פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 20 ועדת העבודה והרווחה 16/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 607 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו (16 ביוני 2026), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> מימון ארוחות חמות לתלמידים בבתי הספר של משרד העבודה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: רום בר-אב – רכז תעסוקה באג"ת, משרד האוצר אנדרי צייזלר – מנהל תחום תקציב ובקרה במנהל הכשרה מקצועית, משרד העבודה נעם וילדר – יועמ"ש, המועצה הלאומית לשלום הילד אליהו בן מויאל – יו"ר שדולת הנכים וחבר מועצת הבריאות ליאת עילם – מנכ"לית, 121 – מנוע לשינוי חברתי יקותיאל משי – מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל, 121 – מנוע לשינוי חברתי ישי מנוחין – מנהל תוכנית MAZON בישראל ורד אזולאי – מנהלת תיכון יוצר עתיד פלמחים, רשת עתיד חינוך ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: נדב קן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מימון ארוחות חמות לתלמידים בבתי הספר של משרד העבודה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צוהריים טובים, חודש טוב, היום יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו, 16 ביוני 2026, השעה 12:33. התכנסנו היום לדון בנושא מימון ארוחות חמות לילדים בבתי הספר של משרד העבודה. אני רוצה להודות לעמותת 121 ושותפות מתכון להצלחה, הפועלות לקידום פתרון מערכתי לבעיית רעב וחוסר ביטחון תזונתי בקרב תלמידים, שהביאו את העניין לפתחי, בהחלט תודה. כיום קיימת במשרד החינוך תוכנית הזנה לכל בתי הספר לנוער בסיכון, כאשר בבתי הספר תחת משרד העבודה קיימת עננה בעניין, לפחות אצלי. על פי הנתונים שבידי, תחת משרד העבודה לומדים כיום כ-10,600 תלמידים, תקנו אותי אם אני טועה. כ-3,300 מהם מקבלים ארוחה חמה במסגרות מסוימות כגון בסיסי צה"ל, פנימיות וכד', וכ-2,700 תלמידים ב-43 בתי ספר אינם מקבלים ארוחה חמה בכלל. אינני חושבת שיש צורך לחזור על הידוע לכולנו כי יש לרעב השפעה ישירה על בריאותם והצלחתם של תלמידים. עוד ידוע, כי לרוב, הפוקדים את המסגרות הללו הם נערים ונערות במצבי חיים מורכבים הזקוקים לסיוע רווחתי מוגבר. אבקש לשמוע ממשרד העבודה האם אכן, בניגוד למשרד החינוך, אצלכם אין תוכנית מוסדרת שכזו. אם ישנה, אשמח לשמוע אודותיה, ואם אין, מדוע אין. בבקשה. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> שלום לכל החברים כאן, תודה על זכות הדיבור, אני כלכלן במינהל הכשרה מקצועית, אחראי על תקצוב של בתי ספר מקצועיים לנוער. ראשית אני רוצה לדייק בכמה דברים, אמרת שאת לא מכירה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מצוין. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> אנחנו מפעילים כ-63 בתי ספר ברחבי הארץ של חינוך מקצועי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 63? << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> 63 בתי ספר בחינוך מקצועי, בחינוך דואלי. בחלק מהימים לומדים בבית הספר ובחלק מהימים יוצאים לעבודה בחניכות. התלמידים שלנו כבר למעלה משני עשורים – לפחות עד כמה שיכולתי לחפור בהיסטוריה – כשהיו במקומות עם מסגרת שניתנה שם ארוחת צוהריים, אנחנו השתתפנו ומימנו את ארוחות הצוהריים שלהם, עשרות שנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי, המסגרות הן מסגרות לימוד שלכם. מה זאת אומרת במסגרות שיש להן ארוחת צוהריים? מי קובע אם יש או אין ארוחת צוהריים? << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> אני אסביר. בתי הספר שלנו אינם בתי ספר רגילים. ישנם בתי ספר שצמודים למפעלים, לדוגמה בתעשייה האווירית יש איזה מפעל, יש בתי ספר שהם צמודים לבסיסי צה"ל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אני רוצה להבין. אמרת שיש 63 בתי ספר. כל ה-63 שלכם? << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> בתי הספר של חינוך מקצועי, כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה שיושב ליד בסיס צבאי, הוא שייך לבסיס הצבאי או שייך לכם? << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> לא, בתי ספר שלנו במימון שלנו בהסכם משולש עם גורם מקצוע. זה מאפשר לתלמידים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> באותם 63 בתי ספר מקצועיים, יש ארוחות חמות או אין ארוחות חמות? << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> בחלקם, בכ-20 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי קבע איפה כן ואיפה לא? << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> בכ-20 בתי ספר הלימוד מתבצע ביחד בתוך מפעל, בתוך בסיס, במקומות בהם קיימים חדרי אוכל ושם אנחנו אפשרנו לתלמידים לקחת הפסקה ולאכול ביחד עם העובדים של המפעל שנמצאים בסביבתם. מימנו את זה מאז ומתמיד, לפחות 20 שנה אחורה. זה פרויקט שאנחנו משקיעים בו כ-5 מיליון שקלים מדי שנה, והוא בבסיס התקציב שלנו. לשאר התלמידים אנחנו לא נתנו ארוחות צוהריים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל היתר שזה 43 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 8,000 תלמידים. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> כ-7,000 תלמידים נוספים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 8,200. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש כאן פער של למעלה מ-1,000 תלמידים, אבל בסדר. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> יש כ-1,000 תלמידים שהם בפנימיות חרדיות ושם מקבלים ארוחת צוהריים. יש תקצוב פנימיות ושם במסגרת הפנימיות מקבלים ארוחה. זה סוגר את הפער של ה-1,000. מלבד בסיסי צה"ל, יש גם פנימיות. התלמידים שהם לא בפנימיות והם לא בבסיסי צה"ל - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אותם 7,700. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> - - כ-7,000 תלמידים אינם מקבלים היום ארוחות צוהריים, ואנחנו החלטנו בדיונים הפנימיים אצלנו, כבר בשלהי השנה שעברה, שאנחנו צריכים לעשות מעשה, ואנחנו בוחנים איך אפשר לתת גם להם ארוחות צוהריים. אנחנו מבינים שזה נכון ואנחנו שואפים לשם, שזה יקרה. אנחנו בונים כרגע תקציב - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרת שזה נכון, כלומר, כן הגעתם למסקנה ב-20 שנים האחרונות שמי שמקבל ארוחת צוהריים אכן אתה רואה יותר הצלחה. בחנתם את האירוע? << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> לא, בלי לבחון את האירוע אנחנו החלטנו שכל התלמידים צריכים לקבל את הארוחות האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסביר רגע, משלהי שנה שעברה אתם בוחנים, אתם אומרים החלטנו, אתם בוחנים - - - << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> מנהל האגף החדש שהצטרף אלינו, כמדיניות שהוא הנהיג וקבע, הנחה אותנו. הרקע הגדול יותר הוא שאנחנו בונים מודל תקציבי חדש לאופן שבו אנחנו מקצים את כל הכספים לרשתות החינוך ולבתי הספר, ובמסגרת הרה-ארגון לבנה אחת שאנחנו קבענו במודל העתידי היא שיהיה תקציב לארוחות צוהריים לכלל התלמידים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. א', מה העלות של הפרויקט הזה שאתם מתכוונים? ב', מתי זה יקרה? וג', ממי זה ירד? כלומר, אם אתם בונים מבנה תקציבי חדש זה אמור לרדת ממקום כלשהו, או שזו תוספת? << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> לא כל הקצוות סגורים עד הסוף כדי לדעת טכנית ממה זה יורד. אנחנו מארגנים מחדש מהלבנה הכי קטנה, מכמה שעות כל מקצוע צריך להינתן. בוחנים איך נכון לספור את התלמידים, האם תלמיד שרשום ולא הגיע כל השנה לבית הספר צריך לתקצב אותו או לא צריך לתקצב אותו. אנחנו בוחנים היקף מאוד רחב של היבטים, ובמסגרת זה אחת מהלבנות שכבר הכנסנו למודל היא שאנחנו רוצים שבמודל העתידי כל התלמידים יקבלו הזנה. לגבי השאלה איך עושים את זה, פה אני מתחבר למשרד החינוך. משרד החינוך החל מזה שנתיים-שלוש לחלק ארוחות צוהריים לתלמידי המח"טים, שזו האוכלוסייה הרלוונטית המקבילה לתלמידים שלנו. בסך הכול במשרד החינוך זה פרויקט חדש יחסית. << יור> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך אמרת, לחלק ארוחות צוהריים ל-? << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> מח"טים. מח"טים זה - - - << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> מרכזי חינוך טכנולוגי. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> זאת האוכלוסייה שהיא שוות ערך ודומה לאוכלוסייה אצלנו במשרד העבודה. אנחנו קיימנו מפגש עם משרד החינוך והסבירו לנו שהארוחות שם נעות בהתאם לאוכלוסייה בין 22 ל-24, 25 שקלים לתלמיד. הם הביעו נכונות שאם אנחנו נעביר אליהם תקציב, הם יפעילו את השירותים של מפעל ההזנה שהם בנו גם לטובת בתי הספר שלנו. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> זאת אומרת, לא יצטרכו להפעיל מערך מקומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. איפה זה עומד? מתי זה עומד לצאת לפועל? כל יום שעובר – הם לא מקבלים ארוחת צוהריים. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> שנת הלימודים הסתיימה השנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עוד לא. כבר סיימו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעוד יומיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרבה מנהלי בית ספר היו צריכים להיות פה, אבל אלו הימים האחרונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. אתה יכול להתחייב לנו שבתחילת שנת הלימודים הבאה כבר יהיה? << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> תקציבים אנחנו מקבלים שנה אחורה. זאת אומרת, את התקציבים של שנת הלימודים הזאת קיבלנו בתחילת 2026. שנת הלימודים שתתחיל היא לפי שנה עברית, לעומת שנת תקציב, יש בזה פערים שאנחנו מתמודדים איתם. אנחנו לא יודעים להתחייב מתי זה יקרה, אנחנו לא יודעים להגיד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אנדרי, אני לא מצליחה להבין. קבענו דיון, מה זאת אומרת אתם לא יודעים להתחייב? בסוף יש פה תלמידים. שאלתי אתכם, אתם רואים שזה מוכח שזה עוזר, אמרת: לא, קבענו שמגיע. אם קבעתם שמגיע, מתי יגיע? כשהם יהיו בני 40? קבעתם עוד לבנה, אמרתם שצריך לעשות את זה. מתי? אי-אפשר להגיד לי: אנחנו לא מתחייבים, מה עשינו? לא קבעת. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> אנחנו לא יודעים להתחייב מתי זה יתחיל, אנחנו רוצים כמה שיותר מהר אבל אנחנו לא יודעים להתחייב מתי זה יהיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נחכה פה. אתה תצטרך לחזור אליי עם תשובה, כי תשובה שאומרת: אנחנו לא יודעים למתי להתחייב, זה אומר שאתה לא מתחייב ואין כלום, והדיון מיותר. עוד משהו חוץ מהאירוע? << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> סיימתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני צריכה ממך התחייבות מתי זה מתחיל. כן, בבקשה, אדוני. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> שלום, אני מעמותת 121 בשותפות המתכון להצלחה. דבר ראשון, אני רוצה להגיד לך תודה, מיכל, על הדיון המהיר הזה. כמו תמיד, את תמיד קשובה ופתוחה גם עם נפגעי פעולות איבה, גם בנושא בריאות הנפש וגם בכל מה שקשור לרווחה, תודה. אני אקצר בדבריי. לפני חמש שנים פנו אלינו מנהלי בתי ספר גם של משרד העבודה וגם של משרד החינוך, והציגו את המצוקה הקיימת אצלם בבתי ספר שילדים רעבים נושרים מהלימודים, לא מגיעים להישגים, עוסקים בכל מיני עבודות – לא המקום לפרט – בשביל להשיג אוכל. מאחר שבעיית כוח אדם היא שלנו, בחרנו לפעול מול משרד החינוך ולקדם את זה שם. אחרי ארבע שנים של מאבק הצלחנו לשכנע את השר קיש לאמץ את התוכנית, ובאמת בשנה שעברה יצא חוזר מנכ"ל, בבסיס כ-60-50 מיליון שקלים לתוכנית ההזנה, וכ-17,000 ילדים, נערים ונערות מקבלים ארוחה חמה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשזה בבסיס התקציב? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> בבסיס התקציב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יצא נוהל חדש שאומר מה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חוזר מנכ"ל, שכל בתי הספר של משרד החינוך חייבים להחיל את תוכנית ההזנה אצלם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל בתי הספר של משרד החינוך? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> המח"טים – מרכזי חינוך טכנולוגיים שנמצאים תחת האגף לנוער במצבי סיכון. זו ההגדרה שלהם, נוער בסיכון. וברוך השם, סיימנו את השלב הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה העלות? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> כ-60-50 מיליון שקלים. אני לא יכול לדייק כי זה משתנה לפי ארוחות. << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> הביצוע בשנה שעברה היה 10 מיליון. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> זה עדיין לא נכנס כי זה התחיל רק באמצע השנה, עדיין לא ידעו למדוד את זה. אנחנו עשינו סקר חצי שנה אחרי שהתוכנית החלה, כדי לראות עד כמה זה השפיע גם על המורים וגם על התלמידים. הסקר פה, אני אשמח אם מישהו יוכל להעלות את זה. חמישה עמודים, אני לא צריך לדבר, רק תראו איך זה נראה. סיימנו את זה והתחלנו את הקשר עם משרד העבודה. כמו שאנדרי אמר, יש מנהל אגף חדש ששמו אמיר מדינה, והוא נכנס לתפקיד לפני חצי שנה. אני רק מזכיר שגם המנכ"ל חדש, רובי שמש, התחלפו שם כמה מנכ"לים. שר אין בפועל, היינו אז בקשר גם עם בן צור וגם עם כל הצוות של אמיר מדינה, לשבת על הנושא הזה עם כל האחראים על בתי הספר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמיר מדינה, מה התפקיד שלו? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> הוא ראש זרוע העבודה, הוא האחראי הישיר על בתי הספר. הוא באמת התחיל לעשות איזושהי רפורמה. 20 שנה דיברו, ועד היום סיפור ההזנה לא עניין אף אחד. נעשתה רפורמה בעוד דברים, כולל ההזנה. כל מה שתלמיד במשרד החינוך זכאי לו, גם תלמיד במשרד העבודה יהיה זכאי לאותם תנאים, כולל הזנה. אני נותן פה עובדות ונתונים. כרגע כ-3,000 נערים מקבלים ארוחה כי הם צמודי מפעל, צמודי פנימיות וצמודי בסיסים, וכ-8,000 לא מקבלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא מדויק, יש ביניכם הבדל של 1,000, אבל הוא הסכים. אני לא מזלזלת ב-1,000, זה הרבה, אבל הוא טוען ש-7,000 לא מקבלים ואתה טוען 8,000, בסדר. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> נפגשתי כמה פעמים עם אמיר מדינה, והסיכום היה שהוא עושה בדיקה פנימית, זה מה שאנדרי אמר, ומדבר עם האוצר. הסיכום שהגיע בעל פה עם האוצר, עד כמה שאני יודע, זה שהוא מסוגל, זאת אומרת משרד העבודה - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בבקשה, אל תעדכן לגבי סיכומים עם משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף נפנה אליכם, נגיע אליך. הוא אומר את מה שהוא יודע, אתה תגיד שזה לא נכון, תן לו לסיים. הוא אומר מה הסיכום שאמרו לו שהגיעו אליו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> נראה לי שלעניין דברים שקורים בין גופי ממשלה כדאי שאנחנו נעיד, ולא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תדאג, אני אתן לך. בדיוק רציתי לפנות לאוצר, אתה אחר כך. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> לא אמרתי שאתם צריכים להביא עכשיו את כל הכסף. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> עצם ההתייחסות הוא בעייתי לכתחילה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> היו דיונים גם מול משרד האוצר. ממה שאני יודע, גם אמיר מדינה אמר שהוא יכול להביא את רוב הכסף, כמעט 90%, מתוך התקציב הקיים של משרד העבודה בהינתן שהתקציב הזה יישמר גם לשנים הבאות, מתוך ייעול פנימי שהם עושים. אם יצטרכו השלמות, עוד 4-3 מיליון, הוא יידע איך להביא את זה מהאוצר. זה מה שסוכם, זה מה שהוא אמר לי. בינתיים התחלפו שם אנשים אבל, כמו שאמרת, אני לא רוצה להיכנס לנתונים מתוך משרד האוצר ולמה שהיה או לא היה. כאן אנחנו נמצאים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה העלויות? עוד לא הבנתי מה העלויות. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> ממה שאנחנו יודעים, העלויות עומדות על כ-22 מיליון, ש-18-17 - - - << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> מעבר ל-5 מיליון שאנחנו כבר נשלים. לפי הבחינות האחרונות שבדקתי, נדרשים עוד כ-27 מיליון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חוץ מה-5, כלומר ביחד זה 32. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אבל 5 מיליון כבר ישנם. אני קיבלתי את המידע על 22, כי זה לא 100%, זה 70% השתתפות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, משרד האוצר, בבקשה. מישהו פה רוצה להגיב, לפני האוצר? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> יש פה מנהלת בית ספר במשרד העבודה ואני אשמח שהיא תבטא איך זה נראה ביום-יום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף, נשמע את האוצר. כן, בבקשה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני מאגף התקציבים. כפי שאמר פה נציג משרד העבודה, כל נושא תקצוב בתי הספר לנוער נבחן בצורה מאוד מעמיקה בימים האלה. בהסתכלות על התמונה היותר רחבה, יש מגוון של רכיבים שמשרד החינוך מתקצב ומשרד העבודה לא מתקצב, וגם הפוך. צריך לבחון איפה יש רציונל לדיפרנציאציה הזו ואיפה אין רציונל לדיפרנציאציה הזו, ושזה מה שהמשרד עושה בימים אלה. כחלק מהבחינה הזו מבוצעת גם בחינה של רכיב הארוחות החמות שעליו אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד האוצר, אנחנו יוצאים מנקודת ההנחה שמדובר באותה אוכלוסייה? על זה אין מחלוקת או שגם על זה יש מחלוקת? המח"טים במשרד החינוך מול בתי הספר של משרד העבודה, זו אותה אוכלוסייה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> משרד העבודה יוכלו להתייחס לזה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אנדרי אמר, זה נוער בסיכון. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הם אנשי המקצוע לענות על השאלה הזו. אני רק אומר שמבחינת סוגיות התקצוב יש פה סל של רכיבים שנבדק האם נכון לתת להם מענה, ואם כן – איך. כל הדבר הזה נבחן בצורה רחבה, ובסיום העבודה משרד העבודה יגיעו איתנו להסכם משותף לאילו רכיבים אפשר לתת מענה ולאילו רכיבים אי-אפשר לתת מענה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה רגע לשאול אותך ולא ללכת מסביב, אמרו פה ממשרד העבודה שהם הגיעו להבנה מקצועית עקרונית שצריך הזנה. לא ראיתי את הנתונים, תכף יראו את הנתונים, אבל הוא אומר שצריך ללכת להזנה. הם גם רוצים ללכת להזנה הזו. זה מה שנאמר לפני רגע. זאת עוד לבנה במסגרת כל מה שהם עושים. אני רוצה לשמוע איפה אתם באירוע. האם אתם אומרים: אנחנו הקצבנו לכם X כסף, תסתדרו, אנחנו יצאנו מהעסק, או שאתם כן חלק מהאירוע? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כמו שאת אמרת קודם לכן, אם מקצים תקצוב לשימוש מסוים נשאלת השאלה מה קורה עם השימושים המקבילים, וזו שאלה מצוינת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה על הציון. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה לא ציון, זו גם השאלה שאני שואל, אולי אני רוצה לתת ציון לעצמי. זו גם השאלה שאנחנו שואלים, ולכן אנחנו נדרשים להבין את התמונה הרחבה על רכיבי התקצוב של כלל ההיבטים של בתי הספר לנוער. כשתהיה לנו התמונה הרחבה כולנו נוכל להבין מה סך התקצוב הנדרש, איפה הוא עומד ביחס למה שיש היום, איפה זה עומד ביחס לתקציב 2027 לכשהוא ייבנה וכן הלאה, כרגע עוד מוקדם עבורנו לענות על השאלות האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל תסכים איתי שזה אבסורד שילד שהתמזל מזלו והוא נפל על בית ספר של משרד החינוך, מח"ט, מקבל הזנה, או ילד שהתמזל מזלו והוא נפל על אותם 20 בתי ספר של משרד העבודה והוא מקבל הזנה, אבל כל היתר לא מקבלים. אני לא אוהבת להשתמש בביטוי הזה אבל בכל זאת אשתמש – איפה השוויוניות? המצב הזה לא הגיוני, הוא לא יכול להימשך. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אני אומר אפליה על השולחן, זו אפליה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> גם במשרד החינוך הרכיב הזה נכנס לכדי מימוש רק לאחרונה. << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> שנתיים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> נכון, רק לאחרונה. בנוסף לזה יש כל מיני פערים, ויש כל מיני שונויות בין שתי המערכות האלה שנובעות מזה שהן מופעלות על ידי משרדים שונים ולתכליות שונות. האם ספציפית היא רלוונטית לעניין הארוחות החמות? אני אומר בכנות, יש פה אנשי מקצוע שיודעים להגיד את זה, אני אישית לא יודע להגיד האם כן או לא. אני כן יודע להגיד שמבחינה תקציבית אנחנו בוחנים את כל האירוע הזה, ונראה לאיזה רכיבים אפשר לתת מענה. מהמשרד אומרים גם לנו וגם פה ביושר, שהעמדה המקצועית שלהם היא חיובית לגבי הדבר הזה. העמדה המקצועית שלהם היא בוודאי מאוד מאוד רלוונטית להחלטות שבסוף מתקבלות ביחד במשותף. עוד סוגיה שרלוונטית היא מה מסגרת התקצוב הכוללת שתידרש לבתי הספר לנוער, ואילו רכיבים נוספים כלולים בתוך כל המשוואה הזאת. כל הדברים האלה יצטרכו להיבחן ביחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל אני עדיין שואלת אותך, ואני אעשה לך חיים קשים יותר, בסדר? אני לא מכירה את המספרים ולכן אני אובייקטיבית לחלוטין. בהנחה שאתה בודק כל בית ספר לפי מספר הילדים, ויוצא שהעלות לראש של כל המח"טים, התקציב שיש למשרד החינוך, הוא אותו דבר או גבוה מהתקציב לראש של משרד העבודה, האם משרד האוצר יכניס כסף? האם הבנת את שאלתי? אם לא, אסביר. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, הבנתי את שאלתך. בוודאי כל הקצאה של מקור - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מדינת ישראל כמדינת ישראל, ולא משנה אם זה אוצר או בריאות, דואגת לילדים שלנו. לא יכול להיות שתהיה פה אפליה שאחד יקבל ואחד לא יקבל. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> מי שקובע איך מקצים כסף זה לא משרד האוצר. הממשלה קובעת את סדרי העדיפויות שלה בעת גיבוש תקציב המדינה, כל הסוגיות מובאות לממשלה, סוגיות בתחום החינוך וסוגיות אחרות, והממשלה מקבלת החלטות. תקציב 2026, כולנו מכירים, כבר עבר וכבר מיושם בימים אלה. בעת גיבוש תקציב 2027 משרד העבודה, כמו שהם תמיד עושים, יציפו את כל הדברים שהם חושבים שצריכים לקבל מענה, והממשלה תקבל החלטות בהתאם לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. מאחר שאני הייתי סגנית שר האוצר אני מכירה את זה. אני יכולה להסכים עם רום למרות שלא כל כך אוהבים את האוצר בכל מיני מקומות, אבל אני מבינה לגמרי. בסוף זה שלכם, משרד העבודה. בסוף אתם אלה שצריכים לבוא ולצעוק, אנחנו צריכים א', ב', ג', ד', ה', אתם תמיד מקבלים חצי תאוותכם בידכם, ובתוך האירוע שלכם אתם צריכים לבדוק לאן אתם מפנים את המשאבים. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> ולהגיד כמה כסף יש להם שיוכלו להשתמש בו לייעודו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, ולכן זה באמת בסוף מוחזר אליכם. אני כן אומרת שאין שום הגיון בכך שתהיה כאן איפה ואיפה, זה לא יכול להיות. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> אם היינו בודקים לפני שלוש שנים, היינו רואים ש-3,000 התלמידים שנמצאים אצלנו מקבלים ארוחות ובמשרד החינוך אף אחד לא מקבל ארוחות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אנחנו לא לפני שלוש שנים, אנחנו היום. הייתם במצב טוב מאוד לעומת משרד החינוך, עכשיו אתם במצב גרוע מאוד לעומת משרד החינוך. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> - - - אנחנו משתנים ומשתפרים כל הזמן, דברים לוקחים זמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל לילדים אין זמן, הילדים רעבים. תכף נשמע את מנהלת בית הספר, יש לנו ממש כמה דקות. ילד שפורש או מופרש – אני אפילו לא יודעת איך להגיד את זה – מבית ספר, אנחנו מבינים מה יקרה, אנחנו יודעים לאן אנחנו מסלילים אותו, אנחנו לא רוצים שזה יקרה. מעבר לערכי והמוסרי, זה בזבוז משאב של מדינת ישראל. בעלות מינימלית אנחנו בסוף נותנים פה משאב ענק למדינת ישראל שזה ילד שלמד והשקיע והתפתח וידע לחלום, ואולי גם יגשים את החלומות שלו. לוקח זמן – שלא ייקח זמן, תקצרו את הזמנים. כן, אדוני. << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> אני נציג של ארגון שמתעסק בתזונה, נקרא MAZON. אני מאוד לא אוהב כשנציגי הממשלה מסבירים לי שהמצב מורכב, ושיש המון רכיבים כמו ששמענו מהאוצר. ילד רעב הוא ילד רעב, אנחנו עוד מעט נשמע את הנתונים ונשמע את המנהלת לגבי מה שקורה. לא יכול להיות מצב שילדים רעבים, ויש תקציב. בשנה שעברה משרד החינוך החזיר 650 מיליון שקלים מתקציב התזונה שלו חזרה לאוצר. 650 מיליון מתוך 1.680 מיליארד הוחזר לאוצר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגף התקציבים מכיר את זה? << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> הוחזר לאוצר כי זה היה עודף מהתקציב. זה לפי המספרים, לפי חוק חופש המידע פורסם - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, יש כאן בלבול מה זה המונח עודף תקציבי. אולי היושבת-ראש מכירה את זה, עודף תקציבי אילו כספים מחויבים שעוברים משנה לשנה בגלל שמדובר בהתחייבויות חוצות שנה. לא מדובר פה בכסף שהמשרד מזדכה עליו או מחזיר אותו והוא פנוי להוצאה, אלא זה פשוט כסף שעובר משנת תקציב אחת לשנת התקציב העוקבת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מכירה את זה, אבל ברור שלא עשו בזה שימוש. זה שהוא צבוע, הוא צבוע. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הוא לא צבוע, הוא מחויב. זה כסף שפשוט לא שולם בפועל, אבל זה כסף שהוציאו מהארנק, שמו בצד ומייעדים אותו להוצאה ספציפית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כי יש התחייבות אבל היא עוד לא מאושרת לגמרי? כלומר הכסף צריך לעבור, הילדים קיבלו תזונה אבל הם רק לא שילמו את הכסף או שלא ניצלו כי לא נתנו האכלה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא מכיר את המקרה הספציפי הזה, אבל - - - << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> בעליל לא נוצל. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> ראיתי את זה גם במכתב בחומרי הרקע לדיון. המונח עודפים שעוברים מדי שנה, עודף מחויב, כנראה מובן פה בצורה לא נכונה. לא מדובר בכסף שמתפנה ומוחזר למקום כלשהו ואפשר לממש אותו לשימוש אחר. מדובר בכסף שחויב להתחייבות חוצת שנה. מכיוון שמדובר בהתחייבות חוצת שנה לא היה ניתן לממשה באותה שנת תקציב, ולכן יש פעילות פרוצדורלית במערכת שנקראת עודפים מחויבים שבאמצעותם מעבירים את רכיבי התקצוב משנה לשנה, אבל הרכיבים האלה נעולים בעבור השימושים שעבורם הם חויבו ובעבור התקופה שבעבורה הם חויבו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כלומר, אם זאת תזונה עבור דצמבר – בדרך כלל זה חודש דצמבר, האחרון של השנה הקלנדרית – ובפועל ההוצאה קורית בינואר או פברואר בגלל כל מיני - - - << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> לא שליש מהתקציב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, ישי, אני רוצה להבין מה שאתה אומר לי. אם בפועל לא קניתי ארוחות, לאן הכסף הזה הולך? הכסף הרי צריך ללכת למקום כלשהו. מה זאת אומרת שהוא מתגלגל? תסביר לי. אני מבינה מה שאתה אומר אם אכן ניתן אוכל לכולם והכסף בדיוק מתאים בול, אחד לאחד, רק מטעמים כאלה ואחרים הכסף לא הועבר לגוף שסיפק לי את הסחורה ולכן זה עבר לשנה הבאה. אבל, כמו שאמרת, זו לאותו ייעוד ולאותה תקופה. בסדר, זה צריך היה להיות התקופה הקודמת. אבל מה קורה שבתקופה הקודמת, אם – ואני לא יודעת שזה המקרה – לא השתמשו בזה? לאן הכסף הולך? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה לא שלא השתמשו, אני לא מכיר את המקרה הספציפי הזה. ככלל, המתודולוגיה של העודפים המחויבים היא כזו שבדרך כלל בהרבה מהמקרים משלמים בחודש העוקב על פעילות שכבר בוצעה. מדובר על מקרים מהסוג הזה, שהפעילות כבר בוצעה והתשלום צריך להתבצע בעתיד, וצריך לשריין את הכסף בשנת התקציב הבאה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, סתם שאני אלמד, זה לא קשור לדיון עכשיו. << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> זה לא מדויק כי זה שליש מהתקציב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ישי, אני רוצה להבין, לא קשור לדיון היום. אני שואלת אותך בתור תקציבן באגף תקציבים. בהנחה שזה נכון, היה לי תקציב ייעודי לאוכל ולא השתמשתי בו מכל מיני סיבות, הוא לא יכול להיות עודפים שמועברים משנה לשנה. לאן הוא הולך? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> תקציב שאינו מחויב, בסוף שנת התקציב עובר אוטומטית להכנסות המדינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא חוזר אליכם. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה לא אליכם. לממשלה יש גמישות בצד ההוצאה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, בסדר, זה עובר לוועדת כספים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, לא עובר שם, להכנסות המדינה. זה פשוט עובר לכיסוי הגירעון. זה לא כסף - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, בסדר. לא יודעת באיזה מסמך הוא הסתכל, אבל אם זה כתוב במסמכי התקציב כתקציב שעובר, אתה אומר שזה צבוע כי כן היו הוצאות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש הבדל האם מדובר על תקציב מחויב או תקציב שאינו מחויב. תקציב מחויב עובר לאותו שימוש ופשוט התשלום מבוצע בפועל בשנת התקציב העוקבת. כסף שאינו מחויב פשוט עובר להכנסות המדינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> אני רק רוצה עוד פעם להדגיש שזה היה נכון אולי בשנים שלפני זה, כשמדובר על 100 מיליון או 200 מיליון. כששליש מהתקציב מוחזר לאוצר, כמו שאמרתי - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אין דבר כזה, אין דבר כזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הוא אמר לך שאין דבר כזה, ישי, ואני סומכת עליו. אני לא מכירה את המסמך, חבל, אבל אנחנו צריכים לסיים עוד שנייה. הוא אמר משהו ברמה חשבונאית, הוא לא ישקר לנו ברמה החשבונאית והוא לא מכיר את המקרה. הוא אמר שברגע שכספים כתובים בתקציב המדינה כעודף מחויב שעובר, הכספים חייבים להשתלם לאותו ייעוד שהם נרשמו עליו, לתקופה שהם נרשמו עליו. יכול להיות שפשוט יש עיכוב בתשלום, אבל זה חייב ללכת ככה. אם זה עודף לא מחויב, שלא התחייבו למשהו ספציפי, זה עובר לאוצר המדינה, לא חוזר לאוצר - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> להכנסות המדינה, כיסוי הגרעון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> להכנסות המדינה, סליחה. << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> זה לא ראוי בעיניי. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> יש פה עוד שני נציגים שרוצים לדבר. אפשר להראות את המצגת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. עם זה אנחנו נסיים, בסדר? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> יש את מנהלת בית הספר ויש את שלום הילד. (מלווה דבריו במצגת) כמו שתראי יש סקר תלמידים, סקר מורים, כל אחד מדבר מהצד שלו, מהזווית שלו איך הוא רואה את הדברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה של משרד החינוך. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> זה שלנו על משרד החינוך, על ההשפעה של ארוחה מאז שהיא נכנסה. כמו שרואים, 60% שיפור באווירת הלמידה, 36% שיפור בציונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדרך כלל נהיים עייפים אחרי שאוכלים. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> ברור. נוכחות תלמידים 76%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אין לי ביחס לכמה היה לפני. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> עלייה מכמה שהיה בסטנדרט. גם אלימות, גם עצבנות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק שואלת אותך, האחוזים שכתובים כאן, מדובר בעלייה מהפעם הקודמת או שזה מסך התשובות, זאת אומרת, מתוך 100% רק 45% הודו על קשר עם הצוות? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> מהתקופה שלא היה כלום, שלא היה אוכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, זו כן עלייה. 45% יותר ממה שהיה פעם. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אווירת הלמידה – המורים מדברים על זה שיושבים ביחד עם המורים לארוחה, הרגלי אכילה וכן הלאה. ההגעה ללימודים מושפעת מהארוחה, רמת הריכוז, כמות האיחורים. שלחתי גם סרטון – הייתה בעיה טכנית להעלות אותו – ובו הילדים מדברים איך זה השפיע על היום-יום שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כבודה. << אורח >> ורד אזולאי: << אורח >> צוהריים טובים, תודה על הזכות. אני מנהלת תיכון יוצר עתיד פלמחים. התיכון שלי מונה 220 תלמידים לנוער בסיכון. אני חושבת שלפני שמדברים על ארוחות, צריך להבין מי הנוער שנכנס לשערים של בית הספר שאני מנהלת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בית הספר שאת מנהלת, הוא של משרד החינוך או משרד העבודה? << אורח >> ורד אזולאי: << אורח >> משרד העבודה, אני תכף אגיד כמה מילים לגבי איפה שוכן בית הספר. הילדים שנכנסים אליי לבית הספר מגיעים מכ-30 אזורים ב-15 הסעות. ילדים שבית הספר לא מעניין אותם והלימודים לא מעניינים אותם. חברת הכנסת מיכל, מה שמעניין אותם זה הרחוב, זה הפשע. אני מקבלת אותם עם צווי בית משפט, אני מקבלת אותם עם אירועים מאוד מאוד קשים. כשאני רוצה להחדיר בילדים כאלה את חדוות העשייה ואת חדוות הלמידה, והם מגיעים עם בטן מקרקרת, אני לא יכולה לעשות כלום. אני לא יכולה לעשות כלום כשילד מגיע לבית הספר כשהוא רעב, ובאים, 220 ילדים, ב-8:00, רצים לחדר האוכל בפתחו של בוקר. קודם כול לוקחים כריך, כי אנחנו דואגים להם לכריך בבוקר למי ששותה ריטלין, מי ששותה כדור כזה או אחר, זה הכריך שהוא מקבל. לאחר מכן, בתקצוב שאני מקבלת ממשרד העבודה אני יכולה להרשות לעצמי לתת פעמיים בשבוע ארוחות חמות. אני אתן לך נתון שטח שלי, אמיתי. יש לי 220 תלמידים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה יום לימודים ארוך? << אורח >> ורד אזולאי: << אורח >> יום לימודים עד 14:00. בימים שאין ארוחה חמה מגיעים 50% מהתלמידים. ביום שיש לי ארוחה חמה מגיעים 100%. << אורח >> ורד אזולאי: << אורח >> לפי איזה יום את קובעת שיש ואין? << אורח >> ורד אזולאי: << אורח >> ימי הארוחות שלי זה שני וחמישי, הילדים יודעים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה? בגלל הגבלות תקציב? << אורח >> ורד אזולאי: << אורח >> כן, בגלל הגבלות תקציב יש לי אפשרות לתת ארוחה חמה רק פעמיים בשבוע. אחד הדברים הכי עצובים, כשמתחילה השנה ב-1 בספטמבר, פעם בפעם נכנסים תלמידים לחדר האוכל עם מצלמה ומצלמים להורים שלהם – אימא, תראי, יש פה קציצות, אימא, יש פה עוף, אימא, יש פה אורז. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בימים שיש הזנות, כמה אחוז מהתלמידים מגיעים? << אורח >> ורד אזולאי: << אורח >> 100%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מגיעים 100%? << אורח >> ורד אזולאי: << אורח >> מגיעים 100%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וכמה בימים שאין? << אורח >> ורד אזולאי: << אורח >> כמעט 50%, 40%. הם מעדיפים לצאת לעבודה, מעדיפים לא להיות בבית הספר. הצגתם נתונים שאני חווה אותם בשטח, הנתונים של ונדליזם, אלימות, הנתונים של קשר אישי. ילד יודע כשהוא מגיע אליי לבית הספר, אני מביאה לו ארוחה, צלחת חמה של אוכל, של בית, של משפחה. הרי אוכל זה שפה, זה לא רק עניין תרבותי. כשהבטן שלו מלאה, יש לו פנאי ללמוד. זה לא תוכנית בגפ"ן, זה מצרך בסיסי. תחשבו עלינו כבני אדם, האם מישהו יכול היה לשבת פה אם הוא היה רעב? האם מישהו פה היה יכול להקשיב למישהו אחר אם היינו רעבים? איך אני יכולה לבקש מהילדים האלה ללמוד, לדבר איתם על עתיד, לדבר איתם על איזשהו חזון כשאין לי את הבסיס של אוכל? לא דיברתי על המבורגרים ולא דיברתי על ארוחות במסעדות. אוכל בסיסי, מנה בסיסית. עם זה אני מתמודדת יום-יום, ואני יכולה להגיד לך שאני זכיתי. יש לי בבית הספר אישה בשם תקווה, שהיא האימא של התלמידים והיא מבשלת להם, כל יום, כל הזמן, כל מה שאפשר. אנחנו מנסים לבשל עבורם מכל מה שאפשר, וככה אני בעצם מגדילה את אחוז התלמידים שלי בבית הספר ומקטינה את אחוזי הנשירה. כשבאתי לנהל את עתיד פלמחים – בית ספר ששוכן בתוך בסיס פלמחים כאכסניה, אין שום קשר לבסיס, אני לא מקבלת מהבסיס שום דבר – התלמידים היו מגיעים יום כן, יום לא, יום למה לא. היום הם מגיעים בהמוניהם ואני סוגרת את השנה כשהיו לי רק חמישה אירועים חריגים. אני מקבלת תלמידים מצווי בית משפט, תלמידים מפנימיות, תלמידים עם כל מה שכל אחד יכול לדמיין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה שנים את מנהלת? << אורח >> ורד אזולאי: << אורח >> ארבע שנים. ילדים מאוד מורכבים, מאתגרים – ילדים מהממים – בסוף זה דור העתיד שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה תלמידים יש לך? << אורח >> ורד אזולאי: << אורח >> 220 תלמידים, בית ספר מאוד גדול במשרד העבודה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> רק לדייק, גם בשאר הימים יש ארוחה, אבל סנדוויצ'ים מהתקציב של משרד העבודה, לא ארוחה חמה. << אורח >> ורד אזולאי: << אורח >> סנדוויצ'ים שאנחנו מארגנים להם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן גבירתי, רצית גם לדבר? מי כאן רצה עוד לדבר? << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני אדבר בקצרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כי אנחנו צריכים לסיים. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני עורכת דין מהמועצה לשלום הילד. קודם כול תודה על הדיון, תודה ל-121 שקידמו אותו, ותודה לך. מבחינתנו, נושא ההזנה הוא חלק בלתי נפרד מהזכות של ילדים לחינוך וצריך להגיד את זה. זה גם בריאות, זה התפתחות בוודאי, אבל זה חלק בלתי נפרד מהזכות שלהם לחינוך ולכן הטיעון על אפליה או על יחס בין בתי ספר כאלה לאחרים הוא חשוב, אבל הוא משני. בסופו של דבר, כשמסתכלים על זה ככה, שזה חלק מהזכות, לא צריך לבחון רכיבים אחרים לעומת רכיבים כאלה. זאת הזכות, אנחנו גם רואים לפי הנתונים שזה מוכח, זה מאפשר להם ללמוד, מאפשר להם עתיד ומאפשר להם להתפתח ומשמעות, כל כך הרבה. בעיניי זה חייב להיות, והשאיפה היא שתי ארוחות ביום לא רק ארוחה חמה בצוהריים, כי ילדים מגיעים רעבים מהבוקר. אם אנחנו רוצים שהם יישבו וילמדו כל היום עד הצוהריים, הם צריכים להיות עם בטן מלאה גם במהלך היום, מהבוקר. זאת השאיפה שצריכה להיות, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נסכם את הדיון הקצר הזה בבקשה ממשרד העבודה שידווחו לנו. ניתן שלושה שבועות? ארבעה שבועות? אנדרי, כמה זמן לוקח? << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> הם לא סיימו. התכתבתי, ואמרו לי שהם לא יודעים להתחייב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם באמצע תהליך של בנייה מחדש, פירוק, הרכבה, איך שקראת לזה. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> כבר שנה וחצי פירוק והרכבה של התקציב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה נעשה, נחכה לתקציב 2029? לא הבנתי. אני רוצה לדעת איפה זה עומד ולראות התקדמות, אני רוצה לדעת איפה זה עומד היום. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> כפי שאמרתי בהתחלה, אנחנו לא יודעים להגיד למתי אנחנו מתחייבים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנדרי, אתה רוצה שאני אזמן את כולם לדיון בעוד שבוע? לא אכפת לי, אני אזמן את כולם, כולל את אמיר. אנחנו כוועדה יש לנו סמכות מלאה לזמן גם את השר, רק אין שר. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> יריב לוין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, נו, שר. אני רוצה לחסוך לכם ולי את האירוע, אני צריכה לדעת את הלו"ז, לפחות לדעת מתי אתם מתקדמים במשהו. אתה אומר לי עכשיו שזה פתוח לחלוטין, אנחנו נשב פה בעוד שנה ונשמע את אותם דברים. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> לצערי, בתשפ"ז שזו שנת הלימודים שמתחילה ב-1 בספטמבר, אנחנו יודעים שלא יהיה פתרון. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אבל למה לא יהיה פתרון? יש מספיק כסף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מצליחה להבין למה אין פתרון. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> אין לנו 27 מיליון שקלים. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> רוב הכסף מההתייעלות הכלכלית שלכם, אני קיבלתי מידע שיש לכם. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> גם אם נמצא התייעלות כזו או אחרת, אנחנו לא יכולים השנה לתת תקציב ובשנה הבאה להגיד: עכשיו אין לנו, כבר אין לנו התייעלויות. שנה קיבלתם, שנה אחר כך - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מבינה, אני רוצה רגע להבין. אנדרי, אם לא אתה, תביא מישהו שכן יכול לתת לי תשובות, כי אני רוצה להבין. ראינו כאן את המצגת, את הנתונים. שמענו כאן את המנהלת שמדברת על 100% נוכחות בבית ספר כשיש הזנה. אנחנו מבינים את המשמעות של זה. משרד העבודה שותף לחזון שכל הילדים האלה ילמדו כמו שצריך וישתפרו ולא יהיו בפשע, ולא יעשו, ונדליזם ולא תהיה אלימות? הוא שותף, אני אומרת פה דברים שנראים לי ברורים מאליהם. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> אנחנו בהחלט שותפים, אנחנו עושים הרבה מהלכים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, עם כל הכבוד, אתם לא עושים הרבה מהלכים כי אני לא שומעת כלום. << אורח >> אנדרי צייזלר: << אורח >> התלמידים האלה, כמו שנאמר פה, אנחנו ממש מצילים ילדים. מתקן של ארבע שעות ייעוץ לכיתה ועד פסיכולוג צמוד לכל בית ספר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל לא יעזור לו פסיכולוג אם אין לו אוכל. עם כל הכבוד, אתה נגעת בתחום שאני מטפלת בו – בריאות הנפש, פסיכולוגים, עובדות סוציאליות. תאמין לי, אני שוחה בזה גם אם באמצע הלילה תעיר אותי. בן אדם לא יכול לשבת מול פסיכולוג, עובד סוציאלי, פסיכיאטר, או what-so-ever אם הבטן שלו מקרקרת, הוא לא יכול. הוא ילך לגנוב מהסופר, ומהסופר הוא יעבור לגנוב בנק וכן הלאה וכן הלאה. הוא צריך אוכל. אני לא אגיד לך לקצץ משעות הפסיכולוג או הפסיכיאטר – שב עם אנשי המקצוע, אני לא נמצאת שם – אבל אם אתה שואל אותי, מיכל, אז כן, אולי לפעמים תוריד שעה ביום של הפסיכיאטר – לא שיש להם שעה ביום עם פסיכיאטר, אין להם, אין סיכוי שיש כי אין פסיכיאטרים במדינת ישראל, אבל לצורך העניין נניח שכן – ותיתן להם אוכל. זה נראה לי דבר טריוויאלי ביותר, ממש ברור מאליו. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> שלום, אני חבר מועצת הבריאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תגיד משפט אחד שאתה רוצה. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> אני רק רוצה להגיד, מדובר פה בילדים שאם הם עם בעיות התנהגות וקשב וריכוז, אם הקיבה שלהם ריקה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אמרו כבר, תודה. << אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >> - - - את מגדירה את זה בצורה הכי נכונה שיכולה להיות, ואיך זה יכול להתפתח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, תודה. כן, רום. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> גברתי, אני יודע גם מהשיח עם הגורמים במשרד העבודה שהמוטיבציה שלהם היא לסיים עם התהליך הזה כמה שיותר מהר והם עובדים על זה מאוד קשה. אני כן מציע, ברשותך, שתהיו בקשר עם הצוות של הוועדה ותעדכנו אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מבקשים תוך שלושה שבועות מהיום לקבל דין וחשבון איפה זה עומד. אני לא מוכנה לקבל כתשובה שבשנת תשפ"ז לא יהיה, לא מוכנה לקבל את התשובה הזו. יהיה חלקי, תוסיפו רק 30%, 50%, 40%, לא יודעת כמה, לא מוכנה לקבל את התשובה: לא יהיה. אין דבר כזה. אני אקרא לכם לכאן כל יום יחד עם משרד האוצר, שתמצאו פתרון. לא יכול להיות מצב כזה. בעוד שלושה שבועות אנו מבקשים מכם תשובה בכתב. אם לא נקבל בכלל תשובות או נקבל תשובות לא משביעות רצון אנחנו נקרא לכם לפה בהתראה קצרה. בסדר? תודה רבה לכולכם, המשך יום טוב, ובתיאבון למי שכן יכול לקבל אוכל חם או קר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>