פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 10 ועדת המדע והטכנולוגיה 24/05/2026 הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת המדע והטכנולוגיה 24/05/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 110 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום ראשון, ח' בסיון התשפ"ו (24 במאי 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה בטכניון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר חמד עמאר חברי הכנסת: אימאן ח'טיב יאסין מנסור עבאס טטיאנה מזרסקי מוזמנים: פרופ' אורי סיון – נשיא, הטכניון פרופ' דני רז – משנה בכיר לנשיא, הטכניון פרופ' יובל גרעיני – מעבדה לביופיזיקה וננו דינמיקה, הטכניון פרופ' גידי גרדר – הפקולטה להנדסה כימית על שם וולפסון, הטכניון פרופ' רון קימל – הפקולטה למדעי המחשב והפקולטה להנדסת חשמל, הטכניון פרופ' נועם אדיר – הפקולטה לכימיה, הטכניון פרופ' אהרון שפרכר – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון פרופ' שנהב שמר – הפקולטה לביולוגיה, הטכניון פרופ' דביר ארן – הפקולטה לביולוגיה ומדעי המחשב, הטכניון טליה – סטודנטית להנדסת חשמל, הטכניון ח'אלד סואעד – סטודנט, מדעי המחשב, הטכניון קרן חובב – סטודנטית, מדעי נתונים, הטכניון יובל סנדרוביץ' – סטודנט, הנדסת חשמל, הטכניון רחלי – סטודנטית, מנהלת מעבדה לביופיזיקה וננו דינמיקה, הטכניון רנד – סטודנטית, מסטרנטית במעבדה לביופיזיקה וננו דינמיקה, הטכניון מילי – סטודנטית, מסטרנטית במעבדה לביופיזיקה וננו דינמיקה, הטכניון יותם – סטודנט, מסטרנט במעבדה לביופיזיקה וננו דינמיקה, הטכניון אדם – סטודנט, דוקטורנט, הטכניון הדס – סטודנטית, דוקטורנטית, הטכניון ואג'די – סטודנט, דוקטורנט, הטכניון אנס גדיר גריפאת – יועץ חבר הכנסת יאסר חוג'יראת סאלח נעראני – עו"ד, יועץ חבר הכנסת יאסר חוג'יראת יובל – יועץ חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי שני – יועצת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי ספדי עמארה – יועץ של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ענא עבאס – יועץ של חבר הכנסת מנסור עבאס מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן יפעת לוי ישראל – סגנית רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה בטכניון << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נפתח את ישיבת הוועדה למדע וטכנולוגיה. אנחנו פותחים את זה בסיור בטכניון. אנחנו שמחים להיות כאן, זו פעם ראשונה שהוועדה למדע וטכנולוגיה מגיעה לטכניון. יש לנו יום שלם כאן. אנחנו נשמע מהדיקן, מהמשנה ומהאנשים שנפגוש על העשייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נשיא הטכניון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הנשיא. על העשייה של הטכניון. אני אשמח להתייחס בכל זאת, לגבי החברה הערבית, בדברים שלכם. שמענו על אחוז הבוגרים שנמצאים כאן. החברה הערבית וכל החברה בכלל וגם הצפונים והאנשים שמגיעים מהפריפריה. כהרגלנו, בדרך כלל כשאנחנו פותחים בוועדה, אנחנו נותנים לחברי הכנסת לדבר, אם מישהו רוצה להגיד משהו. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהגיעו. לא כל חברי הכנסת שהגיעו הם חברי הוועדה למדע וטכנולוגיה. רק חמד חבר של מדע וטכנולוגיה. טטיאנה היא חברת כנסת מאוד פעילה. היא פעילה בוועדת הבריאות גם. לכל סיור שאני מזמין אותה בצפון, היא מגיעה. כל הכבוד, חשוב לה הצפון. כמובן חבר הכנסת מנסור עבאס וחברת הכנסת אימאן ח'טיב. תודה לכם שהגעתם לכאן לסיור החשוב הזה. אנחנו נתחיל וניתן לחמד כי הוא ממהר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם אני רוצה להודות ליאסר על קיום הדיון כאן בטכניון. החיבור בין הכנסת למוסד חשוב כמו טכניון, יכול מאוד לקדם את ההשכלה במדינת ישראל. אני רוצה להודות לנשיא הטכניון ועל הסקירה המעניינת. למשנה לנשיא, לכל הצוות של הטכניון שנמצא איתנו. זו פעם ראשונה שאני מבקר בטכניון. אני למדתי בבית ספר בסמ"ת. אתם בטח זוכרים את בית הספר הזה, היום הוא לא קיים. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> לא, הוא נפתח מחדש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי? לא ידעתי. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> לפני שנתיים, שלוש, חמש שנים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ביקרתי בבית הספר הישן, היה חדר מצב של העירייה. ביקרתי שם ונכנסתי למקלט. אמרתי, כאן היינו מחליפים את הבגדים. ממש פעלתי משם. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> הוא קם מחדש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה שאני מסתובב בעולם, אני נוסע עם הכנסת שנים רבות בעולם, תמיד אנחנו גאים בטכניון. מדינת ישראל מתגאה מאוד בטכניון ועל העשייה של הטכניון. אנחנו חייבים להשקיע כסף רב בנושא הזה. מדינת ישראל מפספסת היום כי הקטר של הכלכלה הישראלית זה היי-טק. אנחנו היום מפספסים את כל הנושא הזה. אין לנו השקעות רבות, אנחנו משקיעים בכסף במקומות הלא נכונים. כאיש שישב בוועדת הכספים שנים רבות וגם הייתי שר במשרד שר האוצר, אנחנו חייבים להשקיע גם במוסדות כמו הטכניון, באוניברסיטאות, להביא את התלמידים שלנו לכאן. אני נגד כל הלימודים האלה בחו"ל. תלמידים רבים שלנו לומדים בחוץ לארץ, זה כסף רב שמדינת ישראל מפסידה שאסור לה להפסיד. כמה שנרים את ההשכלה במדינת ישראל, זו תמיד הייתה הכתובת שלנו. אמרנו, המוח הישראלי זה מה שמקדם אותנו, זה נותן לנו את ההבדל מכל העולם. אנחנו חייבים להמשיך להשקיע בנושא הזה ולקדם. יאסר, תודה שאפשרת להגיע, ההגעה הראשונה שלי לטכניון. אני מקווה שאנחנו נמשיך להיות בקשר. אני אשמח מאוד לבוא לביקור כאן, עוד ביקור, לשבת, לראות איך אנחנו מקדמים, איך אנחנו עוזרים להביא יותר סטודנטים לכאן. איך אנחנו נכנסים גם לחמש יחידות, מה שאתם דיברתם. דיברתם על נושא מאוד חשוב. החיבור בין המוסד האקדמי לבתי הספר הוא חשוב מאוד, זה מביא לנו את התלמידים הטובים. לא משנה כמה יש לך אחוזי בגרות, זה לא מעניין. מעניין אם יש לך אחוזי בגרות עם חמש יחידות פיזיקה, חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות אנגלית, שיכולים להביא אותך לכאן לטכניון, למוסד הטוב ביותר במדינת ישראל. צריך לעשות תוכנית מסודרת במדינת ישראל, שילוב בין בתי ספר תיכונים לטכניון, לאוניברסיטאות ואנחנו נרים את הרמה בצורה הכי טובה. אני מאוד מצטער שאני לא יכול להמשיך להיות איתכם. אני חייב להיות בתל אביב בפגישה מאוד חשובה בשבילי. תודה רבה ונתראה. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> תודה לך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה יאסר. המשך יום טוב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם, אני אימאן ח'טיב יאסין. זו לא הפעם הראשונה שאני כאן, שהייתי רכזת פר"ח באוניברסיטת חיפה בתואר הראשון שלי, המנהלה הייתה כאן והגעתי רבות לכאן, במיוחד בשעות הלילה המאוחרות. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> היא עדיין כאן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הייתי שנתיים רכזת פר"ח. אני מודה גם לד"ר יאסר על ההזמנה. אני צפונית וחרטתי על דגלי את כל הנושא החברתי ובתוך זה גם הסטודנטים הם בראש מעייני. אני יודעת שהמדע הוא העתיד של כולנו ואני גם יודעת שמנוע הצמיחה העיקרי במדינת ישראל למדינת ישראל, יכול לבוא מתוך החברה הערבית אם תתאפשר התשתית הראויה לכך. אני יודעת שהמדע יכול בשנים אולי שני עשורים, לא יותר מזה, תתקנו אותי, יכול להחליף דברים רבים ולשנות דברים רבים בעולם, להעשות יותר בקלות ובפחות עלויות. המשאב האנושי וגם הכלכלי מאוד נחוץ, אם נסתכל על התקופה שאנחנו נמצאים בתוכה. אני שמחה להיות כאן שוב ולהכיר את האנשים, להכיר יותר לעומק את המוסד הוותיק הידוע הזה גם ברמה עולמית. אשמח מאוד שנקדם תהליכים למען כולם בהמשך של הישיבה הזו כדי לאפשר גם הנגשה וגם רמה טובה לכלל הסטודנטים. גם לסטודנטים הערבים. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה אימאן. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> שלום לכולם. טטיאנה מזרסקי, אני כמעט חמש שנים בכנסת. תושבת כרמיאל, תושבת הגליל. בכנסת הדברים הראשונים שעשיתי, הקמתי שדולה לחיזוק הצפון, חיזוק ופיתוח הגליל. ההשכלה הוא חלק בלתי נפרד מהפיתוח והחיזוק של האזור. לא מזמן הכריזו על הקמת אוניברסיטה בגליל – אוניברסיטת תל-חי. אני בארץ כמעט 33 שנים, הטכניון זו פסגה של הלימודים והאולימפוס של האקדמיה במדינה, לא רק בצפון הארץ. לטכניון יש מקום מכובד ברייטינג של המוסדות להשכלה גבוהה בעולם. אני יודעת שאתם לא יורדים. אתם ירדתם קצת? << דובר >> דני רז: << דובר >> אנחנו מקווים שיהיה השלישי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש הישגים מדהימים, גאווה לאומית, גאווה מדינית. אני מכירה לא מעט בוגרים שלכם. לפני הכנסת ובכנסת אני עוסקת רבות בתחום הרפואה. כפי שד"ר יאסר ציין, אני מאוד פעילה בוועדת הבריאות, גם בוועדת העלייה והקליטה. אני נמצאת בקשר עם קבוצות מדענים, גם עולים וגם מדענים שיצאו לחו"ל. ניגשתי ביוסטון, יש קהילה של לא רק רופאים, מדענים שיצאו לעשות מחקר ומתעכבים לחזור לארץ בגלל שאין מעטפת, אין חבילת קליטה של מדענים חוזרים. היו לי מספר פגישות עם מכון מיגל עוד לפני המלחמה, יחד אתם חשבנו להקים כפר למדענים שחוזרים. אתם עושים את זה, אתם כבר עושים את זה. עד שחשבנו ונכנסה המלחמה אתם כבר מתכננים ואני מאושרת שאתם מגשימים. זה בדיוק מה שצריך, זו בדיוק זו המחשבה. לא יודעת שלי מי הרעיון, בעיניי זה בדיוק מה שיביא ויחזיר את המדענים שחוזרים וצריכים מעטפת חברתית וגם כשהם חוזרים, עד שמחזירים להם את הביטוח הרפואי וכל מיני זכויות אחרות להם ולילדים. המגורים שאתם תעניקו זה קלף חזק להחזיר אותם לכאן. אני שמחה להיות כאן. זה הביקור הראשון שלי הרשמי בטכניון. אני כבר מתכננת את הביקור הבא בעזרת השם עם שרת החינוך הבאה, עם מירב כהן. בעזרת השם מקווה שזה כן יתגשם. הצלחה רבה ויישר כוח. גאווה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלום לכולם. נתחיל עם תודות לד"ר יאסר חוג'יראת, יו"ר הוועדה שדואג תמיד לסיורי שטח. הפגישה הזו נותנת משקל להרגיש את הנושאים ישירות ולא רק בדיונים תיאורטיים בכנסת, זה מאוד חשוב. אני מרגיש את זה בתחושות שלי כשעשינו את הסיבוב ואנחנו נמצאים כאן. יש דחף כזה, ושאלה מה אנחנו יכולים לעזור, לקדם וכולי. אני חושב שזה מאוד חשוב הסיורים האלה. תודה לך ד"ר יאסר, יישר כוח. פרופ' סיון, אנחנו נמצאים בקשר תקופה ארוכה. אני מעריך מאוד את ההובלה שלך ואת ההנהגה שלך בטכניון, במיוחד ברגעים או בתקופה הקשה, המלחמה ואיך שהיא השתקפה גם על האווירה בתוך האוניברסיטאות והקמפוסים השונים, מערכת היחסים בין הסטודנטים. אנחנו יכולים להגיד שעברנו את המבחן הזה כולנו בהצלחה. היו בעיות פה ושם, אתגרים פה ושם. שמרנו על מרקם היחסים, שמרנו על הזכות הבסיסית של הסטודנטים כולם, ללא הבדל, להמשיך את הלימודים, להרגיש ביטחון אישי ושהם שייכים. יש תרומה רבה לך פרופ' סיון. אני התקבלתי לטכניון ב-1992, לפיזיקה ומתמטיקה. עכשיו אני חושב האם טעיתי או לא שלא באתי לכאן. << דובר >> דני רז: << דובר >> אני גם התקבלתי ולא באתי. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן? זו החלטה אחת שאולי הייתה יכולה לשנות את כל מסלול החיים ויכול להיות שהייתי יושב לידכם עכשיו כאיש סגל או משהו כזה. אני אהבתי את המדעים ועדיין עד עכשיו לפעמים אנשים לוקחים ספר, רומן מסוים, ספר היסטוריה, פילוסופיה וקוראים. אחד ההרגלים שיש לי עד עכשיו, לקחת את הספר העבה של המתמטיקה חמש יחידות, לשבת ולהתחיל לפתור בעיות מיד פעם. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> יש עתיד. אולי יש חיים אחרי הכנסת. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הטכניון מסמל את קדמת המדע, הטכנולוגיה, מתמטיקה, פיזיקה וכל הדברים האלה. אני גם מעוניין לשמוע אם יש לנו כבר בטכניון משנה סדורה, איך להתמודד עם האתגר העצום של ה-AI. פונים אלי בוגרים, גם של הטכניון, גם של מקומות אחרים שסיימו לימודים בתחומים של הנדסה, בתחומים שונים, מחשבים, תוכנה וכולי. למרות שאנחנו חווים עכשיו מהפיכה חדשה, האם אנחנו מצליחים להתמודד, מכינים את עצמנו לעידן הזה, נותנים לסטודנטים שלנו, לבוגרים שלנו את הכלים לשלב את הלימודים, נקרא להם עכשיו הקלאסיים. הם לא קלאסיים, נקרא להם הלימודים הקלאסיים ביחד עם הכלי הזה שהוא AI ואיך אפשר להתמקם מחדש בתחום הזה. חשוב לי מאוד מה אנחנו יכולים לקדם. היום להבטיח לכם הבטחות, רק בכוונות. ברור שאנחנו נמצאים בשלב פחות או יותר מעבר לקראת בחירות. אין ספק שאנחנו חולמים, יש לנו תקווה ורוצים להגיע לעמדה של השפעה. אני מדבר בהיותי גם יו"ר רע"מ ששואפת להשתלבות, שותפות. הטכניון מסמל היום את ההשתלבות הזו, המספרים הנפלאים של כל המגזרים, במיוחד המגזר הערבי, שהוא, צדקה חברת הכנסת אימאן, מנוף צמיחה מכל התחומים, גם בכלכלה, במדע. זו חברה תוססת שרוצה להתקדם ואין לה תנאים. רוצים כולנו להיות בתחום הזה או אחר, בכל התחומים. זה מאוד חשוב, בעינינו זה יתרום לאינטרס הכללי שלנו, של כל המדינה, הציבור והחברה. הקטר בנושא הזה – צדקת ידידי הנשיא – תרומת הטכניון לצמיחה המדעית, כלכלית, חברתית, ביטחונית, אדירה. המגמה הזו של שילוב, שותפות, של לקדם את הצעירים ולתת להם את הכלים ואת ההכשרה הנכונה, זה יתרום רבות. חובתנו כנציגי ציבור לבדוק, לבחון, מה אנחנו יכולים לקדם בעתיד הקרוב. אולי בעוד שישה חודשים נשב ונהיה חלק מעיצוב תהליך השיקום והרנסנס החדש, התקומה החדשה, איך אפשר לתרום את תרומתנו. אשמח לשמוע. למרות שאנחנו נישאר תמיד בקשר ותמיד יש לנו יכולת להיות בקשר ובשיח משותף. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. נעבור עכשיו לפרופ' סיון, הבמה שלך. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> אני מאוד שמח לארח אותכם פה. אני מקווה שזה מפגש ראשון ולא אחרון. זו הפתיחה. << דובר >> דני רז: << דובר >> כל אחד יכול להביא את הוועדה שלו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני מקווה שפעם הבאה נגיע כשרים ולא יו"ר ועדות. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> עוד יותר טוב. לפני מינויי כנשיא הטכניון הסתובבתי בעולם בתור פיסיקאי. בנסיעה הראשונה שלעי כנשיא שאל אותי מישהו שאירח אותי בארצות הברית שאלה מפתיעה. הוא אמר, אנחנו מרגישים שהטכניון שונה מכל מוסד אחר. שונה מצד אחד מ-MIT ומסטנפורד. מצד שני שונה מכל האוניברסיטאות הישראליות. מה זה הדבר הזה? אני מוכרח להגיד שלקח לי חודשים להבין את התשובה. התשובה היא בזה שאנחנו מחויבים למדינת ישראל. אנחנו מחויבים לכלכלה של מדינת ישראל, לביטחון של מדינת ישראל, ויותר מהכול – לחברה הישראלית. זה היה המצפן שלנו בשנתיים וחצי האחרונות. זה תמיד היה המצפן שלנו. בשנתיים וחצי האחרונות שהיו קשות, זה מה שהנחה אותנו – הדאגה לחברה הישראלית. מנסור, אתה הזכרת שהקמפוס נשאר שקט בסך הכול. יש מספר אחד מאוד מעניין. אנחנו הפצנו סקרים בין הסטודנטים במהלך כל התקופה, להבין איך הם מרגישים. בתוך הגוף של סטודנטים ערבים היה חשש רב מאוד, מתח רב מאוד וכן הלאה. התשובה הכי נפוצה לסקרים, למעלה משני שליש מהסטודנטים ששאלנו אותם למה הם מתגעגעים, אמרו שהם מתגעגעים לחזור לאיך שהיה קודם. גם יהודים, גם ערבים. יש תקווה בדבר הזה. זה מאוד יקר לנו. איך אתם יכולים לעזור לנו? יש את הברור, הצד התקציבי. העזרה הכי גדולה היא לתת לנו לעבוד. לדאוג שהפוליטיקה לא תחדור לאוניברסיטאות כך שנוכל להמשיך לבצע את תפקידנו: חינוך, מחקר ודאגה לחברה ליברלית ומכילה. << דובר >> דני רז: << דובר >> זו הייתה דוגמה עם אוצר משתנים. אנחנו עושים את זה. אנחנו עושים דברים טובים. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> לצערי אנחנו כל הזמן תחת מתקפות. המתקפות האלה מפריעות לנו. אנחנו עסוקים כל הזמן בהדיפת המתקפות. צריך להבין שהאקדמיה זה יצור אחר, הוא שונה. הוא דורש את השקט, את היכולת לעבוד. כשאנחנו עובדים, יש מעונות לסגל חדש, מעונות לסטודנטים, מלגות. יש לנו תוכניות רבות, שיתוף פעולה עם בתי ספר, תכניות ייעודיות לתלמידים מבתי ספר תיכוניים, מחטיבות ביניים. אנחנו שם, אנחנו מכוונים לשם. אנחנו צריכים שקט, מעטפת שמגינה עלינו. האקדמיה לא בנויה להתמודד מול הפוליטיקה. להיפך, לעבוד עם הפוליטיקה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כאן ואלה שבאים עם מדעים מדויקים ולא מדעי הרוח ופילוסופיה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הלוואי ויש להם מדעי הרוח. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> זה נכון שההרכב שלנו שונה. יותר קל להחזיק את הקמפוס שקט. הכול נכון, הקמפוס נשאר לגמרי שקט בדבר הזה. אנחנו צריכים את השקט הזה כדי לעבוד. אין לנו את הכלים להתמודד מול זה. לצערי, אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה, השנתיים וחצי האחרונות היו קשות מול הכנסת ומולך הממשלה. תפקידנו תחת מתקפות בלתי פוסקות וחרם בין לאומי מחו"ל. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו מאמינים בך. אנחנו חווים את הדבר הזה, ההתערבות הפוליטית והמתחים שהיא מייצרת, זה דבר בלתי נסבל. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> שאלת לגבי AI, אני אתן לדני להרחיב. AI זה לא עוד אינטרנט. זה משהו אחר לגמרי. אנחנו שקועים בדבר הזה עד צוואר. גם בהיבטים של תשתית. זה דורש תשתיות שהן מעבר למה שיש היום במדינת ישראל. גם במה שאפשר לעשות בזה לאדמיניסטרציה, גם במחקר ובהוראה. ב-AI, ודני ירחיב אחרי זה, אנחנו מבדילים בין הוראה ולימוד במובן הזה, איך תראה הוראה ולימוד בעידן ה-AI – זו שאלה פתוחה. אנחנו לא יודעים את התשובה לזה. יש לזה יתרונות מאוד ברורים כמו נגישות לחומר, תוכנית לימודים אינדיווידואלית, בניגוד למשהו אחר. יש לא מעט מחקרים השוואתיים שמראים שכשיש סטודנט שלומד באמצעות AI או בנוכחות AI וסטודנט שלומד ללא נוכחות AI, מידת ההבנה של החומר נחותה כשלומדים עם AI. היא נחותה. אתה צריך את החיכוך עם החומר. אני תמיד נותן דוגמה, כשיש Waze, אתה לא מנווט. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה הולך באוטומט ולא מפעיל את השכל. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> אותו הדבר קורה פה. מה שצריך לעניין את הקברניטים, אותכם, ה-AI מייצר פער בהכשרה של אנשים. לדוגמה, ניקח מהנדסים שמתכננים צי'פים, שבבים. הם מבלים כמה שנים בטכניון, אחרי זה הם מבלים כג'וניורים, כזוטרים בחברה במשך שש שנים. הם מתחילים לעסוק בארכיטקטורות ודברים שיותר. היום את שש השנים האלה הם עושים באמצעות AI וההכשרה שלהם היא לא מספיק טובה. הם לא מתחככים בשאלות האלה בעצמם וזה מייצר, את מה שנקרא משבר הג'וניורים. יש שאלה מאוד קשה איך מכשירים אנשים בכירים בלי שהם מתחככים כזוטרים עם האתגרים. זה יהיה בכל מקום אחר. אנחנו רואים את זה גם במחקר. דוקטורנטים שעושים את המחקר באמצעות AI. האם הם יודעים אותו הדבר כמו שהיו יודעים קודם? זה אתגר גדול, אנחנו שקועים בו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זו הכוונה שלי כשאמרתי על האתגרים של העתיד במשאבים שיש לנו, אם זה כלכלי ואם זה הון אנושי, התכוונתי בדיוק לנקודה הזו של ה-AI ואיך זה יכול להשפיע משני הצדדים. אי אפשר לוותר לא על זה ולא על זה וצריך למצוא את שביל המלך. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> נכון. אנחנו לדוגמה לא הולכים לכיוון של לא נשתמש ב-AI עם הסטודנטים. דני, אתה רוצה להרחיב? דני מרכז את - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> AI מאתגר את כל העולם. לא רק השימוש שלו ככלי מדעי, גם כל ההונאות היום, משתמשים ב-AI. כל הפחד והחשש ש-AI ישנה ויזייפו חברות דרך ה-AI וכל מיני. בארץ עדיין לא מעכלים את זה ואין חוק שיכול לעשות הגבלות לכל השימוש ב-AI. אין ספק, ה-AI זה כלי שצריך לדעת איך להתמודד איתו. << דובר >> אורי סיון: << דובר >> אני צריך להתנצל. תודה רבה לך ותודה רבה לכולכם. אני מתנצל אני צריך לצאת, אך דני נשאר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מי הצטרף אלינו? פרופ' דני רז: אני מצטרף לברכות. זה מאוד חשוב החיבור, והמטרה שלנו שתלמדו. כמו המטרה שלנו, אנחנו מחנכים. חלק ממה שאנחנו עושים פה בטכניון, אנחנו מפתחים טכנולוגיות ומדע. מדע, טכנולוגיות וחינוך, אלה שלושת הרגליים שלנו. חינוך למדע וטכנולוגיה. כמו שהנשיא דיבר ובצדק, ההוראה זה המורים. אנחנו רוצים שתלמדו ותראו מה זה הטכניון. מי שיודע מה זה הטכניון, אחרי זה הוא נהיה השגריר שלנו, אנחנו לא צריכים לעבוד קשה. הארגון הזה הוא ארגון עם היסטוריה וערכים. שני דברים שאנחנו בנויים עליהם. הערכים שלנו, הנשיא דיבר עליהם. אני רוצה להדגיש לפני ה-AI, התשובה ל-AI זה ערכים. עוד מעט אנחנו נסביר את זה. הערכים שלנו הם של שוויון. חוקת הטכניון, הסעיף השני אומר מה הטכניון צריך לעשות. התת סעיף האחרון אומר, לעשות את זה בשוויון ללא הבדל דת, מין וכולי. שני סעיפים אחר כך, סעיף נפרד – שוויון. הדבר הזה הוא ב-100 שנים שלנו ובתוך הדי. אין. איי. שלנו וזה מה שאנחנו עושים. המעונות הם חלק מזה, המלגות הם חלק מזה, הרצון להיות פתוחים לכל האוכלוסיות זה חלק מזה, כולל לאוכלוסייה הערבית. בתור שגרירים שלנו אני רוצה שתזכרו, הטכניון הוא מכון טכנולוגי לישראל, לא לצפון. נכון, אנחנו גרים בצפון, אנחנו יושבים בצפון, האוכלוסייה שלנו בצפון. אנחנו מכון טכנולוגי ישראל ואלה חלק מהערכים שלנו לישראל. אנחנו רוצים להגיע לכלל האוכלוסיות בישראל, לייצג את כלל האוכלוסיות בישראל. חשוב, כבוד חבר הכנסת, שהוועדה, גם אלה שהם לא צפוניים, שהם פעם אחת יגיעו לצפון ויראו. לנו זה מאוד חשוב. האנשים שמגיעים הנה מבינים, זה לא כל כך רחוק. לא כל מה שצפונית לקו חדרה, נתניה. אדבר מעט על AI ואנחנו נמשיך בסיור. יכול להיות שבצוהריים אנחנו נדבר על זה ולאורך הסיור. ללא ספק, המהפכה ב-AI היא מהפכה מאוד גדולה. זה לא עוד משהו קטן שקורה. זה משפיע על שוק העבודה, זה משפיע על כל העולם. אנשים חושבים, מה אני אעשה? אנשים יותר צעירים. יחליף אותי AI. אולי אני אלך להיות שרברב או כאלה דברים. זה משפיע על כולם. זה מאוד משפיע על האקדמיה. מאז 1400 באיטליה כשהתחילה האקדמיה, יש מורה, הוא עומד. יש סטודנטים, הם לומדים, רושמים. בשלב מסוים התחיל האינטרנט, המידע לא אצל המורה, אך המורה מלמד איך ללמוד. הוא מלמד, הוא עומד. הדבר הזה משתנה. מה שאורי דיבר עליו, המוטיבציה של הסטודנט והסטודנט הכי טוב, הסטודנטית הכי טובה, היא באה אלי ללמוד. 02:00 היא צריכה לעשות אינטגרל של שלושה אינטגרליים על משטח. בשלב מסוים יש סוכריה בארון, זה ה-AI. שואלים את ה-AI והוא עונה. זה כמו ארון עם סוכריות, לא לאכול? זה מאוד קשה. זו האנלוגיה שלי הכי טובה. לא Waze אלא סוכריות בארון. איך גורמים לסטודנטים לרצות ללמוד, לאנשים בכלל, למרות הסוכריות בארון? זה האתגר הכי גדול. יש לנו עוד אתגרים של תוכניות לימודים ואיך מכניסים את זה לתוך המערך. אנחנו נדבר על זה אחר כך, אנחנו צריכים לעבור לגידי. << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> אני גידי גרדר. אני פרופ' בפקולטה להנדסה כימית ועומד בראש פרויקט של חברת בואינג לפיתוח של טכנולוגיות לקחת 2CO ומימן ירוק ולהפוך אותם לדלק. אני אספר לכם על הניסיון האישי שלי, פה בתוך הטכניון. אולי קוריוז אחד לפני כן. שמעתי שאתה התקבלת לטכניון, אני מניח שאורי התקבל לטכניון. דני, אתה? << דובר >> דני רז: << דובר >> אני הייתי עתודאי, התקבלתי. החלטתי שאני לא אהיה עתודאי, הלכתי לצבא ואחרי זה הלכתי לירושלים. << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> אני לא התקבלתי לטכניון. התחלתי ללמוד בחו"ל וחזרתי לשרת בצבא. סיימתי עם הצבא, עברתי לטכניון. למדתי במקום שנקרא ברקלי לפני כן. אמרתי בואו תכירו לי. שנתיים בברקלי. זו בכל זאת אוניברסיטה ידועה. נקבל אותך, אבל אתה מתחיל מהתחלה. חזרתי לשם. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא הכירו לך בקורסים? << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> שום פטורים. זה מקום קשוח. לגבי הפרויקטים שאני מעורב בהם, אני בהנדסה כימית. הייתה לי זכות גדולה פה לפני שנים רבות. בחזון של ההנהלה היה להקים תוכנית אנרגיה למוסד הזה. אנחנו מדברים לפני כ-20 שנים. תוכנית אנרגיה למוסד הזה. בזמנו ההנהלה פנתה אלי להקים אותו ויצרנו פה קבוצה מאוד גדולה של כ-50 אנשי סגל שהיו מעורבים בתחומים שונים של אנרגיה. גייסנו כ-50 מיליון דולר להקים את התשתית הזו. זה הציב את המוסד במקום אחר מבחינת טכנולוגיות שקשורות לאנרגיה, לדלקים אחרים, לכל מיני תהליכים לחיסכון באנרגיה. מתוך הפרויקט הזה צמח אותו פרויקט שאולי ראיתם למטה, שקשור למימן. קשור אל איך לקחת מים ולפרק אותם בצורה יותר יעילה. סביב הפרויקט הזה קמה חברת סטראט-אפ שנמצאת היום בקיסריה, בונה היום מתקן יחסית גדול באזור של ציפורית בצפון, ליד נצרת. זה צד אחד. הצד השני היה לאחרונה דרך חברת בואינג שיצרה קשר איתי על בסיס של מימן. בגלל אותו פרויקט של מימן הם יצרו קשר והסתבר שהם לא רוצים מימן. המטוסים הגדולים לטענתם לא יטוסו על מימן. אין סיכוי לזה ב-50 השנים הקרובות. המטוסים הגדולים, כדי לטוס על מימן, כל האזור של הנוסעים יהיה מלא במימן, לא יהיה מקום לנוסעים. הם צריכים דלק סינתטי. לפי כל מה שכולנו מבינים, מה שהם מבינים, ב-2050, בעוד 25 שנים הם לא יוכלו לטוס, לא יוכלו לנחות בכל מיני מקומות אלא אם כן יהיה להם דלק ירוק, חילופי. הכיוון שלהם הוא לייצר דלק חילופי ירוק. הדרך לעשות את זה היא קודם דרך מימן ירוק. צריך מימן רב. אחר כך צריך לקחת 2CO ולקבע אותו. לקחת ולהגיב אותו עם מימן, להתחיל ליצור מולקולות פחמימנים, לבנות פחמימנים מאפס. בצורה הזו מקטינים את ריכוז ה-2CO באטמוספירה או מונעים פליטות של 2CO, ממחזרים את ה-2CO ונשענים פחות על נפט. היום כולנו מבינים, כל הדלק הסילוני בנוי מנפט. יצאה כאן אפשרות להקים פרויקט רב-טכניוני. יש בו מעורבות של חמש פקולטות בטכניון מכל מיני דיסציפלינות, החל מכימיה, הנדסה כימית וחומרים ועבור דרך אווירונאוטיקה, שם הם בונים תשתית לבדיקה של דלקים. לקחת דלק ומעבדה מאוד ייחודית, יש כמוה רק אחת כזו בארצות הברית, בעולם. יש מעבדה אחת שיודעת לעשות את זה. עכשיו אנחנו פותחים את המעבדה השנייה. הפרויקט הזה מומן במלואו על ידי בואינג. עברנו שלב ראשון של שנתיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתה אומר שאתה לוקח 2CO ומים, עושה מזה תרכובת אורגנית ואחר כך את התרכובת הזו אתה שורף כדי לייצר אנרגיה. כשאתה שורף את התרכובת האורגנית אתה שוב חוזר ל-2CO. << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> זה נקרא כלכלה מעגלית. אם אתה מתחבר לארובה של חדרה ולוקח ממנה את ה-2CO, לפני שהוא יוצא, אתה עושה סיבוב שני על 2CO שאחרת היה מסיים באטמוספירה. זה בסדר, וזה יעבוד אך ורק אם המימן ירוק. אם כדי לעשות את המימן, לקחת חשמל מחדרה, לא עשינו כלום. בהפקת מימן, הכי הרבה אנרגיה מושקעת בחשמל. להפיק בתהליך האלקטרוכימי של האלקטרוליזה, שם משהו כמו 80%-90% למימן הזה בא מהחשמל. החשמל הזה חייב להיות מהשמש. אם הוא מהשמש או מרוח, הוא חשמל ירוק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הרעיון עובד לכם? << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> יש לנו עוד שנתיים וחצי כדי לשים דמונסטרטור ראשון. אנחנו מדברים עכשיו על פיילוט קטן כשאנחנו צריכים לייצר כמות של כמה עשרות ליטרים לבחינה של הדלק הזה. על הבסיס של הפיילוט הזה אפשר יהיה לפתח את השלב הבא שהוא כמובן הרבה יותר גדול. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ואז הטכנולוגיה תהיה שלהם, של בואינג? << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> ממש לא. זה משהו מעניין ושאלה מצוינת. אנחנו מוסד אקדמי, ה-IP אם יש פטנטים, הם שייכים לטכניון. אנחנו מחויבים לאפשר שימוש בהם אם תבוא חברה שתרצה להשתמש בזה, הם יעשו משא ומתן עם הטכניון וישתמשו. בואינג אמרו מהתחלה, אנחנו מייצרים מטוסים, אנחנו לא מייצרים ולא נייצר דלק. הם לא בקטע של ייצור דלק. יש להם אינטרס מאוד גדול לעזור לטכנולוגיות האלה להתפתח. המקום היחיד בעולם שהם השקיעו בו הוא זה. זה פה אצלנו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה צורך שלהם בשנים הקרובות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בנושא ה-AI יש דיסוננס בין איך אנחנו מלמדים את הסטודנטים שלנו לחשוב ולפתח כלים ברמת החשיבה. אני מבין את המורכבות הזו שאנחנו רוצים שהתלמידים שלנו יפגינו ידע ויפתחו את היכולות המנטליות שלהם, אין ספק. ה-AI הוא כלי שלומדים אותו. האם יש בתוכנית היום מהנדס חשמל שיוצא, לא חשוב, בכל תחום, האם יש בתוכנית ההוראה שאנחנו מכשירים אותו להשתמש ב-AI בעשייה שלו, בעבודה שלו? אני לא מתערב בשיקולים של איך להכשיר את התלמיד בהיבט של לרכוש את הידע ולפתח את הכלים, כלי החשיבה. זה לא רק ידע ומידע אלא גם לפתח יכולות חשיבה וחקירה. אני מדבר על הנדבך הנוסף, שהוא יוצא גם עם הכשרה ל-AI, איך להשתמש בזה בתחום המחקר שלו. אם הוא מהנדס, מתכנת. זו הכוונה שלי. << דובר >> דני רז: << דובר >> התשובה היא כן. צריך לזוז מהר. הסטודנטים שעכשיו נמצאים, צריכים לתת להם את זה. אנחנו קוראים לזה אוריינטציית AI. צריכים לתת להם, זה חלק מהקורס תכנות הראשון - - - הטכניוני. אני מפריד בפקולטות. נניח חשמל, מדעי הנתונים, קוראים לזה פה נתונים והחלטות, ומדעי המחשב. אלה התחומים שבהם החוקרים יפתחו את ה-AI הבא. אלה האנשים שהולכים לפתח את ה-AI. אני מפריד, ההתייחסות היא אחרת. יש את כלל הטכניון. מהנדס כימי לדוגמה או מהנדס מכונות, מהנדס אווירונאוטיקה או מהנדס אזרחי. הם משתמשים בכלים. גם היום, מהנדס אזרחי לדוגמה, אני פחות מכיר מהנדסי כימיה, בכל המתקנים הגדולים, הכימיים הגדולים לדוגמה של כימיקלים וכדומה, יש הרבה מאוד מכשור טכנולוגי ומכונות. הם יודעים לעבוד עם מכונות, עם כלים אוטומטיים. העניין של ה-AI הוא אחר. הוא מדבר איתך כמו בן-אדם, הוא עושה דברים אחרים. אנחנו עוד לא בטוחים, לפעמים התכונות שנדרשות ממישהו שעובד מול כלי AI הן אחרות מהתכונות שנדרשות מאנשים שהם מהנדסים ויודעים לתקתק או שמישהו מריץ להם אלגוריתם. זה הכי מתקדם בתחום התוכנה. תחום התוכנה היום משמעותית השתנה ומשתנה בקצב אדיר. כל שלושה חודשים יוצא כלי חדש, הוא משנה את ההתנהגות בתעשייה. אורי דיבר על משבר הג'וניורים, אנחנו יכולים לדבר יותר. השאלה שלך מורכבת. אנחנו עושים, אני לא בטוח שאנחנו עושים מספיק, הקצב של השינוי הוא מאוד גדול. אנחנו עושים באוריינטציה וגם אנחנו מנסים לעשות אשכול שאנשים שרוצים יותר להתעמק ב-AI יוכלו להוסיף עוד משהו. לפקולטות שהן יותר מתמחות בזה. יש שינויים יותר גדולים בתוכניות הלימודים. יש שאלה ואנחנו מתמודדים איתה, האם לעשות תוכנית נפרדת ל-AI, לא לעשות? זה עוד לא ברור כל הדבר הזה. מה שברור, שחייבים לעשות שינויים וחייבים להיות על זה, זה משהו מאוד גדול. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא בטוח שיהיה לנו תואר ראשון בלי AI או שיהיה. << דובר >> דני רז: << דובר >> יהיו מקומות שיהיו. לא בטוח שזו התשובה הנכונה. לטעמי, עוד אין לי תשובה. << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> אני הייתי רוצה להתייחס גם לזה, איך שאני רואה את זה. אני לא מעולם של תכנות. זה ברור שהעולם של התכנות השתנה מקצה לקצה. היום הכלי הזה יודע לכתוב תוכנה. אני מהנדס, חושב על כל מיני תהליכים חדשים ורעיונות חדשים. כדי להצליח בזה תוך כדי שימוש ב-AI אתה צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות. כדי לשאול את השאלות הנכונות אתה צריך להבין, להבין את העיקרון איך הדברים עובדים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> להעתיק ולא לחשוב. << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> אם סטודנט לא שואל את הדברים הנכונים, אני לא יודע מה ייצא מזה. אסור למוסד כמו שלנו להגיד אנחנו לגמרי מוחקים את דרך ההוראה. תקרא לזה הוראה קלאסית, אולי זה נשמע משעמם, נשמע כמו שעבר זמנו. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוא נקרא לזה הוראה אמיתית. << דובר >> דני רז: << דובר >> מהותית. << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> הכלים הבסיסיים שהסטודנטים מקבלים פה, יאפשרו להם בעתיד לשאול את השאלות הנכונות שיפיקו את הכי הרבה מהכלים האלה שאנחנו קוראים להם AI. << דובר >> דני רז: << דובר >> אני מאוד מתחבר לזה. אנחנו לא מתואמים. זה נקרא מודל ה-T – אנחנו מצד אחד רוצים לתת את היכולות, מצד שני את העומק. אנחנו לא נוותר על העומק, זה לא יבוא במקום. אנחנו חייבים לתת את העומק הזה, זה מה שבנה את הטכניון, זה מה שיבנה את המוסדות העמוקים האלה. אנחנו צריכים לדעת לעשות את ה-T הזה, היחס בין האורך והרוחב. כל מיני דברים שהם יהיו ישר ולעניין. הרעיון חייב להישאר בצורה הזו. היכולות של הכלי הזה במחקר והיום ועדת המדע, הן מדהימות. עכשיו מתמטיקה, פיזיקה, לפני שבוע וקצת, הוכחה של אחת הבעיות הפתוחות הכי מפורסמות בגיאומטריה אנליטית הייתה ההשערה שאי אפשר לעשות משהו ובא מודל AI והוכיח ההיפך. לפני חודשיים הייתה בעיה שהייתה ידועה ולא הייתה בין המפורסמות. אחת הבעיות של עובש. תלמיד תיכון בכיתה י"א השתמש ב-AI והביא הוכחה לדבר הזה שהיה פתוח שנים די רבות. זה משהו הרבה יותר רציני. זה משהו שהתעסקו איתו אנשים כמו נגה אלון. אנשים שהם בשיא ובא כלי AI והצליח להוכיח את זה. זה לא רק מתכנתים. אנשי הפקולטה למתמטיקה שאנחנו חושבים עליהם, הגאונים הגדולים שיושבים מול הלוח, בא כלי AI ועושה דברים שהם לא הצליחו לעשות, בתור אוכלוסייה. צריך להתייחס אל זה כך. זה ישנה את העולם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> השאלה מי ייקח את הקרדיט. << דובר >> דני רז: << דובר >> זו שאלה אחרת. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה מה שאנשי הפוליטיקה חושבים, על זה. << דובר >> דני רז: << דובר >> מה שאתה אמרת לגבי החוקים והרגולציות, אתה צודק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חוקר, נניח רוצה לפרסם מאמר, הוא משתמש ב-AI ככלי. זו לא החשיבה שלו. << דובר >> דני רז: << דובר >> AI צייר תמונה. למי יש זכויות יוצרים? מה המקור? לא ניכנס לזה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא כיוון אותו כדי שהתוצר הזה ייצא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה חברי סגל יש בטכניון? << דובר >> דני רז: << דובר >> בטכניון יש 670 חברי סגל. אנחנו נכניס את הסטודנטים ונמשיך לדבר. יש עוד כ-70 חברי סגל שהם עובדים מהתעשייה. הם עובדים פה בין 20%-80%, זה משהו חדש שאנחנו הכנסנו. אנשים שעובדים בכל מיני חברות ונמצאים. יש עוד כ-500 רופאים שהם חברי סגל בבתי חולים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> וכמה מתוכם מהחברה הערבית? << דובר >> דני רז: << דובר >> לא הרבה. דיברו על אוכלוסייה. אנחנו נדבר מתוך ה-660. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חברי סגל שלמים, לא הרופאים שהם - - - << דובר >> דני רז: << דובר >> בערך 30. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 30 מתוך 600. << דובר >> דני רז: << דובר >> בערך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש עוד מה לעשות כאן. << דובר >> דני רז: << דובר >> אנחנו לא סופרים בצורה הזו. זו ההתרשמות שלי. אנחנו נעשה סבב. שמי דני רז, אני המשנה הבכיר לנשיא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בוא נעשה סבב, שתכיר את כולנו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> חברת כנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> סאלח נעראני: << דובר >> עו"ד סלאח, היועץ של ד"ר יאסר חוג'יראת. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אני איילת, מנהלת ועדת מדע וטכנולוגיה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> של הכנסת. << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> פרופ' גידי גרדר, מהנדסה כימית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין, חברת כנסת מרע"מ. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני ד"ר יאסר חוג'יראת. חשוב לי להגיד ד"ר יאסר חוג'יראת, אני לא רק חבר כנסת. חבר כנסת תפקיד משנה. חבר כנסת יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חבר הכנסת מנסור עבאס - - - << דובר >> טליה: << דובר >> טליה, אני סטודנטית פה להנדסת חשמל. << דובר >> ח'אלד סואעד: << דובר >> קוראים לי ח'אלד סואעד, לומד מדעי המחשב. << דובר >> יובל סנדרוביץ': << דובר >> יובל סנדרוביץ', בהנדסת חשמל. << דובר >> קרן חובב: << דובר >> קרן חובב, מסיימת מדעי הנתונים. מתחילה פה תואר שני. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו שמחים שאתם נמצאים איתנו כאן. אנחנו נשמח לשמוע מכם את החוויה שלכם בטכניון. איך בחרתם ללמוד את המקצוע, למה בחרתם בטכניון, את הקשיים שיש לכם אם יש לכם קשיים אחרי שהתחלתם שנה א'. את החוויה שלכם, את האווירה בתוך הקמפוס. הקשר, החברה. סטודנטים ערבים, יהודים, איך זה? אשמח. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ומה הציפיות שלכם מהטכניון וגם מהכנסת. תרגישו חופשי להגיד מה שאתם רוצים, אלה לא שאלות שהן מגבילות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא חייבים. תגידו מה שאתם חושבים. אלה שאלות מנחות. << דובר >> קרן חובב: << דובר >> שאלה מעניינת לשאול למה בחרנו ללמוד את מה שבחרנו. אני בחרתי בהתחלה במשהו אחר לגמרי. אני התחלתי בהנדסת מכונות. באתי ממסלול תחת העמותה של סטף ורטהיימר שמקדם גם נשים ותיכוניסטים, ללכת למסלול ההנדסה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה את? << דובר >> קרן חובב: << דובר >> אני מחולון במקור. לא היה לי ברור שאני הולכת לטכניון. אף אחד לא אמר לי תלכי לטכניון. כל החינוך סביב זה עוד מבית הספר בתיכון, מאוד הכווינו למצוינות. ישר המילה טכניון תמיד השתלבה ביחד עם זה. הייתי ספציפית בתחום הרובוטיקה, התחריתי בתחרות שנקראת FIRST, אם אתם מכירים, חמש שנים. הייתי בחו"ל פעמיים. אמרתי, רובוטיקה, מאוד הגיוני ללכת למכונות. נרשמתי, עשיתי מסלול מאוד שונה מאנשים. אני התחלתי ללמוד בתואר תוך כדי הצבא, אני פקחית טיסה ולא כל כך רציתי לעשות פסיכומטרי. לא האמנתי שזה משהו שיכול לקדם אותי. אמרתי, אם אני לומדת משהו מאוד ספציפי, יש לי ראש על הכתפיים, אני רוצה להתחיל ללמוד כבר את התואר, כמה שיותר מהר לצבור ניסיון. עשיתי משהו שנקרא לימודי חוץ דרך הטכניון. זה משהו שאתה יכול לבוא, ללמוד את הקורסים, להיות סטודנט. אתה צריך לבוא עם ציונים גבוהים מאוד. עשיתי את זה, התקבלתי. משהו הסתכל בסילבוס עוד הפעם ואמרתי, זה ממש לא בשבילי. זה לא מה שחשבתי שזה הולך להיות. התחלתי לחקור, דיברתי עם אנשים בפקולטה, לנסות להבין. כל אחד מפקולטות אחרות. הבנתי שהתחום שאני רוצה הוא בינה מלאכותית. הגעתי לפקולטה של מדע הנתונים והחלטות. אחת ההחלטות שאני הכי שמחה עליהן היום. הכרתי מנטורים מדהימים. לא מספיק מדברים על כמה מנטור זה משהו משמעותי בחיים שלך בתור מישהו שמתעצב עכשיו. אף פעם לא חשבתי לעשות תואר שני והכרתי פה מנחה מדהים שהציע לי לעשות איתו תואר שני. << דובר >> דני רז: << דובר >> מי זה? << דובר >> קרן חובב: << דובר >> קוראים לו רועי רייכרט. בנוסף לזה היה לי מאוד חשוב לקחת את הכלים שאני לומדת פה בטכניון ולצאת לשוק העבודה כמה שיותר מהר. כולנו פה במלגה שקוראים לה שוליך, שמקדמת יזמות טכנולוגית וגם ביחד ללימודים. אני יודעת בפנים שאני אקים בהמשך מיזם. התחלתי לעבוד כבר מהסמסטר השני שלי בטכניון. מי שעושה פה תואר יודע שזה כמעט על גבול הבלתי אפשרי. אני חמש שנים בתעשייה. היום אני - - - בחברת סטארט-אפ במקביל לתואר. עושה ביחד עם החברים פה דברים מדהימים תחת היזמות של הטכניון, וכל המטריה הזו שנקראת טכניון, יזמות, טכנולוגיה ומצוינות, בתקווה להמשיך את זה עוד ולהיות ליותר זמן פה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי המלגה, איך הגעתם למלגה הזאת? << דובר >> קרן חובב: << דובר >> יש דרך הטכניון. הם מפרסמים כל מיני מלגות שהן פתוחות ומה הקריטריונים. מאוד היה לי חשוב משהו שייתן לי משהו מעבר, משהו שעוד לא התעסקתי בו יותר. ידעתי שאני רוצה ללכת לכיוון היזמות וראיתי את המלגה הזאת. כן יש לה מיונים רבים כדי להגיע למלגה הזו, היא מלגה מאוד אקסקלוסיבית וייחודית. זו המתנה הכי גדולה שלי מהטכניון. הם בוחרים את האנשים בפינצטה והם חברים שלי לכל החיים. אם אני ארצה להקים מיזם, זה יהיה עם אחד מאנשי שוליך, חד-משמעית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שיהיה לכם בהצלחה. אנחנו תמיד, לפחות אני, בטוחה שיש עוד כמוני רבים ששומעים על החוויה של הלימודים בטכניון, כמה היא מאתגרת, קשה, דוחקת את הסטודנטים פעמים רבות לפינה ומגיעים לנקודות שבר וכאלה דברים. האם אתם יכולים לדבר גם על הדברים הקשים ולא רק על הדברים הזוהרים והמבטיחים? << דובר >> קרן חובב: << דובר >> בטח. << דובר >> טליה: << דובר >> אני יכולה גם להתייחס. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איך אפשר להתמודד? << דובר >> טליה: << דובר >> אני אתייחס לכישלון אישי שלי. אני התחלתי עם חשמל, פיזיקה ועכשיו אני בחשמל רגיל. אני לא יודעת אם בכל אוניברסיטה הייתי נתקלת בקושי הזה. הבנתי עם הזמן שזה מאוד מאתגר אותי וזה קצת עולה לי על חשבון חיי החברה שלי, על פני היוזמות השונות, פרויקטים שונים שאני יכולה לקחת פה בטכניון. זה מה שגם רציתי להגיד קודם. יש הזדמנויות רבות, פרויקטים רבים, מעבדות מדהימות פה בטכניון. אני הרגשתי שהעומס הלימודי לוקח לי אחורה מההזדמנויות שאני יכולה להגיע אליהן. החלטתי שאני ממשיכה רק במסלול הנדסת חשמל. זו הייתה החלטה מאוד חכמה שלי. יש לי שלושה פרויקטים שונים שאני עובדת עליהם בתחומים שונים – אחד דרך השוליך, אחד דרך מדעי מחשב, דרך מרכז הממציאים פה במהודר, שזה אפיק של הזדמנות מדהים שיש כאן. צריך לדעת לבחור את ההחלטות הנכונות שעבורך, להשקיע מאוד בלימודים אבל לתת להזדמנויות לבוא לדרכך. אם למדת בטכניון ואתה יוצא עם תואר מאוד נחשק ולא יצאת ברזומה שלך עם פרויקטים או עם דברים שעשית פיזית, אני לא חושבת ששוק העבודה יסתכל עליך באותה צורה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בזה היית לבד או היו אנשים בתוך המוסד הזה מבחוץ שליוו אותך? << דובר >> טליה: << דובר >> לא הבנתי. עוד פעם? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בתוך האתגרים, הקשיים וההתלבטויות שלך, היית לבד או היה מישהו מהמוסד בתוך הטכניון שליווה אותך בתהליך? << דובר >> טליה: << דובר >> יש רכזות שעוזרות, כן. זו החלטה אישית שלך, אתה צריך להגיע אליה. לא מחליטים בשבילך בשום מקום. גם כשהיו לי ציונים פחות טובים מהממוצע, אף אחד לא אמר לי תוותרי. כולם אמרו לי, את צריכה לנסות ואת יכולה לשפר, לעשות את הסמסטר הזה שוב. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איזו שנה את עכשיו? << דובר >> טליה: << דובר >> שלישית. מאוד דחקו בי להתאמץ ולנסות ולא ויתרו לי ישר. ברגע שהגעתי להחלטה הזו מאוד תמכו בי ועזרו לי להגיע להחלטה שהכי טובה עבורי. << דובר >> יובל סנדרוביץ': << דובר >> אני אגיד משהו נוסף על הלימודים בטכניון. יש לי חברים רבים שלומדים במוסדות לימוד רבים בארץ, אם זה בן-גוריון, אם זה תל אביב. לא נעשה השוואות. התלבטתי בין בין-גוריון לטכניון. די גידלו אותי על הטכניון בבית. סבא שלי למד פה, דודה שלי למדה פה, עוד רבים מהמשפחה, לכן הגעתי לכאן. ההבדל העיקרי שאני מרגיש בין סטודנטים בטכניון וסטודנטים ממקומות אחרים, שיחסית קשה להתקבל לטכניון. ברגע שאתה בפנים נלחמים על זה שתישאר ותעבור את התואר ותצליח אותו. יש לי חברים בבן-גוריון שיותר קל להתקבל לשם אבל שם אתה נלחם על להישאר. זה לא קטע השוואתי, זו המציאות. יבחנו אותך כל הזמן כדי לראות שאתה נשאר בציונים ספציפיים. בטכניון גם אם אומרים תקינות אקדמית, יהיו פה אנשים שיתמכו בך ויהיו איתך לאורך הדרך. זה הבדל מאוד גדול. מבחינת הלימודים, שמעתי על הטכניון, שזה מקום מפחיד וקודר. באתי וזרמתי עם הסיטואציה ואמרתי, נראה איך פה. אני אישית מאוד נהנה. לא שילמו לי להגיד את זה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו לא חושדים בך חס וחלילה שיש כאן משהו מבוים או מתואם. << דובר >> יובל סנדרוביץ': << דובר >> באים לפה ללמוד כי זה מעניין אותנו. אני יכול להגיד על עצמי שעבדתי בסטארט-אפ בעבודה שהייתי יכול להמשיך איתה בחיים ולוותר על לימודים. תהיתי אם ללמוד זה הצעד הנכון. הגעתי למסקנה שלא יהיה לי עוד זמן בחיים שאני אוכל לעצור את החיים שלי לארבע שנים ולהתרכז רק בללמוד דברים חדשים. הלכתי ועשיתי את זה. בעיניי זה קסום. אני לומד פה דברים רבים חדשים. ממה שאני חווה עד כה, מתחילים להתחבר לשוק העבודה גם בסמסטרים מאוד מוקדמים, אפילו בפקולטה למתמטיקה שלרוב נחשבת כאחת שזה נטו מתמטיקה ואין את הראייה החוצה. כבר בסמסטר שני היו לנו פרויקטים של דברים שעושים בחוץ. בעיניי זה קסום. צריך קבוצה חזקה של חברים שתהיה איתך בזה. לא הכול תמיד נחמד וקל. יש משברים, אני זוכר שקיבלתי 37 ב-ח' ו-א'. הסתכלתי על הציון ואמרתי, מה זה? זה פחות ממידת הנעליים שלי אפילו, איך שאוהבים להגיד. צריך את הפעם האחת הזו כדי שזה יאפס אותך ולהבין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> להתעורר. << דובר >> יובל סנדרוביץ': << דובר >> לעשות שני מבחנים ולגשת למבחן זה לא מה שמספיק. זה מאפס וממשיכים הלאה ולומדים איך ללמוד. בעיניי זה חלק מהקסם. << דובר >> ח'אלד סואעד: << דובר >> אני גדלתי בירושלים, למדתי בתיכון ליד"ה, ליד ירושלים בגבעת רם ליד הכנסת. לא רציתי אוניברסיטה עברית, יצא לי מכל החורים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה? << דובר >> ח'אלד סואעד: << דובר >> לעזוב את ירושלים, ללכת קצת צפון. זו הייתה התלבטות בין העברית לטכניון. או להישאר בבית או לבוא לפה לצפון. עוד סיבה שהחלטתי לבוא לטכניון וללמוד מדעי מחשב, הייתה לי שנה בין התיכון ללימודים כאן. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ההורים שלך עבדו בירושלים? << דובר >> ח'אלד סואעד: << דובר >> כן, הם עדיין שם. בשנה הזו אני חיפשתי מה אני רוצה לעשות. מפה לשם הגשתי מועמדות לסטארט-אפ שנרכש בתל אביב. הזמינו אותי לראיון, התחלתי לעבוד כמהנדס תוכנה סטודנט, למרות שלא הייתי סטודנט. שם נחשפתי לבינה מלאכותית, הם עשו אוטומציות לעסקים. ראיתי שזה מה שאני רוצה לעשות וגם לחקור. כשחיפשתי מי החוקרים הכי טובים בארץ בבינה מלאכותית, זה היה בטכניון חד משמעית. היום אני עובד עם שני חברי סגל, אחד מהפקולטה למדעי המחשב, אחד מהפקולטה להנדסת חשמל על בינה מלאכותית. הייתי רוצה להמשיך, יש מחסור בייצוג של אנשים מהמגזר הערבי במחקר. אני מרגיש שאין אנשים רבים שמחליטים לעשות את זה. זו עוד סיבה משמעותית בשבילי כדי לתת השראה לאנשים כמוני. תארים מתקדמים בתחום טכנולוגי זה קצת פחות נפוץ. זו גם סיבה משמעותית למה באתי לטכניון. לי אישית משהו שקשה בטכניון – כמות ההזדמנויות שיש, אתה יכול לאבד פוקוס בקלות. אני עובד באמזון פה בחיפה ואני מרגיש שגם עבודה, מחקר, לימודים, פרויקטים ודברים של יזמות. יש הזדמנויות רבות שהטכניון נותן לסטודנטים כדי לצאת לתעשייה, לעשות מחקר, לעשות דברים רבים. זה מצוין. לי אישית אחד הדברים הכי קשים זה לדעת מה לבחור. מה ללכת עליו על הכול ולהצליח בו. אם אתה עושה הכול בצורה בינונית, זה לא עוזר. צריך לקחת משהו ולהיות כמה שיותר טוב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם יש לכם בתוך הטכניון ייעוץ, ליווי, כשיש לכם כל מיני התלבטויות רבות, מישהו שיעזור לכם לעשות מיקוד? זה קיים? << דובר >> קרן חובב: << דובר >> יש ארגון ייעוץ. אני לא חושבת שהוא עד כדי כך חשוף לאנשים רבים במידה שהם רוצים. סטודנטים רבים אומרים, אני אלך להתייעץ? לא בטוח שזה הדבר הנכון לי. אולי עדיף להתייעץ עם ההורים, עם חברים, עם דברים שעברו, אולי מישהו מהטכניון לא יודע בדיוק מה עובר עלי, מה הקשיים שלי עכשיו. אני יודעת שכן יש את זה, אני והחברים שלי לא השתמשנו למרות שאנחנו חווים לא מעט משברים. << דובר >> דני רז: << דובר >> אתם רוצים לדבר קצת על שוליך, על מה שיש לכם בתור סטודנטים מיוחדים? לא לכולם יש את זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נשמע מה אתם רוצים להיות כשתהיו גדולים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם כבר גדולים. << דובר >> קרן חובב: << דובר >> אנחנו כבר גדולים. אגיד מה שוליך נתן לנו. חוץ מהאנשים המדהימים שאלה אנשים לחיים כמו שאמרנו. זה בדיוק מה שאתם מנסים להבין, אם יש לנו או אין לנו – המנטורים האלה. לאן ללכת בכיוון בחיים שלנו. חוץ מהכלים, כל סמסטר אנחנו מקבלים תחום מסוים, פרויקט מסוים שאנחנו עובדים עליו עם אנשים מהתעשייה, בעיה שאנחנו צריכים לפתור, עובדים ומכירים. תוך כדי, אנחנו חווים את הקשיים של החיים שלנו. אמרנו לדבר על הדברים הלא יפים, אף אחד לא מדבר על זה שאתה עובד עד 03:00 על המחשב ומקבל התקפי חרדה כל הזמן. אתה צריך להיות טוב, אתה צריך להיות מצוין, להביא את התוצאות. אתה רוצה לעשות גם וגם ואין מתי. אי אפשר להוסיף את העוד שעה הזו ביום. זה עד שעות קיצון וזה פוגע בחיי משפחה, חברים, זוגיות, הכול. המנטורים שלי בשוליך, נראה לי שגם פגשתם היום את יובל גרעיני - - - << דובר >> דני רז: << דובר >> אנחנו נגיע למעבדה שלו. << דובר >> קרן חובב: << דובר >> עוד תגיעו אליו, מדהים. הם אנשים שאנחנו הולכים ומתייעצים איתם על כוס קפה על לאן אנחנו הולכים בחיים שלנו. ידוע שיש משבר סוף התואר. מה עושים כשאנחנו הולכים להיות גדולים? עכשיו אני יוצאת ואני עושה תואר שני, אני הולכת לעבוד במשרה מלאה, אני עוזבת לניו יורק לעבוד שם? מה אני עושה? הם לא נותנים לי את התשובה. הם שואלים אותי את השאלות שמאתגרות אותי, הם נותנים לי כיווני מחשבה ללכת איתם הביתה. המסגרת של שוליך נמצאת בעוד מספר אוניברסיטאות בארץ. בטכניון היא מאוד ייחודית. באוניברסיטאות אחרות כמו בתל אביב, בן-גוריון, המלגה שמתקבלת היא למשך ארבע שנים, מקבלים סכום כסף גבוה יותר ואין מפגשים שבועיים חברתיים. זה משהו שנשמע מדהים. אני לא צריך לעשות כלום, אני מקבל כסף. נהדר. פה בטכניון אנחנו מקבלים למשך שלוש שנים פחות כסף ואנחנו נפגשים פעם בשבוע. כל השנה שלי – אנחנו 15 בסך הכול – אומרים שלא היו מחליפים את זה אפילו לא לרגע. אנחנו מקבלים ערך מוסף גבוה יותר בהרבה. השנה זו השנה האחרונה, אנחנו בשנת הפרויקט. כל קבוצה או כל כמה סטודנטים עושים משהו מאוד ייחודי. מה שאני הובלתי עם עוד חברה, הייתה אמורה, אם לא הייתה פורצת המלחמה, משלחת של הסטודנטים שלנו של שוליך, לאוניברסיטה התאומה שלנו קורנל טק. להקים מיזם לכל דבר. למצוא כספים יש מאין, תרומות. לעשות תוכנית, לנהל את כל הלוגיסטיקה מסביב. המטרה של המשלחת הזו הייתה להביא לנו כסטודנטים - - - שיש לחלקנו סטארט-אפים פועלים עם לקוחות משלמים, את הכלים הלאה, לחבר אותנו גם לעולם בחוץ. היינו בגלל הקורונה והמלחמה מאוד סגורים בתוך ישראל ואנחנו צריכים לצאת החוצה, להראות, חברים, יש פה דברים רבים שיש לנו, תהיו שותפים. זה ממש היה על שלב חתימה ובדיוק התחילה המלחמה, היינו צריכים לעצור הכול. חוץ מזה יש לנו סטארט-אפ פועל עם שלושה לקוחות משלמים בתחום הבינה המלאכותית. לא רק שזה בתחום הבינה המלאכותית, לכולנו מאוד חשוב שזה יהיה משהו שיוסיף טוב לעולם. אני עובדת בחברה שקשה לי מהבחינה הרגשית, להגיד שאני מאוד מתחברת למוצר. אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה והבנתי בפעם הבאה שאני הולכת לעבוד במקום מסוים או להקים משהו, זה יהיה משהו שצריך להביא ערך מוסף חיובי לעולם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה את עושה שם, איזה מוצר? << דובר >> קרן חובב: << דובר >> השקעות פיננסיות במינוף גבוה. זהו גובל בעיניי בתחום ההימורים. זה מאוד קשה לי רגשית. עכשיו אני עובדת עם הפרופ' בטכניון בתחום של לייצר דאטה סינתטי שמדמה חולה דמנציה כדי שנוכל לזהות את זה בשלב הרבה יותר מוקדם. פתאום זה שם על כף המשקל, מה באמת אני רוצה לעשות בחיים. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה מנעד רחב של נושאים. << דובר >> קרן חובב: << דובר >> מאוד רחב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מהפוך אפילו. << דובר >> יובל סנדרוביץ': << דובר >> שאלתם על תמיכה אישית. המנהלת של התוכנית שוליך, קוראים לה שירה גור. אני אישית כל פעם שיש לי התלבטות או שאלה, אני פעמים רבות שולח לה הודעה בוואטסאפ חופשי, בין אם אלה שאלות על טופס 101, דברים שקשורים למלגה או אם זה מכתב המלצה או התלבטות בדברים. אישית יש זמינות מאוד גבוהה ואפשר לדבר תמיד. תמיד יש אנשים שכאן כדי לענות לך על השאלות. << דובר >> טליה: << דובר >> דיברתם על הציפיות שלנו מכם כחברי כנסת. אני גדלתי בפריפריה, אני ממושב גילת ליד אופקים. למדתי במקיף א' בכיתת מצוינות. זה בבאר שבע, מחוץ למרחב האזורי שלי, כדי לדחוף את עצמי להיות יותר טובה ולהיות במסגרת שיותר מתאימה לי. היום אני רכזת נשים פה בפקולטה ואני מקדמת פעילויות לקידום נשים גם באקדמיה ובתעשייה. אני מרגישה שגם אז בפריפריה וגם פה, לנשים יש פחות את הביטחון ופחות את העצמאות לקדם את עצמן להישגים יותר גבוהים ורואים את זה גם באחוזים. אנחנו באחוזים מאוד גבוהים ועדיין הנשים הן פחות מאשר הגברים פה בפקולטה. במיוחד אם אתם מסתכלים קדימה במחקר וגם בתעשייה. חבר שלי אמר לי, לא נעים לי להביא אותך לעבודה שלי, כולם שם גברים. הוא ממש אמר לי את זה. אני רואה בכם כהזדמנות לקדם את הנשים יותר מוקדם. אני יודעת שיש מחקרים רבים שמראים שכבר בכיתות יסודי, כיתות בחטיבת הביניים, נשים מחליטות שמדעי המחשב זה לא בשבילן. זה מאוד עצוב לי. רק חשיפה נכונה תגרום לנשים להיכנס לתחום הזה כמה שיותר מוקדם ולהוביל נשים מצליחות. גם אם אנחנו מדברים על שוליך. אני אף פעם לא הגדרתי את עצמי כיזמית למרות שהיום אני אומרת איזה יופי, אני יותר יוזמת מכל דבר אחר. אף פעם לא הגדרתי את עצמי כיזמית, לא היה לי את הביטחון העצמי להגיד את זה על עצמי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה את? << דובר >> טליה: << דובר >> אני ממושב גילת, ליד אופקים. ההזדמנויות שכן היו לי בתיכון, למדתי באוניברסיטת בן-גוריון, היו לנו קורסים שלקחנו, נתן לי את הביטחון הרב, שאני רוצה ללמוד גם באוניברסיטה, אוניברסיטה נחשבת אפילו. גם אם אני לא הייתי בכיתת מחוננים, הייתי רק בכיתת מצוינות רגילה, עדיין זה נתן לי ביטחון רב להמשיך הלאה ולהשיג דברים שאני רוצה לעצמי. הייתי רוצה לראות את ההזדמנויות האלה קורות יותר מוקדם בחיים שלי שם ושהם ייחשפו יותר לתחום הזה כמה שיותר מהר. << דובר >> יובל סנדרוביץ': << דובר >> אוסיף לזה, דיברו פה על FIRST לפני. אני גם הייתי ב-FIRST, הייתי בקבוצה בחיפה. מה שאני הכי אבקש, שתלכו לתחרות אחת של FRC, תהיו שם, זו חוויה שקשה להעביר במילים. לראות בני נוער, בני 18-16, להוטים על רובוטים במשך יומיים, זה כל מה שמעניין אותם. בעיניי זה מדהים. הטכניון לוקח בזה חלק רב. תמיד תראו את הסמל של הטכניון שם - - - של התוכנית בארץ. עכשיו אנחנו קבוצה של 30 אנשים. 20 אנשים מחברי הקבוצה לומדים עכשיו בטכניון. בוגרים. << דובר >> דני רז: << דובר >> את הלכת על המלגה של הטכניון ל- FIRST? זכית? << דובר >> יובל סנדרוביץ': << דובר >> לצערי לא. << דובר >> דני רז: << דובר >> יש מלגות FIRST. אנחנו מארחים אותם פה, תומכים בהם מאוד. עכשיו התחילו אוניברסיטאות אחרות לחקות אותנו. לבוגרים, לקבוצות שזוכות, אנחנו נותנים להם מלגה כשהם השתחררו, הם יכולים ללמוד בטכניון חינם, בלי שכר לימוד. אנחנו הגדלנו את זה פי שלושה השנה. אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לי שאלה, אולי לזרוק רעיון. אני רואה את זה, כדובדבן שבקצפת. מה אתם חושבים, איך אתם יכולים לתרום לחברה? היום אנחנו דיברנו על תלמידים בתיכון. אתם משמשים דוגמה יפה, מודל לחיקוי. האם לא חשבתם, המיזם הזה של שוליך אולי, לעשות מיזם ולהסתובב בבתי ספר תיכון, לפגוש תיכוניסטים בכיתה י"ב או י"א, לספר להם על המיזם שלכם, על עצמכם. אולי זה יהווה השראה לאותם תלמידים להיות סטודנטים כמוכם. << דובר >> טליה: << דובר >> יש דברים כאלה. בפרויקט א' אצלנו בטכניון בפקולטה להנדסת חשמל, יש שם נקודות זכות שאתה יכול לקבל, ללכת לתיכונים ולדבר איתם על הפרויקט שלך ועל מה שאתה עושה כסטודנט. זה כבר קורה. אולי אפשר להגדיל את סדר הגודל של הפעילות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה רק רעיון. שאלה אחרונה, אני דיברתי על זה בתוך הוועדה, הנושא של הנשירה. ידוע שיש אחוז גבוה, בחברה הערבית יש סטודנטים רבים שנושרים אחרי שנה א'. מסיימים שנה א' ויש אחוז גבוה. אחת הסיבות שעלו בדיונים – השפה העברית. האם בטכניון, מה שהבנתי כאן, ברגע שמתקבל הסטודנט ומתחיל ללמוד, יש לו עטיפה טובה כדי שימשיך. האם יש נשירה בתוך הטכניון בכלל וגם בקרב החברה הערבית בפרט ומה אתם עושים כדי לשמר את אותם סטודנטים? << דובר >> דני רז: << דובר >> הסטודנטים יושבים פה, יש פה סטודנט אחד ששפת אימו היא ערבית. הוא יכול לדבר, למרות שהוא למד - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הוא למד באוניברסיטת - - - אין מה להשוות. << דובר >> דני רז: << דובר >> למרות שהוא למד בלי"דה והוא למד בעברית. דיברנו קודם קצת בצד על הנושא הזה. הלימודים בטכניון, ויש פה קבוצה של סטודנטים מאוד מצטיינים וגם להם, שמעתם את הקשיים. הקשיים בפרט בשנה ראשונה הם קשיים מאוד גדולים. אחד המצטיינים קיבל 37. תחשוב שמישהו שהתחיל קצת פחות מזה, יכול לקבל 22. זה לא ציון שאף אחד רוצה לחיות איתו ולראות. להוסיף בשנה הזו קורסים בעברית, זה לא סביר. זה יוריד. אי אפשר לעשות הכול. שמעתם פה את האי אפשר. אי אפשר לעשות 77 דברים. גם 15 זה יותר מדי. הפתרון צריך להיות דרך בתי הספר, צריכים בבתי הספר התיכונים ללמד יותר בעברית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אל תענה לי כפוליטיקאי. סליחה, אנחנו חברי כנסת. אני לא רוצה שתיתן לי תשובות כפוליטיקאי, אני רוצה תשובות. אני יודע שצריך לטפל בזה. השאלה האם יש נשירה כאן? אנחנו כסטודנטים, כשהתחלתי ללמוד, הקורסים הכי קלים שלנו זה מתמטיקה, פיזיקה, כימיה. הקורס הכי קשה שאני למדתי היה ביולוגיה של התא למה? שם יש מלל רב. << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> היה מה? איזה קורס? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ביולוגיה של התא. למה? ביולוגיה של התא יש מלל רב. מושגים רבים שהשתמשו בזה בעברית ובאנגלית. הכי קל ללמוד ח"ו, כימיה. יותר קל לנו, זה נוסחאות. יכול להיות, שאין נשירה כאן כי אולי הם לא לומדים במלל רב. האם יש נשירה? << דובר >> דני רז: << דובר >> יש נשירה והנשירה בחברה הערבית גבוהה מהחברה היהודית, הנשירה של נשים בחברה הערבית יותר גבוהה מהנשירה של גברים בחברה הערבית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יותר מ-30%? זה הממוצע באוניברסיטאות. << דובר >> דני רז: << דובר >> לא יותר מ-30%. יותר מהנשירה בטכניון. הנשירה הכללית בטכניון היא באזור 10%. יש לי סטטיסטיקה מאוד מפורטת לפי פקולטות וכולי, היא יותר גדולה. לכל נושא הנשירה יש לנו תמיכה, שיעורי עזר, אמצעים שהם כלליים. חלק מזה הוא שפה, חלק מזה הוא חברתי. יש פה גורם חברתי מאוד גדול. הסטודנטים בחברה הערבית שמגיעים אליהם יותר צעירים, בממוצע. הצעירות וההתנתקות מהבית כשלעצמה, היא מהווה גורם נשירה שצריך לטפל בו. לכן יש לנו גם יועצים. לקח לנו זמן רב בשירות הפסיכולוגי למצוא, קשה למצוא אנשים מוכשרים, למצוא יועצת. אני שמח לבשר שלפני כחודשיים הצלחנו למצוא מישהי וגם נכנסנו לחוזה החדש עם המטפלים הסוציאליים שהאוניברסיטאות האחרות לא נכנסו בגלל הדבר הזה, אנחנו חושבים שזה חשוב. אנחנו משקיעים, אולי אנחנו לא משקיעים מספיק. העניין של השפה, אני מאמין בזה, אני לא אמרתי את זה בגלל פוליטיקה. אני מאמין בזה, הייתי בוועדת הכנסת שדיברה על זה. יש תהליך שלם של דברים. אי אפשר להפיל את זה על האוניברסיטאות. זה מאוחר מידי. אנחנו מביאים הנה מאוחר מידי, אולי אתה תגיד מה אתה חושב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו רוצים להבין איך לטפל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו לא מפילים את זה על האוניברסיטאות. << דובר >> ח'אלד סואעד: << דובר >> צריך לתת קרדיט לטכניון איפה שאפשר. יש פרויקט שקוראים לו פרויקט שוויון הזדמנויות, הוא מפוקס על החברה הערבית. יש לכל הסטודנטים החדשים מנטור של שנה שנייה, שנה שלישית, שעוזר לסטודנטים חדשים ולפעמים לומדים יחד בקבוצות. בגלל שיש לי עברית חזקה יותר, למדתי בעברית, אני אישית ניסיתי לעזור רבות בחלק של השפה. יש סטודנטים ערבים רבים שיש להם עברית חזקה מכל מיני סיבות. סטודנטים רבים בפנים בתוך הטכניון, מנסים לעזור לסטודנטים אחרים. תמיד אפשר לעשות עוד. הפרויקט שוויון הזדמנויות הוא התחלה טובה מאוד. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שאלה ספציפית לגבי סטודנטיות ערביות דתיות. אני מכירה מקרוב מישהי שעזבה, למרות שבאר שבע קשה מאוד מבחינת להישאר, קל יותר להתקבל. היא למדה כאן פחות משנה, סמסטר אחד ולא יכלה להסתגל. זו דוגמה, אני מביאה את זה לא כמשהו אישי. רציתי להבין אם זה משהו שיותר כללי לגבי אותן נערות מהצד החברתי. האווירה כאן היא אווירה מערבית יותר. איך זה משפיע ומה המעטפת שיכולים לתת לאותן צעירות בנות 18, 19, גם להסתגל ללימודים שהם כל כך מאתגרים וגם להסתגל לנוף הכללי שיחסית עדיין זר להן? << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> אולי זה יפתיע אותכם. בפקולטה שלי ב-30, 40 שנים אחרונות, זה חצי נשים, חצי גברים. אני מדבר על הנדסה כימית. אנשים שהולכים לתעשייה, חצי נשים, חצי גברים. בשנים האחרונות יש ייצוג משמעותי יותר גבוה לערבים, לדעתי יותר מהאחוז באוכלוסייה. אצלנו זה רבע לפחות. אולי לא תאמיני, הנשים הרבה יותר מצליחות מהגברים בהרבה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני יודעת. למה לא להאמין? << דובר >> גידי גרדר: << דובר >> לא קצת. אין ספק בכלל, לפחות מהניסיון שלנו, הן מצליחות יותר. אולי מתאמצות יותר, לוקחות את זה ברצינות יותר ומצליחות. תמיד יש אנשים שלא מתאימים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נראה איך אנחנו מתקדמים בנושא. << דובר >> דני רז: << דובר >> אנחנו נתקדם לסיור. תודה רבה. (סיור במעבדה לביופיזיקה וננו-דינמיקה) << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> ברוכים הבאים. כיף לראות אותכם. נעים מאוד, ברוכים הבאים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ברוכים הנמצאים. << דובר >> יותם: << דובר >> שלום. יותם. << דובר >> הדס: << דובר >> שלום, נעים מאוד, הדס. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> שמי יובל גרעיני. אני ראש המעבדה. << דובר >> דני רז: << דובר >> הוא גם חלק מהנהלת הטכניון. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> חלק מהנהלת הטכניון. המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה. אני פה בתפקיד של ראש המעבדה. << דובר >> דני רז: << דובר >> אם אתם רוצים לשאול כמה כסף הטכניון מקבל מהחברות, זה התחום. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> תודה רבה שבאתם. אנחנו מאוד מעריכים את זה, במיוחד בתקופה של אירועים קריטיים שמתרחשים שם למעלה בירושלים ואנחנו סומכים עליכם שאתם עושים מה שצריך. המעבדה שלנו במילה אחת, היא בתחום של ביופיזיקה. פיזיקה של מערכות ביולוגיות, אנחנו מתעסקים עם מערכות ביולוגיות. לפי מה שראינו, חלק מזה אתה מתמצא היטב. אנחנו גם מתעסקים עם דברים שקשורים לחקר הסרטן. עושים את זה, או בשיטות שהן מאוד מתקדמות שביולוגים רגילים פחות יתעסקו עם זה. שילוב של AI. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> סליחה שאני קוטע אותך. נעשה סבב ביקור כדי שיכירו את מי שנמצא כאן. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> נמצאים פה גם הסטודנטים שלנו. אתם רוצים להתחיל מהסטודנטים? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נתחיל מאיתנו ואחר כך נגיע לסטודנטים. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ד"ר יאסר חוג'יראת, יושב-ראש ועדת המדע בכנסת. אנחנו מתלווים אליו מדי פעם. חבר הכנסת מנסור עבאס. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> חברת כנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> דני רז: << דובר >> אני דני רז, אני המשנה הבכיר לנשיא. << דובר >> רחלי: << דובר >> אני רחלי, אני מנהלת את המעבדה של פרופ' יובל גרעיני. << דובר >> רנד: << דובר >> אני רנד, מסטרנטית פה במעבדה. << דובר >> אדם: << דובר >> אני אדם, דוקטורנט פה. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> מסיים עוד מעט. << דובר >> הדס: << דובר >> אני הדס, גם דוקטורנטית פה וגם עוד מעט מסיימת עם אדם. << דובר >> ואג'די: << דובר >> אני ואג'די, גם דוקטורנט פה. << דובר >> יותם: << דובר >> יותם. אני מסטרנט פה במעבדה. מסיים עוד מעט ומתחיל דוקטורט, גם כאן. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אני איילת, מנהלת הוועדה. << דובר >> סאלח נעראני: << דובר >> אני סאלח, יועץ של יושב-ראש הוועדה. << דובר >> מילי: << דובר >> אני מילי, אני גם מסטרנטית במעבדה של יובל ואני גם נמצאת בעוד מעבדה של חקר סרטן. << דובר >> יובל: << דובר >> יובל, היועץ של טטיאנה. << דובר >> שני: << דובר >> שני, היועצת של טטיאנה. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> (הצגת מצגת) המחקר שאנחנו עושים הוא מאוד מכוון. חלק ממנו זה לפתח שיטות אופטיות לבדוק תאים סרטניים בצורה שלא נעשית עד היום. בחלק מהמחקרים אנחנו מפתחים אופטיקה. מה שמיוחד, שאנחנו לא מסיימים את המחקר בזה שאומרים יש לנו פה מכשיר אופטי חדש אלא אנחנו מיד משתפים פעולה עם – חוקרים, פתולוגים, רופאים, אונקולוגים, בארץ וגם בעולם, כדי לבדוק את השיטות האלה. אי אפשר בלי לסגור את המעגל. מכשיר טוב, יופי. אם לא מנסים אותו על בדיקה סרטנית או משהו, זו לא סוגיה. אדם, מה שהוא עושה, עובד בשיתוף פעולה עם חוקרים גם פה באיכילוב, ראש המכון הפתולוגי ואחרים כדי לראות איך בעזרת AI ובשיטת מדידה שמאפשרת למדוד מסליידים פתולוגים רגילים, ביופסיות, מכשיר שרואה הרבה יותר ממה שהעין האנושית רואה. איך אפשר לקחת את המידע שהמכשיר מודד, להפעיל עליו אלגוריתמיקה של AI ולקבל דיאגנוסטיקה טובה יותר בהרבה, של סרטן, שבין היתר גם חוסכת את ההכנות של הדגם. הרבה פעמים להכין את הדגם זה מאוד מסובך וצריך לצבוע אותו בכמה צבעים וכולי. לדוגמה, מה שאדם עובד עכשיו, זו שיטה שלא צריך לעשות צביעות מסובכות, משהוא מאוד פשוט ועדיין לקבל את אותן תוצאות שכמו צבענו את הדגם, גם וגם. יותם גם עושה משהו דומה, בשיתוף פעולה היום מאוד משמעותי עם מעבדות בקנדה, עובדים על סרטן בלוטת התריס. היום גם שיטה שפיתחנו, כתבנו פטנט על זה. כבר יש חברה שמתחילה להשתמש בזה, על שיטה של זיהוי של Multiple Myeloma – מיאלומה נפוצה, סרטן נורא, סרטן דם שהסיכוי היחיד להילחם בו, לתפוס אותו מוקדם. אם לא, נהיה מאוחר ואפשר בצורה כזו או אחרת לשמר את החולה. תוצאות מאוד יפות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זיהוי מוקדם. איך אתם? << דובר >> יותם: << דובר >> השיטה שאנחנו עובדים איתה היא על ידי פלטור של דגימה, כך שאפשר לזהות תא אחד מתוך 10 מיליון. במקרה אתמול בערב נפגשתי עם החוקרת, עם סבינה, שאנחנו משתפים איתה פעולה. הסתכלנו על חלק מהתוצאות ועשינו חישוב. אנחנו רואים שבדגימת דם שהפתולוגים שם לא מצליחים לזהות בשיטות הרגילות שמשתמשים בהן, אנחנו כן יכולים לזהות תא אחד מתוך 10 מיליון בדגימה. זה להרים את הסטנדרט של הזיהוי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> דרך בדיקת דם רגילה? << דובר >> יותם: << דובר >> כן. יש מספר שיטות. אפשר לעשות את זה ממח עצם, אפשר מתאי דם. עדיף להעביר את זה לדגימות דם, אפשר להוציא אותן יותר בקלות. פחות כואב, פחות פרוצדורה. אני עובד על לזרז את התהליך, לעזור לפתולוג לבחון את הדגימה הרגילה שהוא רגיל להסתכל עליה, להוציא לו את התוצאות איפה - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איך אתה יודע שזה תא בלוטת התריס ולא תא אחר? << דובר >> יותם: << דובר >> זה תא של מיאלומה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איך הוא יודע שזה התא? << דובר >> יותם: << דובר >> לפי המורפולוגיה שלו. במקרה הזה, זה תלוי פה על התמונה. זה תא מיאלומה, זה תא מיאלומה - - << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> אנחנו עובדים עם הפתולוג, הוא מבחינתנו אחראי. הוא נותן לנו את סטנדרט הזהב. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא מגדיר. << דובר >> יותם: << דובר >> כן יש פה שיטה שהתא כשהוא עובר בתוך הפילטר, כן יש שינוי של התצורה. זה תהליך שלם שצריך לעזור לפתח שיטה חדשה, לעזור לפתולוגים לזהות את התאים עם כל ההבדלים האלה. זה אמור לזרז את זה ולהשתמש. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> במה זה שונה מבדיקת מרקרים רגילה? << דובר >> יותם: << דובר >> זה הרבה יותר מהיר. בדיקת מרקרים יכולה להיות עם כל מיני צבענים ספציפיים וצריך לפתח נוגדנים בשביל זה, זה תהליך ארוך יותר בהרבה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לוקח שלושה ימים. << דובר >> יותם: << דובר >> כאן זה תהליך שהוא בצביעה סטנדרטית עם חלבון מסוים שהוא לא ספציפי ומסתכלים. זו הצביעה הכי פשוטה שיש. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> המערכת עצמה יכולה להגיד לך שזה מזהה. לא עניין של להגדיל ואז אנחנו נסתכל ונאבחן. המערכת עצמה, היא תעשה את זה. << דובר >> יותם: << דובר >> היא גם מזהה כדי שהפתולוג לא יצטרך להסתכל בכל הדגימה, אחד-אחד. היא מוציאה לו את האפשרויות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני זוכר שהיינו לומדים היסטולוגיה, מסתכלים על תמונות ואנחנו צריכים קודם לקבע את התמונות בזיכרון שלנו ולעשות את ההשוואות. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> בתפיסה שלנו אנחנו מאוד מאמינים בלאפשר לפתולוג אחרי זה, להבין למה המערכת החליטה מה שהחליטה. יותם פיתח בתוכנה – הוא לוקח את כל התאים הסרטניים שהמערכת זיהתה ושם אותם במעין גלריה. הפתולוג יכול ללחוץ על כל אחד ורואה בתמונה הגדולה איפה נמצא התא הזה בין כולם ויכול לאמת את זה ולהגיד, נכון-נכון, לא נכון, לא נכון. << דובר >> דני רז: << דובר >> זה מתחבר חוץ מהמדע לתחום שקצת קשור לרגולוריה של להסביר AI. סתם אלגוריתם אומר כן, לא ופה בא ההסבר. פה זה ברור, זו ביולוגיה. לפעמים מישהו לא מקבל בבנק אשראי וה-AI החליט בגלל שיש לו אוטו אדום, וההסברים מאוד חשובים. זה תת תחום. << דובר >> יותם: << דובר >> זה שונה גם בין סוג סרטן לסוג סרטן. פה מדובר רק בתאים בודדים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אותה מערכת, היא לא יכולה לגלות? הרי זו אופטיקה. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למה היא לא יכולה להיות כל תא סרטני אחר? כשאתה לוקח בדיקת דם, יש משם תאים סרטניים רבים חוץ מהתא הזה הספציפי. במיוחד אם יש, כבר התחילו תאים. << דובר >> יותם: << דובר >> תלוי בסוג הסרטן וצריך לאמן את המודל AI לסוג סרטן מסוים. בגלל המורפולוגיה שלו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה קשור גם לגודל? << דובר >> יותם: << דובר >> זה קשור גם בגודל שלו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתה יכול לאמן מודל AI שיכול לגלות לך סוגי סרטן רבים באותה הסתכלות. << דובר >> יותם: << דובר >> זה נכון. אפשר להרחיב את זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה עושה דיאגנוזה. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> עבודה קודמת שיותם עשה זה היה על סרטן בלוטת התריס. << דובר >> יותם: << דובר >> עם בלוטת התריס זה הקשר אחר. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> אנחנו מאמצים את אותה אלגוריתמיקה. מסתבר שעדיין יש הבדלים, קצת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> היום עושים בדיקות סריקה רבות. גם בגנטיקה, עושים רצף של 150 גנים בבת אחת ויש לך. היום לך באופטיקה, אפשר לעשות סריקות רבות, סרטנים רבים בבת אחת. כבדיקת סקר לסרטן. אתה תבדוק את הבריאים ולא את האנשים שיש להם תלונה מסוימת, אתה יכול לגלות את זה מוקדם. << דובר >> יותם: << דובר >> אנחנו עובדים עם 40 פתולוגים. כל העולם של ה-AI, כולכם רואים איזה יכולות יש לו. אנחנו רואים פעמים רבות שיש פער בין היכולות, שעשינו דברים טובים מאוד וזה לא עוזר לפתולוג. אנחנו מנסים למצוא לא רק מה יהיה מאוד יפה למאמר אלא מה יהיה מעשי. רבים עובדים על לסווג סרטן, רק להגיד סרטני או לא. הפתולוג אמר לנו, אתם יכולים לעשות את זה, זה יהיה מאוד יפה. זה לא יעזור לי. לסווג לתת סרטן, זה משהו שיכול לקדם אותם. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> ברשותכם נמשיך, אמרו לי לא לאחר עם הזמן. ואג'די עושה דברים עוד יותר מעניינים, הוא חוקר עוד יותר למטה, להבין את הבסיס, גם להיווצרות של סרטן וגם גורמים שמשפיעים על הסדר הגנטי בתוך הגרעין של התא. מי שיודע, אם אנחנו ניקח תא בודד ונוציא ממנו את הדי. אן. איי. שזה שרוך היליקס כפול, אנחנו נקבל חוט באורך 2 מטרים. זה בלתי נתפס. 2 מטרים אלה הם בצורה כזו או אחרת דחוסים לתוך גרעין שהוא יותר קטן מאשר הרווח פה בין האצבעות. איך עושים את זה? זה לא פשוט. זה חייב להיות מסודר, וזה מסודר. אנחנו עדיין לא מבינים מה המנגנונים של הסדר שמתרחש שם. ואג'די חוקר את המנגנונים האלה עם הצלחה לא קטנה. זיהינו חלבון מסוים. אולי אתה רוצה להסביר. << דובר >> ואג'די: << דובר >> כן. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> יש לך פה מודל. << דובר >> ואג'די: << דובר >> אנחנו יודעים שמדובר על - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה קרום ה-T. << דובר >> ואג'די: << דובר >> כן. קרום ה-T, שהוא מאורגן בקנה מידה רבה. מחקר הזה, מה שיפה בו, ששנים התעניינו ברצף הגנטי. יש לנו קוד מסוים שמייצר לנו את התכונות או את החיבורים. מסתבר שגם יש חשיבות, איך אתה יודע לאחסן את הסיפור הזה. פה במחקר שלנו, זה גם צריך לשלב פה פיזיקה. יש פה מערכת שהיא פונקציונאלית ביולוגית ומצד שני היא מערכת שצריכה להיות מסודרת מרחבית. אחד החלבונים שאנחנו מדברים עליהם נקרא Lamin A, זה חלבון שיודע לקשור די. אן. איי. ל-די. אן. איי. וליצור רשת. אם אנחנו מדברים על חוט כזה - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ה-Lamin A נמצא גם בגרעין, במעטפת. << דובר >> ואג'די: << דובר >> נכון ה-Lamin A מרכיב את ה-Lamina שזו המעטפת של הגרעין. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> גם בפנים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איך תבדיל בינו לבין זה שנמצא במעטפת לבין זה שנמצא בקרום התא?. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> אנחנו רואים את זה, במיקרוסקופ רואים. יש לנו הגדלה עצומה בתלת ממד ואנחנו רואים מי נמצא במעטפת, מי נמצא בפנים. רנד יכולה להראות לך תמונה מדהימה. נקרא סופר רזולוציה. מיקרוסקופיה אופטית שמצליחה לראות הרבה יותר עמוק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זו המעטפת? << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> כן. << דובר >> דני רז: << דובר >> איפה המיקרוסקופ הזה יושב? << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> פה אצלי. << דובר >> דני רז: << דובר >> יושב אצלך בתוך המעבדה? << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> כן. אם יש זמן נעשה סיבוב אחד. יש גם במרכז ציוד. יש לי אחד משלי. << דובר >> ואג'די: << דובר >> החוט הזה שהוא לא יכול לקבל מבנה בעצמו וגם יש לו דינמיקה מאוד גדולה וזה יכול לגרום לשיבושים גנטיים בין היתר, בא החלבון הזה ויוצר על ידי הקשרים האלה, סוג של רשת שהיא שמורה במרחב, גם מונעת דינמיקת יתר שיכולה לבוא לידי ביטוי אחרי זה בפגמים גנטיים שאנחנו רואים בתאים שאין להם את המנגנונים האלה. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> יש לנו כבר די הצלחה. המחקר הוא בסיסי ומהניסיון שלנו אנחנו יודעים שכל פעם כשמגלים מנגנון מסוים, חלבון מסוים, מיד אפשר למצוא את הקשר של הדברים. לדוגמה, היום ידוע שתאים שה-Lamin A לא עובד טוב בגלל שהם יותר רכים, הם עושים מטסטזה יותר מהר. זה קשור למטסטזה ודברים כאלה. << דובר >> ואג'די: << דובר >> ידוע שחלק מהתאים הסרטניים מפתחים בעצמם את ההתחמקות הזו או מוטציות בחלבון על מנת שיצליחו לחדור ולהתפשט יותר בגוף. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> נעבור להדס. הפרויקט האחרון נשמע כמו מדע דמיוני, וזה אמיתי לגמרי. << דובר >> הדס: << דובר >> אני רואה שאתם קצת בקיאים ב-די. אין. איי. וב-Sequence-סדרה, רצף. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא כולם. << דובר >> הדס: << דובר >> אתם ספציפית הראיתם קצת - - - << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שארית של מה שהיה בשנות ה-90. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אלה מניסיון, ויש כאלה - - - << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חשבנו שאנחנו יודעים משהו. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> אתה אומר, מספיק לי לספור עד 120. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היו ימים. << דובר >> הדס: << דובר >> אולי קצת תופתעו ממה שאני עושה עם די. אן. איי. ואולי קצת מתעללת בו. כמו שאתם רואים כאן, זה סרטון של מבנה אמיתי שיצרתי, מבנה דמוי קפסולה. תיבה מדענית חלולה עם שני מכסים מלבניים שסוגרים אותה. זו רק התיבה עצמה בלי המכסים. כל האובייקט הזה עשוי מדי. אין. איי. סרוג מדי. אין. איי. אותו די. אן. איי שאתם מכירים, מה שנמצא בגרעין שעכשיו דיברנו עליו. יצרתי אותו מדי. אן. איי. במסגרת הדוקטורט שלי יש לי מטרה ספציפית, להשתמש בכלוב הזה לצורך הובלה של תרופה ושחרור שלה רק באזורים ספציפיים חולים שצריכים אותה בגוף, כדי להגן על האזורים הבריאים מהתרופה הזו. אם תרצו אני קצת יותר ארחיב על המחל ועל ההקשר הזה. בגדול אנחנו רוצים אחר כך להרחיב את זה למחלות רבות ושימושים רבים מעבר למה שאני מתרכזת פה בדוקטורט. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> את מייצרת את זה בחוץ? << דובר >> הדס: << דובר >> אני מייצרת את זה במעבדה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מכניסה תרופה. איך את מחזירה את זה לגוף? << דובר >> הדס: << דובר >> בזריקה. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> זה 100 ננו מטר כל חלקיק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אין סכנה שזה יתפרק? << דובר >> הדס: << דובר >> זה בוודאות יתפרק וזה מעולה לנו. אחרי שהוא יעשה את הפעילות שלו בגוף, הגוף יפרק אותו. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה רוצה לשחרר את התרופה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתה רוצה שיישאר בתוך התא ולא בחוץ, לא בזרם הדם. איך יגיע לאתר המטרה? << דובר >> הדס: << דובר >> ספציפית המבנה הזה, המטרה שלו היא לטפל במחלות כלי דם. המטרה שלו היא להגיע לאזורים חולים בתוך כלי הדם ולא להיכנס לתאים. אם אנחנו נרצה לעשות לו אדפטציה למחלות אחרות וכן להחדיר אותו לתאים, אפשר לעשות כל מיני מניפולציות על המבנה כדי שהוא יצליח לחדור את מעטפת התא ולטרגט תאים ספציפיים. מה שאני רוצה לעשות, לטרגט אזורים ספציפיים בכלי הדם. אני רוצה לטפל בהתקפי לב ושבצים מוחיים שנגרמים מאותה בעיה. אולי אתם מכירים שקריש דם נוצר פתאום בכלי דם חולה, שהוא מאוד דלקתי וצר, וחוסם לחלוטין את זרימת הדם וקורה התקף לב או שבץ. אני רוצה ברגעים הראשונים של האירוע, של החסימה, שדם לא זורם לרקמות חיוניות כמו לב ומוח, לשחרר תרופה שפותחת את הסתימה הזו ומחדשת את זרימת הדם ולעשות את זה רק שם. לפתוח את זרימת הדם רק באזורים שסתומים ולא לשחרר תרופה בכל כלי הדם. אם משחררים תרופה בכל כלי הדם זה גורם לדימומים פנימיים בכלים בריאים ואם יש דימום מוחי לצורך הדוגמה, זה מוות. דימום מוחי שקול למוות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כשאתם מזריקים, התאים של התרופה מחפשים את - - - << דובר >> הדס: << דובר >> בדיוק. הקפסולות האלה יוזרקו בזריקה פשוטה. תוך דקה הם ינועו בכל הסירקולציה של הדם וייפתחו רק איפה שצריך אותם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ועודף? << דובר >> הדס: << דובר >> מה יקרה לעודף? בגלל שהטיפול הזה הוא מכוונת מטרה, התרופה מטורגטת רק לאזורים החולים ולא מתפזרת. אני יכולה להוריד משמעותית את המינון, אפילו פי 100 ביחס להזרקה סיסטמית. גם אם יהיו קצת זליגות ושחרורים במקומות שאין בהם צורך – זה לא יגרום לתופעות לוואי. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> מה יקרה עם כל הרוטב שממשיך לזרום? << דובר >> הדס: << דובר >> עיקר התרופה משתחררת ועושה את הטיפול באזור. מה שימשיך לזרום אלה הקפסולות הריקות. הן למזלנו, לא באמת מזל, תכננו את זה בכוונה שכל המבנה הזה עשוי מ-די. אן. איי, הן יתפרקו באופן טבעי בגוף כי הגוף שלנו יודע לפרק די. אן. איי. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> השיטה נקראת די. אן. איי אוריגמי. כמו קיפולי הנייר, פה זה קיפול של די. אן. איי. יש תחרות שנקראת Falling Walls בגרמניה, תחרות בין-לאומית. עושים תחרויות בכל אחת מהמדינות. בדרך כל זה סטודנטים למחקר. מי שזוכה מציג את זה בגרמניה. פה בארץ מארגנים את זה מהאקדמיה הלאומית למדעים. הדס השתתפה, היו יותר מ-80 מועמדים. היא זכתה מקום ראשון, הציגה את זה בברלין. גם שם הייתה צריכה לזכות מקום ראשון. אבל אנחנו מישראל, בסדר. << דובר >> הדס: << דובר >> הייתה חוויה מאוד מיוחדת. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> באיזה שלב את נמצאת עכשיו במחקר הזה? << דובר >> הדס: << דובר >> יצרתי את הקפסולה הזו ועשינו ולידציה במעבדה על המכניזם הזה, לטריק שמאפשר את הזיהוי והפתיחה רק במקומות - - - וגם פיתחנו שיטה חדשה למלא את הקפסולה הזו במולקולות קטנות כמו המולקולות בתרופה. עכשיו אנחנו עובדים על הוכחות in vitro. כלומר הוכחת היתכנות במערכת מלאכותית שמחקה את כלי הדם לפני שנעבור לניסויים בבעלי חיים. אנחנו נערכים לכך עכשיו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמה שאנחנו צריכים אותכם. תעלו ותצליחו. תתרמו לאנשים. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> גם מילי משתמשת בשיטה דומה כדי לחבר תרופות שונות. היא עובדת עם פרופ' יוסי שמאי, הוא פרמקולוג. מפתחים שיטות עוד יותר מתקדמות לחבר כל מיני תרופות לסוג כזה של קפסולות ולהעביר אותן לגוף ולראות את ההשפעה שלהן. התחום הזה של הובלת תרופות ממוקדת נהיה מאוד חם היום. הרבה פעמים כשסתם נותנים תרופה, מיליונית שלה מגיע למקום שצריך ותרופות שהן יקרות מאוד. כשעושים את זה מטורגט, טרגוט הובלת תרופה, אפשר להשתמש בכמות יותר קטנה. היא יותר יעילה בהרבה, עובדת יותר מהר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא פוגעת בשאר הגוף. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> לא פוגעת בשאר הגוף הבריא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה היתרון של הקפסולות הקיימות היום בשוק? << דובר >> הדס: << דובר >> אין כל כך קפסולות שקיימות בשוק. אנחנו נמצאים בעולמות של הובלה מדויקת של תרופות, זה לא משהו שהמצאנו. יש כל מיני חלקיקים כמו ליפוזומים, חלקיקים שומניים כדוריים. זה מה שיש, אין מבנים גיאומטריים כאלה מדויקים, בטח לא שעשויים מ-די. אן. איי. כרגע מה שמאוד מתקדם בשוק ובאקדמיה זה בעיקר הליפוזומים שיש איתם כל מיני בעיות וגם עוד ננו חלקיקים קשיחים, גם קיימים בשוק שגם איתם יש כל מיני בעיות שהשימוש ב-די. אן. איי. פותר את הבעיות האלה. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> ליפוזומים, אחת הבעיות שלהם, שמאוד קשה לחבר להם חלבון ספציפי שייקשר לתא הסרטני. כאן בקלות אפשר לחבר מה שרק רוצים. << דובר >> הדס: << דובר >> די. אן. איי. מאוד ידידותי. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> זה כמו משאית, מה שאתה רוצה לחבר לזה, אפשר בקלות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ידידותי לגוף. << דובר >> הדס: << דובר >> לגוף, לעוד מולקולות. מאוד ורסטילי וגם השליטה שלנו בדיוק ובתכונות הפיזיקליות היא מאוד גבוהה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא נשאר יותר מדי, אנחנו לא נצליח להבין. רציתי לשאול איך עושים דבר כזה. << דובר >> הדס: << דובר >> זו שיטה שנקראת די. אן. איי. אוריגמי. אני לוקחת מולקולת די. אן. איי. מאוד ארוכה, מולקולה חד-גדילית. מולקולה חד-גדילית כמו חוט ארוך. המטרה שלי היא לקפל אותו לצורה גיאומטרית מוגדרת. כדי לקפל את החוט הזה לצורה מוגדרת אני רוצה להשתמש בסיכות שיקבעו את הקיפולים שאני אצור במרחב. הסיכות הן מבני די. אן. איי. קצרים יותר ומה שמיוחד בהם שהם מורכבים משניים, שלושה רצפים, אחד אחרי השני, שכל רצף מתחבר לאזור אחר על הסקלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה סינטטי. << דובר >> הדס: << דובר >> זה סינטטי, בדיוק. אם אני יודעת איך אני רוצה לקפל את המולקולה הארוכה הצהובה אני יודעת ליצור רצפים משלימים שיתחברו לאזורים הספציפיים שאני רוצה לקבע את הכיפופים שלהם וכך אני יכולה ליצור כל צורה שאני רוצה. למשל, מלבן שהוא פשוט יחסית. אני יכולה להראות לכם פה סרטון. אני מכניסה לבקבוק מים קטן מולקולות רבות כאלה ארוכות. זו תמונה אמיתית במיקרוסקופ של המולקולה. אני מוסיפה תמיסה, סיכות רבות קטנות, מקטעים רבים קצרים של ה-די. אן. איי. הקצר. הכול מרחף בתמיסה, זז ורוקד. הקסם של ה-די. אן. איי. שהוא יודע למצוא את המקטעים המשלימים. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> קסם של הטבע. אני לא מאמין שזה עובד עד שהדס לא מראה לי את התמונות. << דובר >> הדס: << דובר >> כל סיכה כזו יודעת למצוא את האזורים המשלימים, להתחבר, ליצור את הסליל הכפול המוכר הזה תוך כדי שהיא מקבעת את הכיפוף של המולקולה הארוכה וכך אם אני אצור סיכות רבות כאלה ואקבע את כל הכיפופים שרציתי לקבע במולקולה הארוכה, אני אוכל ליצור מבנה מוגדר גיאומטרי. זה מלבן שהוא ממש המכסה של הקפסולה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> את הרצף של המולקולה הגדולה גם את יודעת. << דובר >> הדס: << דובר >> את הרצף אני יודעת וכך אני יכולה ליצור את הסיכות. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> כן. חייבים לדעת. ויש תוכנה שמשתמשים בה, תוכנת ארכיטקטורה שיודעת לדבר עם די. אן. איי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחר כך הכול משחקים. << דובר >> הדס: << דובר >> כל המחקר הוא משחק. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> אולי בדרך נראה לכם סיבוב במעבדה עצמה כדי שתראו שזה לא רק על מחשבים יושבים פה. << דובר >> דני רז: << דובר >> כדאי לראות את המיקרוסקופים, זה מאוד חשוב. זה בניין חדש, הוא נבנה מתרומות. הכספים האלה הם כספים שהם לא כספים ממשלתיים, של הבנייה. שנית, זה הציוד. חוקר שמתחיל, מקבל מענק הצטיידות מהטכניון. אנחנו משקיעים מעל 100 מיליון שקלים בשנה בציודים ובנייה של מעבדות לחוקרים חדשים. אחרי חמש, שש שנים הציוד מתיישן. המיקרוסקופ הזה שעוד מעט תראו, הוא לא היה קיים או שהוא מתיישן. הכסף לחידוש לציוד הזה, קשה לנו כמוסד להשיג אותו. גם לכסף קליטה קשה לנו. המדינה צריכה להיכנס תחת האלונקה. תראו מה קורה פה. אני לא מדבר על המדע, זה בטכניון. החיבור של המכניקה ושל הפיזיקה והביולוגיה לתוך הסיפור הזה. תסתכלו בצד החברתי מה קורה פה, מי הסטודנטים, מי נמצא פה וראיתם את זה קודם. זה המסר שאנחנו רוצים להעביר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. בהצלחה שיהיה לכם. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> בואו נעשה סיבוב, תראו את המעבדה. יש לנו כל מיני סוגים של מערכות מיקרוסקופיות ואופטיות. כל אחת למטרות אחרות. המערכת הזו, אנחנו קוראים לה מערכת של מדידות של מולקולות ברמה של מולקולה בודדת. אנחנו יודעים למדוד תא וממש לראות מולקולות בודדות איך הן זזות ומתוך הדינמיקה אנחנו יודעים לאפיין מה קורה שם. זה בכלל טריק. זה כמו Waze. המערכת של Waze, אם היא עוקבת אחרי מספיק אנשים מספיק זמן, היא יודעת להגיד שזו כנראה עיר שגרים בה, רואים שבבוקר כל הדינמיקה היא החוצה ואחרי הצוהריים פנימה. אזור תעשייה זה ההיפך. כביש מהיר, רואים שכולם נוסעים מהר. כביש איטי, רואים שכולם. אותו הדבר אנחנו עושים במולקולות בודדות. זו מערכת שאני קורא לה סוס עבודה. אני מצליח להחזיק אותה 20 שנים, כל פעם עם שדרוגים, עד שהודיעו לי מהחברה, פרופ' גרעיני מספיק, אנחנו לא מתחזקים לך את המערכת. זו צרה צרורה. עם המערכות של מיקרוסקופיה אלקטרונית חדשות, זה עוול לאנושות. החברות כל שנתיים מוציאות דגם חדש. 7 מיליון דולר, 10 מיליון דולר. אתה לא יכול לעשות שדרוג. לא, תקנה מיקרוסקופ חדש. כמה אפשר? צריך לשבת עם החברות האלה ברמה בין-לאומית ולהגיד רבותיי, תהיו קצת יותר מעשיים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנושיים. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> תבנו את זה עם מכלולים שמאפשר לכם להוסיף על שלנו. פה החלק הזה של המערכת, לא נראה משהו. יש פה אופטיקה מאוד מעניינת שאת זה אנחנו בנינו. יותם, ואג'די ואדם משתמשים בחלק הזה, שמים ביופסיות רגילות לגמרי, סליידים פתולוגיים למיניהם שצבועים הכי פשוט, נקרא Hematoxylin - - - , אבל האור עובר לתוך המערכת. פה יש מצלמה, היא מאפשרת לצלם רזולוציית צבע שהעין לא מסוגלת לראות. זה כמעט קסם. זו דוגמה, אני אראה לכם פה עוד מערכת מאוד מיוחדת כאן בחדר. ראיתם את התמונות שהדס הראתה של חלקיקי ננו. אפילו מיקרוסקופ אופטי אי אפשר לראות. זה מיקרוסקופ שנקרא מיקרוסקופ כוח אטומי. כאן שמים מחט. זה כדי להכין את זה, זה יושב כאן לצורך המדידה. בקצה זו מחט דקיקה שמטיילת על פני השטח בצורה כזו. אם יש מדרגה היא מזהה שיש מדרגה, היא יודעת לזהות מדרגה של אטום בודד ואפשר למדוד את זה, ברמה כזו, אסור שיהיה רעש. הרעש האקוסטי עצמו יכול להזיז את זה. זה מבודד, מי שרוצה להכניס את הראש, תראו מה זה שקט. זו אפילו הרגשה לא נעימה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לסבר את האוזן. מכשיר כזה, מה העלות שלו? << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> סדר גודל של 400,000 דולר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יחסית לא הרבה. << דובר >> דני רז: << דובר >> יש פה שאלה. 660 חוקרים, תכפיל את זה ב-400,000 כפול חמש מכשירים כאלה. אתה מקבל מספרים שהם לא - - -. תלוי כמה הוא משתמש. יובל משתמש כבד במכשיר הזה. אם הוא היה צריך אותו פעם בחודשיים, יש פה את המרכז ציוד מיקרוסקופי. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> יש לנו 60 מרכזים ואנשי מקצוע. המפתח זה איש מקצוע, המכשיר לא יודע לעשות כלום. אנשי מקצוע מעולים. אנחנו נעזרים בהם. אני בא ללמוד ממנו מה השיטה הכי טובה לעשות את סוג המדידות שאני רוצה. השילוב הזה של כוח אדם רציני, מקצועי, עם עלות של מכשירים, זה כסף רב. אתה רואה שדרוג כל הזמן. כדי להיות תחרותיים בעולם אין ברירה, את הכסף הזה חייבים להשקיע. אני בטוח שאתם מכירים את זה, זה לא חדש. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איפה מייצרים את זה? << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> המערכת הזו מיוצרת בגרמניה. היה סיפור להכניס את זה לחדר, הייתי צריך לשבור את המשקוף. << דובר >> דני רז: << דובר >> היו חברות שבגלל המצב הגיאופוליטי הפסיקו למכור. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה מתחבר לשאלה השנייה, שהיא הצד השני. אם אני שואל אותך עכשיו כחוקר, יש משהו שקיים בעולם שאתה רוצה שיהיה במעבדה שלך ואתה לא מצליח להביא אותו? << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> לאו דווקא למעבדה שלי, אבל למרכז ציוד חד משמעית. יש היום מערכות מיקרוסקופיות שהן יותר משוכללות ממה שיש אצלי במעבדה והן יותר נגישות, הן יותר פשוטות לתפעול. חלק מהעניין זו הפשטות. צריך מישהו עם רקע בפיזיקה כדי להבין שם את כל הפרמטרים ולהצליח. מערכות שהן יותר פשוטות והמחיר שלהן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יותר מתוחכמות. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> במקום 500,000-400,000 דולר, 1.5 מיליון. אני יכול לתת לך רשימה של מכשירים כאלה. החוקרים יודעים את זה, כל חוקר בתחום שלו מכיר ויודע. מיקרוסקופ אלקטרוני. אחת התמונות שהדס הראתה, של הקופסיות האלה, נמדדו עם מיקרוסקופ אלקטרוני. יושבת שם מישהי מעולה. מיקרוסקופיה אלקטרונית, צריך בן-אדם שמשקיע את כל חייו ללמוד איך לעשות את זה ויש לנו אחת כזו. המערכת שם היא מאוד פרימיטיבית ושנים הטכניון מנסה. השנה הצלחנו לגייס מספיק כסף כדי לבנות את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> תודה שבאתם. זה כבוד בשבילנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתה פיזיקאי? << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> אני פיזיקאי במקור, בוגר הטכניון. עשיתי מסלול הכי מוזר שיכול להיות. מה שנותן ידע רב. << דובר >> דני רז: << דובר >> תספר להם על החברות. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> עבדתי בחברות, הקמתי חברות. זה מאוד חשוב. בחזון של הטכניון, זה כבר קשור למה שאני עושה בהנהלה, אנחנו רוצים שיהיה המחקר ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. אנחנו רוצים להכשיר מהנדסים ומדענים ברמה הכי גבוהה ולחזק את הכלכלה ואת התעשייה בישראל. יש לנו קשרים עם התעשייה שזה לא יאומן. יש לנו פורטפוליו של יותר מ-130 חברות שקמו מתוך הטכניון והן פעילות. עזוב את השווי, זה מיליארדים, זה על הנייר. אם החברה נסגרת, הכול יורד לאפס. החברות האלה מעסיקות היום בישראל יותר מ-6,000 אנשים. יש לנו כל שנה יותר מ-100 שיתופי פעולה עם תעשייה. מה שיפה זה כל התעשיות. חברות תרופות, חברות בניה, אנבידיה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> המלחמה השפיעה עליכם? בעולם. << דובר >> יובל גרעיני: << דובר >> לא טוב. זה הוריד מחקר רב. הרבה מהעבודה. סטודנט בא יום אחד, הכין את החומר. למוחרת הוא לא יכול לבוא. הלך הכול. (חדר ישיבות) << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו בישיבה רשמית. הכנסת באה לטכניון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו נמשיך את הישיבה. נעשה היכרות עם האנשים שהצטרפו אלינו עכשיו. אנחנו נכיר אותכם, את השאר. << דובר >> דני רז: << דובר >> דני רז, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון. << דובר >> רון קימל: << דובר >> רון קימל, פרופ' במדעי המחשב וגם מקושר בחשמל ומחשבים פה. << דובר >> נועם אדיר: << דובר >> נועם אדיר, אני המשנה לנשיא למחקר. אני מהפקולטה לכימיה. אני מכיר את יאסר כבר 40 שנים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני עשיתי תואר שני, הוא עשה תואר שלישי באותה פקולטה. << דובר >> אהרון שפרכר: << דובר >> אני פרופ' אהרון שפרכר מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. אני הראש האקדמי של המרכז לייצור מתקדם במכון הלאומי לחקר הבנייה. אנחנו מייצרים טכנולוגיות בתחום של בניה. זה חלק מההתעסקות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ומבטא צרפתי יש לך. << דובר >> אהרון שפרכר: << דובר >> בלגי במקור. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> היה בעבר פרופ' גליק שהיה מגיע לדיונים רבים בכנסת בנושא היערכות לרעידות אדמה. מישהו מכיר? << דובר >> אהרון שפרכר: << דובר >> מדור אחר. בטוח נושא חשוב. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היועצים הפרלמנטרים שלנו. << דובר >> ספדי עמארה: << דובר >> ספדי עמארה. יועץ של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> סאלח נעראני: << דובר >> עו"ד סאלח, היועץ של ד"ר יאסר. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אני איילת, מנהלת ועדת מדע וטכנולוגיה. << דובר >> ענא עאבס: << דובר >> ענא עאבס, עוזר של מנסור עבאס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מנסור עבאס, חבר כנסת, יו"ר רע"מ. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חברת כנסת ח'טיב יאסין. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יאסר חוג'ראת. אני חבר כנסת, יושב-ראש הוועדה למדע וטכנולוגיה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> טטיאנה מזרסקי, חברת כנסת מיש עתיד. << דובר >> שני: << דובר >> אני שני, היועצת של טטיאנה. << דובר >> יובל: << דובר >> יובל, גם היועץ של טטיאנה. << דובר >> שנהב שמר: << דובר >> אני פרופ' שנהב שמר מביולוגיה. חוקרת הזדקנות של שריר. << דובר >> דביר ארן: << דובר >> אני דביר ארן מהפקולטה לביולוגיה וממדעי המחשב. חוקר סרטן. << דובר >> דני רז: << דובר >> א', אנחנו אוכלים. ב', אנחנו מדברים. תרגישו חופשי לשאול שאלות. אם לא, אני בטוח שכל אחד מהפרופסורים פה יכול להתחיל לדבר ולא לסיים עד הסוף. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אשתף אותכם עם החוויה שלנו כאן. אין ספק שזה משאיר חותם ומעלה תהיות על הדרך הפוליטית שאנחנו הולכים בה והאם אנחנו מצליחים לנווט את הדברים לכיוון הנכון. הסקירה שקיבלנו, החוויה שעברנו כאן בטכניון, ממקדת אותנו במצפן כזה שאתם יודעים מה אתם עושים ולמה אתם עושים את זה – לתועלת הציבור, לשפר את חיי האנשים, לפתור בעיות וכולי. חשוב לי לשתף אותכם כפוליטיקאים. אנחנו למדנו באוניברסיטאות. את החוויה הזו כל איש ציבור צריך לעבור כדי לדייק את סדר העדיפות שלו כנציג ציבור נבחר, שידע גם אם הוא בעמדת קבלת החלטות, לקבל החלטות נכונות. אם הוא בעמדת השוואה כמונו, שיוכל להשפיע על הכיוונים הנכונים. אנחנו חרטנו על דגלנו לקדם את הקו הזה של שותפות אזרחית, ערכית, השתלבות. לשרת את האוכלוסייה על גווניה השונים, לבטא את הערכים של קבלת האחר והכרה באחר. לתת אופק ותקווה לאנשים. אנחנו יוצאים כאן עם מטען חיובי. אני מדבר ברמה האישית ונראה לי שגם זה משקף את החברים שלי. אנחנו התחלנו לדון בזה מהבוקר, אין ספק שהאתגר ברמה המדעית, מקצועית היום, שילוב ה-AI בכל המערכות. הייתה לנו שיחה ארוכה ומעמיקה בנושא הזה. יש דאגה אם השתלטות ה-AI על כל תחומי החיים, אם היא תיטיב או לא תיטיב. יש לי תחושה שכן ואנחנו צריכים להתמודד בצורה נכונה ויצירתית עם האתגר הזה ולדעת לשלב אותו ולהשתלב בו בצורה הנכונה ביותר, גם ברמת רכישת הידע והמדע. גם ברמה המקצועית ביום-יום ובעשייה. אני לא רוצה להגיד הרבה, מהנתונים אנחנו יודעים שאנשים בוגרים רבים מסיימים את התואר שלהם – ראשון, שני, שלישי – ורוצים להתמודד עם שוק העבודה ועם התחומים השונים. האוניברסיטה, הטכניון במקרה הזה, הוא אחד הכלי להכשיר לפרנסה, לעבודה. יש לי תחושה ופחד, האם אנחנו הולכים לקראת משהו שיעזור לנו או יקשה עלינו, או שאנחנו צריכים לרוץ ולהתאמץ עוד. להתאמץ זה טוב. יש חשש לפספס את הקטר הזה. השאלות שלי התמקדו בנושא הזה, איך אפשר גם להכשיר את ההכשרה הקלאסית או המידע, ידע והמדע הקלאסי וגם להכיל את האירוע של ה-AI על היבטיו השונים. זו בעיניי השאלה המאתגרת ביותר בזמן הזה. << דובר >> דני רז: << דובר >> אני מציע שכל אחד מחברי סגל פה ידבר, המחקרים פה מדהימים. כמה דקות. עם מה נתחיל? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נתחיל מרפואה וסרטן. << דובר >> שנהב שמר: << דובר >> אני בתחום של חקר שריר 20 שנים. הרקמה הכי שכיחה בגוף שלנו, מהווה 40% ממסת הגוף שלנו. אצל כולנו היא נחלשת, אין מה לעשות. כולנו מזדקנים. התהליך הזה של הזדקנות שריר, אצלי במעבדה אנחנו מנסים להבין את זה ברמה מולקולרית. להבין איך הרקמה הזו מרגישה את הסביבה ואיך היא מגיבה לשינויים סביבתיים כמו תהליך הזדקנות נורמלי, מחלות, חשיפה למיקרו גרביטציה. אנחנו מאוד מעורבים בביולוגיה של החלל, רפואת חלל. זה יכול להיות drug Target כדי להאט את התהליך, במיוחד אצל אנשים שהם מונשמים. באנשים באלה, אנשים חולים כרוניים ביחידות טיפול נמרץ במשך שבועות, יכולים להיות במצב סטטי ללא שום כיווץ שריר וזה מתכון הזדקנות מהירה של הרקמה. היום אנחנו במצב טוב. אנחנו מבינים מאוד טוב את התהליכים המולקולריים, אנחנו יודעים מה קורה לפני מה. אנחנו מבינים שיש פה הדרגתיות, זה לא תהליך כאוטי. אנחנו חוקרים את האנזימים שמבקרים אותו. במסגרת הטכניון, הטכניון פתח חברה שמבוססת על המצאה שלנו. חברה שמקדמת פיתוח של קומבינציה של רכיבי תזונה בסיסיים שאנחנו מאוד מקווים להגיע איתם לשוק מהר, הרכיבים מאושרי FDA ואצלי במעבדה עשינו את כל הניסויים הפרה-קליניים שמראים שהקומבינציה הזו, ברגע שהיא מונגשת לעכברים שהם מודל לאטרופיה משמעותית או מסיבית, האטרופיה כמעט נעצרת. אנחנו מצליחים להאט את הדלדול שריר, למנוע את הירידה בחוזק של השריר. יש הרבה תקווה שזה יועיל לאנשים שצריכים את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם משתמשים ברפואה או טיפול בחולי בפרקינסון? << דובר >> שנהב שמר: << דובר >> כאן יש אפקט שהוא קשור למערכת העצבים. ברגע שמדובר במשהו שהוא לא רק אינהרנטי בשריר אלא מערכת העצבים מושפעת והשריר הוא כביכול תופעת לוואי, שם צריך לטפל במערכת העצבים. יש את מחלת הדושן. זה בשריר. זה מולד, הילדים האלה מקבלים טיפול באוליגוס. מזריקים להם דם אוליגוס בתקווה שזה יגיע לשריר וישלים את הגן שחסר להם בשריר. יש אספקט נוסף במחלה הזו מעבר לדיסטרופיה שזו ההיחלשות ההדרגתית של השריר, יש גם אטרופיה. כאן אנחנו יכולים לעזור. אטרופיה זה אומר היחלשות שלא קשור לגנטיקה. בהכרח היא קשורה לזה שהשריר לא נמצא בכיווץ עכשיו. כל הנושא הזה של רקע גנטי מולד, אלה דיסטרופיות, השריר התפתח לא תקין מהלידה. אנחנו המעבדה הישראלית בתוך קונסורציום אירופאי של תשעה שותפים. אנחנו משתמשים ב-IPS לחולים. IPS זה תאי גזע מחולים. ברגע שאנחנו נבין את המסלולים הפתולוגים נשתמש ב-AI כדי לעשות drug repurposing ולהשתמש בתרופות מאושרות FDA כדי לטפל בחולים כאלה שם. מחלת שריר היא מולדת. << דובר >> דני רז: << דובר >> הקונסורציום הזה, זה העניין האירופי. אם אנחנו נאבד את ה- FP7 – אנחנו לא נהיה בקונסורציומים כאלה. מעבר לכסף שמקבלים למחקר, שיתוף הפעולה, זה לא היה מתוכנן. לא היה בטוח שיעבדו. שיתוף הפעולה משמעותי. יש שם שמונה שותפים או שבעה שותפים ויש הפריה הדדית. אם חלק אחד מגיע מפה והחלקים האחרים של המחלה מגיעים ממקומות אחרים. החלק הזה הוא המשמעותי, עזבו את הכסף רגע. אנחנו צריכים להיות שם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי שיתוף הפעולה. אתם מרגישים שעכשיו יש בעיה בשיתופי פעולה? יש שותפים שפתאום אומרים, אנחנו לא רוצים ישראלים שיהיו קונסורציום? << דובר >> שנהב שמר: << דובר >> בין הישראלים או כלפי חוץ? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כלפי חו"ל. << דובר >> שנהב שמר: << דובר >> אני באופן אישי לא הרגשתי את זה. אנחנו המעבדה הישראלית היחידה בקונסורציום הזה ואנחנו מדברים על קונסורציום נוסף. כמו שנאמר פה, זה מאוד מקצר את הדרך למדף כשיש אנשים, תשעה שותפים שתורמים כל אחד מהתחום מומחיות שלו למען אותה מטרה. אני לא כל כך מרגישה את זה. אני מוזמנת לכנסים בעולם. << דובר >> דני רז: << דובר >> זה קיים. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ציינת נקודה מאוד חשובה. התקציב, התקצוב והמשאבים זה חשוב. שיתוף הפעולה יש בו אלמנט מאוד חשוב. אני מקווה לשינוי פוליטי שיביא להתייחסות אחרת היום בעולם בנושאים האלה. << דובר >> דני רז: << דובר >> כולנו מקווים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה לשתף בחוויה של היום הזה ובתהיות שלי לגבי הסוף. קורים בו דברים מאוד נפלאים וגם נותנים תקווה לאנושות. השאלה שלי מתי, איך ולמי זה יגיע? מדובר פה על מה שראינו, על פתרונות שהם פתרונות לא רגילים. אני דיברתי על זה בהתחלה בקופות חולים. איפה זה יפגוש את החולה הפשוט שאינו מחובר, שאינו מקושר, שעובר חוויה רפואית או אתגר רפואי מאוד קשה? בסופו של דבר הוא לא מגיע למקומות האלה. אפילו שיש טיפולים מתקדמים וממוקדים, עדיין האנשים או החולים לא פוגשים את זה. מתי אנחנו נגיע לרמה הזו שזה יוצא מהמעבדה כמשהו שאושר ואחר כך יגיע לכלל האזרחים והאנשים? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא התפקיד שלהם. הם ייצרו את האופציה והמדינה - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זו מדיניות. << דובר >> רון קימל: << דובר >> אומרים שהאקדמיה, התפקיד שלה לקחת כסף ולהפוך אותו לידע. בתעשייה זו בדיוק הבעיה ההפוכה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה מה שאני אומרת. זו התהיה שאני יוצאת בסוף. << דובר >> רון קימל: << דובר >> דביר יכול לענות לך לגבי מתי זה יגיע למדף. << דובר >> דני רז: << דובר >> בואו נשמע את דביר. נתחבר גם ל-AI אולי. << דובר >> דביר ארן: << דובר >> מאוד רציתי להתחבר לכמה נקודות שדיברתם. אני קודם אציג את עצמי. למדתי מדעי המחשב וביולוגיה. אני משלב את התחומים האלה זמן רב בתחום שנקרא ביולוגיה חישובית או Biomedical Data Science. רוב העיסוק שלי הוא שילוב של AI וביולוגיה ו-AI ברפואה. יש לנו שיתוף פעולה שפורסם לאחרונה בכתב עת יוקרתי. אני אדבר על תחום המחקר המרכזי שלי – טיפולים אימונותרפים. בסרטן, כולנו מכירים כימותרפיה, מכירים טיפולים ממוקדים. בעשור, 15 שנים האחרונות, התגליות הכי חשובות ב-30 שנים האחרונות, זה להפעיל מחדש את המערכת החיסונית כדי להילחם בסרטן. היום רוב החולים בשלבים מתקדמים יקבלו טיפול כזה. עדיין רק חלק קטן מהחולים מגיבים והאתגר הגדול במחקר זה לנסות להבין למה רוב החולים לא מגיבים ומה צריך לעשות כדי לגרום ליותר חולים להגיב. שם מתעסק המחקר שלי בעזרת שיטות גנומיות אנחנו אוספים כמויות מאוד גדולות של דאטה. דאטה שאנחנו מייצרים אצלנו במעבדה וגם דאטה משותפים. יש לנו שותפים מגרמניה שאנחנו עובדים איתם זמן רב. אחד הדברים היפים במדע, כשאתה מפרסם מאמר אתה מפרסם גם את הדאטה איתו. אנחנו מאוד מאמינים בלקחת את הדאטה הזה שפורסם ולייצר ממנו ידע חדש. אנחנו עוסקים בזה בכל הצורות. מפתחים שיטות חישוביות שיאפשרו לנתח טוב יותר את המורכבות התאית של גידולים, את הסוגים השונים של התאים של המערכת חיסונית שנמצאים בתוך הגידול ואיך הם מתקשרים בינהם ואיך אנחנו יכולים לדחוף גידולים שלא מגיבים, להיות כאלה שמגיבים. ממש עכשיו התקבל לנו מאמר כתב עת מאוד יוקרתי בסרטן, שבו אספנו דוגמאות של חולים, ביום כשהם התחילו את הטיפולים האימונותרפים ושבועיים אחר כך. דאטה מ-200 חולים. יש לנו שתי נקודות זמן. מאוד יקר, זה גם עם שותפים וגם דאטה ציבורית וגם דאטה שאספנו פה בטכניון. אנחנו מצליחים להבין שיש סוגים מסוימים של גידולים שנדחפים לכיוון הזה שמגדיל את הסיכוי שהם יגיבו. שאלת את השאלה, מתי דברים כאלה יכולים להגיע לקליניקה, זה עוד לא מגיע לקליניקה. זה לא מדע יישומי. אני לא אקרא לזה מדע בסיסי, זה לא מדע יישומי. המחקרים האלה בתוספת מחקרים אחרים מכל העולם, מביאים לכך שהדור הבא של התרופות יידע לשלב את הדברים האלה. אחת הדרכים להאיץ תהליכים כאלה, כמו ששנהב אמרה, להשתמש בתרופות מאושרות שעברו את כל התהליכים של בדיקות קליניות ולשלב אותן במחקר. אני אתייחס לשתי הנקודות שהעלית. אחד, האקדמיה היא סוג של מקום שלם. מקום שמאפשר מפגש בין תרבויות שונות. גם בדוקטורט, שותף שלי למחקרים רבים מאוד היה ערבי פלסטינאי שהיום הוא פרופ' בסטנפורד. פרסמנו מספר מאמרים ביחד ומספר סטודנטים ערבים. אני משתף פעולה ויש לי גרנטים עם ערבים. זה משהו שמאפשר לנו משהו שפחות קיים בחברה הישראלית, מחוץ לזה. צריך לחזק את זה. זה עובד וצריך לגרום לזה להמשיך לעבוד. אני רוצה לדבר על נקודה שניה שהיא נקודה קשה יותר של מה קורה עם AI בתחום שלי. כל הסטודנטים שלי הם סטודנטים שבאים מרקע חישובי ומשתמשים ברקע הזה כדי לחקור ביולוגיה. לוקח שנים רבות להכשיר סטודנט לתואר שני, דוקטורט ופוסט דוקטורט, שהוא יוכל לתרום למחקר. סטודנט לדוקטורט, אולי בשנה האחרונה הוא מצלח לתרום למחקר ולא לעכב אותו. סליחה שאני מדבר בצורה הזו. היום עם כלי AI אני בהחלט צריך פחות סטודנטים. בעבר הייתי חייב למצוא סטודנטים רבים שיעבדו על המחקר, היום אני צריך פחות, אני יכול לעשות את הדברים האלה בעצמי יותר מהר בהרבה. זו בעיה קשה שאני לא יודע - - - << דובר >> דני רז: << דובר >> זו בעיית הג'וניורים של המסטרנטים, דוקטורנטים. הנשיא התייחס לזה. << דובר >> רון קימל: << דובר >> הסטודנטים אומרים שהם לא צריכים פרופסורים. << דובר >> דביר ארן: << דובר >> בתחום שלי לפחות, לוקח זמן רב מאוד. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הפרופסורים אומרים לי שהם לא צריכים סטודנטים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תלוי איפה, באיזה תחום. << דובר >> דביר ארן: << דובר >> בתחום שלי מאוד קשה להכשיר סטודנט. בעבר גייסנו כסף כדי שנוכל לגייס סטודנטים כדי שיעשו עבורנו את המחקר. אנחנו עוברים לעולם שבו לגייס זה לא משתלם לגייס סטודנט, זה רק מעכב אותי ואני לא יודע להתמודד עם זה. אנחנו בהחלט רואים שאחד התפקידים שלנו זה לחנך את הדור הבא ולהכשיר את הדור הבא של הסטודנטים. אם המטרה שלנו היא רק לקדם מחקר, לא בטוח שזה הדבר. << דובר >> דני רז: << דובר >> זה חוזר לעניין של הערכים. הערכים הם חלק מפתרון. אני רוצה לציין נקודה, זה חשוב בייחוד לך כראש הוועדה. אולי רוני ידבר על זה יותר, על מסד הנתונים, הוא מאוד משמעותי להשיג אותו ולהשאיר אותו פתוח לטובת המחקר. אין לנו חקיקה מספיק טובה בעניין הזה. חברות מחזיקות אותם, כל מיני מקומות. << דובר >> רון קימל: << דובר >> קופת חולים. << דובר >> דני רז: << דובר >> קופות חולים. השיתוף של המידע הזה יכול לקדם את המדע בצורה משמעותית. בלי פגיעה בצנעת הפרט וכל הדברים האלה. זה חלק רגולטורי חשוב למדע. << דובר >> דביר ארן: << דובר >> פרויקט הגנום האנושי, יחד איתו עברה חקיקה בארצות הברית, בהן NIH, שכל דאטה שמקבל מימון מממשלת ארצות הברית, מ-NIH, מחייב שיתוף של הדאטה הזה במאגרים ציבוריים. אנחנו מקבלים מימון אירופי. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בישראל אין חקיקה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש מאגר ציבורי? << דובר >> דביר ארן: << דובר >> אין חקיקה כזו בישראל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אין מאגר ציבורי. יש את המאגר של לקוחות ושל כל מיני. כל אחד מחזיק את הדאטה שלו. איך הפרויקט של פסיפס עוזר לכם והאם אתם חשופים לפרויקט הזה? << דובר >> דביר ארן: << דובר >> אפס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שזה יהיה תחת השם שלך פרוטוקול. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הפרויקט שלנו - - - זה פרויקט שהמדינה קיבלה החלטה ויש כסף מהמדינה לעשות ריצוף גנומיקה של דגימות שמכסות את האוכלוסייה כאן כדי שיהיה מידע ללמוד. אנחנו עשינו על זה דיון. זה מידע שאמור להיות חשוף לכולם, אתם יכולים להשתמש בזה. זו סוגיה. היה לנו דיון בוועדה והגיע יושב-ראש - - << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> פרופ' גבי ברבש. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן. הגיע לדיון בממשלה. לא נעזרים בהם ולא פנו אליכם. << דובר >> דני רז: << דובר >> יכול להיות שיש אחרים בטכניון שכן עושים את זה. << דובר >> רון קימל: << דובר >> כל פגישה שהייתה לנו לקופות החולים תמיד הסתיימה בכמה אחוזים אנחנו מקבלים וכמה אתם משלמים. מעולם לא הגישו לנו על מגש של כסף את הדאטה. מתי זה כן קורה? כשאנחנו משתפים פעולה עם ראשי מחלקות. בכרמל, ברמב"ם, ואתה כן מסוגל להגיע לדאטה. אם אתה אחרי זה רוצה להנגיש את זה, אני יכול להתחיל לקחת שליטה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> במשרד הבריאות אין פונקציה שמרכזת את הפיקוח - - - << דובר >> רון קימל: << דובר >> כל פעם שיש פונקציה שמרכזת, זה לא מגיע אלינו. שאלתם לגבי מתי זה מגיע לאנשים. יש לנו מחקר משותף עם דביר ועם סטודנט שלי ד"ר גיל שמאי שהוא מוביל אותו, שמנסה לתת תשובה על איך אנחנו יכולים לעזור לרוב הנשים עם סרטן שד. גילית שיש סרטן, הוא ממאיר ועכשיו אתה צריך לטפל בו. אתה יכול לעשות פרופיל גנטי או Oncotype DX, והוא אומר לך אם כן לתת כימו או לא לתת כימו. הבעיה שיש נתח באמצע שלא יודעים מה לעשות איתו. אימנו יחד, רשת AI שיודעת לקחת ולהסתכל על הדבר הזה ולתת תשובות. כל מסד נתונים שאנחנו ניגשים אליו עולה משהו כמו 400,000-300,000 דולר. מה שאנחנו עושים, מתחנפים למי שמחזיק את מסד הנתונים הזה, אם זה בארץ ואם זה בארצות הברית. מוסיפים אותו למאמרים שלנו, משלמים כל מה שיש לנו. צועקים על ההנהלה שיתנו לנו כסף וכמובן שאין להם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם - - - לאומית, אין להם אותם? << דובר >> רון קימל: << דובר >> כשאנחנו רוצים ללכת ללאומית ולהביא דאטה, אנחנו צריכים לפתוח חברה, לריב עם הטכניון על מה יש וללכת ללאומית, לתת לה אחוזים. זה נהיה כל כך מסובך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם לא שואלים את הלקוחות שלהם. הם רק רוצים כסף ולא שואלים את הלקוחות שלהם. << דובר >> רון קימל: << דובר >> אני לא מאשים אותם. משהו ברגולציה צריך להיות כזה שמנגיש את הדאטה הזה למחקר. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> פרופ' ברבש בדיון אצלנו ציין שנכון לעכשיו רק הכללית הצטרפה למיזם הזה. זו הבעיה, שחסרים הנתונים של כל האחרים. << דובר >> רון קימל: << דובר >> אנחנו עובדים גם עם הכללית. בית חולים כרמל זה מצוין, זה אך ורק בתור ראש מחלקת פתולוגיה שעובד איתנו. הצלחנו, אנחנו בעוד שבועיים, הסטודנטים הולכים להציג את זה בכנס מאוד יוקרתי בארצות הברית. הזמינו אותם ל- Oralב- ASCO – אחד הכנסים הכי משמעותיים באונקולוגיה ופתולוגיה. הלוואי שנוכל להנגיש את זה. בדיקה גנטית כזו עולה משהו כמו 4,000 דולר, היום הקופות משלמות את זה. לוקח זמן די רב. בדרך כלל עושים את זה רק אחרי הוצאת הגידול ולא בביופסיה. אנחנו יכולים לתקוף עוד קודם בהרבה. זה עולה משהו כמו 300-200 דולר. זה לא כל כך יקר. אין בזה יותר מדי חוץ מהפעלת המחשב. אנחנו נותנים תשובה שאפשר להראות שהיא זהה באזורים שהיום המבחנים הגנטיים יודעים לעשות ואנחנו עושים איתור מדויק לאזורים. בוא נגיד שהייתי מוצא קורלציה בין עיניים חומות לדרך טיפול מסוימת. אני יכול מצד אחד לעשות מבחן גנטי ולהגיד יש לך עיניים חומות וכך אני מטפל, או שאני יכול להסתכל לך בעיניים. אנחנו מסתכלים בעיניים. הפתולוגים באים אלינו, שלא יודעים להסתכל בעיניים, באים אלינו בטענות, שלא יכול להיות. זה היה בהתחלה. עם השנים זה השתנה. לגבי המחקר שלי, אני איש ראייה ממוחשבת, התעסקתי בגיאומטריה מטרית כל החיים. לפני 16 שנים קרה לנו הפיכה בתחום. ה-AI הגיע ואמר לנו שהדרך שבה אנחנו עובדים היא לא נכונה וצריכים לשנות כיוון. מהמעבדה שלי יצאה חברה, אינוויז'ן שנמכרה לאינטל. היום כל הרובוטים שהולכים על ארבע ועל שתיים בעולם, בוסטון דיינמיקס ספורט – כולם משתמשים בעיניים שלנו. היום זה נקרא RealSense, זו חברה שחזרה להיות חברה ישראלית. מעסיקה משהו כמו מאות עובדים במשך יותר מעשור, 15 שנים. דברים כן יוצאים מפה. יש לי עוד חמש חברות שיחד עם הטכניון הוצאנו החוצה. הממשק, של להוציא חברות החוצה מהטכניון הוא ממשק קשה מאוד. אני מניח שבשאר האוניברסיטאות הוא גם כזה. מדי פעם הוא משתפר, מדי פעם הוא מתקלקל. זה ממשק שבהחלט שברגולציה נכונה – לא הכנסת פוליטיקאים לתוך המסלול אלא הגנה על חברי הסגל כדי שיוכלו לקחת את מה שיש להם במעבדה ולהוציא החוצה – יהיה יותר קל. משהו שיעטוף את חברי הסגל, הזכות הזו של הקניין, של מה שחבר הסגל מפתח, כדי שייצא החוצה, צריכים לבודד אותו מהאוניברסיטה ולתת אותו לחבר הסגל כדי שהוא יוכל להיעזר באוניברסיטה אם הוא רוצה. כדי לעזור לזה לצאת החוצה. << דובר >> דני רז: << דובר >> אני ורוני עשינו פוסט יחד. אנחנו מכירים שנים רבות מברקלי. לרוני יש דעות מאוד מוצקות בנושא הזה. יש את החלק של המדינה שהיא בנתה את המעבדה ורוצה את החלק שלה. הדברים האלה לא פשוטים. דעתי האישית, שהרגולטורים, כדאי שהם לא יהיו באזור הזה. אתם שמעתם פה את התשוקה של מדעי המחשב נכנס עם הרפואה ויחד אנחנו עושים את הדברים הנכונים. זה מאוד חשוב לפתח את זה, בוודאי את מסדי הנתונים וגם את היכולת שלנו להתקשר עם התעשייה. כמו שאת שאלת, מתי זה יגיע לחולה, בדרך כלל זה יגיע לחולה דרך חברה מסוימת, אין מה לעשות. << דובר >> רון קימל: << דובר >> אם לא יפריעו לנו, זה יגיע לחולה תוך שנה, שנתיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ברפואה המתקדמת עושים את זה היום. << דובר >> רון קימל: << דובר >> את זה לא עושים. לדוגמה במקומות שיש פחות כסף מאשר באירופה וישראל, כמו החל מברזיל ודרך הודו. בגרמניה לא משתמשים במבחן הזה. הם ישמחו להטמיע את מה שיש לנו כדי לטפל בחולים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה הדיוק שלכם כשאתם לוקחים את הדאטה? << דובר >> רון קימל: << דובר >> אני יכול לתת לך את המאמר. הדיוק איפה שחשוב, טוב יותר בהרבה מהדיוק של אונקוטייפ. באזור בין האונקוטייפ, יש לו בין 25-16 שבו הם לא יודעים מה לעשות, אנחנו יודעים לעשות היום יותר טוב. זו עבודה של סטודנט למאסטר, בא עם רעיון מאוד מקורי וזה עובד. מפתיע וזה עובד. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה רק מאסטר? לא להקפיץ אותו לד"ר? << דובר >> רון קימל: << דובר >> הלוואי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה הזכויות שלו? << דובר >> רון קימל: << דובר >> אנחנו יכולים להמשיך לדבר על זה עוד הרבה. דביר ציין את זה, אם אתה מסתכל על קבוצת הסטודנטים שלי, זה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. יש לי החל מבחורה הדתיה שנראית אפילו יותר דתיה ממך, מהמגזר. הסטודנט האחרון שלי יצא מהמגזר, עכשיו הוא אחד המובילים בחברה שנקראת דקראט שגייסה 300 מיליון דולר. אחד הסטודנטים המובילים בקמפוס. מצד שני יש לי אנשים ישראלים שורשיים והם כולם מדברים אחד עם השני. משתפים פעולה, מוציאים מאמרים ביחד, נפגשים פעם בשנה. החומות האלה שיש בחברה – במקום הזה נופלים. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בפוליטיקה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש פה משותף? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בפוליטיקה, לא בחברה. << דובר >> רון קימל: << דובר >> גם בחברה. << דובר >> דני רז: << דובר >> לצערנו גם בחברה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גם בחברה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בחברה אנשים עובדים יחד באוניברסיטאות, בבתי החולים, במקומות העבודה, בנייה, קהילה, בכל מקום. אמרתי בפוליטיקה בעיקר, משם יוצא המטען של הפרד. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הרעל. << דובר >> רון קימל: << דובר >> אנשים בפוליטיקה חיים מהקטע הזה של - - - << דובר >> דני רז: << דובר >> לצערנו. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> דעתי שהמדינה צריכה להרוויח מהמיסים ולא להיכנס בשלב הראשון כי היא תעכב אותו. << דובר >> רון קימל: << דובר >> המחוקק נתן את הזכות לאוניברסיטה מתוך המחשבה, אנחנו לא מסכימים, מתוך מחשבה שאוניברסיטה תיקח ותשחרר את זה. אני קורא לזה שלח את IP, שלח את הקניין הרוחני. אבל זה לא קורה. << דובר >> דני רז: << דובר >> זה קורה יותר טוב ממה שהיה לפני 20 שנים. בוא נסתכל על החיוב. << דובר >> רון קימל: << דובר >> נכון, זה קורה. זה קורה יותר טוב ממה שקרה לפני 20 שנים. נכנסתי לתוך הוועדה מבחינת נשיא ודאגנו שהעסק הזה יעבוד. בחלקת האלוהים הקטנה שלנו אנחנו עושים מה שצריך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גם פוליטיקה. << דובר >> רון קימל: << דובר >> יש פוליטיקה. אתה מכיר את הסיפור על שר החוץ האמריקאי קיסינג'ר, הוא אמר שהוא הלך להיות שר חוץ כי נמאס לו מהפוליטיקה בהרווארד. << דובר >> דני רז: << דובר >> נעבור לנועם. << דובר >> נועם אדיר: << דובר >> שאלתם שאלה לגבי לאן זה יגיע, המשך של איך שאנחנו מחנכים את הדור הבא ומה תהיה התעסוקה שלהם. אני נמצא פה, אני מבין המארגנים של כנס שעכשיו מתנהל בפקולטה לכימיה בתחום שנקראה ביולוגיה מבנית. יש שם בערך 170 אנשים מכל הארץ. מייצגים בערך 40 קבוצות. הייחודיות, וזה מה שלא נאמר, היכולת לשאול שאלה שלא שאלו עד עכשיו. ה-AI נכון לעכשיו נותן בעיקר תשובות. אנחנו שואלים שאלות, הוא נותן תשובות. אני מניח שהוא יותר ויותר יתחיל לשאול שאלות. האם הוא יגיד לנו איזה שאלות הוא שאל? האם אנחנו נעניין אותו מספיק כדי שהוא יגיד, חשבתי בלילה בזמן שישנתם, על משהו מעניין, משהו שאף אחד לא חשב עליו. אנחנו בשנה ראשונה, שנה שנייה נותנים את הכלים, מספיק חומר כי היום אנחנו לא צריכים יותר. כשאנחנו למדנו לפני 40 שנים, למדנו מסלולים ביוכימיים בעל פה. היום אף אחד לא לומד את הדברים האלה בעל פה. אנחנו צריכים לתת להם את הבסיס. אנחנו צריכים ללמד אותם לשאול שאלות. לא לפחד לשאול שאלות. לא לפחד לעבוד ביחד במציאת שאלות. זה יהיה העתיד של מה שאנשים יעשו עם החינוך שאנחנו מחנכים, לשאול שאלות וה-AI יעזור בתשובות. מהכנס הזה, אנשים שאלו שם שאלות שרק לפני מספר שנים אף אחד לא שאל אותן כי רמת הידע גדלה. יש משהו שנקרא AlphaFold, הוא היום אולי ההצלחה הכי גדולה של ה-AI. אמרו, הוא קמצוץ. הוא נותן תשובות, הוא לא נותן את השאלות. יש הרבה מאוד שאלות בחוץ. אנחנו מחנכים כאן בטכניון במיוחד ליזמות וחדשנות למרות שאנחנו אחר כך עושים לעצמנו בעיות. אחר כך באים אלינו בתביעות. הכוונה לייצר לא רק את השאלות אלא מה אני עושה עם התשובות. אם זה משהו שאפשר לעשות איתו. 5,000 סטודנטים לומדים בשנה בקורסים שקשורים ליזמות. ביזמות, יש בו אנושיות רבה, זה לא-AI. AI יכול לתת פתרונות. החיבור בין ההמצאה, השאלה, תשובה, המצאה, יזמות, יש לנו עוד מקום. התפקיד שלנו לעזור בכל הרמות, כולל גם הרמות הכי גבוהות של יצירת החברה שתעזור ותעשה משהו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יישר כוח. << דובר >> דני רז: << דובר >> אהרון. << דובר >> אהרון שפרכר: << דובר >> בשמחה. זה מרתק. נועם, בעקבות מה שאתה אמרת, אולי אחת מהשאלות היא איפה אנחנו ממקמים את הבן-אדם, אולי AI. מה הקשר הזה? אני באופן כללי אופטימי תמיד. הבן-אדם יושב במרכז התהליכים הטכנולוגיים האלה. הבן-אדם לא איבד בכלל את התפקיד שלו בתוך ה-AI. ההיפך, זה יחזק את המעמד שלנו. דוגמה אחת זה המחקר והנושאים שאני מתעסק בהם במרכז לייצור מתקדם שהוא אופרציה בין הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית לבין הפקולטה לארכיטקטורה. אני הצטרפתי לטכניון לפני כעשר שנים, הגעתי מקנדה, ממונטריאול. שם הייתי מומחה לבנות ולייצר טכנולוגיות בקוטב הצפוני. זה מה שיש בקנדה. אני מומחה לעבוד תחת מינוס 50 מעלות. אני פתאום מצטרף לטכניון. << דובר >> דני רז: << דובר >> 50 פרנהייט, לא 50 צלזיוס. << דובר >> אהרון שפרכר: << דובר >> אני מקבל את המנדט לפתוח את המעבדה הראשונה למחקר בפקולטה לארכיטקטורה. אנחנו רוכשים רובוטים, מביאים רובוטים. מתחילים לייצר טכנולוגיות מבוססות על שימוש של AI. כל מיני פרויקטים ללמד רובוטים לבנות באופן אוטומטי. לסתת אבנים, זו אומנות שהולכת ונעלמת בארץ. אנחנו מלמדים את הרובוט כל מיני פעילויות. יום אחד אני מגיע למעבדה ואני מסתכל על הרובוטים האלה שאני מכיר מיפן, ארצות הברית, מאירופה. שאלתי את עצמי, איך הרובוט הזה הולך לעשות משהו אחר מאותם רובוטים שאני מכיר בעולם? הגעתי למסקנה שהרובוטים האלה צריכים ללמוד את התרבות. סליחה, את התרבויות שיש לנו כאן. אותו רובוט הולך לייצר משהו אחר. הוא הולך להתחבר למקום הזה. לקהילות השונות, לתרבויות השונות, למשואות השונות שיש כאן באזור. מאז אני יחד עם הצוות של שותפים, סטודנטים. קשה לי לדבר על סטודנטים ומנחים. כולנו שותפים, כולנו התגייסנו סביב הנושא הזה ואנחנו מפתחים היום יותר מעשר טכנולוגיות בתחום הבנייה שמייצגות את הרעיון הזה שלא הגיוני שאנחנו בונים אותו דבר בנגב ובצפון. מקומות שונים, גיאוגרפיות שונות, קהילות שונות, חומרים שונים, האקלים שונה. בדרך העבודה הזו אנחנו יצרנו מספר פטנטים. אנחנו היום קבוצה שמובילה את כל התחום של הדפסה תלת ממדית של מבנים על בסיס חומרים מקומיים. אנחנו יכולים להוכיח שזה מוביל לחיסכון ב-50% בחומרים, 50% בהון אנושי ובזמן בניה. אנחנו מורידים באופן דרמתי את ההשפעה הסביבתית בתעשייה שהיא התעשייה הכי מזהמת בארץ ובעולם. המטרה פה תהיה שהמבנה בנגב יראה כמבנה שצריך להיות בנגב. אנשים יוכלו להגיד, זו הזהות שלנו ואלה שיושבים באום אל-פחם ואלה שיושבים במטולה ובכל המקומות ובמרכז, יוכלו להגיד הנה התרבויות שלנו וזה מה שאנחנו מייצרים. ה-AI הוא בלב מה שאנחנו עושים. צריך היום ללמד לאותם רובוטים את התרבויות האלה, זה הדבר הכי מורכב שיש ועל זה אנחנו עובדים. בימים האלה אנחנו מקימים את החברה הראשונה בארץ להדפסה תלת ממדית של מבנים. זו לא רק הדפסה של מבנים, זו חברה שמגיעה עם חזון, גם חזון של אחדות. חזון שאנחנו יכולים להראות לעולם, שיש משהו מאוד חיובי במורכבות של החברה שלנו. משהו מאוד עשיר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה לא קיים בעולם? לא קיים בעולם ההדפסה? << דובר >> אהרון שפרכר: << דובר >> זו שאלה טובה. יש כמה חברות בעולם שכן מתעסקות בהדפסה תלת ממדית. << דובר >> דני רז: << דובר >> של בתים. << דובר >> אהרון שפרכר: << דובר >> קודם של בתים. אותן חברות מתעסקות עם בטון, חומר צמנטי רגיל לחלוטין. אותן חברות בונות עם התקווה שהקיר עומד. בגלל שאנחנו גם מוסד מדעי ביותר והנדסי, אנחנו יצרנו פטנטים שהם הפטנטים הראשונים בעולם של מודלים מדעיים שמאפשרים לנו לבנות עם כל חומר שאנחנו רוצים. זה אומר שהקיר הזה היום, אנחנו יכולים לייצר אותו כקיר שהופך להיות מאוד חכם. הוא יכול להיות עם כל מיני תכונות טרמיות, אקוסטיות וכולי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עמיד גם לטילים? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ממוגן. << דובר >> אהרון שפרכר: << דובר >> גם על זה אנחנו עובדים. << דובר >> רון קימל: << דובר >> מה הפתרון לקוואדרוטרים. אתה יודע? זה שלום. זה יפתור את זה לגמרי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו בנימה הזו. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מי אמר שטכניון זה לא מדע מדויק וחומרים? יש כאן רוחניות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני שואלת את עצמי. כל הזמן חשבתי שאני הכי רחוקה ממדעים ופתאום אני אומרת, זה הכי אנושי. << דובר >> אהרון שפרכר: << דובר >> יש לנו פרויקט שלאחרונה קיבל את מה שנקרא Red Dot Award, זה הפרס הכי גדול שאפשר לקבל בעולם בתחום של עיצוב תעשייתי. זה דוקטורנט שלקח את התכונות האלה ואת הידע הזה, הלך וחקר את ההיסטוריה של הנבטים בטכניקות עתיקות של הנבטים בנגב. הם בונים קירות כדי לייצר מיקרו אקלימים, כדי לייצר חקלאות. הוא השתמש בזה כדי להגביר את היכולת שלנו הטכנולוגית, אולי מחר, להחזיר את החקלאות בתוך הנגב. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. כבר 14:00, אנחנו חייבים לסיים. לפני שנסגור את הישיבה, ניתן לחברי הכנסת, מי שרוצה להגיד בדקה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> משפט אחד, פרופ' רוני אמר משהו חשוב מאוד – שהשלום הוא המגן הכי חזק בפני מלחמות. אם היינו משקיעים 10% מהזמן והמשאבים בעשיית שלום, היינו משיגים יותר מההשקעה המטורפת שאנחנו שמים במלחמות. אנחנו יכולים לשנות את המציאות. לא במקרה אנחנו כאן חברי הכנסת של רע"מ, התגייסנו כולנו לבוא. לא רק יאסר הוא יושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש גם את טטיאנה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רע"מ פלוס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה היעד שלנו. כתבנו מסמך בתקופת המלחמה הקשה. קראנו לו יוזמת גשרים של פיוס ושלום. זה מבחינתנו החזון לעתיד, על אף המצב הקשה והחזיתות הפתוחות שלא נסגרות. יש מקום להשקיע מאמץ רוחני, מדעי, כלכלי. כל היבט שהוא כדי להביא את עמי האזור לשלום המיוחל ואפשר לעשות את זה. אם מישהו אומר שאי אפשר לעשות את זה - - - זה הסיכום שלי. אנחנו מחויבים. החוויה הזו נקרא לה, אנחנו תמיד נהיה מחויבים בתקווה שהיא תהיה לנו יכולת, לא רק להגיד ולדרוש בכנסת אלא להשפיע ולקבל החלטות בעתיד הקרוב ונעמוד לרשותכם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה להמשיך את הקו של ד"ר מנסור ולהגיד שהשלום הוא הפתרון, לא רק המגן. לא משנה כמה ה-AI ישתלט על העולם שלנו, תמיד האדם יישאר הוא הבסיס והוא המהות, וחינוך תמיד יהיה גם מה שאנחנו מוציאים מהמקום הזה ואין ספק שיש לכם חלק בהוויה הישראלית כולה. שייצאו מכאן אנשים גם מוכשרים וגם עדיין שיש להם את הלב ואת השכל לחשיבה נכונה שמשתפת ובעיקר בונה. אישית, מאוד נהניתי ומרגישה מאוד קרובה למקום הזה, לא יודעת למה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתחיל בזה שאני רוצה להודות לך ד"ר יאסר, שהזמנת אותי לסיור. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בשם כולנו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> למרות שאני לא חברה בוועדת המדע, הייתי בכנסת הקודמת. אני אצא מכאן בטעם לוואי שילווה אותי זמן רב. אני מתחייבת, לא משנה באיזה תפקיד אני אהיה בכנסת או אהיה בתפקיד אחר. אני אמשיך לפעול לחזק מה שאני אוכל, לסייע ולעזור, לא רק לטכניון כללי. הערכתי הרבה לכל אחד מכם, אתם אנשי החזון. בזכותכם מדינת ישראל נחשבת מדינת סטארט-אפ ניישן ואנחנו תורמים רבות למדע העולמי, למדע בכל העולם. מה שיוצא מהטכניון, פרס נובל לא מקבלים על המצאה כזו או אחרת. זו השקעה לעולם המדע ולעתיד שלנו, להווה ולעתיד שלנו. כל אחד מכם שעוסקים במחקר וגם מחנכים ומלמדים את הדור הבא של החוקרים ומדענים. הערכתי הרבה לעבודה שלכם. מה שנוכל לסייע ולחשוב. אני לקחתי משימה על דאטה ושיהיה לכם דאטה לאומי, ארצי, לא משנה איך אנחנו נקרא לזה, אחר כך נחשוב יחד איתכם. כמו שיש לנו בנק הדם, אני גם פועלת לזכות העוברים שמוקפאים 30 שנים ומעלה ואף אחד לא דואג לגורלם. בכל בית חולים שעוסק ב-IVF, יש חדרים שלמים, מחסנים של אלפי עוברים מוקפאים ואין שום מעמד להם. זה גם אצלי אחת המשימות. אנחנו צריכים לתת לכם אפשרות שכל הערכות שאתם מזמינים לניסוי כזה או אחר, שזה יהיה נגיש. המדינה צריכה לתרום במדע. מדע, בריאות, תרבות. אלה התחומים שהמדינה צריכה להשקיע. ההבדל, עד שהמדע מחזיר אחר כך את ההשקעה. אני גם חסידה של רפואה מונעת, גם בריאות תחזיר אדם בריא ומחלים מהר, הוא חוזר למעגל העבודה. << דובר >> רון קימל: << דובר >> רפואה זה גם מדע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הכול מדע. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הרפואה כן. שירותי בריאות, יש פה תוספת. אני רוצה לאחל לכם בהצלחה רבה. אנחנו מחויבים. אנחנו מסיעות שונות, אבל זה לא משנה. אנחנו נבחרי ציבור ולא סתם נבחרי ציבור. העשייה שלנו למען האזרחים במדינה הזו, מה שנוכל, נהיה איתכם. תודה. << דובר >> רון קימל: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה והצלחה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא סיימנו. דני. << דובר >> דני רז: << דובר >> אני מאוד שמח. לארח פה חברי כנסת זה מאוד טוב. בשנייה שפנית, לא לקח לי זמן רב. הקשר הזה חשוב מאוד. מאוד חשוב לבוא ולראות בעיניים מה קורה פה. לראות את המעבדות, לשמוע פה את חברי הסגל. כל אחד אומר מה שהוא רוצה. אין פה תיאום, אפילו אם הייתי רוצה לא הייתי מצליח ואני לא רוצה כי אני חושב שזה נכון. גם הסטודנטים דיברו. ההתמודדות הזו עם עידן AI היא בנויה משלושה חלקים. אחד, אנחנו צריכים ללמוד איך לעשות את זה נכון ואיך ללמד עם ה-T , מה שאמרתי לכם בהתחלה. בעיקר, ונועם אמר את זה ועוד אנשים אמרו את זה, לשאול את השאלות, להיות סקרנים. זה הדבר של החינוך. חייבים לשמור את הסקרנות הזו, את הידע לשאול את השאלות הנכונות. ראיתם אצל גרעיני את האור. כל מיני דברים כאלה, לשאול את השאלות, זה הדבר. דבר השני מאוד מתקשר למה שאמרת – אנושיות. רופאים, הם יצטרכו AI והם יהיו רופאים מקצועיים מאוד טובים. את האנושיות מול החולה, וזה לא רק רופאים. זה כל המדענים וכל האנשים. דבר שלישי – מצפן מוסרי וערכים. דיברנו על זה וניסיתי להכניס את זה כל היום. זה די עבר. זה חלק מאיפה שאנחנו בנויים ומה שאנחנו רוצים לעשות פה. עם שלושת אלה אנחנו נצלח את הסיפור הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהגיעו והשתתפו היום, גם לחבר הכנסת חמד עמאר. הוועדה מורכבת מ-11, 13 חברים. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> 16. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו נמצאים בתקופה שכנראה שהסיורים בשטח זה לא מה שחשוב, כי אנחנו מתקרבים עוד מעט לבחירות. אני שמח להיות כאן. אני לקחתי על עצמי מאז שאני החלטתי להיות יושב-ראש הוועדה למדע וטכנולוגיה, לסייר בשטח. ביקור ראשון עשיתי אצל החבר שלי בבן-גוריון, גדליה חיימוביץ', למדנו ביחד. הייתי במכון ויצמן גם אחרי שהייתה פגיעה שם. היינו באוניברסיטת חיפה. היום מסיירים כאן ונגיע לתל אביב. הצפון הוא תמיד קרוב אלינו. אנחנו אוהבים את המרכז, אוהבים את השאר ותמיד הצפון הוא קרוב. אנחנו מרגישים חלק מהאזור, חלק מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה, וכל האקדמיה שנמצאת באזור צריך לחזק אותה למען החברה כולה. כשאני נכנס לתפקיד, אנחנו מגיעים לא במטרה לשרת רק את החברה שלי אלא אנחנו בתפקיד כזה שצריך לשרת את כולם. חשובה לנו החברה הערבית ונאמר לנו כאן היום שיש אחוז די נכבד מהסטודנטים שנמצאים כאן, 27% שזה מצוין. אנחנו נשמח לראות אחוז דומה גם כחברי סגל. אני מודע שרוצים לקחת אנשים טובים ויש אנשים טובים, ויש אנשים טובים כאן בתוך הפקולטות שהם מצוינים. גם בפיזיקה אני מכיר וגם בפקולטה לביולוגיה. אין ספק שהטכניון מוביל במחקרים. עובדה שיש שני חתני פרסי נובל, זה אומר את הכול. מקווה שיהיו עוד חתני פרס נובל. חשוב מהכול זו החברה, האקלים, השותפות, ערכים, מה שהיא אמרה כאן. האקדמיה מאוד חשובה, המחקר מאוד חשוב. יחסי אנוש בתוך הקמפוס זה הכי חשוב ולשמר את השותפות בכל הגוון של החברה הישראלית בתוך הקמפוסים. אנחנו לא רוצים מהפוליטיקאים, הם לא יכולים לסייע, שלא יפריעו לאקדמיה לעסוק בשלה. אנחנו רוצים לשמור על האקדמיה ועל האוניברסיטאות כמבצר שלא צריך לגעת בו. הם מתנהלים בצורה מאוד טובה, הם יודעים איך להתנהל. רק לתת להם גיבוי, לא צריך יותר מדי. אנחנו מספר פעמים נלחמנו על כל הנושא הזה של חופש ביטוי, האקדמיה צריכה להיות בחופש ביטוי, לא צריך לצנזר כל דבר. זו המטרה שלה. אם האקדמיה תתחיל לדבר כמו הפוליטיקאים, מצבינו מאוד קשה. אני שמח להיות כאן. אנחנו נשמח לסייע בעתיד וכל מה שאתם צריכים, תראו בנו גם כשליחים שלכם בתוך הכנסת. אני מקווה ותוך זמן קצר יהיו חילופי שלטון. תהיה ממשלה אחרת שתהיה קשובה יותר לשטח, לחוקרים, כדי לסייע ולקדם את המחקר. אנחנו נקווה שנהיה בעמדת מפתח כדי שבפעם הבאה נסייע כאן לא כיושבי-ראש ועדות אלא כשרים שיכולים לתמוך ולתרום מכל הבחינות. שוב, תודה על ההיענות המהירה ותודה לכל מי שהגיעו לכאן. אני בזה סוגר את הישיבה. תודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:20. << סיום >>