פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 74 ועדת הכנסת 15/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 341 מישיבת ועדת הכנסת יום רביעי, א' באב התשפ"ו (15 ביולי 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 35) (טיפול מותאם לנפגעי הלם קרב והקמת ועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין), התשפ"ו–2026 (פ/4709/25) (כ/1210), של חה"כ משה סעדה, חה"כ דן אילוז, חה"כ משה פסל, חה"כ משה טור פז, חה"כ אורית פרקש הכהן, חה"כ מיכל מרים וולדיגר, חה"כ יצחק קרויזר<< נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר אביחי אברהם בוארון מירב בן ארי פנינה תמנו חברי הכנסת: מיכל מרים וולדיגר ירון לוי יסמין פרידמן יצחק קרויזר מוזמנים: היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק שירה עמיאל – סגנית הממונה על אגף התקציבים, משרד האוצר הילה אמסטר אבני – לשכה משפטית, משרד האוצר נעם וילנר – אגף התקציבים משרד האוצר הילה מן – הייעוץ המשפטי, משרד הביטחון הדר קרמר – ר' היחידה לתגמולים והטבות, אגף השיקום, משרד הביטחון שי סומך – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מאשה סנדרוביץ' – מנהלת אגף שיקום, המוסד לביטוח לאומי שלומי מור – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי שרית דמרי – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי אורלי עמר – מנהלת לשכה, המוסד לביטוח לאומי טליה גבאי – המוסד לביטוח לאומי רותי פרמינגר – יו"ר ועדת חקיקה, ארגון נפגעי פעולות האיבה נדב וירש – יו"ר פורום יהלומי קרב אוריה לוברבום – פורום יהלומי קרב אביב לוי – פורום יהלומי קרב שמיר בניטה – פורום יהלומי הקרב אברהם אבוטבול – אב לשני הלומי קרב עומר אמסלם – הלומי הקרב גיא זקן – הלומי קרב מיכה כץ – הלומי קרב יוסי סרדי – הלום קרב עמי חזן – הלום קרב עומר לשם – שורד נובה נתי שקד – רו"ח פצוע צה"ל גל רוטשטיין – הלום קרב רוני דיסוננט – בת של הלום קרב יערית אשכנזי – נשואה להלום קרב, מייסדת עמותת צה"לי רחל נרג'ר – נשואה להלום קרב נאוה כץ – נשואה להלום קרב משתתפים באמצעים מקוונים: נאוה כץ – נשואה להלום קרב ז'אנה יקירביץ' – פסיכיאטרית ראשית, משרד הביטחון גילי גבעתי – רופאה ראשית, אגף השיקום, משרד הביטחון איציק סעידיאן – הלום קרב ייעוץ משפטי: נעה בן שבת יעל סלנט מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון חופית כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 35) (טיפול מותאם לנפגעי הלם קרב והקמת ועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין), התשפ"ו–2026 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, אני חושב שזו גם ישיבת הוועדה האחרונה של ועדת הכנסת. מחר אנחנו מסיימים ומה יותר טוב מלסיים ארבע שנים בוועדה עם להעביר את החוק להלומי הקרב היקרים שלנו. אתמול העברנו את זה במליאה, היום אנחנו נתכנס להצביע לקריאה שנייה ושלישית. זו מהירות שיא לחקיקה, אבל ככה זה כשיש שיתוף פעולה בין כלל הגורמים, אם זה הקואליציה והאופוזיציה והייעוץ המשפטי שמסייע לנו להגיע לנוסח הנכון והמתאים, ואנחנו מביאים פה דבר טוב, גדול, חדש, שלא היה כמותו ואנחנו גם מקבלים פה סוף סוף משהו שאתם נלחמתם עליו ממש, זו הגדרה שתהיה הגדרה ייחודית עבורכם. היום תהיה ישיבת ממשלה שבה גם מזכיר הממשלה יכריז בהחלטה על הקמת ועדה במשרד ראש הממשלה עם משרד הביטחון ועוד משרדים רלוונטיים, שלכם תהיה נציגות בתוך הוועדה הזאת, שישמעו אתכם, לא מהצד, אלא מבפנים, מאיפה שמקבלים את ההחלטות. כמו שאמרתי, השילוב הזה של הממשלה ושל החקיקה שאנחנו עושים פה זה יהיה הבסיס ההתחלתי ליציאה להכרה בכם, מרגע זה לא רק בהגדרה, אלא גם בהמשך לשנות דברים מתוך הממשלה בתוך החקיקה, התאמות שצריכות להיות עבורכם. אנחנו כמובן נעשה את הדיון שלאחריו אני רוצה שנצביע, לאחר מכן נעבור לנסחות, אני מאמין שהם יעשו את זה הכי מהר שאפשר ואני רוצה כבר עוד הערב להעביר את זה, מיד כשיסתיים החוק שעכשיו דנים בו במליאה, איך שהוא מסתיים, להכניס את החוק הזה באמצע, שזה אומר בשעות הערב, ולהעביר את זה כבר היום בקריאה שנייה ושלישית. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> רציתי רק לפני שאתה ממשיך להגיד תודה רבה ואנחנו מקווים שנהיה פה עם כל האנשים פה עוד בהמשך, על כל הוועדות שעשינו פה, אני רוצה לברך את כולם בחודש טוב ורוצה לברך את גיא זקן ביום הולדת שמח, בדיוק ביחד עם הדבר הזה, ואני כל כך שמח שהצלחת ואתה רוצה להשחיל את זה היום, כדי שזה יהיה ביום ההולדת של גיא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא במקרה, תכננתי את הכול. << דובר >> קריאה: << דובר >> כי אם לא הוא יתבאס. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אני רק אגיד משפט על מה שאתם עשיתם, חברי הכנסת, ח"ח באמת אמיתי, חיזוק חיובי אמיתי. צפיתי אתמול מהבית, ראיתי רגע של אחדות, ראיתי איך חברי הכנסת רוצים לעלות עוד ועוד לדבר, שזה משהו שאני לא רואה באף חוק אגב. אני צודק? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שהוא לא רואה שרוצים חיובי. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> לא, דברים חיוביים הכוונה, תמיד זה דברים שליליים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ראית את הקואליציה והאופוזיציה ביחד מדברים שווה בשווה, לא במטרה של פיליבסטר ולא במטרה של ל - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> פעם הייתה כנסת כזאת, היה דבר כזה. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> ומשפט אחרון. היה את הצילום של ההצבעה, ראית את הלוח הכול ירוק, שזה היה מהמם. שזה כמו חוק יסוד. אז כל הכבוד לכם. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני חייב להגיד עוד משהו ממש ממש חשוב אחרון. אנחנו פה במשך כל כך הרבה חודשים רצוף. אני מדבר על השנה האחרונה. אנחנו רוצים להודות לאנשים מאוד מיוחדים שאני חושב שבזכותם אנחנו לא היינו מצליחים להיות פה ולהשתקם ולנסות לעזור לאחרים, וזה משמר הכנסת וכל השומרים וכל האנשים שעובדים פה. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם דניאל חודטוב שעשינו לו את המוות. << דובר >> קריאה: << דובר >> כולם, כל הסדרנים, אנשי התפעול. אנחנו כל כך מתרגשים לראות אותם כל בוקר. << אורח >> נאוה כץ: << אורח >> תוסיף לזה את דניאל חודדתי שהיה פה כל רגע בשבילנו, כל רגע שהיינו צריכים מישהו הוא נתן לנו גב. << דובר >> קריאה: << דובר >> ובאמת תודה רבה מכל הלב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. אני רוצה לעבור להקראה, להגיד כמובן שזה לא הכול ושיש עוד דרך ארוכה, אבל מהמסע איתכם הבנתי שיש עוולות שזועקות לשמים שאין באמת את הטיפול המתאים. שמעתי את זה דרך הסיפורים האישיים של כל אחד ואחת מכם, של בני המשפחות, וזו תחילת הדרך לשינוי ותיקון ולעזרה וסיוע שאתם ובני המשפחות צריכים לקבל וכמה שיותר מהר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 35), התשפ"ו-2026 יש לנו את התיקון לסעיף 1, סעיף 1 הוא סעיף ההגדרות ונוספו פה ההגדרות שדיברנו עליהם בדיון הקודם. תיקון סעיף 1 1. בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) אחרי ההגדרה "הכנסה מעבודה או ממשלח יד" יבוא: ""הלם קרב" – תגובת דחק לאירוע טראומטי שאירע בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;"; << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> פה ביקשתם שנוסיף גם הלם קרב ותגובת קרב, אז אנחנו נעשה את זה. נדב, ביקשתם להגדרה הלם קרב ותגובת קרב, אנחנו מכניסים - - - << אורח >> נדב וירש: << אורח >> קריטי. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אם תוכלי להסביר מה זה 'מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי'. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ההגדרה הזאת מבוססת על ההגדרה של חבלת שירות, חבלת שירות היא הגדרה שנכנסה במסגרת התיקון הגדול והמקיף לוועדת גורן, ואולי נציגי משרד הביטחון ירצו להשלים משהו מזה. זו פשוט הגדרה שהיא כבר קיימת בחוק ומשרד הביטחון יודע להתנהג איתה כמו שהוא מתנהג איתה מבחינת השיוך של מי נכנס לתוך חוק הנכים, על אנשי קבע אני מדברת, ומי הולך - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> כן, לפי 2017, ועדת גורן, אבל אם אני יכול לשאול שאלה את - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, נתי, תרשום את השאלה. אני אאפשר, אנחנו רוצים להמשיך. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני חושבת שפסקה (2), מכיוון שאנחנו משאירים את המילים 'תגובת קרב', אנחנו לא חייבים לתקן. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אולי נוסיף 'תגובת קרב והלם קרב'. נבדוק את זה בנסחות, אבל אנחנו מבינים את הבקשה שלכם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יכול להיות שזה מיותר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הלם קרב יהיה רשום. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הלם קרב יהיה רשום, בטח. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הלם קרב רשום ודאי, הם ביקשו להוסיף גם תגובת קרב וזה מופיע בחוק. אנחנו נתאים את זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בעיקרון יכול להיות שלא צריך. (3) אחרי ההגדרה "חוק משפחות חיילים שנספו במערכה" יבוא: ""נפגע הלם קרב" – מי שנקבעה לו דרגת נכות בשל פגימה של הפרעה בתר חבלתית עקב הלם קרב;:. תיקון סעיף 9מ 2. בסעיף 9מ(א) לחוק העיקרי, בהגדרה "הוועדה", בסופה יבוא: "(4) הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי סעיף 44ג." מה שאנחנו עושים פה, אנחנו מוסיפים את הכללים שקבענו לגבי ועדות החריגים בפרק של הזכאויות הנוספות, כללים שעניינם סודיות, שעניינם ניגוד עניינים ושעניינם החלת הוראות שונות כמו חוק שירות המדינה (מתנות) וכל מיני כללים כאלה שחלים על מי שהוא לא עובד ציבור וזה לא חל עליו ממילא, אז אנחנו מחילים את כל הסט הזה של הכללים. זה הסעיף הזה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> לא שמענו, עוד הפעם, אני לא הבנתי, לא שומעים אותך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעצם אלה הוראות שמוסיפות את הוועדה לפנים משורת הדין לרשימת הוועדות שחלות עליהן הוראות שונות, כמו איסור ניגוד עניינים, חובת סודיות וכללי אתיקה נוספים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז אין את זה שם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ההיפך, זה יחול גם עליהם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה יחול גם על ועדת ל'. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> לא הבנתי, אתם מוסיפים את זה? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, יהיו עוד מגבלות מבחינת שמירה עליכם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן, 9מ זה ניגוד עניינים, 9מ(א) החלת דינים, זה כל הדינים האלה שאמרתי, חוק שירות הציבור (מתנות), חוק העונשין, שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית) ועוד כל מיני וסודיות. הלאה. תיקון סעיף 43. אמרנו, סעיף 43 עוסק בטיפול הרפואי ואנחנו מתקנים אותו. תיקון סעיף 43 3. בסעיף 43(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "טיפול כאמור יינתן בהתאם לסוג הנכות; האגף ייתן טיפול מותאם לנפגעי הלם קרב". << דובר >> קריאה: << דובר >> נפגעי הלם קרוב, אפשר להוסיף ובני משפחותיהם? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הטיפול הרפואי הוא מיוחד ל - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא רפואי, רפואי ושיקומי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הטיפול של סעיף 43 הוא מיוחד לנכים, הוא לא ניתן - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> הפציעה עצמה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נכון, הוא בשל הפציעה, הוא לא ניתן לבני המשפחה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא בשל הפציעה עצמה ולכן עשינו בוועדת ל' - - - << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוספת פרק שביעי 1 4. אחרי סעיף 44ב לחוק העיקרי יבוא: "פרק שביעי1: הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לנכים ולבני משפחה של נכים עם מאפיינים מיוחדים 44ג. (1) שר הביטחון יקים ועדה שתהיה רשאית להחליט במקרים חריגים על אלה (בפרק זה – הוועדה): (1) מתן סיוע לפנים משורת הדין לנכה; (2) מתן סיוע לפנים משורת הדין לבן משפחה של נכה עם מאפיינים מיוחדים, בשל מצוקה קשה שנקלע אליה בקשר עם נכותו של הנכה, מטעמים שיירשמו; בסעיף זה "נכה עם מאפיינים מיוחדים" – נכה שמתקיים בו אחד מאלה: (1) נקבעה לו דרגת נכות של 35% לפחות בשל פגימת ראש או פגימה נפשית, ובכלל זה הפרעה בתר-חבלתית; (2) נקבעה לו דרגת נכות של 100% או דרגת נכות מיוחדת. (2) בקבלת החלטתה רשאית הוועדה לשקול שיקולים סוציואקונומיים, הומניטריים ושיקומיים. בסעיף הבא אני אקריא טיפה שינויים שחשבנו שנכון לעשות אותם, זה עניינים בעיקר של נוסח. הפרדנו לשני סעיפים את הקביעה של ההרכב ושל המינוי, אבל באופן עקרוני זה פחות או יותר דומה. (3) שר הביטחון יקבע בתקנות את הרכב הוועדה ובלבד שיתקיימו התנאים שלהלן לפי העניין: (1) יושב ראש הוועדה יהיה שופט בדימוס; (2) נוסף על יושב ראש הוועדה הרכב הוועדה יכלול עד שישה חברים, מהם שני שלישים לפחות עובדי המדינה; זאת אומרת יש לנו את יושב ראש הוועדה, יכולים להיות עד שישה חברים נוספים ושני שליש לפחות מהם חייבים להיות עובדי המדינה. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה עם נציגות משפחתית? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תרשמו את כל השאלות וההערות לאחרי זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני רוצה לגמור לקרוא את שני הסעיפים, כדי שנשמור כולנו על רצף. (3) לעניין בקשות של נכה עם מאפיינים מיוחדים או בן משפחתו, כאמור בסעיף קטן (א) – אחד מחברי הוועדה יהיה עובד סוציאלי, פסיכולוג או פסיכיאטר. (ג1) (1) שר המשפטים, בהמלצת שר הביטחון, ימנה את יושב ראש הוועדה. (2) שר הביטחון ימנה את יתר חברי הוועדה. (3) הודעה על מינוי חברי הוועדה תפורסם ברשומות. (4) הוועדה תיתן את החלטתה בבקשות למתן סיוע בתוך שלושה חודשים מיום קבלת כלל המסמכים הדרושים להכרעה בבקשה; החלטות הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של האגף בלא פרטים מזהים. זאת אומרת שתהיה שקיפות לגבי ההחלטות האלה, מי שהיה מוטרד מהעניין של השקיפות. (5) שר הביטחון יקבע את כללי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה לעניין בקשות של בני משפחה של נכה עם מאפיינים מיוחדים." << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אחת הבעיות שהעליתם, חברי הכנסת, הייתה שלא תמיד יש התאמה בכללים של שר הביטחון. אנחנו כנסת, אז אנחנו לא יכולים לשלוט מה יהיה בכללים, אנחנו כן יכולים לפקח, ולכן מה שחשבנו זה להוסיף לכללים האלה ב-(ה) ששר הביטחון יקבע לגבי הוועדה שהוא יהיה מחויב לקבוע גם כללים ביחס לסוגי נכים עם מאפיינים מיוחדים, וככה בעצם תהיה התייחסות גם מיוחדת בין היתר אליכם. התקנות האלה יגיעו לוועדת העבודה והרווחה לפיקוח, שהוועדה תוכל לפקח, התקנות יהיו באישור הוועדה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בסעיף (ה), הקראתי את הסעיף עצמו, ששר הביטחון יקבע את כללי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה לעניין בקשות של בני משפחה של נכה עם מאפיינים מיוחדים, ונגיד שהוא רשאי לקבוע כללים שונים לסוגי נכים עם מאפיינים מיוחדים ובכלל זה הלם קרב, או משהו בסגנון הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם רוצים שזה יגיע לאישור הוועדה? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> כן, החלק הזה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל כל התקנות לפי חוק הנכים, להבנתי, אחרי תיקון מספר 32, אמורות לבוא לאישור ועדת עבודה ורווחה. אני תיכף אבדוק, לדעתי זה סעיף 52 לחוק. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הכללים האלה ממילא צריכים להגיע. ולתת להם זמן, את רוצה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לתקנות ראשונות כאלה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה כללים שונים שיכולים להתייחס למאפיינים מיוחדים. << אורח >> הילה מן: << אורח >> כתיבת קובץ תקנות אורכת הרבה מאוד זמן, הכתיבה נעשית בשיתוף ארגון נכי צה"ל אחרי שיש נוסח מוסכם, שזה כבר תהליך בפני עצמו, אנחנו בדרך כלל מעבירים את זה לאישור משרד המשפטים ומשרד האוצר להערות, רק אחר כך זה מגיע. הכתיבה עצמה היא תהליך שאורך הרבה מאוד זמן, התשומות של אגף השיקום בכלל, נוכח הצטרפות למעלה מ-30,000 פצועים חדשים ושל הייעוץ המשפטי לאגף השיקום הן מאוד מאוד מוגבלות. אנחנו נמצאים בהליכים משפטיים נוספים מול בג"צ, בכלל צרכים פנימיים לקידום כללים ותקנות משלנו חודשים רבים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את רוצה שאנחנו נקבע לכם? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן, עדיף שהכנסת תקבע את הכללים. << אורח >> הילה מן: << אורח >> לא, הכנסת לא תקבע את הכללים, היא תקבע תוך כמה זמן מגישים את התקנות. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אתם קובעים, כמו בוועדת הדיור, לוקחים חצי שנה, שלושה חודשים, לא משנה, אני לא תוחם אותך חס וחלילה, לא זו הכוונה, ואז את עושה איזה שהוא פרוטוקול שמגדיר מהי עבודת הוועדה, מה הסמכויות שלה ומה היא יכולה לתת. << אורח >> הילה מן: << אורח >> לא, היא תעשה תקנות. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> זאת אומרת שאם מדברים פה על טיפול משפחה בסוף את תחליטי, אני לא אומר את זה כמשהו רע, אני רק רוצה להסביר לוועדה, בסוף את תחליטי מה ייכנס בתוך הסל של טיפול למשפחה. זאת אומרת אם אנחנו דיברנו וחשבנו איתם, נגיד, שאת ה-10, 9, 15 מיליון האלה נחלק ל-50%, זאת אומרת ניתן - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נתי, בסדר, זה יהיה תוך 90 ימים, נרשום בחוק. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אבל מה יהיה שם בתוך? אם היא יכולה להגיד. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אין שום דרך לעמוד ב – << דובר >> קריאה: << דובר >> רק תגידי כמה זמן. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אמרתי, חודשים רבים. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אדוני היושב ראש, יש פה שלושה אירועים שהולכים לחזור במהלך הוועדה ואנחנו נחזור לדיון של הכן ולא אל מול משרד הביטחון, לצערי. נראה לי שאתמול פעם ראשונה הבנת שאתה עושה משהו שלא קרה במדינה, הגדרת את המושג הלום קרב פציעת קרב, כשבמשך שש שנים אחורה כל האנשים היקרים פה עובדים מאוד חזק לעשות את ההפרדה הזאת. מה שהיא אמרה בעצם זה שהיא תיקח את התקנות, תלך לארגון נכי צה"ל, שאני אומר בזהירות ובפוליטיקלי קורקט, הוא אחד מהגופים שאנחנו נאבקים בו, אנשי הקרב והלומי הקרב בעיקר, נאבקים יום יום לקבל איזה יחס, זה לא המשוגעים, וראינו את זה בכתבות כאלה ואחרות בזמן האחרון, אלה העובדות. היא אומרת שהיא תיקח את התקנות, היא תלך לארגון שעדיין רוצה – הוא אף פעם לא הגדיר, אתה מגדיר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל אני מחייב אותו להגדיר בחוק. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אבל זה לא רק ההגדרה, ואני אגיע לפואנטה הכי הכי חשובה, לצערי הרב, אנחנו בחמישה ימים עושים איתך משהו שלא עשינו שנים, אין לי מה להגיד, ואני לא יכול להביא את השלם, אבל יש בעיה אחת, יש אנשים שאין להם בתים, יש אנשים שמתאבדים ויש אנשים שנהיים יותר גרועים, וככל שאנחנו מחכים זה יעלה למדינה הרבה הרבה יותר כסף מאשר עכשיו. אני באמת זועק לאיזה פתרון אפילו מיידי כלשהו, ואני לא יודע מהו, הוראת שעה, משהו, כי יש דברים שהם קריטיים עכשיו שהם לא יכולים לחכות, לא את השלושה, לא שישה, ואני אומר לך שבתקנות של ועדת ל', שלוש שנים מנסים לשנות אותם. אז הדבר הזה, גם שלושה חודשים, לצערי הרב צריכים להתחיל מהיום, לא לחכות לשום דבר, מהיום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל להגיש בקשות אפשר גם ממחר. << אורח >> הילה מן: << אורח >> יש ועדה עובדת, היא עובדת - - - << אורח >> נדב וירש: << אורח >> הוועדה לא עובדת עבור הלומי הקרב. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל בשביל זה אנחנו פה, אם תגישו בקשות והן יידחו אחת אחרי השנייה תבואו אלינו. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> מיכל היקרה, את צריכה להבין, אנחנו בסולם הפירמידה במשרד הביטחון בארגון נכי צה"ל אחרונים בסולם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו משנים את זה עכשיו. מסכימה איתכם. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> החוק הזה נועד, וגם הבג"צים שהגשנו לבית המשפט העליון כנגד משרד הביטחון, ועדת השיקום, זה בגלל החרפה שקורית בוועדות ה-ל'. אנחנו נמצאים עכשיו בשוקת שבורה, לא רואים את הלומי הקרב. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לכן קח את ההגדרה ששינינו - - - << אורח >> נדב וירש: << אורח >> אבל להגדרה הזאת אין שום ערך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שים אותה ביחד עם ועדת ל' מיוחדת שכבר עובדת היום. נכון שהתקנות יעברו עוד 90 יום, אתם יכולים להגיש היום בקשות כשלמשרד הביטחון יש את ההגדרה המיוחדת. ואם יידחו אתכם שוב ושוב תבואו אלינו, אנחנו נקרא להם לדיון מיד. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> אבל הם לא עומדים בהסכמים הקודמים ש - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> ועדת ל' עוסקת בקצוות, ועדת ל' היא לא חוק. הנה היא מסכימה, היועמ"שית, ועדת ל' עוסקת בקצוות, נכון? << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> לפני שהיא עונה אני רק אומר, האירוע הזה של מה שאת אומרת, להגיש עכשיו, אני כבר עכשיו אומר לך, אני ניגש אלייך, אם זה לא עובד זה לא עובד. קיבלת מחר ועדה - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני מסבירה לך, יש שינוי. אתה בעצמך אומר שאנחנו עושים עכשיו שינוי היסטורי, שכתבנו אתכם בתוכו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל בתוך זה אנחנו כן נותנים לך את השינוי הזה שרציתם. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> לא, אני מקשיב למה שהיא אומרת ובתוך עמי אני יושב ואני אומר לך שפתאום - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל עשינו שינוי. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> יכול להיות שאנחנו צריכים להוסיף משהו קטן, הוראת מעבר, הוראת שעה, הוראת משהו שתיתן לנו בינתיים רק לחירום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> להגיש בקשות אפשר, מה שהיה עד עכשיו בוועדה, את זה אנחנו משנים, שעכשיו חייבת להיות התייחסות להלומי קרב ובנוסף, בשביל לאשר את התקנות - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שאמרנו. הם לא יכולים להתעלם מכם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נדב, בשביל לאשר את התקנון הם צריכים לבוא לפה לוועדה, לוועדת עבודה ורווחה דרככם. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> שלומי, תהיה ישר, אתה ביקשת ממני משהו, תגיד להם, ועדת ל' עוסקת בחריגים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. ועדת ל' היא ועדת חריגים, בוודאי. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> שיעמוד ילד – מיכל, דיברנו על זה בחדר. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> היא עוסקת בחריגים. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> הילדים שלנו לא מספיק חריגים. אתם לא מבינים את זה? הילדים שלנו לא מספיק חריגים אל מול בן אדם בכיסא גלגלים. << אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >> האם אפשר לקיים דיונים בפגרה? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> פגועי הראש, מגיע להם, מגיע להם, מגיע להם, אבל זה לא בחוק הזה. החוק הזה ייכנס לחוקק למען הלומי קרב, ריבונו של עולם. << אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >> האם אפשר לקיים דיונים בפגרה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, יש ועדת הסכמות ונושא כזה הוא כמובן מוסכם, אז התשובה היא כן. << אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >> אז תסכימו בבקשה שיהיו דיונים בפגרה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כל חודש כזה זה עשרה מתאבדים לפחות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש לך פה את יו"ר הקואליציה ומרכזת האופוזיציה, הם מסכימים. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אני רק רוצה להגיד משפט אחד, השנה הזו הוגשו לוועדת ל' ייעודית, המיוחדת, 113 בקשות עד עתה, מתוכן 102 אושרו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כמה מהן הם הלומי קרב? << דובר >> קריאה: << דובר >> רק ארבעה הלומי קרב. << דובר >> קריאה: << דובר >> את הנתון הזה היא לא יודעת. << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> 50% של ועדת ל' עוסקת בהלומי הקרב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, לא עוסקת - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> כמה קיבלו הלומי הקרב? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 50% מהוועדות שאישרתם זה של הלומי קרב? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברים, תנו לה לענות. << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> יש ועדת ל' היום שעוסקת ועובדת, חצי מהוועדה זה בקשות של נפש, ראש ופוסט טראומה. 90% מהבקשות - - - << אורח >> גיא זקן: << אורח >> נפש ופוסט טראומה, כמה הלומי קרב? די לערבב אותנו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, תן לה לענות. << אורח >> גיא זקן: << אורח >> אין לענות, היא אומרת לכם, נפש ופוסט טראומה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בוא נשמע אם היא תחלק לנו ביניהם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה מה שבדיוק אנחנו משנים. זה מה שהיה ומעכשיו זה יהיה אחרת. חברים, לא להתפרץ. אני רוצה להגיד עוד משהו, האנשים שיושבים פה ממשרדי הממשלה הם אנשים שכולם רוצים בטובתכם והם עושים את התפקיד שלהם. אם יש משהו להגיד, תגידו את זה בצורה – הם לא נגדכם, יש להם, אני בטוח, ילדים בצבא ומשפחות שכולות. << אורח >> גיא זקן: << אורח >> מחילה, אבל שיבינו שכל מילה פה זה אש. אנחנו שנה שלמה, אני אישית, רצנו על זה שיעשו את ההפרדה פוסט טראומה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בשביל זה יש את ההגדרה. << אורח >> גיא זקן: << אורח >> אבל הם כל פעם אומרים, נפש ופוסט טראומה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מרגע שזה עובר במליאה יש שינוי בעניין הזה. << אורח >> גיא זקן: << אורח >> אני מבין, אתם לא מבינים מה אני בא להגיד, שואלים אותם כמה היו, אז הם אומרים, נפש ופוסט טראומה. לא מעניין, כמה אנחנו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גיא, כי זה מה שהיה בעבר, לא הייתה להם הפרדה, עכשיו תהיה להם. מה שהיה עד היום, לא היה משבצת שלכם, הייתם יחד עם שלוש אוכלוסיות נוספות, לכן היא תגיד לנו מה היה בהם, ואחר כך מהיום והלאה יהיה לכם את האגף שלכם. << אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >> שאלה ליועצת של משרד הביטחון, האם את יכולה לסבר את האוזן ולהסביר לנוכחים פה אם יש הלום קרב אחד שקיבל מענק כמו שמקבל נכה פיזי 100 פלוס? אחד. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> היא תגיד לנו, בואו נשמע את התשובות. << דובר >> קריאה: << דובר >> ולא הלוואה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, נשאלו השאלות. בבקשה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אני אתחיל ואגיד שמתוך 113 בקשות שהוגשו ל-ל' ייעודית 103 אושרו. קודם כל הלום קרב לא היה לנו עד עכשיו, זה היה נפש ו-PTSD, ועדיין אם מתוך 113 - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ההיפך, תמחאו לכם כפיים, מהיום והלאה תהיה הגדרה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אבל עדיין אם מתוך 113 אושרו 103, אנחנו מבינים מה הסיכויים של בקשות שמגיעות לוועדה הייעודית לעבוד. זה הרבה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אושרו, אבל לא בסכום שביקש. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם טוענים שאת נותנת ל-100%, שזה נמצא גם היום בוועדה, אתם נותנים את הכול ולהם לא נותנים כלום. זו הטענה שלהם. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אין דבר כזה, נותנים את הכול. כל אחד נדון באופן פרטני לפי מקרה סוציואקונומי - - - << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> די, עצור, לא מעניין אותי. החוק צריך להגיע. הם אמרו, אנחנו נגיד בסוף כמה הם שיקרו. בסדר? בסוף. שקט. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים 5. בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט 26(4), אחרי "פרק שני 1" יבוא "או סעיף 44ג". גם פה נשאלתי, זאת אומרת שהתקיפה של ההחלטות האלה של ועדות ל' הולכת לבית המשפט לעניינים מנהליים. אז להבהיר את זה. דיווח לכנסת 6. שר הביטחון ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת על כל אלה, בין השאר לשם מעקב אחר מענה לצורכיהם המיוחדים של נכים שהם נפגעי הלם קרב: (1) אחת לשנה, עד לשנת 2032 – מספר הבקשות לסיוע לנכים שהוגשו לוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין, מספר הבקשות לסיוע לבני משפחה של נכים עם מאפיינים מיוחדים שהוגשו לוועדה ומספר הבקשות שהוועדה אישרה, בחלוקה לפי סוגי הבקשות האמורות, והכול לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח ובפילוח לפי דרגת הנכות; בהתייחס לנכים עם מאפיינים מיוחדים – גם בפילוח כלהלן: (1) נכים עם פגימת ראש; (2) נכים עם פגימה נפשית, ובפילוח מתוכם של נכים עם הפרעה בתר-חבלתית, ומתוכם – עם הפרעה כאמור עקב הלם קרב; (3) נכים שנקבעה להם דרגת נכות של 100%; (4) נכים עם דרגת נכות מיוחדת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שיהיה גם פירוט, גם סכומים כמה ניתנו, לא רק מספר בקשות, כי אם לאחד נתנו 100 שקל ולאחד נתנו מיליון – << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל השאלה היא גם מה ביקשו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא משנה, בסדר, אבל את רואה את החלוקה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה משנה מאוד, זה חלק מהטענות שלנו, שהם נותנים המון המון לאוכלוסיות האחרות כי אין להם מכנה משותף איתנו. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> תרשמו שאלות לסוף. לא רוצה לשמוע הפרעות. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> במספר הבקשות שהוועדה אישרה, בחלוקה לפי סוג הבקשות האמורות וסכומי הסיוע שנקבעו. זה ייכנס. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> (2) עד תום שנת 2028, שנת 2030 ושנת 2032 – צורכיהם של נכים עם מאפיינים מיוחדים שעלו מהבקשות שהוגשו לוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין, בפילוחים כאמור בפסקה (1)(א) עד (ד), והמענים שבכוונת משרד הביטחון לתת להם, וכן תיקוני חקיקה ונהלים, אם הם נדרשים לשם מתן מענה לצרכים אלו; כלומר אם הגיעו לוועדת ל' הרבה פניות גורפות בנושא מסוים ומשרד הביטחון חושב שצריך לתקן חקיקה או נהלים, אז גם את זה הוא ידווח. למרות שהדיונים הם פרטניים, אבל ככל שיש תופעה. (3) אחת לשנה משנת 2027 עד שנת 2032 – פעולות שבוצעו להתאמת הטיפול שניתן לנפגעי הלם קרב לפי סעיף 43(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר גם לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת; היה על זה כאן שיח בפעם שעברה, אמרנו שנדון בזה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הדיווח צריך להיות דיווח כפול גם לוועדת חוץ וביטחון. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושבת שזה לא נכון, אני חושבת שמספיק ועדה אחת, שיבינו שהוועדה הרלוונטית, שוב, זה לא כי אני יושבת בה, כי אלוקים יודע מי יהיה שם, אבל זה נכון, יש ועדה אחת שמטפלת בנכים ובנכי צה"ל וזה צריך להיות ועדת עבודה ורווחה וזה צריך להיות שם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מסכים עם מיכל. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> סתם עבודה כפולה של הכנסת ושל המשרד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> (4) עד תום שנת 2028 – פעולות שנעשו לשם הנגשה שפתית ותרבותית ולהסבר בדבר הזכאויות לעולים חדשים ולחיילים בודדים; דיווח כאמור יימסר גם לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> ופה נרחיב את זה שתהיה גם הנגשה לאוכלוסיות דתיות חרדיות. גם פה הדיווח הוא גם לוועדת חוץ וביטחון, זו הייתה בקשה של פנינה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> סליחה, איזה אוכלוסיות חרדיות יש לי באגף השיקום? << אורח >> נאוה כץ: << אורח >> יש חרדים שהתגייסו וגם נפצעו. << דובר >> קריאה: << דובר >> או אנשים שנפצעו וחזרו בתשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, היא לא מתנגדת, היא רק רצתה - - - << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> יש דבר כזה שנקרא מחלקת ביינישים, הם משרתים והם נותנים מעצמם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הילה, אין לך בעיה עם זה. יש בעיה עם זה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הילה, אנחנו נחדד שזה הזכאויות לפי החוק והנהלים, שיהיה ברור שזה מה שאתם נותנים. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אין משהו שאנחנו מונעים. כל ההנגשה, אנחנו נחשוב איך עושים את זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז לפי החוק והנהלים, או משהו כזה. בחוק זה - "הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין" – הוועדה כהגדרתה בסעיף 44ג לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; "נכה עם מאפיינים מיוחדים" – כהגדרתו בסעיף 44ג לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; "נפגע הלם קרב" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה. הוראת מעבר 7. (א) יראו את הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין שפעלה ערב יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), כאילו היא הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין והיא תמשיך לכהן ולפעול לפי כללי העבודה שחלו עליה ערב יום התחילה עד יום כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף 44ג לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ובלבד שאינם נוגדים או סותרים הוראה מההוראות לפי חוק זה. זה סעיף קטן (א). בהמשך למה שדובר פה קודם, דובר פה על התקנות הראשונות. אז אנחנו נגיד: (2) לעניין תקנות ראשונות, שר הביטחון יקבע תקנות ראשונות כאמור בסעיף 44ב(ה) לעניין נפגעי הלם קרב ובני משפחותיהם, יובאו לאישור הוועדה בתוך - - - << אורח >> הילה מן: << אורח >> לכל הפחות שישה חודשים. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> יעל, מתי זה נכנס לפועל? << אורח >> הילה מן: << אורח >> זה כבר עובד. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> יש הוראת מעבר שתיכנס באופן מיידי. פשוט לא רצינו שעכשיו יקימו. בגלל שאמרתם לנו שזה עלול לקחת זמן, הכנסנו הוראת מעבר בדיוק כמו שביקשתם. << אורח >> הילה מן: << אורח >> ועדת ל' עובדת, היא קיימת, כרגע היא עם 50% PTSD נפש. << אורח >> עומר לשם: << אורח >> כן, אבל אתם אמרתם שבוועדה הזאת יש תקציב בהתחלה ללא הגבלה, היום אנחנו רואים שזה 24 מיליון שקלים, שעכשיו מוסיפים לזה עוד 9 מיליון, זה יהיה 33 מיליון שקלים, לעטוף את כל הנכים בסכום כזה - - - << אורח >> הילה מן: << אורח >> לא יודעת מאיפה הבאת את ה-9 מיליון. << אורח >> נאוה כץ: << אורח >> אנחנו מוסיפים בחוק הזה 9 מיליון. << אורח >> עומר לשם: << אורח >> הנה תקצוב האוצר. נכון, אנחנו מנסים להתקדם ולראות מה אנחנו יכולים להכניס ברגל גסה כדי גם להגדיל את התקציבים שם, אבל את חייבת להסכים איתי ש-33 מיליון שקל לא יכול להספיק לכל האוכלוסיות המיוחדות שמנינו פה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> ככל שהאוצר ייתן תקציב לדבר הזה – << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, אתם מפספסים משהו, 33 מיליון, מתוכם 24 מיליון כבר קיימים, זאת אומרת ש-9 מיליון שקל, וזו גם השאלה שלי, מה – << אורח >> הילה מן: << אורח >> וזה עוד לפני בני משפחה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> ה-9 מיליון זה עבור טיפולים? << אורח >> הילה מן: << אורח >> לא, הכול קיים. טיפולים יש. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מה ה-9 מיליון? << אורח >> הילה מן: << אורח >> אני אסביר. הגדילו את האוכלוסייה שהמקרים שלה יידונו בפני ל' ייעודית, מ-50% PTSD, נפש, ראש ומעלה, ל-35%, אז יש 15% נוספים, ובני משפחה. החידוש הוא שגם מקרים חריגים של בני משפחה, גם להם יינתן מענה ב-ל' ייעודית, זה תקציב נוסף. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה ה-9 מיליון? << אורח >> הילה מן: << אורח >> יסבירו פה אנשי התקציבים של האגף, זו לא המומחיות שלי, אבל מדובר בתוספת משמעותית גם מבחינת תקנים באגף שלנו במחוזות ובוועדת ל' עצמה, וגם התקציב עצמו לסיוע. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> מה זה מקרים חריגים לבני משפחה? מה את מגדירה? << אורח >> עומר לשם: << אורח >> מה התקציב? אנחנו כשאנחנו מגישים אומרים שאין כסף בקופה לממן את הבקשות, גם אם הן לפי צורך. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח להתייחסות - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> הילה, מה זה מקרים חריגים לבני משפחה? את מכירה כזה דבר? << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> מיכל, את יודעת שכל ילד של הלום קרב הוא פגוע, אז מה זה המקרים החריגים? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מיכה, אני אענה לך. כולנו יודעים שמגיעים לכם הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר, אבל אנחנו לא מתקנים את הכול עכשיו וזה התיקון המקסימלי שאנחנו יכולים לתת לכם עכשיו, המקסימלי. תאמין לי, כולם פה יושבים ועשו מעל הראש, לא ישנו בלילה, לא ישנים כבר כמה לילות, כדי לתת לכם את המקסימום שאפשר להוציא עכשיו. מיכה, זה המקסימום וזה לא מעט. בעיניך לא, אבל בעיניי כן. אני מתכתבת עכשיו תוך כדי עם משרד האוצר, כדי להבין. << אורח >> גיא זקן: << אורח >> אבל אני מנסה להבין מה זה חריג. (היו"ר ינון אזולאי) << אורח >> יערית אשכנזי: << אורח >> בוועדת ל' היום כמה זמן מאז שמגישים את המסמכים הם אמורים לתת את התשובה? אני רוצה להגיד לכם שאנחנו ניגשנו לוועדת ל', אנשים שאני מכירה, מעל לשנתיים לקח לנו לגשת לוועדה הזאת. << אורח >> הילה מן: << אורח >> בעיקרון מרגע שמוגשים כל המסמכים - - - << אורח >> יערית אשכנזי: << אורח >> לקח לנו מעל לשנתיים לאסוף את המסמכים הלא סבירים שאתם מבקשים, זאת אומרת שאף הלום קרב ואף בן משפחה - - - << אורח >> הילה מן: << אורח >> מה ביקשתם ומה ביקשו מכם להציג? << אורח >> יערית אשכנזי: << אורח >> זה לא רק אני. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> היא לא אומרת פרטני, היא נותנת דוגמה למשהו שקרה לה. << אורח >> נאוה כץ: << אורח >> היא נותנת דוגמה לרוב הלומי הקרב, שאנחנו לא מצליחים לגשת לוועדות - - - << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> חברים, די, די, די. אנחנו חמש שנים פה, עשר שנים, עשר שנים אנחנו מסבירים להם את כל מה שחרא במשרד הביטחון וכל מה שסבלנו, לא ישתנה מחר בבוקר הכול 180 מעלות. הבאנו פה הישג אחד חשוב ורציני, מיקום הפציעה וסיבת הפציעה הם ערך נוסף למה שקרה. אנחנו אומרים למחוקקים כל פעם מחדש, הלוחמים צריכים להיות מבוטחים בביטוח הטוב ביותר שיש ובביטוח הטוב ביותר שיש הייתה השבה לקדמות, אי אפשר להשיג הכול בבת אחת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שמיר, אני מסכימה איתך בכל מילה ועדיין אני אשמח לשמוע את יערית ונאוה, כי אני רוצה להבין, עד שנתקן את התקנות, מה כן מגיע ואיך מגיע ומה הקריטריונים וזה לגיטימי לשמוע את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אף אחד לא אמר שלא לגיטימי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני יודעת שלא אמרת לא לגיטימי, בשביל שלא נשלה, לא אותם ולא את עצמנו, מה הם הגישו ולמה לא קיבלו. אל תיכנסו למקרה הפרטי, אלא תסבירו כדי להבין מה זה נקרא מקרים חריגים, מה מקבלת המשפחה אם היום אנחנו ממשיכים את החוק עד עוד חצי שנה, כשתגישו את התקנות החדשות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לוקח מהדברים המאוד חשובים, יש כאן דברים חשובים שאנחנו מפספסים. אנחנו הרבה שנים ביחד בדיונים האלה וחבל לחזור על אותם דברים. << אורח >> נאוה כץ: << אורח >> אנחנו רוצים לדעת אם אפשר להכניס נציג מטעמנו, אנחנו כולנו נחליט ביחד על נציג שייכנס לתוך הוועדות האלה כדי להגן עלינו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא מה שביקשתי שתשאלי עכשיו. שאלת מה זה מקרים מיוחדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. ירון, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> חברים, אני הסתכלתי בסוף החוק, זה חוק תקציבי, אגף השיקום במשרד הביטחון, אני אשמח שתהיו איתי. שאלתי והיה קצת רעש ואני לא הבנתי, ואני מבקש, חבר'ה, קצת איפוק כדי להבין לאן הולך הכסף. הערכה של משרד האוצר, העלות התקציבית של החוק היא 33 מיליון שקל, מתוכם 24 כבר צבועים, זאת אומרת שיש 9 מיליון. מה אתם יכולים לעשות עם הכסף הזה? כוח אדם? תקנים? טיפול? האם זה כסף שלפי דעתכם מספיק? אני חושב שזה טיפה בים, אני אשמח לשמוע על זה כי אני רוצה שהחוק הזה, החבר'ה כאן, הרבה לפני שאני הייתי חבר כנסת היו כאן בוועדות ואני הכרתי אותם דרך הוועדות. אני לא רוצה שיהיה כאן מסמך מאוד יפה דקלרטיבי, שיהיה כאן כפיים ושמפניות ותכלס לא יהיה כאן הרבה. בסופו של דבר יש כאן צעדים מאוד משמעותיים, אני לא מזלזל לרגע, אבל אם אחרי כל המעטפת הזאת עדיין נשארו 100 עובדים סוציאליים באגף השיקום ותקבלו את התנאים שלכם ולא יהיה מי שיטפל במשפחות שלכם, לא עשינו כלום. אם יהיה רופא אחד על 3,900 פצועים ויהיה חוק ותהיה הכרה ויהיה הכול ולא יהיה מי שיטפל בהם ולא נקצר את זמני ההמתנה – ואגף השיקום צריך כוח אדם, הוא צריך תקציבים, הוא צריך שהממשלה וחברי הכנסת ייתנו לו את הכלים והמשאבים. אתם צריכים להבין, ואתם מבינים את זה, אני מאמין. אף פעם לא הייתי מייצג מחנה כזה או אחר, אמרתי לכם, אנחנו מייצגים את החבר'ה מהטנק, לא מעניין הדעות, מעניין אותנו הפציעות, ואני אומר לכם, אם אגף השיקום לא יקבל תוספת של תקנים ושל כוח אדם, כל מה שקורה כאן זה הצהרתי בלבד, וזה מאוד מתעתע ומבלבל. אני אגיד לכם, כשאני ראיתי את החגיגות ואת הקפיצות אני קצת התבאסתי, אני לא אוהב להרוס חגיגות, בסופו של דבר אנחנו שלוש שנים אחרי ה-7 באוקטובר עוד מעט, 100 עובדים סוציאליים באגף השיקום מטפלים ב-85,000 פצועים ופצועות. איך אתם רוצים לקצר את זמני ההמתנה? אז בואו נכניס את המשפחות שלכם, את המעגל השני והשלישי, מי יטפל בהם? << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה פונה אלינו או אליהם? << אורח >> יערית אשכנזי: << אורח >> אולי תוציאו את ועדת ל' ממשרד הביטחון? למה הם צריכים לדון? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז עכשיו אני מעביר את זה אליהם ואני שואל, האם הכסף שיש כאן בחוק הזה, 9 מיליון שקל, זה משהו שהוא באמת - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אני לא מאמין שיעשו פה הצגה, ירון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי הצגה, אני איתכם. (היו"ר אופיר כץ) << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לתשובה. << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> התוספת הנדרשת להצעת החוק הזאת, לפי משרד הביטחון, היא 20 מיליון שקל, בנוסף למסגרת הבסיסית שקיימת היום בחוק, זאת אומרת הבקשה שלנו שהצעת החוק תכלול 44 מיליון שקל, לפחות, תוספת כוח אדם זה 37 תקנים נוספים לעמוד בהצעת החוק הזה. מדובר בטיפול גם במחוזות, גם במטה, מוסיפים את בני המשפחה, את חובת הדיווח. העבודה היום באגף השיקום היא עבודה ידנית, דיווח כזה מצריך לעבור על כל הבקשות, לעשות סיווגים שאין לנו דוחות היום במערכת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז כדי שהדבר הזה יצליח, וזה דבר מאוד חשוב, זאת כברת דרך ארוכה שאנחנו עוברים אותה ביחד כולם, צריך תוספת של כסף כדי שזה יהיה פרקטי. << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> תוספת נוספת של 20 מיליון שקל ו-37 תקנים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 20 מיליון שקל ועוד 37 או 20 מיליון שקל ל-37? << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> 20 מיליון שקל לסיוע בוועדה לצורך שיקום הנכים. << אורח >> יוסי סרדי: << אורח >> קורה פה משהו, אנחנו נמשיך להילחם פה 50 שנה, אם אנחנו ממלאים בריכה ויש חור בבריכה זה לא עוזר, אנחנו יכולים להמשיך לדבר על חגיגות, אבל אם להם אין את התקנים ואנחנו נוסיף את המשפחות שלנו, הם יקרסו, כי הם גם ככה קורסים. היום הם עומדים על בן אדם שהוא לפחות על 100 חיילים. אני אשאל משהו כזה, אופיר, האם הם יכולים לתת להם דוח איזה תקנים חסרים להם? משהו פה לא עובד נכון. אנחנו יכולים לבלבל את השכל, חבר'ה, יש 109 הלומי קרב שנפלו, אף אחד לא יחזיר אותם, אז לא לבלבל לי את המוח ולהגיד לי סיפורים על חוק ככה ו – משהו פה לא עובד נכון, אנחנו ממלאים בריכה שיש בה חור. אז הם יוציאו מכתב מסודר, שחור על גבי לבן, בלי סעיפים קטנים, כי מדובר פה על חיי אדם. עוד פעם, משהו פה לא עובד נכון. כולנו יכולים להתווכח, כולנו יכולים לעזור ולרצות לעזור, אנחנו ממלאים בריכה שיש בה חור. אז אם אנחנו רוצים להמשיך למלא בריכה שיש בה חור אנחנו צריכים או להחליף בריכה לגמרי או למצוא כלי ייעודי שיתקן את הבריכה ונוכל למלא. << דובר >> קריאה: << דובר >> תתקדם עם משרד הביטחון, אחי. לא צריך משלים, זה משרד הביטחון. כל חברה פרטית הייתה מתפטרת, הייתה מגישה לך מה צריך כדי להתייעל. זה משרד הביטחון, למה הוא צריך להסביר את משל הבריכה? << אורח >> יוסי סרדי: << אורח >> כי ככה, הלומי הקרב עושים הכול. אתם תביאו מסודר לממשלה איזה תקנים אתם צריכים, כוח אדם, כסף, וזהו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 33 מיליון שאנחנו שמנו בחוק זה לא לתפעול שלכם. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה 9 מיליון, אופיר, כי יש כבר 24 צבועים שמשתמשים בהם, קיימים. היא אומרת שהיא צריכה תוספת של 20 מיליון שקל כדי ליישם את החוק הזה ועוד 37 תקנים כדי שזה יהיה פרקטי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם רוצים 44 בסך הכול. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אופיר, זו הסיבה שאמרנו ש-ל' לא רלוונטי פה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בואו נשמע את נעם מהאוצר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה הסך הכול שצריך פה? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם רוצים 44 מיליון לחוק הזה ועוד 37 תקנים. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אנחנו רוצים שהכסף יילך למה שמזכיר הממשלה, יוסי, אמר. זה למה לא רצינו את הוועדה הזאת. יעל, זה בדיוק למה לא רצינו, את אמרת לנו זה חרטא. אנחנו לא רוצים לתת עוד 60-50 מיליון למשרד הביטחון ואז תגידו לנו שאין כסף. << דובר >> קריאה: << דובר >> אם הכסף שוב יילך למשרד הוא לא יגיע לשיקום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אנחנו מדברים על השיקום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא הולך למשרד. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הוא הולך צבוע לוועדה ל'. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תנו לי רגע. ה-33 זה לוועדה? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה לוועדת ל'. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני רוצה שלא יהיה 33, שיהיה רשום 45 מיליון לוועדה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> מעולה. אז הנה, קיבלתם 12 מיליון נוספים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 37 תקנים, אופיר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא תקנים, אני רוצה לפעילות, לא תקנים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה צריך מישהו שיתפעל את האירוע. אתם עושים ועדה נפרדת. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אבל, אופיר, זה לא נכון. אתם לא עושים שאלות תשובות ובגלל זה אתם לא מגיעים לאירוע. בוא נעשה שנייה שאלות תשובות פשוטות. הכסף שאתם מבקשים זה בשביל התקנים? תוספת 20? << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> לא, התוספת הזאת זה לצורך הבקשות. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> הכסף הזה, אני עכשיו מגיש בקשה לוועדה ל'? מה אני יכול לקבל מוועדה ל' בכסף הזה? לדוגמה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שאלה מצוינת. << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> יש אנשים שקיבלו סיוע בשכר דירה נוסף, יש אנשים שקיבלו מענקים לצורך רכישת דירה, יש אנשים שקיבלו לצורך טיפולים רפואיים. בסוף זה ועדה שיכולה לתת סיוע לפנים משורת הדין, שלא כתוב לא בהוראות ולא בחוק, והיא בוחנת מצב שיקומי, סוציואקונומי והומניטרי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> היא אמרה 'לא חד פעמי', שזה יירשם. << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> כן, אדם יכול לגשת כמה פעמים לוועדה עם כמה בקשות שונות, הוא יכול להגיש בקשה היום, בעוד חודש עולה צורך נוסף הוא יכול לגשת ללא הגבלה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> הם טוענים שהם צריכים עוד 20 מיליון, התקציב הקודם היה 23 מיליון, נכון? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 24. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נתתי להם יותר. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> מעולה. אתם אומרים שכמה הגישו בקשות וכמה קיבלו? << אורח >> הילה מן: << אורח >> ב-ל' ייעודית רק השנה, עוד לא נגמרה השנה, 113. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> והתקציב הקודם שלכם היה? << אורח >> הילה מן: << אורח >> רגע, יש גם ל' רגילה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> שאלתי שאלה על ל' מיוחדת. אנחנו הסכמנו להכניס את ל', הלומי הקרב נכנסו לא ל-ל' רגילה, כי הם לא מקבלים גם וגם ב-ל' מיוחדת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה החלוקה ב-ל' מיוחדת? כמה הם מקבלים? איך מחולק התקציב? << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אתם נתתם ל-113 אנשים, אני רוצה לדעת כמה תקציב היה, כמה כסף נתתם ל-114 אנשים? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל לפני 114, התקציב של 24 היום, איך הוא מחולק בין ל' רגיל ל-ל' מיוחד? << אורח >> הילה מן: << אורח >> הוא לא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז לפי מה אתם מחלקים? איך שנראה לכם, לפי הצורך? << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אבל, מיכל, תני להם לענות במספר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שהיא אומרת, אין תקציב נפרד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, רגע, אני רוצה לעשות סדר. ברגע שאנחנו מעבירים את זה יש את ה-ל' שלהם הייעודית. הכסף שאנחנו שמים וגם מה שהוספתי עכשיו, אנחנו מוסיפים, זה ל-ל' הייעודית. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, היא אומרת שזה לא מחולק. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> הכסף יהיה צבוע ככה, אופיר? << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> לא, מיכה, התשובה היא לא, בגלל זה אני שואל. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> התשובה היא לא. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> התשובה היא לא ולכן לא יהיה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> ברור שיש להם, ברור שהם מקבלים, אני הרגע אמרתי שמתוך 113 בקשות ל-ל' הייעודית - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הילה, את לא יודעת להפריד לי בין הלום קרב לפוסט טראומה לבין נפגעי ראש. << אורח >> הילה מן: << אורח >> חברת הכנסת וולדיגר, זה לפי צורך הומניטרי ושיקומי של נכה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מסכימה אותך, אבל אמר לי פה מיכה, את רואה נכה 100% וליבי איתו ואת רואה את מיכה ואת נותנת ל-100% ולא למיכה. סליחה, מיכה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> רגע, יש - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ה-24 מיליון, כמה זמן זה ככה התקציב? << אורח >> הילה מן: << אורח >> אני לא יודעת. << דובר >> קריאה: << דובר >> מ-2021. << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> 24 מיליון שקל זה התקציב הבסיסי שמערכת הביטחון מעמידה כל שנה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ואתם מנצלים אותו כל שנה? << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> אנחנו מנצלים אותו כל שנה. בשנת 2025 סיימנו עם 24 מיליון שקל, לכן בבסיס השנה שמנו 25. אני כבר יכולה להגיד לכם שהתקציב של הוועדה השנה עד עכשיו, שהיא עוד לא הסתיימה, 36 מיליון שקל. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> ברור - - - מה את רוצה? איך אני יכול להתמודד מולם? << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> נתי, החזרת את הנושא חזרה למשהו שלא קשור. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כמה בקשות הוגשו לכל ל'? << אורח >> הילה מן: << אורח >> 250 ומשהו רק השנה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> סך הכול לכל ל', כולל ה-113 זה 254, אמרת. << אורח >> הילה מן: << אורח >> 250 ומשהו, רק עד יולי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה בערך מחצית, קצת פחות ממחצית ב-ל'. << אורח >> הילה מן: << אורח >> כן. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ואיך מבחינת הסכום הכללי, כמה יצאו ב-ל' מיוחדת וכמה יצאו ב-ל'? << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> אנחנו לא יודעים סכומים, זה באמת לפי בקשות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הבקשות בסוף מתורגמות לכסף. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> זה לא יכול להיות, זה מתוקצב בתוך ועדה מיוחדת, את חייבת לדעת את הסכום. << אורח >> הילה מן: << אורח >> יכול להיות שנה אחת יגיע מה שאנחנו קראנו עד היום פוסט טראומטי ומחר קוראים לו הלום קרב וביקש מענק של 700,000 שקל לרכישת דירה, וקיבל, ובוועדה רגילה לא היה לי אחד כזה. << אורח >> גיא זקן: << אורח >> אופיר, מחילה, יש פה בן אדם שהיה בוועדה הזאת השנה, תנו לו רגע להגיד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. << אורח >> גל רוטשטיין: << אורח >> אני אחד מה-113 שהם מדברים עליהם מהשנה האחרונה, ובצורה מפתיעה, תהיו כולכם בהלם, אני אחד מהעשרה שלא אושרו, איזה קטע. אנחנו סיכמנו פה בכנסת ביולי 2023 על הקמת ועדת ל' חריגה להלומי קרב לבחון דברים מיוחדים, כולל נושא הדיור, מקרים מיוחדים וכו', והיא גם תוקצבה. ההסכם שנסגר פה עם חברי הכנסת, כדי להעביר את הפרק השני של הרפורמה, היה שזה יהיה ועדת ל' ייעודית ספציפית אך ורק להלומי קרב. מה קרה במציאות? במציאות היא נעשתה לכלל נכי צה"ל, אבל שיחקנו את המשחק. הלכתי ליועץ נדל"ן שלהם ולרואה חשבון שלהם, עברתי חצי שנה של התעללות של ניירת, מסמכים, חקירות לרמת למה הוצאת את השקל הזה ולמה הוצאת את השקל הזה, ומה יועץ נדל"ן של אגף השיקום אמר? תנו לבן אדם מענק של 2 מיליון שקל, כנגד זה הוא ומשפחתו ייקחו משכנתא של עוד 2.5 מיליון שקל, כולל הצעות לבתים פרקטיים באזור מגורים שאנחנו נוכל לקנות. מה אגף השיקום עשה עם ההמלצות של אנשי המקצוע ששילמו להם? הם לקחו אותם, הניחו אותם בפח האשפה והלכו ועשו את ועדת ל' ללא המלצות אנשי המקצוע, אפילו ללא נציג ארגון נכי צה"ל, שעזבו שאני לא יודע כמה הוא היה נלחם עליי, ובפועל התשובה שקיבלנו זה: אתה זכאי ל-256,000 שקל שזה רשום בחוק. משפט אחרון, אני רוצה להעיר את תשומת ליבכם לדבר מאוד מאוד קטן, אנחנו שומעים פה במשך שנים תקנים תקנים תקנים. הדר, מה את אמרת עכשיו? שחובת הדיווח מקשה עליכם כי אתם עובדים ידני. אגף השיקום זה המשרד היחיד תחת משרד הביטחון שאין לו טכנולוגיה לראות את כל הנתונים של הנכה במערכת אחת. אם היא צריכה עכשיו לראות את כל הנתונים של התיק שלי היא צריכה להיכנס לחמש מערכות שונות, ואם היא צריכה לדווח לכם עליי, היא צריכה לקחת בן אדם ולשים אותו יומיים עבודה לחפש בניירות ולחפור בארגזים. אז לפני שאנחנו מדברים על תקנים, בואו שימו להם 3 מיליון שקל למערכת מחשב עם AI ותשחררו אותנו מבלבולי התקנים האלה. 2026, איפה אנחנו נמצאים לעזאזל? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אופיר, לא אמרתי לך סתם לבטל את ועדת ל', כי מחוק ערכי שאמרנו שתהיה מִנהלת מסודרת, אנחנו חוזרים שוב ל - - - << אורח >> עומר לשם: << אורח >> מתוך ה-100 לא הלומי קרב, רק ארבעה הלומי קרב קיבלו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא נכון, הם לא אמרו נתון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם אם כרגע זה ארבעה ועכשיו אנחנו נעלה את זה, זה עדיין אנשים שמקבלים עזרה. << אורח >> עומר לשם: << אורח >> אופיר, הבירוקרטיה של זה גורמת לאי מיצוי. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> לפי מה ששמענו סיפור בלייב - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם דיגיטציה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אני אתן על הסיפור הזה בכוונה כדי שתבין למה בכלל היה לנו את השיח על ל' ולמה הוועדה, עם תקציב מאוד גדול של רוה"מ, שהוא צריך להכריז עליה היא חשובה. למה? כי בוא נגיד שהוא היה זוכה, בוא נגיד שברוך ה' כל הניירת שלו הייתה מתקבלת על פי היועצים שלהם והוא היה מקבל את ה-2 מיליון שקל, נגיד, שמגיע לו, ויש עשרה כמוהו, אז מה הוספת לתקציב? אני איש עסקים, אני יודע שאם אני מוסיף 20 מיליון שקל לפרויקט שכל כך רוצים שאני איכנס אליו זה כי כנראה שאני לא יכול לקחת ממנו שום דירה. וזה לא דירה, זה טיפול, זה 5,000 שקל לילדים. יש לך עכשיו קרוב ל-40,000 איש שכל הילדים שלהם, שהם היו ב-300, 400, 500 ימי מילואים, הילדים שלהם צריכים שיעורים פרטיים, תכפיל 5,000 ב-30,000 ותבין שזה כלום. מה שאנחנו עכשיו מציעים פה ומה שאנחנו אומרים המיוחד, כולם יזכו במיוחד, נגיד שקרה נס, תקום ממשלה, 30 יום אחר כך יהיו תקנות חדשות, יבינו את הקושי שכולם מדברים עליו פה במשך שנים, יבינו את הקושי של הילדים, יגידו כל אחד מקבל 2,000 שקל, זה 40,000 איש. התקציב שהם מבקשים תוספת זה בדיחה, זה בדיחה כי הם יודעים מראש שאנחנו לא נקבל. הם יודעים שהאנשים האלה לא יקבלו. הם יודעים שהם לא צריכים באמת את התקציב עכשיו, לפי הכמות שהם מדברים, כי הם יודעים שהם לא יקבלו. לכן כל הדיון שהיה לנו בחדרי חדרים להבין אם כן ל' לא ל', כן לתת, לא לתת, בסופו של דבר הוועדה הזאת זה בדיחה אם לא קמה ועדה מיוחדת להלומי קרב, תגובה קרבית ויוצאי קרב. ההפרדה הזאת שעשינו היא קריטית, היא מיוחדת, הבעיה היחידה שלצערי אנחנו ניפול פה עכשיו על מדבר של ארבעה-חמישה חודשים בגלל בחירות, עניינים וכל מיני דברים אחרים, ובתקופה הזאת, תן לי לעשות הימור, אני חושב שנאבד עוד 70-60 חברים שיתאבדו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אגיד לך איפה אני לא מסכים איתך, כי אני לא חושב שאם לא מקבלים את כל ה-30,000 אז צריך לוותר. כי אם יש כאלה שכן יקבלו, זה גם וגם. אבל בוא, אנחנו מצילים פה אנשים. אז זה לא את כולם, אבל אנחנו - - - << אורח >> עומר לשם: << אורח >> שיחזרו אליך עם תשובה, אבל רק ארבעה קיבלו. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> אופיר, אתה לא מציל אותנו ואת המשפחות שלנו בדבר הזה. זה לא מציל אותנו, לא את הילדים ולא את המשפחות שלנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בשנה הבאה יבוא חבר כנסת אחר - - - << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> הכסף הזה לא צבוע, אין עליו שום בקרה, וגם התקנים, כשבאנו לפה לפני 11-10 חודשים, התקנים, אמרו, הנה נתנו. האוצר היה פה, אמר שנתנו, לא יודע, 80, 60 תקנים, לאן התקנים הלכו? לא לאגף השיקום. הלכו במשרד הביטחון למקומות אחרים. צריך לצבוע את התקנים ולצבוע את הכסף. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> לצבוע, אם זה לא צבוע זה יילך ל-ל' רגיל. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אנחנו לא רוצים לפנים משורת הדין, אנחנו עושים מכוח החוק. << אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >> מה ההיגיון בוועדת ל' אם ועדת ל' לא מקיימת את המסקנות של היועצים שלה? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אני רוצה לשאול את הילה לשאול שתי שאלות. אחת, אני רוצה לשאול את משרד הביטחון, את עמדתו, שאלתי גם את שגית, אבל אני רוצה לשאול אותך, האם ההגדרה בסעיף 1(1) היא דקלרטיבית או יש לה משמעות? זו שאלה ראשונה. שאלה שנייה, אני רוצה ששלומי יסביר, אני ישבתי פה ב-2019-2018, שפעם ראשונה שניסינו להכניס סיוע משפטי למיצוי זכויות כדי למנוע חיכוך, כדי לא לדבר עוד פעם על הקצוות, על לפנים משורת הדין, אלא לתת לחברים אפשרות, דווקא להלומי הקרב שקשה להם, למצות את הזכויות. ישב שלומי מור והוא אמר, אני זוכר את המילים: זה מוריד חיכוך. ואני הבנתי ממשרד המשפטים שלמשרד המשפטים הייתה תוכנית לתת סיוע משפטי במיצוי הזכויות, זאת אומרת לתת עורך דין שילווה אותך כאשר אתה מנוע מלקבל זכות מסוימת לפי חוק, שאותו עורך דין מטעם הייעוץ המשפטי שנותנים לך יפנה לערער, כי הלום הקרב לא יכול לעשות את זה ואז הוא בא ומתפרץ אצלכם, והייתה התנגדות של אגף שיקום נכים. אני רוצה לשאול שתי שאלות. שאלה ראשונה, שאלתי, אני אחזור, האם יש משמעות דקלרטיבית למונח ששמנו בסעיף 1(1), שאלה שנייה, האם אגף שיקום מוכן לבטל את ועדת ל' המיוחדת, בהחלטת ממשלה, לא פה, כי אני מבין שזה לא יוכל להיות לפי החוק, ואנחנו כן ניתן אפשרות חוקית ל-80% מהלומי הקרב, ל-5%, לא לקצוות, לממש את הזכויות שלהם לפי חוק. << אורח >> הילה מן: << אורח >> יש דברים שכבר נדונו ואני יכולה לענות עליהם ויש דברים שהם עכשיו הועלו לראשונה ולכן אני לא יכולה להתייחס התייחסות מושכלת. לעניין הייעוץ המשפטי - - - << אורח >> גיא זקן: << אורח >> חבר'ה, אנחנו סיכמנו שאוריה הוא המייצג אותנו בדיבורים, היינו כולנו באותו בחדר. בבקשה, כפרה, נתי, אתה איתנו, אתה רשום בהכול, אבל בואו ניתן לאוריה. בוא תשב לידו, נתי, תגיד לו, תן רק לאוריה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא כבר שאל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, משרד הביטחון. אני מבקש שקט. << אורח >> הילה מן: << אורח >> לעניין הסיוע המשפטי, הנושא עלה והוחלט שלנכי צה"ל יינתן סיוע משפטי חינם באמצעות משרד המשפטים. במשך ארבע שנים, מאז 2021, ניסינו לקדם את זה, אגף השיקום מאוד רצה את זה. זה לא הסתייע בעזרת משרד המשפטים מכל מיני שיקולים, גם שיקולים תקציביים וגם שיקולים עקרוניים, ולכן כיוון שזה לא הצליח אז אגף השיקום יזם פיילוט של סיוע משפטי. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה רק להכרה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> זה לא להכרה, זה לוועדות רפואיות. אני אומרת, אנחנו רצינו, קידמנו, לא הצלחנו, זה לא הסתייע. העמדה של אגף השיקום היא שהדבר הנכון זה שמשרד המשפטים ייתן סיוע משפטי חינם לנכים וזה לא קרה. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> מ-2017, איך זה לא עובר? << אורח >> הילה מן: << אורח >> זה גדול ממני. זה לעניין הסיוע המשפטי. אנחנו רצינו דרך משרד המשפטים, זה הדבר הנכון מבחינתנו גם היום. מתחיל מכרז, מתחיל פיילוט לסיוע משפטי בדרכים אחרות, בדרך מצומצמת, הפיילוט הזה ייצא לדרך, אנחנו מקווים שהוא יתפוס ואז אפשר יהיה לעגן אותו בחקיקה. כרגע זה המצב. << דובר >> קריאה: << דובר >> לוועדות רפואיות בלבד. << אורח >> הילה מן: << אורח >> נכון, זה לעניין הסיוע המשפטי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתי הפיילוט מתחיל? << אורח >> הילה מן: << אורח >> אני לא יודעת, ממש בקרוב. << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> יש מכרז בהקשר הזה והוא מתקדם, זה קורה ממש בימים אלה. << אורח >> יערית אשכנזי: << אורח >> אבל אין לזה שום משמעות, לא לזכויות ולא לבני משפחה. אין לזה שום משמעות, זה רק למי שב-03 שצריך לגשת לוועדה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> זה צפוי להתחיל בשבועות הקרובים. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> נכון, עורכי דין התחילו עכשיו להירשם למכרז הזה. אנחנו לא יודעים מה הבסיס, אם זה רק לוועדות רפואיות, אנחנו רק מבקשים, כמו גם עם חבר הכנסת קרויזר, שאמרנו גם של מיצוי זכויות. סיוע משפטי זה כללי מדי, אנחנו רוצים מיצוי זכויות. בסופו של דבר, אתם צריכים להבין, אני אגיד משהו קשה, שגם אני ועידו ונתי וגיא וכולנו כאן מסכימים, משרד הביטחון מקשה על אנשים למצות את הזכויות שלהם, ואנחנו כהלומי קרב, אנשים שסובלים מתגובת קרב, צריכים את הסיוע המשפטי הזה כדי שעורכי הדין יילחמו בשבילנו. אנחנו לא יכולים להילחם ולהתמודד מול הגוף הזה, זה גוף קשה, זה עניין של דרום, צפון, כל אחד במחוזות שלו. אני ברוך ה' נמצא במחוז מרכז, שזה עוד איך שהוא עובד שם, אבל אנשים כאן נמצאים בשוקת שבורה ואנחנו מבקשים בבקשה סיוע משפטי למיצוי זכויות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נדב אומר משהו חשוב. ארבע שנים אתם מובילים פה מאבק, וצריך להבין, המאבק הזה היה לפני ה-7 באוקטובר, הפורום של היהלומים נמצא פה בכנסת כבר הרבה זמן, הרבה שנים. כשאני נכנסתי, מיכאל ביטון תפס אותי ואמר לי: זה הנושא הכי חשוב שצריך להוביל בכנסת. הייתם פה שנים, עשיתם פה, בזכות היושב ראש והח"כים שיזמו והעשייה פה, היסטוריה, אמיתית. לא לחינם יש כאן קואליציה ואופוזיציה ויושבים כאן והדיון מתעסק רק בנקודות המקצועיות. אני חושב שפה הניסיון להוציא תשובה, שאתה צודק בה, אבל מה שאמר עכשיו נדב, ההגדרה הזאת של הוועדה המיוחדת, המצומצמת, למיצוי זכויות, עם הטיוב גם של הכסף - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אנחנו רוצים את אותה התוצאה. אפשר לקבל תשובה, זאת שאלת השאלות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, מסכים איתך. מאה אחוז מושלם לא תוכל לקבל, את המאה אחוז שכולם רוצים פה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זאת שאלת השאלות שאי אפשר לקבל תשובה מלאה מכל משרדי הממשלה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בפלפול הזה, כולם רוצים פה את אותו דבר והניתוב של המיצוי הזה בסוף יגיע. אתה פותח פה פתח, נתי - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> נשמע את התשובה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> היא תענה לך, אבל בסוף אתה לא מקבל אותה בשלמותה ויש סיבה. ולכן אני אומר, אתה עושה פה מהלך, ואני מבין מהיושב ראש שיש עוד דברים שהממשלה הולכת להביא, איזה שהיא החלטת ממשלה, שמעתי על דיגיטציה ועל כל מיני דברים נוספים. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אסור להגיד מור יוסף אבל מור יוסף, יש שם הכול. בואו איתנו למור יוסף, יש שם הכול. << דובר >> קריאה: << דובר >> איך יש שם הכול? << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> צודקת, יש הכול חוץ מהלומי קרב. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> כבוד היושב ראש, אני מבקש מהם דבר אחד, תבקש מהם בבקשה לא להזכיר כרגע, אנחנו לא בדיון על מור יוסף. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אמרתי, נפלט. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בסוף יש כאן את הבסיס הכי רחב והכי מקצועי שהיה פה במשך שנים והעבודה לא הסתיימה. אנחנו לפני בחירות, בעזרת ה' אופיר יישב פה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> ואם היא לא תסתיים נמשיך להגיע לפה כל יום, הכול בסדר. אנחנו פה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה מניח את הבסיס, זה לא אבן פינה אפילו, זה את השלד של מנגנון שנלחמתם וירקתם דם עליו והוא פה, הוא מעבר לפינה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון, צודק במאה אחוז. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ודבר נוסף, אדוני היושב ראש, אני מבקש, קבוצה של שוטרים ואנשי מג"ב וסוהרים, אין ויכוח על ההקרבה שלהם ועל ההתמודדות שלהם, בטח אחרי ה-7 באוקטובר, ולכן אני מאוד מבקש, אדוני היושב ראש, לראות איך מוסיפים גם אותם לצדק ההיסטורי הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הם בפנים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הסדיר הוא כלום - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מג"ב בפנים. << דובר >> קריאה: << דובר >> הם בפנים, כולל שורה, כולל שו"נ, זיהוי חללים, כולם בפנים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יפה מאוד. << אורח >> יערית אשכנזי: << אורח >> אפשר לתת לילדה של הלום קרב לדבר? היא באה מרחוק, היא רוצה להגיד כמה מילים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אאפשר לה כבר. << אורח >> רוני דיסוננט: << אורח >> יש לי רק שאלה, את אמרת מקודם, כולם עברו כאן והלאה והיה לי קשה לשמוע את זה, אמרת שרק משפחות חריגות יקבלו עזרה. ישלי משהו להגיד לך, אני משוחררת מצה"ל, עשיתי שנתיים בתור מש"קית ת"ש בקורס מתמרן עם לוחמים, אין דבר שהיה לי יותר קשה מלהתגייס לצבא, אבא שלי הלום קרב מחומת מגן, הוא הוכר לפני שש שנים, אין לך ילד של הלום קרב שהוא לא חריג. אף ילד ששמע את אבא שלו - - - << אורח >> הילה מן: << אורח >> זה לא הילדים חריגים, זה הבקשות חריגות, חס וחלילה. << אורח >> רוני דיסוננט: << אורח >> אין ילד ואישה שלא שמעו את אבא שלהם והבעל שלהן רוצה להתאבד, לא מצליח לקום מהמיטה, את אמא שלו בוכה בלילות כי היא קורסת, את יודעת איזה מפחיד זה? אחרי ה-7 באוקטובר אני לא חושבת שיש מישהו שהוא לא משהו ברצף הזה של הלומי הקרב. אני מפחדת להתחתן, להביא ילדים, אם בעלי פתאום יהיה כמו אבא שלי? זה מפחיד. את יודעת איזה מפחיד זה היה להתגייס למערכת שבסוף אני יודעת שאני חוזרת על מדים הביתה ואני פוגעת באבא שלי באיזה שהוא מקום כי זה מחזיר אותו אחורה. אני יודעת שאני יוצאת מהבית ואני לא יודעת מי שומר על אמא שלי, אני לא יודעת אם אבא שלי יצליח ללכת לעבודה. בכיתה י"ב כל השכבה נסעה לאילת, לא הצלחתי לצאת מהבית. אני מטופלת, אני אומרת את זה בגאווה, אבל אני גם פצועה ואני צריכה לקחת כדורים לפעמים שירגיעו אותי בתקופות של ימי זכירון ויש לי לפעמים התקפי חרדה כשאבא שלי לא עונה לטלפון. אין דבר כזה, כולם חריגים, זה משהו שאי אפשר לדמיין אפילו. כשהמשפחה שלך פצועה במחלה שהיא שקופה, זה כל כך קשה. כשאבא שלי הוכר אני פה להגיד ואללה סחטיין, כי כשאני הייתי ילדה לא ידעו מה זה פוסט טראומה בכלל, אמרו לי שאבא שלי משוגע, אמרו לי שאבא שלי פסיכופט, שהוא רוצה למות, זה כבר לא ככה. אחים שלי, אני מאושרת לראות שהם עטופים והכול. << אורח >> יערית אשכנזי: << אורח >> אבל אם בני משפחה לא ייכנס לחוק? אז הילדים שלנו לא יהיו עטופים. << אורח >> רוני דיסוננט: << אורח >> עוד עשר שנים זה פשוט יקרה אותו דבר. ואם בעלי יהיה פוסט טראומטי, מה שיש סיכוי גבוה שיקרה, כי כולנו לוחמים וכולם תורמים למדינה, אז אני יודעת שהילדים שלי, אם זה לא יהיה כתוב ואם לא תהיה להם המעטפת הזאת, לוחמים לא יוכלו להתפרק, ההלומים לא יוכלו לטפל בעצמם. כמה שנים נדרש לאבא שלי להתפרק, הוא לא יכול היה, הוא פחד להתפרק כי הוא ידע שאין אף אחד ששומר על המשפחה שלו. << אורח >> יערית אשכנזי: << אורח >> אני רוצה להוסיף ולהגיד שהילדים שלנו מתמודדים עם דיכאון, עם פגיעות עצמיות, עם חרדות. אני לא מדברת על הנשים שכולם פה יודעים, אני לא צריכה עוד פעם לחזור על הדברים שאנחנו עוברות בעצמנו בשביל להחזיק את המשפחות בזמן שהבעלים שלנו מתמודדים עם כל הקושי שהם מביאים איתם מהקרב, וזה קרב יום יומי. אנחנו שמענו פה את כל הדיון ואנחנו ממש רוצים שהחוק הזה יעבור, מגיע להלומי הקרב שיהיה להם את ההגדרה ומגיע גם לנו, בתור בני משפחה, שאנחנו נהיה בהגדרה הזאת. לא יודעת איך, אני לא משפטנית ולא מחוקקת, אנחנו רוצים להיות כתובים בחוק, לא לפנים משורת הדין. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אופיר, אני חייב לקבל את התשובה. אני שאלתי את זה וגם נתי שאל, הילה, לגבי ההגדרה של הלומי הקרב, האם זה דקלרטיבי בלבד ואין לו שום חשיבות? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה לא הצהרתי, והסברנו את זה בישיבה הקודמת, בגלל סעיף 43. בגלל סעיף 43, שההגדרה הזאת תשתבץ שם פעם ראשונה והטיפול יהיה טיפול מותאם. לכן ההגדרה היא לא רק שהכרנו בהלומי הקרב בהגדרה בחוק, שזה כשלעצמו חדש, אלא גם העובדה שהם נכנסו לתוך הסעיף עצמו, שהוא סעיף אופרטיבי, ולפיו יינתן טיפול מותאם ולכן טיפול מותאם יהיה טיפול מותאם בהתאם להגדרה הזאת. << אורח >> נאוה כץ: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> נתי, הן רוצות לצאת, תן להן להגיד משהו. הם לא מקבלים שום דבר מהדבר הזה, לפחות שידברו. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אופיר, אני אשמח לשמוע את התשובה ממנה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זו התשובה. אנחנו קובעים, אנחנו מחוקקים, אנחנו החוק. << אורח >> נאוה כץ: << אורח >> אני אשמח לדבר ושנוכל לצאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נאוה, שהיא רק תענה לו על השאלה החשובה הזאת. << אורח >> הילה מן: << אורח >> ההגדרה של הלום קרב היא חדשה, זה קרה לפני יומיים, אנחנו צריכים ללמוד ולראות איזה תוכן אפשר לצקת, אבל ברור זה מה שהמחוקק קובע וזה מה שאנחנו נעשה. יש לנו כמו 89,000 נכים, אנחנו נכנסנו למלחמה עם משהו כמו 56, יש לנו מסות היסטריות, יש גם שאלה איך אני הולכת לפתוח 90 תיקים אחורה לראות מי נפצע באיזה נסיבות, אין לי בכלל יכולת לעשות את זה. כל דבר אנחנו נצטרך ללמוד ולראות. (היו"ר ינון אזולאי) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הילה, רק שאלה. לגבי מה שכתוב שם בסעיף 1, הלם קרב, זה גם כל אלה שהיו בזיהוי חללים, שורה, מה שהיה? << אורח >> הילה מן: << אורח >> מי שנכה מוכר בצה"ל, ההגדרה הזאת היא הגדרה חדשה, היא לא מופיעה בספר התסמינים של מחלות הנפש. חברים, אין לי הגדרה רפואית למה זה הלום קרב, זה משהו שנצטרך ליצוק לתוכו איזה שהוא תוכן. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הילה, יכול להיות שצריך יהיה לפתוח את ספר התקנון - - - << אורח >> הילה מן: << אורח >> זה ספר עולמי, זה לא מדינת ישראל ממציאה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל יש Combat. << אורח >> הילה מן: << אורח >> קוראים לזה תגובת קרב. יש לנו. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> ב-DSM כתוב Combat PTSD. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> את רוצה שנקרא לזה Combat related PTSD? << אורח >> הילה מן: << אורח >> כן, גם ב - - - את זה, בוודאי, אבל הם מתעקשים על – תקשיבו, אין לזה משמעות, באמת, זה מילים, יש משהו, אתם מבקשים לקבל הכרה מיוחדת, אתם רוצים שה-PTSD יהיה קשור לקרב ולא קשור למישהו שבקריה - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> וזה מוכר עולמית. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז מה זה ה-Combat related ? << אורח >> הילה מן: << אורח >> חברים, אני לא פסיכיאטרית, אני יכולה להגיד מה אני - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> צריך להוסיף גם בהגדרה אצלכם את המונח המקצועי. << אורח >> הילה מן: << אורח >> זה הגדרות מקצועיות מוכנות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אז מה הבעיה להוסיף את זה? << אורח >> הילה מן: << אורח >> השינוי שאתם ביקשתם, להבנתנו, שוב, זה קרה לפני יומיים, אנחנו רצים איתכם תוך כדי, השינוי שהתבקש, וזה מה שיעל ביקשה להוסיף מתוך ההגדרה של גורן, זה שהפציעה הנפשית התרחשה תוך כדי קרב. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא תוך כדי, בשל. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> מיכל, אני חייב, אני ממש רוצה לתת לה לדבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוריה, שנייה, אנחנו רוצים רגע ללבן משהו. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אבל זה חשוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רוצים בשבילכם ללבן משהו, תמתין. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> לא, זה הליבון. אתה צריך להבין שאתם אומרים דבר והיפוכו. הפינג פונג הזה לא נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סליחה, אוריה, אני איתך, תמתין, תאמין לי שאני אתן לה לדבר כמה שצריך. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> לא היא, אני מדבר על הפינג פונג. היא אמרה ש - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אנחנו לא בפינג פונג עכשיו, אנחנו בכנסת. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> מיכל, אתם בדיון ואתם בדיון שמשקר את עצמכם. היא הרגע אמרה שבוועדת מור יוסף יש את הכול להלום קרב, ועכשיו היא אומרת שבכלל אין את ההגדרה שלו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> היא לא אמרה מור יוסף, היא אמרה ועדת גורן. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה לא מה שהיא אמרה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> חברים, משרד הביטחון אמר שהוא עשה ועדה, תקציבים, עשה את הכול. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו רוצים לתקן את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוריה, אתה לא עוזר לחברים שלך ככה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> תאמין לי שאני יודע מה אני עושה, מה שאתה אומר לא נכון. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הילה, מה ההגדרה העולמית בספר ה-DSM או מה שתרצי לתגובת קרב? << אורח >> הילה מן: << אורח >> אני לא יודעת להגיד, כי אני לא פסיכיאטרית, אני אגיד - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> מונחת הצעת חוק, יש הגדרה. האם ההגדרה הזאת עונה? << אורח >> הילה מן: << אורח >> הלם קרב, אמרנו כל הזמן, זה לא מופיע ב-DSM. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה לא הלם קרב, תקראי מה כתבנו פה, תקראי ותכירי את ההגדרה. תצאי החוצה, תדברי עם הפסיכיאטר שלכם ותשאלי אותו אם זה בסדר. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אנחנו אמרנו כל הזמן. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> מה אמרתם כל הזמן? רגע, אולי אנחנו לא הבנו כל הזמן ואנחנו רוצים עכשיו להבין. (היו"ר אופיר כץ) << אורח >> הילה מן: << אורח >> שוב, אני מצטערת, אני לא גורם רפואי ולא גורם שיקום פה, אני רק משפטנית. אנחנו מכירים PTSD, PTSD כולל הפרעה בתר-חבלתית, חשבנו שזה מכסה את העניין של תגובות קרב. הייתה כאן דרישה שהיהלומים העלו כבר לאורך השנים, הם רצו הכרה ספציפית, שהפגיעה שלהם – ממה שאני שמעתי מהפסיכיאטרים שישבו בוועדת מור יוסף זה Combat related PTSD. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יש לך פסיכיאטר שלכם שיכול עכשיו לעלות בזום? << אורח >> הילה מן: << אורח >> לא, זה לא פסיכיאטרים שלנו - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> הילה, חוק הנכים הוא חוק שוויוני. אני אגיד את האמת פה לפני כולם, חוק הנכים הוא חוק שוויוני ולכן אמרתי מהיום הראשון, הדרך של משרד הביטחון לתת לאוכלוסיות אחרות כמו פדויי שבי זה ליצור להם חוק תשלומים לפדויי שבי. החוק לתת לנפגעי פעולות איבה - - - זה חוק פיצויים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אופיר, צריך שזה יהיה פגימה בספר הפגימות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם הם לא מכירים ולא יודעים להגיב לזה אנחנו ננסח בדיוק עבורכם בחוק מה זה אומר ואיך אתם צריכים להתמודד עם זה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> יעל הגדירה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו ננסח עבורכם ונקבע לכם. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא אנחנו, אופיר. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אבל השאלה שהייתה אלייך היא מה נכון לנסח והאם ההגדרה הזאת בעינייך מאפשרת את הטיפול המותאם, כן או לא? שמעת גם את מה שאני אמרתי, שאלתי אותך האם מה שאני אמרתי לגבי המעשיות של ההגדרה הזאת הוא נכון או לא בעינייך? אם הוא לא נכון אז ננסח אחרת. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אם אנחנו מדברים על מענים טיפוליים, עד היום אנחנו קראנו לזה PTDS, במור יוסף אמרו שצריך להפריד בין חיילים שנפגעו בקרב, פגיעות נפש בקרב, לבין, סליחה שאני אומרת, אישה מבוגרת שהיא חולת נפש במושגים אחרים. זאת אחת המסקנות. כשאת שואלת אותי איזה מענים מיוחדים אני נותנת - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה מה שאנחנו ניסחנו. << אורח >> הילה מן: << אורח >> יופי, זה מה שאני יודעת לתת. זה לא שאנחנו לא עובדים ככה, אבל פשוט השמות הם אחרים. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אז מה את רוצה? << אורח >> הילה מן: << אורח >> אני לא רוצה כלום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איזה שם את רוצה שמסתדר עם ההגדרה שלכם? << אורח >> הילה מן: << אורח >> חשבתי שתגובת קרב הייתה – << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> תגובת קרב יש לך. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אם תיתן לנו לעשות שנייה את ההלוך חזור אנחנו נפתור את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> בואו ניכנס רגע לאמריקאים, נראה מה קורה שם ונעשה העתק-הדבק. << דובר >> קריאה: << דובר >> ולמה מתייחסים לזה כמחלת נפש? למה לא פציעה? << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> חברים, אחת, הדיון שהיה עכשיו הוא מדהים כי זה המהות של כל מה שעשינו. הילה, בואי נעשה עוד שני דברים, זה יהיה בקצרה, אני מבקש מאף אחד לא להגיב תוך כדי. אנחנו עכשיו בתהליך שהולך להפריד גם בנכי צה"ל, בין אלה שנפצעו בקרב ואלה שלא נפצעו בקרב. היום במערכת שלך אין הבדל בין פציעה בקרב לפציעה לא בקרב, נכון? << אורח >> הילה מן: << אורח >> נכון. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אנחנו גילינו שגם בכל הוועדות, לא משנה השמות שלהם, כשעשו את הדבר עשו PTSD בכל הדבר הזה ולכן הצעקות של בני המשפחות הן עוד יותר חריפות, למה? בגלל שכל המערכת וכל הוועדה שעשו, שהמהות שלה הייתה לעשות את ההפרדה הזאת, ארבע שורות ראשונות שהם קיבלו את המנדט ולא התייחסו לזה כל הוועדה, היא בין בן אדם שיש לו טראומה כי הוא נעקץ מדבורה בדשא כלשהו ויש לו טראומה מדבורים לבין מישהו אחר שחוזר הביתה והם צריכים לאכול את החרא שהם צריכים לאכול. כי בן אדם שנעקץ, יש לו PTSD, הוא באמת מסכן, הוא רואה דבורה בא לו למות, אבל הוא לא חוזר הביתה וחולם על מה שקרה לו וכל מיני דברים והמשפחה שלו כנראה בטופ שלה לא סובלת את הרמה הזאת. עכשיו בדיון שעשו, בפינג פונג הזה, את אומרת שבהגדרה כל הלומי הרב נכנסו תחת PTSD, נכון? זו הייתה ההגדרה. מעולה, מה שאומר עוד יותר שמה שאמרת, שהכנסתם את זה לוועדה עם שם מסוים שאנחנו לא נגיד בגלל שזה טריגר, היא לא הייתה הפרדה, אלא אמרתם, יש גם אירוע כזה שצריך להתייחס אליו. הבעיה שאתם לא מבינים את מהות ההפרדה, וזה לא רק בזה, מהות ההפרדה היא בפציעה בקרב, היא במה קרה בקרב, היא איך בקרב, אבל זה נגיע לעתיד. עכשיו לענייננו אנחנו, וזה שגית חזרה ואמרה ואני לא יכול להגיד את זה טוב יותר, אנחנו רוצים הגדרה בחוק הזה ספציפית, וכנראה שאין הגדרה בחוק הזה, זה לא שאת יכולה לחפש משהו, וזה הדבר שחייב לצאת בתיקון היום, זה ההגדרה של הלם קרב. אולי באמת אתם צריכים לעבוד ואנחנו נשמח לעזור, של הלם קרב, של פציעת קרב, של תגובת קרב, של מי שנפצע בקרב ומה שקשור. (היו"ר ינון אזולאי) << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> ההגדרה שנמצאת נותנת את המענה הזה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> זאת אומרת שמי שנפצע באסון המסוקים הוא לא? << אורח >> גיא זקן: << אורח >> הוא פצוע נפש, אבל הוא לא היה בלחימה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> לא, הוא כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> שבויים ונעדרה, שורה, זיהוי גופות, כל זה קשור. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אתה מבין שיש לי פה בעיה של הגדרה? << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> זה כמו שתגידי לי שהחבר'ה מגולני שקיבלו כטמ"מ מאיראן בחדר האוכל הם לא. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> אנחנו נעזור לכם עם ההגדרה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> זה לא שאלה, כי גם אם תכלילי את כל מי שאת מדברת עליו בפנים, האחוזון הוא כל כך נמוך לעומת כל השאר שצריכים את זה שאני אפילו לא מתייחס. אני מבין את הוויכוח התקציבי הענייני, אבל כרגע את אמרת בפה מלא שבאגף השיקום שאמור לטפל במשך – עזבי מה קרה לפני ואני מבין את הלחץ שנפל עליכם בגלל שמחת תורה וחרבות ברזל וכל הדבר הזה, את כרגע אמרת שמבחינה משפטית, מבחינה חוקית, בכל הדיונים לא הייתה אף פעם התייחסות מיוחדת להלם קרב, לתגובת קרב ולכל המסביב, ואנחנו נשנה את זה עכשיו. << דובר >> קריאה: << דובר >> הרי עד היום לא טיפלת באסון המסוקים כי הם עד היום לא ניגשו גם לטפל. כי הם לא קיבלו הכרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בינתיים עד שהפסיכיאטר יעלה מצדכם אנחנו ניתן לנאוה לדבר. << אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >> האם ההגדרה שהגדרנו בחוק מקובלת עליכם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, רק רגע, נאוה בבקשה. << אורח >> נאוה כץ: << אורח >> אני קודם כל רוצה באמת להודות ולברך את כל מי שיושב פה סביב השולחן, כי כשהיינו פה, הגענו לפני שנה והיינו אבודים לגמרי ואחרי פציעה חדשה ולא ידענו איך להתמודד, ינון, אני מסתכלת עליך, כי אתה היית הראשון שדאגת שמיכה ייכנס לתוך הכנסת למרות שלא היה שום מצב שמיכה יכול להיכנס בכלל לתוך מבנה. גם לבית שלנו מיכה לא נכנס, מיכה ישן בחוץ ביער, כי מיכה לא יכול להיכנס לתוך מבנים ואתה היית הראשון שדאגת לזה שמיכה ייכנס לתוך מבנה וידבר איתך בשקט, בצורה מאוד מאוד עוטפת וממש תודה רבה לך. ושנית, מיכל, את יושבת פה, מיכל, את דאגת לגרום, מזה שמיכה יהיה בן אדם שרק מצליח לצעוק ולא מצליח להוציא מילה מהפה בלי לצעוק, שמיכה יכול היום לשבת בדיונים ולהיות בשקט ולהקשיב לאנשים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מיכה, הוא אחלה. הוא פה, הוא יודע לדבר בשם עצמו. << אורח >> נאוה כץ: << אורח >> באמת את החזרת לנו במעטפת הזאת שנתתם בשנה הזאת, אני אומרת ממקום אישי, אני ממש מודה לכם. מה שכן, אני מבינה שהיום אנחנו לא פותרים את כל הבעיות שיש בחוק הזה, אנחנו רוצים כן להגיע לאיזה משהו ראשוני שיפתח לנו פתח לכנסת הבאה. ואני מבינה שהמשפחות שלנו לא הולכות להיכנס לחוק הזה היום, כי בתוך חוק הנכים זאת לא אפשרות, אבל מה שאני כן מבקשת מכם, כי אתם הייתם נאמנים לנו כל הזמן הזה, אני מאמינה וממש מקווה שבכנסת הבאה אנחנו נפגוש אתכם שוב, שהמשפחות שלנו נופלות בין הכיסאות. אם משרד הביטחון לא הולך לקחת עלינו אחריות, תדאגו שביטוח לאומי לוקח עלינו אחריות. ואם ביטוח לאומי לא ייקח עלינו אחריות, תדאגו שבמועצות המקומיות ייקחו עלינו אחריות, כי בסופו של דבר הילדים שלנו לא נכנסים למספרים של ה-107 של מתאבדים, אתם לא יודעים בכלל מה המספרים של הילדים שלנו שניסו להתאבד בשלוש השנים האחרונות, או בכלל בכל התקופה הזאת, אתם לא יודעים כמה מהילדים שלנו חותכים את עצמם, אתם לא יודעים כמה מהילדים שלנו נמצאים בחרמות. הילדים שלנו נמצאים בשדה קרב כל יום כל הזמן. הם נולדים לתוך טראומה והם גדלים בתוך טראומה ואנחנו הנשים סופגות את הטראומה של הילדים וסופגות את הטראומה של הבעל ואולי אולי מצליחות איפה שהוא בתוך כל הסיפור הזה לטפל גם בעצמנו. אז אני מבקשת שאם הם לא ייתנו לנו את הפתרון, שאתם תדאגו לנו לוודא שמישהו במדינה הזאת לוקח אחריות עלינו ועל הילדים שלנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאוה, קודם כל את מרגשת את כולם ואני רוצה להגיד לך שבעזרת ה' מי שיזכה מאיתנו ויהיה בקדנציה הבאה הוא גם ייקח את האחריות שלנו כחברי כנסת, כשליחי ציבור, וזה לא משנה מי מאיתנו יהיה או לא יהיה, אז המפלגות שלנו יעשו את זה כי כולנו מייצגים פה מפלגות, על מנת שנוכל להמשיך לטפל ולהביא את המענים שמגיע לילדים שלכם וגם כמובן לכם. אמרנו את זה ואנחנו נגיד את זה, כי אנחנו חשים חובה כלפיכם. מגיע לכם את זה בזכות ולא בחסד, זו החובה שלנו. << אורח >> רחל נרג'ר: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו עם הילדים, שמה שיש היום זה עד גיל 30. עד גיל 30 טיפול נפשי, לימודים זה עד גיל 30, זאת אומרת שבגיל 30 הבת שלי היא בסדר? היא כבר עברה את מה שהיא עברה? היא כבר לא צריכה טיפול? היא לא צריכה עזרה בלימודים? והבת שלי שהיא נשואה היום לפוסט טראומטי מורכב, בגלל שהוא קצת דומה לאבא שלה, והבת הקטנה שניסתה להתאבד, זה גם אתם לא סופרים. ומה עם האמא, כמו שנאוה אמרה, שקורסת עם כל הסיפור הזה, כי יש עוד כמה ילדים שיש להם את כל הגוונים של האפשרויות? הבת שלי באמצע טיפול נהייתה בת 30 אז אמרו: זהו, נגמר התקציב, אז אני משלמת את זה כי הבת שלי חייבת טיפול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו לא יודעים לפתור את הכול היום, אבל את מעלה נושא שאנחנו צריכים להמשיך ולטפל גם בנושא הזה שהוא נושא חשוב מאוד. << אורח >> רחל נרג'ר: << אורח >> יש פה הרבה נקודות שצריכים לקחת בחשבון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, את צודקת. מי נמצא בזום? << אורח >> ז'אנה יקירביץ': << אורח >> מה שאני רוצה להגיד שאנשים שחווים את הטראומה בשדה הקרב זו טרגדיה לא רק לאותו בן אדם, גם לכל המשפחה. מבחינת התסמינים הפוסט טראומטיים, אני מדברת על קבוצת התסמינים של בן אדם שעבר, קיבל טראומה בשדה הקרב ובן אדם שחווה טראומה בנסיבות אחרות שמסכנות חיים, זו אותה קבוצת תסמינים. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> מה זה קשור? << אורח >> ז'אנה יקירביץ': << אורח >> והטיפול שניתן ממוקד טראומה הוא עונה לצרכים של אותם תסמינים והוא מתאים לאנשים שחוו טראומה. מה שכן אני חושבת, ומה שיותר ויותר כותבים גם באסוציאציה פסיכיאטרית אמריקאית זה דגש על טיפול במשפחה, כי הטרגדיה הזאת היא טרגדיה משפחתית. << דובר >> קריאה: << דובר >> בגלל זה התעקשנו להכניס את בני המשפחה בחוק. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> תשאל אותה אם יש הגדרה כזאת שנקראת Combat related PTSD? << אורח >> ז'אנה יקירביץ': << אורח >> Combat related PTSD זו אבחנה שהייתה בקלסיפיקציות הישנות, עד 2013, היא נלקחה ונכון להיום על פי ההגדרה של DSM וגם על פי ההגדרה של ECD שזה הקלסיפיקציה האירופאית, אין אבחנה של Combat related PTSD. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> ינון, תכניסו את זה לספר הפגימות ותסיימו את הסיפור איתנו, ואז אחרי זה היא תצטרך לצטט את זה. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> הגב' הפסיכיאטרית, העניין הוא שבהגדרות הקודמות Combat related PTSD אמרה למעשה שכנראה מדובר לא באירוע אחד אלא בהרבה אירועים שמובילים להגדרה הזאת. מה שאנחנו טוענים זה שהיום באגף השיקום PTSD מגדירה את כולם ו-PTSD יכול להיות אירוע בודד, קשה ככל שיהיה, או במקרה שלנו בתגובת קרב, במקרים של האנשים שיושבים פה והאנשים שאנחנו מייצגים, מדובר לא במקרה אחד בודד אלא בהרבה אירועים. מבחינת ההגדרה הרפואית PTSD רגיל עוד אפשר בצורה מסוימת כזאת או אחרת לרפא ולהתגבר על הטראומה, כי זו טראומה יחידה. בקומפלקס או PTSD כרונית או כל ההגדרות השונות האלה, למעשה אנחנו מדברים על זה שלא ניתן להחלים מזה אלא רק להרים תפקוד כמה שיותר גבוה. האם אני צודק או טועה? << אורח >> ז'אנה יקירביץ': << אורח >> אני חושבת שהסיפורים הם בעיקר סיפורים אינדיבידואליים. כשהטראומה חוזרת על עצמה, היא פוגעת בצורה יותר עמוקה בנפש, היכולת להתמודד עם אירוע בודד או עם סדרת אירועים בחלקה היא תלויה בקשר בין מטפל-מטופל והכוחות והתמיכה של המשפחה של המטופל. לכן אנחנו כן במחשבה לדייק יותר את הצרכים של אנשים שנפגעו בקרב, לדייק את הפרוטוקול הטיפולי. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> אז את אומרת שמה שאנחנו טוענים כאן לאורך השנים שלמעשה תגובת קרב דורשת התאמה אישית, בגלל שאמרת שזה מקרים פרטניים, יש אחד עם משפחה תומכת, אחד שעבר רצף של אירועים, זאת אומרת את מצדיקה את הבקשה הקלינית שלנו, צריך להתאים את הטיפול לפצוע. << אורח >> ז'אנה יקירביץ': << אורח >> אני חושבת שזה נכון בכל מקרה, הטיפול הוא תמיד בהתחשבות לפרסונה שאנחנו מטפלים בה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דיוק של פרוטוקול הטיפול, זה בדיוק אותו טיפול מותאם שמדובר עליו בסעיף 43. << אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >> לא, בוועדה שאני לא רוצה לנקוב בשם שלה החליטו שיש טיפול מיוחד לכאלה שנפגעו בקרב, ולכן תגדירו בבקשה מיהו זה שאתם מתכוונים אליו. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אבל הגדרנו, הקראנו את ההגדרה. << אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >> אבל היא לא מקבלת את זה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> היא לא אמרה שהיא לא מקבלת את זה, היא אמרה שאין לה את ההגדרה הזאת היום. הפרוטוקול לא רואה, היא מהנהנת בראש לכן. היא לא אמרה שהיא לא מכירה בהגדרה, ההגדרה עכשיו בחוק, היא תצטרך ללמוד אותה, ליישם אותה. אם היא צריכה בשביל זה לתקן משהו בספר, היא תבדוק את זה. זה הכול. ההגדרה נמצאת. << אורח >> גל רוטשטיין: << אורח >> האם אגף השיקום מתייחס בצורה שונה לאנשים שעברו אירוע חד פעמי כמו עקיצת דבורה שהביאה לאירוע מסכן חיים, להבדיל מחייל שנשלח בפקודה לקרב, עבר סדרת חוויות ואז מצא את עצמו נלחם אל מול המערכת ששלחה אותו בשביל לקבל הכרה? שזה פרמטר לא קטן במצב שלו בהתמודדות אחרי זה ובהגדרה שלו כהלום קרב. << אורח >> ז'אנה יקירביץ': << אורח >> ד"ר גבעתי רצתה להוסיף משהו. << אורח >> גל רוטשטיין: << אורח >> לא, אני שאלתי אותך שאלה. (היו"ר אופיר כץ) << אורח >> ז'אנה יקירביץ': << אורח >> אני לא בטוחה שיש לי תשובה לשאלה. קודם כל אני חושבת שעקיצת דבורה, אני מבינה שאתה מדבר על עקיצת דבורה כדבר גרוטסקי. אני חושבת, שוב פעם, הנושא של טיפול והתאמת הטיפול זה נורא תלוי גם במטופל. אני חושבת שיש ניסיון להגדיר מה חומרת הפגיעה ואיפה הפגיעה היא יותר קשה, באירוע אחד או באירועים - - - << אורח >> יוסי סרדי: << אורח >> את לא עונה לו על השאלה. << אורח >> גל רוטשטיין: << אורח >> אני אחדד את השאלה שלי. את כפסיכיאטרית ראשית של אגף השיקום שצריכה לקבל את ההחלטות בסיטואציות האלה, מגיע לשולחנך מקרה של בן אדם שעבר אירוע חד פעמי, לא אומר שזה לא אירוע מסכן חיים, עד אותו רגע הוא לא ידע שהוא אלרגי לדבורים, עקצה אותו דבורה, הגיע למצב של סכנת חיים, נשאר עם טראומה, אני לא מזלזל בטראומה שלו, לעומתו מגיע חייל שנשלח בפקודה לקרב, עבר סדרת אירועים ואחריה מצא את עצמו נלחם במשך שנים אל מול מערכת כדי לקבל הכרה ורק אז מתחיל השלב הטיפולי. האם המערכת שלכם מתייחסת גם לפגיעה המערכתית שהיא חלק לא קטן מהלם הקרב שלו? << אורח >> גילי גבעתי: << אורח >> אם מישהו התעניין במקצוע שלי, אני רופאה נוירולוגית, מכירה היטב פגיעות ראש הרבה מאוד שנים והרופאה הראשית של אגף השיקום מזה כשנה. מה שאני אומרת הוא כדלקמן, אנחנו מתייחסים לכל האנשים שנפגעים כזקוקים לטיפול ונותנים את הטיפול המיטבי. בירוקרטיה או תהליכים הם לא חלק מהפגיעה וחשוב לנו להבין ולהקל על התהליכים הבירוקרטיים, זה לא מטרתנו לעשות בירוקרטיה, אלא להקל על התהליכים הטיפוליים. אני רק אומרת שאין לנו סמכות בתור אגף השיקום להחליט לשנות את החוקים הרפואיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה את צודקת, זה אנחנו. << אורח >> יוסי סרדי: << אורח >> אופיר, שינוי שלכם יכול להוביל לשינוי שלה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ברור. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה לא לא? אם אנחנו - - - << אורח >> גל רוטשטיין: << אורח >> אופיר, אני רוצה שתשים לב שהפסיכיאטרית לא ענתה והרופאה שאחראית על הבירוקרטיה שהבירוקרטיה לא רלוונטית, למרות שב-DSM של אבחון הלם קרב יש התייחסות של פגיעת המערכת ששלחה את הפצוע לקרב בתוך הפרמטרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זהו, סיימנו את זה. סיימנו, נגמר, בבקשה להמשיך להקריא. << אורח >> גיא זקן: << אורח >> אני חושב שצריך לקחת אתכם איתנו לקרב, את כל החכמות שם בטלוויזיה, אני לא מזלזל בהן, תבואי יומיים ללחימה נראה איך תדברי אחרת, נראה איך תבואו ותקבלו את מה שאנחנו באמת עוברים, כי בינתיים לפי ספרים מסריחים אתם יודעים לדבר באוויר. כשתבואי ותרימי חברים קרועים או אנשים שלא יודע מה, אתם תדברו אחרת. אתם כל פעם מביאים אנשים שלמדו בספר. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו נשנה את זה, אל תדאגו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זהו, זהו, זהו. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אין ערך לפציעת לחימה. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> חבר'ה, היום זה יסתיים, היום יש ערך ללחימה וגם לתומכי לחימה ולכל הדבר הזה, היום הדבר הזה יסתיים. משרד הביטחון זרק אותנו כל הזמן לכלבים, כולל עם ארגון נכי צה"ל שלא התייחס לפציעה הקרבית הזאת כמו שצריך. היום זה יסתיים, היום זה נגמר. הרופאה יכולה להגיד מה שהיא רוצה, כי בסופו של דבר מי שנמצא בבתים המאזנים הם הלוחמים, מי שמתאבד זה הלוחמים, מי שנמצא אצלכם כל היום באגף ומת לשרוף את עצמו זה הלוחמים, ומי ששרף את עצמו מול האגף זה לוחם. אז אל תבלבלו לי את המוח, אל תעשו לנו דמגוגיה בשקל תשעים. הלוחמים של מדינת ישראל שאתם שולחים אותם לקרב הם עם תסמינים הרבה יותר גבוהים מכל משפחת הפוסט טראומה. אתם מתמודדים עם גל אובדנות שאתם לא נותנים על זה את הדעת בכלל, הגיע הזמן שתתחילו להתייחס לפציעה הקרבית כמו שהיא, כי כנסת ישראל מתייחסת לפציעה הקרבית הזאת כמו שצריך. אם הרופאה הזאת אומרת את מה שהיא אומרת, אז אתם מוזמנים ללכת לד"ר פולק, לרובינץ, לכל אלה שמצילים לנו את הנשמות ושהם יסבירו לכם מה זה פציעה קרבית. << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> היושב ראש, אנחנו ביקשנו להתייחס לנוסח בתחילת הדיון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אתן לכם, שנייה. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> אופיר, אנחנו חמש שנים נלחמים, אתה איתנו, אתה מלך של העולמות, אני רוצה באמת להגיד לך ולעובדים שלך, כל מי שאיתך, תודה רבה על היום הזה, עשינו פה היסטוריה, אנשים לא מבינים כנראה איזה היסטוריה עשינו. בוא נגיד, פתחנו דלת בתוך מסדרון ולאט לאט עוד דלת תיפתח ועוד דלת תיפתח. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> יש לי שאלה יחידה, מה עם הנופלים האלה, הלומי הקרב שהשארנו מאחור ואין להם הכרה לקבורה צבאית? האם אפשר לעשות שינוי? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הקבורה הייתה. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> הלאה קדימה, מהיום והלאה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בפרק הזמן שיש לנו עכשיו לטפל באירוע הזה, אני לא יודע - - - << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> אני מדבר על הקדנציה הבאה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבאה אפשר לפתוח את הכול, אבל כרגע בזמן הזה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בקדנציה הבאה יש לך פה אמירה, אני חושב של כולם, שמבחינתנו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, אני לא יכול לעשות את זה עכשיו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריכים להשיג את מה שהשגנו, שלא נפספס את מה שהשגנו. << אורח >> יוסי סרדי: << אורח >> האם בקדנציה הבאה אנחנו יכולים ל – זה הבסיס? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן, יוסי, כן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני רוצה לסיים את ההקראה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אבקש עוד משפט, לגבי ההגדרה, שיהיה ברור למשרד הביטחון שברגע שתהיה את ההגדרה הזאת הם כן יצטרכו לפתוח את התיקים אחורה לעניין של טיפול מותאם. שהם יבינו שהם יצטרכו לעשות את זה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> חברת הכנסת, אין שום אפשרות לפתוח 90,000 תיקים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז יהיה לכם תקנים ותהיה לכם אפשרות. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> איך הגשתם בבקשת התקציב לשנת 2026? יש בתקציב אומדן של כמה מתוך הנכים באגף השיקום נפצעו לפי ההגדרות של ועדת גורן בלחימה. כתוב, יש את זה בהצעת התקציב 2026. לא צריך לפתוח תיקים אחורה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> לא, שמיר, קודם כל גורן דנה באנשי קבע ואנשים של שירות ארוך, לא על סדירים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לפני האוצר, מבחינה תקציבית אני רוצה לעדכן שזה יהיה 45 מיליון, זה עוד 12 מיליון, ולגבי התקנים, אתם בממשלה הולכים להעביר תקנים בהחלטת ממשלה? אני לא יודע אם בחוק או לא, סיכמתי את זה עם האוצר, שני תקנים יהיו לטיפול הזה. כמה יש לכם היום? יש לכם אחד, נכון? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יש לכם גם 2 מיליון נוספים, ביקשתם 44. << אורח >> הילה מן: << אורח >> מה פתאום? יש לי מחוזות - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל ביקשתם 44 מיליון, קיבלתם עוד 2 ספייר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כסף להם וגם משרד הביטחון יכול להוציא תקנים עם התקציבים. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אבל תוסיפו גם דיגיטציה ותנו זמן שהם צריכים לסיים. הם התחילו ב-2022. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אמרת שיש לך אחד, יהיו עכשיו שלושה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> תנו להם זמנים, אנחנו יכולים למשוך את זה גם עוד 100 שנה, בוא ניתן לאמצע 2027. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה בהחלטת ממשלה. הדיגיטציה זה לא פה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> בדיגיטציה, שמשרד הביטחון ייתן זמנים מתי הוא מסיים את הדבר הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא יכול להוסיף את זה בחוק על החלטת ממשלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד יגיע תקציב 2027, עוד יוכלו לפתור בעיות תקציביות אם יהיו, זה לא חייב להיכנס בתוך החקיקה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, הגדלתי ב-12 מיליון, שני תקנים, מתקדמים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> העקרונות ברורים, נראה שצריך עוד נדע להביא עוד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון. תודה. בבקשה, ביטוח לאומי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אדוני, אני מבקש, בלי שאנחנו גורעים ולו שקל מכל ההישגים שהושגו פה, שום תקן, שום דבר, אנחנו מבקשים שכמו בכל החוקים האחרים ייכנס תיקון עקיף בכלל לחוק אחר, לחוק הביטוח הלאומי, שיאפשר – לא הלומי קרב, אין לנו הלומי קרב, יש לנו בחוק התגמולים ועדה - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> דיברתי עם שגית, אנחנו מסכימים בתנאי אחד - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברים, תנו לו לסיים. אתם תגיבו, אבל תנו לו לסיים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אנחנו הסכמנו עם האוצר, זה תקציב נפרד, לא קשור, לא גורע דבר מאף אחד פה בחדר, והמשמעות, זה יאפשר לנו לתת מענה. חבר'ה, מי החבר'ה שלנו? חטופים שחזרו, אין להם ועדת ל' נכון להיום. אנחנו מבקשים מה שהיה כל השנים בחקיקה, תאפשרו לנו להכניס את הסעיף הזה. לא נגרע פה מאף אחד דבר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, וצריך להגיד להם תודה שהם - - - << אורח >> נדב וירש: << אורח >> חברים יקרים, לנו אין שום בעיה שאתם תיכנסו לזה, אבל אתם לא תהיו בחוק הזה, אתם תעברו מנהלית, שזה יעבור אחר כך לחוק הביטוח הלאומי. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אנחנו נעשה תיקון עקיף. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> אנחנו מבקשים להוסיף סעיף מטרה שמחדד את החוק שלנו, שהחוק הזה נועד להלומי קרב ויש ערך לפציעת לחימה וגם ביטוחית. אנחנו מבקשים שזה ייכנס לחוק שלנו. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אני רוצה לחדד במשפט. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא צריך לחדד. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אל תגידו לי לא, תנו לי לחדד את זה. אחרי ששמענו את הרופאה, הבנו בדיוק מה היא אומרת. אנחנו מדברים על מנגנון חדש שאנחנו מקימים שמי שמסתכן יותר יבוטח יותר. המנגנון הזה זה סעיף המטרה, סעיף המטרה אומר שמי שמסתכן יותר יבוטח יותר וזה ישליך רוחבית מכאן ולהבא על כל חוק הנכים. אנחנו לא נוכל להמשיך דבר כזה שאנחנו נגיד כל הזמן שכולם שווים, כי מי שיוצא לקרב, אם הוא היה אזרח – אני אתן דוגמה כרואה חשבון, אני הייתי רואה חשבון בהתמחות שלי בחברת חשמל, בחברת חשמל הבכירים מבוטחים 75% על אובדן כושר עבודה, לעומתם אלה שמטפסים על עמודי חשמל מבוטחים 250%. זאת אומרת יש פה עיקרון ביטוחי. אל תדברו איתי פה על מתנות, אין פה שום מתנה, יש פה עיקרון ביטוחי, שלחת בן אדם לקרב אתה תבטח אותו יותר. האם הדבר הזה מוסכם על ביטוח לאומי? עוד דבר, אני רוצה שביטוח לאומי יסכימו על עוד דבר, שמכאן ולהבא, כל חוק שנפגעי פעולות איבה מקבלים שקשור לפוסט טראומה, יהיה התאמות להלומי הקרב. לא יכול להיות שמצד אחד אתם כל הזמן תדרשו להיות צמודים אלינו ומצד שני אתם תגידו לא לא לא, בחוקים האלה, חוק תשלומים זה שלנו, החוק הזה שלנו. או שאתם צמודים אלינו או - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נתי, השאלה ברורה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> ראשית, מה שאמרתם, התיקון לא יהיה בחוק הזה, הוא תיקון עקיף לחוק התגמולים (נפגעי פעולות איבה) ולכן בוודאי שמה שאמרתם מתקיים. דבר שני, נפגעי פעולות איבה מקבלים מה שחיילי צה"ל מקבלים. אין מצב שנפגע פעולות איבה יקבל משהו וחיילי צה"ל לא יקבלו אותו ולכן ודאי שהייתה השוואה ותמיד תהיה השוואה. לכן כל מה שאמרת מבחינתי מתקבל. לגבי סעיף המטרה, זה לייעוץ המשפטי של הוועדה. כמו שאמרתי, זה לא יחול עלינו, זה החוק שלכם ולכן זה לייעוץ המשפטי של הוועדה. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> רק חבל שלא באת לישון איתנו באוהל, אנחנו פה שלוש שנים. לא באת לישון איתנו פה, לא בחורף ולא בקיץ כדי לנסות עכשיו להכניס אתכם. לנו לא הייתה הגדרה בחוק. עם כל הכבוד, אנחנו נעזור לכם במה שאפשר, באמת, כולם, כל המדינה הזאת חשובים, אימהות חד הוריות, חטופים, כולם חשובים, אבל הלומי הקרב הם היחידים בעולם שלא היה להם את המילה בחוק. אני מבטיח לך, נעזור לכם, רק תנו לנו להעביר את החוק הזה. << אורח >> עומר לשם: << אורח >> אתה אומר שזה לא משפיע, אני יכול להגיד לך שזה משפיע. המערכות למעלה רואות אותנו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. שגית, בבקשה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אופיר, בוא נסכם את האירוע הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני רוצה שהיא תקריא את הסעיף. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> נעשה תיקון עקיף. אחרי שהחוק יחוקק הוא ישתבץ בחוק המתאים לו, לא בחוק של הלם קרב ותגובת קרב. אנחנו נוסיף סעיף מטרה לחוק שלכם, של הכרה בנפגעי הלם קרב ובתגובת קרב תוך הבטחת התאמת הזכויות הניתנות להלומי הקרב. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> זה לא אמירה נכונה, אנחנו רוצים לחדד, אני לא יודע איך עושים את זה משפטית. יש את הספר שם, אני יכול להקריא מהספר הזה. הספר הזה, אני אחזור על זה, ואני לא אוהב לספר היסטוריה, אבל ההיסטוריה הזאת חשובה, כי עשו פה פגיעה חוקתית בעיניי. בקום המדינה היו שני חוקים. אנחנו רוצים להחזיר את חזון המייסדים. חזון המייסדים אמר דבר כזה: אשר לנכים פצועים שמחלתם אינה קשורה במישרין לשירותם כלוחמים באירועים צבאיים נקבע כי לא יקבלו לפי החוקה את הזכויות המיוחדות הניתנות לנכים ופצועים שנפגעו כתוצאה מלחימה. הם יהיו זכאים לטיפול רגיל של אגף השיקום ושל המוסדות האזרחיים במדינה. לכן בחוק הזה מה שאנחנו רוצים לעשות בסעיף המטרה זה להחזיר את חזון המייסדים, לא את החזון שלי ולא את החזון של נדב. חזון המייסדים אמר שמי שיוצא לשמור על מורל הכוח הלוחם, מי שיוצא לקרב, לא משנה אם הוא תומך לחימה, לא משנה אם הוא מזהה גופות, לא משנה אם הוא נהג ולא משנה אם הוא טבח, עצם זה שהבן אדם יצא, אותם 20% מחיילי צה"ל הסדירים, 1% מחיילי המילואים, בחרו לשרת בשירות מסוכן, ואני לא מדבר פה על ערכים ו - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ושאנחנו צריכים אותם כל כך. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> מסוכן ביטוחית, אנחנו רוצים שבסעיף המטרה יינתן משקל לסיכון הביטוחי כדי שהפיצויים בעתיד שיחוקקו ייתנו משקל מיוחד ביטוחית לאותה חשיפה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> להפוך את הפירמידה, כי היום זה הפוך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא מבינה את - - - מאיזה חוקה הקראת? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> הקראתי מספר 'בדרכי שיקום' בהוצאת משרד הביטחון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מאיזה חוקה? << אורח >> נתי שקד: << אורח >> יש חוקת דרכי מלחמה. את רוצה שאני אקריא את כל ההיסטוריה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לי שאלה, אתה כל הזמן מדבר על הביטוחי - - - << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אני אספר לך משהו אחד ובזה אנחנו נסיים. השיפטינג המקביל למה שאני מדבר עליו הוא בחוק הממונה על הביטוח באוצר. הממונה על הביטוח באוצר אומר כזה דבר, הוא מגדיר פעולות מלחמה. פעולות מלחמה בשונה מפיגועים לא מבוטחים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מכירים את זה מביטוחי חיים, אבל זה לא החוק הזה, זה לא חוק הנכים. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> לכן אני אומר, אם את מסכימה איתי שיש עניין ביטוחי ברציונל הזה שאני מגדיר אותו כפעולת מלחמה, יש פעולת מלחמה, לכן אנחנו נגדיר בחוק הזה - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, החיילים צריכים לדעת שכשהם ייפגעו הם יקבלו את כל מה שצריך. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> לא, הם יקבלו יותר. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אני מקריאה. אני כן אגיד שהנושא של ביטוחים, שחברת הכנסת וולדיגר דנה בו בעשר ישיבות במשך תקופה ארוכה מאוד, הוא לא נושא שקשור לחוק הנכים ואי אפשר להכניס אותו לכאן, זה נושא שצריך להסדיר אותו מול חברות הביטוח ולעשות איזה שהוא הסדר מולן. זה לא יכול להיכנס לסעיף המטרה. כן יכול להיכנס לסעיף המטרה ההכרה בערך הלחימה ולכן זה יהיה: מטרת חוק זה להכיר בנפגעי הלם קרב תוך הכרה בחשיבות ערך הלחימה לשם מתן טיפול מותאם ולהבטחת כלל הזכויות - - - << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> לא ערך הלחימה, היוצאים ללחימה. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה? גם ערך הלחימה זה טוב. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אבל זה ערך ערכי, אני רוצה אנשים, זה פרסונל. << אורח >> הילה מן: << אורח >> שגית, זה הולך להיכנס לחוק הזה? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה הולך להיכנס כסעיף מטרה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אני חייבת להגיד שמשרד הביטחון מאוד נגד הפרדה בין דם לדם. << דובר >> קריאות: << דובר >> הם נגד. בושה, בושה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתם המצאתם את ההפרדה בין דם לדם. << אורח >> גיא זקן: << אורח >> יש לי שאלה באמת חשובה, למה בגיוס אתם עושים הפרדה בין דם לדם? זה לוחם, זה לא לוחם, למה? למה אני קיבלתי 700 והוא קיבל 200, למה? << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> די, די, די. << אורח >> גיא זקן: << אורח >> מה די? גם אני יודע לצעוק. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> שקט, די. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה מילואימניק שיצא לצו 8 הוא כן מופרד? << אורח >> גיא זקן: << אורח >> אני רוצה תשובות. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> אנחנו קיבלנו את התשובה מהמחוקק, המחוקק קבע, יש ערך בלחימה ולכן - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם אנחנו רוצים לעודד אנשים להילחם זה האירוע. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> ולכן בבקשה תנו לחוק לעבור. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אין כאן שום הפרדה בין דם לדם. אני לא מבינה, אנחנו מעודדים לחימה, חסר לנו לוחמים. << אורח >> גיא זקן: << אורח >> איך את פולטת מילים כאלה עלינו? מאיפה כל פעם יוצא לכם הרוע הזה? למה נותנים לכם לשבת בתפקידים כאלה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא יפה. אם לא בשביל האנשים, בשביל כנסת ישראל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שקט, שקט. יש לי שאלה, כשאת אומרת הפרדה, אם יש חוק מסוים שרוצים להעדיף, לא עושים הפרדה בין דם לדם, רוצים לתמרץ לוחמים, רוצים להוקיר לוחמים. זה לא נקרא להפריד בין דם לדם. אם אני העברתי חוק שנקרא 'ממדים ללימודים' שנותן תואר ראשון חינם רק ללוחמים, אז הפרדתי בין דם לדם? לא, אני רוצה לתמרץ ולתעדף לוחמים, מה הבעיה עם זה? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כשלוחם יוצא להילחם הוא צריך לדעת שייתנו לו את כל המעטפת שצריך אם הוא ייפצע, מה הבעיה עם זה? אין פה שום הפרדה בין דם לדם. << אורח >> הילה מן: << אורח >> התפיסה לאורך כל השנים, זו לא תפיסה אישית, אני כמובן מייצגת פה את שר הביטחון, את מנכ"ל משרד הביטחון, את הרמטכ"ל לאורך השנים, הדברים האלה עלו כמה וכמה פעמים. מוכר התמיכה ללוחמים, כל הדברים האלה, אין לי שום עמדה אישית בדברים האלה, עד שזה מגיע לנכים, עד הפציעה. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> אבל זה מה שאמרת. << אורח >> הילה מן: << אורח >> זו תפיסה ערכית של משרד הביטחון ושל צה"ל לאורך השנים, זה משהו שהיה שנוי במחלוקת, זה עלה כמה פעמים, אות ארגמן, לא אות ארגמן, זה דברים שעלו לאורך השנים. העמדה העקבית של צה"ל ומשרד הביטחון בדבר הזה זה עד הנכים, נכה הוא נכה. נכה התנדב לתת את שנותיו לטובת המדינה, בין אם זה מוסדניק, בין אם זה שב"כניק, בין אם זה חייל צה"ל, בין אם זה משטרה, נפצע, כמובן אנחנו מדברים על סדיר - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מדברים על הלם קרב. << אורח >> הילה מן: << אורח >> חברים, אנחנו לא מזלזלים באף פציעה, אנחנו אגף שיקום, זה הדבר שאנחנו עושים, בשביל זה אנחנו כאן. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> למה אין שוויון זכויות בין נכים פיזיים ונפשיים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברים, אנחנו חושבים אחרת. זו העמדה שלהם, אנחנו חושבים אחרת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אופיר, אני רוצה לשאול שאלה. << אורח >> גיא זקן: << אורח >> אם אתה לוחם, קיבלת 700 משכורת - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> היא אמרה, עד נכים. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אנחנו למעשה בישיבה הראשונה מתוך ההבנה גם של העמדה של משרד הביטחון ורצון חברי הכנסת לעשות הכרה בהגדרה שהיא כן ייעודית וייחודית לנפגעי הלם קרב, אנחנו אמרנו, מתוך ההבנה שגם אתם הסכמתם איתה במשרד הביטחון, שנדרש להם טיפול מותאם, אנחנו נוכל בעצם מתוך הטיפול המותאם לצאת ההגדרה הייחודית. אני חושבת שזה הרבה פחות סתירה ממה שאת מציגה את זה, ובכל אופן העובדה שתהיה מטרת חוק שתגיד את הדבר שהם מבקשים כאן מהכנסת כל הזמן, שהחוק הזה הוא לא סוף הדרך, אלא הוא חוק שנותן את מה שאפשר לתת בימים האלה וברגע האחרון. אפשר יהיה להרחיב את החוק הזה, לתקן אותו, לדקדק בו, בכנסת הבאה, אם ישנם פרטים שהתפספסו או שבוועדת ל' אתם רוצים שיהיו קריטריונים אחרים שלא הוכנסו בגלל קוצר הזמן, ולכן סעיף המטרה הזה בסופו של דבר בא לתת את סימן הדרך שחברי הכנסת רוצים לסמן כאן, היא מתחילה עכשיו ויכול להיות שהיא תימשך בהמשך. << דובר >> קריאה: << דובר >> את יכולה להקריא אותו שוב? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> מטרת חוק זה להכיר בנפגעי הלם קרב תוך הכרה בחשיבות ערך הלחימה, לשם מתן טיפול מותאם והבטחת הזכויות המותנות לפי כל דין. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> מילה אחת, היוצאים ללחימה. חברים, זה קריטי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מסכימה שזה יהיה רק ללוחמים ואני אסביר. התצפיתניות למשל - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> הן תומכות לחימה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתם אומרים שזה בפנים, גם תומכי לחימה, אם תצפיתניות נחשבות, גם לוחמים, אבל כן צריך להגדיר מי שנחשפו למראות - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> ערך הלחימה כולל את שניהם, גם את הלוחמים וגם את תומכי הלחימה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נגיד אם היה חייל, אירוע של מישהו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> פנינה, החבר'ה של שורה בפנים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל מי שנחשף. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> פנינה, סיכון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי להכניס שאין בסעיף זה כדי לפגוע בנכים האחרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל זה סעיף מטרה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אני מסכמת את התיקונים. << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> שגית, לא נתתם לנו להתייחס לנוסח, אפילו לא להגיד את התיקון שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו ניתן לך. << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> אבל היא אמרה שהיא מסכמת את התיקונים ועוד לא נתתם לנו אפילו להגיד את התיקון שאנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה קשור לסעיף המטרה? << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> זה לא רק לסעיף המטרה, אמרת שאת מסכמת את כל התיקונים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> אנחנו מבקשים שבתוך סעיף 44ג(ה), כתוב 'שר הביטחון יקבע את כללי', שיניתם את זה ל'תקנות', אנחנו מבקשים שיתווסף שם בהתייעצות עם שר האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> תנו לי בבקשה - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הילה, אני רק רוצה להגיד לך, ביקשנו תקנות ראשונות, אמרו לנו ייקח לנו חצי שנה. נוסיף התייעצות עם שר האוצר, זה ייקח שנה וחצי. << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> אבל תנו לי לסיים, ישבתי פה בשקט כל הזמן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי, הם הסבירו לי, אני שוכנעתי וגם שוכנעתי מהדברים שלך, כל עוד זה לא פוגע בנכים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עומר, אנחנו שומעים את כולם. האנשים האלה אומרים את העמדה המקצועית של המשרד, בואו נכבד אותם. << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> יש חוק משפחות שכולות, מיכל מכירה אותו טוב מאוד, בשורה התחתונה הדבר הזה נכנס גם בחוק המשפחות, הוא קיים. אני רק אומרת שבסוף חוק משפחות שכולות וחוק הנכים הם כן חוקים אחים בהיבט הזה, גם שם התקנות לעניין הוועדה נקבעות בהתייעצות עם שר האוצר. אנחנו מבקשים שזה יהיה אותו דבר. דיברתם פה הרבה על השלכות תקציביות רחבות היקף וזה באמת השלכות תקציביות רחבות היקף. אין שום סיבה שזה יהיה שונה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל אם בכל החוקים זה כתוב. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אבל מה הם קשורים לכללי עבודה של הוועדה? << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> אבל זה אותו דבר כמו במשפחות. שגית, זה בדיוק כמו במשפחות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זה בדיוק העוגה שאנחנו אומרים, כל פעם מכניסים לנו עוד עוגה ועוד עוגה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זהו? << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> ראית? חיכיתי בסבלנות לדבר הקטן הזה, זה הכול. סך הכול תיקון אחד קטן שאנחנו מבקשים בנוסח. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הילה, איזה משמעות תקציבית יש לכללי עבודה של הוועדה? לא אכפת לי להכניס אתכם להתייעצות במקום שיש לו משמעות תקציבית, אבל כללי עבודה של ועדה, איזה משמעות תקציבית יש? בחייכם. << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> כללי העבודה של הוועדה עשויים להנביע השפעות תקציביות, השלכות רוחב, היבטים של מי החברים בוועדה, כמו שגם אמרנו, ולכן מבחינתנו, בדומה לחוק משפחות - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל בחוק משפחות אין לנו ל'. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> בחוק משפחות זה לא על כללי עבודה, זה רק - - - << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> בוודאי יש ל', מיכל, יש בסעיף 35 ועדת ל'. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אבל כתוב רק אם יש השלכות תקציביות. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אין סיבה ששר האוצר יהיה מעורב פה. << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> אפשר לכתוב גם בחוק שלנו אם יש השלכות תקציביות להתייעצות עם שר האוצר. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אוקיי, בסדר, אין בעיה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם יהיו השלכות. << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> בדומה לנוסח שבחוק המשפחות. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> שגית, זה תוספת מיותרת. אין סיבה - - - << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> אמרנו שיש את הנוסח בחוק המשפחות, אפשר לקחת אותו משם. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> רק אם יש השלכה תקציבית. אז התייעצות רק אם יש השלכות תקציביות. << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> מקובל עלינו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי שאלה. בסוף בסוף יש לנו אחריות כמחוקקים ואני דיברתי עם הילה כדי להבין ברוגע, לוחם נגיד עכשיו נכנס לעזה, נלחם, ראה מראות והכול, הגיע לבסיס, יש לו חלומות, יש לו סיוטים, הוא עוד לא מוכר, קפץ מהטנק בתוך ה - - - << אורח >> הילה אמסטר אבני: << אורח >> לא, השאלה איך קרתה לו הפציעה. זה אירוע מורכב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להבין אם זה כולל אותם. הגיע לוחם במהלך חרבות ברזל, היה לוחם שהתעורר בבוקר – מה, שגית? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> לא, כלום. אני מקשיבה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא נעים לי. אני אשאל מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היא לא דיברה עלייך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ככה זה היה נראה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היא לא דיברה עלייך. פנינה, מה יש לך? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מוכנה, באמת אני אומרת לך, אם אני רואה, אני יודעת ללכת נגד פקידים, אבל אם בסוף היא אומרת שזה הולך לפגוע גם בלוחמים, נגיד לוחם נפצע בתוך הבסיס, אז מה עשינו בזה? << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל הוא יקבל מכוח חוק הנכים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> התחלנו דיון מהתחלה עכשיו? אני לא מבינה. פנינה, מאיפה הגעת עכשיו? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכל, מה לעשות, את גם לא היית בכל הדיונים ויש לי שאלות. אם היה אירוע של חייל למשל שהגיע לבסיס, יצא מעזה, התעורר בבהלה, ירה בכל החדר. מה, אתם לא רוצים שיכירו בו? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל מכירים בו, מה זה קשור? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, היא אומרת שלא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> פנינה, כל אחד מקבל את השירות שמותאם לו. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> פנינה, את היית בעד חוק פדויי השבי וחטופים, נכון? הם מקבלים יותר מכולם, למה? אם כולם שווים אז כולם שווים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נתי, אני אמרתי לך לא לצעוק. << אורח >> נתי שקד: << אורח >> לא, אני שואל. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שגית, אני מנסה להבין, אם בא לוחם, יצא מעזה, היה לנו מקרה שהוא התעורר בלילה, ירה בכל החדר ונפצע. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> יפה, הוא הלום קרב. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא יקבל, חוק הנכים, לא פוגעים בו. << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> לא, אבל הוא הלום קרב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך אולי להכניס שאם לוחם בזמן פעילות מבצעית או בסמוך לה, שכתוצאה - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אני אקריא לך את ההגדרה שהקראנו אותה קודם, לא היית בדיון. אני אקריא אותה שוב, תגידי אם היא לא עונה על השאלה שלך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היא תקריא לך את זה, תעברי על כל התיקונים, אני מסמיך אותך שמה שאמרנו בעל פה את מכניסה לחוק, עוברת על כל התיקונים ואני רוצה להצביע. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני יכולה להשיב לה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכל, רגע, היא רוצה להקריא לי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה רגע להשיב לך. החוק הזה, מה שהוא נותן, הוא נותן הגדרה מה זה הלום קרב. אז הנכה הזה אולי לא יהיה הלום קרב, אולי, אבל הוא יהיה פוסט טראומה. פוסט טראומה מקבלים גם את ועדת - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא יקרה, אם הוא הגיע לבסיס אחרי קרב וירה בחדר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, יכול להיות שכן, אחרי קרב הוא יקבל. הוא יקבל בדיוק את אותם דברים, החוק הזה לא פוגע בו, הוא בפנים, הוא נכנס ל-ל'. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה תשובה של היועצת המשפטית, לא שלך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מאה אחוז, גם לי מותר להתייחס. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, מיכל, אני רוצה תשובה של היועצת המשפטית. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, את תקבלי, אבל גם לי מותר לומר משהו. לגבי ל', הוא יקבל בדיוק את אותו דבר, כי הוא נכנס להגדרה, כי הוא נכנס ל - - - << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> לא, מיכל. מיכל, אופיר, תקשיבו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברים, תעצרו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבקשת מבחינתי, אם בן אדם בסמוך, אפילו לא בסמוך, כי זה פרשנות רבה, אני רוצה לדעת שאם בן אדם, גם אם זה נמצא בשטח של הבסיס או לא יודעת מה, אפילו עכשיו הוא השתחרר הביתה - - - << אורח >> שמיר בניטה: << אורח >> הוא סובל מתגובת קרב? אם הוא סובל מתגובת קרב רפואית, לא משנה אם זה בבית, בים, מצדי על מגדל עזריאלי או בתוך עזה, הוא זכאי, כי הוא סובל מתגובת קרב. זה מה שזה נותן לו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הילה, אם נגיד כתוצאה מתגובת קרב הוא קפץ מטנק אז הוא נכנס. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה יכול להיות גם שנתיים אחרי. << דובר >> קריאה: << דובר >> פנינה, ברור שכן. << דובר >> קריאה: << דובר >> מי שמפחד מהחוק עובר על החוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני רוצה להצביע. עוד דובר אחרון שאני מאפשר לו. << אורח >> איציק סעידיאן: << אורח >> אני לא אגזול יותר מדי ואין לי יותר מדי מה להגיד, אני אגיד ששמעתי את הפסיכיאטרית מאגף השיקום שדיברה פה ואמרה שמבחינת התסמינים של פוסט טראומה אין הבדל. אני חושב שזה פשוט שקר, זה לא אמת. חוויתי בחיים גם פוסט טראומה בכללי מהחיים, אני יודע שיש הבדל עצום בין התסמינים שחוויתי כתוצאה מהטראומה שחוויתי בקרב, יש הבדל מהותי ושונה לחלוטין. אנחנו גם רואים את זה במבחן הלכה למעשה עם כמות המתאבדים שיש לנו שיצאו מלחימה והם לא אנשים שלא קשורים ללחימה, רוב המתאבדים הם אנשים שיצאו מקרב, מלחימה. מבינים שיש לזה עוצמות אחרות, היבטים אחרים, השלכות אחרות. כמו שהיא אמרה, שזה פוגע במשפחה, דווקא הלם קרב, אז אפשר להבין מזה שזה לא פוסט טראומה רגילה. אני אסכם את זה במשפט אחד, זו פשוט בושה למשרדי הממשלה שהם בכלל מציגים את העניין הכספי. כשהוציאו אותנו למלחמה לא שאלנו כמה כסף נקבל או מה ייתנו לנו לאחר מכן, כי פשוט יצאנו למלחמה להגן והיינו מוכנים, כמו שאתם מבינים, למות. ראינו חברים מתים לנו מול העיניים והמשכנו להילחם וידענו שבכל רגע יכולנו ליפול ולמות וגם היינו מוכנים לעשות את זה באמת באמת, מוכנים למות, רק בשביל שהמדינה הזאת והעם הזה ימשיכו להתקיים וכל העניין הכספי, זה פשוט מכעיס ומכאיב. אני מאמין שאתם שמים לב שכשהאוצר נכנס לסיפור כמה אנחנו לא יכולים להישאר אדישים, כי באמת הכסף מבחינתנו זו החובה הכי בסיסית שאתם אמורים להחזיר למי שיצא להגן עליכם. << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> כמו שיושב הראש הסביר, החוק מעלה את המסגרת של ועדות ה-ל' ל-45 מיליוני שקלים בשנה, העלות התקציבית של החוק היא 36 מיליון שקלים והמקור יגיע בעזרת ה' בהחלטת הממשלה שאמורה לעבור היום אחר הצוהריים לנכי צה"ל. בינתיים עד אחרי צוהריים הצעת החוק היא תקציבית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה תקציבית אם אני סגרתי עם שר האוצר? << דובר >> קריאה: << דובר >> הצעת החוק לא כוללת את התקציב הזה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> לאחר ההצבעה אתם תודיעו לנו. הייתה פה תוספת של 12 מיליון ₪ שיושב ראש הוועדה סיכם עם שר האוצר אז העלות התקציבית היא 45 מיליון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יעלה שר במליאה שיגיד שהממשלה מחויבת למקור, נגמר האירוע. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה מה שהיה בקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אבל אם סגרתי איתו אז למה – טוב, לא משנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה, עודד, אולי כדאי לעגל את זה ל-50. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> שני סעיפים נוספים. הילה, לפי בקשתך, תקנות ראשונות יהיו בתוך חצי שנה, משרד האוצר יתווסף בהתייעצות רק בנושאים שיש להם השלכות תקציביות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא מבינים מה קורה כאן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זו הקראה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בשקט, לא רוצים להפריע כדי שהדיון יתקדם כי מקסימום בארבע חייבים לנעול כאן. אז אולי רק תגידי, אנחנו לא רוצים להפריע לדיון, תסבירי לנו מה את עושה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אנחנו הקראנו את כל סעיפי הכחול, נשאר לנו סעיף אחד שהתווסף עכשיו בדיון, תיכף נאמר אותו, תיקון לחוק הביטוח הלאומי, חוק התגמולים (הקמת ועדת ל'), זה תיקון עקיף, לא יהיה חלק מהחוק הזה. תיכף יעל תקריא אותו. אנחנו מוסיפים סעיף מטרה שהקראתי אותו קודם, לאחר מכן בהגדרות של הלם הוספנו גם הגדרה לתגובת קרב שתהיה אותה הגדרה. בנוסף התווספו 12 מיליון שקלים לוועדת ל', שהם מעבר לסכומים שכבר חרגתם, זאת אומרת זה כסף נוסף שמגיע, זה לא לכסות את ה-12 מיליון ששמעתי כאן שכבר חרגתם, אלא זה יבוא בנוסף. שלושה תקנים ינותבו מתוך החלטת הממשלה, שאם הבנתי נכון נותנת 80 תקנים. מתוך 80 התקנים שלושה תקנים יהיו מיועדים לוועדת ל'. << אורח >> הילה מן: << אורח >> שגית, שלושה זה רק המטה, יש לנו בכל מחוז - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא שר הביטחון, זה מה שאני יכול, שלושה תקנים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אל תיכנסי לזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה כמו עם משרד החינוך, כשהעברתי חוק על מצלמות, רצו 100 תקנים כאילו באתי לפתור את כל הבעיות. << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> חשוב לנו להגיד שההחלטה היום אחרי הצוהריים לא כוללת את התקציב שמקצים פה, כמו שהתייחס נציג האוצר, זה צריך להיות בנוסף. ללא תקציב נוסף יהיה לנו מאוד קשה לממש את ההחלטה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה אתה מביא את הכסף? רק תגיד לנו, שיהיה ברור לפרוטוקול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר, החלטת ממשלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל מאיפה הכסף? << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> מור יוסף, שהיא לא כוללת נכון לרגע זה את התקציב הזה שהקצה האוצר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה יגיע התקציב הזה שעכשיו דובר עליו. << אורח >> נעם וילנר: << אורח >> יש תקציב להחלטה לנכי צה"ל, לאור מסקנות הוועדה שהוקמה הוקצה לה מקור והתקציב לטובת החוק הזה ייכנס כחלק מ - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל היא אומרת שהתקציב של מור יוסף לא מספק. << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> הוא לא כלל את מה שעולה פה כרגע. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל מור יוסף עוד לא נתן לכם, עוד לא התקבלה החלטת ממשלה שמאמצת את כל מסקנות מור יוסף. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> מור יוסף לא כללו את הלומי הקרב, אז בואו נתקדם. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> בסעיפי הדיווחים התווסף גם דיווח על סכומי הסיוע שניתנו לצד הבקשות שהתקבלו. בכלל הדיווחים, הדיווחים יהיו לוועדת העבודה והרווחה. את מבקשת שהדיווח על התאמות הנגשה שפתית, זה כרגע גם לוועדת חוץ וביטחון, את מתעקשת על זה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, יש רק שאלה ואני רוצה ש - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אני רק שואלת, את מתעקשת על זה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, ואני אגיד למה אני מתעקשת. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> לא, אמרת למה, בסדר, כי פשוט היה פה דיון קודם כשלא היית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא להפריע, נסיים את ההקראה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה קטנה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אחרי זה, תני לי לסיים את ההקראה, אני אתן לך. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> התווספו פעולות להנגשה, הדיווחים יהיו על פעולות להנגשה לאוכלוסיות דתיות וחרדיות. נקריא רק את הסעיף של חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה: בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא – "(ג) על נפגע כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות פרק שביעי1 לחוק הנכים וכן הוראות שקבע שר הביטחון לפי הפרק האמור ובכלל זה לעניין כללי עבודה והרכב של הוועדה למתן זכויות לפנים משורת הדין בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) בכל מקום במקום "שר הביטחון" יבוא "שר העבודה"; (2) במקום "האגף" יבוא "המוסד". << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ממש משהו קטן. אני יודעת שהיה חשוב לביטוח לאומי להבהיר שגם התקנות שיתקין משרד הביטחון מכוח פרק שביעי1 לחוק הנכים, גם הן יחולו עליכם בשינויים המחויבים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון, אותם כללים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז איחדנו את זה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> לעניין הסיוע המשפטי שהתבקש כאן אנחנו מבינים שהולך לצאת איזה שהוא פיילוט. הוועדה מבקשת שבפיילוט הזה שייפתח תהיה גם תשומת לב לחוק הזה שהלומי הקרב זקוקים לסיוע במיצוי הזכויות שלהם. אנחנו מבינים שבזמן הקצר שיש לנו אנחנו לא יכולים להכניס את זה לחקיקה, אבל נשמח, שי, אני רואה גם אותך כאן, עו"ד שי סומך, שגם אתם תסייעו, יש פה מצב ייחודי שדורש סיוע במיצוי זכויות כדי להוריד חיכוך מול הוועדות והבירוקרטיה. זה בעצם הכול, הקראנו את הכול. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נפלא. שתי הערות אחרונות, פנינה ואוריה מסכם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה, גם אם זה לפרוטוקול, אני הסברתי את הבעיה, לפעמים יש ילדים שעלו בגיל שלוש וההורים עדיין לא יודעים עברית גם אחרי 20 שנה והם נמצאים סגורים בחדר או מסתובבים ברחוב בגלל שהם הלומי קרב, ואז להורים אין שום הנגשה. בנוסח שכתבה היועצת המשפטית ובאמת ניסתה לדייק את זה כמה שיותר, עדיין לא נכנס חיילים שהוריהם אינם יודעים את השפה העברית. בסוף צריך לתת הנגשה להורים האלה. אם הילד שלהם במצוקה או שהוא מאיים להתאבד, צריך לתת להם, האם אפשר להגיד או חיילים שהוריהם אינם יודעים את השפה העברית, ומה זה אומר? שאם הם באים לאגפים שלכם מי שידבר איתם זה יהיה בשפה שלהם, כמו שיש היום חובה. אגב זה לא טובה שעושים, יש החלטות ממשלה בעניין, יש חובה חוקית. ויותר מזה, גם אם אנחנו גוזרים לפי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו את ערך השוויון, השוויון הוא בפני כל אזרח ואזרחית, גם אם הם לא יודעים את השפה, והחובה של גופי המדינה לעשות את זה. אני הייתי רוצה שייכנס, חיילים שהוריהם אינם יודעים את השפה העברית, ואז אתם תעשו ככל שביכולתכם. אני לא חושבת שביום אחד תצליחו להקים מערך הכי גדול, אבל בהחלט זה ייתן סעד ותשומת לב למשהו שהוא הומני ונכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> פנינה, זה סעיף רחב, הוא לא הנגשה שפתית לזכאי, הוא הנגשה שפתית לכל האירוע. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב לעולים. אני שוב אגיד - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, כתוב הזכאויות לעולים. ההנגשה השפתית היא לא לעולים עצמם. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה לא לנפגע עצמו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את יכולה להקריא את הסעיף? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> פעולות שנעשו לשם הנגשה שפתית ותרבותית ולהסבר בדבר הזכאויות לעולים חדשים ולחיילים בודדים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יפה, אז אני אומרת שיש כאלה שהם לא עולים חדשים ולא חיילים בודדים, אתה מכיר את זה כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה לשעבר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> וחסרי עורף משפחתי. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> לא, חסרי עורף משפחתי נכנסים בבודדים, זה היועצת המשפטית ואני חשבנו על זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מה את רוצה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומרת שיש כאלה שהם לא עולים חדשים ולא בודדים, דרוזים למשל, יש כאלה דרוזים שלא יודעים את השפה ואז הילד שלהם סגור בחדר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על מה את מדברת? איזה דרוזי לא יודע את השפה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, אני עוסקת בזה כל החיים, יש כאלה שלא יודעים, ויש גם ערבים שמתגייסים שלא יודעים, ויוצאי אתיופיה שההורים לא יודעים והם לא עולים חדשים ולא בודדים. מה שאני מבקשת, או חיילים שהוריהם אינם יודעים את השפה, משמע בכל מקרה יהיה לך את השפות, כשאני אתקשר למוקד שיהיה את כל השפות העיקריות שיש במדינת ישראל, שאנחנו יודעים שיש את זה בהרבה מאוד משרדים, שאם צריך מלווה למשפחה, עובד סוציאלי למשל, שהוא דובר ערבית, רוסית, אמהרית, כי אין שיתוף פעולה, אז תעשו את זה. יש לך התנגדות? << אורח >> הילה מן: << אורח >> לא, ברור שאין לי התנגדות, זה גם נכנס לחוק בסעיף רחב. אנחנו עוד לא יודעים מה זה אומר הנגשה שפתית ותרבותית והתכוונו לדבר איתך על זה ולראות איזה תוכן - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אפשר להכניס - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ייקבע בנהלים, פנינה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אז את מוכנה להסכים לפרוטוקול שהכוונה היא גם למי שההורים לא יודעים את השפה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, יאללה, בואו נתקדם. תודה רבה לך, אפשר להתקדם. מספיק. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מירב, תרגיעי את עצמך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אמרתי תודה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אף אחד לא עובד אצלך ותרגיעי. זה שלא אכפת לך מזה זו בעיה שלך, תעמיקי קצת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> די כבר, למי לא אכפת? מספיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם באותו נושא, כשמדברים על הדיווח ונוסף שם גם דתיים וגם חרדים, אנחנו מדברים על הנגשה ותרבות, זה חשוב שיהיה לכם, שאם תגידו לא עשינו כלום, נשאל אתכם למה לא עשיתם. אנחנו רוצים שכן יהיה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הדברים שנאמרו כאן צריכים לבוא לידי ביטוי בנהלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואני רוצה להגיד לכל העובדים המסורים שנמצאים פה, היו פה צעקות, אבל זה מכאב, זה לא ממשהו אחר. כולם מעריכים אתכם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בשם כל חברי הוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם עושים עבודה טובה, באמת תודה רבה לכם גם בשם הלומי הקרב שאוהבים אתכם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אופיר, שהיא תגיד לפרוטוקול. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> את רוצה את ההבהרה לפרוטוקול. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מירב קטעה את זה, אני רוצה את ההבהרה לפרוטוקול. בבקשה, הילה, אני רוצה שזה יובהר לפרוטוקול. הילה, אין לכם התנגדות שמדובר גם בהורים שלא יודעים את השפה העברית, שהם לא נכללים בחיילים בודדים ובעולים חדשים. אני רוצה שאתם תגידו את זה לפרוטוקול. << אורח >> הילה מן: << אורח >> כל מה שהתבקש כאן, גם על ידי חבר הכנסת אזולאי וגם על ידי חברת הכנסת פנינה תמנו, זה נכנס תחת הסעיף, הסעיף כרגע הוא כללי ורחב, אין לנו שום התנגדות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הסעיף לא מדבר עליהם. הסעיף מדבר על חיילים עולים, שזה עד עשר שנים, ובודדים. << אורח >> הילה מן: << אורח >> זה לא משנה, הנכים שלנו הם נכים של אגף השיקום ומה שצריך למשפחה - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> פנינה, בגלל זה היה כתוב ובכלל זאת, ואז אם היה בכלל זאת בנוסח שאמרתי לך, ובין היתר גם עולים חדשים וחיילים בודדים, ואז המשפחה נכנסת, היא אומרת את זה. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אבל - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בלי אבל. << אורח >> הילה מן: << אורח >> אין בלי אבל, אין מה לעשות, בשמחה ובאהבה, תקנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נתתי לך. << אורח >> הילה מן: << אורח >> זה שירות שאנחנו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איזה חברי כנסת מהוועדה הזאת מתנגדים לממשלה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות שאת צודקת, אבל אחרי המילים 'פעולות שנעשו' - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פנינה, הם מכניסים, זהו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני רק אומרת ליועצת - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היא רשמה 'ובכלל זאת'. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני אגיד איפה את המילים 'בכלל זאת'. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פנינה, הם מכניסים. אגב זה היה בפנים, את ביקשת להוריד, עכשיו את מבקשת להכניס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואני אומר לך שהיועצת המשפטית מבינה עברית והכול בסדר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה אוריה. אחרון הדוברים. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> חברים, אנחנו נצביע מיד אחרי ויהיה הרבה תודות ותהיה הרבה שמחה. אני רוצה להגיד שאנחנו למדנו מהדיון היום המון. דבר ראשון למדנו שאנחנו לוקחים ספינה ענקית ומסובבים את ההגה שלה לגמרי בנושא של הלם קרב, של תגובת קרב ושל פציעת קרב, שלא היה קיים. כל הדיון הזה לימד שכל הטיפול במשרד הביטחון וכל המסביב התעלם לחלוטין מהנושא של איפה הפציעה התרחשה ומה קרה. זה דבר ראשון, זה תחילת הדרך ואנחנו מובילים פה משהו שהוא שינוי היסטורי מהותי. שתיים, מה שהצלחנו לעשות בחמישה ימים הוא מדהים, אבל הוא פרומיל של מה שמגיע לכל האנשים המדהימים האלה ואנחנו חייבים את ההשלמה. בשביל זה אני מדבר ואני אחרון הדוברים בשביל להגיד שההשלמה של החוק כן אמורה להמשיך למשהו אחד שאמור לקרות היום וזה החלטת הממשלה, שמזכיר הממשלה או עדיף ראש הממשלה, יגיד שהוא מקים את הוועדה המיוחדת להלומי קרב שתתוקצב ותיתן את הדבר הזה בזמן הכי קצר שאפשר, כי אנחנו על זמן פציעות כבר הרבה זמן. והדבר האחרון, אני כן אגיד תודה רבה ליושב ראש הוועדה על הסבלנות ולכל הסובבים אותו ולייעוץ המשפטי, ויאללה הצבעה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד הצעת החוק - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הנוסח הזה? שיהיה ברור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אבהיר, את צודקת. אני מסמיך את היועצת המשפטית לנסח את הצעת החוק עם ההערות שהוספנו בעל פה. ברגע שיהיה נוסח והוא יהיה היום אנחנו נכניס את החוק שיעלה היום בקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אין לכם מושג כמה זה נס. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני רוצה להודות לאופוזיציה, את שאר התודות אני אגיד במליאה, לאופוזיציה שביחד יד ביד עשינו את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> תודה למירב ולעודד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולפנינה ולמיכל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אמרתי רק לאופוזיציה, לשגית כמובן, אמרתי במליאה, לכל היועצים המשפטיים, לחברי הכנסת. אני רוצה להצביע, התודות יהיו במליאה. אם כך מי בעד הצעת החוק להלומי הקרב בקריאה השנייה והשלישית? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד ויעלה למליאה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:33 ונתחדשה בשעה 14:34.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני פותח את הדיון, הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מספר 35) (טיפול מותאם לנפגעי הלם קרב והקמת ועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין), התשפ"ו-2026 (כ/1210). מי בעד מתן הפטור והקדמת הדיון בהצעת החוק לפני הקריאה השנייה והשלישית? אושר פה אחד. הצבעה אושר. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> רציתי להגיד שבדרך כלל אני מתנגדת לפטורים, אבל גם סוף מושב, גם הצעה שבאמת הליך החקיקה שלה היה ברור שהוא צריך להיות מהיר ועם פרשנויות יצירתיות שונות ולכן אין מניעה לפטור מבחינת ההליך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:35. << סיום >>