פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 16 ועדת החוקה, חוק ומשפט 15/10/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 951 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום חמישי, ד' בחשון התשפ"ז (15 באוקטובר 2026), שעה 10:00 סדר-היום: << נושא >> 1. הארכת הכרזה על הגבלה ביטחונית (מס' 2) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 << נושא >> << נושא >> 2. דיווח הנהלת בתי המשפט לחודש אוגוסט 2026 בהתאם לסעיף 38(3) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 << נושא >> << נושא >> 3. דיווח המשרד לביטחון לאומי לפי סעיף 38 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 לתאריכים 9.8.2026-7.9.2026 << נושא >> << נושא >> 4. דיווח הנהלת בתי המשפט לחודש יולי 2026 בהתאם לסעיף 38(3) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 << נושא >> << נושא >> 5. דיווח המשרד לביטחון לאומי לפי סעיף 38 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 לתאריכים 10.7.2026-8.82026 << נושא >> << נושא >> 6. דיווח המשרד לביטחון לאומי לפי סעיף 38 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 לתאריכים 08.09-08.10.2026 << נושא >> << נושא >> 7. דיווח הנהלת בתי המשפט לחודש ספטמבר 2026 בהתאם לסעיף 38(3) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר מוזמנים: נילי פינקלשטיין – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יפעת רווה – ראש אשכול סד"פ וראיות, משרד המשפטים דגנית כהן-ויליאמס – ממונה במחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה אביגיל מרלל – מתמחה, פרקליטות המדינה מיכל נחום – יועמ"ש משבל ועניינים פליליים, המשרד לביטחון לאומי שיר לדרמן – רכז הערכה, המשרד לביטחון לאומי אביב ישראלי – עוזרת לייעוץ משפטי בט"פ, המשרד לביטחון לאומי צחי אלישע – רען כליאה, המשרד לביטחון לאומי שלומי אדרי – קצין אג"מ נחשון, המשרד לביטחון לאומי ניסים בכר – רען אבטחה, המשרד לביטחון לאומי אמל קלעני – רת"ח ליוויים, המשרד לביטחון לאומי חנית אברהם בכר – ממונה צוות חקיקה, הנהלת בתי המשפט משתתפים באמצעים מקוונים: ישי שרון – מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית ייעוץ משפטי: נועה ברודסקי-לוי מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: נטע רבקינד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הארכת הכרזה על הגבלה ביטחונית (מס' 2) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 << נושא >> << נושא >> דיווח הנהלת בתי המשפט לחודש אוגוסט 2026 בהתאם לסעיף 38(3) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 << נושא >> << נושא >> דיווח המשרד לביטחון לאומי לפי סעיף 38 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 לתאריכים 9.8.2026-7.9.2026 << נושא >> << נושא >> דיווח הנהלת בתי המשפט לחודש יולי 2026 בהתאם לסעיף 38(3) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 << נושא >> << נושא >> דיווח המשרד לביטחון לאומי לפי סעיף 38 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 לתאריכים 10.7.2026-8.82026 << נושא >> << נושא >> דיווח המשרד לביטחון לאומי לפי סעיף 38 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 לתאריכים 08.09-08.10.2026 << נושא >> << נושא >> דיווח הנהלת בתי המשפט לחודש ספטמבר 2026 בהתאם לסעיף 38(3) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב, אנחנו בעניין ההכרזות והדיווחים, ההכרזה על הגבלה ביטחונית (מס' 2) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה) תשפ"ו–2026, ודיווחים לתקופות השונות שהועברו בנושא הזה, שנמצאים מולי. אבל לפני הכול, מי מציג את הארכת ההכרזה מטעם הממשלה? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> בוקר טוב, עו"ד אביב ישראלי מהמשרד לביטחון לאומי. מוגשת על-ידי השר לביטחון לאומי ושר המשפטים בקשה להארכת ההכרזה על הגבלה ביטחונית בשלושה חודשים נוספים. בפני השרים הונחו חוות הדעת של גורמי הביטחון בשירות בתי הסוהר ועמדת הנציב ביחס לסיכון שנשקף מהוצאת עצורים ואסירים לדיונים בעניינם בבתי המשפט, לצד עמדת הסנגורית הציבורית הארצית ומנהל בתי המשפט. לאחר שבחנו את הדברים השרים מצאו לנכון לבקש להאריך את ההכרזה, ומכאן הבקשה שמונחת בפני ועדת החוקה לאשר את ההארכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. אני אתייחס לנתונים ולמספרים. בואו תתנו סקירה. שיניתם בהתאם לבקשתנו את מתכונת הדיווח ותודה נתונה לכם על כך. מה שאני שם לב בדיווחים האלו – אחת, שמסה גדולה מאוד היא של אסירים שמה שנקרא מוגדרים ביטחוניים, ולא ביטחוניים. זאת אומרת שהם מוגדרים ביטחוניים על פי שב"ס, אבל לא לפי סעיפי העבירה, והם יצאו. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> הם אמורים לצאת לפי החוק. זאת אומרת יש שם אפשרות לבקש, אבל ככלל הם אמורים לצאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת בעצם שמאחר שאתם לא הגשתם התנגדות לאף אחד, מי שמוחזק באגף ביטחוני ולא בגלל עבירות ביטחון, ככלל יצא. זאת אומרת, לא הייתה שום מגבלה לגביו, לא הוגשו שום בקשות פרטניות בנושא הזה. פעם קודמת ששאלתי למה ניתן איזשהו הסבר שמשהו בתקשורת בנושא הזה – שזה המועד, מי אמור לטפל בהעברה, או שהצורך ירד? מה קרה שלא הוגשו בכלל? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> לא, אלה שני אירועים שונים. אני חושבת שבדיון הקודם עלה איזשהו פער ביחס ליישום של החוק וזה שבאמת יותר אסירים מובאים פיזית בעקבות החלטות של בתי המשפט. קיימנו דיון משותף יחד עם הפרקליטות ועם הנהלת בתי המשפט, בשלב זה אנחנו לא יודעים להגיד אם יש שיפור, גם בגלל הפגרה וגם בגלל תקופת החגים באמת היו פחות דיונים. אבל זיהינו את הפער, כיוון שיותר שופטים יכולים לקבל החלטה בעניין אופן קיום הדיון, באמת יש יותר החלטות של בתי משפט לקיים את הדיון באופן פיזי ושהאסיר יובא לדיון בעניינו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רואה מספרים משמעותיים של ביטחוניים, תעזבי שנייה את המוגדרים ביטחוניים; ביטחוניים רגילים, המספרים דומים, באותו סדר גודל, אני לא רואה עלייה או ירידה דרסטית, זה תלוי בחודש. הביטחוניים הרגילים – מה שנקרא הקליינטים המרכזיים של החוק, לפחות מצד לשון החוק –פחות או יותר סטטוס קוו. אם יש נתונים אחרים אני אשמח לשמוע – הנהלת בתי המשפט, פרקליטות, תגידו – אבל לפי הדיווחים שהוגשו, אני חי מהדיווחים שלכם, אין לי פה מערך מודיעין. אולי אחרי שהקמתם כזה מערך מודיעין טוב בשב"ס תנו טיפים לכנסת להקים מערך מודיעין. אבל אני אומר, אני לא רואה זינוק או גדילה משמעותית בביטחוניים הרגילים. אני לא זוכר – ואני מודה, זו בעיית זיכרון שלי – את המספרים של המוגדרים ביטחוניים לפי פקודת שב"ס, אבל שיוצאים. כלומר, המספרים הקודמים היו כוללים או לא כוללים – אני לא יודע, כי אני לא זוכר מתי התחלנו לדווח עם החלוקה הזאת. אבל לגביהם, בוודאי בלי בקשה שלכם – האירוע לא מתחיל. ולכן אם אתם לא הגשתם – כלומר, ברור שהשופט יגיד דיון בנוכחות, כי הוא מבין שאמור להיות דיון בנוכחות, החוק אומר לו דיון בנוכחות וזה אפילו לא דורש החלטה מיוחדת מצדו, כי זה לא סעיפי עבירה. גם הפרקליטות לא תדע בהנחה שהיא לא אמורה. ולכן לגביהם, אם יש גידול או אין גידול, קיטון – זה נטו לפתחכם, אם אתם לא מגישים אף בקשה לא יהיה. השופט לא נביא – אני האחרון שיטען ששופט הוא נביא. << אורח >> דגנית כהן-ויליאמס: << אורח >> דגנית כהן-ויליאמס, פרקליטות המדינה. אני יכולה רק לציין את מה שעשינו. לבקשתו של היו"ר עשינו בדיקה מדגמית של הזימונים בשבועיים הראשונים של יולי. אם אתה זוכר, ככה אתה ביקשת בישיבה הקודמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, כן. << אורח >> דגנית כהן-ויליאמס: << אורח >> ממש נכנסנו אחד-אחד ובדקנו פרוטוקולים. ראינו שבמהלך של שבועיים היה זימון ל-16 דיוני חובה של עצורים תום הליכים. אלה 16 דיונים שזומנו אליהם 25 עצורים, כי חלק מהתיקים הם עם נאשמים נוספים. היו דיוני מעצר מינהלי אחדים, שזה לפי שיקול דעתו של השופט לפי החוק, וכרבע מהדיונים לא היו דיוני חובה. כשהסתכלנו זה גם לא עבר את התהליך הזה של נשיא או סגנו וכולי, ובעקבות זה אנחנו עשינו איזשהו יישור קו. גם המשנה הפלילית לפרקליט המדינה הוציאה מכתב לתשומת ליבם של הפרקליטים שכאשר שופט בדיון בתיק ביטחוני מזמן לדיון שאינו חובה, שיתריעו בפניו שיש הליך שצריך לעשות ושהוא צריך לשקול אם זה חיוני או לא, ובמקביל הנהלת בתי המשפט אולי תתאר מה הם עשו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ומהשטח כרגע אתם שומעים שזה עובד. << אורח >> דגנית כהן-ויליאמס: << אורח >> כן. לא שמענו משהו אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. נשמע גם את הנהלת בתי המשפט. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> בוקר טוב, חנית אברהם בכר, הלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט. בעקבות הפגישה שערכנו הוצאנו פנייה לנשיאים, הסבנו את תשומת ליבם להוראות החוק, ביקשנו וחידדנו שדיון בעניינו של עצור או אסיר ביטחוני שצריך לקיים אותו פיזית ולא בהיוועדות חזותית תועבר להכרעת נשיא או סגנו, שופט שהוסמך, וההחלטה תתקבל בטעמים מיוחדים לאחר קבלת עמדת הצדדים, לרבות עמדת שב"ס. ביקשנו להקפיד שיהיה מצוין גם בפרוטוקול הדיון מה סוג הדיון הבא שצפוי להתקיים כדי שגם הפרקליטות וגם שב"ס יוכלו לדעת אם מדובר בדיון חובה שצריך לקיים אותו פיזית וככה להסב את כלל הצדדים, אם זה נכנס בגדר הכלל של ברירת המחדל של היוועדות חזותית או לא, ואם צריך להגיש איזושהי בקשה. אני שמחה לשמוע שזה עבד. המייל יצא בתחילת ספטמבר, זה עניין - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני זוכר, צריך לתת למערכת זמן ללמוד, זה מובן. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> כיוון שהחוק החדש נכנס לתוקף ממש עם תחילתה של המלחמה עם איראן אני מניחה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואז הייתה השבתה מוחלטת. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> הייתה השבתה מוחלטת, הגבלה מלאה. זה יצר בלבול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. אני מבין שזה חוק שדורש הפנמה חדשה, שינינו קצת את הכללים וזה לגיטימי, זה הגיוני. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> ואם צריך, אנחנו נרענן שוב. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> נציין גם שהיו מקרים הפוכים שאנחנו רואים בדיווחים, בהם דווקא יש חובת נוכחות ולא תמיד מביאים את העצורים. גם על זה אני מבינה שנעשה ריענון וגם על זה צריכים לעשות את כל המעבר אחורנית. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> נכון. הריענון כלל שני חלקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שבדיון חובה תקפידו שיש ובדיון רשות תקפידו לציין שזה דיון רשות. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> נכון. גם ייעוץ וחקיקה הסבו את תשומת ליבנו בעקבות הדיווחים. אמנם מספר הדיונים קטן יחסית, אבל נכון, זה לא אמור להיות. לכן שלחנו באותו מייל לתשומת ליבם של הנשיאים ושל השופטים להקפיד, ריעננו את זה. אני לא יכולה להבחין האם מדובר בהליכים ביטחוניים או פליליים. בכל מקרה, בהתאם לשתי הוראות החוק זה אמור להיות פיזי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. בסופו של דבר, שומרי הסף המרכזיים פה – השופטים כמובן – אלה הפרקליטות ושב"ס. זאת אומרת, כשאתם מקבלים בקשה להוציא מישהו, השאלה היא האם יש מישהו גם אצלכם שמסתכל על זה, מתאם מול הפרקליטות או בודק ומחליט בהתאם לזה. אבל בסדר, זה שלכם, אני לא יכול לשמור עליכם יותר ממה שאתם שומרים על עצמכם. אם אתם מכילים את האירוע מספרית, כוח אדם, אג"מית, מודיעינית – אתם הבוס, אני לא מתערב לכם. אבל כן לתשומת לב, כי הפער הזה מתישהו כן דורש הסבר. כי בסופו של דבר הפוקוס הוא פתיחת האגף. אם אין בעיה לפתוח אגף כמות גדולה של פעמים, זה נכון לכולם. אתם טענתם שזה אירוע של פתיחת אגף; המספרים לא גדולים, אנחנו לא חורגים מהאירוע של המספרים שהיו פה בתקופות של שיא המלחמה, שיא המערכה ושיא עסקות החטופים, אנחנו באותו סדר גודל של מספרים, ולכן זה לא משהו חריג. אני רק אומר שבמספר הבקשות יש ירידה. יכול להיות ששיפרתם את הנהלים ואתם נותנים יותר ויש לכם נהלי אבטחה טובים יותר כמערכת לומדת – מצוין, תבורכו. רק צריך להסביר את זה, להבין איפה זה עומד. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אני רוצה לשאול גם – אנחנו מסתכלים בדיווחים על כ-50 בגירים שיוצאים לדיונים מתוך הביטחוניים בלבד. אני רוצה להבין: הרי יש בתוך זה גם דיוני הוכחות, דיון מעצר ימים ראשון, דיון מעצר עד תום ההליכים ועוד כמה שלבים בהליך הפלילי עצמו. זה כל המספר הכללי שכולל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דווקא מעצר ימים ראשון בדרך כלל הוא משב"ס. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אז אתם לא סופרים אותו בכלל, הוא לא בתוך ה-50? << אורח >> דגנית כהן-ויליאמס: << אורח >> לא. לפחות בדיווחים – הם הרי העבירו לי את כל הזימונים של השבועיים הראשונים של יולי – לא היו שם כאלו, כי הם מגיעים מהמשטרה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> בדיווח של הבל"מ, של השב"ס, זה לא כלול? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תיאורטית זה יכול להיות. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> בדרך כלל הם כן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הם סופרים פה, להבנתי, פתיחת אגף, הובלות מאגפים ביטחוניים. הם לא סופרים אם מישהו יצא מהמשטרה, גם אם יחידת נחשון הובילו - - - << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, אבל הרוב כן מגיעים לשב"ס, גם ב-24 שעות הראשונות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אם המשטרה הביאו. אבל אם הוא הולך מתחנת משטרה לבית משפט, ומהדיון חוזר אליכם, לשב"ס, או לחקירה בתחנת המשטרה – אתם לא מכירים את זה. << אורח >> שלומי אדרי: << אורח >> לא מכירים את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. לכן זה לא נספר. << אורח >> שלומי אדרי: << אורח >> אלא אם כן נחשון מביאים אותם מהמשטרה אלינו ועושים את הדיון, זה נספר. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, אבל מה קורה בדרך כלל? הם כן מספיקים להגיע אליכם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במעצר ראשון? ב-24 שעות? << אורח >> צחי אלישע: << אורח >> זה תלוי באיזו שעה נעצר, מתי הוא נעצר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואז הוא נכנס לאגף ביטחוני מיידית? << אורח >> צחי אלישע: << אורח >> צחי אלישע, ראש ענף כליאה. לא תמיד, יכול להיות שכן. יש מה שנקרא בהליך המעצר של אסירים ביטחוניים, כאלה שמגיעים מצה"ל או ממשטרת ישראל, ממשטרת ישראל הם מגיעים – זה תלוי בשעת המעצר. יכול להיות שאם הוא נעצר ב-04:00 הוא יגיע אלינו לאגף הביטחוני ואז יעלה לדיון, וזה נספר פה. לגבי האסירים שמגיעים מצה"ל – הם אמורים להגיע אחרי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צה"ל לא פה בדיווח. << אורח >> צחי אלישע: << אורח >> סבבה, רק משטרה. מה שמגיע אלינו תלוי בשעת המעצר. אם הוא נעצר ב-09:00 בבוקר סביר להניח שהמשטרה כבר תיקח אותו לכיוון בית המשפט ואצלנו הוא לא ייספר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. בקיצור, זה תלוי בשעת המעצר, זה אקראי לחלוטין, אי אפשר לבנות על זה מערכת. זה תלוי בסופ"שים ובאלף דברים. אבל בגדול נוהל העבודה הוא שכשאפשר מעצר ראשון המשטרה מביאה אותו לבית המשפט ומשם הוא עובר אליכם. << אורח >> צחי אלישע: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. ישי ביקש לעלות בזום. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> שלום. לגופו של עניין, לגבי ההכרזה – אני לא אחזור על הדברים המפורטים בעמדה של הסנגורית הארצית, וחזרנו על עמדתנו שמטעמנו אין הצדקה משכנעת וחזקה לקיומה, לא כל שכן להארכתה של ההכרזה הנוכחית. אני כן אגיד שאני קצת מוטרד ממנגנון הדיווח. בסופו של דבר, כרגע הוא לא ממלא את מטרותיו כפי שהוועדה קבעה. אם אני מבין נכון הדיווחים שאנחנו מקבלים לא נותנים לנו את הנתון הבסיסי ביותר – כמה דיונים של ביטחוניים מתקיימים בהיוועדות חזותית כתוצאה מהסדר החירום. בעצם, מה המשמעות, מה ההבדל ומה האפקט של אותה הוראת שעה כדי שנוכל לבחון את התרומה שלה, את התועלת שבה, מול - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? אני רואה שכתוב – עצורים ביטחוניים שניהלו דיונים בישראל בהיוועדות חזותית, 1,248. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אם אני מבין נכון זה כולל גם את הסדר השגרה. << אורח >> דגנית כהן-ויליאמס: << אורח >> זה כולל פליליים. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> זה כולל גם את אלה שבהסכמה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> זה יפה מאוד, אגב, זה נתון נחמד להסדר השגרה, כל הדיווחים האלה, אבל אנחנו לא מצליחים להבין ככה בעצם מה התרומה של הוראת השעה, שזה דבר בסיסי מאוד. אני אפילו לא נכנס עכשיו לפילוחים, מתקנים ועבירות, אנחנו כבר לא שם. אבל אם אין לנו אפילו את הנתון הבסיסי הזה – אנשים עובדים קשה מאוד על מנגנון הדיווח הזה. אני חושב שאנחנו נמצאים בבעיה. יכול להיות שכששינינו קצת את ההסדר עצמו לא צפינו מראש שאולי אין לנו את הפילוחים האלה או שזה קשה לעשות את הפילוחים האלה. מבחינת העתיד לבוא, אני חושב שלכל הפחות צריכה להיעשות חשיבה מעמיקה איך אנחנו כן מגיעים לנתון הזה, שהוא כאמור בסיסי מאוד. ואפילו אם זה כרגע לא אפשרי, שיהיה לנו לטווח הקצר לפחות נתון של יום טיפוסי, שנבין מה הוראת השעה הזאת עושה ביום טיפוסי, אם אפשר לבנות מנגנון בלחיצת כפתור שנותן את זה לגבי כל תקופת הדיווח, שזו הייתה כוונת הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבעיה הגדולה היא איפה מוחזק המידע. זאת אומרת, בגדול - - - << אורח >> ישי שרון: << אורח >> הסדר השגרה מלכלך פה את הנתונים. אגב, גם לגבי היציאות הפיזיות, אני חייב לומר, המספר הוא יחסית נמוך. כשחושבים על כל אותם סוגי דיונים שבהם ברירת המחדל היא שהדיון נעשה בנוכחות חובה – ואגב, גם לפי הסדר השגרה אי אפשר לקיים ברובם דיון בהיוועדות חזותית. גם הנתון הזה מעורר אצלי כמה שאלות ותהיות. משהו לא עובד במנגנון הזה וצריך לבדוק איך אנחנו מקבלים תמונת מצב מלאה ומהימנה יותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. תתייחסו, האם באמת – אני מנסה להבין איך שב"ס יכול לדעת. בסופו של דבר הוא מקבל את ההזמנה, האם הוא יודע מה ההליך המשפטי שקדם, מי נתן הסכמה, מי לא? אני מניח שזה יותר בפרקליטות מאשר בשב"ס, כי השב"ס לא יודע את זה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, למה? ההסכמה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאיפה הם יודעים? מאיפה שב"ס יודעים את ההסכמות הדיוניות שהגיעו אליהן בבית המשפט? הם מקבלים הזמנת עבודה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> דיברנו כמה פעמים על המורכבות של הדיווח, כי גם אם שירות בתי הסוהר יודע להגיד אם הוא יצא פיזית או עלה בהיוועדות חזותית – הוא לא יודע את סוגי הדיונים, אין לו את הרשימה. כן יש מקרים שלדיון הבא שב"ס מסתכל בפרוטוקול, אבל לא מעקב שהוא מבצע מאחורי הדברים. כשיש לנו את שני ההסדרים שפועלים במקביל המורכבות של שיטת הדיווח ואיסוף הנתונים היא לא פשוטה. בסופו של דבר גובש הנוסח הזה של הדיווח שנותן את מירב המידע. חזרנו על הפורמט הזה לבקשת יושב-ראש הוועדה, אבל זה מורכב, באמת, הקושי לעשות את הפילוחים האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. שוב אני מדגיש, כשאנחנו כותבים פה – דיוני בגירים, אנחנו סופרים דיונים או סופרים אנשים? אני כל פעם לא זוכר מה סגרנו. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> למיטב זכרוני שינינו את זה לדיונים, גם כן, לבקשת היושב-ראש, לשקף כמה פעמים - - - << אורח >> דגנית כהן-ויליאמס: << אורח >> כשאני קיבלתי זה היה עצורים, לא דיונים. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> נכון, הייתה תקופה שזה דווח כעצורים ושינינו את זה למיטב זכרוני לדיונים. אנחנו נוודא את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. כי כתוב דיונים, ואני כן זוכר. בסופו של דבר, כמה אסירים יצאו? אני זוכר מה היה האירוע, לפעמים יכול להיות אסיר שיש לו משפט הוכחות, ואתה אומר שלפי תקופת הדיווח אותו אסיר יצא חמש פעמים, אבל לחמישה דיונים שונים. צריך לראות. אבל כל זמן שאנחנו עובדים באותה שיטה ורואים מגמה – אני הרי לא יכול לרדת לרזולוציה של דיון זה או דיון אחר. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אבל אולי כן אפשר לעשות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי ישי שרון – אני אומר, בשב"ס, להבנתי, אין את המידע, הוא לא יכול לעשות את זה. הפרקליטות – אני לא יודע מה יכולותיהם, בית משפט – כנ"ל, בנושא הזה. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> אצלנו אין אפשרות, אין לנו את הסיווג במערכת אם מדובר בביטחוני או לא בביטחוני. אין לנו את האפשרות הזאת. מבחינתי מדובר בדיון – יש לנו את סוגי הדיונים, דיון מעקב, דיון שמיעת הוכחות, סיכומים. יש לי את הרשימה, אין לי אפשרות לדעת האם זה אסיר ביטחוני, וגם אולי אסיר ביטחוני שהוגדר על-ידי שב"ס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - - והוראת שעה או לא הוראת שעה. זה סיווג משפטי. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> השאלה היא, אביב, ברגע שיש את הדיונים שאמורים להוציא, ואז לבקשת האסיר לפי הסדר השגרה הוא לא יוצא, זה לא משהו שכן נמצא איפשהו אצלכם? במערכת, או מישהו בשב"ס מסתכל על זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. בקשת אסיר לא לצאת. הבקשה המוסכמת לא לצאת, איך זה מוגש? << אורח >> שלומי אדרי: << אורח >> זה בפרוטוקול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יכול לצפות מהם לקרוא פרוטוקולים. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אפשר באופן מדגמי, מה שישי אומר. לפחות שיהיה כמה ימים שנוכל לקבל איזשהו מושג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי מדגמי, יכול להיות שאפשר לבדוק איזה יום אחד. << אורח >> שלומי אדרי: << אורח >> זו החלטה שיפוטית, העצור בדיון הבא יהיה ב-VC או בפיזי, זה רשום בפרוטוקול. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אבל זה משהו אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב, אני לא בקיא, יכול להיות שכדאי פה דווקא באמת - - - << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אני רוצה לומר עוד משהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ישי, יותר חשוב שתסביר לי איך זה עובד בהליך, כי לכאורה יכול להיות מצב - - - << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אני מבין לגמרי את המורכבות. אני גם חושב שבטווח הארוך כן צריך לחשוב, זה די ברור שכשנצטרך להאריך את הוראת השעה נצטרך לחשוב על המנגנונים האלה, ויכול להיות שהם מורכבים וצריך לחשוב איך מפתחים אותם. אבל בטווח הקצר יותר – ואני מרשה לעצמי לומר גם בשים לב, יש גם הליך משפטי שאני מניח שהשאלות האלה יישאלו. זאת אומרת, אלה נתונים שיצטרכו להישקל ואני מניח שגורמים יידרשו להציג אותם, זה אך טבעי. לפחות בפן המבני – עוד פעם, אני לא מבין בזה – צריך לפחות לקיים איזושהי חשיבה איך אפשר להגיע לנתון הבסיסי הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר להתייחס טיפה לעתירה, אבל זה לא ממש משנה. אני רוצה לומר דבר פשוט. הכלל, גם בעתירה – בית המשפט, שיעשה, אני חייב לומר שכבר התייאשתי מבג"ץ, אז זה לא ממש רלוונטי. אבל כשיש סעד חלופי, בג"ץ הוא לא הדמות הרלוונטית. אנחנו יצרנו פה בחוק מנגנון למישהו שטוען שההוראה פוגעת בו – לצאת. אם זה אירוע פרטני ובן אדם חושב שההליך פגע בו, יש לו את כל האפשרויות בתוך ההליך, הוא אפילו לא צריך ללכת לעתירת אסיר ספציפית. בתוך ההליך הזה יש לו אפשרות להגיד שלא מתאים לו VC, זה פוגע בו. ולכן אני לא מצליח להבין מה הרעיון, לא של עתירה ולא של נתונים כלליים. קוראים לזה בשפתנו המשפטית – עתירה כוללנית. יש פה את המנגנונים. עכשיו, אני אגיד לך, ישי, אני לא יודע כמה מהם אתם מייצגים וכמה לא, אני יודע מה המדד שלי. בסופו של דבר כשהסדר מסוים – שגרה, קבע, מעצר, סגר, הכול, הגיעו אלינו תלונות פרטניות מאדם שאומר – תשמעו, אני לא רציתי, המערכת דפקה אותי, התקבלה החלטה. אנחנו רואים שעל קבוצה גדולה בכלל לא הוגשו בקשות על-ידי שב"ס, זאת אומרת, מי שהוא לא אסיר ביטחוני. אסירים ביטחוניים – אם היו מביאים לי מקרה שבו יש אסיר ביטחוני שרצה לצאת, הגיש בקשה לבית המשפט לטעמים המיוחדים, נשיא בית המשפט דן ונשיא בית המשפט המחוזי אמר – אני סבור שהוא באמת צריך לצאת, אבל מה לעשות, איזו הוראה בחוק חוסמת אותי – נו מילא, אני מבין שיש משהו שצריך לתקן בהוראת השעה. אני לא רואה את זה. אני לא מקבל פידבקים לדבר הזה. ולכן אני לא מצליח להבין – הנתונים הכוללניים הם נחמדים, הם חשובים לקביעת מדיניות, הם לא קשורים לעתירה, סליחה שאני אומר. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> לא. בראש ובראשונה הכוונה שלי הייתה שהוועדה שקבעה את המנגנון רצתה לדעת מה התועלת שלו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, לכן אני אומר, אני מסכים איתך כדי להבין את האפקט של החקיקה שלי, אבל לעניין לתת סעד למישהו שנפגע - - - << אורח >> ישי שרון: << אורח >> לא, זה היה יותר בבחינת אפילו אמירת הגופים האחרים שהדבר הזה נחוץ - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין. אבל אני חושב שבהליכים מהסוג הזה, בוודאי על תוצאות הליך חקיקה – נטל הראייה צריך להיות על העותר. שיבואו ויגידו שיש אנשים שנפגעים. מי שנפגע פנה לבית המשפט, ובית המשפט אמר לו – לא, אני לא מקשיב לך. אוקיי, יכול להיות. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אני מתחרט שהעליתי את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אין בעיה, אני לא בא אליך בטענות. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> יותר מבחינת הבחינה של האפקט של הוראת השעה – דיברנו על זה בדיונים, אגב, האם אנחנו צריכים את ההוראה או לא צריכים את ההוראה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על זה אנחנו מסכימים. מה רציתם לומר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לאן לפנות. בכל מקרה, רבותיי, לא ננהל את ההליך המשפטי הבג"צי כאן מכמה סיבות. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זה לא קשור לבג"צי, זה קשור עובדתית למה שכתוב בחוק. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אני רוצה לוודא את זה, אבל אדוני אמר שאסיר שבהתאם לחוק הדיון בעניינו אמור להתקיים בהיוועדות חזותית יכול לבקש לקיים את הדיון באופן פרונטלי. מה שאני מוצאת כרגע זה בקשה שהעצור או האסיר יכול לבקש לדחות את הדיון עד לאחר פקיעת ההכרזה. אני בודקת את עצמי - - - << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל בכל מקרה, אני אומר: יש את המנגנונים החוקיים הללו, יש מנגנונים של עתירת אסיר. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אבל בעיקרון זה נכון שהחוק ברור מאוד בעניין הזה – דיונים שבהם הוא לא אמור להיות, זאת אומרת שהחוק לא קובע שהם אמורים להיות נוכחים, הוא בעיקרון לא יכול להגיש בקשה להיות נוכח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב, אני עוד לא מכיר את המנגנון שחסם אדם מלהגיש בקשה. את המנגנון הזה עוד לא מצאתי. השופטים מקבלים כל יום מאות ואלפי בקשות שאין להן סעיף מפורש בחוק באלף הליכים שונים, אזרחיים, פליליים ומינהליים, אם את רוצה רשימה אני אביא לך. בכל מקרה, הסמכות להחליט שקיום למרות התנגדותו של שב"ס יתקיים לא בהיוועדות חזותית אלא בנוכחות פיזית נמצאת בידיים של נשיא בית משפט או סגנו. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> מצאנו את הסעיף, זה סעיף 18. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע, לכן אני אומר, זה בעיניי דיון עקר. ההליך הזה קיים. זה שיש גורמים שעותרים – אפשר לדון למה, אבל זה לא מעניין. למי שנגרם עוול יש מנגנונים ישירים לקבל מענה מבית המשפט. מישהו שלא סומך – אם בג"ץ יגיד שהוא לא סומך על נשיאי בתי המשפט המחוזיים או על סגניהם ולכן הוא חושב שאי אפשר לסמוך עליהם שיקבלו את ההחלטות הנכונות, שיגיד את זה להם. אני – באופן מפתיע – סומך על מערכת המשפט בהקשר הזה, סליחה, וכך חוקקתי את החוק. בכל מקרה, הנקודות על הליך הדיווח – אני כן מבקש שתחשבו, גם הסנגוריה. אם יש לכם רעיון או שאתם מדברים עם סנגורים שכן מייצגים שיכולים לתת לכם איזושהי הערכה מהשטח, זה כן מידע שחשוב לדעת. אני חושב שאיסוף נתונים על זה הוא אירוע מורכב מאוד, כי לפעמים ההסכמה ניתנת מראש, לפעמים ההסכמה ניתנת באולם הדיונים, נרשמת בצורה כזאת בפרוטוקול או לא נרשמת בפרוטוקול, לפעמים נתנו את זה ואמרו באחד הדיונים – אנחנו מבקשים ששלושת הדיונים הבאים יהיו ב-VC כי אין טעם ורק בעוד חודשיים – הכול יכול להיות במערכת יחסים בין סניגור לבין תובע לבין בית משפט. אנחנו מכירים בזה שהמציאות מורכבת ולכן גם אם אני אושיב בן אדם שיעבור על פרוטוקולים זה לא יעבוד. זה באמת יותר, מה שנקרא, סקר איכות, מחקר איכותני, כמו שקוראים לזה, כי נתונים בהקשר הזה יהיה קשה מאוד לייצר, בין אם אני מבקש את זה ובין אם הסנגוריה מבקשת את זה, ואפילו אם בית המשפט יבקש את זה. לכן אני לא חושב שזה הפתרון. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אני רוצה לשאול את השב"ס, שאלה שגם שאלנו בעבר: באילו נסיבות לא תבקשו להכריז? מה צריך להתקיים כדי שלא תבקשו להאריך הכרזה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שאלה קצת תיאורטית. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> כן, אני חושבת שנענה מה שענינו לכל אורך הדרך – אני לא יודעת להגיד לך מה יביא לזה שלא יהיה עוד צורך. כרגע הסיכון הביטחוני כפי שהוא משתקף בחוות הדעת הוא כזה שמבחינת הנציב והשרים - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כולל החסויות, אגב. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> כולל החסויות, - - מצדיק את הארכת ההכרזה ומכאן הבקשות מוגשות. מה יקרה שיביא להפסקת ההכרזה? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, אולי אני אחדד את זה. מה עושים אצלכם במערכת כדי לחשוב על שלב שבו לא תצטרכו הכרזה? האם זה עוד כוח אדם? אני לא יודעת, מה הכיוונים שכן בוחנים כדי שיהיה אפשר להתמודד עם זה בלי הכרזה בעתיד? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך מה הכיוונים שנבחנים, אני יכולה להגיד שגם כשגובשה הצעת החוק הנוכחית שב"ס עשה את כל מה שהוא יכול על מנת לאפשר את אותם איזונים שהתבקשו על-ידי משתתפי הדיון בוועדה. הגם שהסיכון הוא כזה שלא מאפשר את אותם איזונים מצד אחד, אבל מצד שני שב"ס לקח על עצמו את אותו סיכון ואפשר את ההרחבה של הדיונים האלה. מכאן, בשים לב להסדר הנוכחי, מה יביא להפסקה של הארכת ההכרזות? קשה לי להגיד. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> השאלה היא האם נעשים איזשהם צעדים לחשוב על - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל את שואלת את שב"ס, אני לא מבין למה את שואלת את שב"ס. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כיוון – מה שנקרא – שיש לי תחושה שבסרט הזה היינו. שב"ס מבחינתם כן דיברו על עניינים של בינוי עתידי שייקח הרבה זמן שיכול לשנות חלק מהסיכונים בצורה כזו או אחרת. דובר על רעיון שיש סירוב עיקש מצד גורמים שהם דווקא לא שב"ס לשקול, שזה מה שנקרא, אם אתה לא יכול להביא – אני לא יכול להשתמש בביטוי מוחמד בהקשר הזה, אבל – את ההר אל מוחמד ומוחמד אל ההר, אבל להביא את השופטים - - - << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אתם בתור ההר. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אתה רק מסתבך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את פספסת, אתם ההר בעניין הזה. זה האל"ף-בית של המושג. נביא את ההר. ונדבר הזה צריך שיקולים מערכתיים מאוד. אני מקווה שלפתחה של הממשלה החדשה שתקום – ישבו, יעלו את זה גורמי המקצוע לדיון ממשלתי, או בקבינט או – אני לא יודע איפה מעלים דבר כזה, כי יש פה גם השלכות של ביטחון, אני לא יודע מי הגורם הממשלתי – ויחליטו. את עמדתי אני אמרתי, הייתה לזה התנגדות קשה מאוד מהסנגוריה ומבתי המשפט. שב"ס, למיטב ידיעתי, היו דווקא בעמדתי, שכן כדאי לייצר באיזשהו בינוי נכון אולמות משפט שהם מבוטחים יותר בסמוך למתקן כליאה שירכז את האסירים הביטחוניים שדיונים מתקיימים בעניינם בצורה טובה יותר. וככל שירד העומס אפשר יהיה לשחק בוויסות הזה נכון יותר ולהגיד – אסירים שמתנהלים בעניינם דיוני הוכחות – יכול להיות שאפשר יהיה להקים את מתקן הכליאה הזה במרכז כדי להקל על הנגישות שלכם. אני לא יודע, זה חורג מתחומי האנשים שיושבים פה בחדר, גם מתחומי ועדת חוקה. זו בעיה רב-מערכתית שצריכים הגורמים לתת לה מענה. אבל כל זמן שיציאה, פתיחת אגף והסכנה הביטחונית והמפגש עם החוץ שהדבר הזה מייצר באסירים הביטחוניים קיימים, והאיומים הביטחוניים הם ברמה הזו – זה כך. האם הם היו מבקשים כזאת הכרזה לפני עשור? כנראה שלא, עובדה שהם לא ביקשו. אם נחזור יום אחד למצב הביטחוני של לפני עשור או של לפני 40 שנה, גם, זה לא בשליטת האנשים שיושבים פה בחדר. לכן בעיניי זו לא שאלה לשב"ס. אני כן קורא לחשוב על הפתרונות, אני מקווה שיש צוות שעובד על זה וחושב על זה. לא ברמת – שב"ס רוצים, אנחנו לא רוצים ובואו נתגלגל להכרזה הבאה, אני באמת מסכים בהקשר הזה עם הקריאה לשבת ולחשוב על עוד פתרונות, גם אם לא אוהבים את הפתרונות שלנו. ובנימה אופטימית זאת, כמו שאומרים, אין לי משהו טוב יותר לומר. הארכת הכרזה על הגבלה ביטחונית (מס' 2) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 בתוקף סמכותנו לפי סעיף 3(א) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 (להלן – החוק), ולאחר ששוכנענו בכך שבשל סכנת חיים וסיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מעצורים או אסירים החשודים, נאשמים או מורשעים באחת העבירות המנויות בסעיף 3(ב), בהבאתם לדיונים, לא ניתן לקיים דיונים בנוכחותם, וכי לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון בדרך אחרת, ושקלנו את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת ממנה וכן את השיקולים המנויים בסעיף 4(א) לחוק, ולאחר שהתקבל אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אנו מאריכים את תוקפה של ההכרזה על הגבלה ביטחונית מיום ג' בסיוון התשפ"ו (19 במאי 2026) לתקופה נוספת, עד יום ז' בשבט התשפ"ו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בדקתם את היומן, באיזה יום בשבוע זה יוצא? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> זה יוצא יום שישי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תמיד עשינו שזה פוקע בימי רביעי. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> שלישי, אני חושבת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, שלישי היינו מאריכים כי זה היה פוקע ברביעי בדרך כלל. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אני חושבת שהיו תקופות של שלישי, אבל כן, בדרך כלל זה היה סביב הימים האלה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> העברנו את זה לרביעי גם בשביל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקדימו את זה ביומיים, וזה יהיה ב-13. פשוט שזה לא יצא בשישי, זה סתם מלחיץ את המערכת ומחייב אותנו לקיים את הדיונים בזמן קשוח יותר. למרות שפה כשיש שלושה חודשים אתם יכולים לבוא גם שבוע קודם והכול בסדר, זה לא צריך להיות ברגע האחרון. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה, אפשר להשאיר את זה? << דובר >> איל קופמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל בכל מקרה הם לא לקחו את התקופה המקסימלית. למה באמת? אה, כי זה 90 יום ויש פה חודשים מלאים כאלה. הבנתי. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אני מקבלת את הצעת היו"ר, אני חושבת שראוי יותר להאריך הארכה נוספת סמוך למועד הפקיעה של ההכרזה הנוכחית, אנחנו נקצר ביומיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. נעשה 13 בינואר 2027, תתקנו את התאריך העברי בהתאם. 15 בינואר זה מועד פקיעת האולטימטום, כידוע, שניתן לסדאם חוסיין. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> נכון. 1991. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 1991. תאריך סימבולי. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> תאריכים שאתה זוכר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ישבו כולם וחיכו, מתי הטיל יבוא. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> עברו יומיים בדיוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. טוב, מי בעד הארכת ההכרזה? ירים את ידו. מי נגד? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, אושר פה אחד. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>