פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 24 הוועדה המיוחדת לפניות הציבור 13/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 128 מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ו (13 ביולי 2026), שעה 9:45 סדר היום: << נושא >> הפגיעה בזכויות בעלי המוגבלויות בניידות בעקבות הרפורמה בהסכם הניידות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אושר שקלים – היו"ר יעל רון בן משה מוזמנים: דניאל גולדין – צוות רווחה בחשכ"ל, משרד האוצר לודה אליאסיאן – מנהלת אגף נכויות, המוסד לביטוח לאומי טליה ליאור – מנהלת תחום ניידות, המוסד לביטוח לאומי נחמיה רובין – מייסד ויו"ר פורום ארגוני הנכים משה רוטמן – מנכ"ל מהל"ב גלית לביא – פעילה חברתית, עמותת איל"ן דקלה סיתי מאיר – יועצת משפטית, איל"ן - איגוד ישראלי לילדים נפגעים ירון לוי – יו"ר מטה קולם של הנכים - קול"ם שמעון טויטו – יועץ וחבר הנהלה, ארגון נכי הפוליו בישראל שרונה מזרחי – יועצת משפטית, ארגון אקים רעות רבקה פימה – מייצגת חולי טרשת נפוצה, עמותת איל"ן עידן מאראש – אקטיביסט בכיר וחבר הנהלת מרכז הספורט לנכים ספיבק, רמת גן עמיחי תמיר – יו"ר ארגון זכויות נכים אברהם כהן – מנהל, ארגון לי"ן למען ילדים נכים שירה שראל – אימא לילדה נכה ים רוזנטל כהן – עו"ד, אימא לילדה נכה אוהד מילוא – מנכ"ל א.צ.מ. - אבזור רכבי נכים חנן קופרמן – מנכ"ל בי פרי - מערכות סיוע לנכים אלעד פסל – מנכ"ל בי פרי - מערכות סיוע לנכים אמציה מיכאליס – נכה רותם אייזיק – מנהלת האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט אגודה לאומית לילדים אוטיסטים יעקב רפאל שוורצר – אקטיביסט אליהו בן מויאל – חבר מועצת הבריאות יהושע בנשק – פעיל חברתי תמר גלפנד – מנהלת פורום צרכים מיוחדים משה יועד הכהן – יו"ר הוועדה המייעצת דני קרוק – יו"ר עמותת מיוחדים חיה יחזקאל – אימא לילדה נכה אסתר קרמר – חברת ועד מנהל עמותת לשמ"ה משתתפים (באמצעים מקוונים): ירונה שלום – סמנכ"לית מערך נכויות ושיקום, המוסד לביטוח לאומי קובי כהן מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: הילה דורון לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הפגיעה בזכויות בעלי המוגבלויות בניידות בעקבות הרפורמה בהסכם הניידות << נושא >> << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לפניות הציבור. ראשית, אני מתנצל על העיכוב. אנחנו לפני ניקוי שולחן בכנסת, ואני חבר גם בוועדת התקשורת וקראו לנו להצבעות. מכיוון שהזמן לחוץ יחסית, אני אשתדל לדבר כמה שפחות ולתת לכם את הבמה. זהו הדיון האחרון בכנסת הנוכחית ומבחינתי זה דיון מאוד מאוד חשוב. אני מתנצל בפניכם שזה הדיון האחרון, אבל התעקשנו לקיים אותו. ייחוד הוועדה הוא שבמהלך התקופה שבה הייתי יושב-ראש, אבל גם לפני כן, הוא שהוועדה עוסקת בכל כך הרבה תחומים שנוגעים בפרט, באזרח הקטן, באותם אנשים שצריכים לסייע להם – הסרות חסמים, ביורוקרטיה וכל מיני עוולות שהמדינה גורמת מדי פעם לאזרחים שלא בכוונה, אפילו לרשויות. נגענו כאן במגוון רחב של פניות, בנושא אפליה של בעלי עסקים, קיצור תורים לאנשים בעלי מוגבלויות, דיונים מול רשויות, טיפולים בחיילי צה"ל, איכות סביבה וכו'. קשת רחבה והרבה פעמים פתרנו בעיות. לא תמיד הצלחנו לפתור הכול, אבל העלינו את הנושאים האלה והצפנו אותם. חשוב לי מאוד שנמצה את הדיון כמה שאפשר כדי להציף את הדברים מעל פני השטח. אנחנו לא נקבע מסמרות ולא נחוקק חוקים. מן הסתם, כל מה שנעלה כאן יהיה לפתחה של הכנסת העשרים-ושש, בעזרת השם, וניצור תשתית כדי להביא להמשך מבורך. אני רוצה להודות לאנשי צוות הוועדה המופלאה הזאת, לשלומית מנהלת הוועדה, לג'אנה, לוורד היועצת המשפטית, וגם לצוות הלוגיסטי היקר שמסייע לנו. נעשית הרבה עבודה מאחורי הקלעים, ותודה רבה רבה לכם. אנחנו כאן לטובת הציבור, למען עם ישראל וזאת השליחות שלנו. נשתדל לעשות את זה על הצד הטוב ביותר בזמן שנותר לנו. בעקבות פנייתו של מר משה רוטמן שנמצא איתנו כאן כינסנו היום את הדיון בנושא הרפורמה באבזור הרכב והניידות. אני לא אכביר מילים כי יש לנו זמן קצר יחסית. אני מבקש מאוד מכל מי שמדבר לתמצת כדי שכולם יוכלו לדבר, בלי יוצא מן הכלל. בבקשה, משה, תעלה את הפנייה שלך. << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> לפני הפנייה אני רוצה להגיד תודה לאדוני, לוועדה הזאת שקיבלה על עצמה וממשיכה לעשות את ייעודה. הנושא הוא הרפורמה בהסכם הניידות והכוונה להקים מנגנון רכש ריכוזי בתחום אבזורי הנכים. אנחנו, בעלי המוגבלויות בניידות ובני משפחותינו, נמנים על ציבור הזכאים לרכב מותאם ולאבזור ייעודי במסגרת הסכם הניידות. ב-5 בדצמבר 2025 החליטה הממשלה לאמץ את המלצות הצוות הבין-צוותי לבחינת הסכם הניידות. במסגרת החלטת הממשלה התקבלו שתי החלטות: קידום חקיקה ראשית לשינוי הזכאות, והנחיה לחשב הכללי להקים מנגנון רכש ריכוזי. אנחנו נמצאים כאן בגלל נושא זה, כי חוק הניידות צריך לידון בוועדת העבודה והרווחה. נעשו דברים, רכבת עברה מעל ראשינו, ואנחנו אמורים לברך, אבל לא, כי אנחנו מתנגדים. אנחנו מביעים התנגדות למהלך זה אשר עלול לפגוע באופן ישיר בזכויותינו, בעצמאותנו ובחופש הבחירה שלנו. התאמת רכב לאדם בעל מוגבלות היא תהליך אישי, רפואי ותפקודי מורכב. אין שתי מוגבלויות זהות ואין שתי התאמות זהות. כאשר מדובר לכאורה באותו סוג אבזור, בפועל ההתאמה מושפעת מכל מוגבלות, מסוג הרכב, מהצרכים הפיזיים ומהמצב הרפואי של כל זכאי וזכאי. פתרון שמתאים לאדם אחד אינו בהכרח מתאים לאחר. האפשרות לבחור את חברת האבזור ואת הפתרון המתאים לצרכינו הוא תנאי בסיסי לבטיחותנו ולעצמאותנו; הוא איכות חיינו. מעבר למנגנון רכש ריכוזי צפוי לצמצם את חופש הבחירה של ציבור בעלי המוגבלויות בניידות, ולהחליף מנגנון קיים, מבוסס על התאמה אישית וליווי פרטני, במנגנון ביורוקרטי ואחיד, שאינו מסוגל לתת מענה אמיתי למורכבות האישית והרפואית של כל ציבור הזכאים. מעבר לכך, מדובר בפגיעה ממשית ברצף השירות. לאורך שנות השימוש ברכב נדרשים פעמים רבות שינויים והתאמות כתוצאה מהחמרה רפואית, שינוי פיזיולוגי או החלפת אמצעי ניידות. כיום התאמות אלו ניתנות במהירות ועל בסיס היכרות מקצועית ואישית ארוכת שנים עם הזכאי וצרכיו. מנגנון רכש ריכוזי עלול להפוך כל שינוי והתאמה להליך ביורוקרטי ממושך, שיפגע בתפקוד היום-יומי של בעלי המוגבלויות בניידות. כמו כן, חשש כבד בקרב ציבור בעלי המוגבלויות בניידות כי הרפורמה לא תיעצר רק בתחום האבזור, אלא תוביל בעתיד גם לפגיעה ביכולת לבחור את הרכב בעצמנו עבורנו. הרכב הוא אמצעי החיים המרכזי, המאפשר עצמאות, חירות וניהול שגרת חיים בסיסית. שלילת האפשרות לבחור בפתרון המתאים לצרכינו האישיים, מהווה פגיעה ישירה בכבוד האדם ובאוטונומיה האישית שלנו. אני קוראים לעצירתו של כל מהלך חד-צדדי בתחום אבזור רכבי הנכים, ולקיים בחינה מעמיקה, מקצועית ושקופה של השלכות הרפורמה, תוך שיתוף ציבור בעלי המוגבלויות בניידות ומשפחותיהם, אשר צפויים להיות מושפעים ממנה באופן ישיר. אומר לאדוני שנעשו דברים במחשכים או לא במחשכים. החלטות עברו מעל הראש ואנחנו לא שם כדי להיות עלה תאנה בדברים שאנחנו לא מסכימים להם, או שלא לקחו אותנו בחשבון בהתנהלות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לשמוע את נציגת הביטוח הלאומי, בבקשה. << אורח >> לודה אליאסיאן: << אורח >> אני סגנית ראש מינהל ומנהלת אגף גמלאות נכות בביטוח הלאומי. אני יכולה להגיד שאני מכירה את כל הנציגים ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. חשוב לי להגיד שנכון לעכשיו דובר על עיקרון במסגרת הצוות הבין-משרדי, והוא רכש ממשלתי שאמור לייעל תהליכי עבודה. אין כוונה לחסוך כספים, אלא לאפשר באמצעות תהליך רכש מרוכז לקבל רכבים יותר טובים ולקבל שירות יותר טוב. נמצא לידי דניאל, שהוא נציג החשכ"ל, וכרגע יש יותר סימני שאלה מסימני קריאה. התהליך נבחן, נבחנת ההיתכנות שלו, נבחנת הנכונות שלו, ונבחנת הישימות שלו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אבל ההמלצות כבר גובשו. << אורח >> לודה אליאסיאן: << אורח >> ההמלצות גובשו לנושא הרכש הממשלתי. בהמלצה נכתבה שורה אחת שאומרת, שהמדינה תבחן רכש מרכזי באמצעות מכרוז של התהליך. חוץ מזה, לא גובש כרגע שום דבר, והנושאים נמצאים בחשיבה ובבדיקה. דיברתי עם כמה נציגים והמטרה שלנו כביטוח לאומי היא לשפר לאנשים את הרכבים. אם וכאשר יקרה תהליך של מכרוז ממשלתי, המטרה היא לא לפגוע בשירות הקיים. דבר נוסף, אנחנו עדיין נבקש ונתעקש על זה שבן-אדם שירצה לרכוש רכב בצורה עצמאית, יוכל לעשות זאת כמו שקורה היום. אנחנו יודעים שלאנשים נקבעים רכבים, ולכל אדם יש סוג של תקציב. הוא יכול לבחור כל רכב שהוא רוצה, וכמובן הוא צריך להביא אישור שהאבזור שנקבע עבורו – כמו שבאמת נאמר פה, האבזור אישי, אינדיבידואלי, מותאם לבן-אדם – מתאים לרכב שהוא רוצה. אם הוא מביא אישור מחברת האבזור שאפשר להתקין את האביזרים הנדרשים בתוך הרכב, הוא יכול לקנות כל רכב שהוא רוצה. אנחנו בהחלט בעד זה שלאנשים יהיה חופש בחירה ויכולת להחליט בעצמם אם הם יכולים לשדרג את הרכב. אם יש להם יכולת כזאת, למה לא? << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> גם הייעול של קופת החולים עם המכשירים זה אותו הדבר? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, אמציה. דניאל, בבקשה. << אורח >> דניאל גולדין: << אורח >> אני אחראי על תחום הרווחה בביטוח הלאומי, החשב הכללי במשרד האוצר. הצוות הבין-משרדי שישב יחד עם הביטוח הלאומי, משרד הרווחה, משרד הבריאות והאוצר, נגע בכל הסכם הניידות ולא ספציפית במנגנון אספקת הרכבים והאביזרים שלהם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אם תוכל לפרט, נודה לך. << אורח >> דניאל גולדין: << אורח >> על כל מה שהיה בהמלצות? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה העקרונות שמנחים אתכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולל התקציב. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חברים, אי-אפשר שכל אחד יתפרץ. גם ככה אין לנו הרבה זמן, ואני רוצה לתמצת כמה שרק אפשר כדי שכולם ידברו. סבלנות, בבקשה, הוא יסביר הכול. << אורח >> דניאל גולדין: << אורח >> אני אתייחס ספציפית להמלצה שנוגעת לשינוי המנגנון של אספקת הרכבים והאביזרים שלהם. זיהינו כל מיני כשלים מבחינת איך שהשוק הזה עובד ואיך שהשירות הזה נראה היום לאזרח. האזרח לא רק קונה רכב או אביזרים, אלא ממש מקבל שירות מהיבואנים ומהספקים שמאבזרים אותו, ומלווים אותו לאורך כל זמן הזכאות. בתהליך שיתוף הציבור שנעשה במסגרת הוועדה, הדבר הזה עלה. כדי לפתור את כשלי השוק האלה, אמרנו שאנחנו רוצים לייצר מנגנון שלא מחליף את הזכאות של האזרח או את חופש הבחירה שלו, אלא להפך, הוא שומר עליו. אחד הדברים שעלו כל הזמן הוא שאין שום פיקוח מבחינת הממשלה. אם אתה מסתכל היום על כל שירות חברתי אחר שמסופק לאזרח, ונעשה בתהליך של מיקור חוץ, יש איזשהו הליך מכרזי שהמדינה יכולה לפקח עליו, ולייצר איזשהו מודל של SLA. כאן הדבר הזה לא קיים. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> להפך, כל מה שיוצא למיקור חוץ, אין עליו פיקוח. << אורח >> דניאל גולדין: << אורח >> כרגע אין מיקור חוץ. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> לא. ההפרטה שעשיתם לקופות החולים - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תמר, תמר. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> אני מתקנת אותו כי זה לא נכון. הוא אומר דברים לא נכונים, ואסור לשמוע דברים לא נכונים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תמר, רגע. אני מבקש לא להתפרץ. אני אתן אפשרות לדבר. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> הוא אומר דברים לא נכונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם היום יש פיקוח. << אורח >> דניאל גולדין: << אורח >> היום אין פיקוח על החברות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חברים, אני לא יכול להעיר בכל פעם למישהו אחר. הוועדה הזאת היא בשבילכם, ואנחנו רוצים ללבן את הדברים. גם אם לדעתכם מישהו אומר דברים לא נכונים ולא מדויקים, סבלנות. אנחנו נדע אחר כך לתקן. << אורח >> דניאל גולדין: << אורח >> אני אחזור על העובדות. אם אזרח קונה רכב או מאבזר אותו, הוא מקבל החזר כספי, הלוואות עומדות לרכישה. אם מדובר באביזרים, זה עד 95%, ואם מדובר ברכישת רכב, זה בהתאם לזכאות. אנחנו לא מתקצבים או עושים הליך של רישיונות או פיקוח יחד עם היבואנים. זה שוק חופשי. << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> סליחה, אני מרגיש שאתה מטעה. אתם מקימים ועדה, ובוועדה אתם קובעים דגם רכב. אני מדבר על הרכבים שצריכים ניידות עם רכב. אתם קובעים לכל אחד מהם דגם מסוים. אם הנכה רוצה לשפר? זאת זכותו, אם הוא יכול. רובם לא יכולים. עצם העובדה שאתה אומר את מה שאתה אומר, לטעמי אתה מטעה כי יש ועדה שקובעת. יותר מזה, אתה אומר שאין פיקוח – תבנו בתוך הביטוח הלאומי פיקוח על הכסף. למה צריך לשנות את כל העולם? << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> זה כמו שתגידו שאין פיקוח על קצבאות הנכות, וזה דבר לא נכון. << אורח >> דניאל גולדין: << אורח >> הפיקוח שאני מדבר עליו, וזאת לקונה שקיימת היום ועלתה גם מהציבור, הוא על היבואנים והספקים. אין לנו יכולת לפקח היום על השירות שמקבל האדם. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> שירות מעולה, אנחנו ממש מרוצים. אחלה שירות מכל החברות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מישהו התלונן? << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> לא ללכלך על החברות, הן נותנות שירות מעולה. << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> אנחנו המשתמשים, איך אתה אומר שלא? << אורח >> דניאל גולדין: << אורח >> זה מה שעלה בתהליך שיתוף הציבור. אני לא ממציא את זה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חברים, אי-אפשר ככה. << אורח >> דניאל גולדין: << אורח >> יש פה אמירה שאם המדינה עושה תהליך של רכש מרכזי או של איזשהו מנגנון אחר של אספקה מרוכזת, שנותן יתרון לגודל – במקום שאזרח בודד מתמודד מול ספק, ואגב, יש המון כשלי שוק במקום הזה. יש א-סימטריה במידע, וכשאזרח מגיע לאותו ספק או יבואן, יש פערי מידע והוא לא מקבל הצעות מחיר. המדינה מייצרת מנגנון מרכז כדי לשמור על הזכויות - - - << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חבר'ה, אי-אפשר. סליחה, תסיים, בבקשה. << אורח >> דניאל גולדין: << אורח >> אף אחד לא אומר שאנחנו רוצים לקחת מהאזרח את הבחירה אלא ההפך, לשמור על המנגנון ועל הזכויות שלו. << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> רוב הנכים לא יכולים להתמודד באופן אישי - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אמציה, לא, לא. זה הזמן של כולם. זה לא מכבד. תאמין לי, אני איתך ואני רוצה לעזור, אבל סבלנות, בבקשה. לודמילה, את יכולה לפרט לנו מה העקרונות שהנחו את הצוותים בנושא? את יכולה לספר על עבודת הצוות? מה העקרונות שלכם? אני מנסה למנוע שאלות נוספות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> על כל עבודת הצוות. << אורח >> לודה אליאסיאן: << אורח >> על כל עבודת הצוות? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << אורח >> לודה אליאסיאן: << אורח >> הסכם הניידות מאפשר לקבל הטבות בניידות רק לאנשים שיש להם מוגבלות ברגליים. אנחנו נמצאים היום בעולם שבו אנחנו יודעים שניידות נובעת מבעיות ברגליים, אבל יש בעיות נוספות שיכולות לגרום לבעיות בניידות. הצוות התחיל לעבוד בעקבות בג"ץ עיוורים שהיה ב-2018, ולאחר מכן בג"ץ בנושא אלו"ט ואקי"ם שהיה ב-2022. אדם שהבעיה הרפואית שלו לא נובעת מבעיה ברגליים, אלא אדם חולה סרטן, למשל, או אדם - - - << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> - - - מה העניין? למה צריך לשנות את כל - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אמציה, אי-אפשר ככה. באמת. יש פה עוד אנשים. << אורח >> לודה אליאסיאן: << אורח >> אני אתייחס לכל הבעיות. או אדם עם תפקודי ריאות מאוד נמוכים, שמתקשה לנוע. הוא בעצם לא זכאי במסגרת הסכם הניידות. על אחת כמה וכמה אנשים עם עיוורון, אוטיזם, מוגבלות שכלית-התפתחותית וכדומה. העולם משתנה ולדעת כל המומחים, קושי בניידות יכול להיות קושי מורכב ולא רק פיזי. גם כשמדובר בקושי פיזי, לא רק כזה שנובע מגפיים תחתונות. חשוב להסביר שבהסכם הניידות יש שתי קבוצות מרכזיות: קבוצה אחת, אנשים שזכאים לרכב פרטי, כ-20% מהזכאים; קבוצה שנייה, קבוצה שזכאית לרכב עם אביזרים מיוחדים, רכב ואן. אנשים שלא זכאים לוואן צריכים לגייס הרבה כסף כדי לרכוש ואן. כלומר, ההטבה ניתנת רק לרכישת רכבים חדשים. גם פה כל העולם מסתובב סביב דגם הרכב והאדם מקבל השתתפות בעלות המיסים. כדי לקבל הטבות במסגרת הסכם הניידות, בן-אדם אמור לגייס כמה עשרות אלפי שקלים כדי לרכוש רכב חדש. הדיון סביב זה מתקיים הרבה זמן, ונאמר שדווקא אנשים שלא מסוגלים לרכוש רכב, לא מקבלים תוספת ניידות. << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> תבטלו את זה, מה הבעיה? << אורח >> לודה אליאסיאן: << אורח >> אם יורשה לי לסיים, כי התבקשתי להציג את הבעיות בנושא הזה. נושא נוסף הוא שהקצבה היא לא פונקציה של תפקוד אלא פונקציה של רכב. ככל שיש נפח מנוע גדול יותר, הקצבה גדלה. אנחנו מבינים שגם בזה העולם משתנה, נפחי מנוע זה משהו לא רלוונטי. יש רכבי טורבו, יש רכבים חשמליים, וזה לא נכון להתנות את הקצבה בסוג רכב. דבר נוסף שנמצא תמיד על השולחן זה ריבוי הוועדות. לאדם יש ועדות של הביטוח הלאומי ויש לו ועדות של משרד הבריאות, והוא עובר כמה תהליכים מקבילים. כשהתקיימה הוועדה היא שמה דגש על כל הסוגיות ועל כל עולם הניידות, שלא מתאים היום למאה-העשרים-ואחת, וצריך לעשות שינוי ושיפור. היו כמה המלצות רוחביות משמעותיות לטובת ציבור האנשים. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> לודה, תיקון – זה לפי אביזרים ולא לפי נפח מנוע. לפי זה מקבלים קצבת ניידות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תמר, תמר. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> חשוב לדייק. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כל דבר כזה מעכב אותנו. חברים, באמת, זה בשבילכם. תנו לה לסיים, בבקשה. << אורח >> לודה אליאסיאן: << אורח >> כמו שאמרתי, אני מכירה את רוב האנשים שנמצאים כאן, ואני בממשקי עבודה עם כל אחד. אני שמחה וגאה לתת שירות לכל מי שנמצא כאן. אני מייצגת אתכם, ואמרתי את זה גם בהתחלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא שיתפת אותנו? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כל מי שרוצה לדבר, חילקנו זכות דיבור, תעבירו בפתק. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני אתן לכל אחד. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> תעבירו בפתק, לא צריך להצביע. << אורח >> לודה אליאסיאן: << אורח >> דבר נוסף שחשוב להגיד היסטורית, הוא שהוועדה הזאת התקיימה פעמיים – היא התקיימה ב-2019, כהכנה לבג"ץ עיוורים, והיא התקיימה ב-2023-2022 כמענה לבג"ץ אלו"ט ואקי"ם. ב-2019 היו יומיים של קול קורא לציבור האנשים עם מוגבלות, הוועדה נתנה לכל אחד אפשרות להביא ניירות עמדה בנושא, ולהגיע לשימוע בפני כל חברי הוועדה. כשהוועדה התכנסה בפעם הנוספת, הוצאו כל החומרים ומכיוון שלא היה שינוי מ-2019 ל-2022, נלקחו חומרים מתוך מאגר מאוד מאוד גדול של חוות דעת, בקשות וצרכים שאותרו מטעם האנשים. גם את זה צריך לשים על השולחן. אכן, ב-2023, לא נעשה קול קורא נוסף, כי הוועדה לקחה את כל החומרים מכל הארגונים. אני יכולה להגיד שחלק גדול מהארגונים היה במסגרת שיתוף ציבור ב-2019, ויש לנו את כל התיעוד ואת כל המסמכים שהוגשו במסגרת אותם דיונים. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> אבל אין ארגון יציג, ואף ארגון לא יכול להחליט. זה מאוד חשוב. אין ארגון יציג לנכים, וכל אדם שני יכול לפתוח מחר בבוקר עמותה. הייתי מצפה שכל משפחה שיש לה רכב עם מעלון, תקבל זימון כדי שתקשיבו לה – האם לפתוח את הסכם הניידות או לא לפתוח את הסכם הניידות. << אורח >> לודה אליאסיאן: << אורח >> המלצות הוועדה מתרכזות בארבעה נושאים מרכזיים: הראשון, דיון במסגרת ועדה אחת. כלומר, אנחנו יוצאים מכל נושא המוגבלות בגפיים ומגדירים סף רפואי אחיד לכל האנשים, כמו שקיים בקצבת נכות כללית ובשירותים מיוחדים. שוב, רוב האנשים, כ-80% מהקובץ, הטיפול בהם הסתיים במסגרת אותה ועדה, והיא תדון גם בנושא נכות, גם בנושא שירותים מיוחדים וגם בנושא ניידות. אנשים שצריכים ואנים, וזאת האוכלוסייה הכי מורכבת ואנחנו מודעים לצרכים הייעודיים של האוכלוסייה הזאת, יצטרכו עדיין להגיע למכון גודל רכב בנושא התאמת ואן. אבל זה רק לאנשים שזקוקים לוואן. אנשים שלא זקוקים לוואן, ייקבעו שלוש רמות גמלה לפי רמות התפקוד. כמו שבודקים היום תפקוד בשירותים מיוחדים, ואובדן כושר עבודה בנכות כללית, ככה יקבעו רמות ניידות. אנשים מנתקים את הקצבה מכל עולם הרכבים. חשוב להגיד שלא רק נכי גפיים יוכלו להיבדק לצורך ניידות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> במסגרת הרפורמה אנחנו פותחים את זה ליתר האנשים שהם בעלי מוגבלויות, דבר שלא היה לפני כן. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> לא נכון להגדיר אותם במילה ניידות. ילד שיכול ללכת עם הרגליים שלו, שיגיד תודה לאל. את יודעת מה זה להרים ילדה שלא הולכת פסיעה? לא עומדת פסיעה? לא נכון להגדיר אותם ניידות, הם לא ניידות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תמר, אי-אפשר, את גוזלת את זמנם של אנשים אחרים. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> אני מתקנת, זה לא נכון. << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הם לא בבית דין שדה. סליחה, לא, הם לא בבית דין שדה. אנחנו רוצים לעזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק ככה, זה לא בית דין שדה, שכל אחד קופץ ולא נותן - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא יכול להיות שכל אחד יבוא ויתפרץ. בכל רגע יכולים לקרוא לי בחזרה לוועדת התקשורת. אין לנו יותר מדי זמן, זה בשבילכם. אנחנו רוצים ללבן את הדברים. אנחנו לא הולכים לקבוע מסמרות. אנחנו יוצרים פה איזושהי פלטפורמה, בעזרת השם, עבור הכנסת הבאה, הכנסת העשרים-ושש. אנחנו מעלים את זה רק לדיון, בסדר? אבל זה עדיין חשוב וקריטי. לכן, אין לנו הרבה מאוד זמן, ב-12:00 נפתחת המליאה, וזהו. בכל שנייה יכולים לקרוא לי לוועדת התקשורת, אז תעשו לי טובה. זה בשבילכם. תנו לי אפשרות לעזור לכם. << אורח >> לודה אליאסיאן: << אורח >> ברשותכם, אני מקצרת כי אני מבינה שהזמן יקר. כמו שאמרתי, זכאות לפי רמות תפקוד, החלטה במסגרת ועדה אחת, וניתוק תלות ברכבים. בן אדם מקבל כסף וחופשי לעשות איתו מה שהוא רוצה – הוא יכול לנסוע במוניות, הוא יכול לקנות רכב יד שנייה, או שהוא צריך ליווי בתחבורה הציבורית. יש לו חופש לקבל את הגמלה ולהשתמש בה לפי הצרכים שלו. אחת ההמלצות לאנשים שזקוקים לוואנים היא רכש מרכזי, שיעזור לאנשים למקסם את הכסף שלהם. אני באמת יכולה להגיד שאני עדיין לא יודעת איך נכון לנהל את זה. אני לא יודעת עד כמה זה ישים, ואם אני מסתכלת על הביטוח הלאומי, כמי שמייצגת את הציבור ודואגת לציבור, חשוב לנו שהרכש לא יפגע בשירות לאותם אנשים, רק ישפר אותו. חשוב לנו לא להשאיר את זכות הבחירה של האנשים לא להיות במסגרת הרכש. כל השינוי הזה אמור להתקיים במסגרת חקיקה, כלומר לכל אחד תהיה אפשרות להגיב ולהתייחס לכל התהליך. דבר נוסף שהוא קריטי מבחינת הביטוח הלאומי הוא נושא התקציב. אם לא יהיה תקציב נדרש, כדי לא לפגוע באוכלוסייה קיימת ולהוסיף אוכלוסייה חדשה, אנחנו בוודאי לא נוכל ללכת לשינוי כזה. אנחנו בוודאות לא רוצים לפגוע ונעמוד על כך שהאוכלוסייה הקיימת לא תיפגע. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> השינוי אמור להיות רטרואקטיבי? << אורח >> לודה אליאסיאן: << אורח >> לא. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> גם היום היא יודעת כמה זה עולה לה. אפשר לעשות חשבון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני מבין שמצד אחד יש הרחבה של הזכאות, ומצד שני יש כנראה סוג של פגיעה בשירות. לכן אני מבין את כל מה שאתם אומרים, ואת האמוציות שיש כאן. אני נותן את רשות הדיבור לחברת הכנסת יעל רון בן משה, שגם הייתה יושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור בכנסת הקודמת. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, תודה רבה. מאוד חשוב שאתם תדברו ובהזדמנות הזאת אני רק רוצה להגיד לכם תודה על כך שאתם כאן, ושאתם עוסקים בנושא הזה ומייצגים אנשים שלא יכולים להגיע לכאן. אני יודעת שאנשים צופים בכם, וגם הם ובני המשפחות שלהם מודים לכם. בעיקר אני רוצה להודות לצוות הוועדה, למנהלת הוועדה וליושב-ראש הוועדה שמאפשרים את הדיון הזה בימים דרמטיים כל כך בכנסת. זה באמת מעיד על המסירות, הנחישות והמחויבות של יושב-ראש הוועדה. כמי שנמצאת כאן מהאופוזיציה, לא יהיו מחלוקות בנושא הזה. אנחנו יודעים לשתף פעולה. הרפורמה הזאת, ככל שהיא תהיה חשובה, והיא חשובה, אבל אנחנו חייבים לוודא שלא תהיה פגיעה בזכאים או באלה שכבר היו זכאים. אנחנו חייבים לוודא שהם ימשיכו לקבל כל מה שהם צריכים. זה המוסר היהודי, זאת מדינת ישראל, וזה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. ברשותך, גם בשם היושב-ראש וגם בשמי אני יכולה להגיד שלא תהיה פה פוליטיקה. אנחנו כאן בשבילכם, ואנחנו נוודא ונעשה את תפקידנו הפרלמנטרי כדי שמשרדי הממשלה וזרועות הביצוע יעשו תיקונים ושיפורים היכן שצריך. בסוף הכול קשור לתקציב, כמובן, וככל שנצליח להעביר את זה בתקציב, מה טוב. בכל מקרה, כל הזמן נראה לנגד עינינו את טובתכם, את טובת המשפחות שלכם, ובעיניי זאת טובת הקהילה בכלל והחברה הישראלית כולה. יישר כוח, היושב-ראש, אני איתך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה לך על הכול. זה מה שנקרא אופוזיציה עניינית, גם אם אנחנו חלוקים הרבה פעמים. אופוזיציה לקואליציה, לא לאזרחים ולא למדינה. לצערי, אני צריכה ללכת לוועדת החוץ והביטחון לדיונים שהם פחות בהסכמה. אני מתנצלת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני מודה לך על הכנות ועל שיתוף הפעולה. זאת דוגמה לכך שנוהגים בענייניות, וכשמדברים על אחדות, זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות. זה המסר שאנחנו יכולים להעביר לבית, ובעזרת השם, גם לכנסת הבאה. תודה רבה לך על כל מה שעשית. אמציה, בבקשה. << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> אני נכה ותיק, אבל בכיסא גלגלים אני חדש. הוציאו לי את הנשמה בוועדות. עברנו את הוועדות, ברוך השם, ויש לנו, אנחנו מסודרים. לודה, רציתי להגיד לך שני דברים: ראשית, אתם יודעים לפנות אלינו בכל דבר שאתם רוצים. יש לכם כתובת, יש לכם טלפון, יש לכם סמ"ס, יש לך מיילים. הכול יש לכם. אפילו אני, שאני מעורה חלקית, לא ראיתי קול קורא. אם הייתי רואה, הייתי בא לוועדות כי יש לי הרבה מה להגיד. נכים מסוגי, שהם מעורים וקשורים לעניינים של קהילה, יש להם הרבה מה להגיד. אני לא בא כעמותה, אלא מדבר רק בשמי. אין ספק שצריך להוסיף סעיפים בהסכם הניידות, ואין ספק שאנשים שלא יכולים לנשום צריכים רכב. אני לא מתווכח על הקריטריונים, אני מתווכח על הצורה שבה אתם עובדים. אתם קובעים עובדות, אתם משחילים לנו אותן – אני מדבר לא באופן אישי, כמובן, ושום דבר לא אישי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה היית מציע, למשל? << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> היא ציינה בכותרת שיש אנשים שהם מעבר למוגבלות ברגליים ולא יכולים ללכת. חולי לב למיניהם, אנשים עם סרטן וכדומה – הייתי גם בחלק הזה. תרחיבו סעיפים. גם הסעיפים שיש היום זה קטסטרופה, כי אם אתה לא בדיוק על הנקודה, לא נותנים לך. את הנשמה מוציאים לך. אתה צריך להסתייע בגורמים אחרים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אמציה, סעיפים שמדברים על מוגבלויות מסוימות ואיזה אבזור צריך בשבילן? בוא נהיה פרקטיים. << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> אני מדבר על הנכים הקשים, לא על הנכים הקלים. לכל אחד יש חבילת אבזור. אני הייתי פצוע, לא קשה, אבל לא היה לי כוח להתמודד. לא חסר לי כלום, אבל לא היה לי כוח להתמודד. לא רצתי אחרי הוועדות, ואם אתה לא רץ ולא מפעיל מישהו – זה לא קורה. השיטה פגומה, אבל הרעיון נכון. אתם בנויים נכון. אתם רוצים פיקוח על זה? אני מסכים איתכם. תבנו מערכת בקרה ושיבואו נציגים, לא סתם מישהו שיש איתו קשרים כבר 20 שנה. בבנקים בכל שנתיים מחליפים עובד שאחראי על כסף. תיצרו מנגנון בקרה אמיתית. תבנו מנגנון שיודע לעשות בקרה, ואל תשלחו אותנו לכל הביורוקרטיה. זאת קטסטרופה. אני לא מדבר על שחיתויות שיהיו, ואני מוכן לחתום על זה שיהיו שחיתויות. תראו מה קרה בקופות החולים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש פיקוח של ועדת העבודה והרווחה. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> אין פיקוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין פיקוח. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> אין פיקוח. היה דיון ואין פיקוח. << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> אני לא מבין. אתם יודעים לעבוד בצורה מצוינת, אתם יודעים. תזמינו אותנו, וכל שינוי מהותי – יש אנשים שיודעים לעבוד. יש אנשים שכל חייהם על כיסא וזה כל מה שהם עושים ברמות האלה. ניתן למצוא משהו משותף ולפתור את הבעיות בצורה הגיונית. אל תשלחו אותנו לביורוקרטיה, זה יהרוס הכול, וגם לא תחסכו כסף בסוף כי יהיו תביעות. לא תרוויחו מזה. הרי בסוף הכול יתפוצץ. אחרינו יבוא ארגון הנכים, ותראו כל מה שקורה במערכת של המדינה. אתם חלק קטן מהמערכת ולאט-לאט שוחקים את האזרח. מה אתם עושים? אני לא מדבר ברמה האישית אלא ברמה הכוללת, ואתם עובדים בשיטת הסלמי. בכל פעם פרוסה. רוב האנשים כאן לא מודעים לזה. זה לא אישי, זה לא אישי נגדם. אני מעריך את העבודה שלהם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אין משהו אישי והכול בסוף ענייני. חברים, יש פה רשימה ארוכה מאוד של אנשים שנרשמו לדבר, ואני רוצה שכולם יקבלו הזדמנות. כדי שנגיע לכולם, שתיים-שתיים וחצי דקות ולא יותר, כדי שלכולם תהיה הזדמנות לדבר. לנסות לא לחזור על דברים שנאמרו, כי אנחנו רוצים לצאת בסוף עם איזושהי תוכנית, איזושהי אמירה שתשמש אותנו לבאות. סימונה, בבקשה. << דובר >> סימונה עמר: << דובר >> אני מנכ"לית טוהר לב תל אביב, ויש לי ילדה עם מוגבלות. אני רוצה לדבר על הוואנים. עכשיו אני מבינה שזה נשאר בוועדה לאיגוד הרכב, וממילא הם לא נותנים באמת את מה שהילדים זקוקים לו. הם נותנים את הרכבים הכי זולים לביטוח לאומי. במקום להילחם איתם עוד פעם, הוצאתי כסף מהכיס שלי ושדרגתי את הרכב. אנשים לא יצליחו לעמוד בזה. זה המון כסף. אני הוצאתי מעל 100,000 שקל לשדרג את הרכב, כי הרכב שנתנו לי לא מותאם בכלל לצרכים של הילדה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה נאמר לך כשפנית? << דובר >> סימונה עמר: << דובר >> שזה מה שיש והיא לא צריכה יותר מזה. כבר לא היה לי כוח, הייתי צריכה להחליף את הרכב הקיים ושילמתי 100,000 שקל. אם ייתנו לנו כספים, נצטרך שוב להוציא מהכיס שלנו הרבה כספים. זה המון כסף ואנשים לא יצליחו לעמוד בזה. הייתי צריכה לגייס כספים כדי לשדרג את האוטו. אם יכניסו רק שניים-שלושה דגמים, זאת גם תהיה בעיה. גם עכשיו יש בעיה. לגבי חמש שנים – רוצים להגדיל לשש שנים במקום לחמש. היום אנחנו עוברים שלוש-ארבע שנים, והביטוח נגמר, האחריות נגמרת. אנחנו צריכים לשלם גם על המעלונים, גם על הנזקים של הרכב, על בלאי. או שירחיבו את האחריות או שישאירו את זה לחמש שנים. לגבי דור א' ודור ב' – דור א' יישאר דור א' או שנצטרך בסוף לעבור לדור ב'? ומה יהיו הנזקים שם? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. ד"ר עמיחי תמיר, בבקשה. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> כמה שאלות: מה העלות התקציבית? כמה אנשים עם נכות שאינם פגועי גפיים ייכנסו לתוכנית, ומה האוצר מתחייב לשלם כדי שלא תהיה פגיעה, למרות שאתם רוצים שלא תהיה פגיעה? מתוך הבנתי במספרים, אם יכפילו את מספר הזכאים, הקצבה תרד לכולם. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. יהיו כמה שאלות ונענה עליהן אחר כך. ירון לוי, בבקשה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> ברשותך, היושב-ראש, אני אתייחס לשתי נקודות. קודם כול, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. לגבי הוועדה הבין-משרדית, היא התכנסה באמצע 2018 ואני יכול לומר לך אחרי 20 שנה שאני מסתובב פה בכנסת ומכירים אותנו, אני לא זוכר שמישהו זימן אותי. בנושא הוועדות, ואני אומר את זה לא מקטרוג אלא מאהבה. המצב כיום הוא שהביטוח הלאומי מפנה אותנו למשרד הבריאות, ומשרד הבריאות קובע מה שקובע. מצד שני, לביטוח הלאומי יש אפשרות חוקתית להגיש ערר. איך הביטוח הלאומי מגיש ערר? יש פה יהודי שקיבל 80% בניידות ממשרד הבריאות, וכתוב שהוא מרותק לכיסא גלגלים. זה אדם שהגיע עם כיסא ממונע, עם כל האישורים ובמשרד הבריאות קבעו: מרותק ו-80%. אחרי שבועיים-שלושה קיבל מכתב מהביטוח הלאומי והם כותבים שם: קבעתם לו 80% ניידות, וכמו כן נקבע כי הנ"ל מרותק לכיסא גלגלים ויש קו תחתון מודגש. אני שואל את עצמי למה זה. אחרי כן מגיעים לוועדה, ובמקום 80% עם ריתוק, הוא מקבל 100% בניידות, וזקוק ומשתמש. הינה, אני עבדכם הנאמן פה 20 שנה ואני מרותק לכיסא גלגלים. מה יהיה השינוי מהיום? הכול יהיה מרוכז בביטוח הלאומי, כלומר הוא הגורם הבודק, הוא הגורם המשלם וזאת לקונה גדולה מאוד. בנושא הרכבים, היום יש לנו את כל ההנחות ואנחנו משלמים כ-20% משווי הרכב אחרי הורדת מיסים ומכס. אם הביטוח הלאומי רוצה לרכוש את הרכבים, אי-אפשר לרכוש רכב לאחד כמוני עם 400,000 אבזור, כשאני הולך לפחות בין שש לשמונה פעמים לחברת האבזור לצורך התאמות. הדבר הזה לא ניתן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> למה שש-שמונה פעמים? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> עושים לך התאמות ושינויים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אחרי שאתה מקבל את הרכב? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> הרכב מגיע מהבונדד לחברה שאדם בוחר, ובמסגרת האבזור מזמינים אותו לצורך התאמות. זה לא פשוט וזה לוקח זמן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש אנשים שצופים בנו, וחשוב להבהיר להם גם את העניין הזה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> הדבר הכי חשוב זה הרכב. למשל, מרצדס ספרינטר. אם אני הולך לחברת מרצדס, וזה הרכב היחיד שמתאים לצרכים שלי מבחינת האורך ועם כל המגבלות, מתייחסים אליך כמו איזה חתול. לעומת זאת, אם אזרח ילך, הוא יקבל. יותר גרוע מזה, והוכחתי את זה מ-2010, אזרח רגיל מקבל רכב עם תוספות אינטגרליות שיוצאות מהליין בגרמניה. את כל התוספות האלה, אני כנכה מקבל אותן מינוס. אם אני משלם 20% משווי הרכב אחרי ביטול המס והמכס, או שה-20% שלי צריכים להיות יותר נמוכים, או שמישהו מרוויח כסף. ביטוח לאומי משלם אותו מחיר, ואיך יכול להיות שאני נעדר אבזור שמגיע מהחברה לכל אדם מהשורה? על זה אין תשובות. אנשים צריכים להזמין רכבים, ואין לנו תשובות. במיוחד אלה שנוהגים עם כיסא הגלגלים שלהם, זה עוול. אתה עולה על גפרור והגב נשבר. אין תשובות לדברים האלה. לסיכום, נקבעה לנו פגישה למחר עם הביטוח הלאומי והיא בוטלה, כנראה בגלל הדיון הזה. כולנו כאן, במיוחד הפעילים האקטיביים, מתכנסים לכדי הודעה שהכול צריך להיות דרך ועדת העבודה והרווחה ולשבת איתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. חנן קופרמן, בבקשה. << אורח >> חנן קופרמן: << אורח >> שלום לכולם, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות מהמבט שלי בתור מנכ"ל ושותף בחברת אבזור שנקראת בי פרי. כפי שציין ירון לוי, אבזור אינו מוצר מדף ואינו פס אחיד אלא מבוסס על התאמה אישית שמשתנה מלקוח ללקוח. הרבה פעמים גם על בסיס היכרות אישית עם הלקוח, והבנת מגבלותיו וצרכיו האישיים. לכן, שיטת המכרז פחות מתאימה לענף שלנו, שבו לא דומה אבזור מרכב לרכב. הזמנו בעבר ואני מזמין גם היום את כל חברי הוועדה ואת כל העוסקים בעניין לבוא לסיור אצלנו באחת החברות, להתרשם בעין, לראות מה זה להפשיט רכב מהיסוד, מה זה התאמה אישית, ואיך כל רכב שונה מחברו. התחרות היום היא על ליבו של הלקוח. לתת שירות, זמינות וליווי כדי שהלקוח יהיה מרוצה. אני חושש ולא הייתי רוצה למצוא את עצמי כחברת אבזור, מאבזר ונאבק על הוזלה במחירים כדי לזכות במכרז כזה או אחר, על חשבון השירות ללקוח, או חס וחלילה, על חשבון התפשרות באיכות או בבטיחות כתוצאה מהתפשרות על מוצרים זולים, כדי לזכות במכרז, בעוד הלקוח נתפס כלקוח שבוי שחייב לאבזר בחברה שלי. ממה שידוע לי, האבזור הוא נפח קטן מכל עניין הניידות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כמה חברות מקבילות לכם יש? << אורח >> חנן קופרמן: << אורח >> חמש-שש חברות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה נתח השוק שלכם? איך השוק מתנהל? << אורח >> חנן קופרמן: << אורח >> יש שלוש חברות גדולות יותר, אחת בינונית ושתיים קטנות. << אורח >> אלעד פסל: << אורח >> אני שותף של חנן. יש תחרות מלאה ואמיתית. השוק מתנהל עכשיו בצורה אופטימלית, מכיוון שהנכה או הלקוח מבחינתנו מקבל את הזכאות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתם חוששים שאם תהיה תחרות יותר גדולה, אנשים ייתנו תנאים פחות טובים, וזה יפגע גם בעניין הבטיחותי? << אורח >> אלעד פסל: << אורח >> כל אדם מוגבל זכאי היום לקבל ממוסדות המדינה סוג של ואוצ'ר אחרי הוועדות. זה תהליך של חצי שנה-שנה, אבל אחרי שהוא מקבל זכאות, הוא בא לחברות. הוא נפגש ורואה מי מלווה אותו, מי עושה את הדברים נכון עבורו, מי מבין לליבו, מי רואה את הילד שלו ויודע לעשות התאמה, והוא יכול לבחור. הוא יכול לבחור בתמן, בא.צ.מ. בבי פרי ובכל החברות. יש לו חירות ללכת למקום שייתן לו את התמורה הכי טובה. במצב של מכרז, יגבילו את המחירים וגם אנחנו נהיה מוגבלים במה שאנחנו יכולים לתת. אתה מצמצם את הכול, ובוודאי שהם ייפגעו. אין אפשרות אחרת. << אורח >> חנן קופרמן: << אורח >> השאלה הזאת מתחזקת ומתעצמת לאור העובדה שלפני כשנה וחצי נעשתה בדיקה יסודית ומקיפה לכלל חברות האבזור, כולל דוחות וספרי חברה. נפתחו עם כל הנתונים וזה על ידי חשב שמונה מטעם האוצר ומטעם הביטוח הלאומי. נחשפה הרווחיות של חברות האבזור, נעשתה בדיקה מקיפה ופיקוח על התחום. נקודה אחרונה שאיתה אני רוצה לסיים, היא אולי החשובה מכל הנקודות שציינתי. היא המפתח והלב של כל התחום הזה. אומנם אנחנו חברות עסקיות, ואנחנו ניגשים לתחום הזה באופן עסקי, אך לא פחות מזה אנחנו רואים בזה שליחות. זה תחום שצריך בו הרבה לב, אמפתיה, הקשבה והבנת צורך, רצון חזק להיטיב על הלקוח, לעשות לו טוב, לראות ולחוש את המוגבלות שלו, לשפר את איכות חייו, ואת זה לנסות לדייק ולהקל. אני תמיד אומר שזה תחום שיושב על שתי רגליים – רגל אחת עסקית ורגל אחת היא לב, נשמה, הבנת צורך ורצון לעשות טוב. כל זה מתוך היכרות וליווי של שנים מול הלקוח על בסיס היכרות אישית. זה לא ילך בשיטה קרה ויבשה על ידי מכרז, כשאתה לא מכיר את הלקוח ולא נפגש איתו. כשאנחנו ניגשים לתחום, אנחנו רואים קודם כול אנשים, ועל גבי זה מכוניות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חנן, תודה. תמר גלפנד, בבקשה. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> שלום לכולם, קודם כול, אושר שקלים, אני רוצה להגיד לכם שאתה מחברי הכנסת שנמצא פה בכנסת, מקשיב לנו, שומע אותנו ותמיד נמצא כאן לעזור. אנחנו מאוד מעריכים אותך ותודה רבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> אני מפורום צרכים מיוחדים, אימא לילדה בת 17 עם מוגבלות, ילדה סיעודית שלא מדברת. פתיחת הסכם הניידות זה קבירת הנכים. זה לקבור את הנכים. אין קשר לזה שעוד מוגבלים צריכים לקבל עזרה וצריכים תקציב. הייתם יכולים להגדיר אותם כדמי מלווה ולא לפתוח את הסכם הניידות. ברגע שפותחים הסכם, כולם לא מקבלים. ניסינו לפגוש את שר האוצר, ושר האוצר ענה לנו כך: יש עוגה, צריך לחלק אותה לכולם וכל אחד יקבל פירור. זה מה שהולך לקרות. להגיד: אנחנו נקבע ונזמין רכבים כי זה יעלה יותר זול – לכל נכה יש צורך ברכב שונה. במשך חמש שנים נהגתי ברכב זוועה, שנקרא טראפיק. היום מאשרים אותו לנכים שנוהגים. הבת שלי הייתה מנדנדת את הרכב מצד לצד. הוועדה לגודל רכב השתנתה, היחס השתנה, הם נותנים שירות מעולה, דבר שלא היה בשנים הקודמות. בשנים קודמות היו אומרים לכם: תחכו עוד שנה-שנתיים, תחזיקו את הילדה הנכה בידיים, אתם לא צריכים רכב עם מעלון. אבל השירות שלהם השתנה ובאמת הם נותנים שירות מצוין. תקשיבו, כשפתחו את הסכם הדיור, אין יותר לקנות דירת עמידר, אין לקבל מענק דיור. אתמול עברו 470 מיליון שקלים לשיפוץ דירה. אנשים נכים מתקשרים אליי ואומרים: תמר, דוד שמש לא מחליפים לי. איך נתנו 470 מיליון שקל לעמידר אתמול? אחרי זה עשו מכשירי שיקום, העבירו את זה לקופות החולים. נכים לא מקבלים, וחשבנו שאולי נקבל איזה ואוצ'ר ואנחנו נחליט איזה כיסא גלגלים. לא, נכים ממתינים למעלה משנה לכיסא גלגלים. זה נשמע לכם הגיוני? פה הם יחכו לרכב למעלה משנתיים-שלוש. עכשיו עשו עוד הפרטה – התפתחות הילד. אין יותר החזרים. הפרטה רביעית זה מכשירי שיקום וזה נזק לדורות. אני אומרת לכם שאם פותחים את הסכם הניידות, אומרים לנכים: אתם לא נכים. אתם יכולים ללכת ברגל, אתם יכולים לעלות ברכבת. אתם לא מבינים מה זה רכבות. עשיתי ניסוי, עליתי עם הבת שלי לרכבת. הנהג סגר לי את הדלתות על הילדה. נכים לא יכולים לעלות על רכבות אלא רק אנשים בריאים. להגיד: בואו, קחו סכום כסף ותעשו מה שאתם רוצים? הערך של הרכב יורד לרצפה אחרי שקונים רכב. אם קניתי, למשל, רכב ששווה 400,000 שקל, אני מוכרת אותו ב-150,000 שקל, אפילו ב-100,000 שקל. מה הוא שווה? למה לעשות עוול לנכים? אני מזמינה את כל מי שהולך לפגוע בהסכם הניידות, שקודם כול יבוא ויפגוש את הנכים. הם לא יכולים להגיד: ביטוח לאומי נמצאים באיזה מלון, יושבים ושומעים אתכם. כל אדם שנמצא בהסכם הניידות, צריך לקבל הזמנה לכנס בצורה מכובדת. אפשר לקחת את בנייני האומה, אפשר לקחת כל אצטדיון, אבל תכבדו. כל בן אדם יכול לפתוח מחר עמותה, וכל אחד יכול להגדיר את עצמו ארגון. אין ארגון יציג, אין לנו כלום. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אנחנו נקרא לשיח פתוח עם כולם. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> כשאתם תהיו בבחירות, ישבו ויכתבו את פתיחת הסכם הניידות. דיברתי עם כל הגורמים, גם עם היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי. הוא אמור לקבל את החומר, את כל ההסכם הבין-משרדי. ואז יעבירו את זה בחוק ההסדרים ויעשו מחטף. כל הנכים – אוטיסטים, פיגור, CP, כל אחד יגיד: מה אתה רוצה? מה אתה צריך? אדוני, זה לא מה שאתה צריך. יש כסף, וצריך לחלק את העוגה. אני אומרת לך, אושר שקלים, בעזרת השם אתה תקבל תפקיד טוב בממשלה הבאה. אני מאמינה שאתה לא תיתן לזה יד. לא יכול להיות שיש משמעת קואליציונית וכולם מצביעים לדפוק את הנכים. מילה טובה ליועצת המשפטית, היא לא נתנה שזה יעבור בחוק ההסדרים, ואנחנו רוצים להגיד לה תודה. תודה לכולם שהקשבתם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. חיה יחזקאל, בבקשה. << דובר >> חיה יחזקאל: << דובר >> שלום, אני אימא של שייה שיש לה תסמונת רט. למי שלא מכיר, אומר בקצרה שהמשמעות של תסמונת רט היא מגבלות פיזיות קשות מאוד. שייה בת חמש וחצי, מתנהלת בכיסא גלגלים, והיא איבדה את היכולות המוטוריות שלה וגם מבחינת הדיבור. היא תלויה לחלוטין בעזרה צמודה ומלאה בכל היבט של החיים. אני רוצה לחזק את מה שאמר חנן, אבזרנו בבי פרי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא, זה לא רלוונטי. << דובר >> חיה יחזקאל: << דובר >> זה רלוונטי, כי אם יהיה שינוי ולא נקבל את השירות שקיבלנו היום, זה מאוד מאוד רלוונטי. אם יש לי בחירה איפה אני יכולה לקבל שירות - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש הרבה חברות ואני לא רוצה לקדם חברה מסחרית. << דובר >> חיה יחזקאל: << דובר >> זה לא קידום. אני רוצה להגיד למה זה יכול לגרום, וזה שאת השירות שקיבלתי עד היום, אולי אני לא אקבל. לא באתי לדבר על סעיפים, לא על אחוזים ולא על מחירונים, אלא לשים את הקלפים על השולחן. ברור לכולנו שמה שקורה כאן לא בא להיטיב איתנו. עברתי, קראתי ולמדתי, ולא מצאתי שום דבר שייטיב עם שעיה ולא איתנו כהורים, שמניידים את שעיה, לפחות בגיל שבו היא נמצאת. אני רוצה לדבר על החיים עצמם, על הקושי היום-יומי, על אנשים עם מוגבלות ועל ילדים עם מוגבלות, שמתמודדים עם כל-כך הרבה חוסרים, עם מוגבלות פיזיות קשות. לפעמים גם קוגניטיביות ולא רק פיזיות. כל פעולה פשוטה שרוב האנשים לוקחים כמובנת מאליה, היא מאבק מתמשך גם עבורם וגם עבורנו כהורים. אנחנו, ההורים ובני המשפחה, חיים את המציאות הזאת יחד איתם. אנחנו אלה שסוחבים, שמנווטים, שנאבקים להעניק להם טיפת נורמליות ועצמאות בתוך המציאות הבלתי אפשרית. מה שאנחנו מרגישים הוא שבמקום שהמדינה תעמוד לצידם ולצידנו, אנחנו מוצאים את עצמנו מותשים במלחמות של הישרדות, במעקב אחר שינויים משמעותיים עבורנו וגם עבור הילדים במקרה שלי. אני מסתכלת עליכם ובאמת שואלת, באמת שואלת מעומק הלב, למה אנחנו צריכים לנהל את הדיון הזה? במקום שהוועדה הזאת תשאל אותנו איך אפשר לשפר את איכות החיים שלנו? איך אפשר לשפר את איכות החיים של הילדים שלנו, שמתמודדים עם כל-כך הרבה קשיים? אם זאת הייתי אני, ואני לא רוצה לשאול את עצמי את השאלה הזאת, הייתי שואלת מה יש לי לעשות פה בעולם. במקום שנתעסק בזה, אנחנו מתעסקים בשאלות איך אפשר לשנות להם, להוריד להם, לקחת מהם. את זה אי-אפשר לטשטש. הרחבות אפשר לעשות, ואם יש רצון לשפר לעוד אנשים את החיים, נראה לי שאף אחד מנוכחים פה לא יגיד: לא. הרצון הזה הוא רצון של כולנו, אבל אנחנו באמת מבקשים, אנחנו מתמודדים והילדים שלנו מתמודדים, ונכים אחרים שיושבים פה מתמודדים עם קשיים מאוד מאוד משמעותיים. אני באמת מזמינה, לא מתוך מסכנות, רק כדי להשלים לכם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה מובן מאוד, זה מובן מה שאת אומרת. << דובר >> חיה יחזקאל: << דובר >> לא, זה לא יכול להיות מובן כי מי שלא חווה את זה ומי שלא מתמודד עם זה ברמה היום-יומית, לא יכול להגיד שזה מובן לו. אני באמת מזמינה אתכם לבוא ולחוות קצת מהקושי של לקום בבוקר, להתארגן במשך שעה-שעה וחצי, להעלות את הילדה לרכב, להוריד אותה במסגרת ולהוציא אותה לשאר השירותים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אנחנו מנסים למצוא פה פתרונות. << דובר >> חיה יחזקאל: << דובר >> בסדר. אני מבקשת שהפתרונות האלה יהיו מושתתים גם על הצרכים שלנו, ולא על מה שנראה למישהו במשרד כזה או אחר, שזה מה שנכון. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר גמור. יש לנו עשר דקות, ואני רוצה להספיק כמה שיותר אנשים. אסתר קרמר, בבקשה. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אני פעילה בכמה ארגונים ואני לא אאריך. אני אגיד שניידות זאת ניידות, כמו שאמרה תמר, וזה קשור למוגבלויות. דיברו פה על נסיעה בתחבורה ציבורית – אני בעד תחבורה ציבורית והגעתי לכאן היום בתחבורה ציבורית. לצערי, הייתי צריכה ללכת על הכביש אז קודם כול שתהיה תחבורה ציבורית. אי-אפשר להגיד לנו לנסוע בתחבורה ציבורית, אבל לא לסדר לנו מדרכות ולא לסדר לנו נגישות. התחבורה הציבורית הבין-עירונית לא נגישה, רק רכבות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לעצם הדיון, בבקשה. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> לכן, בשבילי קצבת הניידות היא האופציה היחידה לצאת מהבית, לעבוד, להתפרנס ולפרנס את ילדיי ונכדיי. מילה על חברות אבזור – ככל שיש חברות אבזור שאנחנו יכולים לפנות אליהם ללא מכרזים, אנחנו יכולים לקבל איכות. אנחנו רואים מה קורה ברווחה במכרזים ובכל מיני מקומות. אנחנו לא רוצים להיות במכרזים. אנחנו רוצים באמת להמשיך לקבל את הדבר המינימלי שנותן לנו את הזכות הבסיסית של אדם עם מוגבלות לצאת מהבית, להיות חלק מהחיים – קניות, חיים, עבודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. עידן מאראש, בבקשה. << אורח >> עידן מאראש: << אורח >> אני רק אגיד דבר אחד, שהאירוע הוא לא רק רכבים, אלא גם מבחני תפקוד. כשאנחנו מדברים על מבחני תפקוד, אני לא אתחיל להלאות איזה מבחנים. ברגע שאנחנו רוצים להוסיף אנשים, אבל כדי להוסיף אנשים צריך לגרוע או לעשות רע עם מבחני תפקוד של אנשים עם מוגבלויות אחרות, זה עושה בדיוק את ההפך ממה שאתה רוצה לעשות. המבחן האחרון שאני עברתי עם הנכות שלי הוא איך אני הולך לשירותים. אני לא רוצה שיעשו לי מבחנים אחרים כדי להיטיב עם אנשים עם מוגבלויות אחרות. אי-אפשר לתקן עוול על ידי כך שעושים עוול לציבור אחר, וזאת התחושה שלנו, שלי לפחות, כשאני קורא את הסכם הניידות הזה. אם אנחנו רוצים רפורמה, צריך לעשות רפורמה בלי לחשוב מי ירד ומי יקבל פחות או מי יקבל יותר. אנחנו לא בעולם הזה, שבו אנחנו יכולים לעשות סלקציה בין אנשים עם מוגבלות ובין אנשים בכלל. היינו כבר בעולמות האלה, ואנחנו לא רוצים לחזור לשם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. עידן, אתה מרגש מאוד. ירונה שלום בזום, בבקשה. << דובר >> ירונה שלום: << דובר >> צוהריים טובים לכולם, אני אקדים ואומר שהרפורמה עברה רק בגדר החלטת ממשלה ואין עדיין שום חקיקה מפורטת. ישבנו עם ארגוני הנכים שפנו אלינו, והסברנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם מי? עם מי בדיוק? << דובר >> ירונה שלום: << דובר >> אנחנו נגבש טיוטה, וברגע שתהיה טיוטה נעביר אותה לכולם להתייחסות. צריך שיהיה לזה מקור תקציבי הולם, ומדובר על תוספת תקציבית. חבר'ה, לא מדובר על לגרוע אלא על תוספת תקציבית. כרגע הוויכוח הוא מה גובה התוספת, אבל חד-משמעית מדובר על תוספת תקציבית. << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> תוספת פר בן-אדם? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אמציה, רגע, רגע. << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> מה זה תוספת - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא נקבע עדיין שום דבר, אמציה. זה מפריע, זה מפריע. תאמין לי שאני בצד שלך. << דובר >> ירונה שלום: << דובר >> קיבלנו הבטחה שזה לא יעבור בחוק ההסדרים, כך שלא מדובר בכך שזה יתבצע בחקיקת בזק. << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> אני לא מאמין להם. << דובר >> ירונה שלום: << דובר >> חבר'ה, אי-אפשר להגיד שלא מאמינים לאף אחד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תכבד. << דובר >> ירונה שלום: << דובר >> קיבלנו הבטחה כזאת, ואני מאמינה שכך יהיה. אם זה יהיה בחוק ההסדרים, אנחנו כמובן נתנגד לזה מכול וכול. זאת חקיקה שצריכה לעבור בצורה מסודרת, צריך לבדוק אותה, ועל כל נושא ונושא צריך לדון, לבדוק ולראות שבאמת הפגיעה מינימלית ולהפך, יש מקסימום הטבה למי שאפשר לתת. זה הרעיון, לשם אנחנו הולכים. אני מקווה שנצליח לעשות את זה ככה. אנחנו מאמינים שיחד איתכם – עם ארגוני הנכים, עם המחוקק ועם האוצר – נצליח להביא משהו טוב יותר ממה שיש היום. זה מה שאנחנו מאמינים בו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה, ירונה. דקלה מאיר, בבקשה. << אורח >> דקלה מאיר: << אורח >> אני מעמותת איל"ן. אני חושבת שאפשר לשים כותרת על הדיון הזה: הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. אין לנו שום ספק בכוונות הטובות של הביטוח הלאומי, בטח לא פרסונלית לודה, ירונה וטליה וגם ברמה המקצועית. גם אין לנו שום פקפוק בכוונות הטובות של הארגונים שהגישו בג"צים, הם בסך הכול ניסו להיטיב עם האוכלוסייה שלהם ולא האמינו שיבוא להם כזה בליץ על הראש, שייקחו מאוכלוסייה אחרת לטובת האוכלוסייה שלהם. הדרך לפתור את הברוך שנוצר עכשיו היא להחליט שהתקציב שיעבור ליישום הרפורמה, יהיה תקציב מתאים ומותאם, שלא יפגע באוכלוסייה שמקבלת היום. שנית, לגבי התבחינים, איזה מבחנים הולכים לשנות. אנחנו חוששים שהם יפגעו באוכלוסייה עם המוגבלות המוטורית, וצריך לעשות את זה יחד עם ארגוני הנכים. כבר קיבלנו איזושהי הבטחה שכך יהיה, ובטח ובטח לא בחקיקה מהירה. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. אני צריך לעלות למעלה, לוועדה אחרת, כמו שחשבתי שיקרה. דובר אחרון ואז אני רוצה התייחסות שלך לשאלות שנשאלו. דני קרוק, בבקשה. << אורח >> דני קרוק: << אורח >> אני יושב-ראש עמותת מיוחדים, עמותה להורים לילדים עם שיתוק מוחין ולקויות מוטוריות. אנחנו כאן ואנחנו שואלים את עצמנו למה אנחנו כאן. המטרה בהסכם הניידות היא לדאוג לנכויות בגפיים, ולמעשה, בגלל עתירות של נכויות אחרות, כפי שנאמר, הביטוח הלאומי לא הגיב להן נכון בבג"ץ. למעשה אנחנו כאן כדי לפתוח מחדש ולדון בסעיפים כמו שהם. היינו בכמה דיונים עם הביטוח הלאומי, ופנינו אליהם. יש כאן מסמך שנשלח אליהם עם הרבה מאוד שאלות בהתאם לאותה רפורמה. עד היום לא קיבלנו תשובה, לא מירונה ולא מכל הבכירים בביטוח הלאומי. אלה שאלות מאוד קשות לאותה ועדה נסתרת שהייתה ב-2018. עד היום לא שיתפו אותנו, ויצרו מעין כמה ועדות והיו שאלות מה יקרה אם הסכם הניידות ייפתח. הגענו היום למצב שבעקבות הבג"ץ רוצים לפתוח את הסכם הניידות מחדש, לפגוע בנכי הגפיים – אין מילה אחרת – דור א' ודור ב'. כלומר, הילדה שלי תקבל יותר זכויות מילדה כמוה שתיוולד בעוד שנה עם שיתוק מוחין. זה לא הגיוני. אנחנו לא באנו להילחם על הילדה שלי או על הילדים של כל הנציגים שנמצאים כאן. אנחנו באים להילחם על הדור הבא, שלא יהיה דור ב'. זה לא דבר הגיוני ליצור מצב שיהיו ילדים סוג א' וילדים סוג ב'. גם ככה יש הרבה מאוד בעיות עם הסכם הניידות, ובמקום לשבת איתנו, לפתור את הבעיות ולשתף, לא שיתפו. היינו ממודרים מכל הוועדות של משרד הבריאות ושל הביטוח הלאומי. יצרו לנו שולחנות עגולים, ועד היום לא קיבלנו תשובות. יצרו הרבה מאוד אפקטים שאומרים: אנחנו איתכם, אנחנו שותפים, אנחנו לא נעשה שום דבר בלעדיכם, כמו שירונה אמרה עכשיו, אבל אנחנו יודעים שהכול התנהל לבד. היות ואנחנו לא יודעים מה לעשות, כל ארגוני הנכים, אני חושב שצריך לקיים עוד דיון, ליצור מעקב של הכנסת כדי להבין מה הולך לקרות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בעזרת השם, זה יהיה בכנסת הבאה. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> אני חבר במועצת הבריאות ובעמותת מיוחדים. כל אחד דיבר מהמקום שלו, אבל יש דברים שיש בהם גם טוב. אנחנו צריכים להעריך את הטוב, ועם הטוב הזה להתקדם קדימה. אם יהיה שיתוף פעולה מלא עם צוות הביטוח הלאומי, שיש לו באמת מטרה לקדם - - - << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> משרד האוצר – תיקון. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> נכון, משרד האוצר. זאת המכה הכי גדולה שיכולה להיות, וצריכים לצרף אותם אל השולחן בהקדם האפשרי, על מנת לגמור את הסיפור הזה בצורה הכי מכובדת והכי יעילה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. שירה שראל, בבקשה. << אורח >> שירה שראל: << אורח >> תודה רבה על הזכות לדבר. אני חושבת שהסכם הניידות מטופש ומיותר. העולם התקדם, העולם השתפר, המדינה השתנתה, אבל הנכים לא ישתנו. נכה לא יקום וילך על הרגליים, ולא יקום וירקוד יום אחד. זה הסכם שלא נגעו בו עשרות שנים, ואסור לגעת בו. אני חושבת שזאת פגיעה ישירה בנכים. << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >> הוא הסכם מצוין, לא מטופש. הוא הסכם מעולה. << אורח >> שירה שראל: << אורח >> אני אומרת שלפתוח את ההסכם, לגעת בהסכם. היא אמרה שהמטרה היא להוסיף עוד סוגים של נכים, ולתת לעוד אנשים את האופציה. כאימא לילדה נכה, תצאו לחניה ותראו כמה נכים חונים בחניות נכים. אני לא מזלזלת באף נכות של בן אדם ובשום לקות, אבל גם בן אדם שכואבת לו האוזן, מקבל תו נכה; גם בן אדם שיש לו מגבלה מקבל תו נכה. נכי גפיים, הניידות שלהם זאת האופציה המינימלית והבסיסית שלהם להתקיים. אי-אפשר באמת לנסוע ברכבות, אי-אפשר באמת לעלות לאוטובוסים, כמו שתמר אמרה, אלא אם כן כולם עושים להם טובה, מרחמים עליהם ועושים להם חסד. אם מדברים על זה, לנכי גפיים צריך להקשיב ולבוא לקראתם, לשמוע מה הצרכים שלהם. צריך להקצות להם הרבה יותר אפשרויות ואופציות מנכים אחרים. ואני לא מזלזלת בשום נכות של אף אחד. הסכם כזה שלא נגעו בו עשרות שנים, השינוי שלו היא הדרך לגיהינום למוגבלים בגפיים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. אבי כהן, בבקשה. << אורח >> אברהם כהן: << אורח >> אני מנהל ארגון לי"ן – למען ילדים נכים. הקשבתי בקשב רב ללודה, ויש לי שתי שאלות שאף אחד לא נגע בהן עדיין. ראשית, לגבי המכרז של חברות האבזור, קונים 100,000 ואנים ויש חמש או שש חברות אבזור. יעשו מכרז ויצמצמו לשתי חברות. אנחנו נישאר עם אותו מספר נכים, ואולי הוא אפילו יגדל משנה לשנה. אם קבלת הרכב לוקחת היום כארבעה חודשים לנכה מוסע ולמעלה משנה לנכה נוהג, מה יקרה כשיהיה פקק וכל העומס הזה ייפול על שתי חברות בלבד? אנחנו כבר פוגעים בשירות ובזמני ההמתנה, ועוד לא דיברתי על תיקונים. מישהו שהתקלקלה לו המעלית, איך הוא מכניס את זה לתוך הפקק הזה? לגבי טיב המוצרים – כדי שאותה חברה תזכה במכרז, היא תוזיל עלויות. במקום מעלית גרמנית, תהיה מעלית סינית שתתקלקל בכל שני וחמישי. שוב, זה יוצר עומס. שמעתי מה שאמרה לודה ואני מאמין לה שהכוונות טובות, שהם באמת רוצים לעזור ולשפר, אבל מבחינת ביצוע זה לא יכול לקרות. אני אסביר למה. אם בוועדה לגודל רכב פוסקים רנו טראפיק שעולה 268,000 שקל, והביטוח הלאומי נותן לנו את הסכום לפי הרכב המייצג. המדינה ככוח מרכזי תרכוש את אותו רנו טראפיק ב-220,000 שקל. הרכב הזה לא בהכרח יהיה טוב לבן שלי, כי הם פוסקים את הרכב הזול ביותר שאפשר. לטענתם, הוא הכי מתאים ואנחנו אומרים שהוא לא מתאים. ברגע שאני משדרג, הפער הזה ייפול עליי. הרכב כבר לא יעלה 260,000 שקל אלא 220,000 ובשדרוג אני סופג 40,000 שקל. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. עשר דקות הפסקה. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:20 ונתחדשה בשעה 11:44.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני מחדש את הדיון. אנחנו חייבים לסכם, ואני מתנצל. מה שפחדתי שיקרה, אכן באמת קרה. מי עוד לא דיבר? אני חייב לסכם. משה הכהן פה? לא נמצא. אני רוצה לתת הזדמנות למי שעדיין לא דיבר. אוהד מילוא כאן? עוד לא. יש לנו ממש חמש דקות. << אורח >> אוהד מילוא: << אורח >> שלום לכולם, אני מנכ"ל א.צ.מ. ואנחנו חברת האבזור הגדולה בישראל. רציתי להגיד תודה לכל מי שנמצא פה. יש כאן לקוחות ואנשים יקרים שלנו, ורציתי לסכם את הנושאים הכי קריטיים בשני משפטים. בנושא האבזור בצורה של מכרז, בתיאוריה בספרי הכלכלה זה נשמע מאוד הגיוני: נעשה מכרז, נחסוך כסף והכול יהיה הרבה יותר יפה וורוד, אבל הבעיה היא שזה שוק שונה. קודם כול, השוק הזה מאוד מבוזר, בניגוד למה שדניאל אמר. אני מציע לקרוא את הנתונים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוהד, תיגש לעניין כי אנחנו צריכים לסיים. << אורח >> אוהד מילוא: << אורח >> השוק הזה מבוזר, יש תחרות אגרסיבית מאוד בין כל המאבזרים. התחרות היא על רמת השירות, על רמת האבזור ועל הטיפול בנכים. יוצאים למכרז כזה וכמו שאמר ידידי חנן מחברת בי פרי, המשמעות היא שהחברות ינסו קודם כול להוזיל ולהוריד עלויות. זה בהכרח יפגע באיכות השירות ובאיכות האבזור, וחשוב מאוד לשים לב לזה. כל האנשים הנכבדים פה חייבים להבין את זה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוהד, אלה דברים שכבר נאמרו. אין בעיה, אנחנו מסכמים את הכול. << אורח >> אוהד מילוא: << אורח >> אני רוצה לחזק את זה. דבר שני, השוק סופר-תחרותי ויש לפחות ארבע חברות שחולקות את השוק הזה. הלקוחות עוזבים אותנו ובאים אלינו כל הזמן, כלומר כל הזמן יש תמריץ לתחרות. דבר שלישי ולא פחות חשוב, הוא שיש פיקוח ולא דובר על זה מספיק. לפני כשנה וחצי יצאה הנחיה ויש מנגנון מסודר לפיקוח על המחירים. יש שוק תחרותי, יש פיקוח ושוק שנותן שירות ייחודי, מותאם אישית לכל אחד מהנכים פה. זה דבר ייחודי שאסור לשנות אותו כי זה יפגע בכולם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוהד, תודה, אני חייב לסיים. נחמיה רובין, חצי דקה, בבקשה. אני מתנצל שוב על קוצר הזמן, אבל אין לנו ברירה. << אורח >> נחמיה רובין: << אורח >> תודה רבה, היושב-ראש, על זכות הדיבור. אני יושב-ראש ומייסד של פורום משפחות מיוחדות, וכן מייסד עמותת CMT – תחום המחלות הנדירות. אני אבא מיוחד לילדה עם מחלה נדירה ופרוגרסיבית, עצב שריר פריפרי, חשוכת מרפא. לצערי הרב, אני בתחום הזה כעשור. התגלגלנו מקצה לקצה ויש לנו מספיק דברים להתעסק איתם בשוטף – הטיפולים השוטפים, טיפולים פרה-רפואיים שכמעט לא קיימים, החזרים על שר"פ וכו', וגם את זה לוקחים עכשיו. בכובע אחר אני גם חבר בוועדה מייעצת למכשירי שיקום וניידות במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> נחמיה, תיגש לעניין, בבקשה. מה אתה מבקש שיקרה? << אורח >> נחמיה רובין: << אורח >> הפרטות לא עובדות כמו שצריך, עבודות הכנה לא נעשות כמו שצריך. בשורה התחתונה, אנחנו מרגישים שאנחנו לא נמצאים על קרקע יציבה. הכול זז לנו כל הזמן; כל הזמן יש רעיונות חדשים איך לקצץ. קל לקצץ למי שלא יכול לדבר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתה מתנגד למתווה המוצע? << אורח >> נחמיה רובין: << אורח >> אני מתנגד. אני חושב שצריך לזה הרבה יותר שיתוף של הציבור, והבעיה היא שאין לנו מייצגים, ולכן בכל שני וחמישי מציעים לנו רעיונות חדשים. אנחנו לא נהגי המוניות שיכולים לחסום. אנחנו צריכים שיהיה לנו קול. תודה רבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. אני חייב לסיים, ויש עוד דובר אחד. קובי כהן נמצא בזום? לרשותך חצי דקה. << דובר >> קובי כהן: << דובר >> חצי דקה זה קצת קצר, אבל אני אנסה. אני אתחיל מהסוף – כשיש בעיה ומנסים לפתור אותה, בדרך כלל לוקחים את הצד המקבל ואת הצד הנותן, מושיבים אותם בשולחן המשא ומתן, ומנסים להגיע לעמק השווה. זה לא המצב. אנחנו עדים לוועדה בין-משרדית שישבה, גיבשה דעות, ואמרו לנו: תבלעו, זה מה שיש. אני אדבר על העניין הפשוט. יש לנו הסכם ניידות, וזה הסכם בין הביטוח הלאומי לאוצר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> קובי, אתה מתאר לנו מצב. מה אתה רוצה שיקרה, בבקשה? אנחנו חייבים לסיים. << דובר >> קובי כהן: << דובר >> תן לי להמשיך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא, אין לנו זמן. << דובר >> קובי כהן: << דובר >> אני רוצה שקיפות. אני רוצה שמסקנות הוועדה יתפרסמו, שהציבור יראה מה רוצים. אחרי זה צריך להתחיל את כל הסיפור מחדש, יושבים ביחד, מנהלים דיון בין שני הצדדים בצורה מכובדת, ומכאן מתחילים להתדיין. לא מפילים עלינו דברים. יש לי מה להגיד גם בנושא מאוד מאוד קריטי, לפחות כפי שאני רואה אותו. מפילים עלינו מיטת סדום. אומרים שיהיה מכרז, יבחרו לך את הרכב, ועכשיו תשבור את הראש. זה מה שיש. האם הרכב מתאים או לא מתאים? מי ייתן את השירות? איך יינתן השירות? אני לא מכיר את האפשרות למכרז כזה. המכרז יפה מבחינה כלכלית, אבל מבחינה פרקטית זה הולך לפגוע באוכלוסייה שלנו בצורה משמעותית ביותר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה, קובי. אנחנו צריכים לסיים כי תכף מתחילה המליאה ואני צריך להגיע לאחת הוועדות. אני מתנצל בפני כולם על הדוחק והלחץ, אבל היה לי חשוב שכולם יקבלו את רשות הדיבור, כמו שהתחלתי מהתחלה. אנחנו נרכז את כל השאלות לביטוח הלאומי, נגיש אותן ונקבל עליהן מענה. לסיכום, קודם כול, תודה רבה לכולם שהגיעו בהתראה די קצרה. הוועדה מבקשת מהביטוח הלאומי לקיים פגישה שבה יהיה שיתוף מלא עם כלל ארגוני הנכים ובעלי המוגבלויות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> וגם עם משרד האוצר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> גם עם משרד האוצר, בסדר גמור. מקבל את התיקון. יש הצעות שמן הסתם נצטרך להשלים בהליך חקיקה, אבל לפני שיובאו אותן הצעות חוק, נתכנס ונרצה לשמוע את כל הצדדים. הוועדה ממליצה לצוות לקיים פגישה עם חברות אבזור הרכב ולשמוע את הערותיהן לרפורמה. כמו כן, שהביטוח הלאומי יפרסם את המלצותיו לציבור. תודה רבה רבה לכולם, ושוב סליחה על הלחץ. << אורח >> אמציה מיכאליס: << אורח >> לסיום, אני רוצה להגיד תודה ליושב-ראש הוועדה. סליחה, חברים, העבודה הזאת לא פשוטה ולא קלה, ואני מרגיש שאתה עושה את זה עם לב חם ופתוח. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני משתדל, משתדל. תודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:53. << סיום >>