פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 51 ישיבה משותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה ושל ועדת העבודה והרווחה 29/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 340 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה ופרוטוקול מס' 614 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, י"ד בתמוז התשפ"ו (29 ביוני 2026), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי (מערך הביטוח הסיעודי בישראל, דוח מיוחד 2026) – ישיבת מעקב נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה מיכל וולדיגר – יו"ר ועדת העבודה והרווחה יואב בן צור מאיר כהן מיקי לוי חברי הכנסת: ירון לוי טטיאנה מזרסקי יסמין פרידמן מוזמנים: בני גולדמן – סמנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה הודיה למפרט – סגנית מנהל האגף לביקורת תחומי חברה ורווחה, משרד מבקר המדינה צביקה כהן – מ״מ מנכ״ל, המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר – סגן יו"ר מועצת המוסד לביטוח הלאומי נטע ברנר נאור – לשכה המשפטית, משרד העבודה רועי בבאי – רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר דניאל גולדין – צוות הרווחה בחשכ"ל, משרד האוצר יגאל גוטשל – רכז רווחה, בטל"א ועלייה באגף תקציבים, משרד האוצר הדיל יונס – עו"ד, משרד המשפטים אבי לוסקי – רפרנט מחלקת ביטוח בריאות, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון דור פישר – לשכה משפטית, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון איתמר מילרד – ראש אגף בכיר אסטרטגיה, המועצה הלאומית לכלכלה מרגרטה ברוך סרור – ראש מערך ביטוחי הבריאות וכללית מושלם, שירותי בריאות כללית עידו שלומוביץ – מנהל כספים מערך ביטוחי הבריאות וכללית מושלם, שירותי בריאות כללית אלי שרי – כלכלן רגולציה, קופת חולים מאוחדת דורון רז – יו"ר, איגוד נותני שירות הסיעוד בישראל ציון והב – יו"ר חטיבת גמלאים – איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, הסתדרות העובדים הכללית החדשה רומי הוניג – יו"ר משותפת ועדת ביטוח לאומי, לשכת עורכי הדין בישראל יורם לביאנט – יו"ר הוועדה לביטוח פנסיוני, לשכת סוכני הביטוח אוריין יצחק – מייסד, מגיני בתי"ה - מגיני דיירי בתי האבות ז'קלין ברכה – אגף כלכלי, התנועה לאיכות השלטון בישראל חן מטס – מקדמת מדיניות, פורום ארלוזורוב מיכל קורא – בית הספר לעבודה סוציאלית, פורום ארלוזורוב דורון יהודה – חבר הנהלת הארגון, ארגון הגג של ארגוני הנכים שמחה בניטה – יו"ר עמותת מזור משה רוטמן – מנכ"ל עמותת מהל"ב - המטה הארגוני לחיים ברווחה ובכבוד שרונה שליו – עמותת שליו נטלי עולון – עו"ד, עמותת שליו תמר גלפנד – אימא לילדה נכה מנהלות הוועדה: פלורינה הלמן לוין – מנהלת הוועדה לענייני ביקורת המדינה ענת כהן שמואל – מנהלת ועדת העבודה והרווחה רישום פרלמנטרי: הילה דורון לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי (מערך הביטוח הסיעודי בישראל, דוח מיוחד 2026) – ישיבת מעקב << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, היום יום שני, י"ד בתמוז תשפ"ו, 29 ביוני 2026. אני פותח את הישיבה המשותפת של הוועדות לענייני ביקורת המדינה ווועדת העבודה והרווחה, בנושא: משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי. אני מחדד על מה אנחנו מדברים, ומזה תגזרו על מה פחות נדבר. חוץ מחברי הכנסת שיש להם זכות להגיד כמעט כל מה שהם רוצים, כמעט בכל רגע – לא ממש – אנחנו נעסוק בחלק מהדוח החדש של המבקר על היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה. הפרק הזה יעסוק במערך הביטוח הסיעודי בישראל. אני אדלג על מרבית הדברים כדי לצלול ישירות לעניין. כולנו מכירים את חוסר היציבות בישיבות קודמות, לא רק בפורום הזה אלא מן הסתם גם אצלכם ובוועדות אחרות. יש חוסר יציבות, ובעיניי יש חוסר בהירות לאופן קבלת ההחלטות. אני מניח שאחד הדברים המרכזיים שיעניינו הוא האלגוריתם – סדר קבלת ההחלטות המדינתי שבו נגדיר לעצמנו ביחד איזה שירות אנחנו רוצים לתת לעצמנו, למבוטחים שלנו, מבחינת ההוצאות של הקרנות, ומה המקורות – המבוטחים עצמם, המעסיקים ותקציב המדינה. לא יכול להיות שכל משרד, כל גוף וכל רשות יהיו אחראים על משהו אחר. המשרד יתייחס לרצף הפעולות שלו. אני מבקש לשמוע ממשרד האוצר מה הפעולות שבהן נוקט המשרד נוכח הגירעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי, בצד ההכנסות ובצד ההוצאות. האם קיימת היערכות אסטרטגית לעניין זה, ומהן החלופות שנבחנות? שנית, מה גובה העתודות הכספיות שצריכות לדעת האוצר להיות בקרן הביטוח הלאומי, על מנת שתשמור על יציבות, ולמשך כמה זמן הן אמורות להספיק? מהביטוח הלאומי אני מבקש להבין מהו מצבן האקטוארי של הקרנות הענפיות השונות. אני אציין שהדוח בדק נושא נוסף שנדון בוועדה מספר פעמים במהלך מושב הכנסת הנוכחית, והוא הסיכונים לאיתנות הפיננסית של הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים דרך קופות החולים. במהלך 2024 ובתחילת 2025 עמדה הקרן הסיעודית של קופת חולים כללית בפתחה של קריסה וסכנה לביטחון הסיעודי של מבוטחיה, וזאת בשל נסיגת חברת הביטוח מנורה מההסכם. הנושא נפתר נקודתית, ואולם הוועדה התריעה כי ההסכם אשר נחתם אינו מספיק, היות והוא תקף לשנתיים בלבד. מכיוון שהפרק על הביטוח הסיעודי דן גם בנושא זה, אנחנו נתייחס אליו בהתאם. אני מבקש מיושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה חברת הכנסת מיכל וולדיגר, לומר את דבריה. לאחר מכן, מר בני גולדמן ראש החטיבה אשר הכין את הדוח. בבקשה, מיכל. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> תודה רבה. אני בהחלט מצטרפת לדברי עמיתי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, חבר הכנסת אלון שוסטר, ומברכת את כל המשתתפים. לא בכל יום אנחנו מקיימים ישיבות משותפות. אלו נעשות בנושאים חשובים שעניינם חולש על כמה וכמה ועדות. הנושא היום הוא כזה. הדיון שאנחנו מקיימים היום הוא אולי אחד הדיונים המפחידים, אולי החשובים ביותר שידע הבית הזה בתקופה האחרונה. אנחנו לא נפגשים היום כדי לדבר על מספרים, על טבלאות אקסל או על נוסחאות אקטואריות יבשות; אנחנו נצא מכאן היום על עצם קיומה של רשת הביטחון הסוציאלי של מדינת ישראל. ככה, כפשוטו. דוח מבקר המדינה הניח בפנינו מראה מבהילה ומטלטלת. הכתובת איננה רק על הקיר, היא מהבהבת באורות אדומים מזה זמן רב. המשבר האקטוארי של הביטוח הלאומי הולך ומעמיק, וביום שבו המוסד לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו לאזרחי מדינת ישראל, איננו, לצערי הרב, חזון רחוק. הוא מעבר לפינה. על פי הדוח, שנת התרוקנות הקרן הוקדמה בתוך חמש שנים מתרחיש של 2044 ל-2035, וזה באמת ממש ממש מעבר לפינה. המשמעות פשוטה – אם המדינה לא תפעל בזמן, עלול להיווצר מצב שבו הביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד במלוא התחייבויותיו כפי שהן קבועות בחוק. הביטוח הלאומי הוא הלב הפועם של הסולידריות החברתית שלנו, הוא העוגן של הקשיש, של הנכה, של נפגע פעולות איבה, של פצוע מלחמה ושל המשפחות השכולות. כשאנחנו מדברים על גירעון בביטוח הלאומי, המשמעות האמיתית היא חוסר אונים של אזרחי ישראל ברגעיהם הקשים ביותר. לצערי, במשך השנים המערכת העדיפה לדחות את הקץ, להשתמש בכספי הביטוח הלאומי לצרכים תקציביים שוטפים, ולהתעלם מהסופה המתקרבת. המשבר הנוכחי, שרק החריף בעקבות ההוצאות העצומות והמוצדקות בתקופת המלחמה, והצורך בשיקום ובתמיכה חסרת תקדים באזרחים, מחייב אותנו לחדול מהתעלמות מהמצב –יש שיאמרו הפקרות – ולעבור לאחריות. הדיון המשותף הזה היום עם הוועדה לביקורת המדינה לא נועד להצביע על אשמים, או לקרוא את הדוח. הוא נועד לתבוע תשובות ברורות, שקופות ומיידיות מהדרגים המקצועיים במשרד האוצר וממינהלת הביטוח הלאומי. אנחנו דורשים לדעת מהי התוכנית האסטרטגית להצלת המוסד, איך מנתקים את התלות הפוליטית שחונקת את העתודות שלו, ואיך אנחנו מבטיחים לדור הצעיר ולדורות שנושאים בנטל כעת, שביום פקודה המדינה תהיה שם בשבילם, כפי שהם נמצאים בשבילה היום. האחריות היא עלינו. לא נשב מנגד ולא נאפשר לרשת הביטחון החברתית של מדינת ישראל לקרוס. זה בהחלט דיון חשוב ומבורך. אני מתנצלת שאני אצטרך לצאת ב-12:00, אבל אני משאירה את הדיון בידיו המקצועיות והאיתנות של חברי. נצלול לדיון עצמו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מישהו מחברי הכנסת רוצה לפתוח? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה. אני רואה בפרוטוקול שבנובמבר 2025 פנתה הוועדה לשר האוצר, וביקשה ממנו להקים ועדה עם נציגי המשרד שלו, משרד המשפטים, המועצה הלאומית לכלכלה, המוסד לביטוח לאומי ומשרד מבקר המדינה. אני מבקשת לדעת האם הוועדה קמה או התכנסה? אנחנו חצי שנה אחרי כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בבקשה, בני. << אורח >> בני גולדמן: << אורח >> לפני שאני אתן להודיה להציג את המצגת, את עיקרי הדוח, אני אומר שמשרד מבקר המדינה עוקב אחרי נושא הסיעוד בביטוח לאומי כבר עשור. אני אישית מלווה את מאיר ואת צביקה כבר עשור בנושא הזה, ולמעשה זה הדוח השלישי. הדוח הזה הוא חלק ממקבץ דוחות על היערכות מדינת ישראל על הזדקנות האוכלוסייה, שזה אירוע אחד, ויש אירוע של ביטוח לאומי. בסופו של דבר הוא צריך להסתכל לא רק על הקשישים הסיעודיים היום, אלא גם על הקשישים הסיעודיים בעוד כמה וכמה שנים. מדינת ישראל לצריכה לדחות ככל שאפשר באמצעות זקנה בריאה ופעילה את המצב הסיעודי, אבל ברגע שאדם מגיע להיות קשיש סיעודי, הוא צריך לקבל את מה שהוא צריך לקבל בכבוד הראוי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> גם לפני, גם לפני, גם כשהוא צריך מיטה גריאטרית. היו זהירים. << אורח >> בני גולדמן: << אורח >> הכול נכון. מה שבטוח הוא שאנחנו צריכים מקורות לזה, והתנהלות אחראית כמו משפחה. אנחנו לא יכולים לחיות רק את ההווה, אנחנו צריכים להתייחס גם לעתיד. על זה הדוח מדבר. בבקשה, הודיה. << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני מהצוות ביקורת שכתב את הדוח. כמו שבני אמר, הדוח הזה עוסק בשני נושאים עיקריים: נושא אחד הוא גמלאות הסיעוד של ביטוח לאומי, והנושא השני הוא ביטוחי הסיעוד דרך קופות חולים. מצאנו שיש קשר ביניהם, ומצאנו שיש צורך עמוק לתכלל את שני הנושאים ביחד. אני אתחיל עם הממצאים לגבי הביטוח הלאומי. ב-2018 עברה הרפורמה בסיעוד, שכללה כמה וכמה מרכיבים: מעבר לשש רמות במקום שלוש; אפשרות לקבל גמלה בכסף; אפשרות לבני משפחה מטפלים; אי-הפחתה אם מצאו בהערכת תלות שיש להפחית את הרמה. אלה עיקרי השינויים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר שלא מפחיתים? << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> אם קשיש סיעודי תובע החמרה, עושים לו הערכת תלות ומגלים שהמצב שלו דווקא השתפר, לא מפחיתים את רמת התלות. ברגע שמקבלים רמת סיעוד מסוימת, נשארים איתה ואין הפחתות לכל החיים, גם אם מתגלה בבדיקות חוזרות שהמצב השתפר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בכל גיל? << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> כן. זה חלק מהשינויים בתקנות שעברו בוועדת העבודה והרווחה ב-2018. (מלווה את דבריה במצגת) הנושאים העיקריים הם ביצוע הערכות תלות על ידי ביטוח לאומי. הבדיקה הייתה ברובה פרונטלית – הערכת תלות על ידי צוות מקצועי של הביטוח הלאומי שהגיע ועשה הערכת תלות – והיא הפכה להיות בדיקה על ידי מסמכים. כ-98%-99% מהערכות התלות מבוצעות היום על ידי מסמכים ושיחות טלפון משלימות. בדקנו איך זה השפיע על ההסתברות לאשר את הבדיקות האלה. שיקולים אקטואריים ותקציביים בהליך קבלת החלטות – בדקנו האם נשקלו שיקולים אקטואריים ובאיזה אופן הם באו לידי ביטוי בהלך קבלת ההחלטות, גם חקיקה, גם בוועדות הכנסת, וגם במינהלה ובמועצה של הביטוח הלאומי. כמו כן, בדקנו את ביטוחי הסיעוד בקופות החולים. אני אתן כמה נתונים. 2035 היא השנה שבה על פי ההערכה האקטוארית האחרונה עתידה הקרן של הביטוח הלאומי להתאפס. ההערכה הזאת נכונה לדצמבר 2023, כלומר היא כבר לא מאוד מעודכנת. 9.5 מיליארד שקלים – זה האומדן שחישבנו בדוח לגבי העלות העודפת השנתית שביטוח לאומי משלם. כשעשינו השוואה בין הערכות תלות שמתבצעות בקופת חולים במסגרת הערכה תפקודית גריאטרית רפואית, לקחנו את אותם קשישים שביצעו את אותה הערכת תלות בזמנים קרובים, כלומר עד פער של 30 יום, פעם בביטוח הלאומי ופעם בקופות החולים. מצאנו שהביטוח הלאומי נותן רמת תלות יותר גבוהה מקופות חולים, וכשעשינו אומדן של הפער, גילינו שזה 9.5 מיליארד שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את מתכוונת לגמלת הסיעוד שמתקבלת מקופות החולים? << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> לא. אחת מקופות החולים עושה הערכת תלות כחלק מהערכה גריאטרית. באים לרופא, הוא שולח להערכת תלות תפקודית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור לתקציבים ולכספים? << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> סולם ההערכה הוא סולם דומה, סולם כץ. בודקים ADL באופן דומה, נותנים ניקוד ומקבלים ניקוד בתוך סולם כץ. כשעושה את זה הביטוח הלאומי, הניקוד הזה מיתרגם לרמת תלות. בטווח ניקוד מסוים זה רמה 1, בטווח ניקוד אחר זה רמה 2 וכו'. כשבדקנו את התוצאות בשני המקומות, גילינו פער מאוד גדול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תמשיכי, בבקשה. יש לנו נושאים אדירים וכל אחד חשוב מאוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 9.5 מיליארד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם לא תבין את המשמעות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה לחדד שאני רוצה להשקיע ככל האפשר בשאלת האסטרטגיה התקציבית, האקטוארית – מי מקבל החלטות, איך מקבלים. ברור שצריך ליצור איזשהו איזון, וזאת אחת ההמלצות שלכם, בין החלטות מינהליות חיוניות מאין כמוהן. גם לי יש אנשים מבוגרים ואני אדם מבוגר שצריך להיות בטוח, אבל אני גם חי במקום שצריך להיות מאוזן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדובר על 9.5 מיליארד, ואנחנו צריכים להבין מהיכן הפער. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו לא נפתור אותו עכשיו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> את אומרת שכדאי ללכת לקופת חולים כדי לקבל הערכת תלות? << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> ההפך, ההפך. בביטוח הלאומי מקבלים יותר. << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> זה עניין אחר, כי כשעושים הערכת תלות לצורך מתן זכאות למשהו, זה שונה מאשר הערכת תלות - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי מהדוח שאם הולכים לקופת חולים מקבלים הערכת תלות שונה מזאת שמקבלים מהביטוח הלאומי, שהיא מקלה יותר. << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> שני דברים עיקריים שונים: ראשית, הקריטריונים שונים. למשל, נותנים ניקוד נוסף על בדידות בביטוח הלאומי, מה שלא נותנים בקופות החולים .יש פער בקריטריונים ויש פער באופן הבדיקה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה ההמלצה שלכם? << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> קודם כול, להבין את המשמעות של הדבר הזה. כשמרחיבים את הקריטריונים וכשמשנים את שיטת הבדיקה, זאת המשמעות התקציבית של זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברים, קראנו את הדוח ואני לא רוצה שניכנס למחילות ארנב בכל נושא. הרי אלה נושאים אדירים בפני עצמם, ואני לא מזלזל בהם לרגע. אני רוצה להגיע לנושאים הגדולים – מי מקבל החלטה, מי דואג או לא דואג ליציבות של הקרן הזאת, כולל ההחלטות המינהליות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שצריך לעשות שינויים בדברים. אם אנחנו רואים שיש פער של 9.5 מיליארד, אולי צריך לעשות שינויים. 9.5 מיליארד זה סכום קטן? << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> שום דבר פה לא קטן, אבל אנחנו רוצים רוחב ולא עומק. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> זה סותר את דוח מבקר המדינה הקודם. << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> 6.3 שנים – זה מספר השנים שחושב בדוח האקטוארי הקודם שיצא, על הקדמת איפוס הקרן. 0 ו-1 – אפס דיוני קבינט חברתי-כלכלי שנעשו בנושא האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי, על אף החלטת הממשלה ב-2015 שקבעה שאחת לשנה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מבחינתי, זה אחד הנתונים המרעישים. כל היתר ידוע. אנחנו מחפשים את המבוגר האחראי שינהל את האירוע הזה, זה הכול. לא כזה מסובך. כל משק בית, כל קהילה וכל חברה עוסקים בזה כל הזמן. לא תיתן למופרעות להמשיך להתנהל בלי להגיע לקבינט כלכלי, להגיע לממשלה. זה הסיפור. << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> החלטת הממשלה ב-2015 הייתה שהקבינט חברתי-כלכלי יקיים דיון אחת לשנה, והממשלה צריכה לדון בכל דוח אקטוארי שמתפרסם. הדוח האקטוארי האחרון התפרסם לא מזמן. בדצמבר 2023 התפרסם הדוח הקודם, ויש עוד אחד שעוד לא התפרסם. אפס דיונים התקיימו בקבינט החברתי-כלכלי, ודיון אחד בלבד בממשלה, שהתקיים ב-2018. כלומר, מאז הממשלה לא דנה בנושא הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי, על אף החלטת הממשלה. 21 מיליארד שקל בשנה – הוצאות על סיעוד לעומת 7 מיליארד ב-2018. תביעות בקופות החולים – שיעור הגידול של התביעות בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים הוא 150% מ-2012 ל-2023. אפשר לראות פה את הנתונים בתרשים, ומצד ימין גם את העלייה בהוצאה על סיעוד, מ-7 מיליארד ל-21 מיליארד. מצד שמאל שיעור הגידול באוכלוסייה שבגיל פרישה, כלומר מידת ההזדקנות של האוכלוסייה בקו הכחול, ואוכלוסיית זכאי חוק סיעוד בקו האדום. אנחנו רואים שיש גידול של זכאי חוק סיעוד שהוא הרבה מעבר לגידול באוכלוסייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איך מסבירים את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם יודעים מה קורה אצלנו מ-7 באוקטובר? אנשים קורסים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על מבוגרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם מבוגרים. << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> התרשים בצד ימין משקלל את שני הנתונים האלה, ומראה את שיעור הקשישים הסיעודיים מתוך סך האזרחים הוותיקים. כמה אזרחים ותיקים מקבלים גמלת סיעוד? ב-2018 התחלנו עם 16%, ואנחנו היום עם 30%. כלומר, 30% מהאזרחים הוותיקים הם זכאי חוק סיעוד, כמעט אחד מכל שלושה. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> מה זה זכאי? הכוונה לכך שהוא מקבל, כי הוא לא צריך לעשות פעולה אקטיבית. הוא מקבל. הם זכאים ומממשים את הזכאות? << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> כן, מקבלים גמלה מ-1 עד 6. בהשוואה בין-לאומית אנחנו שניים בעולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי מעלינו? << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> ליטא מעלינו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נחזור הביתה לליטא. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> נהיה גאים במה שנותנים כאן. << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> ראינו ששיטת הבדיקה משפיעה על ההסתברות לאישור. לקחנו תקופה שבה היו גם בדיקות פרונטליות וגם על ידי מסמכים, ובדקנו את אישורי התביעות כאן וכאן. כמובן שלקחנו בחשבון גם את גיל הנבדק. אנחנו ממליצים לבחון מחדש את שיטת הבדיקה, לבדוק את זה גם נוכח המלצות של ה-OECD, נוכח העובדה שאנחנו המדינה היחידה ב-OECD שבודקת באופן גורף את הערכות התלות על ידי מסמכים בלבד, בלי פגישה פרונטלית. << אורח >> בני גולדמן: << אורח >> ההמלצה שלנו היא לא לבטל. אנחנו אומרים שיש בדיקה באופן גורף, וצריך לקבוע קריטריונים. << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> לקבוע מתי קובעים כך ומתי קובעים כך. אני אתייחס לגרף מצד שמאל – אלה אנשים שעשו בדיקה בקופת חולים ונמצא שם שהם לא מוגדרים כסיעודיים, אינם תלויים בזולת. הסתכלנו מה הם קיבלו בביטוח הלאומי בהפרש של מספר ימים בין אותה בדיקה, וראינו שב-82% מהמקרים הביטוח הלאומי נתן להם גמלת סיעוד ברמה 1 עד 6, כש-2.3% מהם קיבלו דרגה 6. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> הקריטריונים אותם קריטריונים, אבל הם יותר קשוחים, או שאלה קריטריונים אחרים לחלוטין? << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> הם לא אחרים לחלוטין. הם אחרים. הביטוח הלאומי קיבל החלטה להרחיב את הקריטריונים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אלה לא הנתונים של הביטוח הלאומי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת לא אותה השוואה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי-אפשר להשוות. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> זה הדוח שלה, בואו נשמע. << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> אני אסביר שוב. הקריטריונים אינם אותם קריטריונים, והסולם דומה. זה סולם בין-לאומי, סולם כץ, של בדיקות ADL. זה בדיוק מה שאנחנו טוענים, שההחלטה לשנות את הקריטריונים, יש לה משמעות תקציבית, והינה המשמעות שאנחנו מציגים כאן. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אתם קבעתם את זה. אני קורא מהדוח ב-2017, ואתם כתבתם בעצמכם שהיו טענות רבות של קשישים ובני משפחותיהם בדבר פגיעה - - - אמרתם לביטוח הלאומי שיעשה כמיטב יכולתו על מנת לצמצם את הפגיעה בכבוד הקשיש. כתבתם לעשות את זה על סמך מסמכים רפואיים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגן על הביטוח הלאומי בקטע הזה, היות והייתי שם הרבה מאוד שנים כשר. גם אתה היית. הוויכוח מהותי על כבודם של האנשים, על כבודם של האנשים. לא לשכוח את זה. ואם מותר לי לספר, מיכל, אימי, זיכרונה לברכה, כשאני הייתי שר הרווחה, לקחת בסרטן. הגיעו אליה מהביטוח הלאומי – לא ידעו שאני שר הרווחה, כמובן – ודבר ראשון שאימי עשתה היה לקום ולהכין להם תה. שאלו אותה האם היא נעזרת, והיא התביישה להגיד להם שאם הילדים שלה לא נמצאים, השכנה באה לפרום לה את הבגד כדי שהיא תוכל ללבוש אותו. היא אמרה להם שהכול בסדר. ראינו את זה גם אצל ניצולי שואה, שאמרו: עברנו את היטלר, אתה שואל אותנו איך אנחנו עושים פיפי? לכו מכאן. ישבנו בביטוח הלאומי וירדנו לפרטי פרטים כדי לא לפגוע באנשים האלה. אני מקווה שהחבר'ה מביקורת המדינה נכנסו לשורשי העניין. אני סומך על הביטוח הלאומי בקבלת ההחלטות. אני לא יודע לגבי הקופות. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> כולנו עומדים מאחורי הביטוח הלאומי, וזה לא האירוע. אני רוצה להפריד בין כבוד האדם – צריך להתייחס בכבוד לכל אדם באשר הוא: קשיש, מבוגר, צעיר או לא משנה מה. צריך להתייחס אליו בכבוד, נקודה. בוודאי כשהוא בשעת מצוקה – לבין הבחינה האובייקטיבית האם הוא צריך סיעוד או לא. צריך לדעת איך להגיע לזה. אני לא חושבת שקופות החולים מזלזלות באנשים, וצריך לבחון איזון, כי אולי הוא לא נכון. אין כאן עניין של בעד או נגד הביטוח הלאומי. כולנו בעד הביטוח הלאומי. זה דבר חשוב, נכון וקריטי למדינת ישראל. זה באמת אחד המוסדות החשובים ביותר. השאלה היא מה עושים, והפער הזה לא נורמלי << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד ביקורת על הביטוח הלאומי, אבל אני חושב שבביטוח הלאומי השתרשה מדיניות נכונה, אנושית ומדויקת בנוגע לאבחון קשישים סיעודיים. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אי-אפשר להאשים ולומר שהגירעון האקטוארי נוצר בגלל זה. ממש לא. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> לא, לא אמרנו. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> את מציירת מצג של 9 מיליארד שקלים תוספת. יש הרבה סיבות לגירעון האקטוארי, ויש סיבות שתלויות במשרד האוצר שהיו יכולות להיפתר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> אני רוצה לתת את רשות הדיבור לצביקה כהן, שהוא ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי. תודה על העבודה שאתה עושה, צביקה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> בוקר טוב לכולם, ותודה. אני שמח על קיום הדיון הזה. כולנו צריכים ביטוח לאומי חזק, כי ביטוח לאומי חזק זה רשת הביטחון של כל אזרחי מדינת ישראל. שימו לב מה קרה בכל המשברים, מהקורונה ועד עכשיו, ומי היה רשת הביטחון של מדינת ישראל, כולל במלחמה. לא להתבלבל, לא לשכוח ולא לשפוך את התינוק עם המים. דבר שני, דנו פה בסיעוד ואני רוצה לדבר על תקומה. להסתכל על זה כמו שאתה אמרת, היושב-ראש, ברמה יותר אסטרטגית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> להפך, היינו למעלה, וקצת ירדנו לפרטים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני מחזיר אותנו קצת למעלה. הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי. זה היה עכשיו בתקשורת – מי הפיץ? מי משתמש בזה? כל אחד למטרותיו. אנחנו גורמים מקצועיים שרוצים להשתמש בזה בצורה מקצועית. בואו נשים את העובדות על השולחן. יש לנו 260-250 מיליארד שקל בקרנות, ומי שמנהל אותן זה משרד האוצר. הביטוח הלאומי ער לתופעה, מוציא דוח אחת לשנה, למרות שהוא מחויב להוציא דוח אחת לשלוש שנים, ומפרסם אותו לציבור. כתבנו מכתב גם לשר האוצר וגם למי שמעליו, שמתריע ומדבר על הגירעון. אנחנו מציפים את הבעיה, ועם זאת, אנחנו עושים צעדים שהצגנו לך בישיבה הקודמת. אני רוצה להגיד מה אנחנו עושים, כדי שלא נחשוב שמישהו נרדם בשמירה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מוצא שיש פה משהו קצת בעייתי. אם ככה אתם מנהלים את העניינים, אני מתחיל להבין למה זה קורה. אנחנו היינו באמצע הצגת הדוח, וחשבתי שאתה רוצה לתת הערת ביניים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני מרגיש נזוף קלות. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> לא, חס וחלילה. הם מדברים על פערים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לעצמי, כי נתתי לך אפשרות להערת ביניים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני רוצה לעלות קצת למעלה, על הגירעון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר'ה, מה שיפה בדיון הזה הוא שכל אחד עושה את משימתו ואת עבודתו, ואנחנו רק צריכים לייצר אופטימיזציה. בבקשה, אני רוצה שתסיימו. << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> היו שנים שהיו עודפים בביטוח הלאומי, והכול הלך לאוצר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שמחה, שמחה גדולה שאת פה, תודה שאת פה, ועכשיו נמשיך לשמוע בקצרה את סיום הדברים שלכם. << אורח >> בני גולדמן: << אורח >> כתבתי את הדוח הזה והייתי מעורב בו. אנחנו לא טוענים שלא צריך לשמור על כבוד הקשישים. חלילה, אבל מדיניות יש לה מחיר וכדאי לדעת את זה. צריך לטפל בזה כדי שהקשישים הסיעודיים של מחר יקבלו את אותם שירותים כמו הקשישים הסיעודיים של היום. צריך לדאוג למקורות הכנסה, לקיצוצים, וצריך לטפל בזה. זה המסר של הדוח. מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> << יור >> אני מסכימה עם כל מילה. << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> אני אמשיך. הדוח בדק את נושא השיקולים האקטואריים והתקציביים בעת קבלת החלטות. מצאנו שהביטוח הלאומי לא ליווה את הצעת החקיקה על הרפורמה בהערכה אקטוארית. לא הערכה תקציבית שנתית אלא הערכה אקטוארית, איך משפיעה הרפורמה על הגירעון האקטוארי, על שנת איפוס הקרן. לא נשקלו שיקולים אקטואריים כשקיבלו החלטות מינהליות בסיעוד, כמו שדיברנו על אופן בדיקת הערכת התלות, והחלטות נוספות. המועצה של הביטוח הלאומי אישרה תקציב גירעוני בשלוש השנים האחרונות, ללא דיון איך מצמצמים את הגירעון הזה ומה עושים איתו. לכן, אנחנו ממליצים שהביטוח הלאומי ילווה החלטות מינהליות והצעות חקיקה בהערכות אקטואריות, שמועצת הביטוח הלאומי תביא בחשבון את הגירעון האקטוארי כשהיא מאשרת תקציב, ותנסה לדון בדרכים לצמצמו. אפשר לראות בצד ימין את שנת איפוס הקרן לפי השנה שבה חושב הדוח האקטוארי. אנחנו רואים שהדוח האקטוארי מ-2013 צפה ששנת איפוס הקרן תהיה 2045, וכעבור שלוש שנים, ב-2016, שנת איפוס הקרן הוקדמה בשנה אחת. בשנת 2022 התפרסם דוח אקטוארי שקבע את 2036 כשנת איפוס הקרן, והדוח האקטוארי האחרון שנכון ל-31 בדצמבר 2023, קבע את שנת 2035 כשנת איפוס הקרן. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> לקחתם בחשבון שהייתה פה קורונה במשך שנה ורבע? << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> כן. כל דוח אקטוארי מקדים את שנת איפוס הקרן, וכמו שאמרנו, הפער בין 2016 ל-2022, שזה שמונה שנים, שש שנים ושלושה חודשים מתוכם נבעו משינויים בסיעוד. זה על פי הדוח האקטוארי. זה התקציב השנתי, ואנחנו רואים שבשלוש השנים האחרונות יש גירעון שנתי של הביטוח הלאומי. הוא הגיע ל-10 מיליארד שקל בתחזית ל-2026. ככה אושר בתקציב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כלומר, כבר עכשיו יש גירעון של 10 מיליארד? << אורח >> הודיה למפרט: << אורח >> כן, ב-2026. התייחסות ממשלתית – שלושה דוחות אקטואריים שכל אחד מהם הצביע על הקדמת איפוס הקרן. ראש הממשלה לא העלה דיון בנושא לסדר-היום של הממשלה, והממשלה לא נקטה פעולות לפתרון הסוגיה. הקבינט החברתי-כלכלי לא קיים אף דיון בנוגע למאזן הביטוח הלאומי ויציבתו ארוכת הטווח. כל זה על אף החלטת הממשלה מ-2015. מומלץ ששר העבודה, בשיתוף שר האוצר, יקדמו מנגנונים לאיזון תקציב הביטוח הלאומי למניעת גירעון מתמשך. מומלץ כי ראש הממשלה יביא את סוגיית הגירעון האקטוארי לדיון בממשלה, ויפעל לקידום פתרונות. שקיפות ביטוח הסיעוד – מצאנו שעיקר הבעיה הוא נושא השקיפות. המוצר שנמכר היום לציבור אחר מביטוח סיעודי שהיה קודם. כל הסיכון נופל על קרן המבוטחים ולא על חברות הביטוח, ולכן הציבור קונה ביטוח הדדי, דבר שלא בא לידי ביטוי כל כך בשקיפות לציבור. הציבור לא מספיק יודע איזה סוג מוצר הוא קונה, ולא מספיק ער לסיכונים שהוא נוטל על עצמו כשהוא קונה את הביטוח הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. נשמע אותך, צביקה, ואם שפיגלר ירצה להוסיף, בוודאי. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני רוצה להתחיל מלמעלה, לתת סקירה קצרה, ואחרי זה אני אדבר גם על הסיעוד. הגירעון האקטוארי, כמו שברור לכם, הוא בעיה שידועה כבר שנים. היו שתי ועדות, כהנא ודומיניסיני, שפרסמו דוחות. כלומר, כל מי שצריך לדעת וכל מקבלי ההחלטות מודעים לזה. אני שם את זה על השולחן דבר ראשון. זה לא נוצר השנה. זה חשוב, אמיתות היסטוריות. שנית, הביטוח הלאומי לא יושב על זרי הדפנה ומחכה לדוח מבקר המדינה. הוא פועל. כדי לפתור את הבעיה האקטוארית, שהיא בעיה רב-מערכתית, יש שתי זרועות: זרוע אחת פנימית, בתוך הביטוח הלאומי, והזרוע השנייה היא בצד ההכנסות. מצד זרוע ההכנסות, הביטוח הלאומי נתן המלצות, אבל הוא לא יכול לחוקק והוא לא יכול להביא את זה. לדוגמה, הביטוח הלאומי הוציא מסמך שאומר שיש להצמיד את תוחלת החיים לגיל הפרישה. אנשים מזדקנים, חיים יותר, תוחלת החיים עולה ועולה בכל שנה, ולכן הביטוח הלאומי משלם יותר. אין לנו בעיה, אנחנו בעד אריכות ימים, אבל יש לזה תג מחיר וצריך להגיד את זה. שנית, גם בנושא דמי ביטוח – הביטוח הלאומי גובה ומעביר כספים לטובת האוצר למימון המלחמה. אלה דברים שיכולים להישאר בביטוח הלאומי ויכולים לעזור לו. בצד ההכנסות צריך עוד לעשות כדי שכספים ייכנסו. כל מה שנעשה, גם דוח מבקר המדינה, הסיעוד והכול, אלה נקודות. זה לא פותר את הבעיה, והפתרון צריך להיות שלם מכמה כיוונים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כשאתה אומר שכספים ייכנסו, למה אתה מתכוון? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> בצד ההכנסות. אם אדם פורש היום בגיל 67 - - - << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> כשאדם עובד הוא משלם פי כמה וכמה לביטוח הלאומי מאדם שאינו עובד. וכשאדם לא עובד, הוא מקבל קצבאות. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> זה בצד ההכנסות, וצריך פה אומץ ניהולי לקבל החלטות. בסוף, אני קבלן ביצוע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק לזה אתה מתייחס בהכנסות? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> נתתי שתי דוגמאות ויש סט של פעולות שהמליץ עליהן הביטוח הלאומי, אבל זה לא במגרש של הביטוח הלאומי. פנימה בתוכו הביטוח הלאומי עושה סט של פעולות. זה מתחיל מכל פעולות השיווק מול חברות הביטוח. אנחנו חותמים עכשיו הסכמים עם כל חברות הביטוח, וכבר הכנסנו למעלה מ-3 מיליארד שקלים, ויש עוד חמש חברות ביטוח בקנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין לי מושג על מה אתה מדבר, ברור לך? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אם אדם היה בדרך לעבודה ונפגע בתאונת דרכים, חברת הביטוח משאירה אצלה את הכסף, ואנחנו דואגים להחזיר את הכסף בחזרה לביטוח הלאומי. << אורח >> בני גולדמן: << אורח >> זה בעקבות דוח מבקר המדינה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> הכנסנו את זה בחוק ההסדרים והיום זה עובד בצורה אוטומטית. על הזנב אנחנו חותמים על הסכמים, וכבר הבאנו 3 מיליארד. אנחנו נביא עוד. דבר נוסף, כל הגופים שפושטים רגל, בעבר כמעט לא גבינו את הכספים האלה. היום הקמנו יחידה שהולכת על כל החובות של פשיטות רגל, להכניס את היד ולהחזיר את הכספים לביטוח הלאומי. הקמנו תת-יחידה, הוכחנו את זה, ואנחנו נגדיל אותה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פשיטת רגל בעקבות חובות לביטוח הלאומי? << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> לא, לא. בן אדם פושט רגל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איך זה קשור לביטוח הלאומי? << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> זה לא משנה, לא ניכנס לזה עכשיו, יסמין. יש קשר ואני אסביר לך אחר כך. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> כל דבר כזה, זה תורה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> תלמדי על הביטוח הלאומי, תראי כמה דברים טובים מאוד הוא עושה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה עוד אני יכולה ללמוד? כל היום אני רק לומדת דברים חדשים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני מזמין אותך לשיעור פרטי בביטוח הלאומי. אדם פושט רגל, והעובדים שלו נשארים בלי שכר. מי שמחזיק אותם בסוף זה אנחנו. תזכרי תמיד שהביטוח הלאומי נמצא תחת כל אבן שתרימי. אנחנו שם. בנושא הסיעוד אני אגע במספר מילים. אני לא רוצה שאף אחד מהיושבים פה ישכח מה הייתה הסיטואציה בעבר. עד שאנשים קיבלו סיעוד, או שהם נפטרו או לא יודע מה. היו משוכות, ונעשה תיקון ב-2018. נכון שצריך לעשות בו דיוקים ויש כבר צוות שיושב כדי לדייק אותו. אנחנו לא מתביישים להגיד שכאשר צריך לתקן, אנחנו יודעים לתקן. אני מזכיר לכולם שיש נושא שנקרא אוטיזם, וגם שם יש ועדה שמטפלת בו. ממתינים למשרד הבריאות שיוציא המלצות, וגם הנושא הזה על השולחן. בכל מה שקשור לגבייה, אנחנו מחדדים. אחוזי הגבייה מהגבוהים ביותר בביטוח הלאומי, ואנחנו מקיימים ישיבות כדי לדייק יותר כל מיני אוכלוסיות שנופלות בין הכיסאות. כל הצעדים האלה נעשים. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> תגיד מה אחוז הגבייה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> למעלה מ-90%. יותר ממשרד האוצר ומכל הגופים במשק. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> יותר מרשות המיסים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> בנושא נדל"ן – הביטוח הלאומי מצמצם שטחים ואנחנו עוברים לקיוסקים חכמים. אנחנו עושים סט של פעולות פנימיות, וכולן מצמצמות בשנה, שנתיים ושלוש. בצד ההכנסות, כל פעולת תיקון חקיקה מצמצמת במספרים של חמש-שש שנים. לכן אני אומר שצריך להיות סט פעולות. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> תדבר גם על החקיקה הפרטית של חברי הכנסת. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני מגיע לזה עכשיו. אני מזכיר לכם שהביטוח הלאומי הוא קבלן ביצוע של בית המחוקקים. בשנים האחרונות, בית המחוקקים קיבל החלטה בחוק הנכים, שהצמיד את הגמלה לשכר הממוצע במשק. כולנו יודעים מה קרה לשכר הממוצע במשק – הוא עלה פלאים וכל האוכלוסייה החלשה - - - זה הקפיץ. יש הרבה מאוד חקיקה פופוליסטית, וחייב להיות נומרטור כך שכל מי שעושה תיקון חקיקה, מראה מקור תקציבי. אם אלה החלטות בתוך הביטוח הלאומי, על חשבון מה הן. משק סגור – כי אם אנחנו חפצי חיים שהביטוח הלאומי ישרוד, וזה אינטרס של כל מי שיושב כאן, חייבים לקבל את ההחלטות האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צביקה, אתה סוגר בטעימה פעולות התייעלות ופעולות לשינויי התנהלות רלוונטיות, אבל ברור שאתם לא משק סגור, ברור שאתם לא חיים בבועה. יש מעליכם מדינה, והנתון שמהדהד אצלי הוא שבמשך שנים, המדינה, קרי הקבינט הרלוונטי והממשלה, לא דנו בשאלה כיצד מאזנים. מה עושים פה? << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> זה לא אליך, זה למי שיושב לידך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לשפיגלר, בכובעו החדש. על איזה שולחן דופקים ולמי מושכים בדש המעיל? איתמר מהמועצה הלאומית לכלכלה, האוצר ומשרד ראש הממשלה – אילו הגופים. יש פה אירוע מדינתי ענק, ואני מבקש לדעת איך אתם מנהלים את האירוע הזה. שפיגלר, עם כל האנרגיות שלך, תגיד איך אנחנו מנערים את המערכת שמעליכם, כדי שהיא תיתן תשובות. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> אני אבקש לשמוע מהאוצר אחרי שפיגלר, כי אני צריכה ללכת ואני רוצה לשמוע איפה הוא בסיפור הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום שהביטוח הלאומי מוציא היום על הכול? << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> כ-140 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת שאלה חשובה, כי אם יש גירעון של 10 מיליארד, זה מתוך 140 מיליארד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זאת ההוצאה היום, ובעוד עשר שנים - - - מתוך 140 מיליארד, אני מבינה ש-47% הם לאוכלוסייה של הגיל השלישי וקצבאות הסיעוד? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> קצבת זקנה וסיעוד, שהן קצבאות מאוד גדולות, שתיהן ביחד 47%. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה חייב האוצר? << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> תכף נדבר על זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. אני יודע על מה אני מדבר. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> מיקי, סבלנות, סבלנות. בואו נשמע את האוצר ואחר כך את מאיר שפיגלר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מצטער שאני לא מאמין לכם, לאוצר. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> מיקי, עוד לא שמעת, רק הגעת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. חברים, כולנו פה משפחה אחת. יגאל מהאוצר, בבקשה. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני רכז רווחה בביטוח הלאומי ואגף תקציבים, משרד האוצר. קודם כול, את בעיית הגירעון האקטוארי אנחנו תופסים כבעיה אקוטית, והתייחסנו אליה גם בפרסום האחרון של הנומרטור. ב-2029 היא תהיה כבר לפתחנו ברמת היכולת התזרימית לבצע את התשלומים על פי חוק. מהניתוח שלנו יש ריבוי גורמים לבעיה – לא רק הסיעוד ולא רק גיל הפרישה. יש ריבוי גורמים, ואני מחלק את זה לווקטורים דמוגרפיים: הראשון הוא הזדקנות האוכלוסייה מול סטגנציה בגיל הפרישה, מה שמשפיע גם על צד הגבייה וגם על ההוצאה לקצבת הזקנה. מצד שני, גם עלייה בשיעורן של אוכלוסיות שמשתתפות בשוק העבודה באופן חלקי. גם זה משפיע, כי הגבייה לא תואמת את תשלום הקצבאות. שני הווקטורים הדמוגרפיים האלה ידועים לאורך שנים, ואין כאן הפתעות. גם לפני עשר שנים דיברו על הגירעון האקטוארי, ואז שנת האיפוס הייתה 2045, שנה לפה, שנה לשם. אין כאן חדשות, וזה נושא שמדובר כבר 15-10 שנים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> נדמה לי שזה ירד ל-2032. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> דיברו על 2035. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני אגיע לזה עוד מעט. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה ירד ל-2032, אני מומחה. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> מעבר לווקטורים הדמוגרפיים הידועים והמוכרים, מאז 2018 יש גידולים חריגים גם בהוצאה על גמלאות של הביטוח הלאומי, בעיקר בגמלת סיעוד אבל לא רק. במידה רבה זה נובע מקבלת החלטות שהתקבלו ללא כיסוי מימוני. זה גרם להחרפה של הבעיה, ולמעבר משנת איפוס 2045 לשנת איפוס 2035. הבעיה הייתה קיימת כבר קודם, אבל היא הוחרפה בשנים האחרונות. אפשר לתת פתרונות קצה, שהם מצד אחד לחתוך רוחבית את כל הקצבאות, וזה רע מאוד, או להעלות את הגבייה באופן קיצוני על הנטל העובד, וגם זה רע. בתפיסה שלנו הפתרון צריך להיות משולב, וכמו שהבעיה נובעת ממספר גורמים, גם הפתרון צריך להיות משולב ממספר צעדים. כרגע אנחנו עובדים ביחד עם הביטוח הלאומי על פתרון הוליסטי, שנוגע גם בעולם של גמלת הסיעוד. יש צוות בין-משרדי מקצועי שיושב יחד עם הביטוח הלאומי, איתנו, עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה. אלו סוגיות שנוגעות גם לחיים של הבן-אדם, ולא רק מספרים. כמו כן, שותפים איתנו גם המועצה הלאומית לכלכלה והחשב הכללי. הצוות הזה צפוי להוציא המלצות בשבועות הקרובים, ואנחנו עובדים ביחד גם על צד הגבייה לראות איפה יש עיוותים, היכן נדרש לתקן והיכן נדרש להוסיף. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> מי הצוות שדן בכל נושא הגירעון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הוקם צוות. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> למה אין? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> בנושא גיל הפרישה, לפי תפיסתנו, הוא צריך להיות דינמי ביחס לתוחלת החיים. אלה פתרונות בטווח הקצר-בינוני, ומעבר להם צריך לקבוע פתרונות של מנגנונים ארוכי טווח, שיבטיחו שבטווח הארוך הביטוח הלאומי יהיה יציב. זה נוגע גם לאופן קבלת ההחלטות – דיבר על זה ידידי מנכ"ל הביטוח הלאומי צביקה, שלא יתקבלו החלטות ללא כיסוי מימוני, בין אם אלו החלטות של המחוקק ובין אם אלו החלטות פנימיות בתוך הביטוח הלאומי. כמו כן, מנגנונים שיבטיחו יציבות ארוכת טווח. אנחנו עומלים עכשיו על תוכנית הוליסטית שכוללת את כל הרכיבים האלה, בשאיפה להגיש אותה למקבלי ההחלטות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כל מה שאמרת יכול להיות מרכיב לגיטימי עם מחירים – אין ארוחות חינם – כדי לייצר את אותו איזון, אבל יש עוד מרכיבים. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> זה נושא הגבייה. אנחנו בוחנים את הנושא מכל הכיוונים, גם מצד ההוצאות וגם מצד ההכנסות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חסר פה מרכיב נוסף. אם המדינה על זרועותיה טעתה בשנים האחרונות, כמו כל משק בית שלא שם מספיק בקופה או בפנסיה, היא צריכה לחשוב לפחות על אפשרות של השלמה. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> זה בדיוק נושא הגבייה. אין דבר כזה כסף של המדינה, יש כסף של משלמי המיסים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם אתה מרשה לעצמך, בסיוטי הלילה, לחשוב שזה כולל גם תקציב בסיסי של האוצר? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אנחנו מגיעים לכל נושא בלב פתוח, ובוחנים הכול. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> אתה מדבר על כך שכל עובד ואזרח משלם X ויש חשיבה להעלות ל-X+Y, או שהכוונה היא למצות את הגבייה ל-100%. הוא דיבר על 95%. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אין בעיה של מיצוי גבייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה שסוגרת את המשוואה הזאת באופן שיהיה אפשר לפתור אותה – נניח שאלו מרכיבי הפתרון, זה צריך להגדיר מהו האיזון האקטוארי. לאן אנחנו שואפים? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> זה גם משהו שלא היה מוגדר עד היום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוועדה הזאת אמורה לעשות את זה? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> כדי שנוכל לגזור את הפתרונות ולדייק אותם, כמו שאמרת, צריך להגדיר מטרה ובהתאם לזה לתת משקל לדברים השונים. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> ב-2024 העלינו את דמי הביטוח הלאומי ב-1.6%, וזה היה אמור לתת פתרון של 5 מיליארד שקל לתקציב המדינה. זה היה אמור להיות לשנה אחת בלבד, ולאחר מכן, זה היה אמור להיכנס לקופת הביטוח הלאומי, אבל האוצר ניכס את זה לעצמו, והחליט ש-5 מיליארד לעולם ועד הם חלק מהתקציב. << יור >> מיכל וולדיגר (יו”ר ועדת העבודה והרווחה): << יור >> בוועדה שלנו זה היה אמור להגיע לבריאות הנפש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה זמן תיקח הוועדה המקצועית הזאת? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> השאיפה שלנו היא שבממשלה הבאה כבר נדון - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, בחודשים הקרובים אתם מבצעים עבודה מקצועית, והדרג המדינתי, הלאומי, הפוליטי יצטרך לקבל החלטה בממשלה הקרובה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שאלוהים יעזור לממשלה הבאה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עם החובות שהממשלה הזאת משאירה לממשלה הבאה, נשאר לנו רק לעדור ולגדל שתילים. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> מיקי, אם אתה לא רוצה, אל תהיה בממשלה הבאה. תישאר בחוץ. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, ידידי, מאוד אני רוצה. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> במסגרת 2025 היה צורך אקוטי לייצר חבילת מימון למלחמה, והיו מגוון צעדים. אחד הצעדים על שולחן הממשלה היה להקפיא את הצמדת הקצבאות, צעד שהיה שווה 5 מיליארד שקלים, והיה אמור להיות מועבר למימון הוצאות המלחמה. הממשלה החליטה לעשות את זה דרך צד הגבייה במקום הצעד הזה, כלומר להגדיל את הגבייה בביטוח הלאומי בסך 5 מיליארד שקלים, והעביר את זה לטובת מימון הוצאות המלחמה. זה נקבע כהוראת שעה לשנתיים, ולשר האוצר יש סמכות להאריך את זה בעוד שנתיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> באיזה אופן הגדלת הגבייה? << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> העלאת דמי ביטוח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> העלו לנו את דמי הביטוח הלאומי. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> זה נטו לצורך הוצאות המלחמה וזאת הוראת שעה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשאול את האוצר? יש לי שתי שאלות. תסלחו לי, אני שואלת כדי לדעת קצת יותר ולהעמיק. יש כאן אנשים שאולי יודעים, אני לא. דיברתם קודם על קרנות שמנוהלות, ורציתי לדעת איך זה עובד. שאלה שנייה, בכל הפתרונות שהצעת, לא דיברת על הכנסת אנשים נוספים לשוק העבודה, שישלמו ביטוח לאומי. זה לא משהו שאתם עוסקים בו? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> כשדיברתי על הווקטור הדמוגרפי של גידול בשיעורן של אוכלוסיות שעובדות באופן חלקי או לא עובדות, ובהתאם לזה משלמות דמי ביטוח נמוכים, זה כולל את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה יופיע בתוכנית ההמלצות שלכם? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> כן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שמי שלא משלם, לא מקבל? תגיד את זה בפה מלא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא מה שאמרתי. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> כרגע אנחנו מגבשים תוכנית. ברגע שתהיה תוכנית - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כמו שמי שלא משרת, לא יקבל. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> מיקי, אני מציע שגם נפסיק לנשום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, חס וחלילה. אנחנו רק רוצים שתהיו איתנו. לא אתה אישית, אני יודע. לא אתה אישית. אם אתם לא יודעים, הוא שירת והוא עושה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> החרדים הם הבעיה של הגירעון האקטוארי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גם, גם, גם. תכף אני אשאל מה החלק היחסי בגירעון האקטוארי של החרדים. תתכוננו. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני אענה לשאלה של חברת הכנסת, מאז 1980 יש הסכם עודפים בין הביטוח הלאומי לאוצר, ובשנה נורמטיבית, בשנה רגילה, הביטוח הלאומי מכניס יותר ממה שהוא מוציא. זה דבר שאופייני במערכות ביטחון סוציאלי, כדי לייצר כרית ביטחון לזעזועים. אני אחזור על הדברים – מ-1980 יש הסכם עודפים. מה קורה עם הכסף שנותר בקופת הביטוח הלאומי? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש חיה כזאת. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> כן, יש עודף. ככה זה עובד במערכות ביטחון סוציאליות, צוברים איזושהי כרית ביטחון. ההסכם הזה קובע שבאמצעות הכסף הזה, הביטוח הלאומי קונה סוג של אג"ח מהממשלה, ומקבל בגינו ריבית באופן שוטף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה? כמה? לא באופן שוטף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיקי, הוא יענה לך. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> מעבר לזה, יש גם פירעון של הקרן. יש מועדי פירעונות לכל קרן, בהתאם לסדרת האג"ח. הריבית קבועה, ריבית ריאלית מובטחת של 5.5%, שזה מאוד גבוה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מאוד גבוה? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> כן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לשאול את האקטואר כמה הוא היה עושה? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> רק שנייה, ניגע גם בזה. חצי שני זה ריבית משתנה בהתאם לעלויות גיוס חוב של הממשלה. מה המשמעות המשוקללת של זה? אם מסתכלים על טווח 20 השנים האחרונות, המשמעות הייתה ריבית ריאלית בסדר גודל של 4%-5%, ואני מסתכל על הדוח האקטוארי של הביטוח הלאומי. זה מקור המידע שלי. אני משתדל להתבסס על נתונים ולא לדבר באוויר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף זה הכניס מתוך 140? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> ברשותך, תני לי לסיים. בשנים האחרונות זה ירד לכ-3%-4%, וצריך להגיד שקודם כול מדובר על ריביות ריאליות, לא נומינליות. במונחים נומינליים זה תלוי באינפלציה, אבל זה עומד על כ-7%. ברור לכולם שאם הביטוח הלאומי היה משקיע בעצמו את הכספים, הוא לא היה יכול להשקיע כמו נער בן 20, שמשקיע את כל כספו ב-P&S. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ברור. הוא צריך להיות סופר-זהיר. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> הוא צריך להיות סופר-זהיר. אם אנחנו לוקחים כבנצ'מרק לדוגמה את קרנות הפנסיה הכלליות – במקרה הסתכלתי בדוח השנתי האחרון של רשות שוק ההון – התשואה השנתית הממוצעת של קרנות הפנסיה הכלליות בחמש השנים האחרונות הייתה 3% ריאלי. זה מתכתב פחות או יותר עם המספרים האלה. חשוב להדגיש, האוצר לא לקח לעצמו את הכסף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף יש שם? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> סדר גודל של כ-250 מיליארד שקל. האוצר מחזיר את הקרן בהתאם למועדי הפירעון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בקרנות 250 מיליארד? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> כן. זה קרן, לא קרנות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה קרן כמשק סגור, או זאת קרן שהאוצר מתערב בה? למה אני שואל? כי אין שם כסף. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> גם בחשבון העובר ושב שלכם בבנק, אין שם שקל כנגד שקל בהתאם למה שרשום לכם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כשאני לוקח 100,000 שקל ושם בקרן, יש לי שם 100,000 שקל. אני שואל כמה כסף יש לציבור בקרנות? זה לא כסף שלכם. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> 250 מיליארד שקל, שהממשלה מחויבת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתם מבינים? אין שם כלום, 250 מיליארד שקל שהממשלה מחויבת. אין שם כסף, כי אם מחר הממשלה תפשוט את הרגל, כמו שאני יכול להגיד שאני חדל פירעון – אין כסף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר הכנסת לוי, את הסוד הזה גילינו לפני כמה חודשים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> קיימתי כבר כמה דיונים בנושא הזה, והיועצת המשפטית והממלא מקום יכולים להעיד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יגאל, עוד משהו? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אני אשלים בעקבות דבריו של חבר הכנסת לוי. עד היום הקרן נפרעה במלואה בהתאם למועדי הפירעון, תשלומי הריבית שולמו באופן סדיר, וכך גם יהיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אני אבקש לשמוע את חברי מאיר שפיגלר, שידבר על הרציפות הסיעודית. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> קודם כול, תודה רבה על עצם הדוח. אנחנו תמיד רואים בו דבר תורם. אנחנו מאמינים בדוחות ביקורת בונים, ולך, כיושב-ראש הוועדה, תודה על הדיון שנערך כאן. ברשותך, אני אתחיל בדבר אחד, צביעות ועזות מצח של אגף התקציבים במשרד האוצר, ואני רוצה להסביר מדוע. הם בוכים על כך שהביטוח הלאומי נכנס כאילו לגירעון של so called של 10 מיליארד שקל. אתה יודע כמה הם לקחו במסגרת החלטות שהם אילצו את הביטוח הלאומי, על חשבון התושבים רק בשנת 2025? קרוב ל-9 מיליארד שקל. אגב, הם מתייחסים לכספי הביטוח הלאומי כאל מס, במקום כאל פרמיה ביטוחית. הם עושים בכסף הזה כבתוך שלהם. (מחיאות כפיים) אין פרוטה אחת, אחת, בשום מקום לשעת הצורך. אתה יודע מה הם יעשו? בגלל שתקציב המדינה נמצא בגירעון, והיה והביטוח הלאומי יידרש לקבל את הכסף – כסף של התושבים, לא של משרד האוצר – הוא יבקש לקבל את הכסף כדי לתת מענה לזכויות של התושבים, והיות ואין, מה עושים? מקצצים, מקצצים כל דבר ועניין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ייקחו לנו את הפנסיות, זה הפחד. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> לא רק זאת, אף זאת, אם הביטוח הלאומי יידרש לכסף של התושבים, שעברו במסגרת עודפי הגבייה למשרד האוצר, אתה לא מקבל אותם אוטומטית – כשאתה מלווה למישהו ומבקש ממנו בחזרה, אתה מקבל את הכסף בצורה טבעית, אוטומטית – אלא תיכנס איתם למשא ומתן. שמעת על דבר כזה? כספים של התושבים הולכים לטובת אג"חים, ואין פרוטה אחת מהכספים האלה בשום מקום. אגב, הם גם גזלו מבוטחים, כ-150 מיליארד שקל שלא מתייחסים אליהם. כ-70 מיליארד שקל בנושא החלטות שקשורות לאבטלה, וכ-50 מיליארד שקל על בסיס חוק ביטוח ממלכתי מ-1995 עד 2015. אז הביטוח הלאומי שילם לבתי החולים, בעוד שהמדינה הייתה אמורה לשלם, כלומר הביטוח הממלכתי. חוץ מזה יש נושא של הוצאות קבועות וכך הלאה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, למה אתה קורא גזלו? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> הם העבירו בחוק ההסדרים ב-2008, אם אני לא טועה, לבטל את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה יכול להוריד את הווליום, כי הדברים נוקבים מספיק. תאמין לי. אני רוצה להבין, כשאתה אומר גזלו, למה הכוונה? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> גזל, פשוט מאוד. תיכנס למילון אבן שושן. הם לקחו כספים של הציבור, שמשלם אותם דרך קבע באמצעות דמי הביטוח הלאומי – דמי ביטוח, ביטוח, ביטוח לאומי, לא מס, לא מס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והשתמשו בהם למשהו אחר? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> כן. יש להם נומרטור, וזה נותן להם מקור, לצורך העניין, ומייד יש הוצאה. אני מדגיש שוב, שהכסף של התושבים הפך להיות בעצם כסף של אגף התקציבים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, זאת נקודה ראשונה שהייתי רוצה שתתייחס אליה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אתה לא מקבל אותו כשאתה מבקש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם זאת הלוואה שאתם לוקחים ומחזירים? מה הדבר הזה? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> איזה הלוואה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, זאת מדיניות של שר אוצר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, זאת מדיניות שיש כבר 30 שנה. זה קיים כ-30 שנה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> עוד כמה דברים. אמר נציג משרד האוצר, אגף התקציבים, שיש דיל טוב של מתן ריבית עבור הכסף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 5%. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> באוקטובר 1980 זה היה 5.5% על כל העודפים המחויבים. פתאום, ב-1990, בצורה חד-צדדית, הם החליטו לחלק את זה ל-50% - 5.5%, ו-50% – הריבית הנהוגה so called במשק. הם עושים בכספי המבוטחים כבתוך שלהם. זאת עובדה, שיתמודדו איתה. מעבר לזה, ואני אומר את זה כבר חדשות לבקרים, לפני שנה הם החליטו להשית על הביטוח הלאומי – אגב, לדעתי יש בזה כנראה גם פן פלילי – לקחת כסף מהמבוטחים ולהעביר אותו so called לטיפול בצרכי המלחמה. סליחה, הביטוח הלאומי זה פרמיה ביטוחית, ממתי אתה לוקח כסף של פרמיה ביטוחית ומעביר אותו למסגרת התקציב השוטף? שיבדקו אם אין בזה משהו פלילי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אני רוצה להבין את מה שאתה אומר. אתה אומר דברים חמורים ורציניים. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה ההבדל בין זה, לבין העברה של זה לבית חולים, למשל? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> משום שכאן התושב משלם פרמיה ביטוחית, וזה לא אותו הדבר. התושב יודע שהכסף הולך להבטיח את הזכויות שלו בעתיד. זאת הבעיה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מאיר, כשהאוצר אומר שזה לצרכי המלחמה, זה נשמע טוב לציבור כי סותמים לנו את הפה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אני לא בא לייצג אותם; אני מייצג את התושבים, את כל התושבים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא, להפך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאיר, אמרת בהתחלה שיש שימוש בכספים למטרות אחרות. מה שאמרת עכשיו זאת דוגמה, ולא אירוע אחר. זאת דוגמה נוספת. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> בהסכם איתם מ-1980, ואגב, דוח מבקר המדינה ב-2015 דיבר על זה, הם היו צריכים להתייעץ מה הם עושים עם כספי המבוטחים בכל שנה, דרך קבע. כמה פעמים הם התייעצו? שאלה רטורית – אף פעם. זאת אומרת, כל החובות שלהם לא ממומשות, רק אלה של הביטוח הלאומי. מה זה הביטוח הלאומי? אלה כספי פרמיה ביטוחית כמו כל חברת ביטוח. תגיד לי, המדינה לקחה את הכספים של חברות הביטוח והעבירה אותם לצרכים שוטפים שלה? שיעשו את זה, אין בעיה. נקודה נוספת וחשובה מאוד, הם משחקים על המצ'ינג לכספי הגבייה של הביטוח הלאומי. קודם כול, שכולם יירגעו – לא צריך את אגף התקציבים בשביל לגבות את הביטוח הלאומי. הוא עושה את זה בצורה מעולה. לא טובה, מעולה. גופים אחרים יכולים להתקנא בו ולחקות אותו. זה מגיע לפעמים לכ-100%, ולפעמים למעלה מ-100%, כי גובים גם כספים שהיו בגדר כספים מן העבר, והצליחו לגבות אותם בהווה. לפי החוק, כנגד כל שקל שגובה הביטוח הלאומי, יש מצ'ינג של המדינה. זה קורה מאלף ואחת סיבות, ואני יכול להסביר אותן. אבל אל תדאג, זה לא בגלל איזושהי אלטרואיסטיות מיוחדת אלא כתוצאה מכך שיש הרבה מאוד החלטות של הממשלה, שלא נותנות לביטוח הלאומי לגבות את הגבייה המתאימה לזכויות שנותנים לתושבים, לכל התושבים באשר הם. בכל שנה משחקים עם האחוז הזה. ב-2018 האחוז הזה עמד על כ-60%, עכשיו זה עומד על כ-44.07%. בכל פעם הם משחקים. תשמע מה שהם עשו, וזה דבר שגובל בשערורייה. הם אמרו שלוקחים מכספי הגבייה של הביטוח הלאומי, שלפי חוק נניח 50% מצ'ינג, רק לשם ההמחשה, כלומר כנגד כל שקל שגובים היה צריך הביטוח הלאומי לקבל לקופת הביטוח הלאומי עוד חצי שקל. מה הם אמרו? לא, אנחנו גורעים 5 או 5.5 מיליארד שקל, כאילו הם לא באו לאוויר העולם. לא גבו אותם, הם לא באו מכספי התושבים עבור דמי הביטוח הלאומי. בצורה כזאת, בשנה שעברה, עם התוספות הנוספות אבל רק מהבסיס משרד האוצר, אגף התקציבים, לקח 5.5 מיליארד שקל ישירים, ועוד מצ'ינג של כ-50% למרות שהורידו את זה ל-44%, עבור אותם 5.5 מיליארד שקל. רק זה שווה 8 מיליארד שקל. מה הכסף הזה? הוא של התושבים. כשהם מתנהלים בצורה כזאת, בוודאי שזה פוגע באיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. דיבר השר על הקורונה. בקורונה הייתה אבטלה, והאבטלה לא באה יש מאין. הממשלה חייבה אנשים, אילצה את האנשים לא לעבוד. כתוצאה מכך אנשים לא הרוויחו, וזה גרם לכך שהייתה אבטלה. תגיד לי, מישהו חשב על זה ב-2018? אתה יודע כמה הייתה אבטלה במצטבר? אתה יודע כמה זה עלה לביטוח הלאומי? עשרות מיליארדי שקלים. אף אחד לא תכנן את זה. אולי במשרד האוצר יודעים לתכנן כל מיני דברים כאלה. אנחנו לא ידענו, אף אחד לא ידע. אחר כך באה המלחמה. גם המלחמה הזאת, לא עלינו, לצערי הרב ולצער כולנו, גובה מחיר לא מועט. מי משלם את זה? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> מה היה תג המחיר של הקורונה והמלחמה לביטוח הלאומי? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אני לא רוצה להגיד מספרים שאני לא בטוח לגביהם, אבל אני אומר לך שמדובר על עשרות מיליארדים. אגב כך, הגירעון שמציינים – 10 מיליארד שקל – זה לא מהמקור, משום העובדה שאתם צריכים לקחת בחשבון גם את הריבית. עכשיו זה 250 מיליארד שקל, יש ריבית שמקבלים, ואגב, בתקופתי עשיתי בדיקה. בדקנו מ-2008 ועד 2018 באג"חים ממשלתיות, כי הרי רק אגף התקציבים מתנהל בצורה אחראית – לא, גם הביטוח הלאומי. רצינו לראות מה הייתה התשואה שהיינו מקבלים אילו היינו משקיעים את כספי המבוטחים באמצעות ועדה מסודרת – בחרנו את יעקב פרנקל לטובת העניין – כדי לא להפסיד את מה שמגיע להם. התשואות היו הרבה יותר גבוהות, ובשיא הגיעו לסדר גודל של כ-16%. כל אחוז, אליבא למה שהם אומרים, זה 2.5 מיליארד שקל לשנה. אני אומר לך שלקחו מהציבור בצורה שהיא בוודאי לא טהורה ולא שקופה כ-150 מיליארד שקל נוספים. אלה כספים שהציבור העביר רק למטרה אחת על פי החוק – כדי שבבוא העת, כל אחד, גם הדורות הבאים, יקבלו את מה שמגיע להם מבחינת הקצבאות של הביטוח הלאומי. ברשותך, עוד שני דברים. אפרופו הסיעוד, אתה יודע כמה נזקקי הסיעוד מקבלים השלמת הכנסה? שאלה רטורית – 33%. זאת אומרת, אלה האנשים הכי חלשים בחברה הישראלית. אנשים שלא מסוגלים לגמור את החודש, אנשים שהם החוליות הכי חלשות. ואנחנו מתיימרים להיות מדינה סוציאלית, ערבות הדדית, שעוזרת לנזקק. קודם כול, צריך לשים את הדברים על השולחן. שנית, ממה לדעתך בא הגידול? מזה שלפני כן לא נתנו להם את מה שהגיע להם, בין היתר, חוץ מהרפורמה. העבירו אותם ויה דולורוזה. הרבה מאוד אנשים בכלל לא פנו לבקש, כי הם לא רצו להתמודד עם הביורוקרטיה, הרגולציה, ההשפלות והביזיון שהם עוברים כשהם מגיעים אליהם הביתה. קופות החולים הם משק סגור כלכלית. גם ככה הן קורסות. בוודאי שהן יערימו אלף ואחד מתרסים ואלף ואחד קשיים. גם אם הפרמטרים היו זהים – הם לא זהים בכלל. משווים כאן דבר אחד לדבר אחר, לחלוטין לא אותו הדבר. אם קופות החולים היו עושות את אותן בדיקות בצורה הגונה, הן היו מגיעות לאותה החלטה, אבל מה הן עושות? הן עושות את הכול כדי לא לתת. למה? כי זה עולה להן כסף, ואין להן מאיפה לתת את הכסף. הביטוח הלאומי זה לא חברה למטרת רווח, זה חברה למטרת שירות, להעניק לתושבים את מה שמגיע להם. למשל, בזמן הקורונה וכמובן גם בזמן המלחמה אין עובדים זרים בסיעוד. כמעט ואין, או לפחות לא מוסיפים את מה שנדרש. מה זה אומר? שמי שמעסיק עובד ישראלי או בן משפחה, מקבל עוד ארבע שעות סיעודיות. אם תיקח ממוצע של ארבע שעות בין 0 ל-30 שעות סיעודיות, זה סדר גודל של 25%. אני מראה לך הרבה מאוד דברים שיש להם השלכה ישירה על ההוצאה של כספי הסיעוד, וזה, בין היתר, כמובן תג מחיר כדי לתת שירות ראוי ולתת לאנשים את מה שמגיע להם. ציין חבר הכנסת מאיר כהן, ואני בטוח שגם השר יודע את זה. אבא שלי היה דמנטי. מגיעים אליו הביתה ובודקים – אני לא רוצה להגיד לך מה בודקים, כולל טיטולים, גודל הטיטולים, מה יש בארונות, מה יש בתוך הסלסלות, אם זה עם דימום או בלי דימום. תשמע, בסוף יש גבול, ומדובר בהורים שלנו, באלה שבנו את המדינה, שנשאו בעול של הפיתוח שלה. בסוף יש גבול. הם לא טסים עם זה בקונקורד. לא, זה לטובת סיעוד בלבד. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> מה אתה רוצה? היית מנכ"ל הביטוח הלאומי, למה לא בלמת את זה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אתה רוצה לעצבן אותו עוד יותר? << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> תשמע עד הסוף. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> בוודאי שטיפלנו. אתה יודע איזה מאבקים היו לי עם אנשי אגף התקציבים? אני לא רוצה לספר לך, הם יספרו לך. הם רשמו את זה באיזשהו מקום. יש להם היסטוריה. נראה לך שהתכופפתי בפניהם? ממש לא. ואתה יודע למה? כי אני מקווה שאני מייצג את תושבי מדינת ישראל. לא גחמות כאלה ואחרות שהם מייצגים. אחרון חביב, אני אומר בכל יום ליושב במרומים שאני גאה שהייתה לי הזכות והיכולת להיות בביטוח הלאומי באותה תקופה, ולעשות את אותם הדברים שהביאו לשינויים שיש בהם כדי להיות הגונים והוגנים כלפי תושבי מדינת ישראל. אותם אנשים שהגיעו למצב שבו הם זכאים לקבל את מה שהובטח להם במהלך כל ימי חייהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאיר, קח אוויר, תהיה איתי. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אגב, דוח מבקר המדינה מ-2017, וקרא אותו השר, מה כתבו שם? אני קורא לך, ברשותך: "במהלך השנים הועלו טענות רבות של קשישים ובני משפחותיהם בדבר פגיעה בכבוד הקשישים במהלך ביצוע הערכות התלות." לא אני, מבקר המדינה. "הביטוח הלאומי מחויב, כמיטב יכולתו, על מנת לצמצם את הפגיעה בכבוד הקשיש עד למינימום ההכרחי, ובין היתר להימנע מביצוע הערכות תלות כאשר מדובר בקשישים שניתן לאשר את זכאותם על סמך מסמכים רפואיים בלבד." זה מה שעשיתי. ואני אומר לך, אני המאושר באדם שזה נפל בחלקי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. מאיר, מכיוון שאנחנו רוצים לראות את התמונה הרחבה, שמענו כאן על ניסיון לעשות את מה שהיה צריך לעשות לפני עשור או יותר, לנהל את העניין באופן ראוי בין כל הגורמים. אתה, כמייצג או המועצה – מי יושב שם? הדרג המקצועי או אתם יושבים? אתם מקבלים על זה דיווח? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> הדרג המקצועי נמצא שם כל הזמן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שואל האם אתה שבע רצון, מלווה, נראה לך כיוון נכון? שמת באופן נכון ונחרץ את ההיבט כמו שצריך לראות אותו בצד החברתי. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> גם הפיננסי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נתת כמה הערות חשובות, שעוד ניתן ליגאל להשיב עליהן. התהליך הזה נכון, כי בתוך מספר חודשים צריך לייצר לממשלה חדשה חלופות להתנהלות שתייצר ודאות בדור הקרוב. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> מאה אחוז. כל בר-דעת מבין שיש ביטוח, ואם יש שינויים כל כך משמעותיים שהם בבסיס הביטוח, צריך לקבל החלטות. אבל לא יעלה על הדעת שאנשים אגף התקציבים זועקים מצד אחד את זעקת הקוזאק הנגזל, שהביטוח הלאומי נמצא במצב רעוע מבחינת איתנות פיננסית, ומצד שני, הם אלה שמאיצים את התהליך. אני אומר לך, שייתכן שבצורה שהם עושים את זה יש גם היבט פלילי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יגאל, ארבעה נושאים ששפיגלר העלה, אני מבקש שתעסוק בהם בקצרה רבה, כדי שנוכל לתת לחברים אחרים להתבטא: שימוש בכספים למטרות אחרות, בלי להתייעץ; רמת הריבית בקרן, לטענתו לא הוגנת; המצ'ינג, עקרונות המצ'ינג מה הם, ואיך פתאום הולכים להם 5 מיליארד שקל החוצה; שיפוי בגין הקורונה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> לא 5 מיליארד, אלא קרוב ל-9 מיליארד. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> לגבי התשואות על ההשקעות – הצגתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, תעבור הלאה. זה דיון ביניכם. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> לגבי המצ'ינג, המחוקק קובע בסעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי את אחוזי המצ'ינג, ויש ממש רשימה של שנים ואחוזי מצ'ינג. אחוז המצ'ינג משתנה מעת לעת בהתאם לכל מיני חקיקות שנעשות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כשהגדרת את נושא הגבייה, בין היתר זה כולל את המצ'ינג? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> גבייה זה הכול ביחד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כולל מצ'ינג? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> כן, כולל מצ'ינג. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אז למה לא נתתם את הכסף הזה? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> חשוב לי להגיד שאין דבר כזה כספי האוצר. יש משלם מיסים. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זה לא מס. שמעת? שמעת? שמעת? כבוד היושב-ראש, הוא מתייחס לכספי הביטוח הלאומי כמס, וזה בניגוד לחוק. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> דיברתי על כספי האוצר. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> לא משנה, זה אתם, זה אותו הדבר. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אל תכניס לי מילים לפה. מה הנושא הנוסף שרצית? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דיברנו על רמת הריבית ועל שימוש בכספים למטרות אחרות. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> הכסף נכנס לתקציב המדינה, כנגדו יש פירעון של קרן וריבית, והוא הולך לתקציב המדינה לכל השימושים. אין שימושים ספציפיים שמוגדרים לו. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> הייתם צריכים להתייעץ עם הביטוח הלאומי? בחוק, בהסכם, הייתם צריכים להתייעץ? התייעצתם? אתם בכלל יודעים מה המשמעות של המונח התייעצות? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, הנושא נשאר פתוח. מה לגבי שיפוי בגין קורונה, מלחמה ואירועים מז'וריים? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> כשיש אירועים מז'וריים ולוקחים את הביטוח הלאומי כגוף המשלם מענקים ודברים כאלה, למשל, במלחמה הנוכחית את כל מענקי הפינויים, מענקי חל"תים ומענקי אבטלה, הם מומנו על ידי האוצר. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זאת הטעיה. אני חוזר ואומר, כבוד היושב-ראש, זאת הטעיה. אתה יודע למה? כי הוא מדבר על זכויות שהן מעבר לאלה שהיו מקובעות בחוק. הוא לא מדבר על שום דבר של הביטוח הלאומי. זאת הטעיה וחוסר שקיפות. תגיד את כל האמת כמות שהיא. אתם נתתם כסף כשביקשתם מהביטוח הלאומי להוסיף זכויות מעבר לאלה שהיו בבסיס החוק של הביטוח הלאומי. לא נתתם שום דבר לביטוח הלאומי על זה שפתאום מ-8,500 מובטלים באותו חודש מרץ 2020, מ-15 במרץ ועד 30 במרץ, זה הפך להיות 960,000 מובטלים. מה נתתם על זה? כלום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, יגאל. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> הרעיון של הביטוח הלאומי ושל כרית הביטחון שיש לו, הוא גם יכולת להגיב לזעזועים. כשהיה זעזוע מהקורונה והיו הרבה מאוד מובטלים, נכון שחלק מההוצאות היו הוצאות ביתר של הביטוח הלאומי, וזה חלק מהמנגנון של ביטוח סוציאלי. זה כמו שאם יהיה עכשיו אירוע מז'ורי – אגב, המלחמה לא קשורה לזה כי זה ענף נפרד שלא נמצא בביטוח הלאומי - - - << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זה לא נכון, לא נכון. סלח לי, יש נכים בנכות כללית, שלא רלוונטית לנפגעי פעולות איבה. אל תגיד סתם דברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברים, אני מבקש מאיתמר מהמועצה הלאומית לכלכלה להיות שותף. אני מבין שאתם חלק משמעותי מאותה התדיינות. אנחנו באים בהחלט עם מטענים גם רגשיים וגם רציונליים, ענייניים. אני חושב שאתם אלו שצריכים להגיד לעצמם את הדבר הבא – לא כל כך חשוב לי אם שיפו או לא שיפו בגין 100 מיליארד, אלא שאנחנו צריכים להחליט האם במצבנו אנחנו רוצים להתנהג כמו שמאיר תיאר למבוגרים ולסיעודיים שלנו, ומה המקור, אל מול צרכי אחרים של ביטחון, חינוך ורווחה. זאת השאלה. אני חושב שפחות לכעוס אחד על השני ויותר לנהל את המקורות שלנו ואת הערכים שלנו. בבקשה. << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> הוצאות הסיעוד בישראל עלו הרבה הרבה יותר מקצב הגידול של האוכלוסייה הזכאית, של האוכלוסייה המבוגרת. אנחנו מדברים על פי 4 או על פי 5 הוצאה, לעומת עלייה של 30%-40%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא רוצה להגיד שזאת הבעיה, אלא זאת הגדרת הנושא שעליו צריך לדבר. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זה עלה ב-51%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה העניין. עכשיו השאלה היא איך מטפלים בזה. << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> המועצה הלאומית לכלכלה חושבת שצריך לכנס את האירוע. ההוצאה של הביטוח הלאומי על סיעוד מתבדרת ולא מתכנסת. ההוצאה באחוזי תוצר גדלה מ-0.17% לאחוז. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איתמר, במילים אחרות, נכונות ומדויקות אתה מתאר את האתגר, ועכשיו אנחנו צריכים לקבל החלטה משותפת מה עושים לנוכח האתגר הזה, כמו בכל משק בית. << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> יש צוות בין-משרדי שעוסק בנושא הזה ספציפית. הוא כבר הגיע להמלצות ולסיכומים חלקיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מהמקום שלכם במשרד ראש הממשלה, האם אתם מנהלים את המהלך? אתם משקיפים? מה המקום שלכם? << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> אנחנו שותפים לצוות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי מוביל אותו? מי היושב-ראש? << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> מי שמכנס את הצוות זה אגף התקציבים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ידעתי. כמה זמן קיים הצוות? << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> סליחה, אגף התקציבים עם הביטוח הלאומי. הם שותפים מלאים להחלטות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן עובד הצוות, וכמה פגישות קיימתם? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> הצוות עובד 11 חודשים וקיים 12 פגישות. << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> כולל ביקורים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה הדד-ליין? אני רוצה לרשום ת"ת – תיק תזכורת. לא חשוב אם אני אהיה או הוא יהיה, הבא אחרינו יצטרך לקבל שורה ממנהלת הוועדה ולקיים כאן דיון. אני מכיר את כל הוועדות של המדינה – ועדה, ועדה. אני בכלל רציתי צוות חיצוני של משרד רואה חשבון חיצוני, כי אני לא סומך על עצמנו. כשהייתי בצד הזה, הקמתי צוות חיצוני לכל מיני נושאים, והחשבת הכללית באוצר יודעת את זה. תגידו מתי אתם מסיימים. << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> תוך כחודש הצוות אמור לתת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עם הקמת הממשלה, תקיימי דיון רחב כי כנראה לא נספיק כאן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי נוכל לקבל אישור מיוחד. בוא נראה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח אם נקבל אישור מיוחד. זה רשום אצלי, ואתם תבואו בפעם הבאה עם האקטואר של הביטוח הלאומי. זה שהאקטואר איננו פה – אני לא מבין. אני רוצה לשמוע מאדם מקצועי, לא רק ממאיר או מהשר לשעבר. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> את נבחרת החלומות הבאנו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תאמין לי, אני עובד איתך ועם שלומי רבות, אבל זה לא מספק אותי. כמה זמן הביטוח הלאומי בלי מנכ"ל? אני מסיר את הכובע בפניך, בפני שלומי ובפני אלה שנושאים בעול. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> זה הדבר הכי טוב שקרה לביטוח הלאומי, שיש לו מישהו מקצועי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה, כמה, כמה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> זה חלומו הרטוב של כל משרד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עזוב. אני מסיר בפניך את הכובע. כמה זמן אין מנכ"ל בביטוח הלאומי. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> מיקי, היו ניסיונות למנות מנכ"לים, לצערי ועדת המינויים - - - אני רוצה לומר לך שצביקה עושה עבודה, ואין שום משמעות לתואר מ"מ. אין שום משמעות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא נכון. אני נותן לצביקה את הכבוד המגיע לו. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> שום משמעות אין לזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אמרנו כמה פעמים שזה לא תקין. זה חלק מהיחס שהוא רק ממלא מקום, והוא משנה למנכ"ל ולא מנכ"ל שמגיע לחמש שנים והופך שולחנות. זה לא אותו הדבר. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> הוא ממלא מנכ"ל, לא משנה למנכ"ל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא אותו הדבר. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> רק עוד דבר אחד לסבר את האוזן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה היחס של המדינה והאוצר לביטוח הלאומי. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> ועדת איתור שלחה את תנאי הסף לבחירת מנכ"ל, וכבר חודשיים נמצאים אצל הייעוץ המשפטי לממשלה, שהעביר לרשות החברות. רשות החברות צריכה לאשר את תנאי הסף ועד היום, חודשיים, אנחנו מחכים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איתמר, בבקשה. << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> הצוות נמצא כבר בעבודה על המלצות מתקדמות, ותוך חודש זה יקרה. זאת תהיה בשורה מצוינת, ועם זאת, ההמלצות הולכות להיות כואבות. זה אירוע שיהיה קשה לכנס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אנחנו לא שותפים לזה? אתה הולך לפגוע בנו. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אני אומר לך, הם הולכים לפגוע. תזכור מה שאני אמרתי, שהם יפגעו בתושבים ובזכויות שלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, רגע, זה לא הם. זה הביטוח הלאומי יחד איתם. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> לא, לא. הביטוח הלאומי לא שם. << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> ביחד עם חלק מההמלצות יהיו קצת קשות, אבל חלקן חיוניות וחלקן ישפרו את מצב הסיעודיים בישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך? אתם פותחים את הסכם הניידות, אז איך בדיוק? אתם לוקחים זכויות מנכים. << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> בסוף יש עוגה ואפשר לחלק אותה בצורה נכונה יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איתמר, אמרת שיהיו המלצות ונדבר אז. תעבור לנושא השני. << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> המועצה הלאומית לכלכלה סבורה שכמו שיש יעד גירעון, צריך לקבוע יעד הוצאה על סיעוד בביטוח הלאומי, ולנסות להתכנס אליו מדי שנה. לקבוע מתווה ארוך טווח – אנחנו הרי יודעים מה הגידול באוכלוסייה המבוגרת בישראל. לקבוע מתווה ארוך טווח עם יעדים, ואנחנו נשמח מאוד אם זה יהיה בהמלצות של הצוות. << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> - - - << אורח >> איתמר מילרד: << אורח >> אנחנו חושבים שככל שזה לא הפתרון לסיעוד, זה לפחות הפתרון לגירעון של הביטוח הלאומי עצמו, על ידי קביעת כלל יעד קבוע לגבי הוצאות הביטוח הלאומי. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> הביטוח הלאומי לא מסכים ולא יסכים בשום שלב שתהיה תקרה של סכום. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זה מה שהם רוצים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> לא יהיה. מה יקרה, יגיע הבן אדם ה-201 ואני אגיד לו: אתה לא מקבל כלום? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש שלוש אפשרויות: או שתגיעו להסכמות, או שתביאו חלופות או שזה יתפוצץ. אני מקווה שתוך חודש תוכלו להביא המלצות. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> היושב-ראש, הם מציגים את הסיעוד כאילו הוא הגורם הבעייתי ביותר בכל הסיפור. הגורם הבעייתי ביותר זה אגף התקציבים במשרד האוצר, בהתנהלות שלו עם כספי המבוטחים. אין להם שום סמכות לעשות בכספי המבוטחים את מה שהם עושים, ואני אומר לכבודו שהסיעוד עובר בדיקות וזה לא כלאחר יד. בוחנים לא רק את המסמכים הרפואיים, שולחים ביקורות לבתים, והביטוח הלאומי מתייחס לכספים שהוא מוציא ביראת קודש ובצורה מקצועית ומקצוענית, ולא כלאחר יד. הביטוח הלאומי לא עושה בזה לכאורה דבר לא ראוי. זה פשוט לא נכון. זה ההבדל בינינו לבין אגף התקציבים. << דובר >> תמר גלפנד: << דובר >> אני אימא לילדה סיעודית, ואני אשמח לדבר ולהסביר לכם מה זה סיעודיים. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זאת הדרך של אגף התקציבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כנראה יש פה ניתוק מאוד גדול מה זה סיעודי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לשמוע את חן מטס, בבקשה. << אורח >> חן מטס: << אורח >> שלום, אני מפורום ארלוזורוב ואני אדבר בקצרה. הדיון הזה חשוב, אבל אם נתמקד רק בגידול בהוצאות הסיעוד נחמיץ חלק מרכזי מהבעיה. המשבר הוא לא בעיה של הוצאות, ואסור להתבלבל מהכיוון שהדיון הזה הולך אליו. זה כיון מסוכן מאוד. אסור לנו להביע מחאה על זה שאנשים מממשים את הזכויות האלה יותר? תיקנו את המבחנים האלה בגלל שהם היו משפילים וטוב שהמבחנים תוקנו. צריך לדבר על מבחני הזכאות, אבל אי-אפשר להסתכל על המשבר הזה מנקודת מבט אקטוארית. פשוט אין מילים לתאר את הזעזוע שלי מהאופן שבו הדיון הזה מתנהל. אני יכולה להעביר את רשות הדיבור לד"ר מיכל קורא שיושבת לידי? היא יודעת להסביר את הדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בעיקר אם את מזועזעת. קודם היה פה דיון על מרכזי חוסן. << אורח >> חן מטס: << אורח >> אני אלך לשם אחר כך. << אורח >> מיכל קורא: << אורח >> שלום לכולם, אני מהפקולטה לרווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה. תחום המחקר שלי הוא ביטוחים לאומיים בישראל ובעולם, במדינות ה-OECD. אני עוסקת בנושא כבר למעלה מ-20 שנה, ואני אשמח לשפוך אור על כמה מהסוגיות שעלו, ולחזק גם את הביטוח הלאומי וגם את האוצר בחלק מהנושאים שעלו כדי להבהיר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה, בקצרה. << אורח >> מיכל קורא: << אורח >> אני חושבת שזה קריטי לעסוק בשאלה מה הבעיה, כי אי-אפשר לייצר פתרון טוב, אי-אפשר ליצור תרופה טובה אם אנחנו לא מבינים מה הבעיה. נאמר פה שהווקטורים של דמוגרפיה ידועים לאורך זמן, וחשוב לי להגיד שביטוחים סוציאליים בעולם בנויים להתעדכן על בסיס וקטורים דמוגרפיים, ואמורים לעדכן מקורות על פני זמן. זה מה שנעשה ברוב מדינות ה-OECD. הממשלה שלנו עשתה דבר הפוך – במקום לעדכן את מקורות המימון, כדי להתאים אותם לאוכלוסייה הגדלה ולדמוגרפיה המזדקנת, משנות ה-80 היא שוחקת באופן משמעותי את המקורות שעומדים לרשות הביטוח הלאומי. השחיקה המרכזית ביותר היא הפחתה בדמי ביטוח שמעסיקים משלמים, הפחתה של עשרות אחוזים, שהובילה לכך שהיום שיעור ההפרשה של מעסיקים עומד על פחות משליש מהממוצע למדינות ה-OECD; כמו כן, הממשלה שחקה את המערכת בצורות נוספות, כמו שתיארו כאן, כמו הפחתת הריבית על העתודות ששמורות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה שנעצור כדי לשאול את יגאל האם כשמדברים על גבייה, מדברים, בין היתר גם על מעסיקים. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> גביית הביטוח הלאומי מורכבת גם מהשכר וגם מהמעסיקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז התשובה היא כן. בבקשה. << אורח >> מיכל קורא: << אורח >> חשוב לנו להבין את המקורות של הבעיה. הטיעון שיש כאן עניין של נחמדות או של בזבזנות בצד של הביטוח הלאומי, גם את זה כדאי לשים בפרספקטיבה בין-לאומית. אנחנו נמצאים בסולם התחתון של ההוצאה על ביטחון סוציאלי אל מול מדינות ה-OECD, בוודאי מתחת לממוצע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> באחוזים? איך מודדים? << אורח >> מיכל קורא: << אורח >> בודקים את ההוצאה על רווחה חברתית. אפשר לדבר על הוצאה על קצבאות בכסף, ובשני המדדים המרכזיים האלה אנחנו נמצאים מתחת לממוצע של מדינות ה-OECD. לכן, אני לא חושבת שהבעיה היא נחמדות. הסיבה לכך שאנחנו נמצאים במקום הזה כן קשורה בדיוק בתהליך שבו ביטוח לאומי נעשה יותר ויותר תלוי במשרד האוצר, דרך תהליך השחיקה. עם זאת, חשוב לי להגן גם על האוצר. האוצר לא לוקח כספים. משנות ה-50, הביטוח הלאומי משקיע את העודפים שלו באגרות חוב של המוסד לביטוח לאומי. מהרגע הראשון שהוא נוצר, הקרן מושקעת באגרות חוב ממשלתיות, ועד היום היא גם חזרה. הבעיה היא לא שאנחנו משקיעים את הקרן באגרות חוב ממשלתיים; לדעתי יש בזה גם יתרונות. זה בטוח יותר מאשר להעביר את הכספים של הביטוח הלאומי להשקעות בשוק, דבר שיכול להיות מאוד בעייתי. הבעיה המרכזית היא ביחסי הכוח שנוצרו בעקבות פגיעה במקורות הייעודיים שעמדו לרשות הביטוח הלאומי בעבר, והיום נשחקו מאוד והפכו להיות תלויים יותר ויותר באוצר. לכן, הם לא מאפשרים לייצר מערכת מאוזנת. אני רוצה לחזק את הביטוח הלאומי ולומר שמסוף שנות ה-70 הביטוח הלאומי קורא לממשלת ישראל לעגן את האיזון הכספי לטווח ארוך בחוק. זה אומר שיש לנו כלים, יש לנו דוחות אקטואריים, אנחנו יודעים מה הצפי של התפתחות התקבולים של הביטוח הלאומי מצד אחד, וההוצאות של הביטוח הלאומי מצד שני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שוב עוצר כדי להבין, יגאל, אמרתם שתידרש חקיקה והמשמעות היא, בין היתר, גם ההערה האחרונה. האם זה עולה בצוות החשיבה הבין-משרדי? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> הצוות הבין-משרדי עוסק ספציפית בסיעוד. בעבודה המשותפת שלנו עם הביטוח הלאומי אנחנו נתייחס גם למנגנונים האלה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> בניגוד להמלצת הביטוח הלאומי שרצה להקים צוות בין-משרדי, שיטפל בבעיה הכוללת האקטוארית, העדיפו באוצר לגעת בנקודות ספציפיות – סיעוד וכו'. אני חוזר ואומר שאנחנו מטפלים בנקודות בקשית, במקום לטפל בבעיה הכוללת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם כי הקשית הזאת היא חתיכת כוס. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> קשית. לא להתבלבל. קשית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אני מקבל את הצורך להבין מהו התהליך, ולהבין שהוא מטפל חלקית. בבקשה, תמשיכי. << אורח >> מיכל קורא: << אורח >> מדיניות מימון של ביטוחים סוציאליים בעולם מבוססת על עיקרון די בסיסי, והוא אומר שאנחנו בודקים את צפי התקבולים – הכנסות מדמי ביטוח של עובדים, של מעסיקים, שיפוי ממשלה, ריביות וכל הדברים האלה. אנחנו מסתכלים איך הם מתפתחים על פני זמן, ובמקביל, מסתכל איך מתפתחת ההוצאה. התפקיד המרכזי של ממשלת ישראל הוא להבטיח הלימה בין התפתחות ההכנסות להתפתחות ההוצאות. הכלי האקטוארי שעומד לרשותנו הוא לזהות את אותם רגעים, אם בגלל קורונה, משבר כלכלי או הצעות חוק פרטיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לדאוג שלא נסטה מהכביש בסיבוב. << אורח >> מיכל קורא: << אורח >> יכולים לסטות, לזהות את הסטיות ולעגן בחקיקה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה זה נקרא איזון? הרי אמרנו קודם שצריך להגדיר מהו איזון. לכמה אנחנו צריכים לשמור? שבחודש הקרוב יהיה כסף או ב-20 השנים הקרובות? איך נוהגים בעולם? << אורח >> מיכל קורא: << אורח >> אני אספר כאן שהטווח מאוד רחב, והנקודה היא לא מה גודל העתודה או מה צריכה להיות קרן הביטוח הלאומי. יש מדינות רציניות כמו צרפת וגרמניה, שמחזיקות בין 0.2 ל-0.3, פחות משנה. כלומר, הקרן צריכה להספיק לתקופה מאוד קצרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל ההתנהלות כל כך זהירה, שהם מסוגלים לא לסטות מהכביש, לא להתהפך. << אורח >> מיכל קורא: << אורח >> בדיוק. בגרמניה, ברגע שיש סטייה, אנחנו מעדכנים מקורות באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני עושה הצהרות מתודולוגיות. אמרת הרבה דברים, ואני חושב שזה בול בפוני. זאת הנקודה. בסופו של דבר, כך צריך לקרות. אני מאוד מרוצה מהמטפורה שלי לנהיגה בכביש. אנחנו מסתובבים, וצריך לוודא שזה במהירות המתאימה. אם מתקרבים – זה מה שעושה מכונית אוטונומית. זאת בדיוק הנקודה, שאסור לנו לנהוג בלי לדעת כמה שפיל יש לנו, ואם אין שפיל, נעצרים או עושים משהו. בבקשה, אנחנו מגיעים לסוף. << אורח >> מיכל קורא: << אורח >> נקודה אחרונה וחשובה מאוד, בעיקר סביב הפתרונות המוצעים כרגע. ההנחה שאנחנו יכולים לרסן את הגירעון דרך זה שאנחנו מגדירים תקרת ההוצאה, חוטאת לרעיון הבסיסי של זכות. אני רוצה לחזק את מר צבי כהן. הביטוח הלאומי בנוי על זה שהזכאות נמצאת בחקיקה, גובה הקצבה, הקריטריונים והתפקיד של הביטוח הלאומי הוא לייצר תהליך מינהלי שמזהה מי זכאי. הרעיון שליווי אקטוארי יגיד: אנחנו נייצר נטל מינהלי או סרבול ביורוקרטי כדי להפחית את ההוצאה, נמצא לי כפתרון מאוד הזוי. אם אנחנו רואים שיש לנו בעיה של התבדרות, מתבקש המחוקק להתאים את הזכויות. אפשר, יש למחוקק כלים להתאים זכויות ולהתאים הכנסות כדי להבטיח הלימה. התפקיד של הביטוח הלאומי, כמו שקבע דוח מאוד מרכזי של מבקר המדינה מ-2015, הוא להבטיח שמי שזכאי, יכול למצות את הזכויות שלו. אני לא חושבת שראוי ונכון לסגת מהעיקרון הבסיסי הזה. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. ציון, בבקשה. << דובר >> ציון והב: << דובר >> אני לא אחזור על מה שנאמר. חשוב לנו שהפתרון, צביקה, לא יהיה על חשבון הגמלאים, לא יהיה תוך כדי פגיעה בזכויות שלהם, ולא יהיה תוך כדי פגיעה בקצבאות. על זה אנחנו צריכים להילחם. על כל יתר הדברים – האיזונים ושיתופי הפעולה, הכול עניין של מהלכי עבודה משותפים. שנזכור תמיד שיש כאן אדם וצריך לשמור על כבודו של הגמלאי. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, דברים נכוחים. דורון רז, בבקשה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> שלום, אני יושב-ראש איגוד נותני שירותי הסיעוד. אנחנו חברות ועמותות הסיעוד, מטפלים בלמעלה מ-390,000 קשישים, זכאי חוק הסיעוד בבית, ויש כ-200,000 מטפלות ישראליות. אין ספק שהתקופה שעברנו בשנים האחרונות הוכיחה את החשיבות של טיפול בפועל של מטפלות. בתחילת הקורונה מאיר שפיגלר ואני יזמנו הגדרה של הסיעוד כחיוני למשק, והמטפלות שלנו היו היחידות שנכנסו לבתי הקשישים. צריך להסתכל קדימה. יש לי מחשבות לגבי פתרון כללי לגירעונות של הביטוח הלאומי, אבל אני אתייחס לסיעוד. הסיעוד גדל מ-2018 מכל מיני סיבות, גם עקב הזדקנות האוכלוסייה, וגם עקב סיבות נוספות. אחת הסיבות הנוספות מתכנסת לדוח שהוציא מכון ברוקדייל בדצמבר 2025. בין היתר, באחד הסעיפים נכתב שכשליש מהקשישים שמקבלים גמלה כספית, והם כ-20% מזכאי חוק הסיעוד, לא משתמשים בכסף כלל לטיפול, אלא הכסף נכנס להוצאות שונות – לילדים, לקניות, לדברים אחרים ולא לטיפול. אם אני מסתמך על הנתונים של הביטוח הלאומי, ששווי הגמלה הכספית שניתנת היום הוא כ-6 מיליארד שקל, כ-2 מיליארד שקל משולמים לאנשים שלא למטרות טיפול בהם, והם יוצאים מתוך תקציב הסיעוד. אולי הם צריכים את הכסף והוא היה צריך להיות בקצבת הזקנה או בגורם אחר, אבל לא בסיעוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי, אתה טוען שיש כסף שצריך להתייחס אליו. תתייחסו. << אורח >> דורון רז: << אורח >> בסופו של דבר כולנו מבינים שהאוצר לא יחזיר לביטוח הלאומי 250 מיליארד שקל, וצריך לדעת איך מתארגנים בצורה ראויה כדי שגם בעוד 20 שנה הקשישים יוכלו לקבל טיפול. אחד הדברים החשובים הוא שבן אדם שצריך טיפול, מקבל טיפול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את זה כבר אמרת. גם אמרת וגם תפקידך להגיד. בסדר גמור. התייחסות קצרה, בבקשה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> כל דברי המתיקה האלה – בואו לא נתבלבל. חברות הסיעוד, שהוא היושב-ראש שלהן - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת לא בושה, הוא לא צריך להתבייש. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> הוא לא צריך להתבייש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת עבודתו החשובה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> כשרצינו להוציא מכרז כדי לשפר את השירות למבוטחים ולהכניס עוד חברות, חברות הסיעוד האלה תוקעות את המכרז הזה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> למה? הוצאת אותו. צביקה, הוצאת אותו. זה מאחורינו. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> לא, לא, לא. עובדות. << אורח >> דורון רז: << אורח >> הוצאת אותו. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> פתחת? תשמע עד הסוף. תוקעים אותנו בבתי משפט. בנינו מערכת שאומרת לנו מתי המטפלות נכנסות ומתי הן יוצאות. עד היום, הן באות, עובדות שעה ויוצאות. בדקנו, ואותה מטפלת באותה שעה הייתה בחמישה-שישה בתים. אנחנו רוצים להכניס מערכת עם GPS, והם בולמים את זה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> ממש לא. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אנחנו נמצאים בבוררות ברגעים אלה. לא ליפול לכל דברי הרהב האלה. << אורח >> דורון רז: << אורח >> נמצא כאן מאיר שפיגלר והוא יכול להעיד איך התגלגלו הדברים בצורה נכונה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> הוא צודק, הוא צודק. אם כבר אמרת, אנחנו יודעים על זה מ-2009 ועד היום, ועדיין זה לא נגמר. מ-2009. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דורון רז, תודה רבה. דורון יהודה, בבקשה. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אנחנו ניהלנו מאבקים קשים מ-1977 למען ציבור הנכים כולו בישראל. הפגנות גדולות, מאבקים קשים, והאוצר היה צריך להזרים כספים לביטוח לאומי לשיפוי למטרות השונות של ציבור הנכים בניידות, בנכות כללית ובעוד תחומים שהוא היה צריך להעביר כספים. אם האוצר לא מזרים כספים, ברור שהביטוח הלאומי קורס, כי הוא לוקח מטלות שהוא לא היה צריך לקחת מלכתחילה, אבל כפו עליו לקבל אותן, כולל פיצויים לנפגעים פוליו. עשו לנו נזקים וגרמו לנו לנזק גופני. מ-2007 ועד היום נפטרו כ-3,000 נכי פוליו. נכים צעירים, בני 65, 70 הולכים לעולמם. את הכסף הזה האוצר היה צריך להזרים לביטוח הלאומי. אני לא מבין מדוע יש גירעון כי אני זוכר שדיברו על 600 מיליארד שהיו בקופה, והיום אומרים לי שיש 250. איפה הכסף? ישבתי עם מאיר שפיגלר, שניסה לא להעביר לאוצר את הכסף כי הוא אמר: אני יודע לנהל את זה יותר טוב. כל הכבוד לו, הוא עמד על שלו, אבל בסופו של דבר הכריעו ולקחו את הכסף. הביטוח הלאומי לא היה צריך להתמוטט, והאוצר היה צריך להזרים כסף לכל ההחלטות שהוא החליט – לתת לנכים, לתת לכל הקבוצות, להשלים את זה לביטוח הלאומי, וכך הביטוח הלאומי לא היה קורס. כרגע מדברים על ישיבה שיושבים ודנים בישיבה מבלי שאנחנו נוכחים, אלה שעשו את הזכויות. אתה הולך להקים עכשיו ועדות, יושבים, דנים ואחר כך אני צריך ללכת עוד פעם למלחמות מחדש. למה אני צריך ללכת כל הזמן למלחמה? אני עושה את זה בהתנדבות, ולא צריך שכל הזמן ייתנו לי עבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הינה, הם שומעים ואם הם רוצים ללכת למלחמות אחר כך, הם מבינים את המשמעות. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> תהיה מלחמה. << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> כבוד היושב-ראש, במקום לחפף אותנו ככה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לחפף? חס וחלילה. << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> ככה אני מרגישה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי אמר לחפף? << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> אתה לא נותן לו לגמור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה? מה זאת אומרת? הוא סיים. אנחנו מגבילים כל אחד, גם את מנכ"ל הביטוח הלאומי. את תרצי לדבר? << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז תירשמי, מה הבעיה? << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> צריך להעביר כספים לביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את רוצה רשות דיבור לפנים משורת הדין כבר כרגע? << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קדימה, אבל אני אפסיק את דברייך ברגע מסוים. << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> כבוד היושב-ראש של ארגוני הסיוע דיבר על כך שהתחילו לתת הזדמנות לקבל את הכסף ביד, ומזה הם משלמים לעובדים הזרים. זה הפחית ממנו הכנסה, מכיוון שאם הקשיש מקבל את הכסף ביד, הוא יכול לעמוד בהוצאה החודשית ולשלם למטפל זר. מקסימום, הילדים או המשפחה מוסיפים עוד כ-1,000 שקל. אבל אם הם שותפים לקצבה, הם משלמים 70 שקלים לשעה, והם נותנים לעובדת 35 שקלים לשעה. העובדת נמצאת שעה במקום שלוש שעות, וארבע-חמש שעות היא נמצאת אצל חמישה לקוחות. אצל כל אחד היא מחפפת ומחתימה את הקשישים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שמחה, הוויכוח ברור. << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> יש כאן אינטרס, ודווקא אותו צריך לעצור, וכשמשפחות מקבלות שלוש שעות, שיהיו אצלן שלוש שעות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שמענו מהביטוח הלאומי מה הם רוצים לעשות כדי לפקח. << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> אני מטפלת בקשישים, ואני אומרת לך שאני רואה את העוול. עכשיו הולכים לעשות לנו הסכם ניידות חדש, ונכים שנהגו במשך שנים, מתחילים להוריד אותם מההגה כי המכוניות שלהם יקרות וזה עולה לקופת הביטוח הלאומי הרבה כסף. מי עושה את זה? מי מארגן את זה? האוצר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שמחה, עד כאן. תודה. יש המון נושאים שצריך לדבר עליהם. << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> תיכנס לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבטיח לך שלזה אני לא אכנס. << דובר >> שמחה בניטה: << דובר >> לאוצר אין סיבה להקשיב כי הם כל הזמן נגד. הם כל הזמן נגד. הם רוצים את הכסף של הביטוח הלאומי, ומשאירים את הקופה של הביטוח הלאומי בלי כסף. אנחנו יושבים כאן בגלל הסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, שמחה. תמר גלפנד, בבקשה. << דובר >> תמר גלפנד: << דובר >> שלום לכולם, אני מפורום צרכים מיוחדים ירושלים. אני גם אימא לילדה סיעודית בת 17, ואני רוצה להגיד לכם שיש כאן שני מנכ"לים, המנכ"ל הקודם מאיר שפיגלר וצביקה כהן, שני אנשים חכמים ומדהימים שיכולים להוביל את האירוע בצורה הכי מכובדת מול משרד האוצר. בדיון הזה היה צריך לשבת שר האוצר סמוטריץ', והיה צריך לשמוע את הציבור. רצינו ביום הזה שדנים בו בדוח להביא את כל האנשים הסיעודיים במדינת ישראל מול משרד האוצר, כדי שתבינו מה זה סיעודי. סיעודי זה בן אדם שלא יכול לדבר, זה בן אדם שזקוק 24/7 לעזרת הזולת. אנחנו חיים את המשפחות, אנחנו חיים את הילדים האלה, חיים את הסיעודיים, את הקשישים ואת כולם. להגיד שהולכים לקצץ בזכויות במקום להוסיף כסף? ביום הזה הייתם צריכים להוסיף כסף כי הקצבאות עלובות ולא מכסות את יוקר המחייה, הן לא מכסות דירה נגישה למשפחות. הדיון הזה מזעזע, שיושבים פה נציגי משרד האוצר והכלכלה, ואומרים: נעשה דיון סגור איך ניקח עוד זכויות. אני אגיד לכם, אין בעיה של כסף במדינת ישראל, יש בעיה של הפרטות. כל הפרטה עולה כ-400 מיליון שקלים לכל משרד ממשלתי. בהפרטות האלה הם דופקים אותנו, לוקחים לנו זכויות, והמנכ"לים וכל מערכת הפקידות יושבים ונותנים הוראות איך לא לתת זכויות. צריך לצמצם ביורוקרטיה, לא צריך מערכת פקידות משומנת ואין צורך שלנכה אחד יהיו חמישה עובדים סוציאליים, ומערך של מיליון טפסים אם הוא צריך היתר לעובד זר או צריך ועדה לביטוח הלאומי, ועדה במשרד החינוך, ועדה במשרד הרווחה ווועדה במשרד התחבורה. די לשקר לציבור. חבל שהציבור לא יצא היום בהמוניו, כל הציבור הסיעודי. זאת בושה להגיד שיש גירעון, ואתם לוקחים את הכסף להסכמים קואליציוניים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תמר, תודה לך. רומי, בבקשה. << אורח >> רומי הוניג: << אורח >> תודה רבה, אדוני, אני מלשכת עורכי הדין ותודה רבה על זכות הדיבור. לשכת עורכי הדין חושבת שהדיון חייב לעסוק באחריות המדינה להיערך להזדקנות האוכלוסייה, ואין מקום להפנות אצבע מאשימה כלפי הביטוח הלאומי, וכלפי הנכים והקשישים הסיעודיים המממשים את זכויותיהם. לכן אני מסתייגת מהרמיזה שהיד קלה על ההדק. הדבר אינו משקף בהכרח את המציאות, ועלול ליצור תחושה כאילו העלייה במספר הזכאים נובעת מהענקת זכויות ללא הצדקה. יש הסברים נוספים לעלייה – האוכלוסייה בישראל מזדקנת, תוחלת החיים עולה, יותר אנשים חיים עם ירידה תפקודית, מיצוי הזכויות השתפר והפך להיות נגיש יותר. כשיש יותר זכאים, זאת אינה תקלה של המערכת אלא הצלחה של מדיניות רווחה. אם יש חשש לחוסר אחידות או לטעויות בהחלטות, בהחלט צריך לבדוק אותן, אבל הבדיקה צריכה להיות מקצועית, מבוססת נתונים ונקודתית. אנחנו ב-2026, אין פה הפתעות ויש מקום ללמוד ממדינות אחרות – שמענו על זה בהרחבה. יש מקום להשקיע בביטוח סיעודי ייעודי, במניעה ובשיקום, טיפול בקהילה במקום במוסדות, תמיכה בבני משפחה מטפלים ועוד. לסיום, אם נצא מהדיון הזה כציבור מקבלי ההחלטות שמימוש זכויות של נכים וקשישים סיעודיים הוא הבעיה, אנחנו נכשלנו. מהדיון הזה צריך לצאת עם הבנה שהמדינה חייבת להיערך להזדקנות האוכלוסייה באמצעות תכנון, מניעה ומודל מימון בר-קיימא. אני פוגשת מדי יום קשישים ומשפחות, ואני לא רואה אנשים שמחפשים להרוויח מגמלת סיעוד. אמר פה שפיגלר שלאנשים שמקבלים גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח הלאומי יש מבחן הכנסות, כך שמעבר לעובדה שאין להם הכנסות, הם מקבלים גם השלמת הכנסה. אנחנו מדברים באמת באוכלוסייה מוחלשת, ואני רואה אנשים שמנסים לשמור על כבודם, להישאר בביתם ולהתמודד עם מציאות קשה מאוד. חשוב שהשיח הציבורי ישקף גם את המציאות הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לך. נטלי, בבקשה. << דובר >> נטלי אלון: << דובר >> נעים מאוד, אני מייצגת את עמותת שליו, עמותה שחולשת על כל הדרום בסיוע ובמתן עזרה למשפחות מיוחדות. בשש השנים האחרונות, מאז הקורונה, מגיעים אלינו הרבה ילדים. הנחת המוצא השגויה היא שסיעוד מתייחס רק לדור השלישי, אבל אני אגלה לכם סוד – זה לא רק הדור השלישי. לצערנו, אנחנו רואים שמתמודדי נפש מהמלחמה וילדים על הרצף האוטיסטי, ובפרט ילדים עם צרכים מיוחדים, נופלים בין הכיסאות של הביטוח הלאומי וקבלת הזכויות שלהם. נעשים מבחנים של ADL וגם מבחנים של חמש דקות שיש לוועדה. אנחנו הרבה נמצאים בוועדות הביטוח הלאומי ולצערנו, אנחנו מרגישים בשנים האחרונות, כנראה בגלל הגירעון – אני רוצה להיות עדינה אבל אולי צריך להגיד את זה באמת בפה מלא – היד קלה על ההדק, בעצם היד קלה על המקלדת ומבטלים קצבאות גם לאנשים שזכאים להן. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> את שולטת בנתונים, כן? << דובר >> נטלי אלון: << דובר >> בוודאי. אתה מדבר איתי על כך שהקצבאות עלו? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא. הוא שואל אותך האם העובדה שדוחים אנשים - - - << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> שאלתי אותך אם זה על בסיס נתונים. << דובר >> נטלי אלון: << דובר >> משפחות מגיעות אלינו אחרי שחמישה רופאים אבחנו אוטיזם, אבל רופא מטעם הביטוח הלאומי החליט שהוא יותר מקצועי ולשיטתו, יותר נכון לקבל את עמדתו. כשאנחנו מגיעים לבתי משפט ולבית הדין לעבודה, הביטוח הלאומי עם עורך דין מטעמו, מתעלם מהחלטות שיפוטיות. על זה אני נשענת. צביקה, אין לי טענות לביטוח הלאומי בהקשר הזה, ויכול להיות שהגירעון גם משפיע על זה, אבל אנחנו רוצים להתמקד. אנחנו לא נגד הביטוח הלאומי, חלילה, ואין לנו טענות. לצערנו, בשש השנים האחרונות יש כאן אירוע, והנתונים שמגיעים אלינו של משפחות מהדרום – אנחנו מדברים על נתיבות ואשקלון, אנשים שבכלל לא מוכרים בביטוח הלאומי. מגיעים אלינו אנשים שנופלים בין הכיסאות, שאין להם מענה. העמותות נותנות להם מענה כי הם לא מקבלים, ואין להם כסף לממן שום דבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נטלי, יש רק דבר אחד שלא מסתדר לי. אני מכיר לא רק את הדרג הזה אלא גם דרגים יותר זוטרים בביטוח הלאומי. אני לא מכיר מצב של התעמרות מהסוג שאת תיארת. יכול להיות שצריך להבהיר את האירוע. << דובר >> נטלי אלון: << דובר >> אני אשמח להעביר לצביקה, אם יורשה לי. אני אעביר נתונים שחור על גבי לבן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תעשי את זה, בוודאי. אני לא מסתכל עליו, אני יודע שהוא יקבל ויבדוק. << דובר >> נטלי אלון: << דובר >> יכול להיות שאלה אירועים פרטניים, אבל אנחנו מדברים על עשרות אירועים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. עמיחי תמיר, בבקשה. << דובר >> עמיחי תמיר: << דובר >> בדרך כלל אני מדבר בקצרה, אבל הפעם יש לי מינוס שתי דקות, וזה קצת קשה. הבטחתי לצביקה כהן להיות נחמד היום, מכיוון שלאחרונה עברתי הליך של גמלת סיעוד. הביטוח הלאומי ביצע אותה בצורה ראויה מאוד, מקצועית, וכך צריך להיות. תודה לצביקה כהן, למאיר שפיגלר ידידי הוותיק, וגם לנטלי ואחראית על התחום מטעם הביטוח הלאומי. עיקר דבריי היה אמור לעסוק בדברים שנאמרו כאן על ידי מאיר שפיגלר. היה לנו חלק בנושא הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לדעתי, הוא ייצג אותך נאמנה. << דובר >> עמיחי תמיר: << דובר >> לא רק שהוא ייצג אותי, אני רוצה להוסיף שתי מילים – גזל ופשע. כספי הציבור שמנוהלים על ידי האוצר ונגבים על ידי הביטוח הלאומי, מבוצעים בצורה שהיא פשע. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. ז'קלין, בבקשה. << אורח >> ז'קלין ברכה: << אורח >> צוהריים טובים, אני מהתנועה לאיכות השלטון. ברור לכולם שיש משבר גירעון ממדרגה ראשונה, והוועדה הזאת התכנסה בנושא הזה מספר פעמים. התנועה לאיכות השלטון מגישה זאת הפעם השלישית נייר עמדה בנושא, ומבקר המדינה מתריע במשך למעלה מעשר שנים על המצב האקטוארי הקשה של הביטוח הלאומי. ברור שמוקד הבעיה הוא לא רק הגירעון עצמו, אלא כשל מתמשך בקבלת החלטות וביישומן. כבר ב-2015 קיבלה הממשלה את החלטה 371, שמחייבת דיון במצבו של הביטוח הלאומי אחת לשלוש שנים בממשלה, ודיון שנתי בקבינט החברתי-כלכלי. שמענו כאן מנציגי המבקר שבפועל התקיים דיון אחד בממשלה, ואפס, אפס דיונים בקבינט החברתי-כלכלי. קיימות חלופות רבות שיש לבחון לשיפור מצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי, החל משינוי מנגנון השקעת הכספים – הבנו שיש איתו קשיים – דרך הפסקת הפטורים מדמי הביטוח הלאומי לאוכלוסיות שלמות שאינן יצרניות; התאמת גיל הפרישה וצעדים נוספים. אפשר להתווכח על הצעדים ויש באמת ויכוח, אבל ברור שצריך לפעול – לפעול מצד הממשלה. כבר עשר שנים שלא מתנהל דיון ממשלתי רציף. ברקע נמצא, כמובן, גם אי-מינוי מנכ"ל קבוע למוסד לביטוח לאומי, ואני אזכיר שזה נושא שהתנועה לאיכות השלטון עתרה לגביו כבר באפריל 2025, לאחר למעלה משנתיים שלא היה מנכ"ל קבוע למוסד. אנחנו סבורים שגם בעניין הזה צריכה לצאת מכאן אמירה ברורה. נקודה אחרונה שחשוב לנו להזכיר היא שהמשבר של המוסד לביטוח לאומי הוא רק חלק מסוגיה חברתית רחבה יותר, וזה החשיבה האסטרטגית של מדינת ישראל על הזדקנות האוכלוסייה. לצערנו, זאת אוכלוסייה שנוגעת לכולם – להורים שלנו, לנו עצמנו וגם לילדים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. ד"ר יצחק אוריין, בבקשה. << אורח >> אוריין יצחק: << אורח >> שלום, אני מייסד עמותת מגני בתיה, ייצוג ומיצוי זכויות של דיירי בתי אבות וסיעודיים בקהילה. ערכנו מחקר משפט השוואתי בין-לאומי בנושא ביטוח סיעוד ממלכתי בכל העולם. לא התמקדנו רק ב-OECD, מכיוון שלא מצאנו שה-OECD מתאים למאפיינים של מדינת ישראל. התמקדנו במספר מדינות ספציפיות שיש להן איזושהי הערכה ודמיון משותף עם האופן שבו מדינת ישראל מתנהלת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איזה מדינות למשל? << אורח >> אוריין יצחק: << אורח >> מצאנו שגרמניה, באופן שבו היא מתנהלת בנושא ביטוח סיעודי ממלכתי, מאוד דומה למאפיינים שמתקיימים כאן כמו הביטוח הלאומי. ו<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ומה העליתם? << אורח >> אוריין יצחק: << אורח >> הצגנו הצעת חוק מאוד מפורטת, לדעתי כזאת שלא נכתבה מעולם, לתת מענה לאדם הסיעודי בישראל דרך שילוב הביטוח הלאומי ושילוב של ביטוח סיעודי ממלכתי, שמתנהל באמצעות המדינה. את המחקר וההצעה הגשנו לוועדה בנוסף לנייר עמדה, ובין כל יתר הדברים שמצויים שם, ואני מציע אכן לקיים עליהם דיון, יש כמה עובדות שמצאתי לאורך השנים שאני מלווה את הנושא הזה בכל הוועדות שקיימו דיון בנושא. אני אתן מספר עובדות שמציגות איזושהי תמונת מצב. בשנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך מדאיג, שבו משרד האוצר, בשיתוף רשות שוק ההון, מסירים בהדרגה לבנה אחר לבנה מחומת הביטחון הסוציאלית שהקימו מייסדי המדינה עבור אזרחיה המזדקנים. חומת ביטחון שנועדה להגן על אותם אנשים שלעת זקנה נכבלו תחת בגידת הגוף ואיבדו את עצמאותם. תחילה נשחקה רשת הביטחון באמצעות משבר הביטוחים הסיעודיים בקופות החולים, וכעת קיים חשש כי המשבר האקטוארי שקיים בביטוח הלאומי, ישמש עילה לפגיעה גם בגמלת הסיעוד. דווקא משרד האוצר שבמשך שנים עשה שימוש בעודפי המוסד לביטוח הלאומי לצורך מימון צרכים תקציביים שוטפים של המדינה, מבקש עתה להפנות את הזרקור אל הקשישים הסיעודיים, ובמקביל רשות שוק ההון אשר כשלה פעם אחר פעם בחיזוי המשבר בביטוח הסיעודי בקופות החולים ובשמירה על יציבות שוק הביטוח הסיעודי, הציגה את צמצום הזכאים כפתרון מערכתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ד"ר אוריין, הדברים שלך מרתקים, אבל הם לא מתאימים לשלב הזה של הדיון. אני אשמח לקבל את הדברים בכתב, וממך אני מבקש לבחור את השורות האחרונות. << אורח >> אוריין יצחק: << אורח >> המוסד לביטוח לאומי נהג לאורך השנים באחריות ציבורית ולאומית כלפי האזרחים הסיעודיים בישראל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלה השורות האחרונות? << אורח >> אוריין יצחק: << אורח >> כן, כן. הרחבת הזכאות לגמלת הסיעוד נעשתה מתוך הכרה בצרכיה של אוכלוסייה מזדקנת, תוך שמירה על כבודם של האזרחים הוותיקים ומתוך התחשבות במציאות המורכבת של מחסור חמור בכוח אדם סיעודי. אני רוצה לעבור להחלטת ממשלה 127 שקבעה כי הזדקנות האוכלוסייה היא אתגר אסטרטגי לאומי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני עוצר אותך, אנחנו יודעים שזה אתגר אסטרטגי. משפט אחרון מסכם, בבקשה. << אורח >> אוריין יצחק: << אורח >> כיוון שכך, לא נעשו מעשים נוספים כדי לתת מענה בסופו של דבר לאוכלוסייה, ובכללם הביטוח הסיעודי. אני רוצה לומר שצמצום זכויות זה לא רפורמה אלא הודאה בכישלון תכנוני ומתמשך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מדינת ישראל לא תסכים שהתוצר של הדיון, לא של הישיבה הזאת אלא של הגופים המכובדים ובעלי האחריות, יהיה צמצום זכויות. << אורח >> אוריין יצחק: << אורח >> עובדה, היא הסכימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יהיה שילוב ואנחנו דון בשילוב הזה. << אורח >> אוריין יצחק: << אורח >> היא הסכימה לכך שהביטוח הסיעודי בקופות החולים צמצם את רוב האנשים שהיו זכאים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו עוד לא רואים את התוצאות. נראה את התוצאות ונוכל לדון. << אורח >> אבי לוסקי: << אורח >> שום דבר ממה שאמרת עכשיו לא היה מדויק. << אורח >> אוריין יצחק: << אורח >> כן, זה מה שנאמר תמיד. << אורח >> אבי לוסקי: << אורח >> לא היה שום דיון בנושא הזה, אבל הדברים שנאמרו פה לא היו מדויקים בשום צורה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זכותך היה לומר את זה. יורם לביאנט, בבקשה. << אורח >> יורם לביאנט: << אורח >> אני מומחה לפנסיה, ואני מכהן כיושב-ראש הוועדה הפנסיונית בלשכת סוכני הביטוח, ואני מבקש להוסיף נדבך אחד שלא עלה כאן, אבל הוא מאוד חשוב לביטחון הסוציאלי של אזרחי ישראל, וזה הרובד השני – החיסכון הפנסיוני האישי. אנחנו יודעים שהענף הכי גדול בהוצאה של הביטוח הלאומי זה זקנה ושאירים, ובנתונים שפורסמו בתגובה לדוח המבקר, נכתב ששליש ממקבלי גמלת הסיעוד גם מקבלים השלמת הכנסה, ולכ-60% אין בכלל פנסיה. כבר 18 שנים אנחנו עם פנסיה חובה בישראל, ויש לנו את אחת ממערכות הפנסיה הטובות בעולם. איך יכול להיות שלכל כך הרבה אנשים בסוף הדרך אין פנסיה? התוצאה של זה היא שיש פרצה גדולה מאוד במנגנון הפנסיוני בישראל, שמאפשרת לכל אחד לפרק את הפנסיה שלו באמצע החיים. הנתונים מזעזעים – עשרות מיליארדים יוצאים בשנה. כל שקל של פנסיה ראויה, כמו זאת שהייתה צריכה להיות, מרחיק אנשים מהשלמת הכנסה ומשחרר איזשהו שסתום של לחץ מהרובד הראשון של הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להעיר שדוח המבקר עוסק בכלל נושאי הזקנה וההיערכות להם. אנחנו בחרנו רכיב אחד, והנושא שדיברת עליו בהחלט ממין העניין בגדול. << אורח >> יורם לביאנט: << אורח >> אני מחבר בין הדברים. כשיש פנסיה ראויה, קודם כול יש פחות זכאות לקצבת סיעוד ויכול להיות שזה בסדר, אפשר להתווכח על זה. בכל מקרה, זה משחרר הרבה לחץ ממה שקורה היום בביטוח הלאומי. בהקשר הספציפי לסיעוד, אני חושב שאפשר לחשוב לא רק על פתרונות של ביטוח אלא גם פתרונות של עתודה כלכלית, בדומה, למשל, לחיסכון לכל ילד שיש לנו. יש לי הצעות מפורטות, ואני אשמח להציג אותן בדיונים עתידיים. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה לך. משה רוטמן, בבקשה. << אורח >> משה רוטמן: << אורח >> שלום, אני אב לבן משותק ומונשם. אני בתוך המעגל הזה 24 שנים. האמינו לי, הצרכים שלו לא שונים מאלה של קשיש סיעודי, אולי אפילו להפך. הביטוח הלאומי לא קל, אבל מרגע שמאיר נכנס ומחליפו צביקה, יש מקום ורצון לשיח, להבנה ולשיפור. תודה למאיר שפיגלר שגם כשהוא היה בתפקידו כאחראי על הביטוח הלאומי, הוא יצא ואמר: שודדים אותי, לוקחים לי את הכספים. זאת חברת ביטוח, זה בנק שלכם, ואף אחד אסור לו לגעת. אני קורא ליושב-ראש הוועדה שיהיה אקטואר שיקבע כמה כספים נלקחו מהכספים הביטוחיים שלי ושל הילדים שלי ושל כל האנשים כאן, ונמצאים בידי האוצר. כשידברו על גירעון אקטוארי – הכסף אצלכם, מה עשיתם איתו? אני לא נכנס לשאלה הזאת. מאיר שפיגלר עשה היום ממש תוכנית חשיפה, והוועדה צריכה לצאת עם הצהרה בעניין הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אחרון הדוברים למעט חברי הכנסת יהיה אליקו שליין בזום. << דובר >> אליקו שליין: << דובר >> שלום לכבוד היו"ר, אני בזום ואני נמצא כעת בחו"ל. אני מאוד מוטרד מהדיון ואני רוצה להתחיל עם משפט שאומר אל תשליכני לעת זקנה. אומנם אני לא בגיל זקנה, אבל הרבה מאוד אנשים סובלים מהנושא הזה וחוששים לזכויות שלהם שהולכות להיפגע. אני מבקש לחזק את כל הדוברים שדיברו מדם ליבם, את כל מי שדיבר מבחינת ארגוני הנכים וכולל מאיר שפיגלר וממלא המקום צביקה. המצב הוא שזה רק הקמצוץ של מה שהולך להיות מקוצץ. האוצר שודד את כולנו, והמוסד לביטוח לאומי אמור לעזור לאנשים בשעתם הקשה. בסוף יקרה מצב שהביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד אפילו בסלוגן שלו: איתכם ברגעים הקשים של החיים. אני חושב שאפשר להוציא תוכנית מדינית שבה האוצר עוצר את ההסכם שהיה ב-1980. ההסכם הזה כבר לא מתאים, ומן הראוי שהוועדה הזאת תחליט שהיא עוצרת את הגזל הזה, והביטוח הלאומי יוצא לעצמאות בפיקוח של הכנסת, של משרד מבקר המדינה ושל עוד גופי ביקורת. לא יכול להיות מצב שבו המדינה תמשיך לעשות את מה שהיא עשתה עד היום. אלברט איינשטיין אמר שאי-אפשר לעשות את אותם דברים ולצפות לתוצאה שונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. גם את זה הוא אמר, וגם עוד כמה דברים. אליקו, תיהנה ותחזור אלינו. כבר מתגעגעים. להתראות. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. נכנסתי במהלך הדיון ויכול להיות שאני אחזור על השאלות. אני אעשה בקצרה בגלל לוחות הזמנים. הבנתי איך נוצר הגירעון, וגם דובר כאן על החלטה 371 מ-2015 ובה מבקשת המדינה לבחון בכל שלוש שנים את המצב של הביטוח הלאומי. התלונות הן לא לביטוח הלאומי אלא רצון שלי להבין מה הפתרונות למצב. איך אנחנו מוציאים לציבור מסר מהדיון הזה שהזכויות שלהם לא ייפגעו. אנחנו אומרים: המדינה לא פעלה, המדינה לא נגעה. אני אומר שזאת לא המדינה אלא המדיניות. המדינה לא יכולה, היא לא כלי אקטיבי באירוע הזה. מ-2015 עד היום התקיים דיון אחד בנושא, והשאלה היא איך אנחנו דואגים לכך שהמצב של הביטוח הלאומי יהיה טוב לשנים קדימה. בסופו של דבר, הדבר הזה דואג לנו ואנחנו דואגים גם לעצמנו. אני אשמח לשמוע מהאוצר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הנושא כבר דובר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הנושא דובר, ואני אשמח לקבל החלטה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נשאר רק להאמין. מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתחיל בכך שפעם אחת הייתה אישה חכמה – בדרך כלל נשים יותר חכמות ויותר טובות מגברים. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> בינה יתרה ניתנה לאישה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ובצדק, ובצדק. האישה שהביאה את רעיון הביטוח הלאומי, שכשמו כן הוא – ביטוח לאומי – שמה גולדה מאיר. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> בהיותה שרת העבודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אין אח ורע למפעל כזה בעולם. אין . זה מפעל נהדר. האדון הנכבד הזה אמר שיש לו בן עם צרכים מיוחדים – אדוני, אני תומך בך. כן, זה מפעל מפואר והאנשים שעובדים בו הם אנשים טובים שרואים בעבודתם שליחות. כן, הם עושים טעויות כמו כל בני האדם. אין ויכוח. אבל כאשר הממשלה נכשלת, והממשלה נכשלה, אדוני השר לשעבר, בכמה תשלומים – גם בנושא הקורונה, גם בנושא תשלומי המילואים, גם בנושא עסקים שכשלו – היא העבירה את הכסף לביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי טיפל בכל התשלומים האלה, וזה תקתק כמו שעון שווייצרי. גם תשלומים לעצמאים וגם למילואימניקים וכל הנושאים האחרים. אני מסיר את הכובע בפניכם, אבל יש לכם מקום להשתפר. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> ותודה לצביקה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה לכל העוסקים, כולל למאיר שעשה מהפכה, לצביקה ולכולם. אני מאוד מעריך את עבודתו של צביקה, אבל עם כל הכבוד, הוא לא יכול לבוא לאוצר ולהפוך שולחן. מנכ"ל יכול לעשות את זה – הוא בא לחמש שנים, תודה רבה, הולך. עם כל הכבוד, ואני מעריך מאוד את העבודה שלו ושל שלומי – אלה שני אנשים שעבדתי איתם בשלוש השנים האחרונות – האקטואר היה צריך להיות כאן כדי לתת תחזית מדויקת. מדויקת. בעניין 8 מיליארד, אני מודה שגם אני בין אלה שכשלו שהכסף לא של האוצר. הכסף לא של המדינה. הכסף שייך לאזרחים. אלה דמי הביטוח הלאומי שהאזרחים מעבירים. כמו שהמדינה לא יכולה לגעת בביטוח או בקופת הגמל שאני משלם לחברת הביטוח שלי, גם כאן המדינה לא יכולה לגעת. אני בין אלה שכשלו ולא הצליחו להעביר את הכסף הזה לביטוח הלאומי כדי שהוא ינהל אותו, ואני מכה על חטא. עכשיו כולם אומרים: ב-2032 הביטוח הלאומי כנראה יהיה חדל פירעון. האוצר אומר: לא, אני אכסה, אני אשלם. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> לנו יש את המחויבות של האוצר כלפי הביטוח הלאומי ואנחנו נשלם. לא אמרנו שאין בעיה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתם אמרתם שאתם תשלמו, ואני מעדיף שהכסף יהיה אצלי. אין מנכ"ל וזאת הזדמנות לביטוח הלאומי למנות מנכ"לית בפעם השנייה. את המנכ"לית הראשונה, אסתי, דחפתי כדי שימנו אותה והיא הייתה בסדר. היא הייתה לא רעה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> למה אתה פוגע בצביקה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר'ה, לא לסטות, לא לסטות. חבר הכנסת לוי, קדימה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם פגעתי, אני מתנצל. ממש לא, בבקשה. אני אומר שמשנה למנכ"ל חזק ככל שיהיה – הייתי גם משנה למנכ"ל. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> הוא לא משנה, אני לא מבין. הוא ממלא מקום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ממלא מקום, וצריך למנות מנכ"ל. במשך שנתיים אין מנכ"ל. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> הוא מנכ"ל לכל דבר ועניין. אין לו שום עכבות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אוי, אתה תמשיך להגיד את זה, אדוני השר לשעבר, וזה לא נכון. גם הוא רוצה שיהיה מנכ"ל כי יש אחריות ויש לשאת באחריות. אני מעריך מאוד את השנתיים שבהן הוא לבד. רציתי להמליץ על מינוי צוות חיצוני שיגיד מה לעשות עם הכסף. הגיע הזמן שהבית הזה – אנחנו, הפוליטיקאים, ממשלות או לא יודע מה – יגידו: סטופ, עד כאן. אתה צריך להשיב את הכסף בחזרה לביטוח הלאומי כדי שהוא ינהל אותו. אני לא יודע אם זה בכוחנו, ואני חושב שלא עשינו מספיק בעניין הזה. הפחד שלי הוא שכל ממשלה, לא חשוב מאיזה צד – זה לא ימין, שמאל, מרכז או אלה או אלה – ברגע שהביטוח הלאומי יגיע ל-crisis, יעלו את דמי הביטוח הלאומי. יעלו את דמי הביטוח הלאומי לאזרחים, ושוב הנטל על האזרחים. מכיוון שנושא הנשיאה בנטל על השולחן, וכנראה שחלק הולכים על הנושא הזה לבחירות, אני מבקש לדעת כמה משלמת האוכלוסייה החרדית דמי ביטוח לאומי, ומה היא מקבלת. לא יכול להיות שעוד ממשק יהיה על חשבון הציבור העובד והמשרת. אני לא אסכים לזה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> גם באירופה אמרו שהיהודים אשמים בכול. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אוי, נו, אל תיקח את זה אישית. מי שלא יודע, השר לשעבר, סרן בדרגתו, שירת. אני מצדיע לו. אבל יש כאלה שלא נושאים בנטל. אני בא עכשיו ממקום אחר. באמת, יש ציבור שלם שלא יודע מה זה דפיקה בשלוש לפנות בוקר. אני מבקש שהדיווח הזה יידרש לוועדה בסיכום שלך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, מיקי. שפיגלר, בבקשה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> דיברו כאן על בדיקה של דברים, אז תופתע לדעת שהשר לשעבר יואב בן צור ביקש להקים ועדה של מועצת הביטוח הלאומי. הוועדה קמה והיא תבחן ותבדוק ביחד עם כל אנשי המקצוע בביטוח הלאומי בראשות צביקה, את כל הסוגיות שעומדות על הפרק. אמרתי בדבריי שהביטוח הלאומי מתנהל ביראת קודש ככל שמדובר בכספי ציבור. שנית, אני חוזר ואומר שוב שאגף תקציבים מסיבותיו הוא לוקח כספי דמי ביטוח מבלי שהדבר הזה מקבל ביטוי מפורט בכל אותם אמצעי תקשורת שהציבור צריך להיות ער להם, ולהבין במה דברים אמורים. הוא לוקח אותם לצרכים אחרים. במקומות אחרים היו אומרים: הרצחת וגם ירשת. באופן כללי, הוא קוזק נגזל – מצד אחד הוא לוקח כספים שלא אמורים להיות שלו, ומצד שני הולך וזועק את זעקת הקוזק הנגזל, שהביטוח הלאומי עלול להיכנס למצב של חדלות פירעון. זאת פשוט הפקרות התנהלותית של אגף התקציבים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, חברים, אני מנסה לסכם. ראשית, אני מודה לכם על ההשתתפות בדיון עומק משמעותי. תודה למשרד מבקר המדינה על העבודה. אומנם הפרספקטיבה שלה הייתה מכוונת לאנשים המבוגרים ולהתמודדות המדינה עם ההזדקנות – איך נקרא לזה? עם ריבוי האנשים שזוכים להגיע לגיל מבוגר, וזה חלק מהעניין. אנחנו מדינה שבשני הקצוות שלה זוכה לעדנה – ילדים זה שמחה, אבל מישהו צריך לשלם; כנ"ל עם הסבות והסבתות שלהם. הוועדה רושמת את הבקשה של חבר הכנסת מיקי לוי, שממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי יעביר את הנתונים על פי הבקשה שאתה תחדד. למותר לציין שיש היגיון במינוי מנכ"ל קבוע, וזאת בוודאי הערה נכונה. הביטוח הלאומי לא יקרוס; הביטוח הלאומי לא יקרוס כי כדי שהוא יקרוס, המדינה הזאת צריכה לקרוס. אני מאמין ביכולת שלנו לשרוד את הדורות הקרובים ומדינה יהודית, עם האלמנטים הדמוקרטיים שלה בהקשרי רווחה סוציאליים, לא תאפשר לעצמה אלא לתת רשת ביטחון גם באמצעות הביטוח הלאומי. שמענו פה בדיון שזה אחד הכלים האדירים, ויש מדינה מאחוריו. כנראה לא צריך ללמוד מהצרפתים איך להתמודד עם גלי חום, אבל אפשר ללמוד איך היא מתמודדת בניהוג החיוני הזה ובאיזון הראוי, בין הכבוד שיש לנהוג כלפי עצמנו ואהובנו, תוך ידיעת המציאות עם משאבים מוגבלים בעיקרון. אני מוכרח להגיד לכם שזה מסוג הדברים שאני משוכנע שצריך לעסוק בהם, וזאת תקלה חמורה שזה לא קרה עד עכשיו, אבל קריסה לא יכולה להיות כאן. אנחנו לא נאפשר את זה. בתוך חודש, כך שמענו, יש תקווה שהדיון הבין-משרדי – הביטוח הלאומי, אגף התקציבים במשרד האוצר, המועצה לכלכלה במשרד ראש הממשלה ואחרים – יקיימו דיון שהמהות שלו היא חזרה לשפיות בהתנהלות ובחשיבה כיצד אנחנו מנהלים את עניינינו בנושא קריטי כזה. איך מייצרים נוסחאות שהן בשוטף? כמעט מדי שנייה אלגוריתם כלשהו צריך לעבוד ולייצר כוכבית כזאת או אחרת, מדדים פשוטים להבנה, מה אנחנו צריכים לשנות בהתנהלות, בגבייה ובכל הסטים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> הוועדה הזאת עוסקת בנישה צרה רק בנושא סיעוד. היא לא מטפלת בכול, כמו שנאמר כאן לפרוטוקול. טוב שאתה מדייק את זה, מבחינת תיאום ציפיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב שאתה מחדד את זה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני התאפקתי לא להפריע לך בדברי הסיכום, אבל אני חייב להעיר. אני חושש שהביטוח הלאומי יקרוס אם לא יקרה משהו. אי-אפשר להגיד שהוא לא יקרוס. << דובר >> תמר גלפנד: << דובר >> אם מחר לא תהיה קצבת סיעוד, 50% מהאוכלוסייה של מדינת ישראל מפילה את הסיעודיים על ההוסטלים. אין הוסטלים, אז כולם ימותו, זאת התשובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא יקרה, לא יקרה. תודה לך על העדכון, צביקה, כי זה לא היה לי בהיר. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> גם אני רוצה לומר הערה. הביטוח הלאומי לא יקרוס, אבל יפגעו בקצבאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא יודע. אני לא רואה את עצמנו מאפשרים מהלך כזה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> כסגן יושב-ראש המועצה אני אומר לך שצביקה מתפקד לעילא ולעילא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני בעד שהוא ימונה בקביעות. אני מחדד, בעוד כחודש נשמע אולי נתונים לגבי המרכיב החיוני והגדול בנושא הסיעוד, ואני קורא מכאן, דורש במפגיע לאיתמר ולחברים האחרים לעשות אותו הדבר בקומה שמעל. זה הסיפור. אנחנו צריכים את האנרגיה של שפיגלר, את המקצוענות של שפיגלר, את אורך הרוח של יגאל ושל חבריו, ואת האחריות הלאומית המשותפת כדי שהמוסד כולו יידע באיזה אופן הוא מאזן את עצמו. מהבחינה הזאת, העיסוק בנושא הסיעודי הוא הרבה יותר מפיילוט. זה המדגם, זה אירוע מאוד משמעותי והוא בעיקר ייתן לכם כלים כדי להתמודד עם התפיסה הכוללת באופן כוללני. הנחת היסוד שלי היא שצה"ל לא קורס והביטוח הלאומי לא קורס. אנחנו לא נקריס את הביטחון שלנו – לא בכוונה, ולא נקריס את הביטחון הנפשי או הרווחתי שלנו. בעוד כחודש נקבל סטטוס בנושא הסיעודי, ואני מניח שעל שולחן ממשלה חדשה שתוקם, אי-שם בסתיו בואכה החורף הבא, נצטרך לראות אנשי מקצוע שעוסקים לא רק בנושא הקונקרטי אלא בהבניית דרך פעולה כאילו צרפתית – שידברו בעברית אבל יחשבו חכם. רציתי להגיד כמו יהודים, אבל יש בטח גם ערבים או דרוזים או נוצרים בעסק הזה. לעבוד חכם. זה נשמע לי טריוויאלי לאזן בין היכולות שלנו לבין הציפיות הערכיות שלנו מעצמנו. דבר אחרון, קצב התהליך צריך לקחת בחשבון מצד אחד שקיפות, אפשרות לתת לציבור ולנציגי הציבור להביע את דעתם, ומצד שני צריך להבטיח שמדיניות הרווחה במדינת ישראל תהיה בת-קיימא לאלתר, בהקדם. הרי דיון כזה אפשר לקיים במשך עשור שלם, אבל אנחנו רוצים לייצב את הספינה הזאת בתוך מספר חודשים. אתם מספיק חכמים כדי להגיד מה עושים בטווחים הקצרים, הבינוניים והארוכים. אני מודה לכולכם. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:33. << סיום >>