פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 02/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 209 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, י"ז בסיון התשפ"ו (02 ביוני 2026), שעה 10:45 סדר היום: << נושא >> הצגת עיקרי תוכנית החומש של מינהלת תנופה לשיקום הצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: לי את כהן – אסטרטגיה, מינהלת תנופה לצפון, משרד ראש הממשלה אלקנה אהרן ריקלין – רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר אוסאמה קנבר – מנהל אגף פרויקטים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יוחנן שבדרון – גורם מקצועי, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יאיר וולף – מנהל אגף בכיר פיתוח התיישבות, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות יעל ענטר רוסט – מנהלת אגף תכנון, משרד הכלכלה והתעשייה נסי אנגל כץ – ראש מינהל קו העימות, משרד הבינוי והשיכון אליעזר חביב – ראש אגף תכנון, המשרד לביטחון לאומי איציק אסולין – ק. מדור התעצמות טכנולוגית מ"י, המשרד לביטחון לאומי עדי סיסו יורן – מנהלת אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, אגף בכיר תקציבים אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העלייה והקליטה מיכל ארד – ס. מנהל מחוז חיפה והצפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי מיכל לרר – ממ"מ – מרכז המחקר והמידע, הכנסת איילת סלע יונגרמן – מנהלת קשרי ממשלה, המחלקה הפוליטית, התנועה הקיבוצית בתאל טגן – פעילה, תנועת המילואימניקים משתתפים באמצעים מקוונים: לי אור אבינועם – יועץ בכיר למנכ״ל, משרד הבריאות ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: נדב קן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצגת עיקרי תוכנית החומש של מינהלת תנופה לשיקום הצפון << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום 2 ביוני 2026, י"ז בסיוון התשפ"ו. הנושא שלנו: הצגת עיקרי תוכנית החומש של מינהלת מפעל שיקום הצפון. הדיון הזה נדחה כמה וכמה פעמים לבקשת המינהלת, ובכל פעם נדחתה ישיבת הממשלה. היום אנחנו לא הסכמנו לדחות, כנראה גם השאירו את ישיבת הממשלה, ואני מבין שהתוכנית אמורה להיות מאושרת היום. קודם כול, הבנתי שראשי הרשויות לא הוזמנו לישיבת הממשלה הזאת, והם גם לא כל כך יודעים מה יש או אין בתוכנית. לפני שאנחנו נגיד מה אנחנו חושבים, אני חושב שנכון שתציגו את עיקרי התוכנית, מינהלת תנופה. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> בוקר טוב, אני סמנכ"לית אסטרטגיה בתנופה. מה שחשוב להגיד כשמדברים על התוכנית, אנחנו כבר שנה וחצי בתור מינהלת תנופה מקבלים החלטות ממשלה רלוונטיות, אם זה בעולם השיקום ואם זה בעולם הפיתוח, כש-40% מהכסף נשאר להחלטה שאמורה לעלות היום. היקף ההחלטה היום יהיה 5.6 מיליארד שקלים – וזאת החלטה שסוגרת מעגל החלטות בהיקף של כ-15 מיליון עם המצ'ינג המשרדי, שהגיעו לצפון למגוון רחב של תחומים. כדי לסקור אותם אני רוצה לעבוד עם דף פתוח כדי שנהיה מדויקים. אעבור טיפה אחורה בזמן ואחזור להחלטה שאמורה לעלות היום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אל תציגי לנו את התוכניות שהיו. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> לא, אני לא מציגה שום תוכנית, רק עושה רצף של המענים כדי שזה לא יהיה מנותק מקונטקסט. למי שלא יודע, אני גרה במצפה הילה שבמעלה יוסף. אני גם הלקוחה של ההחלטה, ולכן כשעודד ראה אותנו יוצאים אתמול ב-03:00, זה כי היה חשוב לנו לגמור עם הסאגה ולהבטיח שאנחנו חוזרים לצפון עם החלטה, סוף-סוף. התחלנו לעבוד במאי 2024, הרבה זמן אחרי תחילת המלחמה. במאי 2024 קיבלנו מיליארד שקלים שהלכו ברובם לשיקום. אחר כך קיבלנו החלטה על 1.7 מיליארד שקלים למענקי שיבה לכל החוזרים הביתה. נתנו חמצן לאוניברסיטת תל-חי כדי שנוכל למשוך את תהליך ההקמה שלה וההכרזה שלה כאוניברסיטה כשהיא עומדת על הרגליים, וכשהיא עושה צעדים מכינים. ההסכם עם מכון מיגל היה תנאי להקמת האוניברסיטה, ואנחנו שמנו את הכסף כדי להבטיח שזה יקרה. שמנו עוד כסף בחינוך בלתי פורמלי ובחיזוק המרקם החברתי, ועוד מיליארד שקלים ביישובים צמודי גדר בסבסוד פיתוח, במחסניות קליטה ובתהליכים של רכזי שיווק ואחרים. אחר כך קיבלנו החלטה על כ-600 מיליון שקלים בכלכלה וחדשנות כדי להבטיח איזשהו מתן מענה ראשוני לעסקים במרחב. כל הכספים האלה הם כמובן מעבר למה שהם קיבלו ממס רכוש וממקורות אחרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה המענה הראשוני שניתן לעסקים? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> 600 מיליון שקלים ביולי 2025. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה הם? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> היה שם מגוון של השקעות הון, משיכת חברות, סבסוד שכר גבוה והכשרות מקצועיות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה מזה נוצל? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> הכול. ממש 100% ניצול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכול דרך משרד הכלכלה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כן, הכול דרך משרד הכלכלה. היה שם עוד קצת כסף לנגב גליל, קצת כסף לחדשנות, אבל עיקר הכסף היה כלכלה, 100% ניצול. יעל יושבת כאן, אפשר לשמוע את זה גם מהם. ידענו גם להסיט כספים בזמן כדי להבטיח ניצול מלא. קיבלנו החלטה 2026-2025 בכלכלה, עכשיו אנחנו בהמשך עבודה עם משרד הכלכלה ל-2026, והם גם בהחלטה רב-שנתית ל-2030-2027. השקענו כסף, כמובן, בשיקום תשתיות ציבוריות. הכול מעבר למס רכוש, כדי להבטיח שהיישובים שחוזרים אליהם נראים קצת יותר טוב מהיישובים שעזבנו, ולא רק בעקבות המלחמה. אחר כך הייתה החלטת חינוך על 1.4 מיליארד שקלים לחמש שנים כדי לייצר מצב שיש לנו תוכניות חינוכיות שלא היו לנו קודם. כל מי שגר בצפון יודע שזה סופר קריטי גם להבטיח מצוינות, גם להבטיח מגמות ולהבטיח השקעה במגוון רחב של תחומים. עשינו החלטה מצוינת לסבסוד מעונות יום. כל מי שגר במרחב שלנו מקבל מעונות יום כמעט בחינם, והורים יודעים שזו הוצאה של משכנתה. אחר כך חיזקנו את מחלקות הרווחה. הבנו שהחלטה רב-שנתית לוקחת זמן. כולנו היינו פה, וידענו שאם אנחנו עוצרים את המענים למחלקות הרווחה, יפטרו עובדים סוציאליים, וגם ככה יש מחסור מטורף בעובדים בצפון. עשינו מימון ביניים כדי להבטיח את זה. אחר כך הייתה החלטת ממשלה על חקלאות, מים והגנת הסביבה בהיקף של מיליארד שקלים, כי אנחנו מבינים שחקלאות היא נכס מרכזי בצפון, ומים זה מוצר יקר שאנחנו צריכים לעזור ולהבטיח את קיומו אצלנו. בפברואר 2026 קיבלנו סוף-סוף את ההחלטה על הקמת אוניברסיטת תל-חי, עם תקציב של כ-600 מיליון שקלים שמבטיח שתהיה אקדמיה בגליל. לצערנו, אחוז האקדמאים שנשאר לגור בגליל יחסית נמוך, לכן הבנו שחייבים לייצר נגישות גבוהה יותר להשכלה גבוהה. זה בא לידי ביטוי גם בהחלטת ההמשך. בנוסף, הבנו שצמודי הגדר לאור המלחמה הלא מסתיימת צריכים חיזוקים נוספים, וקיבלנו החלטה על 400 מיליון שקלים למענים לצמודי גדר. כל זה היה עד היום סך הכול 7.5 מיליארד שקלים, לפני מצ'ינג של משרדים. ההחלטה שעולה היום משלימה את המענים הנדרשים. אם אנחנו מסתכלים על כלכלה וחדשנות, אחרי שתי החלטות שכבר היו בכלכלה וחדשנות יהיו היום החלטות בהיקף של כ-600 מיליון שקלים בעולמות הכלכלה והחדשנות. כסף למחלקות הרווחה, לבינוי, לעובדים סוציאליים וגם לתוכניות אזוריות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, בואי נעבור מסודר. עכשיו תוכנית החומש? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> עכשיו תוכנית החומש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 600 מיליון שקלים כלכלה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כן, כלכלה וחדשנות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לחמש שנים? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כלכלה זה מ-2027, חדשנות זה גם קצת ב-2027. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מ-2027 חמש שנים קדימה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> מ-2027 עד 2030. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סדר גודל של 150 מיליון שקלים בשנה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> בעיקרון כן על כלל המשרדים, כי חלק זה בפריסה קצת שונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מדבר עכשיו על כלכלה, 600 מיליון? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> זה כלכלה, חדשנות ומיזמים משותפים, בסך הכול 600 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תפרקי לי את ה-600 האלה. כמה כלכלה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כלכלה כ-150, חדשנות 300, מיזמים משותפים עוד כ-70. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זה מיזמים משותפים? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אלו תוכניות משותפות עם המגזר העסקי כדי להבטיח הכפלה של הכסף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דרך כלכלה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> זה לא יהיה דרך כלכלה, זה יהיה דרך מינהלת תנופה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דרך המינהלה באופן ישיר? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כן, יחד עם מטה התיאום. יכול להיות שנרצה לעבוד עם משרדים, אבל לא סגרנו את זה היום. בהחלטה יהיה כתוב: משרדים רלוונטיים לצורך. כשבא מעסיק שרוצה להקים חברת הייטק במרחב שלנו, אנחנו כנראה נלך לרשות החדשנות, ואם בא מישהו שמגיע מתעשייה אחרת, כנראה דרך משרד הכלכלה ואחרים. הרעיון במיזמים המשותפים זה לייצר הכפלה של כסף. בכל מקום שיכולנו, שמנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כל התקציב הזה הוא ל-0 עד 9? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כל התקציב הוא ל-0 עד 9, המכונה 9-0. יש לנו שבעה יישובים שהם מחוץ לקו 9-0. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי, זה 600. מה עוד יש לנו? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> יש ביטחון לאומי עם כ-200 מיליון, הקמה של נקודות כיבוי אש, נקודות משטרה. יש רווחה בסכום נאות, ואנחנו משקיעים הרבה מאוד בעולמות של צמיחה דמוגרפית. אם עד ההחלטה זה היה אמור להיות מותנה בתמריצים, הבנו שלאור המלחמה ולאור שלוש השנים הקשות כל כך שהיו במרחב, לתת כסף כנגד הבאה של 100,000 תושבים או 25,000 יחידות דיור, זה משהו שהדעת לא יכולה להחזיק. לכן, בתיאום עם משרד האוצר, המרנו את הכסף הזה לכסף שיגיע לרשויות ללא תלות בתמריצים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה התקציב לשוטף? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> זה לא לשוטף, זה לתוכנית עבודה. חוץ מזה יש תקציב לשוטף. בהחלטה הזו נתנו הרבה מאוד כסף לרשויות – יושב פה אלקנה ממשרד האוצר – כדי להבטיח פיתוח ושוטף. אנחנו מבינים שיש אנשים שנשארו לגור במרחב ויש אנשים שחזרו. כדי למשוך אנשים חדשים אנחנו צריכים קודם כול לחזק את המצב הקיים, להבטיח שאנשים רואים שמשהו השתנה במרחב ושהמדינה באמת רואה אותם. זה למעלה ממיליארד שקלים שהולכים לרשויות כנגד תוכניות עבודה, לא מותנים בתהליכי צמיחה דמוגרפית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זו הצמיחה הדמוגרפית? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> בתחילת הדרך, מיליארד השקלים היו אמורים להיות כנגד צמיחה דמוגרפית. היית בא בסוף שנה למעלה יוסף, בודקים כמה יחידות דיור שיווקת וכנגד זה היית מקבל כסף. כשהבנו שזה עלול לגרום לזה שחלק גדול מהכסף לא יוצע, כי הסיכוי לשווק כל כך הרבה יחידות בשנים האלה שלאחר המלחמה הוא נמוך, בעצה אחת שינינו את זה והקצינו את הכסף לתוכניות פיתוח לרשויות, בלי קשר לכמות השיווקים שהן יעשו, אבל עם עידוד. כן חשוב לנו שהאזור יצמח, אנחנו פחות מ-250,000 תושבים שמחזיקים את קו הגבול. כשאנשים מדברים על הצבא שחסר, גם אנחנו חסרים אנשים שיחזיקו את הקו. אנחנו מבינים שאם לא נשקיע בבית החולים נהריה, ולא נשקיע בתשתיות בריאות בקהילה, ולא נשקיע בביטחון פנים ולא ברווחה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו צמיחה דמוגרפית שלרשויות מקומיות הפך למיליארד שקלים? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה עוד יש? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> יש כמובן תקציב שוטף. כל הצמיחה הדמוגרפית, כל הכסף שמגיע לרשויות, מתחלק לארבעה סעיפים. אחד מהם זה הצמיחה הדמוגרפית הקלאסית – תקציבי הפיתוח, השני זה תקציבי השוטף, השלישי זה סלים יישוביים ורשותיים למועצות. בסוף זה צריך להיות מאושר בממשלה היום, אבל זה סדר גודל שכמעט נושק ל-2 מיליארד בתקווה שהכול יאושר במגוון כלים. אותו דבר בעולמות של צמיחה דמוגרפית קלה, לחזק את מרכזי הערים, לייצר מצב שאנשים יוצאים בערים שלהם ויש להם פאבים ומסעדות ומקום לשבת, גם שם שמנו כסף. כל העולם של צמיחה דמוגרפית נכנס להרבה מאוד תחומים, כ-2 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי, מה עוד יש לנו? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> יש לנו בריאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה זה לבריאות? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כ-700 מיליון שקלים לבריאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה יהיה בבריאות? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> הרבה מאוד כסף לבית חולים נהריה כדי לעשות איתו מעבר, שלב נוסף במדרגה שאנחנו מנסים כבר הרבה שנים לעשות, להפוך אותו לבית חולים מרכזי במרחב שלנו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מרכז רפואי על? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> הוא עדיין לא יהיה על. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף מתוך ה-700 הולך אליו? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כ-250. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ומה עם שאר הכסף? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> שאר הכסף הולך לנקודות הזנק, לבריאות בקהילה, למרפאות מרחביות, למרפאות אזוריות, לכל דבר שיכול לאפשר נגישות לרפואה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש פה מישהו ממשרד הבריאות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בזום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בזום? אני תכף אבקש פירוט. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אני מניחה שיהיה יותר קל לתת פירוט אחרי שההחלטה תעבור. אתה יודע כמוני שיש לנו עוד כמה שעות, שיכולים להיות בהן שינויים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם מעבירים דרך אשכולות או דרך משהו - - - << אורח >> לי את כהן: << אורח >> חלק מהכסף יעבור דרך אשכולות, חלק מהכסף יעבור דרך הרשויות וחלק משרד הבריאות מפעיל. בכל החלטה יש מגוון רחב מאוד של כלים שבאמצעותם אפשר להפעיל את התוכניות השונות. חלק בביצוע עצמי של המינהלת, הכול לפי העניין. הכסף האחרון זה הכסף של התחדשות עירונית. כולנו מבינים שקריית שמונה לא יכולה להישאר כמו שהיא הייתה. יחד עם הרשות להתחדשות אנחנו מנסים ליצור איזשהו מודל חדש שיבטיח שינוי של מרכז העיר בקריית שמונה ושל ערים נוספות. כסף לתיירות כמובן, לא אמרתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף לתיירות? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> גם כמה מאות מיליוני שקלים. בסוף חילקנו בלקים ראויים, לדעתי, של כסף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מנסה להבין את הרציונל ולא הצלחתי להבין. לכל דבר צריך, ונניח שהחלטתם על 500 מיליון שקלים לתיירות? 600? 700? כמה בערך? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> פחות, 400. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 400 מיליון שקלים לחמש שנים? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, למשרד התיירות יש עכשיו 80 מיליון שקלים בשנה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> לא, זה עובד קצת אחרת. כל התוכניות נבנו עם המשרדים, לא בנינו שום דבר לבד. ישבנו עם משרד התיירות, הבנו מה יכולים להיות המנופים והמנועים המשמעותיים לעידוד תיירות במרחב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קודם כול, אני מתרגש - - - << אורח >> לי את כהן: << אורח >> שישבנו עם המשרדים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, שמשרד התיירות בכלל ישב איתכם, כי איתנו הוא לא יושב. לפה הוא לא מגיע ולרשויות המקומיות הוא לא הגיע. זה כבר הישג. אשמח לשמוע אם מישהו יוכל להציג לי מה משרד התיירות הולך לעשות עם 400 מיליון שקלים בחמש שנים. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> עיקר הכסף הולך לפיתוח תשתיות, שזה אומר קו החוף בנהריה, מעגנה, אכסון מלונאי, דברים שיכולים לייצר מצב שכשיבוא יזם וירצה לפתוח איזושהי אטרקציה במרחב שלנו, המרחב ייראה יותר טוב. שמנו את מרבית הכסף בתשתיות מתוך הבנה שבסוף זה מה שמביא. כי כשיזם רוצה לפתוח משהו, הוא רוצה לפתוח אותו באזור - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תיירות כפרית? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אילו תשתיות? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> תיירות כפרית, פרסמנו תיירות חקלאית בהחלטה קודמת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אילו תשתיות חוץ מהטיילת בנהריה? אגב, זה תקציב שאני מכיר אותו מלפני כן. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> זו השלמה, זה לא מלפני כן. זה כסף חדש נוסף שנלחמו עליו הרבה זמן כדי שהוא יקרה. אנחנו יודעים שהרבה פעמים יש החלטות ממשלה שלא מתוקצבות, וההחלטה שלנו אפשרה הרבה מאוד חלומות שהיו במרחב. בתור אחת שעבדה שם הרבה שנים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש נציג של משרד התיירות פה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> בהסכמה מלאה עם אג"ת, הגענו לתוצר יפה בתיירות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו מקיימים ישיבה כדי לקבל מידע מהממשלה. מצד אחד יש משרדי ממשלה שמחליטים שהם לא באים, ומחרימים את הכנסת. לפחות אולי מכם נצליח להבין מה הולכים לעשות בתיירות, כמה כסף הולך לטיילת בנהריה, אבל יש עוד דברים חוץ מהטיילת בנהריה. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> ברור, ויש את המעגנה שעברה בתור המעגנה האחרונה במדינת ישראל שתוקם על קו הים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היא מופיעה בהחלטת הממשלה כמעגנה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. לצד זה הרבה בהשקעות בשיווק תיירותי, באכסון מלונאי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה הוקדש לשיווק? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כ-100 מיליון, פלוס מינוס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי יתחילו את השיווקים? נניח, אם תשווקו עכשיו לקיץ, נראה לי שחבל על הכסף. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> בסדר, אולי אתם תבואו, כל מי שעוד לא היה בצפון. נעשה תיירות מלחמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יהיה לי קשה לשכנע מישהו לצאת איתי לסוף שבוע על הגבול כרגע, עם רחפני הנפץ. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> בתור אימא לילד שמטיס כטב"מים, אני יכולה להגיד שהוא עושה דברים טובים כדי שזה לא יקרה. אבל כן, זה מאתגר. תקופה מאתגרת בצפון, ולכן באמת אני חושבת שההחלטה שהתעכבה מגיעה ברגע של רוממות רוח. היה מאוד קשה להביא אותה, הרבה מאוד גופים והרבה מאוד משרדים עזרו כדי שזה יקרה. בסוף לא מקבלים את כל מה שרוצים, אבל אני חושבת שבתור תושבת וגם בתור אשת מקצוע, הגענו להחלטה טובה שמאפשרת צמיחה של המרחב בחמש השנים הקרובות, ומאפשרת פתח להחלטות חומש נוספות. היינו צריכים אותה כדי שנוכל להיכנס לאיזשהו תהליך המשכי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. את רוצה לומר משהו, חברת הכנסת מזרסקי? לא. נעבור למשרדי הממשלה שכן פה, ונתחיל עם משרד הכלכלה. << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> שלום, אני מאגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה ואני אמשיך את מה שליאת אמרה. משרד הכלכלה שותף של מינהלת תנופה כבר לא מעט זמן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, ראשי הרשויות היו שותפים? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כן, ב-100%. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי הם אומרים אחרת, אבל בסדר. << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> ראשי הרשויות היו שותפים גם באופן ישיר, אבל היה גם צוות משרדי שביקר בצפון פעם בשבוע בכל שנת 2025. אנחנו עושים גם בירור של הצרכים. התחלתי לדבר על שלוש החלטות ממשלה: 3265 עברה לפני שנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יושב-ראש פורום יישובי קו העימות אמר הבוקר שהם מקבלים את ההחלטה כגזירת גורל מלמעלה בלי שהיו חלק ממנה. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> מזל שאנחנו פקידי ציבור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא לא אומר אמת? << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> קשה לי לענות על זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ישבתם איתו או לא ישבתם איתו? << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> ישבנו עם המינהלת, אנחנו יודעים שהמינהלת בקשר עם ראשי הרשויות. בהחלטות מסוימות ישבנו עם חלק מראשי הרשויות, אלו החלטות לכל רשויות 9-0 או 2-0. בשנת 2025 הייתה עבודת שטח סביב החלטה 3265 וגם ההחלטה הקודמת. ספציפית את הטענה הזו צריך לבדוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אומר ראש העיר קריית שמונה שההחלטה רעה, נעשתה מעל הראש שלהם ולא בשיתוף. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אנחנו עובדי ציבור. כעובדי ציבור נפגשנו עם כל הרשויות כל הזמן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> האם ראשי הרשויות היו שותפים לגיבוש ההחלטה הזו? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> בתור עובדי ציבור נפגשנו עם כל ראשי הרשויות ועם כל הרשויות, כל הזמן לאורך כל השנתיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, גם אני נפגש עם הרבה מאוד אנשים. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> לא, פגישות עבודה, לא שתינו איתם ויסקי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נפגשתם איתם על גיבוש ההחלטה הזו? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את אומרת שראש עיריית קריית שמונה ויושב-ראש - - - << אורח >> לי את כהן: << אורח >> לא אומרת כלום. אתה יודע, כל אחד זה בעולם הצרכים שלו, בירידה לפרטים. אנחנו עובדים עם אנשי מקצוע. ישבנו עם כל הרשויות וכל אנשי המקצוע ברשויות כדי לקבל מהם פידבקים על תוכניות. << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> מעבר לזה, אני חושבת שאם מדברים על ההחלטה ההמשכית שאמורה לעבור היום, ספציפית במשרד הכלכלה, המשרד כבר העביר החלטה לפני שנה. שם הוא בוודאות ישב עם ראשי הרשויות. הרבה מההחלטה שעוברת היום התבסס על מסקנות מההחלטה הקודמת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תפרטי לנו מה התוכניות של משרד הכלכלה בהחלטה הזו. << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> רגע, התחלתי לדבר על 3265, החלטה על 600 מיליון שקלים מתוכם כ-400 למסלולי משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, הבנתי 150 למשרד הכלכלה. << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> לא, אני מדברת על הקודמת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו לא בדיון על ההחלטה הקודמת, אנחנו בדיון על ההחלטה שמתקבלת היום. << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> ההחלטה שמתקבלת היום כוללת מסלולים של רוב יחידות המשרד, פיתוח של אזורי תעשייה ושדרוג מרכזים מסחריים. עכשיו אמור להיכנס גם סעיף מינהלות של אזורי תעשייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם מקבלים 150 מיליון שקלים? << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> כן, 135. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך הם יחולקו, בערך? << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> סעיפי אזורי תעשייה כ-50 מיליון, סעיפי הרשות להשקעות, משיכת מפעלים, מסלול 4.85 – שזה מסלול חדש לתמיכה בשכר גבוה למשיכת מפעלים – כ-20 מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 20 מיליון לחמש שנים? << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, 4 מיליון שקלים בשנה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> לא, זה סעיף שגם השנה יש עליו כסף מתקציב 2026, עוד 20 מיליון. << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> סליחה, החלוקה התקציבית לא מולי. מסלול קליטת מתמחים, המשך הפעלה של מרכזי מיצוי זכויות שהתחילו בהחלטה הקודמת, ועוד תקצוב למרכז לתעשייה מתקדמת, למעבר להתייעלות מפעלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> התקציבים מההחלטה הקודמת, כולם נוצלו? << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> בשנת 2025 כן, אנחנו ב-98% ניצול. הניצול הזה הוא אחרי מנגנון הסטות שקבענו בהחלטה, וזה מה שהתחלתי להגיד קודם. אנחנו מחוברים לשטח, אנחנו יודעים להגיד מה עבד טוב ומה עבד פחות טוב, ולהפעיל את ההחלטה באופן שיהיה תואם למה שקורה בפועל. אם אנחנו רואים, נניח, שבהחלטה הקודמת, מסלול הכשרות מקצועיות היה פחות מוצלח, אנחנו יודעים להסיט את הכסף למסלול 4.85. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אילו מסלולים היו מוצלחים בהחלטה הקודמת? << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> 4.85 היה מוצלח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זה 4.85? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תמיכה בתעסוקה בשכר גבוה. 4.76 מסלול שיקום - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את יכולה לפרט על זה, מה זו תמיכה בתעסוקה בשכר גבוה? << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> כן. מטרת המסלול למשוך מפעלים וחברות באמצעות אחוז גבוה של סיוע בשכר העובדים. אני לא זוכרת בדיוק את הפרטים של ההוראה, ואם אני זוכרת נכון, אנחנו משתתפים בכ-30%. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> 30% מהשכר, עד 30,000 שקלים. << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> 30% מעלות השכר בתוך מסגרת שכר שהוא יחסית גבוה. זה מסלול מקביל של מסלול 4.18 שאמור לתמוך בשכר בהייטק. כאן ניסינו לעשות הקבלה כלשהי למקצועות שהם לא בהכרח מקצועות הייטק, ובשכר קצת יותר נמוך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וזה למפעלים חדשים או גם לקיימים? << אורח >> יעל ענטר רוסט: << אורח >> כן, זה גם לחדשים, ואם אני זוכרת נכון, זה גם לשלוחות וגם להרחבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. המשרד לביטחון לאומי פה? << אורח >> אליעזר חביב: << אורח >> נעים מאוד, אני מאגף תכנון, המשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תספר לנו על התכנון של 200 מיליון שקלים. << אורח >> אליעזר חביב: << אורח >> קצת פחות מ-200, אבל אני אגע בכל הסעיפים. בהחלטה ריכזנו את העבודה מול כל הגופים שהם באחריות המשרד לביטחון לאומי. ביחס למשטרה, יש לנו סעיפים שמתייחסים לנושא השיטור המקומי. אחרי עבודה מקצועית, כולל מול הרשויות, יהיו ארבע רשויות שיקום בהן מערך שיטור מקומי, מערך אכיפה. בנוסף, רשויות שכבר יש בהן מערך שיטור מקומי יקבלו חיזוק לאותו מערך. יש איזשהו שינוי במודל וגודל המערך נקבע בהתאם למדדים וקריטריונים מקצועיים. בעקבות אותו שינוי ניתן היה לגרוע מהיקף השוטרים והפקחים שנמצאים באותם מערכי אכיפה ביישובי קו העימות. ההחלטה בעצם משמרת את המצב הקיים, כדי שלא תהיה איזושהי פגיעה ברשויות שנמצאות ביישובי קו העימות. ביחס למשטרה, ההחלטה מקימה תחנת משטרה חדשה בקריית שמונה, גם כן בתיאום מול הרשויות, וזה בעקבות צורך אקוטי בתחנת משטרה חדשה שם. יש שם תחנת משטרה שלא באמת מאפשרת שירות מיטבי ומענה לרשות. בנוגע לכבאות, ההחלטה מקימה שתי תחנות כבאות, אחת בשלומי ואחת בבית ג'אן, גם כן בעבודה מול הרשויות. ההחלטה מתקצבת קווי חיץ באזורים שנמצאים ברמת הסיכון הכי גבוהה במרחב ההחלטה. ההחלטה מתקצבת הקמה של מצלמות חכמות שיאפשרו זיהוי ומתן מענה מהיר לשריפות בשלב מאוד התחלתי, והקמה של מכולות מים שיאפשרו אחר כך מתן מענה מהיר של כיבוי מהאוויר במרחב ההחלטה. בנוסף, ההחלטה מתקצבת את הרשות לביטחון קהילתי, גם במתן מענה של תוכניות מניעה רחבות יותר וגם במתן מענה טכנולוגי של מצלמות, שיהיה מענה רחב יותר מהקיים היום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מצלמות בכל הרשויות? << אורח >> אליעזר חביב: << אורח >> ההחלטה איפה יהיו מצלמות ואיך לעשות את תוכניות המניעה היא בהתאם למרחב ההחלטה. תוכניות העבודה נעשות עכשיו אד-הוק כי בסוף ההחלטה טרם אושרה בממשלה וצריך ודאות תקציבית כדי לסגור את תוכנית העבודה, אבל זה נעשה בבחינה על כלל הרשויות. בהתאם להיקף התקציב שיאושר בממשלה אנחנו נדע לתת מענה, אבל כן, זה ביחס לכל מרחב ההחלטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. משרד הבריאות איתנו בזום? << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> כן, בוקר טוב, אני יועץ למנכ"ל משרד הבריאות. הובלתי את בניית התוכנית ביחד עם המינהלת ואני אסקור בקצרה. פרק הבריאות מחולק לחמישה סעיפים, פחות או יותר: סעיף כוח אדם כולל תוכניות למשיכת כוח אדם במקצועות הבריאות לצפון באמצעות תוכניות ייעודיות ומענקים. פרק בית החולים נהריה, כמו שציינה חברתי ליאת, מביא לא מעט משאבים לבית החולים, כולל תוספות מכשירים מיוחדים, שיפוץ והרחבה של מחלקות קיימות ועוד כהנה וכהנה דברים. רפואת קהילה – תמיכה בקופות חולים להגדלת שירותים רפואיים שמתמחים ביישובי ההחלטה; רפואה יועצת; נקודות הזנקה לרפואת חירום; מרכז רפואי קהילתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה יכול לפרט קצת יותר? << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> על איזה מהדברים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על כל אחד מהם. כוח אדם – כמה תקציב הולך לכוח אדם ומה הולכים לעשות עם התקציב הזה. רפואת קהילה – אתה אומר דרך קופות החולים, אילו קופות חולים? מה הן אמורות לעשות בכסף הזה? << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> אני אפרט בשמחה עם כוכבית שההחלטה טרם עברה, ואני מקווה שדבר לא ישתנה מהדברים שאני אומר עכשיו. בכל הקשור לכוח אדם, יש תוכניות מענקים, גם מינהלת שתעסוק ביצירת מעטפת לאנשי מקצועות הבריאות ורופאים ורופאות שיגיעו לעבוד בצפון. זאת מינהלת שהתפקיד שלה הוא לדאוג למעטפת של מגורים, לתעסוקה לבני ובנות זוג, לחינוך ולהגברת הכשרה לפסיכולוגים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף למינהלת? << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> בסך הכול הפרק הזה הוא כ-98 מיליון שקלים, אם אני רוצה לדעת כמה בדיוק למינהלת – יש 10.5 מיליון שקלים למינהלת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לחמש שנים, זאת אומרת כ-2 מיליון שקלים בשנה. << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> נכון. הפריסה משתנה בהתאם לסעיפים, בהתאם לאופי שלהם, אבל זה הסעיף הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וברפואה בקהילה? << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> ברפואה בקהילה יש סך הכול כ-236 מיליון שקלים. הרבה מהפעילויות מיועדות להגדלת שירותים רפואיים מתמחים; רפואה יועצת; רפואה מרחוק; אשפוזי בית; גם תשתיות חדשות של קופות החולים – כל קופות החולים, כלומר, כל המבטחות בצפון בכל יישובי ההחלטה; יחידות התפתחות הילד; נקודות הזנקה לרפואת חירום; מרכז רפואי קהילתי ומרכז שיקום. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איך אתם מחזקים את זה? באמצעות מה? אתם מביאים כוח אדם נוסף, מעלים שכר לאלה שעובדים, פותחים נקודות ומרפאות חדשות או שאתם מחזקים את קופות החולים? איך בדיוק? << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> פרקי ההחלטה שלובים זה בזה. התנאים המקדימים הם – כמו שאת מציינת בצדק – כוח אדם שמגיע לצפון. התשתית הבריאותית במדינת ישראל מושתתת ברובה על קופות החולים, כמי שנותנות את השירות והטיפול הרפואי בקהילה והחיזוק הוא דרכן. יש תוכניות ייעודיות להגברת שירותים רפואיים מתמחים, בין אם זה באמצעות הגדלת שירותי רפואה יועצת, הגדלת שעות, הבאת רופאים מומחים נוספים ורפואה מרחוק. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה כולל תקציב לתקנים נוספים למתמחים בתוך שירותי בריאות בקהילה או שאין לכם נגיעה? איך מביאים כוח אדם? << אורח >> לי אור אבינועם: << אורח >> קופות החולים הן המומחיות במתן שירותים רפואיים בקהילה, ובהתאם למבחן התמיכה הן מגישות תוכניות שבסופו של דבר צריכות להביא ליעדים שאנחנו מציבים להן. לצורך העניין, אם משרד הבריאות מגדיר שצריך להגדיל את הגישה לשירותי רפואה יועצת, רפואת נשים או רפואת ילדים או תתי-התמחות של תתי-התמחות, קופות החולים תגשנה תוכניות בהתאם ליעדים שיוצבו להן. זה יכול לכלול הבאת מומחים נוספים, זה יכול לכלול כל מיני מיזמים כאלה ואחרים שיגשימו את אותה המטרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. מרכז המחקר והמידע רוצה לשאול. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> זה לא נוגע רק לבריאות אלא בכלל. אני מהממ"מ, ויש לי כמה שאלות כלליות שלפחות לי לא ברורות, אולי בגלל שלא קיבלנו את הצעת המחליטים ואנחנו לא רואים את הפירוט של ההצגה שהוצגה בעל-פה. אני נשארתי עם כמה סימני שאלה. בתוכנית הזו – מה זה שיקום ומה זה פיתוח? מה שיעור הביצוע של החלטות ממשלה קודמות? האם המינהלת רק מתכללת או שיש לה גם סמכות לבדוק ביצוע מול המשרדים? נושא המיגון – האם הוא חלק מהתוכנית או לא? וגם, האם יש הבחנה לפי סוג היישובים או שניתן איזשהו מענה אחיד שאנחנו יודעים שלא תמיד מבין את הצרכים המקומיים של כל יישוב וקיבוץ? אני אעצור כאן. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אני אנסה לזכור את מה שקל. החלטת המיגון היא החלטה נפרדת, היא משלימה לגמרי את ההחלטה שלנו. השאיפה היא שנעשה עבודה משותפת בכל מה שקשור למיגון והתחדשות עירונית כדי להבטיח שלא ממגנים בתים ישנים מדי, אלא כבר עושים משהו משותף. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> אבל בנוגע להתחדשות עירונית אנחנו יודעים שהמודל הזה פחות עובד באזור הפריפריה, בגלל ערך הקרקע. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> לכן שמנו כסף, הרבה מאוד כסף. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> רק להוסיף לקבלן. << דובר >> איילת סלע יונגרמן: << דובר >> האם קיימת רשימת יישובים? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש רשימת יישובים לפי החלטה שנקראת מרחב ה-9-0, גם בהחלטה זו וגם בהחלטות קודמות, אין בעיה לראות אותה. יש מענים דיפרנציאליים לפי גודל ויכולות יישוב. יש פתרונות כמו לעבוד באמצעות אשכולות במקומות בהם הרשויות מבקשות לעשות את זה. יש אפשרות לעשות פרויקטים משותפים, ניסינו לתת לזה מענה. יש תנופה, אחרי החיבור עם תקומה היא קיבלה עוד תקנים כדי להחזיק צוותים שיעזרו לרשויות ולגופים במרחב לממש את כל הכסף. השאיפה שלנו היא להבטיח מיצוי מלא. רוב ההחלטות שלנו התקבלו ב-2026-2025 כך שזה תהליך ארוך מאוד מההחלטה ועד מימוש הכסף. בינתיים ב-2025 מימשנו את כל הכסף שהיה לנו, לא החזרנו כלום לממשלה. לגבי 2026 אנחנו לא יודעים לענות על זה, אבל אנחנו עושים כל מאמץ כדי למצות את כולו. קבענו מיד לאחר ההחלטה יומיים מרוכזים שבהם אנחנו מפרקים את כל הסעיפים שנדרש להשלים ב-2026 כדי להבטיח מיצוי מקסימלי. במתכונת החדשה של מינהלת תנופה רוב הכסף עדיין עובר דרך המשרדים, ובצדק, כי הם אנשי המקצוע. יש תחומים שבהם חשבנו שנכון שהם ייעשו דרכינו, כי בסוף, לכל משרד יש את הפוקוס המקצועי שלו. לנו יש את הפוקוס האזורי ואת ההבנה של מה שאנחנו רוצים שיקרה במרחב בחמש השנים האלה, עם חיזוק התושבים, חיזוק הרשויות, עידוד צמיחה דמוגרפית ועם השלמה של מענים שחסרים היום. אנחנו מנסים לעזור למשרדים להסתכל על הדברים גם בעיניים שלנו, ולא רק מהעיניים המאוד מדויקות ומקצועיות של כל אחד מהם. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> זה בעיקר גורם מתכלל, אין לכם סמכות מול המשרדים? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> יש לנו בהחלטה סעיף הסכמות. זאת אומרת, משרדים צריכים להעביר לנו תוכניות אחת לשנה וועדת ההיגוי שלנו מאשרת את התוכניות. כן, יש מנגנון הסכמות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא מעכב הרבה מהתוכניות? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> לא, פעם בשנה הסכמות על העקרונות, לא כל קול קורא. ראינו את זה בשנה שעברה, במקומות שבהם לא היינו, ההוראות לא היו מדויקות למרחב, או שלא ניצלנו את הכסף, או שניצלנו לא לצרכים שהתכוונו לנצל אותם. במקומות האלה אנחנו מתערבים, לא מעבר לזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד השיכון, אני מבין שאתם מקבלים עכשיו את סמכויות המיגון במקום משרד הביטחון? << אורח >> נסי אנגל כץ: << אורח >> זה משהו שאמור לקרות. דיברנו על זה, זה עוד לא קרה. יש עבודה שנעשית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא מופיע בהחלטה? << אורח >> נסי אנגל כץ: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. פרסום שהופיע ב-Ynet ידיעות מדבר על זה שההחלטה מעבירה את סמכויות הביצוע בפועל לידי משרד השיכון להובלת מיגון הערים באזור גבול הצפון, קריית שמונה, נהריה, מעלות. << אורח >> נסי אנגל כץ: << אורח >> נכון לטיוטה שיש אצלי, זה לא מופיע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא מופיע, אוקיי. יש עוד מישהו שרוצה להציג משהו או לשאול, לפני שאנחנו מסכמים? << דובר >> איילת סלע יונגרמן: << דובר >> אני מהתנועה הקיבוצית. אני רוצה לברך את משרדי הממשלה שניאותו להגיע לפה ולתת לך תשובות, ואותך היו"ר, על זה שאתה דורש ומבקש את התשובות בכל פעם מחדש. אני רוצה לשאול מה יהיה תוקפה של החלטת הממשלה באמת, בפועל, בהמשך? כמה אפשר להבטיח שההחלטה הזאת ותוכנית חומש – מה יהיה איתה? מה עתידה? החיים עכשיו בצפון הם לא חיים, וכל מה שאנחנו מדברים פה, יש עליו סימן שאלה גדול – מה באמת יהיה בהמשך? כמה באמת משרדי הממשלה מתחייבים שהדבר הזה יקרה? הפריסה שאת מדברת עליה, ליאת, של שנים על גבי שנים, וכרגע אין מיגון וגם לא בטוח אם הוא יהיה דרך משרד השיכון או לא. הרבה סימני שאלה – והחיים בצפון הם לא חיים. זו שאלה כללית, אבל באמת, מהניסיון שלכם, מהיכולת של הכנסת לפקח על הממשלה – מה אתם יכולים להבטיח על תוכנית החומש הזו? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כשהחלטות הממשלה עוברות והן מתוקצבות, יש תהליך שמתחיל ומסתיים. ככל שנעבוד יותר נכון ויותר בסנכרון, נמצה יותר מההחלטה. אני חושבת שדווקא החלטת המיגון שעוברת היום היא החלטה היסטורית כי כולנו יודעים מה קרה עם ההחלטה הקודמת, שלא היה לה כסף. << דובר >> איילת סלע יונגרמן: << דובר >> אני מאוד מקווה שהיא תקרה. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אני חושבת שברגע שיש כסף שבא ביחד עם ההחלטה, ויש צוות – לפחות בתנופה כל הצוות הוא צוות צפוני, חלקו הגדול מקו העימות על כל הרצף משלומי ועד הגולן – וכולנו מבינים מה המשמעות אם חס וחלילה לא נמצה את הכסף. אנחנו חדורי מוטיבציה, ואנחנו נהיה פה בכל שנה בשביל להבטיח, ואני מקווה שגם נראה את זה בבתים שלנו. << דובר >> איילת סלע יונגרמן: << דובר >> אנחנו נשמח לקיים איזשהו מפגש זום עם כל אנשי התנועה הקיבוצית, עם כל ראשי ההנהגות. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> בטח, אנחנו נשמח ממש. אני עכשיו מפספסת פגישה עם איילת ודולב כי אני פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> מיכל ארד: << אורח >> אני ממשרד הרווחה, אני אשמח לדבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> מיכל ארד: << אורח >> אני ממשרד הרווחה, ממחוז חיפה והצפון. חשוב לי להציג את החלקים של הרווחה ובהקשר שדיברת עליו, חיבור לרשויות. מבחינת פרק הרווחה, מי שבנה את התוכנית והגורמים המקצועיים זה מחוז משרד הרווחה, והחיבור שלנו לשטח הוא יום-יומי. המחלקות לשירותים חברתיים הן הזרוע שלנו בתוך הרשויות המקומיות, והחיבור ישיר ומהיר. הפרק של הרווחה מתייחס ל-300 מיליון שקלים. אפתח ואגיד שאני שמחה שזה יעבור היום, רצינו שההחלטה הזאת תעבור הרבה קודם. נזכיר, התושבים חזרו ליישובים כבר במרץ 2025 והם ממשיכים לחיות במצב בטחוני מאוד מאוד מורכב. כל התופעות שאנחנו רואים בארץ של בני נוער ושל מצבים כלכליים, אנחנו רואים אותן ביתר שאת בצפון. הפרק שלנו מדבר, ראשית, לתת תקציבים לרשויות המקומיות, לפתח ולתגבר שירותי רווחה, ולפתוח שירותי רווחה חדשים שיתנו מענה למצוקות ולמצבים שקיימים בעקבות המצב. גם לתגבר בכוח אדם וגם לעשות דברים חדשניים בנושא תמרוץ כוח אדם. אנחנו יודעים שהמשבר בכוח האדם של העובדים הסוציאליים מאוד מאוד מורכב בכל הארץ, ובטח בפריפריה לגייס ולהביא עובדים סוציאליים ועובדים בכלל לשדה הרווחה. אם אנחנו רוצים לפתח עוד שירותים, אנחנו צריכים עוד כוח אדם. גם לתגבר בכוח אדם אבל גם לתת להם אמצעים לעבוד, ולחזק בכלל את הרשויות המקומיות בתחום הרווחה בהיבט של תשתיות, גם בינוי. זה מאוד חדשני ואנחנו הולכים על דברים שהם בדרך כלל לא של משרד הרווחה – בינוי למסגרות רווחה ופיתוח כל התשתיות, גם תשתיות דיגיטליות; חיזוק ההון האנושי; חיזוק השדרה הניהולית ופיתוח שדרות ניהול חזקות בעולמות הרווחה; יזמות והבאת עוד הון כלכלי מהמגזר העסקי ומהפילנתרופיה באמצעות מיזמים מהפלטפורמה שהחשכ"ל עשה. אנחנו צופים שינויים והתפתחויות ואנחנו מקווים שנצליח לממש את הכול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אגב, בתחבורה יש תקציבים? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כן, 600 מיליון שקלים, שוב, בכפוף שהכול יעבור, מיועדים חצי חצי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה מיועדים? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> מגוון רחב. שיפוץ כבישים, הרחבה שלהם, הנגשת תחבורה ציבורית, כל מה שיכולנו לעשות במעט הכסף שהיה לנו, תכנון, תחבורה זה תחום קריטי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> בתאל טגן: << אורח >> אני אשמח להגיד משהו, אם אפשר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה. << אורח >> בתאל טגן: << אורח >> אני עורכת דין, מרצה, פעילה חברתית ויושבת-ראש מטה פריפריה גיאוגרפית וחברתית במפלגת המילואימניקים. אני כאן לאור הרבה מאוד קולות מהשטח, שמדברים גם על הוועדה הזו וגם על החלטת הממשלה, וחשוב לי להביא לכאן את הקול של הציבור. הרבה מאוד אנשים שאני מדברת איתם מהצפון, בעיקר מהצפון, אומרים לי: בתור ציבור אנחנו לא נראה את התוצאות של ההחלטה הזאת בפועל. אני שואלת למה? יש פה כמויות של תקציבים, מיליונים ומיליארדים. אנחנו מדברים על זה כאילו זה צ'יפס, כאילו זה כלום, אבל זה הרבה מאוד כסף. יש חשש בציבור שהוא לא יראה את הכסף, ומי שיראה את הכסף, ואני מצטטת, זה בעלי תפקידים שמקבלים משכורת, הרבה מהמיליונים שאנחנו מדברים עליהם ילכו אנשים שיקבלו משכורת לתפקידים מסוימים. בנוסף זה ילך למבנים, כל הבנייה, בינוי, תשתיות אמרנו פה, כבישים. בפועל, משפחה במצוקה בצפון לא תראה בשטח או לא תרגיש בשטח את המשמעויות של ההחלטה הזו למרות שיש הרבה מאוד תקציבים והרבה מאוד אנשים מעורבים, אני לא יודעת מה באמת אפשר לעשות עם זה. אני כאן כדי להביא את הקול של האזרח הפשוט שיושב בבית ואומר: מה עוזרים לי כל המיליונים כשאני מתקשה בחיים שלי? יש קושי כלכלי, יש קושי נפשי, יש קושי במשפחה, יש קושי ביטחוני מן הסתם. אנחנו זורקים פה הרבה מאוד כסף, אבל אני רוצה לשאול, זורקת לחלל האוויר: מה ההשפעה של ההחלטה הזאת היום על החיים של האזרחים הפשוטים בצפון? זו שאלה שצריך לענות עליה. אני לא יודעת אם זה מאוחר מדי, ותסלחו לי אם זה מאוחר מדי. המצפון שלי לא מאפשר לי לשבת בשקט, והתלבטתי אם להגיד את זה או לא, אבל הציבור רוצה לראות תוצאות בשטח. לא רק כסף, לא רק תקציבים, לא רק החלטות, אלא באמת משהו שיכול היום לעזור לתושבי הצפון שמאוד מאוד זקוקים לעזרה של הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. חברת הכנסת מזרסקי, את רוצה לומר משהו לפני שמסכמים? לא. מישהו עוד רוצה להוסיף משהו? אני אתחיל בהתייחסות גם לדברים שנאמרו כאן, אבל קודם כול אגיד שסוף-סוף אנחנו רואים איזושהי תוכנית חומש. אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לתוכנית חמש-שנתית שנותנת איזושהי ודאות למשרדים, גם לתוכניות, שאפשר לעשות פה תוכניות ארוכות טווח. דרשנו את זה לכתחילה, אני מבין את העיכוב. עם זאת, אני חייב לומר שככל שלא יושג ביטחון ביישובי הצפון, חלק נכבד מהתוכניות האלה זה ברכה לבטלה, כי זה הדבר הבסיסי שמדינת ישראל חייבת לדאוג לו, והראשון. לצערי, הוחזרו התושבים לצפון כשהבטיחו להם שחוסל האיום. בואו נגיד ככה, גם אנחנו רוצים להיות עדינים, זה לא מה שאמרו, זה לא מה שהבטיחו, לא אמרו להם את האמת. כשהתושבים אמרו: החיזבאללה עוד פה, הוא על הגבול, אמרו להם: לא, לא, לא, זה לא החיזבאללה. לצערי הוא עדיין שם. מדינת ישראל, כדי להסיר את האיום הזה, לא תהיה לה ברירה, היא תצטרך לפרק ולהוביל פירוק של החיזבאללה מנשקו באופן כזה שהוא לא יוכל לאיים על יישובי הצפון. כל דבר אחר יחזיר אותנו. כרגע נכנסנו למציאות של סבבים, די דומה למה שהיה בעוטף עזה לפני 7 באוקטובר. מכאן אני מגיע לכל ההשקעות שהיו אמורות להיות השקעות שמגיעות אחרי שהוסר האיום. הבטיחו בנובמבר 2024 שהאיום הוסר, אבל האיום לא הוסר. אני שם את זה כמשהו שצריך להבין, שאם בטווח הזמן הקרוב לא תהיה הכרעה, וממשלת ישראל לא תכריע באירוע הזה שנקרא ביטחון ליישובי הצפון, כל ההחלטה הזאת באמת חסרת משמעות. אף אחד לא יבוא לגור שם, ומי שגר שם, לא יישאר שם. הצטערתי לשמוע שמי שקובע מתי ממשלת ישראל תצא להגן על תושביה הוא לא ראש הממשלה שלנו אלא הנשיא טראמפ, ולפי הדברים אנחנו כנראה השתדרגנו להיות המדינה ה-51 בדגל האמריקאי. אני חושב שהדבר הזה ממש צריך להדיר שינה מעיניהם של כל אזרחי ישראל. כרגע זה נוגע ליישובי הצפון ומחר זה נוגע למקומות אחרים. העובדה שממשלת ישראל מוותרת על דאגה לביטחון תושביה בצפון ומקריבה אינטרסים לטובת עניינים אחרים, בעיניי מסוכנת הרבה יותר מהרבה דברים אחרים שקורים כאן. לעניין ההחלטה עצמה, המבחן הוא כמובן בביצוע. צריך להבין שאנחנו מדברים על סיוע לעסקים שעדיין לא התאוששו מהמשבר, שהם עדיין בתוך המשבר. התוכנית הזו שתוכננה לאחרי משבר היא תוכנית שחיה בתוך משבר. אני חושב ששיא השיאים באירוע הזה, זה הניתוק של משרד התיירות. עוגן פרנסה מרכזי בצפון לפני המלחמה וגם אחרי המלחמה – זה התיירות. משרד התיירות מתעלם מהעניין באופן קבוע, מסרב להציג את הנתונים שלו, בורח מהוועדה. אני לא חושב שזה מצביע על מעמדה של הוועדה כמו שזה מצביע על היחס של משרד התיירות לתיירות בצפון. או שמשרד התיירות ויתר על התיירות בצפון, ואני לא מבין למה שמים לו תקציבים בהחלטה הזו - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא מופיע בכלל? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, הוא לא מופיע לדיונים והם גם לא מורגשים בשטח. יעידו ראשי הרשויות בכל הביקורים שעשינו אצלם, שמשרד התיירות לא חלק מהעניין. משרדים אחרים מגיעים, מנסים, מי מצליח יותר, מי מצליח פחות, אבל באמת יש נכונות מאוד גדולה של המשרדים האחרים. משרד התיירות מתעלם לחלוטין מגבול הצפון, הוא לא קיים מבחינתו. << דובר >> איילת סלע יונגרמן: << דובר >> חד-משמעית במרחב הכפרי תיירנים – אין, אין מענה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לכן, כשאני שומע שיש כאן השקעה במשרד התיירות, השקעה של – איזה סכום אמרת לתיירות? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כ-400 מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 400 מיליון שקלים בתיירות, אני אשמח לדעת על מה זה. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> רוב הכסף לתשתיות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם בתשתיות, איך הדבר הזה בא בהלימה עם צורכי השטח. אי-אפשר להתעלם מהדברים שצוטטו מהכתבה של יאיר קראוס ב-Ynet לגבי הקשר עם היישובים, הקשר עם ראשי הרשויות, ואנחנו בהחלט נבחן גם את זה. כשאומרים: היה קשר, השאלה היא איזה קשר. יש דבר אחד שחשוב לשים אליו לב וזה שצריכים להבין שבמציאות הזו, להגיד לתושבים מה מצפה להם בעוד חמש שנים, זה קצת קשה. צריך להגיד לתושבים מה קורה איתם עכשיו, מה ייתנו להם עכשיו. ההחלטה הזאת גובשה במציאות קצת אחרת. לכן אני חושש שעלול להיות בה איזשהו ניתוק מהאירוע. שוב, ההחלטה טובה, חשובה הכרזה לחמש שנים, אבל חשוב לראות שהגיבוש הזה מותאם למציאות הקיימת כרגע. אני כן אענה למה שאמרה פה בתאל. תושבים אמורים להרגיש את ההחלטה הזאת כשהם יקבלו שירותי בריאות יותר טובים. אם ההחלטה הזאת תוביל לזה שבקריית שמונה יהיה מענה רפואי מהיר חירומי כמעט בכל התחומים, מה שלא קיים היום, זה קריטי לתושבים. אם כתוצאה ממנה יהיה יותר ביטחון, יהיה יותר ביטחון אישי ברשויות המקומיות, הצלחנו בעניין הזה. אם כתוצאה מההחלטה הזאת עסק יעבור מהמרכז לצפון זו תהיה הצלחה, כי עסק כזה מחזיק סביבו את כל המשמעויות, לכן לשם מנותבים התקציבים. אני חייב לומר, אני לא יוצא מהדיון הזה עם איזושהי תחושה שאנחנו יודעים בדיוק לאן הדברים הולכים. הדבר היחיד שטוב הוא שבפעם הראשונה, באמת אחרי הרבה זמן שביקשנו את זה, יש איזושהי תוכנית חומש, תוכנית שמשרטטת נתיב קדימה. אבל שוב, כשביקשנו את זה הייתה מציאות אחרת. הייתה מציאות בה הממשלה הבטיחה ביטחון לתושבי הצפון – אין היום ביטחון לתושבי הצפון. אני חוזר לדברי הפתיחה, כל זמן שממשלת ישראל תפקיר את ביטחון תושבי הצפון ותכפיף אותו לאינטרסים של מדינה אחרת, אין טעם בכל ההחלטות האלה. אני מקווה שלפחות הדבר הזה ישתנה. תודה רבה על הדברים, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:43. << סיום >>