פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 12/10/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 468 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, א' בחשון התשפ"ז (12 באוקטובר 2026), שעה 14:15 סדר היום: << נושא >> חשש להערמת קשיים על תהליך העלייה של עולים בשל זיקה פוליטית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר טטיאנה מזרסקי צגה מלקו חברי הכנסת: עוז חיים רוני מלכאי משה סולומון מוזמנים: דוריס קריאף – מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה מורן בן אור – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה סתיו שמעון חנן – מנהלת תחום זכאות, רשות האוכלוסין וההגירה אריאל די פורטו – מנהלת רצף שירותי עלייה, הסוכנות היהודית ניקול מאור – מנהלת המרכז לסיוע משפטי לעולים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה רותי בידץ – חברת ועד מנהל, קול רבני לזכויות אדם איה שנהר פריצקי – אימהות בחזית איה לבקוביץ מיטל חגית אריאלי חנה מאי מילר לורנס ג'יקוב שנקין ייעוץ משפטי: טליה אידלס מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חשש להערמת קשיים על תהליך העלייה של עולים בשל זיקה פוליטית << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אחר הצוהריים טובים לכולם. ראשית אני מתנצל על הדחייה - מנהלת הוועדה קוראת לזה "עיכוב", אני קורא לזה "דחייה" - בדיונים. אנחנו הארכנו, ובצדק הארכנו, בשני הדיונים שקיימנו בעניינה של הילדה היימנוט קסאו. קיימנו דיון חסוי ודיון גלוי, כשמטבע הדברים גם הדברים מעט התארכו. תודה לכל מי שהמתינו פה ולכל מי שידברו דרך הזום. המטרה שלנו היא לא לקיים דיון ארוך בסוגיה. אני אציין שנמצאים איתנו חבר הכנסת הרב משה סולומון, חבר הכנסת עוז חיים, וחברת הכנסת רוני מלכאי. תודה שנשארתם איתנו לדיון הזה. מכובדיי, לצערי הרב יש לנו מנהג קשה ועצוב בוועדה שלנו, שזה לפתוח ימי דיונים באזכורם של הנופלים מאז שהתכנסנו בפעם האחרונה. זה דבר שמלווה אותנו יותר מידי זמן, כל ימיי כיושב ראש הוועדה. גם הפעם, לצערי הרב, אנחנו מעלים בכאב גדול את זכרם של חללי צה"ל: רב סמל ראשון (במילואים) נדב קלי מהיישוב הר חלוץ, רב סמל ראשון (במילואים) אופק מועלם מירושלים, ולוחמי גדוד 7007 וחטיבה 16 שנהרגו ברצועת עזה כתוצאה מתאונה מבצעית קשה. ביקרתי את משפחתו של נדב ביישוב הר חלוץ. אני יודע שחברים רבים בבית הזה ביקרו גם בבית משפחת מועלם. ליבנו עם משפחתו של סרן אליאב חיים צפלמוס, בן 21 מקרית חיים שבחיפה, שנהרג בדרום לבנון בתאונה מבצעית. אנחנו שולחים את תנחומנו להורים, לאחים ולבת זוגו. מנהלת הוועדה מעדכנת אותי שקבוצה של מטיילים נפצעה מפיצוץ נפל ברכס רמים בגבול הצפון, לכן אנחנו גם שולחים להם איחולי החלמה מהירה. ליבנו עם שלוש המשפחות השכולות ועם כל יתר המשפחות השכולות. הלוואי שלא נדע עוד בשורות מרות כאלו. אני יודע שכל דבר בימים הללו מקושר למערכת הבחירות, אבל הייתי אומר את מה שאני הולך לומר בכל מקרה, ללא קשר לשיוך מפלגתי כזה או אחר. במהלך ראיון רדיו שהתקיים לאחרונה, שר בממשלת ישראל שיש לו קשר לוועדה הזאת, בחר לחקות את אחד מעמיתנו בבניין הזה, חיקוי של המבטא שלו כדובר רוסית. מדובר במעשה מכוער ולא ראוי. בוועדה הזאת, שהיא הבית של העולים והעולות מכל רחבי העולם, מכל ארבע פינות העולם, אני לא אתן לדבר הזה לעבור ללא התייחסות. אתם יודעים, אנחנו פוליטיקאים, אנחנו אנשים שמדברים כל היום, אנחנו אנשים שמתראיינים כל היום, אנחנו נמצאים בזירה שהיא בהגדרה "זירה של עימות", ובטח לקראת בחירות הרגשות סוערים ואנחנו אומרים דברים שלא צריכים לומר, בדרך לא ראויה, והשאלה היא אם אנחנו יודעים לומר "טעינו, סליחה". גם פוליטיקאים הם בני אדם, אבל בני אדם, ובוודאי אם הם נבחרי ציבור, נדרשים לקחת אחריות על טעויות שלהם. מותר גם לומר, "צדקתי בביקורת, אבל אמרתי אותה בדרך שיש בה פגיעה בכבודם של 1.3 מיליון ישראלים דוברי רוסית ובעלי מבטא רוסי". אני לא מצליח להבין מדוע גם בלהט הוויכוח של מערכת הבחירות, שר מכובד בממשלת ישראל שעוסק בקשר עם העולם היהודי, לא מסוגל לומר, "טעיתי בזה שבמקום רק לצטט את הדברים שאני תוקף, השתמשתי בחיקוי זול של המבטא". כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה - באמת בלי קשר מפלגתי, כי כולם יודעים שאני והשר לא משתייכים לאותו מחנה פוליטי – אני חושב שמדובר בטעות חמורה מצדו של השר לא להתנצל על הדבר הזה. בכל פעם שכבודה של קהילת עולים בישראל ייפגע על ידי מאן דהוא בבית הזה, אנחנו נאמר דברים דומים. אני עדיין קורא לאותו השר לומר: לא היה ראוי ואני מתנצל. עכשיו, חברים, לגבי הישיבה. תראו, הישיבה הזאת כונסה על ידי לאור הגעת מידע על שני מקרים שמאוד מאוד הטרידו אותי כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה וכמי שעוסק בנושאים של עלייה וקליטה כבר זמן רב. שני המקרים הגיעו אלינו בטרם הם פורסמו בכתבה בעיתון "הארץ" וניסינו - אני חושב שבשני המקרים, אבל בוודאות באחד מן המקרים - להתערב ולהביא לפתרון העניין דרך דיאלוג עם הסוכנות היהודית, דרך דיאלוג עם משרד הפנים. לא צלחנו, ואז התפרסמה הכתבה. במה דברים אמורים? שני זכאי חוק השבות, האחד מבריטניה והשני מארצות הברית – הם חשפו את שמותיהם וידברו פה עוד מעט – החלו בתהליכי עלייה לישראל. מכיוון שמדובר בארצות הברית ובבריטניה, הם עשו את זה דרך הגופים שמנפיקים את האשרות, שמוסרים אותן - הסוכנות היהודית או "נפש בנפש" בארצות הברית. הם עברו את התהליכים המקובלים ובקשתם לא אושרה. למיטב ידיעתנו - אני מדגיש את ה"למיטב ידיעתנו" - וגם למיטב ידיעת האנשים שתיכף ידברו כאן הסיבה היא המעורבות שלהם בפעילות של נוכחות מגינה בשטחים. הם הגיעו כמו יהודים רבים ברחבי העולם שמעורבים בענייני ציבור - הם מעורבים בפעילות של ארגוני שמאל ציוני בעולם - לפעילות כאן בישראל. למיטב ידיעתנו אף אחד מהם לא נתקל במשטרת ישראל, אף אחד מהם לא הפר חוק, ולגבי אף אחד מהם לא החלו איזה שהם הליכים חוקיים של הפרת חוק או בירור הפרת חוק במדינת ישראל. האנשים הללו לא קיבלו תשובות. בבירור שלנו אנחנו מבינים שבקשותיהם נדחו. גם אם בקשותיהם לא נדחו באופן סופי, אנחנו לא מבינים מה קורה בעניינם. הם לא מקבלים תשובות. האנשים שקיפלו את חייהם לקראת עלייה מבריטניה ומארצות הברית לא יכולים להגיע לארץ. אחד מהם גם לא יכול להיכנס יותר לארץ למרות שיש לו פה בת זוג, חברים, דירה שהוא פעל ממנה. יש כל מיני דברים לא ברורים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוכחה זכאותם לעלות? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, כן, כן, אין בכלל ספק שיש להם זכאות, נקבע שהם יהודים. ניסינו לטפל בעניין לפני – ככה אנחנו תמיד עובדים, בוודאי מנהלת הוועדה. אם אפשר לפתור דברים ואפשר לסייע בפתרונם, לא צריך לכנס את הוועדה, אבל אם פונים ולא מצליחים... בעניין הזה פניתי גם לדרגים הבכירים ביותר בסוכנות היהודית. הם חזרו אלי ואמרו: "קצרה ידינו מלהושיע, משרד הפנים ורשות האוכלוסין לא מאשרים את עלייתם לארץ". << דובר >> רוני מלכאי (יש עתיד): << דובר >> הם נתנו תשובה למה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תיכף נשמע מהם - הם שניהם נמצאים איתנו – את פרטי האירוע, ואז נבקש את ההתייחסות של משרד הפנים. יכול להיות שאם הוועדה הזאת לא הייתה מסיימת את כהונתה, הייתי אומר, "טוב, בואו נחכה עוד חודש, חודשיים, נראה אם אנחנו מצליחים לפתור את העניינים, להבין אותם וכו'", אבל מה לעשות שיש פה שעון חול פרלמנטרי ואני לא מתכוון להותיר את הנושא הזה בלי מענה. כל ניסיונותיי לקדם את העניין הזה בלי דיון בוועדה לא צלחו. אני לא רואה במקרה הזה, או יש לי סיבה טובה להניח שלא מדובר באיזה תאקל פרטני. אני רוצה להזכיר שהוועדה הזאת קיימה שני דיונים על תופעה של גירוש מהארץ של יהודים ושל זכאי חוק שבות בגלל מעורבות שלהם בפעילות של ארגוני שמאל קיצוניים, בגלל הצטרפות לפעילות של נוכחות מגינה בשטחים. קיימתי פה סדרת דיונים על מצב שבו משטרת ישראל זורקת מן הארץ יהודים וזכאי חוק השבות ואוסרת עליהם כניסה למדינת ישראל במשך 10 שנים. על מה? על כך שהם השתתפו בפעילות של נוכחות מגינה. לשיטת המשטרה הם הפרו צו של שטח צבאי סגור ביחד עם עוד 20,30,40 ישראלים. הישראלים שוחררו כלעומת שבאו, היהודי הליבראלי מצפון אמריקה גורש ממדינת העם היהודי ל-10 שנים. כשניסיתי להבין מה הפרוטוקול, מה הנהלים, מה שעלה זה שדי בזה שקצין במשטרת אריאל רוצה שהבן אדם יגורש כדי שתוך 24 שעות הבן אדם לא יהיה בישראל. זה שהוא חלק מתוכנית של חינוך ציוני שלושה חודשים זה לא משנה, ואם יש לו דירה בירושלים כבר חצי שנה, שולחים אותו לאסוף את החפצים כי הטיסה של "יונטייד" יוצאת בבוקר. אין חשיבות לעובדה שהבן אדם פה בתוכנית, אין חשיבות לעובדה שאדם הוא זכאי שבות, אין חשיבות לזה שאדם הוא חבר בקהילה יהודית מוכרת בארצות הברית, פשוט מגרשים ל-10 שנים. כשאחרי זה מבקשים לבטל את הגירוש של ה-10 שנים, גם זה לא עוזר, אין עם מי לדבר. אני מאוד מכבד את הרשות המבצעת ואת הסמכות שלה להחליט, אבל אני רוצה לראות את הנוהל, אני רוצה לראות את הפרוטוקול, אני רוצה לראות את הקריטריונים. מה הנהלים? מה חוזר המנכ"ל הרלוונטי? מה הפרוצדורה? מה הקריטריונים שמכוחם אדם לא מקבל תשובה על זכאות לעלייה כשאין שום תיק משטרתי פתוח נגדו? דרך אגב, אני מבקש לראות את הנוהל גם כשיש תיק משטרתי פתוח שקובע שכשיש דבר כזה מסרבים אוטומטית זכות עלייה. אני אומר כאן בצורה ברורה, אני לא מקבל את הטענה שמדובר בעניינים פרטניים בלבד, אני לא אקבל את האמירה שהמשרד לא רוצה להתייחס לסוגיות פרטניות. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> העברנו את המקרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> המקרים הועברו, אבל לא קיבלנו עליהם תשובה. יכולתם לתת לי תשובה בכתב ולומר, "אנחנו מעדיפים להעביר בכתב וזה לא יהיה בפומבי". לא עשיתם את זה, לכן זה יהיה פומבי. אני לא אקבל את התשובה: אנחנו לא רוצים להתייחס לעניין. אני רוצה להבין את הנוהל, אני רוצה להבין את הקריטריונים, אני רוצה להבין מי מקבל את ההחלטה, מה פרוצדורת הערעור, תוך כמה זמן בן אדם צריך לשמוע, האם די באיזו שהיא תלונה של אזרח ישראלי שגר מעבר לקו הירוק על כך שהאדם הזה לא בא לו טוב בעיניים כדי שהוא ייפסל מעלייה, לכמה זמן, איזה שימוע עושים לבן אדם. האנשים האלה זומנו לשימועים ביטחוניים כאילו הם עוכרי ישראל שמבקשים לפגוע במדינת ישראל. על מה? על זה שדעתם הפוליטית שונה מדעתם של אנשים שכרגע, אולי, מקבלים החלטות בדרג הפוליטי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מהיכן הערכה הזאת שאתה אומר? זה נאמר איפה שהוא? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכיוון שכל הניסיונות שלי כיו"ר ועדה בכנסת לא צלחו לקבל תשובות ברורות על למה חוק השבות לא יושם בעניין של שני האנשים האלה, כולל בקשות שלי מהסוכנות לברר את העניין, ומכיוון שזה היה מצבי גם לגבי הגירוש השערורייתי, החצוף והלא חוקי של הפעילים, של ארגוני השמאל הציוני מהארץ ואיסור הכניסה שלהם לישראל ל-10 שנים. גם שם לא קיבלנו תשובות ולא הצלחנו לקבל נוהל כתוב, וגם שם הדברים נראים כהחלטות שרירותיות של קצין זוטר במשטרה. כשאתה שואל את המשטרה, המשטרה אומרת, "זה לא אנחנו, זה רשות האוכלוסין", וכשאתה שואל את רשות האוכלוסין, רשות האוכלוסין אומרת, "הגיעה בקשה מהמשטרה, אנחנו מכבדים את הבקשות של המשטרה". כאיש השמאל הציוני אני לא אתן שחוק השבות ינוצל לצורך ביצוע סלקציה פוליטית ואידיאולוגית בתוך העם היהודי. זה לא יקרה. הרב סולומון, אתה יודע שאני יודע לדבר גם מילים קשות וגם מילים מאוד רכות. אם בחרתי פה לדבר במילים קשות, תאמין לי שיש דברים בגו. אני מבקש לפנות לחנה מאי מילר וללורנס ג'ייקוב שנקין, ואז נפנה להתייחסות של רשות האוכלוסין והסוכנות היהודית. חנה, תודה שהצטרפת אלינו, נשמח שתשתפי אותנו בסיפורך. << אורח >> חנה מאי מילר: << אורח >> אני מבקרת עכשיו את החבר שלי בלונדון רק כי אני לא יכולה לבקר אותו בישראל. ביקרתי בישראל כל שנה מאז שנולדתי. הרבה מהמשפחה שלי שם, מבני הדודים ובנות הדודות שלי שם. הייתי בישראל חצי שנה לפני הקולג', באולפן. כשניסיתי לעשות עלייה - בסוכנות היהודית לא היה ספק שאני יהודייה - ובאתי לקבל את ויזת העלייה שלי, הם לא נתנו לי אותה על המקום, רק אמרו שזה בסדר. אז התברר שבגלל סעיף 40 לחוק הכניסה לישראל אני מנועה מלעלות לישראל. הלכתי לקונסוליה ולכל מקום ולא קיבלתי תשובות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מתי זה קרה? מתי קיבלת אוקיי עקרוני וממתי את מחכה לתשובות? << אורח >> חנה מאי מילר: << אורח >> קיבלתי את האוקיי באוגוסט, בערך שבוע אחרי. << דובר >> רוני מלכאי (יש עתיד): << דובר >> השנה? << אורח >> חנה מאי מילר: << אורח >> כן. << דובר >> רוני מלכאי (יש עתיד): << דובר >> האם הם כתבו במכתב למה הם לא נותנים לך להיכנס לישראל? << אורח >> חנה מאי מילר: << אורח >> לא. בינואר קיבלתי אימייל שבו נאמר שה-ETA נפסל. ממש חטפתי שוק, חשבתי שזה מטורף. התקשרתי לקונסוליה ולכל מקום וקיבלתי אפס תשובות, לאף אחד לא הייתה תשובה עבורי. לא הבנתי למה ה-ETA נפסל וכמה זמן זה יימשך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם היה לך איזה שהוא אירוע פלילי בישראל? האם נעצרת על ידי המשטרה בישראל? << אורח >> חנה מאי מילר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא נעצרת על ידי המשטרה. האם נחקרת בישראל? << אורח >> חנה מאי מילר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא פגשת את החוק הישראלי? << אורח >> חנה מאי מילר: << אורח >> לא, אני מעולם לא נעצרתי. הייתי פעם עם רבנים לזכויות אדם, אבל זה נעצר להרבה זמן. לא עשיתי שום דבר רע. רצינו פעם לעזור לחקלאים לאסוף משמשים, אבל כשיצאנו מהמכונית נאמר לנו שאסור לנו להיות שם וסולקנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חנה, תודה רבה. אני רוצה לשאול עכשיו את לורנס ג'ייקוב שנקין, אזרח בריטי שנמצא כרגע בבריטניה. << אורח >> לורנס ג'יקוב שנקין: << אורח >> אני יליד בריטניה. גדלתי בבית ציוני, בבית דתי אורתודוקסי. החלום שלי כל החיים היה לעלות לישראל. כשהייתי בן 18 באתי לישראל ללמוד בישיבת הכותל. הייתי שם שנתיים, ואחר כך עברתי למכון לב. הייתי בישראל חמש שנים עם ויזת סטודנט. בנובמבר 2025 רציתי להתחיל את התהליך של עלייה לארץ. שלחתי את כל הדוא"לים שהצטרכתי לשלוח, אבל לא קיבלתי כלום מרשות האוכלוסין וההגירה. כשהלכתי למשרד בירושלים, הם אמרו, "סבלנות, יהיה בסדר, לפעמים זה ככה", ובאמת חשבתי שהכל יהיה בסדר. בינואר קיבלתי דוא"ל על כך שה-ETA שלי נשלל. בחודש מרץ, כשההורים שלי ביקשו ממני לחזור ללונדון על מנת לבקר אותם, שאלתי חבר שהיה עובד בסוכנות היהודית אם זה בסדר שבתוך התהליך של העלייה אני אוכל להגיע ללונדון ואז לחזור לישראל. הוא אמר לי שזה בסדר, שאני פשוט צריך ETA חדש. כשניסיתי לקבל ETA חדש, רשות האוכלוסין וההגירה סירבו. לא הבנתי למה אם אין סיבה לסרב. כשדיברתי עם עורכת דין, היא אמרה לי שהם לא יכולים לסרב כי אני יהודי כשר, כי אני יהודי אורתודוקסי שלא עשה שום עבירה או דבר פלילי בלונדון או בישראל. סיימתי את תהליך העלייה שלי בלונדון עם הסוכנות היהודית וביולי קיבלתי מכתב שבו כתוב: "מזל טוב, אתה מאושר לעלייה, אתה רק צריך ויזה". שלחתי את הדרכון שלי לשגרירות על מנת לקבל את הוויזה. באוגוסט קיבלתי דוא"ל מהסוכנות היהודית שבו נכתב שהעלייה שלי נשללה על פי סעיף 40 לחוק הכניסה לישראל. דיברתי עם עורך דין שהיה בהלם. הוא אמר לי שאין סעיף 40 בחוק הכניסה לישראל, שיש רק 19 סעיפים בחוק הכניסה לישראל. כששאלתי את הסוכנות היהודית מה זה בכלל, הם אמרו שהם פשוט לא יודעים, שזה בידי רשות האוכלוסין וההגירה. ביקשתי לדעת מהם מה קורה, אבל הם סירבו לענות לי. אני לא מבין למה העלייה שלי נשללה, או מה זה סעיף 40 לחוק הכניסה לישראל. לא עשיתי שום דבר פלילי ושום עבירה בחיי שיכולים למנוע ממני לעלות למדינת ישראל. אני ציוני, אני דתי אורתודוקסי, אוהב ישראל. אני פשוט לא מבין מה קורה בכלל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מה הסיבה שכתבו לך? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תיקון מס' 40 לחוק הכניסה לישראל מאפשר מניעת מתן אשרה לכניסה לישראל במקרים של קריאה לחרם, הכחשת שואה, הכחשת טבח השבעה באוקטובר, פעילות משפטית נגד חיילי צה"ל. למיטב ידיעתי שני האנשים שזה עתה שמענו לא נכנסים תחת הקטגוריות האלו. שני האנשים הללו נתקלו במצב שבו צילמו להם את הדרכון. פעם אחת הדרכון צולם על ידי חיילים, פעם שנייה הוא צולם על ידי רבש"ץ של יישוב בשטחים. רשות האוכלוסין, האם אתם מחזיקים במאגר של דרכונים של אנשים מרחבי העולם שלפי תיקון 40 לא מכניסים אותם? אם כן, אני מבקש לדעת מכוח איזה נוהל המאגר הזה קיים, מה הקריטריונים להכנסה אליו. אני רוצה לדעת כמה אנשים נמצאים בו נכון להיום, כמה דרכונים מופיעים. האם כדי להיכלל במאגר הזה די שמישהו שולח לכם תמונה של דרכון? האם יש שימוע? האם יש בדיקה? האם אנשים נכללים במאגר הזה גם אם לא נפתחת כלפיהם שום פעולה חקירתית? האם די שפלוני אלמוני, בין אם הוא עם מדים, בין אם הוא לא עם מדים, שולח לכם צילום דרכון? אני פשוט רוצה להבין את כל האירוע. אני מבקש לקבל התייחסות לשני המקרים האלה ולסוגיה הכללית. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> הבקשה של שני האנשים שהציגו כאן לא נדחתה, היא כרגע בבחינה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מתי הבחינה בעניינם צפויה להסתיים? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני אצטרך לבדוק. תיקון 40 לחוק הכניסה הוא לא משהו בטיפולי, לכן את הנתונים המדויקים אין לי. אני כן יודעת להגיד לגבי זכאי שבות. במקרים של השניים האלה כן הייתה המלצה של משטרת ישראל להכנסת הגבלות כניסה בהתאם לתיקון 40 לחוק הכניסה. משטרת ישראל לא יודעת בשלב הזה שמדובר בזכאי שבות או יהודים, מבחינתה מדובר בזרים גמורים. רק במידה ומוגשת בקשה לעלייה ונבדק עניין הזכאות, מגלים שמדובר בזכאי שבות. כשהמשטרה מעבירה את ההמלצה לגורמים ברשות שכן מטפלים בזה, גם להם אין את המידע שמדובר בזכאי שבות כי טרם הוכחה הזכאות באותו שלב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מדובר בשני אנשים שלא פגשו את משטרת ישראל. איך משטרת ישראל מעבירה המלצה על שני אנשים שהיא לא פגשה? עם כל הכבוד למשטרת ישראל, הסמכות היא בידכם. משטרת ישראל לא הודיעה להם שהיא מעבירה המלצה בעניינם. הם לא קיבלו זכות שימוע, וגם לא טרחתם להודיע להם כשהודעתם להם שאתם מקפיאים להם את האשרה שיש להם המלצה כזאת של המשטרה. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> הוסבר להם שזה בבחינה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ביטלתם להם את ה-ETA ולא אמרתם להם שהגיע מידע מהמשטרה, לא אפשרתם להם להגיב למידע הזה, לא בדקתם איתם את הסיבות. מה זה הדבר הזה? האם יכול להיות מצב שרבש"ץ של יישוב בשטחים דורש לראות דרכון של אדם, לצלם את הדרכון, להעביר את זה לתחנת משטרה באריאל? קצין בתחנת המשטרה באריאל שולח לכם שהבן אדם לא יכול להיכנס יותר לישראל ואתם לא חושבים שהוא צריך לדעת, שיש לו זכות עיון במה המשטרה אמרה עליו, במה החשד, במה המידע. לא מעניין אם לאדם יש פה דירה שכורה, אם הוא בתוכנית לימודים, אם הוא סטודנט, אם הוא בזוגיות, אתם פשוט לוקחים בן אדם ומודיעים לו: אסור לך יותר להגיע למדינת ישראל. אני מבקש לדעת כמה אנשים נמצאים במאגר הזה שלכם, מה הפרוצדורה. מי קיבל את ההחלטה בעניינם? מי הדרג שמקבל את ההחלטה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> גורמים ברשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מי? מה התפקיד? הוא יכול לקבל החלטה בלי לתת זכות שימוע? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> ההחלטה להגבלות כניסה מתקבלת – מדובר רק בזרים – כאשר האנשים לא בישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבן אדם יוצא לבקר את המשפחה שלו בלונדון כשיש לו זוגיות בישראל, יש לו משפחה בישראל, הוא פעיל כאן, הוא לומד כאן. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> מדובר באנשים שהם לא בעלי מעמד בישראל, שלא שוהים בישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם רשות מינהלית. האם רשות מינהלית לא צריכה להסביר את פעולתה לגבי אנשים שהם לא אזרחי ישראל? אני לא מכיר כזה סעיף במשפט המינהלי. איזה בדיקות עשיתם על הטענה הזאת כשלא דיברתם עם האנשים? אתם מקבלים "צעטלה" ממשטרת אריאל, מקצין – אני בכוונה אומר את זה, כי זה מה שקרה בעניין של גירוש הפעילים - וזהו, זה נכנס אוטומטית למאגר? בואו תראו לי כמה אנשים נמצאים במאגר הזה היום. אפשר לדעת? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> לי אין את המאגר הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם הוזמנתם לדיון על שני מקרים ספציפיים שנמסרו לכם. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> המקרים האלה הם לא זכאי שבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכל מתחיל לפני שהם זכאי שבות. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> זה לא המקרה של תיקון 40. תיקון 40 מתייחס לאנשים זרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תיקון 40 לא רלוונטי להם? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> תיקון 40 הוכנס להם כשהם היו מוגדרים כזרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואין קשר בין המידע שגרם ל-ETA לבין הבחינה של השבות? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> זה המקרה שגרם ל-ETA. ברגע שהם הגישו בקשה מכוח חוק השבות, המידע הועבר אלי בהתאם לנוהל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש להבין מה הקשר בין האירועים של שני האנשים האלה לבין הקריטריונים בסעיף 2 לחוק הכניסה לישראל ותיקון מס' 40. על איזה רקע נשללה להם האשרה? הכחשת שואה? הכחשת טבח ה-7 באוקטובר? האם צעדים בבית הדין הבינלאומי בהאג? מה העילה חוץ מהיותם פעילי זכויות אדם ציונים? יש עילות קבועות בחוק. דרך אגב, אני אנסה לקיים עוד דיון. אני דורש ממשרד הפנים תשובות ברורות לגבי הנוהל על פי תיקון מס' 40. אני דורש לדעת כמה אנשים נמצאים היום במאגר ומה הנוהל. האם מודיעים להם, לא מודיעים להם? תראו לי נוהל כתוב. זה חוק שצריך תקנות כדי ליישם אותו, צריך נהלים. אני רוצה לראות את הנוהל שקשור לתיקון מס' 40 לחוק הכניסה לישראל. מורן, אני אשמח לדעת סביב איזה קריטריונים בתיקון נמנעה האשרה משני האנשים האלה. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> מי שהגיע לדיון לא עוסק בסוגיה של ה-ETA ובסירובי כניסה לפי תיקון 40. כשנותנים החלטה לביטול ETA, ההחלטה היא לא החלטה מינהלית. אם הם מוכללים בסירוב כניסה בשל תיקון 40 או מכל סיבה שהיא, ה-ETA יבוטל. אין הגשת ערר על ביטול ETA, אבל כן אפשר להגיש בקשה מחדש או לפנות דרך הקונסוליה לבירור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה מה שהם עשו ולא קיבלו תשובה. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> אני לא יודעת למה הם לא קיבלו תשובה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ממה שאת שומעת כאן, על פי איזה קריטריונים בתיקון מס' 40 הם נכנסים? << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> לא ראיתי את החומר שהתקבל בעניינם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מודיע למשרד הפנים, למרות מועד הבחירות, שנקיים עוד ישיבה. תתקיים ישיבה בימים הקרובים על הפגיעה בקשרים עם קהילות ועם יהודים ברחבי העולם ועל ניצול סעיף 40 כדי למנוע כניסה מפעילי שמאל יהודים לישראל. אני אדרוש את כל המידע. מורן, יש נוהל? << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> אם אנחנו מדברים על בקשות עלייה, אז בקשות עלייה נבחנות לאור החומר שמתקבל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תיכף נגיע לבקשות עלייה. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> על זה הדיון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא. << דובר >> רוני מלכאי (יש עתיד): << דובר >> הם קיבלו הרי אישור עלייה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ממש לא. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> הם לא קיבלו אישור עלייה, הם קיבלו אישור זכאות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו עדיין במצב שנושא הדיון מוגדר על ידי היושב ראש. כשמדובר על הערמת קשיים על תהליך העלייה של עולים בשל זיקה פוליטית, זה מתחיל באירוע שהיה להם עם ה-ETA. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> אלו באמת סוגיות שונות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה, תיכף נגיע לעניין. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> אף אחד לא מערים קשיים על בקשת העלייה של המבקשים. כשמתקבל איזה שהוא מידע ממשטרת ישראל או מכל גורם - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איזה מידע התקבל בעניינם? << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> הרשות אמונה על כך שאין מדובר במי שמתקיימים לגביהם הסייגים של חוק השבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> סיפור ה-ETA מאוד חמור בעיני. אני מרשה לעצמי לומר שיש פה הרחבה לא חוקית של העילות שמנויות בתיקון מס' 40. להערכתי, ואני אומר את זה אחרי שני הדיונים שקיימתי בנושא הפעילים שגורשו מישראל, אנחנו היום נמצאים במצב שבו די בזה שקצין משטרה שולח פנייה לרשות האוכלוסין כדי שהבן אדם יהפוך לפרסונה נון גרטה במדינת ישראל. רשות האוכלוסין פועלת פה כחותמת גומי. אני יודע שאני אומר דברים קשים, אבל אני עומד מאחוריהם. כדי שקצין משטרה באחת מהתחנות ביהודה ושומרון יוציא פנייה לרשות האוכלוסין בבקשה לגירוש, די בזה שאיזה שהוא גורם אזרחי יפנה למשטרה ויאמר, "הבן הזה הוא אנרכיסט". את הישראלי שהיה ביחד עם הזר המשטרה חושבת פעמיים אם לעצור ללילה. עם כל הישראלים האלה כלום לא קורה. במקרים שטיפלתי בהם הם אפילו לא זומנו אחרי מה שקרה, הם שוחררו כלעומת שבאו, כאשר חלקם אפילו בלי תנאים מגבילים של "אל תחזרו לשטחים". הפתרון לגבי פעיל השמאל הציוני הזר נורא קל - לא צריך להביא אותו בפני שופט, לא צריך חקירה פלילית, פשוט זורקים אותו מהארץ ואומרים לו, אל תיכנס ל-10 שנים. הוועדה הזאת היא לא רק ועדת עלייה וקליטה, היא גם ועדה שאחראית על הקשר עם התפוצות, לכן אני מודיע שלפני הבחירות – אנחנו נעשה כל מאמץ – יהיה פה דיון שיגיעו אליו האנשים הרלוונטיים לתיקון מס' 40. אני רוצה לראות את הנוהל. אם אין תקנות, לפחות יש נוהל שעל פיו צריך לפעול. אני רוצה לדעת כמה אנשים היום מוגדרים כמנועי חידוש אשרה של כניסה במאגרים שלכם. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> עם סיבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוודאי. אני רוצה לדעת האם האנשים האלה עומדים באחד הקריטריונים שמנויים בתיקון מס' 40, כאשר באופן פרטני אני מבקש התייחסות לשני המקרים האלה על סוגיית ה-ETA. אני רוצה לדעת למה בוטלה להם אשרת הכניסה לישראל, בתור מה. אני רוצה להבין למה רבש"ץ של התנחלות מצלם להם את הדרכון, למה חיילים מצלמים להם את הדרכון. בניגוד לפעילים הזרים שגורשו, הישראלים אפילו לא עוכבו לחקירה, אמרו להם לחזור הביתה, הם לא הלכו למסוק זיתים או לקטוף אפרסקים בהר חברון. תיקון מס' 40 הפך קבוצות של מתנחלים קיצוניים, לצערי, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ועצימת עיניים של רשות האוכלוסין, אמצעי נקמה בפעילי שמאל יהודים – גם של לא יהודים, אבל אני לא ועדת יחסי החוץ של מדינת ישראל, אני ועדת התפוצות – שמקיימים פעילות פוליטית לגיטימית. מבחינת רשות האוכלוסין, צר לי, די בזה שמגיעה איזו שהיא פנייה כדי שהבן אדם ייכנס למאגר של תיקון 40. אם אתם חושבים שאני טועה, בבקשה, ניפגש פה בעוד יומיים או שלושה. על זה אני לא אוותר, זה יקרה לפני הבחירות. עכשיו בואו נעבור לסוגיית העלייה. אפשר לדעת איזה מידע גורם לכם לבחון את בקשותיהם? מה החשדות כלפי שני החבר'ה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> קודם כל, בתיקון 40 לחוק הכניסה יש עניין רחב מאוד – קריאה לחרם על מדינת ישראל וכו'. כשאנחנו מקבלים את המלצת משטרת ישראל, אנחנו בוחנים את זה, זה לא עניין של חותמת גומי. כמובן שאנחנו לא עובדים עם אזרחים פרטיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> משטרת ישראל עובדת היטב מול אזרחים פרטיים. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> כשזה מתקבל - זה מוכנס. מדובר על אזרחים זרים טרם הידיעה שמדובר בזכאי שבות. המידע מועבר אלי בהתאם לנוהל מתן מעמד עולה, כאשר בנוהל מצוין בצורה מפורשת שאם יש מניעה לפי תיקון 40 לחוק הכניסה הנושא מועבר לבחינת דסק זכאות במטה הרשות. כמובן שמשם זה עניין של בחינות ובירור אם זה עומד ברף של סייג במסגרת חוק השבות, שזה החוק ההגירתי החשוב ביותר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איזה מידע הועבר בעניינם? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני לא יכולה להעביר את המידע, כי מדובר במידע שהועבר ממשטרת ישראל לעיני הרשות בלבד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם אתם רוצים שנעבור לדיון חסוי, נעבור לדיון חסוי. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני צריכה לקבל אישור ממשטרת ישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ממש, ממש לא. אתם מחויבים למסור לכנסת מידע. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אפשר לשאול את נציג המשטרה. זה מידע שהועבר אלי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נו, אז מה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> נרשם שזה לעיני בלבד. אם מבקשים לחשוף את זה בדיון מסווג או מה שלא יוחלט, זה עניין של משטרת ישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מי הנציג במשטרת ישראל שאחראי על זה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני יכולה לבדוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש גורם אחד במשטרת ישראל שאתם עובדים מולו? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני יכולה לבדוק איתם מי הגורם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ממי אתם מקבלים את המידע? מגורם אחד במשטרה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אנחנו מקבלים את זה כהמלצה ראשונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה להבין אם זה עובר דרך גוף במטה הארצי או שכל תחנה יכולה לפנות למשרד הפנים, שזה מה שגילינו בנושא הגירוש. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> לא כל תחנה פונה. יש גורמים ספציפיים של המשטרה שעובדים עם כל מיני גורמים ברשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מי הם? אני לא רוצה את שמם הפרטי. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> כמובן שאנחנו גם מקבלים תשובות לפי שאילתות ממוחשבות, תלוי בסוג המבקש, אם הוא אוחז ברישיון כזה או אחר. יש לנו רפרנטים לכל סוגי בקשה. אני מחזקת את מה שאמרה סתיו – חומר שהועבר אלינו מהמשטרה הוא לעינינו בלבד, לעיני הרשות, ואנחנו לא נעביר חומר שהועבר אלינו לגורם אחר ללא רשותם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה, נקיים פה דיון. אם הוא יצטרך להיות חסוי מול המשטרה, הוא יהיה חסוי. האם מעבר לשני האינסידנטים הנזכרים – האחת הייתה בתוך קבוצה שהדרכון שלה צולם ואחרי זה הלכה לדרכה, היא אפילו לא עוכבה במשטרה, והמקרה השני היה של רבש"ץ של יישוב שצילם דרכון והאדם לא עוכב – יש עוד מידעים משטרתיים? אל תאמרי לי מה המידעים, תגידי אם יש עוד מידעים. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> אנחנו לא יכולים להתייחס למידע שמועבר אלינו מגורם אחר. מה שאנחנו יכולים להגיד, כבוד היושב ראש, זה שככל שאותם מבקשים פרטיים רוצים להגיש בקשה לקונסוליה - הם יכולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה מה שהם עשו. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> הם הגישו בקשה בקונסוליה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בקשה למה? << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> בעניין ההכללה שלהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא טרחתם להודיע להם גם כשהם ביקשו את חידוש ה-ETA. הודעתם להם שעל פי סעיף 40 לחוק הם לא יכולים להיכנס - נמחל לכם על זה שזה לא סעיף 40 אלא תיקון 40. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> נכון, תיקון 40. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הם פנו לקונסוליות ולא קיבלו תשובות. הם התחילו תהליך עלייה ולא הודעתם להם שהם יקבלו תשובה אחרי בחינה של 30 ימים. זה היחס ליהודים שמבקשים לעלות למדינת ישראל? מתי הבחינה בעניינם צריכה להסתיים? << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> כשזר פונה בבקשת ETA הוא פונה כזר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל עברנו מסוגיית ETA. את לא רצית לדבר על סוגיית ETA. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> אנחנו מדברים על ההכללה. ניתן לברר, ניתן להגיש בקשה רשמית בקונסוליה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מורן, הם עשו את זה. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> והם יקבלו תשובה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הם חודשים מנסים להבין את סוגיית ה-ETA. אתם לא רוצים לדבר כרגע על ה-ETA? בסדר, בשביל זה תהיה עוד ישיבה עם האנשים הרלוונטיים ומשטרת ישראל תסביר לנו מי האנשים הרלוונטיים. אני לא מצליח להבין איך השניים האלה נכנסים לקריטריונים של תיקון מס' 40. אתם לא רוצים לדבר על תיקון מס' 40? בסדר. אני יוצא מנקודת הנחה שהדבר היחיד שמונע מהם את מימוש זכות השבות זה המידע שהגיע מהמשטרה ומנע מהם לקבל את ה-ETA. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> זה לא מונע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם אתם מודיעים לי שיש עוד מידע, בסדר. << אורח >> מורן בן אור: << אורח >> אנחנו עכשיו בזמן בחינה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה זמן הבחינה אמורה להימשך? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> הבקשות שלהם הועברו לבחינת הרשות באוגוסט, כשלגבי המידע שהועבר אנחנו צריכים לעשות בירורים נוספים. כל תשובות הביניים והתשובות הזמניות הועברו במכתב שלי רשמי לבא כוח אחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה הצפי שלכם לסיום הבחינה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני תלויה בבדיקה מגורמים נוספים. אני לא יכולה לתת צפי מדויק, אבל אנחנו בודקים את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן זה נמצא בבדיקה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> פחות מחודשיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אל תקלו ראש בחודשיים. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני לא מקלה ראש. כשמועבר אלי מידע אני חייבת לבדוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה הצפי? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני צריכה לבדוק בהתאם לרף של חוק השבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה הצפי לסיום הבדיקה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> הבדיקה מותנית בגורמים נוספים שאני צריכה לקבל מהם תשובה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא מקובל. יהודים ברחבי העולם לא יהיו תלויים בין שמיים לארץ. חוק השבות הוא אבן ראשה של הקיום שלנו כמדינת ישראל. מה הקריטריונים שלכם? אם לגורם במשטרת ישראל לא בא טוב בעין שפעילי שמאל ציונים יעלו לישראל, הוא לא ייתן לכם תשובה ואלה יחכו שנה? מה זה? אם המשטרה לא רוצה להעביר לכם מידע ולהתייחס, קבלו את ההחלטה על סמך המידע שיש. כנראה שזה לא באמת מספיק חשוב למשטרה, חוץ מלנקום בפעילי שמאל ציוניים. מתי אתם הולכים לתת להם תשובה, אתם רשות מינהלית. זו זכות יסוד של יהודים ברחבי העולם לעלות למדינת ישראל. מתי החבר'ה האלה יקבלו תשובות? לאחד מהם יש בת זוג בישראל, יש דירה, יש רכוש, יש חברים. מה זה להשאיר את היהודים האלה תלויים בין שמים לארץ? אם הם סיכון ביטחוני, תבדקו את זה. לא זימנתם אותם אפילו לתשאול ביטחוני. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> תשאול ביטחוני חלילה, אנחנו לא קוראים לדבר כזה. הוא הגיע לראיון, עבר את הבדיקות. הגבתי לו שעניינו בבירור עם גורמים נוספים, זאת לאחר שבוצע לו ראיון והנושא הזה עלה לידיעת הרשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש לדעת תוך כמה זמן תסיימו את הבדיקה. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> הבדיקות תלויות בגורמים נוספים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה זמן אתם מקציבים לגורמים האלה? יש פה התעמרות על רקע פוליטי. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני מסתייגת מהאמירה הזאת, אנחנו לא בוחנים על רקע פוליטי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הפרוטוקול רושם את הסתייגותך, אבל אני אומר את מה שאני מאמין בו. אני מאמין שיש פה מערכת שלא תלויה בכם. אני לא חושב שזו נקמנות שלכם, אני כן חושב שיש כאן גורמים שמנסים לסכל פעילות של פעילי שמאל ציוניים, אני חושב שיש כאן גורמים שמנסים לגרש אותם מהמדינה בטענות שווא, מה שגורם למצב שאותם פעילי שמאל לא יכולים לעלות לארץ. למרות שהתרענו בפניכם בוועדה הזאת שיש כאן ניצול ציני ופוליטי של גורמים קיצוניים שמטרתם לפגוע בזכויות של יהודים במדינת ישראל וברחבי העולם לפעול פעולה פוליטית לגיטימית, אתם לא נערכים כמו שצריך לסיכול הנקמנות הפוליטית הזאת. אם קצין במשטרת אריאל שולח לכם המלצה לגרש זכאית שבות יהודייה שיש לה משפחה בישראל ותוך 24 שעות זורקים אותה מהארץ ואומרים לה ש-10 שנים היא לא יכולה להיכנס, אתם, לצערי, משתפים פעולה. כשאנחנו מתריעים בפניכם ואומרים ומבקשים מכם לחדד את הנהלים, אין עם מי לדבר. אני רוצה לראות את הנוהל של ה-ETA, אני רוצה להבין בדיוק איזה גורם במשטרה צריך לאשר את הבקשה הזאת. האם כל פקד במשטרת ישראל שולח לכם הודעה על כך שאיזה אנרכיסט לא בא לו טוב בעיניים? האם זה ניצב, תת-נציב, יועמ"ש המשטרה, ראש מחלקה מיוחדת במשטרה? האם כל שוטר או כל קצין משטרה שולח הודעה לרשות האוכלוסין? אני רוצה לראות את הנוהל. לדעתי אין נוהל לגבי ה-ETA, אבל את זה נברר בדיון הבא. בהקשר שלהם אני רוצה להבין, הרי חוק השבות יקר לכם. מה אתם אומרים על שני הצעירים האלה? שזה בבחינה? עד מתי? אנשים צריכים למצוא עבודה, אנשים צריכים לפרנס את עצמם, אנשים צריכים להחליט איפה הם בונים את חייהם. האם הבירור יכול לקחת חצי שנה, שנה, 18 יום? איך מתנהגים ככה לזכאי שבות? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> זה לא צפוי להיערך כל כך הרבה. השערה מדויקת אני לא יכולה לתת, אני תלויה בגורמים נוספים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איזה גורמים? אפשר לדעת לאיזה גורמים פניתם? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> זה פחות מחודשיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם לכנסת אסור לדעת לאיזה גורמים אתם פונים? המילה "מוסד" או המילה "שב"כ" זו מילה סודית? הבנתי שאתם פונים למשטרת ישראל, אבל למי עוד? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני יכולה לומר שאנחנו פונים לגורמים נוספים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> באיזה מצב תסכימו לספר לכנסת ישראל לאיזה גורמים אתם פונים? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אנחנו פונים לגורמים רלוונטיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה זה "גורמים רלוונטיים"? אפשר לראות את הנוהל שמסדיר את הפנייה שלך לגורמים האלה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> העניין מוסדר בחוק בהתאם לסייגים. בהתאם לסייג ולמקרה בו הנושא נידון אני פונה לגוף רשמי במדינת ישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לאיזה גורמים פניתם בעניינם של שני זכאי השבות האלה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני פועלת בהתאם לסייג שנקבע בחוק השבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> התשובות האלו לא מקובלות עלי. זה שאתם אפילו לא טורחים לומר למי אתם פונים נותן פה איזו שהיא תחושה של בוקה ומבולקה, וגם זה שאתם לא יכולים לומר כמה זמן הקצבתם לגופים האלה לענות. אתם ביקשתם את המידע מהם, נכון? אם הם לא רוצים לענות, שלא יענו. כששלחת להם את הפנייה, כמה זמן הקצית להם? 30 ימים, 40 ימים, או "שלח לחמך על פני המים, כי ברבות הימים תמצאנו", כמאמר קוהלת? כמה זמן אתם הולכים לחכות לגורמים האלה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כולם. אנחנו בדרך כלל לא מקציבים זמן אחד לשני, אבל הדברים נעשים בצורה שוטפת, אנחנו לא מתעכבים בדרך כלל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם סביר מבחינתכם שאדם שהוא זכאי שבות, שאין לו תיק פלילי במדינת ישראל, שלא נפתחה בעניינו חקירה, שלא זומן לחקירת משטרה, שלא הוטלו עליו תנאים מגבילים מכל סוג שהוא במדינת ישראל, ישב על מזוודות בלונדון? מה השניים האלה אמורים לעשות? לחפש עבודה? אני לא מבין, אין יחס מיוחד לזכאי שבות? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> בוודאי שיש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לדעת מתי סביר להניח שהם יקבלו תשובה. לא ביקשתי את התאריך. האם זה ייקח שבועיים, חודש, חודשיים? אנשים צריכים לדעת. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני לא צופה שזה יארך כל כך הרבה זמן. זה בדרך כלל בדיקות שאורכות חודשים בודדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה בין עילות סעיף/תיקון 40 לבין הסייג בחוק השבות? איך אתם מפרשים את זה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> תיקון 40 זה לא משהו תחת טיפולי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה הרף הנדרש? הסייג בחוק השבות הוא סייג של פגיעה בביטחון המדינה, נכון? איך הוא מנוסח? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> גם פועל נגד העם היהודי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> פועל נגד ביטחון המדינה והעם היהודי. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> וחשש לביטחון המדינה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את יכולה לתת לי דוגמאות מהשנים האחרונות של בקשות שבות שסורבו על הסעיף הזה של פעולה נגד העם היהודי? אני רוצה לדעת כמה בקשות עלייה סורבו בעשור האחרון עם הסייג הזה של פגיעה בביטחון המדינה ובעם היהודי. האם את זוכרת בכמה מקרים בשנה האחרונה הודעתם לבן אדם "אתה לא יכול לעלות לארץ כי אתה פוגע בביטחון המדינה או בעם היהודי"? האם שניים, 20, 200? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> זה לא משהו שביקשתם מראש שאיערך אליו, אבל בחינות לגבי דחייה נעשות אך ורק על ידי שר הפנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין שר פנים כבר שנה וחצי. לפחות אנחנו יודעים שאף אחד לא נדחה בשנה וחצי כי אין שר פנים במדינת ישראל. אני לא מייחס לכם את הזדון, אבל יש פה ניצול של חוק השבות ושל חוק הכניסה לישראל כדי להתנקם בפעילי שמאל ציוניים, פטריוטים, אוהבי העם היהודי, אוהבי מדינת ישראל שלא באים טוב בעיניים של מתנחלים קיצוניים וכמה ארגוני ימין והחברים שלהם במשטרת ישראל. בטוח משרד הפנים יכול לומר לי מה היקף התופעה של שלילת זכות שבות על בסיס פגיעה בביטחון המדינה, אם זה דבר נדיר, לא נדיר. אני יכול לדעת כמה פעמים הילד שלי לא התכונן כמו שצריך למבחנים, נכון? כולם יכולים לדעת גרוסו מודו, נכון? כמה פעמים דחיתם בשנה - -? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> עניין של הפעלת סייג ביטחוני ואפילו המלצה של הדרג המקצועי לשר זה דבר נדיר מאוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני חייב לומר שיש לזה איזו שהיא השלכה. אם מספיק שרבש"ץ באיזו שהיא התנחלות שמתעצבן על זה שיש יהודי שבא לעזור למסוק זיתים באדמה פרטית פלסטינית, מצלם דרכון דרך ביטול אשרת כניסה לישראל לאדם שיש לו פה משפחה, נכנס לפה מידי שנה כל קיץ, כשמזה אנחנו מגיעים לזה שבודקים אם הוא נכנס לסייג הנדיר ששמור לראשי מאפיה בניו-יורק - - << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> זה הסייג הפלילי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא יודע, אולי איזה שהוא קאפו. הרי ממה נכנס הסייג הזה? אני בספק אם הפעלתם את הסייג הזה 10 פעמים בעשור האחרון. תסבירו לי איך קורית קפיצת הדרך מרבש"ץ שחושב שהוא אלוהים באחד מהפיסטינים ביהודה ושומרון, שמצלם בלי סמכות חוקית, לבין זה שאתם בוחנים אם פטריוט יהודי, אוהב מדינת ישראל נכנס לסייג שאתם בחיים לא מפעילים, של פגיעה בביטחון המדינה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> הבחינה לאו דווקא משליכה. אם כבר העלית את הנושא של הקאפו, אני אתן לך הקבלה לסייג הפלילי, לסייג של סכנה לשלום הציבור. גם סכנה לשלום הציבור מגיעה לדסק לשם בחינה בכל סוג עבירה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל לא הייתה פה עבירה. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני נותנת הקבלה לעניין הסייג הפלילי, לכן אני אומרת עבירה. כמובן שרק מי שקיימת נגדו עבירה מהרף הגבוה יועבר עם המלצה לשר לגבי דחיית הבקשה. כל דבר חייב להיבחן על ידי הדסק. אם נמצא מקום להמליץ על ידי הדרג המקצועי לשר, זה מועבר להחלטתו של השר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא נראה לכם הגיוני שתנפנפו את העניין הזה קצת יותר מהר אם השורש של כל העניין הזה הוא שצילמו אותם בפעילות נוכחות מגינה ואין שום פעולה משטרתית? אולי תגידו שעל צילום דרכון על ידי הרבש"ץ לא תמנעו מזכאי שבות להגיע לארץ? אין תיק חקירה משטרתי, אין כלום. חנה כותבת לנו שהחיילים אמרו לה כאילו בצחוק, "אנחנו צריכים לצלם את הדרכון כדי שנגרש אותך מישראל". לשם הגענו, זה המצב, וזה קורה גם בחסות הנכונות שלכם להתמסר להמלצות של משטרת ישראל. בשביל לגרש ולאסור על כניסה ל-10 שנים של פעיל שהיה בתוך תוכנית ציונית של תנועת השומר הצעיר העולמית, היה מספיק מכתב של קצין בתחנת אריאל. זה לא עבר ייעוץ משפטי של המשטרה, לא עבר כלום. כל הבקשות שלי מכם לבדוק את הסיפור הזה, את הנהלים ואת ההתמסרות שלכם להתנהלות הזאת של משטרת ישראל, לא עזרו, ואז גם בן גביר אסר על השוטרים לבוא לוועדה, אבל זה עניין אחר. אם אתם אומרים "גלעד, תקשיב, שני החבר'ה האלה זה ממש לא דרכון, יש פה חתיכת אירוע ביטחוני שמתקרב לאזורי הסייג הנדיר", אני יכול להבין, אני אצדיע לכם, לכו תעשו את עבודתכם נאמנה, אבל אני חושב שאין עוד מידע, אני חושב שהדבר היחיד שיש לכם זה הפסילה של ה-ETA בגלל תמונה שצילמו החיילים – דרך אגב, החיילים לא יכולים לבקש, זה רק קצין, אבל את זה נברר – ובגלל הדרישה שאסור היה לרבש"ץ לדרוש. כל מה שיש לכם בעניינם של שני האנשים היקרים האלה זה פסילת ה-ETA שלהם על בסיס תמונת דרכון ותלונה של מתנחלים קיצוניים או חיילים. אתם צריכים לעשות סינון. יש בקשות שמגיעות אליכם ואתם צריכים לומר, "טוב זה לא רציני, בואו נגמור מהר". יש פה זכאי שבות, ריבונו של עולם, אנשים שיש להם חיים. מה, הם ישבו עכשיו שלושה חודשים על מזוודות? גם בשבילכם תעשו מיפוי ראשוני, תנו להם זכות תגובה. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> ניתנה להם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איזה ניתנה להם. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> על הבקשה לעלייה ניתנה להם, נעשה להם ראיון, ניתנו להם תשובות ביניים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נעשה להם ראיון, כשהדבר היחיד שנאמר להם בו זה הסיפור הזה של הדרכונים. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> לא נעשה להם ראיון במשטרת ישראל, נעשה להם ראיון עם שאלות שנבנו בדסק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חנה ולורנס, אני אשמח שתספרו לציבור בישראל איזה שאלות שאלו אתכם על העמדות הפוליטיות שלכם. << אורח >> לורנס ג'יקוב שנקין: << אורח >> הם שאלו אותי מה הקשר שלי למדינת ישראל, למה אני רוצה לעשות עלייה. אני עניתי שאני אוהב את מדינת ישראל, שאני ציוני דתי, שאני חושב שיש מצווה מדאורייתא לגור בישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שאלו אותך עוד שאלות? << אורח >> לורנס ג'יקוב שנקין: << אורח >> היה ראיון שני שבו נשאלתי מה היחס שלי ליהודה ושומרון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה הקשר לפעילות שלו ביהודה ושומרון? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> בהתאם למידע שמתקבל אנחנו שואלים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איזה מידע? שהרבש"ץ צילם את הדרכון שלו? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני לא מקבלת מידע מרבש"ץ ומגורמים אזרחיים, אני מקבלת מידע ממשטרת ישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם שאלו אותך מה היו הפעולות שלך ביהודה ושומרון, מה היחס שלך ליהודה ושומרון? << אורח >> לורנס ג'יקוב שנקין: << אורח >> הם לא שאלו על הפעילות שלי, אבל משהו דומה. עניתי שאני חלק מקבוצת בני אברהם, שאנחנו עובדים ביהודה ושומרון עם קהילות פלסטיניות שסובלות מאלימות של נערי הגבעות. פעם אחת מתנחל במדים – אני מכיר אותו, כי הוא היה בא לפעמים בלבוש רגיל ומטריד אותנו, מציק לנו - צילם את הדרכון שלי, אמר לי שאם אני לא אתן לו את הדרכון שלי הוא יעכב אותי. בגלל שהוא היה במדים צייתי לו. אחרי שנתתי לו לצלם את הדרכון שלי, הוא אמר לי שהוא יגרש אותי מהארץ. חשבתי לעצמי שזה סתם כי הוא מאיים עלינו הרבה פעמים, וגם מי הוא בכלל שהוא יכול לגרש אותי מהארץ, הרי לא עשיתי שום עבירה, שום דבר פלילי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם זה כל כך פשוט ונתת את התשובות, אני לא מבין למה צריכים כל כך הרבה זמן לבחון את המצב שלך. האם נשאלת עוד שאלות? << אורח >> לורנס ג'יקוב שנקין: << אורח >> כן, הם שאלו אותי מה הקשר שלי לישראל. אמרתי שאני ציוני, שאני אוהב את ישראל. כששאלו אותי למה אני רוצה לעבור לישראל, אמרתי שיש לי בישראל חברה שאני רוצה להציע לה נישואין ולגור איתה, שיש לי דירה בישראל שאני משלם עליה שכירות. שאלו אותי עוד הרבה שאלות פשוטות ורגילות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מצוין, נשמע שהכל נורא פשוט. אם כל מה שיש לכם לגבי הבן אדם הזה הוא אותו אינסידנט של צילום דרכון, איזו חקירה צריכה להתבצע בשב"כ בעניינו? אם המשטרה לא פתחה נגדו בחקירה, מה יש לה לחקור? אני רוצה להבין כמה זמן צריך לעבור. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> זה לא משהו שצפוי לארוך כל כך הרבה זמן. זה הועבר לנו בסוף אוגוסט, משהו כזה, כאשר תוך כדי נערך ראיון וקיבלנו עמדה עדכנית. עכשיו אנחנו מחכים לעמדה מגורמים נוספים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לדעת כמה זמן תמתינו אם הם לא עונים. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אני לא יכולה לתת תאריך מדויק, אבל זה משהו שלא יארך כל כך הרבה זמן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם לא מרגישים שסביב האירוע הזה של משטרה וצה"ל אל מול פעילי נוכחות מגינה, אל מול משתתפי תוכניות שמאל ציוניות, אתם מנוצלים בעניין של ETA, בעניין של זכאות שבות? אתם לא צריכים לעשות בדק בית אצלכם לגבי איך אתם טיפה מסדירים את הסיפור הזה, לראות איך אתם אומרים למשטרת ישראל, "יקרים, אם אתם רוצים להוציא לנו המלצה להכניס למאגר תיקון 40, בבקשה, שיהיה חתום על זה תת ניצב, שיהיה חתום על זה מפקד מחוז ש"י"? מי הסמכות במשטרה שמבחינתכם מנפיקה את הבקשה להיכנס למאגר תיקון מס' 40? זה יועמ"ש המשטרה, זה ראש אגף חקירות? מי הסמכות? איך במשטרה ידעו? מה כתוב בנוהל לגבי המידע מהמשטרה? מאיפה הוא מגיע? אמרתם שזה רפרנטים. איפה הרפרנט יושב? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> עניין תיקון מס' 40 הוא לא משהו שבטיפולי. אני לא זאת שמקבלת את הבקשות האלו, אלא אם לאחר מכן, כמו במקרה של שני המבקשים כאן, מגישים בקשה לעלייה ומוכח שמדובר בזכאי שבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הטרגדיה בסיפור הזה היא שהיד שלכם מאוד קלה על ההדק לגבי תיקון מס' 40, שאתם פועלים לא בהתאם להוראות החוק. תיקון מס' 40 נותן עילות מאוד ברורות ולא פתוחות. יש כאלה שחושבים שכשחבר הכנסת גלעד קריב מתעטש זו פגיעה בביטחון המדינה, אבל מה לעשות שתיקון מס' 40 מדבר על הכחשת שואה, על הכחשת טבח שבעה באוקטובר. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> על קריאה לחרם על מדינת ישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל זה בכלל לא האירוע. תקשיבו, גם אפשר לומר שגלעד קריב קורא לחרם על מדינת ישראל ושחברת הכנסת מזרסקי קוראת לחרם על מדינת ישראל. הבן אדם לא נשאל על זה בראיון, הוא נשאל רק על האירוע הספציפי הזה. רשות האוכלוסין, ואת זה כבר הוכחנו בדיונים הקודמים, ידכם קלה מאוד לגבי תיקון מס' 40 כך שדי ב"צעטלה" מהמשטרה. לא הוכחתם לי אחרת, למרות שביקשתי מכם לראות את הנוהל, לראות מי הגורם מהמשטרה שצריך לאשר את זה. עכשיו מסתבר בדיון שנבנה גשר בין תיקון 40 לבין זכאות העלייה, שדי בזה שאדם נחסם על ידי תיקון מס' 40 כדי שתעשו בעניינו בדיקה ממש לא מינורית. אתם מטילים עליהם כתם, כי הם מופיעים כבר ברשומות של מדינת ישראל כמי שעברו בדיקה כדי לראות אם הם יכולים לפגוע בביטחון המדינה. זאת המשמעות. אתם לוקחים פה שני זכאי שבות שיהיו אזרחים נהדרים של מדינת ישראל וכבר ברגע הראשון מסמנים אותם אל מול השב"כ, אל מול המשטרה כאזרחים בעייתיים, כשאתם עושים את זה בגלל שידכם קלה על תיקון מס' 40. אם ידכם לא הייתה קלה על תיקון מס' 40, לא היינו מגיעים לסיפור הזה. גם אם בעוד שבועיים בגלל ההד הציבורי או בגלל שבית המשפט העליון יתערב אתם תאשרו להם, עדיין הכתמתם את האנשים האלה אל מול רשויות אכיפת החוק ומערכת הביטחון במדינת ישראל. על מה? על זה שרבש"ץ צילם צילום לא חוקי של דרכון. יש פה גורמי קיצון פוליטיים במדינת ישראל שעושים סיבוב על חוק השבות, אבל זה לא מעניין. ביקשנו את הנוהל, אבל אין נוהל. איפה הנוהל? מותר לי כיו"ר ועדה בכנסת לראות את הנהלים במדינת ישראל? איפה הנוהל שמסדיר את תיקון מס' 40? איפה הנוהל שמסדיר את הבדיקה שלכם? יש נוהל? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> ודאי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לראות אותו. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> נוהל 5.2.001. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שם אין לוחות זמנים להחזרת תשובה? << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> שום דבר לא מוגדר בלוחות זמנים, אבל זו עבודה שלא לוקחת הרבה זמן. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> אני מכירה את סתיו היטב, היא תעשה את המקסימום. היא תמיד עושה את המקסימום כדי לתת תשובה מהירה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם משהו ממה שאמרתי ומכעסי על האירוע מתפרש כעניין אישי, אני מתנצל. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> אם סתיו אומרת שהיא תיתן תשובה מהירה, אתם תקבלו תשובה מהירה. אני יודעת שיש מצבים שבהם מבטלים את ה-ESTA כשאנשים נמצאים בישראל, לא רק כשהם נמצאים בחו"ל. לי יש לקוחות ששוהים פה עם רישיון ומתגלה שה-ESTA שלהם בוטל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה לפי תיקון 40. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> הם לא יודעים, לא אומרים להם. הם מפחדים לצאת מהמדינה, כי הם יודעים שהם לא יוכלו להיכנס חזרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם בהקשרים שלך זה בעיקר אירועים של יהודים שבאו לפה לתקופה לפני עלייה? << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> על מה רוב העילות לביטול ה-ESTA במקרים שאת נתקלת בהם? << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> ביקורת על הפעילות של המדינה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את אומרת, וזה לא רלוונטי לחברות היקרות שנמצאות כאן, שאת רואה תופעה שבה מבטלים רישיונות ישיבה. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> רישיונות ל-ESTA, לא את רישיון הישיבה. הם מקבלים הודעה על כך שהרישיון של ה-ESTA, שזה אישור הכניסה, מבוטל. רישיון הישיבה נמצא בדרכון, אי אפשר לבטל אותו. רישיון ה-ESTA שמבוטל גורם לכך שאם הם יצאו הם לא יוכלו להיכנס חזרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה בכלל מוזר. יש פה בן אדם שאתם מייחסים לו פגיעה באינטרסים של מדינת ישראל, שאתם אומרים לו שהוא יכול להישאר פה אבל לא יוכל לחזור אם הוא יוצא. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> כנראה זה קרה שהוא בישראל, לכן מבטלים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זו תופעה שהיא מה? << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> אני לא יכולה להגיד עד כמה התופעה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ניפגש פה לפני הבחירות ואני אבקש את המספרים האלה, אני אבקש לדעת כמה אנשים נמצאים במאגר, לכמה אנשים בוטל הרישיון. אנחנו נעשה רשימה מסודרת של הבקשות, כשאני בטוח שתצליחו לתת לנו תשובות. אנחנו ניפגש פה בשבוע הבא, נעבור בין הקלפיות והעמדות של ועדת הבחירות המרכזית ונצליח למצוא חדר. << אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >> אנחנו בסוכנות היהודית ראיינו את שני המועמדים והמלצנו – אנחנו לא קובעים את זכאות השבות – על זכאות שבות. שניהם לא אמרו לנו בשום מקום שה-ETA שלהם נדחה. אם היינו יודעים שה-ETA נדחה, היינו שואלים את הרשות מדוע ה-ETA נדחה. בשני המקרים, וגם יש לנו העתקי מכתבים, הסברנו שהאישור בבחינה, שהם לא מסורבי עלייה. במקרה של ג'רמי קיבלנו בקשה לריאיון חוזר. כשערכנו ריאיון חוזר, לא נשאל בו מה היחס שלו ליהודה ושומרון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה כן נשאל? << אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >> מה הוא עשה ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם כנציגת הסוכנות היהודית זה נראית לך שאלה לגיטימית? אם יש לכם אירוע פלילי שהמשטרה חוקרת, תשאלו את הבן אדם על המקרה, תגידו לו שבתאריך זה וזה שוטרים עיכבו אותו בגלל שהוא התפרע ודחף שוטר. נראה לכם הגיוני שהסוכנות היהודית לארץ ישראל תשאל זכאי שבות מה הוא עשה ביהודה ושומרון? בפעם הבאה יתנו לכם הוראה לשאול יהודייה מה היא עשתה בעזרת הנשים בתפילת ראש חודש של נשות הכותל. האם בפעם הבאה לא תשאלו אותו מה הוא עשה ביהודה ושומרון אלא אם הוא היה פעיל ב-Peace Now ארצות הברית? << אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >> אנחנו לא שואלים שאלות כאלו. אנחנו ביצענו את הבקשה של רשות האוכלוסין לראיין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא ראוי שהסוכנות תאמר לרשות האוכלוסין: חברים יקרים, עם כל אהבתנו אליכם, תשלחו את השאלה הזאת לקונסול ישראל, הסוכנות היהודית לא תשאל אדם שאין בעניין שלו תיק פלילי, רישום פלילי או חקירה פלילית מה הוא עושה ביהודה ושומרון? << אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >> אנחנו לא יודעים מה יש בתיק שלו, אנחנו סך הכל רוצים לעזור לו לקבל מעמד. אני בטוחה שסתיו, שהיא מאוד אנושית, תצליח - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבעיה שלי היא לא סתיו והאנשים הנהדרים ברשות האוכלוסין. יש לי איתם אתגרים אחרים. << אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >> אין פה סלקציה על פי דעות פוליטיות. הסוכנות היהודית, וגם רשות האוכלוסין איתנו, לא שואלת - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברתי, זאת לא הטענה שלי. מכיוון שאני בן בית בסוכנות, אפילו באופן קצת מוגזם יש הטוענים, אני לא מאשים את רשות האוכלוסין ואת הסוכנות בביצוע ההבחנה הפוליטית, אני כן מאשים את רשות האוכלוסין בכך שלמרות שיש גורמים פוליטיים שמנצלים אותם בשנים האחרונות כדי לפגוע בפעילי שמאל יהודים הם לא נוקטים בצעדים הנדרשים. זו טענה שאני כן משמיע נגדם. אני טוען, ואני עומד על טענתי, שאחרי הדברים שאנחנו הראינו כאן בשני הדיונים שהיו קשורים בגירוש הפעילים - הם לא ביקשו עלייה, הם רק רצו לחזור לישראל, להמשיך את הקשרים שלהם עם מדינת ישראל - ברשות האוכלוסין היו צריכים להבין שלצערנו יש היום יד מאוד קלה על ההדק במשטרת ישראל בנושא של תיקון 40, של גירוש פעילים, שיש קשר בין משטרת ישראל לבין פעילי ימין קיצוניים שמנצלים באופן מפוקפק סמכויות ביטחוניות שלהם כרבש"צים ומעבירים מידעים וצילומי דרכונים. אתם מסרבים להראות לי שיש נוהל שקובע שהבקשה צריכה לעבור פרוצדורה בתוך המשטרה ועליה צריך להיות חתום קצין בכיר, שיש זיקה בין הגירוש לבין השאלה האם נפתחה כאן חקירה פלילית או לא. ביקשתי שלפני שמגרשים בן אדם ייקחו בחשבון את השאלה האם מדובר בזכאי שבות, האם מדובר באדם שיש לו זיקה מתמשכת למדינת ישראל. למה לא הפעילו כלפי הפעילים האלה תנאים מגבילים כמו לישראלים, של 30 יום איסור כניסה לשטחים? למה גירשו אותם ואמרו להם ש-10 שנים אסורה הכניסה? הסוכנות, אתם צריכים לבוא בדין ודברים כנציגי העם היהודי עם רשות האוכלוסין ולומר: חברים, יותר מידי עדויות מצטברות לפעילות שמכוונת נגד פעילי שמאל ציוניים. זו הציפייה שלי מהסוכנות. אחרי שהזמנתי אתכם לדיון על גירוש הפעילים - עכשיו אתם רואים את שני המקרים האלה - אתם צריכים להתעורר, אתם צריכים לבוא בדין ודברים עם הרשות. << אורח >> ניקול מאור: << אורח >> למישהו שיש עבר פלילי אין בעיה עם תיקון 40. נכון שהרשות צריכה לעשות בדיקה בעניינו, אבל הבן אדם יכול לשבת בארץ למרות שהוא בעל עבר פלילי ועלול לסכן את שלום הציבור. האנשים שעליהם מדובר פה לא יכולים אפילו להיכנס לארץ. זו סתירה שהיא לא הגיונית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוד סתירה. << אורח >> איה לבקוביץ: << אורח >> אני בת לאב ישראלי ואימא אמריקאית. עליתי בעל כורחי בגיל ארבע ומאז בחרתי שוב ושוב לחיות את חיי במדינה המורכבת והמטורפת שלנו כי עדיין ולמרות הכל זה הבית שלי. פה, במדינה שלי, אני נלחמת מגיל צעיר, ובמיוחד בשלוש וחצי השנים האחרונות, על צדק, שוויון, דמוקרטיה, חופש ושלום, על חיים טובים יותר לכל אלה החיים בין הים לנהר, בין אם מדובר במאבק על הדמוקרטיה והחזרת החטופים עם החזית הוורודה, בין אם על יציאה למסיק בגדה המערבית על מנת להגן על משפחות פלסטיניות שרוצות לעבוד את אדמותיהן, בין אם על סולידריות עם בתי כנסת רפורמים בהם ניפצו חלונות ותלשו דגלי גאווה, ובין אם בהגעה להתפלל בראש חודש עם נשות הכותל תוך כדי חטיפת קללות וצפייה בחברה מגורשת מעזרת נשים כי המשטרה החליטה שהיא יודעת לקבוע מי באמת אישה. אני נחרדת לחשוב מה היה קורה לי אם לא הייתי אזרחית ישראלית והיו משתמשים בפעילות הפוליטית שלי כדי למנוע ממני לעלות. אם יש עוד אנשים טובים שרוצים לקשור את גורלם עם העם היהודי ולדרוש עתיד יותר טוב ליהודים ולפלסטינים בארץ המדממת הזאת, אנחנו מחכות לכם פה, ונעמוד שכם עם שכם להילחם אתכם. חנה ולורנס, אני מצטערת על כל הכאב והסבל שעברתם. עד שתוכלו להגיע הביתה אני מבטיחה להמשיך להילחם במאבק הנכון עבורכם. אף אחד לא אמור להגיד לכם שאתם לא יהודים מספיק טובים, או שהאהבה, הסולידריות והמחויבות שלכם לצדק ולשלום בשביל כל אלה שגרים בין הנהר לים מהוות סכנה לבית היהודי. למעשה, ההיפך הוא הנכון. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. תמשיכו להילחם במאבק טוב ואנחנו נעשה כל מה שאפשר בשביל לתמוך בכם כדי שתוכלו להיות איתנו. << אורח >> רותי בידץ: << אורח >> אני חברה בארגון זכויות אדם שמביא אלפי ישראלים לפעילויות של נוכחות מגינה ומסיק ביהודה ושומרון כבר 25 שנה, שמביא מאות מתנדבים יהודים מהתפוצות השונות בדרכם לעלייה או בניסיון ליצור איזה שהוא קשר אוהד עם מדינת ישראל בדרך שהם יכולים להזדהות איתה. יש הרבה מאוד יהודים ליבראליים ברחבי העולם שמתקשים מאוד עם דרכה של המדינה, כולל ביהודה ושומרון, שמחפשים את הדרך שבה הם יוכלו להגיע לכאן, להיות חלק, להיות אזרחים תורמים, להביע את דעותיהם. אני מודה שאני מאוד מאוכזבת לשמוע את החלק של הסוכנות היהודית ושל רשות מינהל האוכלוסין בתור מי שמייצגת גם את היהודים האלה ברחבי העולם, בתור מי שמוכנה לראות פעילות פוליטית כזאת של זכויות אדם כמשהו שלא ראוי בכלל לבחינה כסיבה להגיע או לא להגיע, לקבל או לא לקבל אשרת עלייה. אני רק רוצה להזכיר לכם שבאותו מסמך יסוד שבו נאמר שמדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה גם נאמר שהיא תהיה מושתתת על יסודות הצדק, השלום והחירות לאור חזונם של נביאי ישראל. החבר'ה האלה שבאים לכאן מנסים להשמיע את קולם בצורה לא אלימה, בצורה שמשתפת פעולה עם החוק הישראלי. אנחנו מבקשים מכם לחזור ליהודית ודמוקרטית שעומדות בבסיס המדינה הזו, לא לסטות, לא לחסום אנשים על בסיס פעילות של זכויות אדם. << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> שום דבר לא נבחן ברשות האוכלוסין מבחינת נטייה פוליטית, פעילות או משהו שקשור לאיזה שהוא צד פוליטי במדינת ישראל. כשאנחנו בוחנים בקשה זה אך ורק לפי מידע שמתקבל מגורמים ביטחוניים, גורמים משטרתיים, לא משנה מאיפה, ומעולם לא עסקנו בעניין פוליטי. גם אתה רצית שבסופו של דבר תינתן לבן אדם האפשרות לענות ולהגיב על המידע שהתקבל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש הבדל, אם למראית עין ואם מבחינת הכלל המינהלי של השגת מידע, בין לשאול זכאי שבות אם היה לו אירוע של מגע עם המשטרה, עם כוחות הביטחון, ואם הוא נכנס למקום ספציפי שאסור היה לו להיכנס, לבין לשאול אדם מה הוא עשה ביהודה ושומרון, שזו שאלה לא לגיטימית, בעיני, במסגרת ראיון של שבות. אם אתם על הסייג הביטחוני, הפשיטא זה שלא מדובר בפעולת נוכחות מגינה. אם יש לכם מידע על פגיעה בביטחון המדינה או בעם היהודי, זו לא השאלה. השאלה מה האדם עושה ביהודה ושומרון היא שאלה שמדיפה ריח של פוליטיזציה, גם אם לא התכוונתם לזה. התפקיד שלנו כחברי כנסת זה גם לשקף לכם איך דברים נראים כשהם נעשים בתום לב. יש הבדל בין להגיד לאדם "קיבלנו מידע שקיבלת הוראה מחייל או משוטר ולא מילאת אותה" או "היה לך עימות בתאריך כזה וכזה", לבין לשאול אדם מה הוא עשה ביהודה ושומרון, שזה לא לגיטימי, זה מריח פוליטי, זה נראה כמו התייחסות לעמדות הפוליטיות של האדם ולפעולות. אני מבקש שתחשבו על השאלות שאתם מעבירים לסוכנות, כי אם המטרה שלכם היא להבין את הסכנה המז'ורית לביטחון המדינה - - << אורח >> סתיו שמעון חנן: << אורח >> אנחנו לא חותמת גומי. אם נאמר לי שהפעילות עוסקת באיקס, אני שואלת מה הפעילות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מציע ששאלות רחבות שעוסקות בפעילות אזרחית פוליטית לא תישאלנה. אם יש לכם מידע קונקרטי ביטחוני שאתם צריכים לברר, תתמקדו בו, בשביל זה הראיון. אתם לא מגרפה של הפעילות האזרחית, הפוליטית והציבורית שאדם עושה מצד ימין או מצד שמאל. זאת שאלה, בעיני, לא מתאימה ולא ראויה. גם הסוכנות היא לא חותמת גומי. גם אתם צריכים להעיר על השאלות שאתם מקבלים בדיאלוג שלכם עם הרשות. אני רוצה לומר תודה לכל מי שטרח ובא - השעה 17:00 - ליום לא שגרתי של דיונים. תודה שנשארתם והתעכבתם. לפחות לי היה חשוב לשמוע את הדברים ולהבין את שרשרת קבלת ההחלטות והטיפול. עכשיו הדברים יותר ברורים. מבלי לייחס לסוכנות ולרשות שום שיקולים פוליטיים, אני שב ומתריע מפני מצב שהשילוב בין תיקון 40 לבין הוראות חוק השבות יוצר מסלול שכרגע מנוצל על ידי גורמים שמבקשים לפגוע בפעילות פוליטית, ציבורית, ציונית ולגיטימית של יהודים מרחבי העולם. אני לא חושב שאתם שותפים לניסיון הזה, אבל אני חושב שכרגע אתם קצת עיוורים אל מול הניסיון הזה, אתם לא עושים את הצעדים הנדרשים מבחינת הנהלים שלכם כדי להתמודד עם העניין הזה. התוצאה היא דברים לא הגיוניים: גירוש של אדם ל-10 שנים ממדינת ישראל למרות קשריו האיתנים עם מדינת ישראל, למרות שהוא לא עשה שום דבר פלילי, מצב של עיכוב עלייה של אנשים שלא מבינים למה שוללים מהם את יכולת הכניסה למדינת ישראל ולא מסבירים להם. אנחנו נברר את סוגיית תיקון מס' 40 - אם זה לא אתם, נעשה עוד ישיבה – כי אני חושב שיש פה פגיעה קשה בקשר עם הקהילות היהודיות הליבראליות בתפוצות. מכיוון שאתן אומרות שהשימוש בסייג של הפגיעה בביטחון המדינה ובעם היהודי הוא מז'ורי, אז כשמקבלים מידע שהוא לא בא בחשבון לא מציקים לזכאי שבות. בזוטי דברים לא מתעסקים. השאלה היא לא אם בסוף תתנו להם עוד שלושה חודשים את הזכות לעלות. יש פה עינוי דין לאנשים שהם זכאי שבות, שחלק מחייהם היום הם במדינת ישראל, והדבר השני, הכתמתם אותם, סימנתם אותם. אם מדובר בעניינים שהם בגובה דשא, מה אתם בכלל פותחים פה בדיקה? אני לא מבין, מה הבסיס לפתוח פה את הבדיקה כשכל מה שיש לכם במסלול של תיקון 40 זה חייל ששלח דרכון? אני די משוכנע שאין לכם מידע מודיעיני שבכלל מוביל לסייג של הביטחון, אז על מה בכלל הבדיקה? זה צריך להיגמר בזוטי דברים. אם האנשים הם זכאי שבות, צריך לתת להם לעלות למדינת ישראל, לא לעכב אותם. הציפייה שלי מכם היא שהדברים יהיו בהלימה, בפרופורציה, אם אתם יודעים שאין שום דבר באנשים האלה שיביא אתכם לומר שהם פסולים על סייג ביטחון. אני לא מבין, הם חברים בארגון טרור? הם הביעו תמיכה בחמאס? על מה בכלל אתם יכולים לתאר ששני האנשים האלה ייפסלו על הסייג הביטחוני? איזה מידע של השב"כ יש לכם בעניינם? מה אתם בכלל פונים ומתחילים את התהליך? תאמרו: בסדר, ביטלו להם את ה-ESTA, קרה. מה הקשר בין המידע שיש לכם על השניים האלה לבין הקריטריונים ורף ההוכחה שנדרש בשביל הסייג? כל מה שקורה כאן זה עינוי דין וסימון של אזרחים עתידיים של מדינת ישראל. פה אני חושב שאתם צריכים לסגת ולבדוק את המדיניות שלכם. אם אין ראיות כבדות משקל בתחילת הדרך שיכול לקרות פה המקרה הנדיר שקורה פעם בחמש שנים, של אי הכנסת בן אדם למדינת ישראל כזכאי שבות על סעיף הביטחון, אל תתחילו בכלל את הבדיקה. כשאני אהיה שר הפנים זו תהיה העמדה לביצוע. חבריי וחברותיי, אנחנו ממשיכים את המעקב אחרי הנושא הזה. חבריי מעבר לים, אנחנו מחכים לכם כאן במדינת ישראל. תזמינו אותי למסיבת העלייה שלכם, אני בטוח שהיא תקרה. אנחנו לא נעצור עד שתגיעו ותממשו את הזכות שלכם לחיות בארץ. אתם תהיו אזרחים ישראלים, פטריוטים, אוהבי ישראל, ציוניים ונהדרים. אנחנו נכנס בשבוע הבא דיון על תיקון מס' 40. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:53. << סיום >>