פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 ועדת החינוך, התרבות והספורט 13/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 619 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ו (13 ביולי 2026), שעה 9:30 סדר-היום: << נושא >> אישור תשלומי הורים לשנת הלימודים תשפ"ז << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר אכרם חסון – היו"ר משה טור פז מוזמנים: מאיר שמעוני – מנכ"ל משרד החינוך נביה אבו יוסף – מנהל תחום בכיר תקציב, מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך פארס טויל – סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה, משרד החינוך סימה עובדיה פורצנל – מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות במערכת החינוך, משרד החינוך רחל אלניר – סגנית בכירה למנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך אסף וינינגר – מרכז המידע והמחקר, כנסת ישראל נועה בן אריה – יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי חגי אהרוני – נציג מנהיגים ומנהל בי"ס יסודי יונתן זקס - ממ"ד חוקר יוצר נעם וילדר – יועמ"שית המועצה לשלום הילד יערה שילה – מומחית בגיל הרך, מכללת אפרתה תמיר דורטל – ערוץ עלי המשמעות ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אישור תשלומי הורים לשנת הלימודים תשפ"ז << נושא >> << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בוקר טוב, חברות וחברים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, ישיבת המשך בעניין תשלומי הורים לשנת תשפ"ז. נתחיל עם כבוד מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, בבקשה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> בוקר טוב, לכולם. תודה, יושב-הראש. הגשנו לפני שבוע את תכנית תשלומי הורים, את הבקשה לאישור תשלומי הורים לתשפ"ז, הצגנו גם את תשלומי הרשות וגם את החובה. אני יכול להגיד שמאחר והיו פה דברים טכניים זה עלה להצבעה עכשיו. אבל במהות, אני רוצה לחזור מבלי להיכנס לפרטים, כי עשינו את זה בשבוע שעבר, אין שינוי בתשלומי ההורים ביחס לשנה שעברה, זה דבר אחד, למרות לחצים כאלה ואחרים. הדבר השני שהוא לא פחות חשוב, הצלחנו לשריין מול משרד האוצר עוד 50 מיליון גם השנה לסבסוד, למעשה בערך 20 שקלים לכל ילד כרשת ביטחון בנושא תשלומי הורים. עד כאן. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. תמי, יש לך משהו להוסיף? בבקשה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אחד הדברים שהיה חשוב לנו זה שיהיה זמן לשיח עם ההורים, כי הייתה טענה שלא התקיים שיח. אני לא יודעת אם התקיים או לא, אז נשמע פה את הדברים. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> זה לא נכון, התקיים שיח יותר מפעם אחת עם ההורים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי, טוב. אני רק אומרת, זאת נקודה אחת להיום. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תני לי רגע להתייחס. יש לנו קשר מצוין עם ההורים, כולל הנהגת הורים. ההערה שהייתה, אולי בצדק, בגלל שינוי סדר-היום שהם לא קיבלו את הדבר הזה אלא רק בלילה קודם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> את הטבלה של התשלומים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> בדיוק. אבל השיח קיים. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> אבל היה איתם שיח פעמיים. הם גם ראו את הטבלה, הם גם ידעו מה אנחנו הולכים להכניס. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי, בסדר. דבר נוסף שעלה פה זה הנושא של החריגות והטיפול בחריגות, שאולי אם עושים ישיבת המשך אז יהיה חשוב לשמוע גם איזשהו פירוט או התייחסות. אני לא יודעת אם בסוף יבוא או לא יבוא אסף שחוקר ואוסף את הנתונים בנושא כדי להציג את הנתונים העדכניים. אחד הדברים שעולים מעת לעת, שמעבר למנגנון של האישור והפיקוח הפרלמנטרי, זה תלוי בחקיקה כמובן, אבל הוא לא מכסה את כל התשלומים או לא מכסה את רוב התשלומים, כי 60% לא מגיעים לאישור אלא רק לידיעה. אז גם מה שמאושר יש חריגות ואני יודעת שיש אכיפה והחזרים, אבל כן לשמוע על זה נתונים עד כמה באמת מצליחים לטפל בחריגות ומה הטיפול שנעשה. בסופו של דבר, גם הסכומים שמאושרים גבוהים, אבל אם עוד חורגים מהם זה עוד יותר מחמיר את הבעיה, וכמובן יש את הנושא שעולה פה כל שנה. אני חושבת שיחסית באמת לנושאים שעולים פה, זה אחד הדברים שיש עליהם הסכמה מקצה לקצה סביב השולחן שראוי להפחית את תשלומי ההורים, שזה דבר שפוגע במאמץ לצמצם פערים ואפילו מגדיל פערים, בגלל שבסופו של דבר הסכומים הם בעיקרם לא רגרסיביים, אין שם דיפרנציאליות בסכומים הגדולים. וזה מייצר חיכוך עם הצוותים, עם ההורים, שיוצר מצבים שגם אם פועלים כדי למנוע אותם, הם כן קורים. והמלגות בסופו של דבר הוא תהליך לא נעים ולא כל אחד רוצה להציג את כל הפרטים של ההכנסות כדי לזכות במלגות. בסוף דרך המלך, אני חושבת שגם ועדות שמונו וגם ועדות חינוך לדורותיהן וגם המשרד ראה הרבה חסרונות במודל הזה של תשלומי הורים ומצא לנכון לפעול כדי להפחית אותם ולהעביר את זה לאיזשהו מודל אחר שיהיו בו פחות חסרונות כאלה. הוצג פה במסגרת תכנית חומש מתווה להפחתת תשלומי הורים, שאם אני מבינה נכון, אבל על זה אולי נשמח לשמוע, לא התקדם לשום מקום. הייתה גם הצעת חוק של חבר הכנסת טייב שהוגשה, אבל אני מניחה שלא היו מספיק מהלכים בשיח בין המציע למשרד כדי שאפשרו להתקדם עם זה. אלו הדברים העקרוניים שחוזרים פה וחבל שלא מתקדמים, כי שוב אני אומרת, זה משהו שיש עליו הסכמה, רק שהוא לא מתקדם. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מאה אחוז. תודה, תמי. יש מישהו כאן שרוצה להתייחס, בבקשה? תציג את עצמך ואת מי אתה מייצג. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> אני מערוץ על המשמעות, הייתי מורה במשך שמונה שנים, ואני הורה לא בדימוס, כמו שאני מורה, זו הבדיחה השחורה, סליחה. אני חייב לומר שאני מתנגד לקו הכללי שמוצג פה בשולחן. אני לא חושב שיש מישהו כאן שיושב בשולחן שלא שולח את הילדים שלו לחוגים, שלא מעניק לילדים שלו דברים נוספים מעבר למה שהמדינה מעניקה. כולנו רוצים טוב עבור הילדים שלנו, ואם כולנו רוצים טוב עבור הילדים שלנו, וריכוזיות, כפי שאנחנו בטח מכירים בתוך משרדי הממשלה, היא לא דבר שמאפשרת חדשנות, היא לא דבר שמאפשרת יוזמה. רוב התקציב שנמצא אצל מנהלי בתי הספר שאני עבדתי תחת היה תקציב צבוע, הם לא יכלו לקדם כמעט שום יוזמה חינוכית, כי לא היה להם כסף שהוא לא צבוע. ותשלומי ההורים זה מה שמכניס את השמן הזה לתוך המערכת שמאפשר לתהליכים לפעול בצורה הרבה יותר יעילה. אני רוצה כהורה לשלם את תשלומי הורים גבוהים, אני רוצה כהורה לשלם את תשלומי הורים שיתנו לילד שלי את האקסטרה שמגיע לו. והמתווים פה הגדולים של הפחתה הדרגתית של תשלומי ההורים אולי עד אפס, הם מתווים לא טובים בעיני. אני חושב שהדבר המרכזי שקיים בחברה הישראלית כפי שאנחנו מנסים להילחם בו הם פערים, יש פערים, אפילו שיש לנו את מערכת החינוך, אולי הכי ריכוזית במערב, כמעט בלי כסף שהוא לא צבוע, אנחנו עם הפערים הכי גדולים במערב. ואיך זה יכול להיות, כאילו, למה התוכנית הזאת לא מצליחה? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> סלח לי, בדקת את זה מול מדינות? אתה יכול להזכיר לנו איזה מדינות? << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> כן, תבדוק ב-OECD, יש לנו את מערכת החינוך שהכי הרבה מתקציב בתי הספר הוא כסף ציבורי לעומת כסף פרטי. אין לנו בארץ יותר מאשר חמישה בתי ספר פרטיים. בכל מדינות העולם יש בית הספר פרטיים, אנחנו מערכת חינוך מאוד ריכוזית, ואף על פי כן יש איזה משהו קטן שנקרא תשלומי הורים שהוא כאילו באמת גרושים לעומת התקציב הכולל, וגם אותו רוצים להפחית. ואני בתור הורה רוצה לתת לילדים שלי יותר, ואני רוצה לתת למנהלת שלי כסף לא צבוע שהיא תוכל להשתמש בו לפרויקטים שנראים בעיניה טובים, ואני סומך על המנהלת של הבית ספר שלי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> אני מציע שהדיון הזה לא יתקיים. אין שום קשר בין הכנסת לבין תשלומי ההורים. לפי דעתי, אם אתם רוצים מערכת חינוך ריכוזית כפי שיש במדינת ישראל במעל 70 שנים האחרונות, תפאדל, תעשו מערכת חינוך ריכוזית, אבל לפחות תאפשרו להורים שרוצים לשלם ורוצים לרשום את ילדיה לבתי ספר עם מימון ציבורי מלא, להוסיף עוד כמה מאות או אלפי שקלים. זה לא קשור לכנסת. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אני מבין שזאת הפעם הראשונה שאתה משתתף בוועדה כאן. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> חלילה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בנושא הזה. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> בנושא הזה בוודאי, כן. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אוקיי, תודה. בבקשה, תציג את עצמך. << אורח >> חגי אהרוני: << אורח >> שלום, נציג ארגון מנהיגים, ארגון המנהלים של בתי הספר. לבתי הספר, למנהלים, יש תקציב גפ"ן, חלקו הגדול לא צבוע, אז אני מבקש שתבדוק את הנתונים שלך. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> הוא תפריט, אתה לא יכול לבחור לעשות דברים מחוץ לזה. זה תפריט צבוע. << אורח >> חגי אהרוני: << אורח >> תבדוק את הנתונים שלך. אני רוצה להגיד משהו אחר, למרות שזה נושא רציני, אני רוצה להתחיל רגע בבדיחה שמספרים שספיר היה בארצות הברית ושר האוצר אמר לו באמריקה שאמריקאים מרוויחים בממוצע 6,000 דולר והם מוצאים 4,000 דולר. הוא שאל אותו ומה עושים עם השאר, הוא אומר אנחנו מדינה דמוקרטית, אנחנו לא שואלים. כשהוא הגיע לביקור גומלין ספיר סיפר לו שבישראל מרוויחים 2,000 לירות אבל מוצאים 3,000 לירות. אז הוא שאל אותו מאיפה יש להם עוד 1,000, הוא אומר אנחנו מדינה דמוקרטית, אנחנו לא שואלים. למה אני אומר את זה? כי זה המצב של מנהלי בתי הספר, מ-2008 התעריפים לא השתנו, האינפלציה עלתה ב-50% מאז. אתם שואלים את עצמכם מאיפה בתי הספר עושים טיול שנתי, יש פה 101 שקלים לטיול השנתי של כיתה א', זה עולה בערך 150. למה אתם לא שואלים את המנכ"ל מאיפה הכסף, כי זו מדינה דמוקרטית, אז לא שואלים. המנהלים נמצאים במצב בלתי אפשרי, שבו הם צריכים לתת שירותים שמה שהם גובים לא מספיק לזה, הם צריכים לעשות משחקים עם המספרים, הם צריכים להיות קצת קשוחים עם הגבייה של ההורים, אתם מביאים את המנהלים למצב בלתי אפשרי. אני חושב שמערכת צריכה להיות ציבורית לגמרי, בשונה מהדובר לפניי, ולכן מה שאני מציע זה לא לאשר את תשלומי ההורים בכלל ושהמשרד ימצא את התקציב מצדו. אנחנו המנהלים לא רוצים להיות גובה המיסים של מדינת ישראל, זה לא המקצוע שלנו, זה לא התפקיד שלנו, וכשאנחנו מתמודדים אחר כך עם המצב הבלתי אפשרי שמישהו הציב אותנו בפניו אז אחר כך מגיעים בקרים ואחר כך מגיעים ואומרים, תראו, יש הרבה דברים לא מפוקחים ושיח לא יפה עם ההורים. תוציאו אותנו המנהלים מהסיפור הזה. חבר הכנסת חסון, זו הזדמנות לא לאשר את התשלומים. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אגב, כמו שהוציאו את הגננות. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מי עוד רוצה להתייחס, בבקשה? תציגי את עצמך, יש לך שלוש דקות. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> תודה רבה. אני עורכת דין מהמועצה לשלום הילד. קודם כול אני אגיד שלדעתנו, הנושא של תשלומי ההורים זאת אחת הסוגיות המשמעותיות והחשובות ביותר שצריכות לדון כאן בוועדה, וחבל שאנחנו כל פעם מתכנסים ביולי, שנייה לפני, כשאנחנו עם הגב לקיר, שנייה לפני תחילת הלימודים. זה צריך להיות נושא שמדברים עליו כל השנה, כדי לחשוב עליו, כדי לקדם עליו דיון עומק שיוביל לפתרונות ומענים אמיתיים. כל שנה אנחנו אומרים את דעתנו, אנחנו מתנגדים לתשלומי ההורים, אנחנו חושבים שזה מס רגרסיבי שמוטל על ההורים ועל משפחות של ילדים והוא סותר את עקרונות השוויון, הוא מגדיל פערים והוא סותר את עקרונות חוק לימוד חובה. לכן את הדבר הזה צריך לשנות. חינוך צריך להיות חינם, לא חצי חינם, לא כאילו חינם, הוא צריך להיות חינם. חינוך איכותי, נגיש וזמין לכל ילד. זאת זכות של ילדים לחינוך והם צריכים לקבל אותה. אני רוצה להגיד שבשלוש השנים האחרונות עברנו פה מלחמה, הנטל הכלכלי על משפחות עלה וגדל, ולכן רק מתבקש שהיינו מקלים על המשפחות עוד יותר השנה ובאמת, כמו שאמרה היועצת המשפטית, הייתה תכנית, הוועדה הצליחה לקדם מהלכים חשובים. גובשה בזכות הוועדה, בזכות דרישה של הוועדה, תכנית חומש לצמצום תשלומי ההורים עד לביטולם, לא נמצא לה מקור תקציבי ולכן זה לא התקדם וחבל, נכון היה לנסות לקדם את זה. קודמו הצעות חוק, יש ועדות וגובשו פתרונות לדבר הזה, צריך רק לקדם וליישם. ואני מקווה מאוד שבכנסת הבאה נצליח לעשות את זה וזה יקרה, כי הדבר הזה צריך להתבטל. תודה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. אתנו כאן נציג מרכז המחקר של הכנסת, אסף, בבקשה. בוא תיתן לנו קצת נתונים. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> אני קודם רוצה להתייחס לדברים שאמר האדון כאן, תמיר דורטל, לגבי מערכות חינוך פרטיות, ציבוריות בעולם, זה לא כל כך מדויק. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> לכן שאלתי איזה מדינות. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> במדינת ישראל אמנם רוב מערכת החינוך היא ציבורית, אבל ככה גם ברוב המדינות ב-OECD. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> מה זה רוב? 99.99. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> אנחנו רואים את הנתונים שמתפרסמים. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> לא, תגיד לי מדינה אחת פחות ריכוזית מישראל. אחת. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> אנחנו רואים באיטליה שיעור תלמידי בתי ספר יסודיים, 94% בתי ספר ציבוריים. פינלנד 98%. אירלנד 99%. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> זה פחות מישראל? << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> בישראל 86%, יותר מאשר בישראל. ככה שמערכות חינוך בעולם הן מערכות חינוך ציבוריות בעיקר, ואני לא רוצה להעמיק בזה. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> אתה סופר את החרדים. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> הנתונים שהצגת לא מדויקים. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> אם אתה סופר רק את החילונים 99.9. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> אני לא נכנס כרגע לזה, הנתונים גם לא נמצאים בפניי, אבל באופן עקרוני וכללי, הנתונים שהצגת לא מדויקים ונתוני ה-EOCD מראים טיפה אחרת. לגבי נושא תשלומי הורים, משרד החינוך הציג כאן את סוגי תשלומי ההורים ואת המתווה לקראת שנת הלימודים הבאה. בגדול אנחנו יודעים שבמשך העשור האחרון התשלומים בגדול לא השתנו ואנחנו תחת סביב אותה מסגרת, אני אגיד שבאומדן עלות שנערך אצלנו על בסיס נתונים של הלמ"ס, סך התשלומים בכל הסעיפים, כולל חובה ורשות, תל"ן, רכישת שירותים מרצון, נאמד בכ-5.2 מיליארד שקלים. מתוכם קרוב ל-1.9 מיליארד שקלים הם בסעיפים של תשלומי החובה והרשות. כאשר המשמעות של הדבר הזה, שבעצם החלק שהוועדה מאשרת ושמחייבת אישור הוועדה הוא חלק קטן מכלל תשלומי ההורים שנגבים במערכת החינוך. שליש מתשלומי ההורים שנגבים במערכת החינוך. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> הפוטנציאלים, זה לא אומר שגובים אותם בפועל. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> נכון. כשאנחנו מתייחסים ל-5.2 זה מה שהלמ"ס מצאה שההורים משלמים בפועל, כשאנחנו מסתכלים על החובה והרשות זה הפוטנציאל המלא, זאת אומרת זה האומדן, ככה הוא נעשה. בכל מקרה בפוטנציאל, החלק שהוועדה מאשרת הוא חלק קטן מכלל התשלומים. בניתוח שעשינו על בסיס נתונים שקיבלנו ממשרד החינוך ביחס לשנת לימודים 2024, מצאנו שהגבייה שאושרה למוסדות, כל מוסד שרוצה לגבות חייב לקבל אישור ממשרד החינוך. ראינו שהאישור המרבי שרוב בתי הספר קיבלו הוא עד 2,000 שקלים. אנחנו מדברים על כ-70% מהמוסדות. עוד כ-20% קיבלו אישור מרבי לגבות בין 2,000 ל-5,000 ו-3% מבתי הספר, שזה 140 מוסדות, קיבלו אישור לגבות מעל 5,000 שקלים. מה שעוד מצאנו הוא שככל שהרמה הסוציו-אקונומית של בית הספר גבוהה יותר, ככה גדל סכום התשלומים שמאושר להם וגדל גם החלק של תשלומי התל"ן ורכישת שירותים מרצון מכלל התשלומים. הדבר הזה מעלה שאלה, ואני חושב שכדאי שמשרד החינוך גם יתייחס לזה, לגבי כל עניין המלגות שמשרד החינוך מעניק לתלמידים שידם אינה משגת. אנחנו יודעים שבעבר היו מלגות ייעודיות ב-100 מיליון שקלים, לאחר מכן סכומים גבוהים יותר. היום המלגות מועברות לבתי הספר ישירות באמצעות מערכת הגפ"ן. זה לא צבוע כמו שהיה בעבר, ולכן אם משרד החינוך יכול להרחיב לגבי כמה היה שימוש בכספים האלה לטובת מלגות בשנת הלימודים הקודמת וכמה מוקצה לעניין הזה לקראת שנת הלימודים הבאה, אני חושב שזה גם יועיל לוועדה אחוז. תודה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם אולי מה התהליך לקבלת מלגה, כי לא ממש פירטנו על זה. כלומר מישהו שרוצה מלגה, מה הוא צריך לעשות, מה ההורה צריך לעשות. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בבקשה, נציגי משרד החינוך. על התהליך , בבקשה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> שנייה, שנייה, תני לרגע להתייחס ואחר כך תתייחסו. קודם כל, אני רוצה דווקא להתחיל מהסוף. אנחנו חודש וחצי לפתיחת שנה, אפרופו מנהלים, מנהלים מחכים למוצא פינו, כן או לא, תשלומי הורים, שנת הלימודים נפתחת בעוד חודש וחצי. בשביל לתכנן את הדברים, צריך לעשות את זה ולתת להם את אחד הכלים בשביל להתחיל לתכנן את מהלך הפעילות. זה דבר ראשון. דבר שני, לגבי המתווה של תשלומי הורים דיפרנציאלי, שעלה פה. עלה, לא אושר, התגלגל, אני הייתי והצגתי לחבר הכנסת טייב, נדמה לי שהיה יושב-ראש הוועדה, וזה לא צלח מכל מיני סיבות. גם תקציב שלא נמצא וכו' וכו'. כנראה שההצעה פה היא אולי נכונה וצריך להעביר בחקיקה ולא בפרוצדורה הזאת, אני אומר את עמדתי לאור הניסיון הזה. לגבי הנושא של מערכת אפיק, בקרות וכו', הכסף לא זורם, יש מערכות, יש מערכות של אישור של תשלומי הורים, מערכת אפיק, כן מאשרים, לא מאשרים וכו' ויש גם בקרות. בשבוע שעבר הייתה הערה, אנחנו נצטרך לבדוק את הסיפור של הבקרות לאור מה שעלה פה, לא רוצה לשלוף פה נתון וכו', אבל בהחלט נצטרך לבדוק את זה כי זה עלה פה, עם זאת, כשיש מקרים פרטניים כאלה ואחרים, נשמח מאוד אפילו ברמה האישית לקבל אותם, אם יש חריגות ודברים שמתגלגלים ברמה הפרטנית. אני צריך לבדוק ואולי להציג. דבר נוסף שעלה פה, זה הסיפור של התעריפים או לא ריאלי, אני גם אמרתי את זה בשבוע שעבר. אני מודע לזה וכולנו יודעים שהעלויות והכל התייקר ויש קושי בלהוציא את זה לפועל. זה קצת סותר את מה שאמרתי, אבל זה כרגע המצב, זה לא קשור דרך אגב לתשלום, זה חוצה את כולם. גם עלויות בינוי, הסעות ועוד ועוד דברים הרבה יותר גדולים, סליחה, שאני אומר בהיבט של הוצאות, אתה מכיר את זה. ולמרות הכול דברים כרגע לא השתנו, זאת אומרת, התעריף הריאלי לא השתנה. אני חושב שזה מסיבות כאלה ואחרות. סוגיה נוספת זה לנושא של המלגות וכו', תכף תתייחסו, אבל אני רוצה לומר פה אמירה שהיא א' סותרת את מה שנאמר פה על מנהלים. למנהלים יש כלים, יש להם גמישות גדולה מאוד בלנהל את האמצעים, כולל כלכליים, וזה משהו שהוא קצת אחר ממה שהיה בעבר. יש לנו עוד מה לדייק וכו'. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> כמה אחוזים מהתקציב גמיש ואפשרי לניהול? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> א', זה לא נושא הדיון. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> ענית על זה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אני מבקש לא להפריע לדיון. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תודה, אני גם לא הפרעתי אז בוא אל תפריע. יש גמישות גדולה מאוד למנהלים בתוך זה. גמישות זה לא כל אחד עושה מה שהוא רוצה, כדאי להבין את זה, כי אם אני אאפשר 100% גמישות למנהלים, בסוף יכול להיות מצב שאנחנו נאבד את כל הערכים שעליהם אנחנו רוצים לבסס את התפיסה, את התורה, את הלימודים, את הזהות, את המורשת, את הדברים המהותיים שלנו כחברה, כאומה, כמדינה, אי-אפשר להשאיר את זה פתוח. אז יש קרוב ל-20% שהם לא גמישים וכל השאר הוא כסף גמיש. לגבי המלגות, תכף תתייחסו יותר פרטני, יש בתוך זה גם תקציב למלגות שנמצא בגפ"ן ויש קריטריונים של איך מקצים, למי מקצים, איך מגישים בקשות ברמה של מנהל בית ספר ובאופן כללי אני חושב שבזכות הגפ"ן יש יותר אפשרות למנהל בית ספר לתמוך באוכלוסיות מוחלשות. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יפה, תודה. בבקשה. << אורח >> רחל אלניר: << אורח >> לפני המלגות, אני פשוט רוצה להמשיך את דבריו של המנכ"ל. בארבע שנים האחרונות נכנסה כל רפורמת הגפ"ן למערכת החינוך ומנהלי בתי הספר מקבלים תקציבים ישירות לבית הספר. בהקשר למה שהאדון כאן אמר, 20% הם איזושהי רשת ביטחון של משרד החינוך ששומר באמת על הערכים, על המגמות שאנחנו רוצים שימשיכו בבתי הספר. עם זאת, יש 80% את היכולת למנהל בית ספר לקבוע את תכנית העבודה שלו, לקבוע את היעדים, לקבוע את האתגרים, לקבוע איפה הוא רואה רוצה לשים דגשים ואיפה לא, כשבתוך המסגרת הזו של ה-80% יש בין 30% ל-40% לנושא של יוזמות בית ספריות. אנחנו רואים את זה בבחירות של המנהלים, אנחנו עוקבים אחרי המנהלים, אני באופן אישי עוקבת אחרי המנהלים, והיוזמות הולכות ומתפתחות משנה לשנה. אפילו הכנסנו השנה, דבר שנקרא יוזמת אימפקט, אני לא אכנס לזה, כי זו דרישה של המנהלים והמנהלים עושים את זה מסגרת תכנית העבודה. וגם חוץ מתוך ה-40%, אותם 60% שנשארו, הם באמת הרבה לבחירת מנהל בית הספר. איזה מענים הוא בוחר, עם איזה ספקים הוא עובד, והכול בהתאם לתוכנית העבודה. אני מביאה לאורך כל הדרך, במשך כל השנים, את הקול של המנהלים בתוך מסגרת מערכת החינוך. גם אני הייתי מנהלת בית ספר. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> סליחה, אני מתנצל, אני חייב ללכת לוועדת הכספים, אז היושב-ראש ייקח את מקומו כאן ושיהיה בהצלחה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תודה. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> לי ולמנהל היקר פה היה שיח ביניים, שאלתי אותו, כמה אחוז מהתקציב שלך אתה מנהל? אז הוא אמר את רוב התקציב, כמו שאת אומרת. אמרתי לו: רגע, אבל את המשכורות של המורים, שזה 99% מהתקציב, הוא לא מנהל. << אורח >> רחל אלניר: << אורח >> אנחנו לא מדברים על זה כרגע. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> שנייה, רגע, כוח אדם זה הדבר הכי חשוב בארגון. << אורח >> רחל אלניר: << אורח >> אתה עובר מנושא לנושא. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> לא. תקציב בית הספר כולל המורים. << אורח >> רחל אלניר: << אורח >> אוקיי, אני כרגע מדברת על הנושא של היוזמות הבית ספריות שהתייחסת אליהן. דיברת על הכסף שהוא צבוע. הכסף ברובו לא צבוע. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> אם לא מחשיבים את המשכורות של המורים. << אורח >> רחל אלניר: << אורח >> אני לא מדברת על זה כרגע, אני מדברת אך ורק על הנושא של תקציבי הגפן. וגם בעניין הדיפרנציאלי. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> אבל הגפ"ן זה פרומיל מהתקציב הכולל. << אורח >> רחל אלניר: << אורח >> הוא לא פרומיל. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> כמה הוא? << אורח >> רחל אלניר: << אורח >> לא פרומיל, הוא כמעט 3 מיליארד שקל למנהלי בתי הספר. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> וכמה תקציב החינוך במדינת ישראל? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> שנייה זה לא דיאלוג פה. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> שנייה, היושב-ראש יחליט אם אני יכול לדבר או לא. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> סליחה, זה לא דיאלוג פה, יש סדר דיבור. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> היושב-ראש סוכות. הינה הוא לא מתערב. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, רגע, רגע. שנייה, עם כל הכבוד, שנייה, הגעתי עכשיו, החלפתי את אכרם, לא ראיתי מה קרה פה קודם. אני מנסה להבין מה הלך פה בזמן שפספסתי לא צריך להתחיל פה דו-שיח. יש שאלה, תשובה, אנחנו לא נכנסים פה לפינג-פונג יותר מדי, אנחנו צריכים להתקדם. << אורח >> רחל אלניר: << אורח >> סיימתי את החלק הזה. וגם בעניין הדיפרנציאלי, מנהלי בתי הספר יכולים להשתמש בתקציבי הגפ"ן, בעיקר באוכלוסיות המוחלשות, ששם התקציבים מאוד מאוד גבוהים למנהלי בתי הספר בעבור רכיבים תוספתיים שנמצאים בתוך תשלומי ההורים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני חושבת שחלק מהשאלה הייתה, עד כמה באמת משתמשים. כלומר, כמה משמש למלגות וגם מה התהליך של הורה שרוצה לקבל מלגה? << אורח >> רחל אלניר: << אורח >> סימה תכף תדבר סוג המלגות, אלה בעיקר על הנושא של תרבות וטיולים. << אורח >> חגי אהרוני: << אורח >> ההורים פונים למנהל בית הספר או למזכירות בית הספר כדי לקבל מלגות, וזאת עוד מטלה לטיפול שנופלת על מנהלי בית הספר, גם בנושא המלגות. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> מי אתה רוצה שיטפל? אני? לא הבנתי אותך. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> נתייחס לזה בצורה מסודרת. קודם כול, ההנחיה הראשונה היא שתלמיד שידי הוריו אינה משגת, קודם כול משתפים אותו בפעילות. ואז דואר דואגים למלגה לכיסוי של עלות הפעילות. זאת אומרת, שקודם כול, ילד לא יודר מפעילות בגלל שלהוריו חסר כסף. זה דבר ראשון. דבר שני, מנהל בית הספר מכיר בדרך כלל את ציבור ההורים ואת התלמידים. יש חוזר מנכ"ל מסודר של מלגות, של תהליך המלגה, הורים מגישים בקשה למלגה, מציגים את מה שהם צריכים להציג, לפעמים זה תלושי שכר וכו'. יש ועדה בראשות מנהל בית הספר, כשמביאים את פרטי התלמידים, רק המנהל יודע מי התלמיד, שם הילד לא נחשף ונותנים מלגה. אני יכולה לומר שמההיכרות שלי גם תלמידים שלפעמים הוריהם לא מבקשים מלגה בגלל שהם לא רוצים להציג וכו', כשמנהל בית הספר מכיר את הסיפור, אז הם גם מקבלים מענה. אני אגיד בגדול ש-8% מינימום מתקציב הגפ"ן הבית ספרי הולך למלגות. לגבי הניצול כלכלה ותקציבים יוצג באופן מלא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כמה זה יוצא בסכום באמת, כי ידענו סכומים שהיו מוקצים. << אורח >> נביה אבו יוסף: << אורח >> שלום, אני ממנהל אגף התקציבים במשרד החינוך. המשרד מנגיש כ-180 מיליון שקלים בשנה לטובת נושא הרווחה, רווחת התלמידים, ובין היתר גם מלגות. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> כמה מתוך זה זה המלגות? << אורח >> נביה אבו יוסף: << אורח >> בערך מעל 100 מיליון מתוך זה. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> אז שומרים על אותו קו שהיה נהוג בשנים קודמות. << אורח >> נביה אבו יוסף: << אורח >> כן. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> בתי ספר שלא חלק מהגפ"ן, כמו המוכר שאינו רשמי, יש להם תקציב נפרד וזה מתנהל כמו שהתהליך שהיה לפני הגפ"ן, כלומר הם לא נפגעים מזה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני רק רוצה להגיד, א', המחירים לא עלו, אני מזכיר לך, אסף, לא עלו במשך שנים, לכן תשלומי הורים נשארו כמו שהם. שתיים, יש מה שנקרא אפשרות למנהל בית ספר להרחיב מעבר לכך, אז זה לא בטוח שזה נופל בציר או בצינור של המלגות, יש גם אופציות אחרות להקל על תשלומים בפועל, על תשלומי ההורים, ליציאות טיולים, הסעות וכו'. וזה דבר שצריך לקחת אותו בחשבון. לגבי המהות שהוא הנושא העקרוני שדובר עליו, אם רוצים זה צריך להיות בחקיקה. אם רוצים להוריד את כל התשלומים, זה צריך להיות בחקיקה מסודרת ולא פה, לדעתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, עם תקציב מסודר. חקיקה מסודרת עם תקציב מסודר מהאוצר. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא חייב להיות, כי בסופו של דבר יש הגדרה של משרד החינוך מה נכלל בתוכנית הלימודים, כמו שיש מתמטיקה, תנ"ך ואנגלית, גם טיולים ותרבות, אני חושבת, זה חלק מתוכנית הלימודים, ורואים את זה כמשהו שהוא לא פחות חשוב. ההפרדה הזו שאת זה ההורים משלמים, ואז גם התעריפים נשחקים ואז אפשר לתת פחות, בניגוד למה שחלק מהתקציב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, דיברו על התעריפים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ואם עכשיו במתמטיקה או במדעים רוצים מעבדות, אז משדרגים את הלמידה וזה חלק מהתקציב, נכון. אבל פה לא רוצים להעלות תשלומי הורים אז משאירים את זה באותה רמה, ואז גם אם אין להורים של הילד הוא צריך להגיש מלגה כדי לצאת לטיול, שזה חלק מתוך המערכת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> צבי, נזכיר שלפני שנתיים היה פה משא-ומתן מתן על הטיולים וגם לפני שלוש וגם לפני ארבע, ולא התקדמנו. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> כבר עשור מדברים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> להכניס את הטיולים לבסיס התקציב. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> אני חושב שהסיבה שהתשלומים לא עולים זה בגלל שהוועדה באופן קבוע דורשת את הפחתתם, אז אנחנו במין דד-לוק כזה. מצד אלד אין מתווה הפחתה ומצד שני - - - << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> בואו חבר'ה, מאחר ועבדכם הנאמן היה פה בשלוש השנים האחרונות והציג את הדברים מתשפ"ד וכו', כולל הצגת המתווה לחבר הכנסת טייב שהיה היושב-ראש ולחבר הכנסת קינלי וכו'. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זה פשוט לא עבר ולא צלח, גם בהיבט של תקציב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תקציב המדינה צריך להקצות לזה. כמה זה? 600 מיליון, משהו כזה? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> פחות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המנכ"ל, הייתי מפריד שנייה מנכ"ל בין שני דברים, אחד זה בכלל באופן כללי כל תשלומי ההורים, שזה בכלל סוגיה הרבה יותר מורכבת לבין מה שהציגה פה היוצאת המשפטית, שזה הפערים בסוף גם בין מה שהוחלט בעבר לבין מה שקרה עם זה שהמחירים עלו בכל מקום. ובסוף בשונה מכל שירות אחר שילד מקבל בבית ספר, דווקא ברשימת המכולת הזו פתאום יש פער כשאין אף אחד שמתקצב אותו, כי אנחנו לא מעלים את תשלומי ההורים ולא רוצים להעלות את תשלומי ההורים. << אורח >> חגי אהרוני: << אורח >> אפשר להגיד שמנהלי בתי ספר מקצרים טיולים שנתיים. הם לא מחליפים ספרים, אין להם תקציב בשביל זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בדיוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זאת המשמעות. << אורח >> חגי אהרוני: << אורח >> כשאומרים השארנו את המצב ככה זה בעצם להגיד החלטנו להוריד את איכות החינוך שהילדים מקבלים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> סליחה, עם כל הכבוד, זה לא המצב, מנהלי בתי הספר לא מקצרים טיולים, יכול להיות שבמקום שלושה הוא עושה שני סיורים, יכול להיות. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> נו? אם זה לא מקצרים אז מה זה מקצרים? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> שנייה. יכול להיות שיש תחרות עם כל נושא העלויות והסעות וכו', והוא לוקח חברות שנותנות מחירים יותר נמוכים, יש פה בהחלט תחרות. לצורך העניין זאת תחרות לא פשוטה בהיבט המשקי-כלכלי, לא נפגעים ולא נפגעות פעולות חינוכיות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל יש דבר שנקרא אינפלציה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> עובדה שיוצאים לסיורים, לטיולים, למחנות קיץ וכו', כולל עכשיו, אז בואו, לא מפה להתיש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המנכ"ל, נעשתה עבודה במשרד, אני אתן דוגמה מעולם אחר שבוודאי אתה מכיר, עולם הבינוי. בסוף עולם הבינוי, מאז שעודכן תעריף הבינוי והיום התקציב שהמשרד נותן, לכולם ברור שבסוף זה לא רלוונטי, כי לא תמצא בשום מקום שבונים ב-4,000 שקל למטר מבנה. ולכן, נאמר פה בוועדה כמה פעמים, שיש עבודה שנעשית במשרד כדי לעדכן את הדבר הזה וכדי לראות איך אנחנו בסוף מגיעים לזה שהתעריף שווה למה שאנחנו נותנים, במקום לעבוד על עצמנו. השאלה האם כאן נעשית איזושהי עבודה דומה? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> היושב-ראש, מאחר ולא היית פה נתתי את הדוגמה שיש עוד נושאים ותחומים נוספים הרבה יותר גדולים מבחינה תקציבית, עלויות בינוי, עלויות הסעות וכו'. אני יושב-ראש ועדת העלויות של בינוי ברמה של מדינה ועם משרד האוצר וכו'. זאת סוגיה מורכבת, והשלטון המקומי, סוגיה לא פשוטה, וכנראה שנלך לקראת השנה הקרובה לאיזשהו מתווה מוסכם. המתווה זה לא רק הפעולה, גם צריך לתקצב אותה, זה מיליארדים. אותו דבר הסעות, בשבוע הבא יש לי גיבוש של מתווה הסעות, עלויות של הסעות, כי גם הסעות, זה המון כסף, זה לא מכסה את העלות הריאלית. לא קשור לתשלומי הורים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, כן, כן. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יש לנו בעיה, כנראה שנצטרך לעשות איזשהו שינוי כזה או אחר גם בסיפור של תשלומי הורים, שחלק עלה פה וחלק לא. אני גם הצעתי ואני חושב שצריך לעשות הפרדה, עם כל הכבוד, בין מה שהולך להיות מחר לבין מה שהולך להיות ההצעות להמשך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אדוני, בשביל שיהיה קל הוועדה לאשר את מחר אנחנו צריכים לדעת מה ההצעות להמשך. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> עלו פה כל מיני הצעות לגבי ביטול תשלומי הורים בהיבט של חקיקה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן אמרתי, בוא נפריד רגע בין הדברים. ביטול תשלומי הורים זו החלטה בסדר גודל של ראש ממשלה, זה לא יקרה פה. אני מדבר שנייה על האם נעשית עבודה, קודם כל כדי שנבין את הנתונים. אסף עשה איזושהי עבודה ראשונית, אבל שנבין את הנתונים של הפערים לפי מה שבזמנו הוחלטו תשלומי ההורים, לבין כמה בפועל עולים הדברים האלה היום, בסוף יש פה פער. עכשיו, האם נעשית עבודה כזו, והשאלה, מה אנחנו עושים? האם יש איזושהי כוונה לגבש בחודשים או בשנה הקרובה המלצות כדי להביא את זה לפתחה של הממשלה, שבערב התקציב יוכלו לתקצב את הדבר הזה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> קודם כל, יש פער. שתיים, שחקן של משרד האוצר, חסר פה, צריך לשבת עם משרד האוצר ולגבש את זה. עם כל הכבוד, משרד החינוך הוא לא. אני אשמח מאוד לקבל גם את הסמכות, ואז תהיה לי גם אחריות על הסמכות של הכסף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אדוני המנכ"ל, לכן אמרתי, שבסוף הסדר הוא שאתם צריכים להציג את הפער והאוצר צריך לתקצב, או שהוא יחליט לזרוק את זה על ההורים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני מקבל את זה. כמו שיש וועדה לעלויות בינוי, עלויות של הסעות וכו', שיוקם מנגנון באמצעות ועדה משותפת בנושא הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מעולה. זה מה שרציתי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני רוצה ברשותך להתייחס כמי שנמצא בדיונים האלה בערך 30 שנה, מזווית של מורה ועד זווית של חבר הנהלת משרד החינוך עם מנכ"ל המשרד שמעוני ועד חבר ועדת החינוך. יש צביעות מאוד גדולה בדיון על תשלומי ההורים, וחשוב לחשוף אותה, קודם כל. אני אתחיל ואומר עמדה עקרונית, מצד אחד אני רוצה חינוך חינם לכולם, ומצד שני אין כזה דבר חינם בחיים, בכל דבר דרך אגב. גם את הילדים שלי אני מלמד שאין דבר כזה חינם, תמיד אתה משלם במשהו. גם חינם מבטא סדרי עדיפויות לאומיים. עמדתי העקרונית היא שדבר כמו טיולים צריך להיכנס נגיד לבסיס התקציב של משרד החינוך, ומצד שני זה לא פסול לדרוש מהורים שיש להם לשלם יותר, קוראים לזה מיסוי, זה פשוט מיסוי ישיר. אלה שני דברים שלא סותרים אחד את השני. המדינה בבסיסה החליטה להשקיע במערכת החינוך בישראל למעלה מ-100 מיליארד שקלים ויש לי השגות על חלק מהניצול של הכסף הזה, אני מפרסם אותם, זה לא סוד כולל בוועדה הזו. עם זאת בדיון על תשלומי ההורים יש כמה רמות של צביעות ואני רוצה שנייה לחשוף אותם. הראשון, אנחנו, כמו שהמסמך של הממ"מ סיכם בצורה מאוד יפה, אבל זה לא היה פעם מוכר ומובן, עוסקים בנדבך קטן מתשלומי ההורים, מה שנקרא חובה ורשות, ויש נדבך נוסף של תל"ן, אבל האמת היא שתשלומי ההורים במערכת החינוך מקיפים הרבה יותר. לשמחתי הממ"מ, במסמך האחרון קיבל חלק מההערות שלי באחד הדיונים האחרונים, המספר המקסימלי אצלכם זה 8.4 מיליארד, נדמה לי, כולל הרכיבים הנוספים. אני עדיין אטען, כמו שטענתי בכל שנה, שתשלומי ההורים האמיתיים הרבה יותר גדולים, וגם כאן יש ישיר ועקיף. אני שוב אומר, לעולם הורים שיש להם ולא צריך להיות עשירים בשביל זה, גרתי בשכונה שלי בקטמונים, ליד אישה שעלתה מארמניה, שלא היה לה שקל לאכול, אבל את השקל שלא היה לה השקיעה בשני הילדים שלה, והיום הם בגיל של הבן הבכור שלי בני 27, אחד עושה דוקטורט במחשבים, שני ילדים סופר מוצלחים. זה מבטא קודם כל סדרי עדיפויות משפחתיים, והורים לעולם, וכל ההורים פה יודעים שאני צודק, ירצו להשקיע יותר בחינוך של הילדים שלהם. אנחנו כמדינה צריכים להגדיר מהם הרכיבים שאנחנו נותנים, ובעיניי הם צריכים להיות מאוד מרחיבים. לכן אמרתי לדוגמה, זה שטיולים עוד לא נכנס לתקציב זאת תקלה שלנו, זה לא מנכ"ל משרד החינוך, כי אי-אפשר לבוא ולומר לו, קח מיליארד שקל, תסיט אותם לטיולים, אם כי, דרך אגב, אני לא נגד. אבל זה טיעון עקרוני, ולכן בואו נחשוף את הדיון, אנחנו בוועדה הזו מאשרים כמידי שנה תשלומי ההורים בהיקף מסוים, בערך 30% מהאירוע, בזה אנחנו דנים, בזה אנחנו מאשרים. יש 70% אחרים שבכלל לא נתונים לנו. אנחנו צריכים להכיר בזכות של הורים להוציא כסף על החינוך של הילדים שלהם, ואנחנו צריכים להכיר במחויבות המדינה על מנת לצמצם פערים, לא בושה לומר את המשפט הזה. לא צמצום פערים על ידי הורדת החזקים, אלא על יד הרמת מי שאין לו. אנחנו רוצים להשתמש בתקציב כולל בתשלומי ההורים בצורה מושכלת, זה בעצם תפקיד הוועדה, להכיל את האיזונים האלה בעיניי. מכאן ועד לשאוף שיום אחד לא יהיו בכלל תשלומי ההורים, בסדר זה נחמד לקמפיין, באמת זה נחמד. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> אבל אם לא מתאימים אותם לאינפלציה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל אם הייתי לוקח את המיליארדים של היום, אמרתי, והייתי מכניס חלק מהם לבסיס התקציב, ועם זאת עדיין מאפשר לאנשים להוציא על מה שהם רוצים להוציא. כשכל הדיון זה האם הם יוציאו אותו במסגרת בית ספר או הם יוציאו אותו בחוגים אחר הצהריים, זה כל הדיון. זהו, זה בעיניי מסגרת הדיון ולכן טוב שאנחנו דנים בזה וטוב שבכל שנה נאמרת פה אמירה, יאללה לא צריך תשלומי ההורים ובכל שנה כן מאשרים אותם, כי בכל זאת צריך תשלומי ההורים, כי בסוף ההורים יוציאו כסף לחינוך של הילדים שלהם. אני אומר כאן, המנכ"ל מכיר את זה שוב עוד מלפניי, צריך לעשות כאן, לחתור בוועדה, שרכיבים נוספים שהיו משולמים בתשלומי ההורים ייכנסו לבסיס התקציב, אבל זה דיון לדיון תקציב, אנחנו לא בדיון תקציב, אנחנו ביולי, תקציב אושר ב-31 במרץ. מה לעשות יש נתון, לא נגדיל אותו עכשיו, אפילו הממשלה הזו לא תגדיל את התקציב מעבר למה שהגדילה, למרות שהיא עשתה כמה מהעוולות היותר גדולות בכנסת הזו, אבל את זה היא לא תעשה. ולכן מה שיש, זה מה שיש עם זה נעבוד. ותשלומי ההורים ימשיכו להתקיים, אנחנו צריכים לדאוג שהם יהיו מגודרים, שתהיה עליהם בקרה. שמעוני הוביל כאן באחד מתפקידיו את כל ועדת הבקרה על תשלומי ההורים וגם על זה אני מברך, עשית עבודה יפה. עם זאת ימשיכו להוציא על דברים שההורים רוצים ואנחנו כמדינה צריכים כל הזמן לחפות על זה, להגדיל את הדיפרנציאליות גם בתקציב לטובת מי שאין לו. תודה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אפשר להגיב, בבקשה. בתור מי שמייצגת ארגון שאומר שנה אחרי שנה שצריך לבטל את תשלומי ההורים ושחינוך צריך להיות חינם ברוח עיקרון חוק לימוד חובה, פשוט, אדוני לא היה. אני חושבת שמה שאמר חבר הכנסת קינלי לא סותר, הורים שרוצים להשקיע בילדים שלהם יעשו את זה, יש הרבה דרכים להשקיע בילדים, בעוד שיעורים פרטיים, בעוד חוגים, בעוד העשרות בבת בתי ספר פרטיים, אף אחד לא לוקח את הזכות של הורה להשקיע בילדיו כמה שהוא חפץ, יכול וכדומה. ועדיין חינוך הוא שירות שצריך להיות חינם, הוא שירות אוניברסלי, זה לא אומר שפוגעים בחזקים, חלילה, אפשר לחזק את החזקים, ועדיין לייצר פה מערכת חינוך, ולא צריך להיות כל הזמן בקונספציה הזאת שצריך לאשר את תשלומי ההורים כמידי שנה וככה אנחנו מתנהלים והוועדה הזאת היא איזושהי חותמת גומי, לא, יש לה תפקיד. לוועדה הזאת יש תפקיד חשוב לדון על הדבר הזה ולחשוב איך עושים את הדבר הזה נכון עבור ילדים וילדות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> מה עם התאמה לאינפלציה, הרי אם מה שקינלי אומר נכון, לפחות צריך להתאים את זה לאינפלציה. כמו שהמיסים מותאמים לאינפלציה וכמו שכל התשלומים שלנו מותאמים לאינפלציה, גם זה אמור להיות מותאם לאינפלציה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה הרבה מעבר לאינפלציה, יש פה פערים של הרבה שנים. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> אז רטרואקטיבית התאמה לאינפלציה, נהדר. בואו נבחר שנה שנתאים אליה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> על חשבון ההורים. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> מה זה על חשבון ההורים? הכול על חשבון ההורים, אין ארוחות חינם. בסופו של דבר גם המיסים זה על חשבון ההורים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נגיד כשבינוי עולה יותר, זה חלק מהדיון על תקציב משרד החינוך, נכון? שהם צריכים לבנות כיתות, ועכשיו בינוי עולה יותר, זה דיון אחר. עכשיו בדברים שהם תחת תשלומי הורים, שזה עולה יותר אז הדיון הוא מול המממן שזה ההורים. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> זה תשלומי הורים מקסימליים, זה לא תשלומי הורים מינימליים. זה תשלומי הורים מקסימליים, המנהל יכול להחליט שתקציב בית הספר לא מתאים לאינפלציה, אני גובה פחות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש הבדל בין בית ספר מנגן שזה יותר דומה לחוג, לבין דברים אחרים. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> מה הקשר לבית ספר מנגן? אני אומר בואו תשלומי הורים צמודי אינפלציה ומנהל שאצלו בבית ספר רוצה לקחת פחות, שייקח פחות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תמיר, אין לי את הנתונים, אפשר לבוא לבקש אותם. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> הנתונים היו פה על הלוח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, הנתונים של כמה מבתי הספר מממשים את התקרה שאנחנו מאשרים להם היום ואני מניח שרובם מוחלט. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני רק רוצה להגיד משפט אחרון, הנושא הזה של ביטול תשלומי ההורים זה לא משהו שאנחנו ככה אומרים כאמירה פופוליסטית, גם לא צביעות. היו ועדות, הייתה חשיבה, היה ממש פתרונות שגובשו עם ועדת לנגרמן שאמרה שצריך להוסיף פרומיל לדמי הביטוח הלאומי של כולם, לא רק של הורים, כדי שזה יכסה את תשלומי ההורים. היו דיונים, זו לא איזו אמירה שנשלפת מהמותן, ממש לא. וכדאי לדון סוף סוף בנושא הזה בשיא הרצינות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון, מתוך תפיסה. זה היה מבוסס על תפיסה שהחינוך הוא מוצר ציבורי שחשוב לכלל האוכלוסייה ולא רק להורים, ולכן המיסוי לגביו צריך גם להיות דיפרנציאלי, כמו מיסוי בכלל ולא כמו בתשלומי ההורים שזה הפוך, כי רוב הסכומים הם לא דיפרנציאליים. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> אבל זה פחות מפרומיל. תשלומי הורים זה פחות מפרומיל מ- 100 מיליארד שמוקצים לחינוך בכל שנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תמיר. כן, בבקשה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> נעים מאוד, הפעם אני בכובע של הולכת לחקור מעורבות הורים ומדיניות. קינלי, לצערי, לצערי, לצערי, סדר העדיפויות הוא לא כל ההורים האישה הארמנית, עם כל הכבוד. בתור אחת שגדלה בנווה יעקב, בעוני מכפיר, נכון, הייתי צריכה לשבור את המעגל העוני הזה בהמון המון כוחות, ואתה יודע את זה קינלי. אני חושבת שדווקא הפערים גדלים משנה לשנה, אם תסתכלו בין המרכז לפריפריה, תסתכלו במחקרים מה קורה ואני בטוחה שגם הממ"מ יראה את זה. אני יודעת שזה כמעט לא קורה, מאיר, שלא מוציאים ילדים, אבל בתור אחת שיצאה רק פעם אחת לטיול שנתי כל החיים, חברה להגנת הטבע פה, שהמחנכת שלי שילמה את זה, מספיק שזה ילד אחד, זה חרוט לו לכל החיים, שתדעו. אני בחוויה שלי, זה חוויית חיים שלי, יצאתי פעם אחת כל החיים לטיול שנתי. ואפילו שזה קורה פחות, וזה מקרים בודדים, המקרה הבודד הזה זה בן-אדם, זה ילד. ובלי שום קשר, הכול מתחיל בגיל הרך, ואני חושבת שגם שם יש עניינים עם תשלומי הורים, ואני חושבת שצריך ככה להסתכל לעומק לפערים הבלתי נסבלים שגדלים כל שנה. וזה משהו שצריך להטריד אותנו, ואני שמחה שלי יש היום יכולת. איך אמר לי הבן שלי, שמסיים עכשיו את פלך, אימא איך נולדתי פריווילג כשאת לא נולדת פריווילגיית? אמרתי לו: עבדתי קשה. זה משפט שלו, אגב, לא שלי. כי הוא חסך עם כמה חברים להוציא חברים אחרים שלא יוכלו לצאת לטיול. אז אני חושבת שזה משהו שצריך רגע להתבונן בו יותר לעומק על הזכות הבסיסית הזאת של ילד, אנחנו חתומים על האמנה לזכויות ילדים ששם חתום זכות לחינוך, איכות טיפול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה, על הדברים הבאמת מרגישים ונוגעים ללב. אתם רוצים להוסיף משהו? << אורח >> רחל אלניר: << אורח >> אני רוצה לומר שזה באמת קשה לשמוע את מה שנאמר כאן, אבל היום כל מנהל בית ספר יודע שאין תלמיד שנשאר מאחור. גם אותם תלמידים שהוריהם לא משגת לשלם עבור הטיול, ויש גם הורים שבאופן עקרוני לא רוצים לשלם עבור תשלומי הורים. ואין דבר כזה שתלמיד יישאר מאחור, ואני רוצה להגיד, אני כמנהלת בית ספר התמודדתי עם הדברים האלה, היו לי תכניות של קרן קרב, היו לי טיולים וסל תרבות. אין דבר כזה שילד נשאר מאחור. הייתי מוצאת את הדרך שאותו תלמיד יהיה כמו כולם. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אתם מכירים, מגיעות אלינו פניות על ילדים שלא יוצאים לטיולים או לא משתתפים בנשפי סיום או כל מיני דברים כאלה. אני אגיד בכנות, בשנים האחרונות זה לא קורה הרבה, אבל זה עדיין קורה, ולא כולם יודעים לפנות אלינו. על כל ילד שפונה אלינו, יש כנראה כמה הורים שלא פנו אלינו. אני יודעת להגיד שכשזה קורה, אתם מטפלים בזה מצוין, אבל עדיין המנגנון הקיים גורם לזה שהדבר הזה קורה. << אורח >> רחל אלניר: << אורח >> יש את תקציבי הגפ"ן שמנהל בית הספר יכול להשתמש בתקציבים האלה לטובת אותם תלמידים. יכול להיות שזה מסוג הדברים שעוד צריך לחדד אותם, וכפי שאת אמרת, זה הולך ודועך וכמעט ולא קיים, כי יש להם את האפשרות להשתמש בתוך התקציבים הללו. יש עוד הרבה אפשרויות שאף ילד לא יישאר מאחור. אין דבר כזה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אבל אסור באמת שאף ילד אחד, אפילו אחד. << אורח >> רחל אלניר: << אורח >> מסכימה איתך, אפילו אחד. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אין פה ויכוח, רבותיי, אין פה ויכוח, אף ילד לא נשאר מאחור. עם זאת יש מציאות, במציאות כנראה שאנחנו לא 100%, אנחנו זה לא רק אנחנו, כנראה המערכת, זה לא 100%. וכשיש אירועי קצה כאלה ואחרים, צריך לטפל בהם נקודתית, לפעמים מגיעים אליי אישית, המקרים הפרטניים האלה, טיול, הסעה, סיור וכו'. יש, אבל זה אירועי קצה, לשמחתי, זאת לא תרבות של מנהלים. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> נגיד גם עוד דבר, שורבב פה נשף וכו', יש דברים שהורים מארגנים והם לא חלק מתשלומי ההורים ולא חלק מהפעילות של בית הספר. נשף בכיתה י"ב זה לא חלק מתשלומי ההורים, יש עבודה מאוד רצינית במשרד החינוך על צמצום ההוצאות של נשף וכו', כמה שאנחנו יכולים להשפיע, אבל בכל זאת יש התארגנות של הורים. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אתם צריכים לראות כמה זה נורא הדבר הזה. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> נכון, ובכל זאת יש עבודה, ובכל זאת יש יוזמות של הורים, זה לא חלק מפעילות בית הספר. אני אגיד עוד שהרבה מהשירותים שאפשריים בתשלומי ההורים, גם לא דרך התקציב של 8% של מלגות ורווחה, נלקחים מתוך הגפ"ן. למשל, מנהלים מצמצמים את התל"ן על ידי שימוש בתכניות גפ"ן או עוד כל מיני דברים אחרים, סיורים, מוזיאונים וכדומה. הרבה מאוד פעילויות נלקחות דרך הגפ"ן, בלי השתתפות של תשלומי הורים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. רגע, היה מישהו בזום שרצה לדבר, נכון? מהשלטון המקומי, סליחה. << אורח >> נועה בן אריה: << אורח >> שלום, בוקר טוב, תודה רבה. האמת היא שהדיון שמתקיים כאן, גם אני נמצאת כאן יותר מ-20 שנה בדיונים האלה על תשלומי ההורים, אנחנו שומעים את השיח הזה, חוזר על עצמו פעם אחרי פעם, אבל לפחות בהקשר של בקרה ומעקב ואישורי אפיק וסכומי מקסימום לגבייה, הייתי רוצה להוסיף עוד משהו שקורה, שהשלטון המקומי מקדם אותו בשיתוף עם משרד החינוך, בשותפות מלאה. וזו האפשרות לגבות את התשלומים באמצעות MuniBox, שזאת מערכת שפותחה על ידי השלטון המקומי ושהחלטנו לכלול בתוכה גם את הנושאים של תשלומי החינוך בתוך המערכת הזאת. וכחלק מהשיח שניהלנו עם משרד החינוך כדי לקדם את ההכנסה של הפלטפורמה הזאת, שתייעל ותסייע להורים לנהל מעקב יותר צמוד, יותר רציף אחר התשלומים שהם משלמים, לראות את הפריסה שלהם, את ההיקפים שלהם, להיות עם הרבה יותר מודעות לתשלומים שנדרשים ולבצע אותם בזמן. אחד הדברים שאנחנו מבקשים לקדם במשותף זה באמת את היכולת לנהל מערכת בקרה יותר אדוקה, כך שגביית התשלומים תתבצע אך ורק ביחס לאותם תשלומים שאושרו במערכת אפיק כדי להבטיח שגם בבתי הספר לא יעשו פעולות שחורגות מתוך אותו אישור ולהבטיח שיש התאמה מלאה בין אישור הגבייה לבי התשלום שמבוצע בפועל על ידי ההורים. מילה לגבי הפער בין הורים שידם אינה משגת לבין הורים שלא משלמים. קודם כל, מבחינת שיעורי התשלום של תשלומי ההורים במערכת החינוך, גם אני שותפה לאמירה שבשנים האחרונות יותר ויותר פעלנו לצמצם את תופעת ההורים שידם אינה משגת שבכל זאת לא משתפים את ילדם, גם חוזרי המנכ"ל עברו הידוק ודיוק והנחיות שנשלחו מעת לעת כדי להבטיח שילדים לא יישארו מאחור. ובאמת הולכות ופוחתות הפניות שבהן אנחנו מזהים אירועים מהסוג הזה, וברגע שאירועים כאלה מדווחים, ככל שהם מדווחים גם בשלטון המקומי, הוא מייד פועל כדי לתקן את המצב. שונה הדבר ביחס להורים שלא משלמים מתוך שכחה או מתוך החלטה, שאין להם עניין לשלם את התשלומים, מה שנקרא עקרוניסטים. ואני מוכרחה לומר שגם כאן אנחנו הולכים ורואים שהולכים ופוחתים המקרים שבהם לבית הספר יש כלים או ארגז כלים מספק על מנת לנקוט פעולות שיבטיחו את התשלומים של הורים לטובת קיומן של הפעילויות לאורך השנה. אני חושבת שכדאי מאוד לעשות איזשהו פילוח ולהבין שכאשר הורים לא משלמים מתוך עניין עקרוני או מתוך שכחה או מתוך איזושהי החלטה אקטיבית, אז למעש ילדים אחרים שכן מעוניינים בפעילויות האלה ובפעילויות הטיולים וההפגות וסל התרבות, נפגעים מהדבר הזה, נפגעים כולם. דווקא מצאנו שדווקא ההורים שיותר קשה להם, גם אם הם אינם זכאי מלגה, הם יהיו אלה הראשונים לקיים את התשלום כדי להבטיח שלילדים שלהם תהיה פעילות בתוך המסגרת שהיא קצת שונה ופורצת את גבולות הכיתה, הלוח והכיסא. לגבי הגפ"ן, הגפ"ן מורכב גם מהתקציב המוסדי, אבל גם מהתקציב הרשותי. וכפי שרחל סקרה כאן מקודם, התקציב הזה הוא תקציב גמיש שמיועד למנהלים שבונים את התוכניות שלהם בצורה שמאפשרת להם להיות מאוד גמישים, גם בהבניית התוכנית. מדובר בסכומים מאוד משמעותיים שיורדים לבתי הספר כדי לקדם תכניות כאלה. אלה אינן תכניות שבאות להחליף את מה שמוגדר היום במסגרת הצו. ולכן כל השיח שמדבר על העניין של הגפ"ן אל מול צו תשלומי ההורים, הוא שיח שהדרך לטפל בו כנראה עוברת דרך איזשהו מהלך חקיקה שנמשיך לדבר עליו. אבל אני לא יודעת מתי הוא יתבצע כאן. על הגפ"ן המוסדי מצטרף גם הגפ"ן הרשותי. הגפ"ן הרשותי מאפשר גם לרשויות המקומיות להשקיע במסגרת תכניות רשותיות גם בתוך בתי הספר על מנת לקדם את התלמידים ואת הפעילויות בבתי הספר ביוזמות רשותיות, ביוזמות תוספתיות, בנוסף על הגפ"ן המוסדי. הגפ"ן הרשותי הוא גפ"ן שהרשות יכולה גם לשים אותו בבתי הספר הרשמיים וגם בבתי הספר האחרים, גם בפעילויות קהילתיות, נוער, תרבות, מחוץ לבתי הספר כד לסייע בידי הילדים לקבל פעילויות שהן מעבר למערכת ומעבר למה שהפעילויות שתשלומי ההורים מממנים במסגרת הלימוד הרשמי, השוטף. אני חושבת שאם אנחנו נמשיך לקדם גם את הפעילות שלנו במסגרת ה-MuniBox, כדי להבטיח גבייה שהיא תקנית ורציפה ומאפשרת לקיים את הפעילויות, וגם נאפשר להורים להיות קצת יותר על העניינים, על התשלומים באמצעות אותה אפליקציה שפיתחנו כדי שדברים לא ייפלו בין הכיסאות ובמנותק מהצורך לבצע חשיבה על העניין של גובה התשלומים שההורים משלמים במערכת, לעניין הזה לא אתייחס בשיח הזה כאן, אני חושבת שאנחנו רק נתקדם למקום שהוא יותר טוב, יותר אפקטיבי, כדי שהדברים יהיו יותר איכותיים עבור כולנו. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. כן, פארס. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> אני סמנכ"ל רישוי בקרה ואכיפה במשרד החינוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> פארס הוא יקיר הוועדה, אדוני, אין מי שלא מכיר את פארס. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> תודה. שני דברים, קודם כול תשלומי ההורים הם חלק מתוכנית העבודה, תכנית הבקרה בתשפ"ז. כל הבקרות הרב-תחומיות בבתי ספר היסודיים והעל-יסודיים גם יעברו בקרה בנושא תשלומי הורים. והיותר חשוב הוא שבכל מקום שאנחנו מזהים פערים או מקבלים תלונות, או יש לנו איזשהו מידע על התנהלות לא תקינה בתשלומי הורים, גם אגף האכיפה נכנס לתמונה ונעשית עבודה יותר עמוקה על אותו בית ספר, כדי שבסוף נסדיר את כל סוגי תשלומי ההורים. כל זה גם מלווה בתהליך של בתוכנית של בקרה ואכיפה, חשוב גם לדעת את זה. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> יש לך נתונים על כמה מקרים היו בשנה האחרונה? << אורח >> פארס טויל: << אורח >> אפשר להביא אותם, אין לי אותם בשלוף, אבל אפשר. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> ושל מקרים וחריגות שמצאתם. << אורח >> פארס טויל: << אורח >> כן, יש לנו. עשינו כמה בדיקות וגם החזרים וגם טיפולים, אפשר להביא את זה אבל אין לי אותם עכשיו. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אפשר להציג את זה, אפשר להביא את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הממ"מ ישמח לקבל, הוועדה כבר תהיה פחות רלוונטית כנראה עד שהנתונים יגיעו. טוב, עוד מישהו רוצה להוסיף משהו? טוב, אם כן, אנחנו נעבור להצבעה על אישור תשלומי הרשות לשנת תשפ"ז והשאלת ספרי לימוד לשנת תשפ"ח. מי בעד? פה אחד. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> וגם תשלום החובה עבור - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> חובה אישרנו כבר. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> לא אושר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אישרנו לשלוש שנים. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> לא, זה לא מאושר לשלוש שנים, אנחנו מצביעים עליו בכל שנה מחדש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני זוכרת שאישרנו, אבל אפשר להצביע עליו ליתר ביטחון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ליתר ביטחון אנחנו נצביע גם על אישור תשלומי החובה, מי בעד? תודה רבה לכולם, פה אחד. תודה רבה. הישיבה הבאה תחל בשעה 10:30. הצלחה גדולה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00. << סיום >>