פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 ועדת הכספים 14/10/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 988 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, ג' בחשון התשפ"ז (14 באוקטובר 2026), שעה 13:05 סדר היום: הצעת צו ניירות ערך (תיקון התוספת השלישית א'1 לחוק), התשפ"ו–2026 נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר משה גפני מוזמנים: טל ישראלי – אגף התקציבים, משרד האוצר נדב בושביץ – רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר אורית שרייבר – סגנית היועץ המשפטי, רשות לניירות ערך אור שטרנברג – עו"ד, מחלקת הייעוץ המשפטי, רשות לניירות ערך גיא אלמאסי – ראש צוות פיננסים, רשות לניירות ערך יערה ברקול – מנהלת איגוד, איגוד חברות האשראי אלון סגינהור – מנהל רגולציה, קבוצת ישראכרט איילון בנימין – אחראי תחום הסברה ופרויקטים מיוחדים בפיקוח על הבנקים, בנק ישראל עינת גרינפלד – מנהלת קשרי ממשל, בנק ישראל ליעד ברזילי – סמנכ"לית הרגולציה, קבוצת MAX ייעוץ משפטי: שלומית ארליך סגנית מנהל הוועדה: ליאת קרפטי רישום פרלמנטרי: אלון דמלה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו ניירות ערך (תיקון התוספת השלישית א'1 לחוק), התשפ"ו–2026 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו בהצעת צו ניירות ערך (תיקון התוספת השלישית א'1 לחוק), התשפ"ו–2026. כן, מי מביא את זה? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> משרד האוצר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שנייה. את זה סיימת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. את סלייס סיימתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה משרד האוצר, לא רשות ניירות ערך? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> זה משרד האוצר. אנחנו הבאנו את התיקון לחוק הזה. אנחנו הגשנו את הצעת החוק, את התיקון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> טיוטת הצעה. זה לא הצעת החוק. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> כן. כמובן בהתייעצות עם רשות ניירות ערך. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> תסבירי לנו, לפשוטי העם, על מה מדובר. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> נדב יציג את ההצעה. << דובר >> נדב בושביץ: << דובר >> אני אסביר. שמי נדב, אגף התקציבים. ההצעה מבקשת לתקן איזושהי לקונה טכנית בחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע. אתה מאגף התקציבים. אתם אומרים שאתם הגשתם, כלומר האוצר. יש פה מישהו מהלשכה המשפטית של האוצר? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> הלשכה המשפטית שלנו לא יכלה להגיע היום, והם ביקשו את עזרת רשות ניירות ערך, שהם גם יותר בקיאים בנושא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הלשכה המשפטית לא הגיעה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז רשות ניירות ערך הם יותר בקיאים. אבל אתם בעצם מביאים את הצו. הלשכה שלכם לא נמצאת. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> זה כמובן בהתייעצות ובשיח שוטף עם רשות ניירות ערך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הלשכה המשפטית לא הגיעה היום? למה? היא בפריימריז? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> הלשכה המשפטית שלנו נעזרה בלשכה המשפטית של רשות ניירות ערך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה הרשות לא מביאה את זה? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> כן, זה בהסכמה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה הרשות לניירות ערך לא מביאה את זה? הרי היא צריכה לטפל בזה. << דובר >> אורית שרייבר << דובר >> יש תיקונים ששר האוצר מוסמך לעשות ביוזמה שלו, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, או שלעיתים היוזמה היא של הרשות, וכמובן שהשר הוא זה שמגיש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה זה המקרה שזה בהתייעצות? << דובר >> אורית שרייבר << דובר >> פשוט זאת לא הצעה שאנחנו יזמנו והצענו אותה. אבל אנחנו תומכים בה, ומבחינתנו אפשר להתקדם איתה. זו באמת איזושהי טעות שהייתה, שעוד מעט נדב יסביר, טעות שהייתה בחוק, שאנחנו בעד לתקן אותה. אבל זה באמת לא נעשה ביוזמתנו בראשית הדרך, ולכן זה בהתייעצות איתנו. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> המוטיבציה העיקרית היא תחרותית. היא כדי להגביר את התחרות באשראי הצרכני, באשראי שנותנים לציבור. לכן לנו זה מאוד מאוד קריטי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל למה הרשות לא מביאה את זה? הרי זה דבר שהיא תצטרך לטפל בו בהמשך, אחרי האישור הזה. למה אתם? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> אנחנו בשיתוף פעולה מלא. זה בעצם מגיע ביחד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה בסדר. אני יודע שאצלכם זה הכול אהבה, אחווה, שלום ורעות. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> גם החקיקות של הרשות לניירות ערך הן חקיקות של שר האוצר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אני שואל למה הרשות לא מביאה את זה. << דובר >> אורית שרייבר << דובר >> זה טכני. הדרך לתקן את הצו היא בשתי דרכים. בכל מקרה, זה בסמכות שר האוצר. אחד זה ביוזמת הרשות; השני זה בהתייעצות עם הרשות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי. אני גם יודע את זה. אבל אני שואל למה. << דובר >> אורית שרייבר << דובר >> פה זה טכנית. זה היה בהתייעצות עם הרשות, כי לא אנחנו אלה שראינו את זה, עלינו על זה, יזמנו את זה, פנינו לאוצר כדי לקדם את זה. זה נעשה בהתייעצות איתנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> נדב בושביץ: << דובר >> אז ההצעה מבקשת לתקן לקונה טכנית בחוק, כמו שאורית הזכירה, בעצם לאפשר גם לחברות כרטיסי האשראי - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התיקון הוא טכני. השינוי הוא שינוי מהותי. הוא לא שינוי טכני. << דובר >> נדב בושביץ: << דובר >> השינוי הוא שינוי מהותי שמאפשר לחברות כרטיסי האשראי לגייס אגרות חוב מותנות המרה. זה איזשהו מכשיר הוני, אם תרצו תכף אפרט עליו קצת יותר. היום החוק מתיר שימוש והנפקה באגרות חוב האלה לתאגידים בנקאיים וחברות ביטוח וחברות בנות של אותן חברות. אלו גופים שנתונים לפיקוח יציבותי, והמטרה שלנו היא בעצם לאפשר את זה גם לחברות כרטיסי אשראי, שהן גם מוגדרות בחוק כנותנות שירותי תשלום תחת פיקוח יציבותי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> על מי זה צפוי להשפיע? << דובר >> נדב בושביץ: << דובר >> זה צפוי קודם כול לאפשר לחברות כרטיסי האשראי להגדיל את היצע האשראי שהן יכולות לתת לציבור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. כמובן שזה ישפיע על חברות כרטיסי אשראי. השאלה היא מהצד השני. איך זה משפיע על הציבור? << דובר >> נדב בושביץ: << דובר >> זה מאפשר, שוב אני חוזר, לחברות כרטיסי אשראי להגדיל את היצע האשראי שהן יכולות לתת לציבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה - - - להגדיל את היצע אשראי? << דובר >> נדב בושביץ: << דובר >> למעשה, אותו סוג של אג"ח, אג"ח מותנה המרה או אג"ח קוקו (CoCo), כמו שקוראים לו בשוק הפיננסי, הוא אג"ח שאפשר לספור אותו בהון העצמי לצרכים חשבונאיים, וככה לאפשר לאותן חברות לעמוד בדרישות הרגולטוריות של יחסי הון, ובעצם בכך הן יכולות להרחיב את היצע האשראי שהן נותנות ללקוחות. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אתה בעצם מגדיל את הסיכון. זה בעצם מה שאתה עושה. << דובר >> נדב בושביץ: << דובר >> הסיכון על מי, סליחה? << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> סיכון עלינו שנצטרך אחר כך לממן את כל העניינים האלה של אג"ח שאפשר לראות אותו - - - << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> מי זה "עלינו"? << דובר >> נדב בושביץ: << דובר >> אז צריך להגיד שני דברים. קודם כול, זה מכשיר שכבר קיים בחוק וכבר נסחר בבורסה. וזה לא איזשהו משהו חדש שאנחנו מביאים, איזושהי יוזמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי סוחר בו? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> אני רגע אחדד. לא מדובר בהגברת של הסיכון. בסוף מה שאנחנו עושים פה – זה כבר מכשיר שקיים, שחברות ביטוח ובנקים כבר היום מנפיקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. אבל חברות הביטוח והבנקים הם לא בדיוק כמו חברות האשראי. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> הם נמצאים תחת אותו משטר יציבותי. גם חברות כרטיסי האשראי מפוקחות. הן נותני שירותי תשלום יציבותיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל הן בדרך כלל חברות יציבות יותר, לא? << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> אנחנו בעצם נותנים את זה רק לנותני שירותי תשלום יציבותיים, שחל עליהם משטר פיקוח רגולטורי יציבותי, שדורש מהם עמידה בהלימות הון ובדרישות יציבותיות כמו שיש בכל העולם. יש פה גם נציג מבנק ישראל שיכול להרחיב על זה, מהפיקוח על הבנקים, סליחה. בעצם המכשיר הזה ניתן רק לחברות שחל עליהן המשטר הזה מתוך אמירה ברורה של הפיקוח הרגולטורי שאנחנו מחילים עליהן פיקוח מחמיר מאוד. לכן אנחנו מאפשרים להן להשתמש במכשיר הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב. << דובר >> נדב בושביץ: << דובר >> אם יורשה לי להוסיף, גם כל התנאים שחלים על התניית ההמרה מוזכרים באיגרת החוב. זה מגולם בדרך כלל במחירי האג"ח, וזה משהו שקוף באופן מלא לציבור המשקיעים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה זה לא נכנס במקור? << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> יש הבדל בין ציבור המשקיעים לבין ציבור העובדים שמשלם מיסים? - - - שלוקחים כסף ממיסים שלו כדי לממן כל מיני מנגנונים שמטפלים בכשלים של המדינה בפיקוח של כל מיני עניינים. נניח, סלייס. נניח, סתם, משום מקום, נניח. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה חשבתי שאתה מדבר על סלייס? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> אני לא מבינה את השאלה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אני לא יודע. ככה במקרה יצא. כן, תמשיך, בבקשה. << דובר >> נדב בושביץ: << דובר >> למעשה, אלו הם הדברים. אנחנו כן צופים שהאישור של ההצעה הזאת בסופו של דבר יביא גם להגברת התחרותיות. כיום המערכת הבנקאית מממנת את החלק הגדול משוק האשראי הצרכני ומחברות כרטיסי האשראי. והתיקון הזה יאפשר בעצם לחברות כרטיסי האשראי לצמצם את התלות במערכת הבנקאית. אז כמו שאמרתי, יש פה שני צירים שבהם זה יעזור: אחד, זה יגדיל את היצע האשראי שהן - - - << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> האם זה לא נכון שחברות כרטיסי האשראי קשורות לבנקים באיזושהי צורה? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> חברות כרטיסי האשראי הופרדו. שתיים מתוך שלוש חברות כרטיסי אשראי הופרדו במסגרת ועדת שטרום. ובמסגרת ועדה נוספת שקיימנו מתוקף ועדת שטרום, הפרדנו גם את החברה השלישית, את "כאל", והיא נמצאת כרגע בתהליכי מכירה. מרגע ההפרדה, התלות של חברות כרטיסי האשראי במערכת הבנקאית היא בעיקר במימון ובהנפקה, בהסכמי ההנפקה של כרטיסי האשראי. ודווקא החקיקה הזאת היא מאפשרת עוד יותר ניתוק של התלות שלהן במערכת הבנקאית, כי הן יוכלו בעצם להנפיק אג"ח שישמש ככרית הון לפי דרישות הרגולטור. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> את בעד החקיקה? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> חד-משמעית. זו חקיקה תחרותית ממעלה ראשונה שצפויה להשפיע על הכיס של כולנו, של הציבור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה כשנעשה הצעד הזה של הפרדת כרטיסי האשראי מהתאגידים הבנקאיים, אז לא הובא התיקון הזה? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> זאת שאלה טובה שאנחנו ניסינו להתחקות אחריה. כנראה מקורה בטעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא שואלת שאלות טובות, אני חושב. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> זו כנראה לקונה, שפשוט לא תיקנו את זה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> עוד שאלות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. אבל תוך כדי יהיו שאלות נוספות. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> כן, מאיפה אתם? מישהו רוצה להתייחס פה מהאנשים הנוספים יש כאן? << דובר >> ליעד ברזילי: << דובר >> כן. שמי ליעד ברזילאי ממקס, לשעבר לאומי קארד. היא הופרדה מבנק לאומי. אני רק אדגיש שאנחנו מפוקחים יציבותית בדיוק כמו בנק בפיקוח על הבנקים. אותן הוראות אחד לאחד. התיקון הוא כן טכני ופחות מהותי, כי לפני ההפרדה היה מותר לנו, ויש לנו גם היום אג"ח קוקו. פשוט שכחו להוסיף את השם החדש שיש לנו, שזה נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית. זה השם החדש. הוא פשוט לא נכלל בתיקון הצו. אנחנו, מקס, גילינו את זה כחלק מהדיאלוג שלנו עם הרשות לניירות ערך במעבר שלנו להיות חברה מדווחת. זה הובא לתשומת ליבנו. זו פשוט לקונה. הוא נפל בין הכיסאות. ממש טכני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה בסדר? הם מסכימים? << דובר >> ליעד ברזילי: << דובר >> מי זה "הם"? רשות ניירות ערך? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. << אורח >> ליעד ברזילי: << אורח >> הם כאן. שלום. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כן, כן. אנחנו מסכימים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, נו. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> כן, בבקשה. << דובר >> איילון בנימין: << דובר >> שמי איילון בנימין, הפיקוח על הבנקים. אנחנו גם תומכים בתיקון של הצו. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> כן, בבקשה. אז נקריא? מי מקריא? << דובר >> אור שטרנברג: << דובר >> אני יכול להקריא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> שמי אור, רשות לניירות ערך. טיוטת צו ניירות ערך (תיקון התוספת השלישית א'1 לחוק), התשפ"ו–2026 בתוקף סמכותי לפי סעיף 35ט1(ז) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה הסעיף שמדבר על סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות. << דובר >> אור שטרנברג: << דובר >> - - (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור: תיקון התוספת השלישית א'1 לחוק 1. בתוספת השלישית א'1 לחוק – (1) בפרט 1, טור ב'- << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך להיות "בטור ב'". << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> (1) אחרי "מבטח" יבוא ",בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז יש גם פה תיקונים טכניים. הפסיק צריך להיות אחרי "המבטח", ולא לפני "בעל הרישיון". אנחנו נתקן את זה לפני שזה יועבר הלאה לנסחות. << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> (2) אחרי "המבטח" יבוא " או בעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז גם כאן, כדי לא ליצור כפילות במילה "או" בתוך המשפט, צריך יהיה לתקן כך שיהיה במקום "או המבטח", יבוא "המבטח או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". תסביר את החלק הזה של התוספת. << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> החלק הזה מדבר על טור ב', שהם סוגי המנפיקים שיכולים להנפיק תעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני. לפי מה שנאמר פה, זה למשל סוגי אג"ח קוקו. והתיקון הזה יאפשר לגופים האלה, לרבות נותן שירותי תשלום יציבותי, להנפיק את המכשירים הללו. אני יכול להמשיך? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> (2) בפרט 2, טור ב'- (1) אחרי "מבטח" יבוא "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; אני מניח שגם פה יש תיקונים דומים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. צריך להתאים "בטור ב'" אחר כך בהמשך. << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> (2) אחרי "המבטח" יבוא " או בעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם כאן במקום "או המבטח" יבוא "המבטח או בעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> נכון. אז בעצם אנחנו מוסיפים את ההגדרה: (3) לפני ההגדרה ""מבטח", "הממונה", ו"המפקח על הבנקים"" יבוא: ""בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) התשמ"א–1981"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר את החלק הזה של התוספת. << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> זה הסוג השני של תעודות התחייבות שאינן מהוות מכשיר הוני. וגם כאן, כמו תאגיד בנקאי ומבטח, אנחנו עושים את יישור הקו גם לגבי בעלי רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי. ובמקרה הזה, אותן תעודות התחייבות מוחרגות רק מסעיף קטן (א)(1) של סעיף 35ט1 לחוק ניירות ערך, שמדבר על העילה, אני אקרא את זה בצורה מדויקת, של "חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה". בעצם לגבי העמדה לפירעון מיידי את הסכום לפי האיגרת על ידי הנאמן והמחזיקים. רק מן העילה הזאת, וזאת מתוך הכרה בכך שהגופים האלה כפופים לפיקוח הדוק ומתוך רצון למנוע פגיעה ביציבות בתקופות רגישות כאלה שעליה מדברת אותה עילה. אני מזכיר שוב ומדגיש, מדובר באיזושהי החרגה שקיימת כיום גם לגבי הבנקים וגם לגבי חברות הביטוח, ובשגגה היא לא נוספה גם לגבי נותני שירותי התשלום היציבותיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע. << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> יש את התיקון למכשיר הוני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מכשיר הוני? << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז חכה, לפני התיקון של מכשיר הוני. בהגדרה של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, בעצם רישיון נותן שירות תשלום יציבותי ניתן לנותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית, שבהתאם לחוק הבנקאות מוגד כתאגיד עזר שעוסק במתן שירותי תשלום, תאגיד שאינו תאגיד עזר שמתקיימים בו התנאים המנויים בסעיף 36יב ובכפוף להוראות סעיף 36יג, או גוף שמתקיימים בו התנאים שקבע שר האוצר לפי סעיף 36יא. אז האם אנחנו בעצם מאפיינים פה רק את חברות כרטיסי האשראי או שיש פה גופים נוספים שעשויים להיכנס דרך התיקון הזה? << דובר >> אור שטרנברג: << דובר >> רגע. בנק ישראל גם יכול להתייחס לזה. אבל, להבנתי, קיימים פה רק חברות כרטיסי אשראי כרגע. זאת הקבוצה. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> זו קבוצה מצומצמת של שירותי תשלום יציבותי. לא מדובר בכל נותני שירותי התשלום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מיהם תאגידי העזר? << דובר >> אורית שרייבר << דובר >> לפי ההגדרה, זה תאגיד עזר שעוסק בתשלומים, רק בתשלומים. והכוונה היא היום לחברות כרטיסי אשראי שעדיין לא הופרדו, והן עדיין לא נותן שירות יציבותי. ברגע שהן יהפכו להיות כאלה, אז הן בעצם ייכנסו לסעיף קטן (ב) בהגדרה. ולמעשה, יש לנו את הפתח של סעיף קטן (ג), ששם שר האוצר יכול לקבוע אחרים. אבל אז הן ממילא יהפכו להיות לפי (ב). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם שר האוצר קבע עד היום אחרת? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> מה זה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם שר האוצר קבע עד היום אחרת? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> לא. לא, לא. זו הגדרה יחסית חדשה. זו הגדרה שנקבעה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, שם חדש שחברות כרטיסי האשראי קיבלו. כל ההגדרה הזאת בעצם נועדה לתת מענה לזה שהיו חברות במצבים שונים. אבל כולן מתייחסות לאותה קבוצה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עכשיו, התיקון הזה מבחינתכם יחול באופן מיידי? << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך הוא משפיע כשהוא חל באופן מיידי או שאין לזה השפעה? << דובר >> אור שטרנברג: << דובר >> אפשרות להנפיק את המכשירים האלה. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> כלומר, זה יחול ברגע שאחת מחברות כרטיסי אשראי תנפיק אג"ח קוקו. << דובר >> ליעד ברזילי: << דובר >> יש לנו כבר היום אג"ח קוקו. הם פשוט לא יכולים להירשם למסחר. הם לא סחירים. זה ההבדל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. אתם רוצים לתקן גם את ההגדרה של מכשיר הוני? << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז תגידו מה אתם מבקשים. << דובר >> אור שטרנברג: << דובר >> אז בהגדרה מכשיר הוני - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מכשיר הוני מוגדר היום כמכשיר הון מורכב או כתב התחייבות נדחה שלפי תנאיו ניתן לכלול את כולו או חלקו בהון של תאגיד בנקאי או של מבטח. כלומר, אין פה את ההתייחסות. << דובר >> אור שטרנברג: << דובר >> כן. אז זה גם טעות טכנית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תגיד איזה תיקון אתם רוצים להכניס. << דובר >> אור שטרנברג: << דובר >> אז אחרי "תאגיד בנקאי" יבוא "של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז גם פה נעשה בהתאמת תיקון, כך שלא יופיע פעמיים. << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> בהחלט. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> או זה יהיה "תאגיד בנקאי" של תאגיד בנקאי, של מבטח, או של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי. << דובר >> אור שטרנברג: << דובר >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה מבקש להצביע על זה? בגלל שאני רואה שסמוטריץ' חתום. אני לא רוצה להצביע בשבילו. אבל אני אצביע בשבילך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני מעריך את זה מאוד, הרב גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הדיבורים שלו לאחרונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק לאחרונה? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לאחרונה בכלל זה נהיה הפקרות. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> תקופת בחירות, אתה יודע. טוב, אפשר להצביע? גברתי? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן? איך זה נקרא, אמרנו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> טיוטת צו ניירות ערך (תיקון התוספת השלישית א'1 לחוק), התשפ"ו–2026. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אוקיי. אנחנו פה אחד, הרב גפני? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה אחד. הצבעה אושרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני הצבעתי איתך. אני לא הצבעתי בעד סמוטריץ'. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> So noted. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע מה הוא אמר על הציבור החרדי? אני אומר שהוא אומר לי שהציבור החרדי הוא הכי טוב. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> תודה רבה. הישיבה זו נעולה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לכם. << דובר >> אורית שרייבר << דובר >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:28. << סיום >>