פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 19 הוועדה לביטחון לאומי 13/10/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 635 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שלישי, ב' בחשון התשפ"ז (13 באוקטובר 2026), שעה 9:45 סדר היום: << נושא >> מעקב אחר יישום חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ"ו–2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מוזמנים: לירון יצחקי – יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי סג"ד ליאת נפש – רע"ן נפגעים, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק שלי זמיר – ר' חוליית נעדרים ומתחזים, מ"י, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק שמואל לרמן – ר' חוליית נעדרים ומתחזים, מ"י, המשרד לביטחון לאומי ניבה שוורצגלס – מנהלת מחלקה שרות ארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות נוית דויטש – עו"ד, מחלקת מדיניות וחקיקה, האפוטרופוס הכללי אור צוברי – מנהלת אגף חרבות ברזל, משרד הרווחה והביטחון החברתי נטע ברנר נאור – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה רס"ן אליה לנדסמן – רמ''ד פרט שו''ן, משרד הביטחון סגן נועם רוסינסקי – ס' יועמ''ש חטיבת הנפגעים, משרד הביטחון נטע ברק – עו"ד, ממונה מדיניות ציבורית, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים ענבר דוד – מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי ציפורה ציון – רשות האוכלוסין וההגירה נירה שפק – חברת כנסת לשעבר יהושע מיניביצקי – יו"ר העמותה, עמותת בלעדיהם ורדה מיניביצקי – מייסדת, עמותת בלעדיהם נעמה זר כבוד – עו"ד, יועצת משפטית של העמותה, עמותת בלעדיהם גיטי קליינרמן – חברה בעמותה, עמותת בלעדיהם אברהם מזרחי – חבר בעמותה, עמותת בלעדיהם רוחמה גמרמן – יו"ר פורום של תקווה ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק אסף היזלר מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מעקב אחר יישום חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ"ו–2026 << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, שלום ובוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, ב' בחשוון, התשפ"ז, 13 באוקטובר 2026. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לביטחון לאומי. תודה לכל מי שעשה באמת את המאמץ להגיע לדיון המאוד חשוב הזה. כולנו חווינו אתמול אירוע קשה ומיותר, שמזכיר לנו שאנחנו עדיין במלחמה. אלעזר יאיר וילנסקי, השם ייקום דמו, ילד בן 14, נהרג כאילו הוא לוחם על קו הגבול במדינת ישראל. יש לי הרגשה שהריצה היום אחרי מערכת הבחירות וכל מה שקורה סביבה משכיחה את העובדה שאנחנו עדיין במלחמה. גם ברצועת עזה, גם בלבנון, גם בסוריה, גם ביהודה ושומרון, יש לנו ילדים, נכדים, אבות ואימהות שנלחמים שם, וחבל שאני צריך להזכיר את זה כל פעם. אני מקווה מאוד שלא נצטרך להמשיך לשלם מחירים כול כך קשים. התכנסנו כאן לדיון מעקב, שהוא דיון אחרון בקדנציה שלי, על יישום חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים. בדיון הקודם, שקיימנו לפני כחודש, הבנו שאנחנו לא בכיוון, ושהחוק הזה עדיין, לצערי הרב, לא הפך ממעשה חקיקה למנגנון ממשלתי מתפקד, ושאנחנו ממשיכים להשאיר את המשפחות במצב שהן נאלצות להתמודד לבד מול המערכת, וזה לא נכון. זו לא הייתה מטרת החקיקה וזה גם זה לא היה המהות שלה. אני חשבתי שזה אחד הנושאים היותר חשובים. דרך אגב, פוליטיקלי קורקט, דובר פה בלמעלה מ-600 נעדרים במדינת ישראל. לכל אחד מהם יש מעגל של משהו כמו 500 איש. במתמטיקה פשוטה 600 כפול 500 זה 300,000. האם אתם יודעים כמה מנדטים זה? אולי כדאי שתטפלו גם בזה? אולי תיתנו גם לזה מענה? זה מטורף, זה בלתי אפשרי. אנחנו חייבים לדעת לתת לזה מענה, ואני מקווה שאנחנו נדע לתת לזה גם בסוף הדיון הזה. המטרה המרכזית שלי היא באמת לראות מה עוד אנחנו צריכים לעשות כדי שהחקיקה הזאת תהפוך להיות גוף ממשלתי מתפקד. הפניתי אליכם, למשרדי הממשלה, מספר נושאים להתייחסות. דיברנו על הקמת הוועדה, מינוי חברים ויושב-ראש, ואני רוצה לשמוע את הסטטוס של העניין הזה. דיברנו על נוהלי עבודה בין המשרדים, כשאת זה צריך היה לאשר שר העבודה, וגם בזה אני רוצה לשמוע איפה אנחנו עומדים. דיברנו על יידוע משפחות הנעדרים על זה שהוועדה קיימת ושמתחילים לדבר איתם על הזכויות שלהם ואיך אנחנו יכולים לסייע להם. דיברנו בחקיקה על תיקון לחוק הביטוח הלאומי, וגם פה אני רוצה לשמוע איפה אנחנו עומדים בזה. ודיברנו גם על התיקון לחוק בריאות ממלכתי. אני הוספתי שאלה נוספת מעבר לחקיקה עצמה. בשנת 2026 יש לנו עוד נעדרים. מה הסטטוס שלהם? אנחנו כבר ב-2026, והשנה הזו עוד מעט נגמרת, והשאלה היא האם נתנו איזשהו מענה לחדשים האלה. מכובדיי, הבמה שלכם להתייחסות. אנחנו נעבור משרד-משרד, ואחרי זה נאפשר גם למשפחות הנעדרים המיוצגות כאן ולמי שהובילה את התהליך הזה, מתחילתו כמעט, חברת הכנסת לשעבר נירה שפק גם להתייחס. באופן אישי, היא גם חברה שלי. ברשותך, אני יכול להתגאות בזה. אני אשמח לשמוע את משרדי הממשלה ואת כל הגורמים העוסקים בזה. אין פה סדר דוברים. בואו נתייחס כדי לתת מענה. בבקשה. << אורח >> נטע ברנר נאור: << אורח >> עו"ד נטע ברנר נאור, הלשכה המשפטית במשרד העבודה. דווקא הייתה התקדמות מאוד מאוד יפה מהדיון האחרון. אנחנו בתהליך מינוי היו"ר, ועל זה שיהיה אצלנו גורם מקצועי שיהיה אחראי על כל מערך הוועדות המכרזיות, ויש לו מעטפת של עזרה טכנית ומנהלתית. היו"ר תמונה היום-מחר, בעזרת השם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איזו בשורה. << דובר_המשך >> נטע ברנר נאור: << דובר_המשך >> אנחנו רק מסדרים את נושא המינוי מבחינת תקופת בחירות וחשש לניגוד עניינים. אלו דברים שלפי הנחיות היועמ"שית אנחנו צריכים להביע עמדה עליהם. יש רק שלושה משרדים שעדיין לא שלחו לנו נציגים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי לא שלח? שמות. << דובר_המשך >> נטע ברנר נאור: << דובר_המשך >> משרד הביטחון או נציג צבא ההגנה לישראל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם יש פה נציג של משרד הביטחון? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> יש נציג צה"ל. אני לא חושב שמשרד הביטחון נמצא פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צה"ל לא עוזר לי. אני צריך את משרד הביטחון. צה"ל הוא חלק מתוך משרד הביטחון, הוא לא משרד הביטחון. גם אם לפעמים צה"ל חושב שהוא משרד הביטחון, הוא לא. אני לא יורד עליך באופן אישי. << אורח >> נטע ברנר נאור: << אורח >> אני רק אומרת אמירה שלפי החוק זה יכול להיות או עובד משרד הביטחון או עובד צה"ל. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כן, אבל שר הביטחון הוא זה שממנה. << אורח >> נטע ברנר נאור: << אורח >> כן, שר הביטחון הוא זה שצריך למנות. גם משרד הפנים עוד לא שלחו, וגם משרד האוצר עוד לא שלחו. כל השאר שלחו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם יש פה נציג של משרד האוצר? לא. האם יש פה נציג של משרד הפנים? את תסבירי לנו למה עדיין אין נציג? << אורח >> ציפורה ציון: << אורח >> בוקר טוב. אני ממש לא יודעת להסביר את זה כי אני פשוט הגעתי לוועדה כנציגה של רשות האוכלוסין וההגירה. אבל אני אבדוק את זה ואתן לכבודו מה קרה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני חייב להגיד בעניין הזה שהתנהלות של משרד הפנים פה מאוד לא ברורה, פנה אליי לפני הדיון הזה מישהו מלשכת שר הפנים, שאני לא זוכר בדיוק מה תפקידו. הוא אמר לי: מינינו נציגה לוועדה מטעם רשות האוכלוסין. << אורח >> ציפורה ציון: << אורח >> הוא התכוון כנראה לוועדה הזאת. אני אבדוק, ואני אתן לכבודו בדיוק את התשובה המדויקת. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא לוועדה הזו. הוא אמר לי: מינינו נציג לוועדה בהתאם. << אורח >> ציפורה ציון: << אורח >> יכול להיות. אני פשוט לא מעודכנת. אני אבדוק את זה ואעדכן. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> פוגל, זה מדהים אותי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מתחיל להרגיש כאילו אנחנו בסגנון "מי פנוי באלנבי". זה לא בסדר. תבדקו את זה ותנו לי את ההסבר, בבקשה. משרד הביטחון לא צריך לתת לי הסבר. הוא פשוט לא הגיע לכאן. משרד האוצר גם לא צריך לתת לי הסבר כי גם הוא לא הגיע לכאן. משרד הפנים עשה כבר צעד חיובי ושלח נציגה, אז לפחות שנדע אם יהיה נציג תוך יום או יומיים, בדיוק כמו שמשרד העבודה לפני רגע אמר. << אורח >> ציפורה ציון: << אורח >> אני אודיע לכבודו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מאוד מחכה. נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> חבר הכנסת פוגל, רציתי לשאול אותך כחבר כנסת פעיל, כי אני כבר ישנה, האם נציגי משרדי ממשלה לא מקבלים הכנות לדיון לפני שהם מגיעים? האם הם לא קוראים סיכום קודם ועושים שיעורי בית? אני פונה למגזר הציבורי. יושבות כאן משפחות של נעדרים אזרחיים. המשפחות האלה חיות את זה יום-יום, שעה-שעה. הן מחכות לכם בכיליון עיניים על מנת שתיתנו להם פתרונות, כי הגרוע מכל קרה להם, ואתם מגיעים לכאן לא מוכנים. אין דבר כזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> אנחנו אזרחים של מדינת ישראל, ואנחנו פיקדון שמופקד בידיכם, ואתם לא מתייחסים אלינו כאל פיקדון. אנחנו לא נתינים. יושבות כאן משפחות שנלחמו שמונה שנים על החוק הזה כדי לקבל סוף-סוף תשובות. מישהי דיברה קודם, וסליחה שזה יוצא אישי. אבל איך אפשר להגיע לכאן עם אמירה כמו: אני באתי כנציגה ואני אלמד? לא, תלמדו לפני. לכו עד השר והשרה שלכם כדי להבין למה נשלחתם לפה. לא הגעתם לפה כדי לא לחמם כיסא. אלו החיים שלנו. נורא עצוב לי לשמוע את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, נירה. אנחנו בתקלה מתמשכת בעניין הזה. נדמה לי שאין למשרד הפנים שר כבר כמעט שנה כמעט. אני כבר לא מתפלא על כלום, נירה. בואי נתקדם. את כבר לשעבר, ואני עוד רגע. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הפקידות הציבורית צריכה לעבוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד התייחסויות, בבקשה. דיברנו על נושא המינוי. אני רוצה לשמוע על נהלי עבודה ואיפה אנחנו עומדים בעניין הזה. << אורח >> נטע ברנר נאור: << אורח >> נהלי עבודה – לפי החוק תפקידי הוועדה לגבש נהלים, ולכן אנחנו מחכים להקמת הוועדה כדי להתחיל לגבש את כל הנהלים הנדרשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מאחר ואמרת לי שיושב-ראש יהיה ביום-יומיים הקרובים, מתי נקבעה הפגישה הבאה באחריות היושב-ראש? << דובר_המשך >> נטע ברנר נאור: << דובר_המשך >> אנחנו מחכים לשלושת המשרדים. האם לדעת כבודו אנחנו יכולים להמשיך ולהתקדם בלי שלושת המשרדים החסרים? אנחנו מחכים לנציגים שלהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מנהלת הוועדה, אני מבקש להוציא מכתבים לשלושת השרים האלה. לצערי, שר הפנים זה ראש הממשלה, ואני לא בטוח שאותו אני רוצה להעסיק בעניין הזה. אבל לשלושת המשרדים האלה מכתב דחוף עוד היום. חייבים למנות נציג לוועדה, זה פשוט בלתי אפשרי. זה תוקע את כל עבודת הוועדה. אני מקווה שבעקבות המכתב הזה יהיו לכם נציגים, ושבמהלך שבועיים-השלושה הקרובים כבר תקיימו דיון ראשון בתור ועדה ותקבעו נהלי עבודה. חבל, בני המשפחה של הנעדרים נמצאים כאן. תסתכלו עליהם בעיניים. הם שלחו אותי לעבודה הזאת ואני עובד בשבילם. גם אתם, דרך אגב. הנושא הבא הוא תיקון חוק הביטוח הלאומי. האם מישהו יכול להתייחס לעניין הזה? יש פה נציג של הביטוח הלאומי? << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> קוראים ענבר דוד, אני מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, הביטוח הלאומי. זה לא ברמה של תיקון חוק, אנחנו העברנו נהלים פנימיים כפי שכתבנו. ראשית, אנחנו אחד עוצרים את הקצבאות שהנעדר קיבל. שנית, מבטלים את נושא דמי הביטוח כדי שלא ייווצרו לו חובות, ואין מה לשלם. גם לא שולחים לו מכתבים. אנחנו גם נערכים בארגון לכתוב נהלים פנימיים. כפי שאנחנו הצענו כאן, ויש כאן בסעיף תיקון חוק הביטוח, את כל הדברים האלה בדקתי אתמול עם הייעוץ המשפטי שלנו. הם בוצעו, ואנחנו פועלים כך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי. האם יש לכם קשר עם המשפחות? האם מישהו אצלכם ממונה על העניין הזה? << דובר_המשך >> ענבר דוד: << דובר_המשך >> כן, יש לנו מישהו שממונה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> האם הם יכולים לדעת מה שמו ולהכיר אותו? יש כאן את עמותת בלעדיהם. היא עמותה שמרכזת עם עשרות משפחות כאלה, ולכן יהיה חשוב להגיד מי הממונה. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> אני נציגת הוועדה, אבל קוראים למי שפעל עד עכשיו וישב בתוך הוועדות האלה דבורה לילך. אתה מסמן כן כי אתה יודע במי מדובר. היא הפיגורה. אנחנו סימנו את הדברים האלה ואנחנו פועלים. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> שוקי הוא המנכ"ל של עמותת בלעדיהם. << אורח >> יהושע מיניביצקי: << אורח >> האם אפשר לפנות אליהם? זו פעם ראשונה שאני שומע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. מה זאת אומרת "אפשר"? חייבים לפנות אליה. בשביל זה היא שם. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> אתה בהחלט יכול לפנות אליה, אם יש שאלות. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הוא מכיר את השם אבל הוא לא יודע שהיא הכתובת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם יש מישהו שמטפל בעניין תיקון ביטוח בריאות ממלכתי? האם יש פה איזשהו נציג של משרד הבריאות? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה גם נגזר מהתיקון של הביטוח הלאומי. זה אומר הפסקת תשלום דמי ביטוח בריאות ממלכתי. דווח גם בדיון הקודם שזה נעשה כבר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> האם במסגרת הבדיקה אתם גם יודעים להגיד למשפחות מה הזיכוי רטרו? בסוף, משפחות שילמו. עד כמה בהמלצות על החוק שעליו אתם עובדים, תהיה גם המלצה מעשית בתוך זה להחזיר לאנשים כסף שגבו מהם? << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> זה בהחלט דבר שאנחנו עושים חדשות לבקרים. אני אבדוק עם דבורה אם צריך. אנחנו עושים את זה בצורה אוטומטית. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אשמח לדעת כמה רטרו אחורה הם יקבלו החזרים, כדי שהם יידעו. וכמובן השיטה. << אורח >> ענבר דוד: << אורח >> אם אנחנו שולחים, אנחנו שולחים משהו מאוד מאוד מסודר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נירה, תודה. נציגי צה"ל, תרצו להתייחס לעניין הזה עד עכשיו? << אורח >> אליה לנדסמן: << אורח >> נעים מאוד, אליה. אני ראש מדור פרט בענף שבויים ונעדרים. אנחנו עדכנו את המשפחות שלנו, של נעדרי צה"ל, בחוק. זה אחד הדברים שיצאו מהדיון הקודם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לי עניין אישי עם נעדר אחד כי הייתי המפקד שלו. הייתי מפקד החטיבה כשהוא נעדר. קוראים לו גיא חבר. האם גם עם המשפחה שלו אתם בקשר? << אורח >> אליה לנדסמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. << אורח >> נועם רוסינסקי: << אורח >> שלום. שמי נועם רוסינסקי, ואני מהייעוץ המשפטי לחטיבת הנפגעים בצה"ל. אעדכן שאנחנו פועלים באופן יזום, כמו שאליה אמרה, לעדכון המשפחות החיילים הנעדרים בדבר זכויותיהן, בהתאם לחובות המוטלות עלינו מכוח חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים. במקביל, אנחנו פועלים להטמעת ההסדרים הקבועים בחוק גם בפקודות הצבא ובנהלים. אעדכן שלגבי מסירת הנתונים המקצועיים שצריכים למסור לוועדה, אנחנו מוכנים בנוגע לזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נשים את הדברים על דיוקם. אם המספר שאני מכיר הוא נכון, אנחנו מדברים על שניים: רון ארד וגיא חבר. אלה שני הנעדרים שיש לצה"ל, נכון? << אורח >> אליה לנדסמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה רק כדי להיכנס לפרופורציות, כי יש עוד 600 שהם לא השניים האלה. משטרת ישראל, תספרו לי מה קורה אצלכם נכון להיום, ובמיוחד איזשהו מיקוד, ברשותך, על 2026. כמה נעדרים נוספו לנו ב-2026 שלא מצאנו עדיין, בתקווה שהמספר הוא אפס. << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> שמואל לרמן, ראש חוליית נעדרים. אדוני, לגבי השאלה האחרונה שלך התשובה היא שיש ארבעה נעדרים מתחילת השנה שעברו 60 יום לגביהם ושעונים להגדרה. יש חמישה, אבל אחד מהם הוא אזרח זר והוא לא נכנס להגדרה הזאת. מבחינת ההתקדמות שלנו, כמו שנאמר גם בדיון הקודם, בסוף החודש הזה אמורה להיכנס התראה מיחשובית ליחידה החוקרת כשמגיע הזמן לעדכן גם את המשפחות וגם את הוועדה. עדכנו גם את נוהל הנעדרים והכנסנו סעיף שנוגע לחובות שנובעות מהחוק. אנחנו בהתייעצות, גם עם הסיוע המשפטי וגם עם משרד הרווחה, באשר לאופן יידוע המשפחות. הוחלט שזה יהיה באמת בצורה של מוקדים. אנחנו מחכים. כתבנו נוסח לטופס או נוסח כתוב של היידוע שיוגש למשפחות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו מדברים על כל ה-600. << דובר_המשך >> שמואל לרמן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אשמח לשמוע אחר כך את משרד הרווחה. << דובר_המשך >> שמואל לרמן: << דובר_המשך >> אנחנו רק מחכים לאישור סופי של הנוסח כי העברנו להם את זה לאישור סופי. לעניין הדיווח לוועדה – כידוע, היא עוד לא הוקמה ואין לנו עדיין למי לדווח. כמובן שזה יועבר ברגע שנקבל את הפרטים. לעניין דיווח, כמו שאתה אומר, על 600 המשפחות, זה דורש עבודה של להגיע לכל הפרטים של בני המשפחות וליצור איזשהו מנגנון יידוע אחורה כזה של אותם בני המשפחות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם אתה עומד היום בראש הגוף שמטפל בעניין הזה? << דובר_המשך >> שמואל לרמן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם אתה מרגיש שיש לך את כל הכלים לעשות את מה שנדרש? << דובר_המשך >> שמואל לרמן: << דובר_המשך >> ללכת ל-600 תיקים, שחלקם נמצאים גם בארכיון המדינה, ולאתר אם יש בכלל בני משפחות בחיים וכאלה, הוא דבר שידרוש זמן ועבודה כי זה לא משהו שיש לי בלחיצת כפתור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שמואל, אתם מבינים את החשיבות של הדבר הזה גם אם מדובר באנשים שצריך עכשיו לחפש מי קרובי המשפחה שלהם. אין לכם מושג איזה משמעות יש לתחושה הזאת של משפחה, שבאים אליה אחרי 50 שנה שבמהלכן הנעדר שלהם איננו, ואומרים לה: אנחנו זוכרים אתכם, אנחנו מטפלים בכם ואנחנו ניתן לכם את מה שמגיע לכם. אנשים לא שוכחים את זה. אברהם, כמה זמן אבא שלך נעדר? << אורח >> אברהם מזרחי: << אורח >> 30 שנה. הגעתי לבית משפט עליון. בית המשפט העליון חייב את המשטרה להיות איתי בקשר. אני מחכה עד היום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שמואל, זו דוגמה. רק 30 שנה. ותחשבו על זה שיש אנשים יותר ותיקים. חשוב ליצור איתם את הקשר הזה. בוא נהיה קצת יותר אנושיים ופחות בירוקרטיים. זה לא שאני פונה אליך. אני יודע כמה אתה משקיע בעניין הזה וכמה זה חשוב לך, אבל חשוב לי שכולם יבינו את העניין הזה. משרד הפנים, יש תשובה? << אורח >> ציפורה ציון: << אורח >> כן, יש תשובה. מונתה מנהלת אגף, ואנחנו נעביר לך את הפרטים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מונתה מנהלת אגף שהיא תהיה חברה בוועדה? << דובר_המשך >> ציפורה ציון: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. משרד העבודה, רשמת לעצמך? << אורח >> נטע ברנר נאור: << אורח >> רשמתי לעצמי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נשארנו חסרים שניים, נכון? לא להאמין, אנחנו מצמצמים פערים אפילו בתוך הדיון. משרד הרווחה, בבקשה. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> בוקר טוב. אור צוברי, משרד הרווחה. כמו ששמואל אמר, אנחנו קיימנו פגישת עבודה ודייקנו את המנגנון להפניה למוקד 118, שמשטרת ישראל תעביר אלינו ואנחנו נדע לקבל את המשפחות ולהפנות אותן לגורם הרלוונטי. כיוון שאנחנו מדברים על מספר משפחות, גם הגדרנו שאני הנציגה בתוך המשרד למקרים שבהם אנחנו נצטרך קצת לרדת יותר לעומק ולמקרים מורכבים שאולי לא ברור לאיזה גורם צריך להפנות. אני אהיה האדם במשרד. מינינו. אני גם אהיה נציגה בוועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> מה זה מוקד 118? המשפחות לא מכירות. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> מוקד 118 זה מוקד של משרד הרווחה. הוא עובד 24/7 ואפשר להתקשר ולקבל מידע. ספציפית, אנחנו נעביר את המוקדנים הכשרה לענות למשפחות. כתבנו גם תסריט שיחה והמשפחות יוכלו להתקשר ולקבל את כל המידע הרלוונטי שצריך מטעם המשרד. המוקד יהיה גורם מפנה ומתווך, לא גורם מטפל ומלווה. הרשות המקומית היא זו שתטפל. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> איך משפחות יודעות? האם ברגע שהמשטרה יוצרת קשר, והיא תיצור גם אחורה, מפנה אותם למוקד הזה, כי הם לא יודעים לקרוא בקפה, או שהמשרד ייצא באיזשהו - - -? << אורח >> אור צוברי: << אורח >> לא. ברור, זה כתוב בחוק. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אבל המשפחות לא קוראות חוק. << אורח >> אור צוברי: << אורח >> לא, אלו הנחיות עבורנו. לא עבור המשפחות. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> איך אני יודעת שמישהו נעדר? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> מה שכתוב בחוק זה שהמשטרה צריכה ליידע. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> זה מה ששאלתי עכשיו. האם הדף של המשפחה מכניס את זה כי הם לא מכירים? << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> בדף שאנחנו מגישים למשפחה יהיה רשומים מספרי המוקד, גם של זה וגם של הסיוע המשפטי, במקום להפנות למחלקת רווחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לך הרבה עבודה בקדנציה הבאה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> זאת אומרת, ייצא נוהל. אני צריכה לראות את הנוהל הזה. אנחנו נשמח שגם הוועדה תראה את הנוהל הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוועדה תראה. זה כבר לא יהיה אצלי. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> לא משנה. אני גם לא בכנסת, ואנחנו עדיין - - -. אתה מאמין שניתן לך להישאר בחוץ? אנחנו רוצים לראות את זה. << אורח >> ניבה שוורצגלס: << אורח >> אני ניבה שוורצגלס ואני נציגת משרד הבריאות. אני מנהלת מחלקה בשירות הארצי לעבודה סוציאלית. אנחנו אחראים על קיום מתן הזכויות הרפואיות לכל בני המשפחה של נעדרים דרך קופות החולים. אני אבקש שגם אנחנו נופיע בנוהל על הזכויות שלהם לקבל מעטפת שירותים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. את גם הנציגה בוועדה? << דובר_המשך >> ניבה שוורצגלס: << דובר_המשך >> כן, אני גם נציגה בוועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. << דובר_המשך >> ניבה שוורצגלס: << דובר_המשך >> שירותי הבריאות ניתנים על ידי קופות החולים, ואנחנו אחראים על פעולותיהן ומפקחים עליהן. השירותים ניתנים ללא תשלום, וגם רצוי שבני המשפחה יידעו על זה. לכן, אשמח לקבל את השמות של המשפחות או להכניס את זה לנוהל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שמואל, בסדר? << אורח >> שלי זמיר: << אורח >> שלום. שלי זמיר, ייעוץ משפטי. החוק מחייב את המשטרה להפנות לסיוע המשפטי ולמחלקות לשירותים חברתיים. אם את רוצה שאנחנו נבחן את האפשרות להכניס בטופס גם את משרד הבריאות, נשמח לקבל פנייה. אנחנו נבחן את הדברים ונראה איך אפשר לעשות את זה, כי כרגע הטופס גובש רק בהתאם למה שקבוע בחוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נטע, את שומעת את השיח פה. יושב-ראש של הוועדה צריך לסגור את הדברים. תרשמי לעצמך חיבור בין המשטרה לבין משרד הבריאות, ושכל הגורמים האלה, בסופו של דבר, יעבדו יחד. אנחנו רואים שמשהו מתחיל להיווצר פה. צריך רק לראות שהוא באמת קורה. תסתכלו עליהם, הם פה. אני אפנה אתכם כל הזמן אליהם. << אורח >> נטע ברנר נאור: << אורח >> כמי שאולי תלווה את הוועדה, אני ארצה לזמן אתכם ולשמוע מכם על כל החסמים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. << אורח >> יהושע מיניביצקי: << אורח >> זה חשוב מאוד. שמואל, יש בחוק דבר מאוד חשוב מבחינת המשטרה וזה שההגדרה של נעדר זה מי שאחרי 60 יום המשטרה מודיעה. האם אתם כבר ערוכים לזה? כי בלי זה אין מה לעשות. זאת אומרת, כל המשרדים סגורים בפני אותו נעדר כל עוד הוא לא מוגדר כנעדר. << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> זה מה שאמרתי, שאנחנו הכנסנו התראה במחשב שאם יש אחרי 60 יום נעדר שהוא לא מאותר, אז קופצת התראה ליחידה החוקרת על זה שהם צריכים להעביר את הדיווח גם לוועדה לכשהיא תוקם, וגם לקרוא למשפחה וליידע. אלו שתי החובות שלנו בחוק. ההגדרה מתגבשת רק אחרי 60 יום, ואחרי 60 יום היחידה קוראת גם למשפחה ופונה אליה. בנינו איזשהו טופס, וזה מה שיוצג למשפחה. << אורח >> ניבה שוורצגלס: << אורח >> אני גם מבקשת להוסיף את הנוהל הפנימי של יידוע משרד הבריאות כדי שנוכל לפנות אליהם ולתת להם מידע על הזכויות. אחרת הם לא ידעו עליהן, כמו שנאמר פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. << אורח >> גיטי קליינרמן: << אורח >> אני חושבת שנושא משרד הבריאות הוא סופר חשוב, ובמיוחד כלפיי כי יש לי שמונה ילדים בבית, חוץ ממוישי, שצריכים לקבל עזרה, אבל אין לי אפשרות לממן להם טיפולים. << אורח >> ניבה שוורצגלס: << אורח >> אנחנו נשמח לקבל את הפרטים ולהפנות לגורמים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גיטי, בדיוק בשביל זה אנחנו מקיימים את המפגש הזה. הנה, היא פה. ברגע שאני אסיים את הדיון, את מתנפלת עליה. << אורח >> ניבה שוורצגלס: << אורח >> לא צריך להתנפל, מספיק לגשת. אני ארשום את הפרטים ואוודא שאת יודעת את הזכויות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא צריך להתייחס לכל מילה באמת בהיבט שלה. הבנת למה אני מתכוון. אתם צריכים להבין שכשאתם יושבים פה ונותנים תשובות, אתם קרן האור עבורם. לא הייתה להם קרן אור עד היום. תבינו, כל אלה שיושבים פה, זה הסטטוס שלכם. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני זוכרת את דיטי בדיון הראשון שהתקיים בכנסת הקודמת. היא אמרה: מי מתווך לילדים שלי את מה שקרה לאח שלהם? תחשבו שכל אלה יכלו להיות מצומצמים בפגיעה הנפשית שלהם. אחרי ארבע שנים וחצי הם מתחילים את הטיפול. תחשבו עליי כחברת קיבוץ כפר עזה, שעברה את השבעה באוקטובר, איפה הייתי היום אם מישהו היה מטפל בי רק עוד שנה וחצי. << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> לגבי בקשת משרד הבריאות – בהנחה וזה יאושר, אנחנו נצטרך לקבל מכם סוג של מוקד, כמו עם המשרדים האחרים. אנחנו לא מעבירים את רשימת שמות הנעדרים למשרד הבריאות. << אורח >> ניבה שוורצגלס: << אורח >> אליי באופן אישי. אני אטפל בזה. << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> גם לא אלייך באופן אישי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> משרד הבריאות, תעבירו בקשה מסודרת. אתם יודעים לסגור את זה ביניכם. ואם לא תצליחו, אני בטוח שנטע תדאג לזה. היא מייצגת פה את יושב-ראש הוועדה. מבחינתי, הוא זה שאמור לדאוג בסוף לכל הסגירה הזאת. בשביל זה מינינו יושב-ראש ועדה, ולא סתם ממשרד העבודה, כדי שבאמת יהיה מישהו שיוכל להניע את כל התהליך הזה. עוד מישהו ממשרדי הממשלה או מהנציגים האחרים? משפחות, בבקשה. << אורח >> יהושע מיניביצקי: << אורח >> ראשית, כמו שאתם יודעים, אנחנו עמותה שקיימת כבר תשע שנים. היא פועלת, מאושרת, סעיף 46, עם רואה חשבון והכול. אם יש דברים שאתם צריכים לחשוב, להתייעץ, תזמינו אחד מאיתנו שייתן לכם את האינפוט החדש כי זה יעזור לכם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, שוקי. זה חשוב. למי שלא מכיר, עמותת בלעדיהם מטפלת בעניין הזה כבר הרבה זמן. נדמה לי שלפני שבוע מלאו 12 שנה להיעדרו של דניאל שלכם. << אורח >> יהושע מיניביצקי: << אורח >> שלשום. << אורח >> ורדה מיניביצקי: << אורח >> כבר אמרתי באחת הפעמים הקודמות שמה שקרה לנו, יכול לקרות לכל אחד ואחד מאיתנו, וזה מאוד עצוב. ולכן, תחשבו גם על הדבר הזה כשאתם פועלים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דניאל יצא מהבית לעשן סיגריה ולא חזר עד עכשיו. << דובר_המשך >> ורדה מיניביצקי: << דובר_המשך >> נכון. דניאל מיניביצקי יהיה בסוף החודש היה בן 48. הוא כבר גדל. ביום ראשון מלאו 12 שנה. כתבתי משהו בפייסבוק והייתי רוצה להקריא לכם: בחודשים האחרונים פחדתי מפני חודש אוקטובר, שעמד אוטוטו להפציע. ידעתי שאצטרך להתמודד עם יום ההיעלמות של דניאל, וזה באמת היה כך. ובכל זאת, הגיע חודש אוקטובר, והיום 11 באוקטובר, שהיה לפני יומיים, מלא 12 שנים ליום בו דניאל נעלם – ב-11 באוקטובר 2014, יום שבת, חול המועד סוכות, י"ז בתשרי תשע"ה. 12 שנים שדניאל יצא מהבית ולא חזר. ואני עדיין שואלת את עצמי האם ידע אי פעם, מה קרה, איך קרה, מתי קרה. אלה שאלות שאין לי עליהן תשובות. 12 שנים של חוסר ידיעה, 12 שנים שבהן החיים ממשיכים, אבל השאלות האלה ממשיכות ללכת איתי. 12 שנים של געגועים ושל עצב מלווה בשמחה בחיי היומיום. 12 שנים עברו ואני עדיין רוצה להבין מה קרה לדניאל, ובאותה נשימה גם לא רוצה לדעת. פוחדת מהנורא מכול. דניאל יצחק – כשנולד נתנו לו את השם דניאל יצחק כשם שני, על שם סבי, שאותו לא הכרתי. לא ייחסתי אז חשיבות מיוחדת לשם הזה. היום אני חושבת עליו אחרת. אני נזכרת בצחוק המתגלגל של דניאל, בחיוך המשגע שלו, בשתי גומות החן ובחיוך הביישני, שכול כך דומה לשלי. יצחק – צחוק. אולי רק היום, אחרי כל השנים האלה, אני מוצאת את עצמי מחברת בין השם הזה לבין החיוך שלו, לבין הצחוק, שאני כול כך מתגעגעת לשמוע. אימי ז"ל נהגה לומר לי כשדברים אישיים לא יסתדרו כפי שרציתי: את עוד תצחקי על זה. המשפט הזה מלווה אותי תמיד. מתוך היעלמותו של דניאל יצאנו, שוקי בעלי ואני, למאבק למען משפחות הנעדרים האזרחיים – נושא שלא זכה עד אז להכרה מספקת. המאבק הזה נמשך כמה שנים והוביל לחקיקת חוק הנעדרים האזרחיים במדינת ישראל. ב-20 במאי 2026 אושר החוק בכנסת בקריאה ראשונה ושלישית ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. וכשדניאל יצחק שלי יחזור, אפילו באופן מטאפורי, נוכל לצחוק יחדיו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את מדהימה. האופטימיות שלך מדבקת. << דובר_המשך >> ורדה מיניביצקי: << דובר_המשך >> יש לי מזל שאני באמת אופטימית. עשיתי הכול, יחד עם הרבה אנשים אחרים שעזרו לנו כמו משפחות הנעדרים ונעמה זר כבוד ונירה שפק וצביקה פוגל, שמאוד עזרו לנו, ואחרים. כמובן נעמה זר כבוד, אברהם מזרחי, גיטי קליינרמן, ואיל בן ראובן, שעזר לנו בזמנו. << אורח >> יהושע מיניביצקי: << אורח >> הוא התחיל את כל ההליך. << אורח >> ורדה מיניביצקי: << אורח >> כן. תודה לכם שבאתם היום לכאן. אני מקווה שבאמת דחפנו אתכם כדי להירתם לנושא החשוב הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, ורדה. << אורח >> יהושע מיניביצקי: << אורח >> אנחנו כבר מתחילים להכיר אישית. אני מבקש מכם, היות וצביקה, לצערנו, אמור לסיים את הקדנציה, שמי שיבוא אחר כך לא יתחיל מהתחלה ושאתם תהיו אחראים ליידע אותו מה נעשה כדי שהוא יהיה בתמונה כשהוא ייכנס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אל תדאג. לאה תדאג לזה. << אורח >> יהושע מיניביצקי: << אורח >> אוקיי, אני מבקש שמישהו ידאג לזה. שמענו פה מספרי טלפון. אני מבקש שתשתפו פעולה עם העמותה בדברים שמותר לכם. אני מבקש שאנחנו נהיה מכותבים לכל נוהל שמשרד קובע ולכל מספר טלפון. אנחנו נעביר את זה למשפחות. יש לנו פייסבוק, יש לנו 80 משפחות. אנחנו נעזור לכם. אני שומע עכשיו על 118, אבל מי שמע על 118? אני יודע ש-106 זה עירייה. בעקבות מה שנאמר, פשוט תיכנסו יותר לעניין ותשתפו פעולה איתנו. תחשבו שאנחנו קיימים ושיש כתובת ושיש טלפון. אתם יכולים להשיג אותנו מתי שאתם רוצים. כל אחד מכם צריך לחשוב על זה שאם הוא משנה משהו, אז חשוב שהעמותה תדע על כך כדי שהיא תיידע את כל הנעדרים שהיא בקשר איתם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שוקי, תודה. חשוב שתמשיכו להיות פה בקשר עם התכנסות הוועדה, כי בדברי הסיום שלי אני אבקש מהיושב-ראש הבא, ולאה תדאג שזה יקרה, לעשות דיון ראשון עם הוועדה ברגע שהוא נכנס לתפקיד כדי שאתם תהיו ותראו את הדברים מקרוב. גיטי, בבקשה. << אורח >> גיטי קליינרמן: << אורח >> בשבוע שעבר היה איזשהו מידע על מוישי, ואני פניתי למשטרה ופניתי לחוקר שאמון על החקירה של מוישי. אבל הוא עבר תפקיד ואף אחד לא יידע אותי ואף אחד לא אמר לי מי האיש שנמצא כרגע בתפקיד בתיק החקירה. תבינו שכל דבר כזה זה כוחות ואנרגיות שלא קיימים. למה זה צריך להיות ככה? מי מנהל את מי? << דובר >> רינה שפק: << דובר >> גיטי, האם את יכולה לספר על המכתב שקיבלת, בבקשה? << אורח >> גיטי קליינרמן: << אורח >> כן. בכ"ו בתשרי מוישי נהיה בן 21, וזו פעם חמישית שציינו יום הולדת בלעדיו. הוא קיבל מכתב מחיסכון לכל ילד שבגיל 21 צריך להוציא את כספי הפיקדון – מזל טוב. אבל אין ילד, ואין חתימה, ואין חשבון בנק, והכסף מוקפא. << דובר >> רינה שפק: << דובר >> זה, למשל, נושא לוועדה. זה עכשיו פנייה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ממש כך. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> תבינו כמה כוח בחיי היומיום צריך להיות לוועדה הזו. אני חושבת שגם אברהם רוצה לתת להם דוגמה קצרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי, איזו שאלה. נטע, תרשמו גם את עניין ה - - - אברהם, בבקשה. קח אוויר. << אורח >> אברהם מזרחי: << אורח >> אבא שלי היה אבא ל-14 ילדים. אני חי במצב הזה כבר 30 שנה. שבועיים אחרי המקרה של אבא שלי, אימא של קהלני נעלמה וזאת כשהוא היה השר לביטחון הפנים. שמו חפ"ק קדמי וחפ"ק אחורי, הוציאו מטוס לאוויר ומצאו אותה. אני מבסוט מזה שמצאו אותה. אם זאת הייתה הנורמה, אז למה אני לא קיבלתי? אני סובל ככה 30 שנה. אנחנו פה מעל 300 שנה בארץ, ואני עכשיו צריך להיות בחסדים של ביטוח לאומי. לפני חודש היינו פה וראיתי פה את משרדי ממשלה. לא עשו שום דבר. זה בושה למדינה. אני יצאתי מפה שבוע ימים לפני ראש השנה וכשהגעתי הביתה התחלתי לבכות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל, הנה, אתה רואה שזה משתנה. << דובר_המשך >> אברהם מזרחי: << דובר_המשך >> זה לא משתנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אברהם, זה משתנה. << דובר_המשך >> אברהם מזרחי: << דובר_המשך >> אין לי יום, אין לי לילה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני אציג את מה שהוא צריך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל יש לך אותנו, אברהם. << אורח >> אברהם מזרחי: << אורח >> בסדר, אבל לפחות שהמדינה תבוא ותגיד לך: אדוני, מה קורה איתך? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אברהם, המדינה תבוא. זה בדיוק השינוי שעשינו. << דובר_המשך >> אברהם מזרחי: << דובר_המשך >> הבת שלי הבכורה היא אלמנה צה"ל, איבדתי את אחותי בפיגוע, ויש לי שני נכדים בסיירת מטכ"ל. אני רק נותן ונותן ונותן, ולא מקבל דבר מהמדינה. אשתי היום נפלה. יש לנו מטפלת. זה עולה 9,000 שקל בחודש. אין לי פנסיה ואין לי שום דבר. אני ואשתי חיים על ביטוח לאומי. המדינה נותנת 6,000 שקל, וחסרים 3,000 שקלים. הביטוח הלאומי שלי או של אשתי צריך ללכת למטפלת. אני חושב שצריך לקנות עכשיו ל-600 משפחות פחיות ושהן צריכות לעמוד פה בכניסה לכנסת ולבקש נדבות. זה מה שצריך להיות פה במדינה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מקווה שאנחנו ניתן לזה מענה יותר טוב. אני מזכיר לך שעד מאי 2026 גם זה לא היה. << דובר_המשך >> אברהם מזרחי: << דובר_המשך >> זה לא היה. אבל זה מדינה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין לנו מדינה אחרת. << דובר_המשך >> אברהם מזרחי: << דובר_המשך >> מיום שנולדתי פה, במאורעות בטבריה, נתתי הכול למדינה. הייתי בכל המלחמות. אח שלי קיבל צל"ש, איבדתי חתן רב-סרן בסיירת מטכ"ל, ויש לי שני נכדים עכשיו בסיירת מטכ"ל. משפחת מזרחי היא משפחה שרק נותנת. היא משפחה של אור, אבל יש לנו חושך. אתה מתאר לעצמך כמה נכדים וכמה נינים יש לאבא ל-14 ילדים? איפה אבא? אני צריך להבין איפה אבא. איפה המדינה? רק לתת? מה אני קיבלתי? מצבו של עולה חדש יותר טוב ממצבי. עולה חדש קיבל בית, פריג'ידר, גז ואוטו, אבל מה אני קיבלתי? שום דבר. אפילו מסמר מהמדינה לא קיבלתי. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אברהם, בהמשך לדבריך, אני רוצה שנהיה גם פרקטיים. כבוד היושב-ראש, אני מבקשת ממך שתנחה את הביטוח הלאומי ואת הוועדה לתת מענה, כי אברהם, כמו שאתם שומעים, נתן בסוף כול כך הרבה. הוא לא עבד כי הוא נסע עם האוטו שלו בכל הארץ כדי להדביק מדבקות עם הפרצוף של האבא שלו, והיום, ביום פקודה, אין לו את הגב הכלכלי הזה. זה נכון שזה מקרה חריג וכל דבר לגופו, אבל אי-אפשר להשאיר אותו וצריך למצוא לו מענה. יש היום ועדה, וזה בדיוק תפקידה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו נדאג שהוועדה גם תתעסק בזה. << אורח >> אברהם מזרחי: << אורח >> צביקה, אני מבקש ממך. יש לי שתי קצבאות של ביטוח לאומי, אבל אין לי פנסיה. אין לי שום דבר. ביטוח לאומי אחד הולך לעוזרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אברהם, שמעת את נירה? אני ונירה נשב על זה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אברהם, אני איתך בוועדה. אנחנו נלך ביחד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נעמה, בבקשה. << אורח >> נעמה זר כבוד: << אורח >> בהמשך לדברי אברהם, הסוגיות האלה מגיעות לפתחי כיוון שאני מלווה את זה משפטית ברמה יומיומית. אני עכשיו פונה אלייך. אמרת עכשיו שנשב, וזה סופר חשוב כי זו הייתה המטרה שלנו כשכתבנו את החוק. המטרה הייתה באמת להציף את כל המקרים האלה. חלק מהסוגיות חוזרות על עצמן, ולכן אני מניחה שלאט-לאט תוכלו לגבש נהלים. זה לא שכל פעם תצטרכו לדון בכל מקרה לגופו, אבל הנהלים ירדו למטה ויוכלו לשרת את האנשים שכול כך מגיע להם. כמובן שאנחנו פה כדי לעזור בכל דבר. אברהם, אני כן חייבת לומר, ואת זה אני גם אומרת ליושב-ראש, וכמובן לנירה ולכל העוסקים בדבר, שזו בהחלט התקדמות. הצלחנו לחוקק את החוק ואני רואה שאנחנו רגע לפני הקמת הוועדה. ייחלנו לזה כדי שנוכל לתת לכולם את המענה. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, נעמה. רוחמה, בבקשה. << אורח >> רוחמה גמרמן: << אורח >> אני רוצה להגיד מילה בתור בת זוג של נעדר שהוחזר. אולי כדאי לחשוב על זה שיהיה גם איזשהו נוהל איך עושים את הסגירה ברגע שהנעדר נמצא, וצריך לראות, עם כל משפחה ספציפית, אם יש צורך בתמיכה ובסיוע גם אחרי שהנעדר נמצא. כי אני יכולה להגיד מהניסיון שלי, ובהסתכלות של 10 שנים אחורה, כי הסיפור שלי היה ב-2016, שההשלכות הן מאוד קשות גם אחרי שהנעדר חוזר, בין אם זה בזוגיות, במשפחה או בטיפולים פסיכיאטריים לאדם שהוחזר וכל מיני דברים כאלה. זאת אומרת, במידה והנעדר נמצא, יש גם צורך להסתכל קדימה איך מסייעים למשפחה עם הקליטה שלו בחזרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין, יפה מאוד. זו נקודה שלא חשבנו עליה. תודה, רוחמה. << אורח >> ורדה מיניביצקי: << אורח >> בזמנו בעלה של רוחמה גמרמן נעדר כמה ימים. היא תומכת בנו והיא נשארה איתנו, ואני מאוד מודה לה. למעשה, עו"ד נעמה זר כבוד ניסחה את הצעת החוק הראשונית בעמותה והיא מלווה אותנו עד היום, וזה יפה מאוד. << אורח >> יהושע מיניביצקי: << אורח >> לכן, אני פונה מכאן לכל היועצים המשפטיים גם ליידע אותה, לשאול ולזמן אותה בעניינים משפטיים כדי לראות את האינפוט. היא יכולה רק לעזור לכם. כדאי להיעזר בנו. אנחנו רוצים שתיעזרו בנו למרות שאתם אלה שצריכים לעזור לנו. << אורח >> ניבה שוורצגלס: << אורח >> אני חושבת שגם משרד הבריאות ייקח על עצמו את עניין היידוע של משפחות הנעדרים גם לאחר שהם נמצאים לגבי הזכויות הביטוחיות הקיימות ושיש מעטפת בריאותית ונפשית שניתנת לכם. << אורח >> גיטי קליינרמן: << אורח >> תודה רבה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדי, אני חייב לומר לכם שאני יותר אופטימי מהפעם האחרונה. אבל אסור לנו לנוח פה על זרי הדפנה, עד כמה שיש פה זרי דפנה. יש פה 600 משפחות עם מעגלים אדירים. ניסיתי לכמת את זה במבט החשבונאי וכמה זה שווה במנדטים במדינת ישראל כי כולנו עסוקים היום בבחירות. אנחנו צריכים להבין את המשמעות. אנחנו לא יכולים להזניח את זה. אני קצת יותר אופטימי כי אני רואה פה אווירה אחרת לעומת מה שראיתי בדיון הקודם, וגם פעולות שנעשו, שלא נעשו בדיון הקודם. יכול להיות שלדיונים האלה יש משמעות. בסיכום נגיד מה לעשות. נירה, בבקשה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני חושבת שמה שקורה כאן, ואני מדברת רגע רחב יותר, זה איך במסגרת תפקיד, או כאנשים ואזרחים פרטיים, מחליטים להגיד איך כן ולא איך לא. אנחנו יודעים לבד איך לא. זה התחיל מעמותת בלעדיהם, שהובילו ורדה ושוקי. נעמה כתבה את הנוסח הראשון של החוק. כנראה שאם הוא לא היה, היינו נתקעים עוד כמה שנים. אני רוצה להגיד משהו גם לחברי הכנסת לעתיד. בסוף, זה לא רק להגיע ולהתראיין או לצייץ. העבודה בכנסת היא עבודה של עשייה יומיומית, וזה נורא חשוב. אני זוכרת שהם הגיעו אליי. אני ביטחוניסטית וזה לא נושא שקשור. אבל לפעמים צריך לדעת שיש כאן נושא שקשור לאנושיות, ולכן והחלטתי לקחת את החוק הזה. חיפשתי פרטנרים אחרי שלא הייתי חברת כנסת, ומצאתי. אנחנו לא מאותה מפלגה, וכנראה גם לא חושבים אותו הדבר בהרבה נושאים. אבל המכנה השותף שהיה זה ראיית האזרח. צביקה, אם לא היית לוקח את החוק הזה ואם לא היית מריץ אותו, לא היינו פה היום. זה נותן לי תקווה. אזרחי מדינת ישראל צריכים לראות שבתוך כל הדבר הזה אפשר להוציא טוב ולעשות טוב, ולזכור למה אנחנו פה. אני רוצה לשתף בסיפור מאתמול. ניגשת אליי קצינת נפגעים במילואים והיא מספרת לי ששלחו אותה בצבא לסדר מחסן כי מצאו כל מיני דברים של חללי צה"ל. היא הגיעה למחסן שבו היו, בין היתר, חפצים של חיילי אסון המסוקים. היא ליוותה אותם כשהיא הייתה בסדיר שלה כקצינת נפגעים. במחסן הזה היו גם חפצים של חיילים מזמן מלחמת ששת הימים. היא מצאה מצלמה וטלפון בארגז. היא נזכרה שהמשפחה שהיא ליוותה אמרה לה שהיא נורא רוצה להגיע לטלפון ושמשפחה אחרת אמרה שהיא רוצה להגיע למצלמה של הילד. היא בדקה, ולא להאמין. זה היה אכן של אותם חללים מאסון המסוקים. תחשבו שאחרי עשרות שנים רבות המשפחה מקבלת את הטלפון ואת המצלמה. זה המהות של מה שאנחנו עושים פה היום. אפשר להתעלם, אפשר להעביר הלאה, אפשר להעביר מאחד לשני, ואפשר להחליט לעשות מעשה. התמונה שלי היימנוט כאן היא לא ליופי. המשפחה מחכה לה. כל אחד שנמצא בתפקיד צריך לזכור שיש משפחות כאלה שמחכות ושאולי נמצא אותם באי-ודאות הזאת. צריך לתווך למשפחות האלה ולתת להן מענה. זה באמת באמת חשוב. זו המהות. צביקה, אני רוצה באמת להודות לך, כי ללא ההתמדה שלך לא היינו מגיעים לדברים. תתמידו כי כל יום נכנסים נושאים חדשים. אבל צריך לזכור את המהות. אל תשכחו, תרשמו לכם את זה בכל מקום. אני יודעת להבטיח שאני אהיה פה על הזנב. אינשאללה, שלא ייכנסו לנו משפחות נוספות שכאלה. אבל יש לנו עכשיו מספיק ואפשר לתת להם מזור בתוך אי-הוודאות הזו. בואו נהיה אנשים, בואו נעשה במקום שלא עושים. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נירה, תודה על הדברים החשובים האלה. מכובדיי, אם אני זוכר נכון, הוועדה בראשותי במהלך כמעט ארבע שנים האחרונות חוקקה פה למעלה מ-60 חוקים. כחבר כנסת אני חתום על למעלה מ-10 חוקים חשובים ומשמעותיים, וכאלה שאפילו ניסו להגיע איתם לבג"ץ. החוק הזה וחוק אלימות במשפחה-איזוק אלקטרוני הם אולי החוקים שאני הכי גאה בהם כי אלו תרומות אמיתיות לחיי היומיום ואפשר באמת לראות את המבט בעיניים של אלה שזוכים לתוצאה של החקיקה הזאת. חוקקנו את החוק הזה כדי שבני המשפחות של הנעדרים לא יצטרכו לחפש גם את יקיריהם וגם את המדינה, אלא כדי שיסתפקו בזה שהם מחפשים את יקיריהם, ואנחנו עוזרים להם והמדינה נמצאת יחד איתם. כמו שאמרתי לכם, אני קצת יותר אופטימי. אבל המשימה שלך היא לדאוג שהיושב-ראש הבא מקיים מייד על זה דיון, ומייד מזמן את הוועדה ורואים שהדבר הזה כבר עובד, עם כל ההערות והלקחים שעלו כאן. כי לרוב המשפחות פה אין מועד ב'. לחלק אולי יש עוד איזושהי תקווה. גיטי אולי יכולה עוד לחיות עם איזושהי תקווה, ואולי גם ורדה ושוקי שיום אחד דניאל ידפוק בדלת. << אורח >> אברהם מזרחי: << אורח >> אני לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לצערי. אבל אני עדיין חושב שמגיע לך. << אורח >> אברהם מזרחי: << אורח >> אני רוצה קבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אברהם, אני יודע. אני רוצה יחד איתך. אני אהיה איתך שם ביום שנגלה את זה. << אורח >> אברהם מזרחי: << אורח >> אני מקנא בילד שקובר את אבא שלו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, אני מבין אותך. תאמין לי שאני מבין אותך. אנחנו צריכים לראות שהמדינה באמת מממשת באמת את אחריותה. אתם מתחילים לתת לי את התחושה שזה יכול לקרות. אני חייב להגיד לכם שבדיון האחרון העליתם חיוך על שפתיי. כיף לסיים את תפקידי כך. היה לי לעונג להיות איתכם. עלו והצליחו. << אורח >> ורדה מיניביצקי: << אורח >> האם אפשר לקבל מסמך עם כל המשתתפים היום? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אנחנו נביא לך דרך מנהלת הוועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>