פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 47 הוועדה המיוחדת לפניות הציבור 02/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 119 מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור יום רביעי, י"ז בסיוון התשפ"ו (2 ביוני 2026), שעה 11:30 סדר-היום: << נושא >> מוקד פינוי נפטרים 0120* של המשרד לשירותי דת והמוסד לביטוח לאומי. << נושא >> נכחו: אושר שקלים – היו"ר חבר הכנסת: אורי מקלב משתתפים: יצחק ישי – מנהל אגף בכיר שירותי קבורה, המשרד לשירותי דת דקל מזרחי – מנהל מוקד 0120*, המשרד לשירותי דת אריאל בודנשטיין – מנהל פעילות מוקד 0120*, המשרד לשירותי דת צוריאל פורת – מנהל אגף בכיר שירות לציבור, המשרד לשירותי דת מיכל נעמד – מנהלת תחום בכירה יישומים, המשרד לשירותי דת אודי גלבשטיין – מנהל תחום בכיר שירותי חירום והצלה, משרד הבריאות קובי רחמים – מנהל תחום בכיר דמי קבורה, המוסד לביטוח לאומי ד"ר שפיר בוטנר – פרמדיק ראשי, אגף רפואה, מגן דוד אדום יהושע ישי – מנכ"ל פורום חברות קדישא גל שם טוב – סמנכ"ל פורום חברות קדישא חיים אייזנבאך – אחראי בית הלוויות העירוני בירושלים, עיריית ירושלים יואב חנניה אוקנין – רב ראשי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר בן ציון אוירינג – מפקד זק"א ירושלים, ארגון זק"א – איתור, חילוץ והצלה חיים וינגרטן – סמנכ"ל מבצעים, ארגון זק"א – איתור, חילוץ והצלה אפי פלדמן – מנכ״ל איחוד האמבולנסים בישראל מאיר מזרחי – מנכ"ל אמבולנס חולון שאול מור מועלם – מייסד ויו"ר מוקד 24 רועי מועלם – מנהל מוקד 24 משתתפים באמצעים מקוונים: יהודה אבידן – מנכ"ל המשרד לשירותי דת לבנה עזרא – עו"ד, סגנית סמנכ״ל ומנהלת אגף אזרח ותיק, המוסד לביטוח לאומי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: בת-אל צורף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מוקד פינוי נפטרים 0120* של המשרד לשירותי דת והמוסד לביטוח לאומי << נושא >> << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה המיוחדת של הוועדה לפניות הציבור. בפתח דבריי, אני רוצה לברך את גיבור ישראל, רומן גופמן, ראש המוסד הנכנס. מכובדי, רומן גופמן, הצלחתך היא הצלחתנו. בעזרת השם, שתמשיך במשימתך הקדושה למען ביטחון ישראל. עלה והצלח, אתה, יחד עם כל הארגון המדהים הזה שאתה הולך להוביל, ואנחנו נוכל מהעמדה שלנו לסייע לך כמה שרק אפשר, נעשה זאת. דבר שני, אני רוצה לברך את שלומית, שהיום הצטרפה אלינו כמנהלת הוועדה שמחליפה את אתי שבתאי, שפרשה לגמלאות. אני בטוח שהיא תעבוד במלוא הכוח ותסייע לנו כמה שרק אפשר. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זו סגירת מעגל מבחינתי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> המנהלת החדשה-ישנה של הוועדה. גם לך המון בהצלחה. המקרה שאנחנו דנים בו היום, ברגע שהתוודעתי אליו, מאוד נגע בי. ביקשתי לתת לו עדיפות על פני דברים אחרים שאנחנו מקבלים בוועדה, מכיוון שזה נושא מאוד כאוב שנוגע לכל בית בישראל. כאשר נפטר, לא עלינו, זה קורה במשפחה, והנפטר נפטר בביתו, ישנו מצב של בלבול, זאת אומרת מעבר לכאב הכל כך נורא, כל כך קשה של המשפחה. המשפחה נמצאת באיזשהו חוסר ודאות ולא יודעים איך לפנות את הנפטר, מה עושים, מה הסדרי הקבורה. ברגע שבן אדם נפטר בבית החולים, הכול בסדר, בית החולים דואג ומסדיר את העניין, אבל הבעיה מתחילה כאשר הפטירה היא בביתו או בבית המשפחה. וכאן, מצד אחד נכנסת המדינה, אבל מצד שני גם נכנסים גורמים פרטיים שאנחנו גם נרצה לתהות על קנקנם ולראות מה קורה, כי בסופו של דבר אנחנו כאן עבור ציבור רחב של אזרחי ישראל, וננסה לעזור כמה שרק אפשר. לפי מה שמפורסם ומה שידוע, ישנו מוקד, 0120*, שאליו מתקשר מישהו שקשור לנפטר, וכך המדינה מסדירה את הסדרי הקבורה. אולם, כאשר אנשים מחפשים, למשל בגוגל או במקומות אחרים, ופונים, וחושבים שהם פונים אל המוקד, אל נציגי המדינה, קורה שהרבה פעמים עונות להם חברות פרטיות וגובות אלפי שקלים עבור השירות. זה דבר שאנחנו רוצים למנוע, אלא אם כן אני רוצה לראות מה הערך המוסף שאותן חברות מציעות. אהיה קצר בדבריי. זימנו לכאן את כל הגורמים, גם את נציגי הביטוח הלאומי, גם את נציגי חברה קדישא. אני רוצה לדעת מה הנוהל המסודר מצד אחד, עד כמה אנחנו מנגישים את המידע הזה לציבור, וגם אני רוצה לשמוע את החברות האחרות שנמצאות כאן לגבי השירות שהן מציעות. ח"כ אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כהופעת בכורה שלי כאן, בוועדה, בכהונתך, אני מאחל לך הצלחה גדולה. שלומית, אנחנו עבדנו הרבה זמן. יש לי סנטימנטים מיוחדים לוועדה בתור יושב-ראש כמה שנים של הוועדה הזאת, ואני יודע את הכוח ואת העוצמה ואת החשיבות של הוועדה לפניות הציבור. הנשיא לשעבר ויושב-ראש הכנסת לשעבר, רובי ריבלין, היה אומר לי שוועדת פניות הציבור היא הוועדה הכי חשובה כאן בכנסת, היא יכולה לדון בכול, חוץ ממלחמת איראן-ישראל, אבל חוץ מזה – הכול. זה הנוסח שלו שהיה אז. היום כבר יכול להיות שגם בזה אפשר לדון, כבר קירבנו גם את העניין הזה. גם באתי לפה בנושא הזה, חוץ מלפגוש הרבה חברים טובים, ידידים טובים שנמצאים פה, שעסוקים בחסד של אמת ובמצוות הכי נעלות יומם ולילה - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זו ועדה שכל כולה רצון לסייע ולעזור. כל כולה טוב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> נכון. ונמצאים כאן לא מעט אנשים סביב השולחן שאני מכיר אותם מחיי היום-יום, אבל הייתי אומר, יותר נכון, לא מחיי היום-יום, אלא מחיי הלילה-לילה. אלה אנשים שעובדים גם בלילות. קיבלתי לא מעט פניות, ולכן כשאתה עכשיו מקיים דיון, שאלתי מאיפה זה נובע, ואז אמרה לי מנהלת הסיעה, שפגשה אותך הבוקר – אבל לפני זה כבר שאלתי – שמפניות ציבור. ואני מכיר את שלומית, שמייד בעקבות כך תעשה - - - מעבר לבעיה שפנו אליי אנשים, כפי שידוע, אנשים במצב שנפטר להם קרוב משפחה – אבא, אימא, בן, לא משנה, נמצאים בשעות קשות. הם לא נמצאים באיזון הנכון, בערנות מרבית ובצלילות דעת אמיתית, וזו נפש האדם, וככה זה צריך להיות. כפי שידוע בהלכה, אונן, מי שנפטר לו קרוב, פטור מהרבה דברים. הוא פטור מתפילה. למה הוא פטור מזה? אין כמו חכמינו זיכרונם לברכה שמכירים את נפש האדם טוב, והם קבעו. אז אנחנו יודעים שהאדם בשעה הזאת נמצא כשמתו מונח לפניו, מוטה לפניו, נמצא בשעה שהוא לא יכול, אנחנו לא יכולים לדרוש ממנו, וניצול שלו זה ניצול של חסר ישע באותו רגע. זה ניצול. לכן אנחנו צריכים לראות כאן עוד יותר איך אנחנו מגינים על אותם אנשים. כפי שאמרת, קיבלנו אותה פנייה, כשאדם מחפש שירותי קבורה, חברה קדישא, מכל סוג של חיפוש שהוא יעשה, יקפוץ לו משהו שהוא כנראה ממומן, אבל אנשים גם לא רואים את זה, שזו חברה מסוימת שאני מכיר אותה, וכאן מתחילה הבעיה. זו לא בעיה של הפקעת מחירים, או מחירים גבוהים, מתחיל עושק והונאה של אנשים, ממש כך. זה לא עוד 10%, זה לא עוד 20%, אלה דברים שצריכים להיות 2,000 שקלים, ומבקשים ממך 5,000 שקלים. כשקצת עקבתי אחרי כמה פניות, ראיתי – אני לא יודע מי זה. הכוכבית הזאת נמצאת פה? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> נעים מאוד, אני מנכ"ל מוקד 24. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לשמוע. ומה שאני מבקש לשמוע גם מהרשויות המקומיות, מדובר באמבולנס פרטי. אני מניח שאמבולנס פרטי הוא בעל רישיון, ואם הוא בעל רישיון, אני מניח שהוא מחויב למחירים. אני רוצה לשמוע אם זה ככה. האם זה שוק חופשי? יש הרי אמבולנסים שזוכים במכרז של המשרד לשירותי דת, שהם צריכים להעביר, נניח, מבית החולים לחדר קירור, שאת זה נותנים, אבל יש טלפונים, יש אנשים בחברות שזכו, חלקם בחינם, מקבלים. נשמע את זה. אבל אם אני רוצה להניח שכל אחד שהוא בעל רישיון אמבולנס מחויב לדברים, זה לא שהוא יכול להגיד: אני רוצה לקחת ככה. לקחת, לדוגמה, מחירים של הונאה זה דבר שהוא בהגדרה שלדעתי מגיע לפלילי ממש. אי-אפשר להגיד שזה עובר כאן. אנחנו רוצים לשמוע מהרשויות, מהרגולטורים, שהם אחראים לדבר הזה: האם הייתם מודעים? מה עשיתם עד היום? מה אתם מתכוננים לעשות? ומה המחויבות של בעל רישיון אמבולנס? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה בדיוק מה שנברר. תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. נציג המשרד לשירותי דת, בבקשה. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> אני מנהל אגף בכיר שירותי קבורה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני מבקש לדעת מה הנוהל, מה השלבים כאשר בן אדם נפטר, אם זה בבית או בכלל במקום אחר. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> בעיקרון, אם אלה שעות הפעילות, 8:00 עד 16:00 בערך, הוא מתקשר לגוף הקבורה של תחום המגורים שלו ומקבל את כל השירותים. בכל מקרה, יש 0120*, שזה שיתוף שלנו עם הפורום בביטוח לאומי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מי שלא מכיר את המוקד? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> מי שלא מכיר את המוקד מתקשר לרווחה. אנחנו גם בקשר עם מד"א. ביקשנו ממד"א כי הם מגיעים ראשונים לבתים. נתנו להם דפי מידע, וצריך לעשות את זה יותר, שברגע שמד"א קובע מוות, ישר הוא נותן לו את הפתק הזה כי האדם בשיא הבלבול, והוא מקבל את הפתק הזה ומתקשר 0120*. חוסכים לו את כל דרך החתחתים הזאת. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> ובתי חולים? מד"א זה חלק, בתי חולים זה הרוב. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> ביקשנו גם ממשרד הבריאות שישים שלטים, כשמודיעים להם על הפטירה, גם עם 0120*, אבל, לצערי – במקרה הייתי היום בעין כרם, לא משנה, לא אגיד שמות, אבל יש שם דווקא שלטים של אמבולנסים פרטיים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתה מדבר בבתי החולים? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> כן. צריך לשים שלטים בבתי החולים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת שהתופעה הזאת קורית גם בבתי חולים, ולאו דווקא בבתים? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> גם בבתי חולים וגם בבתים. בבתי חולים אפשר לסגור את זה בקטנה, שישימו שם שלטים עם 0120*, איפה שמודיעים, לצערנו הרב, על הפטירה, שמקבלים את הודעת הפטירה. זה חוסך להם את כל הסיפור הזה. בבתים, אנחנו רוצים לשפר את הקשר עם מד"א, ואנחנו משפרים אותו ונשפר אותו עוד יותר, שכל אמבולנס, כל פרמדיק שמודיע בבית הודעת פטירה על מישהו שנפטר, ישר נותן להם את הדף. יש לנו דף מידע כזה עם 0120*, וזה חוסך את כל עוגמת הנפש הזאת. אנחנו במשרד רגישים מאוד לנושא הזה, משקיעים המון. גם ביטוח לאומי משקיע כסף. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> איך אתם משקיעים? איך הציבור מודע לשירות הזה? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> רשמנו פה, היה קמפיין. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מתי? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> לפני תקופה. עכשיו עובדים על קמפיין. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה זה תקופה? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> היה קמפיין רציני. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מתי? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> אנחנו כרגע מול ביטוח לאומי. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> לפני שש שנים. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> מול הפורום כרגע וגם מול ביטוח לאומי אנחנו הולכים כן לגבש קמפיין חזק. הבעיה שבגוגל, אתה צריך לשים אלפי שקלים כל הזמן כי מישהו אחר קופץ. אנחנו צריכים לפנות גם לאנשים שאין להם גוגל. יש אוכלוסיות, חרדים, אנשים מבוגרים, לכן אנחנו מחפשים את הפינות האלה. אם זה בתי אבות – לחלק להם את הדפים שם, אם זה אמבולנסים – לחלק להם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא חשוף להונאה הזאת, אז אתה לא - - - << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> אבל הם לא יודעים לפעמים למי לפנות, אז גם להם צריך לתת קשר איך. אז אנחנו כן רוצים לעשות קמפיין משותף. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש מד"א, יש זק"א, יש איחוד הצלה, יש כל כך הרבה ארגונים חשובים מאוד. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> לצערנו, המשרד שלנו קצת דל באמצעים, אבל במערכת משותפת, יחד עם ביטוח לאומי – ביטוח לאומי אחראי מכוח החוק, בתקנות, לאפשר לכל נפטר ששילם כל החיים שלו קבורה בחינם. לכן הוא מממן את נושא המוקד, ההעברה, האמבולנסים. יש משהו שנשאר פתוח מהוועדה הקודמת, וזה חבל. אושר, אני פותח סוגריים, ברשותך, בוועדה הקודמת סוכם שאם מישהו נפטר נגיד באילת והוא גר בנתניה, אין מימון של ההעברה שלו, זה הון תועפות, האוצר יעביר כסף לביטוח לאומי. וזה לא קרה. היום אדם שהלך לנפוש, הלך לטיפול, הלך לאילת - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> באיזה תעריף? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> לא יודע. זה אלפי שקלים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל יש תעריף. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> הערכה של סכום. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> היה, והבטיחו. אבל אני אומר, למה בן אדם, מסכן, שנפטר באילת, חוץ מהצער, המשפחה שלו צריכה לממן את הסכום האדיר ולהביא אותו למקום המגורים? כולם הסכימו בפעם הקודמת, אז אני פותח סוגריים. לגבי המוקד - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל, יצחק, תתמקד גם בנושא – אדם, בטעות, לא ידע, עכשיו - - - עד 120 שנה, אני מבין שזה לא סתם, 0120* זה יפה מאוד, אבל הוא התקשר למוקד 24, מה קורה אז? אתם יודעים? האם המשרד יודע מה קורה אז? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא רק זה, אחדד את השאלה שלו, עם כמה מקרים כאלה אנחנו נתקלים ביום? אני רוצה לדעת מה היקף התופעה. ומעבר לזה, מה המאמצים שאתם עושים להגברת המודעות לדבר הזה? אוקיי, אמרתם שמחלקים שלטים, פליירים במקומות מוסדיים, אבל לכלל הציבור הרחב. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> אנחנו גם מתכוונים, והתחלנו לעבוד על קמפיין משותף, להעלות עוד פעם קמפיין כזה של 0120*. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מתי? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> בקרוב, אבל צריך תקציבים. למה אנחנו רוצים פה גם את העזרה של הוועדה? כי יש פה כמה גופים שמתעסקים. אומנם ביטוח לאומי הוא בעל המאה, הוא צריך לממן את זה, משרד הבריאות גם עניין פה, כשנפטרים בבתי חולים, ואנחנו. אז צריך פה פעילות משותפת, להגיד: חבר'ה, כל אחד שישים את חלקו, ונרים קמפיין ראוי. כל פעם כשאנחנו עושים בגוגל, עוקפים אותנו בגוגל. יש פניות. מישהו הראה לי פה כרגע בחוץ. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה אומר שלא מתנהל קמפיין בכלל, אם עוקפים אתכם בגוגל. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> לא, קודם כול, אם פנו - - - << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> לא מתנהל קמפיין בכלל. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> אדוני, לא יכול להיות שהוא מתפרץ ככה. אולי הוא מנהל את הוועדה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא להתפרץ, בבקשה. אני אתן לכולם, תאמין לי, אני מנהל את זה. כולם ידברו. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> מה זה קשור עכשיו שהוא אומר "אין קמפיין"? הוא דווקא מתפרנס מזה טוב. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תמשיך, בבקשה. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> אני מדבר בעובדות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני מבקש לא להתפרץ. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> לפי הנתונים, בשנת 2025, למוקד הנפטרים היו 12,000 פניות. זאת אומרת כבר להם חסכנו מאות אלפי שקלים. מוקד מידע 0120* מחולק לשניים. כשמתקשרים, מוקד המידע 0120* נותן לך פרטים איפה אתה זכאי להיקבר וכל הדברים האלה. אם זו פטירה בבית, אתה מוסר את תעודת הזהות של הנפטר, ומחוץ לשעות העבודה, מגיע לך אמבולנס חינם עד הבית, עושה לך העברה חינם. אנשים תמימים, לצערי, נכנסים לגוגל בשביל להוציא רישיון קבורה ממשרד הבריאות, כשאפשר להוציא את זה, ואנחנו עובדים על זה שיצא באינטרנט - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר, את זה אנחנו מכירים, אבל אני רוצה לדעת מה אתם עושים כדי להנגיש יותר את המידע. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> מה אנחנו עושים? אנחנו לא משטרה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני לא רוצה שתהיה משטרה. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> יש אנשים - - - שיש להם מיליונים, משקיעים את הכסף. אני רק מסביר לך דוגמה מהבוקר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, אני לא רוצה שתהיה משטרה, לא שופט וגם לא בית משפט. אני רק רוצה לדעת, כמשרד לשירותי דת, מה המשרד עושה כדי להפיץ כמה שיותר את המידע? מה הנקודות שאתם עושים? זה הכול. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> אז אמרתי, כל מי שנפטר בבית, יש 0120*. מי שמתקשר ל-0120* מקבל שירות מלא. במימון הביטוח הלאומי, חברות קדישא נותנות את השירות עשר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יצחק אומר שיש כאן עוד משהו, עוד באג. חוץ מנושא ההובלה, שהבנתי בין השורות, יש גם נושא סידור קבורה, גם שירותים אחרים שיש. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שהם כבר לוקחים על עצמם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הם נותנים לך אחד פלוס אחד גם שירותי קבורה אבל - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אחר כך נדבר עם חברה קדישא. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> הבוקר הראה לי פה מישהו תלונה אחת מני רבות, ואם תיתן לו, הוא יקריא לך את התלונה. מישהו התקשר למוקד מסוים, שלא מורשה מבחינת המשרד, וביקש - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מי משלם לאמבולנסים האלה שלוקחים בתוך העיר? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> הביטוח הלאומי מממן. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אלה חברות שזכו במכרז? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> תן לקובי, נציג ביטוח לאומי, רק את הקטע של האמבולנסים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לדעת אם מוקד 24 גם נמצא כאחת מהחברות שזכו במכרז. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> קובי, נציג ביטוח לאומי, בבקשה. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> שלום וברכה, אני מנהל תחום בכיר בדמי קבורה במוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי חתום בהסכמים עם חברות קבורה, כ-540 חברות קבורה בארץ שיש להן רישיון לעסוק בקבורת נפטרים מאת המשרד לשירותי דת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם קיבוץ ומושב. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> כן, קיבוצים, מושבים, מועצות אזוריות, אגודות מוסלמיות, נוצריות וכו', כל סוגי הקבורות. ברמת העיקרון, אנחנו משלמים לכל סוג דת קבורה אזרחית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת אם נדבר באופן פשוט לציבור, 540 חברות קדישא - - - << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> קבורה. לכן אמרתי "קדישא", כי יש כאלה - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר, שאחראיות לסידורי הקבורה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אצלי חלק הן לא קדישא. חברה קדישא זה תואר, זה לא סתם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בדיוק. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> בהסכמים מעוגן מה חברות הקבורה מחויבות לספק, אילו שירותי קבורה הן מחויבות לספק, מתחילת הלוויה עד סיום הלוויה. ברמת העיקרון, את הוצאות יום הלוויה המוסד לביטוח לאומי משלם. אם ניכנס להעברות, העברות נפטרים בין 8:00 ל-16:00, כמו שיצחק אמר, חברת הקבורה מחויבת לפנות ללא קשר מתי הקבורה. אם הקבורה היא יום למוחרת, בין 8:00 ל-16:00, חברת הקבורה מחויבת לפנות את הנפטר. לאחר השעה 16:00, יש 0120*, שהמוסד לביטוח לאומי עם המשרד לשירותי דת משתפים פעולה בנושא הזה. ואנחנו מממנים את פינוי הנפטרים לשמירה בקירור. החברות שמפנות אלה חברות קבורה. חייב שיהיה להן רישיון תקף מהמשרד לשירותי דת, והן חתומות איתנו בהסכם דמי קבורה שהן מחויבות לספק את פינוי הנפטרים לאחר שעות העבודה, מחוץ לכותלי בית חולים. כי בכותלי בית חולים יש חדר קירור אז אין כאן צורך. ברמת העיקרון, אנחנו מממנים את כל הוצאות יום הקבורה. לצערי, נכנסות כל מיני חברות שמציעות למשפחות הנפטרים דברים שהם כבר בהסכם ומגיעים להם ללא תשלום. לנו, כביטוח לאומי, אין שליטה על זה, אנחנו גוף משלם. דרך אגב, אנחנו מפרסמים את זה באינטרנט. באתר הקצבאות של ביטוח לאומי יש מחשבון דמי קבורה של ביטוח לאומי ורשום בדיוק, וגם מפנים ל-0120* ומה הם אמורים לשלם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. אבל השאלה היא כאשר מישהו נפטר בבית, איך המשפחה יודעת שהם באמת מדברים עם נציג של חברה קדישא, או נגיד ביטוח לאומי, כדי שזה לא יעלה להם כסף? איך הם יכולים להבדיל בזה? << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> עוד פעם, כגוף משלם, אני לא אחראי לזה. אני מפרסם את זה. אני מפרסם את זה גם באתר של הביטוח הלאומי, גם במחשבון וגם פרסמנו עלונים – אומנם לפני כמה שנים – בבתי אבות, בכל מיני מוסדות שיעבירו את זה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ועדיין אין מספיק מודעות לציבור, זה העניין. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> נכון. אבל העניין הוא שאם אתה יוצא בקמפיין, בוא נגיד את האמת, אם נפרסם עכשיו בטלוויזיה, בן אדם שזה לא רלוונטי אליו יעדיף לא לשמוע את זה עכשיו. הוא אפילו יעביר ערוץ. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר, זה לא נופש. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> בדיוק. צריך למצוא פתרון. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> לכן אני חושב שצריך לתפוס בברז – סליחה, רק אשלים, ברשותך. הברז ברוב המקרים – גם הייתי במד"א פעם, אבל ברוב המקרים של הפטירות בבתים מגיע פרמדיק, צריך אישור של פרמדיק שקובע את המוות. לכן אם מד"א יחייבו את כל האמבולנסים שלהם, עם דף מידע פשוט, שכשהם מגיעים ואומרים להם: הינה, הוא נפטר פה, שם, הם נותנים להם את 0120*. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש פה נציג של מד"א, אני מניח שאתם עושים את זה ובכל זאת זה קורה. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> לא, יש שיתוף פעולה מצוין, אבל צריך פשוט להעלות את המודעות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אז איפה הבאג? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> אבל זה קורה בגלל שצריך לסגור עוד פינה אחת, סליחה מכבודו. המנכ"ל שלנו עשה מאמץ אדיר מאוד – הוא היה צריך לבוא לפה – גם לשפר את השירות וגם לסגור פינה שהחברות שלא מורשות מנצלות אותה, לצערנו, וזה הנושא של הוצאת רישיון קבורה לנפטר. זה ממש בשלב סופי שמשרד הבריאות יוכל להוציא את זה, החברות המורשות באינטרנט והמשפחות, ולא יצטרכו את זה. היום מה שקורה, המשפחה לא יודעת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זו לא עבודה של חברת הקבורה, חברה קדישא? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> חברה קדישא עושה את זה, אבל אם הם מתקשרים למוקד הזה - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אז זה אומר שהוא יסדיר להם גם את - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מכניס את זה כהוצאה. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> הבוקר מישהו הראה לי בחוץ – ואם תרצה, אראה לך את זה, משהו חי מאתמול – שבשביל סידור רישיון קבורה ולהעביר, לא יודע מה, 2,000 שקלים, מישהי שלחה תלונה, הוא הראה לי אותה בחוץ, ואת רישיון הקבורה, שזה כאילו חמש דקות, ולהעביר. וגם כתוב שם שאם אתה רוצה מכפלה וזה, שזה בכלל בניגוד לחוק – אסור למישהו שאין לו רישיון מטעם המשרד להציע בכלל עניין של מכירות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו נשאלת השאלה בעניין הזה. קודם כול, צריך להגיד ביושר שהמשרד לשירותי דת עשה צעד קדימה בנושא חברות קדישא, ויחד עם חברות קדישא, נותנים להם שירות טוב ויחס. פעם זה היה איזה מודל של פגיעה באנשים, פגיעה ברגישות. היום זה בדיוק מודל הפוך. אני חושב שכל מי שמקבל היום שירותים שם, אם כי, מקבל שירות מצוין. הם הטמיעו את התהליך הזה ואת השירות הזה, לתת אותו בסבר פנים יפות. הם הטמיעו את זה בעובדים, הם עושים בקרה על זה, אין ספק. אין ספק שגם הנותנים בחינם, השירותים שהמשרד נותן, הם שירותים טובים שצריכים מספקים. הבעיה היא, כמו שגל אמר, מצד אחד זו מודעות, אבל לפי דעתי, אדוני היושב-ראש, הם לא נאבקים בתופעה הזאת. מה המשרד, מה ביטוח לאומי, מה המשרד לשירותי דת עשה במאבק? אני מבין, יש משרדים, יש יועץ משפטי, יש תלונות, מישהו צריך לבדוק את זה – משטרה, לא משטרה, אם זו הונאה – המשרד צריך לגשת, המשרד צריך להגיד: יש למישהו רישיון, יש שימוע, צריך לבטל את הרישיון לאנשים שעושים דברים כאלה. מי שפועל עם אמבולנס פרטי צריך רישיון, יש רגולטור, והוא צריך להיות מחויב. ואם הוא לוקח לא כפי התעריף שנותנים לו, או בצורה כזאת או בצורה אחרת, צריך לפעול בעניין, צריך להילחם בתופעה. לא כל דבר זה רק לא. זה מה שצריך לעשות. את זה המשרדים צריכים לעשות. המשרדים משאירים לציבור להיאבק בזה ולהיאנק תחת זה, והם לא עושים שום דבר. וכאן צריכה להיות פעילות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בשביל זה גם אנחנו פה לפקח. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> וזה באמת צריך להיות הכיוון של הוועדה פה. ובחצי מילה, צריך לשמוע את משרד הבריאות. משרד הבריאות יודע איך בתי החולים מפעילים מידע. היום, כשאתה נמצא בבתי חולים, אתה רואה על פגיעות, על דברים אחרים, יש בכל חדר, בכל מקום. פטירה – בכל מחלקה יש מישהו שממונה, יש עובדת סוציאלית. היום, כשיש פטירה בבית חולים, ברוב בתי החולים יש גם שירותי דת, רבנים של משרד הבריאות שמלווים את המשפחה, אומרים להם מה לעשות, מייד קוראים, מייד מזעיקים. כל אלה יודעים לתת את האינפורמציה. אז כחלק מהפק"ל שיש לאותם עובדים מיומנים שיש בכל בית חולים, בכל מחלקה, שיודעים לתת מלווי משפחה בשעת פטירה, יש עוד - - - שהוא צריך לתת את הפתק, כמו שהוא יודע לתת לו בביטוח לאומי לגבי ילד שנולד, ברוך השם. נותנים לו – יש לך ככה, טופס. וזה מה שצריך להיות, חס וחלילה, כשמגיעים ל-120. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> נציג מד"א, בבקשה. תסביר לנו רק את התהליך שאתם עושים. << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> צוהריים טובים, אני פרמדיק ראשי של מד"א. כמו שציינו, ונכון, במרבית המכריע של המקרים, המוות נקבע מחוץ לכותלי בית החולים על ידי פרמדיק של מד"א, ולא אמורות להיות דרכים אחרות כרגע במדינת ישראל. טיפונת לעדכן את מה שנאמר על ידי המשרד לשירותי דת, היום בכל הודעת פטירה שיוצאת על ידי ניידת של מד"א, באופן אוטומטי, מודפס בהמשך הדף – הדף הרשמי של המשרד לשירותי דת עם כל ההנחיות הרשמיות שמופיעות אצלם באתר, עם כל המידע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה זה אומר? הרי יש עכשיו פרמדיק שקובע את המוות, באותו רגע כבר מגישים את הטופס? << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> באותו המעמד. יש טאבלט לפרמדיק, והוא ממלא את הפרטים של הנפטר כדי להוציא את הודעת הפטירה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הוא מעניק את זה למשפחה בדיוק מה קורה. << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> בהמשך לזה, באופן אוטומטי, יוצא המסמך של המשרד לשירותי דת. אנחנו גם כבר יודעים קצת, לטעמי, לזהות איפה הבעיות שלנו, כי האנשים שלנו פוגשים את זה יום-יום. בעיה אחת שמופיעה, והיא עיקר הבעיה, זה שפות שונות. זה יוצא אצלנו בעברית כחלק ממה שמופיע באתר, ואין לנו אפשרות לבחור שפות אחרות, אם אנחנו רוצים להיצמד לנוסח המדויק של שירותי הדת, ולא לקבוע בעצמנו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת הטאבלט עצמו לא יודע להעביר את זה לשפות נוספות. << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> אחדד את זה יותר, הוא יודע, אבל אנחנו הונחינו על ידי הרגולטור להכניס את הנוסח המדויק של המשרד לשירותי דת, לא לעשות את זה באופן עצמאי. כי ידענו לתרגם את זה לשפות בעבר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה מעניין. משרד הבריאות, תסביר לנו אחר כך גם את הרציונל של זה, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אדוני, אני חושב שאחוז הפטירות שנעשות על ידי מגן דוד אדום – סתם, אולי 10%. רוב הפטירות קורות בבתי חולים, בתי אבות. << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> כן, דיברתי על מה שקורה מחוץ לכותלי בתי החולים, בבתים. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> סדר גודל של 25%. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה מה שרציתי לבדוק, מה ההיקף של זה. תמשיך, בבקשה. << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> הפעם השנייה – ואני לא יודע לתת מספרים, פשוט לקראת הדיון עשינו קצת הכנה – לעיתים אנשים מבקשים עזרה כבר במעמד הלא נעים והצוותים שלנו מנסים לעזור, ולא תמיד יש מענה ב-0120*. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה זה אומר? << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> מתקשרים ואין מענה. אין תשובה בצד השני. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הבנתי. ואז, מן הסתם, פונים למקומות אחרים. << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> משרד הבריאות, בבקשה. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> אני מנהל תחום שירות החירום וההצלה. ראשית, גילוי נאות, אני גם פרמדיק. עבדתי הרבה שנים במד"א, וגם כפרמדיק במד"א הייתי במעמד הזה. רק להוסיף למה שאמר שפיר, מעבר לדף המידע שמשפחה מקבלת, יש גם הסבר שניתן בעל פה על ידי הפרמדיק, מה צריך לעשות, וכחלק מההסבר הזה זה גם הפניה למוקד הזה שנקרא מוקד הנפטרים. אני אומר אנחנו כפרמדיקים, מאז ומעולם לא המלצנו על הפניות לאמבולנסים פרטיים, זו רשות של המשפחה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> סליחה שאני קוטע אותך, בדרך כלל, כשבן אדם נפטר ונקבע המוות שלו, כמה זמן לוקח עד שהוא מתפנה מביתו? << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> זו שאלה מאוד רחבה, מאוד וריאבילית. תלוי בשעה, במיקום, בזמינות של מי שבסוף אמור לפנות אותו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש מחויבות של האמבולנסים. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> המחויבות זה שעתיים, לפי ההסכם. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> זה הסכם שלכם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אבל זה קורה, עד שעתיים? מי יודע לאכוף את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שאחראי לתהליך הזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כי בזמן הזה של, נגיד, שעתיים, שם קורה כל הבלבול, ואם יש משהו מסודר, שיודעים: אוקיי, כבר נקבע מותו של הבן אדם, האם מישהו משתלט פה על האירוע ומפנה בדיוק באותו רגע את הנפטר? << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> מה שקורה זה שמהרגע שמסתיים השלב הטכני הרפואי לוקח לצוותים שלנו סדר גודל של חצי שעה לסיים את כל הניירת, פלוס ההסברים, פלוס הדברים האלה, ואז עד לשלב שבסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ואז הנפטר נשאר עם המשפחה? << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> נכון. ובחלק לא מבוטל מהמקרים אמור להגיע גם קצין משטרה לשחרר את האירוע. יש פה חלון זמנים - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה זה אומר לשחרר את האירוע? << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> מגיע קצין משטרה לוודא שאין אירוע פלילי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא מעבר לזה? << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> נכון. << אורח >> מאיר מזרחי: << אורח >> סליחה, יש לי פתרון לנושא הזה שדיברת עליו עכשיו, מאוד חשוב, בגלל זה התפרצתי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בבקשה. << אורח >> מאיר מזרחי: << אורח >> אני מנכ"ל אמבולנס חולון, אני 30 שנה בתחום, עם ניסיון רב בשטח, וגם הייתי פוגש את אודי, כפרמדיק. כשמתבצעת קביעת מוות, מגיע פרמדיק, מסביר למשפחה ומשאיר דף הסבר, בן אדם שנפטר לו מישהו לא שומע אותך, אתה שם את דף ההסבר, והוא הולך. הצעה שלי, שהפרמדיק יתקשר למוקד של 0120*, ושהמוקד ילווה את המשפחה מרגע זה. פתרת את כל הבעיות, חד-משמעית, נגמר הסיפור. מוקד 0120* קיבל את הקריאה מהפרמדיק, הוא כבר בקשר עם המשפחה. נגמר הסיפור. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מאה אחוז, תודה. בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו שמים כאן דגש על מגן דוד אדום. אני חושב שעצם זה שזה נעשה – כאן לא נמצאת הנקודה הבעייתית, הקריטית. אני חושב שהבעיה היא בבתי חולים גריאטריים. שם חברות האמבולנסים, כפי שידוע לי, יוצרות קשר עם פקידים, ואז ההכוונה של המשפחות היא לאמבולנסים פרטיים. צריך להעלות את זה על השולחן, לא לטאטא את זה מתחת לשולחן. צריך להפעיל רגולציה חזקה יותר, עם פיקוח, עם אכיפה. אני לא חושב שמי שאחראי לאמבולנסים באמת מפקח על זה, מישהו רואה כמה עומדים בלוח הזמנים. האם אחרי שיש תלונות מי שמוודא את זה - - - << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> האמבולנסים זה בכלל מטעם משרד הבריאות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, דיברתי עכשיו על משרד הבריאות. ואני אומר יותר מזה, ההנחיות והפיקוח צריכים להיות בבתי חולים. שם רוב הפטירות, ודאי שרוב הפטירות נעשות שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתי אבות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בתי אבות, בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, בתי חולים רגילים. שם זה נעשה ושם זה צריך להיות. וככל שבית החולים גריאטרי שם יותר נותנים להכניס אנשים אחרים, וזה כבר הרגל, זה כבר סטנדרט. בית חולים גריאטרי זה מהלך, לצערנו, שם הסוף שלו, ומשם דברים קורים, משם יוצאים, וצריך לבדוק את זה. ואם יש אמבולנס, חברה שעושה מעשים כאלה, מי פועל נגדה? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בבקשה. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> רק להתייחס. ראשית, אני אחראי לתחום שירותי החירום, אני לא אחראי לבתי החולים, ובאופן עקרוני, חשוב להבין, אמבולנס נועד, לפי ההגדרה שלו, לטפל במטופלים שנזקקים להשגחה רפואית ולפינוי, ואמבולנס יכול גם לעשות פינוי של נפטרים, אבל זה לא הייעוד העיקרי שלו. ואני שוב חוזר ואומר שאנחנו מפקחים, ועוד איך מפקחים, על אמבולנסים ועל חברות האמבולנסים הפרטיות וכמובן גם על מד"א, במסגרת הדבר שנאמר פה קודם, אבל צריך להבהיר שאמבולנסים נועדים לפינוי של אנשים שנזקקים לטיפול רפואי, וזו גם ההגדרה שלהם בחוק. וככל שיש צורך – הרי לא סתם יש גם רכבים שהם רכבים ייעודיים לפינוי נפטרים – בנושא הזה ניתן, למיטב ידיעתי, היתר ממשרד התחבורה, ברישיון, לפינוי נפטרים, וזה דבר שלא קשור אלינו, למשרד הבריאות. ככל הידוע לי, זה קשור למשרד הדתות. לי, בכל מקרה, אין סמכות לתת היתר לפינוי נפטרים באמבולנס, זה לא קיים, לא קיימת סמכות כזו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> איך היית מציע מהנקודה שלך לפתור את העניין הזה? << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> אני דווקא חושב שמה שמאיר הציע זה רעיון מצוין, כי שוב, אנחנו כמשרד הבריאות הנחינו את מד"א מספר פעמים – דרך אגב, ההדפסה הזאת שמד"א מוציאים במסגרת מתן המידע למטופלים זו יוזמה שלנו, של משרד הבריאות. פנינו למד"א לפני מספר שנים, והם, כמובן, הבינו את הצורך ופעלו כדי שהדבר הזה יצא לפועל. מדי פעם אנחנו מתזכרים ובודקים, ואנחנו יודעים שמד"א נותן את הדבר הזה. ושוב אומר לכם, אני בקשר עם הרבה מאוד פרמדיקים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> למה רק בשפה העברית? << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> כי זה מה שיש באתר של משרד הדתות. אנחנו מפנים לאתר משרד הדתות. ביקשנו את הנוסח הייעודי, יש לנו גם חוזר ייעודי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אז צריך גם לעדכן את השפות. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> אנחנו ממלאים פה הנחיה של משרד אחר. אנחנו מוודאים שההנחיה של משרד אחר מתבצעת על ידי גוף שנמצא תחת הפיקוח שלנו. ככל שיהיו, כמובן, שפות נוספות, אני בטוח שגם מד"א ישמחו לתת את זה. אבל אני חוזר ואומר שוב, מעבר לדף המידע, יש גם מסירה בעל פה של הדבר הזה, ואדם שנמצא באירוע כזה משמעותי בחייו, יכול להיות שבאמת לא יזכור את הדברים האלה, ולכן אני די מסכים עם מה שאמר מאיר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> האם זה אותו דבר גם כלפי איחוד הצלה? << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> לאיחוד הצלה ולכל חברת אמבולנסים אחרת יש את היכולת גם לבצע הליך של קביעת מוות, אבל מרבית מקרי המוות שמוכרזים על ידי מד"א, אני לא מכיר את הסטטיסטיקה במלואה, אבל אני חושב שב-99% יטופלו על ידי מד"א. הכרזה על מוות זה תהליך שקורה על ידי פרמדיק שמאושר לכך במד"א בלבד, ולא בחברות אמבולנסים פרטיות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת איחוד הצלה לא מורשים לזה? << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> שוב אני אומר, ככל שיש רופא יש אפשרות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל זק"א כן מורשים. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> קודם כול, זק"א לא מפעילים אמבולנסים, הם מפעילים מערך לפינוי נפטרים, ובוודאי לא קובעים מוות. הינה, מנכ"ל זק"א אמר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מנכ"ל המשרד לשירותי דת יהודה אבידן, בבקשה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> שלום, וצוהריים טובים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אהלן. איך המשרד מצד אחד נערך לעניין הזה, כולל להנגיש את המידע? אנחנו שמים לב שהבעיה כאן היא בעיקר הנגשת המידע לציבור הרחב. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רוצה להגיד שתי נקודות. פעם אחת אנחנו לקחנו על עצמנו את הנושא הזה, על אף שזה נמצא מחוץ לשעות הקבורה, ומי שמממן את זה זה הביטוח הלאומי, לא אנחנו. אז, לכאורה, מקום החניה שהיה אמור לדאוג שהדבר הזה מה שנקרא כמה שיותר יתפוס זה הביטוח הלאומי. שלא יישמע שאני עכשיו בא בטענות אליהם, אבל אני חושב שזה בהחלט הבית האמיתי. מי שמשלם, בעל המאה, הוא גם בעל הדעה, אבל, למרות זאת, אנחנו כן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל המשרד לשירותי דת הוא הרגולטור, הוא אחראי למתן הרישיון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> למרות זאת, מכיוון שכולם לא יודעים שאנחנו רק רגולטור אבל לא המממנים, לא בעלי המאה ולא נותנים את הכסף, והביטוח הלאומי הוא כמעט יותר בעל הבית מאיתנו, אז אנחנו בכל אופן לוקחים אחריות בנושא הזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה זה אומר לקחת אחריות? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בזה שאנחנו עושים המון פעולות בנושא הזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה למשל? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כל נושא הכוכבית הזאת זו יוזמה שלנו, זו לא יוזמה של מישהו אחר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי, אבל עכשיו שמענו, למשל, שגם לא תמיד יש מענה במוקד. האם אתם מודעים לכך? והאם אתם גם מתגברים את המוקד? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> מי אמר שאין? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הינה, עכשיו נציג מד"א אמר שלא תמיד עונים שם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני לא מכיר תלונה ספציפית כזאת או אחרת. אם יש תלונה, כמו בכל מקום במדינה, יכול להיות שפתאום בן אדם לא עונה לטלפון, אבל בעיקרון אני יכול לומר לך שהמוקד הזה עובד 24/7. גם בשבתות הוא עובד על ידי גויים על פי הכללים והחוקים, ככה שהטענה הזאת היא טענה שאני לא מכיר, בוודאי שאני לא מודע למקרה כזה מיוחד. אבל אנחנו כן מתמודדים, לצערי, גם מד"א צריך לדעת את זה, ויכול להיות שהוא יכול להיות פקטור מאוד רציני כאן – זה בעיקר למי הוא מעביר את הפניות. כשאנחנו מקבלים אחר הצוהריים, אם הוא דואג להעביר את הפניות לא למוקד 0120* אלא לחברים אמבולנסים באותה עיר - - - אנחנו מגיעים לתופעות מאוד קשות של אנשים שעושקים את האנשים. כל המטרה שלנו במוקד הזה, בגוף הזה, היא שאנחנו מיישמים אותו ומדרבנים אותו למנוע את העושק של משפחות ואת הניצול של ימים קשים, כשהבן אדם ביום הקשה ביותר ומנצלים ולוקחים ממנו אלפי שקלים כאשר הוא זכאי בחינם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מכובדי המנכ"ל, אנחנו פה בדיוק בשביל המטרה הזאת, אבל שני דברים, ברשותך. העלו כאן טענות, על ידי נציג מד"א לצורך העניין, א', שהמוקד לא תמיד זמין ונגיש ולא תמיד נמצאים שם אנשים; ו-ב', מה אנחנו עושים – לא שזה קורה הרבה, אבל עדיין – כאשר מדובר בשפות, שצריך למלא את הפרטים לאו דווקא רק בשפה העברית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> קודם כול, זה לא נמצא רק בשפה העברית, יש לנו כמה שפות. דבר שני, אני מכחיש בכל תוקף את הסיפור הזה שהמוקד לא זמין. המוקד בעיקרון מאוד זמין. אם יש מקרה ספציפי ביום כזה או אחר, תקלה, אני מוכן לבדוק ולטפל, אבל אני כבר אומר לך שנציג מד"א אולי נתקל פעם אחת בתופעה שבה לא הייתה לו תשובה. זה לא דבר שאני יכול לומר לך עליו שהוא משליך. אנחנו יודעים על מענה מאוד זמין, מכיוון שהכול מוקלט, אני יכול לומר לך שאין דבר כזה. יכול להיות שנכנסה שיחה שדרשה באותו רגע יותר תשומת לב ולקח זמן, אבל בעיקרון אין דבר כזה. אם יגיד לי אדון נציג מד"א באיזה יום, אני אוציא לך הקלטות של אותה שעה באותו יום מהמון שיחות במוקד שהם קיבלו. אני לא רוצה עכשיו לריב על הנושא הזה, זו לא הנקודה. זה בעיקר מה שמעניין אותנו, ושם אתם צריכים – ואני מברך אותך, אדוני יושב-ראש הוועדה, בכלל על עצם קיום הדיון הזה. אנחנו חושבים שהדיון הזה חשוב מאוד, יש לו משקל. התופעה של המאכערים, של כל מיני אנשים שמציגים את עצמם כחברות קדישא, והם אמבולנסים פרטיים בלבד ואין להם שום קשר לחברה קדישא, והם לוקחים סכומי כסף מטורפים כאשר המשפחות זכאיות בחינם, ומקבלים כספים על כל מיני שירותים שכולם זכאים להם בחינם – זה הדבר החמור ביותר. שם אנחנו צריכים את הביטוח הלאומי לידנו. ואני מוכן לעזור. ככל שהביטוח הלאומי יהיה מוכן לממן קמפיין, גם אני אהיה מוכן לעזור וגם פורום חברות הקדישא יהיה מוכן להיות ביחד, אבל אי-אפשר שרק אחד ייקח את המטרה הזאת. וזו המטרה שאנחנו צריכים לצאת איתה מהדיון היום, שגם הביטוח הלאומי, גם אנחנו וגם הפורום, ביחד, נראה איך להרים את הנושא הזה ולדעת אילו סנקציות אנחנו עושים לאדם שעשק משפחה ביום הקשה ביותר, מהן הסנקציות שאפשר להטיל עליו. ואני אומר לך שהאמבולנסים שמפנים לאחר השעה 16:00, ככל שהביטוח הלאומי יהיה מוכן להיות איתנו בגישה של להטיל סנקציות על גופים שמפנים, שמפרים את הכללים או עושקים משפחות, ואנחנו נוציא אותם מהמשחק, אז יהיה לזה משקל מאוד אפקטיבי במניעת העושק של המשפחות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, גם על עצם הדיון וגם על ההיענות לנושא הזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש לי לזה איזושהי הצעת חוק, משהו קצת מעבר, זה לדיון אחר, אבל זה קשור. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> דרך אגב, עד כמה שזכור לי, בחוק שירותי הדת היהודיים כתוב שלא יציע אדם שהוא לא חברה מוסמכת לספק שירותים, להציע שירותים בכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומי אוכף את זה? << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> בדיוק. << אורח >> שפיר בוטנר: << אורח >> רק לומר שאנחנו בדיוק באתר, וזה בעברית בלבד, אין שום שפה אחרת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר, רשמנו את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המנכ"ל אמר שיש שפות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, המוקד מופעל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אמרתי שזה בעברית, אמהרית, צרפתית ורוסית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המוקד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה שמד"א אמורים להוציא, על זה אני מדבר. הם אומרים שיש את זה רק בשפה העברית. האם אפשר לסנכרן את זה שזה יהיה בשפות נוספות? << אורח >> צוריאל פורת: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מי כבודו? << אורח >> צוריאל פורת: << אורח >> אני מנהל אגף בכיר שירות לציבור במשרד לשירותי דת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר גמור, אז הבנתי שזה אמור להיות מטופל. משרד הבריאות, רצית להעיר משהו? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> על השילוט. מה מחייב - - - פטירה? מה ההנחיות של משרד הבריאות? << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> שוב, זה לא התחום שלי כל כך, אבל אני מכיר את זה פחות או יותר. באופן עקרוני, קודם כול יש חוזר של מינהל רפואה, 15/2015, שמחייב גם את מנהלי בתי החולים, גם את מנהלי חברות האמבולנסים ואת כל העוסקים בדבר בסופו של דבר לתת את המידע הזה למשפחות הנפטרים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יש חובת שילוט? << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> לא, אבל התהליך הוא כזה, כמו שפרמדיק בסוף מוסר את דף המידע, כך גם אנחנו מצפים, ואנחנו גם מוודאים את זה בבקרות רישוי שאנחנו עושים בבתי חולים, שאותו דף מידע של משרד הדתות נמסר למשפחות בעת פטירה בבתי חולים. זה בדרך כלל קורה במשרדי הקבלה של בתי חולים, והדבר הזה, כמו שאמרתי, מופנה לכל מנהלי בתי החולים. זה דבר שהם אמורים לעשות, ואנחנו כמובן גם מוודאים את זה בבקרות שאנחנו עושים בבתי החולים. בבית חולים בדרך כלל גם – מה שנאמר קודם. אני פחות מכיר איך זה נעשה אבל שמעתי את זה פה – אין פינוי של נפטר, זה עובר לחדר הקירור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> אולי במקרים מסוימים, אני לא מכיר. דבר נוסף שרציתי להעיר, ואני קצת יוצא מהשאלה, אבל גם חשוב שתכירו שמשרד הבריאות יזם מערכת ממוחשבת לניהול נושא הפטירות, יחד עם משרדים נוספים, משרד הפנים וכמובן גם עם מד"א, כדי לייעל את תהליך האישורים והמסמכים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אישורים של מה? << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> ברגע שפרמדיק מכריז על פטירה, למעשה, הוא ממלא את החלק שנקרא הכרזה על מוות. מי שצריך לאשר או למלא את הפטירה באופן מלא זה רופא. כשלא נמצא רופא, אז פרמדיק מד"א מתחיל את התהליך, והרופא המחוזי של משרד הבריאות משלים את התהליך. הכול מבוצע באופן ממוחשב היום, זה כבר לא תהליך ששולחים את זה, או שולחים את המשפחה למשרד הבריאות עם הטפסים, הכול ממוחשב. ברגע שמד"א ממלא את הטפסים האלה במערכת, בטאבלט שלו, זה כבר מופיע אחרי חמש דקות בתוך המערכת. הרופא המחוזי משלים את הדברים האלה בזמן מאוד קצר, זה מועבר למשרד הפנים, זה מועבר לרשות האוכלוסין. את כל התהליך הזה, שוב, יזמנו במשרד הבריאות כדי להקל על כל תהליך הרישוי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ועדיין, עם כל זה, היקף התופעה בעייתי. בן ציון, בבקשה. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> אני מפקד זק"א, ירושלים. אנחנו מגיעים כמעט יום-יום להרבה מקרים, וברגע שיש מב"ט, זה נקרא, ועדיין לא יודעים אם מפנים את זה לאבו כביר או לשמגר – יש מקרים שבהם בבוקר, לא בין 8:00 ל-16:00, חברה קדישא לא מפנה. חברה קדישא מפנה, אבל אם המשפחה לא רוצה לעשות את הלוויה היום, אלא מחר, מחכים למשפחה, וחברה קדישא בדרך כלל לא מפנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 0120*. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> לא, בבוקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מגיע להם בחינם. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> אף אחד לא יודע מזה. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> לא, זה מה שהסברתי. בין 8:00 ל-16:00, גם אם הקבורה היא יום למוחרת, חברה קדישא וחברת הקבורה מחויבות לפנות את הנפטר ללא תשלום, מחויבות. החברות יודעות את זה. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> אין מצב כזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, חברים. למה לא מפרסמים את זה? << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> אף אחד לא יודע מזה. והינה, הוא אחראי של שמגר. אף אחד לא יודע. פעם ראשונה שאני שומע את זה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> את מה? << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> שמפנים לשמגר בין 8:00 ל-16:00. יש מקרים בין 16:00 ל-8:00 בבוקר שבהם בן אדם נפטר ברחוב, ואנחנו מגיעים. מתקשרים אלינו, אנחנו באים לפנות, לא מחכים לאמבולנס שעתיים. מי משלם את האחסון? אני, בתור זק"א, אני לא בפורום, מי משלם את האחסון? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לאן אתם מפנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה אמור לשים את הגופה באוטו ולעשות - - - עם חברה קדישא או מישהו מהפורום. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> חברה קדישא לא. הינה חברה קדישא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז 0120*, ויפנו. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> אם אני כבר נמצא, למה שאני לא אפנה לשמגר? למה אני צריך לחכות שעתיים לאמבולנס כשאני יכול לפנות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חבר'ה, אתם מדברים ביחד. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> - - - שחתומות איתנו בהסכם. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> בסדר, אבל לא יודעים. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> תוציא רישיון לעסוק בקבורת נפטרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא רוצה שהיא תשלם לו. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> לא, הוא שואל אותי מי משלם. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> אל תשלם לי. אני לא רוצה כסף. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חבר'ה, סליחה. משפט, בבקשה. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> אני לא רוצה שתשלמו לי. אני רק רוצה שמישהו ישלם על האחסון, זה הכול. << אורח >> מאיר מזרחי: << אורח >> אני אפתור לך את זה. תדבר איתי, ואפתור לך את זה. זה פתיר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> גל, מחברות קדישא, בוא תעשה לנו סדר, בבקשה. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> אני סמנכ"ל בפורום חברות קדישא. פורום חברות קדישא מאגד תחתיו כ-16 חברות קבורה מהגדולות בארץ שמטפלות ב-60% מהנפטרים במדינת ישראל בכל שנה. זה סדר הגודל. אנחנו מכירים את עולם התוכן הזה ומטפלים בו, ובסוף מה שחשוב לנו, כמו שחבר הכנסת מקלב אמר, זה החסד של אמת עם הנפטר, וכמובן עם משפחתו, בשעה הקשה. קודם כול, בראשית דבריי, אני רוצה להודות לך על זה שאתה מכנס את הוועדה הזאת, שמאפשרת לנו להעלות את הנושא הזה ולטפל בו. אני רוצה לאחוז את השור בקרניו, בסוף מה שקורה היום זה שנגענו בכל מיני סוגיות אבל הסוגיה המרכזית היא שיש מאכערים שמתחזים לחברות קדישא, ומפרסמים את עצמם במימון בגוגל וקוראים לעצמם חברה קדישא 24, חברה קדישא כזאת, חברה קדישא אחרת. אתה יכול להיכנס לגוגל אחרי זה ולראות. ארבעה, חמישה שמות שונים וכולם מגיעים לאותם אנשים, והם ממומנים. בסוף הציבור שנמצא בשעה הכי קשה בחיים שלו, גם כשמגיע נציג מד"א ומסביר לו את הדברים וגם כשמגיע נציג משטרה ומסביר לו את הדברים, הוא לא פנוי לשמוע את זה. ויש בני משפחה נוספים שמנסים לעזור ולסייע, ובאופן טבעי, כולם הולכים לאינטרנט, ובאינטרנט מחפשים מה עושים עם נפטר, או לאן מפנים, או מקישים את המילה "חברה קדישא", ואותם אנשים מנצלים את הדבר הזה ומזדהים כחברה קדישא כשבפועל הם לא חברה קדישא. ואז המשפחה חושבת שהיא חווה את חברה קדישא. מלא פניות - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת שיש פה אפילו חשד לפלילים על התחזות. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון, ממש ככה. הגורמים האלה ממולחים, והם מזהים בדיוק עם איזה משפחה הם מדברים, ואם הם מזהים שיש פה משפחה של עולים או משפחה שמתקשה - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> וכשפונים לאותן חברות, הן אומרות: אנחנו חברה קדישא? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> הן נזהרות בהתנסחות, אבל אם לא שואלים אותן, הן לא גורמות לך להבין שהגעת לגורם פרטי. הן אומרות לך: אנחנו נטפל לך בהובלת הנפטר, ניתן לך את השירותים החינמיים, נעשה את כל הדברים. הן מאוד חכמות. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> אני חושב שלאחת החברות אפילו קוראים קדישא. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון, זה מה שאמרתי. האירוע הזה הוא האירוע המרכזי. אני רוצה לתת טיפה רקע. בשנת 2017 הבינו המשרד לשירותי דת וביטוח לאומי שיש פער, אחרי שעות הפעילות של חברות קדישא, בין 16:00 אחר הצוהריים ל-8:00 בבוקר, האמבולנסים הפרטיים נכנסו וגבו איזה סכום שהם רצו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוועדה הזאת דנה בזה כמה פעמים. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון, זה היה בשנת 2017. הם גבו איזה סכום שהם רצו מהמשפחות. המשפחות היו נמצאות בשעה הכי קשה בחיים שלהן, ולפעמים היה מגיע נהג אמבולנס ואומר להן: 3,000, 4,000, לא היה מחירון, לא היה כלום. ביטוח לאומי והמשרד לשירותי דת הבינו את זה וטיפלו בבעיה הזאת, והקימו את מוקד - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת מאחרי שעה 16:00 אין שום פיקוח. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> לא היה. בשנת 2017 טיפלו בסוגיה הזאת. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> אם הקבורה לא הייתה באותו יום. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון. בשנת 2017 טיפלו בסוגיה הזאת, וכמו שיצחק ישי התייחס מקודם, ראינו את העלייה. בשנת 2017, היה מספר מאוד מועט של משפחות שהגיעו ל-0120*; בשנת 2025, למעלה מ-12,000 משפחות עברו דרך 0120*, שאלה מספרים מדהימים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כמה נפטרים יש בשנה? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> יש סדר גודל של 45,000 נפטרים בשנה. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> 50,000 בערך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מתוך זה כמה? אתה אומר 12,000? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> לא, 12,000 מגיעים לנתב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אתה אומר 25%. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> אנחנו מעריכים שיש סדר גודל של 1,500 משפחות שלא מגיעות לנתב כי הנפטרים נפטרים בבתי אבות, במוסדות גריאטריים, גם בבתי החולים, ובוודאי בבתים עצמם, שהם דרך - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> 1,500 בשנה? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> 1,500 בשנה, וכל משפחה כזאת נעקצת באלפי שקלים. מה שקורה זה שאותן חברות מציעות למשפחה את כל השירותים, הן לא טורחות להגיד להן מה בחינם ומה לא בחינם, הן מזהות את השעה הקשה שהן נמצאות בה וגובות כספים, שעוד פעם, לא לפי שום תעריף ושום דבר שנמצא בתוך המקום הזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת הם יכולים לגבות כמה שהם רוצים ואין על זה שום פיקוח, שום תעריף מסוים, שום כלום. יכול להיות שקל, יכול להיות 100 שקל, השאלה כמה משפחת הנפטר מוכנה לשלם. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון, כמה שהם רוצים. אין שום פיקוח. למשפחה שנמצאת בשעה הכי קשה שלה בחיים ולא מודעת לזכויות שלה, ולא מודעת ל-0120*, נראה ש-2,000 שקלים זה סכום סביר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אצלכם יש תעריפון. התעריפון קובע את המחיר שאפשר לקחת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הם לא צריכים לשלם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא, כשמעבירים מעיר לעיר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה משהו אחר, כן. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> אני אשמח שייתנו לי רגע לעשות סדר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> איפה רוב האוכלוסייה - - - בהעברה מעיר לעיר או בהעברה רק מבית החולים? << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> שירותי לוויה. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> זה בכל הרבדים. משפחה שנמצאת בשעה הכי קשה ורוצה שמישהו יסגור לה את הפינה של הטיפול בנפטר, והיא לא מודעת לזכויות שלה, והיא לא מודעת לזה שביטוח לאומי מממן את הטיפול בנפטר מקצה לקצה, למעט סוגיה אחת שנגענו בה מקודם שהיא רישיון הקבורה – וגם פה יש תהליך שהמשרד לשירותי דת, יחד עם משרד הבריאות, עושה כדי להנגיש את האפשרות הזאת לחברות קדישא, שגם פה המשפחה לא תצטרך לטרטר את עצמה להגיע למשרדים של משרד הבריאות כדי להוציא את רישיון הקבורה. זה כרגע הפער היחידי שיש, ולפער הזה נכנסות חברות פרטיות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתה יכול להסביר את הפער הזה? הרי אם 0120* כבר מטפל גם בזה, אז ממה נובע הפער הזה? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> הפער הזה נובע מאיזשהו נוהל מנדטורי של משרד הבריאות, שמגדיר שעכשיו לכל נפטר צריך להוציא רישיון קבורה. בחלק מהמקומות, משרד הבריאות, או הרופא המחוזי, משתף פעולה עם חברות קדישא ופותר להם את הבעיה הזאת בצורה ישירה, בערוץ ישיר, ומונע מהמשפחה ללכת למשרדים של משרד הבריאות. בחלק מהמקומות זה לא ככה, ומה שקורה זה שהמשפחה מגיעה למשרדים של חברה קדישא, חברה קדישא אומרת לה: בלי רישיון קבורה אנחנו לא יכולים לטפל בנפטר, ועליכם לגשת באופן עצמאי למשרדים של משרד הבריאות. האירוע הזה, משפחה שנמצאת בשעה הכי קשה לא רוצה להתמודד עם הדבר הזה, והיא פונה לאנשים פרטיים שעושים בשבילה את השירות הזה. גם פה אין תעריף. יש נהג אמבולנס שיכול לקחת עבור השירות הזה 500 שקלים, ויש – אני לא רוצה לגעת במישהו ספציפי, אבל אלפי שקלים עבור רישיון קבורה, ומכניסים בפנים כל מיני סעיפים, בטיפול בנפטר, בהזמנת הלוויה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> האם הנושא הזה של רישיון הקבורה הוא הכרחי כל כך או שאפשר להתגבר עליו? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> אני אומר עוד פעם, המשרד לשירותי דת מטפל בזה מול משרד הבריאות. אני מניח שהבעיה הזאת תיפתר בשבועות הקרובים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כלומר? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> כלומר תהיה אפשרות לחברת הקבורה לא לשלוח את המשפחה, לטרטר אותה, למשרד הבריאות, אלא להוציא עבורה את רישיון הקבורה בצורה מסודרת. זה כבר קורה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> מה שקורה זה שהמשרד לשירותי דת פעל מול משרד הבריאות כדי לייצר מענה דיגיטלי דרך המערכות שקיימות, דרך המערכת שקיימת היום במשרד לשירותי דת, שירת הים, שכל חברת קבורה שנמצאת באמצעות המערכת הזאת יכולה להוציא רישיון קבורה. יש כבר פיילוט שרץ בחלק מהמועצות הדתיות. << אורח >> מאיר מזרחי: << אורח >> בחינם? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> כן, בחינם, כמובן. אני מקווה שבשבועות הקרובים יסכמו את זה, וכל חברות הקבורה - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אנחנו רוצים לסגור לכל משפחה את הפערים ולא לטרטר בכלל. גם ככה הן מתעסקות בדבר הכי נורא שיש. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון, זה מה שקורה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להבין, אדוני היושב-ראש. הובלת הנפטר מבית החולים, מבית האבות, מהבית לחדר קירור, או לכל מה שצריך, זה בחינם, אם זה באותה עיר? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> רק מה? יש שרלטנים שנכנסים, ובמקום שהמשפחה פנתה אליהם בחוסר מודעות, הם לוקחים כסף. לכסף אין תעריף, הוא עושה מה שהוא רוצה. הוא גם מציע להם שירותי קבורה. זה נכון שלא בחינם, זה האדם צריך לעשות, וכאן - - - << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא כותב סידורי לוויה, זה מה שהוא כותב. הוא לא כותב שירותי קבורה. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> לא, סידורי לוויה זה חינם. אתה מדבר על רישיון קבורה. רישיון קבורה, משרד הבריאות, נגענו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> סידורי לוויה זה חינם גם כן. במקום שבן אדם אחד מקבל את זה בחינם, בחוסר מודעות הוא משלם על זה. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש עוד הובלה שכן לוקחת כסף, שהאדם כן צריך לשלם עליה. אדוני היושב-ראש, זו הובלה של אדם שנפטר במקום, בעיר מסוימת, נפטר בצפת, והוא רוצה להגיע לקבורה בתל אביב. שם יש תעריף. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון, יש מחשבון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> ומי מחויב לתעריף הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חברות הקבורה. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> דנו פה בוועדות הקודמות, וסוכם שהאוצר יעביר תקציב - - - << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> לא, יצחק, אתה מערבב. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> למה? מאילת. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, חבר'ה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זאת שאלה של הרבה כסף. שאלתי: יש מקרה שבו אדם פרטי כן צריך לשלם כסף, כשההובלה היא לא באותה עיר שהוא קבור שם, נניח. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הקבורה היא לפי כתובת בתעודת זהות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אין על זה ויכוח. שלומית, זה בסדר, זה ידוע. אדם שהיה בחופש באילת ונפטר, צריך עכשיו להעביר אותו לתל אביב, למקום שלו, שם הבן אדם צריך לשלם על זה. אבל מה? קבעו תעריף. כדי שלא יהיו הפקעות מחירים, קבעו שיש תעריפון. מי מחויב לתעריף הזה? כל נהג אמבולנס פרטי? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, רק חברות הקבורה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> השאלה היא גם מי קבע את התעריף ומי מפקח על זה. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> ביטוח לאומי קבע את התעריף. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> לא, הביטוח הלאומי אחראי לתעריפים של חברות הקבורה, לא של אמבולנסים פרטיים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי. אם הוא פנה לחברת הקבורה, שלא חייבת לקחת את זה על עצמה, הביטוח הלאומי לא משלם לה על זה, אבל היא מחויבת לתת. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל הבן אדם לא יודע מה חברת קבורה - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם שם יש בעיה. עכשיו השאלה היא אם אתם יודעים את המקרים, יודעים על עוד מקרים. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> אנחנו יודעים את המקרים. אני אומר שוב. אני רוצה לא להאריך בדברים ולגעת בשתי נקודות, המלצות שאנחנו צריכים לטפל בהן. נקודה ראשונה, אני ממליץ שמי שיעסוק בפינוי נפטרים זה רק מי שיש לו רישיון קבורה. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> זה החוק. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> לא, אני אומר באופן כללי, שגם אמבולנס פרטי לא יפנה נפטרים. מי שצריך להתעסק בפינוי נפטרים, כמו שזה קורה בין השעות 8:00 בבוקר עד 16:00 אחר הצוהריים, צריכה להיות חברה קדישא. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> או שהוא פנה דרככם. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה נכון מאוד. חברות הקבורה הן אלה שמזמינים אותן. אדם פרטי לא יכול לתת שירותי קבורה. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> זה הדבר הראשון שצריך לקרות. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> זה קורה כל יום ויום. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> זה החוק, אני רק אומר את זה. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> זה כתוב בחוק שירותי הדת היהודיים במפורש: לא יספק, לא יציע אדם שירותים. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> לא, אתה מערבב. זה לא קשור. אם פנה מישהו באופן פרטי לגורם כזה או לגורם אחר, הוא יכול לתת לו שירותים. ברגע שמישהו פרסם את עצמו בגוגל, ואומר: אני חברה קדישא – שעל זה דיברנו שזו הונאה, אבל אני רגע שם את זה בצד – ואומר: אני יודע לתת שירותים כאלה או שירותים אחרים, ופנה אזרח, מבקש את השירותים, אנחנו שוק חופשי, הוא יכול לתת לו את השירותים. אני מבקש שזה לא יקרה כי האנשים לא יודעים בכלל, ובסוף הביטוח הלאומי משלם עבור הדבר הזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> השאלה היא אם חברות קדישא משתפות פעולה עם אותן חברות שמתחזות לחברה קדישא. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> אז אני אומר, אנחנו נלחמים בהם מלחמת חורמה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> דרך מי הוא משיג את רישיון הקבורה? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> הוא פונה למשרד הבריאות, הולך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא פונה בשם המשפחה. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> בירושלים זה עובר דרך חברה קדישא. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> בסדר, עוד פעם, אנחנו לא מדברים על ירושלים, אנחנו מדברים באופן כללי בכל הארץ. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע שאדוני ואני נעשה הצעת חוק פרטית שבשם חברה קדישא – אותו דבר ממשלתית – יכולים להשתמש רק - - - << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון, חברת קבורה שיש לה רישיון קבורה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> נעשה איזשהו נוהל. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם לא קדישא. אין אמבולנס שיכול לקרוא לעצמו חברה קדישא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תקצר, בבקשה. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> אני ממש מקצר. זו הנקודה הראשונה, שרק מי שעוסק בקבורה יוכל לפנות את הנפטר; הנקודה השנייה, נבל – אתה צריך להתעסק בשיטות שלו ובדברים שלו. מה זה אומר? זה אומר שגם פה צריך שביטוח לאומי, שמממן בעשרות מיליונים את פינוי הנפטרים, יוסיף עוד סכום זניח ויפרסם בגוגל את זה שיש 0120*, שירות חינמי של המדינה, ואז זה יפתור - - - << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> ביטוח לאומי מפרסם. ביטוח לאומי לא יכול להילחם. אנחנו גוף משלם. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> לא, קובי, הוא לא מפרסם בגוגל. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> צריך להביא יותר למודעות. אני אגע בזה במסקנות. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> אני רק אומר, תחשוב רגע, השירות שביטוח לאומי נותן, שהוא שירות מדהים לאזרח, שרק יוסיף וישלים את הדבר הזה ויפרסם בגוגל. כמו שאני רואה את הקמפיין המצוין לאזרחים הוותיקים על ההוא שסלל ועל המיילדת שיילדה וכל הדברים, שזה דבר מבורך, והזכויות שיש במדינת ישראל, שביטוח לאומי מעניק אותן, שגם ישלים את הדבר הזה ויפרסם את 0120*. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> רוב העובדים בבתי חולים גריאטריים וכל זה הם עובדים ממשלתיים. צריך להיות נוהל שמי שעובד בתוך – ומציע חברה פרטית, עובר על הוראות התקשי"ר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק, זה מה שצריך לאסור. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> יש כאלה שעושים את זה, לצערי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הרבה עושים את זה. הם לא עומדים בפיתויים של החברות הפרטיות. בואו נשים את זה על השולחן, אנחנו יודעים בדיוק איך זה עובד. יש כאן כשל חמור. בכשל הזה כל המשרדים צריכים לשתף פעולה, והייתי מציע לך, בהמלצות שלך, שהמשרדים האלה ישבו ישיבת עבודה – משרד הבריאות, ביטוח לאומי, חברות קדישא עם הפורום, המשרד לשירותי דת – יראו כל מה שהצגת פה ויעשו נוהל עבודה, המלצות, גם על התקשי"ר, גם על הנציבות, ויצא נוהל: עובד שמציע אמבולנס פרטי שהדברים האלה - - - הם שירותי ממשלה, עובר על התקשי"ר, והוא יכול לעמוד בפני פיטורים, תת-משמעת ושימוע. הדבר השני, למשרד הבריאות יש עוד אפשרות להפיץ ולפרסם יותר. כל העובדים שמתעסקים בבתי חולים, זה לא הפקר – בקבורה, בפטירה – יש עובדים שהם המיומנים לזה. הם צריכים לדעת שחלק מהנוהל גם נותן לו - - - << אורח >> דקל מזרחי: << אורח >> בתי אבות גם שייכים למשרד הבריאות, ויש גם בתי אבות ששייכים למשרד הרווחה. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נקודה אחרונה, הביטוח הלאומי מתקשר עם חברות שמחזיקות ברישיון קבורה. התייחס מקודם משרד הבריאות ואמר שבחלק מהמקומות לא עונים במוקד, אז יש היום תשעה מוקדים. 0120* מתפצל לתשעה מוקדים, בהתאם למי שאותו אזור התקשר איתו. ואז מה שקורה היום, היחידים שמטפלים בדבר הזה בצורה מפוקחת, מנוהלת, עם בקרה, זה פורום חברות קדישא. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> גם אחרי השעה 16:00 עדיין יש תשעה מוקדים? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> בוודאי. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> כן, אבל ביטוח לאומי לא אחראי ל-0120*. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ועדיין אותו כוח אדם שנותן מענה? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> כן. עוד פעם, במוקד 0120* של פורום חברות קדישא יש מענה 24/7, כולל בשבת על ידי שאינם יהודים, ואנחנו נותנים את המענה בצורה מצוינת. שאר המוקדים זה מטלפון קווי, מועבר לטלפון נייד, ועונה לך נהג אמבולנס. אם זה בשעת לילה מאוחרת והוא לא רוצה לענות, הוא לא עונה. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> חשוב לי להגיד שאנחנו עורכים בקרה. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> אני רוצה לסיים. יש מקרים שבהם חצי שעה, שעה לפני ערב שבת מתקשרים אלינו: בוא תיקח את הגופה לפני שבת. אי-אפשר לחכות לפורום. << אורח >> מאיר מזרחי: << אורח >> יש לנו גוי של שבת. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> לא, לא, אני לא יכול לחכות. << אורח >> מאיר מזרחי: << אורח >> אל תחכה. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> לא, אתה לא יכול להכניס רכב בשבת למגזר החרדי בשביל לקחת גופה, כשאני יכול לקחת אותו תוך חצי שעה. << אורח >> מאיר מזרחי: << אורח >> יש לנו נהגים בירושלים. לדבר כזה אני אדאג לך תוך 20 דקות. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> זה לא חשוב, אני יכול לקחת את זה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, אנחנו קצת סוטים מהנושא. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> בן אדם בתאונת דרכים, או בן אדם שלא בבית, באמצע הרחוב, מה הבעיה שאנחנו ניקח את הגופה? למה צריך לחכות 20 דקות, חצי שעה לאמבולנס שלכם כשאני יכול להכניס את זה ישר לשמגר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה באחריות המשטרה. << אורח >> בן ציון אוירינג: << אורח >> לא משטרה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, חבר'ה, איתנו בזום לבנה עזרא מהביטוח הלאומי, בבקשה. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> שלום, אני סגנית סמנכ"ל ומנהלת אגף אזרחים ותיקים. בין היתר, הנושא הזה הוא גם בתחום טיפולי. אוסיף על מה שקובי רחמים אמר בדיון הוועדה, ואתייחס למה שאמר מנכ"ל המשרד לשירותי דת, מר יהודה אבידן, אדם שאני מאוד מכבדת, אבל לדעתי נעשה קצת בלבול בין הסמכויות שבאחריות הביטוח הלאומי לבין הסמכויות שבאחריות המשרד לשירותי דת. הנתב הוא באחריות הבלעדית של המשרד לשירותי דת. הוא הוקם על ידי המשרד לשירותי דת, אופיין על ידי המשרד לשירותי דת והוא נותן שירותים בהתאם למה שהוא הגדיר כנתב. הביטוח הלאומי, לאחר ישיבות רבות שקיימנו עם המשרד לשירותי דת, יזם את התקנות. הוא יזם את התקנות בשנת 2018, התקנות האלה מופעלות, והביטוח הלאומי משלם בהתאם לרשימות ודיווחים שמתקבלים מחברות קדישא, בהתאם לדיווחים של הנתב. כלומר אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא לצורך ביצוע תשלומים ועל מנת שציבור המבוטחים לא יוציא כסף מכיסו לפינוי הנפטרים, כך שכל נושא הנתב – הביטוח הלאומי איננו יכול לפרסם אותו ולקחת אחריות עליו. כי ברגע שאני מפרסמת אני גם לוקחת אחריות על מה שאיננו שלי. אבל כן ציינו באתר האינטרנט, ופתחתי עכשיו את האתר כדי לוודא שאני לא מטעה, חלילה, וכתוב בבולד בצורה מאוד ברורה: לאחר שעות העבודה הרגילות, באמצעות פנייה למוקד 0120*, ההעברה מתבצעת באמצעות פנייה למוקד פינוי נפטרים של המשרד לשירותי דת. מודגש גם הנושא הזה של 0120*. כלומר ביטוח לאומי ציין באתר האינטרנט את נושא פינוי הנפטר לשמירה בקירור כשירות לאזרח, אבל האחריות, כמו שציינתי, איננה של הביטוח הלאומי אלא רק של המשרד לשירותי דת. נקודה נוספת שרציתי לציין, פינוי הנפטר מהבית שמפורסם באתר מפורסם בחמש שפות נוספות: בערבית, ברוסית, בצרפתית, באנגלית, באמהרית, כך שאם נכנסת לאתר הביטוח הלאומי אתה יכול באמת להיות מודע לנושא פינוי נפטרים באמצעות 0120*. לגבי הנושא שהתייחס גל שם טוב לאחרונה, שהביטוח הלאומי יוציא כספים וידאג לפרסום בגוגל, אני לא נכנסת לתקציבו של המשרד לשירותי דת, ומן הסתם אני לא רוצה שייכנסו לתקציבו של הביטוח הלאומי. מה שמאוד חשוב לי הוא שכל שיתוף פעולה שהמשרד לשירותי דת רוצה – והמשרד לשירותי דת יודע את זה – אנחנו נגישים ושותפים. אנחנו נפגשים הרבה עם המשרד לשירותי דת, ואם רוצים את העזרה שלנו בדברים שהם בתחום אחריותנו, הביטוח הלאומי שמח לתת יד בכל דבר ודבר. אני רוצה להדגיש, לעניין הצעתו של גל שם טוב לעניין פינוי נפטרים שמחייב רישיון קבורה, גם זה איננו תחומו של הביטוח הלאומי, אבל הביטוח הלאומי כמובן ישמח לדעת שמי שלא צריך לשלם כסף מכיסו לא יוציא כסף מכיסו. הרי בגלל זה התקנות הותקנו. ובמסגרת ההסכמים שלנו עם אותן תשע חברות קדישא, בכל ינואר אנחנו יוצאים שוב לפרסום מחדש ומציעים לחברות אחרות לבחור מחדש את החברות שיפנו עבורן את הנפטרים. זה נעשה באופן רוטיני, מדי שנה אנחנו נותנים את השירות לכל החברות, כל חברה שמעוניינת - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ההתקשרות היא לשנה מראש? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> ההתקשרות היא עד להפרה של אחד משני הצדדים, כלומר אנחנו לא מחדשים את זה מדי שנה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה מוגדרת הפרה? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> אם, לדוגמה, כרגע חברה מסוימת לא עמדה בהוראות ההסכם שיש לה מול הביטוח הלאומי, לא מול המשרד לשירותי דת, וסירבה לפנות נפטרים, והיא הייתה צריכה לסרב כי היא התחייבה, אז הביטוח הלאומי כמובן נכנס לתמונה, בודק, עושה ודורש את מה שצריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואיך הם יודעים את זה? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אלה חברות פרטיות? << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> איך אנחנו יודעים? אנחנו בקשר עם כל חברות קדישא. נכון שחלק לא מבוטל מהפינויים נעשה על ידי הפורום, כי הוא חולש על - - - אזורים, אבל גם חברות אחרות, לא רק הפורום, עושות עבודה נאמנה, עבודה מאוד טובה כבר כמה שנים. כאשר ביטוח לאומי מקבל תלונה כזאת או אחרת, או שבשיתוף עם המשרד לשירותי דת מביאים לידיעתנו תקלה בחברה כזאת או אחרת, כפי שהיה זה אך לאחרונה, אז הביטוח הלאומי בהחלט אומר את דברו. הוא מעביר למשרד לשירותי דת, המשרד לשירותי דת פונה לחברה, ואו שמבטלים את ההסכם של חברה מסוימת, או שמחליטים שהחברה הזאת בסדר והתקלה הייתה נקודתית, עניינית, ובזה נגמר הסיפור. אני רוצה להדגיש, כי הנושא של הפרסום עלה פה לא אחת בדיון והשתדלתי לא להפריע במהלך הדיון. ביטוח לאומי מפרסם דברים שנוגעים אך ורק לביטוח הלאומי. הוא לא יכול לפרסם דברים שמחוץ לתחום הנושא שלו. נקודה אחרונה שאני רוצה להתייחס אליה, התייחסתם פה לפינוי נפטרים מעבר לשעות העבודה. היו הרבה מאוד דיונים באחריותו של חבר הכנסת פינדרוס בוועדה הספציפית הזאת. ביטוח לאומי הופיע בכל הדיונים ואמר את דברו. מוצע לקיים עוד דיון בנושא, אבל חובה שהאוצר יהיה פה. לא אלאה. בדיון שיהיה אנחנו נציג גם כן מה היה בדיונים הקודמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. רועי, מה זה מוקד 24? תן לנו קצת פרטים, בבקשה. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> אני מנהל מוקד 24. מוקד 24 היא חברה שנותנת שירות, מעטפת שלמה למשפחה שנקלעה למצב של צער, מרגע הפטירה ועד לרגע האזכרה. השירות שלנו מתחיל בטיפול הבירוקרטי אל מול משרד הבריאות וחברות קדישא. הוא כולל גם פינוי נפטר מהבית ללא עלות – לא על ידנו, אנחנו לא חברת אמבולנס, אנחנו גם לא חברת קבורה. אנחנו חברה שנותנת שירות לציבור אל מול חברות הקבורה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> השירות שלך ללא עלות? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> אני אשאל את קובי, ידידי, מביטוח לאומי – כל השירותים שהוא מנה שהם ללא עלות, גם אצלנו הם ללא עלות. השאלה היא האם נציג של חברה קדישא – אעשה לך קצת סדר בדברים, פטירה בראשון לציון, בבית בלב, בבית אבות - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שיקום? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> כן. כדי לתאם לוויה, מה שצריכה לעבור משפחה בשעת צער – ואגב, אני פה לעזור, באמת לעזור, מהמקום הזה. אמרת בהתחלה שכולם פה רוצים לעזור, גם אני פה לעזור. משפחה צריכה לקבל את הודעת הפטירה מבית האבות, לנסוע למשרד הבריאות ברחוב אופנהיימר 10 ברחובות. לאחר שהיא מקבלת את רישיון הקבורה, היא צריכה לגשת למשרדי חברה קדישא, ראשון לציון, באחד העם, כדי - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת אתה נותן את הפתרון הכולל? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> ב-1,200 שקלים פלוס מע"מ. שולח שליח, לוקח את המסמכים. << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> זה בחינם, ממש. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> ללכת זה בחינם? << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> מעטפת גדולה. צריך מעטפות גדולות. << אורח >> צוריאל פורת: << אורח >> השאלה היא אם יש גילוי נאות למשפחה. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> בוודאי. תמיד. אבא שלי יושב פה, הוא 40 שנה בתחום. 30 שנה הוא מתעסק אך ורק בנפטרים. חבר הכנסת אמר ועדה, הוא אמר עושק, והוא אמר עושק. אבא שלי יושב פה, וזו בושה, כי זה מה שאנחנו מתמודדים איתו כל יום. עכשיו נצא מפה ונבין אם זו הונאה או לא הונאה. אם אני מציע שירות שפורום חברות קדישא ו-0120* לא מציעים, ואני נותן את הכול בגילוי נאות - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה הם לא מציעים? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> ללכת ולסדר במקומם את רישיון הקבורה, ללכת במקומם למשרדים. << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> לא, אסור לנו להציע. אסור לנו. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> לך אסור. לי מותר? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> נכון. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> אז למה זו הונאה? סליחה, למה זו הונאה? למה אתה אומר לבן אדם שיושב פה שהוא עושק? << אורח >> גל שם טוב: << אורח >> למה אתה מרים את הקול? אל תרים את הקול. אתה מזדהה כחברה קדישא? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, רועי. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> סליחה. אני מדבר מהלב, חד-משמעית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רועי, אנחנו פה בשביל לפתור דברים. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> אני מדבר קצת אמוציונלי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא, בלי. אנחנו פה בשביל לעזור, ואני רוצה להבהיר כדי שהכול יהיה פה ברור. אז, בבקשה, נשמור על תרבות דיון. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> אוקיי. לגבי חברה קדישא, אנחנו לעולם לא אומרים שאנחנו חברה קדישא. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מי המתחרים שלך? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> אין לי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אין לך מתחרים? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> אגיד לך מי המתחרים, 0120*. והרצון של 0120* זה לזרוק את 8524*. אומנם אנחנו חברה פרטית שנותנת את אותם שירותים שהם נותנים בחינם, רק שאנחנו מוסיפים שירותים שהם לא נותנים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כמו מה? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> כמו ללכת למשרד הבריאות במקום המשפחה, להנפיק את רישיון הקבורה וללכת למשרדי חברה קדישא לתאם את הלוויה. תהליך הזוי, לדעתי, שלא אמור להיות למשפחה באבל. זה שירות שאמור להיות חינמי ודאי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת אתה סוג של שליח של המשפחה. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> מדויק. מעבר לזה שאני שליח – סליחה שאני קוטע – ההצעות שאני נותן למשפחה הן הצעות שלא יושמו במשרדי חברה קדישא בקהילת ירושלים, או בחברה קדישא תל אביב, או בחברה קדישא ראשון לציון, בעלי האינטרסים, כדי למכור חלקות ב-60,000 וב-70,000 שקלים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה כבר משהו אחר. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> מה שאני יודע להציע למשפחה זה אלטרנטיבות לקבורה בפחות כסף שיותר מתאימות עבורה. יכול להיות שנפטר הוא תושב תל אביב, וכדי להיקבר באדמה הוא צריך לשלם 60,000 שקלים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה כבר משהו אחר, זה לא קשור לפינוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מציע חלקות קרע? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> תכף נגיע גם לזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתה מדבר פה על שירות הכול כלול, ואנחנו מדברים פה על נושא אחר. על השירות של הכול כלול אני יכול להגיד לך ברמה האישית, אני קצת חקרתי את הנושא וישבתי כבר לפני כמה שנים עם נציגי חברות קדישא כדי לייצר איזשהו פתרון נאות לקבורה, שלא יהיה סחר מכר, מצד אחד; ומצד שני, שבן אדם ייקבר בצורה הכי מכובדת שיכולה להיות, תוך זה שאנחנו נדע להוקיר את עבודת הקודש שחברות קדישא עושות, וכדי שלא תהיה התמרמרות כנגדם מצד האוכלוסייה. לקחתי את זה עליי. זה מאוד מורכב. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> אני לקחתי את זה עליי. והסיבה שנשארתי בתוך העסק הזה היא ההתנהלות של חברות הקבורה, השירות הלקוי של מוקד 0120*, קללות, צעקות על משפחות בצער, ניתוקים בפנים. כל מה שאני מדבר עליו פה מגובה בעובדות ובראיות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, סליחה. קללות וצעקות כלפי המשפחות במוקד 0120*? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> נכון. ניתוקים בפנים, אי-מענה, לא זמין. הכול מגובה בהקלטות, בראיות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע. מי אמר לך שהם קיבלו קללות? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> יש לי הקלטות. מי שיכול לעזור לי פה אחרי הוועדה הזאת – אני כבר שנתיים רודף אחרי המשרד לשירותי דת, כי אני רוצה לעשות סדר, כחברה פרטית. הזוי שבן אדם במדינת ישראל, שיכול להזמין פיצה דרך האינטרנט - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כמה חברות כמוך יש? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> יש אולי שתיים, שלוש, אבל הן לא מתחרות, הן לא עם האני מאמין שלנו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> עכשיו אתה משווק את עצמך מול אותן שתיים, שלוש חברות. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> הן לא, סליחה. המקבילים אלינו, ואני לא מתבייש להגיד את זה, זה 0120*. אגב, מביך. אחרי כל הוועדות של הכנסת, וראיתי את כולן, אין ועדה שנגעה בנושא נפטרים שלא ראיתי אותה. מביך שאנחנו אחרי שמונה שנים פה ואי-אפשר להזיז חברה פרטית שמשווקת את עצמה בקמפיין ממומן, לתת לה בעיטה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אבל אם השירות הזה מגיע בחינם, ללא עלות, תוך התחשבות במצבה הקריטי של אותה משפחה, למה אני צריך את השירות שאתה נותן? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> כי אני נותן לבן אדם לשבת בבית, להתאבל, ועושה במקומו את כל הסיבובים האלה. למה בן אדם צריך ללכת למשרד הבריאות? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ואתה גובה על זה 1,200 שקלים? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> 1,200 שקלים פלוס מע"מ. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה הכול? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> זה הכול. כשהם שומעים 2,000 זה יכול להיות כי הייתה גם העברה מחוץ לרשות המקומית. כשאנחנו עובדים על פי התעריף מה שאנחנו מוסיפים זה את המע"מ, כי אנחנו מוציאים חשבונית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה הטלפון של המוקד? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> 8524*. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שנייה. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> הטלפון על שקט. << אורח >> שאול מור מועלם: << אורח >> לא להקיש, לשמוע עד הסוף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> תן לו לשמוע. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני רוצה רגע עד הסוף, שנייה. כבר שלוש דקות אנחנו על הקו. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> כי הטלפון פה. הוא לא עונה לך בכוונה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הבנתי. << אורח >> שאול מור מועלם: << אורח >> אל תלחץ על כלום ותשמע עד הסוף, אני מבקש. << אורח >> דקל מזרחי: << אורח >> כרגע המוקד לא פעיל, הוא בדיון. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> חד-משמעית. הדיון הזה הרבה יותר חשוב מאשר לענות כרגע לכל משפחה. לך יש עובדים שעונים, הכול בסדר. אנחנו פה כדי לעשות סדר. עוד נקודה שאני רוצה לזרוק עליה אור, אותו שירות שאנחנו מציעים בתשלום, שיחה מוקלטת עם דקל, מנהל 0120*, שמציע את השירות הזה בתשלום למשפחות – האם יכול להיות שחברה פרטית שלא מפנה את הנפטר לא יכולה להציע שירות שהוא לא חינמי, בעלות מסוימת, ומנהל 0120* יציע למשפחות את השירות הזה בכסף, לאחר שהוא קיבל את הטלפון מחברת סופיה – שירות לאבל, שחברה קדישא תל אביב מחזיקה 40% מהמניות שלה, והם גם כן מתחרים שלנו? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת שאתם עדיין בקשר, אתם עדיין מנהלים סוג של סחר מכר עם המשרד לשירותי דת. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> שום דבר. הם שונאים אותנו, הם לא יכולים לראות אותנו, כי אנחנו באנו להוכיח אותם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע. מול ביטוח לאומי אתם הרי מסדרים את הכול, לא? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> אין לנו קשר לא לביטוח לאומי, לא למשרד לשירותי דת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אז כשאתה הולך וסוגר את הסדרי הקבורה ואת רישיון הקבורה, למי אתה פונה? מול מי אתה סוגר את זה בסוף? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> אני לוקח את המסמכים, הולך ללשכת הבריאות שמוגדרת באותה נפה – יש 18 בארץ – מוציא את רישיון הקבורה עם ייפוי כוח, על פי חוק. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מול מי? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> מול משרד הבריאות, מול הפקידה במשרד הבריאות. מקבל את רישיון הקבורה, עם רישיון הקבורה הזה אני ניגש למשרד לסדר את הלוויה. יש חברות קבורה שבחרו לחסום אותנו – אתם לא יכולים לעבוד, אנחנו לא מכירים בייפוי הכוח הזה. לא משנה עורך דין, לא משנה כלום. מקשים עלינו, לא נותנים לנו לעבוד, וסך הכול נותנים שירות מהלב. הם מוסיפים חטא על פשע, והם טוענים שאנחנו חברה של נוכלים. הם טוענים שאנחנו עושים הונאות. אז אני פה לשאול: האם אני מציע שירות שהוא לא חינמי, בתשלום - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ואתה לא מציג את עצמך כחברה קדישא? << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> חד-משמעית. ובוא ניגע רגע בחברה קדישא, הרי מהי חברה קדישא? אמר ידידנו שזה תואר. איך הוא רוצה לעשות חוק שאף אחד לא יכול להשתמש בתואר? תכף הוא יציע גם חוק שאי-אפשר להשתמש בתואר אבא או סבא. זה קצת חסר היגיון. לעולם לא הצגתי את עצמי כחברה קדישא, אבל אגיד לך משהו, מה שנהיה מחברות קדישא בארץ, בושה להגיד שאנחנו חברה קדישא. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב. יהושע, מנכ"ל פורום חברות קדישא, בבקשה. << אורח >> יהושע ישי: << אורח >> אני רואה איך שהדיון מתפזר. לדעתי יש דבר אחד, לא העכבר גנב, החור גנב. צריך לראות את החור. החור, מבחינתי, הוא עד כמה הציבור מודע לשירותים שהוא זכאי להם. אם אנחנו נגיע לפני כולם לציבור, אין שום סיבה שהדברים יזלגו למקומות לא רצויים אחרים. אנחנו מזהים שלושה סוגי פטירה: פטירה בבית, פטירה בבית אבות, פטירה בבית חולים. בבית חולים, בדרך כלל, הדברים האלה מוסדרים. גם לחלק מחברות קדישא יש נציגים מבתי החולים לתיאום לוויות; בבתי אבות זה עיקר הבעיה, כי בתי אבות בדרך כלל גם מנצלים את האמבולנסים לצורך העברת נפטרים לטיפולים רפואיים, ואז יש להם את הקשרים השוטפים שלא לצורך פינויים, שמנצלים את זה גם לצורך פינויים; ויש את הפטירות בבית, ששם - - - מגיע מד"א. צריך לעשות איזושהי חשיבה. שוב, פרסום זה טוב אבל לא תמיד זה מגיע לציבור כי בעיקרון הציבור לא מתעניין בזה, וכשהוא צריך את זה, הוא לא רואה את זה. אז צריך לחשוב על איזשהו רעיון שבו אנחנו מגיעים לציבור בזמן הפטירה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. משפט לסיכום, משפט לסיכום. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> אני רוצה לחדד שתי נקודות, בבקשה. אחת, נאמר פה גם על ידי גל שם טוב שבסוף משרד הבריאות מייצר פה איזושהי חובה לקבל רישיון קבורה. זה החוק, אין מה לעשות. החוק קובע שרופא לשכת בריאות מחוזית צריך לתת רישיון קבורה, או להסמיך רופאים אחרים, והוא מסמיך רופאים אחרים בבתי חולים ובמוסדות אחרים. זה תהליך שחייב להיעשות. לא אמור להיות פה משהו שמפריע לתהליך, וזה קורה היום, כמו שאמרתי, באופן מקוון. היום המשפחה לא נדרשת להגיע, הרופא המחוזי עושה את זה באופן מקוון. זה תהליך שקיים, אתה מכיר את זה. << אורח >> מיכל נעמד: << אורח >> לא ממוחשב, לא אוטומטי. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> מה זה לא אוטומטי? הוא צריך לקרוא את המסמכים, זה לא תהליך שקורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך המשפחה מקבלת את הרישיון? << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> זה אוטומטי במערכת. היא אפילו לא צריכה להציג. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> לא, גם את הרישיון היא יכולה לקבל. זה מופיע בתוך המערכת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> כן, אני יכול להציג את זה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> סליחה, לא להתפרץ. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> הדבר השני, אני כן חושב שנכון יהיה שתסתכלו רגע מה אומר סעיף 14א לחוק שירותי הדת. זה חשוב שאתם תתייחסו, כמשרד. יש פה הוראות חוק מאוד ברורות לעניין הזה שאנחנו מתעלמים מהן. זה חשוב. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> שאסור להציע שירותים. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> אני רק מסב את תשומת הלב. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> דקל, בבקשה. << אורח >> דקל מזרחי: << אורח >> שלום, אני מנהל את מוקד 0120*, שיחות מידע ופינוי נפטרים. בואו נבדיל רגע את 0120* בקטנה. 8:00 עד 16:00 – שיחות מידע לרוב, בהמשך השבוע גם שיחות מידע; מ-16:00 אחר הצוהריים עד למוחרת, בערך ב-8:00 בבוקר – פינוי נפטרים. אנחנו מקבלים אלינו גם את שיחות המידע. חברה קדישא – בואו נדבר על המודעות של האזרח. אין מודעות לאזרח בכלל מה זה חברה קדישא. אם עכשיו אעבור פה בכנסת ואשאל אנשים מה זה חברה קדישא - - << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> חברה קדושה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> פעם אחרונה שאתה מפריע. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> סליחה. << אורח >> דקל מזרחי: << אורח >> - - הם יגידו שיש חברה אחת, הם לא מודעים. הנזק שנעשה הוא לחברות קדישא. כשהם פונים אליי למוקד הם אומרים לי שהם דיברו עם חברה קדישא, וחברה קדישא גבתה מהם כסף. אנחנו מגלים שזו לא חברה קדישא, שזו בעצם חברה פרטית, אנחנו מסבירים להם את המצב, שלא גבו מהם על ידי חברה קדישא. הדבר הזה פוגע גם בחברות קדישא, ולצערי, גם במשרד לשירותי דת כי הוא חלק מהתהליך של חברות קדישא. אז הם חושבים שמשהו ממשלתי או משהו שקשור לגורם ממשלתי גבה מהם כסף, זה אחד. אין באמת מודעות, לא ל-0120*, לא לזכויות ולא לחברה קדישא. בנוסף לזה, אני מרגיש שכל מי שרוצה לעסוק בתחום, פשוט יכול. אנחנו מקבלים את זה, לצערי, מקבלים את העדויות האלה. מתקשר אליי – סליחה שאני אומר – אמבולנס באמצע היום, ואומר לי: אני רוצה לעבוד אצלך, יש לי נפטר באוטו. מי אתה? מה אתה? מה זאת אומרת "יש לי נפטר באוטו"? בדרך לאן אתה? זה פחות או יותר מה שאנחנו מקבלים בחוץ. חוץ מהחברות הפרטיות – יש פה חברה אחת, אבל יש עוד חברות – אנחנו מקבלים, גם אם לא נאמר שהן חברות קדישא, האתר, הנראות או הדברים. זה שאולי חברה קדישא זה שם גנרי שאפשר להשתמש בו, לצערי, זו הטעיית הציבור. בשיחות, הציבור חד-משמעית חושב שהוא דיבר עם חברה קדישא כזאת או אחרת, שהוא פנה לחברה קדישא. הוא לא יודע אפילו במה מדובר, הוא לא יודע שיש כ-300 חברות קדישא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אפי, נציג חברות האמבולנס, בבקשה. << אורח >> אפי פלדמן: << אורח >> שלום לאדוני, אני תמיד מברך על הדיון הזה. אני יושב פה בדיונים שקשורים לנפטרים – הוא אחד מ-, אני הנציג של השרלטנים, או איך שקוראים לזה, כשבאים לדבר הזה. במדינת ישראל, כל שירות שאפשר לקבל אותו דרך קופת החולים ואפשר לקבל אותו דרך כל מוסד ממשלתי אחר, יש המון מוסדות פרטיים, חלקם בהסדרים וחלקם לא בהסדרים, שנותנים מענה. מי שרוצה פיזיותרפיה, שבן אדם זכאי לה על פי חוק בקופת החולים, ועדיין יש המון מכוני פיזיותרפיה פרטיים – אף אחד לא קם ואמר שמכוני הפיזיותרפיה האלה עושים הונאה או משהו כזה כאשר הם מציעים את הדבר הזה. האמבולנסים הפרטיים נמצאים בתחום הובלת הנפטרים הרבה מאוד שנים. ובהמשך למה שנאמר פה קודם לצידי בשולחן, שרק חברות קבורה אמורות לתת, הרי גם כשאתה פונה לאותן חברות קבורה וכשאתה פונה ל-0120*, מי שהם מפעילים אותן הן החברות הפרטיות, גם כן – רוב הנסיעות, בכל אופן. מספר הרכבים להובלת נפטרים פרופר מועט מאוד, ומי שהם מפעילים אותו הם מפעילים רק בלקיחת איזשהו מערך תיווך. אם ביטוח לאומי משלם על זה 1,200, הם גוזרים מזה את החלק שלהם ונותנים לחברה מאות שקלים בודדים כדי לפנות את הנפטרים. מי שמפנה את הנפטרים בפועל, בין אם זה דרך 0120* ובין אם זה באופן פרטי, הם אותם אמבולנסים פרטיים, ועושים את זה כל יום, בשעות היום ושלא בשעות היום. כמו שאני נותן שירותי אמבולנס, כל בן אדם יכול לפנות למד"א ולקבל שירותי אמבולנס, ואם הוא זכאי להחזר, הוא יקבל החזר, ואם לא, אז לא. אותו דבר אנחנו נותנים גם בשירותי הנפטרים. וכמו שהמנכ"ל היקר אמר, לא העכבר גנב, אלא החור גנב, אין לנו שום בעיה שכל אזרח במדינת ישראל, גם אם השתמש בשירות של פינוי באמצעות אמבולנס, יוכל לגשת לביטוח לאומי ולקבל החזר עבור הנסיעה הזאת, כמו שזה קיים גם בשירותי אמבולנס. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> הכי נכון שיש. אין נכון מזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתה מפריע. << אורח >> אפי פלדמן: << אורח >> כי אם עכשיו בן אדם שיש לו מקרה חירום רפואי בבית מזמין אמבולנס ומשלם לחברה פרטית, ניגש לקופת החולים ואם הוא זכאי הוא מקבל החזר על זה, ברגע שיהיה את הדבר הזה פה – למה? כי אז יש לך מגבלת מחיר. כאשר אני, כחברה פרטית, נותן לבן אדם חשבונית והוא ניגש לקופת החולים, הוא יקבל החזר עד גובה מחירון מד"א, עד גובה מחירון קיים שנקבע על ידי הרשויות. כאשר המהלך הזה יוכל להתבצע, אולי זה יוריד שליטה למישהו שרוצה שליטה על התחום הזה וחושב שזה שלו. זה בסדר גמור, אבל בפועל אנחנו נמשיך לתת את השירות הזה, הבן אדם יהיה זכאי להחזר. גם אם בשעת לחץ הוא שילם כמה שקלים מהכיס שלו, הוא ייגש אחרי זה לביטוח לאומי ויקבל את ההחזר, כמו שזה עובד בכל שירותי האמבולנס האחרים, וכל הדיון הזה יוכל לא לחזור שוב. << אורח >> דקל מזרחי: << אורח >> מרגיש לי שכבוד הנפטר הוא כבר לא חסד ולא של אמת, סליחה בדבריך, בדבר שנאמר, אנחנו מפקחים על החברות שלנו, אנחנו עושים כנסים. החברות שנמצאות אצלנו בפורום חתומות גם על חוזים וגם על תהליך, על חוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת משנת 2017, של עודד פלוס - - - ואיך בכלל באים לנפטר, מפנים נפטר ומה הזכויות של נפטר? זה לא מה שקורה בשטח, וכדי שכל אחד יוכל לעבוד בדבר הזה, אנחנו חוזרים לפריצות מלפני שנת 2017. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> משפט קצר, בבקשה. << אורח >> שאול מור מועלם: << אורח >> 0120* זה גוף פרטי לכל דבר. הם גובים מביטוח לאומי 1,400 שקלים, 1,200 שקלים. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> לא, לא גובים ביטוח לאומי. << אורח >> שאול מור מועלם: << אורח >> ביטוח לאומי משלם לפורום. << אורח >> קובי רחמים: << אורח >> לא, לחברות מפנות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני רוצה לסיים. << אורח >> שאול מור מועלם: << אורח >> שנייה. אני אישית עבדתי עם כל החברות המפנות האלה, ממטולה עד אילת, עם ידידנו יוסי שטיגליץ, עם ידידי שיושב פה, מאיר מאמבולנס חולון. בשעה 7:30, 7:45, אני מתקשר אליהם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני רוצה לסכם, תיגש לעניין. << אורח >> שאול מור מועלם: << אורח >> יש פה עקיצה. כל הנפטרים של בית בלב בראשון לציון, בזמן שיש חדר קירור בתוך המוסד, אתם שילמתם על זה מיליוני שקלים סתם. עושקים את ביטוח לאומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשאין תקציב לעשות העברה מחוץ לרשות. << אורח >> שאול מור מועלם: << אורח >> כשאין תקציב לעשות דברים אחרים. בבית בלב יש חדר קירור, ואתם משלמים סתם. נפתחות קריאות ב-7:50, לא מפנים אותם, הכסף הולך אליהם, וכל אלה שבאים לפנות גם עושים סידורים. יש לנו שרשרת של עדויות. << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> יש פה שליטה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זהו, תודה. אני רוצה לסכם. היה פה דיון מאוד אמוציונלי, ואני רואה שהוא נוגע בכל כך הרבה אנשים, כי אנחנו רוצים לעשות טוב וגם לעשות צדק עם אנשים וצדק לציבור. אני מבקש שבכל מקרה נעשה בזה דיון המשך בחודש הבא. ממה שאני התרשמתי, א', המידע הזה לא מספיק מונגש לציבור, זה עיקר הבעיה שלנו. אנחנו צריכים להנגיש יותר את המידע שהשירות הזה שניתן הוא קודם כול ללא עלות. ולכן חייבים – אתה אמרת שעשיתם איזשהו קמפיין – לעשות קמפיין מחודש, מותאם לצורכי השעה, שיהיה מונגש לציבור ושיהיה משותף גם למשרד לשירותי דת, לביטוח לאומי, למשרד הבריאות ולכל הגורמים הרלוונטיים כדי להגביר את - - - << אורח >> יצחק ישי: << אורח >> גם למשרד האוצר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר, אני כבר לא יכול להתערב עד לדקויות האלה וגם לקבוע לך את התקציב. את זה אתם תעשו. אבל אני אומר לך מה הציבור צריך. קמפיין מסודר למודעות הציבור. זה הדבר הבסיסי הראשון. דבר שני, מד"א, אני מאוד מבקש לעדכן יותר את המשפחות, להסביר להן יותר על השירות הזה. אני חושב שפה בסוף אלה האנשים שמגיעים לשטח. לעדכן את האנשים שזה מה שצריך לעשות, שלא אמורים לשלם עבור כל השירותים האלה. זה אפרופו הנגשה. דבר נוסף, אנחנו מבקשים גם שהמידע עצמו יהיה בשפות. שוב, דובר על נושא ההנגשה. ולהדגיש שגם הפינוי יהיה בטווח של מקסימום שעתיים. אנחנו נקבע דיון מעקב על זה בטווח של חודש וחצי כדי לראות איך השירות השתפר. יתרה מכך, אני קורא לשיתוף פעולה בין כל הגופים, אם זה, למשל, המשרד לשירותי דת, הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, מד"א, שנוציא איזשהו מזכר, נוהל מסודר שיונגש לציבור בצורה מאוד ברורה, זה הכול. ואתה יודע מה? אם מישהו אחר יבוא וירצה לבקש את השירות שלך, תוך כדי זה שהוא מודע לזה - - << אורח >> רועי מועלם: << אורח >> אני מיידע אותו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתה מפריע לי. - - אז שכל אחד יעשה מה שהוא מבין. אבל אני רוצה שאנשים ידעו מה הם צורכים ומה מגיע להם, זה הכול. ועוד דבר, משרד הבריאות מבקש לחייב את כל בתי החולים גם לפרסם את השירות של 0120*. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קיים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> להנגיש יותר, כל הזמן. זה הדבר המרכזי פה, מודעות לציבור. ולכן אנחנו גם נקבע דיון מעקב בטווח של חודש עד חודש וחצי מהיום, אבל בזמן הזה אני מאוד מבקש שכל הגופים יוציאו נוהל מסודר, גם איך אנחנו עושים קמפיין שאנשים ידעו מזה, גם יהיה נוהל מסודר שאנשים ידעו מה מגיע להם, מה לא מגיע להם. בסוף אנחנו רוצים להקל פה כמה שיותר על הציבור. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>