פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 27 הוועדה המשותפת של ועדת החינוך התרבות והספורט וועדת הפנים והגנת הסביבה לפי חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל תשל"ו–1977 07/09/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 2 מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת החינוך התרבות והספורט וועדת הפנים והגנת הסביבה לפי חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל תשל"ו–1977 יום שני, כ"ה באלול התשפ"ו (07 בספטמבר 2026), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> בקשת שרת התחבורה לקידום שני מיזמים דחופים בתחומי מקרקעי ביה"ס החקלאי מקווה ישראל. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו משה טור פז מוזמנים: פרופ' אבי שמחון – יושב-ראש הוועדה הלאומית לכלכלה יובל אדמון – סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה יוחאי דוידוב – עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דוד טמיר – עו"ד, סגן היועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולדמיר סימון – מנהל אגף בכיר פרויקטים מנהל תשתיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים איתי אמיר – מנהל אגף בכיר מדידה תכנון וכלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עופר זיו – מנהל הדיור הממשלתי, חשכ"ל, משרד האוצר דורין שעשוע שמחון – חברת אשד, הדיור הממשלתי, חשכ"ל, משרד האוצר אסתי מלאכי – חברת אשד, הדיור הממשלתי, חשכ"ל, משרד האוצר נטלי נבון מרום – חברת אשד, הדיור הממשלתי, חשכ"ל, משרד האוצר הילה קפלן רענן – יועמ"ש המינהל ההתיישבותי, משרד החינוך (בזום) תום פישר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה - תכנון ובניה, משרד המשפטים מעיין נבון שלום – מתמחה, משרד המשפטים אילה גלדמן – מנהלת אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה רן שמאלי – ראש אגף תכנון, משרד החקלאות וביטחון המזון שירן פרי – מנהלת תחום תכנון נחלים וניהול נגר, משרד החקלאות וביטחון המזון נטלי גולדרינג כברה – עו"ד, סגנית היועצת המשפטית לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א, מינהל התכנון יואב להב – מנהל תחום תשתיות בוועדה המחוזית ת״א, מינהל התכנון אדם רוס – מנהל אגף תשתיות לאומיות באגף מטרו והסעת המונים, מינהל התכנון שרית גולדשטיין – מנכ"לית מקווה ישראל, בית הספר החקלאי מקווה ישראל יוסי עטון – עו"ד, בית הספר החקלאי מקווה ישראל רחלי הכט – עו"ד, מנהלת הקליניקה לרגולציה סביבתית, אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת בר אילן יעל אטקין – נציגה, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל יובל רגב רודריגז – מנהל פרויקט תשתיות תחבורה ציבורית, חברת נתיבי איילון אורי כפרי רבי – מ"מ ראש אגף תת"ל, חברת נתיבי איילון טלי מורלי – מנהלת מרחב ת״א, רשות מקרקעי ישראל אייל קוצר – סגן מנהל אגף תכנו- נתיבי ישראל גדי מושקוביץ – נתיבי ישראל ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בקשת שרת התחבורה לקידום שני מיזמים דחופים בתחומי מקרקעי ביה"ס החקלאי מקווה ישראל. << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> טוב, שלום לכולם, צהריים טובים, אנחנו מתחילים ישיבה משותפת של ועדת החינוך וועדת הפנים, כחוק, בנושא מקווה ישראל. יש לנו פה שני נושאים שונים. בקשת שרת התחבורה לקידום שני מזמים בתחומי מקרקעי בית הספר מקווה ישראל. נירה, בבקשה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נתחיל בסקירה קצרה, אז באמת הוועדה מתבקשת לשנות את ייעוד המקרקעין של מקווה ישראל מחקלאות לבנייה במסגרת שתי תוכניות שונות שלא תלויות זו בזו וגם נמצאות בשלבים שונים של הליכי תכנון. לגבי שתיהן, הליכי תכנון שטרם הסתיימו מבחינת תוכניות, שתי תוכניות שטרם הופקדו. מדובר בשטחים שכיום מתקיימת בהם פעילות חקלאית של בית הספר. הפרויקטים שמתבקש עבורם לשנות את ייעוד המקרקעין הם הקמת מה שנקרא מובל, איזשהו צינור הובלה לים לניקוז נחל איילון, להזרמת עודפי מים לים בשעת חירום, זה על רקע הצורך להצר את נחל איילון על מנת לאפשר סלילת מסילה רביעית, מסילת רכבת. אני אגיד בסוגריים שזה כי יש כאן הרבה חברות, זה מבוצע על ידי חברת נתיבי ישראל, ומקודם על ידי ועדת התכנון המחוזית של תל אביב, בעצם מדובר בשינוי ייעוד קבוע לצינור, סוג של הפקעה של הקרקע, מה שנקרא, לתמיד. הצינור אמור להיות מוטמן ולמעשה החלק שיהיה מעליו, תישאר קרקע שניתן יהיה להשתמש בה על ידי בית הספר, אבל יידרשו שם מקרקעין נוספים להקים אתר תחזוקה, כביש גישה, פתח ביקורת, ממה שאני מבינה כ-18 דונם. הדברים יוצגו במדויק. הפרויקט השני, תת"ל 149, מה שמקודם על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות ומבוצע על ידי חברת נתיבי איילון, מדובר על פרויקט רחב היקף הרבה יותר, להקים פתרון זמני לסגירת התחנה המרכזית החדשה ישנה בתל אביב לתקופה זמנית של 25 שנים, אם אני מבינה נכון, עד ליישומה של תוכנית שגם היא איננה מאושרת עדיין, שנקראת מתחם בן צבי, שתהיה מערבית יותר – כל הדברים גם אני ביקשתי שיראו בתסריט, במפות – מתחם תת-קרקעי גדול שאמור להיות בעצם המטרו באזור הזה. לצורך זה מתבקש לשנות את ייעוד המקרקעין על פני 134 דונם מהשטחים החקלאיים. מדובר בהקמת מסוף נוסעים, על כל מה שכרוך בכך, תחנות תדלוק, תחנות טעינה חשמלית, מסוף נוסעים, עמדת טיפולים, חניון לילה, אני מניחה שגם זה יובהר בצורה מפורטת. גם כאן התוכנית עדיין לא הופקדה, שם ממתינים למסמך סביבתי, טרם נשמעו הערות ציבור. אליי הובא גם משהו משר החקלאות. נתחיל עם העניין המשפטי. לפי חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל, סעיף 4, יש איסור עקרוני על שינוי ייעוד מקרקעי בית הספר שלא לפי יוזמת שר ובאישור שרי החינוך, התרבות והספורט, החקלאות, הפנים, וועדה משותפת של חינוך ופנים בכנסת – הוועדה הזאת, שהוקמה לצורך העניין הזה. החוק בא להגן על מקרקעי מקווה ישראל וקבע, יש גם חסמים נוספים, למשל כל עסקה שדורשת אישור במקרקעי בית הספר מחייבת אישור של שני השרים. מקרקעי בית הספר החקלאי מקווה ישראל מוגנים לתכלית של בית ספר שאמור לחנך לחקלאות, , חיי חקלאות ולהתיישבות. זו פעם ראשונה שאנחנו עושים את ההליך הזה בוועדה. הפעם היחידה שאני מכירה שאושר שינוי ייעוד מקרקעין, זה נעשה בחוק, ב-2018 בחוק ההסדרים, נקבע שניתן יהיה להשתמש בקרקע וזה לא ייראה כשינוי ייעוד, שימוש לדרך או העתקת תשתיות שמטרתם הקמת מסילת ברזל שעוברת בתוואי בין תל אביב ללוד כך שיהיו ארבע מסילות ברזל. כלומר, נעשה בעבר תיקון, אבל זאת פעם ראשונה שהוועדה הולכת לאשר, אני מניחה, בוודאי בסדרי גודל כאלה, שינוי ייעוד בהיקף כזה ולפרויקט רחב היקף. אני רוצה, חברי הכנסת, איזה שהם דגשים לסדר של הדיון, בגלל שזאת באמת פעם ראשונה וזה הליך שגם אנחנו פחות מכירים אותו בלשכה המשפטית. אז קודם כל, מדובר בשתי בקשות נפרדות וניתן גם לדון בהן בנפרד, לאשר אותן בנפרד, הן לא תלויות אחת בשנייה על אף שיש שם איזשהו חלק משותף שאני מבינה שקיים בשטח. דבר שני, הוועדה יכולה לאשר, לא לאשר, אבל היא יכולה גם לאשר בתנאים, זו תמיד פרוגרטיבה שקיימת כאשר אנחנו בכנסת מאשרים או לא מאשרים משהו, אפשר גם אישור חלקי לזמן יותר קצר, אישור שתלוי בקבלת דיווח עיתי, על התקדמות של תוכנית או קבלת דיווח אחרי זמן מסוים. ניתן להתנות תנאי, למשל, שההסכם עם מקווה וישראל יובא לעיון הוועדה או לאישורה בשלב מסוים. אני רק ככה פורסת את האפשרויות. ודבר נוסף, ואני גם העברתי את זה לגורמים, שהאישור של הוועדה צריך להיות ספציפי וברור ביחס לשטח שהיא מאשרת, מיקומו, מיקומו בליווי של איזשהו תסריט וגודלו של השטח. זה למען כל הצדדים ולמען הסדר הטוב בעתיד, אם יהיו התנגדויות, כי עדיין לא נשמעו התנגדויות תוכניות האלה, שיהיה ברור מה הוועדה הזאת מאשרת, ולכן אני גם ביקשתי שהדברים יאמרו, ביקשתי גם לראות מסמך כזה אולי עם שרטוט ברור לטובת כולם. השאלות שעולות לגבי הצינור הן לעניין של עומק ההטמנה, עד כמה זה משפיע על הקרקע, פגיעה ברצף, איפה עומד הנושא של תסקיר השפעה על הסביבה. לגבי תוכנית מסוף הנוסעים הזמני, יש את עניין הזמניות לתקופה מאוד מאוד ארוכה. האם בכלל ניתן יהיה לעשות איזה רסטורציה של הקרקע הזאת, אחרי כל כך הרבה שנים, לקרקע חקלאית. אנחנו מדברים על שינוי ייעוד זמני, אבל האם הקמת מסוף נושאים על כל הכרוך בכך, עם תחנת תדלוק וכדומה, היא משהו, אני חושבת על אדמות תע"ש בזמנו ברמת השרון, האם זה משהו שבכלל יאפשר אחר כך שימוש קרקעי, אפשר יהיה להחזיר את הקרקע הזאת לקדמותה, האם זה מופיע בהסכם, בהסכם השכירות עם מקווה ישראל, וגם נשמע איפה הדברים עומדים מבחינה משפטית, כי אני מבינה שגם לגבי הקרקע עצמה יש לרמ"י, שהיא הבעלים של הקרקע, איזה שהן השגות לגבי המבנה המשפטי של איך הקרקע הזאת עומדת, איך מקווה ישראל יפוצה, איך הקרקע עומדת לחזור אליו. אני חושבת שזה מספיק בשלב הזה, כדאי שנשמע את החברות הממשלתיות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נשמע קודם את נציגת מקווה ישראל, תני לנו סקירה. << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> אני שרית גולדשטיין, מנכ"לית מקווה ישראל, תודה עבור הדיון. לגבי הפרויקטים הספציפיים האלה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תני לנו קודם כל סקרה על אודות מקווה ישראל. מה קורה שם היום? מה קורה עם השטחים? << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> מקווה ישראל הוא קמפוס חינוכי חקלאי שהמטרה שלו כבר 156 שנה, והוא עושה אותה בהצלחה רבה, זה לחנך את המדענים, החקלאים והיזמים של דור העתיד הישראלי בחקלאות. מדינת ישראל נמצאת בחזית הזאת, בחזית של מחקר, רואים את זה באוניברסיטאות, רואים את זה בחברות סטארט-אפ והתפקיד שלנו, ההיסטורי, העכשווי והעתידי זה להכשיר את אותם צעירים וצעירות שימשיכו לעסוק בתחום, בין אם זה בעולמות של חקלאות ממש בידיים, בין אם זה בעולמות של יזמות ובין אם זה בעולמות של מחקר ומדע. יש כאן נציגים של משרד החקלאות יוכלו להסביר יותר טוב ממני על האתגרים של החקלאים ועל הזדקנות האוכלוסייה הזאת, וכולנו יודעים עד כמה ביטחון מזון הוא חלק מהותי שמאפשר בעצם התפתחות של מדינה. חווינו את זה על בשרנו כולנו גם בשנים האחרונות, וזה התפקיד העיקרי שלנו. מתלמיד אחד שמוכר אבטיחים בירושלים לפני 156 שנים, מקווה ישראל פתחה את שנת הלימודים הנוכחית עם 1,950 תלמידים בשלושה בתי ספר שש שנתיים, למעלה מ-300 מתוכם תלמידי פנימייה מכל רחבי הארץ והעולם. עבור תלמידי הפנימייה שלנו, הכפר הוא הבית היחיד, היו לנו תלמידים גם כל החופש הגדול, ובעצם 365 ימים בשנה. הצוות, המדריכים, זה המקום היחיד שהם קוראים לו בית. חצי מהחניכים הם באים או עולים חדשים או במסגרת תוכנית נעל"ה ולהם בכלל אין עורף משפחתי בישראל. במקווה הם לומדים את כל מה שאפשר לדעת על ציונות ועל אהבת הארץ ועל מה זה להיות ישראלי במדינת ישראל, וזו עשייה חינוכית חקלאית שאנחנו מאוד מאוד גאים בה. איפה כל הקסם הזה נעשה? כל הקסם הזה נעשה על שטח בלב גוש דן, עין הסערה, מה שנקרא. זה לא נעשה רק בכיתות, יש משק חקלאי, אני לא אלאה את הוועדה, אבל גם ענפי חי, גם ענפי צומח, גם חקלאות מתקדמת, אם זה באמצעות רובוטיקה ורחפנים, ואם זה באמצעות שותפות עם חברות יזמיות. תלמידים אצלנו יודעים איך לחלוב פרה והם יודעים איך לגדל גידולים ורטיקליים, שזה משהו סופר חדשני. וזה פחות או יותר, זה על קצה המזלג מקווה ישראל היום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על כמה שטח אתם יושבים היום? << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> בערך 3,300 דונם שהגבולות שלו בדרום הם רחוב מקווה ישראל בחולון, בצפון זה פארק אריאל שרון, בעצם הגבולות של נחל איילון, במזרח חולון ואזור ובמערב חולון ותל אביב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוך השטח מעובד? << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> כל השטח מעובד. השטח שמצפון לכביש 44 מעובד היום לחיטה. הוא היה מופקע במשך למעלה מחמש שנים לטובת עבודות התארגנות של המסילה הרביעית. מצפון לכביש 1 יש שטח של כ-700 דונם שלא מעובדים היום בגלל שעבודות המסילה הרביעית עדיין מתבצעות. מדרום לכביש 44, שטח המחנה שלנו, כל השטח מעובד, 280 דונם מטעים, מאות דונם חיטה, רפת, לול, אורווה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם משתמשים בכל השטח. << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> אנחנו משתמשים בכל השטח - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמה שטח התוכניות האמורות תגרענה מכם? << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> אני לא מומחית תכנון. לפי הנתונים שאני מכירה, ועל דעתי בלבד, אני מפרידה בין התוכנית של המובל שבסופו של דבר עתיד להיות תת קרקעי והאתגר הגדול יהיה לנהל את תקופת ההתארגנות שתדרוש שטח התארגנות, ולאחריה צריך שהקרקע הזו תוחזר לקדמותה. אני לא יודעת להגיד במדויק מה שטח ההתארגנות כי לא ראיתי עדיין תוכנית סופית של זה. בגדול, לכשיוטמן המובל למיטב ידיעתי והבנתי, אפשר יהיה להמשיך לעשות, להשתמש בשטח הזה לגידולים חקלאים ואני אומר גם, כשהנושא הובא בפני דירקטוריון מקווה ישראל – מקווה היא גם חברה ממשלתית – כשהנושא הובא בפני דירקטוריון ישראל, הדירקטוריון, יו"ר הדירקטוריון, הדירקטורים, כולם מבינים את החשיבות הלאומית, אף אחד לא רוצה לראות ילדים טובעים במעלית בדרום תל אביב, אנחנו רוצים, אנחנו חברה ממשלתית, לקחנו חלק בהקמה של המדינה הזאת הרבה שנים, אנחנו רואים את עצמנו כחלק מהמדינה, אנחנו מבקשים שתוך הדבר הזה, תוך כדי הדבר הזה גם יישמרו הזכויות שלנו, ולכן האתגר הגדול בתוכנית המובל הוא באמת וידוא שאחר ההתארגנות השטח חוזר לקדמותו. יחד עם נתיבי ישראל אנחנו נמצאים בשלבים סופיים של גיבוש מסמך הבנות, מסמך עקרונות לטובת העניין הזה, המסמך הזה עדיין לא הושלם ולא נחתם ואם יורשה לי אני מתייחסת לדברים של עורך דין רכלבסקי, הייתי שמחה אם הוועדה הייתה מתנה את האישור בקיום של הסכם כזה. לגבי תוכנית המסוף, אני מכירה שטח של 40 דונם, שזה השטח ששוחחנו עליו עם נתיבי איילון ועם משרד התחבורה. גם כאן, קיבלנו פנייה ממשרד רוה"מ וממשרד התחבורה שהציגו את הנושא כנושא לאומי, פינוי המפגע של התחנה המרכזית בתל אביב. התקיימו בדירקטוריון שלנו מספר דיונים בנושא והדירקטוריון השתכנע שאכן מדובר כאן גם כן בפרויקט שהוא פרויקט שיש לו ערך חברתי לאומי, כמו שאמרתי, אנחנו רואים את עצמנו חלק מהמדינה הזו, אנחנו לא נבדלים. אנחנו גם מודעים למקום שלנו בגוש דן, זאת אומרת אנחנו רוצים להיכנס מתחת לאלונקה, אבל גם פה אנחנו מבקשים שהזכויות שלנו יישמרו. זאת אומרת שאם למדינה אין ברירה אחרת אלא לייצר את מסוף התחבורה הציבורית על שטחי מקווה ישראל לתקופה זמנית, שהזכויות שלנו יישמרו, שהשטח לא יופקע מאיתנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קיבלתם פיצוי על הקרקע? << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> יש לנו טיוטה של הסכם עם הדיור הממשלתי שהיא עדיין לא נחתמה, ההסכם והתוכן שלו כמו שהוא היום הוא על דעתנו ואנחנו חיים איתו טוב. אני אגיד רק מילה אחרונה ברשותכם לגבי חזרה לשטח חקלאי. אני רוצה להיות לחלוטין כנה עם כל מי שיושב כאן. סבירות מאוד נמוכה שאחרי 25 שנה, שטח שהוקם בו מסוף, אפשר יהיה לגדל עליו חיטה, אבל כן אפשר יהיה לעשות עליו שימושים חקלאיים אחרים. כשאנחנו היום מגדלים בחממות תותים, גידולים ורטיקליים, עושים את זה בחממות, זה לא על הקרקע, זה משהו שהוא אפשרי, זאת אומרת שאני מאמינה שגם בעוד 25 שנה השטח הזה יוכל לשמש למטרות חקלאות, לא יוכלו לקום עליו מטעים. בסבירות גבוהה לא יוכלו לקום עליו מטעים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה הגישה לציבור הכללי לא פתוחה? << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> הגישה פתוחה למקווה ישראל, תחת מגבלות ובקרה. << אורח >> רחלי הכט: << אורח >> היא לא באמת פתוחה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אני רוצה לבקר מחר בגן הבוטני הראשון שהוקם במדינת ישראל, אני יכול לבוא? << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> אדוני צריך לתאם. מקווה ישראל הוא קמפוס חינוכי חקלאי - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שגודלו כגודל העיר גבעתיים. << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> ששטח המחנה שלו, ובו נמצאים המחנה, המשק והגן הבוטני משתרע על שטח של כ-1,600 דונם. זה הקמפוס, התלמידים שלנו לומדים בגן הבוטני, התלמידים שלנו הולכים לרפת, אני מזמינה את אדוני לסיור לראות את זה בעין, ולכן מתוך הבנה שמקווה ישראל הוא לא רק קמפוס חינוכי חקלאי, שמשהו הוא משהו כל כך הרבה זמן, יש לו גם משמעות של מורשת, אנחנו מכבדים את זה, אנחנו מחזקים את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שמאחר שמדובר בשטח שיש לו חשיבות מורשתית אקולוגית וסביבתית אדירה, אולי חד פעמית במדינת ישראל, ראוי לפתוח את שעריו בפני הציבור ולאפשר לציבור הישראלי בכללותו ליהנות מהערכים הנפלאים של המורשת של ההיסטוריה של התרבות, של הסביבה, לא כן? << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> אבל אז המורשת החינוכית לא תוכל להתקיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז צריך לסגור את עיר דוד כי במידה שהיא פתוחה לציבור הישראלי אז מה קורה? << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> לעיר דוד נכנסים על ידי רכישת כרטיס מראש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לקנות כרטיס? << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> אתה לא צריך לקנות כרטיס, אתה יכול לתאם ביקור. יושבת כאן יעל מהמועצה לשימור אתרים. << אורח >> רחלי הכט: << אורח >> אנחנו ניסינו ולא הצלחנו. אנחנו הקליניקה לרגולציה סביבתית, אנחנו מייצגים את תושבי חולון, הגשנו ערר נגד תוכנית מתאר מקווה ישראל בדיוק על הדבר הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דוברת הוועדה מציינת שהבת שלה הייתה שם בטיול בית ספר. << אורח >> רחלי הכט: << אורח >> היא שלמה כנראה עבור הסיור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה נראה לא סביר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יוראי, זה לא הנושא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שבכל הסדר עתידי שקשור במקווה ישראל צריך לוודא שהוא פתוח, בצורה מבוקרת, אבל שאזרחי ישראל יוכלו להיכנס לשטח הנהדר ששייך לאזרחי ישראל כדי לחוות את הערכים. אתם חולשים על אזור נהדר. << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> הם נכנסים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה ביקרו במקווה ישראל בשנה האחרונה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יוראי, הדברים הובהרו. << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> במקווה ישראל פועל מרכז מבקרים, אם לא היינו רוצים שהציבור ייכנס, לא היינו מפעילים מרכז מבקרים. יש אירועים שהם פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום כאשר יש סבסוד ממשלתי, מרכז המבקרים מופעל בשיתוף פעולה יחד איתנו עם המועצה לשימור אתרים. מעבר לזה בשנים האחרונות הממוצע, קורונה, מלחמות, כ-25,000 מבקרים, אנחנו מאוד מאוד רוצים להגדיל את זה, גם פועלים אקטיבית לטובת העניין הזה. פנינו לעיריות חולון ותל אביב והצענו לכל בתי הספר בחולון להגיע חינם אין כסף למקווה ישראל, רק בתיאום. נשמח להראות את המורשת למבקרים ובלבד שזה לא פוגע במורשת החינוכית שלנו, כי המורשת הזו היא הלב של המקום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה, הדברים ברורים. משרד התחבורה. << אורח >> ולדמיר סימון: << אורח >> צהריים טובים, יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת, שמי ולדימיר סימון, מנהל אגף בכיר פרויקטים, מנהל תשתיות, משרד התחבורה. אני אתן הקדמה קצרה מאוד אחרי כל מה שנאמר לגבי מובל ניקוז וחשיבותו, ואני אעביר את רשות הדיבור מחברת נתיבי ישראל שיוכל להתייחס לדברים טכניים. משרד התחבורה מקדם אחד הפרויקטים המסילתיים החשובים ביותר, תוספת מסילה רביעית בפרוזדור איילון, המיזם ,צפוי להגביר ביקוש ושימוש ברכבת ישראל, תדירויות וכן הלאה. הפרויקט נמצא בביצוע מאוד מאוד מתקדם, מבוצע על ידי שתי חברות תשתית של המשרד, חברת רכבת ישראל וחברת נתיבי ישראל, כאשר תוכנית מסילה רביעית אושרה במוסדות תכנון בות"ל – נתבקשנו לא כתנאי להפעלה, אני מדגיש את זה, לא כתנאי להפעלה ולביצוע פרויקט, אלא בנוסף – לקדם פרויקט מובן ניקוז לים. חלק מהפרויקט של מסילה רביעית הוא בעצם הצרת נחל האלון כחלק מהפגיעה בזרימת בנחל איילון. חברת נתיבי ישראל מבצעת פרויקטים ניקוזיים בסדרי גודל של כמעט 1.6 מיליארד, מפעל ניקוז בפארק אריאל שרון, פתרונות במעלה, פרויקטים אדירים בתחום הניקוז. בכל מקרה ובכל זאת, מוסדות התכנון הטילו עלינו לקדם מובל ניקוז לים, פתרון ניקוזי שצפוי לתת מענה לא רק לנושאי תחבורה עכשוויים ועתידים אלא גם לנושאים של נדל"ן, תעסוקה, מגורים קיימים, כל השכונות של דרום תל אביב וכולי. לפרויקט הזה לקידום שלו, לפחות כרגע כי תכנון סטטוטורי יש תמיכה מלאה גם של רשות ניקוז, גם של ות"ל, גם של מל"ל רואה בזה חשיבות רבה. הפרויקט הזה הוא קריטי לא רק לתחבורה וגם לסביבה אלא גם כהיערכות למה שנקרא שינויי אקלים אדירים. אני מציע שנעביר את רשות הדיבור לנציג חברת נתיבי ישראל, הוא ייתן לכם את כל הסקירה ככל שתרצה להעמיק באירוע לגבי פרטים טכניים של ההשתלבות של שני הדברים מקווה ישראל והמובל. << אורח >> אייל קוצר: << אורח >> שלום ליושב ראש, שלום חברי הוועדה, אייל קוצר, חברת נתיבי ישראל, אם אפשר רק לשים את המצגת שנוכל להעביר את השקפים. אז כפי שידידי ממשרד התחבורה הסביר, אנחנו בעצם פרויקט משלים לפרויקט של המסילה הרביעית באיילון שאושר לפני מספר שנים, וכחלק מהעבודות שנעשות כרגע בתעלת איילון על מנת לעצר אותה ולבנות את המסילה הרביעית. חברת נתיבי ישראל, בשנים האחרונות, עובדת ומקימה את פארק. אריאל שרון. מי שנוסע לאורך כביש מספר אחד רואה את עבודות האפר האדירות שנעשו שם, או את עבודת האיגום שהסתיימו ומוכנות לחורף, למעשה גם יש שם את הסכרים שהסתיימו וגם זה כבר מוכן לחורף הקרוב, ולפיכך אנחנו יכולים להיות קצת יותר רגועים שבעבור גוש דן יש לנו פתרון לאירוע הסתברות של 1:30. הפרויקט שאנחנו מקדמים כיום בוועדה המחוזית תל אביב נקרא המובל לים, בסיכומו של דבר זה פתרון שמתחבר לאותו פרויקט שאנחנו מדברים עליו של פארק אריאל שרון ויש שם מגלש שמאפשר זרימה של מים ממצב שבו אזור ההצפה מלא, יש שם מגלש שנכנס לצינור תת קרקעי ועובר מתחת לשטחים של מקווה ישראל עד שזה מגיע לפתח הים ועל פניו זה הפרויקט עצמו. חברי הוועדה שאלתם שאלה לגבי השטחים, מה השטח שאנחנו מבקשים, כי רציתם שזה יהיה ברור לכולם. אז יחסית הפרויקט שלנו צנוע, בתוך הפרויקט יש דרך גישה שאנחנו צריכים כארבע פעמים בשנה, מדובר בכ-11 דונם. יש מגלש עצמו שמקובע צפונית לכביש מספר 1 בתוך פארק אריאל שרון, שם כ-4.5 דונם. יש אזור תחזוקה של כ-2.5 דונם. כאשר מתחזקים באותן ארבע פעמים בשנה אז אפשר להביא לשם ציוד מכני, להיכנס ולצאת. אנחנו לא נמצאים שם במהלך השנה, מתחת לצינור ניתן לעבד את הקרקע. הצינור הוא תת קרקעי. גם מה שקראתי לו כאתר תחזוקה זה רק כדי להביא לשם ציוד כארבע פעמים אחרי אירועי גשם, לוודא שיש נגישות פנימה לתוך המובל לוודא שאין שם בעיות, בשאר השנה אנחנו לא נמצאים שם, אין לנו נגישות, וכמו שאמרתי, ובעיקר חשוב להדגיש, ניתן לעבד את הקרקע החקלאית מעל אותו צינור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמה שטח נשאר בידיים שלכם? << אורח >> תום פישר: << אורח >> תום פישר ממשרד המשפטים, נשמח לחדד משהו לעניין מסגרת הדיון. פרויקט המובל הוא ברובו תת קרקעי. מבחינתנו, הרכיב התת-קרקעי הוא לא שינוי ייעוד, לכן אם זה היה רק זה לא היינו צריכים לבוא לפה. אנחנו באים לפה בגלל שלושה רכיבים קבועים שנמצאים מעל הקרקע – תחזוקה, הדרך שאמורה לרדת והמגלש. רק הם נחשבים שינוי ייעוד המצריך את אישור הוועדה ואת כל הפרוצדורה. << אורח >> אייל קוצר: << אורח >> זו הקרקע שכבר לא תהיה חקלאית. בזמן העבודות כמובן שנזדקק לעוד שטח התארגנות בשביל לשים שם את הצינור עצמו. כרגע אנחנו רואים במצגת כיצד יש לנו את פארק אריאל שרון, זה הכתם הירוק הענקי מצד ימין שהוא כרגע בהקמה, שם יש את אותו מגלש שמאפשר כניסה למים באירועי גשם קיצוניים – אנחנו מדברים פה על מחוז גוש דן, מחוז תל אביב, אשר הוא עצמו זה שהעתיד להשתמש בו בצורה מיטבית – מתחת לשטחי מקווה ישראל, מתחת לקרקע עד בואכה יציאה בים עצמו, אבל זה לא הנושא לדיון פה, אלא מול הוועדה המחוזית. כמו שאמרנו, הפרויקט עצמו הוא המשך, משלים ונדרש לפרויקט המסילה הרביעית באיילון. אנחנו פה רואים קצת יותר לעומק עכשיו מבחינה סטטוטורית, מצב קיים, מצד ימין יש לנו שוב את הפתח שבו המגלש קולט את המים, תת קרקעי מתחת לשטחים המעובדים של מקווה ישראל, עד שזה עובר דרומה ומערבה לים התיכון, הגדלה על האזור של המגלש, אני מדגיש אותו כי הוא בעצם אמנם נושק לכביש מספר 1, אמנם הוא באזור שהוא קו בין פארק אריאל שרון הקיים לכביש מספר 1 אבל באופן רשמי הוא שטחים של מקווה ישראל ולכן הוא נדרש כחלק מההחלטה של הוועדה. שוב, פה אנחנו רואים את אותו הסבר עם תצ"א טיפה ברורה, עם המגלש מצד אחד, המעבר התת-קרקעי מתחת לקרקע והיציאה לכיוון מערב. פה אנחנו רואים את הבקשה עצמה טיפה יותר לעומק, עם קצת יותר עם כתמים. יש לנו אזורים שאנחנו נצטרך לתפעל אותם בזמן הבינוי, יש לנו אזורים של הצינור עצמו שכשיניחו אותם על הקרקע אנחנו נצטרך גישה לקרקעות האלו, אבל אחרי זה אנחנו מחזירים את המצב לקדמותו ובעצם מה שנשאר לנו, שוב, שלושה אזורים, מגלש שמתחבר לפארק אריאל שרון, אנחנו רואים את זה במצב המוצע, משני הצדדים. יש לנו את האזור התפעולי שהוא מסומן בכתם קטן של 2.2 דונם שהוא כארבע פעמים בשנה כאשר צריכים להגיע ולתחזק את אותו צינור ויש לנו את הכביש גישה שזה יכול להיות מצע אספלט מעודק, זה לא חייב להיות סלול, זה אך ורק לצרכי תחזוקה, אנחנו לא נמצאים שם כל השנה, אנחנו אין לנו גישה. השטח של הדרך גישה הוא 11 דונם, השטח של אתר התחזוקה 2.2 דונם והמגלש עצמו כ-4.5 דונם, אלו השטחים המבוקשים. דרך לא סלולה, וגם היא לא צריכה להיות סלולה, אנחנו רק צריכים איזשהו סוג של מצע מהודק שם בשביל להגיע לאותו פתח, פתח בקרה. << אורח >> גדי מושקוביץ: << אורח >> אני גדי, מנהל הפרויקט, חלק מהקטע של דרך הגישה שצמוד למובל הוא תת קרקעי, אפשר לעבד גם מעליו, מדובר בכ-100-200 מטר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז הסטטוס פה, משרד המשפטים, הוא סוג של הפקעה? << אורח >> תום פישר: << אורח >> אנחנו לא נכנסים כרגע לשאלה הקניינית, העולם התכנוני עובד בצורה כזאת שקודם מאשרים את התוכנית שכוללת את שינוי ייעוד ולאחר מכן יש הליכים קנייניים שהגוף שמבצע את התשתית יצטרך לבצע הליכים, בין אם זה הפקעה או בין אם זה הסכם אחר עם בעלי הקרקע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה צפוי להיות מול מקווה, הסכם? לא. << אורח >> תום פישר: << אורח >> כרגע הקרקע היא של מקרקעי ישראל, כך גם במובל. אנחנו כרגע בשלב התכנון, הגורם שיבצע את המובל יצטרך להגיע להסדרה קניינית בין אם זה בהליכי הפקעה, בין אם זה בהליכים הסכמיים ובין אם בכל דרך אחרת עם בעלי הקרקע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> איפה התוכנית שאתם מציגים היום נמצאת מבחינה תכנונית משפטית? << אורח >> תום פישר: << אורח >> אז יש פה נציגים של הוועדה המחוזית. << דובר >> יואב להב: << דובר >> שלום לכולם, יואב להב מהוועדה המחוזית תל אביב. התוכנית בעצם נקלטה ביולי, ב-5 ליולי 26 הפצנו הערות מתכן מחוז, הערות תכנוניות לתוכנית באוגוסט, אנחנו נקיים מספר ישיבות מכינה והצפי לדיון להפקדת התוכנית הוא בדצמבר או בינואר הקרובים, כלומר זה עניין של מספר, כן, במקביל מקודם תזכיר סביבתי שכבר הוגש במלואו, הוועדה תקבל ההחלטה גם על חוות דעת המשרד להגנת הסביבה לתזכיר הזה. אנחנו מבינים שהאלמנטים האלו נדרשים, אנחנו באמת חושבים שצריך לקבל את אישור הוועדה לשלושת האלמנטים האלה, תיתכן גמישות במיקום או בגיאומטריה או בשטח המדויק שלהם, מכיוון שהתוכנית עוד לא הופקדה, זאת אומרת יש את כל ההליך הסטטוטורי לעבור, אבל באופן כללי אנחנו מבינים שצריך אותם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא צפוי שינוי גדול, זה בעצם מה שאומרים גם עם התוכנית. << אורח >> נטלי גולדרינג כברה: << אורח >> אנחנו לא יודעים להגיד את זה בוודאות כי ההליכים התכנוניים עוד לא התחילו, לא שמענו התנגדויות של הציבור, לא הופקדה התוכנית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> על פי התסריט הזה, ואחרי שהתוכנית מופקדת היא משנה מיקום. << אורח >> תום פישר: << אורח >> נצטרך לחזור לפה. << אורח >> נטלי גולדרינג כברה: << אורח >> נצטרך לחזור אליכם שוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לסיים את התכנון ואז לבוא אלינו? << אורח >> נטלי גולדרינג כברה: << אורח >> אני סגנית היועצת המשפטית לוועדה המחוזית בתל-אביב, חשבנו שנכון יהיה לקבל את האישור כבר עכשיו, בגלל שזה פרויקט גדול, עם סימון לא מדויק של גבולות הגזרה, וככל שיהיה שינוי דרסטי בעקבות ההתנגדויות נצטרך לחזור לפה לאישור. רצינו לקבל ודאות. << אורח >> אייל קוצר: << אורח >> מבחינתנו יש תיאום מול מקווה ישראל, אנחנו לא רואים שינוי מהותי. << אורח >> תום פישר: << אורח >> מוסדות התכנון לא כבולים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השאלה והתשובה ברורות. << אורח >> טלי מורלי: << אורח >> אציין שהדיון היום הוא רק ברובד התכנוני. יש נושא תכנוני ויש נושא קנייני. עניין הקניין לא מובא בפניכם כרגע. את זה נסדיר בהתאם לכללי של רמ"י. << אורח >> שירן פרי: << אורח >> שירן פרי ממשרד החקלאות. שר החקלאות הוא האמון על חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות. אנחנו מלווים צמוד את הפרויקט של המובל לים, זה פרויקט לאומי כפי שציינו נציגי מקווה ישראל. מלבד האינטנסיביות של המטרופולין והפיתוח היקר, והגידול באוכלוסייה באותו אזור, זה פרויקט שתופס מעל מחצית מהספיקות שמגיעות מהנגר, מהגשם, שמגיע מהמעלה, ובעצם נותן לו מענה במקום להציף את כל השכונות שאנחנו רואים פה במפה, ללא שליטה וללא ניהול מקדים. הפרויקט הזה הוא נדרש. מבחינת השאלה האם יהיו בו שינויים, עברנו כברת דרך כדי בעצם שהתוכנית הזאת תופקד בוועדה המחוזית, אם היו שינויים, רובם העיקרי, זאת אומרת, השינויים המהותיים היו יכולים כבר לקרות והיו דברים שכבר קרו ודויקו, דיוקים כאלה ואחרים במקטע הזה של מקווה ישראל, ככל הנראה אנחנו לא צופים שינויים מהותיים, כי בעצם זה החיבור בין פארק אריאל שרון שבסוף הקמתו מתוכנן להכיל 6 מיליון קוב, כן זה סדרי גודל שאין, יש עוד אחד כזה בארץ באזור הצפון וזה בעצם החיבור בין הוויסות של כמות הגשם הזאת לבין הים לא על מגורים ועל תעסוקה ועל תחבורה ציבורית וכבישים וכולי, זה הכיוון, אי אפשר להגיע לים בלי לעבור את גוש דן ואנחנו צריכים לעבור גם דרך מקווה ישראל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בעיניי יש לדיון הזה שמגיע לוועדת חינוך שני מישורים. מישור אחד זה כפר הנוער מקווה ישראל, ומישור אחד זה כל השאר. אני חושב שברמה שלי, היות והדיון הגיע לוועדת חינוך, ולא בכדי, אז במישור של כפר הנוער המקווה ישראל, יש פה בעיניי חשיבות אחת עליונה, כמו שאמרה מנהלת הכפר, וזה שהמענה לכפר על כל ההיבטים החינוכיים בו ימשיך ויקרה, זה כולל בעיקר את ההתניה שהוזכרה כאן קודם, ואנחנו צריכים כוועדה לשים בסופו של דבר לנגד עינינו, קודם כל את הייעוד החינוכי של כפר הנוער. ואחרי זה יש פה המון שחקנים שלכל אחד יש את החלק שלו וכמובן זכותו וחובתו להתייחס אליהם, שמענו עכשיו את החשיבות לפרויקט מבחינת מה שיקרה לכל הצפות השכונות בתל אביב, שמענו על אתגרי איכות הסביבה והשמירה. שמענו על קרקעות חקלאיות ועוד, אבל בעיניי זה שני חלקים לדיון. החלק הראשון הוא העיקרי בעיניי, הוא הראשון והעיקרי כוועדת חינוך, ואני לא מוריד כהוא זה מחלקם של השחקנים האחרים. ככל שכפר הנוער אומר, קודם כל, מקובל עליי, אני הגעתי להבנות, אלה התניות, ובהינתן שהם יקרו אז אני מסכים, אז אחר כך צריך לוודא שכל שאר השחקנים מסכימים אבל בעיניי זה ראש וראשון כי בסוף בראש ובראשונה זו ועדת חינוך ולזה היא צריכה לדאוג לפני הכול, תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אשמח התייחסות של משרדי הממשלה כשאתם מדברים על הצורך להשתמש או לשנות ייעוד חלק מהקרקע של מקווה ישראל לצרכי הציבור, איך זה מתיישב עם העובדה ששטחי מקווה ישראל לא פתוחים לציבור. אני לא רואה את עצמי מאשר שום דבר מבלי שיש שינוי מהותי באופן שבו השטח הענק הזה לא פתוח לצרכי הציבור, זה בלתי מתקבל על הדעת בעיניי, ולכן אני אשמח לשמוע את עמדתכם, כל משרדי הממשלה שמגיעים לכאן ומבקשים מאיתנו להפקיע או לשנות ייעוד, איך זה מתיישב עם העובדה ששטחים כל כך נרחבים בליבה של מדינת ישראל לא פתוחים לציבור. אני אשמח שכל משרד ממשלתי שמדבר יבהיר לי או לציבור שאני מייצג, מה עמדתכם לגבי העובדה שהשטחים הענקים האלה סגורים בפני הציבור הישראלי, אלא בתיאום מראש עם מישהו שתכף נגלה את המספר הטלפון שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מישהו רוצה להתייחס? << דובר >> אבי שמחון: << דובר >> אני אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית הכלכלה, משרד ראש הממשלה, אני חושב שההצעה של חבר הכנסת היא הצעה מאוד מאוד סבירה, אני בטוח, תכף אנחנו נשאל אותה, אני ממליץ מנכ"לית מקווה ישראל להרים את הכפפה ולהגיד פה שהיא תפעל על מנת לעשות את זה באופן כזה שכמו שאמרת בהתחלה, באמת לא יפריע לתלמידים, לא ישבש את הפעילות של בית הספר, אבל אני חושב שמקווה ישראל ישמח, ואני כאזרח אשמח באמת לאפשרות הזאת, אז פשוט צריך למצוא את הדרך. << אורח >> רחלי הכט: << אורח >> עורכת הדין רחלי הכט מהקליניקה לרגולציה סביבתית באוניברסיטת בר אילן, אנחנו מייצגים את תושבי חולון בערר שהוגש נגד תוכנית מתאר מקווה ישראל, בדיוק על העניין הזה של מעבר הציבור בשטח. כמו שאמרה היועצת המשפטית אפשר לאשר את התוכנית בתנאים, אני מאוד מצטרפת ליוראי, חלק מהתנאים שצריכים להיות זה מעבר הציבור בשטח. מעבירים את התחנה המרכזית לתוך שטחי מקווה ישראל, אבל אי אפשר לעבור בשטחי מקווה ישראל, תושבי חולון לא יגיעו לתחנה הזאת. השטח הוא מובלעת בלב גוש דן. אני מסכימה, השטח יקר וחשוב, הוא ריאה ירוקה. השטח הזה נועד לשמור על בית הספר כריאה ירוקה. כבר שנים אנחנו מנסים להגיע להבנות עם החברה הממשלתית מקווה ישראל למעבר של הציבור בשטח בתנאים. עיריית חולון הייתה מוכנה לממן את הכניסה ואת השמירה, החברה הממשלתית לא הסכימה לזה. הערר שלנו נדחה ממש לפני חודש בגלל שנטען שצריך לשנות את החוק, אז אם כולנו מתכנסים פה לשנות את החוק כי צריך מובל, ואני מאוד מכבדת את זה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדברים הובהרו. << אורח >> רחלי הכט: << אורח >> הם מקבלים גם כסף על זה אז הכסף הזה יכול לשמש למעבר הציבור. שיפרסמו מה הם מקבלים. << אורח >> תום פישר: << אורח >> לגבי השאלה של חבר הכנסת הרצנו, זה קצת חורג ממסגרת הדיון כי זה לא מתייחס לשאלת שינוי הייעוד. התשובה היא למעשה בחוק, חוק חריג שקובע ייעוד קרקע ולא קובע אותו כשטח ציבורי פתוח לציבור אלא שטח של בית ספר חקלאי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה אתה גר? << אורח >> תום פישר: << אורח >> תל אביב << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בתי הספר בתל-אביב פתוחים אחרי הצהריים לרווחת הציבור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה ממש לא הנושא. << אורח >> תום פישר: << אורח >> זו החלטה של העירייה. << אורח >> רחלי הכט: << אורח >> זו לא החלטה של העירייה, זה שטח - - - << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> אנחנו לא פועלים בחלל ריק. כמו כל מי שיושב בחדר הזה אנחנו פועלים בכפוף לחוק. כמה דיוקים לגבי דבריה של עורכת הדין הכט. האמירה של מייצגים את תושבי חולון, זה נשמע כאילו מייצגים 200,000 איש. << אורח >> רחלי הכט: << אורח >> מייצגים 500 חתימות. << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> מעולם לא קיבלנו הצעה מעיריית חולון לממן, להפך, אני שוב חוזרת ואומרת ואני מוכנה לחזור על זה בכל פורום, כל ההצעות שלנו לעיריית חולון לסיורים וביקורים של בתי ספר בחינם בתאום בלבד נדחו על הסף, הפעילות שמתקיימת במקווה ישראל היא פעילות חינוכית, 2,000 תלמידים שה-1,600 דונם אלה הם כיתת הלימוד שלהם. עכשיו לבוא ולהגיד שטח בגודל של גבעתיים זה חוטא לאמת גם כן במידה מסוימת מאחר וכביש 44 מפריד בין שני הפרויקטים שנדונים כרגע בוועדה לבין שטח הליבה של הכפר. מעבר לכביש תלמידים שלנו יוצאים עם טרקטורים חורשים, יש גם בית ספר לנהיגה על טרקטורים, אנחנו מחלקים – מי שמצליח לעבור טסט, כמובן – מקבל רישיון על טרקטור, התלמידים שלנו עושים הכול, אבל מעבר לכביש הם יוצאים בליווי בגלל שיש הרבה מאוד סכנות. מדרום לכביש הכניסה היא מבוקרת אבל קיימת כניסה להגיד שאין כניסה זה לא נכון. יש כניסה, יש כניסה להרבה מאוד גורמים. אני אגיד עוד דבר שגם שוכחים להזכיר, מקווה ישראל הסכים הפני לא עשינו על זה, שוב, אנחנו באמת רואים את עצמנו כחלק מהשחקנים במרחב מקווה ישראל יחד עם עיריית תל אביב, הקצנו שטח עבור שביל אופניים שייצא מפארק אריאל שרון, דרך השטח שלנו, בלי לעשות הרבה רעש, בלי לעשות הרבה בלגן, שייצא מגשר כביש 1 לכביש 44 ויתחבר לצומת חולון. הכניסה לשטח המחנה של הכפר צריכה להיעשות תוך שמירה על 2,000 תלמידים שלומדים בו ועל 300 ויותר תלמידים שזה הבית היחיד שלהם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חייב לומר רגע, הדיון פה ואני חושב שהוועדה קוראת, נראה לי כל חברי הוועדה קוראים לכם ולשבת עם עיריית חולון, למצוא את הפתרון איך באמת כן מאפשרים בצורה יותר רחבה לעשות את זה. << אורח >> רן שמאלי: << אורח >> רן שמאלי, רשות ניקוז ירקון. אנחנו עתידים לקבל את המובל לתחזוקה אחרי הקמתו על ידי נתיבי ישראל, חשוב לנו לציין שהקרקע שמסומנת כרגע, השטח תחזוקה, בזמן שגרה יאפשר שימוש לטובת בית הספר החקלאי – חניית כלים ושימושים וכל שימוש אפשרי – ובזמן חירום ובזמן של תקופה יבשה שבה אנחנו צריכים לתחזק ולהביא את המובל הזה לקראת עבודה בחורף, הקרקע הזאת תיתפס למספר ימים, כמו שכתוב כאן. חשוב גם להדגיש שהכנו את הפרוגרמה לתא השטח הזה, מבחינתנו זה המספר המקסימלי, אני חושב שבמסגרת ההליך התכנוני של חוק התכנון והבנייה שהתוכנית הזאת מקודמת בו לא צפוי פה גידול של השטח, ואנחנו נשמח באמת בגלל החשיבות של המובל לחשיבות של קידום התוכנית, שבמידה ויהיו שינויים קלים ותכנוניים במסגרת ההליך הסטטוטורי, לא יידרש בהכרח לחזור לפה, אלא לאשר את זה במסגרת תהליך תקין של חוק התכנון והבנייה, כל הזמן שכמובן זה לא עולה על המספרים והדונמים שרשומים פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה אומר שאם זה זז 50 מטר לפה או לשם לא תצטרכו לבוא לפה. << אורח >> רן שמאלי: << אורח >> כן. << אורח >> אילה גלדמן: << אורח >> שלום, אני רוצה להתייחס לנושא הזמניות של המתקנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עכשיו דנים במובל. << אורח >> אילה גלדמן: << אורח >> הנושא נמצא בשלב התזכיר וכשיגיעו כל ההסכמות אז יהיה אפשר לדבר גם על חוות דעת להפקדה. << אורח >> הילה קפלן רענן: << אורח >> שלום, שמי הילה קפלן רענן, אני היועצת המשפטית של המינהל ההתיישבותי. מה שרציתי להתייחס זה לסוגיית הכניסה לכפר הנוער שעלה, שאומנם זה לא נושא הדיון המרכזי, אבל מאחר וזה עלה פה, חשוב לי להגיד שזו ההנחיה של משרד החינוך. אסור, בניגוד לבתי ספר אחרים שהזכרתם, שפתוחים בשעות אחרי הצהריים, כאן מדובר בפנימייה שילדים נמצאים ב-24/7, כולל בחופש הגדול, ואסור לאנשים מעל גיל 18 להיכנס לכפר הנוער, ללא היתר ספציפי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני בטוח שאם יש רצון טוב יוכלו למצאו שטחים שכן אפשר. זה לא גורף ששטח כזה גדול יהיה סגור. טוב, תודה רבה, הילה. << אורח >> רחלי הכט: << אורח >> בפועל אפשר להיכנס לשטח לאירועים פרטיים אם יש לכם כסף. חלק מהשטח מושכר דרך חברה פרטית, אפשר גם לעשות אירועי חברה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> זו פעם ראשונה שאנחנו מקיימים דיון על הסעיף הזה, ויש דרכים שונות לוועדה לקבל החלטה. אנחנו מציעים, בגלל שהתוכניות עדיין לא הופקדו ויכולים להיות שינויים ימינה או שמאלה, אני מציע שהנוסח שהוועדה תאשר זה שהיא מאשרת שינוי ייעוד לטובת פרויקט ניקוז בשטח שלא יעלה על השטח שהציגו פה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אמרתם שהתסריט לא רחוק מהמציאות. << אורח >> תום פישר: << אורח >> נכון. אנחנו לא רוצים לחזור לפה בעוד חצי שנה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז לפני ההצבעה אני חוזרת על מה שנאמר לנו כאן, הוועדה מצביעה כרגע על אישור שינוי ייעוד כפי שנתבקשה על ידי שרת התחבורה, לפי סעיף 4 לחוק. מדובר על שטח של כ-18 דונמים לפי הפירוט שהוצג לנו – לדרך גישה, מגלש, ואזור תחזוקה – ובהתאם לתסריט שייתכן שיהיה כפוף לשינויים מזעריים במיקום של שטח אבל לא בהיקף שלו. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אני מציע שהוועדה לא תפנה לתסריט. הוצגו פה התסריטים כדי שיהיה יותר מידע בפני הוועדה. אני מציע שהאישור לא יפנה לתסריט ספציפי אלא ינקוט באפשרות להתיר את שינוי הייעוד בשטח מקווה ישראל לטובת פרויקט מסוים שהוא פרויקט הניקוז, בשטח שלא יעלה על - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא יעבור את הכביש דרומה, נכון? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נקבל את ההצעה שלהם, אני בעד. הם יגיעו להסכמות ביניהם. << אורח >> טלי מורלי: << אורח >> - - - << אורח >> נטלי גולדרינג כברה: << אורח >> זה לא אמור להיות בכפוף להסכמות. יש כאן אישור של הוועדה המכובדת. אדוני היושב-ראש, צריך לזכור שבסוף זה מגיע לשלב תכנון ויש הליכי תכנון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם מחר תחליטו להעביר את הצינור על הפנימיה שלהם? אנחנו לא נותנים צ'ק פתוח. << אורח >> נטלי גולדרינג כברה: << אורח >> אפשר להגיד שהמיקום שהוצג בוועדה, הסטייה ממנו תהיה בשיעור של 10%–15%. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לי נאמר שמדובר בסוללת עפר ובשטחים שלא קורה בהם כלום. << אורח >> תום פישר: << אורח >> זה לגבי המסוף. כביש הגישה למובל הוא על שטח שנמצא בעיבוד חקלאי. << אורח >> נטלי גולדרינג כברה: << אורח >> צמוד לכביש 44. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אפשר לציין את זה בהחלטה, ובלבד שזה יהיה מצפון לכביש 44. << אורח >> נטלי גולדרינג כברה: << אורח >> וצריך לציין שהמגלש הוא בצמוד לכביש 1 ולא לכביש 44, אז אלו שני מקומות שונים. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אולי נמשיך לדיון על המסוף וננסח בינתיים נוסח. << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> אני מדברת בשם דירקטוריון החברה. מבחינתנו אין התנגדות למובל לים. אני לא יודעת לומר אם זה יהיה 18 דונם או 17, אני היחידה פה שאינה אשת מקצוע בתחום. גם אני סברתי שלא נכון להצר את הצעדים. למשרד התחבורה יש הרבה גורמים שישמרו עליו, אני פה כדי לשמור על מקווה ישראל, במלוא הכבוד. << אורח >> שירן פרי: << אורח >> המיקום הוא בין פארק אריאל שרון, שהמובל מנקז אותו, לבין המשך תוואי המובל עד שהוא מגיע לים. אין פה הרבה גמישות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן אני מציע שנתכנס לנוסח שמצמצם את זה ולא נותן צ'ק פתוח, אבל משאיר טווח - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> במיקום הכללי שמצפון לכביש, זה כולם מסכימים. << אורח >> נטלי גולדרינג כברה: << אורח >> גבירתי, יש שני מיקומים, של המגלש שמצפון לכביש 1, ויש מיקום של דרך הגישה ואתר התחזוקה שהם ליד כביש 44. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו רגע ננסח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעבור בינתיים לנושא הבא, מסוף התעבורה. << אורח >> אורי כפרי רבי: << אורח >> אורי כפרי, חברת נתיבי איילון, חברה ממשלתית, זרוע ביצועית של משרד התחבורה. אנחנו מקדמים מתקני תשתית לאוטובוסים בפריסה ארצית, קרוב ל-50 מתקנים בחמש השנים האחרונות. היום מדברים על אחד המתקנים הכי חשובים בארץ. אנחנו עומדים בתיאום הדוק עם מקווה ישראל, היינו גם בשטח עם צוות התכנון. אנחנו ממשיכים בתהליכי התכנון יחד עם הות"ל בצורה הדוקה. יובל, מנהל הפרויקט מטעמנו, יציג את המצגת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האם יש אפשרות לשמוע ממשרד התחבורה מה כוונתו? האם בכוונתכם לפנות את התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, ומה הלו"ז. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מופיע במצגת. << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> התוכנית נועדה לאפשר את פינוי התחנה המרכזית בתל אביב למתקן חלופי לטווח הביניים, שיקלוט חלק מהפעילות – אני מדגיש את הנושא של חלק מהפעילות – בסוף תת"ל 149 היא חלק מסל פתרונות, והיא תמלא את תפקידיה בעצם עד להשלמת פתרון הקבע, שהוא הקמת מתחם בן צבי, נקרא גם מתחם צומת חולון. אז יוראי, מה שציינת לגבי התחנה המרכזית החדשה בתל אביב - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זו לא הייתה תשובה לשאלתי. << אורח >> יוחאי דוידוב: << אורח >> יוחאי דוידוב מהלשכה המשפטית במשרד התחבורה, אציין שמערך בן צבי עתיד לקום כמה מאות מטרים מהמתקן הזמני הזה וזו אחת הסיבות לחלופות שנבחרו. << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> התחנה המרכזית החדשה המוכרת לכולם כיום משרתת מעל 64 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. תת"ל 149 את הפינוי של הפעילות התחבורתית מהתחנה, בעקבות הנסיבות שכולנו מכירים שסובבות את התחנה המרכזית היום בתל אביב, מוקדי המשיכה והפשע שהובילה וגם ההיבט של זיהום אוויר. משרד התחבורה, בעקבות עתירה של ארגון אדם טבע ודין ופסיקה של בגץ נאלץ לפנות את הפעילות התחבורתית מהתחנה ובעצם תת"ל 149 נועדה לתת מענה לפינוי של הפעילות תחבורתית לאוטובוסים שפועלים בה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני ממש מצטער, אני חושב שקליק אחד לפני כן, אני כן אשמח להבין מה העמדה של משרד התחבורה. אתם הזרוע מבצעת, אני רוצה לדעת לגבי הזרוע, אתה ישבת איתי בדיון ב-2022-21 << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> לא עבדתי אז במשרד התחבורה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני חושב על מישהו אחר ממשרד התחבורה שהכריז ב-2021 על פינוי התחנה המרכזית החדשה, ולכן אני מאוד שמח על המגמה הזאת, אני אשמח כן אשמח לדעת מה הכוונות שלכם לפני שאני שומע את הזרוע המבצעת. << אורח >> איתי אמיר: << אורח >> תפקידנו לקדם מתקני תשתית לתחבורה ציבורית, יש לנו תוכנית אסטרטגית 2040 להקים מאות מתקנים ברחבי הארץ. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם לא עונים. << אורח >> איתי אמיר: << אורח >> אני עונה לשאלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אני שואל מה הלו"ז של פינוי התחנה המרכזית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יוראי, תן לו להשלים. שאלת את זה חמש פעמים, הם הבינו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רק אף אחד לא עונה לי. << אורח >> איתי אמיר: << אורח >> מע"ר בן צבי אמור להיות המתקן החלופי הקבוע, הוא יוקם במסגרת הקמת המטרו. אנחנו רוצים לפנות את המפגע של תחנה מרכזית תל אביב, יש לזה גם התייחסות במצגת. אנחנו לא רוצים להמתין 20 שנה ומתכוונים להקים את המתקן החלופי הזה שבעיננו החשיבות שלו אסטרטגית בגוש דן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מברך על זה. << אורח >> איתי אמיר: << אורח >> אתה רוצה את הלו"ז למטרו? אנחנו מדברים על תחילת שנות ה-40 של המאה הנוכחית. אתה רוצה להמתין עד 2040? אני לא רוצה להמתין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אנחנו לא מדברים על המטרו אלא על המתקן הזמני. << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> התחנה המרכזית הייתה צריכה להיות מפונה כבר אתמול. משרד התחבורה רוצה לפנות את התחנה המרכזית. יש כמות של אוטובוסים שצריך מקום לפנות אותם אליו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שאני הבעיה. << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> על כן מקודמת התוכנית - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו שאל שאלה מאוד פשוטה, מתי הולכת להיות מפונה התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לצורך העברתה למתקן הזמני. << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> אם הדברים יסתדרו אזי בסוף 2031 המסוף הזה אמור להיפתח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> פתרון הקבע כפי שגם יוחאי ציין הוא מתחם בן צבי שמקודם במסגרת המטרו. בגלל שהלו"ז שלו הוא רחוק יותר – מדובר כאן על 2045-2050 – - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> גם למתחם בן צבי אין לו"ז סופי. << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> נכון, בגלל שהלו"ז שלו רחוק יותר אז התוכנית טרם אושרה, אבל היא מקודמת היום במוסדות תכנון בוועדה לתשתיות לאומיות. << אורח >> איתי אמיר: << אורח >> כן אושרה תמ"א 70 שקובעת את המיקום הכללי שלו שיש שם, זאת אומרת לא נקבע קו כחול ספציפי, לא נקבע המיקום המדויק על למטרים ספורים, אבל המיקום הכללי בתם ה-70 כן נקבע שהוא יהיה שם. << אורח >> אדם רוס: << אורח >> וגם המיקום נקבע בהחלטת ממשלה שגם פירט את שבעת המתחמים על מערכת המטרו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני הבנתי שאין תוכנית מפורטת ואין תסקיר. << אורח >> אדם רוס: << אורח >> אני אחראי על תת"ל 149 ואני אחראי על תמ"א 165 שיקודם במועצה הארצית. אני אדם רוס, מנהל אגף תשתיות לאומיות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעשה את זה מסודר, נמשיך עם המצגת. << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> בגלל שהפתרון של מתחם בן צבי הוא קצת יותר רחוק, 2045 אפילו עד 2050 נדרשנו למצוא פתרון זמני והוא מקודם בתת"ל 149. אנחנו מקדמים אותו בוועדה לתשתיות לאומיות, כשהצפי לדיון הפקדה הוא ברבעון השני של 2027 ולאחר מכן תכנון מפורט וביצוע שכפי שציינו יגיע לשנת 3032 לכל היותר, כמובן שזה תלוי גם בהסכמת הוועדה וגם בתכנון מפורט שמתקדם במהירות האפשרית. בחנו מגוון חלופות, כמובן אני לא אעבור על כולן, אבל חלופת מקווה שראל נמצאה כחלופה המתאימה ביותר. חלקן של החלופות נפסלו על הסף, אבל כמובן שבחנו גם חלופות נוספות, אנחנו בוחנים את החלופות, כמו שאורי ציין מקדמים כבר מעל 50 מתקנים כיום. ברחבי הארץ בתוכניות תשתיות לאומיות שונות, והם נבחנו על פי קריטריונים מוגדרים של הות"ל, ואפשר לראות את החלטת הות"ל על בחירה של חלופת מקווה ישראל, והפוליגון הכחול שאנחנו רואים בצומת של כביש 44 וכביש 20. כפי שציינתי, תת"ל 149 הינה חלק מסל הפתרונות לפינוי התמח"ת, בנוסף מקודמים גם מסופים נוספים, חלקם מסופים קיימים, על כן המסוף הזה לא יקלוט את כל הפעילות שקיימת היום בתחנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אלא כמה? << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> ניתן לראות באחוזים, כ-60% מהפעילות בתחנה המרכזית החדשה תל אביב ייקלטו בתת"ל 149, חלקם למסופים מזרחיים, בין השאר גם בבני ברק וגם בפתח תקווה, חלקם מסופים צפוניים. לגבי תת"ל מ-49 מקודמות כאן עמדות קליטה והורדה, זאת אומרת מסוף נוסעים ממש סמוך לצומת חולון, הסמיכות תאפשר קישוריות מהירה לקו רק"ל, לקו הירוק שמקודם בימים אלה, שכבר נמצא בביצוע, וגם לתחנת רכבת ישראל צומת חולון הקיימת, וגם לקווי מטען שמקודמים כיום בתת"ל שונות וחלקם כבר בביצוע, קו קו כחול וקו צהוב. בנוסף למסוף הנושעים יהיה כאן גם חניון לילה עם 90 חניות מחושמלות, כ-90 חניות, ייתכן גם יותר מכך, ומתקני תפעול, כמובן תחת כל ההנחיות והמגבלות הסביבתיות שנדרשות לקידום תוכנית בות"ל בשביל למנוע את כל החדירה של דלקים ומזהמים אל הקרקע. אנחנו עומדים בכל המגבלות שמקודמות בתוכנית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הסיבה שהתחנה המרכזית מפונה היא כי מדובר במפגע זיהום האוויר הכי גדול בישראל. << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> אבל חלק מזה קשור בקונסטרוקציה של המבנה, זה צוין בתחילת המצגת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם מעבירים את זה לבית ספר, לכן השאלה היא - - - << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> אנחנו לא מעבירים את זה בסמוך לבית ספר, אפשר לראות את זה גם בתוצאות, תכף אסביר. בגלל הקונסטרוקציה של המבנה ואיך שהוא תוכנן, המבנה של התחנה המרכזית החדשה-ישנה, נוצר זיהום אוויר בקומות 2-3 ונאלצות לפנות את הקומות האלה. אנחנו לא מדברים על המצב הזה כאן. כפי שציינתי, כל החנויות במתקן יהיו מחושמלות, חלק מהאוטובוסים כאן עדיין יפעלו במרכב דיזל, כיוון שכיום האוטובוסים הבין-עירוניים רובם מופעלים במרכב דיזל, אבל משרד התחבורה דווקא מקדים את יעד החשמול של כלל צי האוטובוסים במדינה. אנחנו צופים שקצת אחרי הפעלת יעד המסוף כבר כלל הצי יחושמל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאחר שלומדים באזור הזה 3,000 תלמידים, ראוי שאולי יפעלו שם רק אוטובוסים מחושמלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדובר בצד השני של הכביש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בסדר, תשמעו, האזור של התחנה מרכזית הוא לא רק כמה קומות אלא אזור שלם של מפגע. << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> מסוף סבידור שונה מהתחנה המרכזית שאנחנו רואים כיום. << אורח >> אורי כפרי רבי: << אורח >> אנחנו מדברים על מתקן שיאפשר מעבר לתחבורה חשמלית, יאפשר פינוי מאוד משמעותי של רוב רכיבי התחבורה של התחנה המרכזית, ואנחנו, בניגוד לשנות ה-80-90 שאז הוקם, זה מתקן שאנחנו עושים לו גם פיתוח נופי, גם פיתוח חזותי, הוא ברמת סטנדרט אחרת. << אורח >> יובל רגב רודריגז: << אורח >> בנוסף, המתקן לא מוקם ב סמוך לשטחי בית הספר, מוקם במרחק של 700 מטרים מהקצה הקרוב ביותר של בית הספר, כשביניהם חוצץ גם כביש 44. ניתן לראות את השטח של המסוף עליו מתוכנן לקום המסוף, שטח שכיום יש בו סוללת עפר מאוד גדולה שלא בשימוש, שטח המסוף יוקם על גבי סוללת העפר שניתן לראות כאן, ניתן לראות אותה גם מכביש 44 וגם את המצב של היום מכביש 20. המסוף הזה כמובן, כפי שציינתי, מקודם בות"ל, במסגרתו מקודמים גם פתרונות לשילוב אורבני ופתרונות של הליכה, של גינון, של עצים, הוא לא יהיה כמפגע הסביבתי שקיים כיום בתחנה המרכזית, אפשר לחשוב על זה יותר כמו מסוף סבידור שקיים היום, עד כאן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה, עוד מישהו שרוצה להתייחס? << אורח >> אדם רוס: << אורח >> אני אשמח להתייחס, אדם רוס מנהל התכנון, אני מלווה את התכנון של תת"ל 149. קודם כל אני אשמח לחדד נושא אחד, בעצם אנחנו מסתכלים פה על תוצאה של עבודות תיאום בין כלל גורמי ממשלה וגם בעלי עניין נוספים, נערכו תיאומים עם רשויות מקומיות ורשות הניקוז ואחרים, אבל גם נערך דוח חלופות מקרו מקצועי, לבחון את האפשרויות השונות למיקום של המתקן, דוח מאוד ארוך ויסודי ומקצועי שבעצם נערך בהתאם להנחיות של הצוות המקצועי של הוועדה לתשתיות לאומיות, וגם היה צריך לעבור אותנו כדי להגיע בעצם להביא את זה לוועדה שהיא תאשר את זה ותאשר את תחום הפרסום. בפועל זה מה שקרה, אנחנו אישרנו את הדוח, הבאנו את זה לוועדה, ות"ל אישרו את הדוח ואישרו את המקום הספציפי, הקו הכחול של תחום ההודעה לפי סעיפים 77-78 של חוק התכנון והבנייה, ומדובר בשטח תחום ומוגדר שאנחנו בעצם רואים היום. הנושא של הבדיקות הסביבתיות, זה נכון, המגמה שאנחנו מכירים גם בהתאם ליעדי משרד התחבורה, לחשמול צי התחבורה הציבורית באוטובוסים, הוא כן התקדם והולך יותר לכיוון של אוטובוסים חשמליים, אבל למען משנה הזהירות, ההנחיות של היועצת הסביבתית של הוועדה היא לבדוק כאילו הכל דיזל, לבדוק את הצורה הכי מחמירה והכי הכי מזהמת כביכול כדי לב לוודא שגם אם נניח שלא נוכל להכניס אוטובוס חשמלי אחד, אנחנו עדיין עומדים בכל הקריטריונים הסביבתיים ולא גורמים לרעש וזיהום אוויר ובעיות זיהום קרקע, בעיות אלקטרומגנטיות וכדומה, אז באמת זה משהו שכרגע בהכנה והוא יגיע לוועדה רק אחרי שיועצת הסביבתית תמליץ לוועדה להשאיר את המסמך. << אורח >> אילה גלדמן: << אורח >> במקרה הזה אנחנו לא היועצים הסביבתיים כי מדובר בות"ל, אבל אני כן חושבת שאחד הדברים שחשוב מאוד לוודא בתוכנית שכזו הוא שכל התשתיות שמקימים אותם גם ניתנים לפירוק אחר כך ולא גורמים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המנכ"לית אמרה בהתחלה שאין להם אשליה כזו. << אורח >> אילה גלדמן: << אורח >> אני חושבת שצריך להקפיד על זה. << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> אמרתי שפעילות חקלאית לא חייבת להיות על אדמה, גם חממות זה פעילות חקלאית לא פחות משמעותית, ואין לי אשליה שאחרי עשרים שנה של בטון וברזל אפשר יהיה לטעת בקרקע, אבל זה לא אומר שאי אפשר יהיה לעשות פעילות חקלאית. << אורח >> אילה גלדמן: << אורח >> אני רוצה להגיד שאני חושבת שיש תהליכים של שיקום קרקעות שמקודמים במדינת ישראל בכל מיני מקומות ושזה צריך להיות חלק מהתוכנית. הפירוק והשיקום אחר כך הוא גם יכול להיות ניסוי חקלאי שמשרד החקלאות יכול לתמוך בו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בואו נשים את הדברים על השולחן. הוועדה מאשרת את שינוי ייעוד הקרקע. מי שמאשרים אחר כך את שאר הפרטים זה אתם. אני לא מתערב לכולכם באיך אתם מאשרים את הדברים האלה. מה שמעניין את ועדת החינוך וועדת הפנים זה לראות שהם מסכימים שייעוד הקרקע במקום הזה הוא דבר שאפשר לעשות אותו בהתחשב בצרכים של מדינת ישראל מול הצרכים שלהם, זה התפקיד שלנו כוועדה. אם יש משהו מאוד מאוד מאוד חריג שמי שרוצה להציף כאן, אפשר, אבל בסוף אני לא הולך להתערב עכשיו באיך הולכים לאשר שם את הבנייה, זה לא התפקיד שלי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל אני חושבת שמעניין אותנו ההסכם שמקווה ישראל הולכת לחתום באופן כללי, והאם ההסכם הזה יכלול סעיף שאומר שיבוצעו פעולות בקרקע כדי להקשיב אותה לקדמותה, מה שבגדול אפשרי. מנקים קרקעות, הרי צפוי להיות שם מתחם תדלוק, זה אומר שיש שם דלק מוטמן באדמה, מעבר לכל ההשלכות של מסוף נושאים ענק, כלומר אפשר לפחות לנסות להשיב את זה. << אורח >> אדם רוס: << אורח >> גם ברמת הוראות התוכנית אנחנו נוסיף התייחסות לוודא, יש לנו הרבה ניסיון עם תשתיות שמחזירים את שטח התשתית לקדמותו, ופה זה אפילו שיפור כי היום יש שם סוללה וזה בעצם הופך להיות קרקע שאפשר לעשות בה שימוש כלשהו בתחום החקלאות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השאלה רק אם זה יהיה חלק מההסכם ולמה - - - << אורח >> אדם רוס: << אורח >> אני לא יכול להתייחס להסכם, אני יכול להתייחס לתוכנית. << אורח >> טלי מורלי: << אורח >> - - - הנושא של התכנון והנושא של ההסכם יוסדר בין הגורמים המוסמכים שזה רמ"י. << אורח >> נטלי גולדרינג כברה: << אורח >> גבירתי, אי אפשר להתנות בתוכנית הוראות קנייניות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני לא מדברת על התוכנית, הרי יש הסכם שעומד להיחתם. << אורח >> טלי מורלי: << אורח >> אין עדיין הסכם, אין הסכם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יהיה הסכם. << אורח >> טלי מורלי: << אורח >> אז אני רוצה לחדד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> באיזה מבנה משפטי הקרקע עומדת להיגרע משטחי מקווה ישראל למשך 25 שנים? ועוד שאלה, למה הזמניות של 25 שנים. << אורח >> טלי מורלי: << אורח >> ברגע שנאמר שהשיח הוא רק תכנוני, ישבתי בשם כל הדיון. אנחנו מדברים בסוף על קרקעות מדינה, עם כל הכבוד למקווה ישראל, בית ספר חקלאי, יש כללים לרמ"י איך מתנהלים עם בית ספר חקלאי, איך מתנהלים בעולם חקלאי, בעולם עירוני, ויש את ההתניות של רמ"י. אני כן אומר שמקווה ישבו איתנו לא אחת ואנחנו בדיונים איתם, כי מעבר לדבר הזה היו עוד מחשבות למקווה להחזיר למדינה שטחים לצרכים אחרים, שזה בפני עצמו אומר שהבית ספר יודע להתקיים גם במתכונת מצומצמת יותר. טיוטת ההסכם שדובר בה הייתה אך ורק מול מנהל הדיור הממשלתי, מנהל הדיור הממשלתי לא מוסמך לנהל את קרקעות המדינה, הם עשו את זה על דעת עצמם, אנחנו לא חלק מהשיח הזה, ההסכם יהיה מול רמ"י בלבד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקיי, האם לרמי יש התנגדות לכלול בהסכם – והרי זה לא מחייב את מקווה וזה מחייב את היזם, את נתיבי איילון – להשיב את הקרקע ככל האפשר לקדמותה? איזה אינטרס זה סותר. << אורח >> טלי מורלי: << אורח >> אנחנו נכנסים פה למקום שהוא לא נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היועצת המשפטית רוצה לוודא האם כשאנחנו משנים את הייעוד יהיה אפשר להחזיר את הקרקע לקדמותה. << אורח >> טלי מורלי: << אורח >> אנחנו כאן בשיח הזה אך ורק בגלל שיש חוק מקווה ישראל. אנחנו מדברים על בית ספר חקלאי, כמו שיש עוד הרבה בתי ספר חקלאים בעולם, וגם הנושא התכנוני, כל תוכנית שהמדינה, שהיא צורך לאומי של המדינה, בסוף השנים חולפות והצרכים הלאומיים שלנו משתנים. ותוכנית ברמה בסדר גודל כזה, בסוף נשאלת שאלת הסכמת של מקווה אך ורק בגלל החוק, לא מעבר לזה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> את בוועדת החינוך, ואגב השבת מצב לקדמותו זה חלק מהרבה תוכניות, זה לגמרי עניין תכנוני. << אורח >> יוחאי דוידוב: << אורח >> משרד התחבורה, בטיוטה שהוא קבע, בהסכמי עקרונות שמופיעים בפניכם קבענו אחד שהאישור יהיה בכפוף להסכמת רשות מקרקעי ישראל ואחד העקרונות הוא שהקרקע חוזרת לשימוש שמאפשר שימוש חקלאי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> על מי העלויות? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא עניין שלנו, אנחנו מאשרים את שינוי הייעוד. << אורח >> יוחאי דוידוב: << אורח >> כמובן שזה כפוף להסכמה של מנהל מקרקעי ישראל. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מקווה שכולם מבינים שלא מקווה ישראל אמורה להחזיר את הקרקע אחר כך לשימוש קרקעי על חשבונה. הוועדה הזאת אמורה להגן - - - << אורח >> טלי מורלי: << אורח >> אני גם לא אומרת דבר וחצי דבר לגבי מה מקווה יקבלו או לא יקבלו, מה שאני אומרת, השיח הוא לא כאן והוא לא בשולחן הזה. << אורח >> יוחאי דוידוב: << אורח >> אנחנו מודעים לסמכות של רשות מקרקעי ישראל ואנחנו לא מתכחשים אליה, אנחנו פשוט אומרים שאם אנחנו נקבל את הדיון כמו שהגברת רוצה את ההסכמות שלה, ההסכם יהיה בצורה כמו שהובא לפניכם, שהקרקע חוזרת להיות חקלאית. זאת אומרת משרד התחבורה ההסכם שלו מול מקווה אם יקבל את רשות - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היא לא תחזור בעצמה, צריך להיות פרו-אקטיביים. << אורח >> יוחאי דוידוב: << אורח >> זו הכוונה. << אורח >> אלי מורלי: << אורח >> ההסכם של משרת התחבורה מול מקווה, אנחנו לא מכירים. << דובר >> אבי שמחון: << דובר >> זה לא המקום לדון בזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא לעניין הוועדה, נתכנסנו כדי לאשר את שינוי הייעוד. << דובר >> אבי שמחון: << דובר >> בתור משרד ראש הממשלה דנו עם כל הגופים האלה. ישבנו עם מנכ"ל רמ"י, ישבנו עם מקווה ישראל והדירקטוריון אישר, ישבנו עם מינהל הדיור הממשלתי והממונה עליו שהוא החשב הכללי. כולם מסכימים. תמיד אפשר לריב, הנקודה הזאת שאת מעלה היא לא לשולחן. אנחנו מבקשים שתאשרו את זה, אחר כך כל הגופים ישבו ויגיעו להסכמות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ואם לא, זה לא יתקדם. << אורח >> עופר זיו: << אורח >> מה שאומרים פה ברמ"י זה נכון, הקרקע היא של רמ"י, אבל כרגע אנחנו, עד שלא הוסדר כל התהליך – שהשרים חתמו, שהוועדה תאשר – בשלב הזה, כדי לחסוך זמן, כתבנו הסכם כדי שהמדינה עם רמ"י תוכל להתקשר בנושא התחנה. כרגע זה נמצא בשלב של טיוטה. כאשר כל התנאים יתקיימו, השרים יחתמו, רמ"י תאשר ותגיד מה שהיא רוצה, אז ההסכם ייחתם. כרגע ההסכם לא נחתם. << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> הוויכוח הזה, שהוא לא בהכרח רלוונטי לדיון, הוא בדיוק החשש שלנו. החשש שלנו שאנחנו מבינים, שוב, מבינים את הצורך, אבל בסופו של דבר נצא וזכויותינו ייפגעו, ובעצם הוועדה הזאת זה המקום, אתם הגורם האחרון בעצם שבו אני יכולה לבוא ולבקש מכם כדי שהזכויות שלנו לא ייפגעו, יש מקום לייצר את ההתניות, כי לאחר שיש את האישור לשינוי הייעוד, הרכבת התכנונית כבר זזה ויכולה גם לקבוע עובדות בשטח, ואני אומר שאנחנו חוששים מזה, על אף השיח החיובי. << אורח >> נטלי גולדרינג כברה: << אורח >> אבל יש הליך תכנון שלם עם אפשרות להגיש התנגדויות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה ההבדל בין מקווה ישראל לבין כל מקום אחר במדינת ישראל שרוצים לעשות בו משהו? אין באמת הבדל, אני לא חושב שיש פה פער גדול, בסוף הדברים, יש רשויות, שמעת את הגנת הסביבה, כולם בסוף כל אחד, לא סתם, לצערי אגב, לוקח להקים דברים במדינת ישראל כל כך הרבה שנים, רק בגלל הדברים האלה. << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> וגילינו אחריות, לכן אני מבקשת שתגנו עלינו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אנחנו ככנסת לא יכולים להתערב בזה. מה את מבקשת, שנכניס התניה שיצטרכו להשיב את השטח לקדמותו? << אורח >> שרית גולדשטיין: << אורח >> אני מבקשת שיהיה סייג שאומר ששינוי הייעוד הזה שהכנסת מתנה, מסייגת בהשגת ההסכם שישמור גם על הזכויות של מקווה ישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אומר זאת לפרוטוקול, הוועדה מבקשת מהמדינה לעשות כל מאמץ בהסכמים האלה כדי שבסוף השטח יוחזר לייעודו ככל הניתן. יחד עם זאת נעלה את זה כנוסח שהתבקש. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לגבי המובל, הוועדה המשותפת מאשרת את הבקשה לשינוי הייעוד של הקרקע של בית הספר החקלאי מקווה ישראל, לפי סעיף 4 לחוק, על פי בקשת שרת התחבורה שאושרה על ידי שר החינוך, שר החקלאות וראש הממשלה בהמשך לסמכויות שר הפנים אשר הועברו אליו לצורך התוכנית 507849968. להקמת מובל תת קרקעי להזרמת נחל איילון לים, כפי שהוצגה לוועדה, בשטח שלא יעלה על 18 דונמים מצפון לכביש 44 וישמש לצד צינור הניקוז, לצורך הקמת - - -, מגלש ואזור תחזוקה. אני כן אגיד שהוועדה ראתה תסריט והוסבר לה שייתכן שהשטח שצוין על גבי התסריט יזוז ברמה של 5% עד 10% לכאן או לכאן, כמובן הכול מצפון לכביש 44 והוועדה קיבלה שתזוזות בסדר גודל כזה, ייתכן שיקרו, אבל כל עוד נשמר המיקום הכללי ו-18 דונמים, היא מאשרת גם תחת בכפוף לשינויים הללו. שינויים גדולים יותר יצטרכו כמובן להגיע לאישור מחדש של הוועדה, ואת זה נעמיד להצבעה כרגע. << אורח >> נטלי גולדרינג כברה: << אורח >> גברתי, אם אפשר לקבוע את זה, סליחה גברתי, אם אפשר לקבוע את זה כ-20 דונמים למקרה שתהיה איזה סטייה קטנה של הגודל כדי שתישאר גמישות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז אני מעדכנת, במקום 18 דונמים נכתוב 20 דונמים. נעמיד את זה להצבעה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נצביע על הבקשה כפי שהציגה אותה היועצת המשפטית לוועדה. הצבעה נתקבלה פה אחד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבקשה התקבלה. בקשת משרד התחבורה לגבי מסוף תחבורה ציבורית חליפי לתחנה המרכזית בתל אביב, כפי שהובאה אלינו על ידי משרד התחבורה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כאן, לפי מסמף שהוגש אלינו על ידי הות"ל, מדובר בשטח של 134 דונמים, מתוכם שטח המתקן עצמו כ-41 דונמים. מדובר בפרויקט שאמור להיות מוקם מצפון לכביש 44. אציין כאן שהוועדה ביקשה שישמרו זכויותיו של בית הספר מקווה ישראל בכל הקשור להשבת מצב הקרקע לקדמותו כאשר תסתיים תקופת שינוי הייעוד וכמובן שההוצאות בעניין הזה לא יהיו על בית הספר, אני חושבת שזה ברור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זו בקשה ולא התניה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקי. << אורח >> רחלי הכט: << אורח >> אפשר להוסיף בקשה או התניה למעבר של הציבור בשטח? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נצביע על הבקשה כפי שהציגה אותה היועצת המשפטית לוועדה. הצבעה נתקבלה פה אחד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבקשה נתקבלה, תודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:39. << סיום >>