פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 3 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 13/07/2026 הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 13/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 349 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ו (13 ביולי 2026), שעה 10:23 סדר היום: << נושא >> היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה - פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית, דוח שנתי 63ג - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: פנינה תמנו – מ"מ היו"ר מיקי לוי חברי הכנסת: מיכאל מרדכי ביטון מוזמנים: אסמרה אקלה – ראש מטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה אברה נאדאו – מנהל תחום רשויות מקומיות - המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה יאיר בן שלום – ס' ר' אגף ביטחוני חברתי ור' היח' להכנה לצה"ל ולגדנ"ע, משרד הביטחון ד"ר שרון לוי – מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות קסה קאברי גטו – מנהלת התוכנית הלאומית לצמצום פערי בריאות וקידום יוצאי אתיופיה, משרד הבריאות ירקית ארבל אלקיים – מנהלת תחום פרויקטים רוחביים, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך טירה אמרוסי גלינויר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך אבנר אחדות – מנהל המחלקה לוועדות ערר וסיוע למשפחות, משרד הרווחה והביטחון החברתי ציקי שטרסברג-דיל – היחידה לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים ענבל גלון – מנהלת מחקר, משרד המשפטים דוד יאסו – מנהל אגף לקליטת עולי אתיופיה וממונה למניעת גזענות, משרד העלייה והקליטה אסף נתיב – סגן מנהל רשות החברות, רשות החברות הממשלתיות ליאור עובדיה – מנהל תחום בכיר גיוון ושוויון, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה זאלו אדיסו עזריאלי – מנהלת תחום גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה אורי זיו – הערכת איכות ומגוון, המועצה להשכלה גבוהה - המל"ג יצחק מולה – מנהל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה משתתפים באמצעים מקוונים: לירון הנץ – סמנכ"לית ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה סא"ל שוש גזיאל – ר' ענף תכנון ומחקר, אכ"א, צה"ל מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה - פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית, דוח שנתי 63ג - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני קודם כול רוצה להודות לכם על זה שהמתנתם בסבלנות, ואני מבקשת את סליחתכם. אנחנו פה שעות ארוכות, שבוע אחרון לפיזור הכנסת, אנחנו סביב השעון. אני אגש ישר לעניין. יהודי אתיופיה בישראל הם חלק בלתי נפרד, חלק משמעותי בחברה הישראלית. לצד הדברים המופלאים, ואני, כבת הקהילה שגאה מאוד במורשת אבותיי ואימותיי, כמובן כל מי שיושב כאן וגם שמשתייך לקהילה, אני חושבת שבאמת קהילה מפוארת, גם בהיותה בגולה אבל גם לפני מעל 40 שנה כשהתחלנו את המסע לארץ, עם גבורה עילאית שכמעט ואין כמותה. לצד זאת, ולצד ההגעה לארץ עם באמת הגשמת חלום יוצא דופן, עם מחירים שלא ניתן בכלל לאמוד אותם, כי עד היום ההשלכות של מבצע משה, אני עצמי עליתי בגיל שלוש, יש פה עוד אנשים שעלו במבצע משה ועוד לפניו. דוד, אתה עלית לפניו, לפני מבצע משה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> 1981. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. אני יכולה לומר שעד היום ההשלכות של הפוסט-טראומה, ההתמודדויות קיימות במבצע משה, מבצע שלמה. דווקא לפני כיומיים דיברתי עם בני גנץ שפיקד על מבצע שלמה תחת אמנון ליפקין-שחק, זכרו לברכה. באמת אחד המבצעים ההירואיים. אני בדרך כלל לא נוטה לפתוח במבצעים, כי אנחנו תמיד מקבעים את זה כאילו אנחנו עדיין בעלייה, אבל עדיין צריך להסתכל, לי חשוב שנסתכל. ועוד נקודת זמן שאנחנו עדיין גם בעיצומה, של העלאת שארית יהודי אתיופיה, שזו סוגיה כבדת משקל שעסקנו בה גם כאן בוועדה, ומבקר המדינה הגיע לכאן לפני כמה חודשים והצהיר שהוא פותח בבדיקת מבקר המדינה על כל ההתנהלות של מוסדות המדינה ומשרדי הממשלה לגבי עלייתם של יהודי אתיופיה, באי סדרים, בהתעמרות, אפליה וכיוצא בכך. עכשיו יש גם משלחת שנמצאת באתיופיה. לצד זה, אנחנו מבינים שמרגע עלייתנו לכאן, אני לא חושבת, אם עד היום, אם אנחנו מסתכלים בתמונת המאקרו, שיש קהילה שצמצמה פערים מטורפים ונקלטה והשתלבה בצורה יוצאת דופן. יוצאת דופן, כי השבוע אני קוראת על בחור שפשוט מעורר השראה. אני אפילו אשמח להזכיר את שניהם. יש את תמר אלה אדהנן, ששווה לקרוא עליה. זו הישראלית הכי בכירה שהייתה בסיליקון ואלי, והיום היא מחזיקה בתפקיד גלובלי של השקעות בהייטק במאות מיליוני דולרים. שווה לקרוא עליה, גם נבחרה כאחת הנשים פורצות הדרך של גלובס. והאדם השני שקראתי עליו השבוע, ולא בכדי אני בוחרת להזכיר אותם, אדם יוצא דופן שסיפר איך הוא עשה חמש יחידות פיזיקה, חמש יחידות מתמטיקה כמדומני וכולי, הציעו לחבריו שעשו פחות ממנו להגיע ל-8200 וליחידות מובחרות, אבל עליו דילגו. הוא לא ויתר, הוא שירת שירות לא כל כך משמעותי, למרות שכל תפקיד הוא משמעותי, ובסופו של דבר הלך לטק קריירה, התחיל בלימודים, לדעתי של תכנות, ומשם לא ויתר, עשה תואר ראשון, תואר שני והגיע. גיסי תמיד טורח לשלוח לי את זה. "היזם שלא קיבל זימון ל-8200 בגלל שם המשפחה והיום חולם על הנפקה", זו הכותרת בגלובס. הוא כבר לדעתי הנפיק חברה. קוראים לו ישראל מנגיסטו, באמת אדם יוצא דופן. למה לי חשוב בכל זאת להזכיר את שני אלה? אני חושבת שמלכתחילה, כשאנחנו לפני עשור בערך החלטנו לצאת לדרך החדשה, שהיא גיבוש מדיניות אחרי דוח מבקר המדינה שהיה מאוד מאוד נוקב ב-2013. שפירא, נכון? אני לא טועה? לא שפירא, לפני שפירא. << דובר >> פלורינה הלמן לוין: << דובר >> יכול להיות ששפירא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שפירא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דוח שפירא 2013. דוח מאוד נוקב, קשה, שמדבר על כך שמרבית התקציבים, כנגזרת של מדיניות כמובן, שהיו צבועים לשילוב יהודי אתיופיה פשוט נבלעו בצנרת שאמורה להעביר את הכסף. אז הכול היה מרוכז במשרד העלייה והקליטה. כמו כן, זה בעיקר פרנס בעלי תפקידים ובעלי עמותות. למרות שעמותות זה משהו שאני מוציאה את זה, יש גם עמותות שעושות עבודה נאמנה וזה לא רלוונטי, אבל משרדי הממשלה בעיקר פרנסו אנשים שהחזיקו בתפקידים, והלקוח, שהוא האזרח, האזרחית הישראלים, לא קיבלו את המענים המיטביים שהיו אמורים לתת. למה זה כל כך חשוב? על פניו זה נשמע איזה משהו יבש. כולנו מבינים שהאתגרים עוד כאן, יש הרבה דברים שאנחנו כן התקדמנו וצריך לומר את זה באותה נשימה. אני יכולה לומר בשלוף גם על משרד החינוך לדוגמה, אני יודעת שיש צמצום. מי נציגי משרד החינוך? טירה, אני אשאל אותך לגבי צמצום הזכאויות בבגרות, אבל כולנו מבינים שזה לא נעצר בנתוני הזכאות לבגרות, אלא בבגרות איכותית. ואני חייבת לומר שהמורים והמערכת הורידו רגל מהגז בכל מה שקשור לילדים יוצאי אתיופיה שיוגשו לארבע יחידות, לחמש יחידות. אנחנו מבינים שהמצב הוא עדיין לא טוב בעניין הזה. ולצד זאת, אני יודעת למשל שגם קפצנו מ-600 מורים יוצאי אתיופיה למעל 1,200 מורים יוצאי אתיופיה. צריך גם לבחון שהם לא כולם מורים לעברית באולפנים. אנחנו יודעים, נקודות אור קטנות – כלא אופק, שהיה עם למעלה מ-40%, ואני חשפתי את זה כשהייתי ב-2014 בוועדה לזכויות הילד, היום אנחנו מתחת ל-5%. האם זה אומר הכול? לא בטוח. מי ממשרד הרווחה פה? משרד הרווחה, אני אשאל אותך כמה נערי תקון יש. אתם צריכים להגיד, כי זו הייתה אחת התוכניות, כי אנחנו יודעים שהיה ייצוג יתר לילדים יוצאי אתיופיה שהיוו כ-30%, 40% מהמוסדות הסגורים, נקרא לזה, של חסות הנוער. אנחנו יכולים לעבור למשטרת ישראל, שיש לנו דין ודברים איתם. היום לא הזמנו אותם, נכון? נתנו להם קצת הפוגה. קצת הפוגה, גם להם מגיע. אבל 30,000 תיקים שנפתחים משנת 2019 עד עתה, אין לזה אח ורע. בסוף, כשאני מציגה את ישראל ואני מספרת על תמר, שבאמת ברמה האישית הם מעוררי השראה, אני לא בטוחה שהייתי עושה חצי ממה שהם עשו, אני יכולה לומר לכם, היום, עשור אחרי הדרך החדשה, זו הסרת חסמים, שהמדינה לא תפריע, שהחברה לא תפריע, שהגזענים לא יפריעו, שמי שפוגע בילדים לא יפריע, שמורה מוטה מחשבתית עם דעות קדומות או גזען לא יפריע. אנחנו פוגשים את זה כמעט בכל תחנה, כמעט בכל תחנה, וזה מאוד מאוד מצער. אתמול למשל אנחנו נאבקנו בבית הזה, ולכן הייתי עד השעות המאוחרות, על הכרה בפעם הראשונה בחוק בהלומי קרב. עשינו את זה קואליציה ואופוזיציה, ואני באמת הייתי נציגת האופוזיציה להיאבק על זה. ואתם יודעים במה לא רוצים להכיר? אנחנו יודעים שחלק מהמתאבדים לאחרונה, בחודשים האחרונים, לפחות ארבעה חיילים ממוצא אתיופי שככל הנראה הם היו הלומי קרב. ובכל זאת, משרד הביטחון, מי נציג משרד הביטחון? משרד הביטחון רב איתי שלא להכניס חלילה שהם ינגישו את הזכויות ברמה השפתית והתרבותית להורים של החיילים. כי הלום קרב הרבה פעמים מסתגר בחדר ולא יוצא. ההורים הולכים, מחפשים את עצמם, אין מי שמנגיש להם את הזכות, והם נופלים בין הכיסאות שוב ושוב ושוב. שלא לדבר, אני אומרת, חלק מהמערכות גם מתעמרות, מתעמרות באופן די מפורש. אני מקבלת כל כך הרבה פניות ציבור. אם אני למדה על המציאות או מה אני צריכה להוביל כמדיניות או תיקוני חקיקה, זה רק מפניות הציבור, זה רק מהאנשים. זה הילד בן ה-12 שנעצר, זו האישה שמדברת איתי על זה שנציבות שירות המדינה מדלגים עליה, מדלגים עליה. ועכשיו הייתה תביעה נגד נציבות שירות המדינה, הייתה תביעה שגם זכו בה, שמגיעה יוצאת אתיופיה. אגב, זו גם הזדמנות לברך את הרשמת בוסנה מהרט דסה, מונתה לרשמת. ככל שנראה לי זה פורסם. אבל כשמגיעה בחורה רצינית, אקדמאית, עם יכולות ניהול, והיא מגיעה לסף ועומד מולה מישהו אחר, אנחנו מבינים שאמורים לתת העדפה, מישהו פה התבלבל. יש חוקים במדינת ישראל. אם היינו רוצים כמחוקקים לבטל את החוקים, היינו מבטלים. ומשרד ראש הממשלה, שאני חייבת לומר, אסמרה, אתה חדש, אני מברכת אותך. הסמנכ"לית בזום. לירון, את איתנו? ואני אומר, כשאנחנו החלטנו להקים את מטה היישום זה כדי שיהיה לו שיניים, והוויכוח היה בין 11 איש, רצו להפוך את זה ליותר אפילו, לרשות. אני לא הסכמתי שתהיה רשות, כי אמרתי, אנחנו חלק מהחברה. אמרנו מנגנון צר, יעיל, חכם, של שישה אנשים, זה היה במקור. אני מגלה שבכלל, אחת, כל הזמן, גם כשביקשתי שיגיעו לוועדות כמעט ולמטה היישום לא היו נותנים להגיע, או שלא רציתם להגיע, אני לא יודעת, אברה ואסמרה. אסמרה, אתה חדש. דבר שני, אני לא רואה פה את סוללת בעלי התפקידים שהיו עד לפני ארבע שנים, משהו לא עובד. דבר שלישי, כשאני מתקשרת למנכ"לים וסמנכ"לים במשרדי הממשלה ואין מיצוי תקציבי למרות שהכסף קיים, זה פשוט פשע כלפי הציבור, זה פשע. כי אני יודעת כמה צעירים יש שיושבים לפעמים בשכונה ורוצים הכשרה כזאת או אחרת ולא ממצים את הכספים האלה ולא באמת מייצרים תוכניות. הדיון הזה הוא לא בשביל נזיפות, הדיון הזה הוא בשביל לומר: מטה היישום והתוכנית תימשך לעוד עשר שנים, זה מה שצריך שיהיה. אני אזכיר שאחת מאבני היסוד של הדרך החדשה זה שיתוף ציבור, זה שיתוף הקהילה ולא החלטות מעל הראש שלה, זה הבסיס והמפתח להצלחה. הדבר השלישי, אין דבר כזה שנוגסים בתקציבים המועטים, כבשת הרש, כבשת הרש של בני הקהילה. על מה אנחנו מדברים? אם ניקח עכשיו לדוגמה בהשוואה את הדרוזים, שהם בערך סדר גודל כמו יהודי אתיופיה, עם כל השינויים שמתחייבים, הם מקבלים, ככל שזכור לי, מעל 2 מיליארד שקלים או אפילו 3 מיליארד. 120,000 עלובים שגם אותם קיצצו. לא עלובים, סליחה, כל שקל של הציבור הוא קדוש. אבל לא ייתכן מצב שבסופו של דבר, עם האתגרים הכי-הכי גדולים. אני אומרת לכם, אנחנו לא שומעים את הרעש, את הכוח, את האימפקט של הדרך החדשה, מטה היישום, שאמור להיות כוח משמעותי, אני לא מרגישה את הכוח הזה. לירון, אני מעבירה אלייך. בעיקר אני רוצה לדעת כמה היום התקציב, כמובן אם תרצי לומר דברי פתיחה. באמת שצר לי שהתחושה היא, אני אומרת את זה, ואף פקיד, בכיר ככל שיהיה, אתם קיבלתם למשמורת לידכם תקציבים ואחריות על 180,000 איש משמעותיים וחשובים בחברה הישראלית. המצב, ככל שיש התקדמות בדברים מסוימים, בדברים אחרים זו לא אפילו תעודת עניות, זה פשע. 15% חיילים בכלא הצבאי זה משהו שאנחנו לא נקבל אותו. אנחנו לא שולחים את הילדים שלנו כדי שהם יאיישו מיטות בבתי הכלא, כמו שאנחנו לא שולחים את הילדים שלנו למוסדות הרווחה שימלאו את המוסדות הסגורים. וגם יש שיטה, אני יכולה להגיד לכם בדיוק מה השיטה, סתם כדי לסבר לך את האוזן. אני אישית מטפלת בילד ששוטרים עצרו אותו בגיל 12 על זה שהרב שהוא למד אצלו אמר שהוא גנב קופת צדקה. הזיה. עצרו אותו, ילד בן 12, כמה שעות טובות. אחר כך עצרו אותו כי היה עליו אגרופן ללילה שלם. אחרי שפותחים לו תיקים, שאסור בכלל לעצור במקרים האלה, באים ואומרים, הוא צריך קצינת מבחן. מגיעים לרווחה, מה תגיד קצינת המבחן? הוא לא יכול להישאר בבית ספר רגיל. ככה הרסו את החיים שלו, אבל זה לא רק שלו. אני אמרתי, גם אם הוא יבוא לגור אצלי בבית, הוא לא ילך לשום מוסד סגור. ואתם גם כרווחה, אחר כך נגיע אליכם, אמורים לשים זום-אין. חייל מתקשר אליי, קוראים לו "כושי", "ניגרו", ומה עושים במשרד הביטחון? מנפנפים כאילו זה כלום, שום דבר, עוד חייל. שולחים לו פתק מהנשקייה כשהוא בא לקחת את הנשק, עוד הפעם "ניגרו". מישהו לוקח אחריות על הדבר הזה? למה שהם יישארו בכלל בצבא? למה שהם לא יערקו אם כך? 30% ליקויי שירות, 30%, אתם צריכים לשנן את הנתונים האלה. זה מעיב על הקהילה. לא בכדי הקהילה מייצרת שיח משלה מתחת לרדאר שאני בכלל לא בטוחה שאנשים פה שהם לא מהקהילה ערים לו. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> חברת הכנסת, פתחו לי רק עכשיו את המיקרופון. כשתרצי, אני אתייחס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, את מוזמנת להתייחס. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> בוקר טוב ותודה על הצפת הנושא החשוב כתמיד. למי שפחות מכיר, אני לירון הנץ, סמנכ"לית ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. אצלנו פועל המטה לשילוב יוצאי אתיופיה כבר שנים. אני לא אתייחס להערות הספציפיות, אבל כן אתן מבט-על, ואז אנחנו כאן כדי לתת עוד הרחבות והבהרות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נעשה ככה. את תיתני לנו שלוש דקות מבט על, ואז אני אשאל שאלות. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> בסדר גמור. אני לא אתייחס למילים "זה פשע", כי אני קודם כול אתייחס לעבודה המקצועית שנעשתה ואז שאלות ספציפיות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זאת אומרת את לא תתייחסי לפשע? זה פשע לעצור 15%, זה פשע. פשע זה לא למצות את התקציבים, כן, זה פשע כלפי הציבור. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> זה לא המטה, כן? יש החלטות אחרות. אבל חברת הכנסת, אני מציעה שכן ניתן את תמונת המצב המקצועית, אחר כך - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין בעיה, אבל את לא נראה לי מחלקת לי ציונים או מלמדת אותי איך לדבר. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> לא, המילה "פשע", אני לא יודעת להתייחס אליה. אני יודעת להתייחס למה אנחנו עושים מזה שנים ואני אשמח לבטא את הפעילות המקצועית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אל תתייחסי למילה "פשע", את בחרת להתייחס אליה, את בחרת להתייחס ולהיתפס אליה. את לא בהתנצחות איתי, גברת. את אחראית על התקציב של יוצאי אתיופיה, ותכף אנחנו נצלול. וככל שאני יודעת, זה לא היה נראה שזה בראש מעיינייך. אם לא, לא היית טורחת להיפגש איתי רק פעם אחת, רק פעם אחת. ואת מנעת מאנשייך להגיע לכאן כנראה. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אני לא אתייחס ברמה האישית. אם את רוצה לקבל תמונת מצב - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא יכול להיות שאנחנו עושים פה דיונים במשך ארבע שנים. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אני עוסקת, בדיוק כמו שאת דיברת על הלומי הקרב, אנחנו עוסקים במקביל בהחלטת ממשלה - - - לפצועי צה"ל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה ייכתב לפרוטוקול. לירון, זה פשע, שמעת? זה פשע. זה לא עסק פרטי שלך. ותיתני תשובות בתור פקידה בכירה. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> חברת הכנסת, את רוצה לקבל תמונת מצב מקצועית? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את תיתני תמונת מצב מקצועית ותתחילי לקחת אחריות על המשמרת שלך, כי במשמרת שלך אני רואה פה רק שני עובדים, כי במשמרת שלך משרדי הממשלה לא מממשים את הכספים. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> ברשותך, כשתרצי, אני אדבר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בבקשה, תדברי. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> תודה. משרד ראש הממשלה מרכז את יישום התוכנית והמדיניות הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, בטח במסגרת ההחלטה האחרונה שעברה ביולי לפני שנה, החלטה מספר 3243, שהיא המשך של החלטת הממשלה 787 ומבטאת את המחויבות ה-on-going והמתמשכת של הממשל כלפי האוכלוסייה לשילוב מיטבי חברתי-כלכלי בכל צמתי החיים והצירים השונים. יושב גם נמצא פיזית בתוך הדיון גם דוד יאסו, ראש המטה הקודם היקר שלנו, וגם אסמרה. יש המשכיות של המהלכים האלה ושום דבר לא מנותק האחד מהשני. אני אגיד שלתוכנית שותפים שמונה משרדי ממשלה, יותר מ-30 מתכללים ברשויות המקומיות. כל הדיווחים לטובת הגברת השקיפות, שזה ערך בסיסי מבחינתנו, גם לחיזוק האמון של הקהילה בעבודת הממשל, הכול חשוף לציבור, כל המידע, גם בנוגע לניתוח התקציבי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זה חשוף? איך הוא חשוף? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> רגע, אני רוצה לסיים בבקשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לירון, איך הוא חשוף מרגע שנכנסת לתפקיד, מעל ארבע שנים? מתי עשית שולחן עגול? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> גם בנוגע לניתוח התקציבי מופיע באתר האגף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה. אני שואלת, את עונה, ככה זה עובד בכנסת ישראל, אולי את לא נוהגת לבקר פה. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> לא סיימתי. אין לי בעיה לעבור לשאלות, אבל זה אומר שלא סיימתי את הצגת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אשאל ואת תעני. מתי בפעם האחרונה - - - << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אין בעיה, רק שתכירו שזה לא נכון, מה שנאמר פה לגבי הניתוח התקציבי. זה מעל הממוצע, אחוז המימוש של החלטת הממשלה הזו היא מעל הממוצע הממשלתי, כך שזה לא נכון להציג שום דבר אחרת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מצטערת לומר לך, את חסרת אחריות, את יודעת למה? כי את רוצה לספר סיפור שיש שקיפות. אין שקיפות, קודם כול בואי נתחיל בזה. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> תפתחי את האתר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני שואלת שאלה. מתי בפעם האחרונה את קיימת, כמה שנים את בתפקיד? ארבע שנים את אמונה על - - - << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> לא הבנתי, רגע, זו ועדה בנוגע לשאלות אישיות? כי אם כן, אני לא אענה. אם יש שאלות מקצועיות בנוגע לעבודת המטה, אני אענה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני שואלת אותך לא שאלות אישיות. את אחראית, את מחזיקה בתפקיד ציבורי, אני שואלת אותך ואת עונה. את משתכרת מכספי ציבור. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> לא, אני לא אענה על שאלות אישיות, אני עונה על שאלות מקצועיות. אם יש כאלה, אני אענה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הגברת לירון, כנראה שאת מבולבלת. את תעני על השאלה שלי. חלק מהחלטת הממשלה בדרך החדשה, באבני היסוד, זה שיתוף ציבור. מתי בפעם האחרונה טרחת, טרחת לעשות שיתוף ציבור ולהזמין את הציבור לשבת בשולחנות עגולים? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אני אשמח לענות. זו שאלה או אמירה? אם זו שאלה, אני אענה שרק בחודשיים-שלושה האחרונים עשינו, ואסמרה יוכל להרחיב, שני וובינרים של שיתוף ציבור בשני נושאים כבדים, ועוד שבועיים יש עוד וובינר של שיתוף ציבור שנוגע לאזורי התעסוקה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וובינר זה מקוון? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> השתתפו מאות, מאות, מאות של אנשים - - - כך שהתשובה היא כן, עשינו מהלכים לשיתוף ציבור כל הזמן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, אני יכולה לשאול אותך שאלה, לירון. לירון, אני אשאל אותך שאלה. מדוע אתם בוחרים לעשות את זה באופן מקוון, מה שמדיר הרבה מאוד מהאנשים המבוגרים שהיו נוהגים גם להגיע לשולחנות העגולים? מדוע אתם לא עושים יום שלם או יומיים? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> עם החלק הזה אנחנו לגמרי, לגמרי מנסים להתמודד טוב יותר. אני לא באתי להציג תמונה שבה הכול מושלם, אני רציתי להפך, לבוא ולהביא את האתגרים המרכזיים לשולחן, לשתף במה שאנחנו רוצים לעשות טוב יותר. אנחנו צריכים גם את העזרה של כל השותפים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, אני שותקת, אני אקשיב. אנחנו נכניס, אחת ההנחיות, שיהיו גם לא וובינרים רק, ממש פיזית, מפגש בלתי אמצעי, להסתכל בעיניים של מי שנפגעים. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> זה בסדר, זה כתוב גם בהחלטת הממשלה. אני מסכימה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מה שאני רוצה, שתפגשו את החייל, שתפגשו את הילד שנעצר. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> עם החלק הזה אני מסכימה מאוד, הוא גם נמצא בתוך החלטת הממשלה, ואנחנו עושים את כל המאמצים כדי לעשות אותם כמה שיותר דחופים. אני מזכירה שאנחנו מדברים על תקופת מלחמה מתמשכת לאורך שלוש השנים האחרונות, והדבר הזה אילץ אותנו להיות יצירתיים יותר ובכל זאת לקיים את שיתוף הציבור באפיקים אחרים. יש גם מפגשים פיזיים שמתקיימים כל העת, אבל לא מספיק, ואנחנו נשמח להמשיך ולחזק את הציר הזה. אני אקח 60 שניות וזה עובר אליכם, בסדר? ומה שיעניין אתכם ניקח משם. מעבר לזה שאני כן רוצה לוודא את ההיכרות, ועדת היגוי ממשלתית מתכנסת כל רבעון באופן קבוע כל השנים. דיברת על במסגרת תפקידי – זה לא משנה מי היה ראש המטה לפני וראש המטה הנכנס, אנחנו ממשיכים באופן רצוף את המפגשים האלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פיזית? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> יש מפגשים עם המתכללים של קשר שאנחנו רוצים להמשיך ולחזק אותו בין ממשל מרכזי למקומי. אנחנו נפגשים עם המתכללים כל הזמן, אסמרה יוכל לתת על זה יותר פירוט. במסגרת החלטת הממשלה האחרונה אנחנו הבאנו את האתגרים המשמעותיים שעוד נותרו כמיקודים. אנחנו לא רק בהחלטת ממשלה המשכית, אנחנו כל פעם מנסים להתמקד בפערים אל מול שימור ההישגים. כמו שנגעת בפתח דברייך בהישגים המשמעותיים באזורי החינוך, אנחנו הגענו לשלושה מיקודים, ככה העברנו את החלטת הממשלה: האחת היא מאמץ לתעודות בגרות איכותיות ולא רק לשוויון בעצם הזכאות לתעודות הבגרות, כמו שמציג משרד החינוך. השני הוא שילוב משמעותי יותר בהשכלה גבוהה, והשלישי הוא שילוב בתעסוקה איכותית – לא בשיעור התעסוקה הכללי, אלא תעסוקה איכותית. אלה שלושה מיקודים, אפשר לראות אותם בהחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שאלה המיקודים של התוכנית מבחינת משרד ראש הממשלה. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> לא, זה לא משרד ראש הממשלה, רגע. זו הממשלה, אלה כל משרדי הממשלה ביחד, כשהמטה לשילוב יוצאי אתיופיה מרכז את תמונת המצב, מסייע למשרדים, כל משרד בפררוגטיבה שלו לנהל את הכיוונים שהוא צריך לנהל. לצורך העניין, רק לפני מספר שבועות הייתי אצל מנכ"ל משרד החינוך עם צוות ההנהלה שלו בנוגע למהלכים שקשורים לחינוך. ככה אנחנו עושים גם - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לירון, שאלה. מי קבע את המיקודים? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> המיקודים נקבעו על ידי ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה 3243 בהמשך להחלטת ממשלה 787. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, ממשלת ישראל זה דבר אמורפי, אני הייתי חלק מממשלה, אני לא סתם שואלת את זה. המיקודים הם ראויים בפני עצמם, אבל מי קבע את המיקודים? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האם לפני המיקודים עשיתם שיתוף ציבור, מה כואב לקהילה, מה מעכב את הקהילה, מה פוגע בקהילה? כי לצד מצוינות, אני אומרת לכם, לצד המצוינות יש חובה להסרת חסמים, ואני לא חוסכת במילים, אתם לא שמה בשביל להגן על הילדים הקטנים האלה, וזה הולך להתפוצץ. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> רגע, אבל שאלת שאלה. אני יודעת לענות לשאלות מקצועיות ואני עונה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אמרתי לך שוב, מה זה שאלות מקצועיות? את רוצה ללמד אותי על הנושא? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> רגע, את שואלת מי קבע את המיקודים ומי עבד עליהם? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בשאלה מקצועית אני שואלת אותך למה אתם מפרים ולמה אתם קובעים לבד? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אבל שאלת מי עשה את העבודה. אני אומרת שהייתה עבודת מטה עם כל משרדי הממשלה - - - של מיקודים שהועברו לממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תיאזרי בסבלנות ותרשמי את השאלה אם יש לך קושי. אחת, מי קבע את המיקודים? שתיים, האם עדיין זו דרגת הסמנכ"לים בשולחן שאמור לתכלל, של הנציגים של כל שמונת המשרדים? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אבל אני עונה לך, חברת הכנסת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האם אלה דרגים של סמנכ"לים? כי אני יודעת שזה ירד. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> ועדת ההיגוי הממשלתית מורכבת מנציגים של משרדי הממשלה, נכון? כלומר, משרדי הממשלה הרלוונטיים לתוך התוכנית שולחים את הנציגים הבכירים שלהם לתוך ועדת ההיגוי. עבודת המטה שנעשתה הייתה מול כל משרדי הממשלה לאפיין ולנתח את המגמות, גם אל מול נתוני למ"ס, לא רק אל מול נתוני המשרדים, ולמצוא איפה אנחנו רוצים לרכז מאמץ בשנתיים הקרובות, וזו הייתה עבודת מטה משותפת עם כל אחד מהמשרדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה מצוין, שלושת המיקודים, אבל אלה שלושה מיקודים שהם - - - << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> מי שקיבל את ההחלטה היא ממשלת ישראל, כמו כל החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לירון, הוועדה שלנו היא ועדה שהיא גם מנחה. אני אומרת לך, שלושת המיקודים אכן ראויים, אבל אני שוב אומרת לך, אחת הסיבות שוועדת ההיגוי כללה 50% נציגי הקהילה בלתי תלויים שלא הוזמנו, שלא איישתם את זה, שלא נקראו, זה כדי שתוכלו להרגיש גם בשטח מה מעכב אותם ביום-יום. בוודאי שתעודות בגרות איכותיות זה דבר שהוא חשוב ביותר, בוודאי ששילוב בתעסוקה, אני חושבת שזה אחד מהמיקודים, בוודאי שגם השכלה גבוהה, אבל לצד זה הייתי חושבת שנכון, וזה מה שאנחנו ננחה, לשים שלושה מיקודים שהם חסמים, חסמים כדי שתוכלו לשים אותם כסדר עדיפות לאומי של ממשלת ישראל לטיפול בהם במיידי. אחת, זה די ברור לנו שמה שכואב לקהילה זה הסיפור של משטרה וקהילה, שאנחנו לא רואים שמה שיפור. אולי יש שיפור בנתונים, המציאות היא שגם אם אולי, בואי נגיד, שאלו אותי: רגע, אם יש 30,000 תיקים, מה, לא השתנה שום דבר? אני אמרתי לציבור: זה לא שלא השתנה שום דבר. בעבר היו מפרקים אותנו מכות ברחוב, בסמטאות, בשכונות, היום כבר לא מפרקים אותנו מכות, פשוט עוצרים, משחררים, עוצרים, משחררים. ברגע שעצרת ילד בן 12 פעמיים-שלוש, הרסת לו את החיים. 30,000 תיקים הם דבר הרסני לקהילה. ואני ממליצה, ואנחנו ננחה שלצד שלושת המיקודים שאני חושבת שהם מאוד ראויים יהיו שלושה מיקודים נוספים שהם הסרת חסמים. זה דבר אחד. דבר שני, אני שואלת האם זה נכון שדרג הסמנכ"לים ירד ולכן חלק מהאנשים פה לא יקבלו, את יודעת מה? הדרך החדשה לא תקבל את מלוא תשומת הלב או שזה לא נכון? זה דבר אחד, שאלה נוספת. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אתייחס לשאלה הנוספת. קודם כול, אני סמנכ"לית. המטה נמצא תחת אגף ממשל וחברה, אבל השיחה הארגונית - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא עלייך, אני לא מדברת. את הדרג הבכיר. אני מדברת על המקבילים שלך. כשאת מדברת על שמונה משרדים, מה שהיה בזמנו, בהתחלה הוויכוח היה אם זה יהיה דרג מנכ"לים, היה ברור לנו שמנכ"לים עסוקים מאוד. נגיד במשרד החינוך הייתה גילה נגר, שהייתה ממלאת מקום או סמנכ"לית. אני שואלת האם - - - << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> הבנתי עכשיו את השאלה, אני אענה. בוועדת ההיגוי לא היה שום שינוי בהנחיות בנוגע לדרג והנציגים שנמצאים בוועדה, למה? כי זה גם לא חליפי למפגשים שאנחנו עושים עם המנכ"לים. אגב, כל מנכ"ל ומנכ"ל קיבל מאיתנו לפני מספר חודשים, לא סגורה על התאריך, אבל קיבל שיקוף של איפה אנחנו עומדים, איפה כל משרד עומד ביחס ליעדים, למדדים, את מידת המעורבות שאנחנו מבקשים ממנו בנוגע לחסמים שאנחנו מזהים בכל אחד מהמשרדים. זאת אומרת, הקשר עם המנכ"לים הוא קשר שהוא on-going בלי קשר לוועדה, לא היה משהו חדש בנוגע לזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא רציף. כן, אבל אני אגיד, לירון, למה זה כן חשוב. בשולחן העגול, אחת, חשוב שבאופן קבוע, ואם אתם צריכים עזרה, אנחנו נעזור בזה, אתם צריכים לצאת בקול קורא ולקחת אנשי מקצוע בני הקהילה שהם בלתי תלויים לכל תחום, מהסיבה הפשוטה – המטרה הייתה מפגש בלתי אמצעי של מי שהם משרתי ציבור ומחזיקים בתפקידים בכירים במשרדי הממשלה כדי שיגיעו, יכירו מקרוב את האתגרים. זו המטרה, לא הפגישות הפרונטליות. הפגישות הפרונטליות שלכם הן חשובות, אבל בסוף, השולחן הזה, הייתה לו משמעות. אלה היו אבני היסוד. ואני אומרת שזה צריך להיות דרגים בכירים, גם אם ביום-יום היישום הוא בדרגים יותר נמוכים, עדיין צריך שתהיה מטרייה וגב של אפילו מנכ"ל. זה דבר אחד. הדבר הנוסף, למשל בזמנו היה את איציק דסה, היה את אשר אליאס, היה את אמיר סבהט, רואה חשבון, עורך הדין הראשון זה איציק דסה, היו עוד אנשים, הבטמו יוסף שהיום הוא בתפקיד בכיר בסוכנות היהודית. האנשים האלה ניהלו דיאלוג, וכל אחד, היו כמה נציגים לכל משרד כדי שיהיה ניתן לשפר ולהרגיש את הדופק ולחבר עם הקהילה. אני חושבת שהדבר הזה הוא סופר-סופר קריטי. כי אני אגיד לך משהו, אני בתוך עמי חיה. אני אוהבת להתחבר לצעירים בני הקהילה, אני יכולה למצוא את עצמי בטיקטוק, יעידו חבריי. באמת, אנחנו גם ככה קהילה קטנה ואנחנו כולנו אוהבים אחד את השני וזה, אבל השיח הוא לא פשוט, הוא לא פשוט. וגם יש איזו בורות, אבל בעיניי, אני לא מאשימה אותך, זה היה לאורך השנים, לדורי דורות, שיש איזו דיסאינפורמציה או בכלל אי-העברת מידע, אני לא רוצה להגיד במכוון, כי בסוף הקהילה לא יודעת מה מגיע לה. כשמדברים על זה, אתמול ראיתי איזה דיון שערוץ 140 מקבל 4.8 מיליון, ואז הערוץ אומר, מה פתאום, אנחנו ערוץ פרטי. ככה הוא מלין על הממשלה, אבל הממשלה כן שמה תקציב. זה גם אמור לעזור לממשלה מבחינתי, אבל אני חוזרת לזה. אני מצפה שכן תחזרו לשיתוף ציבור אמיתי. אני לא מזלזלת בוובינרים, זה טוב לצעירים, לסטודנטים. אני יודעת שגם בזכות הוובינר האחרון שלכם הסטודנטים נחשפו לתוכנית שהיא מאוד, מאוד, מאוד פוגענית וקשה אם היא תצא לפועל, ואני מבינה שרק בהתערבות של משרד ראש הממשלה הדבר הזה נעצר. כך שאני גם מברכת על זה. אני גם יודעת שעבדתם מאוד קשה על החלטת הממשלה. אבל אני חושבת שהבסיס הוא לחזור לשיתוף ציבור, ולא רק ציבור, גם נבחרי ציבור, לירון. בסוף אני אומרת לעצמי לפעמים, נגיד שהחלטתם על זה, למה לא לבוא להגיד לנבחרי הציבור, שלושת נבחרי הציבור? הרי האירוע של הדרך החדשה הוא לא פוליטי, אלה חיים של אנשים. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> חברת הכנסת, אני מזכירה שהייתי גם אצלך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנפגשת, אמרתי, הזכרתי. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> ואצל כלל הדרג הנבחר בהקשר הזה. בואי נציג את הדברים כהווייתם, בטח לא פוליטי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קיבלתי את הדוח לקראת החלטת הממשלה, אני רוצה להזכיר. אבל לירון, אני קיבלתי את הדוח לקראת החלטת ממשלה ואני בירכתי על זה שיש החלטת ממשלה, אבל אין שיח רציף, אין שיח. בסוף, אם אני כנבחרת ציבור, לא נראה לי שאני פחות חשובה מכם, באמת, במלוא הצניעות. אני לא אמורה להיות מוקד לפניות ציבור, תסכימי איתי? אין לי בעיה, באהבה. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> כן, אבל אני לא מכירה פנייה שלך שלא טופלה או נענתה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תתפלאי. אם אני במשך חודשיים-שלושה הולכת לטיול, נקרא לזה סתם, בשפה העממית, כן? עם חייל שבתוך עזה וקוראים לו "כושי" ו"ניגרו", והמפקד שלו במקום להעניש את הבחור, את חבר הצוות שמדבר אליו ככה, אומר לו אתה יכול לעזוב לדובדבן. וזה לא מקרה אחד, אני מדברת איתך על חיילים שמתקשרים אליי. אנחנו צריכים לעבוד על זה. כמו שאני מצפה ממשרד הביטחון, והיה לנו דיון עם צה"ל, לא יהיו 15% כלואים בכלא הצבאי. זה ירד, וזו המשימה שלך, זה על הכתפיים שלך. יכול להיות שאני מחר לא אהיה פה. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> קודם כול, זו משימה של כולנו. מה שעל הכתפיים שלנו נמצא בתוך החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין בעיה, כל מי שאחראי, אבל זה שלך. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אני רגע רוצה להגיד משפט ונראה לי שאסמרה יוכל לתת לך יותר תשובות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין בעיה, אבל לירון, לא, להגיד זו אחריות של כולנו זו טעות בתפיסה שלך, ואני אסביר. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אני לא אכנס איתך לשיחה דרך זום על אחריות. אבל כן חשוב להגיד לי משפט סיום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, אנחנו לא סתם העברנו. תקשיבי, לירון, אנחנו נלחמנו שזה יעבור למשרד ראש הממשלה, את יודעת למה נלחמנו? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אני לא כל כך מבינה את הגישה, אני חייבת לומר, וחשוב לי להגיד את משפט הסיום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אגיד לך מה הגישה. לירון, אני מצפה, כמו שאודי פראוור ידע להגיע לבתי כלא צבאיים, כמו שהוא ידע להגיע ל - - - << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> גם אנחנו מסתובבים בשטח בלא מעט מקומות, ואת מוזמנת לשמוע על זה יותר לעומק בהמשך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היית בכלא צבאי? את היית בכלא צבאי? עכשיו. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אני לא עונה לשאלות ספציפיות על איפה עכשיו הייתי או לא הייתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, אנחנו מבינים מה התשובה. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> במסגרת התפקיד הזה לא הייתי בכלא צבאי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רק אומר דבר כזה. ברמה המקצועית אני מצפה מכם שתבינו שמשרד ראש הממשלה הוא לא עוד משרד, אתם צריכים לפקח ולשאול אותם ולדרוש שאלות. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אנחנו מבינים את זה, וברשותך, אני רוצה להגיד משפט סיום לפתיח ולומר, המחויבות שלנו היא מוחלטת. המקומות שבהם אנחנו קוראים גם לכל גופי הממשל, גם לחברה האזרחית ללכת איתנו את הדרך הזו, גם לממשלה באופן ספציפי לקדם את החלטות הממשלה המקצועיות שאנחנו עובדים עליהן, היא מחויבות מוחלטת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, אם היא מוחלטת, אין סיבה להתווכח. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> האם יש אתגרים? האם יש פערים? התשובה היא כן. אנחנו גם כאן כדי להקשיב ולסמן אזורים שעוד צריכים חיזוק וצריכים מעבר למה שאנחנו מזהים. אנחנו בפתיחות גדולה, אני רק מציעה שהשיחה תהיה ממקום פרואקטיבי של אנחנו באים להקשיב ולעשות דברים ביחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין. אם פרואקטיבי, אני אומרת כזה דבר. אם זה פרואקטיבי, לירון, לעשות דיון דווקא על החסמים. גם על המצוינות, אבל לעשות על החסמים. יש כמה כמו משקולות שסוחבות את הקהילה למטה, ממש. את יודעת, אימא בת הקהילה, הורים בני הקהילה כאילו צריכים להתפלל כמה פעמים. אם גידלתי ילד שברוך השם, לא יודעת מה, עד גיל 18 לא נתקל בשוטר – את יודעת מה? בבית הספר לא נתקל באיזו מורה גזענית שכל פעם האשימה אותו ולא הסלילה אותו לחינוך מיוחד, כי גם זה אנחנו יודעים, שהייתה הסללה לחינוך מיוחד של יהודי אתיופיה – אוקיי, את אומרת דיינו. אבל אחר כך את מגיעה לשלב שהם מסתובבים ברחוב, גם בחופש אנחנו רואים שיש פעילות, פרואקטיבית, אפרופו, של המשטרה כלפיהם, יותר מאשר אחרים. אחרי זה הם מגיעים לצבא, את רק מקווה שבמיונים ישלחו אותם לתפקידי איכות. ואת יודעת מה אנחנו גילינו בדיון בפעם האחרונה לפני שבועיים? ש-20% הם בתפקידי מנהלה, איך שלא קוראים לזה. זו בושה, זו בושה. 15% בכלא, 30% הם ליקויי שירות, ויש לנו 20% – כמובן שחלק הם חופפים – שאנחנו יודעים שהם בתפקידי מנהלה, מה השארתם? שאלתי כמה קצינים יש לדורותיהם בקרב יהודי אתיופיה, 300 ומשהו. נו, באמת. אבל יש לכם תקציב גמיש שאתם יכולים במשרד? לא, קודם כול כמה סך התקציב של התוכנית? אני יודעת שזה היה אמור להיות 120 לשנה ובסוף פורסם 214 לשנתיים. לא יודעת, גם אני לא כל כך. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אני מעבירה לאסמרה גם לדבר על הניצול התקציבי, גם על היקפי התקציב, להכיר את זה קצת יותר לעומק, ואם צריך, אני אשלים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, תודה. כמה סך הכול יש תקציב? שלום, אסמרה. בהצלחה בתפקיד. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> תודה רבה. שמי אסמרה אקלה, אני ראש המטה לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה. לגבי השאלה כמה התקציב, תוקצבו 215 מיליון שקל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לשנה? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> לא, לשנתיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לשנתיים, שזה אומר כמה לשנה? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> 2026-2025, 107 פלוס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזו ירידה של 12 בשנה לעומת ההחלטה הקודמת. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> זה מה שאנחנו יודעים. 214, קרוב ל-215 מיליון שקל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, שזה לשנת? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> שנת 2026-2025, דו-שנתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה נגמר תכף. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> לשנה, את מחלקת אותו, בערך 107.5. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. מה החלוקה, ממש בבריף? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> בבריף של החלוקה, המשרדים מקבלים באופן הבא: משרד החינוך – יש 102 לשנתיים. כלומר, אני מדבר איתך על החלוקה. זה גם מופיע אגב באתר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 102? לא, אבל אני יודעת שהיה קיצוץ. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> לפני הקיצוץ. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, לפני הקיצוץ. חינוך – 102. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> משרד הרווחה – 22.75, משרד הבריאות – 12. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, רווחה כמה? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> 22.75. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 22, רווחה, זה המון כסף, זה לא מעט תקציב בשביל קהילה קטנה, ואני חושבת שהביצועים שלכם, ובמלוא הכבוד שיש לי למנכ"ל משרד הרווחה, ינון, שאני יודעת שהוא איש שפועל רבות, אני מכירה את זה מכובעי גם כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה לשעבר. 22 מיליון ואתם לא מצליחים לשקף את תמונת המצב, זה משהו שאתם צריכים לרשום ולחזור ולהביא תוצאות. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> גברתי היושבת ראש, החלוקה הזאת, כל מי שרוצה לגלוש עכשיו, להיכנס לתוך האתר, גם נמצאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הכול טוב. רווחה? אגב, אנחנו אף פעם לא נותנים לאף פקיד להגיד לנו ללכת לגלוש באתר, בשביל זה אנחנו פה. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> לא, אני מבין, ולכן גם אני מפרט. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רווחה 22 מיליון. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> רווחה 22, בריאות 12. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 12 מיליון. תכף אנחנו נראה מה בין המציאות לבין מה שכתוב. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> המשרד לביטחון לאומי – 24.75. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הם עדיין מקבלים כסף? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> זה על בסיס התקציב שלהם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה, הם מקבלים כסף בשביל לעצור אותנו יותר? לא הבנתי. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> משרד העבודה – 27. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> העבודה? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> משרד העבודה, כתוצאה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> העבודה או הכלכלה? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> משרד העבודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לירון, העבודה, 27, זה רובי או שזו ענבל משאש? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> אבל אני רוצה להדגיש שכתוצאה מהשכר ואג"ת - - - << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> התשובה היא שמדובר על משרד העבודה של רובי כרגע. זה משרד העבודה, רובי, כרגע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וואו. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> יש סיבה למה אנחנו עשינו את זה, יש סיבה לזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה טוב, אבל אני לא זוכרת שיש תוכנית בכלל. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אסמרה יכול - - - << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> יש תוכנית, גם עכשיו בימים אלה יצא קול קורא, למעשה יש גם שני זכיינים שיעסקו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב, אנחנו נצלול אחר כך לתשובות. העבודה 27, מה עוד? זה כחלק מהמיקוד. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> תרבות – 7.55. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לירון, אנחנו צריכים את העזרה שלך בתרבות. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> התרבות והספורט. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 7 נקודה? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> 7.55. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא יכול להיות, את יודעת, הייתה תוכנית מצוינות שנקראת פל"א, שאני ישבתי אות ואות, כתבתי עם בחור בשם מני יאסו, שאגב, הוא הבעלים של מ.ס אשקלון והוא גם מנהל את תוכנית מפתחות. תקשיבי, בחור מופלא שעכשיו עלה ליגה. זה מה שאני יודעת, מעבר לזה אני לא מבינה בכדורגל. ממש נחישות מטורפת של בחור. כתבנו את התוכנית כדי שילדים יוצאי אתיופיה יוכלו להשתלב בכדורגל, בכדורסל, טניס, אתלטיקה, והדבר הזה הוביל בתוך חמש שנים לנוער שנמצא בנבחרות ישראל. הפלא ופלא, לפני שלוש שנים החליטו לפטר את המנהל, שהוא בן הקהילה, קוראים לו אלימלך קסאי, היום יועץ למנכ"ל עיריית קריית גת, סגרו את התוכנית, שזה היה נותן ל-4,000. הכסף נמצא, לירון, והם לא פותחים שום דבר, וידום. וידום משרד התרבות והספורט. יש תקציב, למה? ההורים באים שואלים, למה. אנחנו צריכים את העזרה שלך באירוע הזה, חייב לפתור את זה, במיוחד כשיש תקציב תרבות. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> חשוב לי להדגיש לגבי המשרד, גם הסמנכ"לית מעורבת בעניין הזה, אנחנו מטפלים בימים אלה. אני מקווה שתהיה תוצאה יותר טובה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה, בפל"א? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> גם פל"א וגם בתרבות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל מתי הם רוצים לפתוח? אנחנו הולכים עכשיו לבחירות. עד עכשיו היה להם את התקציב, למי הם מחכים? הם לא צריכים לחכות. ויותר מזה, לדעתי, הם יצטרכו לקחת את התקציבים שלא נוצלו ולהעביר אותם לשנות התקציב הבאות למימוש, שיצטבר. שידעו שאם הם לא מנצלים את זה בזמן, הם לא הרצחת וגם ירשת. << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אני אגיד שהכנסנו סעיף שעוד לא השתמשנו בו בהחלטת הממשלה, לראשונה, שמייצר יותר גמישות בהסטה של תקציבים ממקומות שהם לא ממומשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין, אבל שזה רק צבוע ליוצאי אתיופיה, כן? אסור לגעת בזה למשהו אחר, כי אז אנחנו מפחדים שמשרדים - - - << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> מה פתאום, לא, זה במסגרת ההחלטה, זה סעיף הסטה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. תרבות אנחנו נטפל אתה אומר, בפל"א. הלאה. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> אנחנו נטפל. ומשרד ההתיישבות – 7.65. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ההתיישבות זה אצל אורית סטרוק? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> מכינות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אה, זה מכינות. לא הבנתי. כמה אמרנו? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> 7.65. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תכף אנחנו נשאל באמת כמה נמצאים. מי נציג ההתיישבות? << דובר >> פלורינה הלמן לוין: << דובר >> לא הזמנו אותם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא הזמנו אותם? אבל צה"ל אמור לדעת. אתם יודעים כמה במכינות הקדם-צבאיות? צה"ל, משרד הביטחון. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> יש נציגה לצה"ל בזה, היא לא תדע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, משרד הביטחון אמור לדעת על המכינות. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> אני אוכל לברר עוד- - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שלום, עם מי אנחנו? << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> שוש גזיאל, אתן מכירות יפה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שוש, שלום לך. תודה רבה על המסירות בטיפול בפניות ציבור של חיילים. אני מקווה שהחייל ההוא השתחרר כבר. שלחו חייל בן הקהילה חולה לכלא רק בגלל שהוא היה חולה, וזה לא היה תקין, ושוש נכנסה לתמונה. אני מקווה שהוא השתחרר, כן? לא השתחרר מצה"ל, שיצא מהכלא. << אורח >> שוש גזיאל: << אורח >> לא, לא השתחרר מצה"ל. המפקד גם דיבר עם האימא, היה שם חיבור בכלל כדי לפתור גם קדימה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל הוא עדיין בכלא? כי אם לא, אני אבוא לבקר אותו. << אורח >> שוש גזיאל: << אורח >> לא, זה לא כלא. אנחנו נדבר אחר כך, אבל זה מטופל, גם החיילת שדיברנו עליה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שוש, את יודעת להגיד לנו כמה במכינות הקדם-צבאיות? << אורח >> שוש גזיאל: << אורח >> במכינות השנתיות זה יאיר, אם יש לך את הנתון. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> אנחנו תכף נברר, אני לא באתי ערוך עם המספר הזה. << אורח >> שוש גזיאל: << אורח >> יאיר תכף ייתן את הנתון, אם לא, אני אוכל להשלים אותו מכאן. אבל המכינות השנתיות, מי שמחזיק את זה זה האגף הביטחוני-חברתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר. אם כבר פתחנו מצלמה, אתם אחרי הדיון הקודם מבינים את תמונת המצב, שהיא רופפת מאוד מאוד? << אורח >> שוש גזיאל: << אורח >> אני אגיד ביחס לדיון הקודם בשתי משימות שיצאנו ממך. אחת, באמת דיברת על כתובת, ונפתחה פה עבודת מטה. כרגע כמובן הכתובת היא קצין פניות הציבור, כמו שהייתה תמיד, אבל נפתחה פה עבודת מטה כדי לייצר כתובת ייחודית בנושאים שדיברת עליהם. ובהקשר הנתונים, כמובן גם הועברו כל הנתונים, יש גם תוכניות. אתמול אסמרה גם היה איתנו בפגישה בהקשר של הכנה לצה"ל והעברנו את כל התוכנית המלאה כמו שדרשת בעבר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל לי יצא לדבר עם "אחריי", ואני חייבת לומר משהו אבסורדי שקורה פה, וזה, משרד ראש הממשלה, אתם צריכים לפקח על הדבר הזה. יש תקציב, הם מחכים חצי שנה שיעבור התקציב כדי להתחיל את התוכנית. והם יושבים, הם מחכים, למישהו יש זמן. אני חושבת שזה משרד החינוך במקרה הזה. למה הכסף לא עובר? למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה תקציב שאמור להיכנס - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, לא להיבהל מהסגנון שלי, זו אני. אבל למה, ריבונו של עולם? יכולנו להכין ילדים בצורה מיטבית. למה? אלה כספי ציבור. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> חברת הכנסת, זה יושב אצלנו. שמי יאיר בן שלום ואני סגן ראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון. בשבוע שעבר העלית את דליה, ראש האגף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה ראש מה? << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> אני סגן ראש האגף הביטחוני-חברתי, הסגן של דליה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סגן. חשבתי דליה. אמרתי, מה, דליה לא ראש? שמעתי ראש. בסדר, של דליה היקרה. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> אכן אנחנו ערוכים עם תוכנית ל-12 קבוצות ב-12 מוקדים שבהם יש אזורים ושכונות שהם רוויי בני נוער ישראלים יוצאי אתיופיה עם אחריי ביחד. אנחנו ממתינים להעברת התקציב מהדרך החדשה דרך צה"ל כדי להפעיל את התוכניות האלה. הכול ערוך ומוכן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה דרך צה"ל? לא הבנתי, שוש, הכסף אצלכם? << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> לא, הכסף אמור לעבור מהדרך החדשה אליהם. << אורח >> שוש גזיאל: << אורח >> לא, זה מה שהוא אמר, אנחנו ממתינים. אני אדייק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה הוא לא עובר, התקציב הזה? כמה זמן אתם מחכים? יותר מחצי שנה, אני יודעת. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> מחכים, נכון מאוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה? זה התפקיד של מטה היישום. << אורח >> שוש גזיאל: << אורח >> נכון, רצינו לפתוח את התוכנית באפריל. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> אני עשיתי את כל מה שצריך כדי שהקבוצות הללו ייפתחו. ודרך אגב, קבוצות שהן לא - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, אני לא נכנסת לקבוצות. שהן לא מה אבל? התחלת להגיד משהו, שילוב? לא. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> שהן לא הומוגניות רק, אלא שרוב רובן יהיו, אבל שהן ייפתחו ושיהיה שילוב. אנחנו לגמרי בעד שילוב בשכונות, במקומות שבהם רוב - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שילוב, אחריי היו עושים את זה עם שילוב, לעשות את זה משולב. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רק אני לא מבינה איפה הכסף תקוע. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> זה יענו לך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אסמרה, איפה הכסף תקוע? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> אני רוצה להגיד, כמו ששוש אמרה, אתמול נחשפתי למה שגם אמרת לגבי הנושא של - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של התקציב? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> לא, לגבי הפעילות של אחריי, אני לא ידעתי שנמצאים באיזשהו קושי. אגב, התקציב של מה שמחולק לגבי הכנה לצה"ל נמצא במשרד החינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה הכסף לא עובר? ירקית, טירה, נשים שאני מאוד מעריכה, למה התקציב תקוע במשרד החינוך? למה? באמת. אתם תענו ואנחנו נעשה, זה לא יהיה דיון כמו שאנחנו רגילים. למה? אני מכירה את הבעיות, תסמכו עליי, אני עושה שיעורי בית לפני שאני באה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> ברור לי. אני פשוט לא מבינה איזה תקציב תקוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את חדשה בתפקיד שלך כמתכללת? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אני חדשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שם מלא. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר. אני חדשה, שמחה על הזכות, אבל אני חושבת שמשהו פה לא ברור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תקשיבו, אני אומרת כזה דבר. חצי שנה אחריי ואחרים מחכים לתקציב הזה. יכול להיות שאתן אולי לא יודעות, אולי זה יושב אצל אינה זלצמן, חברתי לספרים, שאנחנו פורצות דרך בספרים ביחד. אני דיברתי עם המנכ"ל, לא יכול להיות מצב כזה. מה, בגלל שאנחנו קהילה שלא יודעת לדפוק על השולחן? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> פנינה, שנייה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה, בגלל שהייתי עסוקה בקידום נשים בזמן מלחמה, אלמנות, נשות מילואים ועוד? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> פנינה, שנייה, רק הבהרה. יש שני סוגי מכינות. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> גברתי, אני יכול להסביר? רק שנייה בבקשה. התקציב שאנחנו מדברים עליו, ההכנה לצה"ל, נמצא במינהל חברה ונוער, ההכנה לצה"ל וכל מה שיוצא בזה, תנועות נוער. יש את החלק השני שנמצא במשרד הביטחון, זה סעיף אחר לגמרי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני שואלת של אחריי למשל עכשיו, איפה זה תקוע? אני אברר. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> מהם, דרך צה"ל למשרד הביטחון, לא קשור למשרד החינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא הם. למה אתם יושבים בשקט ונותנים לחברות ליפול בלשוני ובחרצובות לשוני? לא יפה, לא קולגיאלי בכלל. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> לא, בחיי, ניסיתי להגן עליה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יאיר, אתם אשמים. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אגיד לך את האמת, זה ממש לא לעניין. ודליה, שהיא אישה שאני מאוד אוהבת ומעריצה אותה, כנראה שלא בא לכם. שנייה, אל תחייך לי, זה על הילדים שלי, זה כסף של הילדים שלנו. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> של כולנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה לא עשיתם כלום? אני מכירה את הכוח של האגף שלכם. לא יכול להיות שחצי שנה באו בפנאן, הילדים לא יהיו, הם עכשיו בחופשה. עכשיו יכלו לעשות להם פעילות. כל היום אנחנו מדברים על זה שיש אלימות ברחובות. למה אתם תוקעים את הכסף? << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> לא, את לא מתכוונת ברצינות שאנחנו תוקעים את הכסף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז תגיד מי תוקע. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> אני אומר. עשיתי את כל המהלך של הדברים, דרך אגב, זה בדיוק אני, עם אחריי, עם להוציא להם פטור, עם לקבוע את 12 המוקדים, עם המתנה לתקציב שהיה אמור לעבור מהדרך החדשה אל צה"ל ואלינו למכרז, כולל פטור לאחריי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איפה הכסף? << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> והכסף לא הגיע מהדרך החדשה אל צה"ל, 1.29 מיליון שקלים לקבוצות אחריי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מהמטה? אנחנו חוזרים. חברים, זה דיון משודר, בואו לא נעשה בושות. איפה הכסף? << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> ימשיך כבודו, מה שנקרא. << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> אני רוצה להגיד ככה. הוא נמצא בבסיס התקציב של משרד הביטחון, הוא לא קשור להחלטה האחרונה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איפה התקציב? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> נמצא במשרד הביטחון, זה לא קשור, זה אמור להיות באופן ישיר, לא אלינו. כלומר, לא נמצא במטה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תקשיבו, חברים, אני לא אכנס לזה, זה באמת פולישוק. אני ממליצה לכם, מה זה ממליצה? אנחנו מנחים אתכם לשבת אחרי הדיון הזה, לפתור את האירוע הזה. הכסף אצלו, הכסף אצלם. סליחה? יש תקציב. כמה זה, 6 מיליון? יותר. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> לקבוצות הללו זה 1.29 מיליון שקלים לשנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תואילו בטובכם, ואתה האחראי, אתם האחראים, גם במחיר – תקשיב, כשאני הייתי שרה, אם יבוא אליי מנהל אגף או סמנכ"ל, היו באים אליי ואני יודעת שיש לי תוכנית שלא יוצאת לפועל, אתה חושב שהתשובות של ההוא לא נתן לי, זה עשה לי, מעניין אותי? ממש לא, הולכים ומביאים. מיכאל שמע חיילים יוצאי אתיופיה, ישר בא, חברי חבר הכנסת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמעתי שאת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נריץ אותך, הבנתי שאפשר אחרי הבחירות. אני אומרת לך, תלכו, אתה בעל הבית על התוכנית, אתה תשיג את התקציב. יש לך בעיה? תבוא אלינו. תבוא אליי, תבוא למיכאל, תבוא ללירון. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> חברת הכנסת, שוש גזיאל מצה"ל מבקשת להיכנס לשידור ולהגיד על הדבר הזה משהו. אי אפשר שיהיה בדיון הזה ובסוף יסתבר שיושב כסף במשרד הביטחון בעבור העניין הזה, כי לא יושב שם שקל של הדרך החדשה שמיועד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לירון, את ידעת שההכנה לצה"ל לא יוצאת לדרך כתוצאה מוויכוח הזוי על מיליון ומשהו שקלים שלא יודעים איפה הם תקועים? << אורח >> לירון הנץ: << אורח >> אנחנו נבדוק את הנושא, הוא לא הועבר אלינו, אבל נציגת צה"ל רצתה להתייחס ונראה לי שהיא יודעת טוב. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> היא יודעת בדיוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. שוש, בבקשה. אבל לפני שוש, תשמעי, יש פה את חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, שהוא וצבא, הוא עכשיו בדיוק במילואים. מעבר למילואים יש לו חולשה ורגישות גדולה מאוד לחיילים בכלל ובפרט לנושא של חיילים יוצאי אתיופיה. הוא לא היה מוכן לעשות לי שום דיון. אני אומרת לו, אני רוצה לעשות דיון על המשטרה, הוא אמר לי על חיילים, על המשטרה – על חיילים, על החיילים – על המשטרה, ובסוף עשינו את שניהם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב למנות אותה לדוברת שלי, אבל אני רוצה להגיד לכם למה היא צודקת. עשינו את הדבר הנפלא ביותר, קלטנו עלייה. קלטנו את יהודי אתיופיה באופן של נס גלוי בעם ישראל. גם המסע שפנינה עשתה וילדים כמוה, ואובדן של מאות בדרך וקורבנות, זה נס גלוי אחד, המסע הרגלי הזה. הנס הגלוי זה שממש על כנפי נשרים, כמו הנבואה, צה"ל וכולם בכמה לילות. אני הייתי קצין בבה"ד 1 ובפגרה והלכתי למקום שבתוך יום בנינו קרוואנים וקלטנו מאות משפחות אתיופיות במעגלים בנגב. ועדיין אני מגלה, גם בתפקידים שלנו, שבית הכלא הצבאי, יש בו שכיחות של צעירים אתיופיים שהיא יותר גדולה במאות אחוזים מהייצוג שלהם באוכלוסייה, ואני מגלה שעריקים ומשברים ונשירה של חיילים אתיופיים זה בשכיחות של מאות אחוזים יותר מהייצוג באוכלוסייה. ויש לי גם תלמידה באוניברסיטה, אני מלמד בהתנדבות, ישראלה, שמדברת אפילו על אובדנות של צעירים אתיופיים, שהיא יותר גבוהה מהשכיחות באוכלוסייה. ואנחנו באיזה משבר. אנחנו צריכים לשאול את השאלה איך הגענו למצב שאנחנו לא מצליחים להציל צעיר אתיופי חייל מלהגיע לכלא הצבאי. ולכן, כשאתם דנים פה על הכנה לצה"ל או כל פעולה אחרת שתסלול לו את הדרך לשירות משמעותי טוב ותקטין את השכיחות של צעירים אתיופים בבתי הכלא הצבאיים, אני חושב שזו חרפה, חרפה לכולנו, לנו כשרים לשעבר, כחברי כנסת, כהנהגה במדינה, זו חרפה. שכיחות כזאת גבוהה של צעירים אתיופיים בבית כלא צבאי לא מתקבלת. המספר צריך להיות כמו הייצוג באוכלוסייה, 2%. המספרים שקיבלת, כמה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 15% בכלא, 30% ליקויי שירות, 20% הם בתפקידי מנהלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל הדיון שאנחנו עושים פה נגזר מהכאב הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עד שלא יהיו רק 2% צעירים אתיופיים, עדיף שגם זה לא יהיה, רק 2% צעירים אתיופיים בכלא הצבאי, לא פי עשרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וגם נסגר המדור שאמור לטפל במקרים של גזענות, ואז הם נאלצים להגיע, חבר מביא חבר, אם יש את הטלפון לחבר של חברת כנסת כזאת או אחרת. זה לא צריך להיות ככה. היה אז את מדור שיא, יש פה חברים שהיו שותפים, גם אסמרה, גם דוד, אז בבנייה, לפני מדור שיא, איך קראו לזה? הייתי ילדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדור לקליטת עולים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מדור לקליטת עולי אתיופיה. אחר כך זה הפך להיות מדור שיא, ואז אמרנו שהמדור הזה חייב להישאר, כי הבידול הוא לא בידול בפועל, אלא הוא מקבל פניות של גזענות. אני יכולה להגיד לכם שפעם זה היה יושב אפילו בלשכת רמטכ"ל. תודה, מיכאל. שושי גזיאל, בבקשה. את קשורה לגזיאל מהמשטרה? << אורח >> שוש גזיאל: << אורח >> את זה צריך לשאול את חמי. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> לא, לגילה היא לא קשורה. אני מכיר את אלה ואת אלה, ולא. << אורח >> שוש גזיאל: << אורח >> שוחחנו את ואני על המקורות שלי, גם אני עולה. אני אגיד על סוגיית התקציב, אני חוזרת אחורה לנושא הקודם. למעשה, צריך לומר, צה"ל ומשרד הביטחון כאחד לא קיבלו את התקציב שהם אמורים לקבל במסגרת הדרך החדשה. יש שיח במה שסוכם בתוכנית, בין 10 ל-17 מיליון שקלים, ובפועל לא התקבלה התוכנית. שוחחתי על הדבר הזה גם עם אסמרה. בסוף צריך להגיד, צה"ל מקיים את כל התוכניות, כל מה שהצגתי לך בפעם הקודמת, את התוכנית השלמה, מקיים כחלק מתוכנית העבודה שלו, על אף שלא התקבל התקציב. התוכנית של אחריי זו תוכנית שיחד עם האגף הביטחוני-חברתי יזמנו באזור מרץ, רצינו לצאת איתה לדרך, את צודקת, מייד לאחר חג הפסח, ומאז התוכנית ממתינה בפעל אחרי תיאום עם הרשויות, כשאנחנו היינו רוצים לפתוח אותה ב-1 בספטמבר. ואני מסכימה עם מה שאמרתם בסוף, ראשית הצירים זה שלב החינוך, זה שלב ההכנה לצה"ל, שלב המלש"ב, כפי שאנחנו מגדירים אותו. וככל שההכנה שם תהיה חזקה וטובה יותר, אגב, זה נכון לגבי כל הנוער, ככל שההכנה תהיה טובה וחזקה יותר, הם ייכנסו פנימה לתוך צה"ל כשהם הרבה יותר מוכנים מנטלית, פיזית, בהיבט המיונים. דיברנו על כל זה בדיון הקודם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. בגלל שדיברנו בדיון הקודם אני רק אומר כזה דבר. כן להגיש בבקשה לוועדה לביקורת המדינה, הם לא הולכים לשום מקום, זו ועדה אם לא החשובה בכנסת מבחינת הסמכויות הייחודיות שיש לה, להעביר בבקשה את התוכנית, גם הכנה של המלש"בים, הכנה לצה"ל, גם בצה"ל. עכשיו אני רוצה לשאול, מה עושים לגבי פניות של חיילים? האם אתם מתכוונים לראות איך בכל זאת אתם בודקים את האירוע של פניות של חיילים יוצאי אתיופיה? זה אחת. הדבר הנוסף, איך אתם הולכים לטפל בנתונים המאוד קשים בתוך צה"ל, של ה-30% ליקויי שירות, הזכיר את זה מיכאל, 15% כלואים. זה משהו לא הגיוני. ואגב, אני אמרתי את זה קודם, אבל יש לנו לצערי גם לא מעט מתאבדים לאחרונה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בא לי להפריע לך. יש איזה מג"ד פה, גדי איזנקוט, היה מג"ד שלי, גדוד 13. עשיתי בעיות בגדוד, רצו לשלוח אותי לכלא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה הוא עשה לך? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אמר: זה בזבוז, בכלא ישנים טוב, ישנים יותר מדי שעות, בגדוד עובדים קשה. הוא אמר: אתה תישאר חודש, אתה לא הולך הביתה, אתה נשאר חודש בגדוד, עובד קשה. לא, אני לא צוחק, אני אומר לך, למה שאתם לא תעשו פרויקט שאנשים שקיבלו שירות בכלא, שימירו להם את זה לאיזה ריתוק וליווי אישי ואיזה מנטור, יחזירו אותם ליחידות? מה, בן אדם בכלא נהיה בן אדם יותר טוב, צדיק יותר לעומת זה שישאירו - - - ? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, הם מכינים אותם להיות עם חסינות בפני המשטרה לפני שהם יוצאים לאזרחות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא, לא. אנחנו צריכים לעשות פרויקט שבסמכות גורם בכיר להסב דין של כלא לצעיר אתיופי לריתוק ארוך וחונך וליווי אישי לשילובו מחדש ביחידה, זה מה שאנחנו צריכים לעשות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מיכאל, יש משהו שאנחנו צריכים לקחת אחריות עליו, וזה שוועדת הכספים, מסתבר, אני מקבלת פה שוועדת הכספים מעכבת את התקציבים של הדרך החדשה כבר כמה חודשים. אני ואתה נלך להפעיל לחץ מתון. שנינו ביחד יודעים להפעיל לחץ מתון? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתון - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מתון לא. על חנוך חברנו. זה בהומור, כן? יש דברים שהם בהומור. בשביל שיעבירו את זה לפני התפזרות הכנסת, כי אחר כך אנחנו נמצאים בבעיה. אף אחד לא דיווח לנו, וחבל, כי היינו יכולים להעביר את זה, אבל טוב שאנחנו יודעים גם עכשיו. שוש, בגלל שעשינו את הדיון הקודם אני רוצה להפנות זרקור לדברים אחרים. מה שכן בטוח, לעשות את זה, הנקודות שאני רוצה להנחות: אחת, אמרנו, מלש"בים והכנה לצה"ל. שתיים, תפקידי האיכות, לא מספיק, ממש לא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חוץ ממכינות חצי-שנתיות, יש את הפרויקט של חודש וחצי. אני הייתי נותן לכל צעיר אתיופי להיות חודש וחצי. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> הלוואי, שיבואו, הלוואי, היא תגיד לך. אמן והלוואי שיבואו כולם. אנחנו מסתובבים ברשויות, מנסים לבקש. << אורח >> שוש גזיאל: << אורח >> פנינו לכל הרשויות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא אמרו לקהילה, איך ידעו? << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> בוודאי שכן - - - בקריית מלאכי ובכל מקום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אוטומטית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שושי סיפרה לי על זה, אמרתי שזה מדהים, אף אחד לא יודע על זה. זה חינם, מחנה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הייתי שולח לכל צעיר אתיופי, זכית בוואוצ'ר לחודש וחצי. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> רוצה לשמוע יותר מזה? הם גם קיבלו וואטסאפים אל הטלפונים האישיים שלהם לבוא למכינות הזינוק, אני הסתובבתי בכל הרשויות כמעט. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יכולה לשאול אותך שאלה? << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> בבקשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אישית לא ידעתי. אם אני, שיודעת לפרסם אצלי דברים, ועוד קודקודים בקהילה, עם מי בדיוק שיתפתם בפרסום? יש לנו את הדרכים שלנו לפרסם, אני טועה? אנחנו יודעים לנהל את השיח שלנו. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> חברת הכנסת, הפרויקט ממשיך, אתם מוזמנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא מה שאמרתי. תראה איזה יופי אתה עובר לזה שהפרויקט ממשיך. אתם רוצים לפרסם, תשקיעו בהתייעצות עם אנשים שהם בתוך הקהילה. הנה, ציקי תגיד לכם, בסוף הם גם למדו לפרסם בכל הכוח בתוך הקהילה. אני אומרת לך שאין מה לעשות, זה לא בדרכים שלכם, וצריך לשתף המון המון רכזים ורכזי נוער בערים. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> איתם אנחנו עובדים, אנחנו עובדים עם רכזי הנוער. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של בני הקהילה? << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> של כולם. בוודאי, בכל עיר יש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, מה שאני באה לומר, לא נתווכח על זה, זה לא פורסם מספיק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה משהו מיוחד, אתה, צריך לתת לך הרבה כבוד, יש לך זכויות היסטוריות, אבל שומע אותי איש משרד הביטחון. לא יכולה להיות תשובה "אנחנו בכל העיריות". אני רוצה להסביר. אם מצב הצעירים האתיופים היה דומה לכולם, זה בסדר להגיד אנחנו עם כל יחידות הנוער וכל הקהילות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הצבא צריך תוכנית חירום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למצב הזה, נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא צריך להראות לנו תוך שנה שאין 15% צעירים אתיופים, שאין עשרות אחוזים עריקות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זו תוכנית חירום, אני אומרת לך. זה שברון לב, כי אין גיבורים כמו הקהילה שלנו. אנחנו, מגיל קטן מחנכים אותנו להגן על מדינת ישראל. תאמין לי, בדיונים שעשיתי על חוק יסוד: לימוד תורה וחוק חסינות מעריקות, זה לא במושגים שלנו, זה כולם מסתערים על המטרה, ארץ ישראל ועם ישראל. זו תעודת עניות. ויש לך את ה-SMS של השרה לרמטכ"ל. אני אסמס לרמטכ"ל היום, היום אני אסמס לו. לא יכול להיות מצב כזה, אין, אין תרחיש כזה. אתם חייבים להבין, זו בושה למדינת ישראל. אם זה יתפרסם ב-CNN או ב-BBC, זו בושה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תקשיבו, הצעירים האתיופים מבלבלים, כי יש ביניהם קצינים מדהימים ולוחמים ביחידות עילית, ומי שהלך למכינה קדם-צבאית משנה את המוטיבציה שלו. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הם צריכים את הליווי של החודשים הראשונים, את האבא, את האח הגדול, את מי ש - - - << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> אני חייב להגיד לכם שני משפטים, בבקשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואין להם כתובת להתלונן על מי שמדבר אליהם או מתגזען עליהם או מתנשא עליהם או מסליל אותם. << אורח >> יאיר בן שלום: << אורח >> אוי ואבוי אם אומרים כאלה דברים, נכון. אני חייב לספר לכם שלפני שבועיים בבסיס צלמון, 100 הורים, אימהות ואבות יוצאי אתיופיה, חייל ליום אחד, איתנו ביחד, עם המג"ד ממוצא אתיופי, עם קצינים, יום שלם אנחנו עושים להם פעמיים בשנה, גדנ"ע להורים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה תקליט, באמת אני אומרת לך, בלי לזלזל, זה תקליט של לפני 300 שנה. על הגדנ"ע הזאת, אנחנו שומעים עליה 30 שנה. זה לא הסיפור, תשנו דיסקט. אני רוצה טיפול. אני לא צריכה את ההורים שלי כל היום בגדנ"עות. הכול טוב, אני מכבדת את זה, לא מזלזלת, זה לא הסיפור. אם אתה לוקח את ההורים שלנו לגדנ"ע ובסוף יש לי 15% כלואים, שכנראה שזה הנתון הכי נמוך מהבדיקה שעשיתי בשנים האחרונות, אתם בבעיה, אתם בבעיה. אני צריכה גדנ"ע? זה לא הסיפור. הסיפור הוא גזענות, הסיפור הוא שזורקים אותם די מהר לכלא, הסיפור הוא שלא מתייחסים אליהם יפה, הסיפור הוא שלא מסלילים אותם לתפקידים טובים ואז ברור שהם מסיימים בכלא. זה לא דבר שהוא מתקבל על הדעת. << אורח >> שוש גזיאל: << אורח >> חברת הכנסת, אני אשמח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זהו, זה לא מתקבל על הדעת. אני אומרת לכם, גם אם אנחנו נצטרך להגיש, לא יודעת מה, גם אם נבקש מיקוד של מבקר המדינה. מה זה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לך נתון, אני קוטע אותו פעם שלישית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מיכאל, אני קוטעת. שוש, משפט אחרון. אנחנו לא נקבל את זה כנציגת צה"ל. אני מבינה שמשרד הביטחון זה יותר משרד שאמור להתוות מדיניות, אבל יחד אתם חייבים לטפל באירוע הזה. << אורח >> שוש גזיאל: << אורח >> אני אשמח במשפט. קודם כול, אנחנו הצגנו בפעם הקודמת את התוכנית וגם העברנו אותה באמצעות - - - אתה צודק, זו אכן תוכנית חירום והיא מתחילה משלב המלש"ב. יש פה שינוי מדיניות המיונים כפי שהצגנו אותה בפעם הקודמת, הנגשה של ימי סיירות. כשאני מדברת הנגשה, זה ממש לבוא ולקחת אותם לתוך ימי סיירות, זה גיוון. הצגנו לך, חברת הכנסת, בפעם הקודמת, שלראשונה יש פה גיוון במיון של 18 מעריכות חדשות, מאבחנות פסיכוטכניות חדשות שהן ישראליות יוצאות אתיופיה כדי להבין שאנחנו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נעמיק. אני ממליצה שתזמינו אותי ואת מיכאל ביטון, ואנחנו נזמין גם עוד חברי כנסת שמתעניינים בנושא ונעשה פגישת עבודה, כי הדיון הראשון היה דיון יותר קשה וטעון. אני רוצה לעבור למשרד החינוך. תודה רבה לצה"ל, למשרד הביטחון. אנחנו מבינים שאתם - - - לירון, סמנכ"לית במשרד ראש הממשלה נמצאת איתנו. זה למשל צריך להיות באחד מהתיעדופים, צה"ל, בעיניי. תראי, תמונת המצב היא לא פשוטה. צריך לתעדף את האירוע הזה ולראות מה הולך לאיבוד, במיוחד כשמקבלים, כמה כסף אמרנו שמקבלים? תבין, יש פה סכומים יפים, סכומים יפים. צה"ל 20 ומשהו. עד שתגידו לי כמה צה"ל, משרד הביטחון הכוונה. טירה, מה קורה? אנחנו קודם כול רוצים לחזק את ידייך, ובאמת, יש לי הרבה שנים של עבודה עם טירה, מדהימה, עם מסירות והכול, אחראית על אגף קל"ע, קליטת עולים חדשים. אני מנסה אבל להבין דבר, כמה שאני אוהבת אותך. ירקית, תגדירי לי את התפקיד שלך במדויק, שגם אותך אני מאוד מעריכה בעבודתך, אני לא הצלחתי להבין איך אז מאיה שריר, זוכרים את השם הזה? מאיה שריר, נלחמנו להוציא את יהודי אתיופיה, הילדים ואיך זה חזר? או שזה לא קשור? או שזה גם וגם? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> זה גם וגם, ואני התפללתי שזה יהיה אצלי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, אבל ברור לך שלא כל הילדים שנולדו בארץ הם עולים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> פנינה, ברור לי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, כלומר, יש הפרדה? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אגב, מספר התלמידים העולים מאתיופיה הוא מאוד מאוד קטן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה סך הכול? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> פחות מ-5,000, לעומת למעלה מ-51,000. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד 15 שנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זה העולים. כמה הוותיקים? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> 51,262. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 51,000. זו בדיוק הסוגיה שאני רוצה לשים עליה זרקור, ואתן יודעות שאני באה מהמקום הכי נקי. 51,000, כשתפקידך המרכזי הוא קליטת עולים, נכון? זה הטייטל שלך, הבכיר. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> פנינה, נכון, זה הטייטל שלי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איפה הפרופורציה? אם את אומרת שבעולים יש 5,000 - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא, רק אתיופיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> - - - אני רוצה משרה מלאה של מי שמתכלל את הדרך החדשה, נקודה. לא יכול להיות שאתם לוקחים מיליונים. זה תקציב עתק, 60 מיליון זה תקציב עתק, לא יכול להיות שעושים את זה על הדרך. 60 מיליון שקל על הדרך. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> פנינה, אפשר רגע? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, זהו, אני שותקת. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אני ראש אגף במשרד החינוך. משרד החינוך נותן שירותים ל-2.5 מיליון ילדים במדינת ישראל מגילאי שלוש עד י"ב. יש תחת האגף שלי עוד לא מעט דברים שהם לא נכנסים בטייטל, אבל אנחנו עושים אותם, וממש לא על הדרך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טירה, אין לנו זמן, בגלל זה אני שואלת מהר. כמה אנשים מתכללים את הדרך החדשה תחתייך? כמה עובדים תחתייך בדרך החדשה? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> ירקית תדע להגיד את כל המספרים, אני חדשה, אני עולה חדשה בדרך החדשה. ירקית כבר 11 שנים. ירקית, דברי. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> אני ועוד מדריכה בדרך החדשה, שני אנשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שני אנשים? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא, רק ברמת מטה, פנינה, רגע, יש לנו עוד. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> יש לנו במחוזות. עשרות אנשים, פנינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דוד, משרד העלייה והקליטה, אנחנו הגענו למצב שהעברנו את זה למשרד החינוך כי משרד העלייה והקליטה כשל, למרות שזה משרד שאני מאוד אוהבת, כן? כידוע. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> עשרות אנשים, פנינה. עשרות אנשים ברמת מטה ומחוזות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה ילדים יוצאי אתיופיה עושים בבקשה חמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית? << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> אנחנו יכולים קודם כול לראות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היו 30 אני יודעת, ב-2019. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> את רוצה מספרים? עשיתי באחוזים כי פעם שעברה אמרת לנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא אחוזים, לא, אני תמיד אומרת במספרים. אחוזים, יכולים להגיד לי שזה קפץ ב-100%, אבל זה עבר מאחד לשניים, מה זה עוזר לי? אני רוצה לדעת כמה ילדים יוצאי אתיופיה עושים בגרויות חמש יחידות באנגלית, כמה במתמטיקה. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> אם את רוצה מספרים נומינליים, אני אעביר לך את זה פשוט אחר כך, יש לי הכול באחוזים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, סליחה, לא יהיה. אתם 60 מיליון שקלים, ואתם תביאו לי את המספר, כי אנחנו יודעים שזה פחות מאיזה כמה בודדים. אני רוצה את המספרים. אם לא, באמת אני אומרת לכם, ואני לא מדברת אליכן, אם לא, אתם לא ראויים לקבל את ה-60 מיליון. אם לא, אנחנו נעשה את זה לבד, שהמדינה אחר כך לא תבוא, תתהדר, שמנו עליהם תקציבים. אל תשימו תקציבים אם בסוף אנחנו לא רואים את הילדים שלנו יוצאים עם בגרויות. לך יש אולי את הנתונים, דוד? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אותם הנתונים, יש את הנתונים שגם כן אסמרה יכול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אסמרה, יש לך נתונים כמה בגרויות אולי? << אורח >> אסמרה אקלה: << אורח >> לא, אנחנו גם באחוזים, כל שנה בכמה אחוז - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני לא רוצה אחוזים. אברה, כמה ילדים יוצאי אתיופיה עושים? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> פנינה, אנחנו נעביר הכול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא להעביר, פה שקיפות לציבור. אברה, כמה ילדים יוצאי אתיופיה בערך עושים חמש? << אורח >> אברה נאדאו: << אורח >> לא מספיק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה בערך? << אורח >> אברה נאדאו: << אורח >> חמש יחידות אני חושב שזה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בודדים? << אורח >> אברה נאדאו: << אורח >> אני לא רוצה להגיד מספר, אבל זה לא מספיק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טל, כמה יצא לנו בנתונים שלנו? << קריאה >> טל: << קריאה >> בסביבות 40. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 40 מתוך 50,000. בסדר, נגיד נחתוך את השנתון, זה עדיין מתוך 10,000, אם קרוב ל-30, 40. 30 אפילו. כן, אני חושבת שזה פחות בכלל. הוא לארג', טל, כי הוא חדש אצלי. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> פנינה, תני לי לבדוק, אנחנו מנסות עכשיו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אומרת, ואני רוצה שנוציא מכתב למנכ"ל משרד החינוך, לא הן אשמות. בסוף, הייתה פה סמנכ"לית בשם אינה זלצמן, שבמלוא הכבוד – ולי אין חברים כשמדובר בקהילה שלי – שבמלוא הכבוד שיש לי לאישה הזאת, כשזה קשור לדרך החדשה, שהיא הייתה אחראית עליה בשנים האחרונות, הדבר הזה הופקר, הופקר, הופקר. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> פנינה, זה לא נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בבקשה, תגידי לי נתונים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אמרתי שנערכנו עם אחוזים, אני מתנצלת על כך, לא ידעתי שהבקשה היא למספרים, אנחנו נביא מספרים. ואת יודעת שכשאני מבטיחה אני מביאה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל זה השבוע האחרון שלנו בכנסת. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> היום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו מתפזרים. היום בסדר, אין בעיה. ולפרוטוקול, מה האחוזים? ואז אנחנו נראה אם זה קפץ מאחד לשניים. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> בבגרות במתמטיקה בארבע יחידות יש לנו 76.3% לעומת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה 76, ילדים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחוז. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זה לא אחוז, היא עכשיו ראתה את המספרים המוחלטים. 76 זה יכול להיות רק. לא נראה לי ש-76% גם מהחברה הכללית. גם מהחברה הכללית לדעתי לא. << אורח >> ירקית ארבל אלקיים: << אורח >> זה לא במספרים נומינליים, זה באחוזים. אני מנסה להשיג את הנומינליים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב, תשיגו, תתארגנו. אני רוצה לעבור לנציבות שירות המדינה. אני לא עוזבת את הדיון הזה בלי נציבות שירות המדינה שפעם אחר פעם, אתם הולכים לחטוף עוד תביעה, שאתם לא מיישמים את החוק. זאלו היקרה, מה קרה לרונן דסה? לא מהכבוד שלו לבוא לפגוש את יוצאי אתיופיה, את הסיפור של יוצאי אתיופיה? העברנו בזמנו, עשינו משא ומתן, היה אז נציב שירות המדינה שהלך איתנו להסכם. באמת נכנסו אנשים, אבל עדיין אנחנו במטוטלת: 80% לדעתי עבודת כפיים, 20% אקדמאים, תקני אותי אם אני טועה. זה אחת. הדבר השני, יש הטיות אצלכם במכרזים והם הולכים נגד יוצאי אתיופיה. אני מקבלת כמעט כל מכרז טלפון, כל מכרז. והכי עצוב, כשבאים אליכם החבר'ה שלנו ומתלוננים שיש הטיה, מה שעושים זה מתעלמים מהם, ואז זה מגיע לבית משפט. אמרתי קודם, פתחתי ואמרתי שהייתה תביעה תקדימית שניצחה. אמרו לה, לא, לא מגיעה לך העדפה. ברור, שלא יקבלו את יהודי אתיופיה לשום עבודה, נראה שאנחנו מדדים מאחור, גם אנשים שהשכילו וקיבלו. המדינה השקיעה אגב, משקיעה בהשכלה גבוהה, רק לא מקבלים אותם לעבודה, לא בגלל כישורים. ואז הנציבות, במקום לפקח כמו שצריך ולהפעיל שיניים, נתנו לכם כלי מדהים, שזה להקפיא תקנים. דוד, הכול בסדר? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> מאוד בסדר, אני יכול גם להגיד על זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה מה? שזה טוב? רע? שאני צודקת? לא צודקת? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> את לא צודקת. גם במשרד הקליטה, מה היה? כשאני התמודדתי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, אבל אתה לא יכול להביא את הדוגמה. אתה צודק, אבל אנחנו נגיע אליך, אבל אתה כל הזמן מביא רק את הדוגמה של עצמך. דוד, אנחנו תכף נגיע אליך. לדעתי, אתה התפקיד הכי בכיר, אבל זה לא משקף כלום, בבקשה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> לא משקף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא משקף או משקף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל דוד, הלכה למעשה יש תלונות גם ביחידה על אפליה בתעסוקה גם בתוך שירות המדינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של מי? של דוד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אני אומרת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, אנחנו נגיע. זאלו, בבקשה. אין לנו הרבה זמן, אנחנו ניתן לזאלו, ויש פה גם את רשות החברות. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> שלום לכולם, אני זאלו, מנהלת תחום גיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה. כפי שחברת הכנסת יודעת, הנתונים עולים מדי שנה. נכון ל-2025, שיעור הייצוג של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה הוא 4.28%. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה במספרים? 1,000 ו-? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> 3,832. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה מתוכם אקדמאים? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> יש לי את הפילוח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בינתיים דוד יעזור לנו. כן, דוד, מה רצית לומר? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> דוד יאסו, מנהל אגף אוכלוסיות במשרד העלייה והקליטה, רציתי להתייחס לשני דברים. קודם כול, על החיילים, למרות שזה עבר, אני הייתי במגן ציון א' בשנת 1984, אני סגן אלוף במילואים, עושה מילואים גם היום. היו תחנות, הייתה תוכנית שמאוד שילבה אותם, אחר כך הייתה תוכנית אמיר שמאוד שילבה אותם. כי אם רוצים שילוב נכון בצבא, צריך להיות משהו ממוקד שיכול לקבל את פניות הציבור שלהם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אני שאלתי אותך באחת הישיבות האם היית שולח את הילד שלך, ואמרת לי לא. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> בוודאי. אני לא אמרתי לך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אמרת לי באחד הדיונים בוועדת חוץ וביטחון. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> הילדים שלי הלכו - - - כולם בצבא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא משנה, זה לא רלוונטי. הילדים האלה נולדו בארץ, הם לא אנחנו שעלינו לכאן. הלאה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> אני לא אמרתי את זה. הדבר השני שרציתי להגיד, בנושא של תעסוקה. את צודקת שעד היום אין אף סמנכ"ל או מנכ"ל אחד, אחרי 46 שנים בארץ. אבל יחד עם זה, גם אנחנו במשרד העלייה והקליטה, את ראית בעצמך בכל המכרזים שהיו, מי שהתמודד, אף אחד לא התקבל, למה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אגיד כזה דבר. קודם כול, אני מאוד אוהבת את זה שנתת לי מתחת לחגורה, אבל מה לעשות? אנחנו מינינו משנה למנכ"ל, להזכירך, ראשון במדינת ישראל. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> זה היה מינוי פוליטי. משנה למנכ"ל זה מינוי פוליטי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עורך דין. זה לא משנה, זה משנה למנכ"ל. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> מינוי פוליטי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה רע? << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> זה מעולה, לא, זה מעולה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה רע? גם שגריר זה תפקיד. אבל דוד, אני אומר כזה דבר. אחת, אני חושבת, תכל'ס זה לא לפה, אבל לשאלתך, זכות הייתה לי להיות שרה במשרד העלייה והקליטה, מיניתי משנה למנכ"ל. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> נכון. לא רק זכות, גאווה לנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואני יכולה להגיד לך, יש חבר'ה מצוינים. אחד הדברים שאולי חטאתי בהם זה שקידמתי נשים, קידמתי עולים לסמנכ"לים. אגב, כשנכנסתי לא הייתה מנכ"לית, לא סמנכ"לית אחת, מינינו באמת נשים. לא היה עולה אחד שהוא סמנכ"ל, מינינו גם עולים. באמת היה תהליך של איתור לתפקידים ופחות עסקתי במינויים. תקלה? היום אני אומרת לך שבעזרת השם אני אחזור חברת כנסת ושרה, בוודאי ובוודאי שבראש מעייניי יהיה מינוי. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> בהצלחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אבל זו הזדמנות גם להודות לשר אמסלם למשל, מינה איתי שישה דירקטורים. השר אמסלם ואנוכי, מינה איתי שישה דירקטורים בני הקהילה שהצלחנו להכניס אותם, כשרת העלייה והקליטה, לנבחרת הדירקטורים. הייתה את יפעת, הנה, נמצא פה הסגן של רועי כחלון, איש נהדר. ואני יכולה להגיד לכם, כשרשות החברות רצתה, עשינו זום מיוחד והכשרה מיוחדת, ועברו לפחות 13. בעקבות ההכשרה המיוחדת עברו 13 בני הקהילה. אני יכולה להגיד לכם שמרביתם שובצו להיות דירקטורים, ויש מצוינים. שלום, חבר הכנסת מיקי לוי. זאלו, אני חוזרת אלייך. משכנו בשבילך זמן, אבל את צריכה לתת, אין לנו זמן. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> תראי, אין לי את המספר המדויק של אקדמאים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה רע מאוד. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> שנייה, אבל ההתמקדות של נציבות שירות המדינה היא באקדמאים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה עובדי כפיים? לא, זה לא נכון, אני יודעת מה המספרים. כמה עובדי כפיים? את לא יכולה לבוא ככה, סליחה, זאלו, יש לי הרבה הערכה אלייך. את צריכה להגיד לי כמה הם אקדמאים, כמה זה מנהלה, סניטרים. כל בתי החולים מלאים ביוצאי אתיופיה. חלילה, כל עבודה מכבדת את בעליה, אבל זה לא אמור להיספר, צריך להפסיק לספור אותם. לדעתי, צריך לעשות, אולי נעשה חוק שאי אפשר לספור. נגיד מה עושים? מביאים 3,000 יוצאי אתיופיה, 2,000 מהם עובדים בבתי החולים כסניטרים. זה לא רע, אבל אנחנו מכוונים למשהו - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה חוק את רוצה, ללמד אנשים לספור? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> פנינה, דווקא יש לי את החלוקה של העובדים בבתי החולים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה עובדים יש לך בבתי החולים? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> בבתי החולים יש 1,335 עובדי ניקיון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה רואה? חצי מהעובדים. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> עם חלוקה לעובדי ניקיון, אחים ואחיות. יש לנו 936 עובדות ועובדים שהם אחים ואחיות, שזה נתון יפה מאוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מדהים, זה נתון יפה. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> הם כולם בדרג כניסה, ויש הבדל בדירוג בין - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, דרג כניסה זה לא טוב. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> כן, אלה לא אחיות שמנהלות משמרת או משהו כזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כלומר, אנחנו נשארים בדרג כניסה. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> לא, אבל זו קבוצת עובדים שיש לה פוטנציאל להתקדם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איך אתם יודעים אם יש לה פוטנציאל להתקדם? אבל תשאירי רגע את השאלה. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> כי אחים ואחיות יכולים לעלות לדרג ניהולי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל איך אתם דואגים שייתנו להם להתקדם? זה תכף את תעני לי. אבל אמרנו ש-1,300 הם עובדי ניקיון בבתי החולים, 1,300 עובדי ניקיון. מי הדובר? יצא? אפשר לקרוא לדובר? 1,300 עובדי ניקיון בבתי החולים, 900 אחים ואחיות, את בטוחה במספר הזה? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> 936, כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, ומי היתר? אני רוצה פירוט. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> 314 עובדי ניקיון, זה נקרא עובד ניקיון מיומן, גם שם יש דרגות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש הבדל. 1,300 עובדי ניקיון, 314 עובדי ניקיון מיומן. לא חס וחלילה שאני מזלזלת, אלה ההורים שלנו ואני מכבדת אותם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אימא ואבא שלי היו פועלי ניקיון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין בעיה, אבל יש להם תקנים. אני לא רוצה את התקנים שלהם רק בשביל עובדי ניקיון, שיתנו לאקדמאים שלנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו קודם כול מעריצים את כל מי שעובד כפיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מעריצים אותם, אבל - - - << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> ברור, כל עבודה מכבדת את בעליה, כמובן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין בעיה, שיהיו 3,000 עובדי ניקיון ו-5,000 אקדמאים, אז נדבר. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> 314 עובד ניקיון מיומן, אמרתי. 120 מטפלים ומטפלות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה בקשישים. הלאה. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> מטפלים בבתי החולים. 52 עובדים כנהגים, 119 עובדי מטבח, 80 עובדים כלוחמי אש בכבאות, אבל בגלל שהדירוג שונה בין משרדי הממשלה לבין מערכת הבריאות והכבאות, הם בדרג מסד, אבל אלה תפקידים שיכולים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה אקדמאים מתוך ה-3,000? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> אני לא יודעת להגיד כמה אקדמאים בדיוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> על אקדמאים לא יודעים להגיד. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> לא, אני יכולה להגיד לך את הנתונים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> לא כמה אקדמאים באופן כללי, את זה אין לי, אבל זה משהו שאני יכולה להשיג. אבל הדגש הוא, פנינה, שכיום יש לנו עשרה עובדים בסגל הבכיר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עשרה מתוך 3,000? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> וזה שדוד חברי אמר שאין סמנכ"ל יוצא אתיופיה זה לא נכון, יש לנו סמנכ"לית במשרד העבודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש לנו סמנכ"לית מדהימה, שירה שאטו. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> תיקנתי למנכ"ל, אמרתי מנכ"ל אין לנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה, מנכ"ל זה מינויים פוליטיים. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> פוליטיים, כמו שאמרת קודם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שירה שאטו, אישה מדהימה, פורצת דרך. תדעי לך, סמנכ"לית לעילא ולעילא, אבל אנחנו יודעים שהיא בודדה במערכה, ואנחנו מקווים שאחרים יבואו בעקבותיה, עד אז אנחנו נעשה מינויים פוליטיים. בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי, לשעבר יושב ראש הוועדה לביקורת המדינה. מיכאל פה לפקח עליי שאני לא מתפרעת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך, גברתי היושבת ראש. ברוכים הבאים לכנסת. אני מתנצל שלא השתתפתי בוועדה, היו לי כמה דברים יותר דחופים, אני מתנצל ממש, רציתי לבוא להילחם עליהם. שלום גם למוזמנים. האמת היא שביקשתי את רשות הדיבור להגיד דבר פשוט אחד – תודה. הייתי פה שלוש שנים כיושב ראש הוועדה, בנות הוועדה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> המהממות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> - - המזכירות, מנהלת הוועדה, היו לי לעזר. הוועדה הייתה לי לעתים בית ראשון ולא בית שני. ביליתי כאן כל כך הרבה שעות. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מיקי, ריגשת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה. ביליתי כאן כל כך הרבה שעות, ואני חושב שבשנים האחרונות הוועדה הזו הוציאה דברים מאוד מאוד חשובים כביקורת על פעולות הממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מאוד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עם תקשורת מאוד מאוד מסיבית, לעיתים אפילו נשכנית. זה לא בזכותי, זה בזכותן, שלושתן, ובזכות הדובר. תודה רבה לכם, באתי להגיד תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, מיקי. יישר כוח שנכנסת להגיד להן תודה. אולי עוד תספיקו לעשות עוד דיון השבוע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה אחרון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה צוות עם לב ונשמה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שאגב, אנחנו עשינו כמה וכמה דיונים על הקהילה, ואתם תיקחו את זה קדימה. אני אהיה איתכם לאורך כל הדרך, בין אם זה מהממשלה, זה לא משנה מאיפה, אני נשארת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בקיצור, לסיכום, אני אוהב אתכן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם אנחנו אוהבים את הבנות. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> פנינה, מה שחשוב לי להגיד - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זאלו, משפט. חבל, הייתה לך הזדמנות, רבע שעה אני כבר עלייך ואני לא מקבלת נתונים ממש. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> אבל מה שחשוב לי להגיד זה שבאמת יש עלייה בכל המדדים, בין אם זה בבכירים, בין אם זה בדרג ניהול ביניים ובדרג - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל את לא נותנת לי מספרים. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> בזה אני כן יכולה לתת לך מספרים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש לך עשרה בכירים. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> עשרה בכירים. דרג ניהול ביניים יש לנו 27. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מעט. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> אני מסכימה איתך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, סליחה, זאלו, אני עוצרת את זה מהסיבה הפשוטה – מבחינתי, מי שיבוא להתרברב בעשרה או ב-20 בדרגי ביניים, 30 - - - << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> אני לא מתרברבת. בדרג מתחת יש לנו 87 עובדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא מה מעניין אותי מתוך 3,882. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> אבל מה שאנחנו עושים, פנינה, מי שלא אקדמאי, אין לי יכולת לקדם אותו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם לא עושים כלום ארבע שנים. אני לא רוצה להגיד לך, אני אומרת את זה לבוס שלך: בושה וחרפה, לא התקדמתם במאומה. אם המספרים שלכם הם לספר לי 1,300 עובדי ניקיון, שאנחנו אוהבים אותם ונחבק אותם והכול, על זה אתם אומרים 314 מנקים מיומנים, אחרי זה, זו גאווה, נתון גאווה, 936 אחים ואחיות. << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> אבל פה אנחנו מדברים על הלא אקדמאים. אנחנו החיינו את ועדת המעקב לשילוב יוצאי אתיופיה בשנתיים האחרונות. אחת לחצי שנה הוועדה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תני לי לשאול שאלה לפני שאני מתקדמת. למי עצרת תקנים כי הוא לא מיישם את החוק? למי עצרת? דם, יזע ודמעות עברנו בשביל להכניס את זה לסעיף של יהודי אתיופיה. יש לכם סעיף שאתם יכולים להקפיא תקנים, למי הקפאתם בארבע השנים האחרונות? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> זה לא קרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה? << אורח >> זאלו אדיסו עזריאלי: << אורח >> כי זו מדיניות שלנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוי, לא, המדיניות היא נבחרי ציבור, והכנסנו לכם את זה. למה לא השתמשתם בזה? זה אמור להיות לכם כלי משמעותי, כי אז, אם את תוקעת לכולם את התקנים, היית רואה איך הם רצים לחפש יוצאי אתיופיה שיהיו. אנחנו חלק מהחברה הישראלית, המשאבים של המדינה, אנחנו חלק מהם, אנחנו חלק מהכוח התורם. לא יכול להיות מצב שמה שאנחנו רואים זו תמונה, אנשים אומרים לי את זה, גם לא בני הקהילה. מה, אנשים לא רואים? הם עיוורים? הם כל הזמן רואים אותנו בדיוק בתחנות של הניקיון, של הזה. תתחילו לעבוד יותר. המספרים האלה הם ממש ממש לא משביעי רצון, ממש לא. אני רוצה שייצא מכתב לנציב החדש, נציב שירות המדינה, עם אחריות על כך שכמה וכמה פעמים, אגב הוא גם ביטל עם ממלאת המקום, איתי, הוא ביטל פגישות, רונן דסה ודבורה. לא יכול להיות מצב כזה. מבטלים, בורחים מאחריות. ההנחיה תהיה להוציא לו מכתב ולהעיר את תשומת ליבו לנתונים המאוד בעייתיים, כולל כל זה, ולומר לו, להעיר את תשומת ליבו שלא יכול להיות מצב שהם לא משתמשים בכלי הסופר משמעותי שניתן להם בדם, יזע ודמעות. אני אומרת לכם, כל דבר כזה להשיג זה טרלול שלם. אורי, במשפט. התוכנית נעצרת? במשפט, אני לא צריכה להרחיב איתך. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> העברנו לוועדה את מה שהיה בדיון האחרון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ביקשו ממכם, אני יודעת, לעצור את התוכנית. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> והם דנים בזה ונעשה את התיקונים שהם יבקשו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מתי זה יהיה? בשורה לסטודנטים? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> זה יהיה לאוקטובר הקרוב, זה ייכנס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שלא ייצא כמו שזה. זאת אומרת, הרף המינימלי יהיה 10,000 שקלים לכולם? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> הוועדה תדון בזה. מה שאני יכול להגיד זה שהתיקונים שהם יבקשו לעשות ייושמו כבר באוקטובר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נראה לי שאתה מבולבל. אנחנו נבחרי הציבור, הוועדה היא ועדה מייעצת ציבורית. אני שואלת אותך, אתה עונה לי. הוועדה היא פחות מדרג נבחר. אני שאלתי שאלה פשוטה. אנחנו הנחינו אתכם בוועדה שהרף המינימלי יהיה 10,000 שקלים. << אורח >> אורי זיו: << אורח >> אני אומר שוב, למל"ג יש ועדה מייעצת, אנחנו עובדים לפי הספר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה הדרג המקצועי חושב? << אורח >> אורי זיו: << אורח >> הצגנו להם את האפשרויות, גם עם מינימום של 10,000, והם ידונו בזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין. אני אומרת לכם, ההנחיה אליכם היא לא לצאת עם התוכנית כמו שהיא הייתה, וכבר קיבלתם את ההנחיה הזאת, ואתם תלכו ותעבירו את זה כמו שצריך. רשות החברות? << אורח >> אסף נתיב: << אורח >> שלום. אסף נתיב, אני סגן מנהל הרשות לענייני אסטרטגיה ופיתוח עסקי. חברת הכנסת, תגידי לי על מה בדיוק תרצי שנתמקד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אעשה לך את זה קצר בגלל שאנחנו קצרים בזמן ולצערי גם היה עיכוב בפתיחה של הדיון. בעיקר הנחיה, אני מצטערת שזה ככה יוצא, אם אנחנו נמצא את הדרך גם אולי לעשות איתכם ישיבה נפרדת, להגיע אליכם. מתי בפעם האחרונה עשיתם דיון על ייצוג הולם ליהודי אתיופיה ברשות? << אורח >> אסף נתיב: << אורח >> אנחנו באופן קבוע עוסקים בייצוג הולם של כלל אוכלוסיות הגיוון, זה גם חלק מהתפקיד בחוק. השאלה היא לאיזו התייחסות, האם את מתייחסת לדירקטורים או שאת מתייחסת לעובדים בחברות הממשלתיות? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני מדברת על עובדים, כן. << אורח >> אסף נתיב: << אורח >> השיח של כל הסיפור של הייצוג נכנס באופן שנתי בשיח מול כל חברה סביב היעדים של החברה לאותה שנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי אחראי על זה? אתה? << אורח >> אסף נתיב: << אורח >> אצלנו זה מחולק לפי יחידות קו. מי שעובד מול כל חברה זו יחידת הקו על כלל הנושאים. זאת אומרת, זה נכנס גם בהיבטים פיננסיים, גם בהיבטים של גיוון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא נבלע? ותאמר ביושר. << אורח >> אסף נתיב: << אורח >> לא, אנחנו רואים וקטור חיובי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין. אני אשמח שתקיימו פגישת שיתוף ציבור עם ארגונים, למשל כמו עולים ביחד, ויש פה גם אנשים בני הקהילה שמאוד מאוד חשוב להם לקדם את הקהילה, כדי לראות איך אנחנו מביאים לפתחיכם דווקא חברות שבאופן קבוע שכשרוצים לפטר מפטרים אתיופים, או כשלא רוצים לקדם, לא מקדמים יוצאי אתיופיה, זה נראה לי חשוב. מעבר לכך, אני יכולה להגיד שלמרות שאני לא מכירה את רועי כחלון, כשהוא רצה לקלוט, גם ללשכתו, הוא הרים טלפון ושאל אותי, חברת הכנסת, האם יש לך אנשים שהם בני הקהילה שרוצים לבוא לעבוד ממקום של ייצוג הולם? יישר כוח על זה. אני חושבת שרוח המפקד צריכה להיות שאתם צריכים לעשות ישיבה רבת משתתפים, לראות מי החברות שצריך לפעול נגדן עם הסנקציות הראויות כדי לטפל באירוע. אני מצטערת שזה ככה יצא, הייתי רוצה יותר לשמוע נתונים. << אורח >> אסף נתיב: << אורח >> אנחנו נשמח גם לארח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ציקי, היחידה למאבק בגזענות, לא הבאתי אותך ואת כל האחרים, חשבתי שכולכם תדברו, אבל תתני לי סיכום מבחינתך, כמה היחידה נאבקת באפליה וגזענות, ואת יודעת שיש פה אירועים, ומה בתחום שאתם מוכנים לקבל, האם רק תחום ממשלתי, אזרחי, צבא? אני רוצה להבין את זה. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> תודה על הדברים. שמי ציקי, אני מנהלת את היחידה הממשלתית למאבק בגזענות במשרד המשפטים. בשנה האחרונה עלתה כמות התלונות ב-30% בין 2024 ל-2025, כי אנחנו באמת פועלים ביתר שאת בהנגשת פעילות היחידה בתקשורת. דיברת על השר אמסלם, אני רוצה לציין שאנחנו מקבלים תקציבים גם לנושא הזה של קמפיין, והשנה קיבלנו 400,000 שקל רק כדי לצאת בקמפיין - - - לאוכלוסייה הצעירה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין. אני מבקשת להתייעץ עם אנשים וגורמים בני הקהילה כדי שזה יונגש, במיוחד החוק שלי לעורך דין חינם למשל בתיקים של אפליה. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> אני אגיד שאנחנו עובדים עם לפ"מ ויש לנו שלושה משפיעני רשת מהקהילה שיש להם מעל 180,000 עוקבים, שהם ידבררו, וגם מעל זה. מה, שלך יותר? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, מה פתאום. אנחנו פוליטיקאים, מי עוקב אחרינו? 50,000 ילדים עוקבים אחריהם, לא אחרינו. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> לא, אבל כל סרטון שיצא אני כמובן גם אעביר לך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב. אני צריכה לסכם. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> מילה על הסיפור הזה של ההנגשה. אנחנו רוצים לשים את האנדר-ליין גם סביב הסיפור של צה"ל וחיילים, כי אנחנו מטפלים בתלונות לא רק בתוך שירות המדינה, גם של חיילים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם נותנים עורכי דין במידת הצורך? << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> לא רק שנותנים עורכי דין, אנחנו עובדים עם הסיוע המשפטי, ובכל מה שקשור לתיקי אפליה במרחב הציבורי אין בחינת זכאות כלכלית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה החוק שלי אני מסבירה, לא לקחת על זה בעלות. הלכתי בדם, יזע ודמעות. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> נכון, ברור. אבל אנחנו עשינו מהפך ושינוי דרמטי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תפרסמו בבקשה את החוק, נא לרשום, החוק של פנינה תמנו שטה. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> ושל היחידה למאבק בגזענות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ושל משרד המשפטים. צריך באמת לפרסם את זה שעורך דין חינם בתיקים של גזענות במרחב הציבורי, מה שאנשים לא יודעים. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> בדיוק, זה מתפרסם. מילה אחרונה. אנחנו עובדים מאוד יפה עם נציבות שירות המדינה, מאוד מאוד יפה, אבל זאלו, יש לנו המלצה עוד מדוח פלמור, והבאנו את זה גם בפני נגטו, הממונה על מניעת גזענות בנציבות, שצריך להקים מאגר אקדמאים, וזה משהו שנשאר בהולד. צריך לשים על זה, וגם דיברתי על זה עם רונן וגם עם נגטו, להקים מאגר אקדמאים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לסיכום, הסמנכ"לית, לירון, היה לי ממש חשוב, קודם כול, תודה שאומנם לא הגעת פיזית, אבל נכחת לאורך כל הדיון. אני חושבת שבסוף המטרה שלנו היא להיות פרואקטיביים, לטפל באירועים האלה. ואת רואה, תמונת המצב שצפה, לי יש איכשהו יכולת להציף את כל האמוציות וכל זה, ובגלל זה אני נבחרת ציבור, כי אני יכולה לחשוף את הדברים שגם קשה לאנשים לפעמים לומר, כי הם לא בעלי תפקידים. עלו פה הרבה מאוד דברים. המטרה היא, אתם, משרד ראש הממשלה, מלמעלה. תשימו לכם בכל משרד, תשאלו את השאלות האלה, תיקחו את זה למקום אחר. בעיניי, לקחת את זה בחודשיים, שלושה, ארבעה הקרובים, לעשות שיתוף ציבור, להביא אנשי מקצוע. תתייעצו איתנו, נביא לכם את האנשים הכי טובים כדי שהקהילה גם תרגיש שהמדינה נושאת איתה את המשא הזה, שהצעירים לא לבד, לא מופקרים. ויש פה מלא כוחות ויש פה הרבה מאוד תקציבים, אבל בסוף את שומעת את מספר המנקים ומספר האקדמאים, והחבר'ה האלה בסוף באים אליי וצריכים לתבוע. למה הם צריכים לתבוע? יש לכם כבר כמה תביעות של המדינה. ובסוף הדבר הזה זה עוד אירוע, עוד אירוע, עוד אירוע שמוריד את המורל של בני הקהילה, למרות שאנחנו אנשים מאוד חזקים. אין לי יותר זמן להמשיך להטיף או לספר על האג'נדות שלי, אני פשוט אסכם ואומר תודה לכל החברים שהגיעו לכאן: משרד הרווחה, משרד הבריאות, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה – אתה תמיד מגיע, סליחה שאני גם לא הספקתי לתת לך, אבל אנחנו נעשה – משרד הביטחון. מי שלא דיבר, מי לידך, ציקי? << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> ענבל, גם מהיחידה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ענבל מהיחידה. ויצחק מולה שהוא נציג של העלייה, שהוא כאן, ובריאות אמרתי. לכו תעשו שיעורי בית, לירון, לדעתי תכנסי איזה משהו, כמו שאמרתי, בחודשיים-שלושה הקרובים, אנחנו גם נבוא, תזמיני את כל נבחרי הציבור הנוכחיים או לדורותיהם, כדי שכולם יהיו שותפים, וגם חברי מועצה. בסוף אלה האנשים שהם הפה של הקהילה. להזמין אנשי מקצוע ולהתחיל לראות, כי עכשיו הכנסתם סעיף של גמישות. כשמשהו לא עובד, לסגור, כשמשהו עובד, להמשיך. אנחנו נעזור למקד את העניין. בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות ומנחה: הוועדה דורשת ממשרד ראש הממשלה לעשות שולחנות עגולים פיזיים ולא מקוונים על מנת להיפגש עם הקהילה ולשמוע את מצוקותיהם באופן בלתי אמצעי שיאפשר גיבוש ומיקוד התוכניות אל מול תוכניות שכבר גובשו ותיעדופים שגובשו על ידי אנשי מקצוע כדי לראות שאין פערים בין מה שחווה הציבור לבין מה שאנשי המקצוע סבורים. שתיים, הוועדה סבורה כי בוועדת ההיגוי יישבו בעלי תפקידים בכירים במשרדי הממשלה בדרג סמנכ"לים. אבל צריך לראות באמת שיש דרגים. לא, יכול להיות שבוועדת ההיגוי, את יודעת, כולם אנשים טובים, אלה שעובדים, אבל האחריות, האבא והאימא, חייבת להיות בדרג מנכ"ל או בדרג סמנכ"ל, הם צריכים להבין את זה. הוועדה סבורה שצריך לחזור לשיתוף ציבור ונבחרי ציבור. "הדרך החדשה" היא כמובן, ברור, אני אדגיש את זה, תוכנית סופר משמעותית לסימון הכיוון בעשור הקרוב, והיא נחוצה. משהו שלא אמרתי, לירון – אני אומר לך, בחיים לא קרה לי שיש רק שניים שעובדים. צריך לאייש את כל ששת התקנים שיש במטה היישום. כמה תקנים יש היום? לא משנה, תעשי לי עם היד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש שלושה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה אמור להיות חמישה-שישה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלושה ועוד סטודנט. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא טוב, צריך להגדיל את זה בעוד תקן, ללכת למקור. הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לעשות דיון מחודש על החסמים שעומדים בפני הקהילה, ויכללו את החסמים, כלומר, התיעדוף של החסמים דווקא. אתם הבאתם שלושה דברים שהם חיוביים, לקדם אותם. החסמים: משטרה וקהילה, צבא ההגנה לישראל, ורווחה – נערות ונערי תקון. הוועדה מנחה את משרד ראש הממשלה לשבת עם משרד הביטחון לאחר הדיון ולהסדיר את העברת התקציב משום שמדובר בתוכנית מוכנה שאינה יוצאת לפועל בגלל עיכוב תקציבי. יש את ועדת הכספים, הוועדה תפעיל את מלוא מאמציה כדי שחלק מהתקציבים של הדרך החדשה יאושרו בוועדת הכספים. הוועדה מבקשת מצה"ל ומשרד הביטחון להעביר את התוכנית של המלש"בים יוצאי אתיופיה וקליטתם של חיילי צה"ל לוועדה לביקורת המדינה. אני יודעת שהן עושות עבודה מסורה, ואתן תמשיכו, לא משנה מה יהיה מוצאו של יושב ראש כזה או אחר, שימשיך לדאוג לבני ובנות הקהילה. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל היום נתונים במספרים מוחלטים ולא באחוזים של נתוני הניגשים לבגרות במתמטיקה ובאנגלית גם של ארבע יחידות, כולל פיזיקה אם אתן רוצות. הוועדה גם מברכת על המסירות של שתי הנציגות של משרד החינוך. עם זאת, למרות שקיבלתן בראש, עדיין צריך להביא את כל הנתונים. הוועדה מבקשת את כלל הנתונים מנציבות שירות המדינה ולהתחיל להפעיל את הכלי שיש ברשותכם להקפאת תקנים. נראה שאתם פשוט לא משתמשים בעניין הזה. הוועדה תוציא מכתב לנציב שירות המדינה על מנת שיקדם תוכנית יחד איתכם, עם משרד ראש הממשלה, עם מטה היישום, עם אסמרה וכיוצא בכך כדי שאתם תבואו ותגידו, סליחה, במלוא הכבוד, לא 1,500 מנקים מתוך 3,000. לא יקרה, לא בבית ספרנו. תודה רבה לכולכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:12. << סיום >>