פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 18 ועדת הכנסת 12/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 338 מישיבת ועדת הכנסת יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ו (12 ביולי 2026), שעה 16:45 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה (כ/1206), של חה"כ משה גפני וקבוצת חברי כנסת. הכנה לקריאה השנייה והשלישית - רביזיה << הצח >> 2. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 46 – הוראת שעה) (מימון הבחירות לכנסת העשרים ושש), התשפ"ו–2026 (כ/1207). 3. הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד-2024 (פ4709/25), של חבר הכנסת משה סעדה וקבוצת חברי כנסת – החלק שפוצל לוועדת הכנסת (סעיף המטרה) בהחלטה מיום 18 בדצמבר 2024 – הסדרה והכרה בהלומי הקרב ובמשפחותיהם << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר משה אבוטבול אביחי אברהם בוארון יצחק גולדקנופ עודד פורר שמחה רוטמן פנינה תמנו חברי הכנסת: אוריאל בוסו מיכל מרים וולדיגר ולדימיר בליאק גלעד קריב מוזמנים: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק אליסף אלעזר – רו"ח, חשב הכנסת פרופ' דוד האן – אוניברסיטת בר אילן ייעוץ משפטי: ארבל אסטרחן ד"ר גור בליי אלעד מלכה מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. 3. הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה (כ/1206), של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו ברוויזיה. הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה של חבר הכנסת משה גפני, הוגשו רוויזיות. אני מוותר על הנימוק. אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד הרוויזיה? שניים. מי נגד? שישה. מי נמנע? הצבעה לא אושרה אם כך, הרוויזיה נדחתה. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 46 – הוראת שעה) (מימון הבחירות לכנסת העשרים ושש), התשפ"ו–2026 (כ/1207). << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה בסדר היום? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שלום לחברים. סליחה על העיכוב, הייתה לו מטרה טובה וחשובה - - - מימון מפלגות, בבקשה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> למעשה מדובר בהצעת חוק שהתיקונים שלה מתבססים על המלצות הוועדה הציבורית שהוצגו כאן בהכנה לקריאה הראשונה. הצעת חוק מימון עוברת בדרך כלל לקראת סיום כהונתה של הכנסת ביחד עם הצעת חוק נוספת של תיקונים לעניין הבחירות שעוברת בוועדת החוקה, וביחד בדרך כלל גם עם הצעת חוק התפזרות הכנסת. מכיוון שהכנסת הנוכחית ממלאת את כל ימיה ומועד הבחירות נותר ב-27 באוקטובר, לא נדרשת הצעת חוק התפזרות במובנה הרגיל, כי אין כאן קיצור של כהונת הכנסת. יום הבחירות הוא כקבוע בחוק, 27 באוקטובר, ייוותר על כנו. עם זאת, גם בישיבה הקודמת המלצתי לקבוע את מועד ההתפזרות באחת מההצעות שנמצאות על השולחן. בכנסת הקודמת ההתפזרות והמימון עברו ביחד בהצעה אחת ואני מציעה להכניס גם כאן כתיקון בהצעת חוק המימון את המועד של ההתפזרות כ-17 ביולי. ואם זה בסדר, זה יהיה חלק, לא צריך למזג את זה לדעתי עם חוק - - - אתה רוצה למזג את זה עם ההתפזרות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> נכניס את זה כתיקון עקיף, ובכותרת נקבע את מועד ההתפזרות 17 ביולי. 27 באוקטובר זה מועד שאת לא צריכה - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה זה התפזרות? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> התפזרות הכנסת, יציאה לפגרת בחירות ב-17 ביולי. כשאנחנו נסביר בנאום במליאה, כי אנחנו בהכנה לשנייה ושלישית, שהמועד לבחירות נשאר 27 באוקטובר, הכנסת ממלאת את ימיה. 17 ביולי הוא גם מועד שמתכתב עם המועד הקובע שקבוע בחוק המימון, ולכן בעיניי אפשר לעשות את זה. יש לך פה הסתייגויות. את רוצה להסביר את ההצעה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> את לא אומרת כאן מה חוק המימון, מהו המימון? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה מבוסס על המלצות והוועדה הציבורית. ארבל תעבור על זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לצאת. אני רק מבקש להצביע את ההסתייגויות של יש עתיד. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אתם רוצים להעלות אותן למליאה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> כרשות דיבור זה בסדר, או שאתם רוצים את זה כהסתייגויות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, כהסתייגויות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש 10 הסתייגויות של יש עתיד, 15 של כחול לבן ו-100 של ישראל ביחד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עודד אמר שהוא רוצה להצביע עליהן ביחד, על כולם. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> נצביע על כולן ביחד פעם אחת ונעלה למליאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לי גם בעיה שיצביעו ביחד, העיקר שיעלו למליאה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד ההסתייגויות שהוגשו על ידי האופוזיציה? מי נגד? שישה נגד. הצבעה לא אושרו ההסתייגויות לא התקבלו, ויעלו למליאה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> משהוסרו ההסתייגויות, נשארנו עם נוסח הוועדה, שהוא אותו נוסח שאושר בקריאה הראשונה, אלא אם יישמעו פה הצעות נוספות. מאחר שהנוסח לא השתנה, אני אסביר אותו שוב בקצרה. מוצעים תיקונים, כולם כהוראת שעה לבחירות לכנסת העשרים ושש, בענייני מימון מפלגות. התיקונים, רובם ככולם, דומים לתיקונים שנעשו לפני מערכות בחירות קודמות ונועדו לסייע למפלגות בהתמודדות בבחירות. הוועדה הציבורית הגישה המלצה שנוגעת לכל התיקונים האלה, לצד החלטה שנמצאת בסמכותה הבלעדית של הוועדה להגדיל את יחידת המימון. זאת החלטה שכבר התקבלה ופורסמה ברשומות. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> כמה יחידת המימון? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה עלה מ-1.6 מיליון ל-1.835 מיליון, ליחידת המימון לבחירות לכנסת העשרים ושש. גם העלאת יחידת המימון היא הוראת שעה לבחירות האלה והיא לא תשפיע על המימון השוטף. הוועדה הציבורית הגישה המלצה, כאמור, שכוללת תיקונים לחוק מימון מפלגות. הוועדה ציינה שהתיקונים האלה עונים על צרכים שהעלו המפלגות שפנו אליה. הוועדה נפגשה עם המפלגות שהיו מעוניינות בכך, והן הציגו כל מיני דרישות וצרכים. הוועדה נתנה דעתה לכך. בנוסף, היא נתנה את דעתה ליחס שבין הצרכים של מפלגות גדולות ומפלגות קטנות ומפלגות חדשות למפלגות ותיקות. מתוך ידיעה שחוק המימון נותן עדיפות גדולה למפלגות שמיוצגות בכנסת, נקבעו הוראות שמסייעות במעט גם למפלגות החדשות שאינן מיוצגות בכנסת, ומהסיבה הזאת גם החוק הזה מחייב רוב של 61 במליאה בשל הפגיעה בשוויון. אני אעבור על התיקונים. כאמור, כולם הוראת שעה לבחירות הקרובות. התיקון הראשון נוגע לסעיף 3 לחוק מימון מפלגות. סעיף 3 זה הסעיף שעוסק בחישוב מימון הבחירות אחרי הבחירות. לאחר הבחירות ניתן המימון הסופי לכל סיעה שזכתה במנדטים לכנסת החדשה, בין אם זו סיעה חדשה ובין אם ותיקה, ובכל מקרה לכל אחת מהן מתווספת יחידת מימון אחת. אחת נוספת לכל רשימת מועמדים. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> לא משנה כמה מועמדים? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. והאחת הנוספת הזו מסייעת, בדיוק בגלל מה שאדוני אמר, לסיעות הקטנות. זה מסייע להן באופן יחסי, כי זה לא תלוי בגודל הסיעות. מה שמוצע זה שבמקום שזה יהיה פלוס אחת, זה יהיה פלוס 1.4. זאת ההצעה הראשונה. ההצעות הבאות שאני אציג נוגעות לסעיף 4, שעניינו מקדמת מימון הבחירות. היום מקדמת מימון הבחירות היא 70% מיחידת מימון לכל חבר כנסת. ההצעה היא שהמקדמה תהיה 80% מיחידת מימון לכל חבר כנסת. אין פה הגדלה של המימון, אלא תזוזה של המועד שבו הכסף משולם. ההגדלה הזאת, מ-70% ל-80%, תחול על כל סיעה. אם זו סיעה גדולה, היא יכולה לקבל את הכסף הזה ללא צורך במתן ערבות. אם זו סיעה של עד עשרה חברי כנסת, היא יכולה לקבל לפי גודלה ללא מתן ערבות, ועד עשר יחידות, כלומר זה עכשיו 80% מ-10 יחידות, כנגד ערבות. והסעיף שנוגע למפלגות חדשות שאינן מיוצגות בכנסת, היום הן יכולות לקבל, לאחר שהגישו רשימת מועמדים, מקדמה של 70% מ-10 יחידות מימון כנגד ערבות. לפי ההצעה, הן יוכלו לקבל מקדמה של 10 יחידות מימון מלאות, שוב, כמובן, כנגד ערבות. חידוש נוסף, שזה הדבר היחיד שלא היה בחוקים הקודמים, הוא ששתי יחידות מתוך ה-10 האלה הן יוכלו לקבל כבר אחרי היום הקובע, כלומר לפני הגשת רשימות המועמדים, ובלבד שהן הודיעו שהן מתכוונות להתמודד לכנסת, והתקיימו לגביהן עוד תנאים שהם תמיד תנאי למימון. הם צריכים להודיע שהם עשו את כל הדרוש בידי הסיעה כדי להבטיח ניהול נאות של החשבונות שלה, הם צריכים להודיע פרטי חשבון בנק ופרטי רואי חשבון. אלה התיקונים שמוצעים בסעיף 1. סעיף 2 שבפניכם עוסק בהלוואות שהכנסת נותנת לסיעות. כידוע בתחילת כל כנסת הכנסת נותנת הלוואה שמוחזרת מדי חודש מתוך המימון השוטף, ואם הסיעה לא סיימה להחזיר את ההלוואה היא מנוקה ממקדמת המימון. בכל מערכות הבחירות האחרונות באו המפלגות ואמרו, אל תנכו את הכסף ממקדמת המימון, תגלגלו את ההלוואה לכנסת הבאה. אין כאן עלות, זה רק גלגול של כספים, אבל תמיד החשש במתן כספים כאלה, שאם מפלגה לא תתמודד או לא תזכה במנדטים לכנסת הבאה, החובות האלה הופכים לחובות אבודים. לכן תמיד נוהגים בזהירות בקביעות האלה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה שאני קוטע אותך ארבל, השופט בזום צריך לאשר אותו - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן, לא אמרתי קודם שנמצאים פה חברי הוועדה הציבורית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אמרתי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לפי מה שמוצע, קודם כול, אם תישאר יתרת חוב מהכנסת הזאת לכנסת הבאה, זה לא יגדיל את הזכאות להלוואה בכנסת הבאה, אלא הזכאות תהיה הזכאות הרגילה, ויופחת מזה סכום ההלוואה שנותר מהכנסת הזאת. והדבר הנוסף הוא שבכנסת הנוכחית יופסק הניכוי של החזר ההלוואה שמנוכה מהמימון השוטף עד הגשת רשימות המועמדים, ועם הגשת רשימות המועמדים וקבלת מקדמת מימון הבחירות, ינכו את מה שהקפיאו, את ההחזר הזה מהתשלומים של המימון השוטף שלא נוכו בחודשים האלה, וינוכו 50% מהמקדמה. כלומר, מה שיעבור לכנסת הבאה לא יהיה גדול ממחצית מיתרת ההלוואה מהכנסת הנוכחית. אם מפלגה לא תגיש רשימת מועמדים ולא יהיה ניתן לנכות מהמקדמה, ינכו ממנה את כל המימון השוטף שלה, את כל מה שאפשר. אלה התיקונים. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> אם יישארו חובות של חברים מכנסות קודמות? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> החובות הן לא של חברים, חובות הן של מפלגות. אם יש מפלגות שיש להן חובות מכנסות קודמות, אנחנו גם הזכרנו את זה בישיבה הקודמת, המפלגה חייבת להחזיר אותם. למפלגות מסוימות עשו הסדרים של החזר חובות. אם המפלגה תקבל כספים, בין אם כספי מימון, כי היא תשוב ותתמודד, או תרומות, היא חייבת להחזיר את הכספים לכנסת. ויש חובות שנהיים חובות אבודים, אם המפלגה לא מקבלת הכנסות. ונאמר כאן בישיבה הקודמת שזה נושא שצריך לדון עליו, הנושא הזה של החובות האבודים של מפלגות. והוועדה הציבורית גם ציינה שבכוונתה לדון בכל מיני סוגיות שקשורות לתיקון לחוק מימון מפלגות, ובין הסוגיות האלה גם הנושא הזה של חובות אבודים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> אליסף אלעזר: << דובר >> לעניין סעיף 2(2)(א), זה סעיף שמדבר על ממתי לא מבצעים את הניכוי של ההלוואות, אנחנו מבקשים שזה לא יהיה מתחילת החוק, אלא החל ממימון חודש יולי. ניכינו את ההלוואות, אנחנו מבקשים שההקפאה תחול כבר על המימון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כיוון שהמלצת הוועדה הציבורית ניתנה לפני יולי, ולכן זה היה - - - << דובר >> אליסף אלעזר: << דובר >> נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> השינוי היחיד שיהיה בנוסח, מעבר למה שנאמר פה קודם על היציאה לפגרת בחירות, זה שבפסקה 2 ייאמר כך, "לעניין הלוואות - - - של הכנסת העשרים וחמש, מתקופה היום, 1 ביולי ועד היום האחרון להגשת רשימות המועמדים לכנסת העשרים ושש לא יתבצע ניכוי, לפי סעיף 7(ג)(ב2) לחוק המימון. בוצע ניכוי כאמור בתקופה האמורה, יושב לסיעה הסכום שנוכה, אלא אם כן ביקשה הסיעה מחשב הכנסת שהסכום לא עובר". ויובהר שמה שינוכה מהמקדמה זה הכול, כל הסכומים שלא נוכו, כולל מה שאושר. ואולי גם כדאי להגיד שהתחילה של החוק הזה ביום קבלתו בכנסת, אנחנו הרבה פעמים כותבים את זה בחוקים כאלה, בשביל שהחשב יוכל להחזיר את הכסף, מכיוון שעוברים הוא הרבה חוקים, יכול להיות שהפרסום ייקח כמה ימים וכדאי אולי שזה יהיה מהמועד הזה. וגם בשביל הוודאות של היציאה לפגרת בחירות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> בהמשך לדברים של היועצת המשפטית, אני רוצה לשאול שאלה. היא אמרה, אנחנו צריכים לתת את הדעת, ויש מושג של חובות אבודים. הפיל שנמצא כאן בחלל, החובות של נפתלי בנט שהיה פה ביחד עם יועז הנדל שרץ במפלגה, מדובר בסך הכול בעשרות מיליונים שמתגלגלים. אתם מתייחסים אליהם כאל חובות אבודים? זה סוג של ישראבלוף, שאנחנו יודעים בסוף מי מתמודד ומה מתמודד, ועוברים ממקום למקום, ויש כאן כספים שהולכים. נחמד לעשות שיטה, אני לא קורא לזה עקיצה, אבל זה מעין עקיצה, ואני אעבור למפלגה אחרת, ואחר כך אני ארשום כמפלגה חדשה, וזה לא קשור, וזה לא רשום על שמי, אבל בסוף עשרות מיליונים של כספי הציבור כשאנחנו מדברים בוועדות ותוקפים אותך כל הזמן כספים לשיקום ולהלומי הקרב והכול, וכאן בהינף יד זורקים את הכסף הזה. איך אנחנו מתייחסים לזה, כשאנחנו יודעים שזה בסוף אותם אנשים, אותם תעודות זהות ואותם מתמודדים. אם אני בשוק הפרטי הולך להכריז על פשיטת רגל, ואני אחר כך הולך לפתוח חברה חדשה, בסוף מסתכלים על השם שלי ועל תעודת זהות שלי כאל פושט רגל שמגיע לעשות עסקה חדשה, ויגידו, "אדוני, האשראי שלך נגמר כבר בעסקה הקודמת". אבל פה אומרים, "פשטת את הרגל בעסקה א', בעסקה ב' אתה מקבל אשראי חדש. ואנחנו יודעים שגם העסקה הזאת בסופו של דבר לא תושלם, כי כשהוא התחיל ב-25 מנדטים בסקרים, הוא יבזבז אולי לפי 30 מנדטים, בסוף יביא שמונה מנדטים במקרה הטוב, ועוד פעם 20 מיליון, וילך אחר כך המפלגה הבאה, אולי יום אחר כך הוא כבר יעזוב את הכנסת, ואנחנו נשארים עם החובות הללו. מי נותן את הדעת על זה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש היום בחוק הוראות מסוימות לגבי השתתפות בחובות. למשל, אם חלק מסיעה מתפלג, מי שיתפלג חייב בחובות. הנושא הזה של החובות האבודים של סיעות שלא קיימות יותר בכנסת, הוא נושא לא כל-כך פשוט, כי כמו שאתה אומר לא תמיד סיעה שלא נבחרה לכנסת ונשארה עם חובות עשתה משהו לא בסדר. ואפשר לחשוב על כמה מפלגות, למשל בבחירות האחרונות, שניהלו קמפיין, התמודדו, ובסוף לא זכו במנדטים. זה לא שהכספים הלכו לכיס של מישהו - - - << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> לא, זה ממש לא. ברגע שיש לך מדף של שוק של מפלגה, ואתה אחר כך מתמסחר איתה ממפלגה למפלגה משמות, ועל הפלטפורמה הזאת אתה גם כן לוקח כספים, לוקח ממון מפלגות, ומראש אנחנו יודעים מה התוצאות. זה לא סוד, כשאנחנו מדברים על נפתלי בנט, ואני אומר לך שגם בסבב הבא יהיו עשרות מיליונים שלא יחזרו לקופה, כי הוא סומך על החובות של יש עתיד. יש עתיד מקבלת מימון לפי 24 מנדטים, לא יודע לפי מה שיש לה כיום בכנסת. אף אחד לא מתכונן להביא אפילו 50% מזה, והוא עם החובות הקודמים, ואנחנו נשארים עם עוד חובות, שאחר כך יגידו עליהם חובות אבודים. יועל הנדל עבר כבר שבע מפלגות, לוקח את הפלטפורמה, הוא אף פעם לא התמודד לבד, וכשהתמודד הוא לוקח את המימון איתו, וממשיך עם המפלגה הבאה, וגם הם כנראה לא יעברו או שבסוף יתמזגו, והכסף הזה עכשיו באוויר. אוי ואבוי אם זה היה איזה, אני לא רוצה להגיד, מישהו, חרדי עסקן עם מפלגה שעוברת, ויגידו, "אדוני, אתה עוקץ ואתה לוקח ואתה גונב". אבל כאן זה עובר בשתיקה, ואתם אומרים, "חובות אבודים". מה זה חובות אבודים? אני יכול לפשוט רגל בשוק הפרטי ולבוא עם תעודת זהות חדשה ולהגיד, פשטתי רגל ועכשיו תיתנו לי אשראי מחדש? זה לא עובד ככה. למה כאן זה עובד ככה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל כשמאשרים למשל עכשיו בהצעת החוק הזאת גלגול של הלוואה, זה בדיוק - - - << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> לא מאשרים גלגול של הלוואה. אומרים, אם אתה מתמודד עם אותה תעודת זהות כך וכך, ויש לך עדיין חובות בשמך, תסגור את החובות האלה, תקבל מימון, לא תסגור את החובות, תיקח חובות מהשוק הפרטי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל הצעת החוק הזאת, שעכשיו אתם תומכים בה, שמאפשרת גלגול הלוואה אם מפלגה שכיום מיוצגת בכנסת - - - << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> צריך להכניס איזה תיקון לחקיקה הזו, שלא תאפשר לאותם אנשים לעקוץ את הקופה הציבורית פעם אחר פעם. << דובר >> אליסף אלעזר: << דובר >> קודם כול, אני אתחיל בזה שאתה צודק שבאמת השיטה היום היא שיטה שמביאה הרבה פעמים לחובות, כמו שאתה קורא להם, חובות אבודים, תאורטית, גם מעשית זה חובות אבודים, אבל זו השיטה. אנחנו מדברים היום על המפלגות הקיימות פה. לשנות את השיטה באופן קיצוני זה דבר שהוא לא נכון. הוועדה עשתה עבודה מאוד-מאוד טובה, בעיקר בלצמצם את סכומי ההלוואות שלא יוחזרו. אני מזכיר שאם בפעם שעברה מה שנקבע זה שההלוואות יוקפאו ויוחזרו רק בכנסת שלאחריה, והסיכון שהכספים לא יוחזרו לכנסת היה גדול יותר, היום מה שאתם מתבקשים לאשר מצמצם באופן משמעותי את הדבר הזה. ממקדמת הבחירות יוחזרו 50% ואפילו קצת יותר. ולכן ביחס למפלגות הקיימות, צריך לעשות איזשהו שינוי בשיטה, והוועדה כבר אמרה שהיא תעבוד על זה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> תענה לי מעשית, למשל, ביחד הולכים לרוץ ולקבל מימון לפי מה שיש להם היום בכנסת, אולי 24 מנדטים. ונגיד שהוא מביא בסוף 10 מנדטים, ביום בהיר הוא יקבל עשרה מנדטים. מה אתה עושה עם המימון של השאר? מראש איך אתה מתמודד עם זה בלי לדבר על החובות הקודמים שיש לו? << דובר >> אליסף אלעזר: << דובר >> השיטה היום קובעת שאנחנו צריכים לעשות ממוצע. זאת אומרת, מה שהם זכאים לפי הייצוג היום, בממוצע עם הייצוג שיהיה בכנסת הנכנסת. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> למה לא עושים ממוצע עם מה שהוא הולך בסקרים אל מה שהוא מקבל בסוף? גם ממוצע. בסוף הוא מקבל את הליכוד. << דובר >> אלעד מלכה: << דובר >> רק יצוין, שיש בעייתיות בחוק. << דובר >> אליסף אלעזר: << דובר >> אתה נוגע באמת בבעיות של השיטה הקיימת, ולכן גם הוועדה אמרה. << דובר >> דוד האן: << דובר >> ברשות היושב-ראש, אני אתייחס. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. << דובר >> דוד האן: << דובר >> הנקודה הזאת, הדיון הזה לגבי רשימות שלא עוברות את אחוז החסימה, ומותירות מאחוריהן שובל של חובות, היא נקודה רלוונטית בהחלט לדיון. היא עלתה כאן גם בדיון לקראת הקריאה הראשונה. חבר הכנסת בוארון העלה אותה בדיון לקראת הקריאה הראשונה, את הנושא של רשימות שלא עוברות את אחוז החסימה ומותירות חובות. ציינו שאנחנו כוועדה מתכוונים להיכנס ולדון בדבר לא על רקע בחירות, אלא לאחר בחירות, כשכנסת תתפקד, לעשות את זה באופליין, בצורה מסודרת, לא רק את הנקודה הזאת, אלא לבחון אותה על כל החוק ולחשוב, יחד כמובן עם חברי הכנסת, על המבנה הנכון פרוספקטיבית של איך להסדיר את החקיקה הזאת, כולל את נושא החובות, לא בשעה הזאת ערב הבחירות, אלא - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> פרופסור, ראית את המנגנון. הבנת את המנגנון שבחוק שמוצע? << דובר >> דוד האן: << דובר >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו מדברים על מנגנון שאומר שאם ראש מפלגה נהג בצורה לא תקינה, ומי שיקבע את זה, זה דוח מבקר המדינה שלאחר הבחירות, אם ביום מן הימים הוא ירוץ פעם נוספת, הוא יידרש לכסות את הכסף מהמימון החדש שהוא יקבל או ישיג. זאת אומרת, יש פה שתי התניות. אחת, שבאמת נקבע על ידי מבקר המדינה שהייתה שם התנהלות לא תקינה, ושתיים, אם הוא ירוץ פעם נוספת, מהמימון החדש. הכי קל שיכול להיות, הכי נכון שיכול להיות. למה שלא נקבע את זה כבר עכשיו? << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> מילא, אם עכשיו אתם נותנים לו מימון, ואומרים לו, שאם הוא רוצה לקחת מימון כזה או אחר, קודם כול שיכסה חלק מהחובות, ויקבל חלק לפי זה. אני לא מדבר על זה שאנשים לוקחים אשראי, ביטחונות, מאנשים בסקטור הפרטי, שחלקם הם באמת חובות אבודים, אבל זה שישברו את הראש בעצמם, ואנחנו יודעים עזוב שיש בזה טעם לפגם, כי הם לוקחים בעלי עניין, חלק מהחובות ידוע שלא יחזרו, מדובר במיליונים, אבל זה כבר עניין אחר. אני מדבר על קופה ציבורית שנמצאת כאן. אנחנו בתנועת ש״ס פעם אחר פעם מיישרים קו, לא נמצאים בחובות. זו התנועה שמנוהלת הכי נכון גם מול מבקר המדינה, דוח פעם אחר פעם, שמקבלים רק - - - ראוי לשבח על ההתנהלות שלהם מבחינת המימון, מבחינת ההתנהלות. אבל כספי הציבור, שפעם אחר פעם נאבדים בעשרות מיליונים, צריך לתת עליהם את הדעת. מה שאני שואל, נוגע לרבים מאזרחי מדינת ישראל. בשבוע שעבר צפו הרשימות של חברי כנסת שרצו, שעדיין רצים פעם נוספת ואיבדו מיליונים ועוברים ממפלגה למפלגה, ואנשים מרגישים שזה בסוף כספי המיסים של כל אחד ואחד. תודה. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> סליחה, היועצת המשפטית לוועדה, ארבל, את אמרת קודם שאם ההתנהלות הייתה תקינה, אין שום בעיה, הוא גם לא צריך להחזיר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, לא, אנחנו בעד החזרת חובות. אני רק אומרת שזה משהו לא כל כך פשוט, כי צריך לבדוק למי לייחס את החובות. למשל, השם של חבר הכנסת שנזכר כאן קודם, בבחירות האחרונות שנערכו לכנסת הזאת, המפלגה שלו התמודדה, אבל הוא לא עמד בראש המפלגה. למי מייחסים את החובות האלה? לו או למי שעמד בראש המפלגה. זה עניין שצריך לחשוב עליו בחקיקה, ובכל מקרה, בוודאי אי אפשר לעשות הוראות רטרואקטיביות בעניין הזה. הוועדה הציבורית אמרה - - - << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> אבל בטוח שאי אפשר להגיד לאדם שההתנהלות לא הייתה תקינה, הוא עשה בחירות. הוא לקח מכוניות, הוא לקח יועצים, הוא לקח משרדים, הוא שילם - - - הוא שילם לקלפי, דמי תקינה, הוא שילם לאנשים, עוזרים וסייעים ורכבים, זה משהו. מה לא תקינה? איפה לא תקינה, שהוא לקח את הכסף והפקיד בחוץ לארץ? אנחנו לא מדברים על כאלה אנשים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא. דיברנו על עקיצה ותרמית וכולי. למשל, כשמדברים בתאגידים על הרמת מסך, מחפשים אם מישהו עשה דבר לא תקין. אם סתם עסק פושט רגל, לא בהכרח הולכים חזרה לבעל העסק. זה דבר שהוא לא פשוט לחשוב, האם חבר כנסת שהיה במפלגה שנתיים או עשר שנים היה במקום ראשון או במקום 20, האם באותה רמה אפשר לייחס לו את החובות של המפלגה? << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> - - - על מקום ראשון. << דובר >> אלעד מלכה: << דובר >> אני לא בטוח שיש מישהו שהיה במקום ראשון בפעם הקודמת, וזה רלוונטי לבחירות הקרובות. אני לא בטוח אם יש כזה או לא, צריך לבדוק. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> יועז הנדל, נפתלי בנט - - - << דובר >> אלעד מלכה: << דובר >> נפתלי בנט לא היה יושב ראש המפלגה בפעם הקודמת, לדוגמה. רצינו לדון בזה בכוונה, בצורה מסודרת. גם יש שאלה, המגבלות על להביא כסף פרטי היום כדי לכסות את החובות האלה, הן גם קיימות. צריך לבחון את הכול. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ואם הוא יעבור את הבחירות, מהמימון מפלגות הבא? זה כן בסדר? אני שאלתי את היועצת המשפטית - - - << דובר >> אלעד מלכה: << דובר >> אנחנו כוועדה רוצים להתייחס בצורה מסודרת לכול, מ-א' ועד ת', וזה אכן מבחינתנו בתוכנית העבודה לאחרי הבחירות. הדבר הזה מצריך חקיקה, אתם מחוקקים - - - << דובר >> דוד האן: << דובר >> זו המלצה מקצועית שלנו. אתם המחוקקים. אם אתם רוצים לחוקק משהו עכשיו, זה לא בסמכות שלנו, זה בסמכות שלכם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני שאלתי את היועצת המשפטית של הכנסת. לו יצויר שהיינו מקבלים את ההסדר ומחילים אותו בכנסת הבאה. לתחושתי שזה מסוג הדברים שמגלגלים מתאריך סופי אחד לבא אחריו. ואומרים, אנחנו קרובים לתאריך סופי ובואו נגלגל אותו הלאה. השאלה היא אם אנחנו קובעים שההסדר הזה או הסדר כלשהו נקבע עכשיו לקדנציה הבאה, או שעדיף באמת, אובייקטיבית, לחכות עם זה. << דובר >> דוד האן: << דובר >> אנחנו יכולים לדבר רק בשם הוועדה שאנחנו חברים בה, אנחנו לא יכולים לדבר כמובן בשמכם כחברי כנסת. אנחנו, כולל היושב-ראש, השופט שפירא, התמנינו כחברי הוועדה בסך הכול לפני פחות משלושה חודשים וכשנכנסנו לעניין ולמדנו אותו, הצהרנו כאן כהצהרת כוונות מטעמנו, שבכוונתנו להתעסק עם זה מייד אחרי הבחירות, ולא לחכות עוד ארבע שנים עד שתתגלגל שוב מערכת בחירות או משהו כזה. אם כאן חברי הבית מעוניינים לעשות משהו כזה, בתחום שלכם, זה לא בתחום שלנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין שום לגיטימציה, בעיניי, לדון בסוגיה הכבדה הזו בשבוע האחרון לכהונת הכנסת. יש לוועדת החוקה של כנסת ישראל סמכות תקנונית לדון בהצעות שנוגעות לדיני הבחירות. היה אפשר לעסוק בסוגיה הזאת בכובד ראש, הרכבת הוחמצה. וגם אם תציעו תחולה דחויה, לדיון הזה יש השלכות על מערכת הבחירות הנוכחית, על סוג ההתחייבויות, על ההתארגנויות הפוליטיות. זה פשוט לא ראוי. כל הדיון הזה, גם אם יש בו יסודות של דיון ראוי, לא טחו עיני מראות את האתגר שיש כאן למול הקופה הציבורית והאחריות הציבורית, לא ראוי לדון כעת בנושא הזה. בוודאי לא ראוי לדון בנושא הזה אם הבית הזה, בצדק, הפקיד את סוגיית המימון בידי ועדה ציבורית, שבסוף המלצותיה גם מגיעות פה לשולחן ככל שהן דורשות חקיקה, אבל מונתה ועדה ציבורית. קיבלנו אמירה של הוועדה הנכנסת, שהיא ערה לאתגר והיא לוקחת על עצמה לעסוק בו, ומן הראוי לחזור לנושא הזה בכנסת הבאה. ממילא צריך לנסות לחתור בנושא הזה להסכמה רחבה, כדי שלא יהיה פה דוק של חשד. אביחי, אני קורא לך, אני מבין, הצפת נושא, שמת אותו על השולחן, עכשיו אני מציע שתמשכו את ידיכם מלקדם את זה בחקיקה בשבוע האחרון בגלל רגישות הנושא. קיבלנו את התחייבות הוועדה הציבורית לחזור לנושא אחרי הבחירות, ולא משנה תוצאות הבחירות. אפשר לדאוג לדון בנושא הזה, ויש גם ועדה מקצועית וגם חשבות. הכנסת יכולה להציף את זה, ואפשר יהיה לדון בנושא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> וזו הדרך בדיוק שחוטא יוצא נשכר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אביחי, בקדנציה הקודמת, ולא באמצעות כיפופי ידיים של רוב קואליציוני, התחלנו את הדיון ביישום למשל דוח ועדת בייניש בנושא תעמולת הבחירות, לא ברגעים האחרונים של הכנסת, אלא כמה חודשים לפני כן. בבקשה, אתה תהיה פה בכנסת הבאה, הוועדה הציבורית תהיה, אחרים יהיו, הייעוץ המשפטי של הכנסת פה, אפשר לדון בזה. אני לא יודע מי יזכה בבחירות, טוב יהיה שתקום ועדת משנה בוועדת חוקה, שתעסוק לאורך הקדנציה כולה בעיסוק בחקיקת בחירות, גם בנושא תעמולת הבחירות, גם בנושא מימון מפלגות, ועדה פריטטית, שנביא בה להסכמות רחבות. אל תעמיסו על הנושא החשוב הזה את הרגע המאוד פוליטי והמאוד טעון והמאוד שנוי במחלוקת שאנחנו נמצאים בו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת קריב, הנושא הזה כבר יושב שנה וחצי על שולחן הכנסת, ונדון, ותלוי ועומד. הדרך הזאת לגלגל מכנסת לכנסת סוגיות שאולי פחות נעים לדון בהן, אולי יש להן השלכות קונקרטיות, זו לא הדרך. כך בדיוק יוצא חוטא נשכר. והחוטא פה נשכר על חשבון הקופה הציבורית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבין. רק שיש קושי בהגדרת החוטא, בהגדרת השכר, בהשוואת חוטא אחד לחוטא שני - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אין פה שום ניסיון לפגוע במבנים פוליטיים או בקונייקטורות פוליטיות או בכל דבר אחר. יש פה ניסיון אחד, להפסיק תופעה נלוזה ששותפים לה לא גוף אחד ולא שניים, לא מפלגה אחת ולא שתיים. אני מבין שבצוק העיתים, בשעה הזאת אי אפשר להגיע להסדר ולהטמיע אותו בחוק, ואני מבין גם שהוועדה הציבורית לוקחת אחריות ואומרת שהיא תדון ותמליץ איך לפתור את הסוגיה הזו. אבל נכון יהיה לקבוע קבועי זמן, ולומר לפרוטוקול שעד ליום או לתאריך מסוים יוצג הסדר לכנסת בוועדה הזו, או בכנסת הבאה, כדי שהדבר הזה יבוא לפתרון ולגמר. ההמלצה צריכה להיות מהר ככל האפשר על שולחן הכנסת. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם רוצים לקצוב לזה מועד? << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> רק תגידו אם יש לזה השלכות גם לכנסת הזו, ההחלטות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. תמיד החלטות מהסוג הזה הן - - - השאלה אם יש סנקציה רטרואקטיבית, בטח על הזכות להיבחר ולבחור - - - << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אופיר, אפשר עוד הצבעה? נושא חדש - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו עושים הפוגה מהמימון מפלגות, עוברים לנושא חדש. מי מנמק? - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> העלינו טענת נושא חדש על שני סעיפים. סעיף 1 במובהק, לשיטתי, הוא נושא חדש, מכיוון שבנוסח לקריאה הראשונה דובר על פיצול תפקיד הייעוץ המשפטי ליועץ משפטי לממשלה ולתובע כללי. וברגע האחרון, אחרי שעות רבות של דיונים וימים רבים, ביטלו את כל הנדבך הזה. לכן כל הנושא הזה של הגבלת סמכויותיו של היועץ המשפטי בתחום הפלילי לא נידון בצורה ראויה, לא נידון בצורה מספקת, לא ניתנו לו הגדרות מספיק חזקות. ולכן את הסעיף הזה, 5(ג)(1), הצענו להוריד. כל הדיונים לקראת קריאה ראשונה, ו-90% מהדיונים בהכנה לשנייה-שלישית התנהלו תחת קונספציה אחרת לגמרי של פיצול בין שני התפקידים. והניסיון לוותר על הפיצול הזה ברגע האחרון הצדיק משיכה של החוק. עבר קריאה ראשונה, בכנסת הבאה אפשר להחיל דין רציפות, ולא לעשות את המחטף. לגבי סעיף 18, זה סעיף שאינני יודע מאין הוא הגיע, דאוס אקס מכינה. סעיף שאומר שאין בחוק הזה כדי להוסיף סמכויות ליועץ המשפטי על פני המצב שהיה. אני חייב להבין את ההיגיון החוקתי והחקיקתי. מסדירים איזושהי פונקציה שלטונית בחוק, ועכשיו אומרים "אין בחוק שמסדיר כדי להגדיר סמכויות חדשות", כאילו אנחנו במעמד השפה הערבית, בחוק הלאום. מאיפה המצאתם את השטות הזאת? בזמנו חייב שמבנה חוקתי הזוי, אבל ברגע שדיברתי, אמיר אוחנה זרק אותי מהחדר, כי לא הייתי חבר כנסת. גם היום שמחה רוטמן, ברגע שאני מדבר, זורק אותי מהחדר - - - בקיצור, סעיף 18, זה סעיף שכמעט - - - בהגדרה כותרתו זה נושא חדש. כי הוא לא היה, הביאו אותו, הוא לא ברור, לא ברור למה הוא משמש. לפחות את סעיף 18. דוקטור בליי, אני מוכן עוד להתפשר על סעיף 5, כי אני יודע מה אתם יכולים לומר. סעיף 18 כמעין, מתנת סיום לאופוזיציה התקיפה, שהרי רק האופוזיציה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה עם 5? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> את 5 הוא הסביר קודם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את 5 הסברתי בהתחלה, זה שתי הצבעות נפרדות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זהו, סיימת, גור בבקשה - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> גם לי יש נושא חדש - - - ההתייחסות כמכלול, זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתה גם הגשת? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כן, הגשתי - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> במסגרת זה שהמציע גם מגיש הסתייגויות לחוק של עצמו, נושא חדש על עצמו. תכף הוא קורא קריאות לעצמו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גלעד, תודה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אמנם הגשתי לכמה סעיפים, ל-1(2)(2), 3(א), 5, 10 ו-12 עד 19 להצעת החוק ולהסתייגויות שהגשתי והתקבלו ונכנסו לנוסח החוק, אבל אני חייב לומר שבגדול רוח הטיעון שטען גלעד קריב מרחפת מעל פני הנושאים החדשים שלי, ואני רוצה להסביר למה. אם אפשר לסכם את דבריו של גלעד בקליפת אגוז, בשנייה שהוצאתם מהחוק את נושא הפיצול עצמו, ומה שנשאר זה הגדרת הסמכויות, ממילא כל שאר ההסדרים שעשיתם מהווים סוג של נושא חדש, כי לא דנו בהם כמו שצריך בין הראשונה לשנייה והשלישית, כי כשהסתכלנו על זה, ראינו שהולך להיות איזשהו פיצול. הטענה הזאת נטענה גם לפני. יש פה במסווה איזושהי טענת נושא חדש על עצם הפיצול, נושא שדנו בו, הצבענו עליו בוועדה, ומליאת הכנסת אישרה אותו ברוב גדול בעצמה. ולכן הטענה הזאת בעיניי היא אותה טענה שיכולה לעלות לגבי כל הסעיפים, היא נטענה במסגרת דיוני הוועדה על ידי חברי כנסת כאלו או אחרים. אני כמובן לא מסכים לה, אבל העליתי אותה כי בשנייה שהיא נטענה, גם אם היא נטענה במרומז, גם אם היא נטענה באופן עתידי, לא הרגשתי שמתאים שאני אדון בה בעצמי. זה בכל זאת עניין שהוא בסמכותה של ועדת הכנסת, ולכן נתתי את השירות הזה לחברי הכנסת שהביעו את האי-נחת מהתוספות הללו להצעת החוק, וביקשתי שוועדת הכנסת תדון בטענת הנושא החדש. כמובן, כאשר מדובר בסעיפים שלא פוצלו, שזה הסעיפים 16 עד 19, אבל מאחר שנוצר פה מעין חוק חדש, היה צריך לקבוע עבורו גם הוראה של מי ממונה עליו, גם הוראה של תחולה, ולכן הם בעיניי מתחייבים מעצם הפיצול. אבל בהחלט עלתה הטענה שמדובר פה איזה משהו חדש, מדובר פה במשהו שאף אחד לא הכיר. לכן אני מביא את זה כאן לוועדה, ואני מבקש להעלות את זה לטובת דחיית הטענה הזאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש רגע של כנות, ושיצביעו מי שהבין מילה אחת ממה שהאיש אמר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> נראה לי שגור הבין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם יש פה אחד, כולל דוקטור בליי, שהבין מה שאמרת, שירים את ידו - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אם לא שכנעתי, יצביעו נגד - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שמחה וגלעד, לא פה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עליזה, את הבנת על מה הוא מדבר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גלעד, קריאה ראשונה. די. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שלום לכולם. לגבי הנושאים שהעלה חבר הכנסת קריב, אנחנו לא חושבים שמדובר בנושאים חדשים. ה-5(ג)(1) זה החרגה של סמכות - - - לעניין הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי, שזה היה כבר בקריאה הראשונה שבה הייתה החרגה לעניין התובע הכללי. כרגע זה נשאר באותו בעל תפקיד, זו פשוט החרגה של אותם תחומים באותו בעל תפקיד לא מפוצל. גם סעיף 18 זה סעיף משלים, הסעיפים של שמירת דינים שאנחנו מוסיפים, וגם הסעיפים האחרים שהתייחס אליהם חבר הכנסת רוטמן, יו״ר הוועדה, אנחנו לא חושבים שהם נושאים חדשים. בסופו של דבר לקחו פה חלקים מהצעת החוק שהייתה בכחול והוסיפו להם כל מיני סעיפים משלימים, שמוסיפים הרבה פעמים הוראות מעבר, הוראות שמירת דינים, הוראות תחילה, הוראות של ביצוע ותקנות, הוראות שמקובל מאוד להוסיף בשנייה ושלישית. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> השתכנעתי מהיועץ המשפטי של הוועדה שלי. ואני מבקש להצביע נגד - - - גור אמר פה דברים של טעם, ואני מבקש להצביע נגד טענת הנושא החדש שלי, וגם כמובן של גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז תמשוך את הטענה שלך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני טוב שיעבור - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם כך, אנחנו נעבור לשתי הצבעות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש הצבעה נפרדת על כל סעיף. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, למה על כל סעיף? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טענה, פר סעיף. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה שתי טענות, שתי הצבעות. הטענה של חבר הכנסת גלעד קריב, ביחס לסעיפים 5 ו-18 של גלעד קריב. מי בעד? אחת. מי נגד? 7 נגד. מי נמנע? הצבעה לא אושרה טענת הנושא החדש לא התקבלה. עכשיו אנחנו מצביעים על טענות נושא חדש של חבר הכנסת שמחה רוטמן. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה גם טענות אלו לא התקבלו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רוויזיה בשעה 18:00. חוזרים למימון. עוד משהו להוסיף, חברי הוועדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> להודות לכם על העבודה החשובה בפרק זמן יחסית קצר, ורואים שבאמת התייחסתם לבקשות שהועלו מכל הסיעות, אלה שמיוצגים, אלה שלא, גדולות, קטנות. ויש לכם עוד משימה לפעם הבאה. ראיתם שזה בוער פה בכל חברי הכנסת, גם בקואליציה וגם באופוזיציה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אנחנו מכניסים תיקון אחד, על כך שהכנסת תצא לפגרת בחירות ב-17 ביולי 2026. המשמעות היא שהבחירות יתקיימו במועדן ב-27 באוקטובר 2026. 17 ביולי זה יום שישי, אתה תצטרך בכל זאת לשחרר אותנו כאן קצת לפני ערב שבת. המשמעות היא שמרגע שהכנסת יוצאת לפגרת בחירות, העבודה, ככל שיכולה להיות או תהיה, היא אך ורק באמצעות ועדת הסכמות. ביחס לכל דבר שרוצים להעלות, תידרש ועדת הסכמות שמורכבת מיושב-ראש הקואליציה ומרכזת האופוזיציה ביחד עם ייעוץ משפטי לכנסת. וכבשנים קודמות, בפגרת בחירות, העבודה נעשית רק בהסכמה של הוועדה הזאת, ככל שישנה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם כך, למרות כל הפרשנויות ואלו שאמרו שאת המשבר הזה לא נצלח ופה הקואליציה נופלת והיו כאלה שרשמו 2024, 2025, 2026. בסופו של דבר, הכנסת הזו ממלאת את ימיה. העברנו תשעה תקציבים, מאות חוקים טובים לאזרחי מדינת ישראל. ושוב, כנגד כל מה שאמרו, בסוף אנחנו ממלאים את ימינו, משהו שלא קרה, אני, מעל 40 שנה, ועשינו את זה פה בעבודה של כל הקואליציה, ביחד עם ראש הממשלה כמובן, ביחד איתי. ואנחנו עכשיו עוברים להצבעה. הצעת חוק מימון מפלגות, עם התיקון שהקראנו. מי בעד? חמישה. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה הצעת החוק אושרה. - - - הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד-2024 (פ4709/25), של חבר הכנסת משה סעדה וקבוצת חברי כנסת – החלק שפוצל לוועדת הכנסת (סעיף המטרה) בהחלטה מיום 18 בדצמבר 2024 – הסדרה והכרה בהלומי הקרב ובמשפחותיהם << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הנושא הבא, ביטול המיזוג. הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד-2024 (פ4709/25), של חבר הכנסת משה סעדה וקבוצת חברי כנסת – החלק שפוצל לוועדת הכנסת (סעיף המטרה) בהחלטה מיום 18 בדצמבר 2024 – הסדרה והכרה בהלומי הקרב ובמשפחותיהם. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> למעשה את החוק הקודם, ההסדר שהוועדה ביקשה להכניס ביחס להלומי קרב, אני אמרתי שאנחנו נחזור לוועדה ונגיד בדיוק איך לעשות אותו. בפני הוועדה היו שש הצעות שעסקו בשירות המילואים וחיילים. אני אקריא את מספרי ה-פ' שלהם. הוועדה מיזגה אותם וייצרה פיצול דיוני כך שסעיפי המטרה נשארו בוועדה. מה שאנחנו מציעים עכשיו זה לבטל את המיזוג ולהלביש את התיקון הזה למעשה על הצעת החוק של חבר הכנסת משה סעדה. הביטול של המיזוג הוא להצעות הבאות, פ-349/25, פ-2561/25, פ-3040/25, פ-4402/25, ההצעה של סעדה זה פ-4709/25, וההצעה האחרונה פ-4865/25. הוועדות האלה גם אחרי הפיצול הדיוני כמעט שלא התקדמו ביתר הוועדות, ועדיין אתה עכשיו מבטל את המיזוג, כך שאנחנו נלביש את ההסדר להלומי קרב בין טרומית לראשונה, אין נושא חדש, ולכן נלביש את זה על הצעת החוק של חבר הכנסת משה סעדה, פ-4709/25, והיא תונח במליאה. אתה מבטל את המיזוג. ואתה תודיע על זה במליאה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לדעת אם יש של מיכאל ביטון כדי שתוכלו להלביש. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אין למיכאל ביטון נפרדת, היא לא הייתה כאן. סעדה היה בוועדת כנסת, זה עבר לכאן הנושא של המטרה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ביטול המיזוג. מי בעד? שישה. מי נגד? הצבעה אושרה אושר פה אחד. בוארון בבקשה תודיע במליאה את מה שאמרתי עכשיו. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:40. << סיום >>