פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת העבודה והרווחה 10/09/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 628 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום חמישי, כ"ח באלול התשפ"ו (10 בספטמבר 2026), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ומקומות נתינתם), (תיקון) התשפ"ד-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: הילה עמר – נגישות, משרד הבריאות יהודה מירון – פרויקטור משרד הבריאות לתחום הנגישות, משרד הבריאות אורלי בונה – מחלקת שוויון, משרד הבריאות סיגל פרחי – מנהלת תחום תכנון ובנייה, משרד הבריאות אלון קנד – סטודנט בפיקוח על קופות החולים, משרד הבריאות עמית ברסאנו – מתמחה במחלקה המשפטית, נציבות שוויון זכויו לאנשים עם מוגבלות רותם נחמני – מתמחה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עירית שביב-שני – ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חן רחל אברהמי – לשכת נציב, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רוני רביב – מתמחה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שלי רום קנז – ממונה נגישות ארצית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שי אלדרוטי – ממונה נגישות ארצי, שירותי בריאות כללית רוני חיות – ממונה קשרי ממשל ותוכן, מכבי שירותי בריאות אלכסיי קוחרצ'יוק – מנהל נגישות, מכבי שירותי בריאות שרית פרי – יועצת משפטית, מכבי שירותי בריאות רון אייזן – מנהל נגישות ושוויון ארצי, קופת חולים מאוחדת גלעד לין – יועץ משפטי, קופת חולים מאוחדת עמיחי תמיר – יושב ראש ארגון הנכים זכויות נכים אסתר קרמר – חברת ועד מנהל, עמותת לשמה אבי סלומה – יו"ר אנ"שים - ארגון נכי שיתוק מוחין מור שחרור – יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל יובל וגנר – יו"ר עמותת נגישות ישראל ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ומקומות נתינתם), (תיקון) התשפ"ד-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולכם, היום יום חמישי, כ"ח באלול התשפ"ו – 10 בספטמבר 2026, השעה 09:09. קודם כל לא ברור מאליו שכולם נמצאים פה ערב ראש השנה, ממש תודה. התקנות הן תקנות חשובות, תקנות שהן המשך לתקנות שכבר תוקנו. התקנות, בעיני, באות לאזן בין שתי זכויות שעלולות להתנגש אחת עם השנייה. מצד אחד, מה שאולי בעיני טריוויאלי אבל כנראה לא בעיני כולם, זכותו של אדם עם מוגבלות לקבל שירות רפואי נגיש ושוויוני; מצד שני, זכותם של כלל המבוטחים לקבל שירות רפואי וזמין גם כאשר באזור מסוים אין כרגע מספיק מרפאות או מומחים שעומדים בכל דרישות הנגישות. בתקנות שלנו ניסינו למצוא את האיזון הנכון - אני מקווה שנצליח להגיע אליו ואף להצביע עוד היום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אוכל להציג את מה שיש לנו כתיקונים לעומת תקנות קודמות, אבל אני מציעה שקודם נתחיל עם הסעיפים הבאים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איפה שהפסקנו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איפה שהפסקנו. לא קראנו את סעיף 7ח שהוא סעיף חדש. שירות בריאות 7ח. (א) מבלי לגרוע מתקנה 7ט, קופת חולים אחראית לספק בהקדם חלופי נגיש האפשרי למבוטח שהוא אדם עם מוגבלות ושפנה אליה בבקשה לכך, שירות בריאות באופן העומד בדרישות סימן זה, לפחות, ושווה באיכותו ובזמינותו לשירות במרפאה העצמאית הקיימת (בתקנה זו – שירות בריאות חלופי נגיש), במקרה שעקב אי קיום הוראות סימן זה האדם עם המוגבלות לא הצליח לקבל מספק שירות של קופת החולים שמספק שירות במרפאה עצמאית קיימת, את שירות הבריאות כאמור בתקנה 7ב או 7ג, לפי העניין. (ב) קופת חולים תגבש נוהל ליישום האמור בתקנת משנה (א), ותכלול בו פירוט דרכי התקשרות עם הקופה לצורך הגשת בקשה כאמור בתקנת משנה (א), וכיצד הקופה מיידעת את המבוטח על המועד והמקום שבו יקבל שירות בריאות חלופי נגיש; הקופה תפרסם את הנוהל באתר האינטרנט שלה, והמידע שבו יהיה גם זמין באמצעות מוקד השירות שהם מפעילים. (ג) האמור בתקנה זו לגבי קופת חולים יחול גם על גוף ציבורי בקשר לאדם עם מוגבלות שמקבל ממנו שירות בריאות, בשינויים המחויבים. זאת אומרת, יש פה חובה גם על קופת חולים וגם על גוף ציבורי לאפשר לתת לאותו אדם עם מוגבלות, לפי בקשה שלו, שירות חלופי באותה איכות וזמינות שניתנת במרפאה העצמאית הקיימת. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> רציתי להעיר לגבי התיבה "בהקדם האפשרי", משום שהסטנדרט שנקבע כאן שונה מזה שקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי קופת חולים מחויבת לספק שירותים תוך זמן סביר. הכוונה כאן, לפי מה שמנוסח כאן, היא שאם אדם עם מוגבלות מנסה לקבוע תור לרופא עור - זמן ההמתנה אליו הוא כחודש בממוצע - ורואים שהוא לא יכול בגלל בעיות של נגישות, הקופה תצטרך לתאם עבורו מועד הרבה יותר מהיר. אנחנו מבקשים שייכתב שקופת החולים תהיה חייבת לספק תוך זמן סביר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני רוצה רגע לחדד את הקושי. הקושי הוא כזה: קבעתי תור, חיכיתי בדיוק כמו שנאמר פה את אותה תקופה, ואז הגעתי ולא קיבלתי שירות נגיש. מעשית, דה-פקטו, אדם צריך לקבל שירות בריאות. מה שהעלית, הנושא של שירות בזמן סביר, זה הסטנדרט הכללי גם אפריורי קדימה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כתוב כמו שאתה מבקש, גלעד, כי כתוב שזה יהיה בהקדם האפשרי, לפחות, ושווה באיכותו, בזמינותו לשירות במרפאה העצמאית הקיימת. אם לאדם הרגיל והסביר במרפאה העצמאית הקיימת זה תוך שלושה חודשים, לצורך העניין, אתה צריך לספק לאותו אדם שפנה אליך תוך שלושה חודשים, לא מעבר לזה. אתה צריך בהקדם האפשרי להשוות לזמן ההמתנה שיש לך במרפאה העצמאית. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אני מבין, גברתי, אבל אני לא חושב שכך זה מתפרש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כך זה מתפרש. אם לא, תגידו לי, אבל זה מה שאני הבנתי. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> יכול להיות שצריך להבחין בין מקרה שבו מלכתחילה הוא מבקש לקבוע תור ומגלה שהמרפאה איננה נגישה - אז הוא נמצא באותו מצב כמו כל מבוטח אחר שמבקש לקבוע תור - לבין מקרה שבו הוא קבע את התור, המתין את תקופת ההמתנה לתור ורק אז נוכח לגלות שהמרפאה איננה נגישה לו. בנסיבות שבהן הוא המתין את תקופת ההמתנה ורק אז גילה, לא יהיה נכון לדרוש ממנו להמתין פרק זמן נוסף עד שיהיה תור במקום אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין הבחנה בסעיף בין מקרה כזה לאחר. הסעיף אומר: קופת חולים אחראית לספק בהקדם האפשרי למבוטח. מה היא צריכה לספק לו בהקדם האפשרי? שירות בריאות העומד בדרישות סימן זה, לפחות, ושווה באיכותו ובזמינותו לשירות במרפאה העצמאית. אתם צריכים בהקדם האפשרי לדאוג לו לשירות שיהיה שווה לשלושה חודשים של המתנה. אם הוא המתין ואז פתאום גילו, עדיין תצטרך לספק לו בהקדם האפשרי את אותו שירות. אם זה לא מספיק ברור, בואו נתקן את זה כך שזה יהיה מספיק ברור. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> גם אם ייכתב שזה יהיה תוך פרק זמן סביר, אנחנו עדיין נשמור על אותו סטנדרט שמקובל בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. אולי לקבוע איזה שהוא הסדר מיוחד במצבים - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר להוריד את זה לגמרי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נוריד את המילים "בהקדם האפשרי". << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, כי אתם חייבים לספק לו שירות באיכות ובזמינות של הרגיל. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> המילים "בהקדם האפשרי" אמורות להיות לטובת הקופות, לא נגד הקופות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, כי צריך בהקדם האפשרי להשוות. גלעד, אם אתה רוצה שנוריד את זה כך שתצטרך להשוות, בסדר גמור, אני איתך, אבל לדעתי זה רק מחמיר. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אני מקבל את ההצעה של היועצת המשפטית להוריד לגמרי את המילים "בהקדם האפשרי". << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עצם העובדה שהנציבות לא מתנגדת רק אומר שאתה מחמיר עם עצמך, אתה לא מקל, אבל אין בעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר, הורדנו את המילים "בהקדם האפשרי". אני רוצה להזכיר שתקנה 7ב מדברת על אותה מרפאה עצמאית חדשה, על זאת שתוקם בעוד תקופה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ב-2029. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 7ג. במרפאה עצמאית ותיקה ובדרך המובילה אליה מגבול המגרש יתקיים חלק ב' בתוספת השלישית, והיא תהיה מרפאה נגישה. 7ד. ספק שירות לא יספק שירות בריאות במרפאה עצמאית קיימת, אלא אם כן מתקיימת לגביה תקנה 7ב או 7ג, לפי העניין. סעיף 7ט עוסק בתלונה. קודם כתבנו בהקדם האפשרי. עכשיו אנחנו אומרים שאם מגיעה התלונה לקופת החולים או לגוף הציבורי, מעבירים את התלונה לספק השירות בתוך שבעה ימי עבודה. מה שעוד נוסף בתקנות הנוכחיות זה הגדרה של "ימי עבודה". "ימי עבודה" – הימים שבהם מי שמוטלת עליו החובה לפי תקנות אלה, עובד. אנחנו לא הולכים לאיזה סטנדרט כללי במשק, אנחנו סופרים את ימי העבודה בקופת החולים או בגוף הציבורי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם המרפאה שלי פתוחה ביום ראשון, שלישי וחמישי, זה יהיה רק בראשון, שלישי וחמישי? זו הכוונה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, זה יכול ליצור איזה שהוא בלבול, כי יכול להיות שבין הגוף הציבורי לקופת החולים יש הבדלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קבענו פה 45 יום. זה מספיק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם אפשר לחזור לימים רגילים כדי להפוך את הסטנדרט להיות מאוד מאוד ברור ולא להיות תלוי בכל גוף וגוף? אנחנו כרגע מדברים על אותו אדם, אבל אחר כך אנחנו מדברים על הספק שיכול להיות שעובד יומיים בשבוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מבינה איך סופרים את הימים האלה. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אם מרפאה עובדת יום בשבוע זה ייקח שנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. מאיפה זה בא? מי דרש את זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> משרד הבריאות, קופות החולים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אנחנו דרשנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסבירו לי מה הכוונה, אני לא מצליחה להבין. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> היו במקור ימים קלנדריים, כמות יחסית קטנה של ימים. אין לי בעיה שזה יהיה ימים קלנדריים, בתנאי שהתקנות תבטחנה שיהיה מספיק זמן לטפל בדברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 45 יום זה לא מספיק? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לא. 45 יום בתקופה כמו עכשיו - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 60 יום מספיקים? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לא, 90 יום לשלב הראשון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד הבריאות, מה אתם אומרים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ימי העבודה בקופת החולים לא כפולים מימים קלנדריים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאיפה נקבע 45 יום? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> מאיפה נקבע 21? אתם לוקחים את זה כאילו זה הסטנדרט. אם תיקחי 21 יום בתקופת חגים כזאת, נשארו לנו פחות משבעה ימי עבודה כדי לעשות פעולות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסוכות אתה עובד. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> בסוכות לא עובדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אתם לא עובדים, אבל מישהו אחר כן עובד. אני נגד ימי העבודה כמו שזה מצוין פה, כי זה יצור אנדרלמוסיה, אף אחד לא יבין מה רוצים ממנו. אני חושבת ש-60 יום מספיקים, לא צריך 90. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> משרד הבריאות, דיברתם על ימי עסקים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כשמדברים על ימים – זה לפי חוק הפרשנות – נהוג שזה הכל בכל, כולל פגרה, כולל הכל, כי זה יוצר אחידות כלפי כל הזרמים. ברגע שעוברים לימי עבודה, מדובר על ימי עסקים. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אני רואה שיש בחוק חובת המכרזים הגדרה של ימי עבודה, שזה כל יום מימי השבוע זולת יום שישי, יום שבת, ימי שבתון ומועד ממועדי ישראל, המפורטים בפקודת סדרי שלטון ומשפט, חול המועד ויום העצמאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רואה בעיה עם זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בפקודת סדרי שלטון ומשפט מדברים על שבת ומועדי ישראל, שזה שני ימי ראש השנה, יום כיפור, יום ראשון ושמיני עצרת של סוכות, פסח ושבועות, והם ממשיכים ואומרים שזכותם של אינם יהודים לקיים ימי מנוחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין לי בעיה לקחת את ההגדרה. אנחנו משאירים 45 ימים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מוכנה לתת לכם להחליט אם זה יהיה 60 יום ואז זה ימים רגילים, קלנדרי רגיל, או 45 יום לפי הוורסיה שקראה עירית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו נפנה בהגדרת "ימי עבודה" להגדרה בחוק חובת המכרזים. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> יש לך בעיה להפנות לתקנות חובת המכרזים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נעתיק את ההגדרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם מעדיפים 60 ימים? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> עדיף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם חוזרים לימים, אתם רוצים שזה יהיה 10 ימי עבודה? << אורח >> רון אייזן: << אורח >> מה קורה בתקופת החגים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני חושב שנכון לטובת כולם שיהיה סטנדרט אחד. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אנחנו נשמח אם זה יהיה 14 יום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שתי האופציות הן: ימים רגילים קלנדריים, אז אנחנו צריכים להמיר את הימים שכתבנו פה, או ימי עבודה, כשימי עבודה יהיו בהגדרה לפי מה שקראה מקודם עירית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כרגע נקרא את זה לפי ימי עבודה, לפי ההגדרה הזאת. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אנחנו מעבירים את התלונה לרופא העצמאי. מה עם זמן ההתייחסות שלו? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לפי מי שמחויב. גם הוא מחויב, נכון? המרפאה העצמאית מחויבת. הוא צריך להגיב לא יאוחר מ-45 ימי עבודה מאז שהגיעה התלונה לספק השירות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נתנו לו בעבר 21 ימים ועכשיו האריכו את זה ל-45 ימי עבודה. בסוף 7ט(ב)(2) כתוב שספק השירות צריך להעביר את עמדתו לגבי התלונה למתלונן. אם התלונה הועברה לספק מהקופה או מהגוף הציבורי, הוא צריך להעביר את עמדתו גם לקופת החולים או לגוף הציבורי, כאשר קופת החולים והגוף הציבורי יעבירו את עמדת הספק למתלונן לא יאוחר מתום שבעה ימי עבודה ממועד קבלתה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש מצב, לפי מה שאמרת עכשיו, שהמתלונן יקבל את התשובה מכמה גופים. למה האזרח צריך את זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נוריד את התוספת הזאת, היא באמת מיותרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יכול להיות שקופת החולים צריכה לוודא שבאמת הספק העביר. איך הספק יכול להעביר ישירות למתלונן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא יודע, כתבו לו. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש מקרים שאני אפנה ישירות לספק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת שקופת החולים צריכה להעביר, לא הספק. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת, אני מגיש תלונה ישירות לספק, ואפשרות שנייה, אני פונה לקופה. בוא נעשה את זה פשוט - אם האדם פונה ישירות לספק, הספק נותן לו, ואם הוא פונה דרך הקופה, הקופה נותנת לו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז לא צריך את המילה "גם", היא מיותרת. הוא מעביר את עמדתו לתלונה אל המתלונן, כאשר אם התלונה הועברה אליו לפי (א) - לקופת החולים, לא גם לקופת החולים. הסיפה "קופת החולים תעביר תוך שבעה ימים" תישאר. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אני יכול להעריך שבכל קופת חולים וגוף ציבורי תהיה איזו שהיא כתובת ייעודית שתטפל בתלונות מעין אלו - לפי תקנה אחרת צריך יהיה לפרסם את הכתובת הזאת – ולכן אני מציע שבסעיף קטן (א) יירשם כך: "הגיעה תלונה לקופת חולים או לגוף ציבורי בדרך שפורסמה בהתאם לתקנה 7ה(ד)(2)", וזה כדי שלא יהיה מצב שבו מישהו מתלונן בפני איזו שהיא עובדת או איזה שהוא עובד במרפאה ויראו בכך כאילו הוא הגיש תלונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם בהגדרה "תלונה" יש גם את אופן ההגשה שלה? כי אני יכולה להתלונן בעל פה למזכירה ויתחיל בלגן. כשמגדירים את התלונה צריך להגדיר שזה יהיה בכתב, לכתובת מסוימת. אם אני נותנת את ההגדרה של תלונה זה מכסה. לי חשוב שהתלונה תהיה בכתב, שיהיה תיעוד, כי אחרת פתחנו פה פתח לכל אחד להגיד "התלוננתי" ולך תוכיח, לך תביא את זה לשימוע או את ההיא לשימוע. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אפשר להגדיר את זה בהגדרה של תלונה, או שבסעיף קטן (א) לבוא ולהגיד שהגיעה תלונה בדרך שפורסמה, לפי התקנה שמסבירה איך מגישים תלונה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אבל כרגע לא רשום איך מגישים תלונה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> בסעיף קטן 7ה צריכים גם להסביר לציבור את הדרך שבה אפשר להגיש את התלונות האלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת לומר שקשה לי להתחבר להגדרה של תלונה פה. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> מה אם הוא פנה לפניות הציבור? מה אם לא פרסמתם את זה במקום בולט באתר והאדם לא ידע לאן לפנות? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נוסיף פה עוד פסקה שאומרת שהקופה תגבש נוהל להגשת תלונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יהודה, תגדיר לי מה זה תלונה, כי כתוב פה שתלונה זה מידע לפיו נראה כי הוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, לא מתקיימות במרפאה עצמאית. מה זה "מידע לפיו נראה"? מי ראה? איך זה הופך לתלונה? כשהקופה רוצה לעשות בקרה מדובר על מידע שהם בדקו וראו, אבל תלונה זה משהו אקטיבי, זה כשמישהו פונה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> תלונה היא על מה שמתלוננים עליו, אבל הדרך להתלונן צריכה להיות מנוסחת בסעיף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל לא כתובה כאן הדרך להתלונן, כתוב כאן מידע. מה זה "מידע"? מידע יכול להיות שמישהו כתב בעיתון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נניח שאדם לא עם מוגבלות בא ואומר: ראיתי שיש פה שלוש מדרגות וזה לא בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם צריכים לשבת כל היום ולבדוק בעיתון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התחלנו בכך שהגיעה תלונה. התלונה צריכה להגיע. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> התלונה מגיעה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אני מציע להבחין בין התוכן של תלונה, לבין הדרך שבה התלונה מתקבלת בקופה, כאשר שם לא כל מי שמביע בעל פה - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל למה לא? מה אם אני מגיעה לקופה ואומרת שאדם עם מוגבלות שמגיע לא יוכל לעלות את המדרגה הזאת? << אורח >> גלעד לין: << אורח >> בקופות החולים, שהן גופים מאוד גדולים, יש תחלופה גדולה של כוח אדם ולא כולם יודעים מה לעשות ואיך לטפל בתלונה. אנחנו כותבים כאן הנחיות מאוד מפורטות איך נדרש לטפל בתלונה, כשתהיה כתובת ייעודית בקופה שתדע לטפל בתלונות כאלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רוצה תקנות שיהיו על הקיר ונגיד איזה יופי, תקנות שאי אפשר יהיה ליישם אותן. בואו נהיה פרקטיים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> ההצעה שלי היא שכל אחד מהגופים הגדולים האלה יגבש נוהל איך מגישים תלונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל איפה זה כתוב בתקנות? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נוסיף את זה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> צריך שיהיה כתוב שהתלונה תוגש בהתאם לנוהל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ושהנוהל לא יכביד מידי, כי חלק מהרעיון זה שזה יהיה נגיש, שאני אוכל להגיש בקלות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו נוסיף פה הוראה שאומרת שקופת חולים או גוף ציבורי יגבשו נוהל שיפורסם באתר האינטרנט שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תני לוח זמנים. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אני רואה שתקנה 7ט, שעוסקת בתלונה ובמשמעות שלה, צפויה להיכנס לתוקף במועד המחייב השני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי אפשר להגיד שהנוהל להגשת תלונה יפורסם במועד המחייב הראשון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קצת קשה לי עם זה שאין לנו פה פיקוח על מה הם יפרסמו - זה יכול להיות משהו מאוד מאוד קשה ומורכב. אני ארצה שזה יהיה כמה שיותר מוקדם, לא להשאיר את זה לסוף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנוהל יפורסם שנה לפני שקופת החולים חייבת לשאת בכל החובות האלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צריך להיות כתוב שהיא צריכה להיות מוגשת על פיו. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> שהנוהל יהיה מפורסם בצורה ברורה, במקום בולט, באתר האינטרנט ובכל המקומות - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל דבר אמרנו שקופת החולים מפרסמת באתר האינטרנט שלה. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> יש כאלה שאין להם אתר אינטרנט. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר לאמץ את תקנה 7ח(ב) כך שגם הנוהל יפורסם באתר האינטרנט שלה וגם שהמידע זמין באמצעות מוקד השירות. 34 יותר מחמיר מאשר 7ח(ב), לא? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> 34 אומר: בכל הדרכים שאתה מפרסם לציבור אתה צריך לפרסם. זה סעיף סטנדרטי במשק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> והתלונה היא תלונה שתגיע לפי הנוהל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הנוהל הרלוונטי. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> יכול להיווצר מצב שהתהליך מתמשך, שהוא לא נפתר במועד הראשון. מה מצופה בהנחה שהתהליך לא יסתיים? שנעביר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תקנה 7ט(ב) אומרת שיש לכם 45 יום לטפל באירוע. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> מה אם עדיין התלונה בטיפול? זו התשובה שנעביר למתלונן? אם יש עכשיו תקלה במעלית שלוקח ארבעה חודשים לטפל בה, מה עושים, מה עונים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה צריך להשיב בתוך המועד הזה, להגיד שמדובר במעלית מקולקלת שייקח לתקן אותה בעוד 14 יום. אחרי 14 יום אני מצפה – אני לא יכולה לכתוב כאן את כל המקרים בעולם – שתכתבו ללקוח שזה אכן טופל ותוקן. אתה מחויב להתייחס עניינית לתלונה, לא רק להגיד "קיבלנו את התלונה", תוך או עד 45 יום. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> בתקנות כתוב שהם רשאים להאריך את הטיפול ב-11 ימי עבודה נוספים, אם נכחו לדעת שהספק פועל לתיקון העניין. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> נכון, זה לא המקום להשיב עכשיו למתלונן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האזרח רוצה לדעת מה נעשה. תן לו דוח. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> זה בסעיף של השלב הראשון. צריך לנתק את זה מהסעיפים האלה, לכתוב את זה כתת סעיף נפרד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני בכלל תוהה למה אנחנו צריכים את כל הסיפור הזה של העמדה למתלונן. אם אתם חושבים שזה קריטי - שהספק ישלח את העמדות שלו למתלונן, לא שקופת החולים תמסור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם הלכתי לרופא פרטי דרך הקופה והתלונה שלי לא הייתה לרופא, היא הייתה לקופה, הספק ישיב לי? הקופה צריכה להשיב לי, לא הספק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם הקופה צריכה להשיב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרנו שאנחנו לא רוצים שהלקוח יקבל פעמיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם את הפונה מעניין איזו עמדה מסר הספק, או שמעניין אותו לדעת שהנושא הזה נפתר, טופל? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת שגם וגם. בן אדם שהתלונן רוצה להיות על זה, רוצה לדעת מה קורה. << אורח >> שרית פרי: << אורח >> אני לא יודעת כמה יעניין שבתכתובת פנימית בין ספק שירות לקופת חולים יצא העתק למתלונן עצמו, הרי הוא מתלונן כדי לקבל מזור לתלונה שלו, לא כדי שידע - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוא נניח שיש ארבע התכתבויות בין הצדדים, כשההתכתבות הסופית אומרת: נסתכל, אבל ייקח זמן, או אומרת: מאה אחוז, תקן. << אורח >> שרית פרי: << אורח >> לפי הנוסח הזה אני צריכה כל העתק של התכתבות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את לא צריכה כל העתק. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני מציע שאם הפנייה הגיעה לקופה, בסיום לוחות הזמנים שיש לקופה, כולל כל ההארכות, הספק ייתן תשובה סופית. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> צריך לנתק את זה מתת סעיף (2) ולשים את זה כסעיף קטן בתוך 7ט. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בשניהם זה בסיום הטיפול? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אם אני פונה ישירות לספק, אז זה אחרי 45 ימים שיש לי, ואם זה דרך הקופה, אז לא יאוחר מפרק הזמן האחרון שעומד לרשותה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> ברגע שהתלונה הסתיימה צריך להשיב לבן אדם. זה יכול לקחת תקופה אחת, שתיים, או אולי אפילו ללכת לוועדת חריגים של משרד הבריאות ולהתעכב עוד יותר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה קשור למועדים שמופיעים בסעיף קטן (ג), של עד מתי אפשר לתקן. (ג) קופת החולים או הגוף הציבורי, לפי העניין, יפסיקו את ההתקשרות עם ספק השירות אם לפי העמדה שהעביר הספק הוא אינו מקיים את התקנות, או שהעמדה שהעביר אינה מקובלת על קופת החולים או הגוף הציבורי, או שלא העביר לקופת החולים או לגוף הציבורי את עמדתו בתוך 45 ימי עבודה מיום שהועברה לו התלונה. הפסקת ההתקשרות תיעשה לאחר שהקופה או הגוף הציבורי, לפי העניין, מסרו לספק את החלטתם, ובתוך 48 ימי עבודה מהמועד שבו העבירו לספק את התלונה, ואולם לעניין הפסקת השירות בידי קופת החולים יחולו הוראות סעיף 23א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ויראו לעניין אותו סעיף את מי שקבע תור אצל ספק השירות לפני תום 48 ימי העבודה כאמור כמי שקיבל שירות רפואי אצל הספק כאמור באותו סעיף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם נאמץ את מה שאתה מבקש, זה גם יכול לקחת ארבע שנים, כי ההגבלה של הזמן תלויה בתשובה של הספק, לא בתיקון האירוע. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אם ארבע שנים זה לא יהיה נגיש, צריך יהיה להפסיק את ההתקשרות עם הספק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מדברת על סעיף (ג). סעיף (ג) לא נוקט בזמן של מתי לסיים את העניין. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> המטרה כאן היא לעשות ניתוק בין הזכות של מי שמקבל שירות רפואי וטופל בסעיף 19ח הקודם - אתם צריכים לדאוג לי לשירות, נקודה – לבין הבירור אם הספק עומד בדרישות התקנות, שזה ב-19ט. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מחייב קופה איך להודיע על הפסקת התקשרות עם ספק, בייחוד מתוך הדאגה לרציפות טיפולית, והוא אומר: אתה צריך להודיע למנכ"ל משרד הבריאות שלושה חודשים לפני שאתה מפסיק התקשרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי את זה. איפה כתוב שהקופה מחויבת להפסיק שירות? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כאן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. אין פה תאריך מתי. אם הספק לא עונה זה משהו אחד, זה נורא ברור, כי הוא מחויב לענות תוך 45 יום או 60, מה שנחליט. מה קורה אם הוא עונה? מישהו בסוף צריך להגיד "מפסיקים את האירוע". איפה זה כתוב? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה כתוב כאן. יש 45 יום לספק להגיב. אם הוא הגיב, הקופה תוך שלושה ימים נוספים צריכה לקבל החלטה אם היא מפסיקה או לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשאים קופת החולים או הגוף הציבורי, לתת לספק השירות שהות של 30 ימי עבודה נוספים לבצע את כל הנדרש כדי שהמרפאה העצמאית הקיימת תעמוד בתקנות אלה, ורשאים הם להאריך את השהות ב-15 ימי עבודה נוספים אם נוכחו לדעת שהספק כבר פעל לתיקון העניין וקרוב לוודאי שהארכה האמורה תאפשר לו להשלים את תיקון כל הנדרש כדי שהמרפאה תעמוד בתקנות אלה. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> החובה של הספק לספק שירות נגיש עומדת בפני עצמה, כשהאדם עם המוגבלות יכול להתלונן וגם לתבוע את הספק על זה שהשירות לא נגיש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בהחלט. גם אם האדם הולך דרך הקופה, לאותו אדם יש את הזכות גם מול הספק וגם מול הקופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם לא לכתוב מתי צריך למסור את עמדת הספק, או שנגיד שהיא תימסר בתום הזמן לטיפול בתלונה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אם הפנייה היא לספק - לא יאוחר מלוח הזמנים שלו, ואם זו הקופה - לא יאוחר מלוח הזמנים שלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה עושים אם זה בן אדם פרטי וזו לא קופה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בתום 45 ימים הוא צריך להגיש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם התשובה לא מספקת הוא רשאי לתבוע? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האמירה היא שהוא רשאי לתבוע בלי קשר לכל התהליך הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נניח ששלחתי לאדם הפרטי תלונה והתשובה לא סיפקה אותי, מה אני עושה עם זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם אם הספק הוא לא של קופת חולים הוא יכול לתבוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יכול להיות שהוא גם של קופת חולים, רק שאני באתי לפרטי. המכתב לא מקדם אותו לאן שהוא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא לא מקדם אותו. זה רק אומר איך אנחנו פותרים את הדבר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זו סגירה של התהליך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההמתנה שלו לעמדה של הספק לא אומרת שהספק הפר את החובה שלו לפי התקנות. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> ישנם תחומי בריאות שהפסקת ההתקשרות יכולה, אולי, לפגוע במהלך הטיפול הרפואי וברצף הטיפול הרפואי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מקדם אותנו לסעיף 7י. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אני לא חושב ש-7י נותן מענה מלא ומספק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הקלות ופטורים 7י. (א) על אף האמור בתקנות 7ב עד 7ט, לבקשת קופת חולים, רשאי הממונה לתת אישור לספק שירות שעמו התקשרה לתת שירות בריאות במרפאה שאינה מרפאה נגישה, או לתת אישור לסטות מהוראה מהוראות התקנות האמורות שחלות לגבי מרפאה עצמאית קיימת, ספק שירות או קופת חולים, בכפוף לכל אלה: (1) בשירות הבריאות מתקיים אחד מאלה וקופת החולים הראתה, כי לאחר שהשקיעה מאמץ סביר לא מצאה חלופה לאספקת אותו שירות: (1) שירות הבריאות – מחייב מומחיות מיוחדת; (2) שירות הבריאות ניתן למבוטחי קופת החולים באזור גאוגרפי מסוים; (2) לדעת קופת חולים, הנתמכת באסמכתאות מתאימות, הפסקת אספקת שירות הבריאות באמצעות אותו ספק שירות מאותה מרפאה, תגרום לפגיעה מהותית בזמינות שירות הבריאות לציבור מבוטחי קופת החולים, וכל עוד אין בידי קופת חולים חלופה סבירה לאותו ספק. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> לפני כשנתיים או שלוש משרד הבריאות יזם רפורמה בתחום של הסדרי הבחירה וקבע כמה תחומים שלגביהם יהיה חופש בחירה מלא למבוטחים, מתוך תפיסה שבאותם מקרים יש איזה שהוא צורך ברציפות טיפול או באמון מיוחד בין המטופל לבין המטפל, כמו למשל בתחום של אונקולוגיה או טיפולי IVF. האם יהיה נכון להגיד לאדם שהולך לפסיכולוג או לפסיכיאטר, שמצא את התעוזה הפנימית לפתוח את נפשו ולפרט בפני אותו גורם מטפל את הדברים הכי כמוסים שיש לו – זה יכול להיות בתחום של בריאות הנפש, אבל זה גם יכול להיות בתחום של התפתחות הילד – שאנחנו מפסיקים את הטיפול כי צריך למצוא מטפל חדש? יכול להיות שיש תחומים מסוימים שלגביהם צריך לבוא ולהגיד שאפשר יהיה להמשיך לקבל את הטיפול. אני לא חושב שהתנאים בסעיף 7י נותנים מענה לסיטואציות כאלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בכל הנושא הזה של נגישות אני נמצאת בדיוק בתפר - בין זה שחייבים לתת לאנשים עם מוגבלות את הנגישות, לבין זה שיש אוכלוסייה שלמה שאי אפשר לפגוע בה. המטוטלת הזאת קיימת כל הזמן. אתה מדבר איתי על משהו כרוני. כרוני גם יכול להיות לב או כל דבר שהוא כרוני שאני צריכה קשר מאוד רציף עם רופא המשפחה שלי. שירות שמחייב מומחיות מיוחדת מתייחס לכל מי שהוא מומחה. אם אנחנו מכניסים את זה לפה לא עשינו כלום. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> גם ככה הסעיף הזה לא היה קיים. יש בתקנות האלו הרבה מאוד פטורים והרבה מאוד הארכות ואי אפשר להוסיף עוד דברים. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אנחנו רוצים לייצר תמריצים לאותם גורמים מטפלים להנגיש את המרפאות שלהם. אם הם ידעו שקופת החולים מפסיקה את ההתקשרות ולא מממנת יותר טיפולים, זה יהיה תמריץ עבורם. יכול להיות שבנסיבות מסוימות צריך להמשיך טיפולים קיימים, כאלה שכבר התחילו. משרד הבריאות בהקשר של הסדרי הבחירה חשב שיש תחומים שרציפות הטיפול מאוד קרדינאלית. יכול להיות שצריך לשקול גם כאן שיהיו קטגוריות מסוימות שבהן מטופלים קיימים יוכלו להמשיך את הטיפול. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> זה לא נמצא בסעיף שמדבר על איך סוגרים מרפאה? זה כבר נמצא בסעיף הזה, לא? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> גלעד, האם בתוך מה שיש אין לך מענה? << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אם ילד בן חמש מטופל אצל קלינאי תקשורת כבר שלוש שנים ועכשיו התקנות נכנסות לתוקף - - << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הוא צריך להמשיך. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> להגיד שיש כאן מומחיות מיוחדת? לא, יש הרבה קלינאי תקשורת. להגיד שלא ניתן למצוא שירות באזור הגיאוגרפי? לא, יש עוד קלינאי תקשורת. להגיד לילד שהוא צריך להתחיל טיפול אצל קלינאי תקשורת חדש - - << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> ב-7י(א) מוזכרות כל התקנות, כולל התקנה של התלונה. גם הנושא של הפסקת שירות שטופל בסעיף 7ט נמצא כאן, מה שאומר שיש אפשרות לפנות לממונה שירים דגל. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> לממונה יש קריטריונים מתי הוא יכול לאשר את ההמשך. הקריטריונים האלה לא נותנים מענה לתרחיש שהצגתי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אין לי חלופה למצב כמו שתיארת. זה יהיה חלק משיקול הדעת. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> זה עניין של פרשנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מפחדת ממצב שבו רופאים או מומחים שחסר אותם במשק לא יצטרפו לשירות הציבורי ויישארו בפרטי. בפרטי כל הסנקציה היא שיתבעו אותם. אם פניתי באופן פרטי לפסיכיאטר או למישהו אחר ואמרתי לו שהוא לא הנגיש, יש לו איקס זמן להגיד לי כך וכך, כאשר אם אני לא מרוצה מהתשובה שלו אני יכולה לתבוע אותו. אם הרופא ילך לקופה, לקופה יש יכולת לסגור את ההתקשרות מולו, מה שיגרום לו ללכת לפרטי ולבחור פציינטים שהם לא עם נכות פיזית כדי שלא יצטרך להנגיש את המקום. אני מרגישה, ואולי אני טועה, שזה סוג של עידוד לא להיכנס לציבורי, דבר שאנחנו לא רוצים שיקרה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> משרד הבריאות עשה שינוי בכל התפיסה, עשה השוואה מוחלטת בין הפרטי לבין מי שעובד עם הקופה. ספק פרטי עומד בפני אותן דרישות כמו מי שעובד עם הקופה, מה שלא היה בעבר, כדי למזער חשש מהסוג שהעלית. אני יכול להגיד, ולא בשמחה, שיש היום תביעות בשוק שכבר עפות. תביעות כאלו גם יגיעו לפרטי. אני מציע לחשוב אם להוסיף בפסקאות (1)(א) או (ב) את הנושא של פגיעה ברציפות הטיפול. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> זה לא מכוסה בסעיף שמדבר על איך סוגרים מרפאה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה מכוסה, אבל יש מקרים שרציפות הטיפול - - << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> האם הילד עכשיו ימשיך טיפול אצל קלינאית תקשורת, דבר שיגרום לה להמשיך לעבוד ארבע שנים עם הקופה? << אורח >> גלעד לין: << אורח >> רק לגבי אותו ילד. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> זה קיים גם ברפורמה של התפתחות הילד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הכוונה היא לגבי אותו ילד. אותו מטפל לא יקבל חדשים. זה נראה לי הכי נכון בעולם שהשירות הספציפי הזה ימשיך. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אני מקבל את מה שיהודה הציע – שזה ייכנס כאיזה שהוא שיקול או קריטריון בתוך תקנה 7י. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה יגיד הקריטריון? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> ששירות הבריאות מחייב שמירה על רציפות הטיפול שאין לה מענה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך אתה מדייק את זה כך שזה לא יאפשר את המשך ההתקשרות ושליחת עוד אנשים, שזה יהיה רק לגבי אלה שקיימים בתוך בנק המטופלים שלו? << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> אני חושבת שאין התקשרויות כל כך ארוכות. גם בהתפתחות הילד זה נגמר בגיל שש. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> לא, יש כאלה שזכאים לטיפול עד גיל 18. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> המעטים האלה ימשיכו לקבל את הטיפול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשאנחנו כותבים את זה באופן כללי זה נראה שהוא רשאי להמשיך את ההתקשרות באופן כללי, לא באופן ספציפי לגבי אותם מטופלים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שירות הבריאות מחייב רציפות טיפולית כלפי מבוטחים מסוימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, כלפי מטופלים שכבר קיימים אצלו. אם אותו מטופל יגיד שהוא רוצה להמשיך אצלו, יתנו לו להמשיך אצלו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שירות הבריאות מחייב שמירה על רציפות טיפולית למטופלים קיימים, זה מה שאתם מציעים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הם כבר קיבלו שירות מאותו מטפל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התחילו את הרצף אצלו. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אני רוצה להעיר לגבי "שירות הבריאות ניתן למבוטחי קופות החולים באזור גיאוגרפי מסוים". למה הכוונה? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> מדובר על פריפריה. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> הרי בכל מקרה השירות ניתן באזור גיאוגרפי מסוים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, אבל החלופה היא ברישה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הכוונה היא שאם אני מפסיק להתקשר עם אותו ספק בפריפריה אין לי מענה בתחום איקס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כתוב שהשקיע מאמץ שווה ולא מצא חלופה לאספקת אותו שירות. מה ההבדל בין הסיפה של סעיף (1) ל-(ב)? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אנחנו מציינים את זה בשני נושאים: מומחיות מסוימת, שזה יכול להיות ארצי, וגיאוגרפי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא דיברתם על מקצוע במחסור. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> זה נכנס לתוך שני הסעיפים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (ב)הממונה רשאי להורות באישור לקופת החולים ולספק השירות על התנאים שבהם ספק השירות יספק את אותו שירות בריאות לאדם עם מוגבלות, ובכלל זה התאמות נגישות שיספק ספק השירות לאדם עם מוגבלות לצורך קבלת שירות בריאות מספק השירות או במרפאתו והדרך לזימון התור, ועל מחויבותה של קופת החולים לאפשר למבוטח שהוא דם עם מוגבלות לקבל את שירות הבריאות באופן נגיש, באיכות ובזמינות דומים לאלה שניתנים לשאר מבוטחי הקופה. (ג)אישור הממונה לפי תקנת משנה (א) יהיה לתקופה קצובה כפי שיורה הממונה וניתן יהיה לשוב ולהאריכו לתקופה קצובה אם לדעת הממונה ממשיכים להתקיים התנאים שבאותה תקנת משנה. (ד)הממונה רשאי להורות כי האישור לפי תקנת משנה (א) יחול לגבי שירות הבריאות המסוים שנותן ספק השירות, גם לגבי קופות חולים אחרות, גופים ציבוריים או גורמים אחרים, כולם או חלקם. (ה)הממונה יעביר את האישור שנתן לפי תקנה זו לקופת חולים והיא תעביר את העתק האישור לספק השירות לא יאוחר מ-14 ימי עבודה מיום שהגיע לידיה. (ו) ניתן אישור הממונה לפי תקנה זו וכל עוד האישור בתוקפו, רשאי ספק השירות לתת את שירות הבריאות לגורמים שנכללו באישור לפי התנאים שבו. (ז) ספק שירות שנתקבל לגביו אישור לפי תקנה זו, יעדכן את דבר מתן האישור בהצהרת הנגישות ותחול לעניין זה תקנת 7ה. (ח) משרד הבריאות יפרסם באתר האינטרנט שלו את האישורים שנתן הממונה לפי תקנה זו." << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אני מבינה שעניין התקופה הקצובה נכתב בכוונה ככה. הייתי רוצה שהתקופה תיקצב בשנים – שלוש שנים, שנתיים, לא משהו אמורפי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם יש יתרון בזה שנגיד לממונה, מעבר לזה שאנחנו אומרים לו שהוא חייב לכתוב תקופה באישור שלו, שהוא חייב לתת את זה בעוד שנתיים? אם נכתוב איזו שהיא תקופה אני לא בטוחה שנועיל, אני חושבת שאנחנו נוסיף בירוקרטיה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> ברור לגמרי שכולנו שואפים שכל המרפאות תהיינה נגישות ולא נצטרך להתמודד עם תלונות, אבל ברגע שהגענו למצב שיש תלונות על מרפאות לא נגישות, הנושא של מציאת חלופה, בין אם זה באזור שבו המרפאה קיימת, באזורים אחרים או במתקנים אחרים, בדרך כלל לוקח לא מעט זמן. תהליך של בנייה ופיתוח של נדל"ן עצמאי הם תהליכים שלוקחים בין שש ל-10 שנים - זה הזמן שלוקח בקופת חולים כללית. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> לא אמורה להיות בעיה עם מבנים חדשים, הם אמורים להיות נגישים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> יש בעיה עם מבנים חדשים כי אין, לא מספיק בונים, לצערי הרב, בטח לא במקומות בעייתיים כמו פריפריה וכאלה. אתמול נודע לי שגם אזור המרכז בעייתי. אני לא יודע מה קורה בקופות אחרות, אבל כשאנחנו מנסים למצוא מבנים חדשים שעומדים בקריטריונים ובתקנות, לרבות אזורים מוגנים שצריכים להיות במרפאה והיום קבלנים לא מוכנים לבנות את האזורים המוגנים האלה, אני כקופה לא יכול ואין לי את הרשות לקחת בניין כזה ולהסב אותו למרפאה – אני גם לא אקבל את האישור של משרד הבריאות. העיכובים הם מ-21,000 סיבות. לבוא ולקצוב פה זמן זה דבר אפשרי, אבל אז זה אומר שהמערכות בסיום התקופה הזאת יצטרכו להיכנס לכל התהליך של בחינה, בדיקה ואישורים חדשים. << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> לגבי הזמן אני מסכימה איתך, אני לא חושבת שצריך להיכנס פה ללוחות זמנים. תוך שמונה שנים כולם צריכים להיות נגישים. בפרק הזמן שאתם מקבלים פטור תצטרכו להציג חלופה של הנגשה לכלל הציבור. כשיזם פרטי רוצה לבנות עבור קופה, הוא שואל אותנו מה ההנחיות של הקופה ואנחנו מפנים אותו לקופה. יזמים שמייעדים מבנים לשירותי בריאות מחפשים להתאים אותם לכל הדרישות. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים על מאות אם לא אלפי רופאים ומטפלים בפריפריה שעכשיו יצטרכו למצוא לעצמם חלופה. איך תמצאי כזה מקום בטמרה? מי בונה שם נגיש? ברמת גן אנחנו לא מוצאים מקום שאליו אנחנו יכולים להעביר מרפאה. << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> אז מה ההצעה? << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אין מקומות נגישים קיימים. << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> אמרתי שאני מסכימה שלא צריך להכניס את לוחות הזמנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוספת תקנה 10א 7. אחרי תקנה 10 לתקנות העיקריות יבוא: "שיתופי פעולה בין 10א. בלי לגרוע מחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח- קופות החולים 1988, לצורך יישום תקנות אלה רשאיות קופות החולים לשתף פעולה, ובכלל זה: (1) לערוך בירור משותף של תלונה שנתקבלה אצל אחת או יותר מקופות החולים לגבי אי עמידתו של ספק שירות בריאות או מוסד בריאות בתקנות אלה; (2) לפעול לשיתוף מידע לגבי התאמות נגישות שנדרשות לפי תקנות אלה שקיימות או חסרות אצל ספק שירות בריאות או במוסד בריאות; (3) ביצוע משותף של בקרת נגישות אצל ספק שירות בריאות או במוסד בריאות, והעמדת מידע לגבי יישום דרישות תקנות אלה לרשות ספקי שירותי בריאות." השאלה אם קופת החולים מעורבת. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> המטרה שיהיה סעיף כללי לכל הסט של התקנות האלה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> הסעיף הזה נועד להקל על הנטל התקציבי של קופות החולים. במקום שכל קופה בנפרד תצטרך עכשיו להשקיע משאבים לצורך בירור של תלונה, אפשר יהיה לשתף פעולה. צריך לזכור שקופות חולים הן גופים מתחרים וכל שיתוף פעולה ביניהן יחייב תהליך של בחינה מקדמית לפי חוק התחרות. הסעיף הזה לא פוטר. אני לא יודע אם נעשתה התייעצות קודמת עם רשות התחרות, אבל בכל מקרה יהיה צורך לעשות איזו שהיא בחינה ממוקדת בשביל לבדוק אם שיתוף הפעולה הזה אפשרי או לא אפשרי. הסעיף הזה לא תורם יותר מידי מהבחינה של הוזלת העלויות הכספיות. סעיף (3), שמדובר בו על ביצוע משותף של בקרת נגישות, זה אולי איזה שהוא שריד של גרסה מאוד ראשונית של התקנות שבה קבעו איזו שהיא חובה על קופות החולים לבצע בקרות על ספקי השירות. החובה הזאת לפני כמה ורסיות הוסרה מהתקנות ואני מציע להסיר את זה גם מחלופה (3). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חלופה (3) מדברת על בקרת נגישות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נעשו הרבה התייעצויות עם רשות התחרות בגלל אותם חששות. אני מציע שזה יירשם, ולו בשביל שאם יום אחד יקום מישהו אצלכם ויגיד "למה לא עשינו את זה עד היום", שתהיה לכם - - << אורח >> גלעד לין: << אורח >> זה לא תורם יותר מידי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כתוב כאן שהן רשאיות. אין פה חובה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אני חושב שאת החלופה השלישית צריך להוריד. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כל מילה פה רק מוסיפה לך. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> להיפך, זה יכול לרמז שאני מחויב בכך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר להוריד את (3). << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני לא רואה איך זה מתבצע בפועל. זה נפלא בתיאוריה, אבל בפועל אני לא רואה איך זה מתבצע. אנחנו הקופות לא יודעים איזה מרפאות משתפות. יכול להיות שיש לנו איזה שהוא מושג כללי, אבל אנחנו בטח לא יודעים אם ישראל ישראלי בתל אביב מספק שירות לשלוש קופות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אתה רוצה אתה יכול לבדוק. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אם אני רוצה אני יכול לבדוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם יש לך תלונה על ישראל ישראלי, אתה יכול לבדוק ב-AI ולראות שהוא גם במכבי. אם מתאים לך תתקשר למכבי ותגיד "בוא נעשה את זה ביחד", ואם לא מתאים לך אל תעשה את זה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> בפרקטיקה אני לא רואה את זה קורה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה אומר שזה לא מועיל. האם אתה רואה בו מזיק? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> כן, אם זה מחייב את הקופות לשתף פעולה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איפה זה מחייב? את (3) הורדנו. מה מפריע לך (1) ו-(2)? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מבינה שהוויכוח לגבי סעיף 2 בתוספת השלישית שבעמוד 17 הייתה אם הרשימה הזאת היא רשימה ממצה או שאפשר להוסיף עליה. אני חושבת שהיא רשימה מאוד רחבה. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> החשש היה שאם יש משהו שאנחנו לא חושבים עליו כרגע או שיהיה בעתיד - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז יתקנו את התקנות. בוא ננסה לשמור על האיזון בין כלל הציבור לבין אנשים עם מוגבלות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> משרד הבריאות הציע בעמוד 21 להגיד שבמקום לפרסם באותו אופן ולעשות הוראות מאוד מסובכות - שהמידע הזה יצוין בהצהרת הנגישות, המידע שבשלטים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> הצהרת הנגישות זה משהו כללי, לא משהו שנכנס לכל מרפאה ומרפאה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בחלק האחרון של הצהרת הנגישות של כל ספק אני נותן נתונים גם לאנשים שאולי יגידו שהמרפאה לא נגישה. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> איך זה צריך להתבטא אצלנו? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה באתר. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> מה יהיה הנוסח של הסעיף? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בפסקה (ד) יהיה כתוב: המידע שבשלטים האמורים בפסקאות (א) עד (ג) יצוין בהצהרת הנגישות של ספק השירות. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אני מציע שבמקום שהנוסח יהיה בלשון סביל הוא יהיה בלשון פעיל, כלומר לכתוב שספק השירות יציין את המידע שבשלטים האמורים בפסקאות - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר גמור. (6) בטבלת הביצוע בתקנות בניין קיים, בטור ג' שלצד פרט משנה (5), יראו כאילו בסופו נאמר: "(ג1) הרוחב החופשי של מעברים בין ריהוט מקובע ושאינו מקובע וציוד במרפאה עצמאית קיימת, שהם חלק מהדרך הנגישה, יהיה 90 סנטימטרים לפחות"; << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה יש במקור? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> המקור לא עוסק במה שקורה בין ריהוט, הוא שולח יד לתקנות השירות הכלליות. מכיוון שאנחנו לא מאמצים פה את תקנות השירות הכלליות, אנחנו רק רוצים לסגור את הפינה כך שיהיה ברור - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה יש היום? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אותו מספר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה פשוט שם את זה פה כדי שיהיה יותר נוח. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין פה שינוי מהמצב הקיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (7) בטבלת הבדיקה והביצוע בתקנות בניין קיים בטור ד' שלצד פרט משנה (8), אחרי פרט משנה (ג) יראו כאילו נאמר: "(ד) על אף האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב), בפתח מרפאה עצמאית קיימת או בפתח חדר בדיקה או טיפול שבה, שבפתחו יש דלת אוטמת, כגון בחדר לבדיקת שמיעה, שאינה מאפשרת כניסה נגישה אליו, ולא ניתן להתקין בו אמצעי מקובע עקב פגיעה באטימת הדלת, אפשר שיימצא רכב מתקפל מקובע, או רכיב משופע נייד (בפרט משנה זה – רכיב חלופי), ויחולו הוראות אלה: (1) השיפוע האורכי של הרכיב החלופי יהיה לפי טור ג' שלצד פרט משנה (8), בפרט משנה (ב); (2) ספק השירות ידאג שרכיב חלופי כאמור יהיה מוכן וזמין לשימוש מיידי כשאדם עם מוגבלות מגיע למרפאה העצמאית הקיימת, ואם ביקש אותו אדם – אף יסייע לו להיכנס לאותו מקום, והכל כדי שלא ייפגעו זמינות ואיכות השירות לאדם כאמור בהשוואה לאדם ללא מוגבלות; (3) ספק השירות יגבש נוהל להבטחת האמור בפרט זה, ויפרסם את הנוהל ודבר קיום הרכיב החלופי באותו אופן שספק השירות חייב לפרסם התאמות נגישות לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו-2016; בהעדר הוראות מסוימות כאמור, יפורסם האמור, לפי תקנה 34 לתקנות נגישות לשירות בהצהרת הנגישות של הספק". << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לגבי כל אותם תאי שמע או כל מיני מקומות שצריך לאטום ומייצרים אותם בצורה מתועשת כקופסה ואי אפשר לעשות עליהם התאמות נגישות בדיעבד, צריך להציע פה החרגות, כמו איזה כבש נייד או מה שמופיע פה בסעיף. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> או כניסה לממ"ד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (8) בטבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים, בטור ג' שלצד פרט משנה (21) יראו כאילו אחרי פרט משנה (א) נאמר: "(א1) על אף האמור בפסקה (א) במרפאה עצמאית קיימת או בבניין שבו היא נמצאת שבה עומד בית שימוש לרשות הציבור המבקר במרפאה, יימצא בית שימוש נגיש זמן לשימוש בשעות הפעילות של המרפאה העצמאית הקיימת, שעומד בדרישות לפי פרטי משנה (א) ו-(ב) עד (יב). (א2) על אף האמור בפרט משנה (א) ו-(א1) במרפאה עצמאית קיימת שמתקיימים בה כל התנאים שלהלן, לא יידרש שיימצא בית שימוש נגיש כאמור באותם פרטי משנה, אפילו אם קיים בה בית שימוש לציבור המבקר: (1) מרפאה עצמאית קיימת בבניין המשמש למגורים שכוללת חדר בדיקה או טיפול יחיד, או עמדת בדיקה או טיפול יחידה, לפי העניין; (2) כחלק משירות בריאות שניתן במרפאה העצמאית הקיימת לא נדרשת התפנות בבית שימוש; לעניין זה נדרשת התפנות בבית שימוש בשירות בריאות כגון רפואת נשים ואורולוגיה או בשירות בריאות שלצורך קבלתו יש לצרוך נוזלים או מוצקים וסביר שעקב צריכתם יהיה צורך בהתפנות בבית שימוש"; (3) אם רוחב התא של בית השימוש הקיים שעומד לשימוש הציבור הוא 80 ס"מ לפחות בין דפנותיו הפנימיות – מתקיים בתא פרט (3) בנספח לתוספת הראשונה." << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בתקנות האלו אנחנו נשענים על מה שיש בתקנות הכלליות להנגשת בניין ציבורי, לכן אנחנו אומרים שאם יש בית שימוש לציבור במרפאה יהיה גם לאדם עם מוגבלות בית שימוש נגיש. אם ספק עובד בדירת מגורים ויש שם חדר טיפול אחד, אותו ספק יהיה פטור מבית שימוש נגיש בגלל המשמעות ההנדסית של לייצר בית שימוש נגיש בתוך דירת מגורים, אבל אם בדירת מגורים יש שתי עמדות או שלוש עמדות טיפול, דירת המגורים היא כבר מרפאה לכל דבר ועניין ויהיה קשה להצדיק למה לא לדרוש שם בית שימוש נגיש. במקומות שאחרי כל התהליכים קיבלו פטור מבית שימוש נגיש יש עדיין ציפייה שלתא הרגיל של בית השימוש יהיה מאחז יד קטן כך שאדם שמתקשה יוכל להיאחז בו. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אם יש רופא פרטי שרק הוא נמצא בדירה, האם הוא פטור? משני חדרים ומעלה חייבים לעשות? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן, זו הפשרה. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> שני חדרים הופכים את זה למרפאה וחדר אחד לא? << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> שני חדרים זה יותר ממטפל אחד. אם יש בדירה יותר ממטפל אחד זו כבר דירה שהיא מרפאה. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> שני רופאים שונים ששוכרים דירה לא הופך את זה למרפאה. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> הדירה היא לא דירת מגורים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אבל זה בניין מגורים. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> השאלה אם איש הטיפול גר שם או לא גר שם. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> זה לא משנה. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אנחנו צריכים לדאוג שיהיה לאנשים שירותים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לייצר בית שימוש נגיש מצריך שלושה מטרים רבועים. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> מטר וחצי על שניים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> ההנחה היא שבדירת מגורים שבה אדם יחיד עובד יש עוד פעילות שהיא לא רפואית. אם אני צריך לייצר שלושה מטר רבוע, אני צריך לעשות שינוי משמעותי ולפגוע בעוד חללים של אותה דירה. דירה שנבנתה כדירה ועובדים בה לפחות שניים, שלושה, ארבעה, חמישה ספקים - אירוע אחר, זו כבר לא דירה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני הייתי עושה הבחנה בין מרפאה שממוקמת בבניין מגורים, לבין מרפאה שממוקמת בבניין ציבורי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זו ההבחנה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אם יושבים במתחם כמה רופאים יש היגיון לעשות, אבל אני לא רואה שבדירת מגורים זה מתקיים, במיוחד אם היא שכורה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש פה שלוש דרישות מצטברות לגבי הפטור הזה: אחד, בניין למגורים שיש בו חדר בדיקה יחיד; שניים, שירות הבריאות לא מחייב הגעה לשירותים; שלוש, המרחב. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> פסקה (3) היא לא חלק מהתנאים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא כתובה כחלק מהתנאי. אתה אומר ש-(3) צריכה להופיע כחלופה שקיימת בכל מקרה גם בבניין מגורים וגם לא בבניין מגורים. (1) ו-(2) הן שתי דרישות מצטברות. שי אלדרוטי אומר: "אתה צריך להגיד לי שבכל בניין מגורים לא תחול החובה, בלי קשר לאותם תנאים". << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> עשינו במהלך השנים האחרונות ניסויים, לראות אם אפשר לייצר בית שימוש נגיש שהוא לא לפי התקן הרגיל, אבל לא הצלחנו. ניסינו להביא את הפשרה לאזור של מגורים. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> לא במידות הישנות של 1.36 על 1.66 מטר? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בשביל לייצר את הגודל הזה בתוך דירה שנבנתה כדירת מגורים צריך לעשות הרס משמעותי. אם שניים, שלושה, ארבעה בעלי מקצוע שוכרים דירה זאת כבר לא דירת מגורים והם צריכים לשבור קירות ולהכין כמו שקורה בבניין ציבורי אחר, אבל כשמדובר בעמדה אחת לא נחייב להרוס את הכל. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> בתחילת התהליך הצענו לעשות סקר כי אין לנו ממש מידע מה קורה בנקודות הבעייתיות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> סקר לא יקדם אותנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סקר זה לא דבר שאתם יכולים לעשות? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> יכולים. אם המדינה תממן נעשה כל דבר. משרד הבריאות היה אמור לעשות. למשרד הבריאות צריך היה שיהיה דאטה-בייס של כל המרפאות בארץ. אנחנו מדברים על הכל בעלמא, מנסים לפתח כל מיני תיאוריות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פסקאות (1) ו-(2) הן תנאים מצטברים לגבי מקום שנמצא בבניין המשמש למגורים. האם פסקה (3) היא גם בבניין שמשמש למגורים או היא עומדת בפני עצמה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני מציע למחוק את פסקה (3). << אורח >> רון אייזן: << אורח >> מה זה תא שירותים 80 סנטימטר? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בתקנות של הנגשת בניינים ציבוריים כלליים יש מדרג. אם אני חייב להנגיש ולייצר בית שימוש נגיש אבל אני לא מצליח, אז בסוף אומרים לי, תקשיב, אם התא הרגיל שלך הוא ברוחב של 80 סנטימטר תתקין בו מאחז יד קטן כדי שאדם שמתקשה ישתמש בו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פסקה (3) תימחק. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אנחנו חושבים שבמרפאה עצמאית חדשה צריך שיהיה בית שימוש נגיש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל מה אם היא נפתחת בבניין שהוא בניין ישן? אנחנו רוצים לפתוח כמה שיותר מרפאות, אנחנו לא רוצים להגביל. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אני השבוע נכנסתי לדירה חדשה והדבר הראשון שעשיתי זה להנגיש את השירותים. זה לא דבר שהוא כל כך מסובך. אני לא אומרת שמישהו שיש לו מרפאה יעשה עכשיו שיפוצים, אבל מישהו שנכנס לדירה חדשה וצריך להרחיב דלת ולהוסיף מאחז יד זה לא דבר שהוא כל כך מורכב. אדם שמגיע עכשיו לרופא ומחכה שעה בתור יכול שיצטרך לשירותים. שירותים זה די מינימאלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמובן שבבניין חדש, כשהכל חדש - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בניין חדש ממש, לא מרפאה עצמאית חדשה. (9) בטבלת הביצוע בתקנות בניין קיים במקום פרט משנה (25) יראו כאילו נאמר: טור א': עמדת הלבשה במרפאה עצמאית קיימת. טור ד' אומר שיראו את הוראות הבדיקה שבטור ג' כהוראות ביצוע ההנגשה. טור ד': במרפאה עצמאית קיימת שנדרשת בה הסרת בגדים לצורך קבלת שירות בראיות יתקיימו הוראות אלו: (1) אם הסרת הבגדים נדרשת מפלג גוף תחתון לפחות לצורך הבדיקה או הטיפול, תהיה עמדת הלבשה נגישה לפי פסקת משנה (5), שתאפשר התפשטות והתלבשות בפרטיות בתוך חדר הבדיקה או בצמוד לו;. הפרטיות תישמר גם כלפי צוות המרפאה העצמאית הקיימת; פרטיות תושג באמצעים שאדם עם מוגבלות יכול להפעיל באופן עצמאי, או שתושג באמצעות נוהל שתגבש המרפאה העצמאית הקיימת; (2) אם העמדה בצמוד לחדר הבדיקה, יהיה המעבר מעמדת ההלבשה לחדר הבדיקה בדרך נגישה ובפרטיות, גם אל מול צוות המרפאה העצמאית הקיימת; (3) אפשר שמשטח שעליו תבוצע הבדיקה או הטיפול ישמש גם להתפשטות או התלבשות, ובלבד שמתקיימת בו פסקת משנה (5); (4) אם הסרת הבגדים נדרשת מפלג גוף עליון בלבד – החייב יבצע התאמות או יגבש נוהל שיאפשרו התפשטות והתלבשות בפרטיות לאדם עם מוגבלות בעת שהוא יושב בכיסא גלגלים או בעת שנעזר באמצעי עזר אחר לניידות; לעניין זה, "פרטיות" – כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2); (5) בעמדת הלבשה לפי פסקאות משנה (1) עד (3), יתקיימו כל אלה: (א) יימצא משטח מרופד שרוחבו 80 סנטימטרים ואורכו 180 סנטימטרים, לפחות, ואם אפשר רוחבו יהיה 90 סנטימטרים; (ב) את פניו העליונים של המשטח המרופד ניתן להביא לגובה 45 עד 50 סנטימטרים מפני הרצפה וכן לגובה פני משטח הבדיקה או הטיפול אם אליו צריך לעבוד הנבדק;. על אף האמור, בתא הלבשה שבו הנבדק מתפשט שלא לצורך בדיקה ועובר בחזרה לכיסא גלגלים, כגון בבריכת שחייה טיפולית, די בכך שגובה המשטח יהיה בין 45 ל-50 סנטימטרים מפני הרצפה; (ג)בעת ביצוע מעבר לא יהי הכל מחסום בין פני המשטח שאליו עוברים, לבן אמצעי עזר לניידות של האדם; (ד)מבנה המשטח שאליו עוברים יאפשר להיצמד אליו מצד הצלע הארוכה ולעבור אליו מכיסא גלגלים; אפשר שהמשטח יהיה נייד ושניתן להביא אותו למצב של עצירה מוחלטת ונעילת גלגלים לצורך ביצוע מעבר בטוח מאמצעי עזר לניידות אל המשטח לצורך בדיקה או טיפול. (ה) יימצא שטח רצפה פנוי בסמוך לעמדה שאליה עליו לעבור, שיאפשר לכיסא גלגלים או אמצעי עזר אחר לניידות והיצמדות לצלע הארוכה לפחות של אותו משטח ואם אפשר מכיוונים נוספים של המשטח וביצוע המעבר; בנוסף, יאפשר השט הפנוי הימצאות אדם לצורך סיוע במעבר אם יידרש; ממדי השטח לא יפחתו משטח חופשי לסיבוב לפי ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח סיבוב לכיסא גלגלים (2.7.4) אפשר שהמשטח יהיה נייד וניתן להביא אותו למצב של עצירה מוחלטת ונעילת גלגלים לצורך ביצוע מעבר בטוח מאמצעי עזר לניידות אל המשטח האמור; (ו) המעמס הכולל שבו יעמוד המשטח יהיה 200 קילוגרמים לפחות; (ז) יימצא אמצעי לאחיזה ביד שיסייע לאדם עם מוגבלות במעבר למשטח מכיסא גלגלים או אמצעי עזר אחר לניידות, וכן לצורך סיוע בשלבי ההתלבשות; (ח) יימצא סידור להנחת או תליית הבגדים ושאר האביזרים הנלווים של אדם עם מוגבלות שיימצא בטווח הגעה לחזית או לצד, לפי העניין, לפי ת"י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בטווחי הגעה של אנשים המתניידים בכיסא גלגלים (2.6.3); (6) לצורך בביצוע הבדיקה לפי פסקה זו השטח שתופס אדם בכיסא גלגלים הוא כאמור בת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח רצפה חופשי לכיסא גלגלים (2.6.1); << אורח >> רון אייזן: << אורח >> דיברנו הרבה על כיסא גלגלים. איפה יש הגדרה של גודל של כיסא גלגלים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אין הגדרה. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אז מה עושים? ב"יד שרה" יש מספר סוגים של כיסאות גלגלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה אתה מקשה על עצמך? לך לצר ביותר. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> כי התביעה תהיה: כיסא הגלגלים שלי לא מתאים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תגיד לו שהלכת לפי התקן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 1918 אומר לך מה שטח הסיבוב. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> שאלתי על הגודל של כיסא הגלגלים, לא את שטח הסיבוב. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> התקן אומר שהשטח שתופס כיסא הוא 120/80. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בטור יהיה כתוב: (א) אפשר שבמקום האמור בפסקת משנה (1) בטור ג', עמדת ההלבשה תימצא בחלק אחר של המרפאה העצמאית הקיימת, ובלבד שתובטח דרך נגישה בינה ובין חדר הבדיקה או הטיפול, ותובטח פרטיות בעת התפשטות והתלבשות וגם במעבר מהעמדה לחדר הבדיקה;. פרטיות תובטח גם אל מול אנשי צוות המרפאה העצמאית הקיימת; פרטיות תושג באמצעים שאדם עם מוגבלות יכול להפעיל באופן עצמאי, או שתושג באמצעות נוהל שתגבש המרפאה העצמאית הקיימת; (ב) אפשר שבמקום משטח כאמור בפסקת משנה (5)(א) בטור ג', יימצא משטח מרופד שממדיו יהיו הקרובים ביותר שניתן להשיג במאמץ סביר וקטנים מרוחב 80 סנטימטרים ואורך 180 סנטימטרים, אך לא קטנים מרוחב 75 סנטימטרים ומאורך של 120 סנטימטרים; אפשר שהמשטח יהיה מתקפל; נעבור לפרט 25(א) שמדבר על חלל המתנה במרפאה עצמאית קיימת. בטור ג' כתוב: (א) בחלל ההמתנה במרפאה עצמאית קיימת יימצא מקום ישיבה מיוחד אחד לפחות, שאליו יוכל להגיע אדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לחנות עם כיסא הגלגלים או אמצעי אחר כאמור, ולהמתין יחד עם שאר הציבור וכחלק ממנו (להלן בפרט במשנה זה – מקום ישיבה מיוחד); (ב) ממדי מקום ישיבה מיוחד יהיו כאמור בת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח רצפה חופשי לכיסא גלגלים (2.6.1); (ג) מעל מקום ישיבה מיוחד יימצא שלט זיהוי שבו רשום "מקום ישיבה לאדם בכיסא גלגלים". (ד) במקום ישיבה מיוחד ניתן להציב כסאות שניתן לפנותם מיד עם הגעת אדם עם מוגבלות המתנייד בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות; הגיע אדם המתנייד כאמור וביקש לשבת במקום ישיבה מיוחד, יפנה מי שנמצא במקום ישיבה מיוחד, למעט אם הוא בעצמו אדם עם מוגבלות כאמור, את המקום, כדי לאפשר לאדם המתנייד כאמור להתמקם במקום הישיבה המיוחד עם אמצעי העזר לניידות שלו. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני רואה שאין פה הוראת משנה אם לא מצליחים לסמן ולא מצליחים לשים חלל כזה. אני הייתי מוסיף אפשרות שבמרפאה עם חדר המתנה קטן, המרפאה לכל הפחות תגדיר איזה שהוא נוהל לפנות מקום לאדם שמגיע עם כיסא גלגלים כדי שיוכל לשבת ולהמתין כמו שאר הציבור, גם אם אי אפשר פיזית לסמן לו, כי אני מניח שיהיו גם מרפאות כאלו. כדאי לתת חלופה אחרת לתקנה הזאת, כדי שגם אם אתה לא מצליח לעשות את מה שההוראות כאן מנחות אותך, אתה עדיין תדע לטפל באדם בכיסא גלגלים שמגיע למרפאה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אפשר להוסיף בטור ה' אמירה שאומרת: ספק השירות יגבש נוהל שיאפשר לאדם בכיסא גלגלים או אמצעי עזר לניידות אחר להיכנס ולהתמקם בחלל ההמתנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל באותו חלל המתנה יחד עם שאר הציבור. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> כן, זו בדיוק הכוונה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנוהל הזה יהיה החלופה בטור ה'. 25(ב) עמדת בדיקה והחדר שבו היא נמצאת במרפאה עצמאית קיימת. (א) במרפאה עצמאית קיימת שבה לצורך קבלת שירות בריאות המטופל עובר לעמדת בדיקה או טיפול שבה עליו לשבת או לשכב, יתקיימו ההוראות המפורטות להלן כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לבצע את המעבר האמור, באופן מכובד, ואם הוא חפץ בכך – אף באופן עצמאי. (1) ניתן להביא את פני המשטח או המושב שאליו עובר המטופל לטווח הגובה שבין 45 ל-50 סנטימטרים מעל פני הרצפה; אם פני העמדה אינם משטח אופקי, ניתן להביא חלק מהצלע הארוכה של פני העמדה שרוחבה 40 סנטימטרים לפחות, לטווח הגובה האמור; בעת ביצוע המעבר לא יהי כל מחסום בין פני המשטח או המושב שאליו עוברים לבין אמצעי הניידות של האדם; (2) בסמוך לעמדה שאליה צריך לעבור, יימצא שטח רצפה פנוי שיאפשר לכיסא גלגלים או אמצעי עזר אחר לניידות, תמרון והיצמדות לצלע הארוכה לפחות, של אותו משטח, ואם אפשר מכיוונים נוספים של המשט או המושב, וביצוע המעבר; בנוסף יאפשר שטח הרצפה הפנוי הימצאות אדם לצורך סיוע במעבר אם יידרש; ממדי שטח כאמור לא יפחתו מהאמור בת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח חופשי לכיסא גלגלים (2.7.4) הדן בשטח חופשי לסיבוב; אפשר שהמושב או המשטח יהיה נייד וניתן להביא אותו למצב של עצירה מוחלטת לצורך ביצוע מעבר בטוח מאמצעי עזר לניידות; (3) אם הבדיקה או הטיפול נעשים על מושב שאליו יש לעבור, יבוצעו התאמות, אם הדבר אפשרי, כדי לאפשר את ביצוע הבדיקה או הטיפול כשהאדם ישוב בכיסא הגלגלים או אמצעי העזר לניידות שעמו הגיע, ובלבד שאיכות וזמינות הבדיקה או הטיפול יהיו זהות לאלה המבוצעות כשהאדם ישוב על מושב הבדיקה או הטיפול; (ב)במרפאה עצמאית קיימת שלא נדרש בה ביצוע מעבר כמפורט ברישה לפסקת משנה (א) ואין בה שטח חופשי לסיבוב כאמור בפסקת משנה (א)(2), אפשר שהיציאה מחדר הבדיקה או הטיפול באמצעות כיסא גלגלים תהיה בנסיעה לאחור; (ג) לצורך ביצוע הבדיקה לפי פרט משנה זה – השטח שתופס אדם בכיסא גלגלים או כאמור בת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בשטח רצפה חופשי לכיסא גלגלים (2.6.1). (10) בטבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים יראו כאילו במקום פרט משנה (29) נאמר: "(29) מזכירות רפואית ומודיעין (א) במזכירות רפואית במרפאה עצמאית קיימת, בנויה ושאינה בנויה, יתקיימו תקנות 18(א), (ב) ו-(ו) לתקנות נגישות השירות; אם יש במרפאה העצמאית הקיימת עמדת מודיעין יחול עליה, בנוסף לאמור לגבי מזכירות רפואית, גם ת"י 1918 חלק 4, הסעיף הדן בעמדת מודיעין (2.1.3. 2(ב)). (ב) על עמדת מודיעין במרפאה העצמאית הקיימת יחול בנוסף לאמור בפסקת משנה (א), גם ת"י 1918 חלק 4, הסעיף הדן בעמדת מודיעין (2.1.3.2(ב)). << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> מה זה בנויה ושאינה בנויה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בנויה היא חלק מתשתית של בניין עם בלוקים או משהו עם חומרים קלים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> יבילה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא יבילה. היא בכל מקרה מקובעת. << אורח >> מור שחרור: << אורח >> האם יש הגדרה לרוחב דלת של מינימום 80 סנטימטר בכניסה לחדר טיפולים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> התקנות האלו נשענות על התקנות הכלליות של נגישות בניינים, כאשר שם אם זה קיים זה לפחות 75, ואם אתה הורס אתה צריך להגיע ל-80. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (11) בטבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים – (1) בטור ג' שלצד פרט משנה (32) יראו כאילו בסופו נאמר: "(ה) פסקאות (ב) עד (ד) יחולו על כל בריכת שחיה טיפולית שבמרפאה עצמאית קיימת, ולעניין זה מרפאה עצמאית קיימת תיחשב כ-"אתר בריכת שחייה קיים", וכל בריכה טיפולית כאמור תיחשב כבריכת שחייה עיקרית לעניין פסקאות (ב)(3) ו-(4); אם יש מדרגות המובילות למים בבריכה טיפולית, יימצא בית אחיזה שני נמוך יותר לפי פרט 20(ב) בתוספת הראשונה שבתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו-2016"; (2) בטור ה' שלצד פרט משנה (32) יראו כאילו נאמר: "בבריכת שחייה טיפולית אחת לפחות שבה מתבצעים מרבית סוגי הטיפולים הרפואיים שנמצאת במרפאה עצמאית קיימת, יתקיימו ההוראות שבטור ג'". << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> גם פה אנחנו שואבים את ההוראות מהתקנות הכלליות להנגשת מקומות ציבוריים. אם יש אתר בריכות שחייה, לבריכת הפעוטות אני חייב שתהיה דרך נגישה שתביא אותי עד לשפת המים, לבריכה העיקרית – עד לתוך המים. מדובר כאן בבריכות הידרותרפיות שמיועדות לאנשים עם מוגבלות בהיבט של ניידות, של פיזי, לכן צריך שתהיה נגישות לכל הבריכות. הוספנו שאם יש קשיים הנדסיים או איזה קושי שאי אפשר שתהיה נגישות לכל הבריכות או לתוך המים, לפחות לבריכה האחת הכי אינטנסיבית מבחינת הטיפולים תהיה נגישות לבריכה ולתוך המים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> מה עם אמצעים נוספים כמו מנופים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> דרך התקן זה מגיע לכאן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 4. (א)חייב לבצע התאמות נגישות לפי תקנות אלה כחלק מכל שיפוץ שהוא מבצע במרפאה עצמאית קיימת או בבניין שבו היא מצויה, הכרוך בשינוי בקירות, מחיצות פנימיות, מפלסי רצפה, בפתחים, או בשיפוץ של שטחי חוץ של בניין הכולל עבודות פיתוח או שינוי גאומטריה של דרכים. (ב)במרפאה עצמאית קיימת ששוברים בה קירות או נבנים בה קירות חדשים, רוחב המעבר החופשי בדלתות שבקירות אלה יהיה 80 סנטימטרים לפחות, ובנוסף, לגבי הפתחים שבקירות אלה והמעברים שצמודים לפתחים אלה – בטבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים בטור ג' שלצד פרט משנה (5), במקום פרט משנה (ה), יראו כאילו נאמר: "(ה) תוואי נחשב נגיש לעניין פרט משנה (ד) אם גודלו של כל אחד מהממדים A ו-B בציור (א) הוא 80 סנטימטרים לפחות, ואם הסכום B+A אינו קטן מ-210 סנטימטרים". << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> סעיף 4 אומר שמי שמשפץ את המקום שלו צריך לייצר נגישות באותם חלקים שהוא משפץ - זו אמירה הכי נכונה, הכי פרקטית, הכי זולה והכי יעילה - ואם יש מרפאה קיימת די שרוחב הפתח יהיה 75 סנטימטר כדי שיעבור את הבדיקה. אם הרוחב קטן מ-75 סנטימטר, שזה אומר שאני צריך להרחיב אותו, אז צריך להפוך את זה ל-80 סנטימטר כי זה מאפשר נגישות משמעותית יותר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חלק ב' – מרפאה עצמאית ותיקה נגישות במרפאה 1. במרפאה עצמאית ותיקה יתקיים חלק א' בכפוף לפרט 2 שלהלן. עצמאית ותיקה << אורח >> שלי רום קנז: << אורח >> אנחנו מתייחסים למשטחים למעבר לבדיקות ומתייחסים למושבים בצורה מאוד צרה. האם יש חשיבה לגבי מושבים נגישים, כמו למה שעושה מטופלת גניקולוגית עם מוגבלות בגפיים שלא יכולה באופן חופשי לשים את הרגליים שלה על מושב בדיקה גניקולוגי? האם יש לנו התייחסות גם לנושא הזה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כל המשטחים שדיברנו עליהם נוגעים לעולם המתפשטים. אנחנו עושים פה תקנה שאומרת: לטובת אדם עם מוגבלות תמזער מעברים ממשטח לכיסא, לעמדת בדיקה, ותאפשר לאדם להתפשט ולהתלבש על עמדת הבדיקה. אין לנו תקינה לציוד רפואי ולכיסאות גניקולוגיים. זה אירוע לא פתור. << אורח >> שלי רום קנז: << אורח >> המכשור היום כן יכול לאפשר פתרונות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> חשבנו שזה לא נכון עכשיו להתחיל לדרוש להכניס את כל העולם של הציוד הרפואי כי לא נצא מזה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> יש את אותו סיפור גם ברפואת שיניים, שרובם של הכיסאות לא נגישים. סי. טי ומכשירי הדמיה לא נגישים היום וגם אין סטנדרט שמחייב. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> התקווה שלנו היא שאם הדבר הזה יתחיל לנוע קדימה המודעות תעלה והספקים יפנו לקנות ציוד יותר נגיש. << אורח >> מור שחרור: << אורח >> בתקן הישראלי למעלון בריכה חסרה הגדרה של חגורת בטיחות ושני מאחזי יד ורגליות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> צריך לתקן את התקן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> במרפאה עצמאית ותיקה, אפשר שיחולו אלה: (1) בטבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים בטור ג' שלצד פרט משנה (8) יראו כאילו אחרי פרט משנה (ג) נאמר: "(ג1) על אף האמור בפרט משנה (ב), במרפאה עצמאית קיימת שהיא חלק מדירת מגורים, ולא קיימת דרך נגישה מפתח הדירה עד לחלל שבתוכה המשמש דרך קבע כמרפאה עצמאית קיימת, אפשר שחלל אחר בדירה שיש אליו דרך נגישה מפתח הדירה, ובתוכו, ישמש לצורך בדיקה או טיפול באדם עם מוגבלות ויחולו הוראות אלה: (1) שירות הבריאות בחלל האחר יינתן בצורה מכובדת ויבטיח פרטיות לאדם עם מוגבלות, באותו אופן שמתקיים בחדר שמשמש דרך קבע כמרפאה עצמאית קיימת; (2) אם המרפאה העצמאית הקיימת מופעלת בידי צוות הכולל שני אנשים לפחות, תגבש המרפאה העצמאית הקיימת נוהל להבטחת האמור בפרט משנה זה שיפורסם באופן אופן שספק השירות חייב לפרסם בהצהרת הבריאות; << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש עוד הקלה כאן לעולם המרפאות שנמצאות בתוך דירות מגורים. אם יש לי בית פרטי שיש בו מספר מפלסים ואל הקליניקה שבה אני עובד יש מדרגות, אז חלל אחר שיש נגישות מהפתח ישר אליו יוכל להיות חלל הטיפול. אנחנו עושים פה החרגה מתוך הרצון לאזן את הצרכים, ובלבד שהטיפול בחלל האחר שהוא לא הקליניקה הרגילה יינתן בצורה הנכונה ובפרטיות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם היו דרישות למושב הן יחולו גם באותו חלל אחר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה יכול להיות ישים בעולם של טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים ששם אין התעסקות עם ציוד רפואי. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> זו דרך למנוע סגירה של שירותים וגם לאפשר לאנשים עם מוגבלויות לקבל שירותים מיותר אנשי מקצוע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (2)בטבלת הביצוע בתקנות נגישות בניין קיים בטור ה' שלצד פרט משנה (8) יראו כאילו בסופו של פרט משנה (ב)(1) נאמר: "על אף האמור, בדרך נגישה שמובילה למרפאה עצמאית קיימת שבבניין המשמש למגורים, או בתוכה, אפשר שייעשה שימוש ברכיב להתגברות על גובה שניתן לנייד אותו (להלן בפרט משנה זה – רכיב נייד), לפי הוראות אלה: (1) הפרש הגובה האנכי שעליו יש להתגבר לא עולה על 20 סנטימטרים; (2) השיפוע האורכי של הרכיב החלופה יהיה לפי טור ג' שלצד פרט משנה (8), בפרט משנה (ב); (3) המעמס המרבי המותר על הרכיב הנייד יהיה 300 קילוגרמים לפחות, והכבש יאפשר לאדם עם מוגבלות שימוש בו בצורה בטוחה ומכובדת; (4) ספק שירות הבריאות ידאג שרכיב נייד כאמור יהיה מוכן וזמין לשימוש מיידי כשאדם עם מוגבלות מגיע למרפאה העצמאית הקיימת, ואם ביקש אותו אדם – אף יסייע לו, והכל כדי שלא ייפגעו זמינות ואיכות השירות לאדם כאמור בהשוואה לאדם ללא מוגבלות; (5) אם הפרש הגובה נמצא מחוץ למרפאה העצמאית הקיימת והרכיב הנייד אינו נמצא בו דרך קבע, ספק השירות יתקין שלט בולט לעין שיימצא בסמוך להפרש הגובה, ובשלט כאמור יהיה מספר טלפון שאליו ניתן להתקשר בשעות הפעילות של המרפאה העצמאית הקיימת ולקבל סיוע; (6) ספק השירות יגבש נוהל להבטחת האמור בפרט משנה זה, וכן יפרסם את הנוהל באופן אופן שספק שירות חייב לפרסם התאמות נגישות לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו-2016; בהעדר הוראות לגבי חובת פרסום כאמור, יפרסם לפי תקנה 34 לתקנות נגישות לשירות"; ספק השירות יציין את דבר קיום הרכיב הנייד בהצהרת הנגישות; << אורח >> רון אייזן: << אורח >> למה צריך לציין 20 סנטימטרים? מה אם יש חצי מטר להתגבר? מה זה משנה על כמה צריך להתגבר? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה משנה, כי אנחנו עושים פה חריג על חריג על חריג למערכת הבריאות. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אז בוא ניתן את האפשרות להתגבר על כל הפרש גובה. למה עד 20? אם זה 22 זה לא יהיה בסדר? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אתה מבין מה ההקלה פה? << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אני לא רואה הקלה. אני קורא שכתוב פה שהוא צריך להנגיש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה אתה מתכוון ברכיב נייד? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> חייבים להנגיש בכל הפרש גובה, אבל פה אנחנו באזור שבא להקל, אנחנו במקום ספציפי שאנחנו נתקלים בו פעם אחר פעם. אם יש לי מדרגה של עד 20 סנטימטרים אנחנו מאפשרים להנגיש אותה באמצעות רכיב נייד. אנחנו לא רוצים לדחוף את הספקים למקום שגורם להם לחסוך, כי זה יגרום לסיפורי נזיקין. מדובר על 20 סנטימטרים לרכיב נייד. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אז שרכיב נייד ייתן גם מענה לחצי מטר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אי אפשר, הוא לא יכול. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> למה אי אפשר? בכל במה של כנס יש רכיב נייד שמביאים והוא מתגבר על מטר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אבל יש שם צוות שמטפל בזה. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> תפיל את זה על הרופא. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> למה להפיל את זה? << אורח >> רון אייזן: << אורח >> כי הוא נמצא כבר בבניין הזה. הוא לא יעבור מהבית הזה בגלל 20 או 25 סנטימטר. תן לו את האפשרות, תפיל עליו עוד מעמסה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אתה מקשה עליו, כי התקלה כאן היא עד 20, לא מעבר. אם אנחנו מגדילים אנחנו מייצרים פה סיכון בטיחותי ואי אפשר לתפעל אותו. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> עד 20 סנטימטר הוא יכול לעשות משהו לא בטיחותי? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן, כי יש לו אורך, יש לו שלד, יש קונסטרוקציה שצריכה להחזיק אותו, יש לו משקל. אנחנו מאוד נזהרים בחלק הזה. אם יש מישהו שיש לו בעיה עם שכנים שלא מוכנים שיעשה שם רמפה קבועה - זה פותר לו את הבעיה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> זה במקרה שיש מדרגה, אבל במקרה של שתיים רון צודק, הוא לא יצליח לפתור את זה באמצעים ניידים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אז הוא יצטרך ללכת לפטור. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> למה ללכת לפטור? יש כל מיני סגסוגות של מתכת מאוד קלות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אז ילכו לפטור רגיל וימצאו את הפתרון שם. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> למה לבקש פטור? תגיד לו שהוא חייב להתגבר. אם הוא לא יכול להתגבר הוא יעזוב את המקום. אני יותר מחמיר ממך. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אנחנו לא רוצים להחמיר. התקנות דורשות התאמות נגישות קבועות ומקובעות, הן לא על פי בקשה. אנחנו עושים כאן הקלה מתוך התחשבות בספקים. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אבל אתה בא מתוך הנחה שיש רק בעיה של מדרגה אחת. 20 סנטימטר זה מדרגה אחת. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הפוך, אני אומר עד מתי אני יכול ליישם רכיב נייד. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> הגובה בכניסה לחדר בדיקת שמיעה הוא קצת יותר מ-20 סנטימטרים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אוי ואבוי, אני לא מכיר כזה דבר. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> זה 22,25. << אורח >> שלי רום קנז: << אורח >> אני מוטרדת קצת מהנושא של הזמינות, מזה שאם אני צריכה עכשיו רמפה ניידת למקום מסוים אני צריכה להתקשר לטלפון שמופיע בשלט. יכול להיות שמדובר במטפל אחד שלא עונה לטלפונים בזמן הזה. איך אנחנו מתגברים על המצב הזה שאנשים מגיעים וצריכים להמתין בשמש, בגשם? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הספק חייב לייצר נוהל איך הוא מבטיח את הרכיב הזה במקום. אם יהיה פה משהו אגרסיבי שצריך יהיה צוות של עשרה אנשים להביא ברור שזה לא יקרה לעולם. ניסינו לתת פה פתרון. מדרגה אחת מהווה קושי בהרבה מאוד מקומות. ל-50% מהמקרים יש פתרון. << אורח >> שלי רום קנז: << אורח >> אולי צריך לדבר גם על זמינות של השירות הזה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, זה רשום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנתונים האלה יופיעו בהצהרת הנגישות כך שאדם עם מוגבלות יוכל לדעת על הדבר הזה מראש. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני כספק חייב לחשוב איך אני באמת דואג שהדבר הזה עובד. אני ממש לא בחלק הבירוקרטי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חלק ג' – מרפאה יבילה נגישות אל מרפאה 1. במרפאה יתקיים חלק ב' בתוספת זו, בכפוף להוראות/לשינויים אלה: יבילה ובתוכה (1) בעת שמספקים שירות בריאות במרפאה יבילה, תוביל דרך נגישה ממקום חניה נגיש לרכב גבוה; נוסף על האמור, ככל האפשר תועמד המרפאה היבילה באופן שבמרחק שלא עולה על 100 מטרים ממנה תימצא תחנת הסעה ציבורית שדרך נגישה מובילה ממנה למרפאה היבילה. (2) לגבי מקום חנייה נגיש לרכב גבוה – די בקיום הדרישות לגבי ממדי מקום החניה והממשק הפיזי בינו לדרך נגישה, ולא יחולו החובות בדבר כמות מקומות החניה, סימון ושילוט מקום חניה. (3) לגבי דרך נגישה אם נעשה שימוש בכבש, אפשר שיהיה זה כבש נייד, ובלבד שהשימוש בו בידי אדם עם מוגבלות נעשה באופן בטיחותי ומכובד. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> למה פה לא כותבים 20 סנטימטרים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אתה צודק, צריך להגביל את זה. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> לא, צריך להגדיל או להוריד את ה-20 סנטימטרים. תכתוב כבש בטיחותי, אל תקבע את הגובה, במיוחד כשיש לנו ניידת שנוסעת בכל הארץ עם MRI. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שהוועדה תחליט. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שגם בבניין רגיל אפשר יהיה לעשות כבש שמתגבר על ארבע מדרגות או שתי מדרגות, לא רק 20 סנטימטרים. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> ספק השירותים צריך לדעת שהוא נותן שירות בבטיחות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אין תקן למתקן נייד. אני מציע שנמשיך עם מה שיש פה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נגישות בתוך 2. מפתח מרפאה יבילה תוביל דרך נגישה לתוך המרפאה היבילה ולעמדת מרפאה יבילה הבדיקה. התאמות נוספות 3. (א) נוסף על האמור בפרט 1, מורשה לנגישות השירות יבחן את המרפאה היבילה ושירות הבריאות שניתן בה, יציין את הפערים שבשלהם המקום אינו נגיש לאדם עם מוגבלות על אף קיומן של התאמות לפי פרט 1, ויציין חלופות כיצד יש להתאים את אופן מתן השירות בכפוף לתקנות אלה; זאת כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל את השירות יחד עם כלל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי ומכובד. (ב)החייב יבצע את ההוראות הנוספות לפי חוות הדעת של מורשה הנגישות. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אתה מחייב פה לפנות למורשה נגישות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון, כי אירוע של מרפאה יבילה זה אירוע. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> לא מדובר על קרוואן שעומד במקום 20 שנה, מדובר במרפאה שהיא ניידת. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון, זאת ההגדרה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקנות לא חלות עליה, אין בה חובת נגישות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה לא בניין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אם מישהו משתמש בה כשירות חלופי היא צריכה לעמוד בדרישות האלו. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> יהודה, המשמעות היא שכל העמדות היבילות שהקופות מפעילות צריכות הסתכלות של מורשה נגישות, צריכות לקבל חוות דעת שלו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, רק כשהן משמשות כעמדות חלופיות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נעה הקריאה כאן חלופה למצב שספק שירות בוחר באותה תקופת ביניים לא להנגיש את המרפאה שלו אלא לספק שירות באמצעות מתקן יביל. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני לא הבנתי את זה ככה. אני הבנתי שאתה מדבר על המתקנים האלה כמרפאה לכל דבר ועניין. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הפרק הזה חל על בניינים בלבד, הוא לא חל על שירות שניתן בצורה יבילה. היביל מגיע רק כחלופה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אז זה לא ברור. צריך להדגיש שזה חלופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה יופיע כחלק מהתוספת הזאת רק בהוראת השעה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> חייב להיות ברור שזה רק כאלטרנטיבה לכך שלא נמצא פתרון במרפאה הקיימת. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בתקנות מוגדרת מרפאה אחרת, כשאחת מהמרפאות האחרות היא מרפאה יבילה. כל הקונספט של מרפאה אחרת רלוונטי רק בתקופת הביניים למי שבוחר לא להנגיש את המקום שלו. זו לא דרך המלך להפעיל היום מרפאה יבילה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לא ממש ברור לפי הנוסח. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> צריך לחשוב מה לעשות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> החלק של ג', של מרפאה יבילה, לא יהיה בנוסח הרגיל של התקנות אלא רק בנוסח של הוראת השעה. תוספת רביעית הצהרת נגישות של ספק שירות לגבי מרפאה עצמאית קיימת חלק א' – עמידה בתקנות ומצב הנגישות במרפאת הספק הוא צריך לציין אם מרפאת הספק נגישה משום שמתקיימות בה הוראות התקנות ובוצעו בה כל התאמות הנגישות שמספקות חלופה הנגשה קבועה. האם חלופת הנגשה קבועה זה משהו שהוא מעבר להוראת השעה או שהיא מתאימה להוראת השעה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> רק פסקה (2) רלוונטית להוראת השעה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זה חלופות הנגשה קבועה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה אומר שגם אחרי שקיבלתי פטור יש לי התאמה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> התוספת הרביעית בנוסח היום מותאמת יותר לתקופת הוראת השעה. יש שם פרקים שהם ממש רלוונטיים לתקופת הוראת השעה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה שחשבנו לעשות זה שהתוספת הרביעית כאן תהיה בהוראת שעה והתוספת הרביעית שתהיה בהוראת הקבע תהיה בנוסח אחר שיהיה יותר מצומצם ויכלול את פסקה (1) הנוכחית. אולי בפסקה (1) לא צריך את המילים "במצב זה אין מניעה", כי אם אין בית שימוש נגיש אז יש מניעה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, כי כשהוא כותב שיש לו בית שימוש או לא זה בהתאם לתקנות שיש לו. אם הוא חייב בית שימוש ויש לו, הוא יסמן שזה קיים, אבל אם הוא חייב ואין לו, הוא לא יכול לסמן בכלל את הסעיף הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (2)מרפאת הספק אינה נגישה משום שלא מתקיימות בה התקנות; עם זאת ספק השירות מספק שירות נגיש לפי התקנות, כמפורט בחלק ב' של ההצרה שלהלן; במצב זה אין מניעה על ספק השירות, מטעמי נגישות לפי התקנות, לספק שירות בריאות במרפאת הספק ; (3)מרפאת הספק אינה נגישה משום שלא מתקיימות בה התקנות, וספק השירות אינו מספק שירות נגיש לפי חלק ב' בהצהרה שלהלן; במצב זה חל איסור על ספק השירות, לפי תקנה 7ד לתקנות, לספק שירות בריאות במרפאתו. האם פסקה (3) היא רק להוראת השעה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, היא קבועה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חלק ב' – מידע על שירות בריאות נגיש שמספק ספק השירות (1) מרפאת הספק אינה נגישה אך הספק מנגיש את שירות הבריאות שלו באמצעות אחת או יותר מדרכי ההנגשה הבאות: (1) ספק השירות מספק שירות בריאות במרפאה אחרת שהיא מרפאה אחרת נגישה כהגדרתה בתקנות, בהיקף של איקס שעות לפחות שהם 15% לפחות מהיקף השירות שהוא מספק במרפאה העצמאית הוותיקה מידי חודש בחודשו; (2) ספק השירות מספק שירות בריאות בבית האדם עם המוגבלות. (3) ספק השירות מספק לאדם עם מוגבלות שירות בריאות באמצעות טיפול מרחוק. (4) ספק השירות מספק שירות בריאות באמצעות שילוב דרכים לפי פסקאות (יש לציין את מספרי הפסקאות מבין פסקאות (1) עד (3). (5) ספק השירות מספק שירות בריאות נגיש לפי חלופה אחרת שאישר מורשה לנגישות השירות, שתוקפה עד איקס, והיא כוללת (יש לפרט ולצרף את אישור מורשה הנגישות). << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני רוצה להעיר לגבי הנושא של ה-15%. אני לא יודע מה קורה בקופות אחרות, אבל בכללית יש כל מיני הסכמים של יומיים בשבוע, של ארבע או שמונה שעות בשבוע. איך אני מפרק עכשיו 15% ומזיז רופא לשעה וחצי במתקן אחר שייתן שירות נגיש חליפי? אני לא רואה איך זה מתקיים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בעיות יכולות עם כל אחד מהסעיפים, לכן יש פה את הטווח של ארבע האפשרויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפי מה קבעת 15%? למה זה לא 25% או 10%? משגע אותי שאנחנו קובעים מדיניות בלי נתונים. אם נקבע לכאן או לכאן זה בסוף יפגע במישהו. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> היה ראוי שיהיה רשום 100%, כדי שלאדם עם מוגבלות תהיה זכות בדיוק כמו כל אדם אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא נכון, אני חולקת על ההשקפה הזאת, כי בסוף כמה אנשים עם כיסא גלגלים יש באוכלוסייה? אני איתם, אל תהפוך אותי לאויבת שלהם. אם אתה נותן 100% וזה מצריך יותר כסף, יותר עלויות, זה עושה את יוקר המחייה יותר גבוה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> המרפאה כמו שהיא מופיעה בהצעה היא מרפאה שפתוחה לכלל הציבור. אותם 15% אומרים שרק שביעית מהזמן האדם עם המוגבלות יוכל לגשת לאותו ספק לעומת אדם ללא מוגבלות שיוכל לגשת ב-100% מהזמן. לי כאדם ללא מוגבלות יש פי שבע יותר אפשרות להגיע לאותו רופא. עשינו פה הקלה על הקלה על הקלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפי מה קבעת 15%? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> העיקרון הוא שאנשים עם מוגבלות מקבלים שירות יחד עם כל הציבור. אנחנו פה יוצרים חריג. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> למה 15% ולא 20%, 25% או 50%? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הספק נותן שירות במרפאה אחרת שהיא נגישה, אבל היומן שם פתוח לכולם. בהתחלה ניסינו לתת עדיפות לאדם עם מוגבלות באותו הזמן, אבל אז הקופות באו ואמרו, וכנראה בצדק מצידן, שזה סיפור מההפטרה ליישם את כל העדיפויות האלו, לכן הורדנו את העדיפות לאדם עם מוגבלות. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אם רופא מקבל ארבע שעות בשבוע, מה זה ה-15%? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> איך הוא יעשה 15% במקום אחר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפחות 15%. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> ההצעה שאנחנו מביאים פה לכל הספקים: תבחרו מה שהכי מתאים לכם, כולל שילוב של חלופות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין לי ספק שבאתם לקראת במובן הזה, רק שאלתי מאיפה ה-15%. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> בדקנו את זה. הקופות מאפשרות למרפאות בעיסוק עצמאיות לעבוד בסניף של הקופה יום בשבוע או שעתיים בשבוע כדי לקבל את האנשים שלא יכולים להגיע אליהן במרפאה הלא נגישה. אם הקופה רוצה את ספק השירותים וספק השירותים רוצה לעבוד עם הקופה, יש אפשרויות שאפשר לעשות אותן. דרך אגב, גם כשדיברנו עם האנשים של הסתדרות רופאי ישראל הם הסכימו ל-15%. ה-15% זה משהו שבדקנו, לא משהו שהמצאנו. אמרנו שאם אדם עם מוגבלות רוצה דווקא להגיע לרופא ספציפי, ובצדק, צריך איפה שהוא לאפשר את זה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני לא אומר שלא, אני רק אומר שלקבוע במסמרות 15% - - << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> לפחות. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> מה זה 15%? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> איך את מוציאה 15% מארבע שעות עבודה של רופא בשבוע? << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אתה מחלק ל-15%. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> מה הוא יעשה? 47 דקות הוא יעשה? << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> שיעשה 47 דקות. אם יש לו תור של 10 דקות, שיעשה חמישה תורים של 50 דקות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (2) מידע לגבי מנגנון זימון התורים לשירות הנגיש שצוין בפרט (א): (1) קובעים תור באמצעי התקשרות; (2) פרטי אמצעי התקשורת. חלק ג' – התאמות נגישות מסוימות שקיימות במרפאה העצמאית הקיימת << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> המטרה של חלק ג' היא לתת נתונים מעשיים לאנשים עם מוגבלות, כדי שיוכלו להחליט בשביל עצמם אם יש להם טעם להגיע למרפאה. מצד שני, בגלל שזה צעד ראשון בנושא ההצהרות האלו, לא רצינו להפוך את זה לסקר ולמשהו שספק סטנדרטי לא יוכל למלא, לכן יש כאן דברים מאוד בסיסיים שספקים יוכלו למלא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בחלק ג' יש את הנושא של מדרגות, בתי אחיזה במדרגות, אם קיימת מעלית, רוחב הפתח, ממדי התא, המסדרון, כריזה, בית שימוש נגיש, רוחב הכניסה. כאן נוסיף את כל הדברים שאמרנו שיימסרו בהצהרה, שזה השלטים, הרכיב הנייד, הנהלים. חלק ד' מדבר על התאמות נגישות שקיימות במרפאה אחרת, וגם פה יש תיאור של המדרגות, המעלית. עכשיו אנחנו מגיעים לנושא של לוחות הזמנים. התקנות ייכנסו לתקוף ב-1 לחודש שלאחר יום פרסומן. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אם התקנות מתפרסמות ב-30 לספטמבר, זה אומר שהן נכנסות לתוקף מיד למחרת היום. האם לכך הייתה הכוונה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בגלל שיש כאן לוחות זמנים מאוד ארוכים לא נדקדק בעוד שלושה חודשים לתחילה כמו שהיינו עושים בשאר התקנות, אלא נתחיל עם תאריך נקי של ראשון לחודש. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> השאלה אם ראשון לחודש כבר למחרת היום? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה הראשון לחודש. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אם התקנות מתפרסמות ב-30 לספטמבר, הן נכנסות לתוקף כבר למחרת היום. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> השאלה אם יש איזה משהו שמחייב היערכות? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא. התחנה הראשונה היא אחרי שנה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> גם הצהרת הנגישות? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אחרי שנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה המשמעות של זה שאנחנו אומרים מועד התחילה? האם ההגדרות? מה כן ייכנס לתוקף ביום התחילה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שום דבר. התחנה הראשונה היא אחרי שנה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אפשר היה להגיד שמועד התחילה הוא שנה ובהתאם להגדיר את כל הדברים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> חשוב שכולנו נצא לדרך ונתחיל לעבוד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נעבור להוראת השעה. בתקופה שמהמועד המחייב הראשון ועד המועד המחייב הרביעי, יראו אילו "מרפאה אחרת" – מקום שבו ספק שירות מספק שירות בריאות נוסף על מרפאה עצמאית ותיקה שבהם הוא מספק שירות בריאות, ולרבות מרפאה יבילה; אתם מעדיפים מרפאה חליפית? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני חושב שכן. מרפאה אחרת נשמע שהאופי שלה הוא אחר. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אבל המון פעמים זו מרפאה לכל דבר ועניין שהיא לא רק לשם השירות החלופי. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> יכול להיות מתקן שהוא מרפאה חלופית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חושבת שאפשר להסתדר עם מרפאה חלופית בכפוף למה שאמרה עכשיו עירית. המרפאה החלופית יכולה להיות גם בבית חולים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> ברור. גם אצלי בארגון זה יכול להיות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "מרפאה חלופית נגישה" – אחת מאלה, לפי העניין: (1) מרפאה נגישה; (2) מרפאה יבילה שבה ובדרך המובילה אליה מתקיים חלק ג' לתוספת השלישית, ואם ניתן פטור מאחת הדרישות בחלק ג' האמור – בוצעה לגבי אותה מרפאה יבילה או לגבי הדרך המובילה אליה, התאמת נגישות חלופית או קבועה לפי החלק האמור, במקום אותה דרישה; (3) בית חולים קיים או מרפאה קיימת, שמתקיימים בהם הוראות תקנות אלה, ולא ניתן פטור מהוראות תקנות אלה לגבי המקום שבו ספק השירות מספק בהם שירות בריאות; << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לא ברור מה אומר הסעיף הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה אומר שיש לך מרפאה קיימת בקופה שמתקיימות בה הוראות התקנות האלה. זו לא מרפאה שקיבלה פטור מחובת נגישות, אלא מרפאה בבית חולים או מרפאה של הקופה שבה אותו ספק שירות נותן את השירות ב-15% לפחות מהזמן. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> נניח שמחר יהיה צורך לעשות מרפאה חלופית במתנ"ס או במשרדים של הרשות העירונית. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אתה יכול. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> איך אני יכול? זה לא מופיע פה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה דרך מרפאה עצמאית קיימת. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> ברגע שאתה עושה במתנ"ס מרפאה, האם זה לא הופך למרפאה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בדיוק. ברגע שזה עומד בדרישות של החלק הטכני, בקשה. זה כמו שאתה עושה את זה בדירה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> על החלופי אני מדבר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בכל מקום. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> למה שתיקרא מרפאה? הרופא סגר עם העירייה שהוא פותח שם בשביל לתת שירות נגיש. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אז זאת מרפאה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אבל זה חלופי. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אז זאת מרפאה חלופית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא לא יכול לקחת מרפאה בבניין קיים ולהגיד שהוא לא נותן בה שירות אלא במרפאה חדשה שבה הוא עוקף את דרישות הנגישות. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> זה לא הדיון. הגענו לסעיף הזה אחרי שהמרפאה העצמאית לא נגישה ואנחנו נדרשים לתת חלופה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה הדעת נותנת? שהחלופה צריכה להיות נגישה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> למה לרדת לפירוט של רק במקומות האלה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה לא רק. יש פה סט של דרישות שונות. אם תשב בבסטה בשוק ותקיים את הדרישות שכאן, הכל בסדר, אין בעיה, שב בשוק. << אורח >> שרית פרי: << אורח >> כל תתי הסעיפים תחת הגדרת הוראת השעה זה רק עבור חלופות הנגישות במשך תקופת התחולה? הן קיימות רק במהלך שמונה שנים עד שכל הוראות החוק ייכנסו לתוקף? הכנסתם את כל החלופות פה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. (4) מרפאה שבה ובדרך המובילה אליה מגבול המגרש שבו היא נמצאת – מתקיים חלק ח1 לתקנות התכנון, ואין לגביהם פטור לפי חלק ח1 האמור, ואם ניתן פטור – בוצעה לגבי אותה מרפאה או לגבי הדרך המובילה אליה, התאמת נגישות חלופית וקבועה לפי החלק האמור, במקום אותה דרישה;" (ב)בתקופה שמהמועד המחייב הראשון ועד תום ארבע שנים ממנו יראו כאילו – בתקנה 7ג לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנת משנה (א), בתקנה משנה (א) ברישה במקום "משנה (ב) עד (ד)" יבוא "משנה (ב) עד (ד)", או לפי הסכם שחתם עם קופת חולים לפי סעיף 7ז1 לעניין שירות בריאות מורכב"; בתקנה 7ו(א)(ב) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנת משנה (א)(4), בסופה נאמר "ולעניין שירות בריאות מורכב – את המידע לפי תקנה 7ז1"; בתקנה 7ז לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנת משנה (א)(5), בסופה נאמר "או לפי תקנה 7ז1"; אחרי תקנה 7ז לתקנות העיקריות, יבוא סעיף 7ז1. הסעיף מדבר על התקרות עם ספק שירות המספק שירות בריאות מורכב. הרישה שלו אומרת ככה: על אף האמור בתקנות 7ג ו-7ז, קופת חולים רשאית להתקשר בהחלטה מנומקת בכתב, עם זפק שירות לאספקת שירות בריאות מורכב במרפאה עצמאית ותיקה, אף אם הוא ניתן שלא בדרך כאמור בתקנה 7ג(א)(1) עד (5), ובלבד שיתקיימו כל אלה: << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> למה הדגש הוא על שירות מורכב? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל מה שאנחנו קוראים בהוראת השעה השנייה זה רק על שירות מורכב. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> זה פוסל את כל מה שדיברנו עליו קודם, אם זה למצוא רופאים, למצוא חלופות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כולם יוכלו לבחור באחת מחמש הדרכים, אבל אנחנו יודעים שלשירות שיש לו שירות כבד, שהוא מקובע, אין מה לעשות ביקורי בית, לפחות ברוב המקרים, או טיפול מרחוק. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אבל זה לא קשור רק אליהם. אנחנו צריכים את האפשרות לגשת לוועדת חריגים במשרד הבריאות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש לך את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (2)ספק שירות שקופת חולים התקשרה איתו לפי תקנה זו, יתאים לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום שקופת החולים התקשרה איתו, את הצהרת הנגישות שלו ואת הפרסום, לפי תקנה 7ה; בתוספת הרביעית בחלק א' יש עוד פרטים לגבי הצהרת הנגישות, עוד אפשרות שהיא תחול בהוראת השעה. הספק מספק שירות בריאות מורכב ומרפאתו אינה נגישה משום שלא מתקיימות בה התקנות; עם זאת קופת החולים התקשרה עם הספק בהסכם לתקופה מוגבלת בהתאם לפי התקנות; במצב זה וכל עוד ההסכם בתוקף, אין מניעה מטעמי נגישות לפי התקנות האמורות, לספק שירות בריאות במרפאת הספק;" יש לנו פה עוד הוראות מעבר, אבל נחזור אליהן כשנדבר על לוחות הזמנים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> יש איפה שהוא הגדרה של שירות מורכב? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, היא חלה רק בהוראת השעה. בתחילת התקנות יש כמה תיקונים. יש תיקון אחד עקרוני שנוגע למה היא מרפאה עצמאית קיימת. הוא אומר: מקום שניתן בו שירות בריאות שאינו כולל שירות אכסון. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> מזה כמעט שנה אנחנו עובדים להכין דרישות נכונות ומקצועיות לשירותי בריאות שיש בהם גם מסגרות דיור, כמו בית מאזן, אשפוזית, קהילה משקמת, קהילה אקולוגית וכו'. זה דורש הוראות מורכבות כי רוב המקומות האלה יושבים בתוך דירות מגורים, בתוך דירות פזורות עם קשר ביניהן, קשר פונקציונאלי. זה לא משהו שאפשר באבחת סכין לדרוש ככה או ככה או ככה, לכן בסט שנמצא כאן בפנינו, שנסמך על תקנות של נגישות של בניינים ציבוריים כלליים, אין הוראות מתאימות לסוג כזה של שירותי אכסון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הגדרת "הצהרת נגישות" היא כמשמעותה בתקנה 7ה. הגדרה "מרפאה אחרת" הועברה להוראת השעה. אנחנו לא קוראים למרפאות האלו מרפאה חדשה ומרפאה ותיקה, אלא מרפאה עצמאית חדשה, מרפאה עצמאית ותיקה. יש הבהרה בסעיף 7ה: הצהרת הנגישות תנוסח לפי התוספת הרביעית. ב-7ו יש לנו הוראה שאומרת: קופת חולים או גוף ציבורי שהתקשרו עם ספק שירות במרפאה עצמאית קיימת. בפסקה (1) אמרנו שהקופה צריכה בעצמה לפרסם מידע למבוטחים באתר האינטרנט לפי הצהרת הנגישות שהעביר להם הספק, אם הספק מספק שירות במרפאה שאינה נגישה. למה הכוונה כשאתה אומר "או במקום שאינו מרפאה נגישה"? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אם יש שירות מורכב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה רק בהוראת השעה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נצטרך להעביר את החלופה הזאת להוראת השעה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא בהכרח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כי יכול להיות מצב שהקופה תפנה לממונה ויקבלו אישור להמשיך לעבוד עם ספק לא נגיש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם ב-7ז חלק הועבר להוראת השעה וגם פה יש את ההבהרה של ספק שירות שמספק שירות במרפאה עצמאית. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> הכותרת של התקנה היא תנאי להתקשרות של קופת חולים וגוף ציבורי, אבל כשקוראים את הנוסח אפשר להבין שזה מתייחס להפסקת שירות, למשהו שמוסדר בתקנה אחרת. אני חושב שיהיה יותר נכון לנסח שקופת חולים וגוף ציבורי לא יתקשרו בהסכם להפסקת שירות במקרה שמפורט כאן כשאין לו הצהרת נגישות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חושבת שלא. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אם אני מגלה עכשיו שאין לו הצהרת נגישות, לכאורה מכוח התקנה אני באופן מיידי צריך להפסיק את זה, רק שזה לא כך, כי יש תקנה אחרת שקובעת במפורש מה קורה כשמגלים שספק השירות איננו נגיש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי תקנה 7ט(ג) צריכה לעמוד כתקנה בפני עצמה והיא זו שתדבר על הפסקת התקשרות. היא לא באמת תלויה בנושא של קבלת התלונה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> השאלה מה היחס בין 7ז ל-7ט(ג). אני חושב שהניסוח צריך להיות שקופת חולים וגוף ציבורי לא יתקשרו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי לתוך אותה תקנה של תנאי להתקשרות יהיה סעיף קטן (א) שאומר שלא יתקשרו עם ספק שירות ויהיה סעיף קטן (ב) שיביא את מה שכתוב היום בתקנה 7ט(ז). << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אבל מה אם לא הגיעה תלונה וקופת חולים גילתה? << אורח >> גלעד לין: << אורח >> זה ברמה של הטכניקה החקיקתית, כי כיום 7ט(ג) נמצא כחלק מתהליך טיפול בתלונה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> והוא לא צריך להיות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הסיפור של ההפסקה יהיה במידה ואתה קשור למישהו וגם דרך התלונה. << אורח >> שרית פרי: << אורח >> אולי תעשו הפניה. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> זה גם אם לקופת החולים נודע בדרך אחרת, לא דרך תלונה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> גם דרך בקרה שעשינו במרפאה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אולי נפנה למקרה של הפסקת התקשרות על רקע תלונה ב-7ט ונציין נסיבות נוספות של הפסקת התקשרות. מצד אחד, אפשרות לא להתקשר מלכתחילה; מצד שני, הפסקת התקשרות בשתי אפשרויות: כשנודע לנו בנסיבות כאלו ואחרות וכשנודע לנו אגב תלונה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תהיה הפסקת התקשרות עם האפשרויות של הארכה של סעיף קטן (ד), של עוד 30 ועוד 15 ימים, ב-7ז, וזה ייתן ביטוי גם לעמדה שמסר ספק השירות במקרה שהתקבלה תלונה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אני רק מציע שכל חלופה של הפסקת התקשרות תוכפף להסדרים שיש בהמשך. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן, היא חייבת לפי החוק, זה ברור. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> גם צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> את לא מתקשרת עם מישהו שאת רואה שהוא לא נגיש, פעם אחת, ופעם שנייה, בין אם קיבלת תלונה או לא ואת קשורה עם אותו ספק, יש לך מנגנון איך להפסיק את ההתקשרות. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> וגם ההחרגות במקרים המתאימים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההחרגות הן החרגות כלליות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה חל בכל מקרה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> ההחרגות רלוונטיות לא רק על רקע תלונה, הן רלוונטיות גם על רקע הפסקת התקשרות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, הן מתגברות על 7ב עד 7ט. זה בסעיף ההקלות והפטורים. הרישה של סעיף 7י אומר שהוא מתגבר על הוראות תקנות 7ב עד 7ט. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:12 ונתחדשה בשעה 12:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מכבי, כללית, מאוחדת, מה החלטתם לגבי הימים? אתם בעצמכם תמימי דעים? << אורח >> שרית פרי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יפה, כבר מגיע שאפו לקופות החולים שהן ביחד. מה החלטתם? ימי עבודה או ימים רגילים? << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> ימי עבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז משאירים ימי עבודה, לא צריך לשנות את הנוסח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה דבר אחד. דבר שני זה הנושא של המועדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המועדים של ההתקדמות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> של ההתקדמות, של ימי הביצוע. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אציג את מה שיש על המסך. אנחנו רואים פה ציר זמן שמתחיל מצד שמאל לצד ימין לפי שנים. נקודת האפס היא הרגע שבו מפורסמות התקנות. ממש כמה ימים אחר כך, לא יותר מחודש, הן ייכנסו לתוקף. המשמעות כשהתקנות נכנסות לתוקף היא שכולנו צריכים להתחיל להכין נהלים, לחשוב מה עושים וכו'. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אין לגבי תקנות 7ה ו-7ו הוראת דחייה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון. המועד הראשון המחייב הוא שנה מתחילת התקנות, כאשר אז מרפאה עצמאית ותיקה צריכה לספק שירות לפי אחת מחמש החלופות של דרכי ההנגשה. שנה אחר כך, מה שמכונה המועד המחייב השני, קופות החולים ושאר הגופים הציבוריים שרוכשים שירותים צריכים להיות מוכנים עם החובות שלהם. שמונה שנים אחרי התחילה זה המועד שממנו כל המרפאות הוותיקות צריכות להיות נגישות מבחינת המבנה. הקבוצה השנייה שיש לנו פה – היא מופיעה באמצע הציר – זו הקבוצה של אותן מרפאות שייפתחו בבניינים כלליים והן חדשות, כאשר ההצעה כמו שרשומה כאן אומרת שמ-1.1.2029 הן כבר יהיו נגישות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איפה מרפאה שנפתחת היום נכנסת? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לוותיקות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ומ-2029 היא חדשה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון. מה זה אומר? שהיא צריכה להיות נגישה מיום הפתיחה, אין לה כל מיני חלופות ודברים כאלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בדיון הקודם, המועדים שהיו הם רק מועד ראשון, מועד שני ומועד שלישי. כאן המועד המחייב הראשון נדחה לשנה מיום התחילה, כאשר קופות החולים קיבלו עוד שנה דחייה, שזה המועד השני, בהפעלה שלהן של ההוראות. זה נכון? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה היה מלכתחילה. הרעיון היה שהקופות צריכות זמן כי רק אחרי שהספקים אומרים כל אחד - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בנוסח הקודם, הספקים נכנסו לתוקף כבר במועד החיוב הראשון. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה אחרי שנה, אותו דבר. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> תקנה 7ה דורשת מספק השירות להגיש הצהרת נגישות. אני מבין שזה אולי לא כרוך בטרחה מאוד גדולה, אבל זה לא מחויב להיעשות באופן מידי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אתה צודק ולא צודק. אמנם ההוראה הזאת מתחילה ביום התחילה, אבל יש הוראת מעבר אחרונה שאומרת שהחובה של הספק להגיש את ההצהרה הראשונה היא לא יאוחר משנה מיום התחילה. צריך לתת קבלות רק אחרי השנה הראשונה, לכן אין כאן בעיה. סיימנו את ההקראה הקודמת עם אותם שירותים מורכבים – מרפאות שיניים, בריאות האישה וכדומה - שהחלופה העיקרית שלהם היא להנגיש פיזית, לכן נולד המנגנון הזה שמאפשר להאריך למי שעובד עם הקופה את החובה שלו להיות נגיש פיזית. אם נסתכל רגע על הסקטור הפרטי, לגבי השירות המורכב הזה אני מציע שיינתן שלוש שנים להנגשה ממועד התחילה. צריך להוסיף אמירה שאומרת: אם אתה ספק פרטי של שירות מורכב ואתה לא עובד עם הקופות, יעמדו לרשותך עד שלוש שנים להנגיש פיזית את המקום שלך. אני חושב שזה זמן סביר. ככה ניתן גם בעולם הבניינים הקיימים כבר מזמן. אם עדיין ספק כזה ימצא דרך לעבוד באחת החלופות, יעמוד לו הזמן הארוך, אבל אם הוא רוצה פיזית, יהיו לו שלוש שנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נשמע לי הגיוני. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אם אומרים לנו שספק כזה יכול לעשות תוך שלוש שנים, נראה שכל אחד יכול לעשות תוך שלוש שנים ואין טעם בשמונה שנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> להתקשרות עם קופת החולים נתת ארבע שנים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון, כי המטרה הציבורית שלנו היא לעודד לעבוד עם קופות החולים. אנחנו יודעים שיש כאלה מבין השירותים המורכבים שיוכלו למצוא אחת מהחלופות ולמתוח את הזמן שלהם קדימה, אבל כדי שתהיה להם תקופת בסיס נתנו שלוש שנים. << אורח >> מור שחרור: << אורח >> אני חושבת ששלוש שנים זה די הרבה זמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה אני אמורה לעשות עם אמירה "די הרבה זמן"? אנחנו רוצים מרפאות שישרתו את הציבור. מרפאות שאין ציוד וכו', 100%, אבל מרפאות שמצריכות התארגנות יותר מורכבת - אנחנו צריכים את המענים האלה. << אורח >> מור שחרור: << אורח >> אני מדברת על מצב שבו אם רופא מקים עכשיו איזו שהיא מרפאה - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הוא דיבר על מרפאות מורכבות, לא על כל מרפאה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> מרפאות שעובדות היום. אם את רוצה, תתייחסי למועד של החדשות. << אורח >> מור שחרור: << אורח >> התכוונתי לחדשות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מציע שלגבי ספק של שירות בריאות מורכב, במקום שהתחילה תהיה במועד המחייב הראשון, היא תהיה במועד המחייב אחרי שלוש שנים, מאוחר יותר? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הספק הפרטי, לא הספק של קופת חולים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה אומר שבפועל כדאי לך לרוץ ולהנגיש פיזית. אם לא, תשבור את הראש עם אחת מהחלופות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל עוד הוא בתוך שמונה השנים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> מתי משרד הבריאות אמור להפיק את חוברת ההסבר? לא ראיתי שכתוב בתקנות שיש חובה למשרד הבריאות לעשות כזאת חוברת? צריך להכניס את זה לתקנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איזו חוברת? אני לא יודעת על מה אתה מדבר. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אנחנו לא מצפים שכל רופא ישכור לעצמו מורשה נגישות שיגיד לו מה הפערים ומה הפעולות שהוא צריך לבצע. כמו שעשו בזמנו לעסקים קטנים, שהופקה חוברת הדרכה ועסקים קטנים עבדו לפי החוברת הזאת ודי חסכו לעצמם הרבה מאוד מהעלויות - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> באיזה חוק נכתבה החובה לתת לעסקים הקטנים חוברת? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני לא חושב שזו הייתה חובה, זו יוזמה של הנציבות, אבל במקרה הספציפי הזה אני כן חושב שצריך להטיל חובה על משרד הבריאות ולקשור את זה לכל לוחות הזמנים האלה. אם אין לרופאים הנחיות מה לעשות, מה אנחנו מצפים שהם יעשו? << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך כרגע מאוד מדויק, אבל ברגע שהתקנות האלו עוברות זה הדבר הראשון שאנחנו מתחילים לשבת עליו. זה ייעשה בשיתוף כמו שאנחנו תמיד עושים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> סבבה, אבל רק צריך לרשום את זה בתקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא צריך לרשום כמו שלגבי עסקים קטנים לא נרשם בחוק שחייבים להפיק חוברת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש זמן של היערכות. אני לא רוצה להגביל אותם לחוברת, כי אולי ישלחו אנשים שיסבירו. אני לא רוצה להגביל לאפשרות כזו או אחרת. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> הם לא ישלחו אנשים. << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> לא הייתי מכניסה את זה כחובה, כי יכול להיות שיש מישהו שחושב שהוא מבין את החוק ואת התקנות. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> שיעשה מה שהוא מבין, אבל עדיין אני חושב שהחובה שלנו כמערכת ציבורית היא לדאוג שלרופאים האלה תהיה הכוונה, לא להתחיל עכשיו לזרוק עליהם את התקנות, את ה-40,50 עמודים שיתחילו לקרוא ולהבין מה הם צריכים. זה לא יקרה. << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> הכונה תהיה. על כל דבר שאנחנו מוציאים אנחנו עושים הכונה, זאת שיטת העבודה של כולנו. ברגע שהתקנות יאושרו נתחיל לשבת על זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת שזה לא הגיוני שאת כל הדבר הזה רופא שרוצה לפתוח מרפאה יצטרך ללמוד. מעבר לזה שיעלה לו כסף לבנות את זה, הוא גם יצטרך לקחת עורך דין, מהנדס ואיש שיסביר לו מה הוא צריך ומה הוא לא צריך. משרד הבריאות, תוציאו חוברת קריאה ונגישה לציבור. << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> מיכל , על כל דבר שאנחנו מוציאים ויש תקנות אנחנו עושים הדרכות, הנחיות והטמעות, זאת שיטת העבודה שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם את מוציאה חוברת, גם לאדם עם המוגבלות יהיה יותר נוח לדעת אם הם עוברים או לא עוברים על החוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תציעו בהוראת המעבר עוד סעיף שאומר שמשרד הבריאות יוציא חוברת הסבר עד יום כך וכך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשזה כתוב בצורה משפטית הציבור עצמו לא יודע. כדי שאדם ידע אם להגיש תלונה הוא צריך לדעת מה הספק מחויב ומה הוא לא מחויב. להתחיל לקרוא את כל התקנות נראה לי הרבה יותר מסובך ומורכב. תכניסי את זה בתוך הוראות המעבר, אני לא רואה בעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר שזה יהיה עד המועד המחייב הראשון. למה שלא יהיה עד המועד המחייב הראשון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל איך הוא ידע? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אי אפשר, כי הם צריכים להתחיל לעבוד עם זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה אתם צריכים? משרד הבריאות, 90 יום יספיקו לכם? << אורח >> הילה עמר: << אורח >> שמונה חודשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה המון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כמה חודשים מיום התחילה? שמונה חודשים ישאיר לספקים רק ארבעה חודשים להתארגן. << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> ידידתי מהנציבות, האם החוברת הזאת צריכה לעבור את כל החברים בשביל לבדוק אם היא תקינה ומכילה את כל הסעיפים? << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אנחנו לא אלה שנקשה עליכם על התהליך. << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> אם זה ענין רק שלנו, אין בעיה להוציא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 90 ימי עבודה זה מספיק, זה מעל ומעבר. << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> אין בעיה, 90 ימי עבודה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> והספירה של הזמנים צריכה להתחיל מהיום שהתקנות - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תגזים, אל תמשוך את זה יותר מידי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם רק נבהיר שהמועד בנוגע למרפאה העצמאית החדשה והמרפאה העצמאית הוותיקה נשאר אותו דבר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את החוברת הם יפרסמו באתר שלהם. << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> ההנחיות יפורסמו כמו כל נוהל בדף הנגישות שבאתר משרד הבריאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשאני אומרת חוברת, זה לא לקחת את התקנות ולהעלות אותן לאתר, זה בשפה נהירה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנחיות לעניין יישום דרישות הנגישות לפי התקנות? << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> כן. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> תצטרכו גם לפרסם את זה לרופאים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הרופאים ייכנסו לאתר משרד הבריאות. << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> מדריך הנגשה למרפאות עצמאיות. << אורח >> הילה עמר: << אורח >> החובה זה באתר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> משרד הבריאות יפרסם בדף הנגישות שבאתר שלו מדריך הנגשה למרפאות עצמאיות קיימות בתוך 90 ימי עבודה מיום התחילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא רק הקיימות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מתכוונת בקיימות. לא לדרישות הנגישות ממרפאה חדשה שמקימים, אלא למה דורש החלק הזה של התקנות שהתקנו עכשיו. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הנחיות ליישום התיקון שאושר עכשיו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הכוונה היא גם לחדשות וגם לוותיקות. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> מה קורה, היפותטי לגמרי, שמשרד הבריאות לא מצליח בתוך 90 יום לעשות את זה וזה הופך להיות 120? << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> לא יקרה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לא את ולא אני יודעים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המציאות תמיד עולה על כל דמיון. כתבנו 90 ימי עבודה שבהם הם צריכים לפרסם את זה. אני לא יכולה לדחות עוד ועוד. יש כאן הוראה ברורה מה המשרד צריך לעשות. אם הוא לא מקיים את זה, החוק מסביר מה אפשר לעשות איתו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו פה את ההגדרות של המועד המחייב. נתחיל עם המועד המחייב השלישי שנוגע גם להגדרות של המרפאה העצמאית הקיימת וגם למרפאה העצמאית הוותיקה. המועד המחייב השלישי הוא יום י"ד בטבת התשפ"ט, 1 בינואר 2029, המועד המחייב הראשון הוא שנה מיום התחילה, והמועד המחייב השני שנוגע לקופות החולים הוא שנה מהמועד המחייב הראשון. אחרי המועד המחייב השלישי יהיה מועד של שלוש שנים לגבי שירות בריאות מורכב פרטי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שהוא לראשונה צריך לתת מענה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התחילה של הוראת השעה שנוגעת לאפשרות ההתקשרות של קופת החולים עם שירות הבריאות המורכב, כיוון שדחית לגבי שירות בריאות מורכב את תחילתן של התקנות, תהיה ארבע שנים מתום השלוש שנים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא. הקופה מתקשרת עם ספק שהיא עובדת איתו בנוגע לשירות מורכב, כאשר הוא מקבל מתוקף זה שהוא שירות מורכב הארכה. עם הפרטיים שהקופה לא מתקשרת איתם - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם צריך לעשות לגביו את ההבחנה הזאת ולהגיד שעליו זה חל אבל על אחר זה לא חל? יכול להיות שמחר הוא כן יתקשר עם קופת חולים או יפסיק את ההתקשרות עם קופת חולים. תחליטו אם אתם רוצים לתת לו עוד ארבע שנים על אותן שלוש שנים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הכוונה מלכתחילה הייתה ארבע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא עוד ארבע, עוד שנה. הכלל יהיה שלוש שנים, ולקופה תהיה עוד שנה ארכה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו את המועד המחייב הרביעי, שזה עוד שלוש שנים לגבי שירות מורכב, ואת המועד המחייב החמישי של שבע שנים מהמועד המחייב הראשון, כלומר שמונה שנים מיום התחילה של התקנה. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אלה זמנים מאוד מאוד ארוכים. הדרישות בתקנות האלו הן לא כל כך קשות, הן דרישות של בניין קיים. יש פה גם כל מיני הקלות לגבי בתי שימוש. חלק מהמקומות האלה יושבים כבר היום בבניין ציבורי שהוא כבר נגיש. שמונה שנים זה זמן מאוד מאוד ארוך. אם אני מחפשת היום מרפאה כדי לפתוח בה שירות, למה שאני כבר היום לא אחפש מרפאה שתהיה נגישה? למה שיתנו לי עוד שלוש שנים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אני מחר רוצה להקים מרפאה אני לרגע לא אחשוב על הקמה לשלוש שנים, אני ארצה להקים מרפאה לכל תקופת החיים הפרודוקטיביים שלי כרופאה או כנותנת כל שירות רפואי אחר. אני יודעת שאם אני אפתח היום תהיה לי את האפשרות להיות לגמרי נגישה בעוד זמן מסוים, אבל אם יש לי כבר היום נכס שיכול להיות נגיש לעומת נכס אחר שאני אצטרך תוך כדי להנגיש, אני אעדיף את הנכס שהוא כבר נגיש. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> את מדברת על חדש, נכון? << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אנחנו מדברים על חדש. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> התקנות הן על מרפאה קיימת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בניין קיים עם מרפאה חדשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יהיו כאלה שירצו ללכת למרפאה החדשה הלא נגישה בבניין הישן לשלוש שנים ראשונות כי זה יותר זול, זה יותר נחמד, ורק אז לעבור. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אם עכשיו אני פותחת עסק חדש, למה שאני מלכתחילה לא אחפש מקום נגיש? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כי לא בטוח שיש מקום נגיש. אני צריכה לספר לך את מצב הנדל"ן במדינת ישראל? אין בניינים חדשים. אם הוא מצא משהו ישן בבניין קיים והוא רוצה שם, למה שאני לא אתן לו? אני כחברת כנסת רוצה שיהיו כמה שיותר מרפאות, לכן אם אין ברירה ויש לא נגיש, יהיה לא נגיש כי יש עוד ציבור שצריך אותו. << אורח >> שלי רום קנז: << אורח >> מה ישתנה עוד שלוש שנים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אחרי שלוש שנים אני מחויבת בהנגשה. אני יכולה להמשיך לפעול בלי הנגשה כל עוד אף אחד לא יודע, כל עוד לא מגיע אלי מישהו שצריך הנגשה, אבל אם יגיע אלי מישהו שצריך הנגשה ויתלונן עלי, הוא יוכל לתבוע אותי. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים על זה שבעוד שלוש שנים תהיה את אותה בעיית נדל"ן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התקנות האלו לא יכולות לפתור את כל הבעיות בעולם. אם לא יהיה נדל"ן ואותה מרפאה תמשיך להתקיים ללא נגישות, היא תעבור על התקנות ותהיה חשופה לתביעות. אני לא מבינה מה אתן מבקשות - שמהרגע הזה אני אחייב אותה ואם היא לא תמצא אז לא יהיה? באום אל-פחם לא יהיה רק כי אין להם שום דבר נגיש? << אורח >> מור שחרור: << אורח >> מה יהיה באום אל-פחם בעוד שלוש שנים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת. אני לא מצליחה להבין מה את רוצה – שאם לא יהיה לך אז לא יהיה לאף אחד? זה מה שאת רוצה? אם באום אל-פחם אין בניינים חדשים, הוא ילך לבניין קיים. בשלוש השנים הראשונות הוא לא יהיה מחויב, הוא לא עובר על התקנות ואי אפשר יהיה לתבוע אותו על זה שהמקום לא נגיש. אחרי שלוש שנים הוא יהיה מחויב להנגיש - זה יכול לעלות הרבה כסף - או לקחת את הסיכון, לא להנגיש ואם יתבעו אותו, יתבעו אותו, ואם לא יתבעו אותו, לא יתבעו אותו. << אורח >> מור שחרור: << אורח >> אנחנו מדברים עכשיו על מרפאות חדשות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מרפאות חדשות בתוך בניין קיים. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> יכול להיות שמישהו יפתח בביתו כי עכשיו צריך מלא שירותים באיזה שהוא תחום - בהתפתחות הילד ובבריאות הנפש אנחנו בהיסטריה של פתיחת שירותים - ותוך שלוש שנים יעבור לעבוד עם הקופה או יעבור למקום אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או שהוא לא יעבור למקום אחר ויעבור על התקנות. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> צריך לתת לשוק להתחיל לעבוד. אם נעכב את זה בגלל זה לא יהיה כלום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא לא מבקשת לעכב את זה, היא מבקשת שלא ייפתחו מרפאות חדשות בבניינים קיימים שאינם מונגשים. אני לא מוכנה לקבל את זה, כי אני יודעת את מצב הנדל"ן בארץ, אני יודעת שיש חסר עצום בשירותי רפואה. את אומרת שאם לך אין לא יהיה לאף אחד - אני לא מוכנה לקבל את זה. << אורח >> מור שחרור: << אורח >> אני מבקשת להוריד את הזמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא ביקשה להתחיל מעכשיו. << אורח >> שלי רום קנז: << אורח >> אם אני פותחת עכשיו מרפאה בבית שלי ואני עושה את השיפוץ ואת ההתאמות כדי שהמקום ישרת כמרפאה, אז או שאני עושה מראש את התאמות הנגישות הנדרשות, או שאני משקיעה כסף בלשפץ מקום שעוד שנתיים, שלוש כבר לא יהיה רלוונטי לי. למה לא מראש - -? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מסכימה איתך. אני יכולה היום לפתוח מרפאה בבניין קיים בלי לשפץ שום דבר כי אין לי כסף - אם יהיה לי כסף אני ודאי אעשה את זה. גם לי כנותנת שירות מותר לעשות את השיקולים שלי, אנחנו לא בולשביקים. בסוף הכי קרוב לבית שלי זו המרפאה שכבר קיימת כך שאני לא צריכה לנסוע ארבעה קילומטרים. מותר שזה יהיה לי נוח? מותר. אם אני פותחת שם וזה עוד לא מונגש, מותר לי. אם היה לנו ריבוי של שירותים רפואיים אולי הייתי מסכימה איתך, למרות שזו לא ההשקפה שלי כי אני בעד תחרות, בעד כמה שיותר, אבל יש לנו מחסור ברופאים, בנותני שירותים. אני לא מוכנה להגיד לו שמהיום הראשון שלו הוא צריך לשפץ. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> המועד האחרון של השמונה שנים הוא מאוד ארוך. כשטיפלנו בתקנות האלו היו זמנים של אחד וחצי ושלוש שנים. פתאום זה התארך לשמונה שנים. הדרישות של הנגישות הן לא בשמיים, ושמונה שנים זה זמן מאוד מאוד ארוך להמתין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את אומרת שזה משהו קטן, אבל זה לא משהו קטן, זה עלויות עצומות, זה מורכבות. אני לא הייתי אומרת שזה פשוט כמו שאת אומרת. זה הרבה יותר מורכב ממה שאת אומרת. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> 75% מהעסקים יושבים בבניינים ציבוריים. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> מאיפה יש לך את הנתון הזה? << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> ממשרד הבריאות. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> הוא לא נכון. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> הדרישה הייתה בתחילה 10 שנים, אבל בדיון עם מנכ"ל משרד הבריאות הגענו לפשרה של שמונה שנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי דרש? << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> קופות החולים. אם רוצים לשנות את הפשרה של שמונה שנים, אין בעיה, יש כאן נציג של ההנהלה. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אנחנו יודעים שרוב העסקים האלה יושבים דווקא בבניינים ציבוריים עם מעליות ועם רמפות, לכן זה לא מחייב איזה שהוא שינוי מאוד מאוד גדול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מדברת בעיקר על הקופות. אני מבחינתי רואה כרגע את האיזון בין שלושה סוגים של אוכלוסייה: נותני השירותים, אנשים עם מוגבלות וכלל האוכלוסייה. גם אם יש לנו 20,000 נגישים ו-2,000 לא, ה-2,000 האלה עדיין חשובים לי. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> ניתנו להם הקלות של דירות מגורים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה הקלות לציבור כי אנחנו צריכים מרפאות. אם היום אני קובעת תור, התור הוא בעוד ארבעה וחצי חודשים. אין תורים. ניסית פעם לקבוע תור? << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> ודאי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה בא לך מהיום להיום? << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את רוצה להגיד לי: מיכל, תחכי חודש וחצי לרופא עיניים במקום שבועיים? אני לא רוצה להיות שם. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> ומה עם אדם עם מוגבלות? הוא יחכה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש היום מצב נתון שהוא ההתחלה שלנו, נכון? אני מחכה שבועיים לתור אצל רופא עיניים והוא מחכה חודשיים לתור אצל רופא עיניים. אני רוצה לתקן את המצב, אני איתך, אבל אני לא אתקן את זה על ידי זה שאני אחמיר את המצב של האנשים שמחכים שבועיים. אני לא אגיד להם: אני אשווה את המצב שלכם כך שאתם תחכו חודש ומהם נוריד חודש. אני לא רוצה את זה. אני רוצה לקצר מלמעלה, אני רוצה להוריד את זמן ההמתנה של האנשים עם מוגבלות, אבל זה לא יהיה על ידי כך שאני אחייב אנשים שהיום יש להם מרפאות לעשות את כל מה שאת מבקשת, כי הרבה מהם יגידו: תודה רבה, לא מתאים לי, אני סוגר את המרפאה ויוצא לנופש. אני לא רוצה להיות במקום הזה. << אורח >> שלי רום קנז: << אורח >> למה לא להפריד את לוחות הזמנים בין מבנים ציבוריים למרפאות בבתים פרטיים? למה לא לתת לוחות זמנים מקוצרים יותר למרפאות עצמאיות ותיקות שיושבות בבניינים ציבוריים, אם אנחנו אומרים שזה רוב המבנים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף נשמע את יהודה, אבל אני יכולה להיות הסנגור של הצד השני ולהגיד לך שכולם יברחו משם. לפי הגרסה שלכם כולם מחפשים איך להתחמק, את זה אתם אמרתם. אני חושבת שלא, אבל אתם אמרתם שכל אחת תפתח חדשה ולא תעשה מרפאה נגישה. לגרסתך זה טוב, כי כולם יבחרו מהקיימים וילכו למקומות האחרים ויפתחו שם. << אורח >> שלי רום קנז: << אורח >> אבל אז הם יצטרכו תוך שלוש שנים, לא תוך שנתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבניינים קיימים, לא בבניינים חדשים. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אני ממש מצטרפת לקריאה הזאת של השמונה שנים. שמונה שנים זה המון זמן. נכון, אני לא מדברת על חודשיים לחכות לרופא עיניים, אבל לחכות לרופא שמונה שנים זה המון זמן. גם שלוש שנים למרפאות חדשות זה המון המון זמן. אני לא אומרת שזה צריך להיות מהיום למחר, אבל אחת הבעיות הגדולות זה שקופות החולים יתחילו התקשרות דקה לפני תום השלוש שנים עם מרפאה חדשה. אם מישהו עכשיו פותח מרפאה חדשה במקום לא נגיש וקופת חולים תפתח איתו התקשרות בעוד שנתיים ו-11 חודשים, יהיה לו עוד שלוש שנים, מה שאומר שעוד שש שנים ימשיכו התקשרות עם אותו נותן שירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לי נראה, ואולי אני טועה, שאתם יוצאים מנקודת הנחה שהקופות רוצות לדפוק אתכם במובן זה שהן יעשו הכל כדי שזה לא יהיה נגיש. זו לא המטרה. הרצון שלהן הוא כן להנגיש. מבחינתן בוא נסגור את כאב הראש הזה, נעשה את כולם כמה שיותר נגיש. להאריך לעסק כלכלי זה לא טוב, זה ללכת עם יועצים. הקופות רוצות לגמור את זה אחת ולתמיד, רק שהבעיה היא שהמציאות של הקופות ושל הרפואה היום בארץ הרבה יותר מורכבת, אנחנו לא חיים באיזה עולם אידיאלי. לא הייתי קופה אף פעם, אבל אני מקבלת שירותים מקופה. יש לי כעס הרבה פעמים על קופה, אבל בסוף היא כן רוצה לעשות טוב ולתת שירות כמו שצריך ושירות יעיל. אם תהיה לה את האפשרות להתקשר עם מישהו שהוא כבר מונגש, היא תלך למונגש, אבל אם לא תהיה לה אפשרות, או אם תהיה לה אפשרות אבל היא צריכה ארבעה מענים ולא מענה אחד, אני רוצה לתת לה את האפשרות הזאת. אני לא רוצה לסגור בפני הקופות את היכולת להתרחב ולתת מענים בהתפתחות הילד. אם ביטלו לנו את הרפורמה וכולם צריכים לחזור לקופת החולים, לפחות שתהיה להן אפשרות להתקשר עם אנשים. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> כחברת קופת חולים שמקבלת שירות מאוד טוב מקופת החולים אני בטוחה שקופת החולים רוצה לתת את המקסימום, אבל אני חשה על בשרי עד כמה הרבה פעמים מעגלים פינות. במלחמה שהייתה לא מזמן לא היה מרחב מוגן נגיש בתוך קופת החולים, היה מרחב מוגן חליפי שהוא לא בדיוק מרחב מוגן נגיש. אני מבינה שלפעמים אין ברירה, אבל בסוף מנסים. גם באוניברסיטה הם מאוד רוצים להנגיש לי, אבל אני לא יכולה להגיד שהלימודים היו נגישים לי, ממש לא. אולי 70% מהלימודים היו לי נגישים, 30% לא. אנשים מאוד רוצים להנגיש, אבל זה קשה לאנשים להנגיש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האוניברסיטה כבר מחויבת להנגיש. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> נכון, והיא עדיין מעגלת פינות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה את רוצה שנעשה? את רוצה שנעשה חוק שלא יהיה אמיתי? אני לא רוצה לעשות בלוף. את אומרת שיש חוקים שכבר קיימים וזה לוקח זמן. אני אומרת לקופות: קחו את זה בחשבון, אל תעגלו לי עכשיו פינות, לכו עם כל הלב והנשמה ותעשו את זה, ואני אומרת למדינה: תאכפו. לעשות כל מיני חוקים כמו לגבי האוניברסיטה בלי שאף אחד הולך ובודק וגורם לדברים להתבצע – בעיה. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה לגבי פרסום הצהרת הנגישות. הצהרת הנגישות צריכה להתפרסם לפחות חודשיים לפני תחילת החוק - זה בעוד 10 חודשים - כי אם אני רוצה לקבוע עכשיו תור לרופא שאמור להיות נגיש לי, כשהרגע אמרנו שחודשיים לוקח בשביל תור, אני צריכה שהצהרת הנגישות תהיה לפחות חודשיים לפני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כרגע מוצע בהוראת המעבר שהפרסום לראשונה של הצהרת הנגישות ייעשה עד המועד המחייב הראשון לכל המאוחר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה אומר שאנשים שהם דחיינים ויחליטו רק קרוב לסוף השנה הזאת מה עושים ואיך הם מנגישים לא יוכלו, אבל זו החלטה של הוועדה. << אורח >> הילה עמר: << אורח >> הם צריכים את הנוהל לפני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל הנוהל אמרנו תוך 90 ימי עבודה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הצורך שאסתר העלתה הוא צורך אמיתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אנחנו אומרים עשרה חודשים מיום התחילה. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> אני קצת מזועזע מהפרק של הזמנים. אני מזכיר לכם שאם הדיון הזה היה נערך כמו שהיה אמור להיערך בשנת 2006, לפני 20 שנה, לכל מילה שאת אומרת, מיכל, כבוד היושבת ראש, הייתי מסכים, אבל מכיוון שאנחנו ב-20 שנה איחור, ומכיוון שיש פה חוק שעוסק בבריאות, לא מתעסק בפנאי, ולא שפנאי פחות חשוב, ויש פה גם עקרונות של שוויון ושל חוסר אפליה, זה בלתי נתפס השלוש שנים והשמונה שנים. זה כמו שעסק חדש שנפתח לא אומר שיש אילוצים, שזה קשה, הוא פשוט מנגיש. אנחנו עכשיו חוזרים אחורנית. נכון ל-2026 נגישות זאת עובדה. יש לנו גם עשרות אלפי פצועים חדשים בשלוש השנים האחרונות. זו אמרה נוראה לדחות את זה. אני אומר שכל עסק חדש חייב תוך שנה להיות נגיש. צריך לתת לו שנה להיערך, לבנות, לתכנן. מה זה הדבר הזה של שמונה שנים? לפחות חצי במינימום. במקום להתקדם בנושא הנגישות, אני רואה פה הידרדרות בכל תפיסת המחויבות לנושא. שי מכללית העלה את הנושא של התכנון. אני חושב שצריך להוסיף לתקנות, כמו שבהרבה תקנות אחרות הוספנו, שעל הקופות/משרד הבריאות להכין תכנית הטמעה איך כל מרפאה, איך כל רופא, איך כל ספק יודע שיש פה תקנות חדשות, שיש לוחות זמנים, יודע מה זה אומר, מה זה דורש ממנו ומה יקרה אם הוא לא יעשה את זה. הנקודה האחרונה היא הסדרי הנגישות שצריכים להתפרסם גם בשפות שונות. עם כל הכבוד, יש היום הרבה עולים חדשים והרבה אנשים בישראל שלא יודעים לקרוא עברית - גם להם מגיע לדעת את הסדרי הנגישות. אני אסכם, מיכל, בזה שאנחנו מאוד מעריכים את זה שלמרות שזו תקופת בחירות בכל זאת כינסת את הדיון החשוב. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> אנחנו מדברים על עד שמונה שנים לנגישות מלאה, כאשר עד אז יהיו חלופות, עד אז המערכות יתארגנו. אנחנו לא מדברים על זה ששמונה שנים לא יעשו כלום. יש לוחות זמנים גם לעשות. אנחנו כן רוצים לשמור על השירות ועל השירות הציבורי. צריך להבין שזה תהליכים מאוד מאוד ארוכים, מדובר על אלפי נותני שירות. אם נקבע פחות שנים, אנחנו חוששים במערכת הבריאות מסגירה של שירותים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש בעיה, לא שאין בעיה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אנחנו בכללית מתעסקים בנושא של הנגשה מ-2019, כבר שבע שנים. אני יכול להגיד שהתהליך הזה היה סופר סופר מורכב ומאתגר. נכון להיום רוב הארגון כבר נגיש, אולי פרט לזנבות כאלה ואחרים שהם הגרעינים הקשים מאוד לטיפול. אנחנו מעל 97% של הנגשה. גם השאיפה של קופות החולים היא להנגיש כמה שיותר מהר וכמה שיותר מרפאות. השמונה שנים הן רק לאלה שיהיו הגרעינים הקשים, האגוזים הקשים לפיצוח. במקומות קשים שלא מצליחים להסתדר, במקומות נידחים שאין חלופות נדל"ן לא הייתי כל כך מהר רץ ומקצר את לוחות הזמנים. צריך להשאיר למערכת את היכולת להתארגן וקופות החולים הן על זה. זה לא שאנחנו עכשיו באים ואומרים ששמונה שנים לא נעשה כלום. ממחר בבוקר מתחילים לעבוד, מתחילים לייצר תכניות, מתחילים לייצר עבודה, מתחילים לשנות הסכמים, מתחילים לשנות תודעה. יש לנו הרבה עבודה לעשות כאן. כמו שצוין על ידי משרד הבריאות, אנחנו ביקשנו 10 שנים כי אנחנו יודעים את הקשיים שיש בשוק הנדל"ן, כאשר המוסדות שלי, לבקשתי, פנו לרשויות בסביבתם, קיבלו תכניות של הפיתוח. אנחנו אפילו לא רואים באופק של 10 שנים פתרונות מספיק טובים כדי שנוכל לעשות איזו שהיא בנייה עתידית של התרחבות וכניסה לבניינים חדשים. אני בהחלט רואה מצבים שבהם יצטרכו להיפתח מרפאות חדשות בבניינים קיימים, זאת המציאות כרגע במדינה, לכן כל עוד לא נוכל להבטיח שזה יהיה אחרת אין פה מה לקצר את הזמנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מדגיש את העניין של קופות החולים. לקופות החולים יש אחרי שמונה שנים כל מיני הסדרים שמאפשרים עוד גמישויות. גם לגבי ספק פרטי יש את אותן שמונה שנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא אחד או אפס, זה לא בינארי. זה לא שאין נגישות. זה לא כמו אסתר שאמרה "טוב, נחכה עכשיו עוד שש שנים עד שיהיה", אלא יש חלופות, קבענו חלופות. גם הקופה וגם הספק הפרטי יהיו חייבים למצוא ולספק את השירות בעוד מקום אחר. בואו לא נזלזל בתקנות. ברור לי שהתקנות האלו משפרות לאין ערוך את המצב. האם זה אידיאלי? לא, אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי. מהרגע שהתקנות ייכנסו לתוקף, ובוודאי מהשנה שלאחר מכן תהיה יותר נגישות, אנשים עם צרכים מיוחדים יוכלו לקבל יותר שירותים נגישים. אולי זה יהיה לא באופן קבוע ויהיו חלופות, אבל גם החלופות טובות. אני באמת מודה למשרד הבריאות שהם עשו, יצאו מהקופסה, ניסו בכל דרך אחרת לחשוב. התקנות האלו הן בסופו של דבר תקנות טובות. זה לא ששמונה שנים המצב יישאר אותו דבר או יהיה יותר גרוע, ממש לא, זה ילך וישתפר, והחלופות הן סוג של פתרון. יכול להיות שישתלם לספק בגלל החלופות לא ללכת אלא לחפש ולטרוח יותר כדי למצוא משהו אחד שהוא בלאו הכי מונגש. למרות ששמונה שנים זה נראה המון זמן, זה מתווה נכון וראוי. אני לא רואה מקום לקצר את התקופות, הן נראות לי מספיק מאוזנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היה את הנושא של תכנית ההטמעה שדיבר עליה יובל וגנר. זה כן נושא שכבר נכנס. משרד הבריאות יכין את אותו מדריך הנגשה למרפאות עצמאיות קיימות. אני לא יודעת אם לנושא של שפה של הצהרת הנגישות אפשר להיכנס כרגע. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> זה בתקנות השירות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נתאים את הוראות התחילה ועוד הרבה הוראות למה שאמרנו עכשיו. דיברנו על כך שיש הוראת מעבר של הפרסום של הצהרת נגישות 10 חודשים מיום התחילה, ושיש את החובה של קופת חולים וגוף ציבורי לפרסם נוהל לפי 7ח(ב). << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נוהל של מה? זה לא נוהל של הגשת תלונה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הוא יהיה מוכן לא יאוחר מהמועד המחייב הראשון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ח(ב) זה אותו נוהל יישום של לתת שירות חלופי לאדם עם מוגבלות שפונה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הכל זה לא יאוחר מהמועד המחייב הראשון, ממועד התחילה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו מדברים על אותו גוף ציבורי שנותן שירות בריאות לאדם, לא על כל גוף ציבורי, כי ההגדרה בחוק של "גוף ציבורי" מאוד רחבה. עד המועד המחייב השני קופת החולים וגוף ציבורי מפרסמים את המידע לפי תקנה 7ו, שזה המידע לגבי הצהרות הנגישות של אנשים, כדי שזה יהיה מוכן לתחילת ההפעלה על ידי קופת חולים מהמועד המחייב השני. יש גם נוהל להגשת תלונות שיפורסם על ידי קופות החולים וגופים ציבורים במועד המחייב הראשון. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אמרנו שאחת מחלופות הנגישות היא להעניק את השירותים במרפאה אחרת לפחות 15% מהזמן. בהנחה שרופאים או מטפלים לא שוכרים שני מקומות להפעיל מרפאות, אני חושב שהפתרון האפשרי שיעמוד לרשותם הוא לפנות לקופת חולים שאיתה הם עובדים ולבקש שהיא תקצה חדר באחת המרפאות הנגישות שיש לה באותו יישוב. צריך לזכור שישנם רופאים שעובדים עם כמה קופות חולים וקשה יותר להניח שהם יבקשו מכל אחת מקופות החולים שתקצה חדר, לכן הם ילכו לקופה אחת וישבו שם, מה שיגרום למבוטחים עם מוגבלות של קופה אחרת לא לקבל שם את השירות. כבר קיים מודל שמאפשר למבוטחים של קופה אחת לקבל שירותים במרפאה אחרת – זה ביישובים קטנים. יכול להיות שאפשר לאמץ גם כאן לקבוע שבאותם מקרים שבהם הגורם המטפל נותן שירותים לכמה קופות חולים - - << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שם מחייבים את הקופה לתת שירות לב' כשאין לו מרפאה. פה תגיעו להסכמה בין הצדדים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> בשעת חירום נפתחות מרפאות אחודות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גלעד, מקודם כשדיברנו על שיתוף פעולה, אמרתם שאי אפשר לקיים שיתוף פעולה, שזה לא יקרה בפועל. פה אתה אומר את מה שכתבנו שם. אין לי בעיה שיהיה כתוב שם שזה ייעשה בשיתוף פעולה. אם אתם יכולים לשתף פעולה, תשתפו פעולה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אני חושב שנכון יהיה לקבוע שאותו רופא יהיה מחויב לקבל גם מטופלים מקופה אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה לא יכול לחייב את הרופא. מה הקשר לרופא? הרופא מחליט? קופות החולים צריכות להחליט ביניהן. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> אתה לא יכול לחייב איש שירות. אנחנו לא יכולים להיכנס למו"מ בין ספק השירות לקופה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר לכתוב כאן שאם יש מצוקה של חלופות נגישות, הם יוכלו לשתף פעולה ביניהם. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> מאוד קשה לכתוב את זה בתקנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה? זה בדיוק אותו דבר כמו תלונה. בלי לפגוע בחופש התחרות וכו' הן יוכלו לשתף ביניהן פעולה לגבי פתרונות של מרפאות חלופיות. << אורח >> סיגל פרחי: << אורח >> כשרצינו שזה יהיה בשיתוף פעולה, שללתם והורדנו סעיף שמדבר על האפשרות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הורדנו פסקה שלא הייתה רלוונטית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון שכללית אמרו שזה לא ישים, אבל אם אתה מבקש את זה, צריך לראות איך אנחנו עושים כזה סעיף. לי אין בעיה לעשות כזה סעיף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המשרד חושש מזה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא. אני חושב שאין לנו למה להוסיף את הסעיף הזה, כי יש תקנות – אני לא יודע ממתי – שאם לקופה יש מרפאה ראשונית ביישוב - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל הוא אומר לא ביישוב. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שם כל ההסדרים, לכל הציבור ומכוח חוק בריאות ממלכתי. אני חושב שהסעיף של שיתוף פעולה, אם תגיעו - - << אורח >> שרית פרי: << אורח >> זה מדרון חלקלק הסיפור הזה. עדיף להשאיר את זה כמות שזה ואחר כך לתת לנו - - << אורח >> גלעד לין: << אורח >> הבענו באחד הדיונים חשש שכתוצאה מכך שרופאים או מטפלים לא יעמדו בדרישות של התקנות, הכתובת לתלונה ולתביעה תהיה קופת החולים. החשש הוא לא בעלמא, ויש לנו כבר מקרים כאלה. הוחלט שנציע איזה שהוא נוסח של סעיף שיוכל לגדר את האחריות של קופות החולים. יש לי כאן איזו שהיא הצעה מאוד ראשונית לניסוח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא זוכרת איזו אמירה כזאת של גידור, ואני גם לא יודעת אם התקנות האלו יכולות להקנות הגנה מפני תביעות. האם אתה יכול לתת לי דוגמה לתביעה אם קופת חולים לא נותנת לי שירות מסוים? מה התלונה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם הספק נתן לך הצהרת נגישות ואחרי שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים אתה מקבל תלונה ממבוטח שלך על כך שהוא לא עמד בזה, אתה מחריג את אותו ספק, חוזר למתלונן ואומר לו: אכן אתה צודק, סגרתי את השירות. על מה הוא יכול לתבוע אותך? מקסימום אתה יכול לעשות הודעת צד ג'. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש תיקון לחוק תובענות ייצוגיות – יכול להיות שהוא נדון עכשיו או יצטרך לחכות לכנסת הבאה - שעוסק בשאלה של למנוע ניצול לרעה של המנגנון של תובענות ייצוגיות, אבל זה ברמת החקיקה הראשית. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> זה לא רק תובענה ייצוגית. התביעה הראשונה שקיבלנו היא של מבוטח שקבע תור לאורתופד דרך האתר של הקופה והוא הגיע אליו עם כלב שירות. המבוטח לא תבע את האורתופד, הוא תבע את הקופה, כי הוא חשב שהאורתופד הוא רופא של הקופה. התביעה הוגשה נגד קופת החולים על כך שלא נתנו לו שירות מונגש כמו שצריך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יכול להיות שהייתי תובעת גם את הרופא וגם את הקופה. הוא הגיע לרופא באמצעותכם. אם הוא פתח את האתר של קופת חולים מאוחדת, קבע תור לאורתופד ולא נתנו לו להיכנס עם הכלב, יש בידו לתבוע או את הרופא או את קופת החולים או את שניהם גם יחד. מה אתה יכול לעשות לאור התקנות היום? אתה יכול לדרוש את הצהרת הנגישות ולבדוק אם היא נכונה. אם הוא שיקר ולא עשה נכון, תתבע אותו. בסוף המבוטח הוא שלך ואתה חייב לדאוג לו. איך אני אמורה להגן עליך? אתה צריך להגן על עצמך, אתה הגדול. עליך צריך להגן? << אורח >> גלעד לין: << אורח >> הרופא שהתקשרתי איתו הוא מבחינה משפטית-פורמאלית כמו בית החולים שאני מתקשר איתו. יש לי התקשרויות עם בתי החולים שגם הם נחשבים כנותני שירותים של קופת החולים. קשה לי להעלות על הדעת שמבוטח שנתתי לו עכשיו טופס 17 לאיזו שהיא בדיקה בבית חולים יתבע את קופת החולים בגלל שהוא הגיע לשם ונתקל במדרגות כי הדרך לא הייתה נגישה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> כנראה שהוא יתבע את בית החולים. יותר פשוט ויותר קל להעלות על הדעת מקרים שבהם הוא יגיע לרופא עצמאי ויגיש את התביעה נגד הקופה, כשהקופה תצטרך להשקיע לא מעט משאבים על ניהול התביעות, אפילו על להגיש הודעת צד ג'. אנחנו משקיעים הרבה מאוד כספים בניהול של תביעות. כולנו מבינים כאן סביב השולחן שקופת החולים לא אמורה להיות הגורם האחראי במקרים כאלה. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> בוודאי שהיא אמורה להיות הגורם, כי קופת החולים צריכה לדאוג שהיא מתקשרת עם אנשים - - << אורח >> גלעד לין: << אורח >> יכול להיות שלאחר מכן המרפאה שהייתה מלכתחילה נגישה הפכה ללא נגישה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת האחריות של קופת החולים. קופת החולים היא גוף גדול. זכותו של האזרח ללכת לכיס העמוק, זכותו ללכת למי שעשה לו עוול. אם זה שניים, הוא יכול ללכת לשניהם. הוא יכול לבחור במי שיש לו יותר כסף, הוא יכול לבחור במה שהוא רוצה. אתה מחויב על פי חוק להנגיש את המרפאות שלך. אתה יכול להנגיש את המרפאות שלך בתוך הקופה עצמה, אתה יכול להתקשר עם ספק. חובתך לדאוג שהספק יהיה מונגש. אם הוא לא מונגש כי הוא רימה אותך או עבד עליך, תתבע אותו עוד לפני שמתלוננים כלפיך. אם אתה יודע מזה בגלל שהתלוננו כלפיך, תדע מה לעשות איתו. אני לא רואה הצדקה להגן עליך, זו החובה שלך. תגייס רופאים כמו שצריך. לא הבנתי מה אתה רוצה לעשות. << אורח >> הילה עמר: << אורח >> אתה יכול לקבוע חובת שיפוי. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> הקופה מלכתחילה תימנע מלהתקשר עם רופאים או עם מטפלים שאין להם הצהרת נגישות, והיא כמובן מחויבת לטפל בתלונות ולהפסיק התקשרויות עם רופאים כשנודע לה שהמרפאות אינן נגישות, אבל החיים יכולים לזמן לעצמנו כל מיני נסיבות שבהן מרפאה שמלכתחילה הייתה נגישה הפכה בגלל שיפוץ או בגלל עניין אחר ללא נגישה כעבור זמן, מה שמעמיד את הקופה להיות חשופה לתביעות של מבוטחים. הקופה לא עשתה במקרה כזה שום דבר שהיא הייתה יכולה למנוע והיא עדיין תצטרך להתמודד עם תביעות. המחשבה הייתה לקבוע סעיף שאומר - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה רשאי להקריא, אבל במהות אני לא יכולה להסכים איתך. יש עניין של ביטוח, יש עניין של שיפוי. נגישות תעלה את יוקר המחייה בסוף, אבל מה לעשות שלאנשים האלה מגיע שירות. מה, נגיד שלא מגיע להם שירות? בסוף מוצאים את האיזונים, כשלדעתי יש פה איזון ראוי. היינו שמחים שלא היו בכלל אנשים עם מוגבלות, אבל זה לא המצב. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> הנוסח אומר שהחובה לבצע התאמות נגישות במרפאה עצמאית קיימת, והאחריות הבלעדית לכל הפרה של הוראות תקנות אלה במרפאה כאמור, חלות על ספק השירות בלבד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בניגוד לכל מה שכתוב בתקנות. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> קופת חולים לא תהיה אחראית למחדל או להפרה של ספק השירות, אלא אם נמנעה מלמלא חובה שהוטלה עליה במפורש בתקנות האלו. אנחנו לא רוצים שנהיה אחראים להפרה של חובות על ידי גורם אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם כשאתה שולח אותי לרופא ואני תובעת את הרופא על רשלנות רפואית, אני יכולה לגשת אליך כי אתה שלחת אותי אליו? << אורח >> גלעד לין: << אורח >> יש כללים של אחריות שילוחית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הכללים הם לא בתקנות. בסוף אתה קופת החולים, זו המהות שלך, אתה אמור להיות אחראי על השירות שאתה נותן לי. אם אני אלך לקופת חולים או לרופא ואני אפול בגלל שהרצפה רטובה, זו האחריות שלך. בשביל זה יש לך ביטוח. אתה לא יכול להגיד שהכל זה הספק. בוודאי שהספק אחראי ואם הספק התרשל הוא אחראי, אבל לי כמבוטחת יש אפשרות לפנות רק אליו, רק אליך או לשניכם גם יחד. אני לא רואה שום מקום להכניס את הסעיף הזה, מצטערת. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> צריך לדבר על הכסף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני זוכרת שהעליתם את הנקודה של תקציב. אפשר לדבר על זה, אבל אני יודעת שיש מערכת מאוד מאוד ענפה וגדולה בין משרד הבריאות לקופות החולים ומשרד האוצר. החוק לא אומר שצריך לתת כסף לדבר הזה. האם לאותו פסיכיאטר פרטי שצריך לתת לי שירות מישהו משלם על הנגשה? המדינה משלמת לו כסף? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אנחנו נצטרך לשלם לו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מקבל כסף מהמדינה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני לא מקבל בשביל זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מתבלבל, ואני אגיד לך, אדוני היקר, למה אתה מתבלבל. התקנות האלו הן תקנות מכוח חוק. החוק חייב את השר להתקין תקנות. במסגרת הדבר הזה אין תקציב. אם אתה דורש תקציב, 100%, תבקש ממי שצריך לבקש ותסיימו את האירוע הזה. אכן זה עלויות. מישהו פה חושב שזה חינם אין כסף? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> בחוק הרווחה לנכים, איך שלא קראו לו, יש תקציב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות זה 2.2 מיליארד, אבל זה חוק. פה אין. אני עכשיו יושבת על תקנות שנגזרות מחוק. אנחנו לא עוסקים בתיקון החוק, אנחנו עוסקים בתקנות. אני יכולה להבין אותך ואתה צודק, אבל אני לא יכולה להשהות את התקנות האלו רק כי יש כאן הוצאות ואף אחד לא מדבר איתך. אין לי איך לעשות את זה. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> יש נקודה שכן חשוב להדגיש בהקשר התקציבי. אני לא חושב שצריך להכניס סעיף בתקנות שאומר שצריך לתקצב את קופות החולים, אבל אני חושב שכשהוועדה מצביעה על נוסח של תקנות שיש להן השלכות תקציביות, חשוב שהוועדה תבין את ההשלכות התקציביות שיש לאותן תקנות, אם המשמעות היא שעכשיו קופות החולים יצטרכו להוציא 850 מיליון שקל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשמדברים על נגישות, גם נגישות שפתית וגם נגישות אחרת, ודאי נגישות פיזית, ברור שזה עולה כסף. לא בתקנות אנחנו למדים שזה עולה כסף. ברור שזה עולה כסף, אבל חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק הזה לא ראו לנכון להקצות פה כסף, מה אני יכולה לעשות. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> אני מבין, אבל כשמגבשים את הנוסח של התקנות ומחייבים דרך התקנות האלו את קופות החולים להוציא סכומי כסף נכבדים, מאוד משמעותי שהוועדה תבין האם היא מצביעה על תקנות שמאחוריהן יש תג מחיר של 850 מיליון שקל או תג מחיר של 400 מיליון שקל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה צודק, התקנות האלו מפילות עליכם עכשיו שני מיליארד שקל, אבל מה אתה רוצה שאני אעשה? שאני לא אצביע עליהן? << אורח >> גלעד לין: << אורח >> העלינו את הנקודה של העלויות התקציביות לאורך כל הדיונים. אני חושב שלא היה דיון אחד שהנושא לא הוזכר. היה ברור לנו שנכון להשלים קודם את קריאת התקנות כדי שנבין מה היקף החובות שחל, לראות אם יהיה היקף חובות רחב מאוד או היקף חובות מצומצם יותר. כדי להפחית את העלויות התקציביות צריך להבין מה הן. חשבנו שיתקיים כאן איזה שהוא דיון, חשבנו שיבוא משרד הבריאות, יציג את המשמעויות הכספיות, את ההנחות שעומדות מאחוריהן. בינינו יש חילוקי דעות, אנחנו יודעים את זה. ההנחות שלנו לגבי העלויות גבוהות יותר מההנחות של משרד הבריאות. זה המקום, זה הפורום שיוכל לבוא, לבחון ולהבין אם מאחורי התקנות האלו יש עלות של מאות מיליוני שקלים או מיליארדי שקלים. זה היה הרציונל מאחורי האמירה שלנו שצריך לפחות לבחון, לדון ולהעלות את הדברים על השולחן. << אורח >> אלון קנד: << אורח >> מכיוון שגם בתקנות העניין נעשה בין קופות החולים לבין משרד הבריאות, כך גם העניין של התקציב צריך להיעשות בין קופות חולים למשרד הבריאות, לראות כל מה שיוצא ונכנס לתוך התקציבים שעולים לקופות. אחד הדברים שנעשה זה שקופות החולים והמשרד ישבו ויגבשו הצעת תקציב שתוגש למשרד האוצר. התקנות עצמן לא רלוונטיות לתקציב. << אורח >> גלעד לין: << אורח >> נראה לי שהתקציב קצת רלוונטי. << אורח >> אלון קנד: << אורח >> הוא מאוד רלוונטי, פשוט לא לתקנות ולא לעניין של להתניע אותן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה יכול להגיד לי את העלות המשוערת של הדבר הזה? << אורח >> אלון קנד: << אורח >> לא, בגלל שאנחנו צריכים את כל המידע הזה מקופות החולים. מי שבסופו של דבר אומר לי כמה מקומות צריך להנגיש ומה היקף הכסף זה הקופות. << אורח >> רוני חיות: << אורח >> אנחנו שלחנו הערכה תקציבית. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אנחנו גם שלחנו הערכה תקציבית. << אורח >> אלון קנד: << אורח >> אנחנו לא מדברים פה על נציג אחד, אנחנו מדברים על ארבע קופות. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> הערכה השמרנית בכללית היא 130 מיליון שקל. << אורח >> אלון קנד: << אורח >> נשב על זה ביחד, המשרד והקופות, נעלה את כל הצרכים כמו שאנחנו עושים. << אורח >> אורלי בונה: << אורח >> אני רוצה להודות בשם הנהלת משרד הבריאות על הנכונות לעשות את הישיבה הזאת. תודה רבה לקופות החולם שהתגייסו. אנחנו גומרים תהליך של 15 שנים בתקווה גדולה שמערכת הבריאות תיראה אחרת עם השנים. אני חושבת שזו מתנה גדולה לכולנו לקראת השנה החדשה. ביקשו, היושבת ראש, שאגיד לך באופן אישי תודה רבה. << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> אני רוצה להודות למשרד הבריאות שעבד מאוד מאוד קשה וליושבת הראש שבאה לפה כשהיא גם לא מרגישה טוב וגם בפגרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי בעד התקנות? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פה אחד. אין כאן נגד, אין כאן נמנעים. מבחינתנו התקנות אושרו. תודה לכל העוסקים במלאכה. אני חייבת לומר תודה ליעקב שטרן שישב לי על הוריד הראשי, שיגע לי את המוח, קיץ, חורף, סתיו, אביב לא עזב אותי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני מצטרף לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה ענקית למשרד הבריאות. בריאות נורא חשובה לי ולכולנו. אני מבינה מאוד את הצורך שלאנשים עם מוגבלות תהיה נגישות לשירותים רפואיים, זה נראה לי כל כך ברור מאליו והשאלה איפה זה היה עד היום, אבל אני לא רוצה לפגוע ביתר הציבור בכך שניקח ממנו ונגרום יותר נזק, גם ככה הוא לא מקבל תוך זמן סביר את השירותים שהוא צריך. האיזונים פה מאוד מאוד מורכבים. אני יודעת שהמשרד היה מאוד פתוח לשינויים, ישב, הקשיב, זז פה, הזיז שם. באמת תודה. כמובן תודה לכל מי שיושב פה, לקופות החולים שעושות עבודה. יש לי המון ביקורת על קופות החולים כמו גם על משרד הבריאות, אבל יש גם הרבה דברים טובים שהם עושים והטוב עולה לאין ערוך מהפחות טוב. תודה לכל החברה האזרחית, לנגישות, לכל מי שהיה שותף: אסתר, עמיחי, יובל, והכי חשובים זה הצוות המופלא הזה שיושב ועובד ואין לי מושג לגבי יכולת השליטה שלהם בכל סעיף וסעיף. רוב רובן של התודות זה לצוות פה. שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה, בשורות טובות, ישועות ונחמות. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> אני רוצה לברך על אישור התקנות האלו - אני רק 11 שנים בקטע הזה, זה די הרבה - וב', לנצל את ההזדמנות להודות לחברת הכנסת מיכל וולדיגר על כל שנות הפעילות המסורות והנדירות גם כאן וגם בוועדת הבריאות שבה אני חבר לא כחבר כנסת. תודה רבה. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אני רוצה להצטרף לברכות, במיוחד ליושבת ראש הוועדה מיכל, עברנו שנים מדהימות ביחד. אני הכי מצטערת, אני יודעת שלא תהיי בקדנציה הבאה. תודה גם ליהודה שהיה איתנו בשיתופי פעולה כל הזמן, לכל צוות משרד הבריאות, לנציבות, לכל השותפים, לקופות החולים. זה מרגש הרגע הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מסכימה. תודה רבה, שנה טובה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>