פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 67 ועדת הכספים 13/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 982 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ו (13 ביולי 2026), שעה 22:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק יוסף טייב נעמה לזימי יצחק פינדרוס נאור שירי מוזמנים: מיטל צור – מנהלת תחום תקציבים, משרד ראש הממשלה דנה חימי – ראש אגף בכיר תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה איילת הלר – רפרנטית, אגף תקציבים, משרד האוצר רן צרויה – אגף תקציבים, משרד האוצר אוריאל שם טוב – אגף תקציבים, משרד האוצר אלה בית און – אגף תקציבים, משרד האוצר איתי גרנק – מנכ"ל משרד המורשת יסכה רגב רינת כהן – – רמ"טית השר, משרד המורשת תקציבנית, משרד המורשת מוזמנים באמצעים מקוונים: אפי סנדרוב – המנהל המורשה, סלייס גמל בע"מ ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפית גולן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ערב טוב. תשובות לנאור יש? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תשובות גם לי, אני מזכירה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קודם לנאור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למען הסר ספק, אנחנו עוסקים בפנייה של משרד ראש הממשלה שדנו בה קודם. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> לגבי עלויות אבטחת שרים, חבר הכנסת ביקש לקבל את העלות הממוצעת של אבטחת שר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ביקשתי את כל הרשימה. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> נכון, ביקשת את כל הרשימה אבל לא ניתן למסור את כל הרשימה עם העלויות המפורטות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> דנה חימי: << אורח >> כי לא ניתן לחשוף את עלות האבטחה של כל שר. אבל כן ניתן לומר שיש שלוש קטגוריות של אבטחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לי כוח. אין, אין לי. בהעברות קודמות אתם פירטתם. בואי נעשה שנייה מה שנקרא דיון מודרך. זוכרת שהיה פעם את אירוע האבטחה של יאיר נתניהו? או בשמו החדש – יונתן הון? << אורח >> דנה חימי: << אורח >> ונמסר לכם המידע בדיון מסווג. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נדמה שהוא אכן בעל הון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, שאי אפשר לדבר על יונתן הון, אבל כשאז נתתי את השר סמוטריץ', אתם נתתם, חשפתם אותו רגיל. עכשיו אנחנו בדרדור אמצעים, מכיוון שאפשר להגיד לנו, כמובן, אי אפשר לחשוף, אז מה שחשפתם בעבר היום כבר אי אפשר לחשוף. בסדר גמור. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> בסוף זו לא החלטה שלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> של מי ההחלטה? << אורח >> דנה חימי: << אורח >> של סמנכ"ל הביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה, השאלה הבאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה השאלה הבאה? << אורח >> דנה חימי: << אורח >> אני רק אגיד שיש שלוש קטגוריות, בסדר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, שנייה, לפני הממוצע. אני פונה אליכם, אנחנו תמיד היינו מקבלים את העלויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ועכשיו אמרו שאי אפשר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה אמרו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרו. זו התשובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אמרתי שאפשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אבל זו התשובה כרגע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שמה אי אפשר לקבל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לקבל את הוצאות האבטחה. מחר אני אגיד לך שאתה לא יכול להיכנס לפה. מה זה אמרו? מה זה הדבר הזה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה רגע לומר משהו גם לייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אין מה לומר. אף אחד לא אומר פה כלום כרגע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומרת מה שאני רוצה, אתה לא תגיד לא להגיד, הדיון הזה גם שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אף אחד לא אומר פה כלום כרגע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה צועק? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעמה לזימי, פעם ראשונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא יכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעמה לזימי, פעם שנייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא יכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יכול מאוד. נעמה לזימי, פעם שלישית, החוצה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא יכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא להוציא את חברת הכנסת לזימי, תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה לא יכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה. החוצה. החוצה. נא להוציא מיד את חברת הכנסת לזימי. הנה, את רואה איך את יוצאת. הדלת פתוחה, עכשיו החוצה. כשיהיו הצבעות, היא תחזור. עכשיו החוצה, עכשיו אין הצבעה. החוצה. החוצה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חנוך, תירגע, די. למה? למה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי ככה החלטתי. שלום, להתראות, לא נתגעגע. כן, בבקשה, תמשיכי את התשובה. (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם הוועדה) << אורח >> דנה חימי: << אורח >> שלוש הקטגוריות – קטגוריה ראשונה – עלות האבטחה היא ממוצעת, 3.8 מלש"ח. קטגוריה שנייה – עלות אבטחה של 8.6 מלש"ח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא שמעתי, שוב. אפשר גם לא ישר לבוא ובפיזיות. אפשר, הטכנולוגיה קיימת של לפתח סובלנות. לא צריך להעתיק את קוצר הסובלנות מראש השולחן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם יש לך טענות לסדרנית תפנה אליי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי טענות. אני לא שואל אותך מה לומר, חנוך, תודה רבה. אני פונה למי שאני רוצה, אתה לא אומר לי למי אני פונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא עשתה את עבודתה בדיוק כמו שצריך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא אומר לי למי אני פונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, שמעתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני לא מקבל ממך הטפות מוסר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לקרוא מה שאתה רוצה, אני לא שואל אותך עם מי לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואתה גם לא קורא אותי לסדר על זה שאני מדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנת, נאור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא שואל אותך אם לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה תדבר כמו שצריך לדבר ליו"ר ועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, אני שואל אותו עם מי לדבר? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בדיוק, זה מה שאתה עושה. פה אתה שואל אותי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה אתה שואל אותי. בבקשה, תמשיכי את התשובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממש לא שואל אותך. לא שואל אותך עם מי לדבר, מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה ככה קרוב מלצאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מאיים עליי. מה נראה לך, תגיד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמשיכי את התשובה, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חי בסרט אתה, באמת. אני אומר לך, אתה חי בסרט. עלה לך לגמרי מעל הראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, נא לצאת החוצה. תודה רבה. תחזור עוד עשר דקות כשתירגע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> טוב, אין טעם להמשיך את הדיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תמשיכו את הדיון, מעניין אותי כקליפת השום. החוצה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם ככה אתה תעוף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה והשתן שעלה לך לראש. (חברי הכנסת נאור שירי וולדימיר בליאק יוצאים מאולם הוועדה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום, להתראות. כן, בבקשה, תגמרי את התשובה. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> טוב, העלות הממוצעת לאבטחת שר בקטגוריה הראשונה היא 3.8 מלש"ח. עלות האבטחה בקטגוריה השנייה היא 8.6, ועלות האבטחה בקטגוריה השלישית היא 12 מלש"ח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ומה ניתן ללמוד מדרגות העלויות האלה? << אורח >> דנה חימי: << אורח >> רמות האבטחה הן שונות, לא ניתן לחשוף את רמות האבטחה לכל שר ואת העלות המדויקת לכל שר. חבר הכנסת ביקש עלות ממוצעת, נתנו עלות ממוצעת לפי שלוש רמות אבטחה שונות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> והמספרים האלה זו עלות ממוצעת לאבטחה לשר לשנה? << אורח >> דנה חימי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי, בסדר גמור. היו עוד שאלות שם? << אורח >> דנה חימי: << אורח >> כן, היו שאלות לגבי עלויות כנף ציון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, שנייה, אתה רצית להתייחס לעלות של האבטחה? תכף תמשיכי. כן, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היו"ר, באמת, נכון שאני לפעמים חבר בקואליציה, לפעמים לא, ואני מכבד. הנושא של אבטחה, בטח בתקופה הזאת, ויש דברים שפורסמו בעיתונים, בסדר? מקבלים רמת איום על מישהו מסוים. לנסות פה בוועדה להפוך את זה לנושא פוליטי, ואני לא מדבר על האירוע שהיה פה, היה פה אירוע עם חלון, עשו ועדה סודית, אבל אני חושב שזה באמת עובר כל גבול להפוך את זה לאירוע פוליטי. כולם יודעים שישראל נמצאת במלחמה עם מדינה מסוימת, כולם יודעים שהם מאיימים ומנסים לפגוע בסמלי שלטון כאלה ואחרים. אני חושב שזה סוד די גלוי בבית הזה. יש גם דברים שפורסמו. אמרו, יש רמות מסוימות. מי שקובע את הרמה הזאת, אני חושב שהמינימום שנדרש מנבחרי ציבור עם כל הכבוד זה לכבד את הדבר הזה. מה שדיברו על בני משפחתו של ראש הממשלה, אני מבין שפוליטית זה טוב לתקוף, אבל זה לא היה הדיון היום, ואני חושב שהתשובות האלה אמורות, למי שיש לו אחריות ציבורית, אני כרגע לא מדבר על הנהלים. הנהלים, שהיועצים המשפטיים יקבעו. מי שיש לו אחריות ציבורית, להסתפק בדבר הזה, כי אני לא חושב שמישהו צריך להודיע פה איזו מדינה מאיימת על מי ומתי ובאיזו שעה. אני חושב שזה עבר כל גבול. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. כן, בבקשה. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> התבקשנו למסור את עלויות הפעילות של כנף ציון. משנת 2016 ועד 2023 עבור שלבי ההקמה והשימור, הועבר תקציב של 378 מיליון. משנת 2023 ועד היום הועבר תקציב של כ-175 מיליון, כאשר כ-50 זה כ-50 מלש"ח בכל שנה עבור כל שנת הפעלה. סך כל התקציב שהועבר הוא 553 מלש"ח. מספר הטיסות של ראש הממשלה בשנת 2024 הוא שלוש, בשנת 2025 הוא ארבע, בשנת 2026 שתי טיסות. מספר הטיסות של הנשיא בשנת 2024 הוא טיסה אחת, בשנת 2025 תשע טיסות, ובשנת 2026 טיסה אחת. עוד התבקשנו למסור את חלוקת עלויות פרויקטי המיגון. לא ניתן למסור את החלוקה של כל פרויקט, ניתן למסור את העלות הכוללת, ומסרנו אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה פרויקט מיגון התבקשתם למסור, לא הבנתי? << אורח >> דנה חימי: << אורח >> יש עלויות פרויקטי מיגון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מיגון במשרד רוה"מ. << אורח >> איילת הלר: << אורח >> במסגרת ההחלטה מועבר תקציב למיגון המשרד. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> במסגרת ההחלטה זה המשרד ובבלפור. לא ניתן למסור את העלות המדויקת של כל אחד, למרות שכבר בדיון הקודם מסרנו. והתבקשנו לדעת כמה עובדים יש במינהלת החטופים דרך ההסתדרות הציונית, אז יש 27 עובדים. התבקשנו לדעת כמה עובדים יש במשרד האסטרטגיים, אז כרגע אין אף עובד. בתחילת השנה היו שלושה עובדים, שזה היה המנכ"ל שעזב, אבל הוא כן מימש את הזכויות שלו ואת ימי החופשה שלו ולכן זה הראה ביצועים. הנהג של השר לשעבר שהמשיך בתפקידו בגלל שהשר המשיך להיות מאובטח, ועוד עובד מדינה שהיה צריך למצוא לו תפקיד חדש וכעת הועבר למל"ל. זה נראה לי הכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היו שאלות נוספות? << אורח >> איילת הלר: << אורח >> אלה השאלות שטרם ענינו עליהן בדיון הקודם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. מה לגבי השאלות שחברת הכנסת לזימי שאלה? היו לה כל מיני שאלות. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> נעמה שאלה על כנף ציון? << אורח >> איילת הלר: << אורח >> כן, חברת הכנסת לזימי שאלה על כנף ציון ועל פרויקטי המיגון לפי מעונות, שזה מה שדנה השיבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ועל כנף ציון השבתם? << אורח >> דנה חימי: << אורח >> כן. << אורח >> איילת הלר: << אורח >> היא פירטה את העלויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מההתקשרות? << אורח >> איילת הלר: << אורח >> כן, מרגע ההקמה ועל תקופת ההפעלה, ואת מספר הטיסות של ראש הממשלה והנשיא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. היו עוד שאלות? << אורח >> דנה חימי: << אורח >> לא. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לפני שהח"כים נכנסים, אדוני היו"ר, אני רוצה להתייחס למשהו. עם כל המתח וכל הזה שאנחנו נמצאים, קואליציה-אופוזיציה, אני חושב שחובתנו כחברי כנסת למחות על חברי כנסת שמדברים על אנשים מהמשמר או סדרנים שעושים את עבודתם נאמנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, וזה בדיוק למה הערתי את מה שהערתי. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ומי שמכיר את מרינה, והדחיפות האלה, וח"כים שרבים עם סדרנים כדי לא לצאת החוצה, זה דבר שאנחנו כח"כים צריכים למחות עליו. ואני מחזק את מרינה ומחזק אותך על זה שהוצאת על הדבר הזה, זה דבר שלא יתקבל על הדעת ואסור שהוא ישתרש פה בבניין הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לגמרי. כדי להיות אובר בסדר, אנחנו נתכנס שוב ב-22:20. נא להודיע להם שהם רשאים לחזור, להוציא הודעה ב-SMS או בוואטסאפ, סליחה, שאנחנו ניכנס שוב ב-22:20, שכל חברי האופוזיציה שיצאו מהדיון יכולים לחזור, ואנחנו מתכננים להצביע. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:15 ונתחדשה בשעה 22:20.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה 91-97, משרד ראש הממשלה. מי בעד? אין מתנגדים, אין נמנעים. תודה רבה, הפנייה עברה. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נחזור לרביזיה של מפעלי המים. פנייה 80, מפעלי המים, מי בעד הרביזיה? אף אחד לא בעד. מי נגד? נגד פה אחד. הרביזיה נדחתה, ולפיכך גם הפנייה הזו עברה. הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שקורה עכשיו, אנחנו כרגע נתחיל לדון בשלוש פניות שהגיעו אתמול בלילה. גם כאן מדובר בפניות שהדיון בהן מתחיל שלא בהתאם לנוהג/נוהל שנמצא בוועדת הכספים. שוב, אני עושה את זה בגלל סיום הכנס. פניתי לאופוזיציה וביקשתי, הצגתי להם את התוכן של הפניות ושאלתי אם יסכימו להעלות את זה במסגרת ההסכמות בשלב מאוחר יותר, כדי שלא נדון בזה היום. התשובה הייתה שלילית. ולכן, מה שאנחנו נעשה, אנחנו נדון בהן כרגע, ואני מקווה מאוד שאני אמור לקבל בזמן הקרוב מאוד הודעה שהולכת להיות כנראה ועדה נוספת או מחר או מחרתיים, או ביום חמישי. אני עוד לא הבנתי בדיוק מתי, אבל באחד הימים הקרובים צפוי עוד חלון כזה כמו עכשיו של איזה שעתיים או שלוש, ואז אנחנו נוכל לכנס את הוועדה ולהשלים את הדיון בפניות ולהצביע, ויהיה את כל משך הזמן הדרוש. כרגע אין הצבעות, אנחנו נעסוק בדיון בלבד. אני אשמח שיישארו איתי חבר או שניים כדי שנוכל לנהל דיון משמעותי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם תרצה שאני אייצג את האופוזיציה בדיון, אני אעשה את זה בשמחה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא, בלי קשר לאופוזיציה, אפשר לשאול שאלות. יש פה העברה, צריך לשאול שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. אנחנו נמשיך בפנייה שמספרה 100, משרד מורשת. בבקשה, נא להציג את הפנייה. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> רן צרויה, אגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 04 – משרד ראש הממשלה. עיקרי הפנייה: הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 63,348 אלפי שקלים בהוצאה ועוד סך של 11,640 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור יישום הסכמים פוליטיים בעלי השפעה תקציבית. עיקרי הפנייה התקציבית בחלוקה לתוכניות: יש כאן תוכנית אחת, תוכנית 045212 – משרד המורשת, כמו שאמרתי, 63,348 אלפי שקלים. תיאור התוכנית: התוכנית נועדה למימון הוצאות המשרד השוטפות של משרד המורשת, לרבות שכר ותפעול המשרד, בנוסף לשימור ופיתוח אתרי מורשת. מטרת השינוי: הקצאת תקציב קואליציוני עבור הנושאים המפורטים להלן. בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3610 מיום ה-4 בדצמבר, ובהמשך החלטת ממשלה 3971 מיום 10 במרץ 2026. הפנייה המונחת לפניכם, פנייה לתקצוב הסכמים פוליטיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תעבור בבקשה סעיף-סעיף, תסביר על מה מדובר, לא רק לפי מספרים אלא לפי סוגי עיסוק וכן הלאה. על מה מדובר, מה זה בא לממן, מה הצורך שעומד מאחוריו, למה זה לא נכלל בתקציב המקורי, אם בכלל, וכן הלאה וכן הלאה. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> כמו שאמרתי, הסכומים שאמרתי קודם לא תוקצבו כמובן בתקציב המקורי מכיוון שמדובר בתקציב קואליציוני, אשר לא אושר להם חוות הדעת המשפטית לפי התהליך הנהוג. כעת משהושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות, מוצע להעביר את הסכומים האמורים בהתאם להחלטות הממשלה האמורות וההסכמים האמורים לתוכנית הייעודית שציינתי, 045212. עכשיו אני אפרט את הפירוט של הסכומים, שמתחלק פה בעצם לשישה נושאים שונים. הנושא הראשון, כפי שמופיע מולכם, 17,460 אלפי שקלים לתאגיד גבעת התחמושת. תאגיד גבעת התחמושת, בעצם גם לאחזקת האתר וגם לפרויקטים. אני שנייה אמשיך ואחרי זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא. למה אחזקת האתר לא באה במסגרת התקציב השוטף, במסגרת בסיס התקציב? למה צריך בשביל זה קואליציוני? נכון? זה קואליציוני, אם הבנתי נכון. ומה זה הפרויקטים האלה שאנחנו מדברים עליהם? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> השאלה הראשונה, התאגיד עצמו, כמו כל תאגיד יש לו את היכולת לממן את עצמו באמצעות תרומות. תקציב הבסיס שלו, אני יכול כבר לבדוק מה תקציב הבסיס שהוא מקבל כל שנה, שמשרד המורשת מעביר לו. בסוף, כשרוצים להעביר לתאגיד כספים קואליציוניים זה צריך לעבור תהליך משפטי שנהוג וידוע. התהליך הזה טרם עבר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם לא היו כספים קואליציוניים, ושאל את זה היו"ר, אז מה, גבעת התחמושת לא הייתה מתוחזקת? הייתם סוגרים את גבעת התחמושת? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> לא, התאגיד גם יש לו תמיכה בסיסית כל שנה, וגם יש לו את היכולת לממן את עצמו באמצעות תרומות, להבנתי. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> הבסיס של התקציב זה 2.385, זה קוצץ במהלך השנים, שהשוטף שלו כדי לשרוד, רק בשוטף בלי פרויקטים זה 7 מיליון. זאת אומרת, יש פער של 5 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז מה עמדת האוצר? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> זה מתוקצב בחסר לתקציב המדינה, התלוננו על זה מלא פעמים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא אתם, אני שואל את האוצר, המדיניות שלכם אומרת לסגור את האתר? אין קואליציה. יש רק אגף התקציבים, כמו החלום שלכם. מה, אתם סוגרים את האתר? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> להבנתי, כמו שאמרתי, יש יכולת לתאגיד לממן את עצמו ממקורות חיצוניים. הוא לא משרד ממשלתי, אלא הוא תאגיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה אומר, הם ילכו לאסוף תרומות. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> לא, זו לא הכוונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אגיד לך למה אני שואל, כי בסוף זה לא למשל איזשהו אתר שעכשיו מצאו באיזשהו מקום ויש אנשים שחושבים שכדאי לפתח אותו, ויש אנשים שחושבים שאולי לא כדאי לפתח אותו, ואין בזה דחיפות. גבעת התחמושת זה אתר שאני לא חושב, מקווה לפחות, לא שמעתי שיש לגביו מחלוקת על החשיבות ההיסטורית והערכית שלו במדינת ישראל. פה בעצם אנחנו רואים שכל שנה יש לו תקצוב חסר, תקצוב חסר משמעותי, זאת אומרת, הוא מקבל בעצם פחות מ-40% מהתקציב שהוא צריך כדי לתחזק את עצמו באופן שוטף. עכשיו, האם הדרישה שלכם מפרויקט מהסוג הזה מראש היא לבוא ולהגיד אנחנו תומכים בך ב-X, את היתר לך תביא כסף מהבית, זו בעצם המשמעות של ללכת ולגייס תרומות, ואם כן, כמה עוד מקומות יש שאתם מתנהלים באופן הזה עם אתרי מורשת היסטוריים שאתם באים ואומרים, לא, אנחנו מתקצבים את זה רק בחלק מהסכום, שוב, לא מדובר פה בהרחבת פעילות, לא מדובר פה בכלום, על תחזוקה שוטפת, אנחנו מתקצבים את זה רק בחלק מהסכום שיש צורך בו לתחזוקה שוטפת, ואת השאר אנחנו מצפים שאותו אתר ילך ויביא מתרומות ונדבנים? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> לא, כמובן הכוונה היא שהתקציב המוקצב לתאגיד אמור להספיק בשביל אחזקת האתר באופן שוטף. זה לפחות ההבנה שלנו בתקצוב התאגיד. כמובן גם שהתקציב שמוקצב תוספתי או שמוקצב מאצלנו, יש יכולת גם למשרד המורשת לתגבר אותו לפי הבנתו, לתגבר את התקציב של התאגיד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מחדדים את השאלה, גם אני וגם היו"ר. אני שואל, היה ואין תקציב קואליציוני. אין. מה לדעתכם היה אמור לקרות לגבעת התחמושת? היא תיסגר? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני אשמח להתייחס רגע לסוגייה. אוריאל שם טוב, אגף תקציבים. קודם כל, אנחנו עשינו במסגרת תהליך התקציב, לדעתי, של 2026. אולי זה היה אפילו 2025. פשוט כבר עברנו הרבה תהליכי תקציב בזמן האחרון. עשינו תהליך של בחינה של כספים קואליציוניים, שכפי שציין היו״ר, הוקצו מדי שנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> שנייה, אני אתייחס לשאלתך. עשינו תהליך שבחנו בעצם כספים קואליציוניים שהוקצו כל שנה בלא תלות באיזו ממשלה מכהנת, מה שמעיד יותר שמדובר בכסף שהוא, כמו שאתה אומר, לא נתון לצד אחד של המפה הפוליטית, אלא כסף שהוא באמת נדרש ברמה הכי מקצועית ויבשה שאפשר. ומה שניתן היה להקצות, הקצינו כבר במקורי. כל הכספים שהיום מתוקצבים, מה שנקרא, במהלך השנה ולא בחוק המקורי, שהם כספים קואליציוניים, זה כספים שלא עמדו בבחינה הזו. כנראה שייתכן, אגב, אני לא יודע, אולי המשרד יוכל לפרט, יכול להיות שחלק מהקואליציוני כן הוקצה לאורך כל השנים ולכן הוא הוכר, וחלק לא, ואז הסכום הזה נשאר קואליציוני. עכשיו לשאלתך, מה הציפייה שלנו? הציפייה שלנו זה שיש צרכים שמסוכמים ומוסכמים שבכל מקרה נדרש לתקצב. לפי מה שאמר פה רן, מדובר על סדר גודל של 2 מיליון שקלים, שזה נמצא בתקציב המקורי. המשרד טוען לסכום גדול יותר, בסדר, תמיד יש מחלוקות בין המשרד לבין משרד האוצר של מה הכרחי ומה תוספת. ברור שהנטייה של כל משרד היא להגיד יותר והנטייה שלנו היא להגיד פחות, ובסוף יש איזשהו סכום שה-2.3 זה מה שהוסכם. רצה המשרד לבוא ולשים יותר, יכל לשים יותר, אבל זה לא המסלול שנבחר בו. נבחר במסלול שבו הממשלה כממשלה דרשה דרישה פוליטית להוסיף כסף, ובהתאם לכך אנחנו מתקצבים את זה רק במהלך השנה לאחר חוות דעת משפטית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יכול להיות שזה בגלל השעה ושאני פה מ-08:00. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אבל פתאום זה נשמע הגיוני, אתה אומר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, לכן לא הצלחתי להבין אותך. אני במקרה הייתי פה עוד בתקופת בצלאל כחבר כנסת כשהוא ניסה להוביל מדיניות על שאלה אחרת, על תקציב קואליציוני שנמשך במשך הרבה שנים, שבכל שנה יוצאת אותה חוות דעת ואותו דבר. קחו Copy-paste, תכניסו אותו פנימה, אני זוכר את הדיון הזה, היה עם אלכס קושניר, ומזה נבע גם הדיון שלכם עכשיו. סבבה לגמרי. זאת אומרת, יכול לבוא אגף התקציבים ולהגיד, מבחינתי, לצורך העניין, אתה יודע בכוונה אני אומר, שלא יהיו גני ילדים חרדים. שייסגרו, שילכו לממלכתי. החלטתם שאתם רוצים, זה תקציב פוליטי, גם אם הוא חוזר על עצמו כל שנה לצורך העניין. אני בכוונה מחדד, לוקח דוגמה כזאת. פה אני שואל שאלה אחרת, ואת זה שאל היו"ר. האם למדיניות אגף התקציבים אכן 2 מיליון שקל מספיק להחזיק את אתר גבעת התחמושת, או שלדעת אגף התקציבים לא צריך את אתר גבעת התחמושת? לא השאלה האם זה תקציב קואליציוני שנמשך שמאל וימין ומרכז. כמדיניות מקצועית, האם אתם חושבים שמדינת ישראל צריכה להחזיק את גבעת התחמושת או לא צריכה להחזיק? האם גבעת התחמושת יכולה לשרוד עם 2 מיליון שקל, והוויכוח ביניכם הוא בין 5 ל-7, או אתם אומרים, לא, 2 מיליון מספיק. זה שהמשרד רוצה עוד, לכו לשר שלכם שיוציא בתקציב קואליציוני. את זה אנחנו מנסים להבין. ודרך אגב, אני שאלתי את השאלה הזאת בבוקר על הכותל. האם אתם חושבים שהכותל צריך להיות מקום שלא מתוחזק על ידי מדינת ישראל, אלא אם כן מישהו יואיל בטובו מהקואליציה לתחזק אותו? אז שאלנו עוד הפעם. הכותל אולי זה מקום דתי אז מתאים שתגידו מצידנו, לא יודע מה, אולי. אבל גבעת התחמושת שואל היו"ר, אין ויכוח על גבעת התחמושת – האם אתם חושבים שהמקום הזה, ללא קואליציה, עזוב כרגע את המדיניות שלכם בנושא הזה, צריכה להיות מוחזקת או לא צריכה להיות מוחזקת? כי מאוד לא נוח לנו לבוא לפה ולדון ברגע האחרון, וכמובן תקציב קואליציוני צריך לעבור את כל שבעת מדורי הגהינום, ויכול להיות שאם היינו כנים עם עצמנו היינו אומרים אנחנו נגד. תסגרו את האתר. עד שלא תמצאו פתרון איך אתם מחזיקים אותו, תסגרו אותו. שמשרד האוצר ייקח אחריות על סגירת או פתיחת האתר, למה גוף פוליטי צריך לקחת אחריות עליו? אני לא מצליח להבין. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אנחנו לא מסווגים כסף כקואליציוני או לא קואליציוני בהתאם להאם זה קשור או לא קשור לדת. יש את המבחנים הידועים. וזו דווקא דוגמה טובה מה שאתה אומר, שגם מקומות שבהם אין איזושהי מחלוקת, אם זה לא עומד באמות המקצועיות אז זה לא משנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גבעת התחמושת לא עומדת באמות המקצועיות? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> החלק שאינו מתוקצב במקורי לא עומד באמות המקצועיות. אבל מעבר לזה אני רוצה לתת דוגמה, גם במשרד התרבות והספורט, אני לא רוצה סתם לשלוף מהמותן, אבל יש עשרות של תאגידים שנתמכים, בין אם זה יד בן-צבי ובין אם זו מדרשת בן-גוריון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בן-צבי היה צינור מוצלח של כספים קואליציוניים, אני לא רוצה להגיד של איזו מפלגה, שאני מכיר אותו הרבה מאוד שנים, אני גם בוגר עיריית ירושלים, אז לא הבאת דוגמה טובה. לא מומלץ. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> הדוגמה שלי היא להגיד שיש הרבה תאגידים סטטוטוריים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יד בן-צבי היה כיס עמוק של הרבה פוליטיקאים בבניין הזה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יפה. אז יש הרבה תאגידים, חלקם יכול להיות שכולנו נסכים שכדאי לתמוך בהם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זו הבעיה, שאני בוגר המערכת הזאת. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זו לא בעיה, זה יתרון. אבל אני אומר כזה דבר, יש המון תאגידים שהממשלה יכולה לתמוך בהם ואולי כולנו היינו מסכימים שצריך לתמוך בהם. בסוף יש כסף למשרד, הוא יכול להחליט איך הוא מחלק אותו ותמיד הוא ירצה יותר ממה שאנחנו יודעים לתת. זה By definition. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז אני שואל, אתה חושב בהגדרה ש-2 מיליון שקל לא יספיקו להחזיק את גבעת התחמושת? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אפשר לעשות את הדיון הזה כאילו ברמה קצת יותר מעמיקה, לראות מה באמת הצרכים שלהם, ואני חושב שזה קצת ייקח לנו יותר זמן. אבל בשורה התחתונה, במצב הנוכחי 2.3 מיליון שקלים זה מה שהוקצה במקורי, ואת היתר, כן, זה מושלם מתקציב קואליציוני. ואגב, יש להם גם עודפים שמגיעים משנה שעברה, שגם זה עוזר לממן חלק מההתחייבויות. זאת אומרת, כבר עכשיו יש להם במערכת 5 מיליון שקלים, כן? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הבניין הזה הוא עקום. זאת אומרת, זה מבנה עקום, זה לא אמור להיות ככה. זה אמור להיות, מה הצורך? ואז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכסף הזה אתה אומר מתוקצב לפעילות שוטפת ופרויקטים. מה הפרויקטים? כמה לפעילות שוטפת וכמה לפרויקטים עוד פעם? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> 4 מיליון לתפעול שוטף. 8 מיליון הולכים לפעילויות הנחלה, תיעוד תערוכות, הכשרת מדריכים. אני חושב שמשרד המורשת יכול לפרט קצת יותר על השימושים האלה, בדיוק איזה פעילויות ואיזה הדרכות. ועוד 8 מיליון שקל הולכים לאמפי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה אמפי? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> איתי גרנק, מנכ"ל משרד המורשת. האמפי זה איפה שיש את הטקס הרשמי של יום ירושלים. הטקס הרשמי של יום ירושלים כל שנה מתקיים באמפי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הולך לשם? 8 מיליון? מה יש שם לעשות ב-8 מיליון? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> קודם כל יש שם מה לעשות, אבל לא כל ה-8 מיליון ילכו לאמפי, הם ילכו לפיתוח תשתיות. האתר מאוד מוזנח, גבעת התחמושת, בגלל מה שנאמר, בין השאר גם האמפי, והכסף ילך בעצם לפיתוח של האתר, גם של האמפי וגם של שאר האתר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני רוצה רגע להבין משהו. כמה כסף עובר עכשיו? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> 17,460 מיליון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למשרד המורשת. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> לתאגיד ספציפית, כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תאגיד גבעת התחמושת. מתוך זה, כמה הולך לשוטף? 4 מיליון, נכון? בערך. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> בערך, כן, אני חושב שזה ההערכות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עם לימודי הליבה שלמדתי, נשאר 13 מיליון. ה-13 מיליון האלה איך מתחלקים? מה בדיוק נעשה בהם? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> המשרד פה, אבל אמרנו שחלק הולך לאמפי וחלק לפעילויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל הוא הרגע אמר שזה לא האמפי, אז אני רוצה לדעת פירוט אם אפשר של הכספים האלה. לאן זה הולך, 13 מיליון השקלים הללו? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> אתם רוצים לפרט? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> אין לי פה את הפירוט המדויק כמה הולך כל שקל, בסדר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא כל שקל, בוא נדבר ברמת המיליון. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> אז אנחנו מדברים על 8 מיליון שקל לתשתיות באתר, שזה האמפי ועוד דברים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה עוד דברים? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> יש שם מרכז מורשת, יש שם תצוגות. זה אתר גדול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה תשתיות שם צריך לעשות? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> יש שם חידושים של התצוגות, יש שם תערוכות. הרבה השקעה. בסוף כמעט כל צה״ל מבקר באתר, וכל הזמן נדרשת בו השקעה. כמו שרן אמר, יש 4 מיליון שקל שצריכים לתגבור השוטף. צריך להבין שאנחנו כרגע, בשביל שישלמו משכורות החודש וחודש שעבר, החרגנו את התקנה, בעצם נכנסנו למינוס בתקנה כדי שיוכלו לשלם משכורות. זאת אומרת, כרגע אם הפנייה לא עוברת, אנחנו בבעיה כי אין כסף בתקנה. התקנה בהחרגה עכשיו. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> אני לא חושב שזה נכון. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> למה לא נכון? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> בכל מקרה, אני לא חושב שזה לעניין... << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני חושב שכדאי שתבדוק. המשמעות של העניין שאתה אומר שאנחנו פה בעצם מדברים על כסף - - - אני לא חושב שזה המצב. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא. א', זה לא המצב בוודאות בתקנה, ו-ב', אני מזכיר שהוועדה מאשרת ברמת תוכנית. בתוך התוכנית המשרד יכול להחליט שהוא מקצה משהו על חשבון משהו אחר. זו הגמישות שיש למשרד. אבל בכל מקרה, במקרה הנוכחי, תאגיד גבעת התחמושת לא נמצא בחריגה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, בסדר. כן, מה יש עוד חוץ מגבעת התחמושת? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> אני אמשיך. הפריט השני שאתם רואים בטבלה, 4,753 אלפי שקלים שמטרתם הדרכות, אירועים, ביקורים באתרים, פעולות היכרות עם מורשת עם ישראל בארץ, שזה ברשויות המקומיות. כלומר, פעילות של משרד המורשת, שהיא הרשויות המקומיות לפעילויות לעידוד אוכלוסיות מגוונות להגעה לסיורים וביקורים באתרי מורשת, כפי שמופיע בחוו"ד שלפניכם. וגם כפי שמופיע בחוו"ד שלפניכם, חלק מהתקציב גם לפיתוח מזרח ירושלים והחברה לפיתוח שיקום הרובע היהודי. יתקנו אותי אם אני טועה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה זה לחברה לפיתוח הרובע היהודי? גילוי נאות, אני תושב הרובע. מה לחברה לפיתוח הרובע יהודי? איזה פרויקט? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> לא לפניי רשימת הפרויקטים. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> מדובר בהבאת סיורים בעיקר סביב חול המועד והחגים, אירועים בבריכת הסולטן, מערת צדקיהו דרך פמ"י. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, שאלתי על החברה לפיתוח הרובע. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> החברה לפיתוח הרובע זה אירועים במגדל דוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק על הפנייה הקודמת של משרד ראש הממשלה, אני אגיש רביזיה ואנחנו נדון בה עוד חצי שעה. כן, בבקשה. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> החברה לפיתוח הרובע זה בעיקר סביב חול המועד והחגים, להביא מבקרים לשם בכמויות. עשינו את הפעילויות האלה בעבר, וזה המשך של הפעילויות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> פמ"י, הייתי עשר שנים יו"ר ועדת הכספים שלה. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> כן, יפה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> איך יהיה מנגנון הביצוע של התוכניות האלה? זה קולות קוראים? זה ביצוע ישיר? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> זה חוזים שיש לנו גם עם פמ״י וגם עם החברה לפיתוח הרובע. חוזים, יש לנו חוזה עם פמ"י וחוזה עם החברה לפיתוח הרובע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זו פעילות שהם עושים באמצעות חברות ממשלתיות. פמ"י היא שליש עירונית, ושיקום הרובע זו חברה ממשלתית. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> אוקיי. הפריט הבא בטבלה, השורה הבאה – פיתוח מנהיגות מורשת – 3,880 אלפי שקלים. התקציב משמש לתמיכה בפיתוח מנהיגות מורשת, בעיקר בקרב סטודנטים. להבנתי, שנה שעברה הפעילות הייתה דרך רט"ג, והשנה אמור לצאת מכרז בנושא. שוב, בקרב סטודנטים באוניברסיטאות. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> הייתה תוכנית של המשרד שקראו לה תוכנית קדם, תוכנית למנהיגות. היא פעלה בשנים קודמות דרך רט"ג, ועכשיו אנחנו בתהליך של מכרז פתוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה זה עובד אבל? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אגיד לך, סוף סוף יש תוכנית מנהיגות שהיא לא קרן וקסנר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה זה עובד? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> מאיזו בחינה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תוכנית מנהיגות, מי יכול לגשת אליה? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> במכרז עצמו יהיו כמה קהלים. קהל אחד זה קהל של סטודנטים, שבעצם יבקרו באתרי מורשת ונבנה אותם סביב אתרי מורשת. קהל שני זה קהל של מנהיגות בכירה יותר, זאת אומרת אנשים שהם בכירים בממשלה, בכירים בעולם העסקי, שזו מה שהייתה תוכנית קדם. זה בעיקר שני הקהלים העיקריים של תוכניות המנהיגות. ה-3.8 מיליון אגב לא יספיקו, המכרז יהיה יותר גדול, חלק מתקציב המשרד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. כמה המשרד מתכנן להוסיף מתקציבו? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> אנחנו שואפים להגיע לסדר גודל של 10 מיליון שקלים. אני לא יודע אם נגיע, זה תלוי מאוד כמה פניות יעברו וכמה לא יעברו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הם מתחרים עם קרנות פילנתרופיות, בינלאומיות, שמאלניות, פרוגרסיביות. אני מאחל לכם הרבה הצלחה. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> אנחנו רוצים להחדיר באנשים ציונות ואהבת הארץ בעזרת תוכניות המנהיגות האלה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זה תוכניות שיפעלו בתוך ההשכלה הגבוהה, או שזה קורסים והשתלמויות חיצוניות שאתם תפעילו? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, תוכניות מנהיגות. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> לא, זה תוכניות מנהיגות. אחת מהן זה תוכנית לאנשים שהם בכירים, במקביל, כמו שאמרו, לתוכניות אחרות. והתוכניות האחרות זה תוכניות של סטודנטים שמקבלים מלגה בעצם, והם מסיירים באתרי מורשת, לומדים להכיר את אתרי המורשת ומתחברים לאתרי המורשת. זה שתי תוכניות שונות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> ואגב, יסכה, הרמ"טית של השר, מעדכנת שהייתה תוכנית אחרת, שאנחנו גם רוצים לשלב אותה בהמשך, של מנהיגות של חרדיות ונשים חרדיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כל תוכנית מנהיגות היא מבורכת, ואם במקום לבקר בבוסטון אתם מבקרים באתרי מורשת, אני חושב שזה קצת מבורך. כי יש כאלה שמלמדים ציונות בבוסטון, לא פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה, עוד. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> השורה הבאה – הבאת מבקרים לחניון רכבים בתקומה וסיורים בעוטף, 7,275 אלפי שקלים. זה מתחלק בעיקר לשניים, שדורגי תשתיות בטיחות באתר, שזה בערך 3.5 מיליון שקלים, ועוד תגבור סיורים. כלומר, המשרד מביא סיורים לעוטף ולחניון הרכבים. זה השאר, שזה עוד 4 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> דרך אגב, זה בדיוק ההבדל. מה שדיברו על תוכניות מנהיגות ועל דברים כאלה, זו דוגמה לקואליציוני מובהק. מובן. מה המדיניות של שר, זה לא. זה לא משהו שהמדינה כמדינה קיבלה החלטה מראש שאנחנו רוצים לעשות אותה. וזה בדיוק ההבדל בין קואליציוני ללא קואליציוני. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש פרויקטים נוספים של משרד התיירות ותקומה, נכון? להבאת אנשים לחניונים ולעוטף. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> זה הפרויקט, זה מופעל בעזרת החברה הממשלתית לתיירות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> איך זה מסונכרן איתם? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> אני אומר, על הפרויקט הזה מדובר. מי שמבצע עבור המשרד את הפרויקטים בעוטף עזה, בחבל התקומה, זו החברה הממשלתית לתיירות וזה מופעל על ידה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זאת אומרת, אתה מתקצב את זה, מי שמפעיל את זה זו מינהלת תקומה? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> אנחנו מתקצבים ויש לנו חוזה עם החברה הממשלתית לתיירות, שהיא מתפעלת לנו את אתר המכוניות. ובמסגרת אנחנו עושים סיורים, כמו שנאמר פה, גם סיורים לחרדים, גם לתלמידי מכינות קדם צבאיות, גם ל-י"א-י"ב, לקהלים מגוונים שאנחנו חושבים שזה חשוב שהם יגיעו לחבל התקומה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, מה עוד? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> הנושא הבא – תמיכות בפעילות עמותות העוסקות בשימור אתרים, 24,547 אלפי שקלים. תמיכה בשימור אתרי מורשת, בפרט אתרי ראשית ההתיישבות. טוב, זו הגדרת אתרי ראשית ההתיישבות. דרך התקצוב היא על ידי קול קורא, בהתאם למה שגם היה בשנים האחרונות. להבנתי זה גם אותו קול קורא שפורסם, או שיש לזה עדכון. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> תקנת תמיכה 3א. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> כן. אם המשרד רוצה, אפשר גם לפרט קצת יותר על העמותות או המוסדות שזכו בשנה שעברה או על הקול הקורא עצמו, אבל זו מטרת התקציב פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה התקציב? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> 24,547 אלפי שקלים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כמה היה בשנים הקודמות בתמיכות? דרך 3א במשרד. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> אני אגיד, בגדול זו תקנת תמיכה, בעבר הייתה תקנה אחת, שגם שימור פיזי של אתרי ראשית ההתיישבות וגם הנחלה. השנה פיצלנו את זה לשתי תקנות שונות, ובגלל זה אתם רואים שני סעיפים שונים. בשנת 2024 היה בתקנה, לפני שהיא פוצלה, 64 מיליון שקלים אם אני לא טועה, 60 ומשהו מיליון שקלים. בשנה שעברה היה באזור ה-40 מיליון שקלים, והשנה עם שתי התוספות זה יגיע ל-60 מיליון, כמו שזה היה ב-2024. בשנת 2025 כמעט לא היה כסף קואליציוני למשרד. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> איך אתה כמשרד מפקח על זה שזה יגיע באמת לתשתיות ולא לשימור פיזי, והוזלת תקציב קואליציוני להנהלה והוצאות הנהלה של העמותות? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> קודם כל מה שעשינו, המשרד פתח בעצם את התקנה עם קריטריונים שוויוניים. אם עד לפני שנתיים היה מספר עמותות מאוד קטן ועמותה אחת קיבלה 97% מהכסף, המועצה לשימור אתרי מורשת, היום יש תקנה שוויונית שמחולקת בין עשרות עמותות, בית החזון איש בבני ברק, מרכז מורשת אלון מורה, מרכז מורשת כפר עציון, ועשרות אתרי מורשת, שהכסף בעצם מתחלק, ולפי קריטריונים, גם בתחום ההנחלה וגם בתחום הפיזי, זה מחולק לפי קריטריונים. אין לנו מספיק כוח אדם לפקח על זה טוב, כי המשרד יחסית קטן. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> לא, אבל על פי הקול הקורא אין מניעה, להבנתי, שזה כן יצא גם למשכורות למי שמשמר. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> לא, ברור שזה גם למשכורות, חלק מההפעלה זה משכורות, אבל אני אומר זה מתחלק לפי קריטריונים. ככל שאתה עושה יותר פעילות, אתה מקבל יותר כסף. ככל שאתה עושה יותר פעולות בינוי, או לצורך העניין יש ניקוד להנגשת אתרי מורשת לנכים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בתוך הקול הקורא, אתה יודע כמה אחוזים מתוך התמיכה הולך להנהלה וכמה לפעילויות? אני מאמין ששמתם איזשהו רף. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> יש מגבלה בכלל בתמיכות להנהלה וכלליות עד 10%, זו המגבלה, וכל השאר הולך לפעילות. ושוב פעם, ככל שאתה עושה יותר פעילות וככל שיש לך יותר אתרים, אתה מקבל תמיכה יותר גדולה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, הסעיף הבא. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> הסעיף הבא – 11,640 אלפי שקלים – תמיכות בפיתוח תשתיות. זה ההמשך של מה שאמרנו קודם, שהקול הקורא פוצל לשניים זה היה שימור אתרים, עכשיו זה הפיתוח, אז הפיתוח זה מה שציינתי עכשיו, 11,640 אלפי שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מדוע לא מפצלים את זה לשניים? מה ההיגיון בזה? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> יש חלוקה לשימור אתרים, שזה גם נוגע לשאלה שעלתה פה. שימור זה לא בהכרח פרויקטים, ופיתוח מתעסק יותר בפרויקטים שהם ארוכי טווח – בינוי, שיפוץ, דברים כאלה. תקנו אותי אם אני טועה. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> הפיצול הוא בעיקר עניין טכני, זה יצר הרבה באלגן עם זה שהייתה תקנה אחת שמחולקת 75-25. זה עניין טכני שלנו לפצל את זה לשתי תקנות ושני מבחני תמיכה שונים. גם הכסף של הבינוי הוא כסף הרשאתי. אתה מתחיל לבנות, זה לוקח לך שנה-שנתיים-שלוש, והכסף של ההנחלה הוא כסף מזומן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. כן. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> הדבר הבא, 5,432 אלפי שקלים, שהם פרויקטים בתחום הנחלת המורשת ברשויות המקומיות. זה תקציב תמיכה לרשויות מקומיות, גם לפי מבחני תמיכה של ביצוע פעולות של הנחלה. בשנת 2025, בשנה הקודמת, נתמכו בתקנה הזו כ-85 רשויות בפעילויות שונות. זה גם ימי עיון בתחום המורשת, ציורים באתרי מורשת, בכל רשות לפי האתרים המיוחדים שיש אצלה, וגם כינוסים והרצאות בנושאי מורשת. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הכספים האלה הוגדרו מראש לכספים קואליציוניים לעיריות מסוימות, או שזה קול קורא פתוח וכל עירייה יכולה לגשת? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> זה פתוח, 90 רשויות ניגשו וכבר קיבלו הודעת זכייה. שמנו בבסיס 4 מיליון שקלים מתקציב המשרד ועכשיו התווסף עוד 5.4, סך הכול זה יגיע ל-9.5 מלש"ח שיחולקו לרשויות. מכיוון שיש הרבה רשויות, זה לא הרבה כסף לכל רשות, אבל זו פעילות חשובה באתרי המורשת ברשויות האלה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מה ההבדל בין זה לבין ה-4.753 מיליון של הדרכה ואירועים ותמיכה ברשויות מקומיות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ה-4 מיליון זה ייעודי לחוזים ספציפיים שיש לנו, כמו שאמרתי, עם פמ"י וחל"פ. זה ייעודי לאירועים ספציפיים שהמשרד עושה. וזה קול קורא שוויוני, פתוח, שזכו בו 90 רשויות. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> עד כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. מה ההיקף הכולל של הפנייה? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> 63,348 אלפי שקלים בהוצאה, ועוד סך של 11,640 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. זאת אומרת ש-63 מיליון מזומן ועוד 11 מיליון בהרשאה להתחייב. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה התקציב השנתי של משרד המורשת? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> הוא מתחלק בין מספר סעיפים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כללי, תסכום אותם בשבילנו. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> זה ייקח לי... << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ייקח לך הרבה זמן? << דובר >> רן צרויה: << דובר >> לא הרבה, אבל זה ייקח לי כמה דקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה אחוז מתקציב הפעילות של המשרד מהווה הפנייה הזאת? תוספת של כמה אחוז מתקציב הפעילות של המשרד? << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> הכפלה של הבסיס, בלי תקנת רשות העתיקות. << דובר >> רן צרויה: << דובר >> ובלי 83. אני לא רוצה סתם להגיד, אבל זה לא קרוב להכפלה. תקציב משרד המורשת יותר גדול מזה. אני אשמח לכמה דקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> התקציב שלך הכללי הוא מאות מיליונים. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> שוב פעם, השאלה מה סופרים, אם סופרים את תקנת רשות העתיקות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כולל הכול. << דובר >> איתי גרנק: << דובר >> כולל כל התוספת זה מגיע לסדר גודל של כמה מאות מיליונים, כולל כל התוספות וכולל עוד פניות שצריכות לעבור פה בהמשך בסך 230 מיליון שקלים, שתקועות עדיין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי, בסדר גמור. אנחנו עבור לסעיף הוצאות שונות, 21. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> אלה בית און, אגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף 13 – הוצאות שונות. עיקרי הפנייה: הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 18,000 אלפי שקלים בהוצאה עבור תמיכה בפעילות המנהל המורשה שמונה לחברת סלייס גמל בע"מ, תוכנית הפיצויים למשפחות עולי תימן והמשך פעילות הקרן למודרי אשראי. הפנייה מחולקת לשלוש תוכניות. הראשונה, 130210 – עובדי מדינה – 13,000 אלפי שקלים. זו בעצם ההלוואה שהמדינה מעמידה למנהל המורשה שמונה לסלייס גמל בע"מ. חשוב לציין שזה כסף שמועבר לא לגמלאות של אנשים שנמנעה הפנסיה שלהם, אלא כסף למנהל המורשה למימון, חיפוש הכספים, טיוב הקופות הקיימות, הליכים משפטיים, היעזרות ברואה חשבון, כאלה פעילויות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 13 מיליון שקל? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> 13 מיליון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 13 מיליון זה בעצם דמי תפעול של המנהל המיוחד. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה זמן עובד המנהל המיוחד? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> להסביר קצת על האירוע באופן כללי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> אוקיי. סלייס גמל בע"מ, חברה שבשנת 2023, קצת קודם, ניהלה שלא כראוי כספי מבוטחים, קופות גמל ופנסיה. חלק מהקופות האלה הושקעו בחו״ל, במקומות שהפיקוח סביבן לא היה מספיק הדוק. המדינה בעצם עצרה את האירוע הזה, מינתה מנהל מורשה. הקופות הלגיטימיות של סלייס גמל נמכרו לחברות ביטוח מוכרות היום בשוק ומנוהלות היום כרגיל. ויחד עם זאת, קופות בסך 850 מיליון שקלים עבדו, והיום המנהל המורשה עמל על טיוב אותן קופות, חיפוש הכספים האלה והשבתם לחוסכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זאת אומרת עבדו? רוקנו את הכסף למקום אחר? גנבו את הכסף? מה זה עבדו? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גנבו. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> ניהול לא תקין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא. גנבו, גנבו, גנבו. את באמת לא הרשות לניירות ערך, אבל גנבו. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> אני לא רשות שוק ההון, יש מפקח. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גנבו, הייתה ועדה מיוחדת של ועדת כספים שעמדתי בראשה, היו כמה דיונים. הכסף נגנב, בסדר? פשוטו כמשמעו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> והמנהל המיוחד הוא מה? הוא אמור לאתר את זה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ולכן אני מתפלא שאתם באים אחרי שלוש שנים, שהוא צריך כסף בשביל לאתר את הכסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היו פעולות שהוא כבר פעל? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> מדובר בעצם בהלוואה שנייה. המנהל המורשה מונה על ידי המדינה. מי שעומד בראש הפעילות הזו הוא רואה החשבון אפי סנדרוב, שמנהל היום את חברת עמיתים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף הוא מצא כבר? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> אני לא מעודכנת במספר האחרון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אגיד לך את האמת. בכנות, באתי לעזור ליו"ר פה לעשות העברות והכול בסדר, אבל אני מרגיש מאוד לא בנוח. אני רוצה לבקש ממך, היו"ר, לדיון כזה צריכה להגיע רשות שוק ההון ומישהו מטעם המנהל, להגיד כמה כסף הוא מצא מהכסף שנעלם. הביזיון הזה, ואני אתן לך פרוטוקולים ואני מציע גם שתעביר את הפרוטוקולים ליו"ר. הכסף נגנב, נגנב תחת עינה הפקוחה של רשות ניירות ערך. התשובות שהם הביאו לפה היו תשובות נוראיות, ואם אנחנו עומדים עכשיו כבר באמצע 2026 ועדיין הוא צריך הלוואה בשביל לאתר, קצת מרגיש לא בנוח, זה שלא פנו למשטרה בזמן, ושהרשות אמרה זה לא אנחנו, זו המשטרה כי רק הם יודעים להוציא כסף מחו"ל, ולא פנו למשטרה, ועכשיו אנחנו מחפשים את הכסף. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> באמת מתנהלת חקירה פלילית במשטרה במקביל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אני אגיד לך את האמת, אותי לא מעניין נהלים של חקירה פלילית. גנבו לאנשים במדינת ישראל 800 מיליון שקל מהפנסיה שלהם, ובאחריות מדינת ישראל. מדינת ישראל נכשלה, נכשלה בשמירה עליהם. היו פה כמה וכמה ועדות, והתשובות שניתנו כאן היו מזעזעות. אנחנו רוצים כוועדת כספים, ואני יודע שזה לא אגף התקציבים, אני אומר את זה, אני מודע בדיוק למי ומי, בסדר? זו רשות שוק ההון. צריכים לתת תשובות. או שהמפרק, אם הוא נכנס בנעליהם ובמקומם כרגע, צריך לתת תשובות. אבל מדינת ישראל חייבת לאנשים האלה תשובות, כי זה נוהל באופן בלתי חוקי לפני שזה ברח לחו"ל. כי קודם כל, בנהלים חייבים לנהל כל דבר בחשבון בנק נפרד, זה נוהל בחשבון בנק אחד. סתם, ברמה הכי טכנית. החוק מחייב לחשבן כל דבר בחשבון בנק נפרד. ואני מציע שהם יבואו לפה לתת תשובות, וגם המפרק יבוא לתת תשובות. התשובות שקיבלנו עד היום, אני אומר לך בכנות, היו תשובות מזעזעות. מרמה של כרגע זה בבית משפט ואנחנו לא יכולים לענות, ועד רמה שזו חקירת משטרה ואנחנו לא יכולים לענות. ואני אתן לך עוד אנקדוטה אחת. אותם סוכנים שהיו שותפים, עדיין הרישיון שלהם לא נשלל עד לרגע זה. הסוכנים שהיו מעורבים בסיפור הזה ב-2022, גנבו לאזרחי ישראל. אם זה היה אבא שלי שהיו גונבים לו את הפנסיה, אני הייתי לא נותן לבחור מרשות שוק ההון לצאת מהבית. זה פשוט מזעזע הדבר הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נרצה לדעת את מצב הפעילות של אותו רואה חשבון שאנחנו אמורים להעביר לו כסף. מה עשה, איך עשה. אני בטוח שלפני שהוא מגיש בקשה להלוואה כזו שאתם אישרתם, הוגש איזשהו דוח. אז אנחנו נרצה להבין מהם עיקרי הדוח, מה הפעולות שנעשו עד כה, מה מתוכנן לעשות בכסף הזה. דברים של איתור וזה, את יודעת, זה... << דובר >> אלה בית און: << דובר >> זו הלוואה השנייה שניתנת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יכולה להיות הלוואה שלישית, גם רביעית ושביעית. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זו בדיוק הבעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אותי מעניין לדעת מה עושים ומה הפרוספקט, כי הלוואה ניתנת עם צפי מסוים של החזר. ההחזר תלוי במקרה הזה בהצלחת אותו איתור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> חנוך, חלק מהאנשים האלה בינתיים בלי לחם לאכול, וחלק מתים בדרך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זהו, אז כאילו צריך לבדוק. אני אשמח להבין מה האירוע פה. זאת אומרת, לאן זה הולך. ואם אין לך את התשובות פה... << דובר >> אלה בית און: << דובר >> אין לי את התשובות. אני בטוחה שנציגים מרשות שוק ההון ידעו לענות הרבה יותר טוב ממני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל אני אסביר לך מה יקרה, גברתי. יש לנו שתי אופציות. אם אנחנו נחכה לאנשים מרשות שוק ההון, אנחנו כנראה לא נאשר את האירוע הזה עד הכנסת הבאה. כי כמו שאמרתי, פניתי לפני הדיון הזה לאופוזיציה, לשאול אותם אם הם יסכימו לדון ואמרו לי שלא. שאלתי אם הם יסכימו גם אם נדחה את זה נניח לוועידת ההסכמות הראשונה, שתתכנס בפגרה של ועדת הכספים כדי להעלות דברים ביחד, שוב, כי הפנייה הזו הגיעה מאוחר, אם הם יסכימו לשים את זה שם, והתשובה הייתה שלילית. זאת אומרת, אם אתם לא תביאו לנו סוג של מידע שיניח את דעתנו, אנחנו אולי נזמין את נציגי שוק ההון לדיון הבא. אני לא יודע מתי הדיון הבא יהיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני ממליץ שהמפרק יבוא לפה עם תשובות, ולא תשובות – 'זה בדיון בית המשפט, אני לא יכול לענות', ורשות שוק ההון – 'עשינו הכול, אבל הכול בסדר'. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בוארון, אל תצא רגע. אני חושב שאתה תרצה להיות פה, נראה לי, כי אנחנו תכף נצביע על הסעיף הזה של מורשת. אני בטוח שאתה תרצה להצביע בעד. ולכן אני מציע – אנחנו תכף נעבור לפנייה הבאה – שבינתיים תרימו טלפונים או תחפשו במחשב ותראו מה אתם יכולים לאתר עם האירוע הזה כדי לתת לנו איזשהו סוג של תשובה. בסדר? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא, גם זה לא קשור לרשות שוק ההון. אתם נותנים אישור להלוואה שנייה. אחרי 20 מיליון שקל שנתתם ב-2025, אתם רוצים לאשר עוד 13 מיליון, ומי יודע אולי ב-2027 כמה סכום עוד תרצו לתת הלוואה. אני מאמין שאם נתתם את האישור להלוואה הזאת, יש אצלכם איזשהו משהו, איזושהי ביקורת שאומרת, החברה בשלב מסוים יודעת איך להחזיר את הכספים האלה. ואם לא, אז אתם לא יכולים להביא את הפנייה הזאת לפה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> רגע, אני אשמח. קודם כל, אלה הרפרנטית תעשה את הבירורים, ומה שניתן להביא אנחנו כמובן נביא. אין לנו מידע שאנחנו מסתירים מהוועדה. אבל אני כן מציע, לפני שמתקדמים לפנייה הבאה, הרי הפנייה הזאת, זו התוכנית הראשונה שהיא הציגה. יש פה עוד תוכניות, כדאי להציג אותן. יש פה גם אירוע יחסית משמעותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, בסדר. אז כבר נציג אותן. לפני זה אנחנו רק נקיים את ההצבעה על סעיף 100, משרד המורשת. מי בעד? ארבעה בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. עבר. תודה רבה. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, נמשיך להצגת הפנייה הנוספת. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> התוכנית הבאה 130105 – הוצאות שונות – 2,500 אלפי שקלים. מדובר בהוצאות שונות, וביניהן תוכנית הפיצויים למשפחות עולי תימן. בתוכנית זו קיימת חריגה מהתקציב המאושר בסך של מיליון שקלים. החריגה האמורה התפתחה בשל עיתוי תשלומים מתוקף זכאות לפיצויים של משפחות ילדי תימן, אשר חויבו כנגד תקציב הרשאה להתחייב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> רביזיה על מורשת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרביזיה תהיה ב-23:35. כן, בבקשה. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> לפרט קצת על התוכנית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> משפחות של עולי תימן רשאיות להגיש בקשה לפיצוי שנע בין 150,000-300,000. הזכאות להגשת הבקשה נסגרה בספטמבר 2023, ולכן התוכנית תוקצבה כפי שהיא תוקצבה במקורי. ניתנה איזושהי הארכה שם ככל הנראה, והגיעו בקשות מאוחרות יותר, והחריגה הזו היא בגין אותן בקשות שנבחנו מאוחר יותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, איזו חריגה? לא הבנתי. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כמו שאלה ציינה, מדובר בפנייה לתקצוב האירוע של הפיצוי לילדי עולי תימן בהתאם לחוק בנושא. עכשיו, החוק קובע פיצוי שנע בין 150,000, לדעתי ל-200,000, יכול להיות שזה באמת 300,000 שקלים, קצת לא נעים להגיד אבל בגין כל ילד שנעלם. החוק קבע שהמועד האחרון להגשה הוא ספטמבר 2023, וניתנה איזושהי הארכה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הארכה בחוק. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני חושב שזה היה בחוק, אבל אפשר לוודא את זה. בכל אופן, בשנים האחרונות כבר אנחנו לא רואים פניות של זכאים לקבל פיצויים, אבל הופתענו וראינו עוד מספר פניות, שאתה נאלץ לשלם את זה כי זו הוראת חוק, אין פה שיקול דעת לשלם או לא לשלם. וכאמור, מדובר בסכום שמספיק שלצורך העניין אישרו עוד חמש פניות כאלה של משפחות, ואפילו אם זה נגיד ילד אחד לכל אחת, אתה כבר מגיע למיליון שקל חריגה, וזה בערך הסכומים שמדוברים בהן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ניתנה הארכה לשלם. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא לשלם, להגיש פניות. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> להגיש פנייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי זה היה? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> הבקשות נסגרו בספטמבר 2023, וניתנה דחייה לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ל...? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אפשר שנייה לבדוק את המועד המדויק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מבין מה הקשר בין העובדה שניתנה דחייה בהגשת הבקשות לעובדה שיש חריגה תקציבית. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני אסביר שוב. בסופו של דבר חוקק חוק, היה איזשהו צפי לכמות זכאים שהולכים לפנות, בסדר? ואז, כבכל הדברים, יש פיק. לצורך העניין נניח שהחוק נחקק ב-2021, ניתן מועד אחרון, דדליין, עד ספטמבר 2023, אז כנראה שהפיק הוא בשנת 2022-2023, בואכה 2024. ונוכח המצב המלחמתי, אני מניח, ניתנה איזושהי ארכה לאנשים שמעוניינים להגיש פניות. עכשיו, זה לא שבן אדם מגיש פנייה ויום למחרת הוא מקבל צ'ק בדואר, כן? יש פה תהליך בירוקרטי יחסית ארוך של בדיקה של הזכאות, ואז יש מן זנב כזה שיכול גם, לצורך העניין, אם מישהו מערער על התוצאה שלו והערעור שלו מתקבל, אני מניח שיכול להיות שגם בשנה הבאה פתאום אנחנו נראה 150 אלף שקל שצריך לשלם בגין ילד אחד למשפחה אחת, שהתהליך שלו נמשך הרבה זמן. אין לנו יכולת לצפות את זה ברמה הזאת. זאת אומרת, מספיק שבן אדם אחד פונה, אתה ב-150 אלף שאתה צריך לשלם, אם זה אושר לו. אז בתחזית, כשאתה בא ואתה אומר כמה אמור לצאת בשיח המקצועי, אתה מניח שזה אפס, או סכום נמוך, לא משנה. הפניות האלה בסופו של דבר חלקן אושרו, ומדובר פה, כמה גובה החריגה? מיליון שקלים, זה יכול להיות עניין של שלוש משפחות, או בוא נגיד עד שבע משפחות, פחות או יותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי היה האישור? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לגבי המועד האחרון שבו ניתן להגשה, אנחנו נברר מתי זה היה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי ניתן האישור? לא המועד האחרון שניתן להגשה, מתי אושרו כל הבקשות האלו, הנוספות? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כבר אנחנו נעשה פה את הבדיקה הזאת. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 2.5 מיליון השקלים אמורים לציין את כל הפניות שהוגשו, או שעדיין יש פניות שעומדות, ותבוא בשנת 2027, תגיד, אומנם היה צפי, ידענו שיש עשר הגשות, חשבנו שמתוך העשר אנחנו נאשר שבע, בסוף אושרו עשר? אנחנו צריכים עוד מיליון שקל. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> הסכום שעכשיו שמים שם, 2.5 מיליון השקלים, משאיר גם איזשהו שפיל קטן, באמת בדיוק אותם מקרים שאם פתאום תבוא עוד משפחה עם ילד או שניים, זה אמור לכסות את האירוע. האם יכול להיות עוד מישהו שמערער והערעור שלו מתקבל? אני מניח שזה תמיד מצב שיכול להיות. ולגבי המועד של האישור, אנחנו תכף נבדוק. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל כרגע לא ידוע לך על בקשות שעומדות תלויות בבית משפט או בוועדות? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני לא מכיר, אולי הצוות מכיר, אבל לדעתי לא. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> לדעתי לא. אנחנו בודקים לגבי המועד. אתם רוצים שנעבור בינתיים לתוכנית הבאה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, תבדקו. אותי מעניין בעיקר מתי ההחלטה הייתה לאשר את הכסף, ומדוע הכסף שולם למרות שעדיין לא היה אישור. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> בהקשר הזה, ידיו של החשב די כבולות. מדובר בהוראת חוק, מגיע בן אדם, רוצה לקבל את הכסף שהוא זכאי לו לפי חוק, ואז אין לו באמת שיקול דעת. זה קצת כמו שכר. המדינה תשלם שכר בין אם אנחנו תקצבנו את זה ובין אם לא, לעובדי מדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל הרי העלות התקציבית התבססה על משהו. ברגע שהוגשו תביעות נוספות, והיה צפי אולי לכסף נוסף, היה צריך מיד לבוא ולהוציא פנייה שמכסה את האירוע הזה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני מסכים שניתן היה אולי לעשות בדיקה יותר טובה, ואולי היינו מגיעים לתוצאות אחרות. אגב, יכול להיות גם שלא. בסופו של דבר, באמת מדובר פה במספר פרטים בודד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל מה שאתה אומר, ועם זה יש לי בעיה קשה, היות שהסיפור הזה הוא בלתי נמנע, זה מה שאתם אומרים לכל אורך הדרך. הסיפור הוא בלתי נמנע. הסיפור הזה של תשלום כספים ללא אישור, ואישור בוועדת הכספים בדיעבד של כספים שכבר שולמו, זה משהו שאנחנו, אין מה לעשות, צריך לחיות איתו. אני, קשה לי מאוד לקבל את ה... << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, זה לא בדיוק מה שאני אומר, אדוני היו״ר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל כשאתה אומר אי אפשר היה, מה זה אי אפשר היה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, דווקא אמרתי שאולי ניתן היה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זה סכומים בהרשאה להתחייב? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, מזומן. הבן אדם מקבל כסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסופו של דבר, יכול להיות שהבן אדם היה צריך לקבל, אבל אם אין כסף, זה כמו שלצורך העניין אתה מגיע ובחשבון הבנק שלך אין לך כסף, שהגעת לתקרת האוברדרפט, ואין. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אבל אז הנחיית החוק הייתה צריכה להיות כזו שמתייחסת לסך הכסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתה מבין שבכל חברה פרטית, אם מישהו היה מוציא כסף מחשבון החברה ללא אישור מפורש, הוא חורג מההרשאה שלו, הייתה מוגשת כנגדו תביעה פלילית, הליך אזרחי, ואולי גם הליך פלילי של הפרת אמונים. עכשיו, יש פה התנהלות ומן משהו כזה שאין מה לעשות, ומצפים מאיתנו לבוא אחר כך ולכסות אחרי כל הדברים הללו. ואני אגיד לך מה הבעיה. מה שקרה בפנייה הקודמת של הרשות לענייני חריגים, הם שילמו על זה. על החריגה שלהם, וזו גם הסיבה שהסכמנו לאשר להם את זה, הם שילמו והופחת מהתקציב השנתי שלהם את מלוא סכום החריגה. החריגה אז הייתה 7 מיליון שקלים, והופחתו 7 מיליון שקלים מיתרת ההרשאה להתחייב של הרשות לענייני חריגים בשנת 2026, כתנאי לכיסוי הגירעון הזה. זאת אומרת, היה כאן פאנלטי לאותו גוף שחרג מתקציבו. מה הפאנלטי כאן? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> קודם כל אני אשמח להבהיר רגע, אני לא טוען שאין שום דרך לנסות ולהימנע מזה, נהפוך הוא. אני חושב שמאז שהעניין פה עורר את ההד שהוא עורר, אנחנו עושים המון המון מאמצים כדי שלא יישנו המקרים האלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי הגוף שאחראי פה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> באופן עקרוני זה אנחנו, זה משרד האוצר, זה אגף החשב הכללי, אבל זה משרד האוצר. גם הייתי פה בישיבה שאמרת, אדוני היו״ר, על עניין הקנסות. אתה רוצה לקנוס את משרד האוצר על זה? אפשר, זה בסמכותכם ובשיקול דעתכם. אני רק כן רוצה להתייחס שנייה לאירוע מה אנחנו עושים. אנחנו באמת עושים ככל שניתן כדי לא להגיע למקומות האלה, ובאמת כפי שניתן לראות החריגה, יש פה עוד אירוע של חריגה בפנייה הזאת, תכף אנחנו נגיע גם לזה, אבל מדובר בחריגות שהן באמת גם מבחינת נדירות, זה יחסית נדיר, זאת אומרת העברנו פה בשבועיים האחרונים לדעתי סדר גודל של 50 פניות ומתוכן יש פה שתיים שהן עם חריגה. וגם מבחינת סכומים, אנחנו מדברים פה על סדר גודל של מיליון ובשנייה גם סדר גודל של 600,000 שקלים, אם אני זוכר נכון. אנחנו באמת מנסים שככל שמגיעים למצב כזה, זה יהיה השוליים שבשוליים. כמובן שהיה עדיף שזה לא יקרה, אבל זה המצב ואנחנו מנסים לעשות מה שאנחנו יכולים. ולעניין מה שאמרת, אני לא בטוח שההקבלה לחברה פרטית, היא אומנם מתבקשת בדיון היומיומי, אבל אני לא בטוח שהיא בהכרח מדויקת. ובכל אופן, בסוף, כשחשב עומד מול הנחיה של חוק ובא אזרח ופונה למימוש הזכות שלו, ככל שהחוק לא מתנה את הזכות בהיקף מסוים של כסף שנמצא בקופה, הוא די מחויב להביא לו את הכסף הזה. זה כמו דמי נכות, אתה לא יכול לא לשלם לנכה את דמי הנכות שלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מבחינתי, שתצא הוראת חוק שאומרת שמשכורות לא צריכות אישור ועדת כספים או תגמולי ביטוח או כל דבר כזה, אבל אני לא מוכן לבוא ולהיות אחד כזה שסתם מאשר בדיעבד. כן, מה הסעיף השלישי? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> התוכנית השלישית, 130205 – פעילות פיננסית – 2,500 אלפי שקלים. הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב בסך 2,500 אלפי שקלים לצורך פעילות פיננסית, כדי לאפשר את המשך הפעילות של מתן ליווי וייעוץ פיננסי למודרי אשראי במסגרת הקרן למודרי אשראי. בתוכנית הזו גם יש חריגה מהתקציב המאושר בסך 400,000 שקלים. החריגה האמורה התפתחה בשל כך שהתקציב שנקבע על ידי ועדת המכרזים שהקימה את הקרן לא צפתה נכון את תקציב הליווי האמור, וזו תוספת לביצוע הייעוד של הקרן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזו קרן? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> הקרן למודרי אשראי. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זאת אומרת, שאת אומרת שתקציב כזה קטן בעצם מונע מתן הלוואות בהיקף פוטנציאלי של עשרות מיליונים בגלל בעיה של 400,000. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> הקרן למודרי אשראי היא קרן שהמדינה בשיתוף עם עוגן, שזה מעין בנק קהילתי, עושה שם מאצ'ינג. סך הקרן הוא 90 מיליון שקלים, כבר עובדת שנתיים, והמדינה גם מממנת ליווי. כל מי שמקבל הלוואה מהקרן, שזה הלוואות בסדר גודל של בין 25,000-50,000 שקלים, מקבל ליווי גם של הבראה פיננסית, תכנון פיננסי. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שיקום. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> הליווי הזה זה התקציב, זה ה-2,500 אלפי שקלים. החריגה היא בסך 400,000. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> למה הליווי לא תוקצב? הליווי הפיננסי מלכתחילה, למה לא תקצבתם אותו כחלק אינטגרלי מהנכסים של הקרן? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> נכסי הקרן כבר יצאו בשנת הקמת הקרן, שזו 2023. הליווי תוקצב כל שנה. ועדת המכרזים שבנתה את המתווה הזה צפתה שהוא יעלה 6 מיליון שקלים, לפי זה תקצבנו גם. אבל ראינו שחלק מהליוויים לא מבשילים לכדי מתן הלוואה, חלק מהליוויים לוקחים יותר פגישות ממה שצפו בהתחלה, אז התחשיב המקורי שעשו בהקמת הקרן לא מדויק. עד היום יצאו 63 מיליון שקלים מהקרן, כלומר יש עדיין כספים שלא ניתנו כהלוואות, והתוספת הזו אמורה לכסות את שאר פעילות הקרן להמשך השנה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כמה עסקים ומשפחות קיבלו את הסיוע מאז ההקמה של הקרן? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> מספר אני לא בטוחה, אבל כל ההלוואות הן בין 25,000-50,000 שקלים, וניתנו 63 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בכמה אנשים זה מטפל בערך? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> אני יכולה לחשב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ואם את יכולה לבדוק אחוזי הצלחה. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> אחוז חדלות הפירעון מאוד מאוד נמוך, הרבה יותר נמוך ממה שצפו כשהקימו את הקרן. האוצר, כשהוא הקים, לקח בחשבון חדלות פירעון של בערך 10%, וזה בין 1%-2%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אני עדיין לא הבנתי. אתה הבנת מה הייתה החריגה? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הם תקצבו 6 מיליון. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> סדר גודל של 1,700 משפחות, פחות או יותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 6 מיליון. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> 63 מיליון. אה, אתה מדבר על העלות של הייבוא, כן, 6 מיליון. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 6 מיליון שקל, וכרגע יש חריגה של 400,000. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל איך נוצרת חריגה? אני לא מבין. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> גם פה, בסוף יש את התקציב שקבעה הוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה יוצא? על מה זה הלך? משכורות? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זה הולך על פעילות הליווי. עכשיו בא בן אדם לקרן למודרי אשראי, מי שמבצעת את הפעילות זו חברת עוגן, שיש לה התקשרות עם המדינה. עכשיו הוא בא והוא רוצה לממש את הזכות שלו בהתאם למתווה שפרסמה הממשלה. הוא רוצה לבוא ושיבחנו את התיק שלו, האם הוא זכאי לקבל הלוואה. ככל שהוא באמת זכאי מתחילים את התהליך, מבקשים ממנו מסמכים. תהליך חיתום. ובאמת בסוף הליווי הזה לוקח יותר זמן ויותר משאבים ממה שנחזה בהתחלה, אותם 6 מיליון שקלים, ולא כל כך ניתן לעצור את הפעילות הזאת. זאת אומרת, ברגע שבא בן אדם ורוצה לממש את הזכות שלו, אתה לא יכול כל כך להגיד לו אני מתנצל, אנחנו סוגרים עכשיו כי אין תקציב לחברת עוגן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל מה שחברת עוגן צריכה לעשות, היא אמורה לעבוד עם תקציב מאושר, והיא לא יכולה לחרוג מהתקציב המאושר שלה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני שוב אומר, היה ראוי שהיא תהיה מתוקצבת בסכום שמספק - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל היה ראוי שיהיה נוהל עם החברה הזו שהיא לא עובדת יותר מהתקציב המאושר שלה. חברת תשתיות שעובדת על פרויקט ויש לה מיילסטון כזה, אם היא חורגת מהדברים האלה, היא לא תקבל כסף. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז אפשר אולי להסתכל בהתקשרות של המדינה איתה, לא ירדתי לרזולוציה הזו, אבל בשורה התחתונה בסוף יש הסכם בין המדינה לבין חברת עוגן, והמתווה הוא שהם אלה שמבצעים בפועל, אבל המדינה מממנת את חלקה בדבר. ואנשים שרוצים יכולים לבוא ולגשת ולבקש מהחברה לבחון את התיק שלהם, וזה עולה כסף. עכשיו, הסכום שתוקצב היה 6 מיליוני שקלים ולכן זה מה שתוקצב, וברגע שזה נגמר, לא תוקצב עוד. ברגע שראינו שנותרו עוד לא מעט כספים בקרן, ובעצם החברה לא תוכל להמשיך ולבצע את הפעילות, זה לא נכון שהיא תמשיך לבצע את הפעילות ככל שאין כסף, אז כרגע אנחנו באמת באים לתקצב ואנחנו גם שמים פה יותר מהתקצוב של החריגה, כן? זה כדי שלא יהיה מצב שתהיה חריגה נוספת במהלך השנה. זה האירוע פה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שמתם איזה נוהל, איזשהו משהו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שהם עושים זה בשביל לתקצב פחות. הם יוצאים מנקודת הנחה שמקסימום אם יש חריגה אנחנו נכסה. זה מאפשר להם לתקצב פחות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני מבין, השאלה אם יש איזשהו נוהל, איזושהי תקרה ששמתם. אם מחר הם היו באים עם עוד לא יודע מה, 5,000 משפחות, והחריגה הייתה 3 מיליון שקל, גם הייתם מאשרים להם? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> סליחה, אתה יכול לחזור על זה? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני אומר, כרגע החריגה היא באמת קטנה, היא פחות מ-10% ואישרתם אותה. כאילו, אתם מביאים את הפנייה. אילו החריגה הייתה 3 מיליון שקל, גם הייתם מאשרים אותה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יפה. אז עכשיו נשאלת השאלה, מה היה סביר שהיה קורה? בסופו של דבר אם אני מסתכל רגע על קצב הביצוע של הדברים, בחודש ינואר לא יצא כסף בכלל, בחודש פברואר לא יצא כסף בכלל, בחודש מרץ יצא כסף שהגיע כמעט בדיוק לסכום שהיה בתוכנית, בחודש אפריל לא יצא כסף בכלל, ואז בחודש מאי בעצם זה החודש שהתפתחה בו החריגה. זאת אומרת, על פניו, בכלל לא ידענו שאנחנו באירוע של חריגה עד שהפנייה הוגשה מינוס שבוע. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא, אבל זו לא השאלה ששאלתי. אני לא שואל על 400,000. אני שואל, האם יש לכם איזשהו נוהל מול החברה שמבצעת בסוף את הליווי? איזושהי תקרה שאוקיי, יש חריגה מסוימת שמקובלת גם בחברות פרטיות, 5%, 10% מתקציב. תלוי, כל חברה עם ההתנהלות שלה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני לא מכיר שיש נוהל כזה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> השאלה אם מחר החריגה הייתה של 50% מהתקציב, גם הייתם הולכים לקראתם או שאתם אומרים עד כאן? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> שוב, זה לא הולכים לקראתם, רגע, צריך להגיד את הדברים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לקראת המשפחות, זה לא משנה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כן, אולי יותר נכון למסגר את זה לקראת המשפחות, מודרי האשראי. אבל בשורה התחתונה, הסכומים שיוצאים שם, קשה לי לדמיין סיטואציה שבה פתאום ברגע נתון היה קופץ הביצוע ב-5 מיליון שקל, כשבעצם אנחנו מדברים על זה שבמשך שלוש שנות פעילות של הקרן יצא בה סדר גודל של 6 מיליון שקלים. זאת אומרת, זה לא משהו שהיה באמת יכול להתרחש בלי שהיינו באים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני לא אומר אם זה דבר שהיה עתיד לבוא לעולם. אני חושב שברמה התיאורטית אם היה קורה דבר כזה, האם הייתם מאשרים או שיש לכם איזשהו נוהל של חריגה מסוימת? זה מה שהיו"ר גם שואל. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אמרתי, אני לא מכיר שיש לנו איזשהו נוהל כזה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> היה ראוי שיהיה נוהל כזה, לדעתי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> או שאתה אומר שיש מצב אחר, שאתה אומר שכל מי שפונה לקרן מבחינתך חייב לקבל שירות, ואז הם יגישו לך חשבונית לפי הזה. זה גם יכול להיות. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אבל זה מה שקורה. כל מי שמגיע לקרן לבקש שירות, מקבל את השירות ואז אנחנו מקבלים את החשבונית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד פעם, יש תקצוב בחלק מהמקומות בחסר, ולמדנו גם שיש תקצוב בחלק מהמקומות ביתר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל, אבל אנחנו כאזרחים, מה אנחנו מצפים? לצורך העניין, הגיעו יותר פניות באותו שבוע ממה שתקצבו אותו, שיגיד לו סטופ, אנחנו לא יכולים לקבל את הפנייה שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל יש הבדל. בסוף, הזרימה הזאת של פנייה אחרי פנייה אחרי פנייה שבה אנחנו נדרשים לאשר בדיעבד חריגות מתקציב, הופכת את הישיבה שלנו כאן, בטח בשעות הללו, לקצת, איך נגיד? אירונית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל צריך למצוא לזה פתרון. הפתרון הוא לא להפסיק את השירות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפתרון הוא לא להפסיק את השירות, הפתרון הוא לתקצב כמו שצריך. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> דווקא פה בהקשר הזה, אדוני היו״ר, אנחנו באמת תקצבנו בהתאם למה שנקבע בעבר בוועדה של המכרזים. האירוע הוא שהתחשיב המקורי לא היה מספיק טוב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אותנו פחות מטרידה ועדת המכרזים. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> בוודאי שזה לא מה שמציעים חברי הוועדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אותנו מטריד זה שצריך צפי לעתיד עם איזשהו מקדם ביטחון, שאנשים יקבלו את השירות. אנחנו רוצים שאנשים יקבלו את השירות. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לשאלת חברי הכנסת, אני לא חושב שיש איזשהו נוהל כזה, אבל מן הסתם בהתקשרות מול הספק, במקרה הזה חברת עוגן, אני מניח שיש איזשהן הבנות למה מותר לו ומה אסור וזה צריך להיות סביר. ואם זה לא מופיע אז כדאי שזה יופיע, בסדר? אבל באמת לא ירדנו לרזולוציה הזאת מול הספק. אפשר לבחון את זה אם אתם רוצים. גם באותו הקשר פה, אם אדוני היו"ר חושב שגם פה זה מקום, כמו בפנייה הקודמת, שראוי לקנוס מישהו בגין זה, אז אני גם אדייק את דבריי שאמרתי לגבי החריגה הקודמת, אנחנו שמענו את דברי היו״ר בהקשר הזה לגבי הקנסות בגין חריגות. אנחנו חושבים שזה בסך הכול מנגנון שהוא הגיוני ומובן, ואנחנו לוקחים את זה בחשבון. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> לגבי ילדי תימן, יש לי תשובה. הפתח להגשת התביעות נסגר לחלוטין. התקציב פה אמור להספיק לסוף השנה. יש עדיין פניות אחרונות שהן בתהליך בחינה, אבל גם הן אמורות להיות מאושרות עד סוף השנה ולהיות מוכלות בתוספת התקציבית הזו. זהו, באמת זה הוארך בכמה חודשים אחרי ספטמבר 2023, והמשך עד עכשיו הוא תהליך הבחינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תהליך הבחינה לוקח שלוש שנים? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> אני מניחה שבגלל המלחמה היו כל מיני עיכובים, אבל אין לי תשובה על מועד ספציפי ששם זה נסגר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> והסיפור עם סלייס? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> הסיפור עם סלייס, אני מדברת עם המנהל המורשה בזה הרגע עכשיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. אוקיי, בסדר. אנחנו בינתיים נצביע על הרביזיה של 91-97, משרד ראש הממשלה. מי בעד הרביזיה? אף אחד לא בעד. מי נגד? הרביזיה לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עד שיש לכם תשובות, נעבור לפנייה 18-002, רשויות מקומיות. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> קודם כל זה סעיף 18, רשויות מקומיות, זו פניית עודפים. אנחנו מבקשים לעשות שימוש בעודפי תקציב 2025 בשנת 2026 בסך של 970,877 אלפי שקלים, וזה בהתאם לפירוט שאציין עכשיו. תוכנית 181102 – מענקים אזוריים – סך של 123,473 אלפי שקלים. תוכנית 181103 – מענקים שוטפים – 832,032 אלפי שקלים. תוכנית 181104 – מענקי פיתוח – סך של 13,668 אלפי שקלים. ותוכנית 181105 – איגוד ערים כינרת – סך של 1,704 אלפי שקלים. כאמור, מדובר בפניית עודפים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה רשויות, איזה זה, מה העודפים, לאן זה הולך? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> למשל בתוכנית הראשונה, התוכנית של מענקים אזוריים, זה עודפים של פרויקטי פיתוח. כאמור, זו תוכנית הרשאתית, ואז המזומן מתנהג בהתאם לקצב הביצוע. ההרשאה חויבה, ואז העודפים ניתנים בהתאם לקצב בפועל של עמידה באבני דרך. זה לגבי תוכנית מענקים אזוריים, אותם כ-123 מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשיש עודפים המשמעות היא, זה עודפים על הרשאה או עודפים על מזומן? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> העודפים עצמם הם מזומן, אבל זה בגין הרשאה. ניתנה הרשאה בשנת 2025, ומן הסתם אתה גם שם מזומן שאתה מניח שייצא בשנת 2025. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולא יצא. << דובר_המשך >> אוריאל שם טוב: << דובר_המשך >> לא יצא, כן. לא עמדו באבני הדרך. כאמור, כפי שאמרתי לדעתי בפנייה הקודמת, קודמת, קודמת, משרדים נוטים לדרוש יותר ממה שהם יודעים לבצע ויותר ממה שבאמת נדרש. וכך היה במקרה הזה, והעודף מתגלגל בהתאם לביצוע, לאבני דרך. זה במקרה הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה היו העודפים הללו? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זה בתוכנית של מענקים אזוריים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לאן זה הלך? מאיפה זה בא? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אתה יודע לתת לי את הפערים בין רשויות חזקות לחלשות? זאת אומרת, עודפי תקציב נוצרים דווקא ברשויות חלשות או גם בחזקות? אני אגיד לך, אני חדש בוועדת כספים, אבל אני תוהה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> ראיתי אותך פה לא פעם. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אני חדש בתפקיד הזה של לשאול שאלות. איך קורה שבסעיף של רשויות מקומיות נגררים עודפים, אם אני מסתכל על כל הפנייה, כמעט מיליארד שקל, נכון? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כן, אבל זה לא משהו חריג. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לכן אני שואל, מדובר בכשל תכנוני של משרד האוצר, או שיש בעיות בירוקרטיות שבעקבות כך הרשויות המקומיות לא יודעות לבצע? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> שוב, אני חושב שהמילה כשל היא קצת מילה חזקה בהקשר הזה. בשורה התחתונה, כשאתה נותן כסף בהרשאה אתה מנסה להבין כמה מזומן הולך לצאת, ומטבע הדברים משרד לא רוצה להגיע למצב שבו אין לו מזומן לשלם בגין ההרשאה שהוא כבר נתן ואז אנחנו נהיה פה באירוע של חריגה, שאנחנו לא רוצים להיות שם. והוא מבקש כסף, והוא מנסה להסביר למה השנה בטוח, בטוח, בטוח יצאו מיליארד השקלים שהוא ביקש בגין ההרשאה. ובסוף, אחרי דיונים, מנסים להבין מה סביר שייצא בהתאם למכרזים הרלוונטיים, בהתאם לאבני הדרך שנקבעו, בהתאם לשלב בשנה שבו הוקצה הכסף. למשל, הרבה פעמים כסף שמוקצה לרשויות, הוא מוקצה מתוקף החלטות ממשלה. החלטת ממשלה – אשקלון, באר שבע, נגב מערבי, מזרחי. לא חסרות החלטות ממשלה לרשויות מקומיות. וההחלטות האלה לא מתוקצבות ב-1 בינואר 2020 ו-X, אלא הן מתוקצבות בהתאם למועד שבו התקבלה ההחלטה. אז אם החלטה מתקבלת בנובמבר 2025, מאוד מאוד מאוד סביר שיהיו עודפים, זאת אומרת שההרשאה תחויב בנובמבר, אבל יהיו עודפים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הבאת דוגמה נהדרת, ושאפו. מקרה שתוקצב בנובמבר. אבל יש לי תחושה שרשויות חלשות, אדוני היו"ר, פריפריה, חברה ערבית וחרדית, יש להן בעיה לעמוד בתנאי הסף או במאצ'ינג שקבעו להן, ואין להן את הכסף להשתתפות עצמית ולכן הן גם לא משתמשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אז במקרה הזה בכלל לא מגיע מזומן. אם יש פרויקט שהוא מאצ'ינג והרשות לא העמידה, אז בכלל לא יגיע מזומן. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא, אבל הוא תקצב אותו. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, אבל לא הייתי מתקצב מקום שבו רשות לא יודעת ל... << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הייתי ראש רשות של העיר היהודייה הכי ענייה במדינת ישראל והשתתפתי בכל המאצ'ינגים, לא היה אחד שפספסתי. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יפה, זו דוגמה טובה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל אתה מוצלח, אתה יודע כמה ראשי ערים אני מכיר שהם לא מצליחים להגיע לרמה שלך? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן, אני מכיר גם כאלה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> בכל אופן, אני חושב שהתשובה על השאלה שאתה שואל, שמבחינה בין רשויות, היא לאו דווקא בין רשויות חזקות או חלשות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש פילוח כזה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יש את המדד של הלמ״ס, כן? של רשויות סוציו-אקונומיות בין 1-10. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל משרד הפנים יודע היום להביא לנו רשימה של רשויות שאצלן העודפים הם גבוהים יותר? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, אני לא חושב שמשרד הפנים יודע. אפשר לשאול אותם, אבל אני לא חושב. מה שאני כן אומר, אני חושב שההבחנה בין רשויות שיש אצלן פחות עודפים ליותר עודפים, היא לאו דווקא רשויות חזקות מול חלשות ברמה הסוציו-אקונומית, אלא דווקא רשויות שאולי המוסדות שלהן יודעים להוציא יותר טוב. זה יכול להתבטא בסוף בזה שיש שניים-שלושה אנשים במטה של אותה רשות שהם עם כברת דרך וניסיון ויודעים להריץ את הדברים, לעומת רשות שמתנהלת קצת פחות טוב וכל דבר לוקח לה שלוש פעמים להוציא מכרז ושלוש פעמים להגיש את המסמכים הרלוונטיים. זאת אומרת, זה יותר עניין של סדר וארגון בהקשר הזה. לחלופין, יש פשוט רשויות שבאמת קיבלו המון המון המון כסף במסגרת החלטות ממשלה, ואלה באמת רשויות שהן מעוטות יכולת, אולי תקרא לזה כך, ששם, כיוון שהן מקבלות הרבה כסף והוא נובע מהחלטות ממשלה, כלומר הוא לא מתוקצב ב-Day one של השנה אלא איפשהו לאורך השנה, אז כן יש שם נטייה לצבור עודפים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> תראה, אנחנו מדברים על תוכנית 181102 – 123 אלף, נכון? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> מיליון. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כן. זה תקציב שמיועד לעוטף עזה, רשויות מקומיות ביהודה ושומרון ומחוז צפון. זאת אומרת, דווקא במקומות שנמצאים במצב חירום בעייתי מאוד. איך אתה מסביר שדווקא שם אין ביצוע? זה בגלל שהחלטת הממשלה הייתה מאוחר? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני יכול להניח פה בהקשר הזה שכן, שכיוון שיש הרבה החלטות ממשלה שמתקצבות רשויות והן לא מתוקצבות בדרך כלל בינואר. זאת אומרת, נגיד החלטת אשקלון לדעתי עברה בספטמבר שנה שעברה, החלטת צפון, גם היו כל מיני החלטות אבל הן פרוסות לאורך השנה, ודווקא הייתה הצטברות בנובמבר-דצמבר, אז זה יכול להסביר חלק ניכר מהעודפים דווקא של רשויות שהן כביכול במעמד סוציו-אקונומי נמוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, אז כמה יש שם עודפים? איזה רשויות אמרנו? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אין לי את הפירוט לרשויות, זה לא משהו שלנו כמשרד האוצר יש, אבל סך כל העודפים שאנחנו מבקשים להעביר זה 970 מיליון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולאן הם עוברים? התחלת להגיד לי בפרויקטים, נכון? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יפה. יש את המענקים האזוריים, זה מה שאמרתי, זה פיתוח, 123 מיליון שקלים. ואז יש מענקים שוטפים, זה סכום החלק הארי, זה ה-832 מיליון שקלים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> והפיתוח, מה זו החריגה של 67 מיליון? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זו טעות, זה לא אמור להיות. בפניות עודפים אין חריגה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כתוב – בתוכנית זו קיימת חריגה מתקציב. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כן, אני רואה את זה, זו טעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בטוח? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> חריגה לא... << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה סותר אחד את השני. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זה נראה לי פשוט רפרנט שלא הבין. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> חדש חדש, אבל עוקב. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לוקח על זה אחריות, זו טעות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אוקיי. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> מענקים שוטפים, יש פה את 832 מיליון השקלים. זה מענקים וסיוע לרשויות מקומיות באופן ישיר עבור התקציב השוטף שלהן. זה מענק איזון לרשויות מקומיות, ומענק הבירה לעיריית ירושלים. פה זה בעיקר תוכניות הבראה. ומבחינת הסיבות המרכזיות לעודפים, רק שנייה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> רשויות שלא עמדו בתנאים לקבלה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> חלק באמת לא עמדו בתנאים, ביעד גביית ארנונה, מה שהוגדר במענקי האיזון. חלק זה עקב תוספת שניתנה בשלב מאוחר של השנה. זה לדעתי גם כולל את ירושלים. כנ"ל גם תוכניות הבראה, אז בעצם יש תנאים שצריך לעמוד בהם וזה לפעמים מתעכב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> תראה, מי שאמור לקבל תוכניות הבראה זה רשויות שבאמת התושבים, ללא ההבראה הזאת, בסוף מי שנפגע מזה זה התושבים. משרד הפנים שוקל לבדוק מחדש את ההתניות ואת תנאי הסף של הסיפור הזה? בסוף מי שנפגע מאי מתן ההבראה הזאת זה התושבים עצמם. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כן, אבל הם מקבלים את זה, זה פשוט לוקח יותר זמן. בסוף יש נהלים שצריך לעמוד בהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טייב, אנחנו נצביע על הרביזיה של 100, משרד מורשת. מי בעד הרביזיה? מי נגד? הרביזיה לא התקבלה. כן, בבקשה, תמשיך. הצבעה לא אושר. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> בסוף הכסף כן מגיע לרשויות, לאלה שעומדות בתנאים שהוגדרו. מי שלא עומד בתנאים כמובן לא יקבל, אבל זה נראה לי הליך תקין שבסוף המדינה דורשת דברים מרשות מסוימת שמצהירה שהיא אמורה לעמוד בהם, וככל שהיא עומדת היא מקבלת. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בסוף אנחנו מדברים על רשויות שנמצאות בקשיים, והן צריכות את החמצן הזה. צריכים למצוא דרך איך הן יקבלו את הכספים האלה בצורה מהירה יותר. כתוב שם גם שחלק מהעודפים הם לתשלום לרואי חשבון מבקרים של הרשות. במה מדובר שם? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כשיש תוכנית הבראה לרשות, ממונה לה גם רואה חשבון שמנהל את כל הדוחות. זה קצת כמו פושט רגל, נכון? יש מישהו נאמן כזה, שממונה. חשב מלווה, כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולאן הולכים העודפים, אתה יודע? לאיזה צרכים? למה? למי? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זה מה שאני אומר. בהקשר הזה זה המענקים השוטפים, לרבות מענק איזון לעיר הבירה, לירושלים. זה לתקציב שוטף, בניגוד לפיתוח שהיה בתוכנית הקודמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, לוקחים עודפים מפיתוח ומעבירים את זה לתקציב שוטף, כן? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, לא. פה זה עודפים שחלקם הוקצו בשלב יחסית מאוחר, חלקם העיריות עוד לא עמדו בכל התנאים, אבל הם יעמדו בזה בסופו של דבר ולכן זה התגלגל מ-2025 לשנת 2026. זה לא כמו הפיתוח, שזה בהתאם לאבני דרך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, מה עוד? << דובר_המשך >> אוריאל שם טוב: << דובר_המשך >> זה החלק הארי בפנייה, ויש פה עוד שתי תוכניות. מענקי פיתוח נוספים, זה ה-13,668 אלפי שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למי זה? אנחנו יודעים? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זה מענקי פיתוח לרשויות מקומיות שתלויות במענקי איזון, זה מתוקף החלטות ממשלה ועבור פרויקטים לפיתוח כלכלי. מבחינת הסיבות לעודפים, גם פה זה בדומה לפרויקטי פיתוח הכלליים, זה פרויקטי פיתוח, זה מזומן בגין הרשאה, ואז הוא נפרס בהתאם לקצב ביצוע. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בתוכנית הזאת, הפרויקטים האלה זה פרויקטי פיתוח ותשתיות ברשויות, נכון? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> הכול ברשויות. זה סעיף של רשויות מקומיות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בדרך כלל זה פרויקטים שנמשכים לתקופה ארוכה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> תגדיר ארוכה, אבל בדרך כלל יותר משנה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> נשאר תקציב בסוף השנה וזה נמשך, אתם לוקחים בחשבון את תשואת הבנייה שנשחקת? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> מה הכוונה, סליחה? אני לא רואה חשבון פשוט. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> פרויקט שלוקח שלוש שנים, בסדר? תקצבתם אותו, הוא לא הצליח לעמוד בשנה הראשונה, לא הצליח בשנה השנייה והשלישית, נמשך חמש שנים. בסוף שווי הכסף יורד, יש תשואות בנייה. האם משרד האוצר לוקח בחשבון את תשואות הבנייה, או שהוא נותן לעיריות להשלים את החסר? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> בגדול, אם יש התייקרויות בפרויקטים, זה לא משהו שמשרד האוצר מתקצב, אלא אם כן יש איזושהי הסכמה בדרך כלל בהחלטת ממשלה או באיזשהו מנגנון אחר. אבל ככלל, יש פה גם עניין של תמריצים. אתה לא רוצה שדווקא רשויות שלא מצליחות לעמוד ביעדים שהוגדרו להן יקבלו צ'ופר, בסדר? אגב, לא רק רשויות, באופן כללי, כאילו בתקציב. למשל המכבייה. הייתה פה פנייה שבוע שעבר, לדעתי. הייתה אמורה להיות במקור בשנת 2024, נדחתה לשנת 2025. הגיעה החלטת ממשלה שהקצתה כסף נוסף בגין ההתייקרות עבור הוצאות שהם הוציאו והיו נדרשים להוציא בשנית. במקרה הזה באמת הייתה הצדקה שהמדינה היא זו שמנעה מהם את הקיום במועד, ולכן ההתייקרות הייתה מובנת והביאו מקורות עבור המימון של ההתייקרות. אבל ככלל, זה לא משהו שהוא By default. צריך לעשות איזושהי הסכמה כדי לתקצב התייקרות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> טוב. סעיף אחרון. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> התוכנית האחרונה היא איגוד ערים כינרת, פה מדובר ב-1,704 אלפי שקלים. זו פשוט תוכנית שמתקצבת את איגוד ערים כינרת, זה המענק השוטף לחופי הרחצה ופיתוח לחופים חדשים וגם לחופים ישנים. גם פה מדובר במזומן בגין הרשאה. אני רק רוצה לחדד פה איזו נקודה, לגבי מה שנכתב פה על החריגה. מה שמדובר פה זה באירוע טכני לחלוטין. אני מזכיר שתקציב המדינה אושר ב-29 במרץ 2026, לדעתי, כשהיה תקציב המשכי קודם לכן. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר על המענקים האזוריים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרת שבעודפים אין חריגות, נכון? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> נכון, אני רק מסביר אבל מה האירוע פה. האירוע פה הוא שכשהיה תקציב המשכי גם אושרו עודפים במסגרת התקציב ההמשכי. על פי חוק יסוד, עד שמאושר תקציב שנתי מתנהלים בתקציב המשכי, וגם בתקציב המשכי מועברים עודפים. אז היו עודפים שהועברו במסגרת התקציב ההמשכי, וכאשר אושר התקציב לשנת 2026, מה שאישרתם במליאה בסוף מרץ, זה דרס את התקציב הישן ואת התקציב ההמשכי, לרבות העודפים שאושרו שם, ואז נוצרה פה איזושהי חריגה טכנית. זה מה שמוסבר פה בפסקה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זו חריגה טכנית? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מול עודפי תקציב 2025 בעצם. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כן. שוב, יש תקציב המשכי, בסדר? עד שמאושר תקציב במליאת הכנסת, על פי חוק, נכון? מתנהלים לפי תקציב המשכי. במסגרת תקציב המשכי גם מועברים עודפים. עכשיו, Once אושר תקציב בכנסת, אז התקציב ההמשכי נדרס, הוא לא קיים יותר, לרבות העודפים שהועברו אליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואז יש חריגה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> ואז יש חריגה, זה האירוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. מה קורה עם הסיפור שם? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> יש תשובות על סלייס. דיברתי עם אפי, המנהל המורשה. בגדול, סדר הגודל של האירוע הוא בערך 850 מיליון שקלים, זה הכסף שאבד. הוגשו תביעות על סך מיליארד שקלים נכון להיום. הם בסטטוסים שונים בבית המשפט בגלל דיונים על אגרות בין היתר. יש גם תביעה כבר חלוטה נגד בעל השליטה בחברה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פסק דין חלוט. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> פסק דין חלוט, סליחה, על סך 71 מיליון שקלים שהם עדיין לא שילמו. יש עוד 33 מיליון שקלים שמחכים לאישור בית המשפט כרגע, עוד 170 מיליון שקלים נוספים עתידיים, שעתידים להיות מחולקים לעמיתים, שגם מחכים כרגע לאישור תוכנית ההסדר בבית המשפט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> אני מפרקת את המיליארד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא. אני אסביר. יש 850 מיליון שקל שאבדו. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוגשו תביעות משפטיות על מיליארד שקלים. כמה עלה? זאת אומרת, מה שבעצם אותו רואה חשבון, תפקידו זה לייצר תביעות? זה תפקידו הסופי בסופו של דבר? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> נכון. לאתר את הכספים, כספים שהוסטו לחו״ל, ולייצר את התביעות האלה ואת הגיבוי שלהן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שהוא ייצר תביעות על מיליארד שקל נכון להיום? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נהדר. כמה כסף שולם לעמיתים כתוצאה מהתביעות הללו? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> הכסף ששולם כרגע הוא כסף לווי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לעמיתים. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> לעמיתים. יש היום קצת יותר מ-100 מיליון שקלים שכבר שולמו לעמיתים, אבל זה מקרנות שהלוו את הכסף הזה. זה עמיתים שנמצאים למשל כבר כיום בגיל פרישה וצריכים את הקצבאות האלה, ואפשר לומר שהם במקרה הכי דחוף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הקרנות האלה הלוו? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> הקרנות האלה הלוו למנהל המורשה כסף כדי לשלם את אותן קצבאות. אלה קרנות שהוקמו באופן ייעודי לטפל במקרה של סלייס, בעיקר על ידי יהודים וישראלים בארה"ב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה קרנות פילנתרופיות. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. זאת אומרת שנכון לעכשיו, כמה זמן עבר? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שנתיים. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> קצת יותר משנתיים, כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שנתיים? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 2025. מאז ההלוואה הראשונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי היה סלייס? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> סלייס התחיל ב-2022. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> 2023 היא התפוצצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז ב-2022 זה התחיל לצורך העניין, היום אנחנו ב-2026. נכון לעכשיו השקיעו 100 מיליון שקל קרנות פילנתרופיות. המדינה השקיעה כמה כסף סך הכול? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> 20. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 20 מיליון שקל כסף של המדינה, ועד כה לא נתפסו כספים חיים אני מבין. זאת אומרת יש תביעות, יש פסק דין חלוט שלא מומש. כנראה גם לא ימומש. וכסף חי אין בנמצא, כן? יש איזשהו עיקול שהטילו על כספים, איזשהו משהו, או שאנחנו מדברים בתביעות משפטיות? זה נחמד לייצר תביעות משפטיות על מיליארדים, הם משלמים לך מיליונים בשכר טרחה. זו עבודה טובה. אני מבין את עורכי הדין שעושים את זה והכול, אבל אני שואל, מה החוכמה לבוא ולהשקיע בדבר הזה? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> בסוף המדינה כן מרגישה שיש לה... << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תשלמו לעמיתים. למה אתם מבזבזים כסף בשכר טרחה מיותר? האם יש פרוספקט לכסף? כשאני קרן, או כל אחד אחר. בעוונותיי הרבים מאוד הייתי פעם עורך דין, וכשהיו באים אנשים, הפרוספקט הכי גדול היה רגע, נכון, אתם צודקים. נכון, עשו לכם עוול קשה מאוד, הכול בסדר. אבל מה הסיכוי שלנו להרוויח כסף מהסיפור הזה? האם יש או אין? להרוויח כסף זה שלא יהיה פסק דין חלוט שבא ואומר שמגיע לי כסף. להרוויח כסף זה אומר איפה יש משהו שאני יכול לתפוס ולממש ולקבל, וכמה זמן זה ייקח ומה זה יעלה לי, ואז אתה עושה את החישוב אם זה כדאי או לא כדאי. אני בטוח שמישהו של המדינה עשה פעם את החישוב הזה. אבל כרגע מה שאני רואה לפחות זה שהכסף היחיד ששולם לעמיתים זה כסף מקרנות פילנתרופיות. נהדר, בואו ניקח מישהו שיתחזק את הקשר עם קרנות פילנתרופיות, הוא לא צריך עורך דין שיגיש תביעות. אלא אם כן, הכסף הזה של אותן קרנות ניתן על בסיס ההנחה שלהן שיש בהליכים הללו שמתנהלים על ידי אותו רואה חשבון או כל דבר שהוא לא נמצא, איזשהו פרוספקט כן להביא כסף בסופו של דבר. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> מתקנים אותי עכשיו שלא מדובר בקרנות פילנתרופיות, אלא בקרנות אדומות, בעצם קרנות שנעצרה פעילותן בחו״ל וזה הכסף שהושב. אז יש היום בקופה של המנהל המורשה 170 מיליון שקלים מטיוב ותפיסת הנכסים הזו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, הוא כן תפס נכסים. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> נכון, ועכשיו מחכים להסדר בית המשפט איך לחלק את ה-170 האלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שהוא תפס 170 מיליון שקל. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. יש לו פרוספקט לתפוס כסף נוסף? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> עדיין לא, אבל הוגשו כאמור תביעות על יותר. אין לי ציר זמנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> פה לוועדה דווח לפני יותר משנה שנתפסו 250. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז זה בסוף ה-170 כנראה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מאז ועד היום לא נתפס כלום? דיברנו על תביעה של הבעלים, שכולם יודעים מי הוא, איש עם שם וכתובת ישראליים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא אמרה שיש פסק דין חלוט, אבל אין כסף. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, הבעלים יש לו כסף. הבעלים הוא יהודי מוכר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרו שיש פסק דין חלוט נגדו, אבל אין כסף. לא מומש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה אין כסף? יש לו נכסים במדינת ישראל. אתם רוצים שאני אעזור לכם? להביא לכם את רישום הנכסים שלו? תגיד לי, אני מרגיש מטומטם. סליחה, אתם רוצים שאני אביא לכם את הרישום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, אנחנו נעשה כזה דבר. יש עוד שאלות לגבי זה, חבר הכנסת טייב? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא, מיציתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על הפנייה של העודפים של הרשויות המקומיות, שמספרה 18-002, אנחנו נצביע עכשיו. מי בעד הפנייה? פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הפנייה עברה. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לגבי הפנייה של ההוצאות השונות, מדובר בשני מקרים שבהם הייתה חריגה, נכון? ומבקשים מאיתנו לאשר עכשיו בדיעבד, ובמקרה נוסף שבו האירוע לנו מאוד מאוד מאוד לא ברור על מה מתבקש פה כסף נוסף. אם הוא תפס 170 מיליון שקל, מה ההסדר מולו? כמה כסף הוא צריך לראות מזה? אני מניח שבינתיים שולם לו 20 מיליון ורוצים לשלם לו עוד 13 מיליון, כן? אני מבין נכון? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> ההלוואה, אני רק אחדד בדיוק, היא רק לפעילות התפעול. ה-170 זה כסף של העמיתים שלא נוגעים בו. הוצאות התפעול, הטיוב של הנכסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מסתכל על זה לא כמדינה שמה היא צריכה לקבל, אלא מה שהמדינה פה צריכה לקבל זה הכסף לעמיתים. ולכן אני בא ואומר, בינתיים המדינה השקיעה סכום של 20 מיליון שקל ותפסה 170 מיליון עבור העמיתים, אוקיי? בסדר. לפני שבאים ומבקשים מאיתנו לאשר 13 מיליון שקל נוספים, היינו שמחים לדעת מה אותם 13 מיליון שקל הללו יועילו? במה הם צפויים להוסיף לקרן של העמיתים, על ה-170 מיליון שקיימים היום? וזה סכום בכל זאת מאוד מאוד ניכר. מי מאשר את האירוע הזה מולו? רשות שוק ההון? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> אני מדברת כרגע עם המנהל המורשה, והוא אמר שהוא ישמח. הוא בא לתפקיד מטעם המדינה, הם מנהלים את החברה, והוא ישמח להסביר. אם הוא יכול לעלות כאן איכשהו ברמקול בשיחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברמקול בשיחה? איפה הוא נמצא? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> אני מניחה שבבית. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> רוב האזרחים בביתם בזמן הזה, אני מניח שזו התשובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה ביתו נמצא? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אפשר אולי לא לפרוטוקול לציין את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בסדר. זה באזור פה או שזה רחוק? לא צריך בדיוק את המיקום. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אפשר מחוז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא צריך מחוז גם. אין פה מחוזות. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> בתל אביב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר לתפעל פה זום, או שאין לך זום? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני היו"ר. לדעתי, ואני אומר את זה בכנות מהיכרותי עם העניין הזה, סלייס היא עניין שהאופוזיציה תשתתף בוועדת הסכמות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלתי. הצבעתי על זה ברחל בתך הקטנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. זה אנשים של סלייס, הנפגעים יתקשרו אליהם. בסוף זה אירוע שהם גם היו חלק ממנו. יכול להיות שבמסגרת משרד ראש הממשלה, משרד המורשת, סלייס הוא אירוע שהיו ועדות שהיו מעורבות בזה, הם העלו את זה בהתחלה, זו האמת, התחילו את זה איתן. זה אירוע שיש באמת אלפי אזרחים שאין להם מה לאכול והם מחכים לראות מה קורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רק חושב, במה נועיל יותר לאזרחים הללו? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בוא, המדינה נכשלה בטיפול בזה. סליחה שאני אומר את זה, המדינה נכשלה בטיפול באירוע הזה בכל קנה מידה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי אישר את הכסף למנהל? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רשות שוק ההון. זו הבעיה פה. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> את ההלוואה הראשונה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההלוואה השנייה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זו הרשות, נכון? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> ההלוואה השנייה עוד לא עברה. הכסף לא עבר. רשות שוק ההון היא המפקח, והיא פועלת יחד עם החשכ"ל ואיתנו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זו הבעיה פה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אנחנו כרגע בשיח איתו. אם באמת יהיה דיון בהמשך השבוע, הוא יכול לבוא ולהסביר. ככל שלא, אני חושב שזה יכול להיות פתרון די טוב שנעלה אותו אפילו טלפונית. אפשר זום בטלפון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא דיון של קואליציה-אופוזיציה, זה דיון ראוי, הרשות צריכה לעלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל אני שאלתי אותם, פינדרוס, ברחל בתך הקטנה, והם אמרו לי לא. אחרת לא הייתי עושה את זה עכשיו. הוא יכול לעלות בזום. מה שמו? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> אפי סנדרוב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה לצאת להפסקה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. כמה זמן ייקח לכם? אנחנו נחזור ב-00:15. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 00:00 ונתחדשה בשעה 00:15.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, אנחנו עם? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> נעים מאוד, שמי אפי סנדרוב, ואני המנהל המורשה של סלייס גמל מטעם רשות שוק ההון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, תסביר לנו בבקשה את האירוע של ההלוואה הנוספת שנדרשים פה לתת. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> בשמחה, אני אשמח דקה אחת להסביר את כל הנתונים המספריים. שמעתי את הדיון קודם, ואני אשמח להעמיד דברים על דיוקם. חשוב לציין, אני נכנסתי לתפקיד לפני למעלה משנתיים. הפעלנו פרויקט טיוב אדיר ממדים כדי להבין מה קרה בכלל בסלייס, לאיזה עמיתים שייך הכסף, מי הפקיד, מי כבר משך כספים. הפרויקט הזה עומד בפני סיום והתוצאות ידווחו גם לבית המשפט המחוזי שמפקח על התהליך הזה בשבועות הקרובים. בסך הכול גויסו כאן על ידי סוכני ביטוח סכומים של כ-1.05 מיליארד שקל בעבור מה שנקרא קרנות זרות. מתוך הסכומים האלה, עברו לחו"ל כ-850 מיליון שקלים. אנחנו, כמו שאמרתי, מסיימים כרגע את הליך הטיוב. נאלצנו, לצערנו, לבדוק 40 אלף תנועות בנק, תנועה אחרי תנועה, כדי להבין בכלל למי שייכים הכספים, מי הפקיד וכמה, וגם מי משך ואיזה סכומים מתוך הקופות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש איזושהי בעיה בזום. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> היי, עכשיו שומעים אותי ורואים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, שומעים. בבקשה. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> כפי שציינתי, אנחנו ניתחנו 40 אלף תנועות בנק ספציפיות כדי להבין איזה עמיתים הפקידו, למי שייך ומה הסכום שיש לכל אחד מהם, ובמקביל התחלנו בתהליך של איתור נכסים שעברו לקרנות זרות שהוקמו על ידי אזרחים ישראלים בחו״ל. אני אשמח רגע להציג את הנתונים הכספיים כפי שהם ידועים לנו נכון להיום, כולל כמה כספים נמצאים ברשותנו, כמה נכסים הותרו בחו״ל ועדיין לא הצלחנו להשיב, וגם מה סכומי התביעות שהוגשו. מתוך סך כולל של מיליארד וכ-50 מיליון שקלים, כמו שציינתי, 850 מיליון שקל עברו לחו״ל לקרנות זרות, חלק מהכסף שנשאר בישראל שולם לעמיתים אחרים, כלומר לא לאלה שהפקידו אותם, וכל הדברים האלה כמובן מצריכים לתקן ולהשיב לכל עמית את מה שמגיע לו. הכספים שכרגע מצויים ברשותנו הם כ-170 מיליון שקלים, הם נמצאים בקופה, הם ממתינים לחלוקה לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב יאשר תוכנית הסדר. הגשנו את התוכנית הזאת בספטמבר שנה קודמת, התקיימו דיונים, נכון להיום אנחנו מחכים להחלטה. עד שלא תהיה החלטה לא ניתן להתחיל בכלל בהליך תשלום הכספים לעמיתים. מעבר לזה, ותוך כדי איסוף הנתונים והטיוב, זיהינו שכ-140 מיליון שקלים מתוך מה שעבר לקרנות הזרות הללו שולם בחזרה לעמיתים כהלוואות. כלומר, הם כבר נמצאים בחשבונות העמיתים. ביחד אנחנו כבר בסכום של כ-310 מיליון שקלים. מעבר לזה היו עמיתים שבעבר, מתוך הסכומים האלה כבר משכו את הכספים שלהם, בסכום של כ-126 מיליון שקלים, ואם מחברים את הסכומים האלה ביחד, 170 ועוד 140 ועוד כמעט 130, אנחנו נמצאים בסך של כ-440 מיליון שקל, שאו שנמצא בידי העמיתים או שנמצא אצלנו בקופה ומיועד להשבה לעמיתים. מעבר לזה, כפי שגם ציינו נציגי אגף התקציבים, הגשנו תביעות נגד כל המעורבים בנושא הזה, תביעות שמסתכמות בסך של למעלה ממיליארד שקלים. על חשבון התביעות נגד נושאי המשרה, הגענו להסדר עם חברת הביטוח שביטחה אותם בסכום של כ-33 מיליון שקלים. אנחנו ממתינים לאישור בית המשפט את ההסכם הזה, כדי שגם את הכספים האלה נוכל לקבל ולהכניס לקופה. ובנוסף, גם נחתמו הסכמים להשבת נכסים מול מספר גופים שמעורבים בעניין הזה. ההסכמים הללו, חלקם אושרו בבית משפט וחלקם עדיין לא, אמורים להשיב לקופה עוד כ-25 מיליון שקלים, כאשר אנחנו גם במשא ומתן עם גורמים נוספים, חלקם זרים שקיבלו כספים מתוך הקרנות האלה. המשא ומתן מתנהל ביחס לסכומים שנכון להיום נאמדים בכ-35 מיליון שקלים נוספים. כל המספרים האלה שציינתי עד עכשיו מסתכמים בכמעט 570 מיליון שקלים, חלקם כבר בידי העמיתים, חלקם בידינו, חלקם ממתינים לאישור בית משפט, ואנחנו מקווים שהאישורים יינתנו בהקדם וניתן יהיה להתחיל לקבל אותם מהגופים הרלוונטיים. מעבר לסכום הזה, יש עוד השקעות נוספות שאיתרנו בשלוש יבשות. אנחנו פועלים גם בהליכים מסוימים כדי להשיב את הנכסים האלה, בין אם באמצעות משא ומתן, ואנחנו מקווים שגם שם תהיה התקדמות בחודשים הבאים, כאשר ההלוואה הנוספת שכרגע עומדת על הפרק מיועדת גם כדי להמשיך את ההליכים המשפטיים נגד כל הגורמים המעורבים, נגד נושאי המשרה לשעבר בחברה שכשלו ותבענו אותם, נגד אנשים שמחזיקים כספים בחו״ל, נגד גורמים שלא משתפים פעולה, ואנחנו מקווים שגם לגבי הסכומים הללו תהיה התקדמות. ואנחנו עכשיו פועלים גם כדי להבין מה קרה עם יתרת הכספים באירוע הזה, והדברים האלה לוקחים זמן. מדובר פה באירוע חסר תקדים בכלל בעולם החיסכון הפנסיוני במדינת ישראל, שבו במקור נעלמו כמעט מיליארד שקלים ואוספים אותם ממש שקל לשקל מכל מיני גורמים שמעורבים, בין אם בהסכמים, בין אם באמצעות תביעות משפטיות. נעשתה התקדמות רבה בתקופה מיום המינוי, ועדיין יש הרבה עבודה לעשות כדי שנוכל להשיב את הכספים האלה כולם לידי העמיתים. חלק מהדברים תלויים כמובן בהחלטות של בתי המשפט שבהם הוגשו התביעות האלה, ואני מקווה שההחלטות יתקבלו לטובת העמיתים כדי שהם יוכלו לקבל סכומים גבוהים ככל שניתן. זה ממש בקיצור ובתמצית הנתונים המספריים של האירוע הזה. יש עוד נתון שגם נמסר על ידי אגף תקציבים, אני אדייק את זה. במסגרת תהליך שבוצע על ידי רשות שוק ההון, נעשתה דרישה מצד בעלי השליטה בחברה להזרים 71 מיליון שקל, שזה סכום הגירעון בהון נכון לסוף 2023. ניתן פסק דין חלוט של בית המשפט המחוזי בירושלים, לא הוגש עליו ערעור, ונכון להיום בעלי השליטה לא הזרימו עדיין את הכסף הזה. גם כאן אנחנו בוחנים כרגע הליכים משפטיים כנגדם, על מנת לפעול לתשלום הכספים האלה. ואני מקווה שהתהליכים שנעשו, ונעשית פה באמת עבודה עצומה באמצעות עורכי דין, באמצעות חקירות כלכליות, אני מקווה שכל הדברים האלה יובילו להשבה של נכסים רבים ככל שניתן. נשאלה קודם שאלה לגבי עיקולים. יש כרגע תהליך שלצערי אני לא יכול לפרט אודותיו הואיל והוא תחת חיסיון בית משפט, במסגרתו הוטלו גם עיקולים על נכסים מסוימים. אני מקווה שיותר לפרסם את זה גם בימים הקרובים, ומדובר פה בעשרות מיליוני שקלים נוספים, כך שבסך הכול יש כאן אירוע מאוד מאוד מורכב, חסר תקדים בכלל בהיסטוריה של החיסכון הפנסיוני במדינת ישראל. ובאמצעות הלוואות המדינה אנחנו פועלים בכל הכלים האזרחיים האפשריים כדי לאתר את הנכסים, כדי להשיב אותם וכדי לתבוע את כל האחראים לאירוע הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> א', אני אומר לפני שאני אשאל אותך, זו לא אשמתך, אתה לא מדינת ישראל, אתה כרגע מייצג את רשות שוק ההון, אבל אני חושב שמדינת ישראל נכשלה באירוע הזה. אני חושב שאתה היטבת לתאר את זה, כי בסופו של דבר נגנב מאזרחים מיליארד שקל תחת עיניהן הפקוחות של רשויות, אז מישהו היה צריך להקים ועדת חקירה ולבדוק איך קורה דבר כזה, איך מיליארד שקל נעלם. אני זוכר את מדינת ישראל מזדעזעת כשמישהי גנבה מבנק 250 מיליון שקל, כל המדינה הזדעזעה, ופה גנבו מיליארד שקל מאנשים, ובסדר, אתה יודע, ההוא 70, ההוא 30, ההוא יקבל מהביטוח 30, ואני שמעתי גם את הסכומים. אז א', אני רוצה להבין שני דברים. למה אתם מסתפקים בבעלים שניהלו חברה בעצם פלילית, ואתה מודע לזה לא פחות ממני, אני מאמין שיותר ממני, על רמת הפליליות של העבודה? זאת אומרת, זה לא הפסדים כספיים, אלא כל הרגולציה האפשרית הם עברו עליה, ואתה מכיר את הנתונים כי אנחנו גם שמענו את זה פה בוועדה, עם ניהול חשבונות נפרדים. למה הבעלים לא צריכים לשלם יותר מ-70 מיליון שקל? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> הם צריכים לשלם הרבה יותר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אתה אומר שהגעתם בהסדר בבית המשפט ל-70 מיליון שקל. הבעלים. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> לא, אני אדייק את הדברים. אנחנו הגשנו תביעה כנגד הבעלים על סך כ-950 מיליון שקלים. מתוך הסכומים האלה, הגענו כבר להסכמה ביחס לסכום הביטוח, סכום הביטוח לצערנו לא היה גבוה וחברת הביטוח תשלם אותו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת, אתם ממשיכים בתביעה עם ה-950. זה נמצא בתביעה. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> בוודאי, אנחנו לא מתכוונים לוותר לאף אחד, התביעה הזאת נמשכת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל ה-950 תביעה נגד הבעלים, עדיין מתנהל הליך? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> התביעה היא נגד נושאי המשרה והדירקטורים. בעל השליטה בחברה הוא גם דירקטור, וככזה הוא גם נתבע. כחלק מהתביעה הזאת, יש גם את האירוע הספציפי של השלמת ההון, של אותם 71 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל כמה אתם בסופו של דבר מעוניינים בתהליך שלכם לקבל מבעל השליטה? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> כמה שיותר. המטרה שלנו להשיב לציבור את כל הכסף שנגזל ממנו, ולכן המטרה להשיב סכומים גבוהים ככל שניתן. הגשנו תביעה כפי שמצאנו לנכון על בסיס הנתונים שהיו בחברה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שוק ההון אמרה פה בפברואר 2025 שמגישים תביעה נגד הבעלים. אני שואל, האם הוגשה תביעה נגד הבעלים? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> כן. שמעון גולדברג הוא בעל השליטה בחברה, הוא אחד מהנתבעים בתביעה על סך 950 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. זה אחת. שתיים, האם נגד הסוכנים שעסקו בשיווק של הדבר הזה, והיום ידוע גם שהם עסקו בזה שלא כחוק, דרך אגב זה קורה כרגע, אני רק מעדכן אתכם, משרד האוצר, שתדעו, בשעה זו שאנחנו מדברים כרגע, אני יכול לגלוש לכם באינטרנט, בגוגל, יש לא מעט אתרים שעושים את אותה פעולה ברגעים אלו. לא מחר, לא מחרתיים, לא אתמול, כרגע. עושים את זה. אבל זה סיפור בפני עצמו. זה אולי יפרנס עוד כמה עורכי דין שיהיו המפרקים הבאים. אבל אני שואל, האם נגד סוכני הביטוח גם הוגשו תביעות? כי למיטב ידיעתי, לא הרבה רישיונות נשללו עד הרגע. אני יודע שזה המשלח שלך ולא אתה, אבל אני שואל האם אתם הגשתם תביעות נגד סוכני הביטוח? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> אנחנו עד עכשיו הגשנו תביעות נגד שני אשכולות של קרנות זרות, אשכול אנה חיימוב ואשכול גיא שנצר. במסגרת התביעות הללו, התביעה הראשונה היא על סך 107 מיליון שקלים, השנייה על סך כ-320 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני שואל סוכנים שמכרו. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> אני עונה. במסגרת התביעות הללו נתבעו כל סוכני הביטוח, כולם, ששיווקו לציבור של אזרחים ישראלים את הקרנות הזרות הללו. כל מי שהיה מעורב באשכולות הללו כבר נתבע. לגבי אשכולות אחרים של קרנות זרות, ככל שלא נגיע איתם להסכמה, גם שם תוגש תביעה נגד כל הסוכנים המעורבים. במקום שהציבור לא יראה את כספו באמצעות הסדרים, התביעות הללו ימשיכו להתנהל והן כוללות גם תביעות כנגד כל סוכני הביטוח שמעורבים בשיווק של המוצרים הללו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ולצורך הפנייה שלנו, ה-13 מיליון, למה זה אמור לשמש? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> בעיקר לניהול התביעות הללו, גם לניהול חקירות כלכליות. כפי שציינתי, יש נכסים כרגע שמעוקלים, אחרי שמצאנו אותם באמצעות חקירות כלכליות. מעבר לזה, אני מזכיר שאנחנו גם מנהלים את החברה, יש פה מערכות מחשב, ויש צורך להכין פה דוחות כספיים, ויש פה יישום של רגולציה של רשות שוק ההון, שכוללת גם שורה של בעלי תפקידים שצריכים לכהן בגוף מוסדי. וסלייס היא גוף מוסדי, אומנם בניהול מורשה, אבל גוף מוסדי. אנחנו גם פועלים בימים אלה כדי לפתח שדרוג למערכות המחשב, על מנת שניתן יהיה לשלם את כל התשלומים לעמיתים. כפי שצוין קודם, ממתינים להחלטת בית המשפט כדי להתחיל בהשבת כספים לחשבונות הבנק של העמיתים. אבל התהליך הזה עוד ארוך, יש הרבה תביעות שמתנהלות בבית משפט, מושקעות בזה שעות עבודה רבות מאוד של משרדי עורכי דין שמייצגים אותנו. הם השקיעו רבות בהכנת התביעות שכבר הוגשו, ויש עדיין עבודה רבה בניהול התביעות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה ההערכה שלך? כמה זמן ייקח לכם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זו לא הערכה בכלל. זו לא השאלה. התביעות זה דבר יפה מאוד. השאלה שלי, מה מנגנון התמחור של עורכי הדין? עורכי הדין עובדים לפי תוצאה או עובדים לפי שעות? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> עורכי הדין בהסדר הזה עובדים לפי שעות. חשוב לציין שהתקציב שלנו מפוקח רבעונית על ידי משרד האוצר. אנחנו מוסרים דיווחים מלאים של העלויות של ניהול החברה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה עד עכשיו שולם לעורכי דין? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> עד עכשיו שילמו לעורכי הדין באירוע הזה, במהלך השנתיים וחצי האחרונות, כ-7 מיליון שקלים, אולי קצת יותר מזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שיש לנו מתוך 20 מיליון בינתיים, נכון? 20 מיליון זה הסכום שאושר לכם, 7 מיליון שולמו לעורכי דין. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> סדר גודל, כן. יש גם תשלומים נוספים לפרויקט טיוב הנתונים שציינתי קודם. כפי שאמרתי, אנחנו בדקנו 40 אלף תנועות בנק, ממש שורה-שורה, כדי להבין מה שייך לאיזה עמית, על מנת לדייק את הסכומים שצריך להחזיר לכל אחד ואחד מהעמיתים, להבין מי זכאי לכסף, מי כבר משך את כספו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> דרך אגב, ליו"ר הוועדה אני רוצה לחדד, על פי התקנות והחוק והרגולציה הם לא היו אמורים לבדוק את זה, כי זה היה אמור להיות לכל אחד. ברגע שזו קרן זרה, זה חשבון בנק נפרד. זה שזה לא היה חשבון בנק נפרד, זה חלק מהבעיה. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> אתה צודק, הכול התנהל בחשבון אחד, ולכן ניתחנו את 40 אלף התנועות באותו חשבון, כמעט 40 אלף תנועות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה השכר השעתי שעורכי הדין עובדים בו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אוכל להעביר את הנתונים האלה דרך אגב תקציבים, אם תרצו, בהמשך השבוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, השאלה שלי אם זה השכר שעורכי דין שנותנים שירות, בטח ובטח בהיקף מרובה שעות כזה למדינה, זה אושר איפשהו או שזה שכר כפי שנהוג בשוק הפרטי? כי זה עולמות שונים לחלוטין. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> זה שכר על בסיס שכר של שוק פרטי, אבל בניכוי הפחתה מסוימת, לאור הייחודיות, המורכבות של הנושא והעובדה שבאמת מדובר בניהול מורשה מטעם משרד האוצר. זה לא התעריפים הרגילים של אותם משרדים. ועדיין צריך לזכור שכדי להגיש תביעות נגד אותם גורמים, מדובר בתביעות מורכבות מאוד, המטרה לזכות בתביעות האלה, לא רק להגיש אותן, ולשם כך צריך את עורכי הדין המקצועיים ביותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, המטרה היא לא רק לזכות בתביעות האלה. המטרה היא, וזו השאלה הבאה שלי, תביעה זה יפה, השלב אחרי התביעה זה המימוש של הכסף. למעט פעם אחת שציינת סכום של עשרות מיליונים, לא ראיתי שיש כסף תפוס נוסף. נכון? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> לא, לא מדויק. אני ציינתי שיש כרגע הליך שהוא תחת חסיון בית משפט, שבמסגרתו יש גם נכסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשרות מיליונים, כך אמרת. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> נכסים שתפוסים, עשרות מיליונים, נכון. וחשוב לציין, במסגרת התהליך הזה, כל שקל שיוחזר מתביעה יוחזר אך ורק לעמיתים. אף עורך דין, ובטח לא הצוות המורשה, ירוויחו מזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מדבר על זה, אני מדבר על הכדאיות של הסיפור הזה. אני מדבר על השקעה של מיליונים רבים בהליכים משפטיים, כאשר מעניין אותי לדעת מה צפי ההכנסות, לא צפי הזכייה בתביעות, אלא צפי ההכנסות. כי בסופו של דבר זו השקעה שלא באה כדי לעשות צדק, אוקיי? אלא זו השקעה שבאה כדי להביא כסף לאותם עמיתים. ובינתיים הבנתי שמה-850 מיליון שיצא מגבולות ישראל, יש בידיים שלכם, או כבר הוחזרו לעמיתים, משהו בסביבות ה-550 מיליון, נכון? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> זה הסכומים הכוללים של מה שנמצא בידינו, מה ששולם לעמיתים, וגם סכומים שאנחנו צריכים לקבל במסגרת הסכמי פשרה שהושגו בבית משפט, ומימוש עיקולים. זה בערך הסכום הכולל מכל המרכיבים הללו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. זאת אומרת שחסרים נומינלית עוד 300 מיליון שקל. אם ניקח נניח את העלות שהמדינה משקיעה פה כמשהו אחר, אותו 300 מיליון שקל, מה הצפי של להשיג אותו? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> לגבי חלק מהדברים האלה, אנחנו איתרנו נכסים, כולל נכסי נדל״ן שנמצאים במדינות זרות. כרגע גם בוחנים כיצד ניתן לוודא שהכספים האלה יחזרו לישראל. לצערנו, חלק מההשקעות של אותן קרנות בוצע באופן שאפשר להגדיר אותו מופקר, ללא קבלת בטוחות, ללא שעבודים וללא כל פעולות אחרות שעושים בדרך כלל בניהול של כספי ציבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רואה חשבון, נכון? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. בדוחות של חברות, בטח ובטח חברות ציבוריות, יש פרק שנקרא הליכים משפטיים. ובדוח הזה של פרק ההליכים משפטיים אתה מפרט את ההליכים המשפטיים שהחברה עומדת בפניה, ואם יש סיכון אתה מפרט את הסיכון ואת מידת הסבירות שהוא יתממש, ואם יש סיכוי לקבל כסף אז אתה מפרט את אותו דבר רק הפוך. ולכן אני שואל אותך, במקרה הזה, מה הסיכון-סיכוי של קבלת אותם ה-300 מיליון שקל או יותר? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> האמת שבשלב זה קשה מאוד להעריך את זה, אנחנו מעריכים שיש סיכוי גבוה שנזכה בתביעות הללו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני לא מדבר על סיכויי זכייה בתביעה. אתה כל פעם הולך איתי לסיכויי זכייה בתביעה, אז זכייה בתביעה מעניינת אותי כקליפת השום. זו עוד פיסת נייר, זה לא מביא אף לא שקל אחד לעמיתים. אותי מעניין הכסף. כמה כסף נוסף לכסף שכבר נתפס אתם צופים שההליכים המשפטיים יביאו? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> בשלב זה קשה לנו להעריך מה הסכום שייפסק לטובתנו בבתי המשפט. זה תלוי כמובן בהתנהלות ובהחלטות של השופטים עצמם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואתם בטוחים שכל סכום שייפסק לטובתכם בבתי המשפט אתם תדעו לממש אותו? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> על זה כרגע אני גם לא יודע לענות בוודאות מלאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. אותי מעניין אם את השאלות האלה שאני שאלתי עכשיו יש גורם של המדינה שבדק ושאל, רבותיי. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> אני רוצה רק לציין ברשותך, אדוני היו"ר, שהניהול המורשה מתנהל בפיקוח של ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס, בראשות יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר, בראשות פרופסור למשפטים גם. יש שם דיונים, גם שאלות כאלה נשאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדיונים הללו כתובים? יש דוח שיוצא, איזשהו סיכום פרוטוקול? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> יש דיווחים שאנחנו מוציאים לרשות שוק ההון. אנחנו בימים אלה עובדים על דיווח נוסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השאלות הללו שאני שואל, נשאלו? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> אנחנו לא מגישים תביעות סרק רק כדי להגיש אותן. המטרה בסופו של דבר היא מאוד פשוטה: להשיב את הכספים לעמיתים, והדרך בין היתר להשבת הכספים הזאת מבוססת על זכייה באותן תביעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני רואה החשבון, אני לא מטיל ספק בעבודתך, אבל אני עכשיו נדרש לאשר 13 מיליון שקלים נוספים לטובת הפעילות הזאת. 13 מיליון השקלים הנוספים הללו, אני אמור לאשר לא על בסיס ההתרשמות האישית ממך, שהיא מצוינת, לא על בסיס העובדה שעשית עבודה מצוינת עד עכשיו והבאת 550 מיליון שקל. כרגע מעניין אותי לא מה נעשה, אלא מעניין אותי האקסטרה, ה-300 לפחות שאמורים לקבל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, זה לא 300, כי ה-550, הוא עשה את זה חמוד. הוא התחיל ממיליארד ו-50. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מדבר כרגע על מה שבחוץ, עוד לא חזרתי למה שבארץ. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני אומר, ה-550 זה ממיליארד -50, לא מ-850. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא משנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נכון? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> חבר הכנסת פינדרוס, ביחס לחישוב, אתה אכן צודק. יש פה שני מרכיבים. סכום אחד של 155 מיליון שקלים שהם נכסים שאיתרנו, השקעות שאיתרנו בחו״ל, ואנחנו בוחנים כיצד ניתן להשיב אותם. כפי שאמרתי, לצערנו, אין שעבודים ואין ביטחונות בעסקאות הללו. ובנוסף, יש עוד סכומים שאנחנו עדיין לא יודעים מה עלה בגורלם וכיצד הם הושקעו בקרנות הזרות, אבל כן הגשנו תביעות משפטיות נגד האחראים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני שואל שוב, מה שיש כרגע זה 550 מיליון נניח, כן? ועכשיו אני מנסה להבין מה ההשקעה הנוספת, כמה כסף תניב לי ההשקעה הנוספת של ה-13 מיליון שמנסים כרגע שנאשר אותה. כאשר אני בא ואני מסתכל על זה כסוג של השקעה עסקית, כי זה מה שאני אמור לעשות פה, אז אני צריך לבחון סיכון-סיכוי. כאשר יושבת ועדה כזאת, יש לה אולי כל מיני סנטימנטים. ראש רשות ניירות ערך, שכרגע יושב על הגוף שאחראי בצורה כזו או אחרת לכל האירוע הזה, שתחת עיניו הסיפור הזה קרה. בסדר, הוא כמובן רוצה לעשות כל מה שאפשר ולהפוך כל אבן. זה בסדר, זה מובן. פה אבל יש כספי ציבור שמושקעים באירוע הזה. ועם כל השמחה לפרנס עורכי דין, רואי חשבון, חברות חקירה וכן הלאה וכן הלאה, מעניין אותי לדעת מה ה-Return שלי על ה-Investment פה? מה אני אמור לקבל? ועד עכשיו אני לא מקבל שום תשובה ברורה על הצפי שהכסף הזה אמור להניב מבחינת הכנסות. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> אז אני אחזור עוד פעם ואולי ארחיב קצת את התשובה. קודם כל, אנחנו מעריכים שהתביעות שהגשנו יאפשרו, כמובן בכפוף להחלטות בית המשפט ביחס לתביעות, להשיב למדינה את ההלוואה שהיא העמידה על מנת לטפל באירוע הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יכול עכשיו להשיב למדינה את ההלוואה שהיא העמידה. ההלוואה היא 20 מיליון שקל, ואתה אומר שאתה אוחז כרגע לפחות בלייב 170 מיליון, ועוד כל מיני מחזיק, חלק כבר אצל העמיתים, חלק אמור להתקבל כתוצאה ממימוש עיקולים, נכון? משהו כזה. אני מבין, בסדר, את ה-20 מיליון יהיה לך להחזיר. אבל בסופו של דבר, המטרה היא לא כסף שיהיה להחזיר למדינה. המטרה היא להביא כסף לאותם עמיתים. ולכן אני עוד פעם מנסה להבין, ועוד פעם, לא מעניין אותי כל כך סיכויי הצלחה בתביעות. אותי מעניינים סיכויי הגבייה. שוב אני אומר, גבייה, כסף. כמה כסף אתם מעריכים שהתוספת הזו שמתבקשת כרגע של 13 מיליון שקל אמורה להביא לעמיתים? לא למנגנון, לא להחזר הוצאות למדינה, לא לכל הדבר הזה. כמה כסף 13 מיליון השקלים הנוספים הללו אמורים, לשיטתכם, להכניס לעמיתים? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> שוב, אמרתי, אנחנו לא יודעים להגיד כרגע מה הסכומים שייפסקו לטובתנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי, מצוין. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> רגע, אני אסביר. אנחנו מעריכים שאפשר יהיה לגבות סכומים משמעותיים של הרבה יותר מעשרות מיליוני שקלים, אני לא רוצה לנקוב בסכום המדויק, הרבה יותר מזה, אבל כפוף כמובן להחלטות של בית משפט. ההערכה שלנו שיש סיכויים גם לזכות וגם שלנתבעים יש יכולת כספית לשלם סכומים משמעותיים במסגרת התביעה הזאת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם תובעים את הסוכנים ואת הבעלים אז יש יכולת כספית, אמרת את זה קודם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע, עובדה שיש כרגע כל מיני זה שלא. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> אני אציין גם את שמות הנתבעים. שמות הנתבעים בין היתר כפי שאתם אמרתם קודם, מר שמעון גולדברג ובני משפחת גולדברג נוספים שכיהנו כדירקטורים בחברה הזאת, הם בעלי שליטה בחברות משמעותיות במשק הישראלי. נתבע שני הוא פירמת Deloitte, פירמה שנותנת שירותים של ראיית חשבון, של ביקורת. באירוע הזה היא שימשה כמבקר הפנים וכיועץ ה-SOX של החברה. כלומר, יש פה גופים משמעותיים מאוד של נתבעים, ולהערכתנו, בכפוף כמובן להחלטה של בית משפט, לנתבעים יש גם יכולת כספית ואולי אפילו ביטוחים רלוונטיים שיכולים לממן תשלום משמעותי במסגרת התביעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ביטוח הוא רלוונטי במקרה שיש רשלנות מקצועית, לא במקרה שיש רמאות. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> קודם כל, הביטוח של נושאי המשרה בסלייס כבר משלם את הכסף באירוע הזה, הגענו איתו להבנה. הביטוח של הגורמים האחרים כמובן יתייחס לזה כשזה יהיה רלוונטי, אבל שוב, מדובר פה בגורמים כלכליים חזקים, בעלי הון להבנתנו, שככל שבתביעה ייפסקו סכומים משמעותיים לטובתנו, הם בעלי יכולת לשלם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה התביעה נמצאת? באיזה שלב? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> התביעה נמצאת בשלב ראשוני מאוד. יש כרגע דיון סביב הפטור מאגרה, כי לא רק שאין לנו כסף לממן את ההוצאות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שעוד לא התחילו לדון בכלל בתביעה. מה צפי עלות ההליכים המשפטיים? << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> אני מעריך שעוד מיליוני שקלים לאורך השנים הבאות, אלא אם אותם גורמים יחליטו שכמו אחרים הם רוצים להגיע איתנו להסכמות מחוץ לבית המשפט, שכמובן יובאו לאישור בית המשפט בסופו של דבר. עם חברת הביטוח, לדוגמה, הגענו להסכמות מבלי צורך בהליך משפטי. אני מקווה שגם נתבעים אחרים, וגם בית המשפט רמז להם שהוא מציע שיגיעו לדבר איתנו וינסו להגיע להסכמות. אנחנו כמובן, גם במסגרת הסכמות כאלה, נדרוש סכומים משמעותיים מאוד. אם הדברים האלה יגיעו לידי פתרון באמצעות משא ומתן, מה טוב. ואם לא, התביעות האלה ממשיכות להתנהל, רק שזה יכול לקחת מספר שנים, כפי שגם אמר בית המשפט כשהוא נשאל ביחס לנושאים הללו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה ייקח הרבה מאוד שנים. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> אתה צודק, תביעות כאלה מתנהלות לאורך שנים. זה סדר הדין במדינת ישראל. אנחנו פעלנו יחסית מהר והגשנו את התביעות האלה אחרי שלמדנו את כל מה שהתרחש בחברה, וכאמור, הרבה דברים היו נסתרים ונאלצנו לחשוף אותם בעבודה מאוד מאומצת. אבל זה נכון, תביעות כאלה מתנהלות במשך שנים בבית המשפט, והדברים האלה לא מסתיימים בתוך ימים בודדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה פה שאלות לאגף תקציבים עכשיו, מי הגורם הממשלתי שמחליט על האירוע הזה? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> מנהל עובד בפיקוח של רשות שוק ההון, ומבחינת התקציב אנחנו משתפים פעולה עם רשות שוק ההון, חשב כללי ואג"ת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. איזה הליך עבר האישור של התקציב הזה? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> בחנו את התקציב הקודם שלהם, את תחזית ההוצאה שלהם, את התקציב שלהם לשנה הנוכחית. בצוות שהזכרתי, ניתחנו אותו, ביקשנו לצמצם אותו כמה שאפשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, רק אני לא רואה אף אחד שבחן את תחזית ההכנסה. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> זה תמיד בראי התקבולים שהם מצפים לקבל, אבל באמת זה לא ודאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ומה התקבולים שהם מצפים לקבל? כי אני לא הצלחתי לקבל תשובה חותכת. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> כמו שאפי הסביר עכשיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, מה זה? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> שזה תלוי בתביעות שיאושרו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שאין צפי תקבולים. בחמש השנים הקרובות אין צפי תקבולים, אלא אם כן יגיעו להסדרים. זה העולם. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. מתי שולם ה-20 מיליון? << דובר >> אלה בית און: << דובר >> לפני שנה וחצי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. אז לפני שנה וחצי שולם 20 מיליון, עכשיו אתם רוצים לשלם עוד 13 מיליון, ועוד שנה וחצי יבואו עוד 13 מיליון, ועל הדרך אנחנו מגיעים מהר מאוד לסכומים משמעותיים מאוד שקרובים ל-100 מיליון שקל שהמדינה פה משקיעה בזה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני חושב שהשאלה שצריך לשאול זה מה הצפי של ההחזרה גם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על זה אני עכשיו מקיים דיון. ואני מבין אותו, הוא לא רוצה מצד אחד לבוא ולהתחייב לי על מספר, כי זו בעיה, ומצד שני הוא מדבר על סכומים שנעים בין עשרות למאות, שזה נהדר. אתה יודע, אנחנו כבר משקיעים פה עשרות. ולכן, אני מבין, זה בדיוק העניין. אני אגיד לכם מה מפחיד אותי. אותי מפחיד שמצד אחד יש פה אנשים שאולי גם קצת מרגישים אחריות, ויש פה עניין ציבורי, ורוצים להראות שהמדינה, אתה יודע, לא חוסכת בכלום כדי לבוא ולרדוף. אבל תפקידכם בדיוק פה לבוא ולהסתכל על זה מנקודת מבט מקצועית נטו, ולבוא ולהגיד האם יש הצדקה כלכלית לאירוע הזה? אלא אם כן אתם באים ואומרים לי, תקשיבו, פה זה כזה אירוע שלא אכפת לנו הכסף. אנחנו נשקיע בו כמה שנשקיע, אין גבול, אין זה, כדי לרדוף עד חורמה את אותם אנשים, בכל מה שאנחנו יכולים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם הבנתי נכון, הם עוד בשלב האגרות. זאת אומרת, עוד לא הוגשה תביעה נגד הבעלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, שלב האגרה בא ואומר – אני מגיש תביעה, הנה, יש פה סכום, עכשיו דנים אם אתה תשלם את כל סכום האגרה או חלק וכו'. זה סכומים משמעותיים מאוד. והמשמעות היא גם שעוד לא הוכרעה שאלת האגרות. זאת אומרת, שיכול להיות שהתווספו סכומים משמעותיים מאוד רק באגרות. זו בדיוק הבעיה שלי בכל ההסתמכות הזו על הליכים משפטיים. ראית שהשיח פה הוא כל הזמן בתביעות ובתביעות ובתביעות? זה בסדר, ככה צריך לעשות. אבל השאלה פה היא הכסף של המדינה, והאם לא נכון שהמדינה תעשה איזושהי הערכה, ובמקום כל האירוע הזה, היא תגיד א', הנה, אני משקיעה את הכסף הזה עצמאית בלהחזיר לעמיתים, ו-ב', אה... לא ברור לי. תראה, אני הייתי בעיריית פתח תקווה חבר מועצה עשר שנים, ושם היה משרד מאוד מאוד גדול, שאני לא אגיד את שמו, שנתן שירותים משפטיים לעירייה בהיקפים אדירים. הוא היה עושה 16 או 17 מיליון שקל בשנה מעיריית פתח תקווה. זה סכומים גדולים מאוד. והוא נתן תעריף שעה, שאין משרד בארץ שהיה יכול לעמוד בו בגלל היקפי השעות העצומים. פה אני רואה שזה אפילו היה נמוך בהשוואה לעירוני וממשלתי, שאתה מכיר, אם היית ראש עיר, היית ראש עיר, אמרת? אז אתה מכיר ויודע מה התעריפים שבדרך כלל עובדים עם גופים של המדינה. פה אני רואה שלא עובדים בכאלה תעריפים, אלא יש תעריפים של שוק פרטי, ובוא אני אגיד לך, ליטיגציה, זה בדיוק מסחטות כסף, שהיכולת שלך לפקח פיקוחים אפקטיביים על השעות שמצ'רג'רים אותך, זה כמעט לא ניתן. שם, אתה יודע, מביאים את המתמחה ואת עורך הדין הבכיר ואת עורך הדין האמצעי, ויש לך חדרי ישיבות עם ים דברים, וטק, טק, טק, טק, טק, טק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> חנוך, אני רוצה להגיד לך משהו. יש פה שני חלקים. אני מתלבט כמוך, ואני אגיד לך מה ההתלבטות שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואני לא מבין, סליחה, למה שלחו אתכם פה לאירוע? שאתם אגף תקציבים, ולא הגיעה לפה אותה ועדה שלכאורה אישרה את האירוע הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רשות שוק ההון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הגיעה, לבוא ולהסביר את ההיגיון הכלכלי של להשקיע 13 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, חנוך, אני כן רוצה לדבר רגע על ההיגיון. אני אומר לך בכנות, יש פה שני חלקים לאירוע, בסדר? יש פה חלק אחד כמו שאתה מסתכל עליו כעורך דין, ואתה צודק במאה אחוז, זה חלק הכלכלי. יש פה חלק שני, שלדעתי המדינה מחויבת לעשות הכול לרדוף אחרי חבורת הפושעים האלה. זו לא איזו תקלה מבצעית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש למדינה פרקליטות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מדובר פה במערכת פלילית לחלוטין. היה פה מעשה שלא ייעשה, כמו שהוא אמר לך, חשבון אחד, כסף שהוברח, משהו מטורף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פרקליטות מחוז כלכלה. מה הבעיה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שנייה, אני רוצה עד הסוף. הבעיה שלי, ואני אומר את זה כמי שליווה את הסיפור הזה בשנתיים האחרונות, זה שאני לא מרגיש בנוח עם הגוף שהמדינה שמה לפקח על העניין הזה, עם רשות שוק ההון. אני לא מרגיש בנוח איתה, אני אומר לך את זה בכנות. אני לא מרגיש כי הם לא לקחו אחריות מהרגע הראשון, הם לא מתנהלים כמערכת שלוקחת אחריות. זאת אומרת, אם הייתי רואה גוף, לצורך העניין, אני אומר בכוונה, היה בא לפה מחר להב 433 ואומר אני צריך 13 מיליון שקל בשביל עורכי דין פרטיים, כספים פרטיים בשביל לרדוף אחריהם, אני בכיף, הייתי אומר לך, חובה, לא יודע כמה הוא יצליח להשיג. אבל לא יכול להיות שבא יזם במדינת ישראל, או סוכנות ביטוח במדינת ישראל, או סוכני ביטוח במדינת ישראל, ועושים מעשה כזה. זה דבר שהוא בלתי נתפס. לא יכול להיות. כמדינה אנחנו לא יכולים, כחברה לא יכולים להרשות לעצמנו. ופה הדילמה שלי. זאת אומרת, אני מסכים איתך עם החלק הזה, אבל מבחינתי כל כסף שווה בשביל לרדוף אחרי החבורה הזאת שעשתה עוול, שלפחות אחוזים גבוהים מהאנשים האלה כבר פרשו לפנסיה, והם נמצאים בפנסיה, אחוזים מסוימים, לא כולם, דיברנו על זה בוועדות שהיו פה קודם, והם נמצאים היום באמת במשענת קנה רצוץ בלי כלום באשמתנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מאוד מאוד לא מרגיש בנוח עם כל הסיפור הזה, אני אומר לך את האמת. לא יודע מה לעשות. זאת הפנייה גם עם שתי החריגות, נכון? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כן, זו הפנייה עם שתי החריגות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אומר, אדון פינדרוס? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר לך עוד פעם, אני צריך להיות משוכנע שמישהו מפקח על הדבר הזה, אבל לרדוף אחרי האנשים האלה חייבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פיקוח יש. יש פיקוח, יש ועדה, לפי מה שהבנתי, שיושבים בה חברים והיא מפקחת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אין ועדה. מי הוועדה שמפקחת? רשות שוק ההון זו לא ועדה. << דובר >> אלה בית און: << דובר >> רשות שוק ההון מפקחת עליהם באופן שוטף. את שאלת התקציב, בחנו יחד עם החשב הכללי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש דרך שהחשב הכללי יעקוב יותר אחרי האירוע הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד פעם, כי בסוף מה קורה? כשיש לך מדינה ויש לך למשל מס שאתה מטיל, אז אתה יודע שיש לך מס כזה, איך אתה עושה לו צפי הכנסות? זה כפול זה כפול זה. מס צריך לשלם, מתוך זה אתה לוקח, אוקיי, X אחוזים לא משלמים. באירוע כזה זה יכול להיות 100%, זה יכול להיות 3%. זה מאוד תלוי כמה זה עולה לך. יש קרנות שמתמחות בדיוק בזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל כלפי המשקיעים יש לנו אחריות כמדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אבל האחריות שלי במדינה כרגע. מה הבעיה? אתה אומר, יש לי אחריות כמדינה. אז תשלם לאנשים, תוציא מיליארד שקל, תשלם לאנשים, ולך אחר כך תרדוף אחרי הכסף גם 20 שנה. יש לך פרקליטות מסוג כלכלה, יש לך אנשים כאלה, שלח אותם, שלח את להב אם אתה חושב שנעשו פה עבירות פרטיות, ותעשה. אבל מה עושים? מוציאים עוד כספי מדינה על משהו שהוא... אתה יודע, בסוף אם הייתי בטוח שזה בטוח יביא את הכסף הנוסף הזה לעמיתים, הייתי אומר, וואלה. אבל אני לא בטוח, לא השתכנעתי. אני רחוק מלהשתכנע. לא כי מישהו לא עושה את העבודה שלו כמו שצריך, אלא פשוט כי זה האופי. זה גם סוג של ספקולציה. כשאתה מתעסק בתביעות משפטיות, יש ספקולציה שאתה צריך להעריך. ולא סתם יש קרנות שמשקיעות בהליכים משפטיים תמורת חלק מהתיק. יש כאלה קרנות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שוב אני אומר לך, מבחינתי האירוע הוא לא רק 13 מיליון השקלים, האירוע הוא האחריות שאנחנו לוקחים על האירוע הזה. 13 מיליון השקלים פחות מטרידים אותי, סליחה שאני אומר לך את זה, מטריד אותי האנשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל האנשים לא מקבלים מענה. טוב, אני חושב שאנחנו את הפנייה הזאת, אני לא יכול בלב שלם לאשר אותה כרגע. צר לי. גם בגלל האירוע פה, גם בגלל החריגות. אמר לי עכשיו חבר הכנסת טייב שהוא שוחח עם חבר הכנסת בליאק, הסביר לו פה את האירוע, וחבר הכנסת בליאק אמר שהם לא יתנגדו להעלות את זה במסגרת ההסכמות בכינוס הראשון של הוועדה במהלך הפגרה. נראה לי שזה מה שנכון לעשות. אני כבר אומר לכם שאם אכן זה יקרה, אתם לדיון הבא, בבקשה, תביאו את מי שאחראי של החשב הכללי, תביאו את הוועדה שמאשרת את האירוע הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זו לא ועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, הוא אמר לי שמי שמאשר לו את שכר הטרחה זו הוועדה. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> אני ציינתי, יש ועדת מינהלה שממונה על ידי הממונה, עם חברים שציינתי את שמם, באמת אנשים עתירי ניסיון בעולמות האלה, והם מפקחים גם על העבודה שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תביאו את חברי הוועדה, והם יסבירו את האירוע ולאן זה הולך. אני רוצה לדעת לאן זה הולך. לא אכפת לי להשקיע גם 100, אם אני יודע שאני הולך לקבל מיליארד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> או שיהיו כתבי אישום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל זה לא קשור. הם לא עוסקים בכתבי אישום. כתבי אישום זה אירוע אחר, שכנראה, אם היה אפשר לעשות אותו, הוא כבר היה מתבצע. העובדה שעברו כל כך הרבה שנים וזה לא קרה, זה כנראה אומר שאי אפשר. ולכן, זה מה שנראה לי נכון לעשות. יוסי? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני גם חושב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פינדרוס, כן? אז אנחנו כרגע לא מאשרים את הפנייה הזאת, ואנחנו נקיים בעזרת השם ובעזרת האופוזיציה, כן? דיון נוסף בכנס הראשון שיתכנס בתוך הפגרה סביב הנושא הזה גם כן. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא קשור לאופוזיציה וקואליציה. יש פה אנשים שצריכים לקבל את הכסף שלהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מאה אחוז. אני רק רוצה להבין אם אני נועל או אם אני יוצא להפסקה. אתם סיימתם, חבר'ה, אגף תקציבים. תודה רבה לך, אפי. << דובר >> אפי סנדרוב: << דובר >> תודה רבה, לילה טוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לילה טוב. אנחנו נצא להפסקה, נתכנס במועד לא ידוע. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:03. << סיום >>