פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 19 הוועדה לביטחון לאומי 13/10/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 634 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שלישי, ב' בחשון התשפ"ז (13 באוקטובר 2026), שעה 8:30 סדר היום: << נושא >>1. בקשת הממשלה להארכת ההכרזה על מצב חירום כליאתי לפי סעיף 19כ(ד) לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב -1971 << נושא >> << נושא >> 2. דיווח השר לביטחון לאומי לפי סעיף 19 כא(ג) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב -1971 << נושא >> << נושא >>3. חלופות כליאה – סטטוס קידום תזכיר מאסרי בית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מוזמנים: אביב ישראלי – עו"ד, יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי סג"ד צחי אלישע – רע"ן כליאה, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי סג"ד אביטל וייץ – נציגת אגף חלופות כליאה, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי רב כלאי רועי גדעוני – רת"ח תכנון ליווים, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי רב כלאי מורן שרביט – רת"ח חירום, אמ"ש, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי רב כלאי מיכל נחום – יועמ"ש משב"ל ועניניים פליליים, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ טל טובים – רמ"ד קמב"ס, מ"י, המשרד לביטחון לאומי אביגיל פלג – רפרנטית בט״פ באג״ת, משרד האוצר עדי וולנרמן – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים סיון קוריס – מנהלת תחום פ"א (תסקירים וערעורים) נוער ומבוגרים, משרד הרווחה והביטחון החברתי גדי אלבז – עו"ד, הנהלת בתי המשפט משתתפים באמצעים מקוונים: תת גונדר מוטי נחום – רח"ט לוגיסטיקה, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי ישי שרון – מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית ליהי גאוני – מנהלת שירות כלא קהילה, הרשות לשיקום האסיר יונתן שחר – יועץ מנכ"ל, הרשות לשיקום האסיר ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק אסף היזלר מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בקשת הממשלה להארכת ההכרזה על מצב חירום כליאתי לפי סעיף 19כ(ד) לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב–1971 – דיון והצבעה << נושא >> דיווח השר לביטחון לאומי לפי סעיף 19 כא(ג) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב -1971 << נושא >> << נושא >> חלופות כליאה – סטטוס קידום תזכיר מאסרי בית << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, בוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, ב' בחשוון התשפ"ז, 13 באוקטובר 2026. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לביטחון לאומי. תודה לכל מי שכן עשה את המאמץ להגיע לכאן בשעת בוקר מוקדמת. איבדנו אתמול ילד בן 14, והוא קורבן של המלחמה. אני מזכיר לכולנו שאנחנו עדיין נלחמים. אתם יודעים, המציאות שאנחנו חיים בטרום בחירות מסיטה לעיתים את העיסוק בדבר העיקרי. אבל בנים שלנו, נכדים שלנו, נלחמים בעזה, בסוריה ובלבנון, ומסתבר שיש גם תוצאות למלחמה הזאת, שהיא לפעמים לא בקו המגע הישיר. מה שקרה אתמול היה תזכורת. הרוג ו-23 פצועים. אני לא חושב שהיה לנו אירוע כול כך משמעותי בחודשים האחרונים בהיבט האזרחי. תחשבו על זה. זה כמעט כמו טיל שנפל על בניין באחת הערים במדינת ישראל, וכולה מפצצונת מצרר. אני תותחן, ותאמינו לי שאני יודע מה זה פצצונת מצרר. כל מה שנותר לנו באמת זה להשתתף בצערה של המשפחה ולאחל רפואה שלמה ובריאות טובה לפצועים, ולתת יד למוטי בן דוד, ראש עיריית מעלות, שעושה שם עבודה נהדרת כדי לעבור את האירוע הזה בדרך שבה ראוי לעבור אותה. התכנסנו כאן בפורום הזה לשני נושאים. אנחנו נחלק את זה לשניים כדי לעשות את זה נכון. בחלק הראשון אנחנו נקיים דיון באישור בקשת הממשלה להארכת ההכרזה על מצב חירום כליאתי. אני רוצה לומר לכולנו כדי שלא נתבלבל בדיון הזה שמצב חירום כליאתי הוא כלי להתמודדות עם משבר, שאנחנו בעיצומו כרגע. הוא לא תחליף לפתרון המשבר, הוא כלי כדי לתת מענה למשבר. שלוש שנים אנחנו מאריכים פה את מצב החירום. אני חושב שהגיע הזמן, זה לא יקרה כבר כנראה בכנסת הזו או בוועדה שלי היום, וגם לא בהמשך, כי זה כנראה הדיון האחרון שאני מקיים, למדוד לא כמה מקומות כליאה חדשים חסרים, אלא מה עושה, ומה תעשה המדינה, כדי לא להגיע להארכת החירום בפעם הבאה. שזה יהיה מצב שאנחנו יודעים שאנחנו יכולים לחיות איתו. בשביל זה צריך לעשות פעולות שהמדינה יודעת לעשות. לצערי הרב, עד לרגע זה לא ממש נעשו. אני מבקש בדיון הקצר הזה לענות על שתי שאלות עיקריות. יש כנראה שאלות נוספות, ואם תרצה להיות שותף, אסף, אז אני אשמח מאוד. הדבר הראשון, ואתם יודעים שזה הדבר שמדאיג אותי יותר מהכול, הוא איך משפיעה הצפיפות על ביטחון הלוחמים ועל המשמעת בבתי הסוהר. זה הדבר שממשיך להדאיג אותי כל הזמן, כי אני יודע שאם היינו מצליחים לגייס את כל האנשים שאנחנו רוצים ולמלא את כל שורות לוחמי הכליאה כנראה שכולנו היינו מרגישים יותר נוח גם עם רמת הצפיפות. אבל זה לא המצב, נכון לעכשיו. והדבר השני, ואתם גם יודעים שהוא מטריד אותי, ואני מדבר עליו כמעט בכל דיון, זה איך משפיעה הצפיפות על אפשרויות השיקום שלנו לאסירים הפליליים. בסופו של דבר, אנשים נשפטו על ידי בתי המשפט כי הם עשו משהו שאסור היה להם לעשות, ומגיע להם עונש. אבל אנחנו כחברה צריכים להוציא אותם מהעונש, בסופו של דבר, כשהם משוקמים ולא חוזרים חזרה לבתי הסוהר. אלה שתי השאלות שמעניינות אותי לאורך כל שלוש השנים האחרונות. בואו ננסה לענות עליהן גם היום. מי שירצה להוסיף על זה עוד דברים, בבקשה. בסיום הדיון על החלק הזה, אנחנו נצביע כדי לאשר את ההארכה בחודשיים, מתוך תקווה שבעוד חודשיים הוועדה הזאת תתכנס עם יושב-ראש מוצלח יותר ממני, כך אני מקווה, ואפשר יהיה להמשיך להניע את התהליכים כמו שצריך. מכובדיי הייעוץ המשפטי, רוצים לומר משהו? נתחיל. בבקשה, אני אשמח לשמוע. אביב, בבקשה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> בוקר טוב, עו"ד אביב ישראלי מהמשרד לביטחון לאומי. מונחת על שולחן הוועדה בקשת הממשלה להאריך את ההכרזה בחודשיים נוספים. כפי שידוע לוועדה, מתחילת המלחמה חלה עלייה בהיקפי הכלואים נוכח פעולות כוחות הביטחון. הייתה עלייה משמעותית. אנחנו מדברים היום על 22,770 כלואים. למעלה מ-6,400 כלואים מתחילת המלחמה. מתחילת המלחמה, מ-22 באוקטובר 2023, יש הכרזה על מצב חירום כליאתי בכלל מתקני הכליאה. למעשה, משמעות ההכרזה היא שניתן להלין כלואים תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה, חריגה מהוראות הדין לעניין הלנה שלא על מיטה, וחריגה מהוראות הדין לעניין החזקה בנפרד ביחס לחלק מהכלואים. בהתאם לנתוני מצבת הכלואים, ההכרזה הזאת מוארכת מדי תקופה מעת לעת. בשים לב להיקפי הכלואים היום במתקני הכליאה יש צורך בהארכת ההכרזה, ומכאן הבקשה. לצד זאת, המשרד לביטחון לאומי ושירות בתי הסוהר עושים כל העת מאמצים לקידום צעדים נוספים להתמודדות עם ההצפפה ועם מצב החירום הכליאתי. חלק מזה זה צעדי בינוי משמעותיים מאוד, שפורטו לכל אורך הדרך. הושלמו בתקופה הזאת אלפי מקומות כליאה ואוכלסו, ויש עוד מקומות רבים המצויים בהליכי בינוי והכנה לאכלוס. מייד אפרט על זה. לצד זאת, יש את ההליך של חופשה מיוחדת לאסיר, וגם עליו דובר רבות. זה הליך שמאפשר לנציב בתי הסוהר, או מי מטעמו, לתת לאסיר חופשה מיוחדת טרם מועד שחרורו. למעשה, עד סוף חודש ספטמבר, אנחנו עומדים על 1,025 אסירים שיצאו. זו עלייה של 20 נוספים במהלך חודש ספטמבר – זה בהיבט הזה. מבחינת צעדי הבינוי – פירטנו את כל מה שהושלם ואוכלס. אם אני אתייחס כרגע לדברים שהם עדיין בתהליך, יש לנו את מתקן הכליאה צלמון – שלב ב' שלו – שתהליכי הבינוי הושלמו במלואם. שני האגפים כבר אוכלסו. אגף נוסף טרם אוכלס. שב"ס פועל להשלמת כלל התהליכים על מנת שניתן יהיה לאכלס גם אותו. זה אגף שנועד לפליליים ובתקווה הוא ייתן מענה גם להיקפי ההצפפה שם. בנוסף, יש לנו את מתקן הכליאה עופר, וגם אליו התייחסנו בדיווח קודם. עדכנו שכל תהליכי הבינוי שם הושלמו. שני אגפים אוכלסו באמצעות שחלוף של אגף אחר. כל העת, לצד התמודדות עם משבר הכליאה, צריך להגיד ששב"ס עושה את כל המאמצים. גם הסתכלות פנימה על אגפים שצריך לשפץ. אלו דברים שלא נגמרים. אנחנו יודעים שמתקני הכליאה הם לא מתקנים שנבנו לאחרונה, ויש גם את הצרכים האלה. בתוך כל ההתמודדות עם מצב החירום הכליאתי, שב"ס מנסה כל הזמן למצוא עוד פתרונות לשיפוץ האגפים הקיימים ולמתן מענה, בין אם ביטחוניים ובין אם אחרים, לאגפי הכליאה הקיימים. ניתן לראות דוגמה בעופר – שחלוף של אגף על מנת לשפץ שניים אחרים. יש לנו את קציעות, מכוח החלטת ממשלה 1712, כששם יש ארבעה אגפים וכבר עדכנו עליהם ביחס להשלמת הליכי הבינוי והאכלוס שלהם. מבחינת קציעות, קציעות צהרונים, תהליך של הוספת 3,000 מקומות כליאה בסך הכול ב-26 אגפים. יש לנו את ששת האגפים שהושלמו זה מכבר ואוכלסו, ואת ה-20 הנוספים, ודיברנו עליהם פה, שזה בהליך מכרזי. לכן, הוא יתארך יותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא יהיה עד סוף 2026. << דובר_המשך >> אביב ישראלי: << דובר_המשך >> לא, יש לנו בשורות. ארבעה אגפים כבר נמסרו לאכלוס. תהליכי הבינוי שלהם הושלמו. שב"ס באמת עושה את כל המאמצים. אני לא יודעת להגיד אם זה בסוף 2026, תחילת 2027, אבל שב"ס באמת משקיע שם מאמצים רבים. זה הליך מאוד גדול של 20 אגפים שנבנים בו זמנית, ושב"ס עושה כל מה שאפשר על מנת להקדים כמה שיותר את השלמת הליכי הבינוי והאכלוס שלהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לגבי המשמעות של 3,000 מקומות חדשים – מה זה אומר מבחינת מצב הצפיפות? מבחינתנו, כמה זה מרווח? כמה זה מקדם אותנו? האם מישהו יודע להגיד לי? יש לי שאלה נוספת בעניין הזה. מאחר ואני באמת בכמעט ארבע השנים האחרונות מלווה את שירות בתי הסוהר, אתם אלופים. עם ישראל עוד לא יודע באמת להעריך ולהוקיר את מה שאתם עושים. אני יודע שאתם עושים עבודה נהדרת, אני רוצה להבין. אל מול 22,700 אסירים, שקיימים היום אצלכם, כמה לוחמי כליאה היו צריכים להיות כדי לתת לזה מענה? אני רוצה להבין את הפער. אני רוצה שהמדינה, משרד האוצר וכל המשרדים האחרים, יבינו את הפער. פעם אחת ולתמיד, לכל הרוחות, שיבינו כמה חסר באמת. שיזרימו את כל מה שצריך כדי שתוכלו לגייס את האנשים האלה. יום אחד זה יתפוצץ עלינו, ולכן צריך לתת לזה מענה. ראיתי שפורסם שמו של הילד בן ה-14 שנהרג. מדובר באלעזר יאיר וילנסקי, השם ייקום דמו. וואו, ילד בן 14 מת במלחמה על קו הגבול. אני לא רוצה לחשוב על זה בכלל. התייחסויות, בבקשה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> נמצאת פה מורן שרביט. היא תוכל להתייחס לפערים בהיבטי כוח האדם. אבל כן חשוב גם הדגש על המאמצים של שירות בתי הסוהר והמודל, החליפה הייחודית, שהם בנו לגיוסים בקציעות על מנת כן להצליח לגייס כמה שיותר. אנחנו מדברים פה על היקף כוח אדם משמעותי שצריך בזמן פתיחת כול כך הרבה אגפים בתקופה כול כך קצרה. שב"ס עשה באמת עבודה מאוד מאוד מאומצת על מנת לתפור חליפה ייעודית למגויסים שם. מורן תתייחס לזה, ואחר כן לשאלה שנייה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מורן, בבקשה. << אורח >> מורן שרביט: << אורח >> בוקר טוב לכולם. מורן שרביט, ראש תחום חירום כוח אדם בשירות בתי הסוהר. בתפקידי הקודם סגנית לשכת גיוס. ברשותכם, אתייחס למאמצי הגיוס, ההכשרה והאיוש שהאגף שלי מוביל. כבר תקופה ארוכה אנחנו נמצאים במאמץ גיוס משמעותי ומתמשך, במטרה לתת באמת מענה גם לצורכי האיוש במתקני הכליאה הקיימים, ויש לנו גם תוכניות התעצמות בארגון. במהלך שנת 2026 גויסו לשירות 1,224 אנשי סגל. מתוכם 814 לתחום הביטחון. במקביל, למעלה מ-2,400 מועמדים בעת הזו נמצאים בשלבים שונים של תהליכי הגיוס. מתוכם 2,200 מועמדים לתחום הביטחון, לוחמי כליאה. חשוב להדגיש שגם לאחר גיוסו של לוחם הכליאה נדרשת תקופה ארוכה של הכשרה של חצי שנה עד להשתלבות שלו בפועל בתפקיד. היא כוללת תהליכי הכשרה, הסמכה, וגם בחינה שהוא אכן מתאים וראוי להיות חלק מהארגון. לצד הגיוסים, אנחנו מתמודדים גם עם אתגר היציאות מהארגון, שאני תמיד מפרטת כאן. במהלך השנה נרשמו 584 סיומי שירות ממגוון סיבות. מאמצי האיוש אינם מתמקדים רק באגפים החדשים, אלא גם בהשלמת פערי כוח אדם באגפים הקיימים ובמתן מענה למשימות מבצעיות נוספות שיש לנו בארגון. בכל הנוגע לפתיחת אגפים, אגף משאבי אנוש פועל להעמדת כוח אדם בהתאם לצרכים ולסדרי העדיפויות הארגוניים. ההחלטה על פתיחת האגפים מתקבלת במסגרת הערכת מצב ארגונית כוללת ולא על ידי משאבי אנוש בלבד. נכון לעכשיו, קיים צפי לפתיחת אגפים נוספים עד לסוף שנת 2026 מבחינת כוח אדם. היקף האגפים שייפתחו ייקבע לאחר השלמת דיונים ובחינה ארגונית. היו לנו דיונים מקדימים טרם הדיון הזה, ואנחנו נמסור בהמשך עדכון על מספר מדויק יותר. כמובן שאגף משאבי אנוש ממשיך לפעול להרחבת הגיוס, למיצוי יכולות ההכשרה ולצמצום פערי האיוש. עד כאן. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה עכשיו תשובה לשאלה כמה לוחמי כליאה, החבר'ה הביטחוניים, צריכים להיות כדי לתת מענה ל-22,700 בפריסה של התאים הנפתחים והנסגרים וכל מה שיש. << דובר_המשך >> מורן שרביט: << דובר_המשך >> לפני שדיברתי, עשיתי שאילתה קטנה. אני אקבל את הנתון המדויק ואני אעדכן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כי חשוב לי שהמדינה תבין את הפער. אני יודע איזה מאמצי גיוס אתם עושים, ואני יודע מה זה שעכשיו 2,400 איש עומדים בפתח ונבחנים כדי להגיע. זה מדהים. אנשים לא מבינים את המוצר הזה שנקרא "לוחם כליאה", בסופו של דבר. 2,400 עומדים בתור. זה לא מספיק. המדינה צריכה לעשות יותר עבורכם. אני רוצה לראות כשאנחנו מסיימים פה את הדיון וסוגרים אותו שהבאים שיישבו פה יבינו שנגמרה הארכה האוטומטית. בואו נראה מה המדינה עשתה כדי שלא תהיה עוד הארכה – שזה יהיה מצב שגרה. הרי לפני ה-7 באוקטובר לא דנו על הארכת מצב חירום. לא כי לא היה מצב חירום, כי ידענו להסתדר עם כמות האסירים שיש. זה מה שהיה. נדמה לי, תקן 14,500 – אם זה היה הנתון הנכון – ו-4.5 או 3.5 מטר לכל אסיר. הציבור ומדינת ישראל חייבים להבין שזה שיושבים היום בתא שמונה או עשרה או 12 מחבלים, במקום שיהיו שם ארבעה או שישה, זה לא טוב. זה רע. אלו 12 איש שמניעים אחד את השני להגיע לקיצוניות. צריך להבין את זה. זו הסכנה, זה מה שמטריד אותי. אני אשמח לשמוע את הנתונים לכשיגיעו. עוד מישהו רוצה להתייחס, בבקשה? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> נמצא בזום רח"ט לוגיסטיקה, תג"ד מוטי נחום. הוא יכול לתת קצת סקירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוקר טוב ושלום, רח"ט לוגיסטיקה. << אורח >> מוטי נחום: << אורח >> בוקר אור. בנוסף למה שעדכנו, יש לנו היום עוד 240 מקומות כליאה בעופר, שאנחנו מוסרים אותם. יש עוד בקציעות. בכל הרישומים פה חסר אגף בידוד, והוא גם כן נמסר. זה 17 מקומות, יש לנו בסהרונים שמונה אגפים שאמורים להימסר ב-15 בנובמבר, כשכל אגף זה 21 תאים. בסך הכול, 126 מקומות כליאה. למעשה, אנחנו מוסרים 16 אגפים. שמונה לא יהיו מבצעיים בגלל התקנות טכנולוגיות, ולכן אנחנו נמסור אותם סופית ב-15 בינואר 2027. בזמן הזה אנחנו סיימנו את כל הבנייה של האגפים הנוספים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אלוף. יש לנו היום פוטנציאל של מחבל אחד לעונש מוות. האם אנחנו נוכל לממש אותו? תענה רק בכן או לא. << דובר_המשך >> מוטי נחום: << דובר_המשך >> אנחנו אמורים לסיים את המתקן בסוף השנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מוטי, תודה רבה. היה כיף לשמוע אותך. עוד מישהו רוצה להתייחס? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> ביחס לשאלה השנייה של אדוני היושב-ראש לגבי השיקום, כן חשוב לי להגיד שאם אנחנו מסתכלים על אוכלוסיית האסירים הפליליים, אנחנו עושים שם את מרב המאמצים כדי להקל באמת כמה שיותר בצפיפות. לצד המנגנון של השחרור המינהלי, שמאפשר שחרור טרם מועד השחרור שנקבע, יש גם את מנגנון הוויסות המוסיף שבועיים נוספים. זה מנגנון, באישור היועצת המשפטית לממשלה, שמאפשר שבועיים נוספים של הקדמת מועד השחרור, ובאמת כמה שיותר להקל, לצד כמובן הסדר החופשה המיוחדת. לצד זה, שירות בתי הסוהר עושה כל העת את כל המאמצים שהליכי השיקום לא ייפגעו ולשלב כמה שיותר אסירים בתהליכי השיקום האלה. שב"ס משקיע בזה באמת המון המון משאבים והמון תשומות. אבל, בסופו של דבר, יש גם צפיפות בפליליים. הצפיפות לכשעצמה לא פוגעת. אבל גם לצד העלייה בביטחוניים אנחנו כן רואים שבשנים האחרונות יש גם עלייה משמעותית בהיקפי האסירים הפליליים. יש לזה גם השלכות על שיקום ועל יתר הדברים. אבל, שוב, שב"ס עושה את כל המאמצים על מנת שזה לא ייפגע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מבטיח לך שאם אנחנו לא ניתן לזה מענה כמו שצריך, אז יישבו פה בעוד שנה או שנתיים ויבדקו כמה אנשים מתוך אלה שעכשיו בכלא והשתחררו וחוזרים לכלא, ואתם תראו שבניגוד למגמה שזה הולך ויורד, זה ילך ויעלה. יש לזה השפעה רעה, וחבל. אנחנו מפסידים אזרחים טובים. << דובר_המשך >> אביב ישראלי: << דובר_המשך >> נכון. אני חושבת שזה גם מקשר אותנו לחלק השני של הדיון על מאסרי בית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו נדון על חלופות הכליאה ולא נוותר. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> התפיסה השב"סית שבאמת מסתכלת על מאסר בית לצד הליכי שיקום על מנת באמת לאפשר לאותו אסיר, שיוצא משירות בתי הסוהר, להשתלב כמה שיותר בחברה לצד שיקום ולצד באמת כלל המעטפת השב"סית בשביל שהוא לא יחזור, בסופו של דבר, ושאנחנו לא נהיה במעגל הזה שהוא יוצא וחוזר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. << אורח >> מורן שרביט: << אורח >> אדוני, אם יורשה לי להשלים את הנתונים, אז סך הכול תקנים, היום אנחנו עם 13,084 תקני לוחמי כליאה וכלל הארגון, כשבפועל מאוישים 11,000. זאת אומרת, אנחנו בפער של 2,000 לוחמי כליאה, כאשר כפי שציינתי סך גיוסים שלנו גדל נורא השנה ואנחנו עושים מאמצים רבים, כולל ת"ש דיפרנציאלי למחוז דרום, שלא דיברתי עליו, עם מגוון הטבות. אבל אנחנו עדיין בפער. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברשותך, השאלה שלי הייתה קצת יותר מורכבת. המספר 22,700 עוד יכול לגדול. כמה לוחמי כליאה היו צריכים להיות מול זה? לא מה התקן הנוכחי. << דובר_המשך >> מורן שרביט: << דובר_המשך >> כבר עכשיו אנחנו בפער של 2,000. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה נצטרך באמת מול התקן העכשווי? אני יודע שהעבודה הזאת נעשתה אצלכם. התקן הזה של ה-13,000 הוא תקן שנעשה מול מספר אסירים בתאים וכו'. מול מספר אסירים בתאים גדול יותר, אנחנו צריכים להגדיל גם את התקן. השאלה היא האם אנחנו יודעים מה הפער מול זה? << אורח >> מורן שרביט: << אורח >> אני רוצה לבדוק את זה יותר לעומק ולהחזיר תשובות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין שום בעיה, אני לא הולך לשום דבר. << אורח >> רועי גדעוני: << אורח >> רועי, נעים מאוד. אני רת"ח תכנון ליוויים. זה תלוי מאוד בכמות האגפים שנוסיף, כי כרגע המצב הנתון הוא שזה תואם ל - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון, אבל אתה פותח היום עוד 20 אגפים בקציעות, אז כמה אנשים נצטרך לשם מעבר לתקן הנוכחי? על זה אני מדבר. אני רוצה שמדינת ישראל, משרד האוצר וכל המשרדים האחרים, יעמדו דום וייתנו לכם את מה שצריך כדי שתוכלו לגייס את האנשים, וכדי שתוכלו לקבל את הכסף לעשות את המתקנים, עם כל הטכנולוגיות הנדרשות. אני מבטיח לכם שמשרד האוצר יברח מאחריות כשזה יתפוצץ עלינו. לא כי זה מה שהוא עושה, אלא מכיוון שאנחנו לא מדליקים לו את הפנס ואת האור האדום כל הזמן. אני, חס וחלילה, לא מאשים את משרד האוצר בהתחמקות. אבל אנחנו לא עושים את העבודה כמו שצריך, וגם אני חלק מזה. תודה, רועי. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אביגיל פלג, אגף התקציבים, משרד האוצר. המצוקה ברורה לנו. אני חושבת שאנחנו עובדים באופן רציף גם עם חברים פה לצידנו במשרד המשפטים, בשירות בתי הסוהר ובמשטרה. היינו רוצים לעבוד איתם אפילו בצורה יותר רציפה. אנחנו מודעים לבעיה, ואנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד שעות וחשיבה ברמות הכי גבוהות, וגם במשרד האוצר, בפגישה של הנציב עם הממונה על אגף תקציבים, בישיבות עם הממונה על אגף תקציבים והחשבת הכללית. הבעיה מוכרת ברמות הכי גבוהות. יש פה דילמה ואי-אפשר גם להתחמק ממנה, קודם כול, של עולמות הקופה הציבורית. אני לא אומרת את זה כתירוץ, אני רק אומרת את זה כשיקול. בסוף כולנו משלמים מיסים, ויש פה סדר עדיפויות של ממשלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר. אביגיל, כל מה שאני מבקש ממך זה שתייצגי את מה שנאמר פה, ואת ההבנה של הסיכון הביטחוני שמולו אנחנו עומדים. זה תקציב שהוא לא פחות חשוב מתקציב הפיתוח והרכש של צבא ההגנה לישראל. את יודעת מה? יותר חשוב. << דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >> באמת, קטונתי. זה סכומי כסף של סדרי עדיפויות של ממשלה. אנחנו פשוט מדברים פה על סכום כסף שאין לו מקור תקציבי. לצורך העניין, לבנות את אשכול מגידו, 3 מיליארד שקלים שנדרשים אפילו לפני התפעול, זו החלטה. ברגע שאין איזה מקור תקציבי, נדרשת פה החלטת ממשלה להצביע על מקור. ואם ממשלה תצביע על מקור, אנחנו לא נתנגד. אולי נוכל להציע שיש חלופות יותר יעילות או יותר טובות, אבל צריך לזכור שזה בדירקטיבה של הממשלה. אנחנו כן עסוקים כל הזמן בניסיון ובחשיבה עם כל הגופים פה סביב השולחן לחשוב מהי באמת הדרך הכי אפקטיבית לשמור על ביטחון הציבור ולקדם חלופות, ונדבר על זה אחר כך, ואנחנו גם כן מתקצבים בנייה. אני חושבת ששב"ס התחילו בשיחה שלהם על הבנייה שנעשית. אני חושבת שגם במלחמה, אחרי 7 באוקטובר, ראינו את שמשרד האוצר ידע להגיב מאוד מהר עם קציעות-סהרונים בפרויקט שגם שב"ס ידע לבצע מאוד מהר ומאוד יפה. צריך גם לשים את הדברים במקום הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו רק צריכים להבין איפה יש לנו פערים. הפערים כרגע הם בתחום כוח האדם. עוד לא דיברנו על החלופות. עוד נגיע אליהן. << דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >> זה היה מבחינת ההקדמה כי בסוף זה נוגע להכול. לגבי כוח האדם – שוב, אנחנו גם בשיח שוטף. יש פה בעיה שהצביעו עליה, שהיא פחות נוגעת לתקינה אלא יותר נוגעת לגיוס ולכל העולמות האלה. מעבר למה שנעשה גם להסכמי השכר והכול בשנים האחרונות, צריך להגיד שבגלל ששיעור האבטלה נמוך ויש פה הרבה גופי ביטחון שפועלים, ויש אזורים גיאוגרפיים ששב"ס יידעו להגיד מצוין שהם יותר בקושי לגייס שם ויש אזורים שפחות. ואיפה שקשה לגייס, בדרך כלל גם קשה לגייס בגופי הביטחון האחרים. לדוגמה, אם היו מעלים שכר לגוף אחד, אז גוף אחר היה ישר מרגיש את זה על בשרו. יש פה איזשהו קושי אמיתי וצריך לפצח אותו. דנו ממש בנושא הזה סביב גיוס של אנשי שב"ס להעמדה לדין של הנוח'בות, של נטבחי 7 באוקטובר. דנו בסוגיה, ועדיין לא פיצחנו אותה. אנחנו פתוחים לכל שיח יצירתי איך לפצח אותה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אביגיל, התחרות שלנו עם השוק האזרחי היא לא פיירית. אנחנו מראש לא נעמוד בזה. אדם שיודע לפתח אפליקציה מחר בבוקר למשחקים לילדים, מרוויח 60,000 שקל לחודש, במקרה הרע. לוחם כליאה, ששומר על ביטחוננו, ומאפשר לנו באמת לבנות אפליקציות, נמצא בתחתית שרשרת המזון. את זה אנחנו צריכים לדעת לתקן. כן, לפתות אנשים טובים להגיע לגופי הביטחון. << דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >> מאוד יכול להיות, אני לא אומרת שלא. אני רק אומרת שזה חוזר לנקודה איתה התחלתי את הדיון של הקופה הציבורית. בסוף, אתה שואל את עצמך איך אתה עושה את זה. אתה יכול למסות. יש פה באמת עניין של קבלת החלטות ומדיניות של ממשלה. צריך מקור להעלאות שכר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר. מאחר ובעוד שבועיים אני כבר לא בממשלה ולא בקואליציה, אני מנסה עכשיו להשפיע ממקומי הזה את מה שאני יכול להשפיע. אולי מישהו יקשיב לי. << דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >> לבוא לממשלה עם כמה חלופות מהי הדרך האפקטיבית לגייס אנשים. אנחנו נשמח לראות תוכנית כזו. באופן אישי, לא ראיתי תוכנית עם כמה חלופות ומה הדרך היעילה והאפקטיבית לגייס. לפחות לצמצם את ההשלכות השליליות של דבר כזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הנה, כבר ההערה שלך עכשיו מובילה להמשך עבודת מטה, שאולי גם תביא תוצאות יותר טובות. תודה, אביגיל. מכובדיי מהייעוץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> מספר שאלות. קודם כול, לראשונה מדצמבר, לדעתי, ירדנו מתחת ל-23,000. זה נובע מזה שהיינו בחגים והיו פחות מעצרים או שיש סיבות יותר משמחות? << אורח >> צחי אלישע: << אורח >> בוקר טוב. צחי אלישע, ראש ענף כליאה. בתקופת החגים תמיד יורדת המצבה כי לפני החגים: יום כיפור וראש השנה דואגים גם לשחרר. בתקופת החגים תמיד יש ירידה במצבה, ואחר כך היא עולה. אנחנו רואים את זה גם לפני פגרות בתי משפט. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אבל הירידה עדיין לא השתקפה בנתונים של ההצפפה. זאת אומרת, המספרים של האסירים שבהצפפה נשארו פחות או יותר יציבים. איך זה קורה? << אורח >> צחי אלישע: << אורח >> קודם כול, יש ירידה. זה 1%, וזה בדיוק המספרים האלה שיורדים. אני יכול להגיד שתוך כדי החגים היינו עדים לכמה אירועים של תשתיות באגפים. הייתה לנו קריסה של אגף, ובבית סוהר מסוים היינו חייבים לעשות ויסותים תוך כדי תנועה. הדברים האלה כן משפיעים גם על ההצפפה. אבל יש ירידה מסוימת באחוז ההצפפה של הפליליים מאוגוסט לספטמבר, וזה גם משתקף במספרים. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אוקיי. השאלה האחרונה היא לגבי צלמון ועופר. האם יש איזשהו צפי לאכלוס האגפים האחרונים שם? << אורח >> צחי אלישע: << אורח >> לגבי צלמון – האגף האחרון שאמור לאכלס הוא באמת בשלבים אחרונים. אבל שוב קרה. זה תשתיות מתפרצות. יש לנו אגף בקישון שאנחנו מזהים שאנחנו הולכים להיות איתו בבעיה ואנחנו צריכים לשמור רגע לא לאכלס אותו עכשיו, ואחר כך אנחנו נגיע ונהיה בפני שוקת שבורה. לגבי עופר – היו שני אגפים. זה לא בדיוק שיפוץ, זה הוצאת מקלחות. זה היה עניין של בטיחות וביטחון של הסוהרים כך שהביטחוניים לא יתחילו להשתמש שם בכל מיני אמצעים אסורים. השיפוץ הזה נגמר עכשיו. היחידה והמחוז פועלים לאכלס אותם. אנחנו גם לא שוכחים שאנחנו לפני תקופת בחירות. אני לא אעלה קונספירציות, אבל אנחנו נערכים מכל מיני היבטים ביטחוניים, גם של שומר חומות וגם התלקחות הזירה באיו"ש. אנחנו חייבים לשמור עתודות כך שלא נגיע בטעות למצב ב-7 באוקטובר שלא היה לנו מקומות לאכלס אסירים ביטחוניים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. עוד מישהו? מכובדי, רגע לפני שאנחנו נקיים את ההצבעה ונעבור לחלק השני של הדיון, במדינה חזקה, ואנחנו מדינה חזקה, אנחנו חייבים לדעת באמת, בסופו של דבר, להכניס לכלא את מי שמסכן את ביטחון הציבור. זה מה שאנחנו עושים, גם בבתי המשפט וגם עם הביטחוניים. אבל מדינה חזקה, ואנחנו מדינה חזקה, צריכה גם לדעת להחזיר לחברה אסירים משוקמים שלא יהוו בעיה ביטחונית לציבור. אלה שתי המשוואות שעליהן אנחנו חיים כל הזמן. אתם חייבים להמשיך לראות כל הזמן איך אנחנו נותנים לזה מענה. כי אם נתאסף פה כל חודשיים או כל שלושה חודשים ונאריך תוקף, אנחנו נמשיך לשים פלסטר על פצע הרבה יותר גדול. אני מציע שנשנה את הסגנון שלנו. נעשה הצבעה. אתה רוצה להקריא או שאין צורך? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זו הארכה עד לה' בטבת התשפ"ז, 15 בדצמבר 2026. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי בעד הארכת ההכרזה על מצב חירום כליאתי עד המועד שנאמר פה? אחד. מי נגד? אין. מי נמנע? אין. הצבעה ההכרזה אושרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההכרזה אושרה. אנחנו נעבור לדיון הבא. חמש דקות הפסקה ונחזור, בבקשה. אני מדבר על חלופות כליאה - סטטוס, תזכירי מאסירי בית. זה לא הדבר היחידי. אני רק מקדים ואומר שכדאי שנדבר בחלופות כליאה על חלופות כליאה באמת. גם פה יש לאביגיל עבודה לא קטנה אם אנחנו רוצים, למשל, להגדיל את יחידת משגב ולשחרר יותר אנשים עם איזוק אלקטרוני. זו אפשרות, רק שבשביל זה צריך לקיים כוח שיודע לפקח על העניין הזה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:01 ונתחדשה בשעה 09:06.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, חזרנו חזרה לדיון. אנחנו בחלק השני של הדיון על חלופות כליאה – סטטוס. מבחינתי, שאלת המפתח, ובואו נענה עליה בכנות לעצמנו, לפחות, אם לא בשביל הציבור במדינת ישראל ומקבלי ההחלטות הבאים, היא האם באמת חלופות הכליאה יכולות ומסוגלות לתת מענה או פתרון ממשי למצוקת הכליאה. ואם כן, אז מה מתוכם? זאת אומרת, איזה סוג פתרונות אנחנו באמת מסוגלים לתת שישפיעו משמעותית? כי הרי לגייס עוד לוחמים, בדיוק כמו שתואר פה מקודם על ידי מורן, ועד שנכניס אותם לפעולה, זה משהו כמו שנה: תהליך הגיוס, אישור, קבלת תקציבים, הסמכה, הכשרה, מבחן. כלומר, כל התהליך הזה. אם טעיתי וזה תשעה חודשים, לא על זה נלך לרב. בפרק זמן הזה, אנחנו חייבים לתת מענה מסוג אחר, ומענה מסוג אחר הוא חלופות כליאה. אם אנחנו נמשיך לעלות כל פעם בעוד איזה עשרה אנשים שקיבלו חופשה מיוחדת לאסיר, בואו לא נעשה צחוק מעצמנו. בואו נראה באמת מה חלופות הכליאה שאנחנו מסוגלים לשלוט בהן, ומה נדרש כדי שנוכל לקיים אותן, כדי שזה באמת ייתן מענה, לא כולל לא לתמיד, אבל לפחות לשלב עד הרגע שבו נדע לתת פתרונות אחרים. הבמה שלכם, בבקשה, אלא אם כן אתם רוצים להוסיף משהו. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> באופן כללי כשאנחנו מסתכלים על חלופות כליאה, אני חושבת שהשאלה שנשאלת הרבה פעמים, והיא גם מלווה אותנו גם במנגנונים אחרים, כדוגמת עבודות שירות, היא האם ההרחבה שנעשתה שם, כשהרחיבו את הסמכות של בית המשפט לאפשר לגזור עבודות שירות של עד שישה חודשים, והרחיבו את זה בהוראת שעה עד תשעה חודשים, היא הרחבת רשת, האם ממילא בית משפט שולח לעבודות שירות אנשים שהוא היה שולח עד תשעה חודשים, ועכשיו פשוט שולח לתשעה חודשים, או באמת הצלחנו לתפוס את אותם אנשים שבית המשפט, במקום לשלוח למאסר מאחורי סורג ובריח, שלח אותם לעבודות שירות ופשוט לתקופה ארוכה יותר? זו שאלה שמלווה אותנו בכל אחת מהחלופות, והיא תלווה אותנו גם בחלופה שתגובש לבסוף ותקודם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מזכיר שהחלופה הזאת טובה, נכון להיום, רק לפליליים. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> רק לפליליים, נכון. זה לחלוטין. וגם כרגע לפי המתווה המוצע, גם לא כל הפלילים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון, שמנו לעצמנו גבולות. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> נכון. אנחנו לא רוצים לראות אדם שהורשע בעבירת אלימות במשפחה יוצא הביתה לרצות את העונש שלו. בוודאי שגם מקרב האסירים הפליליים אנחנו מבקשים להחריג עבירות מסוימות. אבל אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהפעולות האלה והקידומים של חלופות הכליאה האלה הם, בסופו של דבר, מתווים שאנחנו חושבים שהם נכונים ושהם יכולים, בראש ובראשונה, מבחינת גורמי המקצוע ושירות בתי הסוהר, לסייע בשיקום של אנשים ושילובם בחזרה בחברה. זה מה שאנחנו רואים לנגד עינינו. וכן, זו לחלוטין גם חלופה שלהבנת שב"ס, ובשים לב למתווה שהם הניחו על השולחן, יכולה גם לסייע בהקטנת הצפיפות. כמה? אני חושבת שיש הערכות לכאן או לכאן. נראה לי שאם תשאל כל אחד בשולחן, הוא יגיד משהו אחר. אבל צריך להתחיל ולטייב את החלופה הזאת כי היא כן תאפשר לנו שיקום יותר טוב בקהילה, ומצד שני, גם תיתן מענה לאותה צפיפות. זו חלופה שהיא תהיה באמת מענה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אביב, גם פה מבחינתי השאלה היא שאלה מתמטית. יש כאלה שאומרים שהם לא טובים במתמטיקה. הם טובים בחשבון, אוקיי. אז בואו נעשה מזה שאלה חשבונאית. כמה אסירים פליליים צריכים להיות בתא אחד כדי שנוכל לשלוט בזה ולעזור להם בתהליך השיקום? גם לשמור אותם, כי מגיע להם להיות בכלא, וגם להוביל אותם לתהליך. אם נדע מה המספר הזה, נדע כמה אנשים אנחנו היינו רוצים עכשיו להוציא החוצה. ואז היינו בוחרים מתוך סך כל האסירים הפליליים, ונדמה לי שזה מעל 10,000 נכון? 12,000, משהו כזה? תקנו אותי אם אני טועה. כמה זה הפליליים? 12 או 13? 13,620. זה המון, זה הרוב. בואו נעשה עבודה מקצועית לעצמנו כמה היינו רוצים באמת שיהיו אצלנו וכמה אנחנו היינו רוצים לשחרר. לא אומר שמשחררים את כולם כי לא בטוח שיש לנו את התנאים, אבל כמה היינו רוצים וכמה היינו יכולים אילו היה לנו תקציב, אנשים, וכל מה שצריך. << דובר_המשך >> אביב ישראלי: << דובר_המשך >> תכף אתן לשב"ס להתייחס לזה, אבל אני כן אגיד שקידום החלופה הזאת, לצד השחרור של מתקני הכליאה והקלה של הצפיפות, אנחנו כן שמים לנגד עינינו גם ביטול של מנגנונים שמבחינתנו פועלים היום בשביל לתת מענה לצפיפות והם לא טובים. כולנו יודעים להגיד שאנחנו מאריכים את מנגנון השחרור המינהלי אחת לכמה זמן. הוא לא מנגנון טוב, הוא מנגנון שמשחרר אסירים לפני הזמן בלי איזשהו ליווי ומעקב. זה מנגנון שאם באמת נצליח לייצר חלופת מאסר טובה שתיתן את המענה. בתקווה גם לבטל את השחרור המינהלי המורחב. אבל כנראה שעוד חזון למועד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אנחנו אנשי חזון. << דובר_המשך >> אביב ישראלי: << דובר_המשך >> נכון. בנוסף, אם נסתכל, למשל, על חופשה מיוחדת לאסיר, אז זה גם איזשהו מתווה שקודם כמתווה חירומי. אבל זה מתווה שאנחנו רוצים להפסיק אותו כשיתאפשר. בניגוד לכך, לגבי חלופת מאסר בית, ההסתכלות שלנו, של המשרד, של שירות בתי הסוהר, זו הסתכלות קדימה. הסתכלות של חלופה חדשה, חלופה טובה וחלופה נכונה, בהיבטי השיקום וחזרה של האסיר לקהילה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם נציג הרשות לשיקום האסיר נמצא פה? הם בזום. אני אשמח אחרי זה לשמוע גם את ההתייחסות שלהם. שירות בתי הסוהר, בבקשה. << אורח >> אביטל וייץ: << אורח >> בוקר טוב. אביטל וייץ. אני אגיד את מה שאני אומרת לאורך כל הדיונים. כלי האיזוק האלקטרוני הוכיח את עצמו, ומדינת ישראל בהיבט של החלופה החדשה הזו, שאנחנו עובדים מאוד קשה כדי שנוכל בסופו של דבר להקים אותה, עובדת בעולם בצורה מאוד מאוד אפקטיבית, ואין סיבה שהיא לא תעבוד גם פה. גם אם לא מדובר במספר אסטרונומי של אסירים, זה פתרון מיידי ששב"ס יכול לממש כבר מחר בבוקר, ולכן אנחנו מאוד מאמינים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> על איזה פתרון מדובר? << אורח >> אביטל וייץ: << אורח >> על מאסר הבית. מבחינתנו, לאורך כל הדרך עסקנו בהקמה של תשתית. יצרנו קשרים כבר עם כל גופי הממשלה שמוכנים לשתף פעולה, ולתת לאסיר שנמצא במאסר בית את המענים השיקומיים שהוא יידרש להם. מבחינתנו, אנחנו יכולים לצאת לדרך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי מעכב את ההחלטה? << דובר_המשך >> אביטל וייץ: << דובר_המשך >> הדיון האחרון עם ייעוץ וחקיקה התקיים ב-20 ביולי. הוא עסק בנושא הסמכויות. למעשה, מאז לא התקדמנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 20 ביולי – שלושה חודשים. << דובר_המשך >> אביטל וייץ: << דובר_המשך >> אנחנו מאז במקום דרוך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי מעכב את ההחלטה? אביטל, תני לי כלי שאני אוכל להגיד ליושב-ראש הוועדה הבא: תזמן אותו ותוריד לו נבוט. אביב, אל תהיי נחמדה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אני לא נחמדה, אבל בגדול זה תזכיר שצריך להיות מקודם על ידי ייעוץ וחקיקה, וכל ההליך הזה הוא בהובלה שלהם. נראה לי שכדאי להעביר את השאלה איפה הדברים עומדים אליהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, נעביר אליהם. עוד רגע נגיע לנציגת משרד המשפטים שנמצאת פה. << אורח >> אביטל וייץ: << אורח >> מבחינתנו, אנחנו ממתינים להתייחסות, להמשך הדיונים. יש שלוש סוגיות מרכזיות שלא הוכרעו. אחת מהן היא הטריבונל השיפוטי, המתווה השיקומי והסמכויות. מעבר לזה, שירות בתי הסוהר מוכן. יש לנו גם את התמיכה המלאה של משרד האוצר. אני מניחה שאביגיל תתייחס לזה בנפרד. מבחינתנו, אין שום מכשול בדרך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה המשמעויות בתוך שירות בתי הסוהר? מה זה אומר? האם אנחנו צריכים להגדיל את יחידת משגב? האם אנחנו צריכים לעשות דברים נוספים? << דובר_המשך >> אביטל וייץ: << דובר_המשך >> לא. אם אני מדברת על היחידה למאסרי בית, אנחנו צריכים להיערך לגיוסים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל מישהו צריך לפקח על הדבר הזה. << דובר_המשך >> אביטל וייץ: << דובר_המשך >> נכון – הבלשים שלנו. אבל יש לנו בלשים גם בתוך הארגון. יש ביקוש מאוד גדול ליחידה הזו. אנחנו לא מאמינים שתהיה בעיה בגיוס, לא של אנשי שיקום ולא של אנשי פיקוח. התנועה הזאת צריכה להיות מופנית לאביגיל. אנחנו לא רואים שם שום בעיה. אנחנו מוכנים ברמה כזו שגם ההכשרות, מתווה ההכשרה וההדרכה, גם לאנשי השיקום וגם לאנשי הפיקוח שיגויסו, כבר מוכנות. זאת אומרת, מבחינתנו, בכל חזית אנחנו יכולים לצאת לדרך מחר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם שיקום בקהילה זה משהו שאנחנו מדברים עליו? האם אנחנו יודעים לעשות משהו בסגנון הזה? << דובר_המשך >> אביטל וייץ: << דובר_המשך >> אדוני דיבר על תהליכי השיקום מאחורי סורג ובריח במתקני הכליאה. דווקא בגלל ששירות בתי הסוהר יודע כיצד לטפל בעוברי חוק ויודע איזה תהליכים מתקיימים במתקני הכליאה, יש לנו אפשרות לשמר את הרצף השיקומי ולבנות את התוכניות כתוכניות המשך מחוץ לשב"ס, עם אוריינטציה נכונה ומקצועית לטיפול בעוברי חוק. אנחנו יודעים איך לעשות את זה, אנחנו מכירים את האוכלוסייה הזו ונדע להתאים לה את הדברים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה חסר לנו כדי לקיים את זה? << דובר_המשך >> אביטל וייץ: << דובר_המשך >> רק אנשי השיקום. תורת ההפעלה נכתבה. היא תוקפה. מבחינתנו, אנחנו יודעים בדיוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם אנשי השיקום זה ברשות לשיקום האסיר או אצלכם? << דובר_המשך >> אביטל וייץ: << דובר_המשך >> זאת סוגיה שצריך להכריע בה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> זו אחת מהסוגיות שנדרשות להכרעה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם אתם הייתם רוצים שהרשות לשיקום האסיר תהיה חלק משירות בתי הסוהר? << אורח >> אביטל וייץ: << אורח >> איזה שאלה פתחת עכשיו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה חשבתם שאני אעשה בדיון האחרון? בדיוק בשביל זה אני פה. אני מייצג אתכם עכשיו. אני מכיר את הבקשה שלכם בעניין הזה. האם זה עלה? האם מישהו טיפל בזה? האם מישהו דיבר על זה? אתם תצטרכו להרים את הדגל הזה כשאני לא אהיה פה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> האמת שהנושא הזה עלה עוד בדיונים כשאמנון כהן היה יושב-ראש ועדת הפנים. לדעתי, זה כבר 15 שנה – משהו כזה. הייתה איזושהי תפיסה, ושוב, זה עניין מקצועי, שדווקא לאסיר משוחרר יהיה קל יותר מול גורמים שהם לא חלק מתוך המערכת ושתהיה פחות חשדנות ופחות עוינות. ולכן, הייתה העדפה להשאיר את זה תחת הרשות לשיקום האסיר כחלק ממשרד הרווחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תכף נשמע את הרשות. תודה. האם עוד מישהו משירות בתי הסוהר? << אורח >> רועי גדעוני: << אורח >> תכף אתן לך תשובה כמה עצורים פליליים לא עומדים ב-4.5 מטר כיום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. אביגיל, בבקשה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> קודם כול, לעניין יתרת מאסר הבית. כמובן שאנחנו כרגע לא רואים את עצמנו כחסם, כמו שצוין פה גם על ידי שב"ס. מכירים את תפיסת ההפעלה, ורואים גם את הערך הכלכלי שזה יביא. אנחנו פה למה שצריך. מעבר לזה, אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו פה. ראשית, אני חושבת שההסתכלות המתמטית חשבונאית היא מאוד נכונה. בסוף, צריך להסתכל על המספרים. גם אנחנו עשינו כל מיני ניתוחים, גם בעזרת נתונים שקיבלנו משב"ס לפני הרבה זמן, כדי להבין יחד איך אנחנו מכנסים את האירוע מבחינת מספרים, וזו לגמרי ההסתכלות. אדוני היושב-ראש, התייחסת לגבי העניין של רש"א בתוך שב"ס. אני לא אתייחס לגופו של עניין, אני רק אגיד שחלק מהפתרונות הם לא רק בלקדם עוד חלופה או אחרת, אלא בעולמות המבניים יותר. בעבר מתקני מעצרים היו תחת המשטרה. הם עברו לשב"ס. הייתה לזה גם השפעה. זאת אומרת, כל העולמות האלה של מי אחראי על מה, ויש פה שרשרת ארוכה. הרבה פעמים כל אחד מותח. המשטרה עוצרת הרבה ובתי משפט פוסקים. אף אחד לא רואה את ההשלכה, ובסוף מי שמתמודד עם המצוקה הכי גדולה זה שירות בתי הסוהר. ייאמר לזכותם שאנחנו מאוד מרגישים איך הם בקדמת התכנון ומציעים גם חלופות, כי הם אלה שפוגשים גם בסוף את המצוקה הכי גדולה אצלם. גם פה אני קוראת לשירות בתי הסוהר ולמשטרה ולכולם: בואו אלינו, תציגו הצעות. נשמח לשמוע עוד הצעות. מעבר ליתרת מאסר הבית, אני אזכיר שהיו הרבה מאוד הצעות בדוח מררי מ-2021, והרבה מהן לא יושמו. יש פה הרבה דברים שנידונו ונפסלו, וזה לא אומר שאין טעם לדון בהם שוב. יש פה תעוזה שצריך לקבל. יש פה הרבה שיקולים ואיזונים. יכול להיות שגם אנחנו צריכים להיות פתוחים אליהם, ואני מציעה גם לחבריי פה סביב השולחן להיות פתוחים אליהם. אולי האיזון קצת השתנה במצוקת כליאה הנוכחית שבה אנחנו נמצאים. אבל צריכים לקבל תעוזה, גם אם זה אומר פיילוטים או דברים ניסויים. אני גם מאוד מחזקת את מה שאביב אמרה בתחילת דבריה על עבודות שירות, שחייב בכל חלופה באמת להצמיד, כמו שהיה, מחקר מלווה, ולבחון, כי תרחיש הרחבת הרשת תמיד עומד לנגד עינינו. זה ממש חשוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >> בסוף, כשאנחנו מדברים על חלופות, אנחנו מדברים על חלופות לאורך כל השרשרת, בין אם זה בעולמות המעצרים, תיעדוף לפי מסוכנות ולא לעצור את כולם. אני אומרת אולי דברים שיכולים להישמע קיצוניים, אבל צריך לחשוב על הדבר הזה. פיקוח אלקטרוני – אני לא מכירה שיש פה חסם תקציבי. מעולם לא התבקשו. יש כרגע תת-מיצוי של האזיקונים האלקטרונים. יש פה שאלה גם מול התביעות – איך אנחנו מוצאים עוד תבחינים שיתאימו לאיזוק בפיקוח אלקטרוני. בעולמות הקיזוז, הצעה של דוח מררי הציעה גם לקזז. היום במעצר עד תום ההליכים מקוזז מהעונש. מעצר הפיקוח אלקטרוני לא מקוזז מהעונש. זו עוד הצעה שנדחתה ואולי שווה לבחון אותה שוב. בעולמות גזירת הדין, הסדרים מותנים, המשק, שבזמנו קודם והקידום שלו נעצר, המשמורת בקהילה, בעונשים קצרים, ברירת מחדל בענישה. בסוף, יש גם למאסר הרבה פעמים ערך שלילי על ביטחון הציבור. אם, כמו שגם שב"ס התייחסו, מישהו משוחרר משחרור מינהלי לא מקבל שיקום, אז הסיכוי שהוא יחזור למאסר עומד על כ-37%–38%. חבריי פה יתקנו אותי. לכן, צריך לראות שאנחנו מכניסים את האנשים הנכונים לסוג של עונש כזה. יש עוד עונשים. עולמות הצדק המאחה, דובר פה הרבה על מאסר בית. וכמובן גם הרציפות הטיפולית בין שב"ס לרש"א. כל עוד אנחנו מדברים פה על שני גופים, אני עדיין חושבת שיש עוד הרבה מה לעשות כדי לחזק את הרצף הטיפולי. וגם בעולמות שירות המבחן, עם כל מה שקשור לתסקירי מעצר – להכניס אותם, לעזור להם בשלב יותר מוקדם להיכנס. בקיצור, יש פה הרבה מאוד דברים. אני חושבת שכמעט כל דבר שאמרתי נבחן, אבל צריך לבחון אותם שוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש גם הרבה מאוד גורמים ששותפים לזה. << דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >> נכון. יש דברים שלא מספיק נבחנים, וצריך לפתוח את הראש ולחשוב גם על דברים שלא חשבנו ועל דברים שכבר נדונו ולדון בהם שוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כששופט יושב בדין ומחליט עכשיו שמישהו שהוא צריך להיכנס לבית סוהר כי הוא מסוכן לציבור, אז זו האינסטנציה האחרונה מבחינתנו לקבלת ההחלטות. מאותו רגע צריך לבצע את מה שבית המשפט אמר. יש פה תהליך שבקצה שלו מי שצריך להתמודד איתו זה שירות בתי הסוהר. אני לא בטוח שאנחנו נותנים לשירות בתי הסוהר את הכלים להתמודדות עם הדבר הזה. כי, בסוף, אנחנו רוצים שהאנשים האלה יהיו אחרי סורג ובריח. שלא נתבלבל, אנחנו לא רוצים את אותם פושעים חזרה בקהילה בחלק מן המקרים. << דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >> משפט לחזק את דבריך, היושב-ראש. בסוף, כמעט כל הדברים עליהם אנחנו מדברים פה והחלופות מצריכים חקיקה. חקיקה, בין היתר, יכולה להבנות את שיקול הדעת השיפוטי, כמו שהיה בזמנו עם תיקון 113. אין שום סיבה לא להבנות את זה בעוד דרכים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. נציגת משרד המשפטים, רגע לפני שאת טוענת את דברייך, אני רוצה לשאול אותך שאלה, והיא אולי שאלת המפתח מבחינתי בהתייחסות אליכם. מי אמור לתכלל את כל התהליך של עבודת המטה הזאת? עדי, הרי לך ולי ברור, ולא מהיום, ששירות בתי הסוהר לא יכול להתמודד עם זה לבד. יש פה רצף של משרדי ממשלה שאמורים לתת לזה מענה. יש לי הרגשה שאף אחד לא לוקח את האחריות לעניין הזה. הייתי רוצה לשמוע את ההמלצה שלך בתוך משרד המשפטים, המשרד לבל"מ, משרד האוצר, משרד הרווחה, מי מבין ארבעת הגורמים העיקריים האלה, שמטפלים בעניין הזה, היה אמור להוביל את התהליך הזה. בבקשה. << אורח >> עדי וולנרמן: << אורח >> אני חושבת שיש תהליכים שונים, ובאמת על כל חלק אמון גוף אחר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל עדיין צריך אחד שיראה שהעסק הזה עובד, כי את רואה מה קורה. שלושה חודשים לא נפגשתם. << דובר_המשך >> עדי וולנרמן: << דובר_המשך >> המשרד לבל"מ הוא הגוף שאחראי על שירות בתי הסוהר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא אמור לתכלל את כל עבודת המטה הזו? << דובר_המשך >> עדי וולנרמן: << דובר_המשך >> לא הכול, אבל חלקים נכבדים חונים אצלו. מה שקשור לתזכיר מאסר בית, זה כמובן אצלנו. זו חקיקה שאמורה להיות מקודמת על ידינו. אני אעדכן בהקשר הזה שמאז הדיון הקודם, שהתקיים בעניין הזה ב-7 בספטמבר, שם אנחנו עדכנו שאנחנו מחכים להתייחסות של המשרד לבל"מ לגבי סוגיות שעלו בדיונים, ולאחר מכן אנחנו נקדם טיוטת תזכיר. לפי מה שנמסר לי מהרפרנטית שמטפלת בנושא הזה, אנחנו לא קיבלנו את ההשלמה הדרושה, ולכן אין עדכונים חדשים מאז הדיון הקודם. אנחנו עדיין מחכים להשלמת ההתייחסות מהמשרד לבל"מ. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. האם יש בשירות בתי הסוהר או במשרד לביטחון לאומי מישהו שהוא אחראי על נושא בדיקת החלופות, מפקח על החלופות, ורואה בסך הכול איך הדבר הזה מתבצע? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> לדעתי, יש דוח רבעוני שיוצא אצלנו ביחס למימוש החלופות. יש ועדות היגוי כמעט לכל אחת מהחלופות, שהיא בראשות מנכ"ל המשרד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את מבינה למה אני שואל את זה, נכון? מישהו צריך לראות את התמונה המלאה של כל החלופות מול שירות בתי הסוהר. עם כמה אנשים באמת בסך הכול אנחנו יכולים ללכת לחלופות? לא כל חלופה בפני עצמה, אלא מישהו שגם מתכלל את העניין הזה. אני ממליץ לכם לבדוק את העניין הזה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אני כן אגיד שזה כן נלקח בחשבון. בטח גם בוועדות היגוי שבראשות המנכ"ל, שמתכללות את כל הנושא של משבר הכליאה, וכל הגורמים פה שותפים לוועדות האלה. אבל זה מורכב כי כל חלופה בפני עצמה. אם אנחנו מסתכלים על איזוק אלקטרוני, בסופו של דבר, זה החלטה של בית משפט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. לכל חלופה יש את הפן המקצועי שלה. השאלה היא מי ראש המטה של הדבר הזה. << דובר_המשך >> אביב ישראלי: << דובר_המשך >> נכון. בצירים שלנו אני יכולה להגיד שגם המנכ"ל וגם השר עושים כל מה שהם יכולים, אם זה באיזוק האלקטרוני, להנחות את המשטרה פעמים רבות להגיע למימוש מקסימלי של מה שאפשר, ובתיק שאפשר לנתב לאיזוק אלקטרוני שיממשו את ההליך הזה. אבל, שוב, מדובר בהחלטה של בית משפט, בסופו של דבר. זה מה שבתוך העולם שלנו וכמשרד אנחנו יכולים לקדם. הצירים האלה והדברים האלה נעשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ולשאלה ששאלתי את עדי מי המשרד שאמור לתכלל את סך כל הפעולות. כי התיק כרגע נופל על כתפי שב"ס. שב"ס לא אמור להתמודד עם זה לבד. דווקא מישהו ממשרדי הממשלה אמור לתת לזה מענה. << דובר_המשך >> אביב ישראלי: << דובר_המשך >> אני יכולה להגיד שהיו תקופות שהיו דיונים במל"ל והיו תקופות שיש את הדיונים אצלנו, יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, אצל מנכ"ל המשרד. מי מתכלל את משבר הכליאה בכללותו? המשרד עושה מה שהוא יכול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי את חושבת שנכון שיתכלל את זה וייקח על זה אחריות וכל משרדי הממשלה יהיו מחויבים לדרך? << דובר_המשך >> אביב ישראלי: << דובר_המשך >> קטונתי מלהגיד מי זה. מכיוון שמדובר פה במשרדי ממשלה רבים, אני חושבת שגורם שיכול לתכלל את העבודה, בין אם המל"ל, בין אם משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע מה התשובה מנקודת מבטי, זה בסדר. << דובר_המשך >> אביב ישראלי: << דובר_המשך >> בסופו של דבר, אני מסכימה לחלוטין שסוגיית משבר הכליאה היא לא סוגיה של המשרד לביטחון לאומי בלבד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << דובר_המשך >> אביב ישראלי: << דובר_המשך >> זו סוגיה לאומית, וכל משרדי הממשלה צריכים להידרש אליה – וכל אחד בחלקו. כי כשאנחנו יושבים סביב שולחן ודנים בסוגיה מסוימת, בין אם זה קידום תזכיר חוק של חלופות כליאה, ובין אם זה תהליכי בינוי, אנחנו לא יושבים לבד. אנחנו צריכים את כל השותפים איתנו רתומים למסע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. ישי שרון, בבקשה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> שלום. לא חשבתי שאני אדבר כי אני שם לב שהיושב-ראש לאט-לאט, בוודאי בדיון הזה, פשוט אומר את כל הדברים שיצא לי לומר בשלוש השנים האחרונות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה שאומר שכנראה הקשבתי. << דובר_המשך >> ישי שרון: << דובר_המשך >> כן, אנשים עוברים תהליך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז צדק כנראה מי שאמר שאני ממלכתי מדי. << דובר_המשך >> ישי שרון: << דובר_המשך >> אני כן רוצה להתמקד בעניין החלופות כי הסוגיות המהותיות האחרות כנראה כבר מתבררות, ויתבררו, בפורום אחר. הדיון הזה מזכיר לי קצת סיטואציה שאתה הולך על הליכון אבל המסילה הולכת בכיוון ההפוך במהירות של 200 קמ"ש, ואז מתפלאים למה אנחנו לא מתקדמים, ואולי אפילו הולכים אחורה. ויותר מטריד זה שגם כשאנחנו מנסים לרוץ 200 קמ"ש, אנחנו גם לא מתקדמים הרבה. בשלב מסוים, מן הסתם, גם נתעייף ופשוט ניפול מהמסילה, וגם כשננסה לעלות שוב אנחנו כבר לא נוכל לעמוד באותו קצב. יכול להיות שאנשים לא לגמרי הבינו את המשל, אבל זאת הסיבה שאנחנו צריכים גם חלופות וגם צריכים למצוא דרכים להאט את המסילה כדי שיהיה אפשר לעמוד בקצב. אני מסכים עם אביב שחלופות כשלעצמן לא יכולות להיות אפקטיביות, כי יש סכנה, ראשית, שלא ישתמשו בהן, ושנית, שאפילו תהיה הרחבת רשת. ולכן, מזה זמן ממושך, אגב גם בנושא של עבודות שירות, גם בדיונים הנוכחיים למאסר בית, גם חלופות אחרות שאנחנו מציעים, וגם בספרות המקצועית, כל מקום בעולם שניסו לקדם חלופות בלי לקבוע ברירות מחדל בחוק שמכוונות את השופט להשתמש באותן חלופות, נכשלו. ולכן, כל חלופה שתיווצר פה, ואנחנו אומרים את זה הלוך וחזור, צריך להיקבע בצידה גם ברירת מחדל חקיקתית. אגב, זה דבר שקיים בהרבה מקומות בעולם. אני אומר בצער שהגישה הזאת פשוט נדחית על הסף מצד כל הגורמים, גם הבל"מ, גם משרד המשפטים. שנית, חלופות הן לא רק עניין לחקיקה. גם שאלות של מדיניות אכיפה, לצורך העניין, בשלב המעצר, בשלב הענישה, בשלב השחרור על תנאי ממאסר. לדבר על צפיפות על מה שקורה כרגע בבתי הכלא זה מונח מינורי מאוד, המצב כרגע בבתי הסוהר חייב להיות שיקול במסגרת מדיניות האכיפה, הן בשלב המעצר, הן בשלב גזירת הדין והן בשלב השחרור על תנאי ממאסר. וגם כאן בהקשר הזה יש גישה, שאולי עוד יכולתי להבין אותה בעיתות שגרה, לא הסכמתי איתה, אבל בוודאי שבעת הזאת בה אנחנו נמצאים, גישה ברורה של גורמי האכיפה שהצפיפות היא לא שיקול. בעיניי, גישה מופרכת. היא גם לא עולה בקנה אחד עם החוק, ובוודאי שלא עם עקרונות יסוד חוקתיים. נקודה שלישית שהיושב ראש העלה, ואני שמח שהוא העלה אותה, היא עניין התכלול. לכל אורך הדרך יש באמת תחושה שאין גורם מתכלל. חייב להיות פה גורם מתכלל מכיוון שברור שמה שצריך כאן זה חבילה של צעדים. גם חבילה של צעדי בינוי, אבל גם חבילה של צעדי חלופות. המש"ב הוא דבר טוב, וטוב שהוא יהיה, אבל נדרשות עוד חלופות בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. אם אנחנו במצב חירום כליאתי, צריכות להיות בתוך הוראת השעה גם חלופות חירום כליאתיות. עושה רושם שבאמת נדרש אותו גורם מתכלל, שיכול להושיב את כולם ביחד, לקבל הכרעה. אני לא יודע מי הגורם הזה צריך בדיוק להיות או יכול להיות. יש לי מחשבות אישיות מי זה היה אמור להיות, ואולי הוא לא מעוניין בכך. אבל זה בוודאי לא סוגיה שב"סית. כפי שנאמר, שב"ס מתמודדים עם הקצה והם עושים כל מה שהם יכולים. גם ככה יש להם משימות מפה ועד להודעה החדשה. זה לא רק סוגיה בט"פית, זו סוגיה שנוגעת לזכויות אדם במובן הכי הכי בסיסית, ולכן היא קשורה גם למשרד המשפטים וגם ליועצת המשפטית לממשלה. ויכול להיות שהיא גם סוגיה לאומית אסטרטגית שצריכה לשבת במשרד ראש הממשלה. וכמובן שמשרד האוצר הוא חלק מהעניין. גם אנחנו נשמח להיות חלק מתהליך חשיבה כזה. הנקודה היא שצריכים פשוט להתחיל לדבר על זה. כי כל אותם צוותים שהוזכרו כאן, אז במש"ב כבר שלושה חודשים אפילו לא התקיים דיון אחד, ואני מרשה לעצמי לומר בכוונת מכוון. גם אותם צוותים שהיו בזמנו במל"ל או במנכ"ל משרד לביטחון פנים, למיטב ידיעתי, לא התכנסו בשנה האחרונה. לפחות לא באופן רציני ולא באופן אסטרטגי, אלא אולי אד-הוק. אבל לא התכנסו בכלל. וכפי שאמרתי, הדברים האלה כנראה יצטרכו להתברר במקום אחר כי כנראה שמיצינו בפורום הנוכחי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, ישי. תמיד כיף להקשיב לך. אני מציע שתבדוק. נדמה לי שאתה מושפע ממני לא פחות ממה שאני מושפע ממך. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ישי, תודה על הכול. הרשות לשיקום האסיר, בבקשה. << אורח >> יונתן שחר: << אורח >> שלום ובוקר טוב, יונתן שחר, הרשות לשיקום האסיר. הרבה פעמים אמרנו את עמדתנו. אנחנו מברכים על קידום החוק. אנחנו בעד החוק, אנחנו רואים את עצמנו שותפים לתוך התהליך הזה. רש"א הביעה את עמדתה שכשאסיר משתלב ומועבר לבית, אנחנו רואים את עצמנו חלק בשילוב חזרה בתוך הקהילה, בסיוע למשפחה וכו'. היו הרבה דיונים. הבענו את עמדתנו, הגשנו אותה וכו'. אנחנו בעד לקדם את זה כמה שיותר מהר וכמה שאפשר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. ליהי, משהו נוסף? << אורח >> ליהי גאוני: << אורח >> אני רק אוסיף שיש מתווה קיים. כמו ששב"ס אמרו שהם יודעים לטפל בעוברי חוק, אז גם אנחנו יודעים לטפל בעוברי חוק, ובטח כשזה בקהילה. יש מתווה. יש לנו את הפריסה הארצית ורשת מענים שיכולים לתת מענה לאותם אסירים שמשתחררים במסגרת החוק. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ליהי, תודה. באופן אישי, אני מרגיש שמשרד הרווחה, שאתם חוסים בצילו, לא תורם את כל מה שהוא יכול לתרום באמת למאמץ המלחמתי הזה. אבל אני מקווה שבאמת ניתן לזה מענה בעתיד. עוד מישהו רוצה לומר משהו לפני שאנחנו מסיימים? בבקשה. << אורח >> טל טובים: << אורח >> טל, רמ"ד קמב"ס, משטרת ישראל. במשקפיים של המשטרה, צריך תמיד לזכור את האיזון בין ההקלה על מצוקת הכליאה לבין פגיעה בהרתעה ובביטחון הציבור. המסננת להגעה למתווה של כל אסיר שלא נמצא בעבירות המוחרגות צריכה להיות מאוד מאוד דקה. זה נמצא במתווה, וזה אומר שיש חשיבות להשקעה גם בחלק הזה של המשטרה. מדברים תמיד על שב"ס, וזה נכון. אבל יש גם חלק למשטרה בקביעת המסוכנות. גם לא דיברנו על מה רמת המסוכנות. בנוסף, אזיק אלקטרוני מאוד מאוד חשוב למתווה. זה חלק בלתי נפרד שצריך להיות במתווה לכל אסיר שנכלל שם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, טל. דברים חשובים. אביגיל, בבקשה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לגבי המסוכנות – אני חושבת שגם משרד הבריאות, לצורך העניין, היה יכול לשבת פה ולדבר על יבוא ועל מסוכנות במזון לא בריא. צריך תמיד לזכור שיש פה עניין של ניהול סיכונים, ואני חושבת שאתם עושים. אני לא אומרת שלא. אני רק אומרת שזה שיקול. צריך לחשוב האם אנחנו רוצים אפס ניהול סיכונים ולהחריג החרגה גורפת כל מי שעבר עבירה מסוימת או שאנחנו מאפשרים גם איזשהו ניהול סיכונים יותר דיפרנציאלי. זו גם איזושהי שאלה. בסוף לא התקבלה בדיונים עמדתנו, שאמרה שצריך יותר לנהל סיכונים. אבל כן לשים את זה פה על השולחן כי זה חלק מאותן דילמות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, אביגיל. מכובדיי, הקדמתי ואמרתי לכם שזה דיון אחרון שאני מקיים בעניין הזה, אבל האחריות מוטלת עליכם. אני לא אהיה פה, אבל אתם תצטרכו לשאת באחריות למה שקורה. אני כן חושב שלחלופות הכליאה יש אפשרות לתת מענה בטווח הקצר. כי בטווח הארוך אנחנו יודעים מה צריך לעשות – להגדיל את שירות בתי הסוהר, לעשות עוד כמה דברים – ואז לא נצטרך את כל החלופות כי נדע לתת להם מענה. נתעסק אז רק בשיקום האסיר כמו שצריך. אבל עכשיו אנחנו אמורים לתת לזה מענה. אני חושב שמי שאמור להביא לזה זה אחד משניים: או משרד המשפטים או משרד ראש הממשלה באמצעות המל"ל. אלה שתי האפשרויות. אלה שני המשרדים האמיתיים שיכולים להיות עוגן, עמוד שדרה, לכל התהליך הזה. ואם זה לא יקרה ולא יהיה פה גורם מתכלל, אז אתם תמשיכו להיפגש פה ולנסות לדון על עוד שבוע או עוד שבועיים יציאה לחופשה מיוחדת. זה לא המענה. אנחנו כן מסוגלים לתת לזה מענה. אולי לא ב-100%. אבל, נכון להיום, אם נצליח להקנות לזה מענה מבצעי וביטחוני נכון ל-80%, אז בדיוק פה אנחנו מדברים על הפארטו שאנחנו באמת רוצים להגיע אליו. ולכן. אני אמליץ ליושב-ראש הבא, באמצעות לאה, כבר בדיון הראשון לבקש דוח בין-משרדי של כל אחד שיפרט מה התוכנית לצמצום הצפיפות בחלק שלו, מה יעדי הביצוע. בואו נתחיל לשים לעצמנו יעדים כדי שבאמת נוכל לתת לזה מענה. וכן, מה המקורות התקציביים, ואיך נותנים לזה מענה, ומה באמת החלופות האמיתיות. תעזבו אותי כבר מהחופשה הלא רצינית הזאת. בואו נלך לחלופות הרציניות שבהן אנחנו באמת מסוגלים להוציא כמות יותר גדולה של אנשים שאנחנו יכולים לקיים עליהם פיקוח והם לא יהוו סכנה לציבור או למשפחה או לכל מקום אחר. אנחנו יכולים לעשות את זה. בואו נעשה את זה. אני אמליץ גם ליושב-ראש הבא למנות לכל נושא כזה מחקר מלווה. בואו נלמד מתוך מה שאנחנו עושים, או שניקח לפחות מחקרים מלווים שקיימים בעולם לעניין הזה. חקיקה – כן או לא. אני לא יודע להגיד מה צריך, אבל אתם תייעצו ליושב-ראש הבא דברים הרבה יותר טובים. אני רוצה להגיד לכם באופן אישי שהיה לי עונג לנהל את הדיונים האלה יחד איתכם. חבורה מקצועית, רצינית, שלא פוחדת לתת תשובה. אני אומר זאת לכולם. גם למשרדי הממשלה, אבל בוודאי לשירות בתי הסוהר. כיף היה לעבוד איתכם כמעט ארבע שנים. אני מקווה שהיושב-ראש הבא ייהנה מזה באותו מידה. בהצלחה, היו ברוכים. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:41. << סיום >>