פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 23 הוועדה המיוחדת לפניות הציבור 09/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 121 מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ו (09 ביוני 2026), שעה 11:43 סדר-היום: תוכנית הרחבת פעילות אתר ההטמנה אעבלין והשפעתה על תושבי האזור. נכחו: חברי הוועדה: אושר שקלים – היו"ר חברי הכנסת: עופר כסיף אימאן ח'טיב יאסין מוזמנים: ליאור שמואלי – יועץ כלכלי לפארק אשכול גליל מערבי סאלח חגאזי – יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה בשפלת הגליל, עיריית טמרה ברק ורקר – מנכ"ל עמותת ירוק עכשיו ד"ר סאמר סויד – מנכ"ל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי נבו מבשרת – שדלן, תנועת המושבים בישראל מוזמנים באמצעים מקוונים: גל כרפיס – מנהלת אגף שלטון מקומי מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה ד"ר סיגל בלומפלד – מנהלת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה לירז רותם – מנהל תחום תשתיות, מינהל התכנון מחוז צפון שריף חידר – ראש המועצה, מועצה אזורית אעבלין מוסא אבו רומי – ראש עיריית טמרה מרים עואד – חברת עיריית טמרה ח'ליל ח'ורי – עו"ד, עמותת אזרחים למען הסביבה מועיין ערמוש – עו"ד, רכז עמדת בעלי הקרקעות ד"ר מג'ד יאסין – ביולוג מטעם עמדת בעלי הקרקעות אמל זיאדה – עמותת אדם טבע ודין ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: יעל שגב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תוכנית הרחבת פעילות אתר ההטמנה אעבלין והשפעתה על תושבי האזור << נושא >> << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> צוהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה השנייה שלנו היום. הנושא הוא תוכנית הרחבת הפעילות וההטמנה באעבלין והשפעתה על תושבי האזור. קיבלנו פנייה מתושבי אעבלין לגבי תוכנית הרחבת אתר לטיפול ולהטמנת פסולת שנקרא: אעבלין צפון. מצד אחד, יש חשש מהרחבת האתר, ומצד שני יש חשש למפגע סביבתי. תושבים רבים חוששים לאיכות חייהם. בסופו של דבר זה משפיע על אזור שלם. במהלך הדיון נשמע את עמדת התושבים, את עמדת הרשויות, את עמדת באי כוחם ואת עמדת נציגי אתר ההטמנה. לא אקח זמן רב, כי גם כך אין לנו הרבה ממנו. בבקשה, חברי הכנסת שרוצים להצטרף לדיון. חברת הכנסת ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צוהריים טובים לכולם. קודם כול, אני מודה ומברכת על המשך המעקב אחר הסוגיה הזאת. אני מברכת כמובן את חברת הכנסת עאידה שלא נמצאת כאן, שהגישה מלכתחילה את הדיון הזה. הבקשה הגיעה ללשכתי לפני זמן לא רב. אני רוצה להיות ממוקדת בשני דברים. הדבר הראשון: הדיון הוא על בקשת הבעלים ולא על בקשת התושבים. בקשתם להרחבת המטמנה נוגדת את המדיניות הכללית שאמורה להיות מיושמת במשרד להגנת הסביבה. צריך להעביר אותה או למצוא פתרון כולל למטמנה הזאת ולעבור לדרכים ולטיפולים ידידותיים ומועילים יותר לסביבה וגם לאזרחים, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית משימוש בקרקעות הסמוכות. במקום זה מבקשים כאן להרחיב אותה. אני לא יודעת איך אפשר לקבל היתר לדבר כזה ולהרחיב את המטמנה. במקום לטפל בקיים אנחנו באים ונותנים יד ליותר עוול וליותר נזקים סביבתיים, בריאותיים וכלכליים. בסופו של יום זה יעלה לכולנו במחיר כבד, בין אם בחיים ובבריאות של בני אדם שעולים לכולנו כסף, ובין אם בחיי האנשים עצמם. סוגיית הקרקעות גם היא קריטית. כיוון שבחברה הערבית אין הרבה קרקעות, השימוש בקרקעות האלו אמור להקל על מצוקת המבנים והדיור של צעירים הערביים. כמובן שמהלך כזה רק יזיק, יעכב ויגרום לאנשים לחפש פתרונות בניגוד לחוק, למשל: לבנות בצורה לא מפוקחת. זה בלית ברירה, לא כי הם רוצים בכך. במקום שהמדינה והרשויות ייתנו פתרונות ולא ייתנו יד להרחבת המטמנה, הם מאשרים את ההרחבה. לאור כך ועל פי הדרישה שהגיעה אליי מכלל התושבים, הם מבקשים בצורה ברורה וחדה, ללא חילוקי דעות, להפסיק את המהלך הזה לאלתר. זה לא נוגע רק ליישוב אעבלין, אלא גם ליישוב טמרה. צריך לחפש פתרונות שמתאימים יותר גם למדיניות שקיימת בעולם ולא רק למדיניות מדינת ישראל בכל הנוגע לנזקים הבריאותיים. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שלום לכולם, ותודה רבה. אני רוצה גם להודות לחברתי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שיזמה את הדיון. אני רוצה לגעת בקצרה בכמה נקודות. בסופו של דבר, כולן מתחברות לנקודה עיקרית שהיא ההתנגדות לעצם הרחבת האתר. דבר ראשון, אנחנו מדברים על פגיעה סביבתית ותברואתית. יש נזק ומטרדי ריח, רעש, אבק, עשן, מזיקים, זיהום קרקע, זיהום מי תהום. יש גם פגיעה ישירה בגידולי זיתים וביכולת עיבוד הקרקע של התושבים, לצד חדירת מזהמים לקרקע החקלאית. אלה דברים הנוגעים לפגיעה סביבתית ותברואתית. חשוב לציין שיש שכונות מגורים שמוקמות כ-600 מטר מקו האתר, ממש בסמוך, ותושביהן הם הנפגעים העיקריים, כמובן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מקו ההרחבה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן. אם חלילה הדבר ייעשה, מדובר באין-ספור משאיות כבדות שישחקו את התשתיות, שהן גם כך לא משהו, ויזהמו את האוויר. כפי שהזכרתי כבר, מדובר גם במפגע חזותי, משום שהכוונה היא להגדיל את גובהו של הר הזבל ביותר מ-100 מטרים. זה דבר שיישאר לדורות ומהווה גם מפגע חזותי. יש פגיעה בניקוז נחל אבליים, ודיברתי כבר על זיהום מי התהום. כל הדברים האלה הם רק בנושא פגיעה סביבתית ותברואתית. מעבר לכך, יש גם פגיעה בשימוש החקלאי וגם בערך המקרקעין. מדובר בקרקע חקלאית שבמשך דורות נמצאת בידי הבעלים החיים שם. הקרקע היא מקור לתוצרת שמן זית, שממנה מתפרנסים. כמובן, שזה יפגע בשימוש הזה ויוביל גם לירידת ערך הקרקע. כלומר, הפגיעה תהיה לא רק בחקלאות, אלא גם פגיעה כלכלית ופגיעה בזכות הקניין המעוגנת. מדובר בריאה ירוקה אזורית שתיפגע אף היא. הדבר האחרון שצריך להזכיר הוא שייפגעו שלושה יישובים: אעבלין, טמרה ושפרעם, כלומר, זה לא רק יישוב אחד. הם ייפגעו משום שבין השאר לא נבחנו חלופות, אפשר וצריך לבחון חלופות. באופן כללי, זאת הפגיעה. בסיכומו של דבר יש כאן כמה וכמה היבטי פגיעה: סביבתית, תברואתית, ערך המקרקעין, שימוש חקלאי, מפגעי אבק ובטיחות, תשתיות והיעדר חלופות. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לנציג התושבים מאזור טמרה, סאלח חגאזי. << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> שלום לכולם, צוהריים טובים, אני חבר מועצת העיר וגם יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה בשפלת הגליל, הוועדה המרחבית של האזור. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> אני גם חבר מועצת העיר זה כ-20 שנה ומכיר את האזור טוב מאוד. קודם כול, אני מודה לכם על הזימון, על הנכונות לשמוע את דברינו ועל הקדשת הזמן. השמענו את דברינו בוועדה שהייתה גם לפני. אני מדבר על טמרה, עיר מתפתחת צומחת וצעירה, שמונה היום כ-38,000 תושבים. היא עיר מרכזית בצפון היושבת על כביש 70. בטמרה ירשנו ארבע מגבלות היסטוריות: במערב טמרה יש את כביש 70 ומצפון לו נמצאת מחצבת נשר. כולכם מכירים את המחצבה הזאת משנות ה-50 ו-ה-60; אומרים עליה שהיא המקום שבו נבנתה המדינה. ממזרח לה נמצאים שטחים רגישים. בדרום, ובדרום מזרח נמצא היישוב מצפה אביב, יישוב שכן לנו. השטח היחידי שטמרה יכולה להתרחב אליו הוא בדיוק המקום הזה, מכביש 70. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אם אני לא טועה, הוא גובל בקרית אתא, נכון? << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> כן, זה קרוב לאזור. הוא ממצפה אביב, בין טמרה לבין אעבלין, ויש פוטנציאל אדיר על כביש 70; במתאר תיארנו את זה כתיירות ונופש לטמרה. יש לנו תוכניות מאושרות בקו ההשפעה. בהתחלה, התוכנית הזו הוגשה על שם היזם הפרטי. בשלב ההפקדה הוצע לצרף את המשרד להגנת הסביבה. מאחר שהיה ניגוד עניינים ומכיוון שמשרד זה הוא גם גוף המבקר וגם הגוף המאשר, לא היה ניתן להצטרף. הצטרפה אליו הוועדה המחוזית. משמעות הדבר היא שהמטמנה מקדשת את האמצעים לפרויקט הזה. אם היא התחילה וניסתה במשרד להגנת הסביבה ולאחר מכן עברה לוועדה המחוזית, אז היא מקדשת את האמצעים לטובת פרויקט המטמנה. התכנית הזו מבוססת על קניין יותר מאשר תכנון. ראינו את אופן התכנון והוא מאולץ; אין ספק שזה כמו בביוב, זה מהווה פתרון קצה להרחבה. צריך לחשוב טוב יותר קדימה, בואו ונסתכל על המיקום הזה ועל הפוטנציאל שלו בעין רחבה מאוד לעוד 20 או 30 שנה, האם אנחנו מייעדים את המקום הזה למטמנה? כולכם יודעים כמה זמן לקח לפנות את חירייה שבמרכז. אנחנו מעתיקים את אותו הסיפור שוב. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> פינוי חירייה לקח שנים על גבי שנים. << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> התוכנית קובעת מקבילות לאורך זמן בלתי משוער. מידה. הרדיוס הוא בתוך שטח שמאושר כבר לפנאי ונופש. לא בעתיד, יש לנו תוכניות שמאושרות לפנאי ונופש. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מתי זה אושר? << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> אני חושב שמשנת 2013, בתוכנית המתאר של טמרה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> למה ועדת התכנון והבנייה אישרה את זה במקביל להרחבה? << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> במקביל להרחבה? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. מדובר על עכשיו. << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> עדיין לא אישרו, מדברים על תוכנית מתוכננת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא. ועדת התכנון והבנייה אישרה את זה. יש כאן תוכנית להרחבת האתר. אתה אומר שיש שתי תוכניות מקבילות מטעמכם. << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> כן. יש תוכנית מאושרת פנאי ונופש ותוכנית המטמנה משפיעה על זה. היא משפיעה על הייעוד החדש שלנו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> יש לנו שתי תוכניות ותמ"ליות בטמרה, שהן 7,000 יחידות דיור באזור. באחת מהן התחלנו בשיווק, מתן היתרים ובבנייה, והשנייה נמצאת בתהליך. היא ממוקמת בין טמרה לאעבלין וכוללת 5,200 יחידות. החלטה זו הייתה החלטת ממשלה בשנת 2014 לתכניות הוותמ"ליות. התוכניות מצביעות על עיר צומחת ועיר שמחפשת פתרון לצעירים. 50% מהפרויקט הזה הם של הוותמ"ל ובבעלות המינהל. אני לא יודע איך יצליחו לשווק בתים ליד מזבלה. אני בטוח שהתוכנית הזאת תיפול. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> נמצא איתנו בזום ראש עיריית טמרה, מוסה אבו רומי. << דובר >> מוסה אבו רומי: << דובר >> שלום לכם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עליכום א-סלאם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אהלן יא אבו חסן. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אהלן, בוקר טוב. << דובר >> מוסה אבו רומי: << דובר >> אהלן, בוקר טוב. כן אני ראש עיריית טמרה, אני איתכם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני רואה שיש לכם ישיבת מועצה ברכב. << דובר >> מוסה אבו רומי: << דובר >> כן. היינו בישיבה חשובה עם האוצר. בכל זאת, עניין המטמנה הוא נושא חשוב מאוד, בייחוד הרחבת גבולותיה והשפעתה על התוכניות של טמרה. היום יש תוכנית ותמ"ל שאושרה בטמרה ויש לה כבר רישום תצ"ר. הקו האווירי מגבול המטמנה לשכונה החדשה הוא 650 מטר. אנחנו נמצאים בתהליכים מתקדמים לקראת חתימת הסכם גג עם המדינה. אני לא יודע איך הוועדה המחוזית שמאשרת תכניות לבנייה רוויה בטמרה, מרחיבה מטמנה ליד הבנייה הזאת, באופן שיפגע בשיווק העתידי של הדירות המגורים בשכונה הזאת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת שזה לא אותו השטח; זה שטח חופף אליו מעט וקרוב אליכם. << דובר >> מוסה אבו רומי: << דובר >> נכון. הקו האווירי הוא 650 מטר. אנחנו לימודי ניסיון ממה שקיים כבר עכשיו. הריחות מהמטמנה יגיעו אפילו יותר רחוק מ-650 מטר. זה יפגע באיכות החיים של התושבים בשכונה הזאת, וזה גם יפגע במימוש הסכם הגג בעתיד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> האם התושבים סובלים כבר עכשיו ממטרד סביבתי? << דובר >> מוסה אבו רומי: << דובר >> התושבים, בעלי הקרקעות צמודות למטמנה, וגם בעלי הקרקעות שבמרחק 700 מטר עד קילומטר מהמטמנה, סובלים בגלל הפגרים שהחיות מביאות איתן מהמזבלה. הם סובלים גם מהמים שמחלחלים לאדמות שלהם ופוגעים בעצים שבהן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה אתם עושים כדי עכשיו כדי להתמודד עם זה? עוד לפני ההחלטה? << דובר >> מוסה אבו רומי: << דובר >> היחידה הסביבתית בטמרה הוציאה דוח ביקורת לפני תחילת תהליך ההרחבה. היום אנחנו מגישים התנגדויות כי זה יפגע בנו. האדמה שנופלת ברדיוס ההשפעה של המטמנה מיועדת לפנאי ונופש. אילו פנאי ונופש יהיו ליד מטמנה? צריך לדעת שהמטמנה הזאת נמצאת מעל אקוויפר החוף, מעל למי תהום. המים מחלחלים ואם תחפור לעומק של כחצי מטר באדמות החקלאיות, מים צהובים מתחילים לצאת לך מתוך הבור הזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. << דובר >> מוסה אבו רומי: << דובר >> בשנת 2014 הייתה יוזמה לאשרר את המטמנה הזאת ולהרחיב אותה. הייתה החלטה חד-משמעית: בשנת 2022 המטמנה הזאת תיסגר, תעבור שיקום ותהפוך לפארק. משנת 2022 ועד היום היא עובדת ללא שום אישור. אין תוכניות שחלות שם, כי היא הייתה אמורה להיסגר בשנת 2022. פתאום יש החלטה להרחבה, לכאורה, לאשרר ולהרחיב את המטמנה. זאת אומרת שאנחנו עושים את ההיפך מהאסטרטגיה שנקבעה ב-2014, שאמרה מפורשות שאין מקום למטמנה הזאת באזור הזה. מה השתנה תוך עשר שנים? אני לא יודע, אולי זו התכנית לסגור את עברון ליד נהריה. אם בכלל, צריך להעביר את המטמנות למקום שלא יפגע בתכנון העתידי של היישובים. אנחנו בטמרה, באעבלין, בשפרעם וגם במצפה אביב ובמשגב נפגעים מהמטמנה הזאת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב, תודה. << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> אני יכול להוסיף משפט סיום קצר? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> אני גם כן הייתי ממונה על חינוך בטמרה. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו היום על שייכות ועל שגרירות. יש לנו מגמת סביבה, ואנחנו מלמדים את הילדים שלנו על השייכות למקום, על שמירה על ניקיון ועל הבריאות. יש היום בטחון כאשר יש לנו מגמות בריאות. התלמידים מסיימים שם לימודים במגמות בריאות ואיכות הסביבה. יש לנו קבוצת שגרירים של המדינה בנושא הסביבה. יש לנו את מה שהצביע עליו המשרד להגנת הסביבה; יש בטמרה את שערי הגליל. זה המקום על אחראי על 11 ערים; אני חושב שבנינו אותו ב-2013. איך אני אחנך את התלמידים בדור הבא אם אני אגיד להם: תעופו מטמרה, תעזבו את הפרויקט שאנחנו חולמים עליו, של 6,000 יחידות דיור. אנשים יעברו לקריות או למקומות אחרים. הפתרון הוא מה שעשינו ב-2014: הרחבת העיר לצורכי דיור ולמגורים. כל ראש עיר וכל נציג ציבור רוצה למתג את העיר שלו, ואז הוא קובר אותה במטמנה. זה הסיכום שלי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. ד"ר סאמר סווייד אתה איתנו בזום, בבקשה. << אורח >> סאמר סויד: << אורח >> שלום לכם. עכשיו שומעים אותי? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << אורח >> סאמר סויד: << אורח >> תודה על ההזמנה. כפי שאמרו חברי הכנסת הנכבדים, ראש העיר, נציג הציבור וחבר המועצה, אני רוצה להוסיף. מדובר בתוכנית דורסנית כלפי הציבור. אנחנו מדברים על תוכנית שהיא על קרקע פרטית. לקחו שטח שבו רוב הקרקעות הן קרקעות פרטיות. זאת תוכנית שמנוגדת לכל תכנון אחר שקיים, בין אם זה ותמ"ל 1,101 בטמרה הכולל 5,000 יחידות דיור, ובין אם זו תוכנית הרחבת אעבלין שקרובה למטמנה. לכן, היא מנוגדת להיגיון התכנוני שקיים ושהולכים לכיוונו בעשור האחרון. בעשור האחרון יש מגמת תכנון מסוימת באזור. באים עכשיו עם תוכנית שמנוגדת לכל ההיגיון הזה. בנוסף, אנחנו רואים שהיא יוצרת מגבלות על פיתוח ארוך טווח ולא רק מגבלות מיידיות לתכנון. כפי שאתם רואים בישיבה הזאת, היא מאגדת את כל ארגוני החברה האזרחית, את כל הרשויות המקומיות את וכל התושבים באזור שמתנגדים לתוכנית הזאת. אין שום סיבה עניינית להרחיב את התוכנית הזאת, דווקא להפך. הציפייה הייתה לסגור את האתר הזה, ופתאום עושים סיבוב פרסה ומרחיבים אותו בגלל שנסגרו אתרים במקומות מרוחקים אחרים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתה אומר שסגרו המקומות אחרים באזור וזה המקום האלטרנטיבי שמצאו? << אורח >> סאמר סויד: << אורח >> כן. הבעיה היא שזה מקום בקרבת יישובים, הוא מפריע לתכנון הקיים, לתכנון המאושר וגם לתכנון המוצע. הוא גם מנוגד לכל היגיון סביבתי. אני לא רוצה לדבר על העניין הסביבתי, כי יש כאן מומחים אחרים שידברו על זה. בהקשר התכנוני יש מגמה להביא את התכנון ופיתוח היישובים לאזור הזה. תוקעים את זה באמצע, בצורה דורסנית, על חשבון קרקע פרטית, כדי לתת פתרונות למקומות אחרים. לכן אני חושב שצריך לדחות את התוכנית הזאת. אם תהיה קריאה מהוועדה לדחות את התוכנית הזאת, היא תהיה מצוינת. אנחנו נגיש התנגדויות נגד התוכנית הזאת; גם הרשויות וארגוני החברה האזרחית כולם בשם התושבים. אני מקווה שאנחנו נצליח לעצור אותה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. ליאור שמואלי נמצא בזום? << אורח >> ליאור שמואלי: << אורח >> שלום, אני יועץ כלכלי לפארק אקולוגי גליל מערבי ושל עוד פרויקטים למתקני השבה שמעוניינים להתקדם ולהיות מקודמים בישראל. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ליאור, סליחה, רגע, תגדיר לנו מה הכוונה למתקני השבה. << אורח >> ליאור שמואלי: << אורח >> מתקני השבה הם חלופה להטמנה, במקום לקחת את הפסולת ולהטמין אותה בקרקע. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כמו RDF בחירייה? << אורח >> ליאור שמואלי: << אורח >> RDF זו הכנה להשבה. ב-RDF החומר עובר להשבה ולהפקת אנרגיה של חשמל וחום. למעשה, זאת הטכנולוגיה המקובלת בעולם כפתרון קצה במקום הטמנה. המדיניות של מדינת ישראל, לא רק של המשרד להגנת הסביבה, היא לקדם מתקני השבה בישראל. מכרז אחד כבר יצא לדרך בנאות חובב. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתה מדבר על פסולת, לא על מים, למען הסר ספק. אתה לא מדבר על שפכים. << אורח >> ליאור שמואלי: << אורח >> השבת פסולת לאנרגיה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר. << אורח >> ליאור שמואלי: << אורח >> לוקחים את הפסולת, ובבעירה תרמית הופכים אותה לחום שמייצר חשמל לקיטור. כבר היום מקודמים מתקני השבה רבים. אני כאן מטעם פארק אקולוגי גליל מערבי, ולמעשה מפעלי ההשבה הם חלופה להטמנה. מקדמים הטמנה, שהיא זולה יותר ממתקן השבה שעולה מעל מיליארד שקלים; זאת טכנולוגיה יקרה יותר. למעשה, היא דוחה את יכולת היישום של הפתרון שהמשרד מקדם בעצמו באמצעות מתקני ההשבה. מדיניות המשרד היא להפחית הטמנה ולקדם השבה. אומנם, צריך נפח הטמנה זמין לתקופת הביניים, אבל כאן מדובר בהרחבות. נכון להיום מדובר באתרי הטמנה קיימים רבים עם נפחים זמינים, ובהם חגל, עברון, טליה וגוש חלב. אני מדבר רק על מחוז הצפון. צריך לבצע הרחבה, בלי להסתכל על מדיניות אזורית כוללת. לפי החישוב שהצגתי והגשתי לוועדה במסמך, יש כשמונה עד תשעה מיליון קוב נפח הטמנה זמינים באזור הצפון, כאשר הצרכים הם בין מיליון למיליון שלוש מאות; הם מספיקים לכשבעה עד שמונה שנים. השאלה היא כמה זמן תארך תקופת ביניים. ככל שירחיבו את ההטמנה, כך תידחה הכדאיות ויכולת הקידום של פתרונות מתקדמים וסביבתיים יותר להמשך. הם יקרים יותר מאשר הטמנה, ולכן, לדעתי, יש כאן פעולה שנוגדת מעט את המדיניות עצמה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב, תודה. ברק ורקר, מנכ"ל עמותת ירוק עכשיו. חשבתי שאתה בזום. << אורח >> ברק ורקר: << אורח >> אני כאן. תודה רבה ליושב-הראש על הדיון החשוב הזה. אני רוצה לספר מספר דברים כשאלה וכהזמנה. סוגיית ההטמנה והרחבת אתרי פסולת לצורכי הטמנה נדונה כבר, כפי שהזכיר הדובר הקודם, והיא עניין חמור מאוד. אי-אפשר להטמין עד אין-סוף, והיא נדונה בהרחבה רבה מאוד בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אבל יש איזושהי בעיה חמורה יותר: נושא השלכת הפסולת מסביב, ואיפה לא. לפני מספר חודשים התקיים סיור של ועדת הפנים והגנת הסביבה בצפון. אני שמח מאוד לראות כאן את נציגי המגזר ולשמוע אותם. אני בעיקר שואל את עצמי למה לא שמענו אתכם קודם? למה בסיור שהיה בצפון לא הגעתם? למה אתם לא מגיעים לדיונים היום? יש עכשיו, כאן, בסוף המסדרון, דיון בוועדה להגנת הסביבה על חוק פסולת בניין. זה נושא כואב ביהודה ושומרון, שם אני מסייר המון, אבל גם בצפון וגם בנגב. חבר'ה, אתם סובלים מכל ההצתות האלה הרבה יותר ומכל אחד אחר. העשן הזה הורג כל אחד, הוא לא הורג מישהו ספציפי, כולם נפגעים. מסביב לכפרים יש המון אתרי השלכת פסולת. איפה אתם? תבואו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סליחה, זאת האשמה לא נכונה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רגע. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, לא. סליחה, אני חייבת להגיב. כשאנחנו יודעים על דברים אנחנו מגיעים. למרות שאני לא חברה בוועדה הזאת, ולא ידעתי על המקרה הזה עד ליום שישי שעבר. איך אני אדע? חוץ מזה, אנחנו רצים בין ועדה לוועדה. לא מספיק שאין טיפול מצד הרשויות, אחר כך אתם באים אלינו בטענות? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> גברתי, הוא יראה באיזה ועדות אתם נמצאים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה להוסיף. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, לא נדבר כולם יחד. אין בעיה, גברתי, הוא לא יודע אתם נמצאים או לא. << אורח >> ברק ורקר: << אורח >> גברתי, את מאשימה אותי במה שאין בי. לא באתי להאשים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הוא רוצה לעזור לכם, בסופו של דבר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה יצא לך כך וכך זה נשמע. שיתקנו אותי אלו שיושבים כאן. << אורח >> ברק ורקר: << אורח >> גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מהבוקר אני מתרוצצת בין ועדות. בדיוק עכשיו שלחתי ליועצת שלי תזכיר. << אורח >> ברק ורקר: << אורח >> גברתי, אני לא פונה אלייך באופן אישי, ולא לאף אחד מהנוכחים כאן באופן אישי, אלא באופן כללי. אני אומר את זה כהזמנה ולא כהתקפה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> ברק ורקר: << אורח >> אני חושב שהמגזר הערבי באזורים רבים בארץ, כמו כל תושב אחר, סובל מהאירוע הזה מאוד. יש ניסיונות טיפול והסוגיה הזאת אקוטית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. << אורח >> ברק ורקר: << אורח >> היא נידונה בהרבה מאוד ועדות. הוועדה העיקרית שמובילה את הנושא הזה היא ועדת הפנים והגנת הסביבה. אני אומר את זה בצער, לא אני שולח את ההזמנה של ועדה כזאת או אחרת. אני בהחלט הייתי שמח לראות את נציגי המגזר בכל הוועדות האלה, כדי לקדם את הפתרונות. כדי לראות איך אפשר בסופו של דבר להציל את אזרחי מדינת ישראל ממפגעים קשים מאוד שהורגים. החששות שהעליתם בהקשר למטמנות הן חששות נכונים. מטמנה היא לא פתרון מתקדם, ויש עם זה הרבה מאוד בעיות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היא פתרון מזיק, לא רק לא מתקדם. << אורח >> ברק ורקר: << אורח >> בסדר, רגע, אני לא מתווכח. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ברק, תסיים בבקשה. << אורח >> ברק ורקר: << אורח >> כן, אני מייד אסיים. כדי לפתור דברים צריך להופיע ולהגיע לכל הדיונים כמה שרק ניתן, גם להוביל חקיקה שונה במה שרק ניתן. יותר מזה, אפשר להגיע לסיורים. תזמינו אתם, את ועדת הפנים ואת ועדה הנוכחית, לסיורים אצלכם כדי שיראו ויכירו את המצב לאשורו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני לא יכולה להזמין אותם, כי אני לא חברה בוועדה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב. רצית להוסיף משהו קצר? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן. אני רוצה להתייחס למה שאמרת: יש לי כאן אין-ספור מסמכים, חלקם כבר בני כחודש, שבהם מגישים בקשות להארכת המועד. כלומר לא נכון להגיד שלא הייתה כאן פנייה, ושלא היה ניסיון מצד נציגי החברה הערבית בכנסת. אמרתי שחברת הכנסת תומא סלימאן העלתה את זה, והיו לי עוד שאלות בנושא. בנוסף לזה, היו גם פניות מהרשויות השונות, בין אם רשויות מקומיות, בין אם אדם טבע ודין, ובין אם אזרחים למען הסביבה. יש לי כאן כל מיני מסמכים וכל מיני פניות. חלקם כבר מלפני שלושה שבועות ויותר. פנו בהם לדחיית המועד כדי שיוכלו לטפל בזה. להגיד שהם לא לקחו בזה חלק, שהם לא דאגו ושהם התעלמו, זה פשוט לא נכון. אני מבקש לדייק. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב, בוא ונעבור. << אורח >> ברק ורקר: << אורח >> אמרתי משהוא הרבה יותר רחב מזה. הדברים שאנחנו רואים ומכירים בצפון ובנגב הם לא דברים שהתחילו אתמול וגם לא שלשום. אני אומר זאת שוב: אדרבה, בואו נפתור ונקדם את זה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר גמור. עורך דין אמל זיאדה נמצאת איתנו בזום מאדם, טבע ודין? << אורח >> אמל זיאדה: << אורח >> אתם שומעים אותי עכשיו? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> עכשיו כן. << אורח >> אמל זיאדה: << אורח >> יופי, תודה רבה. אני לא אוסיף הרבה למה שכבר נאמר. כל המפגעים הסביבתיים שנמנו כאן הם בהחלט סיכונים ממשיים. אנחנו רוצים להצביע על העובדה שהתוכנית הופקדה לאישור. לדעתנו לא הונחו בפני הוועדה כלל הנתונים הרלוונטיים, ההכרחיים והמהותיים הנוגעים לפחות לתחום הסביבה כדי לבוא ולדון בהם. מכאן, לא ניתן לקבל החלטה האם לאשר את התוכנית או להפקיד אותה. לדעתנו, הדבר הזה לא נעשה. אנחנו רואים שאין נתונים על מידת זיהום האוויר והקרקע, שאין נתונים על העומס התעבורתי שעלול להיווצר בעקבות הרחבת המטמנה, ואין נתונים אמיתיים על בחינת חלופות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש איזושהי אלטרנטיבה שאתם מציעים כגוף מקצועי? << אורח >> אמל זיאדה: << אורח >> אלטרנטיבה למטמנה כדי להעביר אותה למקום אחר? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << אורח >> אמל זיאדה: << אורח >> אנחנו בעד אסטרטגיה שמדברת על הפחתת ההטמנה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> באופן כללי, הפחתת ההטמנה. << אורח >> אמל זיאדה: << אורח >> הקמת מתקני השבה היא פתרון שהמשרד להגנת הסביבה דיבר עליו לפני הרבה שנים. המגמה היא להגיע לשנת 2030 כשמגמת ההטמנה מגיעה ל-20%; היום אנחנו ב-2026, ואני לא מאמינה שאנחנו נצליח להגיע ליעד שהמשרד להגנת הסביבה קבע לעצמו. בסופו של דבר, מדובר כאן במגמה שלא ברור עד כמה המשרד להגנת הסביבה פועל כדי לממש אותה. הרחבת המטמנה בתנאים האלה היא לא הפתרון, היא הולכת לכיוון ההפוך. בסופו של דבר, כדי להגיע להחלטה מושכלת האם להרחיב או לא להרחיב, היה ראוי שהוועדה המחוזית תבחן את כלל הנתונים. לדעתנו היה שם דיון שלא נגע בנתונים האלה, כי לא הונחו הנתונים האלה בפני הוועדה. מדובר כבר בתקינות ההחלטה, אנחנו חושבים שיש כאן החלטה לא תקינה, היא לא תעמוד בבית משפט. זאת הנקודה שבהחלט היינו רוצים להעלות אותה, בהנחה שיש כאן נציגים שיכולים לתת מענה. ברור שנשמח לשמוע על כך. על פניו נראה שנכון להיום הנתונים חסרים, ולא ראוי שתוכנית בסדר גודל כזה, בעלת השלכות מסכנות חיים תאושר בצורה הזאת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני מבקש להעלות את המשרד להגנת הסביבה, את הנציגה גל כרפיס. << אורח >> גל כרפיס: << אורח >> נמצאת איתי גם מנהלת מחוז צפון, סיגל בלומנפלד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> האם אפשר שהמצלמה תהיה עלייך? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בבקשה, מה השמות? << אורח >> גל כרפיס: << אורח >> ד"ר סיגל בלומפלד מנהלת המחוז, וגל כרפיס, ראש אגף שלטון מקומי וקהילה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא שומעים אותך טוב. << אורח >> גל כרפיס: << אורח >> גם אנחנו לא שמענו את כל הדוברים שדיברו בבוקר מהזום. שמענו רק אתכם בוועדה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. לא שומעים טוב. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תנסי לדבר למיקרופון. לא שומעים אותך וגם את שמותיכן לא קלטנו נכון, אולי זה רק אני. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> וואי, לא שומעים טוב, לדבר מיקרופון, << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא קלטנו נכון את כל השמות, למה לא נרשמתן לדיון? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> גל? << אורח >> גל כרפיס: << אורח >> אנחנו מנסות לסדר את המיקרופון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מקסימום נחזור אליהן אחר כך. מה השם החדש? << אורח >> גל כרפיס: << אורח >> אתם שומעים? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> את גל שומעים אבל את מנהלת המחוז לא שומעים. << אורח >> גל כרפיס: << אורח >> אני אדבר. נרשמתי בשמי לזכות דיבור בוועדה. << דובר >> סיגל בלומפילד: << דובר >> לא שמענו את כל הדברים שהיו. ייתכן שהייתה איזושהי תקלה. אני אענה לגופו של עניין. מדובר באתר מטמנה עם מתקני טיפול. יש מתקן קיים שפועל כבר הרבה שנים. יש לו תכנית מאושרת והוא מהווה חלק מהתכנית האסטרטגית שלנו לטיפול בפסולת במחוז הצפון. המטמנה הזאת מבקשת להסדיר את נושא התשטיפים, כך שמפגעי הריח רק יפחתו. תהיה בה הטמנה רק של שאריות מיון, וגם עכשיו יש בה רק שאריות מיון. בעתיד מתוכנן לקום עוד מתקן מיון לטיפול בחומר האורגני ולטיפול בתשטיפים. לבקשתנו בוצע מודל ריח. המודל לקח בחשבון גם את ההרחבות העתידיות. המרחק שסומן הוא 500 מטר; מעבר אליו לא יהיו שום מפגעי ריח. אני יכולה להגיד שההיבטים הסביבתיים נבדקו לעומק. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> באיזו מידה לא אמורים להיות שם מפגעי הריח. האם אלו מאווררים מיוחדים? מהם האמצעים? << דובר >> סיגל בלומפילד: << דובר >> קודם כול, המתקנים סגורים; גם המתקן מיון בתוך חלל סגור וגם מתקן הקומפוסטציה נמצא בתוך חלל סגור. ההטמנה היא של שאריות מיון, זה חומר שהרבה פחות מסריח. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה זה הרבה פחות? תגידי לנו, איך? אנחנו מדברי על זבל ודברים שמוזרמים מוכנסים לאדמה; זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, תני לה לסיים. << דובר >> סיגל בלומפילד: << דובר >> בעבר, הטמנו פסולת גולמית איך שהיא, עם כל המיץ של הזבל כמו שקוראים לזה. היום זה כבר לא קורה; זה עובר תהליך מיון והחומר הרטוב עובר למצב תשטיפים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא נכון. << דובר >> סיגל בלומפילד: << דובר >> בכל מקרה, לשם אנחנו מכוונים לא רק באתר אבליים, אלא גם בכל האתרים שלנו. זאת חזית הידע. אנחנו נמצאים בתקופה שבה המתקנים לא הושלמו, ולכן תהיה תקופת הטמנה. אנחנו נצטרך את נפחי שאריות המיון. בעתיד, כשיהיו לנו מתקני השבה, לא תהיה הטמנה, והכול ילך למתקני השבה. במקום הספציפי הזה לא יקום מתקן השבה, מה שיקום בו הוא מתקן מיון שקיים שם כבר היום והוא יגדל ויורחב, מתקן קומפוסטציה והטמנת שאריות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני רוצה לשאול אותך שאלה מקצועית, וסליחה מראש על הבורות. אני רוצה לעשות סדר גם לטובת האנשים שמקשיבים לדיון. במידה ויהיו מתקני השבה, האם אפשר לקחת את הפסולת שנמצאת עכשיו במתקני ההטמנה, להוציא אותה, למחזר אותה ואז להפשיר את הקרקע? << דובר >> סיגל בלומפילד: << דובר >> אתה שואל האם במקום הטמנת שאריות המיון יהיה אפשר לקחת אותם למתקן השבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> את מה שמטמינים עכשיו ומגדירים את הקרקע כקרקע שחורה. במידה ויהיו מתקני השבה, האם אפשר יהיה להוציא אחר כך מאתרי ההטמנה את הפסולת, להכשיר את הקרקע, ולהשיב את הפסולת שם דרך אתרי השבה? << דובר >> סיגל בלומפילד: << דובר >> בארץ יש לנו כמה וכמה מטמנות. הרי לא יעלה על הדעת שנוציא מכולם את הפסולת שהוטמנה. דרך אגב, מה שהוטמן טופל כתשטיפים או שהועבר לאן שצריך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> את מה שהוטמן לא ניתן להוציא אחר כך? << דובר >> סיגל בלומפילד: << דובר >> לא סביר לעשות את זה מבחינה כלכלית. אין גם סיבה סביבתית לעשות את זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה סוטה מעט מהדיון, אבל זה יכול אולי לעשות לנו סדר. << דובר >> סיגל בלומפילד: << דובר >> אני רוצה להסביר לך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אם אני לא טועה, לפתח עוד אתרי הטמנה עומד מעט בניגוד לשיקול המקצועי של המשרד להגנת הסביבה, לא? << דובר >> סיגל בלומפילד: << דובר >> אני אסביר, אנחנו רוצים להגיע למצב שלא יהיו יותר אתרי הטמנה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שיהיו רק ביישובים הערבים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה לא קשור ליישובים הערבים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, זה כן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני לא מסכים איתך. זה גולש גם לאזור של קריית אתא ולאזורים אחרים; אין קשר בכלל. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קודם כול, אנחנו מסכימים שכולם זכאים לאוויר נקי ולמים נקיים; על זה אין ויכוח. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כולם זכאים, ההערה כאן לא במקום. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השאלה כאן היא מי הנפגע העיקרי, אני חושב שזה די ברור. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה לא משנה עכשיו, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה, בשביל זה אנחנו כאן. כן. << דובר >> סיגל בלומפילד: << דובר >> זה קיים גם בעמק הירדן וגם בגליל המערבי; זאת לא המטמנה היחידה. לגופו של עניין, הרעיון הוא לטפל בפסולת בעתיד כך שהזרם האורגני והרטוב יהפוך למשאב, ויהיה אפשר להשתמש בו. הפסולת ושאריות המיון יעברו למתקני השבה ויפיקו חשמל, זאת הכוונה. אנחנו נמצאים בעיכוב בלוחות זמנים ובהקמת מתקני הטיפול המתקדמים בפסולת. לכן אנחנו עדיין משתמשים בהטמנה. אני מקווה שבתוך מספר שנים מתקני ההשבה שרובם כבר בתב"עות מאושרות ושקיים תקציב של המשרד להגנת הסביבה כדי להקמתם, יחליפו את כל ההטמנה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש איזשהו אזור או מקום אלטרנטיבי להקמת המטמנה או ההרחבה שלה? << דובר >> סיגל בלומפילד: << דובר >> אנחנו לא מאשרים הקמת מטמנות חדשות. אנחנו לא רוצים להמשיך בשיטה הפרימיטיבית של הטמנת פסולת. אנחנו רוצים לעבור למתקנים מתקדמים. מטמנות שכבר יש בהן תאים קיימים, כמו במקרה של אבליים, יש לנו עוד מקום בעמק הירדן עם דבר כזה, שם נאפשר הרחבה עד שנקבל את כל פריסת מתקני הטיפול שאנחנו צריכים. זאת תקופת מעבר, ואנחנו מקפידים מאוד על תחזוקה ועל הפיקוח שיש על המפעל הזה. אני רק יכולה להגיד שההרחבה הזאת תיטיב עם המצב, ולא תרע אותו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב. יש לכם עוד משהו להוסיף בעניין? << אורח >> גל כרפיס: << אורח >> ישנן טענות בנוגע לכך שלא הובא מספיק מידע בפני הוועדה, מידע שקשור להשלכות הסביבתיות. אני רוצה לחדד: התוכנית הזאת הוצגה במסמך סביבתי מקיף שבו נבחנו כל ההשפעות הסביבתיות הצפויות מהרחבת האתר, גם בהיבטי ריח, נוף ותפעול. כמובן שהוראות התוכנית והמסמך הסביבתי מגדירים את התפעול שנדרש באתר וגם את תוכנית השיקום שלאחר מכן. לאחר סגירת האתר השטח ישוקם בצורה מחמירה מאוד, כולל הגדרת תחזוקת תשתיות השיקום. כך שהמפגעים הסביבתיים מהאתר לא יהיו משמעותיים ולא ימשיכו גם אחרי לאחר סיום הפעילות שלו. בנוגע להגדלת השטחים: התוכנית מבקשת להסב בריכת תשטיפים קיימת שכבר היום יש בה תשטיפים, לסגור אותה ולהפוך אותה לתא הטמנה לשאריות מיון. אנחנו רוצים להקים שטחים הנדסיים ומתקנים נוספים לטיפול בתשטיפים. אלו אמורים להיטיב עם המצב באתר ולהטיב עם שטחים למפעלי מחזור ולא עם מפעלי ההשבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. אני רוצה לפנות לעורך דין מועיין ערמוש. האם הוא נמצא איתנו? << אורח >> מועיין ערמוש: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שלום וברכה. יש אצלך הרבה רעש. האם אפשר לעשות שם קצת סדר כדי שנוכל לשמוע אותך טוב? << אורח >> מועין ערמוש: << אורח >> עכשיו זה בסדר? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << אורח >> מועין ערמוש: << אורח >> נמצא איתי ד"ר מג'ד יאסין, דוקטור לביולוגיה. הוא הכין לנו מצגת ועשה עבודה יפה ומקצועית. אני מבקש לשמוע אותו בשם בעלי הקרקעות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אנחנו לא נוכל להעביר עכשיו את כל המצגת, יש לנו כשלוש דקות, תעביר לנו את כל המידע שאתה יכול לתת לנו, בבקשה. << דובר >> מג'ד יאסין: << דובר >> שלום לכולם, הצגתי במצגת תמונות רלוונטיות ואקטואליות מאוד מהשבוע האחרון. שאתה שומע אותי? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << דובר >> מג'ד יאסין: << דובר >> התמונות מראות את מדרון הר הפסולת והפסגה. הפסולת פשוט נערמת שם ללא כל טיפול. במשך עשרות שנים הפסולת נערמה ללא כיסויי עפר. אתם רואים את התמונות של המדרון ושל הפסולת שיוצאת מהמדרון. זה אומר שהפסולת חשופה לאלפי העופות שבאים ונושאים את כל הנגיפים והפתוגנים ומפזרים אותם על פני השטחים החקלאיים ובתי העסק ליד. אני מבין שלאחמד יאסין ולאחמד אבו-רומי מתו כבשים. יש להם חוות, ועופות מתים בהן בכל שנה. כנראה שהזיהומים בתקופות מסוימות בשנה קטלניים יותר. אני מאמין שהמשרד להגנת הסביבה צריך קודם כול לעשות הפרדה במקור, אחר כך מיונים והפרדת הפסולת. לאחר מכן הפקת אנרגיה מהפסולת. עשרות שנים הפסולת נערמת על גבי ההר הזה, והוא הגיע למקסימום. כלומר, התושבים שהגיעו לכאן תרמו את חלקם. כל הרחבה תסכן את כל תוכניות המתאר; יש שם תוכנית ליותר מ-5,000 יחידות דיור שיהיו צמודות להר, וכל הרחבה תפגע באיכות החיים. אנחנו חיים במדינת ישראל, היא מדינה קטנה מאוד אך גם טכנולוגית מאוד. לידינו נמצא כפר מסריק עם כל הטכנולוגיה החדישה, ושם ממיינים, מפרידים, עושים הפרדה במקור והפקת אנרגיה. הגיע הזמן שגם אנחנו נעשה את זה. יש לנו בוגרי אוניברסיטאות שיכולים להשתתף בכל המפעלים הטכנולוגיים הנהדרים. למה להחזיק עדיין במפעל פרימיטיבי מאוד שמסכן חיים בריאות ואנשים קשישים? יש לנו ערים צפופות מאוד כמו טמרה, אעבלין ושפרעם. למה להרחיב את המטמנות ולסכן אותן עוד יותר? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בבקשה, דוקטור, האם יש לכם מט"שים? מה המט"ש שמטפל באזור? << דובר >> מג'ד יאסין: << דובר >> ראיתי שיש שם חדרים גדולים סגורים ויש בריכה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא. אני מדבר על מט"ש, על מפעל טיהור שפכים. זאת אומרת, לאן עוברים השפכים של אבלין והאזור? << דובר >> מג'ד יאסין: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> גם של טמרה, לאן הם עוברים? יש מט"ש מרכזי? << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> יש מט"ש מרכזי רחוק מאוד מטמרה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> איפה הוא? << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> בשדות שממערב לטמרה, מערבית לכביש 70, כחמישה או שישה קילומטרים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> אמרתי בדיון של ההפקדה שהראיה הייתה הגיונית מאוד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הוא לפחות נותן שירות? << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> הוא נותן שירות לכל האזור, אבל זה רחוק מכל המגורים, במרחק שמעל חמישה קילומטר מאזור המגורים בתוך השדות. זה המקום הנכון, וזו הראייה הנכונה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> דוקטור, יש לך להוסיף עוד משהו? << דובר >> מג'ד יאסין: << דובר >> כן, על הפיתוח של המשרד להגנת הסביבה. אני מורה בבית ספר ואני מלמד את התלמידים על פיתוח בר-קיימא, מה זה פיתוח בר-קיימא? זה לא לנצל את האדמה לרעה; אין לנו אדמה לוותר עליה לטובת פסולת. צריך לשמור את האדמה לדורות הבאים. זה נקרא פיתוח בר-קיימא, ולכן צריך לאמץ את כל הטכנולוגיה החדשה כדי ליישם אותה גם אצלנו בכפרים ובערים הערביות ולא רק בכפר מסריק. גם אנחנו יכולים להתקדם ולעשות דברים טכנולוגיים. במקום הר פסולת אפשר לעשות מפעלים תעשייתיים ומפעלים טכנולוגיים. אנחנו נעבוד על זה. פסולת אפשר לעשות בחוכמה, בשטח קטן עם הפרדה. צריך לחזור לבתים לעשות הפרדה במקור ולעצור את זה. צריך לשלוח בודקים מהטכניון כדי לבדוק לא רק את ההשפעה של זה היום, אלא גם את ההשפעה של זה בעתיד. צריך לבדוק מה תעשה ההרחבה לשכונות מגורים שיהיו ליד, עם כל סיכוני הקרקע והאוויר. עופות מעבירים באוויר נגיפים ופתוגנים. האירוסולים הם חלקיקים הנושאים מולקולות כימיות מסוכנות מאוד. הם מגיעים לאמצע העיר טמרה ומסכנים את הבריאות. לא רואים את זה מייד, אבל המחלות מצטברות, זה מצטבר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני חושב שבעניין הזה כולם כאן מסכימים. << דובר >> מג'ד יאסין: << דובר >> אני מדבר על סרטן ועל גורמי מחלות נשימתיות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי, בסדר. דוקטור, תודה רבה. אני רוצה לעבור למינהל התכנון, אבל נעבור קודם אל ראש מועצת אעבלין. האם שריף חידר איתנו? << אורח >> שריף חידר: << אורח >> כן. אתם שומעים אותי? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << אורח >> שריף חידר: << אורח >> שלום לכולם. מדובר כאן על מטמנה שנמצאת ופועלת עשרות שנים בתחום השיפוט של הכפר אעבלין. קיבלנו אותה בירושה בשנות ה-80 או ה-90. מאז ועד היום תושבי הכפר סובלים מהמפגע הסביבתי. היום אנחנו מייחסים חשיבות להרחבת הכפר. התוכנית מגבילה את אפשרות ההתרחבות של היישוב, והמועצה הגישה התנגדות לתכנית. אני מבקש מכל הגורמים ומכל הוועדות האזוריות לשתף את ראשי המועצות והעיריות בנושאים חשובים כל כך. קיבלנו החלטות בתור תושבים. אנחנו, ראשי המועצות וראשי העיריות, מקבלים לפעמים החלטות בלי לדעת מה מתרחש מסביב, וזה לא טוב. אני מבקש, שאם תהיה כאן החלטת ממשלה או החלטה שמתקבלת מעלינו, תקפידו לפחות על התנאים, כי אין לנו אפשרות להקפיד על כל מיני נושאים מסוימים, כדי שלא יהיה נזק לתושבים, תודה רבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה רבה. אני מבקש שתעלו ממינהל התכנון את לירז רותם. << אורח >> לירז רותם: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לפרוטוקול, מה תפקידך? << אורח >> לירז רותם: << אורח >> אני מנהל תחום תשתיות בלשכת התכנון המחוזית של מינהל התכנון במחוז הצפון. אני מלווה את התוכנית הזאת ופרויקטים נוספים של מתקני פסולת ותשתיות אחרות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בבקשה, תגיד לי מה השיקול של מינהל התכנון בהרחבת המטמנה דווקא באזור הזה? << אורח >> לירז רותם: << אורח >> כמו שנאמר כאן, זו מטמנה קיימת שפעילה כבר למעלה מ-30 שנה. המדיניות הארצית של מינהל התכנון, תמ"א 1 בנושא מתקני פסולת, היא לצמצם בהטמנת פסולת, להפחית אותה כמה שניתן, לקדם ולתת עדיפות למתקנים מודרניים יותר, כדי לא להטמין ולא לבזבז קרקע. הבעיה שלנו היא שאנחנו נמצאים בטווח ביניים. עד שיקומו מתקני ההשבה או מתקנים מודרניים לטיפול בפסולת, אנחנו צריכים עדיין לתת מענה להטמנת פסולת. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, כשאתה אומר: "עד שיקומו", כמה זמן יש כבר את התוכנית? יש כבר הערכה של זמן? מה הצפי? << אורח >> לירז רותם: << אורח >> יש תוכניות מאושרות ויש מתקנים שנמצאים כבר בתהליכים מתקדמים מאוד. דיבר כאן אחד הנציגים שמלווה מתקן השבה כזה באזור הגליל המערבי. אנחנו מקווים מאוד שהוא יקום במהרה בטווח שבין שלוש לחמש שנים. זו הערכה אופטימית, ואני לא מוסמך לתת הערכות כאלה. אלו הנתונים שהוצגו. אולי תפנו את השאלות אחר כך הלאה. אבל עד שבאמת יוקמו המתקנים האלה, אנחנו צריכים לתת פתרון להטמנה ולטיפול בפסולת; הערים מתרחבות, היישובים מתרחבים, וקצב ייצור הפסולת עולה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לירז, סליחה שאני קוטע אותך. היכן יש עוד אתרי הטמנה באזור? << אורח >> לירז רותם: << אורח >> אני אדבר על מחוז צפון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << אורח >> לירז רותם: << אורח >> יש לנו בגליל המערבי את עברון, הצמוד לקיבוץ עברון ולנהריה. הוא אתר גדול שנמצא לקראת מיצוי עתודות ההטמנה שלו. יש תוכנית מתקדמת להוסיף שם גם נפחי הטמנה. אנחנו מדברים גם על האתר באעבלין. בדרום-מזרח המחוז, בעמק הירדן, יש אתר הטמנה שנקרא חגל; זהו אתר פעיל, שיש לו גם עתודות להרחבה ואתר נוסף מאושר שצמוד אליו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, איפה הוא נמצא? הוא נמצא גם ליד יישובים? צמוד ליישובים, כמו במקרה שאנחנו דנים בו? << אורח >> לירז רותם: << אורח >> הוא קרוב ליישוב מנחמיה שבדרום עמק הירדן, מדרום לכינרת. אלו שלושה אתרי פסולת מרכזיים במחוז צפון שנותנים מענה לאוכלוסייה וליישובים שבמחוז צפון וגם ליישובים ממחוז חיפה, מהקריות, מיישובי ואדי ערה ואזורים נוספים. אין כרגע כוונה להקים אתרי הטמנה חדשים במחוז צפון אלא בלית ברירה להרחיב הרחבות מידתיות אתרים הקיימים, עד שיקומו מתקנים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> האתר הזה שבעבר הירדן הוא יחסית "פנוי יותר"? זאת אומרת, האם יש שם אפשרות להטמין יותר בטווח הקרוב? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בבקשה, יש לי עוד שאלה. האם אפשר להגיד לנו מהו אחוז ההרחבה ביחס למטמנה? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> עוד לפני ההרחבה, אני חושב שיש שם עוד מספיק קרקע, תקן אותי אם אני טועה. << אורח >> לירז רותם: << אורח >> אני מעדיף שנציגי המשרד להגנת הסביבה יענו על זה, אני פחות בקיא בנתונים האלה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הבנתי, אוקיי. << אורח >> לירז רותם: << אורח >> אני אחזור לשאלה שלך קודם לגבי מדיניות התכנון. כמו שאמרתי, הכוונה היא להמעיט בהטמנה ובלית ברירה להרחיב את המטמנות הקיימות בצורה מדודה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה כבר אמרת פעמיים "מידתי" ו-"מדודה". מה שאנחנו הצגנו כאן מראה שבמקרה של המטמנה המדוברת, זה רחוק מלהיות מידתי או מדוד. אנחנו הזכרנו כמה היבטים, כמו פגיעות תברואתיות שהזכירו כמה דוברים. הזכרנו גם פגיעות סביבתיות ותברואתיות. למשל, במקרה שאנחנו מדברים עליו, על המטמנה באעבלין, מדובר בלמעלה מ-100 מטר גובה של זבל שלא מכוסה בעפר, כפי שנאמר קודם, עם כל התופעות שציין קודם אחד הדוברים, כגון עופות המגיעים בגלל שהאשפה גלויה וחשופה, ואיך זה פוגע גם תברואתית. דיברנו על מי תהום, דיברנו על פגיעה בשכונה, דיברנו על מרחק של כ-600 מטר מקו היישוב לאתר. איפה מדוד? זה נקרא מדוד? זה נקרא מידתי? לא, זה לא. זה פוגעני, וזה יהיה יותר פוגעני. אם אין ברירה, אז צריך לפתוח מטמנה במקום אחר שבו לא ייפגעו התושבים, מכאן או ממקום אחר, זה לא משנה. אנחנו לא רוצים שתושבים ואזרחים שלנו, יהיו אשר יהיו, ייפגעו, בכל המובנים שהזכרנו. זה בדיוק מה שנעשה כאן. << אורח >> לירז רותם: << אורח >> אנחנו נמצאים עכשיו בשלב שבו התוכנית הזאת פורסמה להפקדה. כמו שציינו פה דוברים קודמים, יש תקופה להגשת התנגדויות. עדיין ניתן להגיש התנגדויות, היו בקשות להאריך באופן חריג את התקופה לפרסום להתנגדויות. הוועדה המחוזית נענתה לבקשה הזאת ואפשרה לציבור להגיש התנגדויות. כל הטענות שעלו כאן, מקומן יהיה להיבדק ולהיבחן לעומק בוועדת משנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית. אני מתנצל, אני לא חושב שנכון שנתייחס כרגע לטענות שעולות כאן ספציפית למטמנה. אם יש עוד שאלות, ברמת המדיניות הכללית, אני אשמח להרחיב. לגבי המטמנה הזאת יש הליך לפי חוק התכנון והבנייה. אנחנו רוצים לכבד את ההליך הזה ולא לפגוע בו. אני לא רוצה לצאת בהצהרות ועוד לא קראתי את ההתנגדויות שהוגשו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> היו כאן מספיק התנגדויות. אתה יודע שבסופו של דבר אלו חיים של אנשים וחיים של תושבים. אנחנו רוצים לראות איך אפשר להקל עליהם. מן הסתם, גם לא לפגוע באיכות הסביבה של כולנו. << אורח >> לירז רותם: << אורח >> אנחנו שומעים את ההתנגדויות, אנחנו קשובים לציבור, אבל אני לא חושב שכאן זאת הבמה המתאימה לקיים את הדיון הזה, רציני וחשוב ככל שיהיה. המקום יהיה בוועדת משנה להתנגדויות, לשם יבואו כל המתנגדים, נשמע את כולם, וניתן את כל הזמן שצריך. היזם של המטמנה יוכל להשיב, המשרד להגנת הסביבה ייתן את הפן המקצועי שלו ויענה על כל השאלות ואז הוועדה המחוזית תצטרך לקבל החלטה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. נמצאת גם בזום, מרים עואד. אנחנו לא שומעים אותך. << אורח >> מרים עואד: << אורח >> שלום לכם, אני חברת מועצת עיריית טמרה. שמעתי את כל השיח שלכם בכנסת. אני נמצאת כאן בין האנשים, בין התושבים, בין החקלאים ובין בעלי האדמות. עלו טענות רבות על פגיעה באיכות הסביבה מבחינה אקולוגית, אווירית, זיהום, איכות האדמה, חקלאות, הקרבה למאגר תהום, והכול ממש קטסטרופלי, כל הדברים האלה. כשתבואו ותראו את זה בשטח, אתם תראו מצב קטסטרופלי, האנשים כאן סובלים. אני באה מתחום החינוך; הייתי מנהלת בית ספר. אני רואה בעיר שלי מצוקת דיור מצוקה של הצעירים ומצוקה של התרחבות. מכל האזורים יש לנו רק את הצד הדרומי כדי להתפתח. מצד המערבי יש לנו את כביש 70, ומהצדדים האחרים יש לנו את כל מיני מושבים, ויש את נשר בצד השמאלי. איך טמרה תתפתח ולאן? אני רוצה איכות חיים לצעירים שלנו, שיגורו בסביבה הוגנת והולמת. אנחנו נמצאים במדינת ישראל. גרתי שמונה שנים בבאר שבע ושבע שנים בערד וראיתי מה זה איכות חיים. חייתי עם הילדים הקטנים שלי באיכות חיים גבוהה מאוד. אני מבקשת שבטמרה יהיה לי מקום שאליו אחרי צוהריים אני אוכל לקחת את הנכדים שלי, ולשבת באתרי הפנאי, שאנחנו מתכננים לעשות ממש בקרבת מקום של המזבלה הזאת. אני תוקפת את העניין מבחינה החברתית וההתפתחותית של התושבים, זה מה שאני רוצה. כמובן ובנוסף לכל הסבל של החקלאים שנמצאים שם, והם באמת סובלים. אני מבקשת לעשות סיור כאן בסביבה, כדי שתראו את הסבל שיש. חוץ מזה זה חוסם אותנו מלהתפתח בכל מיני תוכניות. אני מקווה שמהוועדה הזאת תצא קריאה להפסיק את קידום התהליך הזה לאלתר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב, תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להעיר לפני שאנחנו מסכמים? כן, בבקשה, רצית לפני כן. בקצרה, בבקשה. << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> רציתי להתייחס לשני דברים מרכזיים מאוד ששמעתי מנציגת המשרד להגנת הסביבה. היא דיברה על כלכלה ואמרה שזה לא כלכלי. שאלתם אותה אם זה כלכלי להעביר או להחזיר את ההטמנה. זאת שאלה חכמה מאוד והיא מרכזית: האם אפשר למיין שוב פעם את ההטמנה שעשינו בהר. זה לא מקום קטן, מדובר על הר עם למעל מ-50 או 60 דונם; זה הר קבוע; אם מישהו עובר בכביש 70 הוא כבר מכיר את הריחות ולא צריך לדבר על זה; זה מוכר כבר כ-30 שנה. יש חוויה שם בכביש 70 ומי שעובר משם מריח את זה, אז לא צריך לדבר על זה הרבה. בעניין הכלכלי – מה באשר למצב החקלאים שיש להם גם כן פוטנציאל כלכלי באדמות? לא מדברים עכשיו על מצב הבריאות ועל איכות חיים, אלא גם מבחינה כלכלית ופוטנציאל כלכלי. זאת אדמה במקום מרכזי מאוד ויש לה פוטנציאל כלכלי טוב מאוד. הורסים יישוב בשביל פרויקט אחד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << אורח >> סאלח חגאזי: << אורח >> דבר אחרון בעניין ההטמנה, אמרו שמטמינים כמה שיכולים; מהן הכמויות? כמה מטמינים? אנחנו עושים מיון, וכמה נשאר? מהן השאריות? שמעתי את המילה שאריות. השאריות הן 1,000 טון שמטמינים ביום. את כל עניין הפרויקט הוא הטמנה ולא מיון. דיברנו תמיד על זה שיש מיון ושאנחנו מקווים שיהיה, אבל בסופו של יום מטמינים את כל החומרים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. עורך דין ח'ליל ח'ורי נמצא איתנו בזום. << אורח >> ח'ליל ח'ורי: << אורח >> כן, שלום לכולם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ברשותך, יש לך שתי דקות כי אנחנו צריכים לסיים. << אורח >> ח'ליל ח'ורי: << אורח >> אני אקצר עד כמה שאוכל. תודה על ההזמנה ותודה על זכות הדיבור. רציתי לחדד כמה נקודות מסוימות. הועלה בוועדה היום על ידי המשרד להגנת הסביבה שהם עשו בדיקות, אפילו אם המפגע הסביבתי יהיה במרחק של 500 מטרים לדוגמה, כאשר אנחנו שומעים מומחים אחרים וגם מבעלי עניין כי קיימות תוכניות לשכונות מגורים במרחק של 600 מטרים. כלומר, תיאורטית מבחינת המשרד להגנת הסביבה אדם שמסתובב 100 מטר מהבית שלו יכול להיחשף למפגע כזה. המשרד להגנת הסביבה לא הציג גם כנשאל היום בוועדה כל מיני עובדות בכל מיני נושאים וסוגיות שהועלו על ידי אנשים. רציתי לחזק שבמצב הקיים היום, אנחנו בתור עמותת אזרחים למען הסביבה שפועלת בחברה הערבית, מקבלים כל הזמן תלונות. מהבחינה הזאת היא פועלת היום בלי הרחבה. לבסוף, נשמח לחדד שמדובר בהרחבה בעלת היקף גדול מאוד. היא לא מספקת פתרון זמני, אלא כנראה פתרון לטווח ארוך. עם זאת, היא לא מתיישבת עם האסטרטגיה הלאומית שמדברת על הפחתת היקפי הטמנה עד 2030. תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי, תודה. דובר אחרון, ראש העיר טמרה, אתה רוצה להעיר משהו קצר? << דובר >> מורו << דובר >> מוסה אבו רומי: << דובר >> כן, יש לי שתי נקודות להעיר עליהן. הנקודה הראשונה: המשרד לאיכות סביבה קבע ב-2014 שהמטמנה הזאת תיסגר בשנת 2022. משנת 2022 ועד היום המטמנה עובדת ללא שום תכנית סטטוטורית מאושרת. נקודה שנייה: המטמנה מוכפלת ולא מורחבת מידתית, אין מידתיות ואין כלום. במטמנה הזאת יש הטמנת חומר רטוב, ולא של מה שיוצא ממפעלי המיון, זה לא נכון. אם תבואו תראו שבפועל יש הטמנה של חומר רטוב. אם המטמינה הזאת לא פוגעת, למה קבעו רדיוס 500 מטר מסביב למטמינה כשטח שאסור בפיתוח? זאת אומרת שהיא פוגעת. מה שמשתמע מכל מה שנאמר הוא שיש לנו מטמנה, שאנחנו מתאימים את הסטנדרטים למצב הקיים ולהרחבה שאנחנו רוצים, ולא מתאימים את המצב הקיים לסטנדרטים הארציים של פינוי פסולת והטמנתה. לכן אני חושב שיש פגמים חוקתיים בכל ההליך, פגמים בקידום תכנית של אדם פרטי על ידי הוועדה המחוזית. צריך לשאול את השאלה, מה שינה את עמדת המשרד להגנת הסביבה בין 2014 ל-2025, מה קרה? למה היא הייתה צריכה להיסגר אז והיום צריכים להרחיב אותה? אלו הנקודות שרציתי להעיר עליהן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. אני רוצה לסכם: כפי שראינו כאן בדיון, מה שמעניין אותנו הוא באמת להיטיב עם התושבים ועם איכות החיים שלהם. בסופו של דבר אנחנו קוראים כאן לשני דברים: הראשון, הוועדה קוראת הן למשרד להגנת הסביבה והן למינהל התכנון, לבחון שוב את התוכנית שגובשה. יתרה מכך, אני גם מבקש לבחון אלטרנטיבות נוספות, אם אלו דברים ישימים שיש עכשיו, או אפילו להעביר את האזור מהרחבת המטמנה, אולי למקומות אחרים ולמטמנות אחרות שעדיין לא מיצו את הפוטנציאל שלהן. הדבר השני מכוון בעיקר למינהל התכנון: יש לבחון שוב את ההתנגדויות שהוגשו ולגבש תוכניות בהתאם. אם עדיין לא הוגשו התנגדויות, אני קורא גם לציבור להגיש את ההתנגדויות כדי שמנהל התכנון יתייחס בהתאם. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:55. << סיום >>