פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 55 ועדת הכספים 06/10/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 986 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ה בתשרי התשפ"ז (06 באוקטובר 2026), שעה 11:00 סדר-היום: << נושא >> שינויים בתקציב שנת 2026. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי משה גפני אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר מוזמנים: נדב בושביץ – רפרנט פיננסים, אגף תקציבים, משרד האוצר יגאל גוטשן – רכז רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר נעם וילנר – רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר טל ישראלי – רכזת פיננסים, אגף תקציבים, משרד האוצר אביגיל פלג – רפרנטית משפט ואכיפה, אגף תקציבים, משרד האוצר רון שנקמן – רפרנט כלכלה, אגף תקציבים, משרד האוצר אברהם שלום – סמנכ"ל תקציבים, משרד המשפטים עמית גל – הממונה על שוק ההון, רשות שוק ההון רוני נויבואר – סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, רשות שוק ההון עמיר כץ – מנהל מחלקת תשלומים ותפעול פנסיוני, רשות שוק ההון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך יפתח שבת מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אביבה יובל מויאל רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב שנת 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, כ"ה בתשרי תשפ"ז, 6 באוקטובר 2026. דיון ועדת הכספים, אנחנו בהעברות תקציביות, זה נקרא שינויים בתקציב. 118 עד 119 – הוצאות פיתוח אחרות. בבקשה, מי מציג? אין מי שיציג? יפה. 184 עד 185 – רשויות פיקוח, יש מי שיציג? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> אני מאגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף התקציבי 54 – רשויות פיקוח. הפנייה נועדה לתקצב סך של 4,837,000 שקלים בהוצאה עבור הרשות להגנת הצרכן ועבור המועצה הישראלית לצרכנות, והוספת תקן כוח אדם אחד לרשות התחרות. בתוכנית 541001, תוכנית השכר של רשות תחרות, יש תוספת של תקן כוח אדם אחד; בתוכנית 541101, תוכנית השכר של הרשות להגנת הצרכן, יש תוספת של 313,000 שקלים בהוצאה עבור התאמה לתחזית הביצוע בפועל בתוכנית השכר; בתוכנית 541102, תוכנית התפעול של הרשות להגנת הצרכן, יש תוספת בהוצאה של 3,869,000 שקלים לטובת התאמות בתקציב הטיפול של הרשות להגנת הצרכן; ובתוכנית 541201, שזאת התוכנית של המועצה הישראלית לצרכנות, יש תקצוב של 655,000 שקלים בהוצאה, עבור התאמה לתחזית הביצוע בפועל של שכר העובדים במועצה הישראלית לצרכנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תקני כוח האדם, לשם מה הם? << דובר_המשך >> רון שנקמן: << דובר_המשך >> תקן כוח אדם אחד שמתווסף לרשות התחרות עומד לשמש להגדלת הצוות שמתעסק באכיפה שנוגעת לייבוא מקביל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אכיפה שנוגעת לייבוא מקביל? << דובר_המשך >> רון שנקמן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אולי זה יביא לתוצאות אחרות ממה שנוכחנו פה, נחתום עליו. נקווה. תקן אחד בסך הכול? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אשרי המאמין, לדעתי. תקן אחד יכול לעשות שינוי מהותי מהקצה אל הקצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום. מה שלומך, כבודו? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה נשמע? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שלום, הרב גפני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הייתי פעם באיזה הליך בו שופט נתן פסק דין, דווקא שופט רציני. הוא כותב שם את דברי הצדדים ואז אומר "אשרי המאמין, אני לא מאמין". שאלות יש? לא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קרויזר, שאלות יש? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רשויות פיקוח. << קריאה >> טמיר כהן: << קריאה >> 185-184. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות, הרב גפני? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא. למה? ראיתי שיש - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא שואל למה דחוף להביא את זה היום. זה מה ששאלת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> היית מביא - - - למה מביאים לכאן דברים אחרים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמו משרד המשפטים, למשל, שיש שם בעיה של הסנגוריה הציבורית. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> יש דבר שבאמת לא בוער, אבל יש דבר שנוגע לשכבות החלשות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נכון. בסנגוריה הציבורית. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הוא דיבר איתי בישיבה הקודמת על הסיוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל יש ועדת הסכמות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן, כן, אני יודע. שאלתי למה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בוועדת ההסכמות אמרו שתקן לרשות התחרות הולך לשנות סדרי בראשית בכל הנושא של הייבוא המקביל, משהו רציני. זה היה דיון ארוך מאוד, של 30 שניות, בעניין הזה. זה הולך לשנות ממש מהקצה אל הקצה, ולכן זה יותר חשוב מאשר סיוע בסנגוריה הציבורית. אתה מבין? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוז, אתה יודע למה אתם מתנגדים או שקיבלת את זה בהנחתה מלמעלה? << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, זה המצב. עוד שאלות על זה או שנצביע? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נצביע, זה חשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חשוב, נכון? אתה מרגיש טוב שבאת בשביל זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היבואנים בפתח, חבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 185-184 – רשויות פיקוח, מי בעד? הצבעה אושר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בעד. מה זה? אי-אפשר להתנגד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה אחד. כמו שצריך. הוצאות פיתוח אחרות – הגיע מישהו שיציג? יש לי עוד אחת רשויות פיקוח, 139 ו-198. כן, בבקשה. במה עסקינן? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הפנייה נועדה לתקצב סך של 10,200,000 שקלים עבור פעילות רשות שוק ההון, בהתאם לביצוע הרשות והרחבת התקשרות של שירותי מחשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה הכול למחשוב? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> כן. יש פה תקציב שנועד לייצר התקשרות חדשה למסלקה הפנסיונית החדשה שלהם ולהרחבה של המסלקה הקיימת, כשגם צריך לאשר מחדש את המכרז. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא הביאו את זה כשהכנסת עבדה? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> הבאנו את זה, זאת פנייה שהוגשה עוד לפני שהכנסת התפזרה. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> ב-2 בספטמבר. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אני יודעת שהיא הוגשה עוד לפני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכנסת כבר לא הייתה ב-2 בספטמבר. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> זה היום שבו חזרנו מהחופשה המרוכזת. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> הכנסת כבר הייתה, אני יכולה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המושב התפזר. עוד שאלות? הרב גפני? עוז? קרויזר? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כל האופוזיציה ככה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש פה מישהו עם כתפיים רחבות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> איפה אני? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתה גם באופוזיציה, לא? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בדיוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רשויות פיקוח, 139, 198, מי בעד? הצבעה אושרה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה אחד. תודה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא אישרתם רכישת רכבים של המשטרה? << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בידי, זה בידי ועדת ההסכמות, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, תפנה אליו. אני לא ביצעתי את האישור. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא יודע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מירב, לא? זה לא בליאק. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> נכון, אבל בסוף זה גם עבר דרכו. בסוף זה מירב והוא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אולי אורית יודעת. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אולי אורית יודעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אורית, את יודעת מה מפתיע אותי? הרי את מאוד אוהבת את משרד המשפטים, את המערכת המשפטית ואת הפרקליטות ואת עורכי הדין. הסנגוריה פה על סף קריסה ולא מאשרים להם כסף כי ועדת ההסכמות לא מוכנה, איך את נותנת יד לדבר הזה? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא מכירה את הנושא הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא יסביר לך פה בדיוק. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. 20 יום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 118 עד 119 – הוצאות פיתוח אחרות. << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף התקציב 83 – הוצאות פיתוח אחרות. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 6,720,000 שקלים בהוצאה ו-22,500,000 שקלים בהרשאה. התקצוב נועד לתשלום עבור פורשי החברה הממשלתית "תומר". זה החלק המסווג שנשאר מתוך תעש ונשאר כחברה ממשלתית. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה, הפנסיות? << דובר_המשך >> נעם וילנר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זהו? << דובר_המשך >> נעם וילנר: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הסתכלתי עליך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על הפנסיות? בסדר, זה מאבק שהפסדנו בו, מה נעשה? רבותיי, גברתי, שאלות? אין? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> רק מספר פנייה, סליחה שאני לא מוצאת את זה במסך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 119-118. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מי מבקש את הפנייה הזאת? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> משרד האוצר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מי מבקש? << דובר_המשך >> נעם וילנר: << דובר_המשך >> משרד האוצר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זו באמת פנייה דחופה שצריך להעביר אותה עכשיו, כמה ימים לפני שהכנסת - - - << דובר_המשך >> נעם וילנר: << דובר_המשך >> הפנייה הוגשה ב-22. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא מבין בזה, ראיתי העברה של ביטחון, הבנתי שאני מייד בא ומצביע בעד. אבל זו לא הייתה העברה של ביטחון, זו פנסיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו פנסיה של ביטחון. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן, אבל זה לא. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה לפורשי חברת "תומר"? << דובר_המשך >> נעם וילנר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את זוכרת את הדיונים שהיו פה? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. אבל למה? מה חדש בזה? למה אתם מופתעים? << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> יש לנו תנודתיות בפרישות של אנשים. יש תחזית בתחילת השנה, לפעמים פורשים פחות, לפעמים פורשים יותר, ואז אנחנו נדרשים לבצע תיקונים במהלך השנה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל התקציב שעבר לא כלל כבר את היכולת להתאים את הכסף לפרישות בפועל? << דובר_המשך >> נעם וילנר: << דובר_המשך >> הייתה תחזית, כמות הפורשים הפתיעה את התחזית ולכן נדרשנו להגדיל את הסכום. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש פה חריגה מתוכנית ההבראה? << דובר_המשך >> נעם וילנר: << דובר_המשך >> לא. חריגה לא נוצרה, לכן אנחנו מבקשים את הכסף מראש. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> טוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לכם עוד שאלות? אפשר להצביע? טוב. 119-118 – הוצאות פיתוח אחרות, מי בעד? הצבעה אושרה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יפה, פה אחד. 238-236 – המוסד לביטוח לאומי. << אורח >> יגאל גוטשן: << אורח >> אני מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 218 מיליון שקלים בהוצאה עבור הוצאות מנהליות ותפעוליות של המשרד לביטוח לאומי, בגין קצבאות לא ביטוחיות והסכמים עם משרד האוצר שכוללים בעיקר תשלומי מילואים, תגמולים לנפגעי פעולות איבה ומשפחות שכולות, קצבאות הבטחת הכנסה ועוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה קצבאות לא ביטוחיות? << דובר_המשך >> יגאל גוטשן: << דובר_המשך >> הביטוח הלאומי משלם קצבאות בסדר גודל של בערך 150 מיליארד שקלים, שרובן ממומנות באמצעות המערכת הסגורה של דמי הביטוח הלאומי. אלה הקצבאות הגדולות שאנחנו מכירים, קצבאות זקנה, קצבאות נכות וכדומה. ויש קצבאות לא ביטוחיות שהן לא חלק ממערכת המימון של הביטוח הלאומי, כמו למשל הבטחת הכנסה, איבה וקצבאות נוספות, שממומנות באופן מלא על ידי האוצר. ביחס לקצבאות האלה גם ההוצאות התפעוליות ממומנות על ידי האוצר, על זה הפנייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלה. מה נעשה – אם בכלל, אם אתה יודע לענות על זה – איך הולכים להתמודד עם כל האירוע המתגלגל, המטורף, שקורה לנו בביטוח הלאומי? << דובר_המשך >> יגאל גוטשן: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים על תוכנית מלאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מדבר על הגירעון. << דובר_המשך >> יגאל גוטשן: << דובר_המשך >> כן, הייתה לי תחושה שעל זה. אנחנו עובדים ביחד עם הביטוח הלאומי על תוכנית שתכלול כל מיני רכיבים בשביל להבריא את המצב הפיננסי שם. זה לא משהו שמוכן ולא משהו שמן הסתם יהיה בכנסת הזאת, אבל זו סוגיה חשובה שאנחנו עוסקים בה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין יותר. אבל השאלה היא אחרת, כי שמעתי שעובדים על התוכנית הזו עוד כשהייתי פה חבר ועדת הכספים והרב גפני הנהיג ביד רמה. כבר אז שמעתי שעובדים על תוכנית, חלפו כמה ימים מאז ועדיין עובדים. אני שמח שעובדים, אבל יש צפי? << דובר_המשך >> יגאל גוטשן: << דובר_המשך >> אני מניח שלקראת הקמת הממשלה הבאה. עם הקמתה תוצג לממשלה תוכנית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש משהו שמתעכב? שהממשלה מעכבת? יש אישורים שלא מגיעים? הרי הממשלה מקבלת תוכנית בסוף. << דובר_המשך >> יגאל גוטשן: << דובר_המשך >> זה עוד בעבודה של גורמי המקצוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אצלכם? << דובר_המשך >> יגאל גוטשן: << דובר_המשך >> אצלנו, בביטוח הלאומי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> העובדה שאין מנכ"ל בביטוח הלאומי – כמה זמן כבר? << דובר_המשך >> יגאל גוטשן: << דובר_המשך >> ארבע שנים בערך, יש ממלא מקום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא קצת מעיב על היכולת? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ארבע שנים אין מנכ"ל לביטוח הלאומי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. יש ממלא מקום, אין מנכ"ל. בכל פעם רשות החברות לא מאשרת, לא מאשרת, לא מאשרת. << דובר_המשך >> יגאל גוטשן: << דובר_המשך >> ברמת העבודה המקצועית מול המוסד לביטוח הלאומי זה לא משפיע. אני מניח שיש השפעות אחרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, אתה אומר שלא צריך מנכ"ל. << דובר_המשך >> יגאל גוטשן: << דובר_המשך >> לא אמרתי את זה. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר לעשות תוכניות ארוכות טווח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור שאי-אפשר, ארבע שנים בלי מנכ"ל. בסדר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אפשר לשאול? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בטח, הרב גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לא על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על דברים אחרים? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן, שנמצאים פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בטח. בפנייה הזאת? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> יש פנייה של מיפוי ישראל – שיפוץ מרכז המתחם שנפגע במלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. זה לא אושר בוועדת ההסכמות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בסדר, אני עדיין חבר כנסת, אז יש לי עוד חסינות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תהיה בטוח. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> על כל פנים, זה בניין, מתחם, שנפגע במלחמה. מביאים פה העברה כדי לסדר את זה, כדי שזה יהיה בסדר. אנחנו יודעים שיש בעיות עם המשטרה, אין לי קשר, אבל יש פה כסף - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הצטרפת לסיורים שלו בהר הבית. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא, אני נגד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אני יודע, בגלל זה אני שואל. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> יש פה העברה שהיא עבור ניידות משטרה. ניידות משטרה, שזה דבר שצריך אותו. מה כן מביאים? מביאים את הנושא של הפנסיות במשרד הביטחון. בסדר, הצבעתי בעד. כפי שידוע, אני חבר כנסת פחדן, אז הצבעתי בעד. אחרת, מה היו אומרים עליי? אבל בסדר, מביאים את זה בהסכמה. למה לא מביאים בהסכמה את רכישת הניידות? למה לא מביאים בהסכמה את שיפוץ המתחם של מיפוי ישראל? << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל המשרד לביטחון לאומי לא עבר בוועדת ההסכמות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני כבר לא מדבר על למה לא מביאים את מירון, על זה אני לא מדבר. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> יש הרבה מאוד דברים שאפשר להביא עכשיו, אבל זה מה שהחליטו כרגע. כנראה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו יכולים להחליט? << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שהחליטו בוועדת ההסכמות. אני מניח שהיו טיעונים ענייניים ואלה הדברים שכרגע נמצאים פה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> דרך אגב, אני רוצה להגיד לך שהיה דבר מאוד מעניין בבג"ץ, כנראה לא הייתה ברירה אחרת. ההעברות שהיו כאן, שמידרו אותן עד שזה היה רק חרדים. בסוף הוא אמר מה אתם מבקשים ממני, שאעשה את הפוליטיקה? התברר שכל מה שעשו פה, כל העסק הזה, היה רק כדי למנוע מהחרדים לקבל משכורת לגננות או דברים כאלה. זה מה שנעשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יכול להיות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא יכול להיות, נכון שלא יכול להיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני לא אאמין לזה אף פעם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אבל על זה נאמר "אשרי המאמין,. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מאמין. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> על כל פנים, בא השופט ואמר מה אתם רוצים ממני, שאני עכשיו - - - הרי עשינו פה את הכול על פי מה שהתקנון קובע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, אני זוכר. עוד שאלות על המוסד לביטוח לאומי? כמה שזה שווה, אם בכלל, חשוב שייאמר לפרוטוקול. אני חושב שכל חברי הוועדה, מכיוון שאנחנו נתקלים פה באירוע של הביטוח הלאומי פעם, פעמיים, שלוש והרבה פעמים, ההתנהלות הזו במשך כל כך הרבה שנים בלי מנכ"ל והעובדה שהתוכנית הבראה, למעשה, לא התקדמה בארבע השנים האחרונות בכלל, אני חושב שזה זמן בו כבר הייתה צריכה להיות תוכנית עבודה מאושרת שמתחילה לפעול עכשיו. אני לא כל כך מבין את העיכוב, זה בסופו של דבר העתיד. מילא אנחנו, אנחנו כבר פגי תוקף עוד מעט. חוץ מאורית, היא נשארת, וקרויזר גם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אין דבר כזה, כל הזמן תהיה חבר כנסת לשעבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הילדים שלנו כבר לגמרי יושפעו מהסיפור הזה של הביטוח הלאומי, בטוח. גם אם אנחנו לא, מה שלא בטוח, דרך אגב. אבל גם אם אנחנו לא, הילדים שלנו בטוח כן יושפעו, החבר'ה שעכשיו עושים שירות סדיר ומילואים בטוח כן. לכן לא ברור לי אורך הרוח בו מתנהגים עם האירוע הזה של הביטוח הלאומי. אם היינו עכשיו בזמן מושב, אולי היה שווה מאוד לכנס דיון. כדאי שוועדת הכספים הבאה תעשה את זה, תכנס פה דיון בו תנסה להבין מה קורה עם הביטוח הלאומי. האם אנחנו פשוט מחכים שתהיה קריסה טוטאלית כדי שאז נתחיל לזוז, או שמתכוונים לעשות פה משהו? זה באמת בלתי נתפס, בעיניי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה צודק במאה אחוזים. אם תוצאות הבחירות יהיו כמו שבסקרים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא משנה מה התוצאות, זהות הממשלה בכלל לא רלוונטית לאירוע הזה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> היא רלוונטית, כי בממשלה הזאת יש שיא של מילויי מקום והיעדר מינויים, זה דפוס. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא מדבר עכשיו על ממשלה כזאת או אחרת. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא חושבת שבממשלה אחרת תהיינה ארבע שנים בלי מנכ"ל קבוע לביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. את יודעת למה? מכיוון שלא עושים לכם את הצרות שעושים לנו עם המינויים. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> תביאו אנשים שעומדים בתנאי הסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תביאו אנשים שנראים לאנשים שלכם, זה מה שאתה אומר, בעצם. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. תביאו אנשים שעומדים בתנאי הסף והם יעברו, פשוט מאוד. אם לא עובר עוד אחד? תביאו עוד אחד ועוד אחד, עד שיעבור. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אם תוצאות הבחירות תהיינה כמו שהסקרים אומרים עכשיו, שבעצם לא תהיה הכרעה, אז גם הביטוח הלאומי לא יסתדר. אם תהיה הכרעה – יסתדר גם הביטוח הלאומי. לא משנה מה ההכרעה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני חושבת שתהיה הכרעה, בעזרת השם. חייבים. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אני מצטרף גם, בעזרת השם, כולנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כולם מחזקים את האמונה. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק, אנחנו מתחזקים באמונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב גפני, מחזקים פה את האמונה. 238-236 – המוסד לביטוח לאומי, מי בעד? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה אחד, תודה. נמצאים פה מרשות שוק ההון בשביל סלייס? לא נמצאים? << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> נמצאים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אמרת לי שראש הרשות. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> הוא בדרך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדרך, אז נמתין לו. אני ממליץ בחום, אני אומר לך כפי שאמרתי לך קודם, אם לא אתחיל לראות פה עכשיו, היום, פירוט לאן הולך הכסף הזה – על הכסף העתידי, לא על מה שהבאתם בעבר, אל תסבירו לי עוד פעם מה עשיתם בעבר – איך 13 מיליון השקלים האלה הולכים להביא עוד כסף וכמה עוד כסף הם אמורים להביא, אמליץ לא לאשר את האירוע הזה. אני אומר לכם את זה בשיא הרצינות. יש איזושהי שיטה שלפעמים נהוגה אצלכם, שאתם עובדים בשיטת ההתשה. נביא את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ואולי בסוף או שהפריץ ימות או שהוא יתעייף. זה לא יקרה במצב הזה. אולי עם מי שיישב פה בכיסא הבא זה יעבוד לכם. אבל לא, כדי לאשר את זה, אבקש לראות פירוט לאן הכסף הזה הולך, לא בקווים כלליים. אני כבר אומר שלהגיש כתב תביעה או לפתוח בהליך משפטי, מבחינתי, זה לא מספיק. כי כשמדובר על הלך משפטי צריך לראות תמונה כוללת של איפה הוא מתחיל, כמה הוא הולך לעלות, כמה הוא צפוי להימשך ומה סיכויי הגביה ומאיפה הגביה. זה מה שאצפה לראות כדי להבין לפני שאנחנו נאשר 13 מיליון שקלים. זה שהמנגנון שמח וטוב לו והוא שמח לממן את עצמו להמשיך בפעילות שהוא עושה, זה נהדר, אני לא אתן לזה יד. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה מדבר גם על ההעברה של היום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק על ההעברה של היום, אין דברים אחרים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אולי בעתיד הם יביאו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעתיד? בסדר. לכן אני מאוד מבקש לראות פירוט רציני, כפי שצריך לראות מאנשים שמבקשים מהם מימון על משהו. אין מצב בעולם בו באים ומבקשים מימון על משהו עם איזשהו משהו אמורפי כזה של אולי זה יביא, הגשנו כתב תביעה. בסדר? אנא, תיערכו לזה ותגידו לנו כשאתם מוכנים. תודה, אנחנו בהפסקה. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> כמה זמן בערך עד שהוא מגיע? חמש דקות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חמש דקות? מצוין. נתכנס שוב ב-11:50. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:28 ונתחדשה בשעה 11:54.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה 21 – הוצאות שונות. אנחנו בעניין סלייס וכל האירוע הזה. מי נמצא פה? << אורח >> עמית גל: << אורח >> אני הממונה על שוק ההון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום, אתה אחראי על האירוע הזה? << אורח >> עמית גל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. ביקשתי, בערך ארבע או חמש פעמים, להבין לאן 13 מיליון השקלים האלה הולכים. אחזור, פשוט כי לא היית פה קודם. כאשר מבקשים כסף למימון הליכים משפטיים, מה שבודקים, מה שאמורים לבדוק לפחות, זה לא אילו הליכים זה אמור לממן אלא כמה כסף, הכסף הזה שמשקיעים, הוא צפוי להניב. כאשר אנחנו מדברים על כמה כסף, להליך המשפטי יש את השלב של הגשת כתב התביעה, שהוא בעצם כלום ושום דבר כי הנייר סובל הכול ואפשר להגיש תביעות על פיצויים על הירח, ויש את סיכוי הזכייה בתביעה ואחרי סיכוי הזכייה בתביעה יש את הנושא של הגביה. גבייה, צריך להבין מאיפה הולכים לקחת את הכסף. זאת אומרת שאם עכשיו מבקשים ממני 13 מיליון שקלים כדי להמשיך ולקיים מנגנון, פחות משנה לי מה המנגנון הזה הביא עד עכשיו. מה שהוא הביא עד עכשיו הוא הביא, בשביל זה הוא לא צריך את 13 מיליון השקלים האלה. אותי מעניין כמה כסף נוסף 13 מיליון השקלים האלה צפויים להניב, מתי ואני רוצה לראות את הפירוט של הדברים. כי מה שקיבלתי עד עכשיו זה דברים כלליים מאוד שמדברים על זה שיש סיכויים טובים לתביעה. כאשר שאלתי על הגבייה, אם יש נכסים תפוסים, אם אפשר לתפוס נכסים, מה סיכויי המימוש של כל הדברים האלה, לא קיבלתי תשובות כמו שצריך עד עכשיו. זו הסיבה שעד עכשיו הסיפור הזה לא אושר. לכן אני מקווה שהגעת היום עם פירוט כמו שמתבקש, כי להמשיך ולהתנהל בכל מיני קווים כלליים ולהמשיך להזרים כסף למנגנון שמממן את עצמו, זה לא משהו שאמליץ פה לאנשים לעשות. גם מאוד מאוד לא ברור לי, ועל זה אשמח שתענה, בדרך כלל בתיקים מרובי שעות כשהמדינה היא צד או שהם מטעם המדינה או מטעם עירייה לצורך העניין, בטח ובטח כשמדובר בעשרות מיליונים, יש תעריף שעתי מופחת שניתן, שמבוסס על זה שיש כמות גדולה מאוד של שעות ולכן בסופו של דבר מצטבר איזשהו סכום. לצורך העניין, אני זוכר שכשהייתי חבר מועצה בפתח תקווה, משרד שנתן שם שירותים לעיריית פתח תקווה קיבל משהו כמו 15 מיליון שקלים בשנה והתעריף השעתי שלו היה מצחיק, של איזה 120 שקלים או 150 שקלים לשעת עבודה על כל מיני דברים כאלה וכאלה. כי זה היה מבוסס על הרבה מאוד שעות ובסופו של דבר זה הצטבר לסכום גדול. כששאלתי פה, סרבו לנקוב בתעריף השעתי שמשלמים למשרדי עורכי הדין. וכאשר שאלתי אם יש פה תעריף מופחת, נעניתי שלא. לא ברור לי כל התהליך הזה. לא ברור לי מדוע מאפשרים לכל, לא אקרא לזה חגיגה, לכל התהליך הזה להתנהל במנותק ובשונה מכל מה שנהוג בכל משרד אחר, בכל דרך אחרת, דרך מימון הליכים משפטיים. לא ברור לי למה אם יש מחלקה בין-לאומית, לצורך העניין, בפרקליטות המדינה, אם יש אגף אזרחי בפרקליטות המדינה, אם יש מיסוי וכלכלה וכל הדברים האלה, למה האנשים המאוד מאוד טובים ומוצלחים שנמצאים שם לא מטפלים בדבר הזה. אם צריך להקים – לצורך העניין, לקחת עוד שלושה אנשים, עוד חמישה אנשים, שיטפלו רק בזה – למה לא לקחת אותם במשכורות? זה יעלה הרבה פחות מהסכומים המטורפים האלה שמשלמים פה לעורכי הדין. לגמרי לא ברור לי כל ההליך הזה, אני מקווה שעכשיו נקבל תשובות. בבקשה, אדוני, הבמה שלך. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> תודה רבה על ההזמנה, אני מאוד שמח לבוא לכאן בשביל לנסות לקדם את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דרך אגב, אני שמח שבאת אבל לא ביקשתי אותך ספציפית, ביקשתי מישהו שיבוא ויסביר לי, אחראי שיבוא ויסביר לי. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> אשמח לבוא אם זה יעזור לקדם את המטרה הזאת שבעינינו, חשובה מאוד. כמובן, כל בקשה של הוועדה אנחנו נקיים. מייד נראה פה את הפירוט של ההוצאות ואת התחזית של התקציב. רוב ההוצאות הן לא הוצאות על עורכי דין, יש פה מנגנון שתכף אתאר אותו, אבל מילה קודם. יש פה חברה שהיא חברה שמנהלת כספי ציבור, כמו הרבה חברות אחרות שמפוקחות על ידי רשות שוק ההון. יש במנגנונים כאלה של פיקוח על גופים פיננסיים בכל העולם, שהומצאו גם בישראל וקיימים עשרות שנים, מנגנון שקבע המחוקק על מנת לטפל בחברה שהגיעה למצב שהיא לא יכולה לקיים את עצמה. חברה כזאת, במהלך עניינים רגיל, צריכה להחזיק את ההון, צריכה להחזיק את האנשים, צריכה להחזיק את התפעול, את המחשוב וכו'. ברגע שהיא הגיעה למצב אליו הגיעה החברה הזאת, יש למדינה סמכות, זה מינוי של שר האוצר, למנות גוף מטעם המדינה, שלמעשה הוא המנהל המורשה שגם מופיע כאן, שנכנס בנעלי הנהלת החברה. זה המצב שאנחנו נמצאים בו בשלוש השנים האחרונות לגבי החברה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. אבל אם חבר הכנסת פינדרוס היה פה, אז הוא כנראה היה אומר לך שבמקרה הספציפי הזה יש למדינה אחריות יתרה, ואני משתמש במילים עדינות לגבי המצב אליו הגיעה אותה חברה ספציפית. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> יושב-הראש, ברשותך, יש לי עוד שלושה נתונים לבאר את המנגנון ואז אשמח להגיע גם לנושא הזה של האחריות. המנגנון קובע שהמחוקק קבע איך מנהלים חברה באופן הזה והמנהל המורשה הזה שמחליף את הנהלת החברה עושה את כל הפעולות שקשורות בניהול החברה. אם זה הליכים משפטיים, זה חלק מזה. כל חברה מהסוג הזה, במהלך עניינים רגיל, גם מנהלת הליכים משפטיים, זה גם מה שהוא מנהל. נכון שיש יותר מהם, אבל החברה הזאת היא חברה שמנוהלת היום בעיקר בהליכים של ניהול החברה. יש עמיתים שצריכים לקבל שירות לקוחות, מענה, הם צריכים לפנות למישהו, וזה המנגנון לניהול הכסף. המדינה קבעה את המנגנון הזה כדי שיהיה מי שימשיך לנהל את הכסף. אני עוזב עכשיו את אם אנחנו מממנים את המנגנון הזה, או לא והוא אמור לממן את עצמו מדמי ניהול. המורכבות פה דרשה יותר כסף ממה שהיה צפוי. אם המדינה לא מפעילה מנגנון מהסוג הזה – לא במקרה הספציפי הזה, במקרה הכללי – ונוטשת את החברה, למעשה, אין מי שנותן מענה לחוסכים, לעמיתים, ואין מי שמנהל להם את הכסף, הוא יכול להיעלם ולא לחזור. לכן מה שאנחנו עושים כאן זה, קודם כול, לנהל את החברה ולא לנטוש את 7,000 העמיתים שנמצאים שם. זה דבר אחד. הצגנו פה בפעמים הקודמות את הדברים ותכף נציג פירוט גדול יותר. מאז שהצגנו את הדברים גם אושר בבית המשפט הסדר, זה חלק ממה שהחוק קובע שצריך המנהל המורשה לעשות, לקבוע הסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסדר, אבל זה בסך הכול הסדר. למי שלא מבין, הסדר זה שיש חוב X, מסכימים שישולם חוב X מינוס, בתנאים מסוימים. זה הסדר. ומי משלם ואיך משלמים. הכול בסדר, זה הסדר. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> זה רכיב אחד שלו. יש רכיב נוסף, שהוא כספים שהצטברו כבר היום בקופת החברה - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את זה אנחנו מכירים. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> - - וממתינים לאישור. מי שיכול לשלם אותם על ידי מערכות המידע, על ידי קשר עם העמיתים, על ידי כל קיזוזי המס, כל הדברים שצריכים לעשות את זה ברמת הביצוע, הוא רק המנהל המורשה. את ההסדר הזה אי-אפשר ליישם, הכסף לא יכול לעבור מחר, בעוד חודש, בעוד חודשיים, לכיסיי החוסכים, אם לא יהיה גורם שמנהל את החברה. הוא הגורם הבלעדי שמוסמך לעשות את זה, אין גורם אחר. בהיעדר מימון שלו, בהיעדר טיפול שלו, הוא פשוט לא יהיה מסוגל לשלם את הכספים האלה מחר. . << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להגיש בקשה לבית המשפט ובית המשפט יורה לעשות את זה. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> צריך שיהיה מי שיעשה את זה ושיהיו לו הכספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, אקל עליך. התעסקתי בעברי, הייתי עורך דין, גם בתחום הזה, התעסקתי בעבודה מול בית המשפט, בחלוקת כספים מול בית משפט. אנא, אני מכיר את המטריה ואין כזה דבר שאם לא נממן הכסף ישכב שם. כי אז מגישים בקשה לבית המשפט, ובית המשפט או שהוא ממנה מישהו אחר מטעמו או שהוא אומר א' וב' וכך זה מתבצע. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> כשגם הגורם הזה יעלה כסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, הוא יעלה כסף ממה שיש שם, אותי מעניין דבר אחר. אתם עכשיו באים ומבקשים מאוצר המדינה עוד 13 מיליון שקלים, אותי מעניין בכמה כסף 13 מיליון השקלים האלה אמורים להעשיר את קופת הכינוס – זה לא כינוס, אבל נקרא לזה קופת הכינוס – או את כיסא החוסכים או את איך שאתם לא רוצים לקרוא לזה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כמה שכר הטרחה אתה מתכוון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, שכר הטרחה לא מעניין אותי. לצורך העניין יש את הנפגעים, היום יש להם 100 שקלים. רוצים מאתנו עוד 13 מיליון שקלים, כמה פלוס 100 אקבל מ-13 מיליון השקלים האלה. לא מעניין אותי מה נעשה בכסף שלי בזמן עבר, זה כבר שולם, נגמר. אותי מעניינת שאלה פשוטה מאוד, אתם אומרים שעכשיו אתם רוצים ממני את 13 מיליון השקלים האלה, מה 13 מיליון השקלים הללו אמורים להניב לי בכסף ואיך. באיך אני מתכוון למה ההליך, מה הסיכויים לנצח בו, מה משך הזמן שהוא אמור להתנהל, מה העלויות המשוערות לניהול ההליך הזה. ובהנחה שהוא יתממש בהתאם לציפיות שלנו, מה סיכוי הגבייה בו. ובסיכויי הגבייה בו, מה הרכוש שקיים? האם מדובר בחברה? אם מדובר באדם פרטי, איפה נמצאים הנכסים שלו, איך אנחנו נממש את הנכסים שלו. על כל הדברים האלה צריך להיות מחיר של דברים. אתם אומרים לי אנחנו צופים שנקבל לצורך העניין הזה עוד 100 מיליון שקלים עוד עשר שנים, כאשר בדרך נצטרך לממן חוץ מ-13 מיליון השקלים אלה עוד פה ועוד פה, זה משהו שצריך לעמוד בפני הגורם שאתם מבקשים שיאשר את הדבר הזה. כי בסופו של דבר זו התנהלות עסקית שבה, כמו כל חברה אחרת שבאים ומבקשים ממנה כסף, הוא רוצה להגיד איפה ההחזר שלי, איפה אני אמור לראות את הכסף. אם אני לא אמור לראות את הכסף בוודאות – האם לא נכון להגיד בסדר, תודה רבה ולקחת את 13 מיליון השקלים האלה, אם המדינה רוצה לממן, ואת זה לתת לנהנים? במקום כל התהליך הזה שייקח עוד עשר שנים, כשלא ברור מה יצא ממנו בסוף. זה שלאנשים שמנהלים את זה – וחלילה, אני לא מדבר סרה באף אחד – יש להם אינטרס מסחרי, עסקי, להמשיך לנהל את זה כי הם מתפרנסים מזה. זה בסדר גמור, חוקי להתפרנס במדינת ישראל. זו לא הבעיה שלי, הבעיה שלי היא שכשבאים ומבקשים ממני סכומים כאלה, אני רוצה להבין איפה הפלוס שלי, איפה הא- up sideשאני אמור להרוויח מהסכומים האלה על מה שכבר נעשה היום. את זה עד היום אף אחד לא מצליח להסביר לי בצורה שתניח את דעתי. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> יושב-הראש, אני רוצה להגיד שאנחנו לא מסתכלים על עורך דין כזה או אחר, אם הוא מקבל יותר כסף או פחות. יש לנו תפקיד ציבורי אחד וזה דאגה לחוסכים. לחוסכים האלה הוגשו כרגע, ומחכות בבית המשפט, תביעות על סך של כמעט 13 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נהדר. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> אני לא נכנס עכשיו למה הסיכויים שלהן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא יכול. למה באמת לבקש ממני כסף, על בסיס זה שיש תביעות של 13 מיליארד שקלים? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> תן לי רק להשלים את המשפט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יכול לתת לך תביעות ב-300 מיליארד שקלים. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אגרות שולמו על התביעות האלה? אגרות שולמו על התביעות של 3 מיליארד השקלים? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> השגנו פטור מאגרה בהסכמה עם הפרקליטות ואנחנו ניגשים לניהול התביעות האלה. לכן אנחנו עכשיו לא מסתכלים אחורה, כמו שאמרת, אלא מסתכלים קדימה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> בנושא התביעות האלה יש לי את האפשרות להסתכל על 3 מיליארד השקלים של התביעות ולנהל אותן או לנטוש אותן. אני חושב שלטובת העמיתים טוב לנהל אותן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה? אתה אומר שאתה חושב, על בסיס מה אתה חושב? אתה אומר 3 מיליארד שקלים – בסדר. 3 מיליארד שקלים ממי? מה סיכויי התביעה? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> תכף אגיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> אבל שוב אני אומר, זה החלק הקטן יותר מהכסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 3 מיליארד שקלים זה החלק הקטן יותר מהכסף? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> לא, אנחנו מדברים על 13 מיליון שקלים. הבקשה של 13 מיליון השקלים נוגעת לפעולות שצריך לעשות בשביל להפעיל את החברה כדי שיהיה שם, מה שנקרא להדליק את האור, לשלם שכירות, לשלם - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה צריך שכירות? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> כי צריך שיהיה מענה. הלקוח מתקשר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה אנשים יושבים במוקד הטלפוני? כמה חוסכים יש? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> ניתן את המספרים, ניתן את כל המספרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה את המספרים, כן. << אורח >> עמיר כץ: << אורח >> אני מנהל מחלקת תשלומים וטיפול פנסיוני. כמו שעמית אמר, יש הסכם עם לשכת שירות ומערכות תפעול על 3 מיליון שקלים, הסכם לכמה שנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסכם למה? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> הסכם עם לשכת שירות ומערכות תפעול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה "לשכת שירות ומערכות תפעול"? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> גוף מוסדי, כמו שעמית אמר, בשביל לנהל את הכספים שלו ובשביל לחלק אותם, צריך מערכות תפעול, צריך משרד מאחורה. בסוף לכל חשבון יש - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה חוסכים יש, אנחנו יודעים או לא יודעים? כמה עמיתים, כמה חוסכים. איך אתם קוראים לזה? אני לא יודע. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> אין לי פה את הנתונים כמה באדומות וכמה בלבנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה אדומות ולבנות? תסבירו לי. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> הקרנות האדומות זה הקרנות שלצורכן אנחנו מבקשים את המימון של 13 מיליון השקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ומה זה הלבנות? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> הלבנות זה יתר הקרנות שהן קרנות מסלוליות, ששם אנחנו מבינים שלא היו אשכולות עם מעילה של כספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שאין מה לעשות לשם. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא. ששם צריך רק לחלק את הכסף. בעצם, אלו קרנות שהן, לכאורה, תקינות לחלוטין ורק האנשים שנמצאים תחת הקרן הזאת צריכים להמשיך לקבל הכסף שלהם כרגיל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, זה איזשהו מנגנון ניהול על הקרנות הלבנות? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שיש קרנות לבנות שזה מנגנון ניהול. << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> כן. אבל אדוני, 13 מיליון השקלים האלה לא נועדו לקרנות הלבנות, הם נועדו לקרנות האדומות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, נגיע. קרנות לבנות – את אומרת שיש מנגנון ניהול. מנגנון הניהול הזה אמור להיות מתומחר בתוך האירוע, נכון? אנחנו לא צריכים להזרים לו כסף. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> מתוך הקרנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שזה לא רלוונטי. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> לא רלוונטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נהדר. יש קרנות אדומות, כששם הבעיות. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מכאן הצבע האדום, נכון? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> רני נויבואר: << דובר_המשך >> כמה חוסכים ועמיתים יש בקרנות האדומות? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> 7,000. אבל אדבר עם אפי, אוודא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 7,000. 7,000 האיש הללו, איזה מנגנון אני צריך כדי שיענו להם לטלפונים? כמה אנשים אני צריך? למה אני צריך לשלם שכירות? << אורח >> עמיר כץ: << אורח >> כיום יש 12 עובדים במוקד שירות הלקוחות, ואנשי תפעול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 12 עובדים שעובדים רק בזה? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק בזה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בכל האופרציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה כל האופרציה? זה כולל קרנות לבנות או רק קרנות אדומות? << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> רק קרנות אדומות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 12 עובדים שעובדים עבור הקרנות האדומות. << אורח >> עמיר כץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הם עושים, 12 העובדים הללו? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> המנהל המורשה היה פה ואלה באמת שאלות שצריך לשאול אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ניסינו לשאול אותו, אם זה מעניין אתכם אתם יכולים לצפות בדיונים הקודמים שהיו, והוא לא כל כך התלהב, בלשון המעטה, לענות. היו לו הרבה שאלות של "מידע חסוי ואני לא יכול להיכנס לזה". הצעתי לקיים ישיבת ועדה חסויה אם יש עם זה בעיה. כשכמובן, לא נענינו. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד שההוצאות של הגוף המוסדי הזה הן מצומצמות ברמה הכי מקסימלית שאפשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה איש כספים? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי, אז אתה יודע שבכספים זה מספר. התיאורים האלה של מצומצם, לא מצומצם, זו שפה שאנשי כספים לא יודעים לדבר בה, אנחנו מדברים פה במספרים. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש לי פה את המספרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> לשכת שירות מערכות תפעול – 3 מיליון שקלים, הסכם לחמש שנים; תשלום לרואה חשבון לצורך הטיוב – עוד 1.5 מיליון שקלים; מוקד שירות לקוחות של 12 עובדים ואנשי תפעול – 2.5 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 2.5 מיליון שקלים בעבור מה? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> לתשלום משכורות למוקד התפעול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכמה זמן? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> לשנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לשנה, 2.5 מיליון שקלים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה הבקשה מאיתנו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבקשה היא כזאת, יש מנגנון שעובד שאמור לדאוג למקסם מצד אחד, לטפל בפניות של אותם חוסכים שגנבו מהם, ומהצד השני לנסות ולהשיג כספים שגנבו מכל מיני מקומות בעולם. כי הבנתי שרוב הכסף לא פה, כך נאמר לנו לפחות. אומרים עד עכשיו שילמנו ככה וככה, אני לא זוכר בדיוק כמה, עכשיו תאשרו לנו עוד 13 מיליון שקלים. פה בוועדת כספים, 13 מיליון שקלים – אישרנו סכומים משמעותית גדולים יותר. אבל אני, בתור מישהו שלצערי, הייתי עורך דין איזה 20 שנה, זה סכומי עתק. זה סכומי עתק, שלא משלמים ככה. אני מנסה כבר ארבע ישיבות להבין בכמה כסף 13 מיליון השקלים האלה אמורים להעשיר את הקופה של אלה שגנבו מהם כסף, זה מה שאני מנסה להבין, ואני לא מקבל תשובה מוחלטת. אני מקבל תשובות של "אולי", של "יש לנו תביעות טובות". אתה רואה מספרים, 3 מיליארד שקלים. 3 מיליארד השקלים האלה, איך הם יתממשו? כמה יעלה לי להביא את 3 מיליארד השקלים, בהנחה שאזכה בכל 3 מיליארד השקלים האלה? האם 3 מיליארד השקלים האלה זה הכסף? האם זה כסף ומשולב בו איזשהו אלמנט של פיצוי, כשאנחנו יודעים שמתערבים בפיצויים, במידה כזו או אחרת? לכן ביקשתי. אמרו לי שיש ועדה, שהיא בודקת, שיושבים שם משפטנים, שיושבים שם כל מיני. ביקשתי שהם יבואו להסביר את ההיגיון שלהם כשהם המליצו לאשר, ועד עכשיו אני לא מקבל תשובות כמו שצריך לכל האירוע הזה. לכן אני מציק. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> מתוך 13 מיליון השקלים המבוקשים, התשלום לעורך דין - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לעורך דין אחד? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> לא, לעורכי דין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה עורכי דין יש? כמה משרדים? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> יש לנו משרד עורכי דין אחד שעובד עם אפי, ויש שם כמה עורכי דין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי זה אפי? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> אפי סנדרוב, זה המנהל המורשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. יש משרד עורכי דין אחד. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> מתוך זה, זה 2.7 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, זה עורך דין אחד. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> לא עורך דין אחד, משרד עורכי דין אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד עורכי דין אחד. איזה משרד זה? << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> לצורך התביעות יש משרד עורכי דין אחד. אם אדוני רוצה לשמוע עוד פרטים, נוכל לעשות את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע. 2.7 מיליון זה משרד עורכי דין אחד. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> כן. אבל צריך לקחת בחשבון שלכל גוף מוסדי יש שם עורכי דין שמלווים את הפעילות שלו מול העמיתים. גם גוף מוסדי אחר מחזיק משרד שנותן ייעוץ שוטף ברמות אחרות שלא קשורות לתביעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן מעניין אותי אותו משרד עורכי הדין. איזה משרד זה? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> אני לא יודעת, המשרד שמטפל באופן שוטף בבעיות של עמיתים. אנחנו לא בקשר איתו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו לא יודעים את שם המשרד, אנחנו רק יודעים שהוא עולה 2.7 מיליון? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> אדוני, אנחנו לא מנהלים את הגופים המוסדיים, יש מנהל שיש לו עורך דין שמלווה אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם רוצים שאביא את המנהל כדי לשאול אותו את השאלות האלה או שאתם רוצים שנתקדם ותענו לי פה על השאלות האלה? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> הוא היה בפעם הקודמת והייתה הזדמנות לשאול. ואכן, לפי ההתרשמות שלי, הוא שיתף פעולה וענה על השאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, את נכנסת באין כניסה. קודם כול, את מדברת בלי שקיבלת ממני רשות. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יפה. קודם כול, אני מבקש לסיים את העניינים עם איש הכספים. אחר כך, אם יהיה לך מה להשלים – תשלימי. בבקשה, אני יכול לקבל תשובה על השאלה או שזה חסוי? << אורח >> עמיר כץ: << אורח >> משרד ארנון, תדמור-לוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ארנון, בסדר. זה 2.7 מיליון שקלים. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצפי לשנה? לשנתיים? לעשר שנים? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> זה הצפי של מה שעושים עם 13 מיליון השקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נקבת פה תו מחיר של 2.7 מיליון שקלים. זה לשנה? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לשנה הקרובה, כן? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 2.7 מיליון השקלים האלה, מה הם כוללים? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> מה בדיוק כל סעיף? לאן הוא הולך? זה תשלום לעורכי הדין בשביל לנסות לממש את אותם - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה להבין כשאנחנו נוקבים בסכום. תגיד לך הגברת שיושבת לידך מאגף תקציבים שכשאנחנו מקבלים פה פניות, אז יש תוכניות ובתוכניות יש סעיף והסעיף עולה כך וכך .אנחנו תמיד שואלים, אני לא עושה לכם יחס מיוחד, לאן זה הולך. לפעמים כשזה בהעברות, על חשבון מה זה בא. וכן הלאה. לכן אני רוצה לדעת, אותו סכום של 2.7 מיליון השקלים, שזה סכום מכובד למשרד עורכי דין – אמנם ליגאל ארנון זה לא סכום גדול מאוד בהתחשב בתעריפים שלהם – מה הוא כולל, איזה הליך זה כולל, מה הצפי של ההליכים. זאת אומרת, 2.7 מיליון השקלים האלה זה לא סכום ככה באוויר, מה זה כולל? איזה תהליכים זה כולל? זה לשנה, כן? זאת אומרת שבשנה הבאה תבואו לבקש פה עוד כסף? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> אנחנו מקווים שהתהליכים המשפטיים יניבו פירות ויהיה אפשר לממש אותם. גם מתוך 13 מיליון השקלים, 1.2 מיליון שקלים זה תשלום ריבית על ההלוואה הקודמת של 20 מיליון השקלים של המדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמימנו קודם. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם מבינים מה הולך? עוז, קרויזר, אתם מבינים למה אני מציק? זה סוג של אירוע שמממן את עצמו כל הזמן, אנחנו כאילו מאכילים איזשהו מנגנון. אני רוצה להבין את השורה התחתונה של המנגנון, שאני לא מצליח להבין אותה עד עכשיו, חוץ מזה ששמעתי שיש 3 מיליארד שקלים על העץ. אבל אם באמת יש 3 מיליארד שקלים, אנחנו מדברים פה בכסף לבוטנים, לכיבוד. אבל אני רוצה לראות את 3 מיליארד השקלים האלה. כשמדברים איתי על 2.7 מיליון שקלים שכר טרחה לשנה על הליכים משפטיים, אני רוצה להבין מה זה כולל, לאן אמורים להביא אותי 2.7 מיליון השקלים. אם היום יש לנו, לצורך העניין, הגשת כתב תביעה – האם 2.7 מיליון השקלים האלה מביאים אותי לשלב של תצהיר עדות ראשית? – אנחנו מדברים על הליכים אזרחיים – לשלב של סיכומים? לאן אנחנו אמורים להגיע? איך זה מתומחר, לפי שעות עבודה? על בסיס מה נעשתה ההערכה? כמה מתומחר לנו פר שעה? אני חייב לברר את הנקודה הזו – למה לא עונים לי עליה? – איך זה עומד ביחס למה שהמדינה נוהגת לשלם למשרדי עורכי דין אחרים על היקפי שעות גדולים? כי בסופו של דבר זה כסף ציבורי. זה שזה ניתן כהלוואה, אני מבין. אבל אם ההלוואה לא תחזור זה כסף ציבורי, בינתיים זה כסף של הציבור. לכן אין הצדקה פה לשחרר איזשהו שכר טרחה גבוה ממה שנהוג לשלם. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> מבחינת שכר הטרחה, זה 650 שקלים עד 700 שקלים לשותף בכיר. מתמחים, כמובן, הרבה פחות. הכסף מיועד, מבחינת תהליכים המשפטיים, לעשרות מהלכים משפטיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשרות? איפה הרשימה של העשרות? תעלו את זה פה, יש לכם פה מסך, אני רוצה לראות את עשרות ההליכים המשפטיים. אני רוצה פירוט, בבקשה, פר הליך, מה נעשה ולאן 2.7 מיליון השקלים האלה אמורים להביא. לא מה נעשה, מה נעשה לא מעניין אותי, השלב שאנחנו נמצאים בו היום ואיפה אנחנו אמורים להיות עוד שנה בעשרות ההליכים המשפטיים האלה אחרי ששילמנו 2.7 מיליון שקלים. זה מה שאני רוצה לדעת. 650 שקלים פלוס מע"מ אני מניח, נכון? לשותף בכיר זה אכן שכר טרחה מתחשב ביגאל ארנון, זה בדרך כלל בדולרים. עוד פעם, זה לא שכר טרחה שבכלל מתקרב למה שהמדינה משלמת, גם לשותפים בכירים בתיקים מרובי שעות אחרים. לכן לא ברור לי למה אנחנו אצים רצים לשלם סכומים כאלה. האם נערך מכרז על המשך ההליכים? האם הצגנו את זה לציבור, פתחנו את זה לתחרות למשרדי עורכי דין? למה נכון שמשרד אחד יטפל בכל ההליכים, אולי יש כמה? נביא עוד עורכי דין שישמחו לבוא ולעבוד. פשוט כל האירוע הזה לא ברור לי. אסביר לך מה שאמרתי לגברת מאגף תקציבים גם קודם. קיבלתי כמה שיחות טלפון סביב האירוע הזה מכל מיני פונקציונרים שניסו להסביר לי למה אני מקשה ושכדאי שאזרום, וזה עוד יותר מציק לי, שיחות הטלפון האלה. כל האירוע הזה לא נראה לי, אני אומר לך באמת. איך אתם באים לפה לבקש כסף בלי שיש את הפירוט הזה? אומרת לי הגברת "יכולת לשאול בעבר". אני לא עובד אצלכם. זאת אומרת, כן, אני איש ציבור וכולנו פה עובדים עבור הציבור הישראלי. אבל כרגע, בנקודה הזו, תפקידנו לשמור על הקופה. זה שאומרים לי עשרות הליכים, אם הייתי בא אליך בתור איש כספים לבקש כסף ואתה שואל אותי למה אתה צריך את 2.7 מיליון השקלים האלה והייתי אומר לך עשרות הליכים, מה היית עונה לי? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> 26 הליכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מעולה. מה ההליכים האלה כוללים? << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> אדוני, אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע. כן, גברתי. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אשמח להציע איזושהי הצעה, כי אנחנו כבר בדיון מתקדם ובפנייה הזאת יש גם את התשלום לעורכי הדין וגם תשלומים נוספים, אם זו הפעלת המערכת, שכר דירה, רואי חשבון שבעצם מאתרים שורה-שורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לי שאלה אחרת. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> סליחה, בנוסף לזה יש בתוך הפנייה הזאת גם כסף, אני מזכירה, עבור התוכנית של מודרי אשראי ועבור הכספים של עולי תימן, הפיצויים לעולי תימן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, אבל אתם כרכתם את זה יחד. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אני לא יודעת מה המנגנון, אבל אני שואלת אם אפשר אולי לעשות הפרדה של התקציב שמיועד לעורכי הדין, של 2.7 מיליון השקלים, מיתר הפנייה. ואת כל היתר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפי המבט זה לא. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אני לא יודעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפי המבט זה לא. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> לעמדתכם, אי-אפשר. אתם אומרים שאי-אפשר לפצל פניות תקציביות, לא? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> קטונתי מלתת פרשנות משפטית. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> זה לא משפטית, זו תפיסה כלכלית שלכם, שנים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אפשר, אפשר. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אבל אם מפצלים, צריך לפצל את כל הפניות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר לפרוץ דרך עכשיו, אפשר לייצר תקדים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אם רוצים – אפשר. אם רוצים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר לפצל, כן, זה טוב. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ניסינו הרבה מאוד, עד שהגענו עכשיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב גפני, השלב הבא זה לאשר חלק מהעמותות וחלק לא לאשר. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד עוד משהו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << אורח >> עמיר כץ: << אורח >> שאלתי את אפי: פנינו לאיזשהם עורכי דין שייתנו, כמו שאתה אומר, איזושהי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היה מכרז או שפניתם בטלפון, הרמתם טלפונים? מה זה "פנינו"? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> אני מדבר על מערכת היחסים שלנו עם המנהל המורשה. שאלתי אותו אם יש לנו איזושהי הערכה, כמו שאתה מבקש, מה סיכויי ההצלחה של הגבייה הזאת. ברור שעורכי הדין שלנו, של סלייס, אומרים שסיכויי ההצלחה הם גבוהים וברור שעורכי דין אחרים, אותם תובעים, יגידו שסיכויי ההצלחה הם נמוכים. אנחנו חושבים ש-2.7 מיליון השקלים האלה הם לא סכום גדול ביחס לסכום שהם יכולים להביא לנו. עוד פעם, גם ביחס למענה של התוכנית הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה מילת המפתח שאני מנסה להבין אותה? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> אין לנו דרך אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יכולים. כשאומרים לי יכול, זה נחמד. אבל תפקידי פה הוא לא לבוא ולהגיד אוקיי, הם אומרים לי שזה זה, אז נאשר. תפקידי פה, אם אני עושה את מלאכתי נאמנה, הוא להבין, לבדוק על בסיס מה זה מבוסס. עד עכשיו, בכל הדיונים, במקום לבוא ולתת לנו בצורה מסודרת את מה שאנחנו מבקשים, יש לנו שלושה – אתם אמרתם - - - << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> אדוני יושב-הראש, זו הדרך לממש את הכספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אגיד לך מה אני רוצה כדי לבדוק אם אני מאשר את זה או לא, כי כמו שאתם מביאים לי את זה עכשיו, אני לא מתכוון לאשר את זה. זה כסף שאין לי צל צילו של מושג מה הולכים לעשות איתו. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יש לנו פירוט מלא באקסל. אתה רוצה לראות את האקסל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אקסל זה מצוין, אבל כשאת אומרת לי יש 2.7 מיליון שקלים, לצורך העניין, בהליכים משפטיים, אני רוצה להבין על איזה הליכים מדובר, לאן זה השלב הזה לוקח אותי. כי הליך משפטי, בטח ובטח אם אני שומע שזה 2.7 מיליון שקלים בשנה, אני רוצה להבין. ההליך המשפטי הזה שבסופו עומדים – כך הבנתי לפי המספרים, זה בטח כמה שמופיע לך באקסל – 3 מיליארד שקלים, אני רוצה להבין מתי אני נפגש עם 3 מיליארד השקלים האלה. כמה עוד 2.7 מיליון שקלים אני צריך לאשר בדרך במהלך השנים הקרובות כדי, בעזרת השם, מתישהו להיפגש עם 3 מיליארד השקלים או כמה שזה לא יהיה . ואחרי שנפגשתי עם 3 מיליארד השקלים, בהנחה שיש לי באמת תיק חזק וניצחתי את התביעה, איך אני גובה את הכסף הזה. כי פה מדובר בסכומים גדולים, זה לא משהו שבו אני יכול להטיל עיקול על איזה חשבון בנק ובזה זה ייגמר. מה עוד שסביר להניח שמי שיש לו תביעות בהיקפים הללו ויודע, מן הסתם, שבאים אליו כבר תקופה עם תביעות בהיקפים הללו, עשה מה שהוא יכול כדי לדאוג שיהיה כמה שיותר מורכב לשים את היד על הדברים האלו. לכן אני רוצה להבין פה את סיכויי הגביה, מה שגם כן אף אחד לא מדבר איתי עליו. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אני גם רוצה לשאול שאלה לגבי העניין הזה. מה קורה אם לא מאשרים לכם את הסכום הזה היום? זאת אומרת, מה תהיינה ההשלכות? האם יש הליכים שייפסקו באמצע? זאת אומרת, כל הדברים זה הליכים שאתם רוצים להתחיל איתם או שיש דברים שאתם כבר באמצע? מה תהיה המשמעות? << אורח >> עמית גל: << אורח >> כמו שאמרתי, המשמעות של חוסר אישור זה סיכון של המשך הניהול המורשה. זה אומר הקפאה של ההליכים האלה ואיום על היכולת שלו לבצע את העבודה שלו באופן שוטף, כלומר, לתת מענה שוטף לחוסכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה אומר סיכון? כשאתה אומר סיכון – מה זה אומר? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> איום על הפעילות שלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה אומר מחר בבוקר? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> בקצה? זה יכול להיסגר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא בקצה, מחר בבוקר. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> אני לא שולט על מה שהוא יחליט לעשות. אם הוא יחליט שהוא לא מוכן לעבוד בלי שכר, אין לי, כמדינה, מה לעשות. ואז אין לי מענה כמדינה ל-7,000 אנשים הכי קשיי יום בחברה הישראלית, ששלוש שנים לא מקבלים את הפנסיה שלהם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך משהו. אני לא יודע את כל את כל ההליך האחרון שהיה, אבל התקיימו פה דיונים קשים על הנושא של סלייס, כאן בוועדה. המציאות היא כאילו המדינה עומדת פה חסרת אונים מול אותם משקיעים שאיבדו את כספם. מה שיכול להיות שהם עושים עכשיו בתהליך הזה, הם אומרים הינה, אנחנו הולכים להביא את הכסף, אנחנו מחפשים אותו, אנחנו לא יושבים בידיים שלובות. הם אומרים אנחנו הולכים לתביעה, כשיכול להיות שנגיע ל-3 מיליארד שקלים ואז יהיה כסף לתת לחוסכים, לאלה שהשקיעו את הכספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יכול להיות. אבל כשאומרים להביא אותו - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אחד מהשניים הולך לקרות. או שלא יקרה עם זה שום דבר ולא יגיעו לכסף, אבל הם תמיד יוכלו להגיד עשינו את מה שאנחנו יכולים. או שאם לא תאשר, אז הם בכלל יגידו כבר עמדנו לפני פתרון אבל ועדת הכספים לא אישרה את זה, מכיוון שהיא לא אישרה, אין פתרון. המדינה עומדת באמצעות הסיפור הזה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. מה הגובה של ההסדר שהגעתם אליו? כמה כסף? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הם צריכים להביא את כל הפירוט, את מה שהוא מבקש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה סכום ההסדר שהגעתם אליו עכשיו, האחרון? << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> רגע, אדוני, אני רוצה - - - בבקשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני רוצה תשובה. מה הגובה של ההסדר? << דובר_המשך >> רני נויבואר: << דובר_המשך >> אני רוצה לענות לך, אבל אדוני קודם אמר לי שדיברתי מחוץ לרשות דיבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, וגם עכשיו את מדברת מחוץ לרשות דיבור. אני רוצה להבין מה גובה ההסדר. אתה יודע מה גובה ההסדר? << אורח >> עמיר כץ: << אורח >> רוני היא המנהלת שלי, היא יודעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גובה ההסדר? << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> אני סגנית בכירה לממונה. אדוני. יש שם הלוואות. חלק מהסיפור שם היה כספים שנמצאים בחשבון המעבר, הם נמצאים עדיין בחשבון המעבר, אנחנו יכולים לתת לך פירוט, מדובר במאות מיליונים. יש גם את הסכומים של ההלוואות, אנשים קיבלו הלוואות על סכומי ההשקעה. זה אומר שתמורת זה שהעברת את הכסף לתוך קרן מסוימת שבה ביקשו להשקיע, המשמעות הייתה שקיבלת הלוואה כרגע. חלק מהכסף נמצא אצל חלק מהאנשים בציבור, חלק מ-7,000 האנשים אלה מחזיקים היום הלוואות, כשהם קיבלו חלק מהכסף. יש בערך למעלה מ-0.5 מיליארד שקלים, כשאנחנו יודעים שחלקו בתביעות אבל רובו לא. כדי לחלק אותו, המנהל צריך מערכת תפעול – נשים רגע את 2.7 מיליון השקלים האלה, יש כאן 13 מיליון שקלים – המשמעות היא שלצורך העניין צריך לחלק את הכסף הזה. אם לצורך העניין היה אפשר לפצל – נשים את 2.7 מיליון השקלים, אבל בסוף הייתה תוכנית הסדר מפורטת שאושרה בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מבין למה זה עולה כל כך הרבה כסף לפצל. זה שבית המשפט המחוזי אישר זה נהדר. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> כי עולה כסף לנהל תפעול. אדוני, גם בנקים וגם גופים מוסדיים וגם כל חברה שמנהלת כסף, כספי ציבור, צריכה לנהל את הכסף במובן הזה שהיא צריכה לדעת לשלם אותו, שהיא צריכה להעביר אותו לחשבון, שהיא צריכה לדעת שבאמת הכסף, כפי שצריך לאור הבלגן שהיה שם - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה כסף הולכים לשלם עכשיו ומתי? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> הינה, זה בדיוק מה שאנחנו מפרטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא מפרטים. כמה כסף הולכים לשלם ומתי? << אורח >> עמיר כץ: << אורח >> אני רוצה רגע, לסכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> יש לנו 3 מיליון שקלים ללשכת שירות ומערכות תפעול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, עכשיו אתה מדבר איתי על 13 מיליון השקלים. << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני שואל אחרת. כמה כסף אמור להיות משולם לחוסכים ומתי? << אורח >> עמית גל: << אורח >> מייד ניתן את הנתון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> וכמה עולה לשלם את הכסף הזה לחוסכים. << אורח >> עמיר כץ: << אורח >> במכתב שנשלח לאדוני יושב-הראש ב-3 באוגוסט, המנהל המורשה פירט בצורה מפורטת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תחזור על זה, אני בטוח שהם רוצים לשמוע גם. כמה כסף אמור להיות מחולק לחוסכים, מתי וכמה זה יעלה? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> רגע, אני בודק את זה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> התייעצנו עכשיו, בזמן אמת, עם הפרקליטות לגבי שכר הטרחה והתשלום לעורכי הדין, והם אמרו שזה נשמע להם סכומים סבירים מאוד ביחס להיקף הפעילות שנדרשת ולעומק ההבנה שנדרשת בתיקים האלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אשמח לקבל, על בסיס הסבירות הזאת, את המקומות האחרים שבהם המדינה מממנת סכומים כאלה למשרדים חיצוניים על בסיס שעות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני מאגף תקציבים. ממש עכשיו דיברנו עם מי שאחראית בפרקליטות המדינה על האכיפה האזרחית. הם, במיקור חוץ, משלמים לעורכי דין שמנהלים תיקים מסחריים, לגורמים בכירים 550 שקלים לשעה ולגורמים פחות בכירים 450 שקלים לשעה. כשמחלקים את 2.7 מיליון השקלים לשכר הטרחה שנאמר פה, 560 שקלים, מגיעים ל-185 דיונים בכל אחד מהתיקים, שגם טרם נגמרו. זה סכום שנשמע להם סביר לחלוטין, שגם הם משלמים לעורכי הדין החיצוניים במיקור חוץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קודם כול, זה 650 שקלים ולא 550 שקלים. אני לא מבין איך חילקתם את הדיונים, אבל תכף נגיע לזה. זה שאת אומרת לי ככה זה יפה, אני רוצה לראות את זה כתוב. אני רוצה לראות איפה המדינה משלמת סכומים כאלה, כי זה לא סכומים שאני מכיר שהמדינה משלמת. אבל כן, בבקשה, אני עכשיו רוצה להבין כמה כסף הולכים לשלם לעמיתים, מתי וכמה זה צפוי לעלות. << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> אדוני, אקריא את המספרים שיש כרגע בחשבון המעבר. כרגע בחשבונות של סלייס יש בערך 172 מיליון שקלים שאמורים להגיע לציבור. ההלוואות של הציבור מתוך החוב זה בערך 140 מיליון שקלים. הדברים האלה יכולים לצאת. כלומר, הדברים האלה, אחרי שהשופטת אישרה בשבוע שעבר את תוכנית ההסדר המפורטת, יכולים לצאת אחרי שתהיה אדפטציה של מערכת תשלומים שתאפשר להבין - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 172 מיליון שקלים או 140 מיליון שקלים? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> 140 מיליון שקלים זה סך כל ההלוואות שהציבור לקח, בסדר? חלק מהעמיתים שם קיבלו על חשבון. הם העבירו 100 שקלים, אז הם קיבלו בהלוואה 30 שקלים. זה, בעצם, הסדר שעל חשבון החוב שלהם. צריך לעשות את כל הסדר. הסדר כבר נעשה, הליך טיוב של כל המידע. << אורח >> עמית גל: << אורח >> כסף שכבר מצוי בכיסם. << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> כסף שהם כבר קיבלו מתוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם קיבלו 172 מיליון שקלים או 140 מיליון שקלים? << דובר_המשך >> רני נויבואר: << דובר_המשך >> הם מחזיקים 172 מיליון שקלים, אבל אין קורלציה. יש אנשים שלא לקחו הלוואה ויש - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש 7,000 עמיתים, נכון? כך הבנתי. << אורח >> עמית גל: << אורח >> 7,500. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 7,000 עמיתים בקרנות האדומות, נכון? יופי. 7,500 האיש הללו, כמה יש בקופה שאפשר לחלק להם? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> יש כסף שכבר יושב אצלם, מתוך סך הכסף, זה 140 מיליון שקלים שהם קיבלו וכבר מצויים אצלם. יש עוד 170 מיליון שקלים שמחכים בקופה, בחשבונות המעבר, ניתן לחלק אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 170 מיליון שקלים לאותם 7,500. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> כן. זה מתחלק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא שווה בשווה בטוח, אבל זה 7,500, נכון? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 170 מיליון השקלים האלה, שנמצאים כרגע בקופה, כמה יעלה לי לחלק אותם? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> אלה ההוצאות התפעוליות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 13 מיליון שקלים פחות 2.7 מיליון שקלים, זה מה שיעלה לחלק אותם? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> כן. מערכות מידע ושירות, כמובן. << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> יש עוד כספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה עוד כספים? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> יש כסף שמגיע מפוליסת ביטוח של 33 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה מגיע, זה נמצא בקופה? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> זה צריך להיגבות מהמבטח. אבל זו חברת ביטוח, כסף שצריך להגיע בקרוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזו חברת ביטוח? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> אני לא חושב שאנחנו יכולים להגיד את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תגידו. הם ישלמו או שזה - - - כן? אוקיי. זה 200 מיליון שקלים, נכון? כי 172 מיליון שקלים ועוד 33 מיליון שקלים, 205 מיליון שקלים. מה עוד? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> יש עוד הסדרים בסדר גודל של 40-35 מיליון שקלים, שנחתמו ויש נכסים בגינם. שייכנסו בצורה הדרגתית, אבל הם כבר חתומים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסדרים. שזה הכול, יש נכסים בגינן. זאת אומרת יש נכסים בגין - - - << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> נכסים שזוהו, נחתמו והם בדרך להשבה. חלקם בפריסה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה עוד 40-35 מיליון שקלים אמרת? יופי. ו-40-35 מיליון השקלים כוללים - - - << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> על מנת לממש את ההסדרים צריך לעשות פעולות משפטיות? << אורח >> עמית גל: << אורח >> גם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. מה העלויות של מימוש ההסדרים והגבייה אם מדובר במכירת נכסים וכל הדברים האלה? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> ההוצאות המשפטיות להסדרים, רובן כבר הוצאו מכיוון שזה היה לנהל את ההסדרים ולחתום עליהם. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מגולם ב-2.7 מיליון השקלים? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> לא, זה חלק זניח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. זאת אומרת שיש לנו בסך הכול בסביבות פלוס מינוס 245 מיליון שקלים, כן? זה הכסף שנמצא בקופה כרגע שאפשר לחלק אותו. יופי. מה שבינתיים שילמנו זה 20 מיליון שקלים, נכון? בבלק הקודם. עכשיו רוצים עוד 13 מיליון שקלים. 13 מיליון השקלים הללו, אתם אומרים שחוץ מ-2.7 מיליון השקלים שמיועדים להמשך ההליכים המשפטיים, כל השאר זה לממש ולחלק את 250 מיליון השקלים האלו? << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> כן. וגם להחזיק, אדוני, את אלה שעדיין נשארו. כי עדיין יש שם חובות וצריך לתת שירות ללקוחות, נכון? הלקוחות האלה הם עדיין לקוחות תלויים ועומדים, הם עדיין שם. זה, בעצם, לתפעל את האירוע ברמה של לחלק את הכספים, לבנות מערכת מחשוב, אדוני, שתוכל לעשות אדפטציה כדי שהדברים יהיו מסודרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לחלק 200 מיליון שקלים עולה 10 מיליון שקלים, 5%? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> ל-7,500 עמיתים, כן. אבל זה לא רק נטו, כי בסוף הלקוחות האלה לא גמרו. כלומר, אנחנו לא מצפים שבסוף השנה הכול יחולק, הכול ייגמר. כי אנחנו עדיין אוספים כסף, המנהל המורשה עדיין אוסף כסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה אוסף? << דובר_המשך >> רני נויבואר: << דובר_המשך >> לצורך העניין, נגיש את התביעות, מתנהל גם תהליך לעניין השלמת הון עצמי בתוך התיקים האלה. יש שם דברים שהם יותר ודאיים, אדוני, ויש דברים שהם פחות ודאיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה ודאי ומה לא? << דובר_המשך >> רני נויבואר: << דובר_המשך >> הלקוחות האלה, זה לא שבסוף השנה אומרים להם זהו, זה מה שיש. אנחנו מקווים ש - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל לכן הבעיה שלי, כי אני לא רואה פה תוכנית שבאה ואומרת מתי אני נפגש עם אותם 3 מיליארד שקלים אמורפיים, אלא אני רואה מעבר משנה לשנה, כשמשלמים הוצאות משפטיות במיליונים משנה לשנה, כשמממנים עלויות של מנגנון משנה לשנה, ואני לא רואה את השורה התחתונה. עוד פעם, אני לא רואה. אם יש לי 250 מיליון שקלים שכרגע נמצאים עבור החוסכים, למה אני צריך לשלם עוד כל כך הרבה כסף כדי שזה ימשיך להיות ככה? הרי יש למדינה מנגנונים שמטפלים בדברים האלה. << אורח >> עמיר כץ: << אורח >> אדוני יושב-הראש, בסוף לנהל גוף מוסדי עולה כסף, יש תשלומים, יש מערכות, יש עובדים, יש שכר דירה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה הכנ"ר לא יכול לעשות את זה? אני באמת שואל. למה הכנ"ר לא יכול לטפל בזה, כונס הנכסים הרשמי. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כי זה לא רק לכנוס נכסים, זה תהליך שלם. לדוגמה, אחד הדברים שעולים בתוך הסעיפים, אחד הדברים שאנחנו מוצאים עליהם את הכסף, זה ממש לבוא ולחפש באקסלים את השם של הבן-אדם שנגנב ממנו הכסף, לראות כמה כסף הוא הפקיד, איפה שמו את הכסף, באיזה קרנות, לאן פיצלו את הכסף שלו. הניהול הכושל של החברה הזאת גרם לזה שצריך לאתר. ממש לחפש בחשבונות, לחפש שורה-שורה, לעבור ולסמן מה שייך למי. כי לא הייתה מערכת מחשוב מסודרת שמאתרת בקליק אחד את כל הכספים של כל הכוח. זה תהליך שלוקח זמן, זה ממש חיפוש שצריך גם לייצר את החיפוש אחרי כל הכוח וגם את החיפושים של הקרנות השונות. זה תהליך מורכב שעולה כסף. שעולה כסף לעשות אותו ועולה זמן לעשות אותו. הלוואי שהיה איזה פתרון קסם שאפשר בקליק אחד להחזיר את כל הכסף ולהשתמש בכנ"ר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל כבר יצאו 20 מיליון שקלים, גברתי. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> מצוין, זה אומר שהמנגנון עובד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את רוצה להגיד לי שב-20 מיליון השקלים אי-אפשר למצוא את אותה הרובריקה היום ב-AI? באמת. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> בגלל זה אנחנו עושים את זה בהלוואה ולא בתקציב, כי אנחנו מבינים שעכשיו אנחנו עושים איזושהי הוצאה שנועדה לגשר על הפער בין ההוצאות שצריך לעשות כדי לאתר את הכסף, להגיש את התביעות ולהמשיך לנהל את השלד הזה של החברה, לבין ההשלמה של התביעות שבהן הכסף יוכל לחזור לתקציב המדינה. בגלל זה המדינה עושה את זה במנגנון הזה, בדיוק בגלל החששות שאתה מציב פה נהגנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל בינתיים אנחנו רק משלמים. מ-250 מיליון השקלים האלה אנחנו הולכים להחזיר את ההלוואה? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> ברור שאנחנו רק משלמים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מ-250 מיליון השקלים המדינה הולכת לקבל בחזרה את 20 מיליון השקלים, או את 33 מיליון השקלים אם נאשר את זה? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> השופטת סיגל התייחסה לזה בתוך הסדר החוב. אני לא משפטנית, אז קשה לי להגיד בדיוק איך הסדר החוב בנוי, אבל יש התייחסות בהסדר החוב לאיך מחזירים את הכסף למדינה, של החוב שהמדינה נתנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוב הזה, זה 20 מילוין השקלים או שזה 33 מיליון שקלים? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> זה גם וגם. זה 20 מיליון השקלים ועוד 13 מיליון השקלים. זה הכסף שהמדינה נתנה כהלוואה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, זה כסף שצריך לחזור. זאת אומרת שהנושים לא יקבלו 250 מיליון שקלים, הם יקבלו 250 מיליון שקלים פחות 33 מיליון שקלים. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> זה לא מכספי עמיתים. התביעות הן בעצם מעבר לכספי העמיתים שנגנבו, התביעות הן הרבה מעבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד פעם. תביעה זה משהו שנרשם, יש לה סיכויי הצלחה מסוימים ואחר כך יש סיכויי גבייה. פה דיברנו על כסף שבקופה, שאלתי אם מהכסף שבקופה שעכשיו צריך לשלם לאותם חוסכים, אם מתוכו המדינה צפויה לקבל חזרה את הכסף. התשובה היא לא, אני מבין, נכון? << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> לא, אדוני, אסביר. אבהיר. יש סדרי קדימויות, אדוני, בתביעה. כספי עמיתים, מתוך כל הנושים של החברה – לחברה הזאת יש עוד נשים – הנושים שהם עמיתים הם אלה שהם ראשונים בהסדר, להבדיל מהליכי פירוק. אדוני, בהליכי פירוק, קודם המפרק לוקח את שכרו, כי הוא לוקח, הולך הביתה, מרוויח. יש אנשים שהרוויחו היטב מפירוקים מאוד ארוכים בישראל, אדוני עורך דין, הוא מכיר. הכלל שהצבנו פה הוא שהעמיתים לוקחים ראשונים, לוקחים לפני המדינה, והמדינה לוקחת לפני תביעות חוב אחרות. לכן בסוף התביעות האלה זה גם אינטרס של המדינה. אנחנו רוצים להשיב לעצמנו את 33 מיליון השקלים, אחרי שאדוני יאשר אותם. אבל בפועל, לא רצינו, וגם אגף תקציבים חברינו פה לא רצו, לגעת בכספי העמיתים, כי אנחנו רוצים לתת לעמיתים משהו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה החוב שיש כלפי העמיתים? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> החוב שיש כלפי העמיתים של החברה? כ-900 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 900 מיליון שקלים, שמתוכם יש לנו בקופה, בעזרת השם, 250 מיליון שקלים. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש גם את 140 מיליון השקלים, נכון? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> נכון. 140 מיליון שקלים התחייבויות של הלקוחות, שחלקם קיבלו הלוואות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה 900 מיליון שקלים פחות 140 מיליון שקלים או כולל 140 מיליון השקלים? << דובר_המשך >> רני נויבואר: << דובר_המשך >> כולל 140 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כולל 140 מיליון שקלים. זאת אומרת שזה היה מעל מיליארד. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> כי, בעצם, זה נוהל בנפרד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. זאת אומרת שזה 900 מיליון שקלים חוב, מתוך זה יש לנו בקופה, בעזרת השם, אם הכול יסתדר, כ-250 מיליון שקלים. זאת אומרת שרק כשהמדינה תראה את הכסף שלה, רק אחרי שייגבו, בעזרת השם, עוד 650 מיליון שקלים ויחלקו, כן? אם אני מבין נכון, קודם ישלמו את 900 מיליון השקלים ואחר כך, ככל שיהיה כסף. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> אדוני, אני רוצה לדייק כי המנהל המורשה כתב לנו. סך הכול גויסו מהציבור מיליארד שקלים מזומן בחברה. הלוואות אצל עמיתים וכספים שנפדו על ידי עמיתים, כי כבר נפדו כספים – זה 450 מיליון שקלים; נכסים שאותרו, עוקלו בהליכים משפטיים ובמשא ומתן – 270 מיליון שקלים; כרגע לא ידוע – 340 מיליון שקלים, שם זה התביעות, כשאנחנו מבקשים לקבל את הכסף של התביעות מהכספים שלא נמצאו. כלומר, בסוף הנזק הוא נזק של 340 מיליון שקלים כרגע. אבל יכול להיות שיהיה נזק - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. זאת אומרת ש-3 מיליארד השקלים שנאמרו לי קודם הם לא - - - << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> לא, התביעות הן בנפרד. הן גם מול מבקר הפנים. זה חבים ביחד ולחוד, זה לא בתביעה אחת, זה בתביעות נפרדות. כלומר, אם תביעה מסוימת תיכשל, המשמעות היא שתביעה אחרת תעמוד והכסף ייגבה משם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואת הכסף שהמדינה תראה היא תראה, אם בכלל, רק אחרי שיגמרו לחלק לכל העמיתים את הכסף שמגיע להם, לפחות נומינלית. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> אלה סדרי העדיפויות שנקבעו בתוכנית ההסדר המפורטת שאושרה בשבוע שעבר ולפייה אפשר להתחיל לחלק את הכסף. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> מה היקף התביעות מעבר ל-340 מיליון שקלים? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> היקפי התביעות הם יותר גדולים, כי הם כלל הנזק המשוער. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרו, 3 מיליארד שקלים. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> 3 מיליארד שקלים זה תביעות נפרדות, זה לא שתבעו אדם אחד במיליארד שקלים. תבעו את מבקר הפנים, שזו חברת ייעוץ גדולה – התביעות הן נגד נושאי המשרה והחברה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יושב-הראש, אתם רוצים שנשלח לכתובת של הוועדה את המכרז של הפרקליטות למיקור חוץ, את מה שביקשת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אוקיי, אני שולחת לאתר של הוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה המכרז שמכוחו נבחר המשרד הזה? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> לא, זה המכרז של המדינה, של הפרקליטות. ביקשת לראות איזשהו בנצ'מרק ביחס למדינה, זה הבנצ'מרק שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> והסגירה הזאת פה לא התבצעה במכרז, נכון? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> זה, למעשה, התבצע על ידי המנהל המורשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המנהל המורשה לא חב בחובת מכרזים, נכון? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אני לא יודעת להגיד, אני לא משפטנית. תגידו אתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. כמה כסף שולם עד עכשיו לאותו משרד עורכי דין, לפני 2.7 מיליון השקלים? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אתן דוגמה מתוך תיק ים המלח. משרד עורכי הדין פישר-בכר קיבלו במצטבר 6 מיליון שקלים, וזה היה לפני הרבה מאוד שנים. כשמסתכלים על היקפי תביעות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מפעלי ים המלח? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה היה היקף התביעות שם? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> נבדוק. זה היה יחסית מעט הליכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרבה זמן, נכון. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> ומשך ארוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. מעניין אותי כמה שילמו שם לשעה. יותר מזה, כמה כסף שולם עד עכשיו למשרד יגאל ארנון, לפני 2.7 מיליון השקלים האלה? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אפשר להסתכל בתקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אשמח לדעת. << אורח >> עמיר כץ: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני רוצה גם להוסיף שבסוף אין לאף אחד כוונה שהמנהל המורשה ימשיך לתפעל את סלייס לאורך זמן. המטרה היא, כמובן, לסיים את הטיוב ולסגור את העסק. אין שום מטרה שהגוף המוסדי הזה ימשיך לפעול ואין פה איזושהי כוונה למערכת שמשמנת את עצמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי זה קורה, אנחנו יודעים? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> עכשיו אנחנו פועלים כמה שיותר בשביל לאתר את הכספים ובשביל לטייב אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יקירי, אתה איש כספים, עוד פעם אני אומר לך. אני שואל אותך שאלה, אתה יודע, בסוף צריך לשים תאריך. מה התאריך המשוער היום? יש לך תוכנית עבודה בה יש לכם איזה תאריך שהוא תאריך היעד שלכם לסגירת העסק כמו שאמרת? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> בינתיים אנחנו רוצים לנסות וחושבים שאפשר לממש את הכספים האלה, יש נכסים במימוש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה זמן זה ייקח, אנחנו יודעים? כמה זמן זה ייקח? שנה? שבע שנים? << דובר_המשך >> עמיר כץ: << דובר_המשך >> ברגע שנחשוב שכבר אי-אפשר לממש יותר ושהעלות יותר גבוהה, נעצור את זה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לשאלה כמה שולם כבר קיבלתי עכשיו תשובה מאפי שעל שנתיים וחצי של עבודה שולמו 7 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 7 מיליון שקלים שולמו עד עכשיו, הבנתי. זאת אומרת, אנחנו כבר מעל מה שפישר-בכר קיבל. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> על הרבה פחות הסדרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 7 מיליון שקלים שולמו עד עכשיו, בשנתיים וחצי, ועכשיו רוצים לשלם עוד 2.7 מילוין שקלים. יפה, 10 מיליון שקלים בשלוש שנים, מכובד. << אורח >> עמיר כץ: << אורח >> אני יכול להוסיף דבר אחרון, אדוני יושב-הראש? אם, בסופו של דבר, אדוני יושב-הראש רוצה לאשר 10 מיליון שקלים ולא 13 מיליון שקלים ולעצור את התהליכים - - - << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אי-אפשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בשביל זה צריך לכתוב פנייה חדשה וזה ייקח להם הרבה מאוד זמן כרגע לעשות. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> זו הפנייה של האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יכול להיות שאת אומרת שהפעם הם יזדרזו. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אנחנו תמיד מזדרזים. << אורח >> עמיר כץ: << אורח >> בכל אופן, אנחנו לא חושבים שזה נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תהיה לנו עוד ישיבה, כנראה בשבוע הבא. אני מבקש לקבל, על בסיס מה שאמרתם לי כרגע, פירוט. אני אומר שוב, אם יש בעיה, כמו שאמרתם פה, שאתם לא רוצים למסור מידע מסוים כי הוא מסווג בגלל איזושהי מחשבה שיש לכם על סיווג – אני לא מבין למה, אבל נניח שאתם אומרים שזה חסוי או מסווג או כל דבר אחר – אין לי בעיה שנקיים ישיבה סגורה, בלי כל ההקלטות וכל הדברים האלה, ותפרטו בעל פה. תחליטו אם אתם רוצים לעשות את זה בכתב או בעל פה. אבל כדי להצביע כמו שצריך, לקבל החלטה מושכלת, אני צריך את המידע הזה. לכן אני רוצה, בבקשה, לראות מה ההליכים המשפטיים הקיימים היום, מבחינת לאן זה אמור להביא אותי ב-2.7 מיליון השקלים הנוספים הללו שמבקשים כרגע. איפה אנחנו צפויים להיות בשיטת מי שמנהל את התהליך הזה בעוד שנה, אחרי ששילמנו עוד כמעט 3 מיליון שקלים כשכר טרחת עורך דין, מהם סיכויי הגבייה בתיקים האלה, בהתחשב בזהות הנתבעים. זה דבר אחד. דבר שני, כמה עולה היום לתפעל את המנגנון הזה של סלייס בשנה, כמה עולה לחלק את 250 מיליון השקלים שנמצאים כרגע לחלוקה, לפי מה שאמר פה הממונה. ומתי זה נגמר. אחרי שהוצאנו 20 מיליון שקלים, אולי 33 מיליון שקלים, מתוכם כמעט 10 מיליון שקלים למשרדי עורכי דין חיצוניים ועוד כל הדברים האלה, מתי זה נגמר? מתי, לשיטתכם, אתם צופים על הבסיס הזה, יהיה אפשר לסיים את המנגנון הזה. או שאנחנו צריכים להמשיך ולהחזיק אותו עוד חמש שנים, עוד עשר שנים, עוד 15 שנה. ומה העלות הצפויה. האם בכל שנה עכשיו אנחנו הולכים לאשר מיליוני שקלים כדי לממן את האירוע הזה? אני רוצה להבין, כי זה מה שצריך להבין. זאת אומרת, יכול להיות שאין ברירה, אבל אני לא יודע. אני לא יודע לאשר סכום כשנותנים לי מקטע כזה להסתכל עליו, אני רוצה להבין את התמונה הכוללת, לאן אנחנו הולכים עם הכסף ולאן הוא אמור להביא אותנו בסוף ומתי וכמה זה צפוי לעלות לי עד עכשיו. זה גם צריך להיות בהליך המשפטי. לצורך העניין, אם יש לי הליך משפטי מסוים, תביעה נגד X,Y,Z, שאמורה להביא לי בסוף X כסף, מתי זה ה"בסוף"? כמה זמן זה צפוי לארוך? כמה זמן זה עוד צפוי לעלות? על בסיס זה אני יודע לבדוק, לפי סיכויי הגבייה שלי, אם נכון לעשות את זה או אם לא נכון לעשות את זה. יכול להיות שאנחנו סתם שופכים פה כסף על המנגנון, שעדיף פשוט לתת את כל אותם עשרות המיליונים האלה לעמיתים – אם רוצים להוציא על זה כסף – ולתת את זה לפרקליטות, שתלך תרדוף כאילו חייבים כסף למדינה. שילכו, שזה ייקח 15-10 שנה, שינהלו את זה. למה זה צריך להיות ככה עכשיו? בכלל לא ברור לי כל הדבר הזה, אולי נבין משהו. הרי אם רוצים לצאת בסדר עם העמיתים, אם המדינה באה ואומרת טעיתי פה, יש לי איזושהי אחריות מסוימת לאיך שהתנהלו כל הדברים האלה: אוקיי, העמיתים, מה יש לכם – אני מסתדרת אתכם, אני נותנת לכם ככה ואם אצליח להשיג עוד כסף מבחוץ, תקבלו עוד. אבל פה מחזיקים את האנשים בחוסר ודאות, משלמים למנגנון עשרה מיליון שקלים כדי שימשיך לתחזק את חוסר הוודאות של אותם האנשים, שיהיה מי שיענה להם לטלפון. למה צריך לענות להם לטלפון? נגמור איתם, ניתן להם סכום כסף. אם הנושא של הפרקליטות יבוא וישיגו את הכספים האלה בסוף – ישלמו להם עוד. אני לא יודע מה, יגיעו לאיזשהו סידור. אבל למה להמשיך עם האנשים האלה בחוסר ודאות, אנחנו ממשיכים להחזיק אותם בחוסר ודאות וממשיכים לשלם על להחזיק אותם בחוסר ודאות. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אבל השאלה היא אם יש מנגנון חליפי שהוא יעיל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בטח שיש מנגנון חליפי שהוא יעיל. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> לשיטתם, אין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. << אורח >> עמית גל: << אורח >> אנחנו לא מכירים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. זה בדיוק שיטתנו, לבוא ולשאול. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין בעיה לשאול. אבל בסופו של דבר, יש אנשים שאנחנו צריכים לדאוג להם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כרגע לא דואגים להם. אתה יודע מה עושים כרגע? כרגע דואגים למנגנון. יש כסף בקופה שלא חולק. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק, אנחנו רוצים לחלק אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רוצים לחלק אותו. אחרי 20 מיליון שקלים שהוצאנו, אחרי 33 מיליון שקלים, עכשיו רוצים להתחיל לחלק כסף. למה? << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> לא חילקתם עד עכשיו את הכסף? חולק כסף, כן חולק. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> חולק חלק מהכסף, בהתאם למנגנון. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> באיזה מנגנון? << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> באותו מנגנון. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> באותו מנגנון. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כן, אנחנו כבר מממנים פעם נוספת. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> ואין הוצאה שולית פוחתת? זאת אומרת, המנגנון, מן הסתם, צריך לעלות פחות מאשר המימון הקודם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא לא פוחתת, פה ההוצאה השולית גוברת, היא גדלה. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> לא, זה עכשיו 13 מיליון שקלים. << אורח >> עמית גל: << אורח >> אני חושב שאם יש דבר אחד שאפשר לא לחשוד בו באגף תקציבים הוא שהם לא מפקחים על הכסף ודואגים לתת את המינימום הנדרש, זה מניסיוננו. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> עברנו גם עם המנהל המורשה וגם עם רשות שוק ההון שורה-שורה באקסל וממש הפחתנו משמעותית את הסכום, היו סכומים הרבה יותר גבוהים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל איך את יודעת לכמת את מה שזה אמור להביא לך? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> עשינו בנצ'מרקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה בנצ'מרק? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> עשינו השוואות לכל מיני תהליכים ולכל מיני דברים אחרים שאנחנו מכירים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זאת אומרת כל מיני תהליכים? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> ובעיקר שאלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשאומרים לך תביעה שאמורה להביא לי כסף. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> על תביעות – שוב, אני לא עורכת דין, אני לא מתעסקת בתביעות, אני לא יודעת לענות לך איזה תביעה היא תביעה לגיטימית או לא לגיטימית. אבל ההערכה שלי – גם מתוך התפקיד שלו כמנהל המורשה, כמובן שכל מה שהוא עושה הוא לפעול כדי להחזיר את הכסף לעמיתים וכדי לסגור את התשלום למי שצריך את התשלום כרגע. זה המנגנון שהמדינה מפעילה במקרים כאלה. כמובן שנחזיר את התשובות ונענה על הכול ברצינות, אבל אשמח שאולי נקיים שיח, אפשר גם שיח אחרי הוועדה, יותר מעמיק. אפשר להציג את האקסל, באמת יש את כל הנתונים, באמת ישבנו עשרות שעות, שקפים, נתונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל גם את לא יודעת לתת לי תשובה. שאלתי שאלה בתחילת הדיון, פשוטה מאוד, יש כרגע 250 מיליון שקלים לחלוקה. כמה יהיו לי לחלוקה אחרי 13 מיליון השקלים, את יודעת להגיד לי? כמה יהיו לי לחלוקה אחרי 26 מיליון השקלים? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> מחר בבוקר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא מחר בבוקר, בעוד שנה. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> עד שלא יסתיימו התהליכים המשפטיים, אני לא יכולה להגיד לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, מה את אומרת לי? את אומרת לי מתישהו אולי יהיה כסף. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> לא, אני לא אומרת מתישהו אולי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שאת אומרת לי. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אני אומרת אנחנו ממצים את כל הכלים שקיימים ברשותנו כדי להגיש את התביעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה למצות? כמה שנים ייקח לי למצות, את יודעת לענות לי כמה שנים ייקח למצות? כשאת מממנת כביש את אומרת הכביש הזה יעלה לי X, הוא אמור לקחת לי בכל שנה ככה וככה – לכן יש את הבנצ'מרקים, נכון? – ואם אני צופה בצ"מ וכל מיני כאלה זו פחות או יותר המסגרת, נכון? פה אין לך. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אבל אתה מדבר על שני דברים שונים בתכלית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה שונה? זה אותו מוצר, זה בדיוק העניין. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> לא. כשיש לך כביש, אתה יודע להגיד מה האורך שלו, אתה יודע להגיד בדיוק כמה אתה צריך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשאני יוצא להליך משפטי אני כן יודע, אם אני עושה לעצמי שיקול עלות-תועלת, אם אני הולך לתבוע או לא. אגיד לך ממה אני מפחד. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אבל תהליך איתור הכספים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה יש בעיה, פה יש אנשים - - - << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אבל זה תהליך בבירור, עדיין לא סיימת לעשות את כל התהליך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את מבינה שאחרי כל כך הרבה שנים, לבוא ולהגיד לי - - - << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אבל זה לא כל כך הרבה שנים, אנחנו לא באירוע כל כך ארוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי קרתה פרשת סלייס? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אבל זה לא עניין של מתי היא קרתה. מתי מונה המנהל המורשה, מתי התחילו לפעול רואי החשבון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי מונה המנהל המורשה? כמה זמן לקח מהרגע שמונה המנהל המורשה, שהתחיל לפעול רואה החשבון? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> מבחינתנו, זאת השנה השנייה שאנחנו מממנים את המנגנון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זאת אומרת שנה שנייה? זאת אומרת, הוצאתם 20 מיליון שקלים בשנה, בשנה הקודמת? לא. נכון? << אורח >> עמית גל: << אורח >> יושב-הראש, ביום שמונה המנהל המורשה, מונה רואה החשבון, הוא פועל מהיום הראשון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> היו לו משאבים משלו. גודל הבלגן והנזק שהיה שם גרם לזה להתארך ולכן המדינה נאלצה להיכנס, אחרי שנתיים וחצי של עבודה של המנהל המורשה, זה מצב חריג. במצב עניינים רגיל, ההכנסות הרגילות שלו מגבייה של דמי ניהול וכו', כמו כל גוף מוסדי, אמורות לממן את הפעילות שלו וזה מה שהיה בהתחלה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> במצב עניינים רגיל, אתה לא צריך לאתר את הכסף. << אורח >> עמית גל: << אורח >> מכיוון שיש לנו פה אירוע חריג מאוד של פרטים שחלקם נעלמו, לא ניתן היה לגבות דמי ניהול ולכן המדינה נאלצה להתערב. אבל במצב עניינים רגיל יש מנגנון שקבעה המדינה, שבו ממנים מנהל מורשה, המנהל המורשה הזה עושה את הפעולות שלו ולא אמור לבוא בכלל לבקש את עזרת המדינה בשום מצב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. אבל מכיוון שפה המנהל המורשה לא הצליח ולכן המדינה כן נכנסה לעובי הקורה, אני חושב שלא נכון - - - << דובר_המשך >> עמית גל: << דובר_המשך >> זה לא עניין של חוסר ההצלחה שלו, זה עניין של החוסר במשאבים בגלל חריגות האירוע, שהכסף נעלם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא משנה למה. אני לא בא ומטיל בו דופי כרגע ואומר שהוא לא איש מקצוע טוב, זה לא שאני אומר שהוא לא הצליח. הוא לא הצליח כי לא היה לו כסף, הוא לא הצליח כי אני לא יודע מה, כי זה היה מורכב, כי זה היה קשה, כי זה היה כל מיני דברים. בסוף המדינה נכנסה פה לעובי הקורה, נכנסה פה גם כגוף מממן. אני בכלל לא מדבר כרגע על מתי המדינה תראה את הכסף בחזרה, אם בכלל. אם את שואלת אותי, הסיכוי לזה שואף לאפס. אבל עזבי, אותי מעניינים האנשים, אותם 7,500 איש. במה אנחנו מטיבים את מצבם כתוצאה מזה שאנחנו ממשיכים להתגלגל כל פעם עם סכום כזה וסכום כזה וסכום כזה, כשאין לנו תוכנית. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יש תוכנית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין תוכנית. למה אתם לא מציגים לי אותה? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> קודם כול, יש כמה תוכניות. יש את התוכנית של הסדר החוב, שזו תוכנית שאושרה אצל השופטת סיגל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הסכום של הסדר החוב? זה אותם 250 מיליון שקלים, נכון? << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> תוכנית ההסדר היא באופן כללי לגבי כל הכספים שיושגו. כרגע זה על 250 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. יש לנו כרגע 250 מיליון שקלים, אני רוצה להבין איפה אהיה אחרי 13 מיליון השקלים אלה. האם יהיו לי יותר מ-250 מיליון שקלים? לא? כן? מתי, אם בכלל, צפויים להיות לי יותר מ-250 מיליון שקלים? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> קודם כול, תהיה לך האפשרות לחלק אותם, שזה אולי הדבר הכי חשוב שאנחנו רוצים לעשות למען החוסכים, למען 7,500 האנשים שנגנב להם הכסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. יפה שהגענו למצב שבו הוצאנו 20 מיליון שקלים ועכשיו אנחנו מוצאים עוד 13 מיליון שקלים, כדי לחלק את הכסף של האנשים האלה, זה בסדר. פה לא באתם אליי ואמרתם אנחנו עכשיו מחלקים את מה שיש בקופה וסוגרים את השוק, סוגרים את החנות, סוגרים את האירוע. לא, אנחנו ממשיכים לממן. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> זה לתהליך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה תהליך? לחלק לא אמור להיות תהליך כזה ארוך. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> התהליך הוא שברגע שיסיימו לאתר את כל הכספים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שאת לא הולכת לחלק עכשיו. אם אתה מחכה שיסיימו לאתר את כל הכסף - - - << אורח >> רוני נויבואר: << אורח >> אדוני, אנחנו מתחילים לחלק. בחלוקה חיכו לאישורה של השופטת סיגל יעקבי, שניתן בשבוע שעבר. הוגשה בקשה לתוכנית הסדר עקרונית, אחרי זה לתוכנית הסדר מפורטת, היא אושרה בחול המועד סוכות. עכשיו אפשר לעבוד בהתאם להסדר, תוך שהמנהל המורשה מקבל הוראות מבית משפט בדבר החלוקה. החלוקה כבר יכולה להתחיל להתבצע. כדי לבצע את החלוקה אנחנו צריכים את כל מנגנון של חברה מנהלת. 2.7 מיליון השקלים, חלקם תביעות. אם היה אפשר, היינו אומרים לכם שימו את 2.7 מיליון השקלים בצד. אבל כרגע אנחנו נמצאים בזה שאנחנו צריכים לחלק. צריכים לחלק זה לא אומר שזה סוף פסוק בסוף השנה, כי בסוף השנה, כל שנה תעשינה הערכות מצב כמה עוד אפשר לגייס וכמה אי-אפשר עוד עדיין לגייס ואם תמה פעילותו של המנהל המורשה כתובע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה זמן ייקח לחלק את 250 מיליון השקלים שיש? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> התהליך הוא שצריך לבנות מערכת מחשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עדיין אין מערכת מחשוב? << דובר_המשך >> רני נויבואר: << דובר_המשך >> עדיין אין מערכת מחשוב כי יש משא ומתן עם חברה שמוכנה לקחת את זה על עצמה בתשלום מסוים. הגדרנו כרגע, אדוני, אמיר הגדיר פה, כמה כסף צריך בדיוק. רוב הכסף פה הולך לתפעול, הולך לזה שיש מוקד לקוחות שכשהלקוחות מרימים טלפון ומבקשים לדעת מה קורה איתם, יוכלו לומר להם העברתי, לא העברתי. כל השירות הזה, זה משהו שלוקח כסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כרגע לא קורה כלום. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> הקראנו, אפשר להקריא שוב, את התכנון שיוצא מתוך 13 מיליון השקלים האלה. זה הדבר שאמור לקרות. אותם 2.7 מיליון השקלים, אמרנו בכנות שזה כסף שהולך לעורכי הדין, שחלקם הם עורכי הדין של התביעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא רק 2.7 מיליון השקלים, אני לא מבין את התכלית של המנגנון. כמה זמן ייקח לחלק את 250 מיליון השקלים? << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> אחרי שתוקם מערכת מחשוב. את זה אנחנו יכולים להביא לאדוני, הערכה שאומרת תוך כמה זמן המנהל המורשה יוכל להתחיל לבצע את הכסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי הוא יסיים, לא מתי הוא יוכל להתחיל. << דובר_המשך >> רוני נויבואר: << דובר_המשך >> לא, מתי הוא יוכל לבצע. מה זה סיום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה להבין. יש לי כרגע בקופה 250 מיליון שקלים לחלוקה לפי דבריכם, כ-250 מיליון שקלים, כמה יעלה לי לחלק אותם ומתי זה אמור להסתיים? זו שאלה אחת. << דובר_המשך >> רני נויבואר: << דובר_המשך >> מתי זה אמור להסתיים, אדוני, 250 מיליון השקלים. בסדר, אדוני. 250 מיליון השקלים שציינת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. זו שאלה אחת, כמה יעלה לי לחלק את מה שנמצא כרגע בקופה ומתי זה צפוי להסתיים. שאלה שנייה זה הכספים הנוספים, אוקיי? מה על הפרק, מה סיכויי ההצלחה ומה סיכויי הגבייה ומה העלויות הצפויות של כל הדברים האלה? האם לצורך כל הסיפור הזה אנחנו צריכים להמשיך להפעיל את אותו מנגנון של חברה קיימת או שאפשר פשוט לעבוד באיזושהי דרך אחרת? שעורכי הדין שמנהלים את זה יעבדו, אני לא יודע, מול הכנ"ר או מול כל אחד אחר, אם זה רק אירוע כזה. כי אני באמת לא מבין את התכלית של כל המנגנון הזה, אני לא מבין מה נעשה שם. אני לא מבין למה צריך את כל האנשים האלה שיענו לטלפונים, כי לא קורה כלום. זו התשובה? בקיצור, תכינו את כל הדברים האלה, בבקשה, אוקיי? אני מקווה שסוף-סוף, בישיבה הבאה, אפשר יהיה לאשר את זה. שוב, שכר הטרחה הזה פה, הסכומים האלה, אני לא יודע. בסוף זה כסף ציבורי, זו לא איזה חברה בורסאית שלוקחת משרד גדול בשביל להראות לבעלי המניות שלה שהיא משקיעה בזה. זה כסף ציבורי ועשרה מיליון שקלים בשנתיים או בשלוש שנים עכשיו – אני רוצה לראות, מעניין אותי באמת לאן זה אמור להביא ואיפה אנחנו עומדים אחרי 2.7 מיליון השקלים האלה שרוצים. איפה נעמוד בכל ההליכים האלו, לאן זה צפוי לקחת אותנו בכל הליך כזה. עוד משהו? << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> לעניין הזה? לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לעניין נוסף? << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> פנייה 220. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה? << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> משרד המשפטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא קיבלנו עדיין את האישור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב. נעשה את זה בשבוע הבא, עוז, ממילא תהיה עוד ישיבה. אם הוא לא הגיע. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אולי נעשה להם, כי הם כבר פה ואפשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב. בסדר, נצא להפסקה. או בשבוע הבא, מה אתה אומר? << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר שאם אפשר לצאת להפסקה לכמה דקות, לראות אם אפשר לסדר את זה, אז למה לא. כי אנחנו כבר פה ויש הסכמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נצא להפסקה עד 13:15. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:07 ונתחדשה בשעה 13:11.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כנראה, לא נצליח לטפל בפניות נוספות היום. ככל שתתקיימנה ישיבות נוספות, נטפל בהן. ישיבה זו נעולה. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:12. << סיום >>