פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 41 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 17/09/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 351 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום חמישי, ו' בתשרי התשפ"ז (17 בספטמבר 2026), שעה 9:32 סדר היום: << נושא >> מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר חברי הכנסת: מוחמד אבו אל היג'א משתתפים: נתנאל רובינשטיין – ראש אגף בכיר ניהול משברים, משרד ראש הממשלה מעדא גדבאן – ראש מינהלת מגן, משרד הביטחון לב מיכלס – סגן בכיר לראש אגף הנדסה ובינוי, משרד הביטחון דניאל ביטון – אגף תקציבים, צה"ל משה שלמה – ראש ענף הנדסה ורגולציה, מחלקת מיגון, פיקוד העורף, צה"ל אביאל בושרי – מחלקת מיגון, פיקוד העורף, צה"ל נעם וילנר – אגף תקציבים, משרד האוצר מיכל יוסף – חטיבת רגולציה, מינהל התכנון נסי אנג׳ל כץ – ראש מינהל שיקום ומנהל תוכנית המיגון, משרד הבינוי והשיכון בקי קשת – הפורום למאבק בעוני משתתפים באמצעים מקוונים: נידאל בלעום – מנהל אגף, משרד מבקר המדינה מיכל רגב – סגנית מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה ממדוח קאסם – מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה שלומית שמש – סמנכ״לית רשויות וקהילות, מינהלת תנופה לצפון ישי רובין – ראש מערך בינוי ודיור, מינהלת תנופה לצפון מאיה שגיא – הממונה על מענה לביקורת החיצונית, משרד הביטחון דניאל ברנס – ראש תחום לענייני ביקורת המדינה והפנים, משרד הביטחון ענבל שהרבני – נציגת משרד הביטחון יהודית בר און – מנהלת אגף בכיר תקומה-תנופה, משרד החינוך אילנית שושני – מנהלת אגף בינוי, משרד החינוך מיכל לרר – ד"ר, חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת אורלי אלמגור לוטן – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת יוחאי וג'ימה – ראש מינהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי ניר שנער – מנהל אגף חירום וביטחון, מועצה אזורית עמק יזרעאל ישי עפרוני – מנהל מחלקת ביטחון, מועצה אזורית מטה אשר דוד נזר סונינו – הפורום להתחדשות עירונית מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: ד"ר ויקטור ינין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום רב. היום יום חמישי, ו' בתשרי תשפ"ז, 17 בספטמבר 2026, ואני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026. זאת ישיבת מעקב נוספת. הדיון היום הוא המשך ישיר למספר דיונים שקיימנו בנושא ולסיור שערכנו ממש בשבועות האחרונים במינהלת מגן הצפון. המטרה שלנו היא לוודא שההחלטות שמתקבלות מיושמות והקצב מתאים לצורך החברתי, נפשי, ביטחוני, קהילתי. בדיון הקודם שהתקיים במינהלת בצפון עלו מספר סוגיות, ואני מבקש לחדד אותן ולקבל עליהן תשובות. הנושא הראשון עוסק במוסדות חינוך. אני אחזור עליהן לאחר מכן כשיהיה פה גם נציג האוצר, משרד רוה"מ. ואני מבין שהחינוך בזום, נכון? אם כן, יש נושא של הקול קורא למיגון מוסדות החינוך לגיל הרך בכלל הצפון, לא דווקא 9-0, ואני מבין שיש שם שאלה תקציבית משמעותית. הצורך התקציבי מוערך במאות מיליוני שקלים, בוודאי 200 מיליון. הסכום הזה לא הוקצה, והשאלה היא מה הסטטוס התקצוב הנוכחי ומה התוכניות לעתיד בסוגיה הקריטית הזו, שבלעדיה, במציאות הנוכחית, בחלקה הצפוני של הארץ קשה לקיים חיים שגרתיים. זה נושא אחד, נחזור אליו. ככלל, הוראות השעה הן אחת הנקודות או צווארי הבקבוק הקריטיים. היא התקבלה, אם אני זוכר נכון, בנובמבר 23'. החלטה קריטית, חשובה, חיונית, שמאפשרת, מקלה על בניית ממ"דים. אבל יש כמה פערים, כמה צווארי בקבוק שקשורים במרחבים מוגנים, ממ"דים, בבניינים מעל שתי קומות, קומה שלישית ומעלה, וגם במוסדות חינוך, רווחה, בריאות. סוגיה נוספת שדורשת התייחסות זה הממ"קים, מרחבים גדולים יותר שמיועדים למספר יחידות. זה יכול להיות בבניין עם מספר קומות ויכול להיות גם בקומות קרקע. נתקלנו בזה במבנים קטנים יחסית, אולי צעירים ואחרים, שיש ביישובים הכפריים בצפון ממש. ללא הפתרון הזה, ללא ההנחיות שמאפשרות הוראות שעה מתאימות, יהיה קשה להתקדם. זה נמצא בשולחן המשותף של תכנון, משפטים ובניהול מרכזי כמובן של מי שאמון על הנושא. בהקשר הזה אני רוצה לציין כבר, שבתור מי שעסקתי שנים, מספר שנים, כשהייתי סגן שר, בסוגיה שמאפשרת או תאפשר גם למי שגר רחוק יותר מאותו קילומטר מהגבול שעסקנו בו במשך מספר שנים לקבל את האישור להתחיל לבנות, ולא הצלחנו לקבל את ההחלטה הזאת, שהייתה צריכה להתקבל לטעמי באוקטובר-נובמבר 23', ולהתחייב שכשיהיה תקציב יוכלו לקבל החזרים. משום מה על המהלך הזה, שאני הייתי עושה וכל אחד היה עושה באופן פרטי בקהילה שלו, המדינה לא הצליחה להתארגן. מה כן? הממשלה הצליחה לפני מספר חודשים לקבל החלטה חשובה לאפשר מימון, גם הגדלת המימון, הסבסוד, מקילומטר עד 5 וגם להחיל את זה על 5 עד 9 קילומטר. זה חשוב מאוד. אבל אני רוצה לחדד כאן שהתאריך הקובע ל-5 קילומטר, זה נדמה לי שנה לאחר מכן. נכון, 24'? מ-1 עד 5, מה התאריך הקובע? ממתי אפשר. 24'. כאשר שנה קודם כמובן, לא יודע אם היו, בטח לא היו רבים, אבל יש פה משהו סימבולי הייתי אומר, סימלי מאוד. אם בנובמבר 23', בחובזה, כפי שצריך היה לעשות בהתאם לסיטואציה, התקבלה החלטה לגבי הוראות שעה שמאפשרות, מקלות על בניית ממ"ד, באותו רגע היה צריך להחיל הוראה או לשם היה צריך להחיל את התאריך הקובע לבניית הממ"דים בכל המרחב שבו יש אפשרות, יש סבסוד ממשלתי, כולל רטרואקטיבית. בוודאי שכולל רטרואקטיבית. ועל הנושא הזה אני מבקש תשובה. אנשי האוצר, משרד ראש הממשלה, אני מניח שזה נוגע אליהם. נוגע אבל גם אליכם, אל מי שעוסק בעניין. אחרי שהתקבלו ההחלטות העקרוניות יש מקום לשפר. שוב, אין פה מספרים גדולים, אבל יש פה עניין עקרוני. נקודה נוספת שאני מבקש לחדד, שהובהרה לי גם בישיבות שהיו כאן, גם בשטח. פיקוד העורף הוא הסוכנות הממשלתית למיגון האוכלוסייה, בתים פרטיים, מוסדות ציבור. אבל כאשר זה מגיע למימון, למקורות למימון המיגון, הוא לא נמצא במקום הראוי. אני לא אומר שמפקד פיקוד העורף חייב לקבל החלטה על כל רכיב מיגוני של משרד הרווחה, הבריאות, החינוך ומשרדים נוספים, שוויון חברתי אולי, ביטחון פנים ואחרים. אבל הוא בוודאי צריך להיות בלופ, פעם אחת בגלל שהוא גורם מקצועי מספר אחת, שצריך לשמש בידי המשרדים השונים, והדבר השני זה הצורך לרכז בשולחן אחד את המידע כולו. אני אתן דוגמה אחת קטנה. בהחלטות תנופה החשובות, של כמה מיליארדים, שהתקבלו לפני מספר חודשים, יש סעיפון קטן מבין מאות סעיפים בתחום הבריאות, שמקצה, כך למדתי, אני מקווה שזה לא השתנה, מספר מיליוני שקלים, עשרות מיליוני שקלים בודדים לטובת מיגון, מרפאות או מוסדות בריאות. וזה מצוין, זה יפה, זה חשוב. אלא מה? זה לא היה מוכר לכל המעורבים, ובוודאי לא היה מנוהל בשולחן אחד יחד עם הפיקוד. זאת סתם דוגמה אחת. אבל ראינו את זה באופן שוטף באותם תקציבים שהוקצו על ידי משרד החינוך, ואני חושב שגם הרווחה ומשרדים אחרים, ולא נחזו, לא שוקללו, לא נוהלו במשותף על ידי הפיקוד. אז אם ככה, אני רוצה לשים את זה על סדר היום. בסיכום הוועדה האחרונה: הוועדה מבקשת ממטה היישום במשרד רוה"מ. מה שאני מבקש זה להעביר מסמך – ביקשנו, לא קיבלנו בינתיים – שמבטא את הבעיות וצווארי הבקבוק בהקשר הקנייני משפטי. ציינתי קודם את נושא ההוראות שעה לקומה שלישית ומעלה וממ"קים ואולי נושאים נוספים. הזכרתי, ואני רוצה לחזור ולהזכיר את סוגיית התאריך המועד הקובע. אני חושב שמן הראוי, אחרי שהתקבלו ההחלטות הכל-כך חשובות, לתקן אותן, לשנות אותן ולהביא את זה ל-7 באוקטובר. באותו רגע שהיה ברור שצריך – הינה, אזרחים קידמו ועשו. זה כסף קטן, רק עניין עקרוני חשוב. נושא נוסף שהוועדה סבורה שיש לקיים אותו זה להאריך את לוחות הזמנים למיגון במסלול הפרטי, כי לכאורה בעוד שנתיים וחצי, סוף שנת 28', זה המועד המדובר. אני מניח שחלק מהתשובה זה הרצון להאיץ ולא לתת זמן ארוך מדי. אבל חשוב לי לציין שהמשימה היא למגן, וגם אם נתמהמה, בוא יבוא. ההערה שלנו לגבי מטה היישום הייתה בעניין הנושא הקנייני משפטי. יש מספר מקומות, דגש על המגזר הלא-יהודי, החברה הלא-יהודית, שבה אנשים חיים ולא ברור שהם בעלי הקניין. אבל צריך למצוא את הדרך כדי לבנות בתקציב הקיים, לבנות את הממ"דים ולהסדיר את העניין הקנייני. ממינהל התכנון אנחנו מבקשים להעביר לוועדה, בוודאי לנסות לקדם ולפתור, אבל להעביר לוועדה מסמכון שמאתר את הקשיים, את צווארי הבקבוק שמעכבים את מיגון הבתים הפרטיים במוסדות הציבור השונים, כולל החינוך. עוד באותו הקשר. הוועדה מבקשת ממינהל התכנון לדעת מה חקיקת המשנה הנדרשת. את זה כבר אמרנו, משתי קומות ומעלה וממ"קים. ממינהלת הביצוע, ממשרד השיכון, אנחנו מבקשים לקבל דוח בנוגע לקריית שמונה וערים נוספות. יש פרויקט חשוב ביותר שיוצר גם איגום תקציבי וגם ראייה כוללת, עם דגש על קריית שמונה, כך ראוי, ודוח שכולל לוח זמנים, תיעדוף בין הערים, התייחסות לתקציב ולסוגיות תכנוניות וקנייניות, עם תשומת לב למגזר הערבי. אני מבין שגם שם אתם מעורבים, וטוב שכך. אבל הוועדה מבקשת לקבל דוח עתי. מגן לצפון. תודה על העבודה המאומצת. הזכרתי קודם את הנושא של המימון שיש למרפאות, אז לבדוק עם מינהלת תנופה בהחלטות הקונקרטיות. זה היה נכון לפני מספר חודשים. יש תקציב להפניות למיגון. זאת הזדמנות לומר שוב ושוב לכל המשרדים, אני אגיד את זה קצת בבוטות: תקציבי מיגון – אל תסתירו מפיקוד העורף, תשתפו את פיקוד העורף. כמוסד, השולחן המרכזי שצריך לדעת מה מתמגן, הוא יכול לעזור גם בתיעדוף, כמובן בהמלצות מקצועיות, אבל בעיקר לדעת מה קורה. הוועדה עסקה בקול קורא למיגון המוסדות חינוך בגיל הרך. דיברנו על זה בהתחלה. אבל יש פה סוגיה שקשורה ברשויות חלשות. ושוב קורה – אתם מכירים את התמיהה: למה האחרונים תמיד בסוף? אז גם פה צריך להחיל את העיקרון של תקציב דיפרנציאלי, כך אנחנו סוברים, בהתאם לחוסן הכלכלי של הרשויות, שלא ייווצר מצב שמקצים תקציב למיגון הילדים הרכים בשנים, ויימצא שרשויות שיש להן יכולת להקצות את החלק שלהן, הן ימגנו את הילדים ואחרות לא. דיברנו על ההחלטות הטובות שהתקבלו. החלטות הממשלה החשובות שהתקבלו למיגון עד 9 קילומטר לסיוע, הגדלת המימון. החלטות מאוד משמעותיות, מאוד חשובות. ואם אני מבין נכון, אם עושים את החשבון הכספי ההגון, אנחנו באחת הישיבות הקודמות קיבלנו מהאוצר דוח שאותם 5 מיליארד היסטוריים שלא היה להם מקור, אבל הם הוצאו, כך או אחרת, דרך המשרדים, דרך פיקוד העורף. הם הוצאו, ופה מדובר על תקציב חדש, שצריך לוודא שהוא מתקיים. אז בהחלט יש התקדמות. אבל עוד הרבה לפנינו בצורך לקדם את נושא הקניין, את נושא התכנון שהזכרנו, את נושא התקצוב של הקול קורא לגיל הרך, את התיאום ושילוב פיקוד העורף בכל המהלכים. רוצים להוסיף משהו? << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> אני ראש צוות בממ"מ. חינוך זה לא התחום העיקרי שלי. אבל התייחסת לסיפור של הגיל הרך ומעונות יום. רק להבין: מעונות יום – הכוונה בכלל היא רק למעונות יום שתחת משרד החינוך? למיטב ידיעתי זה מיעוט מהילדים ב-0 עד 3 ששוהים במעונות האלה. אז כשמדברים על מי שלא ממוגן, מלכתחילה זה שיעור יחסית מצומצם מתוך שיעור יחסית מצומצם גם ככה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דרך ארוכה מתחילה בצעד אחד. והצעד הזה הוא מהוסס מדי. אולי נתחיל דווקא מנתנאל. אולי אתה תיתן איזו מילה על האירוע הכולל, אולי על השאלות שביקשתי מכם גם. בבקשה. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> בסדר גמור. רק אגיד בשולי הדברים שהיישום עבר אצלנו לצוות חוסן, יעל אלחרר. הם על זה ועושים עבודה נפלאה עם כל הצוות כאן. יש לי את הזכות ליהנות מהצד מההתקדמות, אבל גם להיות בלופ כדי לעדכן. אני רשמתי את הנקודות שהיו"ר דיבר ואני אתייחס אליהן. אחד, לגבי החסמים הקניינים. גם מינהל התכנון יוכל להתעסק. אני חושב שהחידוש בהחלטה הייתה שהכנסנו את הנושא, וגם בתיאום עם משרד המשפטים יש ועדה לענייני חסמי מיגון בחברה הערבית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לנו למי לפנות, זאת הפואנטה, בוודאי. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן, והיא מתחילה להתכנס, באמצע אוקטובר יהיה כינוס ראשון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אתם מנהלים את הוועדה הזאת? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כשאתה אומר "אתם" – מי זה? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> משרד רוה"מ עם משרד המשפטים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לא יעל. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> לא, שנייה, אני אעשה שנייה סדר. הצוות שלי העביר את ההחלטה. עברנו, עשינו זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יישר כוח גדול. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן, בשמחה, עם כל החבר'ה הנפלאים פה. היישום – עכשיו הוא מובל בצוות חוסן אצל יעל אלחרר, זה בכותרת. עדיין זה משרד רוה"מ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היישום השוטף נקרא לזה. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן. אני אגע בנקודות וגם נעשה סטטוס. מאז שההחלטה עברה, מה שאנחנו עושים ברוה"מ זה לדאוג שהיא תיושם, מתערבים איפה שצריך בהעברות כספים שיש ומתעסקים הרבה עם פיקוד העורף, על אירוע היידוע לציבור, שהציבור יידע. על זה גם יוכלו להרחיב פה עוד. ממש מפגש עם כל הדוברים של הרשויות והמועצות, מפגש עם המזכירים של היישובים והקיבוצים, מפגשי זום, מפגשים עם ראשי הרשויות. ממש עשו כמה וכמה מפגשים כדי שלא יהיה מישהו שלא ידע איך המנגנון הזה עובד. זה אחד. בנוסף גם מתוכנן קמפיין לציבור הרחב, הרלוונטי כמובן, כדי להגביר ביצוע. תכף גם פיקוד העורף יוכל לעדכן. כבר פתחו את המערכת השבוע, בשעה טובה, להגשה, לחבר'ה של 5 עד 9, אז פיקוד העורף יוכלו לעדכן בנתונים. אני שנייה חוזר לנקודות שהיו"ר ביקש. לגבי חסמים קנייניים, בעיקר בחברה הערבית, הוועדה תתחיל לפעול, הצוות יתחיל לפעול באוקטובר. זאת אומרת כבר יש מועד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בראשות מי הצוות? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> את זה הלשכה המשפטית שלנו מובילים. לוקחים את זה מאוד ברצינות, ובהשפעות רוחב אני מקווה שזה יפתור עוד כמה דברים רוחביים בממשלה שאנחנו מתעסקים איתם. אז זה יהיה, ואפשר לרשום לפניכם שאפשר יהיה לדגום את זה בעוד חודשיים-שלושה מהיום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יעל שם קוד – הניהול השוטף, היישום. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היא מחכה לכל מיני דברים. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> לא, לא מחכה. דוחפת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, כן, אבל רק מהצוות יהיה אינפוט. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן, נכון, נכון מאוד. היא גם חברה בכל, אבל כן. זה לגבי חסמים הקניינים. יש עבודת מטה שהתחילה. אבל אם אתם רוצים ממש את העמדות והדברים שהתקדמו, זה יהיה בעוד חודשיים-שלושה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. זאת אומרת, אתה אומר: כרגע אין לי מה להגיד, אנחנו מכירים את הנושאים, הפערים, ואנחנו מקווים שתוך שלושה חודשים יהיו תוצרים ראויים, ומי שיישב כאן בוודאי שאחד הדברים הראשונים יהיה לשמוע. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> נכון, נכון. אני אגיד עוד דבר שהכנסנו בהחלטה. התקציב שיש בהחלטה גם כולל מקומות שלא יוכלו להתמגן בסוף במיגון הכי מועדף. בגלל אירועים קנייניים. עדיין יוכלו בסוף, אם נראה שאין שם אפשרות אחרת, יוכלו לקבל מיגון שהוא תקן אחד פחות, מצד פיקוד העורף. הוא מתוקצב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה? מיגוניות? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> לא, לא מיגוניות. למשל כל מיני פתרונות אחרים שהם לא, או בתוך הבית או משהו, שהם פחות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיגון של קירות. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן. יש את הוועדות פטור של פיקוד העורף. זה לגבי החסמים הקניינים. אנחנו עובדים עם חברה אזרחית, שחלקה גם פגשנו פה, גם בחברה הערבית, כדי להעלות שם מודעות. זה חלק ממה שאנחנו עושים. לגבי יום קובע. לקחנו לתשומת ליבנו גם את ההערה של היו"ר על התאריך הקובע כ-7 באוקטובר. אין לנו עדיין עמדה רשמית. אבל זה נבחן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וגם על זה אנחנו נעשה דיון. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן, כן. לכאורה הבתים משנות ה-90', אז הם גם היו לא ממוגנים ב-7 באוקטובר. לגבי סיום תקופת המענקים. הנחת עבודה, וזה גם אחרי הרבה דיונים עם האוצר ורצון באמת להיות לטובת העניין, שבסוף נסתכל עוד שנים אחורה ונגיד שהצלחנו למגן ולהעלות את האחוזים, לכן שמנו את הסיום של הדבר הזה. יחד עם זאת, שמנו מנגנון בהחלטה שוועדת היגוי בראשות משרד הביטחון, אם נראה שצריך להאריך את המועדים, אז בזמן אמת יוכלו להאריך אותם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> להחלטתם? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן, זה מופיע, הכנסנו את זה. << אורח >> לב מיכלס: << אורח >> אני אוסיף. אנחנו חושבים שכנראה אנחנו נצטרך להאריך את התקופה הזו. אבל לא היינו רוצים לעשות את זה עכשיו, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים שהתהליך הזה לא יימשך שנים, וזה אומר לאזרח: תמהר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. ברור, מקובל, הגיוני. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> אני יכול להעיד על זה מקרובי משפחה שלי שגרים בקו העימות, בכמה חודשים אפשר לסיים את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. רק במילה אחת תעשה סדר, בפורום הזה, על ההיררכיה בין צוות ההיגוי של משרד הביטחון לבין הצוות שאצלכם, איך זה עובד. הביצוע, היישום המרכזי הוא דרך משרד הביטחון? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן, כן, זה הוועדת היגוי. בסוף זאת החלטה ביטחונית וההיגוי המרכזי שלו במשרד הביטחון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז הצוות של יעל, הוא פשוט עוקב אחרי מה שנעשה במשרד מבחינתכם, מבחינת המשרד? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> זה משרד רוה"מ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עוקב אחרי כולם. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> הוא רוצה שזה יקרה ודוחף ועושה. אין תפקיד רשמי בהחלטה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל מנגנון הביצוע המרכזי הוא דרך משרד הביטחון? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> הפיקוח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הפיקוח? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן. שוב, אני אעשה שנייה סדר. ביצוע בפועל, מה שבנייה רוויה – הוא דרך משרד השיכון. מה שהוא מענקים עצמיים, מה שנקרא בבתים פרטיים – זה דרך משרד הביטחון ומינהלת מגן הצפון. ועדיין, המעקב, נקרא לזה מנגנון מעקב אחרי כל היופי הזה שהולך להימשך בשנים הקרובות – הוא דרך משרד הביטחון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם משרד החינוך והפרויקטים שלו, משרד הרווחה, משרד הביטחון פנים וכו' – גם חלק מהמעקב שלכם או של משרד הביטחון? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. יש פרויקטים, נגיד הקול קורא שהזכרנו כרגע – אתה אומר זה ערוצים נוספים שבהם יש החלטות שמתקבלות? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן. תכף פקע"ר ירחיבו. אבל בעיקרון לא. אני גם אגיד עוד משפט ואז אביאל מפקע"ר יוכל להרחיב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת, החלטת הממשלה לא עוסקת בכלל במוסדות ציבור? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> נכון. אני אגע בזה. בעיקרון ההחלטה היא החלטה ביטחונית והיא נוגעת למיגון, רק דברים שפיקוד העורף הגדיר שצריך למגן אותם. מה שזה אומר, ותכף פקע"ר יוכלו להרחיב, זה יחידות דיור פרטיות, מוסדות חינוך ומרפאות. אבל מוסדות חינוך ומרפאות של 0 עד 9 כבר תוקצבו מהתקציבים שהיו באותו 5 מיליארד היסטורי מ-2018, ולכן ההחלטה הזאת בעיקר נועדה להשלים את הפערים במיגון הפרטי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, מערכות הבקרה – יעל אצלכם, לב במערכת משרד הביטחון – לא עוסקים באותם רכיבים שתוקצבו לחינוך? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> לא, לא, שנייה, זה בהחלטה הזאת. אם אביאל רוצה את זה, ברור שהם מסתכלים יותר רחב כי יש להם היבטי יישום קודמים. אביאל, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> בוקר טוב. קודם כול אני רוצה להגיד תודה לכל השותפים שיושבים פה, על ההחלטה האחרונה. באמת הייתה הירתמות מאוד טובה לדבר הזה ובאמת צריך לקדם החלטה שנותנת מענה רחב. אני כן אגיד וארגיע פה את האנשים שהסוגיה של הקול קורא למיגון מוסדות חינוך נפתרה אתמול בפנייה שאושרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, תשמור דברים טובים להמשך. זה בסדר, הינה, עכשיו נתת לנו אוויר לנשימה. << אורח >> לב מיכלס: << אורח >> יש הרבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דיסקליימר. נרחיב אחרי זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל תעשה רגע סדר רק. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> אז אני אעשה סדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תחומים ופיקוח, או היררכיה של. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> יש פרויקטים שהם פעילים כבר שנים במסגרת ב'302, עוד מתחילת 2020. החלטה אחרונה 4195 משלימה את ההחלטה הקודמת וגורמת לזה שיש מענה גם לסקטור המוסדי – חינוך, בריאות, רווחה, וגם למיגון הפרטי. לעניין המנגנון יישום של כל הדבר הזה. משרד רוה"מ הוביל את החלטת הממשלה האחרונה. בהחלטה עצמה הוגדר שיש צוות בין-משרדי שמורכב ממשרד הביטחון, משרד השיכון, משרד האוצר, כל האנשים הרלוונטיים לעניין של ההחלטה הזו, בראשות מינוי מטעם מנכ"ל משרד הביטחון. הצוות הזה עוקב בקבועי זמן חצי-שנתיים אחרי היישום של ההחלטה. אם יש מורכבויות ביישום של ההחלטה בענייני תקציב וכל מיני דברים כאלו, זה עולה בצוות הזה לפתירת החסמים האלו, במסגרת השותפים לצוות. אותו צוות הקים ועדת היגוי, שהיא ועדה שעוקבת יותר פרטנית על הדברים האלו, על היישום של ההחלטה. הוועדה היא בראשות מפקד פיקוד העורף. בוועדה הזו נמצאים גם משרד רוה"מ – יעל אלחרר לצורך העניין; משרד הביטחון – שאחראים על היישום של הבנייה צמודת קרקע; משרד השיכון, נסי שיושב כאן – על היישום של הבנייה הרוויה יחד עם התחדשות עירונית; אגף תקציבים של משרד הביטחון, משרד האוצר; מינהלת תנופה; ומינהל התכנון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ומה לגבי חינוך, רווחה? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> חינוך, רווחה – המשרדים עצמם לא נמצאים בתוך הוועדה. אבל תוכניות העבודה שלהם כבר סוכמו שנים אחורה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוועדה מפקחת על זה? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> בדיוק, הוועדה מפקחת. זאת אומרת אנחנו בפיקוד העורף, יש בתוך המסגרת של ענף פרויקטים אנשים שמתעסקים סקטוריאלית ברווחה, בחינוך, בבריאות, מיגון פרטי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תן לי שנייה להקשות. בט"פ, בתי סוהר וכו'? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> לא קשור אלינו. לא קשור אלינו. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אם אפשר לחדד מבחינה תקציבית. לכל משרד יש תקציב משלו למיגון. במה שאנחנו עוסקים, ביישום, תחת אלוף פיקוד העורף, זה רק בתקציב חיצוני תוספתי שקיבלנו למיגון מוסדי, ורק שם אנחנו עושים את הפעילות, לפי תיעדוף מול המשרדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נדמה לי שפקע"ר צריך להיות בכל. זה מעין מטריצה כזאת. כמו שמשרד רוה"מ או משרדים אחרים נמצאים בצוות המוביל, אני חושב שפיקוד העורף – בפרט פיקוד העורף, מחלקת בינוי, מיגון – צריכים להיות בתוך, להבין מה קורה בכל המשרדים. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> אנחנו עוקבים אחרי כל הפרויקטים, גם מגדירים לרוב את הסדרי - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> - - - << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי מודיע לכם? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כרגולטור ובאופן תוצאתי. אנחנו לא יודעים מראש על התקציב שקיים לכל משרד עבור אלמנטי מיגון שהוא בוחר לתעדף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אני מבין שבאים כרגולטור, צריכים לקבל היתרי בנייה וכו'. זה בסדר, אז יודעים, ואז אולי מישהו שם מעביר מידע, מודיעין על כוחותינו. נדמה לי נכון שבסוגיות של מיגון, בגלל המקצועיות ובגלל הצורך בשליטה על מה שמתרחש, שפיקוד העורף לא יהיה ממודר ממה שנעשה. הרי מחר יבוא בדרישה לכך וכך. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זאת לא החלטה של משרד הביטחון. בסוף, כל משרד שפונה אלינו ורוצה שנוביל עבורו פרויקטים, כמו משרד הרווחה למשל, אנחנו עושים את זה בחפץ לב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. זאת ההערה. נתנאל, יש עוד הרבה דברים אחרים, אז הינה, גם זאת הערה לשנים הבאות. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> מה שרצינו להוסיף, זה עוד שני דברים באותו הקשר של התכלול. יש את המעקב. אבל אם אני מבינה נכון, הצוות הזה שמתכנס – שני הצוותים אמורים גם להיות סוג של פורום שפותר בעיות שמתעוררות, למשל הסיפור של התכנון במשרד החינוך שעלה פה והטפסים. מי במקרה של המשרדים או הגופים, שכרגע לא תחת הפורומים המתכללים שאתם מדברים עליהם, אמור להיות זה שפותר את ההתנגשויות האלה ביום-יום ולא כשבאים לכנסת לדיונים? זאת אומרת, מי הגורם הממשלתי שאמור לתכלל ולפעול לפתור את זה? זה דבר אחד. ודבר שני. האם לא נוצר כאן איזשהו חוסר? כי כשמסתכלים על הסיפור של המיגון, אז בסוף, נכון שיש את הרווחה ויש את החינוך ויש את הכול, אבל כשמסתכלים ברמת הרשות, אמורה להיות איזושהי תמונה כוללת מה קורה ברמת הרשות גם, לא רק המשרד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הרשות המקומית. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> הרשות המקומית. כי למשל עלה פה שמוסדות חינוך יכולים לשמש בעת חירום כאיזשהו מיגון ציבורי גדול – אני מתחברת למה שהיו"ר אמר – שחסר בעיניי בשני המקומות האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם תרצו להתייחס – בקצרה; ואחר כך אני אבקש מחבר הכנסת מוחמד אבו אל היג'א – ברוך הבא, תודה שאתה פה. בבקשה, אם תרצו להתייחס לשאלות. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> שוב, אנחנו קצת חוזרים על אותו דבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בקצרה. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> בסוף, תקציבים של משרדי חינוך, בריאות, רווחה, לענייני פרויקטים ארציים שלהם, לא חונים תחת פיקוח של משרד הביטחון או פיקוד העורף. מה שכן חונה תחת פיקוח שלנו, זה מה שקשור למגן הצפון, במסגרת פרויקטים שקורים עד ה-45 קילומטר, שמתוקצבים על ידינו. יש פרויקטים נוספים שקורים, אני מניח במשרד החינוך, גם לפי דיווחים של אותם 5 מיליארד שקלים של ב'302 שקורים, שהם לא תחת פיקוח שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, פיקוד העורף נמצאים בכל מקום. אז יש יקל"רים למשל, והיקל"ר הוא זה שיחד עם המועצה, הרשות המקומית - - - << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> לא, אבל צריך לעשות הפרדה רגע בין כוחות אופרטיביים לענייני הג"א לבין פרויקטורה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את שאלת שאלה נכונה. הרי בסוף יש רשות אחת, יש טריטוריה אחת, וכשיש התרעה, גם פיקוד העורף באופן מסוים, יש כל מיני מבנים וצריך לשקלל את זה. אז הייתי אומר רשות אחרת, אגף אחר. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> אבל גם לרשות, יש לה מענה מיגוני. ברמת הרשות, לא ברמת התפעול היום-יומי. השאלה אם אתה לא צריך שתהיה לך את כל התמונה הכוללת של מה קורה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צריך. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> - - - גם ברמה המתקצבת והמתכננת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לתת את התשובה בתור ראש רשות לשעבר. קודם כול אחריות שלי, שלנו, של ראשי הרשויות, לבצע את התכלול הזה ולראות ולוודא ולזמן את כולם לשולחן אחד, ולראות שכל מי שצריך לדעת יודע ונותן את דעתו. אבל אחרי זה, מה שאמרתי קודם, בהתחלה כבר, ועכשיו חזרנו – נתנאל פה, איש רציני, אחרי מה שהוא הוביל, אני נותן קרדיט שגם נושא כזה אפשר לחשוב עליו ולבחון אותו בהמשך, יחד עם משרד הביטחון, פיקוד העורף, המשרדים האחרים. בשביל זה יש את המשרד המרכז. אני ברשותכם רוצה להתקדם. חבר הכנסת אבו אל היג'א, בבקשה. << דובר >> מוחמד אבו אל היג'א (יש עתיד): << דובר >> היי, בוקר טוב, תודה ליושב-ראש שהקים את הוועדה הזאת והנושא הזה. אני באתי מטמרה. טמרה זאת העיר שאני חושב שנפלו בה הרבה טילים, הרבה רסיסים. אני אישית איבדתי משפחה, והטיל שנפל הוא אווירית 80 עד 100 מטרים מהבית שלי. עכשיו אנחנו מדברים על החסמים הקניינים. נתנאל, אני ממש מודה לך על המקצועיות ועל ההסבר שאמרת. דיברת פה על החסמים הקניינים ואמרת שיש תוכנית עבודה שמיוחדת לחברה הערבית, התוכנית הזאת אמורה לפעול אחרי החגים, לא יודע מה. אבל עכשיו ברמה הפרקטית. דיברנו על המיגון של בתים פרטיים. הבית שלי זה הבית של ההורים שלקחו אותם מההורים שלהם. הבית לא ממוגן. המרחב הממוגן הכי קרוב זה בית ספר שהוא גם כן לא ממוגן. לכן אנחנו נוסעים עשר דקות ברכב כדי להתמגן בבית ספר אחר. ודיברנו על מיגון של בתים פרטיים. עכשיו ברמה הפרקטית, ממש ברמה הפרקטית: איך אזרח פשוט בתוך החברה הערבית יכול להתמגן בצורה בטוחה, בצורה קרובה לבית שלו? אני והבנות שלי, לפעמים אנחנו מתחבאים מתחת לשולחן. זה נשמע קצת הזוי, אבל זו המציאות של ישראל ב-2026. מה אנחנו צריכים לעשות? איזה תשובות אנחנו חייבים לתת למשפחות, לתושבים, לא רק בחברה הערבית, גם כן לכל אזורי הצפון, לגבי הפרקטיקה של היום ושל מחר? אנחנו לא יודעים מתי, אבל יש מצב שבכל רגע תפרוץ עלינו שוב מלחמה, שוב נפנה את אזורי הצפון, שוב הצפון יקבל את המסה הכי גדולה של הטילים, בזמן שאנחנו סובלים וסובלים וסובלים. אז השאלה הראשונה היא לגבי החסמים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה ברורה. << דובר >> מוחמד אבו אל היג'א (יש עתיד): << דובר >> מה הפרקטיקה? מה הסכומים? מה התקציב ומה כל הדברים השונים? וגם כן לגבי המיגונים של הבתים הפרטיים: על איזה סכומים מדברים? ומה הפרוצדורה לגבי הבתים הפרטים שאנחנו רוצים למגן? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי אני אוסיף שאלה, כי ברור שיש פה שאלה: האם טמרה במקרה הזה, או כל יישוב אחר, בתוכנית כזאת או אחרת רלוונטית? והאם המבנה שנבנה לפני או אחרי 92', האם הוא מחויב מיגון, כן או לא? ואני רוצה לשאול אתכם: האם הוראות השעה הן רלוונטיות גם מעבר לתחומי התוכנית? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> אני אתייחס. לעניין הרגולטורי של הוראות השעה, כמו שהן כתובות היום בחוק, הן רלוונטיות לכל מדינת ישראל, לא רק לצפון ולא רק לדרום. זה אחד. הדבר השני, פערי מיגון קיימים, בפרט ביישובי חברה, מגזר. אנחנו מכירים את זה, זה לא סוד. גם בכרמיאל יש לא מעט פערי מיגון וגם בטבריה וגם בכפר זיתים. יש המון פערי מיגון. ההחלטה נוגעת ליישובים קדמיים לפי צו אלוף, במקרה הזה עד 9 קילומטר מהגבול. טמרה לא נכנסת במסגרת התוכנית, ולכן תקציבים ייעודיים למיגון של בתים פרטיים בטמרה כרגע אין על השולחן במסגרת החלטות הממשלה. אם תתקבל החלטה עכשיו למגן עד 80 קילומטר מהגבול, אז כולם יקבלו תקציבים למיגון. אבל זה לא דבר שהוא ישים. צריך לשים על השולחן שזה לא דבר שהוא ישים. << דובר >> מוחמד אבו אל היג'א (יש עתיד): << דובר >> זה אומר שמג'דל שמס, עין קיניא, בוקעאתא - - << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> מג'דל שמס מקבלים מענה. << דובר >> מוחמד אבו אל היג'א (יש עתיד): << דובר >> - - ערב אל-עראמשה, אבו סנאן – מקבלים מענה טוב? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> אבו סנאן לא. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> אבל חבר הכנסת, אני אתייחס שנייה לשאלה, נגיד על היישובים הערבים מ-0 עד 9. אני אדבר במקרו ואז אביאל. גם אפשר לראות, תכף גם מינהל התכנון ירצה להתייחס, אנחנו יודעים שיש אתגרים מאוד גדולים לתכנון בחברה הערבית. לא נכנס עכשיו לסיבות ההיסטוריות למה ואיך, אבל יש. אנחנו בהחלטה הזאת ניסינו לבוא לזה מכמה כיוונים, בגלל שהנושא כל-כך חשוב. אז אחד, מבחינת תקציב, שריינו לזה תקציב, יש לחברה, כל יישוב, לא משנה, יחידת דיור, נכון לעכשיו. אם אנחנו יודעים שהיא תוסדר איכשהו, כן או לא, עדיין היא מתוקצבת. זה אחד. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> ביישובי ההחלטה אבל. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן, כן, ביישובי ההחלטה, רק ביישובי ההחלטה. אני פותח פה סוגריים: יש דרך גם ביישובים ערבים להתקדם ולהגיש בקשות עוד לפני החסמים התכנוניים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והקניינים. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן. עוד לא מוצה הפוטנציאל של מי שיכול להגיע. זה קודם כול, לעודד. גם נפגשנו עם ראשי הרשויות. צריך לעודד אנשים לבוא ולהגיש. קודם כול שיגישו ואז נראה אם יש בעיה בכלל. << דובר >> מוחמד אבו אל היג'א (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על 9-0? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> 9-0. זה אחד. שתיים. הבנו שבגלל שיש אתגרים תכנוניים צריך לתת עוד פתרונות משלימים, אז גם שמנו בהחלטה עוד 50 מיליון שקלים לתוספת לבנייה חדשה של מקלטים ציבוריים. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> ביישובי ההחלטה. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> ביישובי 9-0, כן, אבל במקומות שאין מספיק מקלוט, בכוונה, כי זה משהו משלים, כי זה לא ייפתר ביום אחד. והדבר השלישי. אני חושב שלראשונה עשו ממש מיקוד מאמץ של צוות שאמור להסיר חסמי תכנון בחברה הערבית בשביל מיגון. אנחנו לא באים עכשיו לאיזו הסדרה כוללת. אנחנו לא מינהל התכנון ולא רשויות כאלה ואחרות שמתעסקות בסטטוטוריקה של השטח. אנחנו באים דרך המיגון, בגלל שאנחנו מבינים שזה חיי אדם, דרך זה אנחנו רוצים לעשות את המקסימום שאפשר. יהיו מקומות שיהיו גמישויות. מינהל התכנון חושבים לעשות אולי פיילוטים של הסדרות של מגרשים וכו' וכו', או גם אפשרויות למיגון שהוא לא המיגון המקסימלי, אבל מיגון אחד פחות, כמו מיגון של חדרים מבפנים. כל אלה – אופציות שאנחנו שמים כדי ליצור איזה משהו הוליסטי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וכל מה שאנחנו אומרים עכשיו יוחל על כלל הארץ? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. בוא נראה. הוראות השעה כן? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כל מה שאנחנו מדברים עכשיו זה ליישובי ההחלטה. ביישובי ההחלטה, עם החברים העיקריים ממינהל התכנון וממשרד המשפטים, אנחנו מניחים שאם תצא בשורה וזה פתרון טוב ויהיה אפשר להרחיב אותו, זה חיי אדם, אז כנראה שהגישה תהיה חיובית. אבל צריך לראות בשעתו את הכול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה לעשות סדר בעניין ההחלה הטריטוריאלית. הוראות השעה מ-23' על בניית ממ"דים חלות על כל הארץ. נכון? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משהו מהנושאים שאתם עסוקים בהם כרגע בתחום הקנייני ו/או התכנוני יהיה רלוונטי מעבר לטווח? או שרק אחרי שתתקבל ההחלטה – ככל שתתקבל, ואני מקווה – אפשר יהיה לבדוק אם אפשר להחיל את זה הלאה? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> אני רוצה להתייחס לכמה דברים. בהקשר של יישובי ההחלטה ויישום של הדברים במסגרת ההחלטות באותם יישובים – זה ברור, אין על זה שאלה. לעניין צוות הסרת חסמים משפטיים של מטה היישום במשרד רוה"מ. אם הם יצליחו להביא פתרון לחסמים מהותיים, עקרוניים, אין סיבה להחיל רק על יישובי ההחלטה. החוק במדינת ישראל הוא אותו חוק ולכן זה יהיה רלוונטי לכל המדינה. הדבר הנוסף, זה על ההחלטה המקבילה שהתקבלה למענים מיידיים, 4193. מדובר על פיזור של רכש והצבת מיגוניות ועל שיפוצי מקלטים. נכון להיום ולפי החלטת ממשלה מדובר על אותם יישובים קדמיים לפי צו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה ה-50 מיליון שהזכרנו קודם? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> לא, לא. מדובר על סדר גודל של מעל 1,500 מיגוניות ושיפוץ של מאות מקלטים במסגרת תקציב של 150 מיליון שקלים, שהוא קיים. אנחנו רואים לנכון, וגם דיברנו על זה במסגרת ועדת ההיגוי ליישום ההחלטה, שאנחנו רוצים לקדם תיקון להחלטת ממשלה ליישום עד 45 קילומטר. אם אנחנו נצליח לעשות את התיקון הזה, אז לדוגמה טמרה תוכל לקבל מענה במיגוניות ולא מעט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תעשה לי סדר. קודם שמענו על 50 מלש"ח למקלוט. זה במסגרת ההחלטה שאתה אומר עכשיו? 9-0? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> במסגרת החלטת הממשלה הגדולה למיגון הפרטי יש 50 מיליון שקלים לטובת הקמת מיגון ציבורי חדש ביישובים שיש בהם פערי מיגון ציבורי גדולים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ב-9-0? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> ב-9-0. זה רק ל-9-0. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> מקלט ציבורי ולא מיגונית. ממש מקלטים. << דובר >> מוחמד אבו אל היג'א (יש עתיד): << דובר >> יש לכם מידע באיזה יישובים אנחנו הולכים להשקיע? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> ככלל, ביישובי מגזר. << דובר >> מוחמד אבו אל היג'א (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום הכולל בהחלטה? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> אם אתה תיכנס להחלטה, אתה תראה את רשימת היישובים. ככלל, מדובר בהקמת מקלטים ציבוריים ביישובי המגזר. האם נצליח להקים בכל יישובי המגזר בסכום שהוקצה? לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פה ממש את הרשימה, היא אצלך. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> אנחנו נעשה תעדוף בתוך הדבר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. רק תחדד לי על הסיפור של ה-150 מלש"ח. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> זו החלטה מקבילה, מספר 4193, היא מתייחסת לרכש והצבה של מיגוניות ושיפוצי מקלטים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> באיזה טווח? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> 9-0, מגבול לבנון וסוריה. אנחנו רואים לנכון להרחיב אותה עד 45 קילומטר, ואז במסגרת הדבר הזה נוכל לתת מענה לעוד לא מעט יישובים, כי 1,800 מיגוניות זה גם מספר לא קטן, מעל 1,500 זה מספר לא קטן. בהקשרים האלו נקווה שנצליח לתקן את ההחלטה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם יש סיכוי בישיבה הבאה שתתקיים, עם התכנסות הכנסת, לקבל דוח, גם לגבי הנושא של המקלוט וגם בנושא המיגוניות, החלטה 4193, כולל האפשרות של ההרחבה, שיש בה כמובן יתרון, עם חיסרון כמובן שמשקיעים קצת פחות בקדמי, אבל שם משקיעים המון המון כסף אחר? בסדר, אז זה אולי מה שנעשה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> סליחה, האם אפשר רק הבהרה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן בבקשה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> תודה אדוני. לגבי ערב אל-עראמשה ספציפית, שהוא בתוך 0 עד 1, אני אשמח להבין מה בדיוק קורה שם. אנחנו מגיעים לשם הרבה. אנחנו מגיעים לקריית שמונה, לערב אל-עראמשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ערב אל-עראמשה, בבקשה, כן, מכיוון שאני מבין שזה פער משמעותי, אז נשמע מה קורה. << דובר >> מעדא גדבאן: << דובר >> אנחנו בערב אל-עראמשה בביצוע, כמו בשאר היישובים של 0 עד 1. יש את האתגרים ואת החסמים שאנחנו מתמודדים איתם, חלקם אני מאוד מקווה שייפתרו במסגרת הצוותים של הסרת חסמים. חלק גדול כבר בביצוע. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> כמה בביצוע? << דובר >> מעדא גדבאן: << דובר >> אני אגיד לך. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> אני רוצה להגיד שנייה לגבי ערב אל-עראמשה, עד שמעדא כאן יבדוק. ערב אל-עראמשה – לפי סקר שהיה שם, מדובר בסדר גודל של צפי 220 מבנים לא ממוגנים. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> מתוך בערך 230, לא? כלומר זה אחוזים מאוד מאוד גבוהים. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> סדר גודל של 220 מבנים לא ממוגנים. << דובר >> מוחמד אבו אל היג'א (יש עתיד): << דובר >> מתוך כמה? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> זה 100% לא ממוגן. בתוך הדבר הזה, לפני קצת יותר משנה וחצי, יכולנו לתת מענה ל-13, בגלל בעיות סטטוטוריות נקרא לזה. הגענו למצב שאנחנו מצליחים לתת מענה למעל 130. זאת אומרת יש שם מאמץ. הצוות להסרת חסמים משפטיים, לדוגמה שכונת ג׳ורדיח שנמצאת קרוב לגדר, שכונה בלי תב"ע, אני לא יכול להוציא שם היתר בנייה גם אם אני רוצה, גם בהוראת שעה לצורך העניין. זה משהו שאמור להיפתר, ואני מקווה שהוא ייפתר. לעניין הביצוע מעדא תכף יגיד. אני רק אומר שאם מטה אשר ואנחנו בשיתוף פעולה מאוד טוב על אל-עראמשה ועל אדמית, ראש הנקרה, על כל היישובים שלהם ב-1-0, בתוך אל-עראמשה יש לא מעט קשיים, גם בשיתוף פעולה איתם. אז בהקשר הזה, אם אתם יכולים לרתום אותם, זה יהיה מצוין. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> אנחנו נשמח להיות בקשר ולרתום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה רוצה להשלים? << דובר >> מעדא גדבאן: << דובר >> אני חייב להגיד, יש פעולה מאוד מאוד אינטנסיבית בערב אל-עראמשה מול נציגי הקהילה, מול מטה אשר. כרגע אנחנו בתכנון 84 ממ"דים, 7 כבר בביצוע ו-21 שאנחנו צריכים להתחיל לבצע אותם. וכל הזמן יש בקשות. אתייחס בקצרה לחסמים. המטרה שלנו היא למגן. אבל יש פה גם דברים שאנחנו מתמודדים איתם וזה עוצר אותנו. נשמח לעשות שם סיור גם איתכם. אנחנו מבקרים שם פעם-פעמיים בשבוע על בסיס קבוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. תעשו את זה. תעשו את זה. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> אגב, מעדא הוא הבן אדם הנכון למשימה. הוא בעצמו מגיע מקהילת חורפיש, שמכיר את הקשיים מקרוב מאוד, ולכן זה הבן אדם הנכון למשימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה. אז בפרט לגבי ג׳ורדיח, אני אספר לכם סיפור קטן מלפני עוד מעט 50 שנים. הייתי שם חייל צעיר, מפקד צעיר, על הגבול ממש, לפני היציאה לקורס קצינים, וקרה מקרה, זה היה בנובמבר 77'. מה קרה בנובמבר 77', 19 נדמה לי? נחת סאדאת בישראל, ואת הנחיתה של סאדאת בישראל ראיתי בטלוויזיה, איכשהו הסתדרנו עם אנטנה בג׳ורדיח בבית עם התב"ע לא מוסדרת, על הגבול ממש. ואני יודע, לאורך השנים האחרונות בוודאי, את המאמץ הענק למגן. מקום שהוא באמת לא מוסדר. וזאת הזדמנות נוספת לומר יישר כוח לנתנאל ולחברים, שבמציאות תכנונית בלתי-אפשרית, קשה ביותר, מבינים את המטרה וממש נועלים את ה לסתות על המשימה, וגם בביקורים אחרים ביישוב כולו. אני מבין את חומרת העניין, את המיקום הקריטי, את הצורך החיוני לבצע. אתם עושים, ואנחנו נמשיך לעקוב. רצית לשאול שאלה על הממ"דים? << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> על המיגוניות, לא הממ"דים. אמרת, אם הבנתי נכון, שאתה חושב, או אתם חושבים, שצריך לקחת ולהרחיב את טווח היישובים שאפשר יהיה להציב בהם מיגוניות, נכון? אז לכאורה אתם יכולים לעשות את זה מכוח החלטה 3985. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> לא. 3985 זו החלטה שיושמה. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> כולה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, תודה. אני רוצה להמשיך. בבקשה תמשיך. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> אני רוצה רק לגעת בקריית שמונה שהזכרת בהתחלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוודאי. אחר כך נשמע את משרד השיכון ואחרים. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> יצא משהו מההחלטה הזאת, נראה לי אנרגיה של כינוס ההחלטה, ממש כיף לעבוד ביחד, הצוות. בעבודה על ההחלטה הבנו שבקריית שמונה יש אירוע של המון המון פיתוח, שמתכנס ביחד. יש את המיגון. בסוף אנחנו אומרים: מיגון, מיגון. נסי תכף ידבר. למגן 3,700 יחידות דיור – זה אתר בנייה אחד גדול. יש התחדשות עירונית בהיקפים שלא נראו כמותם. לא נראה לי שיש החלטה עם יותר כסף להתחדשות עירונית יותר מההחלטה הזאת. כמעט חצי מיליארד שקלים של התחדשות עירונית רק בקריית שמונה. במקביל יש פעילות שתנופה מנסים לקדם בחידוש מרכז העיר והסכם גג שרמ"י מקדמים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע. תעשה לי סדר. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> אעשה. יש הסכם גג שרמ"י מקדמים בקריית שמונה. יש את ההחלטה של המיגון, שבסוף יהיה הרבה. יש התחדשות עירונית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההחלטה הזאת, האחרונה? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> נכון, 4195, יש בה גם רכיבי מיגון וגם רכיבי התחדשות עירונית, ויש את החלטה 4194. 4193-4-5 – הן יהיו פה במיקוד בשנים הקרובות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה זה 4194? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> 4194 – זאת החלטה של תנופה. זה אותם 3 מיליארד או 6 מיליארד, לא זוכר, של תנופה. << אורח >> לב מיכלס: << אורח >> הרבה. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כל ההחלטה הגדולה של מינהלת תנופה, ששם גם יש סדר גודל כ-350-300 מיליון שקלים לפיתוח מרכז העיר קריית שמונה. הבנו, תוך כדי העבודה הזאת, עוד לפני שהגענו לוועדה לביקורת המדינה, שצריך לעשות סנכרון הרבה יותר מעמיק. אנחנו במשרד התחלנו לכנס פורום שהוא כולל חשב כללי, אגפים שונים באגף תקציבים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את הפורום מי מנהל? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> במשרד רוה"מ. יש גם מישהו בכיר מאצלנו שמוביל את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי זה? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> בר חיות, הפרויקטור גבולות. אולי אחרי זה נביא אותו להיכרות בהזדמנות. אבל בגדול הבנו שיש פה אירוע כמו שהיו"ר ציין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מייצרים שולחן עגול? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן, על קריית שמונה, על הפיתוח של זה, שיושבים בו תנופה, רמ"י, כמובן האוצר, שיכון ואנחנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והעיר? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> והרשות להתחדשות עירונית, נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, העיר עצמה. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן, כן, גם זה כמובן. הם הלכו, גם החבר'ה פה סיירו. הם מגיעים לעיר, נמצאים, הולכים בצורה הוליסטית לעיר. אנחנו התחלנו בסנכרון בתוך הממשלה קודם, גם להציף את החסמים שיש, להבין את הפערים, להבין גם מה משפיע על מה מבחינת הפיתוח ושצריך לעבוד ביחד. גם יש פה אלמנטים, שבסוף לא לבלבל את העיר, כי יש פה המון המון היבטים של פיתוח, ויש בקריית שמונה המון פרויקטורים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> א', לי נראה שאתם עושים נכון. רצוי ונכון לעדכן את הוועדה הזו, אולי בטקט נוסף, בתרשים הזרימה, באלגוריתם של הפעילות הזאת, שהיא מורכבת, היא מאוד לא פשוטה, רב-משרדית, רב-שנתית, רב-תחומית. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> זאת הייתה תגובה/הערה על קריית שמונה. אנחנו מבינים שקריית שמונה זה אירוע פיתוחי מאוד מאוד גדול בשנים הקרובות, ואנחנו מצידנו מתייחסים לזה בהתאם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> מוחמד אבו אל היג'א (יש עתיד): << דובר >> לשלומי יש עוד תוכנית? כי היא ממש על הגדר. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> שלומי נמצאת כחלק מ-1-0. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. מינהל התכנון, בואו נשמע אתכם. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> לא שמענו על קריית שמונה ממשרד הבינוי, על השיכונים, על מה שזה לא קרקע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את צודקת. החבר ממשרד השיכון, בבקשה. << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> קודם כול שלום, תודה רבה. אני רוצה להתחיל דווקא עם אחת האמירות שלך שהיו בהתחלה. זה גם נראה לי קצת ניכר וזה גם נאמר פה. יש פה שיתוף פעולה מדהים בעיניי של כל היושבים בצד הזה של השולחן. אנחנו כולנו עובדים על המון פרויקטים לאורך הזמן, ובאמת זה אחד מהפרויקטים המתואמים והמסונכרנים המשותפי פעולה הגדולים שיצא לי לקחת בהם חלק. אנחנו יושבים עם החברים פה ממשרד רוה"מ וממשרד הביטחון ומפיקוד העורף על בסיס שבועי, אפילו כמה פעמים בשבוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק תמסגר. אתה מדבר על קריית שמונה? << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> לא, אני מדבר בכלל על תוכנית המיגון. אגב, לא רק ברמה אופרטיבית. גם ברמה של הפקות לקחים, למידה, סנכרון שוטף, תיאום, הכנה, העברה ושיתוף של מידע. אני חושב שהדברים קורים פה בצורה שבעיניי היא באמת מדהימה ויוצאת דופן, וזה מאוד מאוד משמח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כדי לעזור לנו להטמיע את הסדר הארגוני: כשאתה אומר יושבים ביחד – באיזה צוות אתה יושב או אתם יושבים? << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> אנחנו זה משרד הבינוי. אגב, באופן רב-ערוצי, אנחנו בקשר שוטף עם משרד רוה"מ, גם עם נתנאל, גם עם יעל אלחרר, גם עם בר חיות, כל אחד בתחומו. אנחנו יושבים פה עם פיקוד העורף, עם הג"א ועם אביאל ועם לב שיושבים פה, עם הגר מתקציבים של משרד הביטחון. כל החברים פה, אנחנו נפגשים, אנחנו מכירים טוב מאוד, לא מכירים רק בוועדה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם היית צריך לייצג את משרד רוה"מ בישיבות, היית עושה את זה לא רע נראה לי. אני אומר ברצינות. זה אומר שאתם עובדים מסונכרן. << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> אני חושב שכן. אגב, אני חייב להגיד, כמו שנתנאל מייצג אותנו מצוין פה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מעולה. << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> כי אנחנו באמת מתקשרים על בסיס יומי. מה שעכשיו נתנאל אמר למשל על קריית שמונה, אנחנו מדברים ברמה היום-יומית על הדברים יחד עם בר חיות, יחד עם יעל. השבוע ביום שלישי הייתי בקריית שמונה. אני שם אחת לשבוע לפחות. גם שם הדבר הזה מסונכרן ומעודכן. זאת אומרת, באמת אני חושב שיש פה שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי איש קשר בעירייה? << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> תלוי איזה נושא. בגדול, אנחנו עובדים בעיקר עם טל מהנדסת העיר. אבל איפה שצריך גם עם אינה שהיא ראש המינהלת להתחדשות עירונית שם. קודם היא הייתה מתכננת, עכשיו היא בחופשת לידה, יש שם את רונן. אנחנו כל הזמן בקשר שם עם כולם בעיר. אחת הסיבות שהיינו שם השבוע, אגב, היא כי אנחנו כרגע בשלב שלנו, אנחנו קיבלנו את המנדט לבצע את המיגון בבנייה הרוויה לפני כחודשיים וחצי כשההחלטה עברה. גם כבר נבחר איזשהו צוות מקיף שמלווה אותנו בבנייה של התוכנית, החל מאופן הביצוע, התקופה, מימוש התקציב. אנחנו עובדים עם צוות של מהנדסים ומתכננים, יועצים כלכליים. התחלנו כבר לעבוד. אני אפתח ואסיים באמירה מאוד חשובה. אנחנו כרגע עובדים ללא תקציב. על פי ההחלטה, 36 מיליון שקלים אמורים לעבור כרגע: 4 מיליון שקלים במזומן ו-32 מיליון שקלים בהרשאה. התקציב שלנו עדיין תקוע בכנסת. חשוב לומר את זה. אנחנו עושים פה מאמצים עילאיים בתוך המשרד, חשבותיים ותקציביים, לרוץ ולא לעצור לרגע, ומהשנייה שההחלטה עברה אנחנו עליה. אבל אנחנו זקוקים פה גם לעזרת היו"ר בהקשר הזה. זה צריך להגיע לוועדת הסכמות, זה צריך לעבור. אנחנו מחכים להעברה הזאת עוד מלפני שהכנסת יצאה לפגרה ומאוד חשוב לנו לקדם אותה. היא כבר הייתה אמורה להגיע לשולחן לפני שהכנסת יצאה. היא לא הגיעה. נשמח מאוד לעזרה בדבר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תעביר לנו את התקנה או את השורה הרלוונטית. << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> אני אדאג להעביר לך את זה, אין שום בעיה. אבל זו נקודה מאוד מאוד קריטית. אנחנו לא עוצרים לרגע, ואנחנו חייבים שהתקציב הזה יעבור אלינו. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> 36 מיליון זה כל התקציב בשביל המיגון? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> לא. 3.8 מיליארד. << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> לא, לא, מה פתאום. זה רק ל-2026. 4 מיליון במזומן ועוד 32 מיליון שקלים בהרשאה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> זה לתכנון? << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> כן, כן, זה ממש לעכשיו. לצורך העניין, את ה-4 מיליון אנחנו צריכים ממש ברגע זה לתוכנית שאנחנו בונים בימים אלה, שאנחנו עובדים עליה עם צוות רחב, ואנחנו בינתיים עושים סלטות בתוך המשרד כדי לא לחכות. אבל זה ממש קריטי לנו. אירוע קריית שמונה – הוא אירוע אפילו טיפה יותר מורכב ממה שצוין פה, כי קריית שמונה לא הולכת רק למיגון, היא גם הולכת לחיזוק. זאת עיר סיסמית ולכן את כל הבתים שאנחנו הולכים למגן שם אנחנו גם הולכים לחזק. זה אירוע נוסף, זה אירוע שפוגש אותנו, ואנחנו עדיין עובדים ולומדים, וגם כל פעם שנגיע פה לוועדה ניתן עדכונים. אבל זה אירוע שפוגש אותנו גם בהקשרים רגולטוריים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לוודא: לא כל מבנה שיקבל ממ"ד בקריית שמונה הוא גם מחוזק, אלא אותם מבנים של התחדשות? << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> כל מבנה שיקבל ממ"ד בקריית שמונה גם יחוזק. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> מדהים. מדהים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בבנייה הרוויה. << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> בבנייה הרוויה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבנייה הרוויה. << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> אני מדבר רק על הבנייה הרוויה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז לכן אמרתי, יהיו מבנים בקריית שמונה שיקבלו ממ"ד נטו. << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> זה בביצוע העצמי. אנחנו משרד הבינוי והשיכון, יחד עם הרשות להתחדשות עירונית שלא יושבים פה, אבל הם ביחד איתנו, אנחנו גם איתם עובדים בשיתוף פעולה מלא ומתואם. אנחנו אחים באותה משפחה אפשר לומר. התוכנית בנויה בצורה כזו שאנחנו ממפים. בואו נעשה סדר. המנדט שלנו הוא קריית שמונה, מעלות ונהריה, בנייה רוויה ביישובים 0 עד 9. התוכנית הולכת בצורה כזו שאנחנו ממפים את העיר, ובסופו של דבר יש עדיפות עליונה מן הסתם, מה שיכול ללכת להתחדשות עירונית הולך להתחדשות עירונית, בתוך שלל תוכניות ומסלולים, חלקם מסלולים שאנחנו מחיים ומגבשים מחדש עבור התוכנית, כמו למשל התחדשות בניינית, משהו שפחות קיים. בכלל, התחדשות עירונית זה אירוע שבצפון עד שהתחילו עולמות השלמת הכדאיות, לא ממש הכירו אותו. אבל אנחנו עושים איזשהו מיפוי מתוך הבנה שצריך לאזן בין האופטימיזציה התכנונית-מבנית לבין המיגון. אז אנחנו ביחד. אגב, הכול קורה ביחד עם השותפים פה וביחד עם הרשות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מתכוון אופטימיזציה בראיית חירום? << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הווקטור של הזמנים. << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> כי לכאורה כל בניין ילך יום אחד להתחדשות עירונית, או בעוד 5 שנים או בעוד 50 שנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז לגבי קריית שמונה יש לכם כבר את התכנון? << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> אנחנו עכשיו בשלב המיפוי ביחד עם הרשות. בהקשר הזה, אגב, גם קיבלנו מיפוי משמעותי מקצועי מהחברים שלנו פה מפיקוד העורף, שערכו לפני מספר שנים גם עם קריית שמונה, ואנחנו עליו מהדקים ומוסיפים את מה שאנחנו צריכים להבין כרגע כדי לייצר את המיפוי שלנו. אנחנו נקבל החלטה – זה כלל השותפים בתוך, יש לנו את ועדת ההיגוי, אביאל הסביר עליה קודם – מה הולך להתחדשות עירונית, ואז הוא ילך במסלול של התחדשות עירונית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בעוד 3 חודשים אתם תדעו? << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> אני מעריך שכן. מה שלא הולך לחיזוק ומיגון. אירוע החיזוק והמיגון הוא אירוע מורכב מהרבה כיוונים, גם מבחינה רגולטורית, משפטית, תכנונית. זה לא רק אירוע שבו אתה מחפש את הקיר הרלוונטי להתחבר אליו עם טור ממ"דים, כי כשאתה צריך לחזק, אתה צריך לקחת את כל רצועת ההיקף של הבניין, ואז מגיעות פה שאלות נוספות על תכנון, על חריגות, על מגבלות ואתגרים תכנוניים. על כל הדברים אנחנו עובדים בימים אלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק לסיכום, אני רוצה רק להבין. יש לכם קלסתרים של פרויקט? << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לכם אחד שהוא גם התחדשות עירונית, גם מיגון וגם חיזוק? << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה המושלם. וככל שאפשר לדחוף בלוח זמנים סביר כמה שיותר, יותר טוב. << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> לא, לא, רגע. הכול הולך להיכנס פנימה לתוך התוכנית. התוכנית על פי החלטת הממשלה כרגע מעריכה כ-11,000 יחידות דיור. אנחנו גם מן הסתם יורדים עד רמת היחידה הבודדת כדי להבין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בכל היישובים? << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> בכלל היישובים שלנו. בתוך זה, המטרה היא שכל יחידת דיור תקבל את המענה המתאים לה. מה שצריך לקבל מענה של התחדשות עירונית, יקבל מענה של התחדשות עירונית. מה שצריך לקבל מענה של מיגון וחיזוק, יקבל מענה של מיגון וחיזוק. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> מה הקריטריון להתחדשות? << דובר >> נסי אנג׳ל כץ: << דובר >> אנחנו בונים את הקריטריונים בימים האלה. אבל בסוף הקריטריון יהיה פרק הזמן שבו ההתחדשות העירונית יכולה לקרות בזמן סביר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני ארצה ברשותכם להתקדם שנייה לטובת הנציג של התחדשות עירונית שיושב בזום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> דוד עמיחי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דוד עמיחי. שלום, מה נשמע? הינה, תפתח את המיקרופון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה לא דוד עמיחי. זה לא דוד עמיחי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מההתחדשות? לא? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> זה לא הרשות להתחדשות עירונית. אתה רוצה שאני אגיד שנייה על הרשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זאת לא הרשות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חשבתי שהם על הקו. אתה קיבלת רשות דיבור, אז תאמר את דברך. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני מהפורום להתחדשות עירונית. אנחנו מקדמים את הנושא הזה של המיגון, גם בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, כבר דיונים מאוד ארוכים, עוד מינואר 23'. אני רוצה לחדד את הדברים שאמר היושב-ראש לגבי הסמכות הסטטוטורית של פיקוד העורף. לפיקוד העורף אין שום סמכות סטטוטורית לגבי מיגון ואין לו גם שום say בתור מינהל התכנון לגבי המיגונים והממ"דים. אני חייב לשים את זה על השולחן. עד שהדבר הזה לא יוסדר, שיהיה לו מעמד - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, רגע, שנייה אדוני, דקה. תגדיר עוד פעם מי אתה; ו-ב' – תסביר את הפצצה שהטלת. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> אני מהפורום התחדשות עירונית. אנחנו ארגון חברתי שמייצג את בעלי הדירות מקצרין ועד אילת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצוין. ואז מה אתה טוען לגבי פיקוד העורף? << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> אנחנו כבר היינו בדיונים רבים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה כשדובר על נושא של מיגונים וסמכויות של פיקוד העורף. לפיקוד העורף אין סמכות בשום דבר, הוא פשוט מאוד גוף מייעץ ומינהל התכנון. מינהל התכנון – כל החלטותיו הן החלטות כלכליות של בעלי עניין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. מה אתה מציע? מה ההצעה שלך? << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> אלה עובדות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, נניח זה נכון. מה ההצעה שלך? << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> הצעה שלי מאוד פשוטה: להכניס את פיקוד העורף. ואתה גם אמרת את זה. הוא הגוף המקצועי ביותר בנושא מיגון אזרחי. להכניס אותו כגוף לכל דבר ועניין, עם זכות הצבעה ווטו במינהל התכנון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. מאה אחוז. ברור, ברור מה שאמרת. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> שנייה. אני כבר אגע בנושא המקלוט של 1-0, 9-0, ואני אגיד עכשיו עוד פעם, כל ההחלטות שמתקבלות – ואני רואה פה ואני שומע פה את נציג רוה"מ ואת נציג משרד השיכון – זה הכול החלטות דחייניות. בסופו של דבר, מתדיינים על זה כבר מ-2017, עם החלטת הממשלה לחיזוק מבנים באזור הסיסמי, ולא נעשה שום דבר, ולא ייעשה שום דבר גם ב-3 חודשים הקרובים כשהם מדברים על מקלוט ומיגונים. אני אומר, חברים, משנות ה-60', בשני העשורים האחרונים שכבר ממגנים, מה שנקרא הממ"דים, אנחנו לא רואים מקלטים ציבוריים בכלל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק לסיים, משפט אחרון, בבקשה. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> משפט אחרון. אני חושב שדוח הוועדה, או הוועדה והיושב-ראש, צריכים להכניס את פקע"ר לתוך מינהל התכנון כגוף בעל סמכויות ולא כגוף מייעץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. תודה. << אורח >> דוד נזר סונינו: << אורח >> אתה אמרת את זה גם אדוני היושב-ראש, הוא גוף מקצועי שאחראי על נושא המיגון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. תודה, תודה רבה. בבקשה. << אורח >> משה שלמה: << אורח >> אני אתייחס רגע, כבוד היושב-ראש, לשני היבטים. אחד, פיקוד העורף הוא רגולטור מתוקף חוק הג"א, והוא מקבל את הסמכות שלו בעיקר בענייני גורם מאשר של תוכניות במסגרת תהליך ההיתר. אנחנו בודקים תוכניות ומאשרים אותן מתוקף החוק. והצד השני של הסמכות שמוקנית, היא מתוקף החלטות ממשלה וכו', שאת זה אתם מכירים, כדוגמת מגן הצפון. אני אגיד למה אני חושב שדוד התכוון פה בשיחה – לעצם העובדה שאנחנו גורם שהוא שותף ולא חבר למשל בוועדות של מינהל התכנון. אני משער שלזה הוא התכוון. הוראות השעה, באמת אפשר לזקוף קרדיט רב גם למינהל התכנון וגם לפיקוד העורף באישור שלהן. בסוף, לנו אין באמת סמכות של וטו, כמו שהוא טען, אבל עדיין אנחנו עובדים בשותפות מצוינת עם מינהל התכנון. בסופו של דבר אנחנו כן כל הזמן מנסים, אתה מכיר את זה, להכניס עוד ועוד מסלולים לצמצום פערי המיגון בשביל להקל על תהליך ההיתר. הוראות שעה הן דוגמה יפה. החברים פה גם התייחסו לעוד חסמים שאנחנו מנסים לעגן אותם בתוכניות מרחביות וכו'. תמ"א 40, תת-הקרקע לדוגמה, היא דוגמה גם כן מצוינת להקמת מיגון תת-קרקעי. יש לנו היום תמ"א שמאושרת, שבגדול, יזמים שבונים מעל שטח מסוים בתת-קרקע מחויבים להגיע לפיקוד העורף לקבל התייחסות אם נדרש לשלב שם גם מקלוט המוני כזה או אחר. אנחנו מנסים שזה יהיה על כל שטח במדינה ולא רק על קרקע בבעלות ציבורית, וזה משהו שכן פנינו למינהל התכנון בעבר, אבל לצערנו סורבנו בהקשר של מטלת יזם שהיא לא סבירה. אבל באמת יש פה שיתוף פעולה מצוין בכללי, לא רק במגן הצפון, בהיבט הרגולציה, וראוי להרחיב אותו כמה שאפשר בשביל לצמצם את פערי המיגון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני אבקש, אם ככה, בואו נעבור ללשכת התכנון, מינהל התכנון, בבקשה. << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> אני אתייחס לנקודות שעלו, לצורך ההתייחסות של מינהל התכנון. קודם כול לגבי הוראות השעה, הן אמורות להיכנס לתוקף עד 2028, מיד כשהממשלה תוקם הם ייחתמו ויארכו עד 2028. כמובן, ככל שעולים צרכים נוספים מהשטח, מינהל התכנון דן בהם וקובע הארכה בהתאם. אני רוצה גם להבהיר שאישור של פיקוד העורף תקף לשנה, גם אחרי שהוראת השעה תמה. זאת אומרת, אם מקבלים אישור בסוף שנת 2028, הוא בתוקף עד סוף שנת 2029. זאת אומרת שיש מספיק זמן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לגבי הוראות שעה שכבר קיימות. זה חשוב. אבל מה שדיברנו כאן, זה על הוראות שעה נוספות, על פערים נוספים. מה שביקשנו זה גם לדעת מה הם הפערים, מה הם צווארי הבקבוק ואיך מתגברים כמובן. << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> אני אתייחס. יש קשיים שמונעים את ההתקדמות של הליך המיגון. אחד מהחסמים זה בניינים שלא ניתן לאתר את היתר הבנייה המקורי שלהם. מאוד מאוד קשה לחבר קוביית בטון כבדה למבנה שאנחנו לא יודעים, לא אפשרי לדעת את הקונסטרוקציה שלו ואת כל תהליך של ההסדרה של הבית. זה דבר שמאוד מאוד מעכב את הבנייה של הממ"ד. בנוסף, יש את השטח בקומת עמודים, בקומה מפולשת. זה נחשב כשטח בנוי והוא יורד מהשטחים העיקריים של הבניין. ממש ברגעים אלה יש דיון בוועדת המשנה לבנייה ותקנות במינהל התכנון שהוא עושה את השינוי בתקנות חישוב שטחים, כך שהחלל האטום הזה לא ייחשב כשטח בנוי, ואז זה לא ירד מהמניין של השטחים בשטח העיקרי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה רק לוודא שאני מבין ועושה לעצמי את המידור הנכון. יש סוגיה אחת שאתם עסוקים בה, ופה אני מבקש מכם לא לוותר, ויחד עם פיקוד העורף ועם מומחים אחרים, וזה נושא של בטיחות. זאת אומרת, לא בשם הרצון להתמגן מפני איומים עתידיים – בואו נהיה כנים, ההסתברות לא גבוהה, לא כל מבנה יחטוף טיל – אנחנו נצמיד או נייצר מצב של סיכון יותר ודאי בגלל שאנחנו לא מכירים את הביסוס, קונסטרוקציה וכו'. זה בסדר. ולכאן אתם צריכים לתת את הפתרונות, אני מניח גם הטכנולוגיים. הרי מה שאין לו את היתר בנייה, ייתכן שצריך למדוד יותר טוב. אני לא יודע, לא נכנס לזה. זה בתחום ההנדסאות. הנושא השני הוא – ואני לא מזלזל – מינהלי, בירוקרטי, החלטות קודמות שלא מסתדרות עם המציאות. << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> זה חסם שעולה מהשטח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בסדר גמור. אלה נראה לי בדיוק הנושאים שבגלל חשיבות האירוע צריך למצוא להם פתרון כזה או אחר. << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> זה מה שאנחנו עושים עכשיו בוועדת המשנה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> זה פתרון שעכשיו יבוא, אנחנו נאשר את זה וזה יסיר את החסם הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואתם, את, שותפים לאותה ועדה שמדובר בה? << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר גמור. תני מילה אחת לגבי התחושה שלך לגבי התהליך, שיתוף הפעולה, המקום שלכם. אתם ציר מרכזי מאין כמוהו. מצד אחד אתם ממונים לשמור לא רק על החוק והסדר בתחום, אלא על חיי בני אדם, כי בסוף, אם לא בונים נכון, אז יש פה סיכון. ומצד שני, אתם רוצים להיות שותפים כמו כולם בפרויקט הענק הזה, שהוא לא רק למגן את בני האדם מאיומים חיצוניים אגב, גם איומי טבע סיסמיים ואחרים, אלא גם מאפשר את הפיתוח והשיקום של הצפון, זה תנאי בכלל. << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> התפקיד של מינהל התכנון הוא לייצר מסגרת רגולטורית שתאפשר את הקמת הממ"ד בצורה הכי מיטבית והכי בטיחותית שאפשר. אנחנו עשינו את כל מה שניתן בפטור מהיתר, אנחנו הכנסנו את זה ואנחנו קבענו את זה. יש מגבלות בפטור מהיתר, סעיף 145 לחוק. אני אתייחס עכשיו גם לנושא של הבנייה של 3 קומות ומעלה בפטור מהיתר. אנחנו כפופים למגבלות החוק לפי סעיף 145, הוא קובע מה צריך להתקיים כדי שהשר יוכל לתת פטור ויקבע איזה מבנים יוכלו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אבל זאת בדיוק הנקודה. אנחנו פה בבית, אם צריך לשנות את החוק, נניח שזה הפתרון, חוק ראשי, גם את זה יודעים לעשות. זה מקצה לקצה, אין אופוזיציה, אין קואליציה, יש רק רצון לקדם את הפרויקט החיוני הזה. אבל אתם צריכים ליזום את המהלך, לציין בדיוק מה צריך. << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> כמובן אנחנו נבדוק את זה יחד עם הלשכה המשפטית, נבדוק את זה ונעביר התייחסות מסודרת לזה. אני רק רוצה להגיד שגם תמ"א 40/א/1/1, וגם ועדת הפנים של הכנסת אישרה שפטור מהיתר להקמת ממ"ד יוחל רק על מבנים עד 2 קומות. מעבר לזה יש הליך מקוצר שנקרא הליך רישוי בדרך מקוצרת. זה הליך מאוד מאוד מזורז בוועדה המקומית. הוא פטור מקבלת תיק מידע, מהגשת תוכנית ראשית. זה הליך מאוד מקוצר. אנחנו בקשר עם הוועדות המקומיות על כל בעיה שעולה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאת אומרת עכשיו, זה שלפני שמבצעים שינויי חקיקה עדיין אפשר לקדם באיזשהו הליך יותר מזורז? מי שמאוד רוצה – יכול? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> סליחה שאני מתערב. אני חושב שנכון לבחון יותר הקלות בהוראות השעה, כמו למשל בניין בן 3 קומות, כי לשון החוק לא מגדירה את הסוג של הבניין, ולכן יש מקום לפרשנות, ואנחנו אוהבים לפרש דברים. ואני אומר בנוסף, שבגלל שהפרויקט הזה הוא לא פרויקט של אדם פרטי, בסוף אנחנו גופים מדינתיים שעושים את הפרויקט, אז אפשר להגדיר סוגיות מסוימות של פיקוח על הפרויקטים מטעם מינהל התכנון במסגרת הוראת שעה שמקלה. זאת אומרת, אם רוצים למצוא את הפתרונות אפשר לעשות סיעור מוחות ולמצוא אותם ביחד. אני לא בטוח שחייבים לתקן חוק. אם זה המוצא האחרון אז נתקן את החוק, אין ברירה. אבל זה משהו שאפשר לחשוב עליו קצת מחוץ לקופסה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי אמרנו הצוות שעוסק בנושא התכנוני, בהצעות לפתרון? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> חטיבת רגולציה של ימית כהן, סמנכ"לית לוועדות תכנון ורגולציה של מינהל התכנון. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> היא מובילת צוות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. היא מרכזת צוות שבו אתם שותפים? << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> אנחנו דנים בזה ביחד, כן. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> בדיוק, גם הגענו את זה בצוות כדי שבאמת יהיו לזה תוצרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איך נקרא הצוות הזה? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> איך קראנו לזה בהחלטה? << אורח >> לב מיכלס: << אורח >> צוות להסרת חסמים. << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> הסרת חסמים במיגון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. בסדר גמור. תודה, תודה רבה ובהצלחה. את מי עוד אנחנו רוצים לשמוע? האוצר, נעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חינוך, חינוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בטח, גם חינוך. אבל קודם כול שיהיה כסף. בואו נראה. << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> שלום. היו הרבה שאלות, הרבה התייחסויות. בסך הכול אנחנו בעבודה משותפת ומתואמת מאוד ממאי. אני לא חושב שיש לי התייחסות שונה מהתייחסות של אף גוף אחר. אבל אם יש שאלות ספציפיות אליי, אז אני אשמח להשיב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הציגו את עניין החינוך. הקול קורא מוסדות חינוך זה אצלך? גיל רך. << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> כן, עברה פנייה תקציבית ממש השבוע, שתסדיר את היציאה לדרך עם הקול קורא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר עברה לפה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> מהצד שלנו יש כבר אישור של החשב לחתום את ההזמנות, בהתאם לפנייה שנעם קידם לנו השבוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> באיזה היקף? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> 85 מיליון לקול קורא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אז זה מה שהבנו שנמצא על הפרק. אז יש את האישור הזה. היו שני נושאים – ופה אני רוצה שרגע נתמקד – שני נושאים פתוחים. אחד – להגדיל. כמובן זה חלקי. זו התחלה טובה, חשובה, מברכים. אבל אני שמעתי מספר 200 מיליון. יש הרבה יותר צרכים מאשר ה-85 מיליון. ויש פניות, יש רשויות שפנו עבור ה-85 מיליון האלו? מי מכיר? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני אתייחס. קודם כול אנחנו לא סיימנו למפות את כל הצרכים של מוסדות חינוך בטווח של 9 עד 45 קילומטר. כשנסיים לעשות את העבודה הזאת, אני מניחה שבמסגרת דיוני התקציב ל-27' נפנה לאוצר כדי לנסות לסכם איזשהו סכום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי זה אנחנו? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אגף תקציבים משרד הביטחון. אני חושבת שעוד מוקדם לדון. אין לנו סכום, וגם עוד לא באמת ביצענו פנייה רשמית למשרד האוצר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל זה אומר שאת ה-85 אתם יודעים להפעיל? או שאתם קודם כול צריכים לעשות את המיפוי? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> ל-85 יש כתובות כבר. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> מופעל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בביצוע? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אנחנו ממש מקווים שרגע לפני סוכות כבר נסיים לחתום את כל ההזמנות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצוין. ובהנחה שאנחנו מתכוונים בעוד מספר חודשים לא רב לקיים כאן בוועדה הזאת מעקב, אתם בטווח הזה של 3 חודשים תדעו כבר את המיפוי? תדעו מה היקף הצורך? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> כן, אנחנו מכוונים עד סוף שנה להצליח לייצר תוכנית עבודה להמשך שמדברת גם על גני ילדים וגם על בתי ספר. צריך להגיד שהפערים הם מאוד מאוד גדולים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> בסוף אנחנו נעשה את סדרי העדיפויות בהתאם. אבל כן, זה אמור להיות עד סוף שנה, לפחות אחוז גדול מזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מזכיר, כשאומרים סדר עדיפות וכו', שוב קופץ לי העניין שאתם חייבים להיות בתוך הקרביים, במקרה הזה של התכנון התקציבי של משרד החינוך בהקשר הזה. כי הרי מה קורה? לפעמים יש מצב שבו או רשויות או משרדים מעבירים תקציבים למקומות, שבראייה כוללת, שאתם רואים אותה, הם לא בעדיפות עליונה. לחצים כאלו ולחצים אחרים. הכול ברור ושריר וקיים. אני חושב שחשוב שתהיו שם. הנקודה השלישית שאני מבקש שתיקחו בחשבון גם באוצר, גם במשרד הביטחון, היא ההערה ששמתי לפניכם בהתחלה – שלא ייווצר מצב שבעוד 5 שנים אנחנו רואים פרויקט יפה יפה שבו הושקעו, הלוואי, כמה מאות מיליוני שקלים בקידום, ואולי הצרכים הם בטח מיליארדים, אבל יסתבר לנו בדיעבד שהרשויות החזקות ממוגנות יותר מרשויות חלשות, באופן יחסי מתקופת פתיחת הפרויקט. אני חושב שצריך להיות וקטור מאזן באיזשהו אופן, קוראים לזה תקצוב דיפרנציאלי או השתתפות דיפרנציאלית של הרשויות, משהו בסגנון הזה. הערה לחשיבה שלכם, לבקרה, כדי שהפעולה החיונית של הצלת חיים ומתן רווחה לחיים על הגבול תהיה גם צודקת חברתית. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> משהו קטן. לצד כל המחמאות על הסנכרון של עבודת הצוות, משהו נשאר לי כפער, ואני מקווה שאולי זה יהיה חומר למחשבה ותנסו לתת לו מענה. בסופו של דבר היישום של התוכנית הגדולה הזאת נעשה דרך המקור התקציבי, ויש כמה מקורות תקציביים. השאלה מי מסתכל על הסך הכול כדי שבאמת התוכנית הזאת תתקדם על פי אסטרטגיה הגיונית של סדר עדיפויות, שלא ייווצר מצב שתקציבים של משרד החינוך שהתקבלו בעבר למיגון מוסדות חינוך לא נמצאים, לא הולכים למקומות שבאמת צריכים אותם יותר מאחרים. כלומר, למי יש את המטריה הזאת? זה גם מזכיר לי את מה שקורה ברעידות אדמה, שבסופו של דבר יש כל מיני איים של חיזוק, אבל לתחושתי אין איזו ראייה כוללת שבאמת מכוונת לאיזושהי ראייה אסטרטגית שהיא נכונה מבחינת ההיגיון האסטרטגי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם רוצים להתייחס? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אנחנו לא מחליפים משרדי ממשלה. אם משרד הרווחה חושב שיותר נכון למגן מוסד מסוים כי שם החוסים צריכים להישאר בכל מצב, אז אנחנו לא מחליפים אותו. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> אבל אני אתן לך דוגמה, נגיד ביישובי החברה הערבית, שאנחנו יודעים ששם הבעיות המרכזיות נמצאות. אם יש קושי אמיתי למגן בתים פרטיים וצריך למגן יותר במרחב הציבורי, איך מוודאים שזה נעשה על פי היגיון מסוים ולא בגלל שהתקציבים שניתנו בעבר על ידי משרד החינוך הולכים לבית ספר x כשהפער המרכזי נמצא בבית ספר x? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מתכוונת ביישוב אחר? << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> כן. << אורח >> לב מיכלס: << אורח >> אם תרשו לי אני אנסה לענות, לא במדויק, לשאלה, אבל למשהו שמאוד קרוב לשאלה הזו. כשאנחנו מדברים על פתרון מיגון בטווח לפחות 9-0 ועד 45, אנחנו לא מדברים על איזה אמצעי שהוא אמצעי היחיד למיגון. זה למעשה משהו שנעשה, רב-שכבתי אני קורא לו. אנחנו מדברים גם על המיגון של בתים פרטיים, בניית ממ"דים. אנחנו מדברים על מקלוט ציבורי ואנחנו מדברים גם על מיגוניות. אנחנו מדברים גם על מיגון של מוסדות חינוך. וכל זה בסופו של דבר יכול להווה מענה לנושא הזה. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> השאלה אם זה נעשה דרך המקור התקציבי בלבד. אני רוצה לוודא שזה לא יחליף את הראייה שצריכה להיות. << אורח >> לב מיכלס: << אורח >> אני חושב שיש כאן, וצריך להיות גם, תפקיד גדול לרשויות. רשויות בסופו של דבר צריכות להבין מה קורה אצלן בתחום השיפוט, כי באמת את צודקת, לא רק העבודה נעשית בכמה כיוונים, גם התקציבים מגיעים. כשאנחנו דיברנו למשל על גני ילדים, אז יש גם תקציבים שמגיעים דרך משרד החינוך. אבל אני חושב שדווקא בתחום המוניציפלי זה צריך להיות מאוד חזק ומאוד ברור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, אנחנו נעצור כאן. אני אתייחס לזה בסיכום. אני מבין את הבעיה. אין לזה פתרון מלא. אני רק ארמוז למה שאני אגיד בסוף. צריכה להיות פה חשיבה, אני חושב שצריך להוביל אותה מרכז השלטון המקומי יחד עם פיקוד העורף, לייצר מצב שבכל רשות קודם כול מוודאים מה סוג הפתרונות הקיימים ריאלית בטווחים הקיימים, ואז להפעיל את הלחצים המתאימים על המקורות התקציביים השונים, כדי שמשרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך וכו' ייקחו בחשבון, ישקללו את הצורך של רשויות שבסך הכול יש להן פחות. נדמה לי שזה הכיוון, וזה גם משתלב עם חשיבה שיש פה צורך, אני חוזר פעם נוספת, לתת את הכבוד המגיע לרשות המקומית. אי-אפשר מירושלים לתכלל את הכול. הרשות המקומית יודעת מה מצבה, ואנחנו מירושלים צריכים לסייע לה להיות מסוגלת לבצע את המשימה הזאת. אני מבקש מיהודית בר און, שהיא מנהלת אגף בכיר במשרד החינוך, לנושא תקומה-תנופה. יהודית שלום. << אורח >> יהודית בר און: << אורח >> שלום לכם. לענייני המיגון נמצאת פה אילנית שושני. אז אני אבקש מאילנית שושני, אם תוכלו לתת לה את האפשרות, כי היא במשרד החינוך אמונה על כל נושא המיגון. << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> שלום היושב-ראש. אנחנו בהיכרות רבת שנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משכבר השנים הטובות, כן. << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> נכון, נכון, תודה. תודה על הבמה לספר קצת על העשייה במשרד החינוך, ואני גם אתייחס לכמה אמירות שהיו במהלך הדיון. משרד החינוך בנושא המיגון משתף פעולה. דיברו על התקציבים שנמצאים במשרד החינוך. אז אני רק אדגיש שהתקציבים בנושא מיגון לא במשרד החינוך, זאת אומרת הם בפיקוד העורף, אבל בשיתוף פעולה שלנו עם הפיקוד. רק לפני שבועיים היינו בצוות הסרת חסמים בכמה רשויות בצפון לגבי המיגון שם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אילנית, אני רוצה לשאול אותך רק שאלה. אני מבין שיש ערוץ מסוים, מקור תקציבי שעובר דרך החלטות ממשלה, דרך פיקוד העורף, ואז בהתייעצות איתכם מיישמים. זה בסדר, זה עונה על מה שמעניין אותי, שפיקוד העורף כמתכלל הלאומי של המיגון יידע מה קורה ויחד איתכם קובעים את הנ"צ ואת הפרויקט. האם יש בממלכה שלך, שלכם, של החינוך, האם יש מקורות תקציביים נוספים שאתם יכולים להפנות למיגון? זה בוודאי קיים, כי כל בית ספר חדש, כל מוסד שמבצעים אותו, הוא גם מבצע מיגון. אבל זה ברור מאליו. אבל האם יש עבור מיגון של מוסדות ישנים, ותיקים, האם יש לכם מקורות משלכם? ושם יש מקום לשילוב של פיקוד העורף. << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> אתה צודק. בנושא בנייה חדשה זה ברור לכולם שהביצוע של הבנייה – זה בגלל חוק התכנון והבנייה, אנחנו לא עושים טובה לאף אחד – הממ"דים נכללים בתוך הקמת מוסד חינוכי חדש, ממעונות ועד י"ב. התקציבים שאני רוצה רגע אחד למקד מתייחסים לנקודה השנייה שעלתה כאן, וזה נושא של חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה. זה תקציב שנמצא אצלנו, אצלי במערכת באגף הבינוי, שהוא 80 מיליון ש"ח בשנה, התוכנית הלאומית לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה. היא לא תוכנית מיגון. אבל כאשר יש מצב שבו אנחנו יכולים לשפץ מקלט קיים או להוסיף ממ"דים – היו לנו מעט מאוד מקרים שגם לא פוגעים מבחינה קונסטרוקטיבית במבנה, כי בסוף אלה מבנים מאוד ישנים, מלפני 1980 – אז אנחנו כן יכולים לשלב. לא תוכנית מיגון. אבל יש אפשרות לשלב. הייתה שם שאלה מי מתכלל ואם יודעים מה הם סדרי העדיפויות. התוכנית נגד רעידות אדמה מנוהלת אצלנו בכל מוסדות החינוך בצורה מאוד מסודרת. מטפלים בכל האזורים הסיסמיים הבעייתיים, קריית שמונה בוודאי, בית שאן, כל האזור הצפוני של 4-1, מה שמוגדר בתקן. אנחנו פתחנו כמובן את זה לכל המדינה, ואנחנו מטפלים כבר מ-2012 לדעתי, אנחנו מטפלים בנושא הזה, ממגנים וגם פוסלים לא מעט מבנים ומקימים אותם מחדש. וכמובן שאנחנו גם עושים סקר. יש לנו גם סקר של מיגון שמוביל את זה אצלנו אגף הביטחון. נרכשה חברה שעושה לנו סקר. רוצים למפות בכל הארץ מה הם החוסרים מעבר לתוכניות של המיגון וההשלמה, איזושהי תוכנית, שנצטרך לראות מה עושים איתה כשיסיימו את הסקר הזה. זאת העשייה של המשרד בעיקר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז. שאלה לגבי אותם 80 מיליון לחיזוק מבנים. שם אתם מבצעים, אתם עומדים בקשר עם הפיקוד, עם הוועדים? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה. << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> אני רק אענה ליושב-ראש. התוכנית של חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה מנוהלת במשרד החינוך מול הרשויות המקומיות. לא עם פיקוד העורף. אנחנו מעדכנים את ועדת ההיגוי מטעם משרד ראש הממשלה שהוקמה לצורך העניין הזה ונותנים לה עדכונים שוטפים אחת לתקופה שהיא מבקשת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היא מתכוונת לוועדה נגד רעידות אדמה? לא. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> כנראה לוועדה נגד רעידות אדמה. לא לוועדות ההחלטה. << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> לא למיגון. לא למיגון. אמרתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אילנית, רק לחדד שהבנתי היטב: אין לכם מקור תקציבי נוסף למיגון מעבר למבנים חדשים ולתקציבים שמדובר בהם כרגע בהחלטות הקיימות? << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> לא, אין לנו מקור תקציבי, אנחנו רק משתפים פעולה עם פיקוד העורף והצוות מטעם משרד ראש הממשלה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> ומתי יהיה להם את הסקר? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. פה נשאלת שאלה מתי הסקר יהיה מוכן. << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> אני צריכה לחזור לוועדה, כי זאת יחידה אחרת שעושה אותו. אני אשמח לחזור אליכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מדברים על סקר הכללי למיגון, נכון? << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> סקר המיגון, נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האמת שזה עלה פה בישיבות קודמות ודובר על כך שאכן זה נעשה. אז אולי רק אני אציין בפנייך ותעבירי למי שעוסק בכך, שבישיבה הבאה גם זה יעמוד על סדר היום, לשמוע איפה אתם עומדים בהיערכות הכוללת, כמו שאמרתי, או הערכתי, שמדובר פה במיליארדים, אפילו לא במאות מיליונים, הצורך הכולל שלנו, בוודאי. תודה רבה אילנית. << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> תודה לכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שניפגש בדברים טובים. << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> שנה טובה לכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שנה טובה. שלומית מתנופה. מה נשמע? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> היי, בסדר גמור, תודה רבה. אני אתחיל מתודות. תודה לך אדוני יושב-ראש הוועדה ולכל המשתתפים והשותפים על עוד דיון חשוב בסדרת הדיונים הבאמת חשובים, ואני אגיד גם מהוועדות היותר אופרטיביות ומקדמות. ואני אמשיך עם זה שגם השותפים פה ציינו שיש אירוע, בעיניי מכונן, של שיתוף פעולה מדהים, ממש מודל ללמידה, עכשיו בשלבי היישום. תנופה לא היו חלק מתהליך הבנייה של החלטות המיגון, וגם החלטות תנופה לא נוגעות בסוגיות או מתקצבות סוגיות של מיגון בהגדרה. יש סעיף אחד בודד בהחלטת תנופה הגדולה האחרונה לגבי בריאות, של 160 מיליון שקלים, שמצוינת שם מילה על מיגון. אבל חידדו לי שמדובר, כמו שאתה ציינת קודם וגם אילנית וקודמים, על תקצוב לבינוי חדש ולא אחורה. אני ביקשתי שיבדקו אפשרות, איזושהי בחינה אולי להגמשה בנושא הזה. אבל כרגע זה הסיפור, זה קדימה לבנייה חדשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על החידוד הזה, ואני מוכרח לומר שזה אחד הדברים שחשוב מאוד לבצע. הרי יש פריסה עצומה בהקשר הזה של מרפאות ביישובים הכפריים והעירוניים, ומן הראוי לתת מענה, לפחות בחלק מהתקציב, גם למבנים קיימים. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> מסכימה לחלוטין ואנחנו בהחלט ננסה לדחוף לכך. אבל שוב, זה הסכם שנעשה עוד לפני ההחלטה, בין משרד הבריאות לבין קופות החולים כגופים המבצעים. אנחנו ננסה להשפיע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה חשוב. סליחה שאני טרחן בעניין. דווקא במצב של חירום, לא של פינוי, אבל של מצב חירום, של קושי מסוים, יש תהליך טבעי של הסתגרות, של אי-יציאה, לאנשים לא נוח לנסוע לעיר הקרובה, למרפאה, ויש אינטואיציה מאוד טבעית להסתמך על מתקנים קרובים יותר. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> נכון, נכון, ואני אחזק ואומר שנדרשת כמו תמיד גם גמישות כמה שיותר, כי נניח כבר יש איזשהו קול קורא או מבחן תמיכה, לא יודעת בדיוק, מאוד נכון על מרפאות אזוריות ומובנות, אבל יש שם איזושהי בעיה עם המטראז'. המטראז' מוגדר ל-34 אם אני זוכרת נכון, ויש יכולת בתקציב ל-24 מטרים שנותנים את המענה וממוגן. יש הרבה מקום גם להגמשה איפה שאפשר. עוד נקודות שרציתי להתייחס. התחלתי מזה שבאמת יש פה שיתוף פעולה מעורר השראה ומקדם ופרודוקטיבי ומיוחד, ואני אומרת, זה צריך להילמד בבתי הספר לממשל. אז באמת אני מברכת על כל השותפים וגם איפה שעוד נצטרך. התכתבתי גם תוך כדי עם נתנאל על הסיפור של ועדה להסרת חסמים. גם אנחנו למול יישובי החבל של תנופה מקדמים תהליכים להסרת חסמים, בדגש על חברה לא יהודית, אבל לא רק. מאוד מאוד חשוב הסנכרון הזה והכלים השלובים כמכפלת כוח. בהחלטות תנופה אין התייחסות למיגון. אבל כן יש החלטות, אני קוראת לזה כל ההחלטות האחיות, החלטות תנופה, החלטות המיגון, עוטף צפון בחלקים מסוימים, החלטות של הדרוזיות והצ'רקסיות, 550. יש כל מיני. יש סט של החלטות שהן החלטות אחיות, שאנחנו עובדים מאוד קשה על שיתוף פעולה. החלטת המיגון היא מודל, ואני אומרת, אנחנו צריכים רגע לקחת את זה כי יש הרבה מכפילי כוח, כמו לדוגמה סוגיות של הון אנושי, חיזוק מחלקות ההנדסה. כל מיני דברים שהם ממש יכולים לשרת אחד את השני. אז אני שוב ושוב מעלה את זה ואני אמשיך להעלות את זה כי זאת סוגיה קריטית בעיניי, כי כמו שגם אתה ציינת, אנחנו רואים את הרשות כלבנת היסוד, בסוף מוטלים על כתפיה רוב העול והמעמסה של הביצוע והיישום של ההחלטות, ואנחנו צריכים לתת להם את הכלים והיכולות. הרבה פעמים כשאנחנו באים עם מלא מלא החלטות ומורכבויות, ואפילו לפעמים עם חלקיקי כלים שלא נותנים מענה מלא ולא מאפשרים את החיבור הזה, אז אנחנו חוטאים למטרה. זאת נקודה אחת. עוד נקודה שרציתי להגיד. אם אני מדברת על זה שעכשיו בתהליך ליווי היישום אנחנו בשיתוף פעולה מדהים, לא כך היה בתהליך התכנון, וזה חבל. אבל יש גם מקום לשנות ולתקן. אנחנו בתקופה לפני בחירות. יש את כל הסיפור של חוק ההסדרים, תיקוני החלטות תמיד אפשר, וכספים קואליציוניים. בקיצור, כל האירוע הזה, ואני חושבת שזה נדרש, כי אנחנו חזרנו והתרענו על פער בין הדירקטיבה או האג'נדה הממשלתית, שתנופה היא רק הסממן שלה. אבל זאת לא גחמה של תנופה, אלא זו האג'נדה וטוב שכך, ליישוב וצמיחה דמוגרפית בצפון, כמובן שימור הקהילות, התושבים הקיימים, המאפשרים. אנחנו יודעים כמה אנשים, לדוגמה שפונו, וגם אלה שנשארו ולא פונו, סבלו, ואני אגיד עדיין. רוחות המלחמה אומנם, אני מניחה שבירושלים ובמרכז מרגישים אותם פחות, אבל בצפון אין כמעט לילה שאין מסרון כזה או אחר שיישמעו קולות נפץ רבים לאורך הלילה. אז גם התושבים הקיימים, שפונו ולא פונו, התרגלו לרמת שירותים מסוימת ולרמת חירום מסוימת. אנחנו צריכים להתאים את המענים גם לקיימים וגם לאלה שיבואו. לכן אנחנו קידמנו סט של החלטות: החלטת סבסוד מעונות, פתיחת שירותים בתת-תקינה, כל מיני צמצומי פערים של פתיחת מוסדות רפואיים וחינוך וכו' וכו'. אנחנו מייצרים איזשהו פער מובנה סיסטמתי של המיגון, כי אנחנו אומרים: סבבה, יש את המסלול של הבנייה החדשה, אבל אנחנו חייבים, כמענה מיידי, גם את המבנים הקיימים להסב או להתאים אותם לשירותים. כי בלי מעונות יום, פעוטונים, גנים, מרפאות, מרפאות טיפת חלב, אנשים לא יישארו ולא יבואו. וזה כבר מאפשר דבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> נקודה אחרונה חביבה, סוגיה שהתייחסו, דובר על ערב אל-עראמשה, לא דובר על רג'ר. זה משהו שאנחנו כן מדברים עליו בוועדה שלנו, וגם על שלושת הרשויות הדרוזיות שנמצאות בחבל תנופה בצפון הגולן, עם בעיות קשות בכל הסיפור של היתרי בנייה וכו'. אני גם כתבתי לנתנאל תוך כדי, אנחנו חייבים להיות יחד באירוע הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה שלומית, תודה, תודה רבה על ההשתתפות. מילה לגבי רג'ר? היא לא בתוכנית? לא בתוכנית הזאת. בסדר. האם יש מישהו נוסף, לפני שאני מסכם? בבקשה. << אורח >> לב מיכלס: << אורח >> אם אפשר. כבוד היושב-ראש אמר שאנחנו צריכים לשמור את הדברים הטובים לסוף. אנחנו בסוף, אז אני רוצה לעדכן את הוועדה, שכמו שתכננו, אנחנו ב-15 בחודש התחלנו בפועל את היישום של החלטה 4195 בנושא של הרחבת המרחק וגם הגדלת מענקים, וביומיים הראשונים קיבלנו יותר מ-350 פניות חדשות מ-9-5. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יופי. כן, כן, את זה אמרו, שנפתח שם, המסכים נפתחו, הדפים נפתחו. << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> התייחסות אחרונה, לגבי רג'ר. זה לא עניין שחונה תחת פיקוד העורף או משרד הביטחון. ברג'ר, אומנם פיזית לא רואים את זה, אבל בחלק לא קטן מהכפר אי-אפשר להחיל את החוק הישראלי. זה עניין של יחסים מדיניים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ובחלק שאפשר? << אורח >> אביאל בושרי: << אורח >> אתה לא יכול לתת מענה רק לחלק מהכפר ולחלק השני להגיד: אני לא יכול לטפל בך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב. בואו נמסגר, נסגור את הדיון, יש בטח עוד הרבה דברים אחרים משיקים. תודה על העדכון. אני מסכם. ראשית – תודה קודם כול על העשייה הגדולה והחשובה, שתיים – על ההגעה. אנחנו שמענו עדכונים חשובים, ובין שלל הנושאים שמונחים לפתחה של הוועדה, אולי ועדות נוספות בכנסת, יעמוד המעקב אחר הסוגיה הזו. הגם שיש בה התקדמות והחלטות חשובות, היא לא פתורה, לא פתורה מצווארי בקבוק משמעותיים. ולכן אנחנו נמשיך לעקוב. כפי שדווחנו כראוי, יש עשייה גדולה בעניין של היידוע לציבור. זה נושא ששווה לדבר, לתת עדכון קצר בעוד מספר חודשים על שיתוף הפעולה, על המגזרים השונים, איפה יש בכל אופן קשיים ואיך מתכוונים להתגבר. התחום הקנייני. הצוות המשפטי במשרד ראש הממשלה, כפי ששמענו, אמירה מאוד חשובה, מה שתצליחו להבקיע, לחצוב בהסכמות, ישפר את המצב בכלל הארץ כנראה, ויהיה חשוב לשמוע פרטים. החשיבה הזו, הייתי אומר בנפש חפצה, על הקדמת היום הקובע ל-2023, אני מודה על הבחינה הרצינית ומקווה שתסתיים בחיוב. סיום תקופת המיגון. שמענו תשובה ברורה ממשרד הביטחון, ואני סומך על שיקול דעתכם. בהחלט ללחוץ, בהחלט להתקדם כרגע, ובבוא העת לבחון אם צריך לבצע הקדמות. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> לא הקדמות. לאחר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה, לבצע הארכה, הארכה. נכון. צוות פריצת החסמים במינהל התכנון, בשיתוף עם האחרים. אי-אפשר להפריז בחשיבות של הנושא. העלינו פה את נושא הקומות העליונות, ממ"קים. אבל בטח יש עוד סוגיות אחרות, והבית הזה בוודאי יהיה נכון מאוד לסייע. נושא המקלוט. אנחנו נשמח לקבל עדכון לגבי ה-9-0, החלוקה, או לפחות לשמוע שהחלטתם איך מחלקים את ה-50 מיליון. יש את ה-150 מיליון לנושא מיגוניות ושיקום, שיפוץ מקלטים, עם הרעיון של הרחבה לכיוון ה-45 קילומטרים. אז גם פה, 4193, גם פה לעדכן איפה אתם עומדים. שמענו בהרחבה יחסית על הפרויקט החשוב בקריית שמונה, ואני מבין שפה אני צופה פני מעלות ונהריה. על השילוב החשוב הזה בין המקורות השונים של המקורות הכספיים החשובים של התחדשות ומיגון וחיזוק אנחנו כמובן מברכים. מה שחשוב זה באמת לשמוע גם כאן עדכון על הפרויקט, על הסקר, על חלוקת המבנים לאשכולות הפתרון, הקלסתרים האלה של סוג הפתרון, ככל האפשר לחבר את ההתחדשות עם המיגון והחיזוק, ומה שלא, אני מבין שדגש הוא על מיגון וחיזוק. אני הערתי ושמענו עוד הערות לגבי המקום של פיקוד העורף. אנחנו בעידן של כרסום הפרות הקדושות. אז הינה, יש לנו פה פרה שעדיין לא נאכלה. אז פיקוד העורף, צריך לא רק לחזק אתכם, כמו מוסדות חיוניים אחרים, החשיבות שתהיו במקומות הנכונים. אתם לא צריכים להחליף אף אחד, אבל בהחלט להיות ממוקמים היטב. ואם יעלה הרצון מטעם המשרד המרכז, משרד רוה"מ, משרד הביטחון, לעסוק בסוגיה הזאת של המיקום המרכזי של פיקוד העורף, הוא קשור בצורה כזאת או אחרת לאחת המשימות הגדולות האחרות. לא קשור לדיון הזה של חוק העורף, חוק ההתארגנות של מדינת ישראל לחירום. שמענו בשמחה על ההתקדמות, על האישור שיש למשרד הביטחון לחתום על אותן הזמנות, 85 מיליון. אני מבקש שבישיבה הבאה נשמע עדכון לגבי החלק הזה, יישמע עדכון לגבי הסקר של כלל הצורך בגני ילדים, בתי ספר, ויינתן מענה להערה שחזרתי והשמעתי לגבי הנושא של ההשתתפות הדיפרנציאלית, או אם תרצו התקצוב הדיפרנציאלי, על פי החוסן הכלכלי של הרשות, שיאפשר צדק מיגוני. אגב, היו נציגים ממרכז השלטון המקומי? כן, יוחאי, בסדר. אבקש ממש"מ ופיקוד העורף להוביל מהלך, שייתכן שחלקו מתקיים, לאופטימיזציה של שימוש במרחבי המיגון ולבצע אקט, הייתי אומר פרו-אקטיבי, של חידוד הצרכים לאור המקורות התקציביים השונים; וככל שיש אפשרות – שמענו למשל שבתחום לא מיגון, אלא חיזוק מבנים, יש תקציב לא גדול שמשרד החינוך מוביל, אבל יש לו היבטים שקשורים במיגון. גם את זה צריך לקחת בחשבון, ורשויות בהחלט צריכות, עד שתהיה אחרית הימים של מיגון לכל תושב, לראות את התמונה הכוללת ולהיות מאוד יוזמות בתחום הזה, גם כלפי פנים, עם פתרונות פנימיים וגם כלפי חוץ. משרד החינוך מתבקש לעדכן אותנו בישיבה הבאה על סקר המיגון הכולל הגדול שנעשה, שנדע, א' – שהוא מתבצע, וב' – שנקבל איזשהו תג מחיר, שנבין על מה מדובר. שמענו פה את ההערה מתנופה לגבי אותם 160 מיליון ש"ח, שבסיכום בין בריאות לקופות החולים מדובר במיגון לבינוי חדש. הבקשה שלנו היא לבחון באופן רציני, ואני מבין שגם תנופה פנו כדי לבחון אפשרות, שלפחות מקצת התקציב, חלקו, יופנה גם למוסדות בריאות, מרפאות קיימות. << אורח >> נסי אנגל כץ: << אורח >> אני מתנצל שאני מפריע בסיכום. אני רק רוצה לציין שוב, בשבוע הבא, ביום רביעי הבא, על פי אתר האינטרנט של ועדת הכספים יש ישיבה. ממה שאנחנו יודעים כרגע, התקציב שלנו לא אמור להעלות לדיון גם שם. נשמח מאוד אם זה יצוין ואם הוועדה תוכל באיזשהו אופן לנסות לעזור לנו לקדם את זה. זה ממש קריטי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בהחלט. זו סוגיה שאתה תעביר, אנחנו נטמיע את זה. אבל הסיכום לא ידביק את הימים הבאים. צריך לעבוד על זה. אז תעמוד בקשר, תדבר איתי. רק בשביל הפרוטוקול, התקציב – איך אתה קורא לו? של מה? << אורח >> נסי אנגל כץ: << אורח >> מספר הפנייה היא 70209. זו פנייה של משרד הבינוי והשיכון לקבלת תקציבי מיגון על פי החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והוא מיועד להתחדשות? << אורח >> נסי אנגל כץ: << אורח >> כן, כן, הוא מכוח החלטה 4195. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לצורך העניין, קריית שמונה? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן. << אורח >> נסי אנגל כץ: << אורח >> זה ממש דה-פקטו קריית שמונה. זה מה שאנחנו עושים בימים אלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה חברים. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:21. << סיום >>