פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 15 ועדת הכספים 23/09/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 985 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, י"ב בתשרי התשפ"ז (23 בספטמבר 2026), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב שנת 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אכרם חסון יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר נאור שירי מוזמנים: אוריאל שם טוב – רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר שלומי רוט – רפרנט שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר נעם וילנר – רפרנט ביטחון אג"ת, משרד האוצר אייל ברוך – רפרנט ביטחון באג"ת, משרד האוצר רועי בבאי – רפרנט רווחה, אג"ת, משרד האוצר רון שנקמן – אגף תקציבים, משרד האוצר נעם טור-פז – מנהל הרכש, חשכ"ל שני אבידני – מנהל תחום בכיר תמיכות ומשרדים חברתיים, חשכ"ל ג'ו מי טל – מנהלת תחום תקציב ותכניות עבודה, חשכ"ל אורנית יחזקאלי – מ"מ נהל מרכבה, חשכ"ל יניר אליהו – ראש מדור אוצר ואגף תקציבים, משרד הביטחון חגי לוין – מינהל אזרחי רעות כץ – מינהל אזרחי רוית גרוס – מנהיגות אזרחית איריס שפירא – אימהות בחזית ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב שנת 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, י"ב בתשרי התשפ"ז – 23 בספטמבר 2026, ואנחנו בישיבה של ועדת הכספים בשינויים בתקציב לשנת 2026. לפני שנתחיל, מכיוון שנמצאים פה גם נציגי האוצר, גם נציגי של משרדים וגם בעלי עניין - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אנחנו פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם אני וגם אתה פה. אנחנו חלק מהתפאורה לעוד איזה חודש לפחות. חשוב מאוד שמשרדי הממשלה, וגם כולם, יבינו שהכנסת סיימה את כהונתה. אנחנו מתכנסים פה מכוח הסכמות של ועדת ההסכמות. כאשר יש נושא שמשרדי הממשלה חושבים שהוא דחוף לעלות כרגע ולשיטתם לא יכול להמתין עד שתתכנס כנסת חדשה, צריך לפנות בכתב לוועדה, להסביר את הנושא, ואז הפניות האלו עולות לוועדת ההסכמות. לא עוזר לפנות אלי ביומיים האחרונים - יודעים כבר למעלה משבועיים שיש דיון - עם עשרות רבות של טלפונים ולהסביר לי למה אם פנייה כזאת או כזאת לא עוברת העולם נופל. אז קודם כל העולם לא נופל, ודבר שני, ההסברים האלה לא יעילים ולא עוזרים בשום דבר, מכיוון שהסמכות שלי היא בכפוף לוועדת ההסכמות. יש פרוצדורה. הפרוצדורה במקרה הזה היא מהותית כשאין כנסת. צריכה לעלות פנייה מסודרת - לא ממני - למזכירות הכנסת, ומזכירות הכנסת מעבירה את זה לוועדת ההסכמות. ועדת ההסכמות מחליטה על בסיס ייעוץ משפטי, כשההחלטה שלה עוברת דרך מזכירות הכנסת חזרה לוועדה. אי אפשר לדלג על זה, אי אפשר להרים טלפון למי מחברי הקואליציה או מחברי האופוזיציה ולשאול אותם: תגידו, זה בסדר, זה בסדר? ואז לבוא ולהגיד "יש אישור". לא, זה לא נקרא אישור. אישור נקרא תהליך שעובר פורמאלית כפי שהסברתי כרגע. כאן, בדיון הזה, יש - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אחרי זה אפשר שאלה לפרוטוקול? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. יש שישה נושאים שאפשר לדון בהם: פניות 120-122 – משרד האוצר, פנייה 126 – ביטוח לאומי, 123 – תיאום פעולות בשטחים, 133 – הוצאות פיתוח אחרות, 183 – משרד הביטחון, ו-225-227 – משרד הביטחון. עלתה פנייה שאנחנו ממתינים להודעה של ועדת ההסכמות כדי שנוכל לדון בה, וזה הנושא של שיכון, של מיגון יישובי הצפון. אם יהיה, יהיה, ואם לא יהיה, לא יהיה. גם ככה, אני אומר מראש - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הגיע לפתחי עד כה. לי אין פתח, אז אין בעיה בכלל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכולם יש פתח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי שרוצה לדבר איתי, שידבר קודם כל עם גפני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יהיו דיונים נוספים אחרי חול המועד, לפחות אחד אם לא שניים, ולכן כל מה שלא הספיק להגיע, נעצר ותקוע יהיה לכם זמן להשלים ולהעלות אותו הלאה לוועדת ההסכמות, כאשר לגבי מה שיהיה אישור אנחנו נדון. זו הפרוצדורה. מי שלא מופיע במסגרת הנושאים היום, העניין לא יידון היום, לא יהיה אפשר לדון בו היום. אני מקווה שיהיה אפשר לדון בו בפעמים הבאות. חבר הכנסת שירי, רצית להגיד משהו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. רציתי לשאול אם יש פנייה מס' 190. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פנייה 190 זו פנייה של שיכון, שאמורה ללכת - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, זה מה שעלה. יש שם מיגון - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש שם מיגון ושיכון בקרית שמונה. מי אמור לפנות לוועדת ההסכמות? למי הפררוגטיבה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא אמר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל מה קורה? מכיוון שיש - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, הפנייה מגיעה לוועדה, ואז הוועדה פונה לוועדת ההסכמות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יו"ר הוועדה, לא הוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא אני אישית. אני דרכם, והם - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי עושה את התעדוף? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשיתי תעדוף מסוים על בסיס משהו שהיה לפני שבועיים - לא היה לי הכל לפני שבועיים. מכיוון שמאותו רגע שעשיתי תעדוף התקשר כל העולם ואחותו בערך כדי להסביר לי שהתעדוף שלי לא בסדר, גמרתי לעשות תעדוף וכל מה שיש לי אישור משפטי ויהיה בסדר יעלה לוועדת ההסכמות. ועדת ההסכמות תחליט מה דחוף, מה לא דחוף, מה צריך, מה לא צריך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הייתי שמח שהפנייה הזאת כן תעלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא עלתה - אנחנו ממתינים. אנחנו פה, ואם זה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מצריך הצבעה או טלפונית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ועדת הסכמות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, ועדת הסכמות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע. דבר איתם, יש לך את הטלפון, לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני בדיוק מחפש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הלומי קרב, אתם רוצים להגיד משהו? << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> קראנו שהיום הולכים לדון בהעברות של סכומים יפים לצבא ולמשרד הביטחון. אין לנו שום עניין בלעצור את זה, אבל רצינו לדעת אם במסגרת כל ההסכמות, ההבנות והדרישות של משרד הביטחון והצבא הם זוכרים – זה בזמן שהם מבקשים לגייס ולשלם לחיילי מילואים - שחלק מהתקציב הזה מיועד למשפחות ולאנשים שנשארו מאחורה בריטריטים, והאם הכוונה היא להחזיר את היום הנוסף שנלקח מהעיבוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ממה? << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> ימי עיבוד זה ימים שיושבים חיילי המילואים עם בעלי מקצוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיצצו יום? << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> קיצצו יום. האדם שבטנק ינצח, לא הטנק ינצח. רציתי לדעת אם יש השקעה בכלי הנשק האנושי שנשלח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין כסף שהולך לנפש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם יש פה מישהו ממשרד הביטחון שיודע לתת תשובה לאנשים האלה? << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> סליחה, זה לפי דעתי מחטיא את המטרה. זה צה"ל בעיקר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צה"ל כפוף למשרד הביטחון. אנחנו לא עובדים מול הצבא, אנחנו עובדים מול משרד הביטחון בכנסת. רפרנט משרד הביטחון, תעביר את מה שנאמר פה כרגע, ותשאל מה התשובה לגבי אותו יום עיבוד ולגבי איפה עומד כל הסיוע והכספים שהוחלט, הוסכם והוצבע עליהם פה, איפה הם עומדים מבחינת מימוש. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> על איזה כספים אנחנו מדברים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמיועדים לטיפול בהלומי הקרב, וספציפית לגבי הקיצוץ של אותו יום עיבוד. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> בדיוק, זה כל כך חשוב. אנחנו מתעסקים פה בהמון לוחמים. אני לא יודע אם אתם זוכרים, אבל בשבועות האחרונים נפלו שישה לוחמים והצבא לא נעצר, לא קרה שום דבר, הכל ממשיך. אנחנו מרגישים שאף דבר לא קורה. אם חייל עכשיו ירוץ באימונים וייפול מדום לב, אתם יודעים מה יעשו? יעצרו את האימונים, יעצרו את הצבא, הכל ייעצר וייחקר, כדי שחס וחלילה זה לא יקרה שוב. שישה לוחמים נפלו והצבא לא נעצר. אם מטוס נופל מקרקעים את הכל, עוצרים. על ה-100 מיליון דולר האלה נעצור את הכל, כל המערכת עוצרת ומטפלים. יש פה בעיה שאנחנו לא מצליחים לעצור. איפה הצבא? איפה התקציב לדבר הזה? האם זה עלה בוועדה? האם זעקו ואמרו לכם: חברים, יש לנו לוחמים שאנחנו מאבדים אותם, משפחות שלמות קורסות, יש לנו פה בעיה, ימי עיבוד שקיצצו? כל הדברים האלה מביאים לוחם שלא מצליח לעמוד מול הגדודים שלו, שמציקים לו כי אין חוצץ, אין כלום. אנחנו מבינים שהחיילים מעלים את הבעיה, רק שהיא לא עולה קדימה. בסוף הם רצים עם הנשק, כמו שקרה לנו בנתניה, באמצע טריגר, באמצע משהו, כשהם לא מבינים מה קורה. אנחנו יודעים בדיוק מה קורה. אתם יודעים מה יותר עצוב? העניין של האובדנות. בואו נבדיל את זה, כי הם לא אובדניים. אנחנו לא אנשים אובדניים. כל הדבר הזה מתייג אותנו במשהו של "בוא נתעסק בו אחרת, נלך לרפואה". חברים, זה אנשים נורמאליים שנכנסו עם פרופיל 97, עשו כל דבר, היו בקרב. בכל כדור שנכנס הם לא היו בשום הלם קרב או משהו כזה. כל המערכת הזאת דוחפת את האנשים למוות שלהם. אלה לא אנשים אובדניים, אלה אנשים טובים. אני מתחנן אליכם, תעצרו רגע את הכל, תעשו משהו בשבילנו, בשביל החיילים האלה. זה חיילים פעילים, זה חיילים לא פעילים, זה אגף השיקום, זה הכל ביחד. אנחנו רואים שמשהו בצבא לא מתריע, לא נדלקות נורות אדומות, לא שום דבר, הכל ממשיך הלאה. תבינו, אנשים מתים. חברים, בבקשה, זה מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמעת, יקירי הנציג, את הנושא של האובדנות, בטח סביב מה שקרה בשבועות האחרונים. האם יש איזו שהיא התייחסות לזה? האם הולכים לעשות משהו? האם הייתה איזו שהיא שבירת שגרה בנושאים האלה? עוצר אימונים זה לא רק אם חס ושלום נופל מישהו, זה גם אם יש פציעות, זה גם אם יש כמעט ו.. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> תנסה לאבד איזה כלי חשוב בצבא ותראה איך הכל נעצר, איזה תחקירים עושים על הדבר הזה כדי לראות לאיפה הוא נעלם. שישה אנשים הלכו ושום דבר לא נעצר. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> העברתי למשרד הביטחון. הנציגים כבר לא כאן. אפשר להוציא להם הודעה כתובה מהוועדה, שאלה כתובה מהוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, יש פה הלומי קרב שהגיעו. הם לא יחכו לתשובה כתובה שתגיע לוועדה. לפני שנצביע היום על העברות שצריכות להיות למשרד התחבורה, אני מעוניין שמשרד הביטחון יתייחס לשאלות שעלו פה משני הלוחמים הללו שנמצאים פה. בסדר? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה משפט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודעת שהנושא הוא לא על סדר היום, אבל אני רוצה להפנות את תשומת ליבך לנושא של תנועות הנוער, נושא שהוא לא גדול ולא הרבה כסף. אם תהיינה ישיבות אחרי החג, אני אשמח שתעלו את הנושא הזה ואנחנו ננסה לתמוך בזה. הם סבלו קיצוץ מאוד קיצוני תנועות הנוער. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם לכם יש זכות להעלות נושאים לוועדת הסכמות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מעלה מכאן את הנושא הזה, כי אני חושבת שפעם אחר פעם הנושא הזה מוזנח. דיברנו על הדברים האלה יותר מפעם אחת - גם על עצם העובדה שזה אף פעם לא בבסיס התקציב. יש כאן תנועות שבימי המלחמה יש להן חשיבות. דווקא התוספת שלהן לא מאושרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 120-122 – משרד האוצר, בקשה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הפנייה דנה בסעיף תקציבי 05 – משרד האוצר. הפנייה נועדה לתקצב 801,388 אלפי ₪ בהוצאה וסך של 33,478 אלפי ₪ בהוצאה מותנית עבור רשות המסים, קרן הפיצויים ויחידות החשב הכללי. תוכנית ראשונה, תוכנית 05-5203 – רשות המסים ראשי: 767,003 אלפי ₪ בהוצאה ו-33,478 אלפי ₪ בהוצאה מותנית. הפנייה נועדה ברובה - תקצוב בסך של 630 בהוצאה - לצורך איזון אקטוארי של קרן הפיצויים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תסביר איזון אקטוארי. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> נדרש להוסיף תקציב לתקציב המדינה, לקרן מס רכוש, על מנת שיהיה ניתן לשלם את התשלומים הנדרשים בעקבות המלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אקטואריה? אקטואריה זה בדרך כלל הערכת שווי של כסף, אם היו פערים בריביות או בדברים האלה. מה זה אקטוארי? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> הכוונה היא להתאים גם את ההוצאות קדימה. אחרי מבצע "שאגת הארי", אחרי שהוא פרץ הייתה החלטה של הממשלה – אחרי זה גם התקבלה בחוק – לתת פיצוי על נזק עקיף, לא רק נזק ישיר, ולכן כשניתן פיצוי שכזה שלא נלקח בחשבון לפני כן צריך להוסיף מקור. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> בנוסף לזה, תגבור הוצאות האחזקה, המבנה והדיור של רשות המסים עקב עליית מחירים והתרחבות הפעילות של רשות המסים. תוכנית 05-5104 – החשב הכללי: 15,600 אלפי ₪ בהוצאה. מדובר על תגבור תקציבי לצורך פיתוח מערכות חדשות לניהול ועדות של החשב הכללי. תוכנית 05-5111 – מינהל הדיור והרכש הממשלתי: 18,785 אלפי ₪. זה קידום התייעלות הממשלה בהליכי רכש, בהוספת דיגיטציה ובהשתלבות בענן הממשלתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> האם זה גם על דעת משרד הביטחון? שמתי לב לאחרונה שאתם לא משדרים על אותו גל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה גרם לך לחשוב כך? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא רוצה להביא דברים שצריכים להיות בדיונים חסויים, אבל נראה לי שלא למה שמשרד האוצר אומר משרד הביטחון מסכים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וראש הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה אומר את זה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> האם ההעברה הזאת היא על דעת כולם? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> לא הבנתי את ההקשר לביטחון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא רוצה לדעת שזה מקובל על כולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם זה מקובל על משרד הביטחון ועל ראש הממשלה, זה מה ששאלת? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, הפנייה הזאת. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני לא מבין את השאלה, כי זו פנייה שמתקצבת משהו שלא קשור למשרד הביטחון. ה-630 מיליון שקל זה פיצויים בגין נזק, זה לא תקציב שהולך למשרד הביטחון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל במסגרת סעיף הרזרבה שאושר בוועדה הזאת אישרנו את זה גם לצרכים שהם כתוצאה מהמלחמה. במובן הזה זה כן עונה על הקריטריון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לדעת אם זה על דעת כולם, אני לא רוצה להסתכסך עכשיו עם שרים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כשהתקציב אושר פה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית הוא כלל סך של 12,800,000,000 שקל עבור רזרבה, כאשר הסכומים היו שבעה מיליארד שקל עבור צרכים ביטחוניים ועוד 5.8 מיליארד שקלים עבור צרכים ביטחוניים או אזרחיים הנובעים מהמצב מהלחמתי. המטרה שעמדה לנגד עיני המחוקק והממשלה הייתה עבור פיצוים בגין הנזק שנגרם מהמלחמה - בין אם זה מתווה חל"ת, בין אם זה מתווה סיוע לחקלאים, בין אם זה מתווה סיוע שאושר פה גם לגופי תרבות וגופי ספורט. זה היה השימוש האמיתי של הכסף שמראש יועד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה "אושר פה"? הכל אושר פה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כאילו רק תרבות וספורט אושר פה. אושר הכל. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> נכון. כל מה שאמרתי אושר פה. לא היה שום דבר שניתן ולא אושר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עד שהבאתם את זה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כל הכסף שלא נוצל עבור אותם שימושים אזרחיים שנבעו מהמלחמה הולך, וזה יגיע לפה גם בפנייה היום, למערכת הביטחון - זה סדר גודל של 11.7 מיליארד שקל מתוך אותם 12.8. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בקיצור, אתה אומר שהעברה הזאת של משרד האוצר היא גם על דעת משרד הביטחון. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני לא רוצה לדבר בשם משרד הביטחון, וגם לא דיברתי איתם לפני זה. אם היה פה נציג שלהם הוא היה יכול להגיד בשם עצמו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מאחר ואנחנו עכשיו מעבירים סכום שיאזן אקטוארית את הקרן, בעצם ישים אותה על סכום של אפס ללא חובות, אני רוצה לשאול כמה שאלות כלליות לגבי הקרן. כשפרצו שנות המלחמה היו בקרן הרבה מאוד מאגרים - הבנתי שבערך 25% ממס רכוש הוא מה שמממן את הקרן - שנאגרו הרבה מאוד שנים ובשלוש שנים של לחימה באמת חריגה די מוצו. איך אנחנו נערכים לזה שלא נהיה כאן בפני שוקת שבורה? כמה בשנתיים האחרונות הקרן הזאת שילמה, בהינתן שהצרכים שלה כוללים את מה שאנחנו בוועדה הזאת התווינו בהסכמה רחבה של כולנו בחוקי הפיצויים? כמה שילמנו בגין כל סבב ב"שאגת הארי", ב"עם כלביא" וכו'? כמה עכשיו ייכנס מידי שנה מהמקור של 25% ממס רכוש? אנחנו הרי מדברים אולי על עוד מלחמה, על זה שאיראן מתחילה להיות מאוד מאוד לחוצה מהמצב הכלכלי שלה ואולי תעשה מעשה נואש כלפינו. איך אתם נערכים לזה שלא נהיה בפני שוקת שבורה? האם לא נכון לשנה, שנתיים הקרובות להגדיל את ההפרשה כך שזה לא יהיה רק 25% ממס רכוש כי אולי במכה אחת נצטרך יותר? מה הקצב שהיא מתמלאת במנגנון הנוכחי של 25% ממס רכוש? אולי כחלק מהתקציב האחרון שהיה היינו צריכים להחליט שלתקופה מסוימת 80% ממס רכוש עובר לקרן, כדי למלא אותה בצורה מהירה יותר על מנת שנהיה ערוכים. רוקנו את הקרן לצרכים חשובים, עכשיו צריך לוודא שהיא תהיה מלאה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> כל אחד מהסבבים עלה באזור 9, 9.5 - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מבחינת העלויות של קרן הפיצויים, לא עלות המלחמה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל סבב עלה 9.5 מיליארד שקל, נגיד 10 מיליארד שקל, כולל לפיצויים עקיפים. עכשיו אנחנו על אפס. כמה זמן ייקח למלא את זה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> זו שאלה כבדת משקל שצריכים להתייחס אליה ברצינות. אני לא רוצה לתת תשובה מהבטן, אבל בשנת 2026 נכנסו עד כה 3.2 לקרן. ב-2025, כשההפרשה ממס רכוש הייתה 100%, נכנסו 12.5 מיליארד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר, במנגנון הנוכחי לוקח שנה שלמה למלא 3.5 מיליארד שקלים. אם סבב אחד עולה לנו 9.5 מיליארד שקלים - לא בהכרח אתה מוציא אותם במכה - יכול להיות שלשנה, שנתיים הקרובות צריך לעלות ל-100% בחזרה. אתם בוחנים את זה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אנחנו לחלוטין נבחן את הדבר, כי זו סוגיה כבדת משקל עם השלכות מקרו כלכליות על אירועים שונים. נבחן את זה בכובד ראש בדיון נפרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה היו ההכנסות ממס רכוש בשנה שעברה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> 12.5 בשנת 2025, עכשיו 3.4. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם אתם שוקלים את זה לתקציב הבא? למה לא שקלתם את זה לתקציב האחרון? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק בהקשר של הקרן. ב-2025, כשהיה ברור שאנחנו בלחימה עצימה ושעוד יהיה שימוש בקרן, הגדלנו את ההפקדות לקרן מ-25% ל-100%. ב-2026 לא חשבנו שנדרש לעשות את זה, כי לא צפינו מראש את מבצע "שאגת הארי". << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם בעוד חודש יש סבב, מה תעשו כשהקרן היא על אפס? מה דף ההוראות שלכם? מה יקרה? תחזור לפה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כשיש אירועים שאנחנו לא צופים מראש, אנחנו מוצאים להם מקור תקציבי אחר בתקציב המדינה. זה הפתרון לאירועים שהם בלתי צפויים. כמובן שלגבי 2027 – אנחנו קצת מקדימים את הלו"ז בהקשר הזה – נצטרך לתת את הדעת אם יש מקום להגדיל את ההכנסות לקרן, זה בהחלט משהו שייבחן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו פה החלטנו על 40 מיליון שקל שילכו מהקרן עבור פיצוי לעמותות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במסגרת מתווה הפיצויים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והן לא קיבלו. האוצר פשוט מצפצף עלינו, לא רואה אותנו בעיניים. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> הראשונים לפעול בשבעה באוקטובר היו נציגי החברה האזרחית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> המדינה מתייחסת אליהם כסרח עודף. בחודש מאי הוועדה כאן העבירה 40 מיליון שקלים למגזר החברתי ועוד כסף למגזר העסקי. המגזר העסקי כבר קיבל את הכספים, אבל העמותות לא קיבלו ולו שקל אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> כי הם אומרים שאין להם את הכסף לתפעל את העברת הכספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין כסף לתפעל את העברת הכספים? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, שום העברת כספים לא יכולה לעבור. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה עוד לא שמעתי. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> בעוד שהמסלול של המגזר העסקי עובר דרך רשות המסים ושם יש מנגנון שיודע איך לתפעל את הדבר הזה, המסלול של ה-40 מיליון שקלים למגזר החברתי הוא דרך החשב הכללי. החשב הכללי לא יודע איך לתפעל את הדבר הזה, זו פעם ראשונה או פעם שנייה שהוא עושה את הדבר הזה. אנחנו לא קיבלנו ולו שקל אחד. מחודש מאי העמותות לא קיבלו שקל אחד. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אכן 40 מיליון עברו בפנייה של יולי. הפנייה הזאת שלנו הייתה אמורה לעבור גם בסוף יולי, אבל היא לא עברה. אנחנו לא מערך שמחלק תמיכות - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מבין. מה זאת אומרת "לא עבר"? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אין לנו עובדים שיכולים לנהל את התהליך, אנחנו צריכים בשביל זה לשכור שירותים חיצוניים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את שמה לב מה אמרת עכשיו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעצור כרגע את הדיון. אנחנו נמשיך לדון בהעברות התקציביות אחרי שגברת גרוס תסביר לנו שנחה דעתה לגבי המועד והדרך שבה יעברו הכספים לעמותות. כאשר יהיו תשובות לגברת גרוס וללוחמים פה אנחנו נשוב ונתכנס. תודה רבה, אנחנו בהפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:33 ונתחדשה בשעה 11:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, גברתי, מה סוכם? ספרי לנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי מהחשב הכללי יגידו לנו. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> סוכם שאנחנו מפרסמים מיד אחרי החג את מבחן התמיכה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יום ראשון מיד אחרי החג של שנת תשפ"ז? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה "אחרי החג"? איזה חג? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אחרי סוכות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחרי חול המועד או בחול המועד? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אחרי חול המועד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תעבירו לנו העתק של הפרסום. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תוך כמה זמן מהפרסום הסיפור הזה אמור לקרות? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> ניתן שבועיים להגשה, ואז ייקח לנו שבועיים-שלושה לבדוק. אנחנו צריכים לסיים לבצע את זה עד אמצע דצמבר כי המערכות נסגרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמצע דצמבר? אנחנו עכשיו בספטמבר. למה אמצע דצמבר? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אנחנו מפרסמים בתחילת אוקטובר, ואז יש שבועיים להגשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, את יודעת איך עובדת עמותה? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה אמצע דצמבר? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אנחנו ננסה לעשות את זה לפני, אבל ככל ויהיו השלמות לעמותות נרצה לתת להן להשלים מסמכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יודעת מה למדתי? שרצון הוא הרבה פעמים תולדה של תמרוץ. למדתי שכשיש תמרוץ זה איכשהו רץ יותר טוב. העובדה שאישרנו במאי סכום לא גדול של 40 מיליון שקל לעמותות והיום אנחנו נמצאים חמישה חודשים אחרי והעמותות האלו עדיין לא קיבלו את הכסף, כשאנחנו מדברים עכשיו על עוד שלושה חודשים בערך, במקרה הטוב - היא לא משמחת בכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה יהיה בתחילת אוקטובר, מדובר על שבועיים של הגשה. יש כ-700 עמותות שפעם שעברה הגישו. מה שאומרת שני זה שהם מאמינים שאת הבדיקה הם יסיימו עד אמצע דצמבר. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> לא, את הבדיקה הראשונית נעשה תוך שבועיים מסיום ההגשות, אבל אחר כך אנחנו צריכים לתת זמן להשלמת מסמכים לעמותות. אנחנו מקווים שזה יהיה לפני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי שעד דצמבר זה העברת התשלום הסופי שלהן. מקודם דיברו פה על כוח אדם שאין. מאיפה יבוא כוח האדם? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> יש לנו התקשרות קיימת עם משרדי רואי חשבון. ברגע שיאשרו את הכספים נפתח הזמנות והם יבצעו את הבדיקה של הבקשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא צריך לעשות התקשרות חדשה, הם רק מרחיבים, מתעדפים את הסיפור של העמותות. זו ההתחייבות ששני אמרה, נכון? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה היינו צריכים להגיע עכשיו כשאת הדברים האלה היה אפשר לעשות קודם? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> הפנייה הזאת כבר כמה חודשים ממתינה לאישור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזו פנייה ממתינה לאישור? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> הפנייה הזאת, פנייה 122. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הרגע הסברת שאתם לא מוכנים. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אנחנו מוכנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאתם צריכים השלמות, לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר > לא, השלמות זה לעמותות. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> מדובר בתהליך שליחידה הספציפית הוא חדש, לקח הרבה זמן להבין איך בדיוק ומה בדיוק עושים. כרגע, ולא משנה מה, התהליך הזה קורה ומתחיל לצאת לדרך ביום ראשון אחרי החג. הפנייה הזאת תעזור ליחידה הרלוונטית לרכוש שירותי כוח אדם רלוונטיים, כמו יועצים חשבונאיים, רואי חשבון וכו', כדי לעשות את הבדיקות בצורה מיטבית ומהירה יותר. זה יעזור להם לסיים את המלאכה בצורה הכי מהירה והכי יעילה שיכולה להיות, כדי לאפשר את התהליך של הענקת תמיכה לעמותות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאחר שמגישות כל העמותות ויש את השבועיים האלה עם כל ההשלמות, כל ה-40 מיליון אמורים להיות מחולקים, אין עודף, נכון? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> יכול להיות שיהיה עודף. בפעם שעברה היה עודף. יש שני מסלולים שנקבעו במבחן התמיכה: מסלול לעמותות קטנות ומסלול לעמותות גדולות. זה מסלול פיצוי, לכן זה בהתאם לגובה ההוצאות שלהן. ככל שיש מספיק כסף נחלק את הכל, אבל ככל שלא יהיה מספיק כסף והפיצוי שמגיע הוא יותר - אנחנו עושים פלט עד 40 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אם יש חוסר את עושה פלט אבל אם יש עודף את לא מוסיפה? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> מאיפה אני אוסיף? אין לי את הכספים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש 40. אני רוצה שתחלקו את כל ה-40. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> את ה-40 נחלק עד המקסימום שלהם. אם יהיו בקשות ב-42 - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אם יש שתי עמותות את מחלקת את כל ה-40. << אורח >> שני אבידני: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> כי זה בהתאם להוצאות שלהן. המטרה לחלק את כל ה-40 בהתאם לגובה הבקשות שיתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, זה מקובל עלייך? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> כן. תודה רבה על העזרה, אני מודה לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להצביע על הפנייה הזאת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא אבקש התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 120-122 – משרד האוצר. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 120-122 אושרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 126 – המוסד לביטוח לאומי. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> הפנייה דנה בסעיף תקציבי 27 – הקצבות לביטוח לאומי. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 164,000 אלפי ש"ח בהוצאה עבור תשלומים לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום בתקופת מבצע "שאגת הארי". << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה, אין כסף? חסר כסף בביטוח הלאומי? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> לא, ספציפית פה אנחנו מדברים על תשלומים במימון האוצר לכל מי שיצא לחופשה ללא תשלום בזמן "שאגת הארי" וקיבל אבטלה. זה בנפרד מדמי אבטלה של ביטוח לאומי, זה משהו במימון האוצר, בגלל שזו תקופה מאוד קצרה שיצאו לחל"תים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אחרי שהוחלט שנותנים לאלה מ"שאגת הארי", האם אין כסף בביטוח לאומי? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> החוק שהועבר על ידי הכנסת ב-31 במרץ קבע שעל כל שקל בנושא של חל"תים ב"שאגת הארי" האוצר משפה. החל"תים כבר קרו, אנשים קיבלו את דמי האבטלה, לכן אנחנו צריכים לשפות אותם בהתאם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 126 – ביטוח לאומי. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 126 אושרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עבר פה-אחד. 123 – תיאום פעולות בשטחים. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצב 38,600 אלפי ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה לתקציב מתאם פעולות הממשלה בשטחים. תוכנית 17-3103 – מטה אזרחי: 25,600 אלפי ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה. התוספת היא עבור פעילות יחידת איכות הסביבה לטיפול במפגעי שריפות באזור יהודה ושומרון. תוכנית 17-3108 – יחידת הפיקוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה נעשה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה ליחידת ינשוף עובר? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> לא, זו היחידה שמטפלת בענייני איכות הסביבה בשטחים, במפגעי טבע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך היא מטפלת? << אורח >> רעות כץ: << אורח >> היחידה שלנו פועלת במפגעי פינוי פסולת. היא מרכזת אותם בכפרים, ואז יש פינוי מרוכז ומתואם יחד עם הכפרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הבנתי. אתם בונים על הכפרים המקומיים ועושים איתם איזה שהוא תהליך של פינוי? << אורח >> חגי לוין: << אורח >> זה מחולק לכמה פעולות. הפעולה הראשונה היא כיבוי. כשדווחה שריפה הולכים לאזור השריפה ויש פעולות כיבוי ראשוניות של מים ודברים כאלה. הדבר המרכזי, כיוון שזה הרים גדולים, זה עבודות עפר. פשוט מכסים את זה בעפר, שזה איזה שהוא פלסטר. הבעיה המרכזית היא הרי הזבל שיש שם שהולכים ונצברים. יש פעולה שבשבילה אנחנו צריכים את הסכום הזה, זה הדבר היקר, והיא לפנות את המפגעים האלה למטמנות מסודרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אין מספיק מקום במטמנות. הבעיה הגדולה היא שאין פתרון אמיתי לפסולת במדינת ישראל כולה, זו הבעיה האמיתית. הפלסטרים זה עכשיו. אתם מפנים לשם פסולת באופן לא חוקי, נכון? << אורח >> חגי לוין: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם משטחי מדינת ישראל, וגם - - << אורח >> חגי לוין: << אורח >> יש גם היבט של חיזוק הביקורת בגבולות, כדי שלא ייכנס משטחי ישראל לאזור יו"ש. רוב הפסולת היא מקומית פלסטינית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם לוקחים פסולת שמקורה ברשות הפלסטינית ומעבירים אותה למטמנות בישראל? << אורח >> חגי לוין: << אורח >> לא, למטמנות ביו"ש. << דובר >> נאור שירי ( יש עתיד): << דובר >> איזה מטמנות יש ביו"ש? << אורח >> רעות כץ: << אורח >> יש אל-מיניה, יש כל מיני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש שם עדיין מקום להטמין? << אורח >> חגי לוין: << אורח >> יש עדיין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-25 מיליון שקלים הולך לזה? << אורח >> רעות כץ: << אורח >> צוותי ניטור, כיבוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי מכבה? כב"ה? << אורח >> חגי לוין: << אורח >> יש גם כב"ה, אבל בעיקר זה קבלנים של המינהל האזרחי שמגיעים עם משאיות עפר וטרקטורים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכל מקום אפשר להגיע עם טרקטורים וצוותים? << אורח >> חגי לוין: << אורח >> יש מקומות שאי אפשר, אבל זה מעט. לרוב המקומות אפשר להגיע, כי יש כבר משאיות פלסטיניות שמגיעות לשם ושופכות את האשפה. אם הם מגיעים לשם, גם אנחנו יכולים להגיע לשם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לכל מקום שהם מגיעים אנחנו יכולים להגיע. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> יש עבודת פתיחת צירים - למיטב הכרתי היא קטנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה לעשות שמשתמשים בזה כחלק מלוחמה נגד מדינת ישראל. זה לא רק הכל דברים תמימים שקורים כי במקרה שורפים זבל. חלק מהאירוע הזה קורה כחלק מהלחימה כנגד מדינת ישראל. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אני לא רוצה להתייחס לסוגיה הזאת. << אורח >> רעות כץ: << אורח >> התוכנית הוגדרה כתוכנית חירום לטיפול בפסולת, זה המיקוד שלה. יכול להיות שיש צירים אחרים, אבל לא נדון בזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור שצריך לטפל בפסולת. צריך לטפל בפסולת, כי זה גורם למפגע. כתושב פתח תקווה אני מריח הרבה את האירוע הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה שנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אירוע מדינתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האירוע הזה לא מפסיק, הוא לא נגמר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה שוהם, פתח תקווה, ראש העין. << אורח >> רעות כץ: << אורח >> אגב, בשוהם הושקע הרבה בתוכנית הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רואה איזה שהוא משהו - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם מייצרים פתרון הטמנה. ה-25 מיליון שקלים האלה זה פתרון הטמנה. << אורח >> רעות כץ: << אורח >> לא רק הטמנה, זה גם הפינוי. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> פינוי של ההרים הקיימים. << אורח >> רעות כץ: << אורח >> זה גם השופלים שבאים להפוך את זה. יש תהליכים, אי אפשר לשרוף הכל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה הם שורפים? << אורח >> רעות כץ: << אורח >> קודם כל, זו תרבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין תרבות של לפנות לאשפה, אבל לא משנה, לא ניכנס עכשיו לפרטים. << אורח >> רעות כץ: << אורח >> זה גם תרבות וגם תקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יחידת ינשוף רואה מפה שקל? היא עוסקת גם באכיפה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> פה מדובר על המינהל האזרחי שהוא הריבון. << אורח >> רעות כץ: << אורח >> יש את יחידת דוד שנמצאת במעברים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת בדיוק הבעיה, שיש הגבלות של מספר גורמים שונים שעוסקים באותה בעיה. לבעיה של שריפת הפסולת יש בעיה של הטמנה, יש בעיה של כיבוי, יש בעיה של אכיפה של זה. היה הגיוני שתקום יחידה אחת שתעסוק בזה באקוסיסטם - גם ברמת הפסולת, גם ברמת ההטמנה, גם ברמת האכיפה, גם ברמת ההתמודדות עם השריפות, אבל זה לא לשולחנך. << אורח >> רעות כץ: << אורח >> יש קמ"ט איכות סביבה שיש לו סמכות של אכיפה. יש מצלמות, יש מערכות - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה דוחות חילקתם? << אורח >> רעות כץ: << אורח >> יש גם החרמות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה התקציב לא עובר אליו? למה זה ליחידות מפוצלות? כתוב שזה למטה האזרחי. אחר כך יש סעיף לפיתוח האזור וסעיף לתגבור תקציב שכר. לא הבנתי את הפיזור הזה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> המינהל האזרחי הוא הריבון ביהודה ושומרון. למטה האזרחי יש את היחידות האזרחיות שלו, בין השאר יחידת איכות הסביבה שנמצאת תחת המטה האזרחי במינהל האזרחי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אתם מבקשים כסף למפקדת התיאום והקישור? זה לא מופיע בתקציב המדינה? זה חלק מהעניין של המשרד לאיכות הסביבה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> המתפ"ש מחולק למינהל האזרחי של יהודה ושומרון ולמת"ק עזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא מופיע בתקציב. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אתם מבקשים את זה עכשיו? זה היה בתקציב המדינה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> זה היה בתקציב המדינה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם הפסולת הייתה בתקציב המדינה. למה זה בכלל דבר כל כך דחוף לטפל בזה 30 ימים לפני בחירות? 38 מיליון שקלים, כמעט 40 מיליון שקלים, כאשר 25,600 מתוך זה הם לתחזוקת משרדים, ביקורת פנים, שכירת יועצים, פיתוח האזור, פרויקטים רגילים. אחרי זה אני רואה טיפול בהוצאות מותאמות עבור פרויקטים שונים של המינהל האזרחי, טיפול בפסולת, מיליון שקל לתגבור תקציב השכר במטה מפקדת התיאום. מה כל כך דחוף 35 ימים לפני הבחירות? אני רוצה לדעת מה התקציב המקורי ברגע זה לפסולת לפני התוספת? הוא לא על אפס. כמו שאמר היושב ראש בצדק, סיפור הפסולת ידוע בכל מדינת ישראל, לא רק ביו"ש. יש לנו מחדל אדיר בכל הטיפול במשק הפסולת במדינת ישראל. למה זה הזמן עכשיו לחזק את פיתוח האזור, את הסעיף הזה בעוד 13 מיליון שקלים? אני רוצה להבין מה התקציב של כל אחד מהסעיפים גם בלי הפנייה הזאת, הרי זה לא על אפס בפסולת ובמפקדת התיאום. על תגבור תקציב השכר וההתייקרויות בגין אחזקת רכב אנחנו מתכנסים 35 ימים לפני בחירות? העברנו תקציב בסוף מרץ. לא ידעת שאתה צריך כסף לפסולת? מה התקציבים כרגע לפני התוספות בכל רכיב פה? לתנועות הנוער שיושבות ומחכות קיצצו מ-120 מיליון שקל ל-60 מיליון שקל, כאשר פה באים למינהל האזרחי, לשר הביטחון הנוסף שלנו עם עוד 40 מיליון שקל לפני בחירות, לשוחד. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> לגבי התוכנית הראשונה, מטה אזרחי, מדובר בפעילות שהתוכנית שלה נרקמה במהלך השנה, לכן גם התקציב שלה הגיע במהלך השנה. לא ידענו לחזות אותה מראש, לא ידענו לאמוד אותה מראש, את התוכנית לטיפול במפגעי איכות הסביבה של המינהל האזרחי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד 30 יום בחירות. זה לא יכול לחכות 30 ימים? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> מדובר בתוספת משמעותית לתגבור היחידה, בשביל לטפל בנושא הזה של מפגעי איכות הסביבה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה התקציב שלה כרגע? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני צריך לבדוק במערכות. אני לא בטוח שיהיה לי אותו, כי זה חלק מהמינהל האזרחי כולו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא יודע בכמה היא מתוקצבת? איך ביקשת תוספת? זו תוספת למשהו שאתה לא יודע בכמה הוא מתוקצב? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> המטה האזרחי כולו מתוקצב - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שאלתי על המטה האזרחי כולו. אתה מוסיף ליחידת איכות סביבה, מה שאומר שחסר לה כסף. בכמה היא מתוקצבת כרגע? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> כ-13 מיליון שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז עכשיו אתם מוסיפים פי שתיים. סך הכל זה יהיה פי שלוש. על ה-12 מיליון שקלים אתם מוסיפים פי שתיים ליחידה הזאת של הפסולת. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> מדובר בתוכנית ליחידה שמבחינתנו נחשבת דחופה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ועוד 13 מיליון לפיתוח האזור בסעיף הבא. גם שם כתוב על כל הדברים – פסולת, שפכים, תשתיות, דיגיטציה. רק עכשיו עשינו תקציב. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> לפעילות היחידה לאיכות הסביבה, שהייתה מתוקצבת ב-13 מיליון שקלים, יש עכשיו תגבור משמעותי כדי לענות על הבעיה של מפגעי איכות הסביבה ביהודה ושומרון. הנושא הזה דחוף. הבאנו את זה, כי ראינו את הנושא כנושא שצריכים לטפל בו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מסכים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה שני מיליון שקלים תוספת תקציבית ליחידת הפיקוח. מה התקציב שלה כרגע? לפיתוח האזור יש עוד 13 מיליון שקלים. מה הדחיפות? מה זה תגבור תקציב שכר? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> סעיף 17, המתפ"ש, מחולק לכמה יחידות שונות: המינהל האזרחי והמתפ"ש עצמו, שזה המטה שלו והמפקדה. מדובר בהתאמות בתקציב השכר שאנחנו מסיטים בין התוכניות השונות ליחידות בהתאם לצורך בפועל. אם במת"ק עזה האיוש קצת יותר גבוה, זה אומר שבתחזיות צריך להסיט לשם שכר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הסברת את יחידות הפיקוח? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הסברתי את 17-3301. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסברת את תגבור התקציב? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> כן, מדובר בהתאמות בתקציב השכר בהתאם לצורך בפועל בתוך התוכניות במינהל האזרחי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת "התאמות לפי בפועל"? כתוב פה תגבור. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> זה תגבור של תוכנית 17-3301 - היחידה של המתפ"ש בעזה. 17-3101 – מטה אזרחי: 25,600 אלפי ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה. 17-3108 – יחידת הפיקוח: שני מיליון ₪ בהוצאה. מדובר על יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי שמבצעת אכיפה של נושא הבנייה ביהודה ושומרון בהתאם לצורך בפועל. זה נעשה הן בעבירות בנייה והן לפסקי בית המשפט בנושא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וזו תוספת לכמה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> זו תוספת לכ-30 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבסיס הוא 30 מיליון, ומוסיפים עוד שני מיליון? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הבסיס הוא 30 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ומוסיפים עכשיו עוד שניים. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> בדיוק, בהתאם לצורך של היחידה בפועל. תוכנית 17-3109: 13 אלפי ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה. זו התוכנית של הפרויקטים של המינהל האזרחי. יש פה שמונה מיליון ש"ח שנועדו לתוכנית שבאה לפתחה של הוועדה בשנה שעברה - עכשיו באה פעם נוספת – לגבי שיפור הכיסוי הסלולרי ברחבי יהודה ושומרון. המקורות של זה הם מעודפי הכנסות בשנים הקודמות. עכשיו אנחנו עושים את השלב של הרחבת הכיסוי הסלולרי. יש עוד חמישה מיליון עבור פרויקטים שונים של המינהל האזרחי - מתפקידו כריבון באזור לעשות פרויקטים בשפכים, בדיגיטציה, במורשת ובחקלאות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פה כתוב טיפול בפסולת. כמה מזה הולך לזה? כרגע הוספנו 26 מיליון שקלים. << אורח >> רעות כץ: << אורח >> טיפול בפסולת זה האקר – פינוי של פסולת המסיק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה מתוך זה הוא לזה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> שלושה מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה עוד שלושה מיליון. << אורח >> רעות כץ: << אורח >> זה ייעודי. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> זה פרויקט חד שנתי לפסולת שנוצרת מעצי זית ביהודה ושומרון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכמה התוספת הזאת מתווספת? עוד 13 מיליון שקלים לכמה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> 91.5. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על 91.5, שזה סכום לא מבוטל, מוסיפים עוד 13 מיליון שקלים. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הדברים האלה זה תוספות שנכנסות לבסיס התקציב עכשיו? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> לא. אנחנו לא יודעים אם הפרויקט של פינוי פסולת במטה האזרחי ימשיך לתמיד, רק שנה הבאה או עוד שנתיים, לכן לא בטוח שנכניס את זה לבסיס התקציב. יחידת הפיקוח, כמו שציינתי, זה בהתאם לצורך בפועל, ופיתוח האזור - מדובר בפרויקטים שהם חד פעמיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה דחוף עכשיו? למה זה לא היה במרץ כשעשינו את התקציב? כל הסיפור הזה עכשיו הוא כמעט 100 מיליון שקלים. התחלתם את הכיסוי בסלולרי, את הנושא של הפסולת ואת הפרויקטים. מה דחוף עכשיו 30 ימים לפני בחירות? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הכיסוי הסלולרי זו תוכנית שהתחילה בשנה שעברה. עכשיו זה שלב שהוא בהתאם לאבני הדרך של הפרויקט. לא ידענו לתקצב אותו בתחילת השנה, כי הפרויקט עוד לא עמד בסדר גודל שיודעים להגיד "זה התקציב שנדרש, אנחנו הולכים לחלק ב'". כל שאר הדברים הם פרויקטים חד פעמיים שאנחנו מתקצבים ככל שהם נדרשים ובהתאם לצורך בפועל. 17-3301 – מת"ק עזה: מיליון שקל בהוצאה, שזה התאמות בתקציב השכר בין התכניות השונות במינהל האזרחי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התאמות בתקציב השכר אין במשרדים אחרים, רק במשרד הזה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> זה בהתאם לצורך בפועל. אנחנו עושים את זה גם במשרדים שונים. אם יש תוכנית אחת שהשכר מתוקצב יותר ותוכנית אחת - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אנחנו מאשרים את זה, אנחנו מאשרים רק למשרד הזה, לא למשרדים אחרים שיש שם עובדים. אם צריך להתאים את השכר, צריך להתאים לכולם. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> כאן מדובר ספציפית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה כאן זה מיוחד? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> כאן מדובר על צורך של התאמות בין התכניות השונות בסעיפי השכר של מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מקבל את התהליך הזה שבו בתוך פגרת בחירות מביאים את זה ולא קודם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כל מה שאנחנו מצביעים עליו היום היה צריך להביא קודם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לא היו צריכים להביא קודם? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הכל. אתה עכשיו נותן תוספת שכר שמגיעה לעובדים, כשבמשרדים אחרים גם יש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע כמה דברים היו צריכים להביא קודם? במה הייתם עסוקים בשבוע האחרון של הכנסת? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא חשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 123 – תיאום פעולות בשטחים. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 123 אושרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 133 - הוצאות פיתוח אחרות. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף תקציבי 83 – הוצאות פיתוח אחרות. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 6,800 אלפי ₪ בהוצאה ו-54 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, עבור פרויקטי פיתוח במשרד האוצר. התקציב נועד כולו לתוכנית 83-0201 – פיתוח משרד האוצר. זה התקשרות רב שנתית עם חברת SAP, שנותנת את המערכת של הרישוי והתחזוקה הבסיסית של ההזמנות האלו וגם כספים לממשלה. היה חוזה של 10 שנים ועכשיו אנחנו נדרשים להאריך את הסיכום לחמש שנים נוספות. מדובר בהרשאה שהתקציב שבגינה נמצא בבסיס התוכנית והיה גם בשנים קודמות. יש פה גם תגבור במזומן לתשלום התחייבויות עבר עבור פרויקטים שונים שבתשלומים הממשלתיים, כמו מערכת סיגמה, המעבר לענן ותהליכי דיגיטציה אחרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה התחייבויות שצריך לשלם אותן. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> בדיוק. כל התוכניות הן תוכניות של התחייבויות שמבוצעות בהתאם לשימוש בפועל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כדי שהם לא יחרגו בפועל, כדי שלא יבואו אלינו בדיעבד? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא רק בדיעבד, גם כשיש התחייבויות על כספים שכבר חויבו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הבנתי שההתקשרות עם המערכת מסתיימת בספטמבר, נכון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתם באים עכשיו עם הכסף הזה? << אורח >> אורנית יחזקאלי: << אורח >> הבקשה הייתה כבר ביולי ולא נדונה. אנחנו היינו בדין ודברים עם חברת SAP. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה מורידים ממשרד ראש הממשלה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מבחינת המקורות? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני לא יודע להתייחס לשאלה הזאת. מדובר בהתאמות בפרויקטים רוחביים שרובם נושאים הרשאה להתחייב. << אורח >> אורנית יחזקאלי: << אורח >> הסתיימו עשר שנים שעליהן נחתם ההסכם בסוף אוגוסט. עכשיו אנחנו רוצים לממש אופציה של חמש שנים נוספות, כדי שנוכל להמשיך לתחזק את המערכת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 133 – הוצאות פיתוח אחרות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 133 אושרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 190 ו-9,005 – משרד השיכון. << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> הפנייה דנה בסעיף תקציב 70 – משרד השיכון. הפנייה נועדה לתקצוב של ארבעה מיליון ₪ בהוצאה ו-36.4 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב. הפנייה נועדה לתקצוב החלטת ממשלה מס' 4195 מה-2 ביוני למיגון הצפון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רוצה שנצביע בעד? מדובר על מיגון הצפון, מדובר על החלטה מיוני. עכשיו אנחנו בפגרת בחירות הולכים לאשר את זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא קובע מה עלה לסדר יום ועדת הכספים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הוא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי הנחתם את הפנייה הזאת? << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> זה ממש היה יומיים אחרי שהייתה ישיבת הוועדה האחרונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי הייתה ישיבת הוועדה האחרונה? ב-16 לאוגוסט, בזמן החופשה המרוכזת הגישו את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, מתי זה הגיע אלינו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החלטת הממשלה הייתה ביוני. אתה יודע מה החליטו ביוני, בישיבת הוועדה הקודמת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הייתה החלטת ממשלה שדיברה בזמנו על חשיבה מחדש על כל הנושא של הטבות המס לצפון. היה פה אירוע מאוד גדול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי אמר לכם שלא יהיה? אמרתי לכם שלא יהיה, נכון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם זה לא הגיע. << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> להחלטת הממשלה יש שני חלקים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא בדיון פילוסופי, אני רוצה לדעת תשובה. הייתה החלטה ביוני על מיגון הצפון. למה ביוני זה לא הגיע לכאן? מה קרה? << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> יש להחלטת הממשלה שני חלקים - אחד לביטחון ואחד לשיכון - כשבהתאם יצאו שתי פניות תקציביות בהפרש של ימים בודדים. התהליך של לדייק את המספרים, כמה מגיע במזומן וכמה מגיע בהרשאה - זו תוכנית העבודה של משרד השיכון. מיגון המבנים זה דבר שלקח זמן לדייק מול המשרד, לכן לקח לפנייה זמן להגיע לכנסת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מכיר את התשובות שצריך לעשות, לדייק. אנחנו מדברים פה על כסף שמציל חיים. מדובר על מיגון של יישובים בצפון. אם החליטו על זה ביוני היה צריך לעשות את זה במהירות המרבית. אם לא להעביר את הכסף ביוני, אז ביולי. רק עכשיו אנחנו נדרשים לאשר את זה, כי אתם אומרים שלא היו מספיק פקידים שיאשרו את זה, שיבדקו את זה ויגידו כמה שזה עולה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי הייתה הפסקת אש? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שזה דבר חמור, אני חושב שזה לא בסדר. אני חושב שהממשלה הבאה צריכה לשנות את סדרי העבודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מקבלים לגמרי את המלצתך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבני דרך לממשלה הבאה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא יודע מי תהיה הממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 190,9,005 – משרד השיכון. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה פנייה 190,9,005 אושרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אושר פה-אחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לוועדת ההסכמות וועדת הכספים שאישרה להעלות את הפניה שלא מן המניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נציג משרד הביטחון, היו פה שני הלומי קרב, שני לוחמים שהיו צריכים ללכת כי הם נקראו לטפל במישהו שמסרב לצאת מהבית. הם ציינו את העובדה שבשבועות האחרונים איבדנו שישה אנשים בכל מיני אירועים, כאשר חלקם לקחו את חייהם. היה גם את האירוע בנתניה. הם לא מתרשמים, ולמען האמת גם אנחנו לא מתרשמים מזה... איך הם אמרו? אם יש איזה שהוא כלי מסוים שנפגע, בטח ובטח אם יש חייל שנפגע, צה"ל עוצר אימונים, צה"ל בודק את עצמו, רואה מה קרה, מסיק מסקנות. פה יש פרק זמן של כמה שבועות שבהם אנשים הלכו לנו, לוחמים שחזרו לא בריאים, ונראה שאף אחד לא עוצר, שזורמים, שהכל נמשך כרגיל, שאנחנו מעבירים פה מיליארדים לכל מיני דברים מאוד מאוד חשובים - אף אחד לא מעוניין לעצור דברים ביטחוניים. אין מישהו בצה"ל שנראה שעושה איזה שהן רביזיות לאירוע הזה. הם שאלו על ימי העיבוד שקיצצו להם. הייתי שמח אם תוכל להתייחס לכל הדברים האלה. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אתחיל מהסוף, מהטענה על קיצור בימי העיבוד. אנחנו התחלנו את המלחמה כשהאופי שלה, כשלחלק מהמשימה שאליה היו נקלעים המשרתים היה משך מסוים. לאורך השלוש שנים האחרונות אופי המלחמה והעצימות שלה השתנו, לכן ימי העיבוד הותאמו לפרק המשימה כפי שמוגדר היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני ב"חומת מגן" ב-2002 הייתי בשירות מילואים במחנה הפליטים בג'נין. היינו שם שישה שבועות, שבעה שבועות, משהו כזה. לחזור לחיים לקח לי לא מעט זמן, אולי שישה, שבעה שבועות. האנשים שעליהם פה מדובר נמצאים מאות ימים. אתה מדבר איתי על שינוי עצימות שבגללו אתם עושים התאמות? מדובר פה על מאות ימים, מדובר על אנשים שנכנסים לסבב שביעי ושמיני. אתמול שוחחתי עם מישהי ששום חג בשנתיים האחרונות לא עשתה עם הבן שלה הלוחם. אתה בא ואומר לי שבגלל שעכשיו חלק מהאנשים עושים פחות אתם מצמצמים? שם מכל המקומות אתם מצמצמים? אתם לא מצמצמים בהטבות של הפנסיה, אתם לא מצמצמים ברכישת רכבים חדשים לאנשי המינהלה, אתם לא מצמצמים בכל מיני דברים שאני בטוח שאם אני אפרוס את התקציב של משרד הביטחון יהיה אפשר לצמצם. אתה מצמצם בימי עיבוד, בימים האלה שבהם יושבים עם החבר'ה האלה כדי לנסות לתת עזרה ראשונה, איזו שהיא הפניה? אתם יודע שגם ככה לחיילים היום לוקח לעבד ולהבין שהם צריכים עזרה, כי מכניסים להם לראש מהתחלה שאין דבר כזה חולשה, שאין דבר כזה גילויי חולשה. לוקח זמן עד שמישהו בכלל יתחיל לחשוב שהוא צריך ללכת לסיוע נפשי ולעזרה על בסיס מה שהוא עבר, כשאין מישהו שלא צריך אחרי כל כך הרבה זמן בלחימה. בגלל שיש עכשיו פחות ימים אתם דווקא בזה נוגעים? אני לא יכול לקבל את זה, סליחה, ממש לא יכול לקבל את זה. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> אני מתחבר לגמרי לכל מה שאתה אומר, אין לי עוררין על שום מילה ממה שאמרת עכשיו. כוונתי הייתה שמספר ימי העיבוד נקבע לפי פרק המשימה ומספר ימי השמ"פ שאליו מוזמן המשרת. בהתחלה המשכים היו ארוכים יותר והם היו זכאים ליותר ימי עיבוד, היום הם נקראים למשכים קצרים יותר וימי העיבוד בהגדרה יורדים מעט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם נקראים לשלושה משכים קצרים במקום לאחד ארוך. זה לא אומר שהם עושים פחות ימי מילואים בשנה. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> חד משמעית, אבל מה שמגדיר את זה הוא מספר ימי השמ"פ, לא מספר הקריאות. כל מפקד שמבקש לקבל עוד ימי עיבוד, אני עומד על זה שיינתנו ימי העיבוד. אין שום מסגרת תקציבית שמגבילה את זה, זה דבר שהוא ראשון בסדר העדיפויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מבין מה זה אומר לחבר'ה האלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה אומר שלא ירדו ימי העיבוד. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> ימי העיבוד לא ירדו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. אם הם היו עושים 90 ימים הם היו מקבלים 10 ימים, ואם היום הם עושים 30,30,30 הם מקבלים את אותם 10 ימים פחות השלושה ימים. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> בדיוק. גם המדרגות האלו הן מדרגות שניתנות לשינויים ונבדקות לפי צורך. אם מגיע משרת שזקוק לעוד ימי עיבוד, האמן לי, אדוני היושב ראש וחברי הכנסת, זה הדבר האחרון שאנחנו מונעים ממנו מכל תקציבי אגף השיקום שהכפילו את עצמם בשלוש השנים האחרונות. זה דבר שהוא מבחינתנו ראשון בסדר עדיפות, הטיפול בהלומי הקרב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם היה קיצוץ בימי העיבוד, כן או לא? << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> לא היה קיצוץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה נעשה אם בכלל בעקבות האירועים של השבועות האחרונים והתוצאות הטרגיות שלהם? << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> האירועים של השבועות האחרונים הם אכן אירועים שמצערים אותי כלובש מדים, מצערים אותי כאזרח במדינת ישראל. השדרה הפיקודית של צה"ל עוסקת בזה יום יום. בכל התוכניות באגף כוח אדם ובכל התקציבים שאגף תקציבים מקצה ניתן לזה קשב ומענה. במסגרת החלטת הממשלה האחרונה שעברה, של לממש את המלצות ועדת מור יוסף - לפי דעתי זה היה לפני חודשיים – הוקצו עוד שלוש מאות שישים ומשהו מיליוני שקלים בשנת 2026, כמיליארד שקלים החל מ-2027 ואילך. הדבר הזה מקבל עיגון בבסיס תקציב משרד הביטחון לאורך כל העשור הקרוב. במסגרת התקציבים האלה גם ניתן מענה למקרים של אובדנות ולעניין של לטפל קודם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יושבים פה חיילי מילואים שבאופן חד משמעי אומרים הפוך ממה שאמרת. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> החלטת ממשלה היא החלטת ממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרת שמשך ימי המילואים התקצר ובהתאם גם התקצרו ימי העיבוד. הטענה פה מחיילי מילואים – אני לא עושה לך עימות, זו לא הכוונה - שחד משמעית היה קיצוץ בימי העיבוד פר יום מילואים. לא החלוקה, לא המשך, אלא באותו משך קיבלו פחות. אם חייל מילואים בקצה אומר את המצב הזה, לא יכול להיות שאנחנו יושבים פה ומנסים להגיד שרק הימים התקצרו. לא, יש פחות ימי עיבוד פר אותו יום מילואים מאשר לפני שנה. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> אני לא מכיר את האמירה הזאת שאתה אומר כרגע. אם חזרת עליה פעם שנייה, נבדוק שוב פעם את מה שאמרתי למרות שבדקתי את זה בכל הערוצים הנדרשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סמוך עלי. נסה לסמוך עלי. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> לגבי הנקודה של ימי העיבוד, אין שום מגבלה בפניות של המפקדים ובפניות של המשרתים עצמם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוב הרי לא מגיע בפנייה אקטיבית. פנייה אקטיבית זה כשאנשים מחליטים שהם פונים, שהמפקד מזהה שאולי צריך, שאומרים לו. זה לא המצב הרווח ביחידות הלוחמות. אין איזה שהוא שיח מאוד פתוח על זה, של "יאללה בואו", זה לא עובד ככה, אתה יודע שזה לא עובד ככה. צריך לבוא והרבה פעמים לכפות את זה על האנשים. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> הרבה פעמים הפעולות שנעשות הן פעולות כפי שאתה אומר. כמובן שזה מגיע משני הצדדים, גם מהמשרתים וגם מדברים שאנחנו עושים באופן יזום. אנחנו פועלים בשני הכיוונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם נעשה איזה שהוא הליך? האם היה איזה שהוא צוות בדיקה? אם חס וחלילה היו במשך מספר שבועות נפגעים שישה לוחמים או חיילים באשר הם, אני מניח שהיו עושים איזה שהוא עוצר, בודקים מה לא בסדר ורואים מה מתקנים. האם התבצע תהליך כזה בעקבות האובדן של אותם חיילי מילואים בשבועות האחרונים? הכל זה סביב אותה פגיעה שהם הביאו איתם, זה לא משהו מולד שהם נולדו איתו. האם התבצע תהליך של בדיקה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היו על זה דיונים בחוץ וביטחון ובוועדת הבריאות. זה כל הנושא של מערך בריאות הנפש בצבא, שעכשיו יש לו אתגר מאוד מאוד גדול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא פרטני פה. פה קרה אירוע של אובדנות של הרבה אנשים בפרק זמן מאוד קצר. שאלו הלוחמים שהיו פה מה נעשה בצבא, ואמרו שאפילו לכלי יקר אם קורה משהו עושים עוצר אימונים ובודקים מה קרה. מה עשה הצבא, אם עשה, כתוצאה מהעובדה שבמשך פרק זמן קצר יחסית מספר לוחמים שלחו יד בנפשם? << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> יש פה אירוע שמאוד קשה לחזות ולהבין מה הסיבות שמובילות אליו. השלב שבו אנחנו נכנסים הוא השלב המקדים, השלב של הטיפול בהלומי הקרב. בהיבט הזה נעשים - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעשים כל הזמן, אבל האם בעקבות מה שקרה נעשתה איזו שהיא בדיקה ספציפית? האם הרמטכ"ל או מישהו כזה הורה לבדוק, הורה לעשות משהו? האם זה היה, כן או לא? << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> אני לא מכיר הנחיה ספציפית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמו בדיקה לבדוק מה המכנה המשותף, אם הם לא הגיעו לטיפול, אם הם היו באותו מקום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יודע ממה אני מתרשם מהרבה הלומי קרב שמגיעים לפה? הם הרבה פעמים יודעים. זה כמו החבר'ה שהיו פה והלכו כי מישהו באופקים מתבצר בבית ולא רוצה לצאת. יש להם את רשת הקשר ביניהם, הם יודעים מה קורה. הם אמרו לנו: "אנחנו מבינים מה זה שפתאום נהיה לך טריגר, מה זה הטריגר שעולה לך". מדברים איתם? מישהו ניסה לקחת אותם ולשלב אותם בתוך כל ההליך הזה של לטפל בהם? אני חושב שאין מישהו שיודע להגיע, לדבר ולחזות כמו שאמרת, אבל להם יש איזו שהיא מידה יותר גדולה של ודאות להבין. מישהו לקח את כל החבר'ה האלה שבאים לפה המון כי אכפת להם וניסה לשלב אותם בתוך המנגנון כדי לנסות לעזור? הרי הם עוזרים מבחוץ. יש להם מאהל פה שעוזר, הם ניגשים, באים והולכים. למה המדינה לא מחבקת את האנשים האלה, את אותם פגועים שעוזרים לפגועים האחרים? << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> תשמע, יש פה אירוע. זה אירוע לאומי שמלווה אותנו בשלוש השנים האחרונות וילווה גם קדימה. אנחנו כל הזמן בתהליכים של למידה. במסגרת החלטת הממשלה האחרונה הוקצו רכיבים של טיפול אישי וליווי צמוד של עובדים סוציאליים ושל אנשי מקצוע, על מנת להבין ולנסות "לחזות" את אותן פרצות האלו בנפש של האדם, בנפש של המשרת כדי שלא יגיע למצבים האלה. כמובן שלהתפתח וללמוד את הנושא הזה אנחנו עושים כל הזמן. זה משהו שהוא לפתחנו בשנים הקרובות המשאבים שמוקצים היום ויוקצו בשנים הקרובות מתייחסים לזה. ככל ונידרש לעשות שינויים נגיע לכאן עם משרד האוצר ונעשה את השינויים ואת ההתאמות האלה, נתאים את המשאבים לבעיות שאנחנו מציפים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יניר, אני לא בא אליך בטענות, זה לא נתון לפתחך, אבל תכל'ס לא אמרת לי כלום. אמרת שלא היה קיצוץ בימי עיבוד, אבל הלוחמים אמרו לנו שכן היה קיצוץ. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש. עכשיו בדקתי עם החבר'ה שלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כותבים לנו הרבה שזה ירד מיום לחצי יום, שזה חד יומי בלי לינה. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> אני תוך כדי בודק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מסתבר שכן יש קיצוץ. לגבי השאלה אם התבצע איזה שהוא נוהל, איזו שהיא עצירה או בחינה בעקבות האירועים של השבועות האחרונים והמספר הרב של הקורבנות שהיו כתוצאה מזה, נאמר שלא, שאתה לא מכיר הנחיה כזאת. לא נותר לי, ואני בטוח שלכולנו, אלא להצר על כך מאוד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> העלית את זה שהם צריכים לבדוק את האירוע של אותם שישה, שזה אירוע של ממש שלא מתייחסים אליו באופן ספציפי. אני מציע שתבקש ממנו לבקש מהגורמים הרלוונטיים לתת תשובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לדווח לוועדה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לתת תשובה לוועדה אם לקחו את הדבר הזה, אם בדקו אותו, אם הולכים לעשות משהו, אם שמו מישהו ספציפי שיטפל בעניין הזה. באותה הזדמנות צריך לתת גם תשובה מוסמכת יותר לגבי הנושא של הקיצוץ. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> לא אמרתי שלא נעשתה פעלה אקטיבית בשביל לטפל במקרי האובדנות האחרונים, אמרתי שאני לא מכיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין מה לטפל במקרי האובדנות האחרונים, הם קרו. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> לא, לחקור, להסיק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם ג'יפ או משהו אחר פתאום נשרף, אז עוצרים ובודקים. פה הלכו שישה איש. אמרת לי שאתה לא מכיר שום הוראה שניתנה שמדברת על איזו שהיא בדיקה רוחבית בצבא. התאמה רוחבית כזאת לא ראיתי שנעשתה. אני לא חושב שהבעיה היא תקציבית, אני חושב שתקציבית הוקצו לזה מיליארדים, רק אני לא רואה את המימוש בפועל של זה. יושבים פה הלומי קרב שמדברים מהשטח וגם הם לא רואים. הם באו לפה בגלל זה. הם באו ואמרו: "אנחנו רואים שמעבירים היום למשרד הביטחון מיליארדים, סכומים גדולים, אנחנו לא רוצים לעצור שום דבר, רק להבין איפה אנחנו באירוע, איפה אנחנו אחרי שאיבדנו שישה אנשים, מה הולכים לעשות". מה שאתה אומר לי זה שאת מה שעשיתם אתם ממשיכים לעשות, כן? << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> אני אתייחס לנקודה התקציבית מהפרספקטיבה שאנחנו מגיעים אליה לפה. התקציב שמוקצה לאגף השיקום ואגף משפחות הוקצה כבר, הוא קיים. אני לא נדרש להגיע לפה, כי זה מענה שנתנו ב-day one. העניין פה הוא לא מסגרת תקציבית. אני מקבל, מבין ואני שותף לכל הדאגות ולכל המאמצים שנעשים מהצד שלכם ומהצד שלנו בשביל לטפל באנשים האלה כדי לא להגיע למקרים כאלה של אובדנות פעמים נוספות. במסגרת ההחלטה הקיימת שהקצתה משאבים נוספים לביטחון כבר יש מענים, יש רכיבים ספציפיים שמתייחסים לליווי הצמוד הזה - אני מדבר על הכוונה "לחזות" את אותם מקרים. אני מתעקש על כך שניתן לזה מענה, מענה שהוא יחסית עדכני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה ההיקף של הרכיבים הספציפיים האלה? << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> כמה עשרות מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשרות מיליונים זה מספיק? << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> כן. אם נידרש לתקציבים נוספים נדע לעשות את ההתאמות במסגרת הקיימת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התאמות במסגרת הקיימת אומר שזה יבוא על חשבון משהו. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> במסגרת אותה החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה לגבי הנושא של הקיצוץ בימי עיבוד? << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> תוך כדי שאנחנו מדברים פניתי שוב פעם והתשובה שאמרתי היא אותה תשובה שניתנה לי. אני שוב פעם אבדוק מאחר ואתם מעלים את זה פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי גם תיקח את המקרים שעליהם מדברים, זה ייתן לך תמונה רוחבית. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> אין לי שום בעיה גם לדבר עם אותם אנשים באופן ספציפי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נרצה לשמוע מה ואם בכלל היו ההמלצות. לא צריך לפרט מקצועית, מספיק להגיד שהוקם גוף, שמשהו נעשה בעקבות העובדה שספגנו כאלו אבדות בפרק זמן קצר יחסית. נרצה לשמוע גם לגבי ימי העיבוד נוכח הקולות שעולים מהשטח מכמה מקורות שונים - כולם הם אנשים שעושים הרבה מילואים - על כך שיש קיצוץ. << אורח >> יניר אליהו: << אורח >> ימי העיבוד זה משהו שנדע לסגור בצורה יחסית מהירה. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אנחנו כבר מתריעות שנתיים על השחיקה של החיילים. האירוע שקורה עכשיו זה קצה הקרחון, כי יהיו פה עוד עשרות אלפי הלומי קרב. דווקא כשיורד הטונוס הכל מתפוצץ. לפני שבוע וחצי התאבד חייל שקראו לו שוב למילואים. זה לא רק עניין של ימי עיבוד, אם יהיו חמישה או שישה. עשרות המיליונים גם לא יספיקו, כי קיצצו בעבודה ורווחה ובמשרד הבריאות. אין מעטפת לכל הלומי הקרב ולכל החיילים. כשהם צריכים פעם אחרי פעם לצאת ולשרת ולהילחם כבר שלוש שנים ברצף אז הם קורסים. זו לא ישיבה שתגיד "אוי, מצאתי את הנקודה, צמצמתם בימי עיבוד, זו הבעיה של הצבא". הבעיה הרבה יותר הוליסטית. זו בעיה שלא מגייסים ולא מרחיבים את היקף החיילים שנושאים בנטל. החיילים צריכים חילוף, הם קורסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 183 ו-225-227. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> שתי הפניות האלו נדונו היום בוועדת חוץ וביטחון, כשבדיון נסגרו השימושים והצורך המבצעי של אותן פניות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הסבירו את הפניות מעולה - זה מה שמדאיג. אנחנו מדברים הרבה על מקורות לכספים, כאשר גם עכשיו הדיון הזה הוא מקור לכסף. יש לי הצעה קטנה שהיא שולית לחלוטין. יש שרה להגנת הסביבה שהחליטה לטוס לוויקנד לניו-יורק. לא ברור למה. אתה טסת פעם לוויקנד בניו-יורק? למה אתה לא טס? יש עכשיו כנס מאוד גדול של איכות הסביבה שקורה במקרה לגמרי בבית חב"ד. זה המקום הראשון שאליו השרה טסה. היא לקחה את כל צוות משרדה בפעם השנייה כבר. כל פעם שביבי בניו-יורק היא מגיעה איתו כאילו היא מלווה בטיול שנתי. מדובר על למעלה ממיליון שקל שהיה יכול ללכת להרבה מאוד דברים. אנחנו מדברים בוועדת חוץ וביטחון על מקורות לכספים וכולם נאבקים עד השקל האחרון - זאת הולכת לשדרה החמישית לעשות קניות עם גולדקנופף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה אתה יודע שהבעיה היא לא הכסף, הבעיה היא הניצול של הכסף. יש פה מיליארדים שהוקצו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש מיליארדים שהצבא צריך, אבל הצבא גם צריך להביא כסף בלי לפרוץ את תקרת הגירעון. זה כסף שאפשר להביא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם עוד 30 יום בחירות. אני זוכרת שכשרה לא נסעתי לשום מקום לפני בחירות, זה כבר לא היה רלוונטי מבחינה מקצועית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עזבי, עצם הטיסה, זיהום האוויר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו לא צריכים לאשר את לוח הנסיעות של המשרד לאיכות הסביבה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתייחסים אליך כשר יוצא. נאור מעלה ביקורת ציבורית נכונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מחפשים כל שקל ללוחמים, מקצצים להם חצי יום עיבוד, לילה במלון, אבל זאת בוויקנד אחד שורפת כסף שהיה יכול לתת לגדוד שלם לשבת בעיבוד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מדברים פה על תקציב ענק שיש בו צורך. אני אצביע בעד, ברור לחלוטין, אבל תדע שיש פה ויכוח בין שני משרדים מרכזיים, ויכוח שלא נפתר היום וגם לא קודם. זה הדבר המדאיג ביותר. נותנים לאנשים האלה לנהל את המדינה, לנהל את כל הדברים האלה, ואז הם באים לכנסת ולא אומרים מה קרה עם התקציב << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מסכים איתך. לא אחת אמרתי את עמדתי באשר להתנהלות של משרד הביטחון, להתנהלות הכלכלית של משרד הביטחון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם משרד האוצר לא בסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נכון, גם משרד האוצר לא בסדר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שר האוצר, לא המשרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה 11.7 תוספת למשרד הביטחון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מדוע הבקשה הזאת המתינה מ-2.8? אם אני לא טועה, ב-4.8 קיימנו דיון - עתרנו עליו לבג"ץ - על מעל 600 מיליון שקלים של כספים קואליציוניים לשר סמוטריץ' ולמפלגות החרדיות. למה לא היה מספיק חשוב להעלות את התוספת הזאת לתקציב הביטחון לפני חודש וחצי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבקשה הופצה ב-16, כי יש הלוך וחזור של שאלות משפטיות, יש בדיקה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה מאות מיליונים שדנו פה היו דברים שקיבלנו אפילו לא בהתראה של יום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל היו שאלות שנשאלו הלוך וחזור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא שהייעוץ המשפטי החזיק אצלו פניות, זה פשוט לא היה מוכן כדי להפיץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עבר חודש וחצי. נגיד של-4 זה לא היה אפשרי, אבל מה עם ה-5, עם ה-6, עם ה-7? אנחנו אוטוטו באוקטובר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הייתה חופשה מרוכזת בכנסת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מדובר כאן בסכום מאוד גדול. במונחים כלכליים אנחנו שתי דקות אחרי שאישרנו תקציב מדינה – זה היה בסוף מרץ. לא מדובר כאן בסכומים שלא ידענו שמערכת הביטחון צריכה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אי אפשר לקיים על זה דיון. זאת שאלה שצריכה להישאל בוועדה המשותפת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שיגידו לי שזו התשובה. למה בסוף מרץ אי אפשר היה לדון, לא רק ב-11.7? אנחנו אחרי שלוש שנים של מלחמה. העובדה היא שמערכת הביטחון תצטרך הרבה יותר כסף גם לעשור הבא, מה שיעלה לנו את המיסים. המלחמות והסבבים עולים יותר כסף ממה שהקדשנו להם. אני חושבת שזה היה ידוע בסוף מרץ, גם הפערים ביניכם לבין משרד הביטחון. מדוע הדברים האלה לא עלו בצורה חלקית בתקציב? אני יודעת שלפחות 160 מיליארד שקלים מתוך התקציב שאנחנו מדברים עליו בשנה הזאת ממילא מחויב לתוכנית ההתעצמות. למה הדברים האלה באים בצורה כזאת? למה טיפין, טיפין? למה באיחור? למה לא לעשות תוכנית רב שנתית? למה לא לטפל בדבר הזה כמו שצריך? זה שיש כאן מילת קסם של תקציב ביטחון, לא דורש פחות סדר ושקיפות בוועדה המיוחדת מכל תקציב אחר. גם אתה, אדוני ממשרד הביטחון, מתנהל מול משרד האוצר לא בצורה מקצועית מבחינת הסכומים שבהם מדובר. אתם לא מציגים תקציב רב שנתי מסודר כמו שמתבקש בסכומי הכסף האלה. אף אחד לא יפגע בביטחון המדינה, אבל תתכבדו ותעשו תוכנית רב שנתית מסודרת ושקופה שאפשר יהיה להבין אותה, שאפשר יהיה להבין מתי היא מתחילה, מתי היא נגמרת, ולראות את סדרי העדיפויות. ממה שאני יודעת זה לא המצב. ממשרד האוצר אני רוצה לשמוע למה חלקים גדולים מזה לא היו בתוך התקציב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> את זה הממשלה הבאה תצטרך לעשות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם בממשלה הזאת יכלו לדרוש מהם את כל הדברים האלה, לא לשלוח בפקס לאגף תקציבים שתוכנית ההתעצמות עולה מ-350 ל-400 מיליארד שקל. לא עובדים ככה. בסוף כולנו מממנים את הדבר הזה. זה צריך להתנהל בצורה מקצועית. הדבר הזה יבוא על חשבוננו בדברים אחרים. זה הנטל הכי כבד שאנחנו הולכים לשאת בעשור הבא, לכן תתכבדו ותעשו תוכנית רב שנתית שתעבור בקרה מסודרת. אולי גם הניתובים של התקציב ישופרו מהתהליך המקצועי הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שכן יש תוכנית, שזה לא בדיוק נכון עם הפקס. לצה"ל יש תוכנית, הם דיברו על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מכבדת את זה שיש ועדה חסויה, אבל יש פה תקלה בתהליך. חשוב לי כחברת ועדה להעביר את המסר הזה, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה יש תקלה בתהליך? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> החלטת ממשלה 3970 מיום 10 במרץ 2026 היא זו שעדכנה את מסגרות התקציב לשנת 2026, כאשר בעקבותיה עדכנו את הצעת התקציב לשנת 2026 - יש בה גם את תקציב הביטחון. באותה החלטה הוחלט על רזרבות ייעודיות, ביטחונית ואזרחית, לטובת הוצאות שינבעו במישרין מהמשך מבצע "שאגת הארי" ככל ויימשך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 12.8 מיליארד שקלים לפי סוגים. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> נכון. שבעה מיליארד לצרכים ביטחוניים ו-5.8 מיליארד לצרכים אזרחיים וביטחוניים. הפנייה שלפניכם מתקצבת את יתרת הרזרבות בסך של 11,758,000,000 ₪, שזה מרגע שידענו שהמלחמה המשיכה ויש צרכים מבצעיים. זה עונה על השאלה הראשונה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא ממש, כי זה מה שנקרא כרגע הפלסטר. השאלה שלי הייתה יותר רחבה, אבל אני לא אקשה עליך בגלל הרגישות. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> בסוף מרץ לא ידענו שהכספים האלה יידרשו למשרד הביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 183 – משרד הביטחון, מי בעד, מי נגד? הצבעה פנייה 183 אושרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה-אחד. 225-227 – משרד הביטחון. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של שלושה מיליארד ₪ בהוצאה עבור משרד הביטחון בתוכנית 15-1101 – הוצאות ביטחוניות. זו תוכנית שכוללת את ההוצאות הביטחוניות של צה"ל ומשרד הביטחון. השימושים הוצגו בוועדה המשותפת היום בבוקר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד 225-227 – משרד הביטחון, מי נגד? הצבעה פנייה 225-227 אושרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעד פה-אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברנו פה מקודם על העברות לספקים. יכול להיות שלגבי מירון חלוקות הדעות, כן הילולה, לא הילולה, הכל יכול להיות, אני לא נכנס, ויש פה את משרד ירושלים ומסורת - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במקום שסילמן תבזבז כספים בשאנז אליזה או לאן שהיא טסה, שתביא למירון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לפעמים גם מעבר לחשיבה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם העמותות לא מקבלות סעיף 46. סעיף 46 לא נותנים להן שמונה חודשים. אתם עושים פה כופר על סעיף 46. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה ספקים שהמדינה התחייבה להם, ויש פה חברה ממשלתית של תשתיות שהמדינה התחייבה. דיברתם בבוקר באיזו שהיא ועדה על לעבור על החוק. פה זה לעבור על החוק. אם המדינה חתומה על חוזה לפיו היא צריכה לשלם כסף לספקים והיא לא משלמת, יש פה כל יום פיגור בתשלומים, ריביות. אני יודע שהפניה הגיעה אחרי בירורים של שתי וערב. אני חושב שבכל דבר שיש התחייבויות לספקים - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה עמותות לא מקבלות כסף? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל דבר שיש התחייבויות של המדינה מול ספקים, מול חברות שעושות את התשתיות, אני חושב שצריך לנטרל את הכל מכל מיני מחשבות אחרות וכן לתת להם. יש עובדים בבית שצריך לעזור גם להם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מכיוון שהפנית אלינו את הטרוניה ככה בסאבטקסט - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הפניתי טרוניה. אמרת שלא דיברו איתך, לכן אני רוצה לדבר איתך כדי שלא תיפגע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא נפגע. אני חושב שבמשרד האוצר אתם יכולים לייצר, בטח אם יש התחייבויות לספקים כאלה או אחרים, פניות נקיות משאר תופינים - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה רק עבור הספקים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אחרי סוכות אפשר להתכנס ולייצר פניות אמיתיות, כולל להכניס את סעיף 46. אתה יודע טוב מאוד ששמונה חודשים לא מביאים לפה סעיף 46 לעמותות בגלל הוראת יועמ"שית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איזו הוראת יועמ"שית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה קופץ? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוראת יועמ"שית - תורה למשה מסיני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אתם משה מסיני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה קשור למה שהוא העלה על מירון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי הוא מציג פנייה שמאוד חשובה לו. לי יש בקשה לתת כספים ל-46. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לתנועות נוער. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא בן יחיד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא בן יחיד, בסדר גמור. אם אליך לא פנו ואלי לא פנו, מצבנו... אולי לאורית פנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלי פנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי אני אגיד שאלי לא פנו והמצב שלי יהיה יותר טוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:17. << סיום >>