד תודה למנהלת אגף חינוך מיוחד שנמצאת כאן, שמובילה את זה ביד רמה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר להעביר את זה גם לחברי כנסת את המצגת? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה אצלכם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קיבלתי הרבה פניות ציבור בכל הנוגע להקטנת התמיכה מעל 6 ילדים בכיתות קטנות של חינוך מיוחד. גם זה פוגע בהרבה מאוד כיתות כי הבנתי שב-70% מהכיתות יש יותר מ-6 תלמידים, כך שזו קבוצה די גדולה, וזה גם נעשה בסמיכות לפתיחת שנת הלימודים, אז ההיערכות הייתה לקויה, אבל מה אמורים לעשות עם זה? הצרכים הם אותם צרכים כרגע. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> דודי, תענה על השאלה, כי זה בהיבט של המודל, זה דיוק של המודל התקציבי, בבקשה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> הייתי חבר גם בצוות של ועדת שפירא, יחד עם משרד האוצר ואני מכיר גם את המהלך שהשר דיבר עליו ואוכל לאחר מכן גם להתייחס, אבל זה לא נוגע בנוגע לסוגיה של הכיתות הקטנות בחטיבה העליונה ולתקצוב שלהן. אם תרצו, אני אוכל להתייחס גם לזה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש לנו את הכיתות הקטנות שגדלו מאוד מאז שיש את האפשרות להורים לבחור, נכון? עכשיו אנחנו מתקצבים מעל לשישה תלמידים, פחות. מה אמורים לעשות עם זה? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אז אני אתייחס לגבי הנושא. במערכת החינוך יש לנו, כשאנחנו מדברים על כיתות חינוך מיוחד, יש לנו מודל שונה לתקצוב, בין אם מדובר ביסודי, בחטיבות ביניים, ובין אם מדובר בחטיבה העליונה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא הכוונה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אני יודע ממש טוב במה מדובר, אני אסביר באריכות ואם התשובה לא תהיה מספיק טובה אז תגידו לי מה להשלים. פשוט זה חשוב בשביל הרפרנס. ביסודי וחטיבות ביניים אנחנו מתקצבים פר כיתה. מרגע שיש זכאות לכיתה, אנחנו מתקצבים את הכיתה. מה כולל התקצוב לכיתה? תקצוב עבור המורה או המורה שנמצא שם והצוות המסייע. זה לא משנה אם יש 5 ילדים או 10 ילדים. יש תקצוב פר כיתה. בתיכונים, בחטיבה העליונה, התקצוב לכיתות הוא פר תלמיד. באופן היסטורי, כך זה נעשה. אנחנו יחד עם משרד האוצר, זיהינו שיש אנומליה משמעותית בתקצוב של הכיתות בחטיבה העליונה. מה האנומליה? תקצוב הוא פר תלמיד. מרגע שעוברים את התלמיד החמישי והשישי באותה כיתה, תקצוב פר תלמיד שניתן קודם לכן עד השנה מוביל לכך בפועל שניתן תקצוב עודף בהיקפים אדירים לבעלויות שהפעילו את המוסדות. זאת אומרת, למה זה קורה? כי בעצם כשאנחנו מסתכלים על מודל תקצוב, יש לי את העלויות- - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר זה אותו כוח אדם, העלויות זה אותן עלויות. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> ברגע שבעצם יש את הילד השישי או חמישי שישי בכיתה לצורך העניין, השביעי, השמיני והתשיעי, בעצם תקציב נוסף. עכשיו, מה שראינו שבמבחן התוצאה, והיו על כך בקרות שעשינו, בפועל התקציב הזה לא הגיע ליעדו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה היעד? אני שואלת בכוונה, אני ממש רוצה להבין מה שאתה אומר. אני מצטרפת ממש לשאלתה של חברתי, ויש פה באמת אתגר, כי הבעלויות שאמרת זה בעצם גם רשויות מקומיות. הכיתות האלה הן מתוקצבות, כולנו יודעים, בסוף בחסר. לילדים האלה יש המון המון צרכים, אז גם ברגע שאתם הולכים לקצץ, ואני גם ארחיב רגע שנייה על איך שהתחילה השאלה- - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מה שהוא אומר. הם העבירו כסף, רק השימוש בכסף לא נעשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון, יש פה מנהלים שיכולים להגיד ואני אדייק אפילו יותר. יש פה את תיקון 11 לחוק חינוך מיוחד שהוא פעם אחת היה אמור לעשות, הכוונה הייתה מאוד טובה, הביצוע גרוע ביותר. במקום בעצם להגביר שילוב זה הסליל תלמידים לחינוך המיוחד. היום יש הרבה מאוד תלמידים בתוך החינוך המיוחד, כשבמקביל אנחנו רואים ביד אחת את יפה בן דוד יוצאת בהצהרות שלא יהיו יותר משני ילדים משולבים בכיתה, ומשרד משרד החינוך לא אומר ממש לא אלא מוציא הודעות לתקשורת שהוא שוקל את זה, וביד השנייה הכיתות הקטנות של החינוך המיוחד עתידות להיפגע מהקיצוץ. אז אני אראה לך, ממש עכשיו אני אעביר לך לוואטסאפ את ההודעה של משרד החינוך, של הדוברות שלך, של משרד החינוך, ובכלל אני רוצה להגיד, יש פה איזה גזלות בלתי נתפס בתוך השיח. אתם אומרים המון עובדות ואני אומרת גזלות כי אני עדינה, שהן פשוט לא נכונות. עובדות שגויות לחלוטין. כנ"ל על דוח ועדת שפירא, אז אם אתה רוצה לתקן אותי בשמחה, אבל בדיוק. לא בגזלות. השאלה היא באמת, מדוע לקצץ ומה היעד? ויש יעדים נוספים. אגב אני לא מומחית. אני לא מנהלת בית ספר, יש פה מנהלות בית ספר, הנה גם פה גברתי מנהלת בית ספר, יכולה להתייחס ותענו כי בסוף יש קושי אמיתי לילדים בחינוך המיוחד, ומטריד אותי מאוד ששר החינוך יישב פה ואומר: נכון יש בעיה בחינוך המיוחד, ואין לנו פתרונות כרגע. מטריד אותי מאוד, אז אני אשמח לדעת על הקיצוץ הזה, והודעה מכם שהקיצוץ הזה לא יהיה, ותבנו לו יעדים שיאפשר יותר תומכות הוראה, מרפאות, קלינאיות. הרי גם אנחנו יודעים ששלוש שעות הפער הרפואי שמגיע להם בקופות, הם לא מצליחים לקבל, אז תהיו יצירתיים. כתבתם פה גמישות ביעדים, תאפשרו מעבר של תקציבים. << אורח >> לימור מילר: << אורח >> אני רגע אדבר ממקום סופר מקצועי. השם שלי הוא לימור מילר. אני בוועד המנהל של ארגון מנהיגים המדהים של המנהלים, לשעבר מנהלת עירוני ה' בתל אביב, וכיום מנהלת האגף העל-יסודי בהרצליה. מכירה את המקרה, מה שנקרא מכל הכיוונים שלו. כרשות חזקה, 3 מיליון שקלים נלקחו בחטף עבור כיתות שח"ר וכיתות חנ"ם. ואני חושבת שגם אם אנחנו באים לעשות רה-אורגניזציה, וזה בסדר גמור, אנחנו יודעים, ואני חושבת שיש לנו עבודה משותפת בהרבה היבטים של דברים - כספים מגיעים ולא עוברים לאן שצריך להגיע. יש לנו את שיטת הרמזור. אם ישנן רשויות או בתי ספר שבאמת לא דאגו לילדים לצוותים, תעצרו אותם. אבל מקומות שזה עובד, בתקופה שדיברנו על רכזי המוגנות, שזה צורך עז, דיברנו על להגן על מי נכנס לבתי הספר, דיברנו על בלימת האלימות וכך הלאה. כשעוצרים תקציבים, ועזבו רגע רשות משגשגת; ברשויות שידם אינה משגת, בסוף נפגעים הילד והילדה בקצה. ילדי חינוך מיוחד, ילדי כיתות מב"ר הם בנשמה של כולנו, ומה שקורה - אין תקציבים, ניתן להם יותר כי לא נפגע בהם. אנחנו פוגעים בילדים האחרים, ולשום ילד וילדה לא מגיע להיות בצבע השקוף. הם אכלו אותה כבר שש שנים. אני צריכה להגן עליהם, על הצוותים שלנו, על המנהלים, שהם באמת מובילי החינוך, ואנחנו לא יכולים, ולכן אני חושבת, אם יש החלטה, שתפו אותנו. אל תוציאו איזשהו מסמך שהפתיע גם גורמים במשרד החינוך. עד רגע זה לא קיבלתי הסברים, ובינתיים אני עם פחות 3 מיליון לפתיחת שנת לימודים שקורית עוד שנה. מבקשת, האחריות פה היא של כולנו. בואו נהיה באמת שולחן עגול ולא נתנגש בפינות. הילדים לא ישלמו יותר מחירים. זה מה שרציתי לומר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך, וגם אחר כך מאיר שמעוני, נשמח שתתייחס גם לעובדה מה שהיא אמרה וגם הארגונים שהמשרד לא עונה מיוני לארגוני החברה האזרחית ולמנהלים. הארגונים האלה מייצגים חצי תלמידים עם צרכים מיוחדים. לא לענות להם זה לא לענות לילדים עם מוגבלויות. לא יכול להיות שמיוני הם לא מקבלים תשובות, הם צריכים להגיע לוועדה בכנסת ואנחנו צריכים להילחם על הזכות שלהם לדבר כדי לקבל תשובות, כשהשר הבאמת פחדן הזה יוצא מפה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אני אשמח שגם תתייחסו למשהו נוסף בעל יסודי אם אפשר. הם מקבלים הרי תקצוב פר ילד ביסודי ובחטיבה. יש לנו מטי"א, שדואגת להם לטיפולים, למענים, והכסף הזה ממומש לטובת הילדים. כשאנחנו מגיעים לעל יסודי ולתיכונים ולמוכשר ולפטור, מקבלים הבעלויות כסף, בתי הספר. הם אמורים לתת מענה לילדים בכסף הזה. בפועל אנחנו יודעים ויודעים בוודאות, ואנחנו כבר בשיח על זה שנתיים לפחות, שהכסף לא מגיע לילדים. הוא מנוצל לטובת כל מיני דברים בתוך המערכת שאני לא מזלזלת בהם בכלל, אבל הילד שצריך לקבל טיפול רגשי, טיפול כזה, טיפול בקלינאי תקשורת או כל דבר אחר - או שישימו לו מורים שהם לא מתאימים להוראה מותאמת, ויגידו שסבבה, נתנו שם את הכסף כי מתקצבים ככה מורים. אני מבינה את החוסר, אני מבינה את הצורך לתת כסף למורים, אבל בפועל בעל יסודי ילדים זכאי סל אישי לא מקבלים את הכסף שלהם, אתם יודעים על זה. ביקשנו בקרה על זה. ביקשנו שתוודאו שהכסף יגיע. אני מבינה שיש איזשהו קושי עם מטי"א בתיכון. לא באמת מעניין אותי הפלונטר הזה. אותי מעניין שבסופו של דבר יש לי ילדים שמהרגע שהם עולים לכיתה י' אומרים להם: אין מטי"א, אין טיפולים. הכסף שמגיע אליהם הולך למקום אחר כי לכם יש איזושהי מערכת שמנהל מזין אותה. בסוף בשורה התחתונה הילדים לא מקבלים, אז אני אשמח שכשאתה מתייחס לזה, תתייחס גם לזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> קודם כל אני חושבת שהפתרון שנתנה פה לימור הוא פתרון בעיניי שהוא יכול לתת מענה רוחבי לכל האירוע הזה, זאת אומרת לבחון את התקצוב ביחס למועצה והרשות והמימוש של הכספים האלה, ואז אני חושבת שאין תמרוץ יותר טוב מזה ומסר יותר חשוב מזה להגיד לאותה רשות, לאותה מועצה: תראי, אם הכסף יהיה מנוצל כפי שהוא צריך להיות מנוצל, אז אתם תקבלו ואפילו תהיו מתומרצים יותר, ואם לא, אז לא, ואני חושבת שהגישה שלך לימור, היא הגישה באמת הכי פרודוקטיבית, הכי מעשית והכי נכונה, ממש, והכי יעילה. ממש כדאי להקשיב להצעה הזאת. זה פתרון בעיניי שיכול באמת לתת מענה שהוא באמת לא, שמי שבאמת פעל כפי שהיה ראוי ונדרש, אז לא יפסיקו לו, הוא לא ייענש בגלל מי שלא פעל באופן הזה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> ברשותכם רגע אני אתייחס. ראשית, חשוב לי להבהיר נקודה. לימור, אנחנו לא מכירים, לא נפגשנו. מאוד מכבד אותך, אבל חשוב לי להגיד, המהלך הזה לא נעשה לא בחופזה ולא בחטף ולא במחשכים. היינו על כך בשיח עם מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות, ועם הרשתות בחטיבה העליונה, ולא הייתה מחלוקת על נושא אחד. מודל התקצוב הקודם היה מודל לא טוב, שבחלק מהמקרים - אני לא אומר שבכולם - הוביל לתקצוב עודף, וחלק מהמקומות התקציב לא הגיע ליעדו. עכשיו תראו, בסוף הכנסת מבצעת פיקוח פרלמנטרי על הממשלה. אנחנו מדברים על גידול של למעלה מ-2.5 מיליארד שקלים. גידול, רק הפער בין פ"ו לפ"ז גידול של 2.5 מיליארד ₪ בתקציב החינוך המיוחד. האחריות שלנו, אגב, צריך להגיד, בשיתוף פעולה הדוק עם משרד האוצר, היא לוודא שהמודל שלנו הוא מקצועי ומדויק. זה כסף ציבורי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה מתרשם שמגיע ליעדים? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אני מתייחס, תנו לי להשלים, בבקשה. לא סתם התחלתי בהתחלה, לא כדי להלאות אתכם, על ההבדל בשיטת התקצוב בין מה שקורה ביסודי לבין החטיבה העליונה. לכאורה הדבר הכי פשוט שניתן לעשות אותו, והוא הכי, אגב, מקצועי, לבוא ולהגיד: אני עובד באותו מודל כמו שעובד ביסודי. ברגע שיש לי כיתה, אני מתקצב כיתה. יש לי עלות למורה, יש לי עלות נלווית, ואותה אני נותן. בתיכון, גם אחרי ההתאמות שעשינו, אנחנו מתקצבים תקציב שהוא גבוה יותר ממה שאנחנו נותנים ביסודי וחטיבות ביניים, ויותר ממה שמחייב החוק. זאת אומרת, התקציב הוא תקציב שאנחנו מכסים את כל העלות הבסיסית שנדרשת לתלמיד, ועבור כל ילד נוסף שנכנס לכיתה אנחנו נותנים מעטפת נוספת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל עשיתם את זה גם עם הנציבות? עשיתם את זה ביחד? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> על הנושא הספציפי הזה שזה מודל - עם כל הכבוד לנציבות ויש לי כבוד והערכה לנציבות, אנחנו מדברים כאן על מודל תקציבי שהמטרה שלו להבטיח שמה שמופיע בחוק וברגולציה של המשרד משתקפת במודל נוסף. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נציבות במשרד המשפטים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> משפטית, התקציב הוא עבור הילד, איך אתה לוקח אותו? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> התקציב הוא עבר הילד. התקציב הוא עבור כיתות לימוד. ברגע שההורה, בהתאם לחוק החינוך המיוחד, ברגע שההורה בחר מסגרת של כיתה, אנחנו מחויבים לתקצב את העלות של אותה מסגרת. מודל התקצוב הקודם שהיה, עד לשנת הלימודים פ"ו כולל, היה תקציב פר תלמיד שהוא ניתן באופן שהוא בלשון המעטה אני אגיד לא מדויק, והוביל לכך שמרגע שכיסינו את עלות הכיתה ניתנו משאבים עודפים מעבר לכך, ואני יכול להגיד לכם שמהממצאים שאנחנו עשינו, חלק לא מבוטל של המשאבים האלה לא הגיעו בסופו של דבר לתלמידים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> את זה אני מבינה, אבל עקרונית אתה לא יכול לקחת תקציב שמשויך לילד, מספר ילדים. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> הוא לא משויך לילד. אני נותן את התלמיד, אני נותן את התלמיד עבור שירותי חינוך מיוחד, מי שבחר- - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש כיתה, ויש כאילו אקסטרה, אם יש בכיתה הזאת מעל 6 תלמידים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מצטרפת לשאלה. שיטת התקצוב בתיכונים וביסודי ובחטיבות שונה, נכון? פה גם מודל ההעסקה שונה. יש תקצוב פר שעה בקטנים, ובגדולים אנחנו מתקציבים שעות לימוד בבתי הספר היסודי. בכללי, עזוב חינוך מיוחד. השיטות בכללי של תקצוב המערכת ביסודי ובחטיבות אל מול התיכון שונה. שם זה בכסף פר תלמיד בתיכונים, ובקטנים זה פר שעה, ולכן הכל שם לא מקביל, הכל שם לא אקוויוולנטי, אז אם אתה משנה- - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> גברתי חברת הכנסת, גם בתיכונים, נכון בסוף זה הכל משויך לתקצוב פר תלמיד, אבל איך זה נבנה? אנחנו בוחנים מה התקציב שנדרש לכיתה, ומתרגמים את זה לעלות לתקציב לילד. אגב, כשאנחנו ישבנו עם הרשויות המקומיות- - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה המודל ביסודי, אבל למה הוחלט לעשות אחרת עד עכשיו בעל יסודי? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כי מלכתחילה היסטורית זה ככה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אני יכול להרחיב על זה המון, אבל אני רוצה רגע לענות לשאלה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מנסה להבין מה היה ההיגיון שעמד מאחורי זה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> בחטיבה העליונה יש מרחב גמישות הרבה יותר רחב מכל מיני סיבות ביסודי. אם תרצו אני יכול להרחיב על זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני פשוט רק אומרת, אני מבינה את התיקון שאתה אומר. בסוף היה שם כסף שלא הגיע ליעדו והיה צריך לתקן את זה. אבל השינוי הנדרש הוא יותר רחב מזה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> חד וחלק. אף אחד לא מתווכח על זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז אתה בא ועושה משהו שאולי הוא רק יקשה במצב הנתון כשאתה לא מביא פתרון כולל. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אני מסכים, והתייחס לזה גם השר והמנכ"ל. לא חושב שיש מישהו אחד שחושב שאנחנו כרגע נמצאים באופטימום גם במודל התקצוב בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד, וצריך לעשות כאן שינוי כולל. יחד עם זאת, בשים לב להיקפים האדירים של הגידול, אנחנו לא יכולים לראות אנומליה, אני לפחות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אגב, איך אתה מסביר את ההיקפים האדירים של הגידול בחינוך המיוחד? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבחונים שגדלו, אבל השאלה, אתה אומר 2.5 מיליארד בשנה, אבל בסוף עמד פה השר ונתן את התשובה הבאמת מקוממת על ועדת שפירא, זו תוספת של 14 מיליארד שקל. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אני הייתי בוועדת שפירא, יושב כאן נציג אגף תקציבים. יש מסמך פורמלי. אגב אפשר גם, יש גם עובדות. אני משתדל רגע להוציא את עצמי, אני מבין שהרוחות סוערות וזה. ועדת שפירא, השר אמר את זה, לדעתי זה היה אפילו באנדרסטייטמנט, לא הייתה - יש מסמך פורמלי של משרד האוצר, שהוא מתנגד למסקנות הוועדה, טוען שהן לא ישימות ושהם יעלו 14 מיליארד זה רק בשלב הראשון, הרבה למעלה מכך, וזאת עובדה, יש מסמכים שחור על גבי לבן, ובאמת את מסקנות ועדת שפירא as is אי אפשר ליישם. מה שכן, את רוח הדוח ואת העקרונות המרכזיים שלו, אני חושב שאפשר וצריך ליישם. צריך לרתום את זה למהלך הרבה יותר רחב בחינוך, ולשם התייחס לשר גם בעבודה עם משרד האוצר, ואולי גם המנכ"ל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה רק מסביר כמה צריך לקיים על זה דיון, כי מה שאתה אומר, זה שונה ממה שהשר אמר. ה-14 מיליארד עם כל הכבוד, זה על פני 5 שנים. יש גם חיסכון גדול מאוד מדי שנה אם אתה מתחיל עם דוח ועדת שפירא ואתה סוגר ביום שישי את בתי הספר. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> סוגיית הניו דיל בחינוך, נפלה לזכותי להיות גם יו"ר הוועדה המיישמת של דוח ועדת שפירא, עם דודי, אינה ועוד צוות נרחב של אנשים, ואני אומר לכם, שאם לא הייתה בעיה של תקציב, כמו שהוצע כאן - זה פתיחה, 14 מיליארד- - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לחמש שנים. זה מתחלק. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יכול להיות שאני לא בקיא בפרטים, אז בסדר, אז תני לי לפחות להגיד את מה שאני יודע, בסדר, יכול להיות שגם זה לא נכון. אז תני לי לפחות להגיד את מה שאני חושב, מה שאני יודע. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בבקשה, תגיד, אני לא יודעת למה ההתנהגות הזאת. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אבל את לא מאפשרת אפילו לי לדבר. ולכן, כמו שזה הוצג, אם נמשיך בקצב הזה ולא נעשה מעשה דרמטי בחינוך - דרך אגב זה לא חינוך המיוחד. הרפורמה הוא התהליך, השינוי בחינוך. שם צריך לעשות את השינוי הגדול, החינוך המיוחד כחינוך מיוחד, פרופר, זו פנינה, דובדבן. עושים שם עבודה מצוינת, מדובר פה במהפכה ושינוי גדול בתוך המערכת החינוך הרגילה. שם אנחנו רוצים ללכת, שם רוצים להוביל. חמישה ימים, פחות שעות, יותר למידה, יותר קשר מורה תלמיד, פחות תלמידים בכיתה, פחות תלמידים בכיתה. עכשיו למה זה תקוע, אמר את זה השר בצורה מאוד ברורה. בשביל לפתוח את המהלך הזה, אנחנו צריכים א' קרוב ל-15 מיליארד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה על פני 5 שנים. זה מה שכתוב בדוח שיצא מטעמכם, ועדת שפירא. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> לא, זה לא ל-5 שנים, זה מן הסתם קצת יותר. קודם כל אנחנו מדברים על העשור הבא, לא רק על 5 שנים. אנחנו מדברים על יותר מזה וכולי. הדבר הגדול שיש יש פה, יושב פה נציג האוצר, חבר'ה, ולא לזלזל בזה, יש פה הסכמה אסטרטגית לתוך המהלך הזה. ללכת על תוכנית רב שנתית, לא על תוכנית של שנה כמו שנעשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מאיר אתה צודק, אבל למה לא התחלתם עכשיו? אתה צודק אבל היה צריך להתחיל מייד, אתה יודע. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> האוצר רוצה לרדת ל-5 ימים, הוא לא רוצה שפירא, הוא רוצה לחסוך. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> חברים, בוא תפסיקו לחסוך, מה לחסוך. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אנחנו דיברנו עם האוצר, האוצר רוצה לרדת ל-5 ימים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> מי אמר שלרדת ל-5 ימים זה לחסוך? לכן אנחנו לא מקבלים את כל המלצות שפירא, אמר את זה גם דודו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> צבי, בוא נשמע את משרד האוצר. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יש דברים שאנחנו כן מאמצים, עקרונות של מעבר לחמישה ימים, הורדת מספר הילדים בכיתות, הנושא של הכשרת המורים, הנושא של הבינוי, התאמת הבנייה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> הכול בא ביחד. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> ברור, אבל בסוף זו חבילה אחת שמעוגנת בעקרונות בסיס. קחו למשל שעות לימוד. צריך? אם לא נכפיל את המורים שחסרים, אז איך בכל זאת? א', מעבר ל-5 ימים, שתיים, זה הסיפור של המורים. חסרים זה, אז מה אנחנו רוצים לעשות? אנחנו רוצים להוריד גם שעות, ייתכן מאוד שעה אחת או שתיים, לא יודע, יש ויכוח על הסיפור, גם על זה, נגיד שעת לימוד, פחות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל איך אתה מקטין את הכיתות? << אורח >> צופית גולן: << אורח >> בכיתה של 20 עושים הקנייה הרבה יותר מוצלחת בשעתיים שלוש מאשר- - << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אנחנו מלמדים כנראה יותר שעות ממה שצריך ואפשר להוריד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ראינו את זה, ב-OECD מלמדים פחות. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> נכון, אז אפשר גם את זה להוריד פחות. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אבל בתנאי שאנחנו מקטינים כמות כיתות, בתנאי שאנחנו מכניסים צוותים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אמרתי את זה בהתחלה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> לא, אנחנו לא הולכים לדרך של האוצר של קודם נוריד שעות ונוריד לכם ימי ואז בסוף בסוף, כשנגיע לסוף, נדבר אתכם על הקטנת כיתות ועל הכשרת מטפלים. תתחילו שם, תתחילו במקום שצריך. אל תתחילו בלקצץ לנו, תביאו ביחד עם זה את התועלת. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני לא יודע, קיצוץ בחינוך המיוחד הוא לא קיים, ההפך, הוא רק גדל. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> ברור שהוא ימשיך לגדול כי הכמות גדלה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, יש דברים, אני אישית מטפל בזה בניו דיל, במהפכה במערכת החינוך שתהיה, שיהיה כסף, יש מהלכים עוצמתיים לסיפור הזה, אז אל תבואH ותגידי לי, עם כל הכבוד/ אני יושב עם האוצר, אנחנו יושבים איתם, מתאמים מהלכים וכולי, ויש לנו הסכמות, יש גם חילוקי דעות. שום דבר פה לא מוסכם ב-100%. יש גם חילוקי דעות, אבל אנחנו לפחות יודעים, יש הסכמה עקרונית, הסכמה אסטרטגית גם על התקציב, גם על המהלכים, גם על העקרונות, ובעזרת השם, לקראת פ"ט אני מאמין ומקווה שנתחיל ליישם את המהפכה הגדולה הזאת של הניודיל. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה, רק התייחסות של הנציבות. << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >> עורך דין מנחם גולדין, נציבות שוויון צריכות לאנשים מוגבלויות. באמת בקצרה לכל הנושא של שפירא, אז אני אשמח גם להודות למשרד החינוך באמת על הרבה שיח והרבה שיתוף פעולה, ואני חושב שכן באמת בכל ההיבטים, נדבר על תלמידי מוגבלויות שמשם זה התחיל, עם כל הכבוד, לשפר את החינוך הכללי זה חשוב, אבל כל עוד הוא לא ייתן מענים לתלמידי מוגבלויות, אז הם לא יהיו שם, ועל זה היה הרבה שיח ושיתוף פעולה עם משרד החינוך. ההיבטים שלנו יותר של נציבות של הנגשה, טיפול, תומכות הוראה, היבטים טיפוליים בתוך מסגרות חינוך, ואני מקווה שזה ירקום עור וגידים. לגבי התייחסות קצרה, ובגלל זה גם ביקשתי לגבי מה שנאמר פה לגבי הכיתות החינוך המיוחד, אז אני רק אדגיש, קודם כל כן צריכה להיות היוועצות עם נציבות שוויון זכות לאנשים מוגבלות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לפי חוק, לא? << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >> כי בעבר שלא עשו את זה אז גם הם ידעו לחזור אחורה, אני לא צריך לספר את זה לך. מבחינת ההתייחסות שלנו, כל הנושא של כיתות החינוך המיוחד, לפי חוק, נמצאים בתוספת השנייה, ששם כתוב שהולכים לפי חוזר מנכ"ל. חוזר מנכ"ל שנפתחת כיתת חינוך מיוחד, אני אגיד בצורה הכי פשוטה, שני רבדים: א', כן יש אירוע שם שמדבר פר תלמיד, כלומר הטיפולים, שעות הטיפול ניתנים פר תלמיד, ולכן אני לא מצליח להבין מה זה משנה אם יש 6 תלמידים או 8 תלמידים או 10 תלמידים, כי גם בחוזר המנכ"ל זה פר תלמיד, ולגבי הקצאה אחרת של נושא של 6, שם מדובר שעבור 6 עד 8 - אם אני אקח אוטיזם זה משתנה, חשוב להגיד, לצערי הרב מאוד, ואולי זה משהו שצריך לעשות בין סוגי המוגבלויות, כאשר נפתחת כיתה יש הקצאה של שעות הוראה ושעות סיוע, אז אני לא יודע כל כך מה זה אומר מילד שישי. סך הכל אם מוקצית כיתה של 6 עד 8 תלמידים, גם בתיכון, היא אמורה לפי חוזר מנכ"ל לקבל- - קריאה: למיטב הבנתנו, בתקצוב לטיפולים לא נגעו. << דובר_המשך >> מנחם גולדין: << דובר_המשך >> רגע, אני לא יודע אבל אני אומר, לא התייעצו איתי, אז אני אומר מה שפה. אבל זה התקצוב וכן בטח, החישוב במעבר פר תלמיד או דברים כאלה חייב לכלול את זה. עוד רובד שצריך להגיד זה שנפתחות כיתות גם ביותר, זאת אומרת יש מה שנקרא חריגה ואז נשאלת השאלה, אם מעבר לתקצוב הבסיסי שבין נגיד 6 ל-8 תלמידים באוטיזם, עכשיו יש 9 או 10, אז צריך לראות, שגם המענה הזה ניתן, ולא כפי שהיה קורה, נגיד, ביסודי וכולי, ששם מטבע הדברים גם ניתן מענה, אז זה לפחות הייתה ההתייחסות שלי. תודה רבה. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> תודה, אני גם אשמח להתייחס. עורך דין ליאל פלג מאלו"ט. אני רוצה להתחיל רגע להתייחס לסוגיית התקצוב. לצערי אנחנו מגיעים לדבר על זה בכנסת כי לפני חודשיים שלחנו מכתב ועוד לא קיבלנו תשובה, אני חושבת שיש כאן איזשהו פספוס בעצם של השיח שהיה פה, שהעמדה שיש פה רק איזשהו תקצוב עודף שלא מגיע ליעדו. משיחות שאנחנו ניהלנו לפחות עם מנהלי בית ספר, כל אחד אמר לי שהדבר הזה תופס אותו עכשיו באיזשהו רגע של שבר. יש בתי ספר שפתאום ₪1,000,000 נחתכו להם בבת אחת מהתקציב, וזה בהכרח פוגע להם בשעות של טיפול, בשעות פרטניות ובכל מיני מענים נוספים שניתנים כבר בשנה הזאת, אז להגיד שאין שום פגיעה בעיניי זה פשוט מנותק לחלוטין מהמציאות, וגם צריך לקחת בחשבון איזושהי הסתכלות לטווח ארוך, שנכון, יכול להיות שאולי עכשיו רשויות מקומיות חזקות, כמו שלימור פה הציגה, מסוגלות לחפות על הפער הזה או שכן נמצאות בקשר עם המשרד, אבל לאורך זמן אנחנו נראה שהדבר הזה פשוט יגרום לבתי ספר, ברגע שהכיתה הזאת תהיה הפסדית עבורם, פשוט להוציא את הכיתות האלה מבתי הספר, לא לפתוח כיתות חדשות, לצמצם את כמות התלמידים, והדבר הזה יגרום לזה שפחות תלמידים עם מוגבלות ישתלבו בקהילה, שזה הדבר שאנחנו מדברים עליו פה כבר בחצי שעה האחרונה, והתלמידים האלה שבכיתות הקטנות הם אלה שזקוקים יותר מכל לתמיכה הזאת כי הם לא יכולים להשתלב במערכת הרגילה, ודווקא הדבר הזה הוא מה שדוחף אותם, אז אני מאוד מבקשת, וגם העניין של להשוות לתקצוב ביסודי. בסוף המבנה שאתם הקצבתם לכיתה מיוחדת הוא בין 5 ל-8 תלמידים, אז לפחות התקצוב שיהיה עד ה-8 תלמידים אם זה רק תקצוב פר כיתה, כמו שאתם רוצים. עכשיו המצב הזה החל מהתלמיד השביעי, התקצוב נחתך לפחות לאוטיזם בחצי, אז איך אפשר להגיד שזה יהיה כמו בתקצוב ביסודי? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ובפועל זה גם לא 8 תלמידים, זה תמיד יותר כי חסרות להם כיתות אז הם גם פורצים את התקן. אדוני היושב-ראש אני חושבת שצריכה לצאת מפה אמרה למשרד החינוך לחזור עם תשובות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש עוד דיון מעמיק בנושא הזה, אבל שנייה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא על ועדת שפירא, ספציפית על הקיצוץ שהם רוצים בתחילת השנה לחינוך המיוחד. אי אפשר לקצץ להם. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זה לא קיצוץ. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא ארנב, זה ארנב, מה לעשות. זה קיצוץ. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> לא, אתם גם לא הקשבתם למה שאמר דודי מתחת לזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה על הציון. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> היה כסף שעבר, לא עבר לייעודו כנראה, נקודה. אז אם רוצים יותר פירוט, אפשר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תבקשו ועדת הסכמות, נעשה על זה דיון מיוחד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> צבי, אני לא מדברת על ועדת הסכמות. אני מדברת ספציפית על הקיצוץ הזה שתצא אמרה, שלא יקצצו טרם דיון בנושא. זה לא קישור, צבי. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> וגם אני אשמח אם אפשר לקבל תשובה עניינית על הדברים שהעליתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר הכנסת חסון. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני המנכ"ל, קודם כל אני רוצה לברך אותך על העשייה. רוצה לברך את כל תלמידי ישראל, את כל ההורים, המנהלים והמורים וכל מי שעוסק במלאכה, אבל אני הייתי מבקש שאנחנו נשנה את הדבר שהתרגלנו אליו שנים, שההכנה נעשית בדקה ה-90, לפעמים עם איומים מוועדי הורים, מכל מיני ארגונים, ולכן נדמה לי, שיהיה יותר מכובד אם אנחנו נהיה מוכנים בסוף יולי, אפילו לא נגיע לאוגוסט, ולכן המערכת גם תתנתק קצת מהפוליטיקה בדקה ה-90, וגם יהיה לנו זמן לתקן את כל מה שצריך בכל בתי הספר. שנית, אני רוצה לדבר על החינוך לחיזוק הזהות המורשת והחדשנות הישראלית. זה נושא מאוד עקרוני וחשוב, כי תלמידי ישראל השתנו קצת בנושא הערכים, הכבוד. אתה רואה גם חלק מהתלמידים מדברים לא יפה עם המורים, עם המנהלים, לפעמים גם ההורים עוזרים להם בזה. אנחנו איבדנו קצת את המסלול הנכון, ולכן חשוב מאוד שנשקיע הרבה, יהיה לנו גיל סלחני, גיל של שלום, של אחריות, של אהבה, של ערכים, של כבוד. זה חשוב מאוד כי הילדים גם לומדים הרבה במערכת הפוליטית, וזה לא מוסיף הרבה כבוד להם. רציתי לדבר גם על ההיערכות ותפקוד מערכי החירום. יש הרבה בתי ספר במגזר הלא יהודי שלא מוכנים, ואני שמעתי את זה בהרבה ישיבות בוועדת החינוך. אני מבקש שתיתנו את הדגש על הנושא הזה החשוב והענייני. אני רוצה להגיד לך שאני מברך אותך ומברך את איה חרדין שנמצאת כאן, שהיא אחראית על החינוך הדרוזי, ביחד עם פרס טאוויל הסמנכ"ל שעושים עבודת קודש. המגזר כפי שהבנתי מהם מוכן וערוך, והכל בסדר, אז אני מקווה שגם בשאר המקומות והמגזרים יהיה כפי שהעסק ערוך במגזר הדרוזי. יש לי עוד בקשה, כבוד המנכ"ל. אנחנו רואים בתקופה האחרונה עלייה במספר התיקים והרישומים הפליליים בקרב הרבה תלמידים וגם במיוחד במגזר הערבי. זה חינוך שצריך להתחיל בו בכיתה א', לא בכיתה ג' ולא בכיתה ד', כדי לגדל דור שחיי האדם זה ערך עליון אצלו, לא רק בדיבורים ולא בסיסמאות, וגם ההקשבה והכבוד ההדדי זה ערך בלתי מסויג בשום מקרה בכל בית ספר. הדבר האחרון, יכול להיות שאתה לא תאהב את זה, אבל אני מכיר את זה כי אני גם ראש עיר לשעבר, ואני עד היום כותב לך בעניינים. אני יכול להגיד לך במגזר לפני מכרז לניהול בית ספר מי יזכה, ולכן אני רוצה, מבקש מכבודך, תנתק את כל ראשי הרשויות מהמכרזים. אנחנו לא צריכים לא משפחתיות ולא הבטחות פוליטיות. החינוך הוא ערך עליון. זה המפתח לחיים, זה הבסיס לחיזוקה וקידומה של מדינת ישראל בכל המגזרים, ולכן חשוב לי מאוד, שתיקח את זה לתשומת לבך, ותעשה את זה, כי אנחנו גורמים לזה שיש לפעמים מנהלים בינוניים ומטה, ויש גם מורים בינוניים ומטה, ואני הייתי מבקש ממך, תבחן את הדרך של אנגליה, שכל מורה וכל מנהל בהתחלה מקבל 5 שנים ניסיון. התוצאות שלו - לא ההמלצה של המנהל - התוצאות של כל מורה יקבעו אם הוא ימשיך או לא ימשיך. אנחנו לא צריכים מורים מסמר בלי ראש 40 שנה והם לפעמים גורמים נזק גם למערכת החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אכרם, אני כל כך מסכים עם כל מילה שאמרת. לצערי קשה להאמין שזה יתבצע, בסוף ארגוני המורים נתנו לזה לקרות. אבל באמת אני חושב שהדבר הזה הוא קריטי והכרחי למערכת החינוך, דיברת גם על המגזר, עם כמות הדברים שאני מקבל, בפרטי כל הזמן מאנשים שבנושא הזה היא עצומה ואני ממש מצטרף. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני רק רוצה להתייחס בקצרה, לא על כל הסעיפים, לאחד הסעיפים שהעלית פה, סוגיית מכרזי המנהלים וכולי. אני אישית מאשר כל מכרז. איפה שיש חילוקי דעות, ואני יודע ומבין שיש בעיה שם, אז אני קורא את הפרוטוקולים ולא מאשר אוטומטי, והיו לי כמה מכרזים כאלה בחלק מהמחוזות, נגדיר את זה כך, בחלק מהמקומות, שלא אישרתי עד שזה, וחלק עשינו ועדה עליונה, מכרז מחדש. בהחלט סוגיה רגישה, מורכבת. שתיים, פורמלית לשנות מי יהיה חבר הזה, זה דבר שצריך לשנות אותו. אני לא בטוח אם לשנות; צריך לתת לזה חשיבה מחדש, כי בסוף ראש רשות הוא גם מחזיק תיק החינוך לפעמים, ויש לו את הזכות להיות חבר בוועדה, כרגע, לפי החוזר. מה שאתה מציע זה שהוא לא יהיה חבר אלא יהיה מנהל אגף חינוך או מישהו אחר מטעמו. << דובר_המשך >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> או מטעמכם. צריך ששניים יהיה, כדי שהכל יהיה ביושר. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> ומה עם הנציג של הרשות? << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> לא יהיה. אתם אנשי מקצוע, אתם יודעים להעריך וגם אתם מכירים את המורים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זו סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת, כי אני לא בטוח שזה, אם אנחנו מדברים על שותפות ויש מקום לרשות המקומית, צריך לתת על זה את הדעת. אני כן חושב שצריך לשים פוקוס על המכרזים, במיוחד על המכרזים המורכבים. דרך אגב זה לא רק בחברה, יש עוד כל מיני מקומות כאלה, לא הרבה, ושם אני אישית מתעסק בזה. זה לא עובר אוטומטית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא חייב להיות גורף המנכ"ל. זה בסוף מקומות שאתה רואה שנכשלים לאורך שנים בתוצאות, אז אתה יכול, אולי יש שם איזה בעיה בשיקול דעת של המינוי. זה לא נושא לעכשיו. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני אתייחס ברשותכם לנושא גם של האלימות וגם של הגיל הרך שביקש המנכ"ל, ואחר כך אני אשמח לענות על שאלות. בנושא של האלימות, מעבר לזה שברור לכולם שצריך להיות תוכנית ממלכתית כי זה קורה לא רק בשעות הלימודים והרבה אחרי הצהריים, אבל יש דברים שאנחנו כמשרד החינוך אמונים עליו. באופן אישי אני יכולה להגיד, שאם אנחנו מסתכלים, יש לנו מספר קהלי יעד, אם זה מנהלים שהם חוד חנית כפי שאמר המנכ"ל של מערכת החינוך, אז יש תוכנית שנקראת מחליפים מילה, שאני מובילה יחד עם בית הנשיא, כמובן בתמיכה של המנכ"ל, שבהם המנהלים הם אלו שמובילים את השיח, שמייצרים את שיתופי הפעולה בין קהילות שונות. אנחנו מייצרים פה באמת מהלכים פורצי דרך של מנהלים שלא הכירו תרבות אחרת וקהילות שנפגשות, ויש גם עתודה של המנהלים האלו, אני רק נותנת דוגמה כזאת. מצד שני, דיברה פה חברת הכנסת לימור על הנושא של הרשויות, אז כן, אנחנו יודעים שיש רשויות שצריכות יותר תמיכה, ולכן לפני כשלוש שנים במינהל הפדגוגי שאני אמונה עליו הקמנו את האגף לקשרי שלטון, שבאמת מתוך התפיסה שיש רשויות שהן רשויות חזקות, והם יידעו לעשות את עבודתם, ויש רשויות שצריכות יותר תמיכה בכל התהליכים, כולל בתחום של האלימות, ולכן יש מנהלת אגף שמלווה את הרשויות שצריכות את הליווי הזה, אם זה בייעוץ ארגוני, אם זה בתחום הכלכלי כי הכל משפיע, ואנחנו רואים שהתוכנית הזאת היא תוכנית שבאמת מייצרת איזשהו אקו סיסטם בתוך הרשות כי אלימות זה לא רק מניעה, זה לא רק להגיד: אוקיי, אסור, אסור, אסור, אלא זה גם דברים פרואקטיביים שמדברים על יכולות של תלמידים, על יכולות של מורים, על יכולות של תלמידים. גם אנחנו יודעים שכשתלמידים שותפים למהלכים, אז הם יהיו עסוקים בדברים טובים ופחות בדברים שאנחנו נחשפנו לאחרונה, אם זה בשעות אחרי הצהריים ולא רק, אז למשל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש גם שיתוף של התלמידים ממש בתוך הכיתות? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לחלוטין, לחלוטין. אני אתן לך דוגמה ואולי אחר כך ירחיב על זה גור. יש לנו תוכנית שאנחנו קוראים לה ביחד זה אחרת, יחד עם מועצת התלמידים, שאנחנו יחד איתם מייצרים תהליכים בתוך בתי הספר, גם לוודא שהם מגלים את המצוקות מראש של התלמידים, אבל גם לתת להם כלים מה לעשות ולא לעמוד מנגד. זו דוגמה אחת. מצד שני, אנחנו גם יודעים, שזה לא רק תלמידים, זה גם ההורים. יש הורים שזקוקים לכלים בדיוק כמו הרשויות, ולכן יש לנו יחד עם הנהגת ההורים שאנחנו נפגשים כל שבוע כמעט, גם תהליכים, אם זה הרצאות להורים, אם זה בתי ספר להורים שאנחנו, גם המנכ"ל אישר להקים ועוד, זאת אומרת, כדי שנוכל לאתגר הזה אנחנו צריכים פה הרבה שותפים, אז ככה ממש על קצה המזלג, אני יכולה לדבר על הכשרת צוותים, אני יכולה לדבר על הרחבת סמכויות למנהלים, שבעיניי זה קריטי, שאנחנו גם בוחנים את חוזר מנכ"ל כדי להמשיך ולתת להם יותר סמכויות, אפרופו כלים שדיברו עליהם, ומהצד השני, גם יצאנו והמנכ"ל בוודאי יתייחס לזה עם חוזר מנכ"ל חדש. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> סליחה שאני מפסיקה אותך, אני שואלת ממש לרמת הפרקטיקה הפדגוגית אפילו בתוך הכיתות עם התלמידים. למשל אני יודעת הבת שלי היא לומדת בבית ספר, עולה לכיתה ו', יש להם בבית ספר שיעור רפלקציה, למשל שזה על דעת עצמם של בית הספר, שזה מצוין, מלמדים אותם לשבת רגע להתבונן, לעשות עם עצמם חשיבה, לדבר אחר כך עם החברים. אני לא חושבת שזו חובה של משרד החינוך ואני כן שואלת איך אנחנו דואגים שלכל התלמידים בכל הארץ תהיה את האפשרות גם להתבוננות פנימה, לשיח עם עצמם? המצב הרגשי של הילדים היום קשה מאוד, מעגל הסיכון התרחב בצורה בלתי רגילה בשנתיים האחרונות, אפילו בשנה האחרונה הוא קפץ עוד יותר. יש עלייה של 45% בפגיעות מיניות בבתי הספר לפי דוח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. המצב הוא באמת קטסטרופה, אז השאלה באמת איך עושים שממש מכניסות את הידיים לבוץ ועוזרות בסוף לתלמידה בקצה? אגב גם לפוגעים שהם עצמם בתוך מערבולת קשה מאוד. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני מסכימה איתך. קודם כל יש לנו חובה בתוך מערכת, בתוך התוכנית הלימודים, תוכנית שבדיוק מדברת על זה, זאת אומרת, זה לא, יש מנעד שכל מורה יכול לבחור, אבל יש תוכנית חובה שאולי אנחנו נשמח להציג ולהרחיב עליה באחד המפגשים, תוכנית שנותנת בידי היועצים, בידי המחנכים והמחנכות ממש מערכי שיעור בנושא הזה, ובמקומות שאנחנו יודעים שיש קושי וייתרנו את מוסדות החינוך, ששם יותר קשה בדיוק כמו ברשויות, יש לנו ליבוד- - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גם בתל אביב- - << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> במוסדות הללו אנחנו מלווים ביתר שאת גם מטעם המחוזות, גם מטעם השירות הפסיכולוגי ייעוצי, ממש יש לנו תוכנית מובנית לנושא הזה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אין פסיכולוגים חינוכיים, אין מספיק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש את הגפ"ן המדהים, באמת תוכניות מדהימות. האם אתם כמשרד החינוך באים למעלה, לא לבתי ספר - לרשויות, כי גם להם יש גפ"ן הרי, לתוכניות מסוימות על ידי עמותות, המגזר השלישי שיודע לעשות יותר טוב מכולנו, ואומרים: זה לתוכניות שאנחנו רוצים לקדם לנושא של מניעת אלימות. האם אתם עושים את זה? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> קודם כל תודה על המחמאה על הגפ"ן, כי אני חושבת שלא כולם יודעים שזה המכרז הציבורי הגדול ביותר שיש, ובמנהל הפדגוגי אנחנו אמונים עליו כמובן יחד עם כלכלה ותקציבים, אבל הוא באמת עשה מהפכה, כי מה שאמר המכרז הזה, זה שהוא נתן למנהלים את הגמישות לבחור את המענים שהם צריכים, ויש סל מענים מאוד מאוד גדול שמנהלי בתי הספר יכולים מתוכו לבחור איזה תוכנית יותר מתאימה להם בתחום הזה. מעבר לזה, יש גם תוכנית שהיא תוכנית חוסן בחברה הערבית, ששם באמת חייבנו כחלק מהתהליכים שאנחנו רוצים להוביל, ולכן סל המענים של הגפן, שאני מזכירה שהם מענים תוספתיים, בתוספת לכל מה שנעשה - לשיעורי החינוך, לעבודות האלו, הוא סל מאוד מאוד רחב, ואנחנו גם רואים בנתונים שהרבה מאוד מנהלים לוקחים את הסלים האלו הרגשיים החברתיים לנושאים הללו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא השאלה. השאלה שלי הייתה, האם אתם כמשרד החינוך באים לרשויות, לא למנהלים, הרי גם לרשויות יש גפ"ן, ואומרים להם: אלה התוכניות שאנחנו דורשים מכם? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> חלק מהתוכניות כן. כמו שאמרתי, נתתי דוגמה בחברה הערבית, כן. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יש פה מתח כמו הרבה דברים בחיים. מצד אחד, הגפ"ן מאפשר גמישות למנהל ולרשות המקומית. זו המטרה. מצד שני, אתה רוצה שבסוף חלק מהתוכניות ילכו עם הערכים והדברים שאתה רוצה להוביל כמשרד וכולי, ולכן יש פה מתח שאנחנו כל הזמן מתנהלים מולו. אני חושב שזה לא נכון. אחרת לא היה תכלית לגפ"ן. אני יודע על מה אתה מדבר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הכל חשוב, אבל אתם צריכים לדעתי להגדיר את השנה הזאת ככותרת על - נושא אלימות, לפני הכל. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אי אפשר להסתכל על זה רק מהפריזמה של אלימות. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> א' זה הוגדר. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> לא הוגדר. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> וב', אנחנו בהחלט מתייחסים, מסתכלים גם על זה. זה לא עובר אוטומטי, בוחרים וזהו. שתיים, יש גם בכל התקציב זה לא 100%. יש 22% שזה קשיח, זאת אומרת אתה חייב לקחת תוכנית במניעת אלימות, אתה חייב לקחת תוכנית בנושא לכידות חברתית, אתה חייב לקחת תוכנית בנושא הס"טם וכולי וכולי. זה, מסכם את כל זה, זה בערך 22% מתקציב הגפן. אין גמישות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדעת בנושא האלימות מה התוכנית הקשיחה שחייבים לקחת? אפשר דוגמה? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יש לדעתי איזה 1%, 2%. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> החוסן, אמרתי לך. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> דבר שני, לגבי היועצות והפסיכולוגים, שאלה המועצה לשלום הילד. קודם כל אני שמח שיש יותר פסיכולוגים ממה שהיה לפחות בעבר. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> סליחה, אני רוצה להתייחס למה שאינה אמרה הרגע על התוכניות, כי חלק מאוד חשוב בתוכניות האלה זה ההורים. בסוף הילדים גדלים בבית, הערכים מקבלים אותם מהבית. בסוף זה שתי מערכות שעובדות ביחד שמגדלות ילד. אם יש תוכניות, מדהימות ככל שיהיו, ואגב אנחנו כהנהגה עובדים עם המטה בשיתוף פעולה צמוד. מעלים רעיונות, תוכניות, באמת עושים דברים מדהימים, אבל בשטח בסוף לא מרגישים את זה, כי אם בסוף נכנסת תוכנית לבית ספר, ומנהל בית ספר מחליט ליישם איזושהי תוכנית אצלו, אבל בתוך התוכנית הזו הורים לא משולבים, הם לא מכירים, הם לא יודעים, אם אני אשאל פה כמה הורים יודעים על תוכניות שהילדים שלהם עושים בתוך בתי הספר, אני חושבת שירימו מעט מאוד ידיים כי הם לא הוזמנו לבית הספר בשביל להיות שותפים בתהליך. הם לא מכירים את התכנים, הם לא יודעים. פעולות פשוטות כמו לשלוח להורים את המצגת שהילדים באותו יום עברו בשביל לראות מה הם חוו באותו יום, באותו שיעור ייחודי שעוסק בחוסן- - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כל יום המורים כל ישלחו להורים? << דובר_המשך >> עינב דלח: << דובר_המשך >> לא, הם לא עושים כל יום פעילות כזו. זה בדיוק, זה תוכנית מסוימת, וכשמכנסים את ההורים ומזמינים אותם לשמוע על התוכנית, לראות את הדברים- - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היא צודקת, אצלנו בבית הספר- - << אורח >> עינב דלח: << אורח >> איך ההורים יכול לשדר באותה טרמינולוגיה בבית, זה בסוף צריכה להיות אותה טרמינולוגיה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני רוצה להתייחס לעניין הזה בקצרה. סוגיית ההורים היא סוגיה קריטית. דרך אגב, אין אף משרד שאחראי על ההורים, אף משרד, אף אחד. ההורים זה פרטנר חשוב בתוך חינוך של ילד, ואנחנו יודעים את זה. זה לא רק אתה בא לבית ספר. אתה גדל בבית ואיך שאתה גדל - אני מחזק אותך, אני רק מנסה לשקף מה התפיסה ומה אנחנו הולכים לעשות החל משנה הבאה. אז קודם כל צריך לשים את זה על השולחן, שהמקום של ההורה הוא מקום קריטי. אין היום מקום שמכשיר מה זה להיות הורה. הורה אני אומר גבר אישה, אימא, אבא לצורך העניין. אין, אין משרד כזה. בכל דבר, רופא, עורך דין, מורה וכולי. אתה מקבל רשיון, בסדר, שם קוד. להיות הורה, שזה תפקיד קריטי, משמעותי, אין לך כלים. איך אתה מתמודד עם הילד, איך עם כעסים, איך עם תסכול, איך עם חשש וכולי. לא כולם יודעים. מי שיודע כנראה קיבל מהבית את הסיפור הזה. יש כאלה שלא הולכים עם זה. שורה תחתונה, אני רואה כפרטנרים מאוד מאוד חשובים במערכת של חינוך הילדים את ההורים. לכן הנחיתי, ואנחנו נתקצב את זה, החל מפ"ז, בין שניים לשלושה בתי ספר להורים שנתחיל עם זה, נקים בית ספר להורים, לא רק לשתף בידע. שיתוף בידע זה קומה בסיסית. לתת כלים להורים איך להיות הורה, איך להציב גבולות, איך לשמוע, לשקף, להקשיב לילדים וכולי. לדבר באותה שפה, באותה שפה שאנחנו מדברים, שילד מגיע ולא יגיע מתוסכל, כי בבית אומרים לו א', בבית ספר אומרים לו ב', והוא נמצא פה באמצע. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> מצוין, שמחים לשמוע. כלים זה דבר חשוב ולחבר את ההורים למה שהילדים עוברים בבתי הספר בשביל שהטרמינולוגיה- - << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני אמרתי שאני מסכים איתך, אני חושב שזה בעיניי דבר שהוא בסיסי, ראשוני ואני עולה עוד קומה, והקומה הבאה זה לתת גם כלים מקצועיים להורים, וצריך לפתוח עם זה, להתחיל עם זה. אם לא נתחיל עם זה כנראה זה לא יקרה. עובדה שזה לא קורה. צריך שזה יקרה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> זה כבר קיים בחינוך המיוחד, יש לנו שיתוף פעולה כבר שלוש שנים, תוכנית משותפת לכלים להורים מיוחדים, ואנחנו צריכים דווקא – יש כבר שיתוף פעולה כזה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> תודה רבה, תודה רבה על הדיון, תודה רבה על זכות הדיבור. אני הסתכלתי על ארבעת היעדים שהצגתם לשנה הקרובה, ואני חושבת שהם מתעלמים לחלוטין ממה שילדים עברו פה בשנים האחרונות. סליחה, זה כאילו קצת מציאות מקבילה. אנחנו אחרי 4 שנים של מלחמה. שיעור המצוקות הנפשיות של ילדים ונוער עלו באופן דרמטי. מדובר בדיני נפשות, ולבית הספר, שזו הזירה שבה ילדים נמצאים ומגיעים כל יום, יש תפקיד קריטי בנושא הזה. יש מענים, יש את היועצות ויש את הפסיכולוגים החינוכיים שעושים עבודה נהדרת גם בשטח, גם במטה, באמת שאפו, אבל זה לא מספיק ביחס לצורך הקיים שכבר עוד לפני המלחמה ראינו וזיהינו עוד בקורונה, ואנחנו מאוד מאוד מודאגים, ואנחנו מסתכלים על היעדים, וזה כאילו - זה לא נמצא, וזה היה צריך להיות אחד הדברים, זה א' ב'. הילדים האלה צריכים להגיע לבית ספר כשהם מרוכזים, אבל כשטוב להם, ב"וול בין" שלהם קודם כל ואחרי זה אפשר לדבר גם על אלימות, אבל הסתכלות על אלימות היא הסתכלות מפריזמה מאוד מאוד מסוימת ולדעתי מוטעית שקודם כל צריך להסתכל על חיזוק המענים הנפשיים, ויש תוכניות וצריך לעשות תוכניות חומש. צריך להגדיל את יחס התקינה של הפסיכולוגים, צריך לתת שעות ייעוץ ליועצות גם ביסודי, גם בחטיבות. צריך להגדיל את שעות הייעוץ האלה, זאת אומרת זה חייב להיות בפרונט, ולצערנו זה לא בפרונט. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מתי גם זהות כאן- - << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> של הפסיכולוגים 20-30 שנה משהו כזה. אנחנו יודעים גם שיש בעיית איוש, אנחנו מכירים את הנושא הזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני מכירה את הנתון של הממ"מ של כ-25%. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> ואנחנו נשמח לשמוע מה עוד המשרד עושה, אבל זה חייב להיות אחד הדברים הראשונים שהמשרד אומר: אני דואג לזה, אני רואה בזה אחריות, זה אחריות שלי, כי אנחנו נותנים את המענה הראשוני לפני שזה מידרדר ואחרי זה הילדים האלה צריכים לחפש את המענים האלה בקופות, ולהמתין שנה לטיפול בקופת החולים. << אורח >> נעמי אור אופק: << אורח >> שלום, אני נעמי אור אופק, אני בת 16, לומדת בתל אביב, עולה לכיתה י"א. אני פה כבר שעה וחצי, סביר להניח, ואני חושבת שזו הייתה הפעם הראשונה שהתייחסתם לבני הנוער בגילי. אני לא למדתי שנה רציפה מאז כיתה ג'. אני עולה לכיתה י"א. זה נראה למישהו פה הגיוני? אתם לא נותנים לי מענה, עכשיו עזבו אותי באמת, לא מבינה בזה. אני לא יודעת להגיד לכם, צריך לעשות רפורמה כזאת וכזאת וכזאת. אני יודעת שמשהו לא עובד פה, כי אני קרובת משפחה של חטוף, אני לא קיבלתי שיחה אחת עם היועצת, 3 שנים. לדעתי הייתה שיחה אחת במקסימום וזה כי הייתה צריכה להעיר לי שיש לי מעל 300 חיסורים. איך אתם מצפים מאתנו ללמוד ככה? האלימות היא תוצאה של כל כך הרבה שנים של הזנחה מצד המערכת, אף אחד לא בא, אף אחד לא מדבר אתנו, אין לנו מענה. נראה לכם הגיוני? אני באמת שואלת. אתם כותבים פה על הלוח ארבע מטרות. אלימות נכנס במקום הרביעי וגם זה באיזה רפורמה שאף אחד לא הסביר לי פה. אתם מבינים שאני מפחדת להעיר לילדים בכיתה שלי כי אני אקבל דקירה? זה מפחיד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה נורא ואיום ואם יש מצב כזה בבית ספר אני מציע דרך חברת הכנסת עדי עזוז, ננסה להגיע למי שצריך. הילדות שלי אף פעם לא פנו אליי ואמרו לי שפחדו לקבל דקירה בכיתה, מעולם לא קרה. << דובר_המשך >> נעמי אור אופק: << דובר_המשך >> בעיה רווחת מאוד בתל אביב, תקרא חדשות. לא חסר צבי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה אירוע בעיניי קיצוני, באמת קיצוני. << דובר_המשך >> נעמי אור אופק: << דובר_המשך >> זה היום יום שלי, אני גרה בתל אביב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני בהחלט מאמין לך, אבל אני באמת מציע דרך חברת הכנסת עדי עזוז שנראה לי שאתן מכירות, תנסי שנייה להגיע לגורמי המקצוע כי אף ילד לא אמור לחשוב שמישהו בכיתה ידקור אותו. << דובר_המשך >> נעמי אור אופק: << דובר_המשך >> אני אומרת לך שזה הרוב, זה לא מקרה קיצון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד שאני הכרתי את נעמי ממש עכשיו, כי באמת יש פה הרבה בני נוער שיושבים, אני לא מכירה אותם כמו גם אותה לא, ובאמת יש מצוקה אמיתית, מצוקה אמיתית. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אז קודם כל אנחנו בקשר וברכות ליו"ר הנכנס. יש לנו פה את חברי מועצת תלמידים, אנחנו בקשר איתם כל הזמן, אבל תראו, מדינת ישראל באמת עברה תקופה לא פשוטה. יושבת לצידי עינב לוק שהיא מנהלת השירות הפסיכולוגי הייעוצי. המענים שאנחנו נתנו במלחמה, שנתנו למפונים, הקמת מרכזי יח"ד, זה כאילו נראה נורא נורא רחוק אבל זה לא, כי הייתה תקופה שנתנו מענה ל-45,000 תלמידים שישבו, ובמקומות לא פשוטים, בבתי מלון, לילדים שחזרו מהשבי ולמשפחות שלהם, לאנשי מילואים ולעובדי הוראה. יש לנו קשר מאוד הדוק עם הצבא שאנחנו מקבלים, יש מהם כל שבוע מידע, כמה הורים נמצאים, הורים לילדים נמצאים במילואים, ובאמת הראייה פה רחבה. מה שמוצע כאן זה לא איזושהי רשימה לפי סדר כזה או אחר; יש פה באמת, אם תסתכלו בהמשך, ממש התייחסות לנושא של תקומה ותנופה. הדברים הם באמת, אני אומרת, אני מתרגשת, סליחה, כי כשהגענו כל הזמן לשטח בתקופות הכי קשות, ופגשנו בדרום ואחר כך בצפון את הילדים ואת אנשי החינוך, וכתבנו ביחד את חוזר המנכ"ל עם נשות ואנשי המילואים, וכתבנו את חוזר מנכ"ל שנותן את המענים, ועינב תענה על זה, זה היה בשביל לראות את הילד ואת הילדה ואת ההורים שלו, ולהבין שהחוסן שלנו במדינת ישראל זה שבכל מקום שהילדים הגיעו אליהם, אם זה היה בבתי המלון, ואם אחר כך במקומות הארעיים שבנינו בעבורם ואחר כך בקהילות שקיבלו אותם ואחר כך בליווי, אנחנו ממשיכים ומלווים תלמידים והורים שלהם עד עכשיו. כל אחד יש לו את מי שמלווה אותו, ועינב תמשיך. זאת שליחות, זה באמת הדברים האלו. אנחנו לא יוצאים עם זה אולי בהצהרות כי יש פה גם את הפרטים הללו שאנחנו שומרים עליהם, אבל זה קיים. עינב, תמשיכי כי אני מתרגשת לדבר על זה. << דובר >> עינב לוק: << דובר >> תודה אינה ותודה על העלאת הנושא לסדר-היום. אני חושבת שהחוסן וההיבטים הרגשיים של תלמידים הוא אחד האתגרים המאוד-מאוד גדולים. תיארת ובצדק, שתלמידים לאורך כמה שנים טובות לא למדו ברציפות, חוו אירועי חירום מתמשכים, וגם כשחשבנו שאנחנו כבר בסיום זה קרה שוב ושוב, ורצף הלמידה נקטע שוב ושוב, ואין ספק שיש לזה השלכות משמעותיות מאוד על הנפש של ילדים, ואני ארשה לעצמי להגיד, גם של מבוגרים, הורים וצוותי חינוך. זאת אומרת, אנחנו נמצאים במציאות שגם הילדים וגם המבוגרים עברו ועוברים עדיין תקופה מורכבת מבחינת הבריאות הנפשית של כל אחד מאתנו, וזה אחד האתגרים הגדולים ביותר. אחד זה לחזור לרציפות תפקודית, באמת לאפשר להם לחזור, ללמוד, להגיע לבית הספר ולקבל מרחב בטוח, מוגן ותחושת שייכות, ולצד זה לאתר את הילדים שזקוקים למענים הרגשיים והטיפוליים, ויש לא מעט צרכים כאלה, וגם כל ידי ישראל זקוקים לחיזוק החוסן, ולאפשר להם לחזור לצמיחה רגשית ונפשית, ואני אגיד שאנחנו בזה הרבה מאוד מאמצים ומשאבים. כמובן יש פער בין צרכים למענים, כמובן יש הרבה מאוד צרכים, והכל אנחנו עושים בשותפות עם כל משרדי הממשלה, כי יש כאן צורך לאגם משאבים. יש ילדים שמקבלים מענים ממשרד הבריאות, מהרווחה, מכל הגורמים השונים, וכמובן ממשרד החינוך. אז קודם כל אני אגיד שאנחנו מתגברים את המענים, גם בייעוץ וגם בפסיכולוגיה. את דיברת על זה שאנחנו מתגברים סלי תגבור נוספים לשירותים הפסיכולוגיים. אנחנו נותנים מענים ייעודיים, ממש שעות עבור ילדים במעגלי פגיעה. יש לנו ילדים במעגלי פגיעה, כ-2000 ילדים ממשפחות החטופים, נרצחים, תלמידים שחוו אובדן, אבל, שכול, נפגעים בגוף ובנפש. אנחנו מתקצבים מענים ייעודיים ונותנים תקציב ושעות לגורם חינוכי מלווה שילווה אותם באופן אישי. אנחנו מקיימים מעקב ובקרה, מתקצבים, אם זה כל משאב שנדרש לטובת הילדים במעגלי פגיעה, מאתרים ילדים שזקוקים למענים, ומתגברים את השירותים הפסיכולוגיים בהתאם לקריטריונים של אותה רשות - כמה תלמידים נפגעים, כמה תלמידים שהיו בקווי העימות, זאת אומרת שיש כאן תוכנית אסטרטגית, שנותנת מענה, ועדיין אני אומרת שאנחנו באתגר לאומי בנושא הזה, ואנחנו שותפים עם כל משרדי הממשלה, ואנחנו עושים גם שותפויות עם גורמים שונים כדי להגביר את המענים בצפון ובדרום ועבור עוד ילדים עם שיבא, עם עוגנים, עם ויצמן, עם הרבה מאוד גופים, כדי לתת עוד ועוד מענים, אם זה הכנסת סטודנטים שעוסקים בבריאות הפיזית והנפשית, אם זה במענים גם בלתי פורמליים שנשמח גם שמנהל חברה ונוער יתייחסו אליהם, כי אנחנו יודעים שככל שילדים פעילים, מתנדבים, עושים, זה משפיע גם על החוסן שלהם, אז החוסן עובד על הרבה מאוד מישורים. אחת, תוכנית מערכתית גדולה לכל תלמידי ישראל שעוסקת בכוחות שבדרך, שהיא שונתה לגמרי. זו תוכנית כישורי חיים הקודמת, שהיא עוסקת בחוסן, במתן כלים לילדים, איך מתמודדים, כלים בשיעור שלם, וממש כלים קצרים שמורים מתרגלים אותם בשעות הבוקר, בסיום היום כדי לתת את הכלים ואת המענים, זה האוניברסלי וכמובן הבלתי פורמלי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> איך זה מחלחל למטה? << דובר >> עינב לוק: << דובר >> אז באמת הדרך שלנו לעשות את זה היא באמצעות אנשי המקצוע שלנו. יש לנו בבתי הספר יועצים חינוכיים, ברשויות המקומיות, פסיכולוגים חינוכיים, והם מכשירים את הצוותים החינוכיים, ומכניסים את התוכניות לתוך מוסדות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש היום בית ספר שאין לו פסיכולוג? קריאה: כן, בטח, מלא. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> יש בית ספר שאין בו יועצת? << דובר >> עינב לוק: << דובר >> אז אני חוזרת ואומרת שאנחנו עסוקים בתגבור, כפי שדיברנו על כל אנשי המקצוע, גם הייעוץ והפסיכולוגיה. אנחנו מתגברים גם בשעות, גם בתקנים, גם בשעות תוספתיות כדי לוודא שילדים יקבלו את המענים, ושוב, גם התקנים והתקציבים התוספתיים הם בהתאם לקריטריונים ולצרכים כדי שנוכל לתת מענה כמה שיותר לכל המקומות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בבקשה. << דובר >> עמית טרכטינגוט: << דובר >> שלום רב, עורכת הדין עמית טרכטינגוט, פורום נשות המילואימניקים, שותפים יקרים יושבים כאן. הזכירו כאן את המלחמה, ודיברו על המלחמה בלשון עבר, ואני כאן כדי להזכיר שיש אנשים שעדיין נלחמים. בשאגת הארי יצאו הנחיות שבעצם איך להתנהל עם תלמידים שביתם נפגע, ואני כאן כדי לדבר על תלמידים שביתם הפיזי ברוך השם עומד, אבל הבית שלהם מיטלטל כבר שלוש שנים, ועדיין לא יודעים לתת לזה מענה. הוזכר כאן חוזר מנכ"ל. יצא חוזר מנכ"ל. חוזר המנכ"ל לא מיושם בשטח. אני אימא לשישה ילדים במסגרות חינוך שונות. חוזר המנכ"ל לא מיושם בשטח. אני אשלח לכם חוזר מנכ"ל, איזו הצעה, טיוטת נוסח שאנחנו נשמח שתאמצו אותו, ואנחנו נבקש גם מכם, אנשי משרד החינוך, לדחוף מודל למיפוי הילדים המשרתים, הילדים מבתים המשרתים לפי העומס של הבית שלהם, כי לא כל ילדי המשרתים צריכים את אותם מענים, ואנחנו מבינים שגם אתם בעומס אינסופי. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> נפגשנו ואמרנו שאנחנו נדבר על זה. << דובר >> עמית טרכטינגוט: << דובר >> אנחנו נדבר על זה ואנחנו בשיח על זה מול משרד הביטחון ואנחנו צריכים שתדחפו כי זה אינטרס של משרד החינוך שהמודלים האלו יתקיימו ויפחיתו מכם עומס, שתוכלו לתת את המענה לכל ילדי ישראל. תודה רבה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אדוני המנכ"ל, כי אני חושבת שכן יש הסכמה לזה שיש חסר כוח אדם, ובוודאי שהמשרד מנסה לפתור את זה בהמון דרכים ועושה עבודה נפלאה, אבל צריך להכין תוכנית תשתית של איך מתגברים את כוח האדם לא רק על ידי סלי תגבור ולהביא ככה ממקום כזה וממקום כזה, אלא להכין תוכנית איך מאיישים את המשרות הקיימות ואיך מגדילים את כוח האדם, וזה צריך להיות מסודרת עם תקציב וזה היה צריך להיות תוכנית שמשרד החינוך יתפאר בה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני חייבת להגיד, אנחנו עבדנו קשה, והמנכ"ל פה והשר חתמו על הסכם שכר עם הפסיכולוגים. מאז הסכם השכר הזה, שהיה הסכם היסטורי, נוספו - ניתן את הדוגמה, כי אני יכולה לתת עוד כמה דוגמאות, אבל כן חשוב לי דווקא בעת הזאת. יש לנו עלייה במעל 240 תקני פסיכולוגיים, אבל מה שבעקבות זה, אנחנו מסתכלים רחב, זאת אומרת לא רק כאן ועכשיו; אנחנו מסתכלים גם על מי הקאדר שלנו, איזה פסיכולוגים רוצים ללמוד, ולכן גם מאז הסכם השכר ומהדברים הנוספים שעשינו באירוע הזה, אנחנו רואים שיש עלייה משמעותית במספר הסטודנטים שלומדים תואר שני בפסיכולוגיה, זאת אומרת, נכון, זה אולי לא כאן ועכשיו; כאן ועכשיו כבר קיים, אבל אנחנו כבר רואים את האסטרטגיה הזאת ואת האדוות של התהליכים. זו דוגמה אחת. כיוון שהזמן קצר אז אנחנו אולי נעבור לנושא אחר, אבל בהחלט יש פה תהליכים שמשרד החינוך אמון עליהם, ואנחנו רואים את אותותיהם. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> היושב-ראש אני רוצה ברשותך להתייחס לסוגיה הזאת, סוגיית הפסיכולוגים והיועצות. כמו שנאמר פה, הפסיכולוגים החינוכיים, בזכות ההסכם הזה גדלו מספר הפסיכולוגים. אחת הבעיות, כלומר הרבה דברים שאין מספיק פסיכולוגים בשטח. זה אתגר. קריאה: יש מספיק פסיכולוגים בשטח. << דובר_המשך >> מאיר שמעוני: << דובר_המשך >> אחד. שתיים, לגבי היועצות, סוגיית היועצות החינוכיות היא סוגיה מהותית, ובכל בית ספר חייבת להיות יועצת, אלא מה קורה בפועל, וזה הולך להשתנות - אין היום בבית ספר תקן של יועצת חינוכית, אין תקן, ולכן או שקיים או שלא קיים, אז איפה זה קיים? יכול מנהל בית ספר להקצות שעות מהסל שיש לו, והוא משבץ יועצת, או מנהל מחוז שנותן שעות ליועצת. זו תמונת המצב, צריך לדעת. זה לא נולד אתמול שלשום, זה לאורך השנים, ואנחנו הולכים לשנות את זה, על מנת שבכל בית ספר יהיה תקן של יועצת אחת לפחות, תלוי בגודל בית הספר, שכבות, כיתות וכולי וכולי, יהיו קריטריונים לזה. זה דרך אגב אחד הנושאים בניו דיל. יחד עם כל מה שאמרתי, קודם כל ברוב בתי הספר לשמחתי, בפועל יש יועצות, ואיפה שחסר ואיפה שאין וכולי, ויש בעיה של שעות, אנחנו מטפלים בזה. שתיים. שלוש, בניו דיל, הווה אומר בתוך התוכנית, יהיה תקנון של יועצות לתוך בתי הספר. ארבע, אני הנחיתי בפ"ז, למרות הכל, לא יודע איפה דודי הלך פה, שמע אותי מדבר על זה, שבפ"ז ניקח חלק מבתי הספר, איזה 50, אני לא זוכר את המספר שסוכם, שאנחנו נשבץ שם יועצות - נקצה, סליחה, שעות במודל של שליש, שליש, שליש וכולי על מנת למסד עוד 50 בתי ספר או 40, אני לא זוכר את המספר שסוכם, בתוך בתי הספר. בטווח הארוך, בניו דיל, יהיה תקן יועצת בתוך כל מוסד חינוכי, לפחות אחת. יהיו בתי ספר גדולים שיהיו יותר - שניים, אפילו שלושה, זהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה, המנכ"ל. גור. << דובר >> גור רוזנבלט: << דובר >> תודה. גור רוזנבלט, סמנכ"ל ומנהל חברה ונוער. אנחנו עוסקים בחינוך הבלתי פורמלי, ואני אגיד בהמשך למה שאמרה עינב, ומה שנאמר כאן באמת על הקושי של בני הנוער שבעצם מי שהיום הוא בן נוער הוא עבר מערכת חינוך שלאורך כל השנים הוא כמעט לא חווה שנה סטנדרטית ורגילה בתוך מערכת החינוך. הפתרון של היועצות הוא כיוון כמובן אחד, ועל הכיוון השני והחשוב הזה כיוון שאנחנו מדברים עליו בחינוך הבלתי פורמלי. כשבני נוער עסוקים בעשייה ערכית, משמעותית, מתנדבים ופועלים, הם נמצאים במציאות אחרת לגמרי. גם ראינו את זה במלחמה, גם במצב של מלחמה, מי שכל היום נמצא בבית, מסתגר ומסתכל בחדשות, הוא בדרך כלל חווה הרבה יותר מצוקה מבני נוער שיוצאים, מתנדבים, פועלים ועושים למען החברה שהם נמצאים. נמצאים פה גם מועצת תלמידים, זה דוגמה לגוף של נוער שמנהיג ולוקח אחריות על הפעילות שלו, ולכן בעינינו חלק גדול מהדרך שבה נתמודד עם נוער שחווה קשיים של מלחמה, זה דרך עשייה, דרך התנדבויות ודרך בני נוער שהם מגויסים לפעילות ערכית משמעותית. עשינו תוכנית שבה אנחנו מגדילים את כמות בני הנוער שנמצאים גם בתנועות הנוער וגם בארגוני הנוער. כמות בני הנוער שנמצאים בפעילויות כאלה ואחרות, אני אתן דוגמה רק מהלילה האחרון, בזמן שכולנו ישנו, רובנו ישנו, 4,000 תלמידים ובני נוער - אגב, הסיפור של הליכדות החברתית - יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים, פריפריה, מרכז, כולם ביחד עשו פעילות הלילה, לילה שלם פעילו בלטרון והוסמכו כמדריכים צעירים בשל"ח, בלילה האחרון במורים שבאו בחופש הגדול לעבוד במשך לילה שלם והובילו את בני הנוער האלה בפעילות הזאת, וזו דוגמה לפעילות שמייצרת לכידות חברתית, כי זה קורה ביחד. הם לא מבחינים, הם לא יודעים שיש - הם יודעים שיש בחירות, אבל זה לא מעניין אותם. רוקדים שם נער ערבי עם נער יהודי, נער דתי עם חילוני, כולם ביחד, ויוצאים לסיורים ביחד ועולים אחרי זה ביחד, גם נוער ערבי לאתר בלטרון לראות את הנופלים, כולם עולים ביחד, וזו דוגמה אחת להרבה מאוד פעילויות, ובכלל אנחנו בסופו של קיץ גדוש בפעילות במהלך הקיץ האחרון שברוך השם, סוף-סוף היה לנו קיץ נורמלי ושגרתי במדינת ישראל. אנחנו מסכמים קיץ במספרים מדהימים של מאות-אלפי בני נוער, שהיו במחנות הקיץ, שהיו בקורסי הדרכה, שהיו בפעילויות שבנו אותם גם לקראת השנה הבאה, אבל גם בנו בהם קומה ערכית משמעותית, ורק נאחל לעצמנו תמיד קייצים כאלה נורמליים, אבל ככל שהקייצים האלה ממשיכים, זה הולך ומתרחב, בדגש כמובן על תקציבים מאוד גדולים שעברנו לתקומה ולתנופה, זאת אומרת לעוטף עזה, לדרום ולאזור הצפון, שעשו הרבה מאוד פעילויות, למעשה מחלקות נוער לקחו את כל הנוער, למשל בגליל עליון, לקחו את כל הנוער של גליל עליון, יצאו ביחד לפעילות, זאת אומרת לא רק ההורים שבוחרים לשלוח את היד שלהם למחנה אלא ממש כל הנוער יוצא ביחד, ואם אנחנו מדברים על לקחת נוער שעבר מלחמה בגליל עליון, כשהוא יוצא לשטח לפעילות ביחד שבוע שלם - אגב בדרך כלל גם בלי פלאפונים, בלי שאנחנו מחייבים את זה כמשרד החינוך, אלא כי הנוער מבין שזה הדבר הנכון עבורו, בדרך כלל גם שבוע שלם בלי פלאפונים, אנחנו רואים אותם, אנחנו רואים מה שזה עושה להם, איך שזה בונה אותם, ועוד פעם בצד כל העשייה הפסיכולוגית הייעוצית החשובה מאוד, הפעילות הזאת שמוציאה אותם אל הטבע, אל השטח, אל עשייה משמעותית, בונה במקומה- - קריאה: גור, אני לא מזלזלת לרגע בתנועות נוער, יש לי 3 ילדים שהם בצופים, זאת אומרת הרבה מאוד שנים, אבל העלות של זה, חבר הכנסת, היא לא הגיונית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שנייה, יש פה הרבה אנשים וידברו בזכות דיבור, גם את. אתה רוצה להגיד משהו על בלתי פורמלי? << דובר_המשך >> גור רוזנבלט: << דובר_המשך >> בהקשר הזה, כמו שהמנכ"ל ביקש להתייחס, אז אם אנחנו מתייחסים לצד של איך זה בונה בנוער בצד הפסיכולוגי הטיפולי, יש גם את הצד החברתי ערכי שבונה בנוער קומה שיודעת להתמודד עם הרבה מאוד קשיים שהנוער הזה עובר בשנים האחרונות, וצריך לומר, הוא עובר, ובעינינו שני הפתרונות האלה, שתי ההתייחסויות האלה נותנות לנו מענה שלם לטובת בני הנוער עם כל מה שהם עוברים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס לפני הסיכומים של השר? השעה עכשיו 13:45. הדיון, לפחות אני חשבתי שיסתיים באזור 13:30, ויש לנו פה באמת הרבה מאוד דברים להקיף. אנחנו לא נספיק לעשות הכל היום. נמצאים כאן איתנו, אמרתי את זה בהתחלה ואני אגיד את זה שוב, ההנהלה הבכירה של משרד החינוך, אנשים שזו תקופה נראה לי הכי לחוצה שלהם בשנה בימים האלה, ואני כל דקה שאני רואה אותם פה יושבים על הכיסאות, אני לא אזכיר אותם בשמותם, אני רואה אותם פה מולי, באמת לא נעים לי. באמת לא נעים לי שאנחנו, אני מרגיש שאני מבזבז להם את הזמן כאן, אז אנחנו, מה שנעשה, אנחנו נעבור פה למועצת התלמידים, סיכומים של הח"כים, סיכום של המנכ"ל, ואנחנו בשבוע הבא אנחנו נעשה דיון המשך בנושאים שלא הספקנו לעבור עליהם עכשיו, ואני אומר למשרד החינוך, אני מבקש, שילכו פה בשבוע הבא, מכבד מאוד את הוועדה שכולם כאן, אבל אני מעדיף שהם ילכו לעבוד, שיעשו את העבודה שלהם כי הם עושים אותה טוב וזו תקופה לחוצה, אז שיבוא שבוע הבא למי שצריך לדברים שצריך, ואנחנו נעשה את זה בעזרת השם בשבוע הבא כדיון המשך. מועצת התלמידים. קודם כל, מברוק על התפקיד, אתה חדש. << דובר >> רותם גטריידה: << דובר >> רותם גטריידה, יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית. גילוי נאות, אני נבחר ציבור ולא אצעק לאורך כל הדיון, אני אתחיל בזה. אני רוצה לדבר על המצב הרגשי של בני ובנות הנוער. בני ובנות הנוער עברו בשנים האחרונות, כמו שנאמר פה, פשוט מאוד שנים לא רגילות. אנחנו שמחים ששנת הלימודים הקרובה באמת נפתחת ביציבות, אבל עדיין, כשאנחנו ניכנס לכיתות צריך שתראו את המצב הרגשי שלנו. יש פה חוסר בפסיכולוגים, יש פה חוסר ביועצות, וזה יושב בסופו של יום על הפוליטיקאים. אנחנו מצפים מכם במערכת הבחירות הקרובה, והאמת שעצוב לי מאוד שאם אני סופר, יושבים פה כרגע רק שלושה חברי כנסת. רוצים לשמוע גם על החינוך ועל תקציב החינוך ועל החינוך הבלתי פורמלי שהיווה בחודשים האחרונים לאותו מצב פשוט שכפ"ץ חברתי. תנועות וארגוני הנוער הן היכולת היחידה, גם מה שדיברנו על האלימות, גם מה שדיברנו על המצב הרגשי של בני ובנות הנוער, הן היכולת לקחת את בני ובנות הנוער, להעצים אותנו ולהביא אותנו לחברה הישראלית חזקים יותר. אגיד שאותי החינוך הבלתי פורמלי הציל. בגלל החינוך הבלתי פורמלי היום יש לי סיכוי לתעודת בגרות. אותו רותם מהיסודי עם לקות שפתית, לא היה יושב פה כיו"ר מועצת תלמידים ונוער ארצית, אם הוא לא היה נכנס אל תוך החינוך הבלתי פורמלי, נקודה. יש חוק, הוא נקרא חוק החינוך המעצים, הוא עבר בכנסת הקודמת בטרומית. בואו נתחיל לדבר עליו במערכת הבחירות או בכלל לדבר על החינוך במערכת הבחירות, פוליטיקאים שאולי מתישהו יראו. אני אגיד עוד על הסיפור הרגשי. אנחנו באמת בפרויקט שנקרא ביחד זה אחרת, ביחד עם אגף שפ"י ומנהל חברה ונוער. אנחנו גם בסיפור של החינוך המיוחד ביחד עם אגף א' חינוך מיוחד בפורומים במחוזות. אנחנו נמצאים באירוע הזה, אנחנו רוצים להמשיך להיות באירוע הזה, ובאמת הרגשי והחינוך הבלתי פורמלי בוער לנוער בשנה הקרובה, והוא בוער לפתיחת מערכת החינוך, וכולנו יודעים שחינוך בסופו של יום מושתת על אמון. אני ראיתי במהלך הדיון הזה לא מעט חברי כנסת שהיו בטלפון, וברוח חוזר מנכ"ל החדש הבאתי משהו שקונים עכשיו בהרבה מאוד בתי ספר שזה קופסה, אז אני מזמין את יו"ר הוועדה כהצעה, שבפגישות הבאות אנחנו נשים את הטלפונים, בדיוק כמו שנעשה כאן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בהמשך המסדרון יש ועדת חוץ וביטחון. שם תמיד משאירים את הטלפונים בחוץ. << דובר_המשך >> רותם גטריידה: << דובר_המשך >> אני מציע לאמץ גם כאן כי חינוך תלוי על אמון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדיונים שם באמת הרבה יותר עניינים מאשר כל המקומות אחרים. << דובר_המשך >> רותם גטריידה: << דובר_המשך >> אז אני מציע באמת לאמץ את זה כאן כי אם רוצים אמון, ושבני הנוער מה שנקרא יכבדו את חוזר המנכ"ל שיצא, אז הגיע הזמן שזה יגיע גם מכאן וגם מהפוליטיקאים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מנהלת הוועדה שואלת איפה קונים. << דובר_המשך >> רותם גטריידה: << דובר_המשך >> מקסטוק, למשל אני ממליץ. אני חושב שזה מאיקאה, אני אשלח לכם לינקים. אני אדבר רגע ברצינות. אנחנו רוצים שנה אחרת, אנחנו רוצים החלטות בתוך הקהילה, אנחנו רוצים שלא תינתן החלטה מעל הראש של מנהלי בתי הספר ומועצות תלמידים בית ספריות. אנחנו רוצים שהפוליטיקאים יראו אותנו. אנחנו נפגשנו בחודשים האחרונים עם 13 מפלגות. אנחנו נמשיך להיפגש עם עוד, ואנחנו מצפים מכם לשמוע עלינו לדקה. יכול להיות שאולי קצת שכחו שאנחנו תשיעית מאוכלוסיית המדינה, אבל הכל בסדר, נהיה כאן להזכיר, תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. חברי כנסת, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לקראת סיום הדיון ואני שמח מאוד שהמנכ"ל נמצא פה. אני נותן לכם איזשהו טיפ תקשורתי. אני חושב שהכותרת של משרד החינוך צריכה להיות: ילד עסוק זה ילד בריא. מה שאני אומר כבר 5 שנים בכנסת הזאת יום-יום. ולמה אני מתחבר? למה שאמר עכשיו על החינוך הבלתי פורמלי, למה שאמר יושב- ראש מועצת התלמידים, ולמה שכל הורה מבין, שדקה אחרי שהילד יוצא מהבית ספר, לא נגמרים החיים; הם רק מתחילים, ורוב מקרי האלימות, ההתמכרויות, אף אחד לא דיבר על זה פה. תסתכלו על הדוח שקיבלנו ממבקר המדינה. אחד מכל ארבעה ילדים בכיתה ז' עד ט' נוגע בסמים. מדינה של התמכרות מתמדת והגרף רק עולה מזמן הקורונה. רק עולה. אלכוהול, סמים, הימורים, פורנו, הדבר הנוראי הזה. אנחנו צריכים להסתכל על התלמיד עשר שנים קדימה. מה ההשלכות לחיים הרגילים של היום תלמיד במדינת ישראל, ולכן כשאני אומר ילד עסוק זה ילד בריא, זה הרבה יותר חינוך בלתי פורמלי, זה תנועות נוער, זה אגודות הספורט, שהן כלי בלתי רגיל שאפשר לחזק אותו, זה פעילות שהילד יהיה לו אחרי הצהריים, כשיגיע הביתה גמור מת ושילך לישון, שלא יסתובב ברחובות, שלא יהיה עם הפלאפון. כמה שיותר עסוק. וזה מה שצריך משרד החינוך ללכת ל-10 שנים קדימה. פיזיקה זה חשוב, מתמטיקה זה חשוב, אנגלית זה חשוב, הכל חשוב, אבל מה שהכי חשוב זה קודם כל לשמור על הבריאות הנפשית והפיזית של מדינת ישראל קודם כל, ואנחנו לא בכיוון הזה, אז אני קודם כל רוצה להגיד שנה טובה ומוצלחת לכל הצוות המדהים של משרד החינוך, שאני מאוד מעריך אתכם, באמת, אתם יודעים. שתהיה שנה מוצלחת למנהלים והמנהלות שהם בעצם המנוע הדוחף של כל מערכת החינוך במדינת ישראל. אני מעריץ אתכם, המורים והמורות וכל הצוות של ההוראה, באמת מוריד בפניכם את הכובע, ואנחנו צריכים רק לחזק אתכם כמה שאנחנו יכולים. מצד שני, אנחנו צריכים לצאת מהקופסה, ולעשות דברים אחרת. אינה, את מכירה את האג'נדה שלי. אולי בסוף האסימונים נופלים, לאט לאט הם נופלים, ובסוף אנחנו נלמד מה שעשו בעולם - באיסלנד, בנורבגיה, בדנמרק, שבאמצעות החינוך הבלתי פורמלי שינו מדינה שלמה. תודה למנכ"ל על ההקשבה, ותודה רבה לצבי סוכות, שבמשך שלוש שעות לא שבר שום דבר, לא הרס שום דבר, והכול נשאר- - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הפטיש. בבקשה. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד חצי מילה. המנכ"ל דיבר על ההורים כפרטנר חשוב מאוד ואין שום מסגרת חוקית שמגדירה אותו ונותנת לו את הכלים. אני חושב שזה בסדר עדיפות עליון, כבוד המנכ"ל, כי גם יש נפילה בנושא החינוך אצל ההורים, כי החינוך מתחיל ומסתיים אצל ההורים, ואני ברשותך, צבי, רוצה לתת את החצי השני לנציגת ארגון הגננות, כי החינוך מתחיל בגני הילדים ושם ההשקעה, בבקשה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעשה על זה דיון שבוע הבא. דוברת: אני אעשה את זה ממש מהר, אני חושבת שזה נושא מאוד אקוטי וחמור שההתייחסות פה היא לא מספקת לגיל הרך. גני הילדים, אנחנו מתחילים עוד שנה עם 35 ילדים בכל גן. מדברים פה כל כך הרבה על האלימות. האלימות מתחילה בזה שאנחנו בגן, המקום שבו מלמדים את הילדים מיומניות של תקשורת, מיומניות של פתרון בעיות, המיומנויות האלה לא נלמדות. אנחנו נמצאים במצב חירום בגנים. לא סתם יש מחסור כל כך גדול. מר מאיר שמעוני אמר, שהמחסור תמיד יהיה מחסור כלשהו, אז בואו תתחילו בלהוריד 34 ילדים, 35 ילדים. אנחנו רוצים להגיע ל-20 ילדים בגן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סימון, לא תהיה לכם התנגדות בוועדת הסכמות לדיון המשך, נכון? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בעד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נעשה דיון המשך בעזרת השם, וזה ברור. זה לגמרי במצע. קריאה: לא גיל הרך ולא קליטת עלייה. זה שני נושאים שבמדינת ישראל לא קיימים. במשרד החינוך לא קיים דבר כזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ישבו פה בחדר 90 אנשים, אנשים פה בוועדה מדברים כשיש להם זכות דיבור, אלא אם כן הם חברים. קריאה: אני לא צריך זכות דיבור כי אתם לא מדברים על נושאים האקוטיים למדינת ישראל, גיל הרך וקליטת עלייה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> גור לא יהיה פה בשבוע הבא. לא הורידו תקציבים במסע הישראלי ולכן חלק מהערכים והמסעות שאנחנו מדברים עליהם והחשיבות ירדו. קוצץ בערך בחצי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גור לא בורח. גור פה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מסע ישראלי זה כל כך חשוב. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> א', כמו שסיכמת, יש הרבה נושאים שלא עלו פה. תכננו להעלות אותם. לא עלו, נעלה אותם בשבוע הבא לבקשתך, אחת. שתיים, אני אבקש מאתי סמנכ"לית של מנהל עובדי הוראה שאחראית על כל צורכי המורים, ממש דקה, ואחר כך אני אסכם. << דובר >> אתי סאסי: << דובר >> אני אתייחס לנושא של צורכי מורים, אז אני רוצה להגיד קודם כל, שאני מאוד מאוד שמחה שזה נושא שמאוד מאוד מעסיק את הציבור, כי בסופו של דבר מי שעומד מול התלמידים, מול הילדים, זה הגננת, זה המורה, ובלי זה אין שום תוכנית, ולכן אנחנו, גם משרד החינוך עוסק ועסוק בדבר הזה ממש ביום יום, ואני רוצה לחלק את התשובה שלי לשני חלקים: האחת, תשובה למיידי, והשנייה היא תשובה לטווח הארוך. הנושא של המחסור במורים הוא לא נושא שנולד היום, שלושה ימים לפני פתיחת שנה, גם לא אתמול וגם לא לפני מספר שנים, והוא כנראה גם לא ייפתר תוך יום אחד ותוך יומיים ולכן אני רוצה להתייחס אליו גם מתוך הטווח הקצר, אבל המיידי – סליחה, לא הקצר, המיידי, כי אנחנו בתוך שלושה ימים פותחים שנה וגם מתוך התייחסות לטווח הארוך. אז המספרים שאני כל הזמן שומעת, ואני חייבת להגיד שאני כל כך מופתעת, איך אנשים לוקחים לעצמם את הזכות להגיד כל מיני מספרים. 2,785, 5,829, 11,033, 31,223. סליחה, באיזה זכות אנשים שאינם מתוך משרד החינוך מחליטים מהו המחסור, מהן המשרות הפנויות שיש במשרד החינוך, כאשר בתוך משרד החינוך יש את המנהל שלי, שזאת האחריות שלו. האחריות שלנו והמטרה שלנו קודם כל היא לדעת באופן מדויק ולא מתוך שמועות, ולא מתוך הערוץ הזה, ולא מתוך הערוץ ההוא, ועם כל הכבוד באמת לכל התקשורת ולכל הערוצים, בסופו של דבר משרד החינוך אוחז בנתונים האמיתיים, וכשאנחנו אומרים כרגע, המחסור שלנו, והזכיר את זה המנכ"ל, אנחנו מדברים על 20 גננות ועל 800 מורים שחסרים לצורך פתיחת השנה במיידי, ב-1 בספטמבר. זה לא אומר שאנחנו יושבים ונחים והכל בסדר, לא, כי יש פה את מה שנקרא הסיפור האיכותי. מי נכנס ללמד, מה הכישורים שלו, מה הם תנאי הסף שבאמצעותם הוא נכנס ללמוד ולעבור הכשרה, האם הוא מלמד את המקצוע שלו הוכשר ואני שמה את זה בצד כי זה לטווח הארוך ופה משרד החינוך שוקד על תוכנית אסטרטגית לטווח הארוך שבעזרת השם, גם באמצעות הניו דיל וגם באמצעות המהלכים שאנחנו נעשה במינהל עובדי הוראה, אנחנו נגיע למצב שהאיכותיים ביותר ייכנסו למערכת החינוך, והטובים ביותר, ואני בטוחה שכל אימא וכל אבא במדינת ישראל יהיו שמחים ומרוצים שיש להם המורה והמורה הטובים ביותר. תודה רבה. קריאה: לא להתעלם מממלאי מקום, שנכנסים לגנים. הם לא פחות חשובים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. אדוני המנכ"ל. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תודה, היושב-ראש, תודה לכולם. אני רוצה לסכם בכמה משפטים. א', מודה לך שנשארת גם עד הסוף, בין אלה שנשארו עד הסוף, זה לא מובן מאליו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה תפקידי. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני גם רוצה לפרגן לך, לא מובן מאליו. במהות אני מצטרף לאמירה שאמרת. אני רק אומר, בצליל נכון, ילד עסוק לא מעסיק. ילד עסוק לא מעסיק, זה אחד. שתיים, תשים את השקופית האחרונה בבקשה של החינוך הבלתי פורמלי. אני אמרתי, הסתובבתי בכנסים שאמרתי בכל המנהלים והמחוזות, אמרתי דבר אחד מאוד פשוט: אם אנחנו רוצים בוגר מערכת החינוך, שיהיה סקרן, אחראי מסור, מתנדב, פעיל ועוד ועוד ועוד, זה רק קודם כל מתחיל דרך החינוך הבלתי פורמלי. משם זה מתחיל, שם זה נגמר. שם הוא לומד מה זה מנהיגות עצמית, מה זה דימוי עצמי גבוה, מה זה ביטחון, מה זה לעמוד מול קהל, מה זה להתנדב, מה זה להיות פעיל, מה זה לנסוע לצפון. איפה בני הנוער, הם עשו את זה, הם ביקשו לעלות לצפון, להתנדב במלחמה, באמצע המלחמה, ביקשו החרגות, החרגות כי פיקוד העורף לא אישר. הם התעקשו, אנחנו רוצים להתנדב. חבר'ה, זה הנוער שלנו, הם נוער נפלא, הם אנשים שיודעים מה הם רוצים, ואני מפרגן לכם, אחד. הקומה השנייה, חבר כנסת סימון, זה החינוך הפורמלי, לא הפוך. הקומה הראשונה זה כל מה שקורה בבלתי פורמלי. תנועות הנוער, המש"צים, המד"צים, ארגוני הנוער, חונכויות, מסעות, טיולים, של"ח ועוד ועוד ועוד. זה המסד הראשון. ולא הפוך. על זה בא המסד השני, או הקומה השנייה של ההיבט הלימודי. לכן זה הופיע פה שקופית. העברתי את זה לכל המנהלי בתי הספר בארץ, זו התפיסה. חינוך חברתי ערכי, זה מה שעכשיו דיברנו, לצד זה לימודי, הנושא הלימודי, זה החינוך השלם, הווה אומר החיבור בין הפורמלי לבלתי פורמלי. זה יביא אותנו באמת לבוגרים אחראים לפי מה שאנחנו רוצים שיהיה כבוגר רצוי במערכת החינוך, זה אחד. שתיים, הסוגיה של פתיחת שנה. קודם כל אני רוצה פשוט להודות גם למנהלים, גם למפקחים, גם למחוזות, גם לרשויות, גם להורים, גם לבעלי תפקידים כאלה ואחרים, הנהלת המשרד. יושבים פה כל הסמנכ"לים ובעלי תפקידים מאוד בכירים, שבאמת כמו שאמרת יו"ר הוועדה, באמת עבדו, עובדים וימשיכו לעבוד כי המלכה עוד לא הסתיימה, באמת לפתיחה שנה מטורפת, באמת, עם כל האתגרים, ולהזכיר שאנחנו עדיין בשגרת חירום, לצערנו. כי מה שקורה פה לא קורה בצפון ולא קורה במקומות אחרים. אנחנו צריכים לדעת את זה, לא להתבלבל, ואנחנו שם. מעבר לכל האתגרים הרגילים האחרים. אז קודם כל תודה באמת על ההובלה של הדבר הזה, זה אחד. שתיים לגבי פ"ז, שנת הלימודים. שנת הלימודים בעזרת השם תיפתח ב-1 בספטמבר בצורה מיטבית, אבל זה לא אומר שהכל ורוד. זה לא אומר שאין אתגרים. יש אתגרים מקומיים, נקודתיים, שאנחנו מטפלים. אפילו עכשיו תוך כדי. פה יש בעיה עם הילד, פה זה לא שובץ, פה חסרה פתאום גננת. אמרו שכן, אבל פתאום יש שינויים. פה אין מורה, פה המנהל החליט שהוא לא רוצה להיות מנהל ועוד ועוד. פה הורים אומרים, אם תאחדו את הכיתות ולא תוסיפו עוד, זה אנחנו משביתים את הלימודים. עכשיו בחיפה, כל מיני מקומות, מטפלים. אירועים נקודתיים, אנחנו על זה, מטפלים על זה. אני אישית מנהל את זה, אני אישית על הדברים האלה, יורד ברזולוציות הכי נמוכות, הכי גבוהות, הכי נמוכות שיש, על מנת שבאמת נגיע למעשה מיטבי של פתיחת שנה. זה לא מובן מאליו אבל זה חשוב. למשל ילדי חינוך מיוחד. אחד הדברים שאני אמרתי למנהלי מחוזות, ב-31 לאוגוסט כשמדווחים בחדר המצב, אחד הדברים שאני מודד אותם, כמה ילדי חינוך מיוחד לא משובצים או משובצים. נכון להיום, עוד לא סיימנו, תהליך של שיבוץ של ילדי חינוך מיוחד, אתם יודעים, זה תהליך מורכב; זה לא בחינוך הרגיל, שזה יותר פשוט. רשות משבצת וכולי, זה הליך הרבה יותר מורכב וכולי. נכון להיום יש 200 ילדים לא משובצים. זה ילך וייסגר, יש לי את זה ברזולוציות של רשות, של מחוז, של בית ספר וכולי. זה ייסגר, אנחנו נסגור את זה בעזרת השם. זה בעיניי אתגר שהוא לא פחות חשוב מכל הדברים שאנחנו מתעסקים. זה למשל אתגרים מיידיים לטווח קצר. יש את האתגרים לטווח הארוך גם בנושא צורכי מורים של מה שאתי העלתה פה. צריך לא רק לפתוח שנה ושנה שיהיו מורים ושיהיו גננות וכולי, כי זה יקרה בצורה כזו או אחרת; צריך גם לחשוב על איכות המורים, איכות מי שנכנס למערכת, ולכן אנחנו מרחיבים את המוסבים, קולטים אנשים מהייטק, קולטים עובדים, עושים ריצ'ינג אאוט לנושא של עובדי הוראה עבור מערכת החינוך, ממערכת הביטחון, מההייטק, מהאנשים שעזבו במשטרה, פורשי צבא, פורשי משטרה, פורשי מוסד וכולי, ופשוט קולטים אותנו אלינו למערכת, כולל עכשיו. אלה דברים שצריך שישנו את פני מערכת החינוך, כי זה הסיפור הגדול של מערכת החינוך. זה אנשים, זה מי זה המורים, כי איכות ההוראה נקבעת על ידי איכות המורים. אנחנו יודעים את זה. זה המחקר, זה המחקרים שמעלים, ואם אנחנו רוצים שתהיה איכות הוראה טובה ומערכת חינוך טובה, צריכים שיהיו לנו מורים טובים, גננות טובות, גננות מוכשרות. זה הפוקוס הגדול שלנו מכל הדברים. זה לא אומר שמה שלא, לא עושים; זה אומר שזה הפוקוס המרכזי שאנחנו הולכים לשים אותו. דבר לפני האחרון, אולי הייתי צריך להגיד את זה ראשון, אני רוצה לברך את רותם, שמעתם אותו. הוא לדעתי ראש הממשלה, לא עכשיו, יהיה בעוד, לא יודע, 10 שנים, 20 שנה וכולי. איש מדהים, יו"ר מועצת תלמידים. נפגשתי איתו יום אחרי שהוא נבחר לדעתי, שבוע הראשון. באמת, לא יודע, כל היו"רים הם באים מפתח תקווה, כנראה שיש משהו שם. מאחל לך הצלחה, באמת יישר כוח, באמת אתה מוביל את זה ביד רמה, באמת מברך אותך, ואנחנו לשירותכם כמובן. דבר אחרון, תראו, יש שקופית שאני חייב להראות לכם ובזה אני לפחות מסכם. אנחנו נמצאים בעידן של הבינה המלאכותית. טכנולוגיה בקצב מטורף, והכל, מה שהיה אתמול הוא לא רלוונטי למחר. פשוט כי הקצבים גדולים. אנחנו שם עם 720, עם הבינה, עם הכל. אבל, ואני בטוח שאנחנו נעמוד כמדינה, כחברה בעניין הזה, אני מוטרד רק מדבר אחד - בעידן של הטכנולוגיה המתקדמת הזאת, של הבינה המלאכותית, שלא נאבד את עצמנו לדעת, כי יש את הממד האנושי. אני קורא לו בינת הלב. זו השקופית, עברה דרך אגב את כל המנהלים בארץ ואת כל המחוזות. זו השקופית, אמרתי להם: תזכרו את זה, זכרתם את הכל, מבחינתי. מה היא אומרת? אני לא מוותר על הטכנולוגיה או הבינה המלאכותית ככלי, כי אי אפשר, אחרת לא נהיה רלוונטיים, לא נהיה רלוונטיים, אבל אסור לנו לאבד את בינת הלב. הלב, מה שיש פה, יש רק לאנשי חינוך. רק מורה, יועצת, מורה, יועצת, גננת, מנהל וכולי, יש להם את זה. הם התשתית האנושית. שלא נאבד את זה ולא נאבד את עצמנו לדעת, כי יש את הקלוד שאם אתה פותח אותו - דרך אגב הוא נחמד, אני למשל כתבתי לו, אני מתכתב איתו המון, עובד איתו המון, גם את ג'מיני וכל הזה, נכנס, אומר לו: שלום, תכין לי בבקשה מצגת - אמיתי דרך אגב, אמיתי כל מה שאני אומר - תכין לי הרצאה להיערכות לפתיחת שנת לימודים למחוז חיפה. טיק טיק טיק, באמת תוך שתי דקות, הכין לי ממש עקרונות, אתגרים, במחוז חיפה, רלוונטי למחוז חיפה. << דובר >> רותם גטריידה: << דובר >> איך יעשו את זה עכשיו בחטיבות עם ה-AI? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> שאלה טובה. ואז הוא שואל: אתה צריך עוד משהו? אני אומר לו: כן, אתה יכול להכין לי מצגת? אז הוא מכין לי מצגת, אבל המצגת זה 30-40 עמודים. אני אומר לו: אתה יכול לקצר לי את זה, לדייק לי את זה לפה, תדייק את הנושא הזה, תשים איפה הכלים, כל התוכניות של הבלתי פורמלי ועוד. הוא מכניס, מסדר, משנה, בקיצור, אחרי איזה 5 דקות שאני איתו, הוא מכין לי מצגת. אתה רוצה עוד משהו? אני אומר לו: לא, תודה רבה - אני מקצר. אומר: אם אתה תצטרך עוד משהו, אני כאן, מכירים את זה? ואז מה הוא עושה לך? הוא עושה לך סמיילי כזה קטן. לכאורה אתה אומר, וואלה מה זה, אחלה, נתן לי חומרים, נתן לי זה, נתן לי אפילו משוב, נתן לי סמיילי. לא תמיד אנחנו נותנים משוב לתלמידים, או למורים או לצוותים החינוכיים. נתן לי אפילו סמיילי, אז אני אומר: זה נכון, אבל מה חסר לי בסמיילי הזה? חסר לי משהו אחד הכי חשוב: זה הנשמה היתרה. זה מה שחסר, וזה בינת הלב, ואסור לנו בעידן הזה של היום ומחר ומחרתיים לאבד את עצמנו לדעת, ולכן המתח והדבר הכי חשוב, האתגר הכי חשוב זה לדעת לשמור ולאזן בין הבינה המלאכותית לבינת הלב. אני מאמין שאם אנחנו נוביל את זה ונהיה עם זה, זאת השקופית שאומרת הכל מבחינתי, אנחנו נהיה במקום אחר. תודה רבה לכם. << דובר >> רותם גטריידה: << דובר >> עדיין לא ענית איך תוכנית 720 תיושם בפריפריה בלי טלפון. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> נעלה את זה בשבוע הבא? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפשר שבוע הבא. << דובר_המשך >> מאיר שמעוני: << דובר_המשך >> מרב שנמצאת פה, סמנכ"לית של החדשנות, תציג את זה, אבל מייד אחרי השיעור היא תיתן לך שיעור פרטי איך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קודם כל תודה רבה אדוני המנכ"ל. אני חייב לומר שממש במשפטים האחרונים שלך ריגשת אותי באופן אישי מאוד, כי אני גם מרגיש שאנחנו, העולם כולו עומד באתגר הזה וזה שמנכ"ל משרד החינוך מזהה את הנקודה שהייתה, אני רואה גם את הילדים שלי, בכלל בני הנוער, כולם, גם כולנו, גם המבוגרים, זה מאוד קל להתבלבל בתפר הזה, לאבד את עצמנו לדעת, וזה שכמנכ"ל אתה מזהה את הדבר הזה כאתגר, איך אמרת - האתגר הכי גדול שלנו, אז זה מרגש ברמה האישית. בכל אופן, אני חושב שכל מדינה בעולם חייבת מערכת חינוך טובה, אבל יש רק מדינה אחת בעולם שאם לא תהיה לה מערכת חינוך טובה היא פשוט לא תהיה, זו מדינת ישראל. אנחנו יותר קטנים מכל האויבים שלנו. הם חזקים, רבים מאתנו ואנחנו פשוט חכמים וטובים מהם, זו האמת, ואנחנו, אם אנחנו לא נשמור על המציאות הזו, אנחנו באמת לא נהיה. אין לנו פריבילגיה, אין לנו פריבילגיה לחפף, אין לנו פריבילגיה לא להיות הכי טובים, אין לנו פריבילגיה לבוא ולהגיד: טוב, יהיה בסדר, כי אם אנחנו לא נהיה יותר חכמים וטובים מהאויב, והזכיר המנכ"ל את הבינה המלאכותית, היום הכל מתקדם בצעדי ענק, אנחנו חייבים לשמור על היתרון שלנו, כי אם אנחנו לא נשמור על היתרון, אנחנו לא נהיה. יש כאן רבים, רבים, רבים מאתנו שיעשו את זה ברגע שהם רק יוכלו. ולכן האתגר הזה הוא כל כך כל כך חשוב בעיניי. אתם שיושבים כאן, אם זה השר שהיה כאן והמנכ"ל וכל הצוות הבכיר של משרד החינוך, אתם העתיד של מדינת ישראל במובן הקיומי של המילה, לא במובן המטאפורי, ואם אתם לא תעשו את מה שצריך, לא יהיה עתיד למדינה הזו, וזה נכון כמובן אליכם, ולכן תודה ענקית על העבודה שאתם עושים לאורך כל השנה כולה, בעיקר בימים האלה. אני בטוח שהמשפחות שלכם בקושי רואות אתכם בימים האלה, ואני חייב לומר כיו"ר ועדת חינוך, ואני בטוח שבשם כל מדינת ישראל, תודה גדולה גדולה גדולה על העבודה שלכם. זה משהו שבאמת זה הקיום, המשך הקיום של מדינת ישראל בדרככם, למנהלי ומנהלות בתי הספר, המורים והמורות, אנשים שבאמת - צריך לייקר את הדבר הזה, אני אומר את זה, אנחנו מדברים על זה המון כאן בוועדה, אבל זה העתיד של עם ישראל. זה מי שאחראי להוביל את המדינה הזאת, שתמשיך להתקיים, שתמשיך להיות מפותחת, שתמשיך להוביל את העם היהודי קדימה, ואת הילדים שלנו, כמובן של כולנו, וכמובן לילדים ולילדות שעולים לבתי הספר והנערים והנערות בתיכונים ובאקדמיה - האקדמיה זה עדיין לא בשבוע הבא, אבל כולם, כל מי שמתחיל את הלימודים, חבר'ה, אנחנו כאן מהכנסת, נעשה הכל כדי שיהיה לכם טוב, כדי שהדבר הזה יתחיל בצורה טובה, ואתם תקבלו את כל הכלים שצריך במדינת ישראל כדי באמת לבוא ולהצליח ולהתפתח. השמיים הם הגבול, כל אחד יכול להיות הכל. אני תמיד כמחנך, הייתי פעם מחנך, אני זוכר שכשנכנסתי הייתי מחנך של כיתה ט', ובאתי לכיתה ואמרתי לתלמידים: תקשיבו, אנחנו לא מכירים, אבל אני נכנס לכיתה בידיעה שכל אחד מכם יכול להיות הרמטכ"ל הבא של מדינת ישראל, יכול להיות ראש הממשלה, יכול להיות זה. זה תלוי בכם, לא תלוי בי, תלוי בכם, קצת בי, אבל הרבה בכם, אז זה בסוף המסר. תשאפו רחוק, תגיעו רחוק, ובאמת שוב תודה רבה לכולם, וכאמור אנחנו נעשה גם דיון בשבוע הבא, עוד שבועיים, מתי שיתאפשר, תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:20. << סיום >>