פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 48 ועדת העבודה והרווחה 11/10/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 630 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום ראשון, ל' בתשרי התשפ"ז (11 באוקטובר 2026), שעה 12:10 סדר היום: סדר-היום: << נושא >> פערי תשלומי ביטוח לנכי צה"ל שנפצעו בלחימה (מתווה חדש לביטוח חיים לנכי צה"ל – ישיבת מעקב) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: אבי וויס – ר' חט' תגמולים והטבות, משרד הביטחון תום עופר – ע' ליועמ"ש שיקום נכים, משרד הביטחון נעם וילנר – רפרנט ביטחון אג"ת, משרד האוצר שי סומך – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים לידור אדם – מנהל מחלקת ביטוח חיים, רשות שוק ההון רותי פרמינגר – יו"ר ועדת חקיקה וחברת ועד, ארגון נפגעי פעולות איבה שלמה אייזיק – נשיא לשעבר, לשכת סוכני ביטוח בישראל אליהו פינחס צמח – יו״ר הארגון, ארגון מצוינים בישראל שפרה שחר – יו״ר, עמותת בית חם לכל חייל אילת פלר מימון – ראש תחום קשרי ממשל וצבא, ארגון אימהות בחזית נדב וירש – יו״ר, פורום יהלומי הקרב חגי עזרן – נכה צה"ל, פורום יהלומי הקרב שמיר בניטה – נכה צה"ל, פורום יהלומי הקרב מיכה כץ – נכה צה"ל, פורום יהלומי הקרב נתי שקד – נכה צה"ל, פורום יהלומי הקרב יוסי סהרדי – נכה צה"ל, פורום יהלומי הקרב משתתפים באמצעים מקוונים: ערן לפל – מנהל תחום ביטוח ממשלתי ואשראי, חשכ"ל, משרד האוצר ענבר דוד – מנהלת אגף איבה, המוסד לביטוח לאומי ייעוץ משפטי: יעל סלנט מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: נוגה כוכבי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פערי תשלומי ביטוח לנכי צה"ל שנפצעו בלחימה (מתווה חדש לביטוח חיים לנכי צה"ל – ישיבת מעקב) << נושא >> << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> צוהריים טובים לכולם, אנחנו מתחילים את הדיון. היום יום ראשון, ל' בתשרי, ראש חודש מרחשוון התשפ"ז, 11 באוקטובר 2026, השעה 12:10. אני אגיד גם עכשיו את מה שאמרתי בדיון הקודם, קיוויתי שכשנגיע לעת הזאת אני לא אצטרך לפתוח את הישיבה באזכור חיילים שנספו, אבל לצערי לא כך הדבר. אני שולחת את תנחומיי למשפחתו של סרן אליאב חיים צפלמוס זכרו לברכה, בן 21 מחיפה, קצין לוחם בגדוד 603 של חיל הנדסה קרבית שנפל ביום חמישי בדרום לבנון בפעילות מבצעית. אני שולחת איחולי החלמה לכל הפצועים כולם. לצערי הרב, אמר לנו קודם חגי שהלום קרב בן 78 מת היום מאובדנות וגם למשפחתו אני שולחת את תנחומיי. עוד אני אציין שאמש, 10 באוקטובר, צוין יום בריאות הנפש הבין-לאומי. יום זה צוין לראשונה ב-1992 ובשנת 2024 הוא אף נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, חוק שהעברתי, ולכן הוא מצוין גם במחוזותינו באופן רשמי. מטרת היום היא לקדם את הידע והמודעות בתחום ולפעול נגד סטיגמות חברתיות בנושא. השנה הנושא העולמי הוא: קולות אמיתיים, שינוי אמיתי – על חשיבות ההקשבה לאנשים שמתמודדים או התמודדו בעצמם עם קשיים נפשיים. נושא הדיון היום קשור קשר הדוק לנושא ולתחום, הלומי הקרב שאיתנו פה סובלים גם הם מפציעה נפשית קשה ובאופן תדיר מוחרגים מביטוחי החיים, תכף נגיע לזה. אנחנו אומנם בפגרת הקיץ והפעם גם פגרת בחירות, בדרך כלל לא מתקיימים דיונים בתקופה הזו, אבל ועדת ההסכמות אישרה לנו לקיים את הדיון בגלל חשיבותו. אני מודה גם לוועדת ההסכמות וכמובן לצוות הנפלא שלנו ולכל מי שהגיע למשרדים, לגופים, כמובן להלומי הקרב הנפלאים והמופלאים, ועכשיו לגופו של עניין. אנחנו מתכנסים כאן שוב, בפעם המי יודע כמה, לדון בפתרון לפערי הביטוח לגבי נכי צה"ל. לפני שנעסוק בפתרון, אני לא יכולה שלא לצעוק בקול את האבסורד בעצם הצורך של פצועי צה"ל להיאבק עליו. ביטוח נועד להגן על אדם כשאסון פוגע בו, אבל הלוחמים שלנו שנפצעו בשליחות המדינה לא היו במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון – הם היו במקום הכי נכון ובזמן הכי נכון, בדיוק במקום שאליו המדינה שלחה אותם למען כולנו. מדוע פציעה שנגרמה בשליחות הזאת הופכת למכשול כשהם מבקשים לבטח את חייהם ואת עתיד משפחותיהם? זה פשוט אבסורד, אבסורד שלא היה כדוגמתו. מדינת ישראל, שהוכיחה בשלוש שנים האחרונות ובכלל יכולות טכנולוגיות, ביטחוניות וכלכליות מדהימות, אינה מסוגלת למצוא פתרון לפערי הפרמיות ולביטוחי חיים למי שיצאו להגן עליה בראש מורם? מי שנלחמו כדי שלא תהיה כאן שוב שואה, כדי שמדינת ישראל ועם ישראל ימשיכו להתקיים. תגידו לי, אנחנו נפלנו על הראש? הפצועים שלנו צריכים להתחנן לביטוח עבורם ועבור המשפחות שלהם? האחריות היא גם שלנו, נבחרי הציבור, אבל אני פונה היום גם לפקידות הבכירה ולעובדי המדינה: אתם מכירים את מחיר השירות, רבים מכם משרתים ובני המשפחות שלכם משרתים, הפצועים האלה הם אתם, הם זה אנחנו, אתם זה הם וכולנו אחד. כשהפתרון מתעכב שוב ושוב הם חווים זאת כנטישה של האנשים שהיו אמורים להבין אותם יותר מכולם. אחד הפצועים ניסח זאת בפניי בכאב ואמר לי כך: הבנתי שיש אנשים שהרעות מבחינתם שמורה רק לזמן המדים; מרגע שאתה לא שמיש, כבר לא משקיעים בך אנרגיה. אוי ואבוי לנו שזו התחושה שהמדינה משאירה אצל מי שנפצע למענה. משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד המשפטים, ארגון נכי צה"ל, מה קורה איתכם? באמת, מה קורה איתכם? רק אצלי בוועדה קיימנו על כך בשנה האחרונה יותר מחמישה דיונים ארוכים ומייגעים, שלא לדבר על פגישות וישיבות מחוץ לפרוטוקול, שיחות טלפון אין-סופיות, באמת בלי הפסקה. בנובמבר 2025 הרמנו כוסית על פתרון שגובש, דובר על פיילוט דרך ארגון נכי צה"ל שהיה אמור לצאת לדרך מראשית שנת 2026 – הרמנו כוסית, ממש כך – ולפיו תיבחר חברת ביטוח שתבטח את הפצועים כאשר הנפצע ישלם את הפרמיה הסטנדרטית ואילו המדינה תסבסד ותישא בכל עלות פרמיה נוספת הנובעת מהסיכון הרפואי והאקטוארי. במרץ 2026 – קריסת הפיילוט. לטענת ארגון נכי צה"ל, חברות הביטוח הגדולות חוזרות בהן ומסרבות לשתף פעולה משיקולים מסחריים ואקטואריים והיה גם סיפור על מבטחי המשנה וכו'. משרד הביטחון הבהיר לנו כי העברת כספים ישירה לחברות ביטוח פרטיות מחייבות חקיקה ראשית ממושכת ואז הכול נתקע. ישבנו וחשבנו שוב ושוב ושוב, אני לא אלאה את כולכם, אבל אחרי ישיבות רבות באפריל 2026 הוצע על ידי ארגון נכי צה"ל ומשרד הביטחון לחזור למנגנון המכרז. הארגון הציע מודל חלופי שבו הנכה יבטח את עצמו בכל חברה שיבחר ויוקם מוקד מקצועי שיקלוט את דרישות תוספת השיכון ויעבירן לכיסוי תקציבי. ביקשתם עוד זמן להתארגן ומה שצריך, וקיבלתם. ביוני 2026 – פריצת דרך עם עניין מבחני התמיכה ומכרז הארגון. בדיון המכריע בוועדה נמצא הפתרון המשפטי לעקיפת הסחבת, התחייבתם לעדכן באופן מהיר את מבחני התמיכה ולהעביר את הכסף כתמיכה ישירה, וארגון נכי צה"ל הוא זה שאו-טו-טו יפרסם וינהל את המכרז להקמת מוקד מקצועי. בקיצור, אני רוצה לצטט את מה שאמר שמיר קמינסקי, מי שליווה את גיבוש המתווה מטעם הארגון, ביולי 2026. הוא לא פה, אני מקווה שהוא בזום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא בחו"ל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בכל מקרה, יש מישהו מטעם הארגון? ארגון נכי צה"ל לא נמצא פה? << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> יש לו בעיה בזום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. בושה, האמת שזו בושה. << אורח >> יוסי סהרדי: << אורח >> מיכל, זה מהדברים הרגילים פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מסביר הכול, נכון, אני מסכימה איתכם. ב-13 ביולי 2026 שמיר אמר כך: כל נכה צה"ל יהיה בעל פוליסה בפרמיה רגילה כאילו הוא בריא. מעבר לכך, ארגון נכי צה"ל יהיה בעל הפוליסה של הדלתא בין הפוליסה שמשלמים הנכים בפועל לבין גובה הפוליסה הנדרשת על ידי חברות הביטוח. בנוסף לכך, ארגון נכי צה"ל יציג ערבויות למקרה של אובדנות. בהמשך, כאשר שאלתי לגבי לוחות הזמנים, נאמר: אנחנו יוצאים למכרז בקרוב, ייקח בערך חודש עד שתיבחר חברת ביטוח וברגע שתיבחר חברה, יינתנו לה בין 60 ל-90 יום על מנת לבנות מערכת מיכונית מיוחדת. להערכתנו, כך נאמר לי, בעקבות פגישות מקדימות עם חברות בארץ ופגישות בחו"ל עם מבטחי משנה, אנחנו לא רואים אפשרות שלא תוגש לפחות הצעה אחת. בקיצור, תוך זמן קצר אנחנו יוצאים מהכוח אל הפועל. הדברים האלה נאמרו לפני שלושה חודשים והם יצרו אצלנו, ובעיקר אצל נכי צה"ל שמחכים לפתרון הזה, ציפייה ברורה שהפעם באמת יהיה מתווה, שיש לוח זמנים ושאנחנו בדרך לביצוע. האמת, אני מתביישת, פשוט מתביישת. אין לי מילים לומר, אני יודעת שאבי וכנראה כל היושבים פה באמת מנסים, אבל אין שום תשובה שיכולה להתקבל על כך שאנחנו בדיוק באותו מקום – בדיוק, אבל בדיוק. שמיר, קראתי את הדברים שלך. שמיר בניטה העביר לי היום בבוקר ואמר: מיכל, אני מציע שזה מה שתקראי, אמרתי לו: תקשיב, זה דומה כמעט אחד לאחד לדברים שאני כתבתי. רוב הדברים הם דברים שאתה כתבת. אני פונה אליך, אבי, כי מבחינתי אתם, משרד הביטחון, אמורים לאגם את כל הדברים האלה. בסוף נכי צה"ל יושבים תחת האחריות שלכם ואתם כמשרד הביטחון אמורים - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> זה לא קשור אליו, זה קשור לממונה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, רגע, שנייה. לא נכון. תן לי, אל תפריע לי בבקשה. כן ציפיתי – לא נרים לחיים, כי אני לא מרימה לחיים עד שלא מתפרסם מכרז ומישהו זוכה – שכבר נגמור את האירוע. אנחנו מסתובבים סביב עצמנו במין סללום כזה שלא מתקדם לשום מקום. אמרתם לי בשיחה האחרונה שלנו, לדעתי ביום חמישי, שזה אכן תקוע, שמבחני התמיכה תקועים אצל משרד המשפטים. ברוך השם, זה נפתר והבנתי שהם חתמו, אבל עכשיו זה מחכה לחתימה של שר הביטחון. תקשיבו, תזיזו את האירוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא נחתם על ידי משרד המשפטים? << דובר >> רותי פרמינגר: << דובר >> על מה חתמו? << אורח >> אבי וויס: << אורח >> אנחנו לא מכירים שזה נחתם. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> מיכל, יצאנו מהמיטות שלנו היום באמת בתקווה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אני יודעת, אני פה איתכם. שנייה, תנו לי רגע. באיזה יום משרד המשפטים שלחו לנו? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אז מה אם יצאנו מהמיטות, את מי זה מעניין? אני יכול להשחיל מילה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, עוד מעט אני אתן לך להשחיל 100 מילים, לא מילה. משרד המשפטים, בבקשה, שי. האם מבחן התמיכה נחתם על ידי משרד המשפטים ואם לא, למה לא? << דובר >> שי סומך: << דובר >> אני ממשרד המשפטים. במשרד המשפטים יש יחידה שעוסקת במבחני תמיכה, דיברתי עם מי שאחראית ע על היחידה הזאת בתוך ייעוץ וחקיקה בסוף השבוע שעבר והיא אמרה שבאמת מבחן התמיכה הגיע ואין בעיות מהותיות. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> זה לא מעניין אותי, שי. זה חתום? זה בינארי, כן או לא. לא חתום, תודה רבה, משרד המשפטים. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אני רק אומר שזה בישורת האחרונה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> לא, לא, אל תגיד לי ישורת אחרונה, אני לא מצליחה להבין מה זה ישורת אחרונה. אתה יודע כמה זמן אנחנו מטפלים בזה? הם מתים, היום עוד אחד הלך, האם זה בגלל זה? אני לא יודעת, אבל אין ספק שזאת האווירה. בסוף האווירה של האנשים פה היא שהמדינה לא רואה אותם ממטר. על מה אני מדברת? הם לא מבקשים דירות, הם לא מבקשים כסף עבור דירות – הם מבקשים ביטוח שאני ואתה יכולים ללכת לעשות והם לא יכולים ללכת לעשות. סליחה, חלקם יכולים לעשות כשמכפילים ומרבעים להם את הפרמיה. זה נראה לך הגיוני שאנשים שאנחנו שלחנו, מדינת ישראל שלחה אותם לקרב, הם נלחמו עבורנו והם לא יכולים לעשות ביטוח חיים? זה נשמע הגיוני? מה זה אנחנו בישורת האחרונה? כמה ישורת אחרונה צריך בשביל האירוע הזה? אני לא מצליחה להבין. זה נורא קל, כי הם יגידו: אתם אשמים, כי משרד הביטחון אומר: אנחנו לא יכולים לעשות כלום עד שאין לנו את מבחני התמיכה – יופי, נחמד, אז בואו נחכה, נשב כולנו ונחכה עד שמישהו יזיז את העט ויחתום. מה הסיפור? << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני אעביר את המסר. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אנחנו מדברים רק על לוחמים או על כולם? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, נתי. כן, שי. << דובר >> שי סומך: << דובר >> קודם כול, מהשיחה שהייתה לי בשבוע שעבר אני חושב שהם מבינים את הדחיפות ואני אעביר את הדברים. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> לא, אני כבר לא אהיה פה. אני רציתי לדעת היום מה קורה, אני לא מצליחה להבין. בקיצור, זה עוד לא נחתם, אז בבקשה לפרוטוקול: בשבוע הבא זה כבר יהיה חתום. למה שבוע הבא? אנחנו ביום ראשון – יש לנו את ראשון, את שני ואת שלישי. הרי אמרת שכבר בדקו ואין שם בעיות, אז מה הבעיה לחתום? תסביר, אני רוצה שעם ישראל יבין, שכל הצופים בבית ופה יבינו מה הבעיה לחתום על מבחני התמיכה. בוא תסביר למה זה צריך להיות שבוע הבא, למה לא היום? למה לא מחר? << דובר >> שי סומך: << דובר >> אני מוסר את הדברים ששמעתי, הבנתי שיש עומס די גדול - - - << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אין עומס גדול. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> לא, בואו נצא לנופש מהצבא, בואו נוציא את כולם מהצבא עכשיו, אין למה. שי, די. אני לא יכול, מיכל, בבקשה, אני מתחנן, למה אני עומד להתפוצץ. אני עומד להשתגע. תקשיבו, כובשים את איראן, את סוריה - - - << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> לא שמיר ולא אני כועסים עליך באופן אישי. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> לא, אני כועס באופן אישי, אני כועס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני על המשרד. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> אני כועס עליהם באופן אישי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עליהם, לא עליו. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> אני כועס עליהם באופן אישי. הם אמורים לדעת – האחים שלהם, הילדים שלהם, הגיסים שלהם הולכים ומשרתים במילואים ובצבא. אתם יודעים ואתם לא מספרים להם שכשהם יחזרו הביתה לא יהיה להם ביטוח, אף אחד לא ישלם להם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הזיה. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> תספרו להם. אתם צודקים, נתי יישב פה וידבר על חוק המספרים הגדולים – נכון, הוא צודק, כי כולם נשענים על הקו המוסרי האחד והיחיד. אנחנו לא מקרה ביטוח, אנחנו לא היינו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון – אנחנו היינו במקום הנכון ובזמן הנכון, אבל אתם יודעים מה? אולי בשביל האנשים הלא נכונים, אני לא יודע. איך אתם מפציצים את איראן ושלוש שנים רק על הביטוח? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איזה שלוש שנים? זה הרבה יותר. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> תשע שנים של דיונים. תגידו לי, מה אתם רוצים שיהיה? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> תן לי רגע, אני חייב להגיד משפט. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> רגע, שנייה. תודה, תכף אני אתן לך, נתי, מבטיחה לך. אבי, בבקשה, אני רוצה להבין. מה זה אף פעם לא היה? אוקיי, הרבה דברים לא היו אף פעם. כשחייל יוצא לקרב, יש לו ביטוח חיים? << דובר >> אבי וויס: << דובר >> קודם כול, אני ראש חטיבת תגמולים והטבות באגף השיקום. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> זה לא חונה אצלך בכלל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, זה חונה אצלו. תכף נגיע לרשות שוק ההון, נתי. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> הוא לא ממונה על הביטוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, משרד הביטחון מוציא חייל. הבן שלי עכשיו במילואים, אני רוצה לדעת: כשחייל יוצא לקרב יש לו ביטוח חיים או אין לו ביטוח חיים? << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> אין לו. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> אין לו ביטוח חיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מר פלוני אלמוני נפצע עכשיו בצבא – הוא עשה מילואים, הוא נשלח לצבא ליריחו, לעזה או ללבנון בשבילנו, בשביל שאנחנו נשב פה וכדי ששי יגיד פה שרק עוד שבוע אולי יחתמו על מבחן התמיכה. אתה תשב במשרד שלך וגם אני, והם שם. אם הם נפצעים ונפצעים קשה, ומחר הם רוצים להשתקם ולקנות דירה, שבשביל זה הם צריכים ביטוח חיים, לא יעשו להם ביטוח חיים. למה? זה נראה לך הגיוני? הדבר הזה נראה לך הגיוני? << אורח >> אבי וויס: << אורח >> אנחנו מסכימים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה לא אזור שאתם מסכימים – זה לא חונה אצלי, זה חונה אצלך – אתה משרד הביטחון. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> אנחנו מסכימים שזה לא הגיוני ואנחנו כן פועלים לזה. אי-אפשר למחוק את כל מה שעשינו, הגענו למתווה, המתווה היה מסובך, עד שהגענו למתווה הזה. אחרי המתווה אמרנו שאנחנו רוצים לזרז את זה, שזה לא יחכה לחקיקה, ומצאנו פתרון שזה יגיע דרך התמיכות. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> ביחד עם קלימן. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> שינינו את מבחן התמיכות. במבחן התמיכות היו לצערנו הערות ציבור, היו התנגדויות ובגלל זה זה לקח יותר זמן. זה לא תלוי בנו, זה לא תלוי במשרד המשפטים, לא במשרד הביטחון ולא באף אחת מחברות ביטוח. היו הערות ציבור, פתרנו אותן, הגענו לאחרי. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> שמענו את זה גם בפעם הקודמת, כמה זמן זה יושב במשרד המשפטים ומחכה לחתימה? למה כשזה מגיע לא חותמים עליו מייד? << דובר >> אבי וויס: << דובר >> אני לא ממשרד המשפטים, אבל אני מכיר. יש לנו נוסחים, אני יודע שמראש השנה זה מחכה במשרד המשפטים. חוץ מזה, אנחנו צריכים לאשר את זה פנימית וזה כבר מטופל, כבר סגרתי את זה במשרד הביטחון. ברגע שיש אישור של הנוסח אנחנו רצים עם זה, שמיר כבר מוכן עם המכרז של הביטוחים, יש חברות ביטוח שמעוניינות וכרגע שמיר נמצא במבטחי משנה בחו"ל כדי להקל על כל התהליך – בסך הכול כל התהליך עובד. אני מקווה שמשרד המשפטים יאשר כמה שיותר מהר, בימים הקרובים, ואנחנו נוכל לצאת למכרז. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> איזה מכרז? << אורח >> אבי וויס: << אורח >> מכרז לחברת ביטוח שתבטח אותם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה דז'ה וו, אנחנו כל הזמן חוזרים על אותם - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> מה לוח הזמנים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נתי, בבקשה, אני תכף אגיע אליך. אנחנו נצא בסוף עם לוחות זמנים. אני מגיעה רגע לרשות שוק ההון, השאלה הנוקבת תהיה של נתי, אבל אני רוצה רגע להבין אתכם בשוק ההון. אני מבינה שאין ביטוחי חיים לחיילים, זה לא קיים, נכון? כמו שאמרת, אבי, זה לא קיים מקום המדינה. עכשיו תסבירו לי למה מחריגים אנשים שנפצעו. אתה יודע מה, נתי? בבקשה, תשאל אתה. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אנחנו לא נגד רשות שוק ההון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה, אתה רוצה לשאול שאלה עקרונית, אנחנו לא נגד אף אחד פה. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> הבחור המקסים פה עושה מילואים בתור לוחם בסיירת גבעתי, אני מצדיע לך. הוא לא הסיפור, הוא בסך הכול עובד ציבור ואנחנו מכבדים פה עובדי ציבור. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> נו, יאללה. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> לא, חשוב לי להגיד את זה, שאני לא אישמע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, ברור שזה לא אישי. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> מה לגבי הציבור - - - << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> לא, כי הם יכולים לפתור את מה שאתה אומר. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> שנייה, אני רוצה להסביר את כל הבעיה, כי כבר מ-2017 אני שומע את הדבר הזה פה בכנסת ויש פה בעיה מאוד רצינית. אני לא רוצה לעורר פה זעם של אף אחד מהארגונים האחרים כאן, אבל יש פה פוליטיקות כשבסופו של דבר כולם רכבו על הלוחמים. מה העניין? שללוחמים יש חשיפה מיוחדת מקום המדינה שנקראת פעולות מלחמה. לממונה על הביטוח באוצר ובמשרד האוצר, אם אני לא טועה, וזה גם בחוק, יש הגדרה שאומרת שכל פעולה צבאית שנמשכת מעל 48 שעות ברציפות, כולל אם יצאת לשמור במילואים בגוש עציון למשל, מוגדרת כפעולת מלחמה. "פעולות המלחמה" הזה יצר מציאות שלאורך השנים פיצו אוכלוסיות נוספות כמו נכי צה"ל רגילים, כמו נפגעי פעולות איבה רגילים, ויצרו להם עוד ועוד מעטפת ובשתי המילים האלה של פעולות מלחמה, אף אחד לא נגע. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> לא הבנתי, המילים פעולות מלחמה מחריגות אותם? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> באיזה הקשר, מחריגות אותם מהפנסיה? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אני אסביר. את שתי המילים האלה כל חברת ביטוח מכניסה לתוך הפוליסות שלה. אני מבטחת אנשים שהיו במילואים, יש לה תוספת שאיתה אני מבטחת אנשים שהיו בפיגוע, אני מבטחת ואני מבטחת – אבל אם היית בפעולה צבאית שנמשכה מעל 48 שעות ברציפות, שזה כולל בן-אדם שיוצא לקו לא משנה איפה במילואים או בסדיר, זה מוגדר כפעולת מלחמה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> זו החרגה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, הוא אומר שזו החרגה. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> כן. לכן נוצר מצב שאנחנו פה עוד פעם ועוד פעם, ולכן אני פה גם היום. אם אני מסתכל פה על המסך, הכותרת של הדיון הזה היא: פערי תשלומי ביטוח לנכי צה"ל שנפצעו בלחימה. זאת אומרת שאין בעיה אמיתית רוחבית, ואנחנו רואים את זה גם מול ארגון נכי צה"ל ומול הארגונים האחרים, אלא יש בעיה של מישהו שהחשיפה הביטוחית שלו יותר גדולה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> נתי, שנייה. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אני מסביר את המילים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, אז אני רוצה לשאול את לידור. אתה אומר שחברות הביטוח מחריגות פעולות מלחמה? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> לא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז מה אתה שואל? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אני אגיד משפט נוסף. זה לא משהו שהן מחריגות היום, זה משהו ארכאי של שנים עברו, שחברות הביטוח בזמנו אמרו: אני לא מוכנה לבטח בן-אדם שמסכן את החיים שלו במודע, בן-אדם שיוצא לקרב, צועד עכשיו בדרום לבנון ויעלה על מטען, אחוז הסיכון שלו גבוה הרבה יותר, עם כל הכבוד לחבר'ה שהלכו למסיבה. מה לעשות? זו האמת. אני יודע שזה פופוליזם להגיד שכולם שווים וכולם שווים, אבל ביטוחית. אני מנסה לדבר על זה פה שנים ותמיד אני נתקל בפופוליזם. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> משתיקים אותך כל הזמן. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> יש פה חשיפה ביטוחית, אני תמיד אמרתי את זה, אתם זוכרים? דיברתי על חשיפה ביטוחית, אנחנו צריכים לדבר בשפה המשפטית, לא בשפה פופוליסטית. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אבל הינה יושב פה יושב-ראש חברות הביטוח ואומר לך שזה לא נכון. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> לשעבר. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> לא מעניין אותי מה הוא אומר, אני יודע מה אני אומר. אני רוצה שנדבר רגע על שתי מילים שאני לא יודע איך הן מופיעות בביטוח החיים, איך הן מופיעות בביטוח הפנסיוני, איך הן מופיעות בביטוח אובדן כושר; שתי מילים שלא חייבות להופיע בשפה הזאת. כשאנחנו מדברים על פעולות מלחמה זו בעצם חשיפה ביטוחית של אנשים שמסכנים את החיים שלהם יותר. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> תודה, נתי. לידור, תן לנו בבקשה הבהרה. רגע, שמיר. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> אני אתרגם את נתי בקצרה לשלושה משפטים. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כן, שמיר. נתי, אתה מרשה לו לתרגם אותך? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אני אשמח שהוא ידבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, בבקשה, שמיר. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> מה שנתי אומר בצורה מאוד פשוטה זה שברגע שבן-אדם מגיע לצבא ונפצע בעת לחימה, מבחינת האפשרויות שעומדות בפניו, וקודם כול משרד הביטחון יעיד, אין כזה דבר השבה לקדמות. זאת אומרת, סטודנט לרפואה שיצא למילואים ונפצע בעזה לעולם לא יפוצה כמו מה שהוא היה אמור להיות מפוצה וכמו כל מה שהוא היה מקבל בכל ביטוח אחר. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> בגלל החשיפה. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> למה זה קורה? כי אני לא יכול לעשות ביטוח למלחמה כי זאת חשיפה לסכנה, אז אני לא אקבל את זה, ולכן אנחנו אומרים שאנחנו עומדים חשופים בין אי-פתרון לבין האפשרות שלכם, לפחות בחלק מהמקרים, לפטור אותנו מהעניין של אירוע מלחמה. לא יכול להיות שכששני אנשים עומדים בצומת גוש עציון – זאת פשוט דוגמה שקרתה בפיגוע בצומת גוש עציון, חייל ואזרחית ששניהם נפצעו, החייל, שהיה הייטקיסט, ירד למשכורת של 14,000 שקל, זה מה שהוא מקבל מאגף השיקום פלוס התט"ר עם הקיזוזים של הפנסיה, ואותה אחת קיבלה את כל האובדן כושר עבודה שלה, אובדן הפנסיה – כי היא יכולה, היא יכולה לתבוע את הכול – והוא לא היה יכול לעשות את זה. משהו פה שגוי. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> עכשיו לידור, תסביר לנו את האירוע, למרות שהדיון פה היום יותר קטן. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נתי, תודה, נתתי לך. זה נכון, אתה צודק. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> סליחה, מתנצל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. כן. << דובר >> לידור אדם: << דובר >> שלום לכולם, אני מנהל מחלקת ביטוח חיים ברשות שוק ההון. קודם כול אני אגיד שאין החרגות בביטוח חיים. בביטוח חיים במקרה פטירה המצב היחיד שבו חברת הביטוח לא תשלם כסף זה במקרה של התאבדות בשנה הראשונה. אנחנו מכירים את זה היטב - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << אורח >> לידור אדם: << אורח >> אני אשמח לענות על שאלות, אבל בואו נעשה את זה מסודר, היושבת-ראש שאלה אותי שאלה ואני רוצה לענות לה. שאלות נוספות יכולות להגיע ליושבת-ראש ואם היא תפנה אותן אליי אני אענה בשמחה. לעניין ביטוח חיים במקרה פטירה, אין החרגות – אך ורק פטירה ב-12 החודשים הראשונים. אנחנו מכירים את זה ודיברנו על זה גם בדיונים הקודמים כאשר שוחחנו על המתווים האפשריים. זאת אחת הבעיות שלנו, אותה החרגה שהיא החרגה משמעותית עבור אוכלוסיית היעד. אני מקווה שעניתי. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> לא. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> שנייה. אני שואלת אותך לגבי מה שאמרו עכשיו גם נתי וגם שמיר, הוא נתן דוגמה של חייל ואזרחית שעומדים בצומת גוש עציון, שניהם הייטקיסטים שמרוויחים אותו דבר, 50,000 שקל בחודש. בא רכב, לא עלינו, פגע בשניהם, אותה פגיעה לצורך העניין, שניהם באובדן כושר עבודה. הוא יקבל גג 14,000 שקל תט"ר, זה מה ששמיר אמר, עם תט"ר וקיזוזים כאלה ואחרים, והיא תקבל את כל מה שמגיע לה. << אורח >> לידור אדם: << אורח >> כי אחד חייל והשני אזרח? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן. יש לה אובדן כושר עבודה, יש לה את כל מה שהיא יכולה לתבוע מחברות הביטוח, ולו אין. << דובר >> לידור אדם: << דובר >> אז אנחנו לא מדברים על ביטוח חיים למקרה פטירה, אלא ביטוח אובדן כושר עבודה. אני אסביר: אין הבדל בין חייל לבין אזרח. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> סליחה? << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> תנו לו לענות. רגע, נתי, תן לו לענות. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> רגע, אני אדייק את מה שהוא אומר. זה לא הגיוני שזה יהיה חייל, זה מילואימניק. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> מילואימניק. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> מילואימניק יכול לבחור אם ללכת על - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> לא, לא, אני מדבר על פעולת מלחמה, תתייחסו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, רגע. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> לא, תתייחס למושג פעולת מלחמה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> רגע, רגע, רגע. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> שני אנשים עומדים באותה צומת, נכון? שניהם עובדי הייטק, אחד במילואים והיא לא. הוא יכול לבחור את מי לתבוע, או את משרד הביטחון או את - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אז היא יכולה לתבוע גם את זה וגם את זה. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> היא לא יכולה את שניהם, אחד. << דובר >> רותי פרמינגר: << דובר >> רגע, נתי, תן לו להבהיר. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> ביטול ייחוד העילה, תפסיק - - - << דובר >> אבי וויס: << דובר >> הוא יכול לקבל ממקור אחד. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> ביטול ייחוד העילה, די, נו. תשאל את יעל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> די. די. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> אותו דבר בתאונות דרכים, חייל שנפצע בתאונת דרכים בחופשה, לדוגמה, יכול לבחור או להיות נכה צה"ל ולקבל מאיתנו או מחברת הביטוח. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> אני מודה לך. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> זה לא נכון, אנחנו לא מדברים על ביטוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> אני מודה לך מאוד. קודם כול, אבי, אתה יודע שאני מכבד אותך, אבל זה מדהים שאתה יושב פה ואומר שכנראה יכול החייל לבחור בצד האזרחי במקום לתבוע את המדינה למרות שהוא היה חייל, כי זה אומר שמחברות הביטוח הוא יקבל יותר. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> לא, בסוף הוא - - - << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> שנייה, אני אומר עוד הפעם שברגע שמדובר בפעולת מלחמה, חברת הביטוח מסרבת לכסות אותך. זה מה שאנחנו אומרים, זה מה שהוא קיבל בשלילי מהביטוח. לכן השאלה. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אני אגיד יותר מזה, ב-2023 חוקק פה חוק ביטול ייחוד העילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אז הדוגמה שלך - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> איך זה מסתדר עם מה שאתה מנסה להסביר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נתי, שנייה. הדוגמה שאתה הבאת לא קשורה למה שנתי אומר, כי אתה הבאת פיגוע ולא 48 שעות וכו'. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> החייל שמר בצומת הגוש – הוא נחשב לפעולת מלחמה והיא לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> כן, כן. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> בוא, אני יכול לענות לך על זה. אבי, תעשה הפרדה בין מחיר הנזק שאתה מדבר עליו, שאגב, גם בזה אתה שוגה, כי ב-2023 חוקק פה – ויעל יכולה להעיד על זה, ישבת פה בוועדה הזאת – ביטול ייחוד העילה. ביטול ייחוד העילה אומר במפורש שהיום ניתן לתבוע בכמה דברים. אגב, זה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, שאמר שיכול להיות שנפגע פעולת איבה יגיע עד ל-40 מיליון שקל פיצוי. תבדוק אותי, יש כזה בג"ץ. אני לא מדבר על הנזק, תעשה הפרדה, אל תוציא אותנו מטומטמים. אני מדבר על אובדן כושר עבודה וביטוח חיים. אובדן כושר עבודה וביטוחים חיצוניים לא קשורים לנזק ואין לגביהם קיזוז. תבדוק אותי, זה מה שהחוק אומר היום, במיוחד לאחר התיקון שעשו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא הבנתי מה הוא אומר. לידור, אתה הבנת? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> יעל מבינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, היא לא מבינה. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> במיוחד לאחר התיקון של אי-קיזוז מנצרך, אם את זוכרת. << אורח >> יעל סלנט: << אורח >> כן, אבל - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> שנייה. אני שאלתי שתי מילים. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> אבל תן לו להשיב, הוא הבין אותך. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אני רוצה רק שאלה, שתי מילים. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> הוא הבין אותך, נתי. הוא הבין אותך, הוא יענה לך. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> שתי מילים: פעולות מלחמה – האם הדבר הזה קיים? זה הכול. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> תענה לנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, נתי, תקשיב. יש לך ידע עצום, אתה שופך הכול וכולנו יוצאים מבולבלים. << אורח >> יעל סלנט: << אורח >> לא, הם מערבבים כמה דברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לידור, רצית להגיב על משהו. << דובר >> לידור אדם: << דובר >> כן, אני חוזר ואומר, ובבקשה תתנו לי להשלים, אני אתן תשובות להכול: אין הבדל בין מי שהיה חייל באותו אירוע לבין מי שהיה אזרח באותו אירוע. ההבדל הוא האירוע, האם האירוע הזה מוגדר כפעולת מלחמה או לא מוגדר כפעולת מלחמה? אני חוזר ואומר, מדגיש את זה, יש הבדל בין סוג האירוע ולא מה היה תפקידו או איזה כובע חבש אותו אדם. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> רגע, אז אם זה לא היה פיגוע כזה אלא פעולת מלחמה, והיו שם, לצורך העניין, גם אזרח וגם חייל, יש פער ביניהם? << דובר >> לידור אדם: << דובר >> מבחינת הפוליסה? << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> מבחינת מה שהם יקבלו בסוף הביתה. << דובר >> לידור אדם: << דובר >> אני מדבר על הפוליסה, אני מתעסק בביטוח חיים ואובדן כושר עבודה. מבחינת הפוליסה אין הבדל, שניהם היו באירוע, שניהם יהיו זכאים לאותו דבר. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> מה זאת אומרת? << אורח >> לידור אדם: << אורח >> בבקשה תני לי להשלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, תן לו לענות. << אורח >> לידור אדם: << אורח >> אני אשמח לענות על הכול, אני כאן בשביל זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> החייל יוכל לתבוע אובדן כושר עבודה? << דובר >> לידור אדם: << דובר >> החייל יוכל לתבוע את ביטוח אובדן כושר העבודה שלו, אבל צריך לומר שבסופו של דבר רוצים שהוא יקבל פיצוי בגובה מסוים, 75% מהשכר, בדרך כלל זה מה שמופיע בביטוחי אובדן כושר עבודה. לכן אם הוא זכאי מגורם ממשלתי לפיצוי גם כן, חברת הביטוח תוכל לקזז את הסכום הזה, ככה שהוא לא ייפגע, בסופו של דבר הוא יקבל 75%, אבל היא תקזז את הסכום ותשלם לו פחות. מבחינת ההכנסה החודשית הוא לא ייפגע. << אורח >> יעל סלנט: << אורח >> אבל הוא לא יכול לעשות ביטוח חיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אנחנו עוד לא בביטוח חיים. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> מה ההגדרה של פעולת מלחמה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא שמעתי את שמיר. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> רק שייתן לנו, כדי שננהל את הדיון הזה בצורה יעילה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אנחנו עוד שנייה חוזרים לדיון, כי הדיון פה הוא על ביטוח חיים. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> רק שייתן לנו את ההגדרה מה זאת פעולת מלחמה, יכול להיות שאף אחד לא יודע. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> פעולת מלחמה זה מה שאמר נתי? << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> אבל הוא אומר שזה לא כך, אז אני שואל מה זאת פעולת מלחמה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שואלת את לידור, אתה יכול לבדוק לנו מה ההגדרה של פעולת מלחמה? << אורח >> לידור אדם: << אורח >> אנחנו נוכל לבדוק את זה. אנחנו לא מגדירים מהי פעולת מלחמה, יש הגדרות כאלה בחוק. נוכל לבדוק את הדברים ולהחזיר תשובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, תבדוק את זה ותענה לנו במהלך הדיון. תודה. משרד הביטחון, רצית לענות? << דובר >> תום עופר: << דובר >> כן. שלום, אני מהלשכה המשפטית של משרד הביטחון. אני חושש שמערבים פה מין בשאינו מינו. להבנתי, הישיבה מתכנסת פה לדון בביטוח חיים של משכנתא וזה הנושא. לגבי שאר ביטוחי החיים, יש ניואנסים כאלה ואחרים, אבל ככלל, מי שנפגע תוך ועקב שירותו מכוסה באמצעות מה שאנחנו קוראים להם חוקי השיקום. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אתה בכוונה מדבר על פגועי מלחמה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> די, נתי, מספיק. נתי, די, באמת. << אורח >> תום עופר: << אורח >> חוקי השיקום, חוק הנכים, או חלילה לא עלינו חוק משפחות. כאשר מדובר בפגיעה שיש ביחס אליה אחראי אחר, חייב אחר, כמו לצורך הדוגמה תאונת דרכים כשקיים ביטוח חובה, אז עומדת אותה אפשרות בפני הנפגע עליו דיבר אבי לבחור אם להיות מכוסה באמצעות חברת הביטוח או באמצעות משרד השיקום. לצערנו, בהרבה מקרים לא ניתן להחזיר את המצב באמת לקדמותו, אלא ניתן לשקם עד כמה שניתן, ואני לא חושב שזה קיים יותר טוב במקום אחר מאשר במסגרת אגף השיקום. אני חושב שגם ההיקפים הכספיים לא נופלים מחברת ביטוח, עד כמה שאנחנו מכירים. לכן בדרך כלל, לפי רוב, כשקיימת זכות הבחירה בוחרים בהכרה במשרד הביטחון, אבל לצורך העניין אכן קיים ייחוד עילה שלא מאפשר לתבוע את המדינה אלא לפי חוקי השיקום. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> לנפגעי פעולות האיבה אין, ביטלו את זה ב-2023. << אורח >> תום עופר: << אורח >> לא בוטל. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אתה לא מדייק, נתי, אתה מערבב את הדברים, זה לא נכון. הסברתי לך את זה פעם. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> - - - אובדן כושר עבודה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אובדן כושר עבדה זה נזק. רגע, אני אתן לך, שנייה. חברים, זה לא הדיון, בסדר? אני מבינה שיש פה משהו שממש בוער בעצמותיך, נתי, וגם בשמיר, אבל אני רוצה להתמקד רגע בדיון שלנו. הדיון שלנו עסק בביטוחי חיים לפצועי צה"ל, וכמובן שבהמשך גם לנפגעי פעולות האיבה. זה לצורך משכנתה, אבל ביטוחי חיים. אנחנו לא נדבר על ביטוחי טיסה, יש עוד כל-כך הרבה דברים שהם נפגעים בהם, אבל בואו נתרכז רגע בביטוחי חיים. אני רוצה רגע להבין שאנחנו אוחזים באותו פרק. אנחנו דיברנו גם על ה-95%, שאלה אותם נכי צה"ל שחברות הביטוח כן מוכנות לבטח אותם אבל הפרמיות עלו, וגם על ה-5% שסורבו לחלוטין לקבל ביטוח חיים. אנחנו מדברים על כל ה-100%, נכון? << דובר >> אבי וויס: << דובר >> מצאנו פתרון גם למסורבים. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אני שמחה ולפני שאני אתן גם לך ולכל מי שרוצה עוד לדבר, אבי, בוא תסכם לי את לוחות הזמנים, מתי אנחנו נזכה כבר לראות את הדבר הזה קורה ולא רק מילים אין-סופיות. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> עוד פעם, אני מקווה שבימים הקרובים משרד המשפטים יאשר את הנוסח של מבחן התמיכות וזה יעבור למשרד הביטחון לחתימת השר. משם זה עובר לפרסום של משרד המשפטים, צריכים לפרסם אותו, ובמקביל אנחנו מתקדמים מפה למכרז, ארגון נכי צה"ל מוציא מכרז לחברת ביטוח. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אני רוצה להבין, משרד המשפטים יאשר את נוסח מבחן התמיכות, מי צריך לחתום על זה, שר המשפטים? << אורח >> אבי וויס: << אורח >> אני לא יודע. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אני חושב שזה מבחן של שר הביטחון. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> לא, לפני זה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> לא, כדי שזה יגיע. הוא אמר שמשרד המשפטים יאשר את הנוסח, זה יעבור למשרד הביטחון, למשרד הביטחון יש נוהל פנימי, השר יחתום ואז זה חוזר אליכם לפרסום. אני מבינה את זה נכון? << דובר >> רותי פרמינגר: << דובר >> אבל הנסחות יעשו את זה, אני לא חושבת שהשר חותם. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אני שואלת כדי להבין, כדי שכולנו נשמע כמה זמן לוקח לעשות את הדבר הזה. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אישור של משרד המשפטים, אני לא חושב שצריכה להיות חתימה. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> נכון, של הנסחות. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אוקיי, ומהרגע שזה עובר אליכם כמה זמן זה ייקח אצלכם? << דובר >> אבי וויס: << דובר >> אני לא יכול להעריך זמנים. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אבל אני כן רוצה שתעריך זמנים, כי אני לא רוצה להיות פה בעוד ארבעה חודשים כאזרח ולשמוע שעוד לא נעשה כלום. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> אני לא יכול להתחייב מתי שר הביטחון יחתום, אבל אני אעשה את זה כמה שיותר מהר, אני מקווה שזה עניין של ימים. << דובר >> רותי פרמינגר: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו, גברתי היושבת-ראש. אם אנחנו לפני בחירות ויש שינויים, שר יתחלף, יגידו שהוא לא יכול לחתום כי אין לזה את ההמשכיות הראויה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> זה הולך ליפול לעוד חודשים רבים וזה לא הוגן. צריך לדעת שאנחנו בפתח בחירות וצריך לעשות את זה השבוע. אני לא רואה את ההיגיון בלדחות את זה. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> אפשר לנסוע איתך היום ביחד יד ביד ונלך לחתום איתו? << דובר >> רותי פרמינגר: << דובר >> אתה יודע מה יקרה, אבי? השר יגיד: לא אני אחשוב, או: אני לא יכול. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> לא, היועצת המשפטית תגיד לו שהוא לא יכול לחתום כי זו תקופת בחירות. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> בדיוק, זה לא הוגן. זה לא הוגן. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> מיכל, אני רוצה להגיד שאנחנו לא ניתן שהכנסת הבאה תהיה בלעדייך, את לא תבואי לפה כאזרחית. נשים את זה פה על השולחן. הם מתים שזה יקרה, אבל אנחנו לא ניתן, את תהיי פה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> רותי, סיימת? << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה. אבי, לא רק חגי הציע את זה, גם אני הצעתי שאני אבוא איתך, נעשה שביתה איטלקית ליד המשרד של השר. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> כל דלת נפתחת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא יכול להיות, הדבר הזה, אני מסכימה. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> לא צריך שביתה, אנחנו נעשה את זה כמה שיותר מהר. כשזה יהיה תלוי בנו זה ירוץ מהר. כרגע זה במשרד המשפטים, הם יאשרו את זה, אנחנו נרוץ עם זה בתוך המשרד וזה ירוץ מהר. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> כמה שנים אנחנו עוד נהיה על הסיפור הזה? << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> עוד הרבה, עוד הרבה, כנראה שנזכה לאריכות ימים ושנים, לא יודעת אם כולם. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא הבנתי, זה משהו שאפשר לפתור, סליחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה רגע להבין, הרי אלה לא רק תמיכות רק של האירוע הזה, זה מבחן תמיכות גדול יותר. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה הסכום שהקציתם לאירוע? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> זה אחד הדברים הפשוטים. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> זה לא קשור, מבחן התמיכות הוא מבחן גדול. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> לא, לאירוע הספציפי שלנו, למה מחכים? << דובר >> אבי וויס: << דובר >> האירוע שלנו הוא על 15 מיליון. 15 מיליון, זה הסכום. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כן,ה-15 מיליון ל-95%, לא ל-5% הנוספים. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> זה ביחד, אנחנו הכנסנו את זה ביחד. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> משרד האוצר? << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> לא, לא, זה לא ביחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אתה יודע להגיד לי מספרים? << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> לא, עוד אין לנו מתווה ברור שהוצג לנו, לכן אני לא יודע להגיד מספר. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> רגע, רגע, רגע. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> מתי יהיה לכם, בשנת 2030? << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> בואו, חברים, אפשר לפזר את ההפגנה וללכת הביתה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> באמת, מה, לא ידעת על הדיון? לא יכולת לבוא מוכן? אני לא מצליחה להבין את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, הכול היה תעתועי עיניים. אני חשבתי לתת לכם מתנת פרידה, אבל כנראה שזה לא יקרה. שמיר, צריך להיות פה גם בכנסת הבאה. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> שפרה, את בפרטאץ'. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> תקשיבו, יש שר ביטחון וכנראה שהוא לא מעוניין, כנראה שהוא לא מעוניין לפתור את העניין הזה. זה דבר שאפשר לפתור היום. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> תזכרו תמיד שבכל הדיונים שהיו פה עם כל הדברים שנתתם לחטופים, למשפחות ולכולם, לאנשים שעושים את העבודה – מביאים את החטופים, מצילים את המשפחות – אף אחד לא דואג. לכבוד הרמטכ"ל, וגם לשר הביטחון, מתו שישה חיילים ככה באהלן-אהלן בחודש האחרון והוא לא עשה שום דבר. על רחפן שהתפוצץ בטעות עשו עוצר רחפנים, כל דבר שקורה ופוגע להם בכיס או באיזה משהו, עושים עוצר, עוצר, עוצר; חיילים מתים ולא עושים עוצר, אז אולי שמישהו יקום ויתעורר ויעשו משהו כדי שזה ימשיך. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> חיילים מתים זה זול, הבעיה היא כשהם נשארים בחיים, אז זה יקר, הבנת את זה? << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> סבבה, אבל אני רוצה שלפחות לא ימותו לי. לא רוצה שימותו לי, אחר כך נסתדר. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> גם אני רוצה. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> אבל הם מתים. היום מת מישהו. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> בוא לא נהרוג אותם, חגי. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אבל הם מתים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שפרה, רגע, אני אתן לך. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא, זה לא ייתכן ששר הביטחון - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה לא? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> את יושבת-ראש הוועדה, אני מניחה שהגישה שלך אל שר הביטחון יותר קלה מאשר שלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה את חושבת ככה? מאיפה הבאת את זה? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אני מניחה, לא יודעת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שפרה, תודה. אני אתן לך את רשות הדיבור. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> כמה שנים עוד נהיה על הסיפור הזה? אלוהים ישמור, זה יכול להיפתר היום, הם באים לא מוכנים לדיון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, תודה. אבי ונעם, אני רוצה להבין, אני באמת לא מצליחה להבין את הדבר הזה. במבחן התמיכות אין את ה-5%? אתה מכיר את המתווה בכלל? משרד האוצר מכיר את המתווה? << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> אני יודע בקווים כלליים את המתווה, זה מרוכז אצלנו בחשכ"ל. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> למה? למה בקווים כלליים? << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> די, תודה, שפרה, באמת. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא, כי מספיק עם הכפפות של משי לכל האנשים שלא עושים את העבודה שלהם. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> מיכל, היינו פה בדיון והיה פה עידו, המנהל שלו. הוא אישר פה את התקציב, דיברנו על זה, אושר התקציב ועם זה רצנו. אחר כך חידדנו את זה שגם ה-5% ייכנסו. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אגב, זה היה עם החשבת הכללית, מיכל. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> נכון, היה לנו קשה לבחון אומדן, אבל אמרנו שזה ייכנס בתוך ה-15. אנחנו לא צופים שה-5% יעלו משמעותית את האומדן, בגלל זה התקדמנו עם זה. כרגע חבל בכלל לפתוח את הדיון הזה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> לא, אני לא רוצה לפתוח דיון, לצערי הרב, אני רק צופה את העתיד ורואה שבעוד חודשיים אנחנו נתכנס עוד פעם, נניח שאולי יקרה נס גלוי וכל שרשרת מבחני התמיכה תאושר ותפורסם, ואז פתאום יגידו שמשרד האוצר עוצר כי אין תקציב, כי יש תקציב רק לזה, כי הוא לא קיבל את כל המתווה והוא לא יודע את המתווה – אני לא רוצה להיות שם, אני לא רוצה. אם יש דברים שאמורים לצוץ, בואו נוציא אותם עכשיו. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> אני אמרתי לך שאני מכיר, אנחנו מתואמים עם אגף התקציבים אצלנו, אנחנו כבר אחרי המהמורה התקציבית. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> אז למה זה לא קורה? << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> אתם יודעים מה חשבתי אתמול בלילה? << דובר >> אבי וויס: << דובר >> מי - - - מההתחלה למה זה לא קורה? << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> אני אגיד לכם למה זה לא קורה, חשבתי משהו וזה עצוב, מיכל, זה יסדר לכם את הראש ואני מפסיק לדבר: הסבל של החיילים שלנו קיים כבר מקום המדינה, המדינה שלנו היא מדינה מוכת טראומה, מוכה חברתית, הכול פה רקוב וחייבים לסדר את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חס וחלילה, לא הכול רקוב. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> הכול רקוב, ואתם יודעים על הגב של מי עושים את זה שנים? בחיים לא יסדרו אותנו ובחיים לא יטפלו בנו, כי אם חס וחלילה יסדרו לנו הכול, כל הדברים האחרים שאתם מסדרים על הגב שלנו לא יסתדרו. אתם תראו, זה בדיוק מה שקורה אם תחשבו על זה לעומק, זה עצוב וזה מה שקורה. << דובר >> רותי פרמינגר: << דובר >> חס וחלילה, אנחנו לא ניתן שיהיה דבר כזה. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> זה מה שקורה, על הגב שלנו מתקנים את כולם. הוא אמר את זה גם בעצמו, את ה-5% האלה - - - << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> כולנו גם הורים לחיילים, תזכור שאנחנו הורים לחיילים שמשרתים, חגי, תאמין לי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יוסי, בבקשה. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> תקשיבו, אני חושב שזה יישמע הזוי, אבל יושבים פה כל-כך הרבה אנשים שכל אחד עם מתווה וכל אחד מנסה להגן על הרכוש הפרטי שלו – אף אחד לא בא לטובת הלוחמים, לא מראה שהוא אומר: טוב, אני לוקח את זה ביוזמה אישית, כאזרח אפילו, לקחת את זה ביוזמה אישית ולקדם למען החיילים. עצם זה שאין פה את ראש ארגון נכי צה"ל, משהו שקשור לכאן << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> עזוב - - - << אורח >> יוסי סהרדי: << אורח >> זה לא עזוב, זאת בדיוק הבעיה, שכולם אומרים: עזוב. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא, אבל אל תצפה - - - << אורח >> יוסי סהרדי: << אורח >> אני לא פה בשביל לעזוב. אנחנו לא הלכנו לקייטנה, אנחנו הלכנו לצבא, שירתנו, נלחמנו ואיבדנו. הוועדה לא צריכה להתקיים אם הם בכלל לא פה, זאת הבעיה של כולכם, אתם לא מבינים את זה. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> עזוב את ארגון נכי צה"ל, איפה שר הביטחון, איפה שר האוצר? << אורח >> יוסי סהרדי: << אורח >> אני מכבד אתכם, אני מאוד מכבד את זה שיש פה אנשים מבוגרים, אבל ילד בן 26 ילמד אתכם איך מקיימים ועדה. שר הביטחון היה אמור להיות פה, כל מי שקשור לדרג הפיקודי מהצבא עד לפציעה אמור להיות פה, כולל מבחינתי ראש הממשלה; כולם צריכים להיות פה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> תודה, יוסי. אני חייבת לומר שאני תמיד מאוד מגינה, גם על אבי –לא אבי כאבי, כי אין לנו שום דבר אישי נגדך, אבל על כל הפקידים הבכירים שיושבים פה ומנהלים ביחד איתי את הדיונים. אני לא מוכנה שייאמרו דברים נורא קשים כמו שנאמרו, אבל אני חושבת שהפעם אני נאלצת להסכים איתך, לא כי אני חושבת שלאף אחד פה לא אכפת, אני חושבת שלכל היושבים בחדר אכפת והם רוצים לקדם, אבל הם מרימים ידיים נוכח הביורוקרטיה הכל-כך מורכבת וקשה, שאני חושבת שהגיע הזמן לשים לה סוף. אני פונה לצד הזה של השולחן, זה כולל את שי, שהוא מייצג את המשרד, אני לא פונה אליך, שי, במובן האישי; גם נועם וגם תום ואבי, וכמובן גם לידור בחלק ההוא של השולחן. אני מצפה מכם, דווקא כשאתם מלווים את התחום הזה יחד איתי לפחות שנתיים וחצי לדעתי, תגידו: סטופ, אנחנו לוקחים את זה בתור הבייבי שלנו ולא נותנים לביורוקרטיה לנהל את האירוע. ברור לי שאתם רוצים את זה, ברור לי שאתה רוצה את זה כמוני, ברור לי, ועדיין אתה נכנע לה. יש את יום העצמאות, אחר כך יש חגים ואחר כך יש את הזה ואף אחד לא עובד, יש עוד זמן ועוד שנה ואז צריך לפרסם, מה לעשות, אין ברירה – לא, יש ברירה, יש תשובות. את האירוע הזה היינו צריכים לחסל כבר ממזמן, זה כלום, זה פינאטס. כשישבתי עם החבר'ה האהובים האלה, אמרנו שנתחיל עם ביטוח חיים ואחר כך נעבור ליתר הביטוחים, ביטוח לחו"ל. רק נתחיל עם הדבר הזה - - - << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> הם לא רוצים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני חושבת שהם רוצים. << אורח >> יוסי סהרדי: << אורח >> כשאתה בג'באליה ואתה לא רוצה לכבוש את ג'באליה – אתה לא רוצה לכבוש את ג'באליה. כשאתה לא רוצה לנצח ואתה לא הופך את זה למשימה לאומית - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא שאתה לא רוצה. אתה רוצה לנצח, אבל שאחרים יעשו את העבודה שלהם. << אורח >> יוסי סהרדי: << אורח >> יושבים פה אנשים שעושים דברים מדהימים, אבל זה לא ראשון בסדר העדיפויות, נקודה. הוא יכול להתווכח על זה, אבל זה עובדתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, פה אני מסכימה. מבחן המציאות מוכיח את מה שאתה אומר. << אורח >> יוסי סהרדי: << אורח >> מבחן המציאות. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> אני חושב שהרבה ארגונים ובעלי תפקידים בסופו של דבר לא רואים את האוכלוסייה הזאת בתור לוחמים או בתור חיילים שיצאו לקרב או משהו כזה, הם רואים את זה בתור איזה פול של אנשים אובדניים שקיבצו אותם מכל המדינה והם סתם אנשים אובדניים, הם סתם אובדניים, הינה עוד אחד אובדני. הם לא רואים את זה בתור לוחם שיצא לקרב והוא פצוע, הוא צריך סיוע והוא צריך עזרה. הם רואים את זה בתור סתם אנשים אובדניים מכל מיני סיבות וכל מיני דברים שלא קשורים לכלום. אלה לא אנשים אובדניים, אלה אנשים שנלחמו למען המדינה, למען החיים, למען המשפחות שלהם, לזה הם הלכו. הם לא הלכו ואמרו: וואלה, יהיה לי קל להתאבד בצבא, זה לא מה שקרה, זה לא הסיפור. הסיפור הוא שיש פה מלא אנשים פצועים שלא מטפלים בהם כמו שצריך וזה לא מעניין. זה מתחיל מהדברים הכי פשוטים כמו ביטוח חיים למשכנתה או כמו כל דבר אחר, בין אם זה פעולות המלחמה שנתי מדבר עליהן או כל דבר אחר, בין אם זה מה שדיברנו עליו בחוק הזה, שאנחנו רצינו ייצוג משפטי למיצוי זכויות ואמרו שאין דבר כזה, אבל יש, מצאנו את המתווה שמשרד הביטחון הוציא ב-2024, אבל העיקר אמרו לנו: לא, אין דבר כזה. זה קיים, אבל כשזה מגיע אלינו אומרים: לא, אתה סתם אובדני, מי אתה? לא נלחמת למען המדינה, לא עשית כלום, אתה סתם בן-אדם אובדני באיזשהו פול. זה צריך להיפסק, זה צריך להיות ככה שרואים לוחמים פצועים ונותנים מענה אמיתי. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> נכון. הבטחתי לו, כן. << דובר >> שלמה אייזיק: << דובר >> אני נשיא לשעבר של לשכת סוכני הביטוח ואני מלווה את האירוע הזה הרבה מאוד זמן ממקום של אכפתיות. אני נמצא פה כי אני חושב שהולכים פה סחור-סחור וכל הפתרונות שמועלים פה הם פתרונות באלמה ושום דבר לא יצמח מזה. יש פתרון הנכון, לא צריכה להיות פה שום בעיה כי יש החרגה אוטומטית במהלך 12 החודשים הראשונים, ואני מתמקד כרגע בביטוח חיים לצורכי משכנתה, כי אני חושב שזו כניסה חדשה לשיקום בלתי רגיל של אותם חברים שנפגעו פה באירועים מאוד מאוד קשים. חברות הביטוח במדינת ישראל יכולות לקחת את זה על עצמן בתשלום פרמיה מלאה ללא הנחות כאלה ואחרות ולבטח את הלומי הקרב בכל מה שקשור לביטוח לצורכי משכנתה. שום אצבע לא תיכרת משום מנהל בחברת ביטוח כתוצאה מזה שהוא מקבל החלטה לבטח את האוכלוסייה הזאת, כי לא יקרה שום דבר. אני לא אקטואר, אבל אני מבין ביטוח, והסכנה הגדולה ביותר היא התאבדות והתאבדות מוחרגת במהלך 12 החודשים הראשונים. לכן, גברתי, צריכה להיות פנייה וצריך לעשות את הדברים קצת אחרת מול חברות הביטוח. חברות הביטוח ידעו לתת פתרון, כמובן בחסות המדינה ובלחץ המדינה, בכל מה שקשור למסורבי ביטוח בעולמות הרכוש, בעולמות של ביטוחי חובה לרכב. יש היום ביטוח חובה לכל מי שמסורב ביטוח בחברת ביטוח במסגרת הפול הישראלי, ומי הבעלים של הפול הישראלי? חברות הביטוח בסופו של דבר. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כן, ראינו את זה. << דובר >> שלמה אייזיק: << דובר >> זה הפתרון. כרגע תצאי למכרז איך אנשים יתקבלו לביטוח, מה יהיה התהליך שיבוצע שם בדיוק, כי לקבל משכנתא זה תהליך מאוד מאוד מהיר. אם החיתום לא מבוצע מעכשיו לעכשיו, יש סיכוי סביר שהמבוטח הספציפי או מי שרוצה לקחת את המשכנתה יאבד את המומנטום. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> שלמה, אני רק אגיד לך שאנחנו דנו בזה כל-כך הרבה, הדיון הזה היום אמור להיות דיון של דיווח על מתווה שכבר קבענו. הצלחנו לגייס את האוצר, את הכלכלנית הראשית וגם את כל מי שצריך על המתווה הזה. אני מחזיקה פה את הסיכום של יולי 2026, אני אקרא אותו. עשינו את תחשיב התוחלת עם דקל כהן מאגף הכספים, מסגרת התקציב תיוותר לאחר מקרי הקצה, גם מקרי הקצה היו בפנים ויש היתכנות למכרז הזה, עם שרית דמרי ואבי וכו', והסיכום היה כזה: משרד הביטחון, אבי, ידווח לוועדה על התקדמות הסדרת הביטוח, יציאה של המכרז ובחירת חברות, סיום ההתארגנות של חברות הביטוח שנבחרו, תחילת הפעלת הביטוח לציבור הנכים, נתונים על היקף הביטוחים ופילוח של סוגי הביטוחים, ועוד. אנחנו פשוט נעשה העתק-הדבק ונעשה את זה גם לסיכום הדיון הזה, כי שום דבר, כלום ושום דבר, לא התקדם מהדיון הקודם. פתיחה של תהליך חדש תהיה כבר אחריי. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> בסוף הכול מתחיל ונגמר בכסף. בסוף ביטוח הוא חשיפה, תדברו במילים שלהם, חשיפה. ככל שהחשיפה יותר גדולה, העלות הביטוחית עולה. זה כמו עם נהג חדש, נהג חדש עולה יותר מנהג בן 40, זה בדיוק אותו רעיון. אנחנו כל הזמן מדברים על לוחמים ולוחמים, בואו נדבר בשפה שצריך לדבר בה ובה זה נקרא חשיפה. ככל שאתה יותר נחשף, הפרמיה יותר יקרה, זה הכול. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> נתי, אנחנו לא מדברים רק על לוחמים, אנחנו מדברים פה על פצועי צה"ל. כן, שפרה, קצר. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> קצר, כן. אני מנכ"לית בית חם לכל חייל. ביום רביעי הקרוב ב-11:30 בבוקר יתקיים דיון שני בבג"ץ בנושא השוואת זכאויות בדיור להלומי קרב ביחס לנכים בגוף. גם הדיון הזה הוא ביזיון, בגלל שיש לנו בסופו של דבר, ממה שאני מבינה מכל מה שקורה כאן בכלל בשנים האחרונות, במיוחד בכנסת הזאת, ארבע שנים, ומחילה מכבודך מיכל, כי את עשית מעל ומעבר, אבל גם את שייכת למפלגה שיש בה שר אוצר - - - << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אנחנו מקיימים את הדיון הזה רגע לפני בחירות, אבל אנחנו לא עושים פוליטיקה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא פוליטיקה, לא פוליטיקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, אז תתרכזי במה שאת רוצה. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> אני מדברת באופן כללי, אני לא מדברת על מפלגה כזאת או אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, רק קצר. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> בסוף יש כאן שר ביטחון שלא אכפת לו, כי אם היה אכפת לו כל הדברים האלה לא היו קורים. הנושא הזה הוא נושא קטן וזעום. יושב כאן המפקח על חברות הביטוח, אני כבר טענתי שאם היה כאן קצת מוסר, קצת ערכיות, חברות הביטוח היו יכולות לספוג את זה, זו מכה בקצה הקצה של הכנף. אנחנו רואים את שורות הרווח של כל חברות הביטוח, הן היו מרוויחות כמה לירות פחות. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אבל אנחנו ככנסת לא יכולים לעשות את זה. מאה אחוז, אתם כחברה אזרחית תכריזו: לא מבטחים בחברה X. מדינת ישראל לא יכולה, זה גוף פרטי. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> אז התכנסנו בכנסת ויש כאן חבורה של פקידים, עם חלק מהם היו לי שיחות אישיות ואני חושבת שברמה האישית אני מאוד מחבבת אותם ומעריכה אותם ואני בטוחה שליבם במקום הנכון, אבל יחד עם זאת, לא יכול להיות שעוד שנה ועוד שנה עוברת ואין אפילו קצה, באים לכאן פקידים לא מוכנים עם נתונים. תקשיבי, מה שקרה עכשיו אומר שזה גם לא יקרה, זה פשוט לא יקרה. אין לא יכול, יש לא רוצה. מישהו כאן עם סמכויות כנראה לא רוצה שזה יקרה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> זה לא שהוא לא רוצה, זה לא מספיק חשוב. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> מה זה לא מספיק חשוב? סליחה, בואי, מדובר בנבחרי ציבור. אני רוצה להגיד שקרמיקה לא מספיק חשוב לי, אבל מדובר בנבחרי ציבור שלשם העניין הזה הם נבחרו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, מאה אחוז, בשביל זה יש קלפי. בשביל זה יש קלפי. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> האנשים שחתומים על צווי הגיוס למילואים גם של הבנים שלי – הבן הגדול שלי חזר עכשיו מסבב אני לא יודעת כמה, כל החגים הוא לא היה עם ארבעת ילדיו בבית, ואם הוא נפצע אין אף אחד שיגן עליו. אין אף אחד שידאג לו, אז אין לכם שום זכות לחתום על צווי גיוס, לכם כממשלה אין שום זכות לחתום על צווי גיוס מילואים לבנים שלי אם אתם לא יודעים לדאוג להם. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אוקיי. צבא ההגנה לישראל ומשרד הביטחון דואג לחיילי צה"ל ודואג לפצועים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא. לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה לחלוק עליי, הוא דואג. האם הוא דואג מספיק? אני מסכימה איתך שלא, אבל להגיד לא דואג? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אם אנשים צריכים לצאת למלחמה של שנים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אבל שפרה, תדברי על הנושא הספציפי שלנו. את אומרת כמו שאמר יוסי, שזה לא יקרה. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> כן וכדאי שגידו כאן האנשים שזה לא יקרה כי אין לו כוח. תקשיבו, אי-אפשר לעשות מאיתנו צחוק עוד פעם ועוד פעם ולבוא עם כל מיני סיפורים –עכשיו חופש, עכשיו זה, ההוא לא יודע, לא עשינו, לא חישבנו, אני לא יודע, אני יודע בכללי, למה אתה יודע בכללי ולא בפרטי? לא ידעת על הדיון הזה? לא ידעת שאתה צריך להבין נתונים? אני לא מצליחה להבין, זה פשוט לצחוק לנו בפרצוף וללעוג לנכי צה"ל בפרצוף. את מי כבר אפשר לעורר פה? יש כאן הרבה מאוד מפלגות, קואליציה ואופוזיציה, אני בכוונה לא אזכיר שמות כי אני לא רוצה להיות פוליטית. לאף אחד לא אכפת מהם, אם אנחנו נמצאים במקום הזה שבועיים לפני בחירות על כנסת שמילאה את ימיה, זה סימן שלאף אחד לא אכפת מחיילי צה"ל, לאף אחד. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> זה לא שלא אכפת. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> מאה אחוז, תודה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> בסוף - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא שיח ביניכם, נתי. שפרה, תסיימי. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> בסוף נבחנים ברמת המעשים וברמת התוצאה. כוונות זה לא מעניין, כי עם כוונות לא הולכים למכולת, עם כוונות לא נוסעים לחוץ לארץ עם ביטוח ולא קונים דירה עם ביטוח חיים. לכולנו כאן יש כוונות טובות, אם מישהו יסרוק עכשיו את כל הכוונות לכולם פה תהיה ערימה של כוונות טובות, מה יצא לנו מזה? כלום, שום דבר. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> תודה. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> לכן זה בכלל לא נספר ואני מבקשת גם לא להכניס את זה בכלל, כי אנחנו בודקים מעשים ותוצאות, ברמת המעשים והתוצאות התוצאה היא אפס וזה ציון נכשל גם לממשלה הזאת, סליחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, צודקת, מאה אחוז. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> כן, סליחה, אלה החיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> אני אוסיף משפט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> אני מלווה את יהלומי הקרב, את הלומי הקרב ואת כולם במאבק הזה כבר כל-כך הרבה זמן. הכול כבר נאמר, אבל אני אגיד במשפט: מדינת ישראל יודעת לאשר שוב ושוב עשרות אלפי צווי 8 בכלום זמן, באמת, אבל לדאוג לילדים שלנו כשהם חוזרים מהקרבות זה נצח נצחים. את יודעת מה ינצח אותנו לצערי, יושבת-ראש הוועדה המסורה לנושא הזה, מי כמוני יודעת? לא אויבנו – האטימות, הביורוקרטיה, זה מה שמנצח את החבר'ה שיושבים פה וזה נורא ואיום. להבין את זה אחרי ארבע שנים, בלי אמירה פוליטית עכשיו, אחרי ארבע שנים כל-כך קשות שעברנו שמה שמנצח אותנו זה האטימות והביורוקרטיה זה פשוט מטורף. מה שברור לי זה שאימהות ואבות ששולחים את הילדים שלהם גם לסדיר וגם למילואים לא מודעים לדבר הזה, כי הכול בווליום כל-כך גבוה. עד שזה לא פוגש אותם בדלת, עד שהם לא מנסים לבטח את הילדים שלהם ומגלים שזה בלתי אפשרי. אם אנשים היו מודעים לזה המדינה הייתה רועדת, אבל לא מצליחים להביא את זה למודעות בגלל שהכול בווליום כל-כך גבוה. אם משהו ינצח אותנו זה הביורוקרטיה והאטימות, וסליחה שאני אומרת, גם היעדר סדר העדיפויות והמוסר של הממשלה, של משרדי הממשלה, של כל מי שלא שם את החבר'ה האלה בראש סדר העדיפויות שלו; זה כואב וזה זועק לשמיים. שבועיים לפני הבחירות לא נגיד מי ומה, רק נגיד שהגיע הזמן שמי שייבחר פה ידאג קודם כול ביום הראשון להם. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> תודה. אני חייבת לומר לכם משהו. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> מיכל, רק תקראי באיזו תחושה אני יוצא מפה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אני אתן לך, יוסי. << אורח >> יוסי סהרדי: << אורח >> ארגון נכי צה"ל: תמיד רצית לדעת לדבר אנגלית בביטחון – תצטרף לקורס. אתם לא מבינים, אנחנו אומרים את זה כל-כך הרבה זמן. כשאתה לא רוצה לנצח, והאנשים פה, סליחה, הם אנשים מדהימים, אבל אני חושב שאלה לא האנשים שצריכים לשבת פה. אלה לא האנשים שצריכים לשבת פה. אנחנו אומנם נכים פצועים, שבורים ומרוסקים, אבל אנחנו כבר לא בשביל עצמנו, אנחנו נדאג לחבר'ה הבאים. אני אוהב את הצבא וגם אם יקראו לי – ואני חושב שכל נכה בלי ידיים, בלי רגליים, בלי נפש, מוכן לחזור לשרת, שלא יהיו פה כל מיני אמירות שיש להם משהו עם הצבא, אנחנו שרופים על הצבא, למרות שיש הרבה מאוד דברים שצריך לתקן ולשפר. זה מצחיק, אני אומר לצבא: חבר'ה, יש פה נכים שמביאים לכם גם פתרונות לדברים מסוימים, אנחנו משקיעים זמן, אף אחד לא משלם לנו על הנסיעה, אני עוזב את האישה, אני עוזב את הילד, הוא עוזב את המשפחה שלו, הוא עוזב את הילדים שלו, הוא לא חוגג יום הולדת עם האישה שלו. למה אנחנו כנכים יכולים להגיע לפה ולשים את זה ראשון בסדר עדיפות ואנשים שאמורים להיות מקבלי ההחלטות – לקחת את היוזמה הזאת ולא לבלבל את השכל, כמו שהיא אמרה, לבלבל את השכל. תקשיבו, העם כבר לא פראייר, אנחנו הצעירים כבר לא פראיירים ומי שלא יהיה שותף לתיקון הזה כלפי הלוחמים, כלפי הפצועים, אנחנו נשים אותו על פוסטרים גדולים שכל המדינה תדע מי הוא, שכל המדינה תדע שהוא שותף לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, יוסי. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> יש לך שר ביטחון אחראי שלא עושה כלום. << אורח >> יוסי סהרדי: << אורח >> לא משנה, כולם. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> שפרה, אני כל-כך לא רוצה להגיד לך כל פעם לצאת, אני לא רוצה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> את יכולה להגיד לי לצאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אני לא רוצה שתצאי, אני לא רוצה להגיד לך לצאת. הוא מדבר, למה את נכנסת לו לדברים? תני לו, הוא לא נכנס לך בדברים פעם אחת. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> עכשיו שזה יגיע לאוזניים של כולם: שימו את זה בסדר העדיפות הראשון, לא מעניין אותנו מי ייבחר, את לא שמעת אותנו אומרים: קואליציה, אופוזיציה, ימין, שמאל – זה לא מעניין, אתם רצים בכל הארץ מלא, כל המבוגרים האלה רצים בכל הארץ, זה צועק פה: בואו תבחרו לי, בואו תבחרו לי. על משימה אחת לאומית למי שמגן עליכם אתם לא מסוגלים לדבר. אנשים עושים קמפיינים וקמפיינים. את יודעת, מיכל, זה מפתיע אותי, אני רואה את סרטוני ה-AI שעושים עכשיו אחד על השני ואני אומר: הלוואי שהיו סרטוני AI כאלה כדי להעלות מודעות להלומי קרב, לכלבי שירות, לנכי צה"ל, אבל אני וכל החבר'ה פה מוצאים את עצמנו עושים מהבוקר עד הערב כתבות בשביל שאנשים יבינו על מה מדובר. זה מתחיל בדיוק פה, לא לבלבל את השכל בנתונים, כאן זה מתחיל. הינה, אני יוסי, בן 26, עם כל החברים הגיבורים שלי שעושים את זה שנים ואנחנו אומרים לכם: פה זה מתחיל. כשסדר העדיפות הוא לא ראשון אלא אחרון ואתם מתעסקים ב-AI, במקום להתעסק בפצועים מתעסקים בחרדים. אני אמרתי את זה ואני אומר את זה מיליון פעם: חרדי לא אמור להתגייס כשהוא רואה אנשים שכן הלכו להתגייס ולא מקבלים את מה שמגיע להם. שימו את זה בסדר עדיפות ובוועדה הבאה יהיו פה האנשים שצריכים להיות פה, לא אנשים שמדברים על מי יחתום ומי לא יחתום. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> זה לא יעזור. יוסי, תודה. אני אגיד משהו ואחר כך מי שעוד לא דיבר יוכל לדבר. יוסי, אני רוצה להגיד משהו גם לך, גם לשפרה וגם לכולכם. אני פה בכנסת שש שנים, אולי זו הפעם האחרונה שאני פה, בוודאי בתפקיד הזה. אני יכולה לומר לכם שכנבחרת ציבור הייתי פה בשבילכם ימים ולילות, לילות וימים. לא ראיתי שלטי חוצות ואני לא רוצה לראות שלטי חוצות, באתי לעשות את העבודה שאני חייבת לעשות. אני לא צריכה שמישהו יגיד לי על זה תודה, כי זאת חובתי. אני אומרת לכם שמהיום הראשון שאני נכנסתי לעניין באתי לשר האוצר ואמרתי לו שאני צריכה בשביל זה X כסף לאור מה שעשינו והוא מייד נתן לי, אמר לי: הינה, שלך, קחי. הדברים לא נתקעים ברמת נבחרי הציבור, זה לא ככה, אני יכולה להחליט מה שאני רוצה כנבחרת ציבור. בסוף יש מנגנון שעובד, והמנגנון, תסלחו לי, הוא מה שתוקע, הביורוקרטיה היא מה שתוקע. בינואר 2026 היינו אמורים כבר לצאת, אבל אז הביורוקרטיה – לא, זה לא עבר את הבדיקה הזו, זה לא עבר את הבדיקה ההיא ולא עבר את הבדיקה הזו. אז אמרנו שלום, ביי, נלך למשהו אחר, אבל זה נתקע שוב בביורוקרטיה, אז חזרנו שוב לנושא הזה כי אמרו לנו ללכת לחקיקה. חקיקה לוקח המון זמן, אז אמרנו: טוב, נחזור לתיקון. כל הזמן תמרנו על אופרציה, על ביורוקרטיה ועל פרוצדורה ולא על מהות, כי במהות הסכמנו כולנו שצריך לעשות את זה. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> אבל אצלך זאת הייתה משימה לאומית. מיכל, אנשים פה לא יודעים ואני כן רואה, אני מקבל סרטונים שלך כשאת נמצאת ב-24:00 אצל חיילים שצריכים אותם, אני רואה את זה. אצלך זאת משימה לאומית, את לא הולכת ב-24:00 ומתכתבת ב-2:00 בשביל איזו תמונה או קמפיין. את עושה את זה, הינה אני אגיד את זה פה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> בשביל זה אני מחוץ לכנסת, כי אני לא עושה פוליטיקה. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> זה נקרא משימה לאומית. זה נתקע בביורוקרטיה כי אין עוד מלא כמוך, צריך להדפיס עוד כמה כאלה ואז ביחד כשכולם במשימה לאומית דוחפים את זה קדימה, אבל כשיש חייל פצוע אי-אפשר להתקדם בקרב. אי-אפשר להתקדם בקרב, צריך לחלץ אותו, לפנות אותו ואז להתקדם. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> אני רוצה להבין, יש דברים שמצליחים למצוא להם תקציבים מרגע לרגע - - - << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> יש תקציבים, אבל אני מסבירה לך שזה לא התקציב, אני מסבירה שיש תקציב, תקציב יש. בהתחלה אמרו לנו שזה עניין של מבחני תמיכה, זה לא הצליח, אמרנו שנלך לחקיקה, החקיקה הייתה בעיה. זה רק היה עניין של פרוצדורה, איך לעשות את זה, זו לא המהות, על המהות מסכימים. בעוונותיי, אני לא רוצה, אבל אני מסכימה עם יוסי שזה כנראה חשוב רק למיכל, כי בסוף זאת פרוצדורה, זאת פרוצדורה שתוקעת לנו את האירוע הזה ולא יכול להיות הדבר הזה, לא יכול להיות. << דובר >> רותי פרמינגר: << דובר >> מיכל, אני רוצה להגיד משהו. תראו, אם כי יש תקציב מאושר, אנחנו כבר יודעים שהמתווה ייצא לדרך, המבחנים כבר קיימים - - - << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אנחנו לא יודעים את זה. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> לא, המבחנים כבר קיימים, נשאר רק חתימה לסיום של הנסחות. אני אומרת שיש היום את מי שצריך עכשיו את ביטוח החיים ולא מקבל, אז אפשר בבקשה שמשרד הביטחון יכיר במצב הייחודי הזה וייתן לו את מה שצריך, את הפרמיה הזאת. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אבל שמיר הבטיח לנו. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> עזבי רגע את שמיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, הוא אמר שכל מקרה שלא מסתדר נביא אליו והוא יפתור את זה, אבל לא הגיעו. << דובר >> רותי פרמינגר: << דובר >> לא, אבל מיכל, אם משרד הביטחון לא יכול לעשות קיצור דרך שיכניס את זה באמצעות ל', ייתן להם את הכסף הספציפי למי שצריך את זה עכשיו ולא ישאיר אנשים מאחור שנמצאים עכשיו במעמד קבלת הביטוח הזה, למה לא? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא, ל' זו פרוצדורה ארוכה מידי. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אל תגידי לא, תחכי דקה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא, ל' זה חתיכת אירוע. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אל תפריעי לי. אני רוצה להגיד שמשרד הביטחון יכול לעשות את זה לפנים משורת הדין עד שיתכבד ויביא את הכול כהלכה. יש אנשים שממתינים, שייתן להם עכשיו את הדלתה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> רותי, אני מסכימה איתך, אם היינו חיים עכשיו במקום שבו הביורוקרטיה והפרוצדורה לא עולים על המהות. זה נחמד, משרד הביטחון יגיד: אני מוכן, ואז הוא רוצה ליישם את זה בפועל, אבל אין, כי צריך לעבור ועדה, צריך לעבור אישור, צריך לעבור את זה וזה לא מאפשר כי זה לא כתוב – ניסינו. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> למה זה לא קרה עד עכשיו? << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> עכשיו אנחנו כבר שנתיים וחצי בתוך האירוע הזה, אני אישית שנתיים וחצי – יותר משנתיים וחצי לדעתי, אבל אני מוכנה להגיד שנתיים וחצי. יש כאן עניין שהפרוצדורה הורסת כל חלקה טובה, אני מבינה את הנושא של מינהל תקין, מבינה אותו היטב, אבל הרבה פעמים הוא בולע את הכול. במקום שימצאו את האיזונים הנכונים בין מינהל תקין לבין זה שיש לנו פה אנשים שמתים ולא מקבלים כלום ממה שהם צריכים לקבל, אנחנו מתבלבלים. אני פוגשת את זה לא מעט באירוע הזה ואני כן מצפה מהמשרדים הרלוונטיים שיגידו: יפה מאוד, נכון. מישהו, אני מסכימה עם יוסי, שנעלם. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> אני פה, אני לא נעלם. זאת הבעיה, שכולם נעלמו חוץ מאיתנו, אנחנו לא נעלמים. הם נעלמים, הם כל היום נעלמים. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> לא, הם לא נעלמים. << אורח >> יוסי סהרדי: << אורח >> שיעור אנגלית לנכי צה"ל, אם אתם רוצים שיעור אנגלית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צריך מישהו שייקח את זה, שזה יהיה הבייבי שלו ויגיד: אני עכשיו מוביל את זה בעצמי, מביא את זה למשרד המשפטים ודואג בעצמי שזה יהיה במקום הראשון ולא במקום התחתון. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אז למה זה לא קורה, תשאלי אותם. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> מיכל, אני אדייק אותך. אני רוצה לסבר את האוזן לכל מי שהולך להיבחר למקום הזה פה, לכל החדשים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא חברי הכנסת. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> לא אכפת לי, בסוף הם מנהלים את זה פה, נכון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, במשרדים. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> מי קורא להם לבוא לפה והם לא באים מוכנים? את. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> חגי, מיכל טוענת שזה לא נבחרי הציבור, שזה נתקע בביורוקרטיה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> נכון, באירוע הזה. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> אני מסכים איתך ואני חושב שאם היו הרבה כמוה שבשבילם זו משימה לאומית, זה היה מתקדם יופי. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> לזה התכוונתי. אז כל חברי הכנסת שייבחרו וכל ראשי הוועדות שיהיו פה בשנה הבאה ייקחו בחשבון שאנחנו והחברים שלנו נשב פה כל בוקר - - - << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> טוב, אתה עוד לא יודע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת אמירה נחמדה, זה לא יקרה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> זאת אמירה נחמדה, אבל - - - << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> אמירה נחמדה? זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות. בוא תביא לי את המסמך, אני אלך לשר הביטחון ולא יזוז משם עד שהוא חותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוצאנו קיטור, עכשיו בואו נתקדם. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> זה יעבוד? בוא נלך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי עוד לא דיבר ורוצה לדבר? כן, בבקשה. << דובר >> שלמה אייזיק: << דובר >> אני מלשכת סוכני הביטוח, אני מלווה את האירוע הזה כבר שלוש שנים. אני רוצה לשבח אותך בטרם יציאתך מהכנסת הנוכחית ולהודות לך על רמת האכפתיות שלך, שהיא חריגה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כמו ששפרה אמרה, זה מבחן התוצאות, ואת זה לא הבאתי, מה אני אעשה. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> זה לא משנה את הרצון שלך. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אני לא מאשימה אותך, חלילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני מאשימה את עצמי. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> יש פה אנשים שמקבלים משכורת כדי לתת את הפתרונות האלה ולא הבנתי מה התשובות שלהם. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> אני רואה את התסכולים שלך על זה שזה לא התקדם ואני רוצה להגיד לך שאפו אחד גדול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. כן, אדוני. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אני מארגון מצוינים בישראל דתיים וחרדים לפצועי צה"ל. יש לי רק שאלה אחת למשרד הביטחון: אפשר לקבל את לוח הזמנים של ה-5% וה-95% ביחד? אמרו שזה צריך לעבור למשרד המשפטים, תן לנו לוח זמנים. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> נכון, לוחות זמנים. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> הוא לא רוצה להתחייב. << אורח >> אליהו פינחס צמח: << אורח >> הוא לא רוצה לדבר. תן לוחות זמנים. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> הם מסתכלים עליך בחיוך כי אין להם כוונות לעשות את זה, זה ברור. << אורח >> אליהו פינחס צמח: << אורח >> תן לוחות זמנים, אבי. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> חס וחלילה, למה את אומרת את זה? די. די, למה להגיד את זה? << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> מיכל, אני מסתובבת פה 17 שנה. לא ארבע שנים ולא שש שנים ואני לא חברת כנסת, אבל הייתי בקילומטרים של ועדות ואני ראיתי מה עושים כשרוצים להעביר משהו, גם הפקידים, ואיך ממסמסים כשלא רוצים. אני טוענת, ואני לוקחת אחריות על המילים שלי, שממסמסים פה, כי זה דבר שהיה יכול להיפתר. הבאנו כמעט מיליארד שקל לבסיס התקציב להעלאת שכר חיילי החובה, זה היה אירוע שלקח שש וחצי שנים, אבל הוא קרה כשהיו מספיק משוגעים לדבר. פה יש חבורה של אנשים שפשוט לא בא לה להעביר את זה ולפי החיוכים שלהם והנוחות שהם מסתובבים להם בכיסא, נראה לי שגם בעוד שנה זה לא יקרה. אני מסכימה לקבוע את זה ומסכימה שהדברים האלה ייכנסו לפרוטוקול על השם שלי ועל אחריותי. יש לדבר הזה דפוס, נקודה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אוקיי, תודה. תודה. << אורח >> אליהו פינחס צמח: << אורח >> אני רוצה להמשיך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אליהו. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> בושה וחרפה. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> שאלת מה ההבדל בין ה-5% ל-95% ועכשיו אתה אמרת שה-5% נכנסים ב-15 מיליון, אנחנו לא ידענו את זה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כדי להזיז את האירוע. << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> לא, זאת עמדת שר הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, נעם. << אורח >> אליהו פינחס צמח: << אורח >> עכשיו אנחנו רק רוצים לדעת את לוח הזמנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליהו, תודה. << אורח >> אליהו פינחס צמח: << אורח >> תן לנו לוח זמנים, שבוע, שבועיים, שבוע וחצי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, תעצור שנייה. נעם, מה יש לך להגיד? אתה אומר שמתווה לא ייצא לדרך? << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> אני אומר שאין מקור - - - << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> מה אתה אומר? לא אין מקור, אתה אומר שהאירוע לא ייצא לדרך? << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> אני אומר שכדי לצאת לדרך צריך מקור, זאת עוד אחת מהתחנות שצריך לעבור. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אז אני אומרת לך: אל תתקע את זה, כי אם תתקע את זה יהיה לך עסק גם איתי, כי ה-5% בתוך ה-15. << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> יש תמחור של הדברים האלה, זאת האחריות שלנו לוודא שכשהממשלה - - - << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אני מסבירה לך עוד פעם. אנחנו הולכים אל הלא נודע. אני לא מבינה, נעם, אתה לא מנותק ממה שקורה פה, נכון? אתה היית גם ביתר הדיונים. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> הוא נראה לי מנותק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, חס וחלילה, לא לפגוע בנעם. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> לא, חס וחלילה, אבל הוא אומר שזה לא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רותי, שנייה, בלי הערות ביניים. אתה לא מנותק, אני מכירה אותך מהדיונים אצלי בוועדה ואני יודעת שבמהות אתה לא מנותק. אנחנו לא יודעים מה קורה, אנחנו לא יודעים אם זה יהיה 5 מיליון או 15, יכול להיות שזה יהיה 15 ונצטרך 20, אבל ה-15 מיליון הוקדשו לאירוע הזה למשך שנתיים. החישובים שנעשו כללו את ה-5% הללו, אם משרד הביטחון חשב שזה יהיה 15 אבל בפועל בנינו על 7 כי לא יהיה 15, זה יהיה 15. קחו בחשבון שזה יהיה 15 כי אישרתם 15. זה יהיה קשה כי זה כתוב בפרוטוקול, אבל אם אגף תקציבים יתקע את המיזם הזה או את הפיילוט הזה, תתקנו אותי איך אתם מכנים את זה - - << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> או יתכחש לזה שזה נסגר ונקבע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> - - ויגיד: אנחנו תוקעים את זה בגלל שאין לנו תקציב ל-5%, אז דע לך שזה יהיה חרוט על שמכם, כי ה-15 מיליון שקל כוללים גם את ה-5% בפיילוט. אחרי הפיילוט נוכל לדעת, כי אנחנו לא יודעים כמה אנשים יבואו וכמה אנשים יפנו, כל החישוב הזה הוא חישוב די אמורפי. ניסינו מפה וניסינו משם, יש נתונים ואין נתונים. << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> חלק מהאחריות שלנו היא לבצע חישובים ולהעריך מה המקור שנדרש גם לדברים שהם לא ודאיים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> נו, אז עשיתם את זה? << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> מעולם לא קיבלנו מכם שום חישוב, שנתיים וחצי. << דובר >> שפרה שחם: << דובר >> עשיתם את זה? שלוש שנים שאנחנו באירוע הזה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> די, שפרה, את תצאי החוצה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא, אפשר להשתגע. אני אצא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תצאי. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אם את רוצה שאני אצא, אני אצא. אין שום בעיה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, אני מנהלת את זה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אבל זה לא יאומן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את אחת מתוך המפלגות שקמו? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, כי הייתי מציעה לך שתבואי להיות במקומי. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אני לא שייכת לשום מפלגה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז סליחה, אבל אני מנהלת עכשיו את האירוע, כנראה בפעם האחרונה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> בסדר, את מנהלת את האירוע אבל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אל תפריעי לי לנהל אותו. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אבל אנחנו דורשים תשובות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תפריעי לי לנהל אותו, תודה. נעם, בבקשה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> בסדר, אני מקווה שאת מבינה שאני אומרת שאין לו שום כוונה להעביר את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, שפרה. תודה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> הוא עושה ממך ומכולנו צחוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, אם תעשי עם הידיים זה יהפוך את זה ליותר משמעותי. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> הוא עושה ממך ומכולנו צחוק, הוא עוד לא מוכן לעשות תחשיב? באמת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> די, מספיק, תודה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אתה רוצה מחשבון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שפרה, תצאי ואל תחזרי אם את לא מתנצלת. תודה רבה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בושה וחרפה איך שאת מדברת. כן, נעם. << דובר >> נעם וילנר: << דובר >> אני רוצה לחלק את זה לשתיים, האם אנחנו עומדים מאחורי המתווה והאם אנחנו מאמינים בו? אנחנו חושבים שזו סוגיה חשובה ואנחנו עומדים מאחורי המתווה. האם למתווה הזה יש מקור תקציבי, שזאת בסוף האחריות שלנו כאגף תקציבים? << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> לא, זה לא יכול להיות, נעם. זה לא יכול להיות שאתה תיכנס אחרי שנתיים וחצי שאנחנו באירוע הזה, כשאתה משתתף באירוע ואתה פה – סליחה שאני מקטינה אותך לרגע, זה לא אתה אישית – ותגיד לי: אנחנו עומדים מהצד, אנחנו מהאו"ם. אתה רואה את כל הבלגן שיש לנו גם סביב התקציב והכול, אם התפקיד שלכם הוא לא או"ם אלא חלק מהאירוע, איפה היית לפני חצי שנה, לפני שנה ולפני חודשיים כדי להגיד: רגע, אני עורך את התחשיב. לא עורכת תחשיב, לא עשית. משרד הביטחון עשה תחשיב, בדקנו ואמרנו שזה יהיה 15 מיליון שקל וזה מה שיהיה. לא ביקשתי שקל יותר, זה ייעצר ב-15; אמרנו שאם זה יהיה יותר, זה ייעצר ב-15. זה האירוע, אנחנו בפיילוט, אנחנו נראה רגע מה עומד. בוודאי שזה התפקיד שלכם, אבל ישנתם על האף? << דובר >> אבי וויס: << דובר >> מיכל, אם זה יהיה יותר מ-15 אנחנו נמשיך עם זה, כן? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, תמצאו לזה תקציב. בסדר. << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> אי-אפשר לצאת לדרך בידיעה שהתקציב יכול לחרוג מהמקור שהוקצה לו. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אף פעם לא תוכל לצאת לדרך, אז לא נצא לדרך. לא נצא לדרך ונעצור את הכול כי משרד האוצר אומר: לא. << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> לא - - - << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אחרי ה-15 נדבר, קודם שיממשו את ה-15. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> מיכל, אנחנו לא יוצאים לדרום אם יש מחבלים שמחכים לנו שם. לא יוצאים לדרום. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> נעם, זה לא אישי. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> הוא נתן לך פה התחייבות שה-5% נכנסים בתוך ה-15 מיליון. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> שנייה, שנייה. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> לכל המשפחה פה, אין לנו שום דבר אישי. נעם, אין לנו שום דבר אישי, אחי, אנחנו רק רוצים להשתקם. אם כל אחד יגיד: אין לי אפשרות ואין לי אפשרות ואין לי אפשרות - - - << אורח >> אליהו פינחס צמח: << אורח >> מה אם זה ייצא 10? 12? << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אבי, אני לא מבינה. משרד האוצר יכול לתקוע אותנו? << אורח >> אבי וויס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא לא יכול לתקוע אותנו? טוב, אז אתה מיותר. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> הוא לא יתקע אותנו פה. שוב, מיכל, עם כל השליליות שהייתה פה, אנחנו בסך הכול בישורת האחרונה. ביטוח משכנתה יהיה, זה רק עניין של פרוצדורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי? << אורח >> אבי וויס: << אורח >> אלה דברים אחרונים, יהיה ביטוח משכנתה. << אורח >> אליהו פינחס צמח: << אורח >> בטוח שיהיה, השאלה היא מתי. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> את הצלחת, בסדר? << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> לא, אני רוצה שהם יצליחו, אני לא האירוע בסיפור. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> זה לא יעזור אם זה יהיה ב-2028, אבי. << דובר >> אבי וויס: << דובר >> אנחנו עובדים על זה שנתיים וחצי, הגענו לישורת האחרונה. זה יהיה. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אתה יכול להגיד צפי? << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> כמו המחללות הנלוות, עד היום. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> הצפי הוא ימים. << אורח >> אליהו פינחס צמח: << אורח >> שמע, אנחנו לא מכירים, אבי, תן לוח זמנים. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> ימים לוועדת תמיכות, ברגע שתיבחן - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב, חברים, אני רוצה לסכם. נדב, בבקשה. << דובר >> נדב וירש: << דובר >> שלום לכולם, אני יו"ר פורום יהלומי הקרב. התכנסנו כאן בפעם המי יודע כמה לגבי הביטוחים, שבגלל יהלומי הקרב והפוסט טראומטיים שהחליטו לשים לזה סוף זה יצא לדרך והגענו לאן שהגענו. אתה אומר שאנחנו לקראת הסוף, אז אני רק אזכיר גם לך, איש התקציבים, שזה נולד מה-5% הבעייתיים האלה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> המאתגרים, לא הבעייתיים. << דובר >> נדב וירש: << דובר >> המאתגרים בשביל חברות הביטוח. בואו, לחברות הביטוח פה עושים יותר מידי הנחות, אלה שמגלגלים מיליארדים ומיליונים על חשבון האנשים שנשלחים לקרבות וגם אלה שלא. בסופו של דבר מגיע השלב שאתה רוצה לעשות ביטוח ואנחנו רואים את זה פעם אחר פעם. מיכל, אני שולח לך כל הזמן, גם היום, את המסורבים גם לביטוח חיים וגם לביטוח נסיעות שמעלים להם את הפרמיות. נראה לי שהגבולות פה קצת נחצו, זה מזכיר בדיוק את הגבלת שכר טרחה שהגענו איתו עד הלום, שבסופו של דבר החלטנו לעשות לזה סוף, כי הג'ונגל חגג. זה אותו דבר גם פה, חברות הביטוח מרשות לעצמן לנצל את המצב הזה ואת הסיטואציה שנקלענו אליה. אנחנו לא בחרנו להיפצע, נפצענו. אפשר להגיד הרבה דברים למשרד הביטחון, בסופו של דבר הם עושים את המקסימום שלהם ונותנים לנו את הקצבה שמגיעה לנו על פי חוק, כל אחד ודרגת הנכות שלו, אבל האבסורד בעיניי הוא שהמדינה לא מעודדת שיקום וחלק מעניין השיקום הוא ביטוח משכנתאות, זה להחזיר את האנשים האלה לחברה הישראלית. אי-אפשר לבוא ולהגיד: בואו נקנה לכם מענק לדיור כשבסוף דבר בנסתר יודעים שהם לא יקבלו בכלל ביטוח משכנתה כדי לקנות את הדירה הזאת. נראה לי שאנחנו יושבים כאן היום כשאנחנו בישורת האחרונה, כפי שאומרים – שמעתי את זה כל-כך הרבה, אז אני בלי ציפייה. כמו שאליהו אמר, אני רואה פה את התסכול של כל-כך הרבה אנשים לגבי המחלות הנלוות. גם אז היינו כאן, שיווקו לנו שיש מחלות נלוות והולכים לקבל – וכולם מסורבים, כולם-כולם מסורבים אחד אחרי השני, כי המערכת מרשה לעצמה וזה כיף וסבבה כי לאף אחד לא אכפת ורק אנחנו פותחים את הפה. אלה שאמורים לייצג אותנו, הבושה למותג, לא נמצאים פה, אז אני אומר מכאן שבסופו של דבר אנחנו תלויים בעצמנו ואם אנחנו לא נעשה את השינוי, אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו. תודה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדברים הבאים: מאחר ואנחנו ממש עוד שנייה בבחירות וגם אחרי בחירות לא מייד יש ממשלה, זה לוקח זמן, 90 יום עד שירכיבו ממשלה וכו'. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אם וכאשר היא תכונן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני ממש דורשת, ממש מתחננת, תבחרו איזו מילה שמתאימה לכם, שמשרד המשפטים יאשר את מבחני התמיכה השבוע – לא בעוד שבועיים ולא בעוד שלושה שבועות, השבוע. זה מספיק זמן, מבחינתי הייתי אומרת לכם בעוד יומיים, אבל אני שומרת בכל זאת על מרווח נורמלי. משרד הביטחון יערוך את ועדת התמיכות הפנימית שלו מייד כשהוא מקבל את זה, תקבעו לכם בלוח כבר עכשיו את הלו"ז. כנ"ל לגבי שר הביטחון – אני אהיה מאוד לא ממלכתית ואני אגיד לכם, הלומי הקרב היקרים – נדב יצא, אבל חגי, מיכה ויוסי פה – שמהרגע שמבחני התמיכה עברו במשרד המשפטים, שבו על העורק הראשי של משרד הביטחון, כולל על השר גם ברמה הפוליטית וגם ברמה הביורוקרטית, כדי ששר הביטחון יחתום. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> כולם, כולם. בדיוק, מיכל, מעכשיו אין יותר נכי צה"ל, אין יותר הלומי קרב - - - << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> בסדר, סליחה, אני לא אמורה להגיד את זה ואני אומרת את זה. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> בכל הזמן הזה אנחנו הבנו שבלי קהל אתה לא שווה כלום, אז ניצלנו את זה ועכשיו בכל לייב שאנחנו פותחים יש לנו עשרות אלפים שנכנסים, עשרות אלפי צפיות, מיליוני צפיות ואנחנו ננצל את זה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> מצוין. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> מי שלא יידע להזרים את הדבר הזה ולשים אותנו בסדר עדיפות ראשון, יחטוף בראש, נקודה, סוף פסוק. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> מעולה. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> שזה יהיה ברור פה לכולם כי אנחנו כבר איבדנו את הפחד, הפחד עבר כבר ב-7 באוקטובר. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> תן לי רק לגמור לסכם, תודה. אחרי זה שר הביטחון יחתום ואז, אבי, אתה צריך לדווח לנו מול ארגון נכי צה"ל, שלצערי הרב אני חייבת לומר שהם לא נמצאים פה וזה לא בסדר. גם אם שמיר בחו"ל הארגון צריך לכבד את הנוכחים פה ולהיות חלק מהשיח, לא לשלוח אף נציג זו בעיניי לגמרי תעודת עניות לארגון. צריך לדווח לנו, כי אני עובדת מול המשרד, לא מול ארגונים, אז לדווח לנו. אני מקריאה את מה שאמרנו בדיון הקודם: לדווח לוועדה מתי היציאה למכרז, בחירת החברות, סיום ההתארגנות של חברות הביטוח שנבחרו, תחילת הפעלת הביטוח לציבור הנכים, נתונים על היקף הביטוחים בפילוח של סוגי המבוטחים במקרים מיוחדים ומקרי קצה. כתבנו אז ואני חוזרת ואומרת שנבקש לקבל את הדיווח אחת לחצי שנה במשך שנתיים. הלוואי ונמצא פתרון הרבה יותר רחב, כולל נפגעי פעולות האיבה עוד לפני שיחלפו השנתיים האלה, אבל אלוקים גדול. אני מודה לכולכם, הצלחתכם הצלחתנו. רצית לדבר, חגי. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> רציתי קודם כול להגיד לך באמת תודה רבה מכל הלב באופן אישי על שעות ולילות שטיפלת בהלומי קרב שהיו במצבים איומים. חברים, באמת תנסו לחשוב מחוץ לקופסה, אני לא יודע מה, זה כולה כסף, תנסו להשיג את התקציב הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התקציב קיים, זה לא הכסף. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> הינה, הוא אומר שאין, הוא עושה לא, אין כסף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 15 מיליון שקל יש. << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> אין, מיכל. << אורח >> אליהו פינחס צמח: << אורח >> - - - למה אתה אומר לא? אני גם אגיד לך שהוא אמר עכשיו שאתה לא קשור, תודה רבה. << אורח >> חגי עזרן: << אורח >> מיכל, יש לי את זה. אולי שהממשלה והכנסת, ואת יושבת-ראש ועדה שיכולה לחייב, יחייבו את משרד האוצר שאולי יטילו איזה מס על חברות הביטוח, קרנות הפנסיה והבנקים שעושים מיליארדים. אולי תקראו לדבר הזה כסף שיחזור ללוחמים, או שאולי הם יממנו את זה. לא יודע, אתם יכולים לעשות את זה, תחשבו. אולי מס לוחמים, לא יודע איך תקראו לזה. << דובר >> רותי פרמינגר: << דובר >> מיכל, גם אני רוצה להגיד משפט. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כן. << דובר >> רותי פרמינגר: << דובר >> קודם כול, אני רוצה להביע הערכה עמוקה שלי אלייך. המון שנים שאני פה בכנסת ואני לא ראיתי דבקות כל-כך רצינית במשימה שלך, יישר כוח. << אורח >> יוסי סהרדי: << אורח >> זה כמו בצבא, דבקות במשימה וחתירה לניצחון. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> לנוכח מה שאני רואה עכשיו בנושא של האוצר, אומנם אבי נחרץ ואומר שזה ישנו, אני הייתי אומרת שמאחר ואו-טו-טו מתפזרים, אולי תעשי איזו שאילתה למען - - - << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> לא, לא, אני בהחלט אפנה, זה חלק מהסיכום, לפנות למיכל עבאדי. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> זה לא דרכה. << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> זה בתקציבים, היא באוצר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה, אבל מי יעשה לי את התחשיב כמה זה צריך לעלות? << אורח >> אבי וויס: << אורח >> אנחנו נסגור את זה, מיכל. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אבי, אני יודעת שאתה רוצה ואני מכירה את הנשמה הטובה שלך, אבל אני אומרת לך שהאוצר הוא ה-Over ruling של כולם בין אם רוצים או לא רוצים. לכן אני מבקשת, מיכל, שאולי פשוט תבדקי את העניין ברחל ביתך הקטנה כדי שאנחנו נדע שזה לא מגיע למשרד הביטחון ופתאום אומרים: סליחה, אבל מה אני אעשה, אין תקציב. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> הם חוזרים אחורה מהסיכום, עכשיו הוא אמר שזה יהיה השבוע אצל משרד המשפטים. היה סיכום, לא צריך לחזור אחורה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> יש בזום מישהו ממשרד האוצר. << דובר >> ערן לפל: << דובר >> שלום, אני רכז ביטוח ממשלתי ואשראי באגף החשבת הכללית במשרד האוצר. פשוט לא הצלחתי לדבר כל הדיון, הייתי מושתק, אז חשוב לי להגיד שמדובר באוכלוסייה שקודם כול אנחנו כמדינה שלחנו אותה והחובה העליונה שלנו היא לדאוג להם ולא להפקיר אותם. בהמשך להתחייבות שלנו בדיון הקודם, באמת מתקיימת עבודת מטה רחבה ביחד עם משרד הביטחון, עם שמיר קמינסקי מארגון נכי צה"ל ובשיתוף של כל הגורמים, וכמו שהתחייבנו בדיון הקודם בנוגע לאוכלוסייה של 5% ממסורבי הביטוח, המדינה תיתן התחייבות חשב עבור מסורבי הביטוח וזה הפתרון שמצאנו לנושא הזה. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כמה תקציב נדרש לזה? << דובר >> ערן לפל: << דובר >> כרגע זה חלק מהתקציב של ה-15 מיליון שקל שהובטחו וככל שיתקדם הפיילוט נדע להתאים את התקציב. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אתה יודע להגיד לי חלוקה? לא על חשבון מה זה בא, אבל יש לך קנה מידה כמה מתוך הסכום הזה הוא ל-5% וכמה ל-95%? << דובר >> ערן לפל: << דובר >> סליחה שאני קצת קשה, בדרך כלל בן-אדם שנמצא באשפוז פסיכיאטרי לא הולך ולוקח משכנתה, אנחנו לא מצפים שהחלק הזה מהתקציב יהיה מאוד גדול, גם בדקנו לפי הנתונים שקיבלנו ממשרד הביטחון את מי שבחרו לשים קץ לחייהם ואנחנו לא חושבים שמדובר בסכומים מאוד גדולים. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> יופי, תודה. << דובר >> אליהו פינחס צמח: << דובר >> אז השבוע זה במשרד המשפטים? << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כן. תודה רבה, ערן. אני חייבת לומר לכם שהיה לי ממש נעים עם תחושה של משמעות להיות פה כיו"ר ועדה גם בזכות הצוות הנפלא של הוועדה. לא כולן נמצאות פה מהיועצות המשפטיות ובכלל, אבל זה באמת צוות נהדר. כמובן האנשים הקבועים שמגיעים לפה כנציגי משרדי הממשלה, שלפעמים אני קשוחה איתם אבל באמת בהמון הערכה, ואני חייבת לומר גם לצד השני, החברה האזרחית, שבמקרה הזה אלה האחים שלי, אבל הרבה פעמים גם לא, שאנחנו נוטים לכעוס על אנשים שיושבים פה, אבל בסוף זה לא אישי, הם באמת משתדלים מאוד. חלקם יודעים עוד יותר לשבור קירות וללכת דרך קירות וחלקם פחות, אבל בסוף גם להם יש מגבלות. התפקיד שלנו פה ככנסת הוא להרוג חסמים, להוריד את החסמים המיותרים כל-כך שמכבידים על המהות ופשוט צר לי לראות את זה. אני לא יודעת מה אמרה פה שפרה, אבל אני חייבת לומר לכם שרוב רובם של נבחרי הציבור עושים עבודה נהדרת – אם הם לא יושבים פה הם יושבים בוועדת החוץ והביטחון, ואם לא בחוץ והביטחון, בוועדת העלייה והקליטה. אנשים באים לעשות, בואו לא נכתים את 120 חברי הכנסת שבאים לפה לעבוד. בסדר, יש בודדים שאולי מכתימים את כל המערכת, אבל רוב רובם של חברי הכנסת באים לעבוד. הלוואי והייתי זוכה להמשיך לעשות את זה. בכנסת הבאה אני לא אהיה פה, אבל אני בטוחה ומתפללת שיישב או תשב פה חבר או חברת כנסת שיעשו עבודה אף טובה יותר ממני. אני ממש מתפללת, כי הוועדה הזו, תקשיבו לי, היא אחת הוועדות החשובות ביותר שהצוות שלה עושה עבודה באמת מקצועית, אנושית ומסורה. איך אמרת, יוסי? << אורח >> יוסי סהרדי: << אורח >> חתירה לניצחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז הם חותרים לשם כל הזמן. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> דבקות במשימה, יש לזה מיליון פתגמים. אני לא יודע מי זאת הבחורה שישבה פה, אישית אני לא מכיר, אבל אני רוצה שכל מי שיושב פה בשורה יבין שאישית אין לנו שום דבר. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כן, כן, ברור. << דובר >> יוסי סהרדי: << דובר >> הבעיות היחידות שיש לנו הן הסיוטים שלנו, המראות שראינו ומה שעברנו. זה לא אישית נגדכם, תאמינו לי שדקה אחרי שאני יוצא מפה, לא כדי להעליב, אני לא זוכר אתכם בכלל. תכניסו את זה טוב לראש ותבינו שהמשימה פה היא להפוך את זה למשימה לאומית של כולם דרככם, כל אחד ברמתו. בדיוק כמו בצבא, אנחנו אנשי צבא ואנחנו נדבר בשפה הצבאית, כל אחד ברמתו לוקח את הפק"ל שלו ועושה את זה הכי טוב. אחד יכול להיות מאגיסט – תהיה מאגיסט; אחד יכול להיות נגביסט – תהיה נגביסט; כל אחד ברמתו. אתה כפקיד, לא כמנהל אגף, יכול לבוא לראש האגף ולהגיד לו: תקשיב, זה יושב לי על הלב, אני לא מצליח ללכת לישון טוב בלילה אחרי המשמרת שלי כי יש לוחמים שצריכים, בוא נדחוף את זה ביחד – גם יעריכו את זה יותר. בסוף זאת משימה של כולנו, אנחנו יוצאים להגן על כולם וחיילים ימשיכו להגן על כולם, הם צריכים להיות בסדר עדיפות ראשון ואחרון, שלא תבינו שיש לנו משהו אישי. << דובר >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> תודה, ברור. המתווה הזה ייצא לפועל, אני חותמת לכם. תודה רבה, יום טוב, חודש טוב, בשורות טובות ושתהיינה בחירות טובות. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>