פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת החוץ והביטחון 23/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 609 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ו (23 ביוני 2026), שעה 13:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא") מגופי המודיעין, התשפ"ה-2024, של ח"כ עמית הלוי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר לימור סון הר מלך – מ"מ היו"ר רם בן ברק עמית הלוי משה טור פז מוזמנים: אל"מ אירנה עזנר – סגן להערכה חטיבת המחקר, משרד הביטחון רני פלד – ראש אגף המודיעין וועדות שרים, מל"ל נחמה פרל – עו"ד, מל"ל אדם וולפסון – יועמ"ש, מל"ל עדי פרנקפורטר – רפרנטית ביטחון באג"ת, משרד האוצר זוהר שדמון – משפטנית יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים דרור גרנית – מתמחה יעוץ וחקיקה מינהלי, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: גלעד נוה מירי פרנקל-שור מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: הילה מליחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא") מגופי המודיעין, התשפ"ה-2024 (<< נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צוהריים טובים, אנחנו מקיימים היום דיון בהצעת חוק מעניינת. אנחנו נשמע את גורמי המקצוע, אולי חברי כנסת נוספים, כל אחד עם האיפכא מסתברא שלו להצעת החוק עצמה. יש לנו איפכא מסתברא לאיפכא מסתברא, וזה מה שמעניין, זה מה שמאתגר. החלק הראשון של הדיון יהיה כמובן פתוח, אני רוצה לשמוע את הדעה שלכם, אבל יהיה גם כן חלק חסוי, שהוא לא פחות חשוב בדיון הזה. אנחנו יוצאים לדרך עם הצעת החוק של עמית הלוי, ואין טוב מעמית כדי להציג אותה בפנינו. בבקשה, חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נתחיל בזה שהחוק הזה נכתב בדם, הוא לא נכתב בדיו ולא במחשב. אפשר לקרוא לו חוק הנגדת ו', אפשר לקרוא לו חוק הקצין י', אפשר לקרוא לו חוק בנימין סימן טוב, אם הולכים אחורה להמלצה של ועדת אגרנט, שלא יושמה עד היום. כל האנשים הללו התריעו, אולי המקרה של הנגדת ו', אדוני היושב-ראש, הכי מובהק והכי צרוב בתודעה שלנו – זאת שאמרה ביוני: זה לא תרגיל, זו מלחמה. זאת שאמרה ביולי: זה לא תרגיל, זו מלחמה. זאת שאמרה באוגוסט: זה לא תרגיל, זו מלחמה. בדומה לתצפיתניות שראו את הטרקטורים שהבינו לבדן, הצעירות הללו, שלא מדובר בפעילות חקלאית, אלא מדובר בפעילות אחרת לגמרי. הן והיא, הנגדת ו', זכו לתגובה – לצערנו, בדמנו – של בוז, של יהירות, תגובה גסה. והסיבה שהן זכו לתגובה הזאת היא בגלל שקשה מאוד בתוך המערכת לבקר את המערכת ולהציע אלטרנטיבה. זה דבר טבעי, זאת לא האשמה. זה דבר טבעי, כך הוא טבע האדם בכלל, וטבע האדם במערכות היררכיות וסגורות כמו הצבא, שבה אתה צריך לבקר את המפקד שלך, בלי קשר לשאלה שהוא עוד אמור למנות אותך או לא למנות אותך, זה מאוד קשה. כל מי שהיה פה בצבא יודע שזה מאוד קשה. העניין הופך להיות קשה שבעתיים, אדוני היושב-ראש, כשמדובר על פרדיגמה או על דוקטרינה ואתה צריך להיות משוגע הכפר ולומר: חמאס לא מורתע. אז אומרים לך חמאס מורתע, כיוון שהיינו פה. חמאס מורתע והרמטכ"ל אומר חמאס מורתע, וראש המוסד אומר חמאס מורתע, וראש השב"כ אומר חמאס מורתע. בעצם, מה שמתברר, שצה"ל היה מורתע. אבל מי שרוצה להעלות טענה מהסוג הזה נגד העדר, נגד המיינסטרים, והוא במערכת הציבורית, הוא צריך הרבה צלם אלוקים, הרבה חירות פנימית, הרבה נאמנות עצמית, הרבה אומץ. הוא יכול ללכת הביתה ב-16:00 מהקריה, ובסדר, הרמטכ"ל אמר, בעיה שלי? וכשהייתה נגדת ו' כזאת, אז היא זכתה, כמו שאמרתי, לקיתונות של בוז, אגב, בשלוש מילים: תרחיש דמיוני להפליא, מי שמכיר את השרשור הזה מ-8200. אני חושב שהחוק הזה הזדמנות שלנו ככנסת לתקן, לא המצאתי פה כלום, הדברים רשומים עוד ממלחמת יום כיפור, אבל לעשות תיקון מערכתי אמיתי. הכישלון שלנו ב-7 באוקטובר לא היה כישלון מבצעי של יחידה מבצעית מסוימת, הוא היה כישלון קולוסלי, גם התיקון צריך להיות קולוסלי, צריך להיות מערכתי. אני אחדד את עיקר התיקונים: היחידה הזו שאני דורש להקים אותה מבחינה סטטוטורית צריכה להיות מחוץ למערכת. זה תיקון ראשון. הניסיונות לאורך כל השנים מפורטים באופן יפה – קראתי את זה הבוקר, אני חייב לומר – במסמך הזה, בקרה מודיעינית, מסמך חשוב, אני ממליץ לאזרחי ישראל לקרוא אותו, של מי שהיה ראש מחלקת בקרה בעצמו, סגן אלוף ש', אינני יודע מי זה, וסגן רמ"ח בקרה לשעבר, סגן אלוף ד"ר ו.י. הכול מפורט כאן – הניסיונות שלא הצליחו, שנכשלו לדעת המחברים, לעשות תיקונים בתוך המערכת, להעביר את זה מכפיפות לרח"ט מחקר לכפיפות לראש אמ"ן, לשנות את הדרגות, להגדיל תקנים או דברים מהסוג הזה. כל אלה נכשלו כי המערכת לא יכולה לבקר את עצמה, ולכן צריך שהיחידה תהיה מחוץ למערכת, תנאי ראשון, תהיה עצמאית. אני בחוק הזה שאבתי מחוק מבקר המדינה את התנאים לעובדים ותנאים נוספים כדי שהם יהיו עצמאיים. צריך עוד שני דברים, חוץ מהעצמאות והחיצוניות למערכת – שהם יהיו כפופים למקבלי ההחלטות, קרי לקבינט, לדרג המדיני, לראש הממשלה; ושיהיו בפניהם כל החומרים. כלומר, לא רק גוף המודיעין הצבאי, אלא גופי המודיעין גם של השב"כ והמוסד. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אתה בוועדת המשנה לענייני מודיעין, אז אתה מכיר את הדברים מעוד זווית. המוסד, כמו שהצהיר לאחרונה – באופן מזעזע יש לומר – ראש המוסד הקודם, מנהל מדיניות עצמאית. אני שאלתי פה בוועדה לתפיסת הביטחון איך מתכללים את זה לתוך תרחיש הייחוס? אז למוסד יש גוף מודיעין שלו, לשב"כ גוף מודיעין שלו. התכלול הוא תכלול סכמטי היום, לצערי, נשמע פה את נציגי המל"ל. אבל בסופו של דבר, הערכת המודיעין שאני מכיר, שמגיעה פעם בשנה לממשלה, שעל בסיסה כל ההיערכות הביטחונית שלנו, מה שנקרא תר"ש, בסוף זה מבוסס על הערכת מודיעין, שמי שמוביל את זה הוא אגף המודיעין בצה"ל. אז התוצאה היא קטסטרופלית. כלומר, אנחנו נסמכים רק על אגף המודיעין בצה"ל להערכת מצב לאומית שנותנת לנו את כל התוכניות הביטחוניות לשנים הקרובות, לחמש, ולפעמים עשר שנים קדימה. זה גורר שתי רעות חולות: אחת, המודיעין עצמו נדרש להתעסק בדברים שאינם צבאיים. פתאום אתה שומע בהערכת המודיעין כאן בוועדת החוץ והביטחון מפעם לפעם, מבלי לפרט, נושאים כלכליים ונושאים מדיניים. הם לא הוכשרו לזה. אני לא בטוח שאם אני אשאל את ראש אמ"ן הנוכחי, בלי שום כוונה אישית, מה התל"ג של טאיוואן ומה הצרות שם ומה הערכות המצב – אני לא נכנס עוד יותר קרוב אלינו, חות'ים ואחרים, והיו דברים מעולם. זה גורם שתי רעות: א', אגף המודיעין מתעסק בדברים שהם לא המקצוע שלו. ודבר שני, אנחנו נסמכים רק עליו. לכן אני אומר שלושה תיקונים בחוק הזה – אחד, יחידה שהיא עצמאית מחוץ למערכת. תנאי בסיסי כדי לבקר מערכת, להיות מחוצה לה, כמו שכותבים פה גם מחברי המסמך הזה. דבר שני, תכלול של כל החומרים המודיעיניים, שיהיו שקופים לה – מוסד, שב"כ, וכמובן צה"ל וגם גורמים אחרים, לפעמים רלוונטיים. ודבר שלישי זו התמונה המלאה, שהם יהיו כפופים לראש הממשלה, שיוכלו בזמן אמת מקבלי ההחלטות לקבל תמונה מלאה. אני אומר את זה לא רק על רקע – ערב 7 באוקטובר אדוני היה פה בוועדה, ישבנו פה ביחד. אחרי 7 באוקטובר – אני לא אמנה את זה כאן בדיון הגלוי – כישלונות של אגף המודיעין אחד אחרי השני בהערכות מצב בנושאים סופר חשובים במלחמה הזאת. ידידי עידן רול באופן קבוע היה שואל: האם הייתה עמדת איפכא מסתברא לקבינט? האם הוצגה לראש אמ"ן איפכא מסתברא? כמו שכותב כאן בעל המסמך הזה בשם לא אחר מאשר איתי ברון, שהיה בעצמו, כידוע, רח"ט מחקר, הוא אומר: היחס ליחידת איפכא מסתברא – קוריוז. קוריוז. ואנחנו את הקוריוז הזה הרגשנו על בשרנו, והקוריוז הזה צריך להיפסק. פשוט צריך להיפסק. ואנחנו צריכים לעשות תיקון תשתיתי, שוב אני אומר, המחלות שלנו, שהתגלו מאז 7 באוקטובר הן לא מחלות של יחידה מבצעית מסוימת. ואני אומר לכן, זה תיקון סופר חשוב. בזה אני מסיים, הוא יגרום לעודף פלורליזם בצה"ל, לגיוון דעות. אגב, יתרום לגיוון דעות לפני שאיפכא מסתברא יפתחו את הפה, כי כשהם ידעו שהם יבואו אליך, רני, או לראש הממשלה ולמל"ל ולקבינט, והם יבינו שיש מישהו שמאתגר אותם, אז הם יבואו הרבה יותר עמוקים, הרבה יותר רציניים, הרבה יותר יסודיים, ולא יאמרו חמאס מורתע ואת חומת יריחו אפשר לגרוס, וכל מה שחווינו על בשרנו. יש עוד דבר אחרון בחוק הזה שאני רוצה להזכיר כאן, שהוא ועדת החוץ והביטחון. מכיוון שאני פה שלוש שנים וחצי, - - - ועדת החוץ והביטחון. אני חושב שהחוק הזה צריך לשרת גם את ועדת החוץ והביטחון, שתעשה את תפקידה נאמנה. כיוון שאני הייתי, ועדיין, בייסורי נפש על זה שאני ישבתי פה לפני 7 באוקטובר, ושמעתי את ההבלים האלה חמאס מורתע, ושתקתי, שזאת בושה נוראה שאני אלך איתה, כמו שנהוג לומר, עד סוף ימיי, כי זו באמת בושה נוראית; ואני כתבתי מאמרים נגד זה לפני כן, ובכל זאת ישבתי פה, והיו כל האנשים המכובדים שהגיעו לפה, ואתה אומר זה ההוא עם הפלאפלים, וההוא עם הפלאפלים. לכן אני חושב שגם ועדת החוץ והביטחון צריכה שהיחידה הזאת תשרת את העבודה שלנו ותאפשר לנו להגיע לדיונים ככה שאנחנו נוכל לאתגר, לשאול את השאלות הנכונות, לקבל תשובות, ולעשות את עבודתנו נאמנה. אדוני היושב-ראש, קודם כל, אני מודה לך על קידום הדיון. מודה לך מראש על קידום הדיון בשבוע הבא גם, לא רק השבוע הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טרם עניתי לך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר גמור, אני אומר מראש. אני חושב שלוח הזמנים הפוליטי מחייב אותנו – אני אומר את זה במלוא הרצינות, אני יודע מה התיקונים שנעשו, ומה התיקונים שטרם נעשו במערכת הביטחון. אני בכל חודש אוסף מהחטיבות השונות איזה ציוד עוד חסר להם, אפרופו הדיונים שקיימנו פה. אז אני חושב שזה תיקון תשתיתי, וכדאי מאוד לקדם אותו בכנסת הזאת. יאמרו המל"ל את דבריהם. אני מכיר את עמדת ראש הממשלה בנושא, ואני חושב שכדאי לקדם את זה כך שנצביע על זה בשבוע הבא לקריאה ראשונה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה עמדת ראש הממשלה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מיד יציגו נציגי המל"ל. התעניינתי מראש. אני מאוד מקווה שנצביע על זה בשבוע הבא לקריאה ראשונה, ונספיק עוד בקדנציה הזאת להכניס את החוק הזה לספר החוקים ולעשות תיקון עמוק ואמיתי למען ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס? רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי, באופן עקרוני אני לא מתנגד שיהיה גוף איפכא מסתברא שיישב במל"ל ויאתגר בנוסף או במקום הגופים האחרים שנמצאים בתוך הארגונים, שהם כבר קיימים, חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות. דווקא אני זוכר שהאיפכא מסתברא במוסד היה גוף חזק יחסית. כל אחד ישפוט את זה איך שהוא רוצה. מה שמטריד אותי בעניין הזה זה למה את המינוי של מי שיעמוד בראש הגוף הזה, אם יוקם במל"ל, צריך לבחור ראש הממשלה ושר הביטחון, למה לא להוציא את זה למכרז עם קריטריונים ברורים למועמדים? תוציאו את זה למכרז, והאיש עם הנתונים הטובים ביותר ייבחר. למה להפוך את זה מראש למינוי שהוא פוליטי? זאת השאלה שלי, בלי שום קשר למי זה יהיה בסופו של דבר. אני חושב שזה אירוע מאוד מאוד מקצועי. קראתי וראיתי שהוא לא עבד שנתיים לפני, ולא יוכל לעבוד שנתיים אחרי, וזה בהחלט דבר נכון, אבל אין ספק שזה לא יכול להיות מישהו לא מקצועי שיעמוד בראש גוף כזה, או יעבוד בגוף כזה כי הערכת מודיעין זה לא תחביב, זה מקצוע. לגבי ההערות שהיו כאן – כשלו בכל התחומים בכל הזמנים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זו דעתו. זו דעתו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתווכח עם זה, אני אומר שהטענה הזו שהם כשלו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מקבל את העניין הזה שזה צריך להיות מינוי מקצועי. אני מצטרף אליך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם הייתי עוסק כל הזמן באמירות נגד הערכות שאומרים, הייתי אומר תמיד הפוך, אז סביר להניח שבחלק גדול מהמקרים הייתי טועה, אבל אז אף אחד לא היה זוכר; ובחלק מהמקרים שהייתי צודק, פתאום היה אפשר להגיד צדקתי. שתיים, לא רק הגופים המודיעיניים טעו, אני מזכיר לכם, כולם טעו, גם הגופים האזרחיים טעו. ולכן אני אסכם – אפשר לחשוב לעשות את זה ברצינות מתוך כוונה רצינית ובלי שום אינטרסים פוליטיים, אלא לעשות גוף מקצועי. צריך לראות שהוא מקצועי ושלא יכולה להיות לו השפעה פוליטית של ממשלה כזאת או ראש ממשלה כזה או אחר, אגב, זה לא משנה. זה לא משנה. זאת עמדתי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> התשובה היא בארבע מילים, רם: זה נקרא אתה הראש, אתה אשם. אתה מכיר את הסיסמה הזו? שמעת על זה? אם אדם בראש המערכת הוא אחראי על ביטחון המדינה, הוא צריך לקבל את כל התמונה, ממנה את האנשים שהוא יכול לסמוך עליהם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני בעד. אני בעד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה ברור לגמרי שהוא לא ימנה אדם מן השורה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל יושב פה המל"ל, לכאורה – הוא מציג פה משהו שבשבילו הוקם - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי זה ראש המל"ל? מי ממנה את ראש המל"ל? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ראש הממשלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זו משרת אמון. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך משהו, אם תיקח את מסמך ההקמה של המל"ל, אתה תראה שלצערנו, יש פער עצום בין מה שרצו מהמל"ל כשהקימו אותו לבין מה שהמל"ל בפועל. מי שאחראי לזה בסופו של דבר זו הממשלה, אני אפילו לא אומר איזו ממשלה. זו הממשלה שלא רוצה לידה גוף חזק, ועוד מגדילה לעשות והופכת את ראש המל"ל לשליח של ראש הממשלה, שזה הכי ניגוד עניינים שיכול להיות, אם אתה צריך לאתגר אתה לא יכול להיות שליח של-. כל ראשי המל"ל, למעט אולי אחד-שניים, שהיו מקצועיים ולא היו שליחים, כל השאר נעשו שליחים. בסוף גם היה ממש מינוי פוליטי של ראש מל"ל, שזה בכלל היה אבסורד לא נורמלי, והתוצאות בהתאם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה לא תהיה פסול בעיניי, אני יודע ששירת פה בכנסת. אם אדם היה בפוליטיקה, זה לא הופך אותו לפסול. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל הוא צבוע פוליטית בצורה משמעותית וגם נהפך – ראש המל"ל צריך להיות אדם עצמאי, הוא לא צריך להיות שליח של אף אחד, הוא צריך לאתגר את המערכת הביטחונית. הוא צריך לתכלל אותה, לאתגר אותה, לשאול אותה שאלות ולהביא אותה לראש הממשלה. הוא לא צריך לעבוד אצל ראש הממשלה. הוא עובד בשביל ראש הממשלה, לא אצל ראש ממשלה. וככה את המל"ל הממשלה במו ידיה – ואני בכוונה לא אומר איזו ממשלה כי אלו כל הממשלות – במו ידיה רוקנה אותו מתוכן. היו אחד-שניים שהצליחו להתעלות על עצמם ולהיות מקצועיים ולאתגר את גופי המודיעין. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אין לי הרבה מה להוסיף. דרך אגב, אני שמחה לשמוע, רם, שאתה מבין את הנחיצות של הדבר הזה, ואתה אומר אני רוצה שזה יקרה, אבל שזה מקצועי ושזה יהיה גוף חזק. קודם כל, הבנת הצורך היא דבר חשוב בעיניי. לצערנו הרב, ראינו את זה גם באירוע האחרון ב-7 באוקטובר שאיפכא מסתברא לא הייתה וכל מה שנשמע מסביב היה המסתברא עצמו ולא האיפכא שלו, ולכן כשכולם מדברים אותו דבר, אנחנו יודעים לאן זה מוביל. כשכולם שבויים באותה תפיסה, באותה קונספציה, אנחנו ראינו לאן זה לקח אותנו. לתחושתי יכול להיות מי שיכול לחוש מאוים מהחקיקה הזאת, אני רוצה לומר, אותם גופי מודיעין שיכול להיות שיישמעו דברים שהם הפוכים ממה שהם מציגים, ואני חושבת שזה מחויב המציאות, ואם רוצים פה ביטחון אמיתי, ואם אנחנו רוצים להבטיח את זה שהמערכת מאותגרת ויצירתית והיא חושבת מחוץ לקופסה, אנחנו מחויבים לחוק הזה. אני חושב שמה שמביא פה חבר הכנסת עמית הלוי – אנחנו הצטרפנו להיות גם ביוזמה הזאת – לא רק שגופי המודיעין לא צריכים להרגיש שהם מאוימים, זה צריך להיות אינטרס שלהם. הם צריכים לדרוש את ההקמה של המחלקה הזו, ושיהיה לה כוח. אני חושבת שאם באמת יש פה דאגה אמיתית וכנה לביטחון אזרחי מדינת ישראל – וככה אני מקווה, וככה אני מאמינה שכל מי שהולך לתפקידים האלה, זה מה שהוא רוצה. כל מי שמצטרף לגופי הביטחון של מדינת ישראל, כל מה שהוא רוצה זה שיהיה פה ביטחון, שיהיה פה טוב. ולכן הוא עצמו צריך לדרוש שתהיה איזושהי חשיבה שתגיד לו תסתכל, יכול להיות שזה אחרת, יכול להיות שלא ראית את זה, יכול להיות שפספסת את הנתון הזה, יכול להיות שנתת שיקול ותעדוף לנתון מסוים כשפספסת נתון אחר. זה צריך להיות אינטרס של המערכת עצמה שיהיה את הגוף הזה. לכן אני לא חושבת שיש מה להוסיף. כמובן שהגוף הזה צריך להיות גוף חזק, עצמאי, לא תלותי, שכל הנתונים חשופים, שיש בו שקיפות מלאה לנתונים. למה ראש הממשלה? כי ראש הממשלה הוא זה שבסוף אחראי, יש לו את האחריות. אמר פה – אתה הראש, אתה אשם. בסוף האחריות וההחלטות מתקבלות אצלו, ולכן זה האיש שצריך לדעת מי יכול לאתגר את המערכת הקיימת ולהביא תשובות. תודה רבה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> רק שנייה, יש לי הערה למה שאמרה חברת הכנסת סון הר מלך. זאת אומרת שאם יחליט למשל ראש הממשלה הנוכחי שהוא ממנה בן אדם שיעמוד בראש הדבר הזה יחד עם שר הביטחון, ונגיד באופן תיאורטי, ולמרות שאתם לא מאמינים שזה יקרה, אבל זה יקרה, תתחלף הממשלה בעוד ארבעה חודשים. אז הממשלה תבחר אנשים כראות עיניה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. כן. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזו תקלה. אני חושב שזו תקלה. אני חושב שבשביל לשמור על ראש הממשלה, בשביל שהוא לא יקבל משהו בשביל לרצות אותו כי הוא בחר בו, בשביל זה ראש הממשלה צריך להיות מעוניין שלא הוא יבחר את האיש, אלא שזה יהיה מקצועי לגמרי. אני לא אומר את זה בשביל - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הרמטכ"ל הוא מקצועי, רם? הרמטכ"ל אייל זמיר הוא מקצועי או לא מקצועי? ראש השב"כ הוא מקצועי או לא מקצועי? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הרמטכ"ל אייל זמיר, וכל רמטכ"ל בעתיד לא יכול להיבחר - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא נבחר על ידי הממשלה בהמלצת שר הביטחון. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> שנייה, עמית. הוא לא יכול להיבחר אם הוא לא עבר מסלול מסוים בצבא והוא חלק מהמועמדים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה המסלול? לא נכון. מאיפה הבאת את זה? מאיפה הבאת את זה? אוי ואבוי לנו אם ככה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> עד היום זה לא קרה. עד היום לא נבחר רמטכ"ל שלא היה סגן רמטכ"ל. עד היום. למה? כי זה התהליך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, אני חושב שהרעיון העקרוני, כמו במקרים רבים שעמית מביא חקיקה גם לכאן, גם לוועדת החינוך, שבשתיהן אני מעורב, קודם כל, יש בה רעיון נכון. אני גם חושב שאחרי 7 באוקטובר קשה למישהו לומר שמדינת ישראל הצליחה להציג קונספציה אחרת שתתחרה בנוכחית. כל מי שישב פה בוועדה במהלך שנת 2023 שמע גם את הרמטכ"ל וגם את ראש הממשלה אומרים את המילים חמאס מורתע. כנראה שאנחנו צריכים לשמוע קולות אחרים, ולכן הדרישה העקרונית והרעיון העקרוני כאן הם נכונים. יש היום שלושה גופים שמנפקים הערכות מודיעין – גם אמ"ן, גם מל"ל וגם מוסד. שניים מראשי הגופים האלה - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שב"כ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני שם את השב"כ בצד כי בחלק מהסוגיות זו לא אותה הערכה, אבל נכון, גם שב"כ. מי שממנה את הראש במקרים האלה, בשלושה מתוך ארבעה, זה ראש הממשלה. נמנה גם את שב"כ, בסדר. אז יש לנו ארבעה גופים ששלושה מהראשים ממונים על ידי ראש הממשלה. זה המצב הנוכחי היום. עכשיו ימונה גוף חמישי. קודם כל צריך לשאול מה יהיה שונה גוף חמישי מארבעת האחרים. זו שאלה אמיתית שאנחנו צריכים לשאול. במה הוא יהיה אחר כך שהוא ינפק הערכה אחרת? שתיים, אם שלושה מתוך ארבעה ראש הממשלה ממנה, האם נכון שגם את הגוף החמישי ראש הממשלה ימנה? הרי אנחנו רוצים ליצור פה משהו אחר. אם ראש הממשלה מינה ראש מל"ל, מינה ראש מוסד, מינה ראש שב"כ וראש אמ"ן הוא היחיד שיש באפר בינו לבין ראש הממשלה, הרמטכ"ל, האם נכון שאנחנו נייצר גוף חדש ששוב ראש הממשלה – הרי זו דרך נהדרת להגיע לאותה קונספציה. לכן אני תוהה אם אכן יש צורך בגוף חמישי שמנפק הערכות, ואני אומר כאן, מבחינה מסוימת בוודאי שיש, אבל אמר רם, המל"ל הומצא בדיוק בשביל זה, אז בואו נשאל את עצמנו למה זה לא קרה במל"ל. ועכשיו נשאל את עצמנו מה גוף חמישי יהיה שונה מארבעת קודמיו. עמית, אני קראתי את הצעת החוק, לא הנחת את דעתי, לא נתת לי תשובה למה שהגוף הזה יהיה יותר טוב מארבעת קודמיו לייצר חשיבה אחרת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי זה לא התפקיד של ארבעת קודמיו. זה לא התפקיד שלהם. זה תפקיד ייעודי מוגדר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות, אבל אני אומר כאן שהבעיה העיקרית שאני רואה היא שאנחנו מייצרים פה גוף נוסף. האם הוא יהיה טוב מארבעת קודמיו? אני לא השתכנעתי מהצעת החוק. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זו שאלה אחרת. זו שאלה אחרת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל זו הצדקה, אנחנו לא מקימים עכשיו מל"ל, אנחנו לא מקימים עכשיו אמ"ן, שב"כ או מוסד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא מה הוא שונה. מה הוא שונה? הוא שונה בעצם ההגדרה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> משה, אני רוצה לומר שהגוף קיים היום, הוא קיים בתוך המודיעין, בתוך אמ"ן, הוא קיים. יש אפילו תת אלוף עכשיו שאחראי עליו, הוא נמצא בחוץ. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אגב, אתה לא מציע לבטל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מציע להחליף אותו. אני מניח שאגף המודיעין - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> השאלה מה אכפת לך שיאתגרו, שיהיה בנוסף. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נמצאת פה אלופת משנה – אני רק אומר למשה, הגוף היום קיים. הוא קיים באגף המודיעין. הסיבה שהוא לא קיים את תפקידו – ציטטתי ציטוט אחד של איתי ברון על הקוריוז, אבל אם תקרא את המאמר הזה, תראה - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מציע לך, עמית, תפסיק עם השמות האלה כל הזמן. תירגע כבר מהשמות. תירגע, זה עושה לך רע. אתה מביא לפעמים דברים טובים, ואיפה שאתה מציג את זה, אתה מציג את זה רע. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא ציטטתי אותו לגנאי, ציטטתי אותו לשבח דווקא, שהוא אמר שהמערכת לא תפקדה. אז אני אומר הגוף קיים. לפי דעתי, מההיכרות שלי בשלוש השנים האחרונות, למה הוא תיפקד לא נכון? אתה צריך לשאול מה הדיאגנוזה ואז מה הפרוגנוזה. למה הוא תפקד לא נכון? בגלל שהוא היה כפוף – ואני שמחתי לקרוא, העבירו לי היום את המאמר הזה, מאוד שמחתי כי הדברים הם מאוד מדויקים ונהירים. אגב, הוא בעצמו היה ראש מחלקת בקרה, הכותב. הוא אומר למה זה לא קורה: א', כי אנחנו כפופים למערכת שאותה אנחנו צריכים לבקר. הגוף קיים. הגוף קיים לא בשב"כ, הוא קיים בתוך אמ"ן. למה זה לא קורה? א', כי הוא גוף שצריך לבקר את המפקדים שלו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה המצב הנוכחי – הסכמתי איתך, רק אני עדיין לא רואה תיקון במה שאתה מציע. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מסביר. שלוש הבעיות ושלוש התשובות. שלוש הבעיות הן שהגוף הוא בפנים, זה קודם כל, הוא בתוך המערכת, ולכן הוא מתקשה להציג עמדה נגד המיינסטרים. שתיים, הגוף היום לא חשוף למכלול הגורמים המודיעיניים האחרים. כלומר, לאמ"ן אין את המידע שיש למוסד ויש לשב"כ. לפי החוק, בפני הגוף הזה יהיה פתוח כל החומר. ודבר שלישי זו הכפיפות הישירה למקבלי ההחלטות. אנחנו בוגרי המידור של מקבלי ההחלטות במלחמה הזאת. אנחנו בוגרי גדי אייזנקוט, שהיה פה בוועדה בתור שר - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא דיברתי איתך משהו על שמות? לפני רגע אמרתי לך משהו על שמות. אתה לא יכול להימנע מזה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> היה פה בוועדה בתקופה הקצרה שהוא היה שר, ואמר בתוך שר את המילים הבאות – תבדקו אותי, זה פה בפרוטוקול: אני הייתי רמטכ"ל ועכשיו אני רואה את זה מהצד השני. הצבא מגיע לממשלה עם דבר אחד. תקבלו או לא תקבלו, לפעמים הוא עושה כאילו, קצת ימינה, קצת שמאלה, אבל נותן דבר אחד. אין דיון אמיתי בקבינט. לא אני אמרתי, אייזנקוט אמר. הוא האשים את הצבא בזה, לא האשים את הממשלה. הוא אומר הם לא נותנים לקבינט דיון אמיתי. באים עם משהו מונוליטי, משהו מסוים. אגב, אני ראיתי את תרחישי הייחוס, שהיו עדכניים עד 7 באוקטובר – היה במערכת, היה רמטכ"ל. מזעזע. איך יכול להיות? אגב, הוא היה הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט הגיש את התרחישים הללו. מזעזע, רם. מזעזע. וזה נובע מחשיבה שהוא פתאום בתור שר התעורר ואמר זה באמת לא בסדר שאנחנו באים לממשלה בצורה מאוד לא פלורליסטית ומאוד לא מגוונת. לכן אני אומר, התיקונים הללו – ואני אשמח לשמוע אם יש עוד תיקונים – אם זה יהיה בדיוק במל"ל, או לא יהיה במל"ל או איך יהיה, ויש הרבה פרטים שיש מה לדון בהם, ועד השבוע הבא אני בטוח שנעשה את העבודה כמו שצריך ונדון בהם. אני רק אומר שאת התיקונים הבסיסיים, העובדה שהגוף הזה יהיה מחוץ למערכת, תהיה לו את כל תמונת המודיעין, והוא יהיה כפוף למקבלי ההחלטות, אלה שלושת התיקונים לשלוש הבעיות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, מי רוצה להתייחס? בדיון הפתוח כמובן. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אני אהיה זהיר בדבריי גם כי אנחנו בפורום הפתוח, וגם כי אני לא אתיימר לדבר בשמם של הגופים שאחרי זה יבואו וידברו במסגרת הדיון הסגור. אני אגיד שאני חושב שהנחות העבודה של חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת הלוי, הן לא כל כך נקיות מספקות, כפי שאולי מוצגות פה, ואני אגיד באיזה מובן. בוודאי אף אחד לא חולק על זה שעולם המודיעין ויצירה של תמונת מודיעין והבנה מודיעינית זו עבודה מקצועית, קשה, מורכבת, שבחלוקה מאוד גסה שני השלבים הבסיסיים שלה הם שלב האיסוף ושלב העיבוד של המידע. ויש זיקה וקשר בין שני הדברים האלה. ולכן הגוף האוסף בהכרח מזין את הגוף המעבד, והעיבוד מכתיב את האיסוף. זאת אומרת, זה איזשהו תהליך מעגלי שיש קשר בין שני הדברים. זה ברמת הכותרת. ולכן לייצר גוף שאין לו פונקציה איסופית ולא מסוגל לייצר איסוף, והוא רק מעבד – זה בפני עצמו דבר ראשון שהוא לא טריוויאלי וקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> למה? << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> שאלה לדיון הסגור, ברשותך. שוב, אמרתי, מראש אני חורג מהמקום הנורמלי שלנו. זה דבר ראשון. דבר שני, היו שלוש הנחות עבודה של חבר הכנסת הלוי. האחת היא על החיצוניות, או העצמאות, או הניתוק או להוציא החוצה כגוף חיצוני דווקא בגלל מה שאמרתי עכשיו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אזרחי חיצוני. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> האזרחי חיצוני דווקא בגלל מה שאמרתי עכשיו, על הזיקה בין איסוף לעיבוד, אני חושב שזה דבר שהוא קשה, בעייתי תורתית מושגית, אבל יתייחסו גופי המודיעין ביתר פירוט אחר כך. אני חושב שהפלורליזם במובן הזה קיים, כפי שהוזכר פה על ידי חבר הכנסת טור פז, בעצם קיומם כבר היום של ארבעה גופי מודיעין, וייאמר שהם כנראה לא רק הארבעה האלה, יש עוד כל מיני פונקציות שאוספות ומייצרות מודיעין בכל מיני צורות. הנקודה היא שכבר היום יש את ריבוי הגופים. אני לא חושב שבהכרח הקמה של גוף נוסף היא הטובה ביותר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה לא הוכיח את עצמו עד היום. מהוועדה ב-1963 ועד היום – אני הזכרתי רק את אגרנט. כל הוועדות שחקרו את זה לעומק, לפחות כמוך אני מניח, היה להן את המידע, גילו את זה שזה לא הוכיח את עצמו. אף אחד לא אתגר. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> לפונקציה הפנימית – כמו שאמרת, קיימות מחלקות בקרה, הן קיימות גם באגף מודיעין וגם במוסד ובשב"כ, זאת אומרת, הפונקציה קיימת. אפשר לדבר אם היא טובה מספיק, אם יש לה מספיק משאבים, אם יש לה מספיק כוח אדם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אם היא מקיימת את הפונקציה שלה. לא משנה המשאבים. האם היא התשובה היא לא, לא מהדהד, לא מצמרר, זאת התשובה, דרור. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> קשה לי לשמור על רצף, קשה לי עם הקטיעה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אל תסיט את הדיון למשאבים, כי זה לא הדיון. אתה צריך לשאול את עצמך גם כעובד מדינה האם היחידה הזאת מילאה את תפקידה? התשובה היא לא, אין על זה מחלוקת. אין על זה שום מחלוקת, ונשאלת השאלה למה? אם יש לך תשובה אחרת לשאלה למה. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> השאלה אם הפונקציות האלה בתוך גופי המודיעין ממלאות את תפקידן טוב יותר או טוב פחות, ואם טוב פחות, מדוע הן כושלות במלאכתן, זאת שאלה שהיא דיון מאוד מקצועי ומעמיק שיכול להיפרט לשאלות של פניות, נגישות לאוזנם של הדרגים הבכירים, נגישות למידע, שאלות של כוח אדם, שאלות של שיטות עבודה. יש הרבה מאוד שאלות שאפשר - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כל זה נידון. כל מה שאמרת נידון. את כל זה עשינו שש פעמים. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> חבר הכנסת הלוי, ברשותך, אני בכוונה יורד לרזולוציות היותר פרטניות כי תיכף אני אנסה לגזור את המסקנה שאני לפחות מסיק. זה דיון מאוד מאוד מקצועי, ולכן ההנחה – בסוף אלוהים בפרטים הקטנים. כלומר, בסוף הסך המצטבר של השאלות האלה בהחלט יכול להיות שישליך על התוצאה של המבנה ושל גוף הבקרה ומה הוא כן או לא יודע לייצר. אבל מזה לגזור כבר מראש את המסקנה שחייבים דווקא גוף עצמאי נפרד, שוב, בנוסף למה שאמרתי קודם על הפער בין איסוף לעיבוד, בעיניי זה לא בהכרח המסקנה האוטומטית המובנת מאליה שאותה חייבים לגזור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> דרור, אתה מתעלם מאגרנט, אלא אם כן אתה – הרי עשו את כל זה, לא אמרו מראש. אני לא אמרתי מראש. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> חבר הכנסת הלוי, אם תתיר לי, אני אגיע לכל הנקודות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שנייה, דרור. אתה אומר כל זה אל תגזור מראש, אבל אני הרי לא גזרתי מראש, אני הלכתי את הדרך הזאת, דרך החתחתים, של הפרטים, עסקנו במדינת ישראל למעלה מ-60 שנה, 70 שנה כמעט, ועכשיו אתה אומר לי אל תעשה את זה מראש. אבל לא עשינו מראש. לא עשינו מראש כי המחקרים האלה נעשו, ולא עשינו מראש כי שילמנו על זה בדם, מה יותר מזה? << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> חבר הכנסת הלוי, אני אגיע בסוף גם לשאלה של ועדת אגרנט. הנקודה הראשונה שלי היא שהדיון על הקמה של גוף נוסף חדש, עצמאי, חיצוני לגופים הקיימים, בעיניי היא לא מסקנה מחויבת המציאות או מובנת מאליה לכתחילה. זה אחת. שתיים, הנקודה השנייה על נגישות למידע. צריך לומר שיש שיתוף מידע בין גופי המודיעין לא מבוטל, ושוב, הם יתייחסו. נכון הוא - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ממש לא. ממש לא. ממש לא תמיד. אתה רוצה דוגמאות כאן או בחסוי? << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> כך הבנתי את טיעונו של חבר הכנסת הלוי. ניסחתי מחדש כמיטב הבנתי את הטענה של חבר הכנסת המציע. << מנהל >> (היו"ר לימור סון הר מלך, 14:13) << מנהל >> יש שיתוף מידע, יש שיתוף מודיעין בין גופי המודיעין השונים. נכון הוא שיש גם צד שני, יש גם צד של מידור. לא כולם חשופים כל הזמן לכל החומר, זה חלק אינהרנטי בשיטות העבודה של ייצור ואיסוף מידע מודיעיני, שמירה על מקורות והגנה עליהם, שלא כולם כל הזמן חשופים להכול תמיד. יש משהו שממש סותר את התשתית הבסיסית של מבנה שיטת העבודה המודיעינית והאיסוף כאשר אתה אומר טוב, נחשוף את כולם להכול מיד לכתחילה, בטח ובטח אם את החשיפה הזאת - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא אמרתי את זה. זה לא מופיע בחוק. אתה ממציא דברים, דרור. הדיון הזה מתדרדר ממש. לא אמרתי את זה, אתה לא קראת את החוק. לא אמרתי שכולם יהיו חשופים להכול כל הזמן. אמרתי שיהיה גוף אחד חיצוני לכלל הגופים. אי אפשר לומר הלכת מהפרטים לכלל, לא הלכתי. זה סתם. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> הגוף החמישי המוצע שיהיה חשוף לפי ההצעה לכלל המידע וכל החומרים מכלל המקורות, בהגדרה בעיני לכל הפחות עומד באיזשהו מתח - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> דרור, אבל אתה לא צודק. אני מקווה מאוד שמי שצריך ומי שמוסמך חשוף להכול בכל הארגונים. זה המצב היום. ואם זה לא קורה, זה רע מאוד. << אורח >> רני פלד: << אורח >> חד משמעית. התשובה חד משמעית כן. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> לא, זה בוודאי. מי שצריך, בוודאי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז תגדיר אותו כצריך, מה הבעיה? << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אבל השאלה היא היקף החשיפה. פה מוצע גוף חמישי שיהיה חשוף לכל המידע, לכל המקורות של כל הנושאים האחרים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז מה? גם ועמ"ש מודיעין חשוף לכול כל הזמן, ואנשים אפילו מתחלפים שם. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> לכן יש פה שאלה גם של מבנה - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לכן אלו צריכים להיות אנשים עם סיווג ביטחוני, עם פוליגרף, עם כל מה שצריך. << אורח >> רני פלד: << אורח >> כללי המידור ייקבעו אחרי שיוקם הגוף. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> זה לעניין החשיפה לכלל המידע. הנקודה השלישית שעליה שם חבר הכנסת הלוי את הדגש היא הזיקה או המינוי על ידי ראש הממשלה דווקא, שחברי הכנסת שיושבים פה בדיון הקשו את הקושיות בדבר הזה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> גם עמית הלוי ישנה את דעתו בעניין הזה. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אני אנסח ואומר שאם חושבים שכל המהות וההצדקה של הגוף הזה היא המקצועיות המודיעינית שלו, קרי היכולת שלו לצבור מומחיות מודיעינית, הבנה מעמיקה ולכן להיות מסוגל לאתגר שחקנים אחרים, שגם הם, כחזקת עבודה, מקצועיים ובקיאים ומיומנים ויודעים ושולטים בפרטים, המחשבה שהעומד בראש הגוף הזה צריך להיות מינוי פוליטי ויש עוד דגש אחר כך שגם העובדים כולם יהיו כפופים רק אליו ויהיו נתונים רק למרותו, יש איזושהי המשגה כזו שמבנה בהצעת החוק – אני אהיה מאוד זהיר בניסוח. החשש העולה ממנו הוא שזה יהפוך להיות גוף שאומר את מה שהדרג הפוליטי רוצה שהוא יגיד ולא את מה שמשתקף או יכול להתבסס בתמונת המודיעין ובדאטה שנאספה. ולכן גם בזה יש קושי. אלה ביחס לשלוש האבנים הגדולות שחבר הכנסת הציב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אותי לא שכנעתם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא בטוח שעברו במשרד המשפטים קורס קמ"נים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> על זה שזה סותר. אותי לא שכנעת שזה סותר. אני חושבת שהאינטרס של הדרג המדיני הוא שיהיה שם גוף מקצועי וחזק שיוכל - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שוב, הרמטכ"ל לא מקצועי? אני לא מבין. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אני מאוד מסכים עם דבריו של חבר הכנסת בן ברק - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בחוק כתוב שמה הוא יהיה? מה כתוב בחוק? מה הוא יהיה? הלוואי שהיינו מחליפים את הרמטכ"לים לאורך הדורות. הלוואי, חלק מהם. הלוואי, חלק מהם, והייתה בחינה אמיתית. הלוואי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה בא עם משהו טוב והורס באמירות לא טובות? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה לא מסכים איתי? אתה לא מסכים איתי, רם? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא מסכים איתך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רם, על המשברים הגדולים. וגם אם הייתי מסכים, לא צריך להגיד את זה בכל הזדמנות כדי לצבוע את השיחה בצבע מסוים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זה קשור? מה, ראש הממשלה לא ממנה ראש שב"כ, לא ממנה רמטכ"ל? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לעשות משהו טוב, תעשה משהו טוב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אילו מן אמירות אלו? << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אני אגיד עוד משפט אחד שיחזור לדיון על ועדת אגרנט. אנחנו אמרנו כבר די מזמן בכל מיני הקשרים, לרבות במסגרת ההליכים שמתנהלים בבית המשפט, אנחנו חושבים שאירועי 7 באוקטובר מצריכים הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כמו שוועדת אגרנט קמה אחרי הכשל של יום כיפור, 7 באוקטובר הוא אירוע מז'ורי שצריך להיבחן לעומקו, באופן גורף, על כל רכיביו, איך הגענו עד לשם ומה קרה משם. המהלך השלם הזה צריך לעשות על ידי ועדת חקירה ממלכתית, שהיא הפורום הנכון לשבת ולדוש עד לפרטים הקטנים מה קרה ואיך קרה. היה וועדה כזאת, על סמך המחקר המעמיק שהיא תעשה, תגיע להמלצות קונקרטיות וספציפיות על הקמתו של גוף חמישי כזה, ובעקבות זה תיערך עבודת מטה ספציפית לשאלת ההקמה שלו, ואיך הוא צריך להיראות, ואיך הוא צריך לעבוד ואיך הוא צריך לגייס כוח אדם, ואיזו דינמיקה צריכה להיות לו מול הגופים הקיימים, ומה שיטות העבודה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז אולי הוא יקום. למה זה כל כך אירוני מה שאתה אומר, דרור? כי הייתה ועדה ממלכתית כזו שהוקמה. הניסיון מלמד שלא כדאי להקים ועדת חקירה ממלכתית, כי הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, הזכרת אותה, קוראים לה אגרנט, אפילו עשתה עבודה, אפילו נתנה מסקנות, ונזרקו לפח הזבל של ההיסטוריה. אז דווקא הניסיון מלמד שאם נקים ועדת חקירה ממלכתית נוספת זה יהיה מעשה שמתאים לחלם, לא למדינת ישראל. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> חבר הכנסת לוי, עמדתך ברורה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה אומר נקים ועדת חקירה ממלכתית, זה האירוניה התאבדה, דרור, האירוניה מתאבדת. אתה אומר בוא נקים ועדת חקירה ממלכתית, כשהוקמה לפני 55 שנה ועדת חקירה ממלכתית ומסקנות שלה נזרקו לפח. הוקמה ועדת ידין-שרף ונזרקו לפח. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> 55 שנה חלפו, אירועי מלחמת יום כיפור נבחנו שם ואז. אירועי 7 באוקטובר - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אה, יום כיפור לא הספיק? לא הספיק לך? 2,000 – כמה היו? << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אירועי יום כיפור כפי שהיו – חלפו מאז 55 שנה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ולא הספיק הדם ההוא? << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אירועי 7 באוקטובר הם עדכניים ולצערי, פה אתנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרור, אני מוכרחה לומר שאני הקשבתי לך בקשב רב, ושכנעת אותי למה החוק הזה הוא מחויב המציאות. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אין בעיה. כמובן, גברתי, תיכף נעבור לחלק המסווג ויציגו הגופים את עמדתם המקצועית ואת עמדותיהם. אני סיימתי לומר את מה שהיה לי לומר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש עוד מישהו שמעוניין לדבר בחלק הזה? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> עדי פרנקפורטר-ישראלי, משרד האוצר. אנחנו עוד לא מתייחסים לגופו של עניין כי עוד לא הוצג גופו של עניין ומה בדיוק מתכננים להקים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה לא הוצג? סליחה, לא ראית את החוק? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> לא הוצגו כמויות, מה זה דורש מבחינה תקציבית, ואם יש תוכנית, אני אשמח לשמוע עליה ואתייחס בהתאם. אבל עלולות להיות לזה השלכות תקציביות. וזה עלול להביא את החוק להצעת חוק תקציבית, אז אני רק מניחה את זה על השולחן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> את יודעת כמה עולה היום מחלקת הבקרה בצה"ל? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ועמדתכם העקרונית ביחס לחוק? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> החוק לא מציע לסגור אותה, להוסיף על גביה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ומה עמדתכם ביחס לחוק, מלבד זה שיש לו השלכות תקציביות, שאת זה גם אנחנו יודעים? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> מלבד זה, אין לנו עמדה מקצועית. בנוגע למה שאמרת, חבר הכנסת הלוי, אם עושים הפחתה כנגד אותה תוספת, לא תהיה לנו התנגדות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה חשוב. בבקשה. << דובר >> אדם וולפסון: << דובר >> אדם וולפסון, היועץ המשפטי של המל"ל. אני אחלק את ההתייחסות שלנו לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא החלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה, החלק השני הוא עמדת המל"ל לעניין הצעת החוק, וככל שתרצו, גם נפרט את עמדתנו ביחס לבסיס הנורמטיבי המקצועי של המל"ל לעסוק במודיעין. בעניין החלטת השרים לענייני חקיקה, היא קיבלה החלטה ב-17 בנובמבר 2024 לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק של חבר הכנסת הלוי בכפוף לשלושה תנאים. התנאי הראשון, שהצעת החוק תקודם בהסכמת ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה ובתיאום עם משרדי האוצר, הביטחון והמשפטים. התנאי השני, שתיבחן הסוגיה אם המחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית אשר תוקם תהיה תחת המטה לביטחון לאומי. תנאי שלישי, שהצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה השנייה והשלישית. לגבי עמדת המל"ל, עמדת המל"ל היא שככל שהצעת החוק תקודם, מוצע שהסמכויות, הכלים והמשאבים יוקנו למטה לביטחון לאומי ושלא יוקם גוף נפרד במשרד ראש הממשלה. שתיים, מוצע גם לצמצם מאוד את ההגדרות המתנות שלפני קבלת החלטה בקבינט המדיני ביטחוני מחויב לקבל חוות דעת של אותה מחלקה שתקום מראש. ובעניין זה אנחנו מציעים שהחלטה כאמור בקבינט תהיה רק לאחר שראש המל"ל ימליץ לראש הממשלה, וזאת תהיה ההחלטה שלו אם הוא רוצה לקבל את חוות הדעת הזאת לפני קבלת ההחלטה בקבינט. שלוש, אנחנו מציעים שנוסח הצעת החוק - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> וראש המל"ל יצטרך לקבל לפי דעתכם את האיפכא? אתה אומר לצמצם את החובה לקבל את עמדת איפכא מסתברא לפני החלטות בקבינט, אבל במקום זה אתה אומר ראש המל"ל ימליץ לראש הממשלה. << דובר >> אדם וולפסון: << דובר >> ימליץ לראש הממשלה לפני קבלת ההחלטה בקבינט אם הוא צריך לקבל חוות דעת חלופית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אם לקבל או לא לקבל. אם לשמוע או לא לשמוע. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא בעצמו צריך לראות את חוות הדעת החלופית. << אורח >> רני פלד: << אורח >> נכון. מכיוון שהפונקציה היא אצלו, זה בהנחת העבודה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל הוא חייב לראות. << דובר >> אדם וולפסון: << דובר >> אם ראש הממשלה יראה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ראש הממשלה יהיה חייב לראות אותה כדי להחליט. << דובר >> אדם וולפסון: << דובר >> הסמכויות יהיו אצל ראש המל"ל לפי ההצעה הזאת. שלוש, אנחנו מציעים שבהמשך תהליך החקיקה והשיח על הצעת החוק, הצעת החוק תשונה ככה שהיא לא תפגע בפעילות של גופי הביטחון. כרגע מוצע שלפני קבלת החלטה של ראש גוף ביטחון, הוא צריך לקבל חוות דעת של אותו ראש מחלקה כדי שהוא יוכל לאשר תוכנית מבצעית או צבאית. אנחנו מבקשים שבהמשך הליכי החקיקה אנחנו ניכנס לשיח יחד עם המציע ויועמ"שית הוועדה ושאר הגופים הרלוונטיים על מנת להגיע לנוסח מוסכם ולדון בכל הפרטים. זאת העמדה שלנו. כמה נקודות לעניין הבסיס המקצועי והנורמטיבי. אחת, כבר בוועדת וינוגרד אחרי מלחמת לבנון השנייה, הוועדה המליצה, ואני מצטט: להקים בתוך המל"ל ותוך עצמאות מקצועית צוות הערכה לאומי שיתכלל את המידע המודיעיני המגיע מהגופים השונים ואת ההערכות שלהם, ויספק הערכות לאומיות תקופתיות והערכות על פי צורך ודרישה. זו הייתה ההמלצה של ועדת וינוגרד, שתואמת במידה מסוימת את מה שאנחנו כרגע מציעים, שזה יוקנה למל"ל. לאחר מכן הוקמה ועדה נוספת בראשות הרמטכ"ל ליפקין שחק. היא הגיעה למסקנה שהקמה בפועל של צוות הערכה לאומי – הוועדה הזאת הייתה אמורה ליישם את המלצות ועדת וינוגרד, והיא הגיעה למסקנה שהקמה בפועל של צוות הערכה לאומי מחייבת בחינה יסודית יותר הן בהיבט של מבנה וכוח אדם, והן בממשקים מול סוכניות המודיעין השונות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שדרור לא חידש, אפשר היה להקריא מהנוסח ההוא. << דובר >> אדם וולפסון: << דובר >> ולכן מומלץ שנושא זה ייבחן בנפרד. ולכן מה שהוועדה המליצה זה להקים גוף מודיעין קטן יחסית במל"ל שיעסוק בתפקידים מסוימים. רני עומד בראש אגף מודיעין במל"ל, הוא אחרי זה ידבר. לאחר הוועדה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז מה זה שונה ממה שקיים כרגע? << דובר_המשך >> אדם וולפסון: << דובר_המשך >> אני אסביר עוד מעט, אני רק אשלים את ההתייחסות שבחוק המל"ל – וכאן מירי יודעת יותר טוב מכולם כי היא כתבה את החוק – בסעיף 2א(6) לחוק המל"ל אחד מתפקידי המל"ל הוא להכין הערכות מצב לגבי עניינים המשיקים להם, לרבות חוות דעת וניתוח בתחומי המודיעין השונים לפי הצורך ובאישור ראש הממשלה. כלומר, כבר כעת לפי החוק יש תשתית מוצקה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ומה בפועל? << דובר >> אדם וולפסון: << דובר >> רני, אתה רוצה להסביר? << אורח >> רני פלד: << אורח >> כן. בפועל, כמו שאנחנו לאורך השנים פעלנו – גוף המודיעין במל"ל מופיע גם בחוק, הוא לא חלק מקהילת המודיעין. צריך להגיד את זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הוא לא אוסף מודיעין. << דובר_המשך >> רני פלד: << דובר_המשך >> הוא לא אוסף מודיעין והוא גם לא מנפק הערכות מודיעין אלטרנטיביות, אלא הוא תומך בעיקר בעבודה של ראש המל"ל, של גופי המל"ל, והוא אחראי להעביר מידע, ולאורך השנים זה מתפתח, לשרי הקבינט. זו מסגרת העבודה שלו בתוך העניין הזה. במסגרת זו אגב – צריך להגיד את זה היום – אנחנו מקבלים לא את כל המידע, בטח לא את כל המידע הגולמי, אבל מקבלים הערכות של כל הגופים, וכן מתכללים אותן ברמה כזאת או אחרת, מגישים את זה לראש המל"ל, לשרי הקבינט. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתם חשים איזשהו פער בין מה שאתם מקבלים - - - << דובר >> רני פלד: << דובר >> כן, בוודאי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ביכולת שלכם להגיש מסקנות, חשיבה אחרת. << דובר_המשך >> רני פלד: << דובר_המשך >> בעניין הזה עד היום עשינו את זה in-house, ובשיח שניהלנו לעיתים עם שרי קבינט הצגנו את תמונת המידע, ובתור אנשי מודיעין גם אמרנו אנחנו חושבים ככה, אנחנו חושבים אחרת. לשרים כמובן יש את הדעה שלהם. אבל באופן ממוסד, כמו שהמל"ל עושה הערכות מצב שנתיות על פי החוק ומוציא אותן, הרגל המודיעינית – שוב, החלטות של ראשי מל"ל, התקבעות שגרה כזאת – לא פעלה באותו עניין. ולכן יש פה בהחלט את התשתית. אני חושב שבניסוח הנכון, בדיוק הנכון של התפקיד והאחריות בתוך המל"ל זה בהחלט יכול לשים את הנפח הזה בתחום המודיעיני. לכן גם החיבור למל"ל. שוב, נצטרך לראות איך עושים את זה, מה המשמעויות, תקציב וכדומה, אבל אני חושב שזו לבנה שהייתה חסרה עד היום ועכשיו היא יכולה להתאים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה לומר, רני, למה שאני נחשפתי בעיניי זה דבר מהותי לחוק הזה, שהערכת המצב הלאומית האמיתית, זאת שקובעת באמת, זאת הערכת המצב של אגף המודיעין בצה"ל. בסוף אותה ישיבת ממשלה פעם בשנה, שמתעדכנת פעם בחצי שנה – אני לא יודע אם בשנה האחרונה – לאותו מסמך שעל בסיסו אגא"ס או אג"ת בונים את התוכנית הרב שנתית, בעקבות הערכת המצב המודיעינית שאמ"ן מוביל, נוצר תרחיש הייחוס, ואחרי זה כל המגדל הזה של התר"ש והתקציב והכול. ולכן נוצר מצב אבסורדי, בין אם זה לא היה מהאינרציה ומהאנרגיה ומה שאמרת לא נעשה במל"ל, אני לא מדבר על סיכום חוות דעת, מה שאתה קורא לו תכלול, אני מדבר על זה שאנחנו משעינים על אגף המודיעין, כל הממשלה, כל המדינה נשענת על המשענת הזאת שהיא משענת קנה רצוץ פעמיים, לא בגלל שאין שם אנשים טובים. א', בגלל שהם לא מאתגרים אותם, כמו שאמרתי, שזה יסוד האיפכא. דבר שני, הם עוסקים בנושאים שהם לא מתפקידם, ואז אנחנו מגיעים לפה ודנים פה – אני לא אכנס לפרטים, אעשה את זה בחסוי. אתה רואה אנשי מודיעין בכירים שהם פתאום כלכלנים ואנשי יחסים בינלאומיים, והם לא, האמן לי שהם לא. הם לא כלכלנים, והם לא מדינאים, והכול נכנס להערכה מודיעינית כביכול, ועל זה נבנה תרחיש ייחוס שהוביל אותנו עד 7 באוקטובר. אני הזדעזעתי. אמרתי גם לשרים בקבינט – לא יעלה על הדעת שמישהו חתם על דבר כזה בכלל. ב-2015 אתה גומר את צוק איתן ואתה חותם על תרחיש ייחוס, בלי להיכנס לפרטים, שהוא פחות מצוק איתן. זה הרי לא יעלה על הדעת ברמה של גן ילדים. איך הגענו למצב הזה? ואגב, אין לזה אח ורע באף מדינה בעולם. בכל המדינות בעולם אמ"ן הוא לא המעריך הלאומי. למשל בארצות הברית אין דבר כזה. יש גוף של הנשיא, יש כמה אנשים שם שהם אחראיים בדיוק על זה, לתת הערכת מצב לאומית כללית, שכמובן מתכללת את כל זה, אבל אצלנו זה לא ככה, אנחנו על השפיץ. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה נושא היסטורי. אני לא זוכרת מכוח מה זה נקבע, אבל זה דבר היסטורי שבמדינת ישראל המעריך הלאומי הוא ראש אמ"ן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה נורא ואיום. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בסדר, אז צריך לשנות את זה, אבל עד היום - - - << דובר >> רני פלד: << דובר >> היו לזה עליות וירידות, מסמכי ראש ממשלה, לא נפתח את זה פה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכון, אבל מעולם לא שונתה האמירה שראש אמ"ן הוא המעריך הלאומי. << אורח >> רני פלד: << אורח >> יודע את זה היטב חבר הכנסת הלוי, יש לנו גם את המוסד וגם את השב"כ, ובסופו של דבר – תגיד לי 7 באוקטובר זה 7 באוקטובר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא 7 באוקטובר. הם באים לרוה"מ. << דובר >> רני פלד: << דובר >> אבל בסוף-בסוף, כשמגיעים לקבינט לכל אחד מהם יש את האחריות שלו והוא יגיד את דברו, והוא לא יסכים, והרבה פעמים יש חילוקי דעות. אני לא בא לתרץ את העניין הזה. לגבי התהליכים, יש תהליכים מאוד מאוד סדורים של גיבוש תר"ש וכדומה, ויש דיונים שאתה מכיר אותם והיית גם שותף להם שרבים בתוך הצבא, אחרי זה רבים עם המל"ל, ואחרי זה מול הדרג המדיני. זה לא סותר, עוד פעם, את הצורך לייצר פה אולי איזשהו גוף שיתייחס למודיעין. אבל לא לבלבל בין הערכת המודיעין להערכת המצב. התשתית של הערכת המודיעין היא לבצע את הערכת המצב, והערכת המצב הלאומית, שאנחנו עכשיו קיבלנו בזכות הכנסת חוק בעניין הזה, אנחנו נצטרך לכל ממשלה חדשה לגבש אסטרטגיה לאומית באחריות המל"ל. והבסיס שלגיבוש האסטרטגיה הזאת, חבר הכנסת הלוי, הוא הערכת מודיעין ולכן עוד פעם החיבור הזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בעיניי בעייתי מאוד. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> יש גופים בחוץ שמחכים לסקירה שלהם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו סוגרים את הדיון הזה ויוצאים להפסקה של עשר דקות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:35. << סיום >>