פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 95 ועדת הכנסת 12/07/2026 הכנסת העשרים-וחמש הכנסת מושב רביעי פרוטוקול מס' 337 מישיבת ועדת הכנסת יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ו (12 ביולי 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >>1. פניית יושב ראש ועדת החוץ והביטחון בדבר טענות נושא חדש בעת הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 (מ/1502). 2. פניית יושב-ראש הכנסת בדבר הקדמת שעת ישיבת הכנסת ביום שני, 13 ביולי 2026 - כ"ח בתמוז התשפ"ו, לפי סעיף 19(א)(1) לתקנון הכנסת. 3. הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד-2024 (פ/4709/25), של חה"כ משה סעדה וקבוצת חברי כנסת – החלק שפוצל לוועדת הכנסת (סעיף המטרה) בהחלטה מיום 18 בדצמבר 2024 הסדרה והכרה בהלומי הקרב ומשפחותיהם. הכנה לקריאה הראשונה – ייתכנו הצבעות. 4. הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה (כ/1206), של חה"כ משה גפני וקבוצת חברי כנסת. הכנה לקריאה השנייה והשלישית - רביזיה << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר מירב בן ארי יצחק גולדקנופ ניסים ואטורי מיקי לוי עודד פורר משה סעדה פנינה תמנו שטה חברי הכנסת: טלי גוטליב מטי צרפתי-הרכבי מרב מיכאלי לימור סון הר מלך מיכל מרים וולדיגר דוד אמסלם בועז ביסמוט ולדימיר בליאק מוזמנים: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק יוסי פוקס – מזכיר הממשלה ליאת גרטמן – סגנית ראש האגף וראש היחידה לתכנון, אגף השיקום, משרד הביטחון הילה מן – עו"ד, ע' יועמ"ש לשיקום נכים, משרד הביטחון שרית קדרון – סגנית בכירה לתהליכי הכרה ושיקום, משרד הביטחון הילה מן – עו"ד, ע' ליועמ"ש שיקום נכים, משרד הביטחון יעל קוטיק – עו"ד, היועצת המשפטית, משרד המשפטים שירה עמיאל בן אבא – סגנית בכירה לממונה על התקציבים, משרד האוצר שרית דמרי-דבוש – סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי שלומי מור – עו"ד, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי גלי לוץ – מנהלת לשכת יו"ר ומנכ"ל רותי פרמינגר – עו"ד, חברת ועד ויו"ר ועדת חקיקה, ארגון נפגעי פעולות האיבה נתי שקד – רו"ח, עמותת הלומי קרב עומר אמסלם – לוחם, מייצג לוחמים הלומי קרב אלון חסון – נכה צה"ל והלום קרב אוריה לוברבום – יו"ר מטה בראשית עידו גל רזון – פורום עזר כנגדו, רואה חשבון, נכה צה"ל איציק סעידיאן – פעיל חברתי יוסי סרדי – הלום קרב אנה חזן – אשתו של הלום קרב שמיר בניטה – פורום יהלומי קרב מיכה כץ – פורום "יהלומי הקרב" גיא זקן – הלום קרב ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור ארבל אסטרחן מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> 1. טענת נושא חדש בעת הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26)(שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון, פניית יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון בדבר טענת נושא חדש בעת הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 (מ/1502). את הראשונה תציג חברת כנסת מטי צרפתי. בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני. אני טענתי נושא חדש על החוק של הסדרת חנינה גורפת - - - אדוני מקשיב לי? גברתי היועצת המשפטית? - - - כן, כי החוק שמובא בפנינו הוא חוק שאי אפשר להחיל עליו את דין הרציפות - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הייתה רציפות כבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הייתה רציפות אבל אני טוענת שזה נושא חדש לחלוטין וזה חוק חדש לחלוטין כי בחוק המקורי שדנו בו עשרות ישיבות ומאות שעות המטרה הייתה, ואני מקריאה – "לצמצם את אי-השוויון בגיוס לשירות סדיר", ואז הסיפה – "לרבות באמצעות שילוב בני הציבור החרדי בשירות אזרחי ביטחוני, לקבוע הסדרים שתכליתם להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם", והכול תוך כדי "הכרה בחשיבות לימוד התורה. ההכרה בחשיבות לימוד התורה כעין מעטפת מלמעלה, אבל המהות והמטרה של החוק היו לצמצם את אי-השוויון. כעת המטרה נמחקה כולה, לא נותרה מילה אחת מסעיף המטרה שהוא מהות החוק, של צמצום אי-השוויון באמצעות שילוב תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. עכשיו נקבעה מטרה חדשה שאומרת כך – "מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה – שזה הרישה – "ייקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם". כלומר, מדובר בהצעת חוק שבאה להסדיר את הקפאת המעצרים. נכון שגם במקור היה תת-סעיף קטן שהתייחס לסטטוס של העריקים המשתמטים, אבל פה זה הפך למהות החוק ושום דבר לא מוזכר מהמכסות וכן הלאה. אני רוצה להראות לאדוני איך נראית הצעת החוק שבנוסח המשולב, כולה מחוקה, הכול מחוק, כל ההסדר של צמצום אי-השוויון, של הגיוס, כולל הטבלאות של המכסות, הכול נמחק, וכל שנותר זה בעצם הסדרת המעצרים או חנינה גורפת ולא נותר דבר מצמצום אי-השוויון שהיה במקור מהות החוק. ולכן אני טוענת שברגע שהמטרה של החוק שונתה ולא נשארה מילה אחת מהמטרה של החוק, אי אפשר להגיד שזה החוק שמדבר על שילוב תלמידי הישיבה כי כתוב "שילוב תלמידי הישיבה". זה ממש לא העניין. זאת חנינה גורפת לעריקים משתמטים. ולפיכך אי אפשר להחיל את אותו דין רציפות שהוחל קודם, שגם אז הייתה לנו טענה לגביו. אי אפשר להחיל אותו כי מדובר פה בחקיקה חדשה, שמטרתה הבלעדית היא חנינה גורפת ולא צמצום אי-השוויון. החוק הזה פורץ דרך כל כך שהוא לא רק חונן את מי שהוא משתמט, עריק או שהיו כנגדו הליכים, הוא גם נותן חנינה לעתיד. והדבר המרכזי, שהוא נותן חנינה עוד למי שלא מוגדר כעריק. והדבר החמור ביותר, שבעוד שבמטרה המקורית היה צמצום אי-השוויון, החוק הזה עושה הכול חוץ מצמצום אי-השוויון. הוא יוצר אי-שוויון מכוון בין משתמטים שאינם חרדים למשתמטים שהם חרדים וברמה הזאת, זה לא רק שהוא לא מצמצם את אי-השוויון הוא אפילו מגביר אותו. מדובר בכ-100,000 משתמטים חרדים, שהם כרגע עבריינים על פי חוק שירות הביטחון. והחוק הזה בא לבחור אותם בצורה גורפת. הוא מבחין בין דם לדם, לא רק של הלוחמים אלא גם של המשתמטים. הוא מגדיר דם חרדים סמוק יותר ולכן דם החיילים הלוחמים מותר. אני גם מציעה, יש את חוות הדעת של היועצת המשפטית של הוועדה, שאומרת את הדברים הרבה יותר נוקבים מבחינה מבחינת הניתוח המשפטי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. טענת נושא חדש שנייה של מיקי לוי, סליחה, של רון כץ, אתה מדבר בשמו. כן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ההסתייגות של שר הביטחון קובעת מחדש את רשימת הישיבות. הוא קובע את רשימת הישיבות. אני מבקש לדעת מהי רשימת הישיבות. כל יומיים הוא ימציא לי ישיבה חדשה והרשימה תלך ותתפח מיום ליום. זה מנגנון חדש, לא מוכר. אני מבקש לדעת מה השר יקבע. אודה על האמת כי בליץ החקיקה המטורפת שאתם מביאים, אני לא סומך - - - אני מבקש מחדש כי מפריעים לי, אני מבקש את ההגנה שלך - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, מיקי. בבקשה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> דווקא היועצות המשפטיות מפריעות. אני לא יכול. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שגית - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ההסתייגות של השר קובעת מחדש את רשימת הישיבות. הוא יקבע את רשימת הישיבות. למה אי אפשר להשתמש ברשימה הקיימת? אם הוא יקבע את רשימת הישיבות, כל יום הוא יוסיף רשימה חדשה. ואני מבקש לדעת איזה רשימות מלכתחילה. מה זה החופש המוחלט הזה לתת לו לקבוע את רשימת הישיבות? זה מנגנון חדש, לא מוכר ואני מבקש לדעת מה השר יקבע. אני אודה על האמת, בבליץ החקיקה המטורפת שאתם מביאים אני לא סומך עליכם - - - לא ייאמן, אני לא מבין - - - אני יכול לבקש, מה זאת אומרת? אתה לא מקשיב לי אפילו. עם כל הכבוד ליועצת המשפטית, בבקשה תהיו בשקט. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא הצלחתי להבין איפה אתה רואה נושא חדש - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שתדע זה מנגנון קיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> להגיד איזה ישיבות אלה, זה לא נושא חדש - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא אכפת לכם מי מתגייס ומה מתגייס - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הינה גם אני שומע שמירי הסבירה בוועדה, אז מה הקשר לנושא חדש? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מנגנון קיים רק לידיעה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתם תקבעו שזה מנגנון חדש, אבל עובדה שזה הגיע לכאן כנושא חדש - - - בסוף הרי תצביעו נגדי, מה זה חשוב? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מתנצל שאני מבלבל אותך בעובדות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז אל תבלבל לי את המוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מתנצל שאני מבלבל אותך בעובדות, לא, לא אמרתי במוח, בעובדות. סליחה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מההתחלה. ההסתייגות של השר קובעת מחדש את רשימת הישיבות ואין רשימה מוסכמת מלכתחילה. מדוע אי אפשר להשתמש ברשימה הקיימת? זה מנגנון חדש, לא מוכר, שהשר מבקש לעצמו ואני מבקש לדעת מה השר יקבע. איזו רשימה יש מלכתחילה? אי אפשר להשאיר את הרשימה הזו פתוחה שבכל פעם ייכנס שם של ישיבה אחרת. אני אודה על האמת, אדוני היושב-ראש, בליץ החקיקה המטורפת שאתם מביאים, אני לא סומך עליכם, אתם חשודים בעיניי ואני מבקש לדעת את הרשימות החדשות מלכתחילה, לא להשאיר את הנושא הזה פרוץ. ובכלל, מה סמכות השר לשחרור משירות מצה"ל? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. כן, מירי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אדוני, רק אפשר להוסיף משהו אחד לנושא החדש, בבקשה? אני רק רוצה להתייחס לכל הדברים שאמרה חברתי מטי צרפתי. - - - אפשר לראות את ההצעה כפי שהונחה לפנינו בוועדת החוץ והביטחון, כל ההצעה הקודמת, הכול מחוק, מחוק, מחוק. הכול אדום, הכול קווים אדומים של מחוק ומחוק. ההצעה השלמה מחוקה. פרק הסעיף החדש הזה, שכאמור בא להשיג תכלית אחרת לחלוטין מההצעה המקורית, ממש לא היה צריך להתאמץ, די במראה עיניים - - - טוב מראה עיניים, ברור ומובן מאליו. העובדה שמדובר בנושא חדש, בעיניי היא אפילו לא עניין לפרשנות, זה מה שזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר. בבקשה שגית. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אני אתייחס לשתי הטענות ואם היועצת המשפטית לוועדה רוצה להוסיף, היא תוסיף אחריי. אתחיל בטענת נושא חדש של חבר הכנסת מיקי לוי ודווקא ממנה אפשר יהיה אולי ללמוד את ההבדלים. הטענה של חבר הכנסת מיקי לוי מתייחסת להסתייגות של שר הביטחון בדבר מנגנון לקביעת ישיבות. המנגנון הזה היה גם בחוברת הכחולה. ההגדרה של נושא חדש היא דבר שחורג מגדר הנושא שהמליאה הצביעה עליו בקריאה הראשונה. אלא שלפי ההגדרה הטכנית הפשוטה ביותר, ככל שדבר נכלל בחוברת הכחולה, הוא כבר לא חורג מגדר הנושא, היה עליו דיון, זה מנגנון קיים. ולכן כאן, זה לא עונה אפילו על ההגדרה הבסיסית ביותר של נושא חדש. רוב הטענות גם שהועלו כאן על ידי חבר הכנסת מיקי לוי, אולי הן טענות מהותיות שאפשר היה ללבן אותן בדיון אבל ודאי שהן לא עונות על ההגדרה הטכנית של נושא חדש. לגבי שאלת ההסדר בכללותו, גם אני הגעתי לדיון השלישי שהתקיים בוועדת חוץ וביטחון והצגתי את העמדה שלי ביחס לשאלת ההליך וכיצד נכון לדון בו והדברים שאמרתי למעשה, ואמרתי גם שם, שהדברים שלי הם הרבה מעבר לטענת נושא חדש שהיא טענה טכנית, שאולי פתירה בדרך כזאת או אחרת בוועדת הכנסת, או אפילו בוועדת חוץ וביטחון. משום שטענת נושא חדש בסופו של דבר היא בחינה שהיא לפעמים גם יכולה להיות בחינה טכנית מה הובא בכחול בפני המליאה והיא הצביעה עליו לקריאה הראשונה, העבירה אותו לוועדת חוץ וביטחון ואם בקריאה הראשונה לא נכלל מנגנון כזה או אחר והוועדה החליטה לפתח אותו, אנחנו בוחנים עד כמה יש חריגה בין מה שהמליאה הסמיכה את הוועדה בהצבעה שלה בקריאה הראשונה, לבין מה שהוועדה חוקקה בסופו של דבר. אבל כאן יש לנו הרבה מעבר בעיניי מנושא חדש. יש לנו הסדר שלם אחר, שהוא בגדר הליך לא תקין, אני עמדתי על זה גם בוועדת חוץ וביטחון, במובן הבא – הצעת החוק תיקון 26 היא הצעה שעברה רציפות מהכנסת הקודמת. כבר בהליך הרציפות היועצת המשפטית לממשלה עמדה על פגמים בהליך הממשלתי. אני סברתי בחוות דעת שהוצאתי לחברי הכנסת שניתן להצביע על הרציפות בהינתן שוועחו"ב יקיימו דיונים סדירים, תקינים, יפתחו את ההסדר, יקבלו את מלוא הנתונים ממערכת הביטחון ויביאו הסדר שנותן מענה גם לטענה שאחרי 7 באוקטובר נסיבות החיים השתנו ונדרש הסדר אולי עם אוריינטציה אחרת. ועדת חוץ וביטחון קיימה 40 ישיבות בראשותו של חבר הכנסת יולי אדלשטיין, ועוד 46 ישיבות בראשותו של חבר הכנסת בועז ביסמוט. במהלך הישיבות האלה הוצגו מספר נוסחים. הנוסחים האלה למעשה עיבו את ההסדר שהובא בכחול באופנים רבים, ביניהם גם בקביעת סנקציות בקביעת יעדים מעודכנים אחרי שהם גם שמעו את מלוא הנתונים ממערכת הביטחון. גם בית המשפט פסק בהתייחס לשאלת הרציפות שהבחינה תהיה בסיומו של ההליך. ואפשר לומר שאם החוברת שבכחול הייתה עץ קטן שכלל מספר נושאים, הדיונים בוועדה הפכו את העץ הזה למעשה לעץ אלון גדול, רחב ידיים עם צמרת גבוהה מאוד. ומה עכשיו נעשה? כל הצמרת וכל עץ האלון הזה נלקח ממנו עלעל קטן, שעליו התיישב הסדר. ואני גם לא מסכימה שהיה הסדר כלשהו על עריקים בחוברת הכחולה. אמרת, חברת הכנסת מטי צרפתי - - - בנוסח הכחול לא היה גם הסדר לעריקים בנוסח של היושב ראש היה הסדר של חנינה מסוימת שהוועדה לא הספיקה, נדמה לי, לדון בו. ולכן לוקחים עלעל קטן מראש עץ גדול מאוד, שנועד להסדיר תכליות מאוד מסוימות ובהן הסדרת מעמדם של בני הישיבות וגם גיוסם באופן כזה או אחר, בשילוב עם סנקציות ומלבישים על העלעל הזה הסדר אחר לגמרי. זה הרבה מעבר לנושא חדש, זה בעצם לדלג באופן מסוים, היועצת המשפטית לממשלה טענה שהיה דילוג ברציפות, כאן יש איזשהו דילוג נוסף, שבעצם מצמצם. בדיונים התשובה לכך הייתה שנוצר צורך ואין זמן. קוצר זמן זה דבר שדיברנו עליו בימים האחרונים הרבה בוועדה הזאת. קוצר זמן לא מאפשר הליך חקיקה לא תקין. אם אין זמן, היה צריך למצוא הליך בממשלה, משהו רזה יותר שהממשלה אולי תמצא לו פתרון אם באמת יש בעיה כל כך אקוטית שרוצים לתת לה מענה. שינוי כזה, שהוא כל כך מסיבי, הוא מאוד-מאוד בעייתי מבחינת תקינות ההליך. הוא לא צולח לא רק את טענת נושא חדש, אלא אף את המבחנים להליך תקין. הוא שינוי מאוד-מאוד מסיבי. בדברים שאמרתי בוועדת חוץ וביטחון אמרתי שאילו הוועדה תשקול להכניס למשל גם את הסנקציות, תשקול להכניס דברים נוספים שנמצאים מחוץ להסדר כרגע, ייתכן שהתוספות האלה, פיקוח ברמה שהיא באמת יעילה ואפשר לעשות אותו גם, הצעת החוק הפכה להוראת שעה, אז פיקוח כזה שבאמת יכול - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מבקש שקט. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> להתרחש ולהיות מיושם ולא רק להיכתב בחקיקה. אמרתי שייתכן שתהיה יותר התכתבות עם מטרות הצעת החוק בחוברת הכחולה. אני מבינה שהסתיימו הדיונים וזה לא נעשה. ולכן נשארתי בעמדה שהצגתי אותה כבר בוועדת החוץ והביטחון, על הקושי - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, לא. אתה לא מפריע. לא להפריע. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> על הקושי שיש עם ההליך הזה, עם הלבשה של הסדר אחר על חוק. וכמו שאמרתי גם בדיונים שם, המשמעות היא מרגע שהוראת השעה הזאת נחקקת, ברור שכל יתר הוראות החוק והדיונים שהתבטאו בסופו של דבר בנוסח של יושב-ראש הוועדה, הם כבר יהיו לא רלוונטיים כי כמו שנאמר כאן גם קודם, הם בעצם נמחקים ויש הסדר אחר שמחליף אותם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לענות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך אדוני היושב-ראש. אני רוצה לענות על הנושא חדש שעלה פה. אם אנחנו מדברים על צמצום אי-השוויון שנאמר, מה שנקרא בכחול. המטרה הייתה צמצום אי-השוויון, בכחול היה חד וחלק כתוב שיהיה אפשר לתת יעדים. היעדים יוצרים איזשהו אי-שוויון לפי דעת כולם ורצינו רק לעגן את זה. איך נוכל לתת את האי-שוויון הזה, כרגע במצב בחוק החדש שהחוק הקיים, התיקונים שעשינו בו, התיקון שעשינו בו, השארנו את המצב שכולם חייבים בגיוס, אדוני היושב-ראש, כולם עכשיו חייבים בגיוס. לא צמצמנו את אי-השוויון אלא עשינו שוויון מלא. מעבר למה שהיה בחוק עצמו, שבכחול, ששם גם דיברו על זה קודמיי, שיש טבלאות על יעדים למשך מספר שנים, כאן אנחנו אומרים שכולם חייבים בגיוס. אין אחד שיכול להיות פטור מהגיוס, אלא הדבר היחידי שביקשנו הקפאה של המעצרים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> איך לגייס אותם אם אתה מקפיא את המעצרים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מרב, לא הפריעו לאף אחד מהמנמקים, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם חילונים? גם חילונים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, מטי, גם לך לא הפריעו, סליחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, כל אלה שמנפנפים ב-42 עמודים של החוק, רק שתדעו זה כל החוק בכללו, כולל כל התיקונים שעשו. מה שנקרא זה מתווה ביסמוט, מה שנמחק זה יותר ממתווה ביסמוט מאשר מהחוק עצמו. בנוגע למה זה תורתו-אומנותו, הרי השארנו את אותו סעיף שהיה שלפיו מי שלומד 45 שעות בישיבה, 40 שעות בכולל, זה תורתו-אומנותו. זה גם היה בכחול. ונשאר פיקוח של משרד החינוך ומשרד הביטחון, יהיה גם פה. רק הפיקוח פה אוחד, אבל יהיה מפקח גם מטעם משרד הביטחון, גם מטעם משרד החינוך ימשיכו, כל אלה שעדיין מקבלים את המלגות עדיין אבל רובם כבר לא מקבלים. לגבי הצמצום לגבי מה שטוענים, שכולם לא יהיו במעצרים מלבד הקפאת מעצרים, מלבד אותו ציבור שתורתו-אומנותו. קודם כול, זה לאו דווקא לכל הציבור החרדי, זה רק מי שתורתו אומנותו. אזכיר לכולם שעד שהתחלנו לחוקק את חוק הגיוס, כמעט 76 שנה מי שישב על תורתו בציבור החרדי המדינה נתנה לו תורתו-אומנותו, ולכן כמעט ולא היה בכלל מעצרים, לכולם היה תורתו-אומנותו. אז כשעושים שינוי צריך לעשות אותו בהדרגה. בנוגע לחנינה, אין פה בכלל דיבור על חנינה לעתיד. אין פה בכלל חנינה, אין פה מילה של חנינה בכל החוק הזה. אין פה שום דבר של חנינה. הסנקציות ימשיכו לחול מכוח הסנקציות שבג"ץ קבע על ידי בקשתה של היועצת המשפטית לממשלה. הוצע לנו שנכניס את הסנקציות כדי שזה לא ייקרא נושא חדש ויהיה על זה דין רציפות, שנכניס את הסנקציות בתוך החוק ולא נסתפק רק בבג"ץ. אז רק להגיד לאדוני היושב-ראש, אם הוצע כך, הרי הסנקציות היו גם בכחול, איך זה מכשיר שזה יהיה בדין רציפות? גם זה לא מובן. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה נותן פשוט מענה למטרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה יכול לתת מענה למטרות אבל אם זה לא היה בכחול, איך פתאום זה יכול להחיל עליו את דין הרציפות? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> לא דיברתי על נושא חדש, אני דיברתי על הליך חקיקה תקין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - אני לא מכיר שאנחנו אמרנו שבגלל קוצר הזמן אנחנו עושים את זה, אנחנו ידענו שלא הצלחנו עם חוק הגיוס המלא ולכן אמרנו שכרגע גם, הטענה שלנו שגם במצב של היום ברגע שהרחוב יהיה שקט, אותם אלה שהחליטו שהם רוצים להתגייס, יהיה להם קל יותר להתגייס מאשר כיום, כשיש שנאה ברחוב. אמרו את זה גם אותם אלה שמגייסים, נצח יהודה, יוסי לוי וכל מי שעוסק בגיוס חרדים, שברגע שיש ברחובות שנאה, מריבות וכל האלימות, אנחנו יודעים שקשה להם יותר לגייס. הם הגיעו ואמרו "כשתבואו ותשתיקו את הרחובות, יהיה לנו יותר קל לגייס" - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא מסתדר עם המספרים, תראה מה קרה השנה למספרי הגיוס, אתה רואה שהם עלו - - - << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא הפריע - - - אתם לא נותנים לו לענות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אענה לך גם על זה, למרות שענינו על זה בוועדת החוץ והביטחון אבל אני אענה לך - - - הרי לפי התזה שלכם, במיוחד שלך, במפלגה שלך כולם חייבי גיוס, כולם היו צריכים להגיע לבקו"ם. מה קרה? אפילו שני אחוזים לא הגיעו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפעלתם את כל הסנקציות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ודאי, כל הסנקציות קיימות. כל הסנקציות קיימות, לא הגיעו אפילו שני אחוזים מאלה שאמורים להיות ובכל זאת, בכל זאת העלייה שהייתה, גם הצבא אומר, יכול להיות שזה גם מהסנקציות, אבל הוא אומר שלאו דווקא מהמעצרים. הוא לא יודע להגיד בכלל שזה מהמעצרים. יש סנקציות אחרות שייתכן שהן מועילות. מלבד זאת, יש עלייה הדרגתית שהייתה בכל השנים, והפעם הייתה גם מלחמה, עם כל מה שהיה, אנחנו הבאנו בהצעת חוק הגיוס קצת יותר, הבאנו אולי פי ארבעה יותר ממה שיש. - - - אדוני, אל מי אני מדבר, רק שאדע - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, אני מבקש שקט, חברים. - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למי שלא ידע ולא קרא את ההסתייגות שר הביטחון, הסתייגות שר הביטחון קובעת להשאיר את המנגנון הקיים שבכחול, המנגנון הקיים, בכחול, של רשימת הישיבות. זה מה שביקשנו לעשות כדי שתהיה אכיפה אפקטיבית ולא לתת ללא אכיפה בכלל - - - תודה רבה, אני יודע, ראיתי - - - ועוד דבר, כאשר חוק נכנס חייבים לדעת, יש לנו, חברי הכנסת, אפשרות לשנות את החוק. זה תפקידם של חברי הכנסת ואני חושב שיועץ משפטי של הכנסת צריך לשמור על חברי הכנסת שימלאו את תפקידם גם בחקיקה. יש לי אפשרות לשנות את החוק והשארתי דברים מהכחול, זה לא שלא השארתי, השארתי דברים ליבתיים מהכחול - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה, את הטבלאות של המכסות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מטי, קריאה ראשונה. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> לא הפריעו לך, למה את מפריעה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה סדרן? << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני לא סדרן, אתם בכוונה לא נותנים לו לדבר - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את לא מפסיקה להתפרץ, גולדקנופ, אני מסתדר, את לא מפסיקה להתפרץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בנוגע למטרות, הורדנו שם את המטרה של הכלכלי למשל, כי אמרנו שמי שהיום בא ומבקש את ההקפאה לא יוכל לשבת וללמוד - - - כלומר עשינו גם דברים ההפך כדי שמי שיחליט שהוא רוצה ללמוד, ישב ילמד. מי שרוצה לעבוד תהיה לו האפשרות. אם הוא רוצה לעבוד, הוא לא יקבל את ההקפאה, הוא יהיה חייב בגיוס וכך הם יוכלו גם לעצור אותו. לא עשינו שום דבר אחר שגורם לאי-גיוס. אלה שמבקשים את ההקפאה, הם אותם אלה שתורתם אומנותם, הם לא היו אמורים להגיע ממה נפשך, אלא הדבר היחידי שביקשנו פה ועשינו פה, ביקשנו להפסיק את השנאה, את הקיטוב שהולך בעם. זה מה שביקשנו בכל החוק הזה, הדבר הפשוט הזה, הדבר המובן מאליו הזה, לא ביקשנו מעבר לכך, הסנקציות ימשיכו, אנחנו נמשיך לשלם על זה בכיסנו, האברכים ימשיכו לשלם, שלא יהיו להם מעונות, לא דירה בהנחה, הכול בסדר - - - אבל זכותם לשבת וללמוד במדינה היהודית הזאת. אמרנו מי שלא יושב ולומד מקומו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מרב, קריאה ראשונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הצבא צריך לעשות לו מסלולים. אגב, המסלולים נשארו, מה שהצבא צריך לעשות, שיעשה אותם, יבואו גם אלה. זו התשובה לאותם אלה שחושבים שזה נושא חדש. אין פה נושא חדש. דין רציפות חייב לחול פה. אנחנו חברי הכנסת זכותנו לחוקק, אנחנו מחוקקים, זה תפקידנו. גם אם זה שינוי מהותי, תפקידנו לעשות את זה. אנחנו חייבים את זה לציבור ואת זה אנחנו עושים. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אדוני הערה קטנה לסדר. גיל לימון אמר בוועדה שהסנקציות, לפחות ארבע סנקציות לא הופעלו - - - << דובר >> גיל לימון: << דובר >> אני אמרתי? - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני לא מייצגת אף אחד, אני רק - - - מה שנאמר בוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, כל מה שיושבת ראש האופוזיציה גלי בהרב-מיארה וגיל לימון ביקשו, בית המשפט עשה איתם שיתוף פעולה ונתן להם יד חופשית - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ביקשנו הסכמה שלא יהיו צווי מעצר בשלושה חודשים ולא נחוקק את החוק הזה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היועצת המשפטית לא הסכימה לזה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ממש. אפשר לשמוע את הייעוץ המשפטי של הוועדה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, בבקשה, היא דיברה כבר. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אני דיברתי כבר. אני רק אשיב לנקודה אחת, נאמר כאן שהייעוץ המשפטי של הכנסת צריך לתמוך ביכולת של חברי הכנסת לעשות שינויים גם מהותיים, בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. בהחלט אחת המטרות, אם לא המרכזית, של הכנה של הצעת חוק לקריאה השנייה והשלישית היא גם להכין הסדר, שלפעמים גם יש בו שינויים שונים. עם זאת, דיברתי על חוסר תקינות ההליך כאשר המליאה מעבירה הסדר מסוים עם מטרות מסוימות והוועדה לוקחת אותו למקום אחר לגמרי. הייעוץ המשפטי של הכנסת גם מובטח על תקינותם של הליכי חקיקה ולכן לצד הסיוע, ועוד מעט נראה כאן אולי הצעת חוק טרומית, שרוצים לשנות אותה ללא הכר לקריאה ראשונה ביחס לנושא אחר להלומי הקרב שעלה כאן, אז זה אירוע אחר, התקנון באמת לא רואה הבחנה בעניין נושא חדש למרות הקשיים שיש גם עם זה בין טרומית לראשונה. אבל כשאנחנו מדברים על הסמכה שהמליאה נתנה לוועדה אחרי קריאה ראשונה, עם כל הבעיות גם שהיו בהצעת חוק הזאת בגלל הליך הרציפות, ההסמכה היא מוגבלת לדבר מסוים ואי אפשר ואני אומרת את זה שוב, אי אפשר לקחת עלעל קטן מחוק שכל כך התפתח להסדר הרבה-הרבה יותר רחב ולבנות עליו הסדר אחר, צר, שעושה דברים שהם שונים בעיניי. ולכן אני לא חושבת שאפשר לומר כאן שהייעוץ המשפטי לא תומך או כן תומך בשינויים שנעשו. בדברים שאני אמרתי גם בוועדת חוץ וביטחון, אמרתי איזה תיקונים אולי אפשר היה לעשות, שהיו מרפאים מעט את הקשיים שעמדתי עליהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש רק לענות על זה - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו ביקשנו מגיל לימון שהיה בוועדה, הצענו לו בשם כולנו, לא לממש צווי מעצר בשלושה חודשים הללו נגד חרדים ונגד חילונים ונגד כל סוגי העריקים והוא התנגד וסירב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם הצבא התנגד - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סדרנים - - - סדרנים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז אם הייעוץ המשפטי לממשלה עושה ייקוב הדין את ההר, אנחנו נחוקק. זה הכול - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל אני התייחסתי גם לשאלה הזאת. אנחנו אמרנו - - - רק שנייה, אני כן מבקשת להתייחס לכך אנחנו כן - - - אני כן התייחסתי בוועדה להצעה שלך, חברת הכנסת גוטליב. אנחנו כן דיברנו על החלטה 682 שבה הממשלה ביקשה לעצור את ההליכים בין פקיעת החוק לבין מרס לאחר אותה שנה. בג"ץ פסל - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא פסל את כל ההסדר. אני לא הצעתי הסדר לגיוס - - - אבל גברתי רק אני אבהיר, אני לא הצעתי לעשות שום דבר, לא להמשיך פטור לא לעשות כך או אחרת. הצעתי שלא לממש צווי מעצר נגד חרדים ולא היינו נדרשים לחוק הזה. גיל לימון לא הסכים, והוא לא הסכים בכוונה כי הוא אמר לכתחילה שלא משנה איזה חוק נביא, הוא יתנגד. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל זה - - - בהחלטת הממשלה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל החלטת הממשלה הקודמת הייתה קשורה לפטור, לא רק למימוש מעצרים. אין החלטת ממשלה שאומרת רק לא נעצור. - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק רוצה לענות לגבי המטרות, להזכיר, המטרה של החוק הייתה צמצום אי-השוויון, בכחול. פה אמרנו בכלל, כולם שווים. יותר מזה, השארנו את המצב שכולם שווים, כולם חייבי גיוס ולכן כשבאנו וקיבלנו את דין הרציפות, זה עוד יותר מחזק את דין הרציפות. ויותר מזה, אמרו פה כולם, היו 86 דיונים. הייתי כמעט בכולם, אולי באחד לא, בכל הדיונים - - - הייתי בכל הדיונים ובדיונים האלה בסופו של דבר אחרי דיונים ארוכים, הוחלט שראינו מה אפשר להביא ומה שלא אפשר להביא, למחוק חלק מהסעיפים, אפשר להגיד חלק גדול - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את כל הסנקציות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חלק גדול - - לא היו סנקציות בכחול, אתה רואה שאתה לא יודע, אם אתה לא יודע אל תדבר. עדיף לך, אני אומר לך יש דברים שאתה לא יודע, עדיף לך לא לדבר, סתם לצאת - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> היו שם כל הסנקציות - - - אם אתה חרדי לא עוצרים אותך, אם אתה חילוני עוצרים אותך - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני, רק לכולם שידעו. לא היו בכחול סנקציות. אנחנו באנו במהלך הדיונים ואמרנו. ולכן כל מה שיגידו שאם היינו מחזירים את הסנקציות זה לא קשור, כי אין על זה דין רציפות - - - וגם כרגע זה נשאר הכול אותו דבר. 86 דיונים זה הליך חקיקה תקין. בסוף החלטנו, אחרי 86 דיונים - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מכיר עוד חוק - - - 86 דיונים - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה חוק אחר לגמרי - - - מה אתה צוחק עלינו?- - - אבל זה לא אותו חוק. אני הייתי בדיונים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסופו של דבר זה המהלך, חברי הכנסת יכולים להחליט מה להכניס, לבדוק מה להוריד, זה תפקידה של הכנסת, זה תפקידם של חברי הכנסת ועל זה אנחנו צריכים לעמוד, בשביל זה יש לנו רוב. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני רוצה רגע להתייחס אדוני יושב-הראש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק מודיע שעל כל התייחסות אני חייב להחזיר בחזרה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה? לי אף פעם לא היה את זה, אגב - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> היו 86 דיונים מהבנה שאנחנו ניקח את הנוסח הכחול, הוא יהיה פלטפורמה להסדר שיעבור בקריאה שנייה ושלישית. שני אדנים חשובים היו לאורך כל הדיונים. אחד – עיגון הסנקציות, שניים – היעדים. היו מחלוקות לכאן ולכאן אבל היה ברור לאורך כל הדרך, שחוק הגיוס לא יוכל לעבור ללא שני האדנים האלה. אנחנו גם אמרנו לכם ואנחנו הצענו לכם את זה לפני שהונח חוק המעצרים, וגם לאחר שהונח חוק המעצרים והתייחסה לכך היועצת המשפטית לכנסת. לו היינו מכניסים את שני הדנים האלה את עיגון הסנקציות הכלכליות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלא היו קיימים - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא משנה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה לא משנה? אז זה אין דין רציפות - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל היא מדברת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה דין רציפות, אי אפשר לאחוז בחבל משני קצותיו, אי אפשר - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> חבר הכנסת אזולאי, אנחנו מנסים לגשר בין הצעת החוק הכחולה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתם מנסים לגשר בחוק הגיוס, היה עדיף מאשר לגשר בחוק המעצרים - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו כל הזמן גישרנו ואם אתה רוצה אפילו אפשר לפתוח את זה בפורום הזה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, די - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בעד לפתוח. אני בעד לפתוח. שלא יהיה שום דבר מוסתר. תשימו הכול על השולחן. מספיק כבר עם הסיפור הזה שמתנהלים כל היום בחדרים סגורים כדי לפטור מסנקציות ועכשיו באים ומספרים לנו פה על שוויון. כאילו כל החוק הזה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עודד אתה לא בזכות << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תפתחו הכול - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טוב, מירי, תמשיכי בבקשה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> היה צריך לגשר בין הצעת החוק הכחולה שעליה הוחל דין רציפות ושהונחה עוד לפני 7 באוקטובר ולהגיע בצד השני לאיזשהו הסדר היה צריך לגשר על הגשר שהוא לא פשוט ועמדה כך על היועצת המשפטית לכנסת כאשרת פרסמה את חוות דעתה. ולכן אמרנו לאורך כל הדרך וגם כתבנו את זה, היו חייבים להיות שני אדנים מרכזיים בהסדר שמציעה ועדת החוץ והביטחון לאשר לקריאה שנייה ושלישית. האדן הראשון אני חוזרת עליו זה האדן של היעדים שיביא גיוס כיוון שצריך להתכתב עם המטרה האחרת כדי שהמשוואה תהיה מאוזנת עם צמצום האי-שוויון. הנושא השני הוא עיגון הסנקציות הכלכליות. למרות הקושי ואנחנו גם כתבנו את זה למרות הקושי גם בהסדר כזה, היה אפשר או היה בהחלט פתח, דרך להתחיל לראות, למרות הקשיים. היה אפשר להביא את ההסדר שבסופו של דבר לא יעצור את המעצרים. אנחנו חושבים שיש דרך, בחרתם בדרך אחרת ולכן אנחנו מדברים על הקשיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק תשים לב אדוני היושב-ראש, הכול סובב סביב הסנקציות, אם היה סנקציות שלא היו בכחול הסנקציות הכלכליות שלא היו בכחול היו מחילים דין רציפות, היו מוכנים להגיד שזה לא נושא חדש, היו מוכנים הכול, רק שסנקציות הכלכליות יהיו בחוק, שהן קיימות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עודד, אני אתן לך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אני רק רוצה להגיד דבר אחד, כשהייתה אפשרות בחוק להוריד מהסנקציות, ביקשנו להוריד חלק מהסנקציות. נאמר לנו שמכיוון שהסנקציות האלה כבר קיימות בבג"ץ יהיה קשה להוריד אותן בחוק. אז אם אתם אומרים שבג"ץ הוא הריבון, הוא הקובע, הוא הכול ואתם הולכים על פיו, למה עכשיו אתם רוצים להכניס את הבג"ץ בחוק? - - - כי הכנסת מעל הכול - - - אנחנו מחוקקים, יפה מאוד, מסכים איתך. ולכן כשאנחנו החלטנו משהו אחר כחברי הכנסת - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה אנחנו מחוקקים? - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכנסת זה חברי הכנסת, בראש ובראשונה מעל הכול כשהם מחליטים לחוקק, הם צריכים לחוקק וכשהם יחליטו על פי הרוב זה החוק שאתם צריכים גם לגבות אותו, כי זה מה שחברי הכנסת עושים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה? למה הם צריכים לגבות את החוק הזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי זה התפקיד של חברי כנסת, יש פה רוב - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה יש פה רוב? - - - אז תחוקק מחר להכניס את כל האנשים לכלא. אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי זה התפקיד שלהם - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה את כל הזמן מגינה על המשתמטים האלה? מאיפה זה בא? - - - מה הקטע של המפלגה של בן-גביר? הבנתי שש"סניקים הולכים מצביעים לכם - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טוב, בסדר - - - בבקשה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כדי שהחוק היה עומד יש הבדל אם הסנקציות חלות מפסיק בג"ץ או שהכנסת מחוקקת את הסנקציות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פרשנות, בסדר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לכן כאשר אנחנו מנסים לעגן איזושהי נורמה, כאשר צריך לעגן איזושהי נורמה, הנורמה חייבת להיות מאוזנת ולכן מצד אחד אמרנו שאנחנו מוכנים ללכת ואנחנו מבינים את כל המציאות של מעצר של תלמידי ישיבות, אבל מצד שני צריך לאוזן את המשוואה ולכן היה צריך וחשוב שהכנסת תעגן את שני העוגנים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צר לי שאתם באותה דעה עם הייעוץ המשפטי לממשלה במקום להגן עלינו כחברי - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אי אפשר להגן על הליך לא תקין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 86 דיונים זה הליך תקין, הבאנו למה זה בכחול, אפשר להתעלם מהדברים שהבאתי - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני רק רוצה למען הפרוטוקול לומר, שכיועצת משפטית של הוועדה, אנחנו הצוות המשפטי יחד עם שגית, אנחנו תמכנו במתווה היעדים בניגוד לעמדה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אמרתי פה, שזה לא הלך למה שרצית אבל זה הלך - - - בואי, מירי, תעשי טובה, אני לא רוצה לפתוח פה עכשיו את הוויכוח הזה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תפתח, תפתח. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכול שיהיה פתוח - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הכול שיהיה פתוח, שהציבור ידע, על כל העסקנות שנעשית מאחורי הגב שלו - - - מנסים להתפטר מהזכות הכי חשובה במדינת ישראל, להתגייס לצה"ל. מה יותר חשוב? מה יותר חשוב? הרי כתוב, "אחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב סיימת. מטי, עודד ואני עובר להצבעה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני גם ביקשתי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את דיברת עכשיו בלי רשות, סיימת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה לא נחשב בכלל, לא סיימתי את כל הנקודה שלי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה רגע לחדד סוגיה נוספת שבמתווה בנוסח הזה בסעיף 13ו הייתה התייחסות בסעיף האחרון כמעט של החוק, אחד לפני האחרון, הייתה התייחסות שמ-1.7.2023 ועד תחילתו של חוק זה, לא יועמדו לדין בשל אי-מילוי חובת ההתייצבות בתקופה האמורה ואם הועמדו לדין יופסקו ההליכים, ואם ניתן פסק דין יופסק ביצועו. זה היה בשתי שורות במתווה ביסמוט וגם אז אנחנו תמהנו אם זה בכלל סעיף חוקתי. כי מדובר בעבריינים. אני רוצה לומר שבגדול יש כ-100,000 עריקים שמוגדרים היום עריקים חרדים שלא עומדים בחוק - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נרדפים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא חושבת שהם נרדפים, הם עבריינים. הם עוברים על החוק ולפיכך עבריינים. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק מה שהוא אמר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואני רוצה לומר כששאלנו בדיון כמה עריקים נעצרו מתוך 100,000? 45. 45 מתוך 100,000. על איזה היפוך קנים אתם מדברים? - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא נכון - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שנאמר לי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא נתונים נכונים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סוגיה נוספת אדוני היושב-ראש וגברתי היועצת המשפטית, במתווה ביסמוט הייתה הגדרה של בוגרי מוסד חינוך חרדי. לפחות הייתה זיקה בין הלימודים המקדימים לבין תלמיד הישיבה שהיום לומד בישיבה. זה נעלם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא נעלם, זה נשאר כמו בכחול בדיוק אותו דבר. תסתכלי בכחול - - - 45 שעות ו-40 שעות - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חיפשתי, לא מצאתי, זה נמצא? - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> מוסד חינוך חרדי קשור לספירה ביעדים, זה לא קשור - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תורתו-אומנותו ב-40, 45 נמצא. - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק רגע - - - ההגדרה לא נמצאת היום בחוק. ההגדרה של בוגר מוסד חינוך חרדי לא נמצאת בחוק ולפיכך אני טוענת שזה אפילו יותר הרחבה. אם קודם היה איזשהו סייג להגדרת תלמיד ישיבה שהוא היה צריך להיות בוגר, עכשיו בעצם הותר הכול ויכולים להיות יותר, אבל אדוני החוק הזה לא מצמצם את אי-השוויון, נהפוך הוא, זה חוק לא חוקתי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. תודה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כול שמחתי לשמוע את חבר הכנסת ינון אזולאי מדבר על השוויון ואי-השוויון ואז הוא גם מסביר לנו עד כמה הכנסת היא מעל כולם והרוב יחליט מה שהוא רוצה. השיעור הראשון שלומדים במשפטים וגם בדמוקרטיה, גם כשאתה נכנס לבניין הזה פעם הייתי ג'ינג'י, כג'ינג'י אני יכול להגיד שאומרים, מה, ואם הכנסת תחוקק מחר שלג'ינג'ים אסור להצביע, זה יכול לעבור? - - - אני רק שואל אותך, אדוני היושב-ראש, אם אנחנו נקבע בחוק שהג'ינג'ים לא יכולים להצביע, זה בסדר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם בג"ץ יקבע שהג'ינג'ים לא יכולים להצביע, זה בסדר? - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יודע למה אתם קופצים? כי זה מה שאתם עושים עכשיו - - - שאם אתה חרדי לא יעצרו אותך אבל אם אתה חילוני יבואו וייקחו אותך באזיקים - - - אתם עושים הפליה בין דם לדם - - - << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> עודד, עודד, אף אחד לא מאמין לך - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כולם מאמינים לו. לך לא מאמינים. מי אתם? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא יעזור לכם, כולם מאמינים לי כי זאת האמת. אתה חושב שהדם שלך יותר אדום, הוא לא יותר אדום. אתה לא מבין אפילו את מה שקראת בשבת בפרשת מטות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> די, עודד זהו. - - - << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> אף אחד לא מאמין לך שהיית ג'ינג'י - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שמח שזה מצחיק אותך שאנשים נהרגים על קידוש השם ואתה מתעסק במשתמטים. שאנשים הולכים לקרב וחוזרים פצועים בגוף ובנפש - - - << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> נתתי לך את הנתונים - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איזה נתונים? - - - לפי החוק הזה מי שחילוני יעצרו אותו ומי שחרדי ימשיך לשבת, די כמה אפשר לספוג? - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מבקש שתכבדו את היום הזה. זה יום של פרוץ מלחמת לבנון השנייה, 12 ביולי, קצת כבוד לנופלים שנתנו את הנשמה שלהם, אני גם ככה קשה לי להיות פה היום, כל הדרך לפה כמעט קרסתי. בבקשה תכבדו את היום הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק הבהרה קטנה. אמרתי את זה כל הזמן אני ממשיך ואומר את זה גם פה, זה יחול רק על מי שתורתו אומנותו. מי שלא לומד והוא לא בישיבה, צה"ל בונה היום מסלולים, זה המקום שלו ואני קורא לצה"ל להמשיך ולעשות את המסלולים לציבור שיוכל לקיים ולהיכנס - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> די - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב די, הוא קיבל אישור עכשיו - - - מירב את בקריאה שנייה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מעולם לא ביקשנו לכל אחד ולא דחייה ביקשנו רק לאלה שתורתו אומנותו. זה הקפאה זה הקפאה לזמן מוגבל על מנת להרגיע את השנאה ואת הקוטביות בעם - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> להרגיע את מה? את הדפיקות בדלת למשפחות מסוימות? - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לימור קריאה ראשונה מירב קריאה שלישית, עודד אתה בשנייה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עודד אני מבטיח לך שאם לא יהיו מצלמות בחדר, היית מדבר בצורה אחרת ובצורה יותר מתונה. אני מבין אותך ומבין לליבך. - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא יודע שום דבר ואתה לא מבין כלום, שום דבר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בן למשפחה שכולה, אתה יודע את זה? - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברים תודה. זהו. - - - בהצבעה. מי בעד טענת נושא חדש של ח"כ מטי צרפתי ירים את ידו. מירב אין לך זכות - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, תחזיר את מירב להצבעה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוצאת את מירב? תחזיר אותה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רגע, מירב גם, הינה אתן שתיים, לא צריך, יש. שלושה בעד, מי נגד? - - - הצבעה לא אושרה לא התקבלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא., לא רגע, מה זה שניים? אני שניים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש שניים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני חברת הוועדה ואני מצביעה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, תכתבי שזו מירב בן ארי. זה לא משנה. מי בעד טענת נושא חדש של ח"כ רון כץ? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בבקשה, אופוזיציה בעד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שלושה בעד. מי נגד? - - - הצבעה לא אושרה גם טענת נושא זו לא התקבלה. - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שייתן לך לדבר, גולדקנופ, אין לי בעיה. אני נגד סתימת פיות של חרדים, יהודים ערבים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני עובר לנושא הבא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא רוצה לדבר גולדקנופ - - - << נושא >> 2. פניית יושב-ראש הכנסת בדבר הקדמת שעת ישיבת הכנסת ביום שני 13 ביולי 2026, כ"ח בתמוז התשפ"ו, לפי סעיף 19(א)(1) לתקנון הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פניית יושב-ראש הכנסת בדבר הקדמת שעת ישיבת הכנסת ביום שני 13/07/2026, כ"ח בתמוז התשפ"ו, לפי סעיף 19(א)(1) לתקנון הכנסת. אני מקריא את המכתב – "בהתאם לסעיף 19 (א)(1) לתקנון הכנסת מבקש יושב ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה להקדים את ישיבת הכנסת ביום שני כ"ח בתמוז תשפ"ו 13/07/2026 לשעה 12:00 - - - מי בעד הבקשה? שבעה בעד. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? הצבעה אושרה אם כך הבקשה אושרה. - - - טוב אני מגיש רוויזיה על הכול. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני גם רוצה להגיש רוויזיה - - - הגשת רוויזיה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 11:30 מצביעים. - - - כן, הגשתי על הכול - - - << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> אופיר האם מותר לי להגיד משפט שרציתי להגיד קודם? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, בבקשה, תגיד - - - << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לבקש, מירב - - - לפני שבוע אמרתי כאן שקראתי באחד העיתונים שיש היום, אתה מזכיר הממשלה כדאי שתשמע את זה, היועצת המשפטית, כולם, אני לא אומר הרבה, את יודעת. קראתי באחד העיתונים שיש היום במדינת ישראל עשרה מיליון, מגיעים עוד מעט ל-11 מיליון. מתוכם יש מגילי 18 עד 45, יש 4ארבעה מיליון תושבים מתוך 11 מיליון. יש ארבעה מיליון תושבים בגילי 18 עד 45 שהם חייבי גיוס. אנחנו שומעים כל הזמן שהמלחמה כאן, על חוסר. על חוסר חיילים, שהרמטכ"ל אומר שחסר לו 15,000 חיילים. אני מבין שמתוך ארבעה מיליון שהם חייבי גיוס היום, בוא נגיד, יש גברים, יש נשים, לא כולם יכולים ללכת, אבל שני מיליון מתגייסים יש כבר היום. האם אפשר לקבל באמת נתונים מדויקים אם יש כבר שני מיליון מתגייסים, האם חסרים 15,000 לשני המיליון הללו ועליהם אנחנו נלחמים כל הזמן? תענו לי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי הנתונים של הצבא לא מספקים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה עוד אתה צריך? << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> יש לך את הנתונים של הצבא? - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו לא בדיון על חוק הגיוס - - - << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> לא, רגע אז לא שמעת אותי נכון. האם אחרי שני מיליון חיילים בצבא שיש היום, יש יותר משני מיליון חיילים? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי איזה שני מיליון חיילים? << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו לפי הסטטיסטיקה אומרים שיש ארבעה מיליון איש בגילי 18 עד 45 והלא אתם אומרים שכל החילונים מתגייסים רק הבעיה זה - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> 90% מתגייסים - - - << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> רגע, תני לי לשאול אותך שאלה. אם יש 90% מתוך ארבעה מיליון, יש 3.5 מיליון מתגייסים. האם יש היום בצבא 3.5 מיליון חיילים וזה ה-15,000 חסרים? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אלה דברים חסויים. הצבא לא אומר כמה חיילים יש לו הו א רק אומר כמה חסרים לו. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> אתם זורים חול בעיניים. - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי, מירב - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר לא חסרים? אתה יודע שיש 26,000 פצועים רק מהמלחמה הזו? מי יחליף את ה-26,000 פצועים - - - מי? אתה מתכחש? אתה חושב שהצבא משקר? << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> לא אני לא חושב שום דבר אני לא חושב אני ביקשתי נתונים ודיברתי על נתונים. דברי על נתונים. - - - << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:53 ונתחדשה בשעה 11:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, גם אני הגשתי. אני מצביע על הרוויזיה. מי בעד הרוויזיה של הנושא החדש של מטי? אין. מי נגד? שישה נגד. הצבעה לא אושרה הרוויזיה לא התקבלה. מי בעד הרוויזיה של הנושא חדש של רון כץ? מי נגד? הצבעה לא אושרה לא התקבלה. ובקשת היושב-ראש להקדים את הדיון לשעה 12:00. מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה גם בקשה זו נדחתה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:35. << סיום >> << נושא >> 3. הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מחדש שוב את הדיון ואנחנו עוברים לנושא הבא. הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי של חבר הכנסת משה סעדה, הסדרה והכרה בהלומי הקרב ומשפחותיהם. חברים, אנחנו ניגשים לחוק שדיברנו עליו פה ביום רביעי או חמישי, ואמרנו שאנחנו נקדם. אנחנו עושים מאמצים, עבדנו על זה כל סוף השבוע, בשביל להיענות לדרישה המוצדקת שלכם. הכרה, משהו ייחודי עבורכם. המערכות של המדינה, המשרדים, כל מי שנמצא פה במשרדי הממשלה רוצים בטובתכם, כולם רוצים לעזור, כולם מבינים את הבעיות, גם אם לא עד הסוף, כמו שאתם חשים ביום-יום וכמו שאתם מרגישים, אבל הרצון של כל האנשים פה הוא לעזור, וכל אחד יש לו את התחום שלו, את האחריות של המשרד שלו, ולצערי, לפעמים זה לא מתכתב ולא מגיעים להסכמות. אנחנו נמצאים באפס זמן. אני לא איש מקצוע, אני לא יודע איך מטפלים, איך ניגשים לזה, אבל מה שאני כן יודע, שהמצב כמו שהוא היום, הוא לא יכול להימשך. יש פה בעיה. זה לא יכול להיות שכל דיון יבואו החברים ויגידו לי, עוד אחד התאבד, עוד אחד לא הצליח להחזיק, עוד אחד תלה את עצמו. משהו פה לא בסדר. יכול להיות שבאמת עושים את כל המאמצים, אבל אולי צריך לשים זרקור נוסף. יש מספיק אנשי מקצוע שיודעים לעשות את זה, אבל אנחנו כחברי כנסת צריכים להניע את התהליך הזה. כולם כאן מכירים אתכם, אתם נאבקים וצועקים שנים כאן, חברי הכנסת, העוזרים, הסדרנים, המשמר, כולם שומעים את הזעקה שלכם. אנחנו מנסים לעשות משהו על גבול הבלתי אפשרי, אבל כולנו פה רוצים לעשות אותו. והוא לחוקק חוק בשבוע הזה שנותר לנו. ולכן אני פונה גם אליכם. ב-24 השעות האחרונות אני קיבלתי מכם, חמש-שש גרסאות של כל מיני חוקים שונים. זה יהיה בלתי אפשרי. כל מיני דברים שקיבלנו על רצונות, היו דברים שישבנו עליהם ביום חמישי, במוצאי שבת היה משהו, ועכשיו גם. הדבר החשוב הוא שנעביר משהו עבור הלומי הקרב. אני לא יודע אם זה בדיוק כל מה שתרצו, אם זה יהיה בהסכמת כל משרדי הממשלה, לא נראה לי, אבל כן חשוב שנעשה את דריסת הרגל הראשונה בשביל להתחיל את המהלך שסוף-סוף קורה בכנסת הזאת, מה שלא הצליח במשך כל הקדנציה. אני יודע שלכל אחד מכם יש להגיד משהו, אבל אנחנו לא נספיק אם כל אחד יגיד. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> ברשותך, רק נתון מספרי. אנחנו היום על 109 מתאבדים, 57 מתוכם הם רק ב-11 החודשים האחרונים. קחו בחשבון שבערך בכל שבוע מתאבד לנו עוד מישהו. ככל שהחוק הזה מתרחק מאיתנו בימים, כך הסיכוי שהולכים לנו עוד חברים. 57 מתאבדים ב-11 חודשים. זה הנתון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> נתי יקריא את הנוסח שאנחנו רוצים, בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש. סליחה, אנחנו לא מכירים את הנוסח הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אף אחד לא מכיר את זה. נתי, כל אנשי המשרדים פה של הממשלה לא מכירים את זה. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> הם ישמעו, אין להם פה מה להתנגד. זה לא משהו שהוא לא הגיוני ותקין. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הייתם צריכים לעבוד על זה, לשלוח את זה - - - << דובר >> נתי שקד: << דובר >> - - - משמעות תקציבית - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברים, הדיון הזה הוא בשבילכם. אנחנו רוצים להוציא מפה משהו. לא נצליח להתקדם. << דובר >> נתי שקד: << דובר >> - - -אני רוצה לראות מישהו שיתנגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור שאנחנו לא נוכל להגיב לזה מקצועית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר. אנחנו נשמע אותו. אולי יש חלקים שאתם מכירים ותוכלו להגיב. נתי, תעשה את זה בקצרה ובלי פרשנות והסברים. אתה מקריא. בנוסף, שלחנו את הנוסח שהפצנו ביום שישי, ויש בו שתי חלופות. אני רוצה לשמוע את המשרדים הרלוונטיים לגבי אותן חלופות, כאשר על אחת מהחלופות ישבנו עם החברים פה. אחרי שלוש הגרסאות נראה מה אנחנו יכולים ומה אנחנו מתכוונים - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל שלחתם לנו נוסח אחר לחלוטין ממה שנתי כתב. על פי איזה נוסח? רשום "דיון על שלושת הנוסחים" ואז - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה בדיוק מה שאמרתי. נשמע אותו, ולאחר מכן התייחסות של המשרדים לשלושת הנוסחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם בכלל יש מכנה משותף ויש על מה לדבר, אני לא מכירה את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נתי, בבקשה. << דובר >> נתי שקד: << דובר >> שמי נתי שקד, רואה חשבון, פצוע צה״ל. גאה להיות פצוע צה״ל. גאה שזכיתי לשרת את עם ישראל. בשנים האחרונות רואה פה סוג של היפוך פירמידה. טענו בפנינו כל הזמן שחוק הנכים הוא חוק שוויוני. ואני רואה בשנים האחרונות היפוך פירמידה, וחבר הכנסת רוטמן טען בפניי שהוא לגיטימי, כי יש פסיקה בבג"ץ שטוענת שמעבר לחוק הראשי, מותר לחוקק חוק תשלומים שנותן לאוכלוסייה מסוימת. על הרציונל הזה חוקקו את חוק פדויי השבי, ולמשל גם את חוק תשלומים פיצויים לדוגמה, ולעניות דעתי הוא שערורייתי. אף שאני מתנחל, אני חושב שלתת לכל בן אדם 5 מיליון, ואז להגיד לאחרים, "לא, לכם אין" - - - אנחנו על הרציונל הזה הבנו שאם אי אפשר להכניס את הלומי הקרב לחוק הנכים, כי אי אפשר להבדיל בין דם לדם, אנחנו נחוקק חוק שנקרא הצעת חוק תשלומים, תגובות קרב–2026, ואלה עיקריה. יש לי שלוש דקות להקריא? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, תקריא. << דובר >> נתי שקד: << דובר >> "מטרת חוק זה הינה להביא את חזון מייסדי המדינה בחוקת נכי מלחמה, 1949. בדור המייסדים גיבש עמדה בדבר הצורך בשמירת מורל הכוח הלוחם ומתן תעסוקה ודיור הולם, ואשר הינו כמעין חובה אישית לאלפי הצעירים, אשר תוך הקרבת חייהם סללו את הדרך להקמת המדינה היהודית. כמו כן, מטרתו של החוק היא לשקם בראש ובראשונה לוחמים ופצועי לחימה קשים הלומי קרב, כדי להחזירם לחיים נורמטיביים כמה שניתן, זאת בהתאם לחזון מייסדי המדינה, 1949. הגדרות: לוחם ותומך לחימה בחוד, כהגדרתם בפקודת הצבא, המשטרה, השב״כ, המוסד לתפקידים מיוחדים ושירות בתי הסוהר. פעולות מלחמה – פעולות מלחמה או פעולות צבאיות או מעין צבאיות הכוללות סיכון חיים ממשי בלחימה מול אויב ומול מחבלים בגזרת השונות". פה הכנסנו לסעיף שאנחנו לא נכניס אותו, אולי צריך לשנות אותו. אנחנו רק רוצים להגדיר מה זה לוחמי צה״ל. "לוחמי צה״ל בתפקידי לחימה ובתפקידי תומכי לחימה בחוד, כאמור בפקודת הצבא. (להלן – לוחמי צה״ל). יובהר כי בנוסף ללוחמי צה״ל האמורים לעיל, סעיף זה יכלול בתוכו לוחמים שוטרים במערך הלחימה של משטרת ישראל, לוחמים בשירות ביטחון כללי, לוחמים במוסד לתפקידים מיוחדים, לוחמים בשירות בתי הסוהר וכל לוחם אחר בארגונים הנ״ל העומדים בהגדרת פעולת מלחמה בסעיף 3 לעיל". אני מדלג לפי מה שישבנו עם אופיר. "תיקון חוק הנכים, 1959. בחוק הנכים, תקבולים ושיקום, 1959, להלן חוק הנכים, בסעיף 1, אחרי הגדרת הכנסה מעבודה וממשלח יד, יבוא – "נפגע תגובות קרב, להלן הלומי קרב, לוחם או תומך לחימה בחוד, כהגדרתם לעיל, אשר נפגעו מפעולות מלחמה או מפעילות מבצעית, תאונת אימונים קרבית וכל פעילות אקטיבית מסכלת חיים אחרת, (להלן – פעילות מבצעית) - - - כמו כן, לצורך סעיף זה יוכרו אנשי זיהוי חללים בפקודת הצבא, אשר הינם חלק ממערך החיפוש, הזיהוי והקליטה של גופות חללים הנובעות מפעולות מלחמה או מפעילות מבצעית". אני מדלג על הסעיף הזה. "תיאום כל חוק מקביל. כל חקיקה שתיעשה מכאן ולהבא, בכנסת הנוכחית או בכנסות הבאות, לבעלי פוסט-טראומה, בין שהיא בחוק הנכים ובין שהיא בחוק פדויי השבי והחטופים ובין שהיא לנפגעי פעולות איבה, תחייב התאמה של אותם הזכויות ללוחמים הלומי קרב. החלת סיוע משפטי חינם להלומי קרב. בתקנות הסיוע המשפטי תחול כל תקנה, הטבה או חוק הניתנים לנפגעי פעולות איבה להלומי הקרב כהגדרתם בחוק זה. שינוי הפרדיגמה בחברה הישראלית" – בעיניי הסעיף החשוב ביותר – "מדינת ישראל תשאף לשנות את השיח כלפי הפצועים הלומי הקרב כהגדרתם בחוק זה, כדי לשקמם ולהחזירם לחברה הישראלית. בין היתר, מדינת ישראל תכין תוכניות אופרטיביות לשינוי השיח בחברה הישראלית ובמשרדי הממשלה ובארגון היציג, זאת, כפי שנעשה בעבר באוכלוסיות נכים אחרות". תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משרד הביטחון. << דובר >> הילה מן: << דובר >> עורכת דין הילה מן, הייעוץ המשפטי במשרד הביטחון. אני לא יודעת למה להתייחס קודם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> א', ב', ואחרי זה לנוסח שלהם, מה שאת יכולה. << דובר >> נתי שקד: << דובר >> היא יכולה לקבל עותק אם היא רוצה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היא עברה עליו תוך כדי שהקראת. << דובר >> הילה מן: << דובר >> תודה. כמובן שאני לא יכולה להתייחס לעותק שהופץ כרגע. יש לי הערות לגביו, יש כמה דברים שאנחנו יודעים שניתנים כבר היום, אבל אני אתייחס להצעת החוק שהועברה עלינו ביום שישי, ולתיקון שהועבר גם היום בבוקר. אני כבר אקדים ואומר, כי אני מניחה שהדברים כאן טעונים, שמבחינת משרד הביטחון אנחנו יכולים לקבל את החלופה השנייה, את החלופה הראשונה לא, ואני אסביר מדוע לא. << דובר >> נתי שקד: << דובר >> ברור, כי את רוצה לקבל את כולם - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, נתי זה לא יעבוד ככה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בוא נבין על מה מדובר. מה זה החלופה השנייה, רק? << דובר >> הילה מן: << דובר >> חלופה ב', זה קשור לוועדה למתן סיוע חריג לפנים משורת הדין. ועדת למ"ד אנחנו קוראים לזה. עם זה אין לנו בעיה, יש תיקונים ספציפיים שככל שנתקדם בחקיקה אנחנו נבקש - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל ב' זה לפנים משורת הדין. והם אומרים, הם רוצים להיות בדין, לא לפנים משורת הדין. << דובר >> הילה מן: << דובר >> הם בדין. אנחנו נסביר למה מבחינת משרד הביטחון חלופה א' לא מתאימה. אם אני מסתכלת על הטיוטה שהועברה כאן, כרגע, הבקשות של הלומי הקרב, יוצא- - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, עוד פעם את על הטיוטה, עזבי רגע את הטיוטה. << דובר >> הילה מן: << דובר >> אני מסבירה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אני רוצה שתהיי ב-א'. << דובר >> הילה מן: << דובר >> אני מסבירה על א', אני רק אומרת שעלול להיווצר הרושם כאילו אין כרגע טיפול ומענה להלומי הקרב. כולנו מכירים את רפורמת נפש אחת שניתנה לפני חמש שנים, ובמסגרתה ניתנו מענים דרמטיים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה אנשים רעיונות. על מה את מדברת? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, היא תדבר. חברים, אנחנו רוצים להתקדם, להגיע לאנשהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נפש אחת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו עושים חוק השבוע. תנו לה לדבר - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> הילה מן: << דובר >> נעשה שינוי דרמטי במענה הטיפולי והשיקומי לנכי צה״ל בכלל ולפגועי נפש בפרט. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל והעלייה הדרמטית של עשרות אלפי פצועים נוספים, הבנו שעדיין יש חוסר במענים. המספרים הגבוהים והקידמה הביאו לזה שמשרד הביטחון ואגף השיקום הבינו שיש צורך במענים נוספים, ולכן הוקמה ועדה בשיתוף משרד הביטחון ומשרד האוצר, שבחנה מספר נושאים מבחינה רוחבית ולעומק במטרה לשנות את המענה. מי שהספיק לקרוא את מסקנות ועדת מור-יוסף שמפורסמות באתר שלנו, של אגף השיקום, יכול ללמוד על כמה - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אני מצטער שאני קוטע אותך. אופיר, אם אתה מוצא לי משפט קטן שרשום "הלומי קרב", אני אומר לך, אני לא נכנס בחיים לכנסת. << דובר >> הילה מן: << דובר >> בעמוד 66. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> "פוסט-טראומטיים" רשמתם. << דובר >> אלון חסן: << דובר >> אני אגיד לך מה זה פוסט-טראומה. לא, אבל את צריכה להבין את - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> אני אגיע להכול, מה שיהיה חסר, אני אסביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בן אדם שרדף אחריו כלב יכול לקבל פוסט-טראומה. << דובר >> אלון חסן: << דובר >> פעם הלכת לחווה טיפולית? בן אדם שהלך לחווה טיפולית, אין הפרדה - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> - - - בחוק של הזה - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אתם צריכים להבין מה זה אומר "פוסט-טראומה". היום שהולכים - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> - - - זה כללי. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אם היום אני אקח כל אחד ואחד פה לבית מאזן או לחווה טיפולית - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> אני אראה לך איפה כתוב. << דובר >> אלון חסן: << דובר >> תגידי לי, זה נראה לך הגיוני שבן אדם שרדף אחריו כלב יהיה באותה מדרגה כמונו? << דובר >> הילה מן: << דובר >> להפנות אותך לעמוד שבו מתייחסים - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> רגע, אבל את מראה לי עמודים, בואו אני אקח אתכם בפועל לבתים מאזנים ואני אקח אתכם לחוות טיפוליות. אין הפרדה בין לחימה לבין פוסט-טראומה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מור–יוסף אמר לי בעצמו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> די, די - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> די, בואו נשמע. אתם רוצים שנעביר משהו שבאנו רק לתרפיה? כי אם באנו רק לתרפיה אז בואו כולנו נצעק ונגמור את האירוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכל, אנחנו נשתוק. תגידי את. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל בואו נשמע אותה. תנו לה לדבר. << דובר >> הילה מן: << דובר >> כמעט כל הנושאים שהעלו כאן עכשיו בצעקות נמצאים כאן. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז בואי תראי להם. אל תתווכחי איתם - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זהו חברים. תתייחסי בדברים גם לטענה הזאת שהם לא מוזכרים בכלל. << דובר >> הילה מן: << דובר >> בוודאי. בין כל הוועדות הייתה ועדה מיוחדת לנפש שהתכנסו בה וישבו בראשותה פסיכיאטרים שמטפלים בהלומי קרב. החברים כאן הופיעו בפני הוועדה. אחד מהם היה משקיף לאורך כל הוועדה. הם היו שותפים לכל המהלך וניתנו מענים נוספים. בין היתר, הפרדה של בתים מאזנים ללוחמים שנפגעו במהלך קרב. כל מיני מסקנות, הכול כתוב, אני יכולה לעבור אחד-אחד ואראה לכם הכול. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> ברמה הבסיסית ביותר לא היה טיפול מותאם להלם קרב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - -זה פגועי הנפש שאמרת - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, אבל תנו לה. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אנחנו לא התכנסנו פה לשם - - - אנחנו התכנסנו פה ספציפית כרגע לטיפול בהלומי הקרב. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, אבל הנה משרד הביטחון - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל זה מה שאנחנו מנסים ובכל משפט מישהו קוטע אותה. איך אתם רוצים שנתקדם? << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> תנו לה להקריא, אבל אחר כך אני מבקש את הזכות לקרוא את המכתב שממשיך להיות מופץ לכל חיילי צה״ל, שבו אני מסביר ומראה בדיוק גם איך ועדת מור-יוסף ואיך כל האנשים פה מסביב לשולחן בסופו של דבר שוכחים שכשחייל נפצע בלחימה הוא נמצא בתחתית מקבלי הטיפול והשיקום. וכל מה שהיא תשב פה ותקריא על ועדת מור-יוסף זה בזבוז של זמן, כי אי אפשר לממש את התוכנית הזאת מהנכים על כל עובד סוציאלי. תגידו לי, איפה אתם חיים שזה יתקיים? איך אתם חושבים לתת את השירות הזה? כל הוועדות האלה היו בניגוד לוועדת גורן שהייתה ב-2010, והייתה הוועדה הראשונה שהייתה אמיצה, כי זה לא היה אחרי מלחמה, ואמרה לארגון נכי צה״ל איפה לקצץ כדי לתת לאנשים טיפול אז. אם הדיון הזה פה יסתובב סביב העניין שאנחנו מבקשים כסף, כל אימא במדינת ישראל תדע ותגיד לכם שלא כסף היא מחפשת, אלא את החיים של הבן שלה ואת היכולת שלו להגשים את עצמו בחזרה. אז בבקשה, אתה אומר, ניתן לה להקריא, אנחנו מוכנים לכבד אותך ולתת לה להקריא, אבל תאמין לי, קראנו את 167 העמודים האלה, מלפני ולפנים, ואנחנו הוכחנו שכשקורה משהו טוב אנחנו מברכים את הכנסת, את ארגון נכי צה״ל, את משרד הביטחון. אין לנו פה שום דבר אישי, אנחנו כולנו גרים במקומות אחרים, מגיעים מרחוק. אנחנו מבקשים השבה לקדמות? אם הייתי נפצע בתאונת עבודה והיה לי ביטוח, הייתי מקבל השבה לקדמות? אשתי לא הייתה צריכה לעזוב את העבודה? היא הייתה יכולה לקבל פיצוי? אתם החלתם עלינו כל מיני עילות, איחוד העילה, איחוד הזה, אבל אנחנו בפעולות מלחמה. אם אתם רוצים, להקשיב פה ובאמת שיהיה לכם שקט, תגידו לנו "צאו החוצה לחצי שעה הפסקה", תקשיב לכל החרטות ונמשיך. יש מסמך אחד, חיילי צה״ל מופלים לרעה במלחמה. איך מור-יוסף קשור לזה? איך זה קשור לזה? אני לא מבין איך שר הביטחון לא מוציא איזה תקנת שעה וגומר את הסיפור עד שיהיה חוק. די למרוח אותנו. למדנו לקרוא. בפלוגת מילואים בגיל 18 כולם ילדים טיפשים. אתה מגיע לגיל 40, לאותה פלוגת מילואים יש לך שם מהנדסים, פוליטיקאים, עורכי דין. עם הזמן אנחנו גדלים ולומדים. אנחנו נחכים את הילדים בני ה-18, שילמדו מה שקורה פה מסביב לשולחן, ואז תהיה לנו בעיה אחרת. כי אפשר לפתור את הדברים האלה. ומשרד הביטחון, תקשיבו, אין פה סבלנות. הגעתם ליום הכי טעון בעולם. אם תמשיכו להגיד דברים שלא יקרו, אנחנו לא ניתן לדיון הזה להתקדם. ואין לי שום בעיה, אתם תגידו, "לא יהיה לכם חוק" - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אגב, הבעיה כבר קיימת, ההשתמטות בשיאה, עוד לפני שהגענו לחוק - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל בסדר, שמיר - - - << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> הבעיה קיימת, ולא שמיר ולא נעליים. אני פה לא שמיר. שמיר שייך לילדים שלו בבית ולאשתו- - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל אתה לא נותן לנו להתקדם. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> לא, כי אתה נותן להם להתקדם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו רוצים לשמוע. אתה לא יכול, זה קשה לך? באמת אני אומר, שמיר, תצא עד שהיא תסיים אם קשה לך. אבל תן לנו, חברי הכנסת, כולם רוצים לשמוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שאף אחד לא יפסיק אותה. די, אתם מושכים זמן. << דובר >> הילה מן: << דובר >> ישב צוות של נפש שבחן את כל המענים שישנם, והמליץ על מענים נוספים. אני אומר את השניים הראשונים – "שיפור מערכי המניעה של התפתחות PTSD בקרב חיילים, טרם התגברות הפגיעה הנפשית" - - - << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> אל תגידו לי די. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגידי לי, אני צריך להיות שלוש שנים באוהל בשביל זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו השפה הקיימת. זו הטרמינולוגיה. חייבים לשנות אותה. די - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> פשוט כדי שחברי הכנסת יבינו חשוב לנו שתדעו שיש לאגף השיקום אנשים מוכרים על PTSD מעקיצת דבורה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא החוק. היא רק מקריאה את המצב הקיים. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> כשאנשים יושבים פה מסביב לשולחן כשהם סחבו את הגופות של החברים שלהם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עומר, הבנתי מה אתה אומר, אבל תן לה חמש דקות. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> תעצור שנייה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הבנתי, חמש דקות, תהיו בשקט - - - << דובר >> עידו גל רזון: << דובר >> PTSD זאת אשתי מהטראומה שלי. אשתי עם PTSD. הילדה שלי עם PTSD אולי. אנחנו לא PTSD, אנחנו הלומי קרב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכה, אתם מבזבזים לעצמכם את הזמן ולא יהיה לכם חוק - - - << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> לסתום את הפה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא יהיה להם חוק. אנחנו בשבוע האחרון. תזדרזו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תאיימו עלינו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מאיימת עליך, אומרת לך - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> אוריה, מהפורום של היהלומים. בדקה וברוגע, אני אגיד את מה שכולם צועקים פה. הדיונים שאתם מנסים לנהל פה זה דיונים שאנשים נמצאים בוועדות כבר שנים אחורה ורבים על אותו דבר. והאנשים בשטח, שנמצאים וחווים את מה שקורה בשטח, זה לא מתחבר לכל מה שהיא תאמר מהוועדה. כי יש אינטרסים בסופו של דבר, ארגון נכי צה״ל, דברים, נכים שלא נפצעו בקרב, כל מיני. וכמות האינטרסים הזאת נכנסת לכל מה שהיא הולכת להגיד עכשיו. ב"הלימות קרב", זה למדתי במלחמה האחרונה, יש מילים מסוימות, דברים מסוימים, שיגרמו לטריגר. הטריגר הזה, זה כמו שאני אגיד לחייל שהיה באירוע של פלוגה מסוימת, "גולני", הוא פתאום יתחרפן. למה? אני לא מבין את זה ואתה לא תבין את זה, אבל זה האירוע. והעוול הזה שנקרא PTSD, אנחנו פה להגדיר את הלימות הקרב. פצוע קרב. כי זה שונה. << דובר >> הילה מן: << דובר >> אני מגיעה לזה. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> תני לי לסיים. את תגידי, ואני בתור בן אדם שגם יודע לקרוא וגם יודע להבין, מור-יוסף מערבב את כל האירוע שוב פעם. את רוצה לדון עכשיו 20 שנה, או 20 שעות, או 20 ימים על מור-יוסף, וכל החבורה פה תיתן לך את כל הדברים, נוציא את הערפל, נוציא את מיסוך העשן, ונראה לך מה האויב של החבורה הזאת, של הלומי הקרב, שנמצא בתוך הוועדה הזאת והאינטרסים רוצה לפתוח פה את השחיתויות, עניינים, דברים? קדימה. אבל אנחנו לא פה בשביל זה. אנחנו כרגע בזמן קצר. יש לנו לא שבוע, יש לנו 36 שעות לעשות ארבעה דברים. אחד, זה להגדיר מה זה פצוע קרב, הלום קרב, וכל האירוע הזה, לעשות הפרדה ברורה. שתיים, אנחנו צריכים שמהדבר הזה, מהחוק הזה - - - חברים, תנו לי רגע. אני צריך שנייה שקט, ואני יודע שקשה. הדבר השני, זה השבה לקדמות. זה אומר שגם המשפחה, כל המעטפת, הכול, צריכה לקבל, כדי שבסופו של דבר הבן אדם יחזור לעצמו ולא יקבל. הדבר השלישי, זה שאנחנו עכשיו בטווח קצר להגדיר לימוד תורה כערך עליון, ואנחנו פה נכנסנו לכל האירוע הזה. היה זמן. חבר'ה, זו בחירה עכשיו של כל מי שרוצה. אני לא צריך את הידיים של אף אחד בעוד חודשיים. אני לא צריך שאף אחד ישים את הפתק שלי ולא יהיה את הפרצוף שלי ולא שום דבר. אנחנו עכשיו הולכים לקחת נושא של מאות אלפים שמקריבים את עצמם למען המדינה, ולראות אם אנחנו מצליחים להגדיר אותם קודם כול לעצמנו. וההגדרה הזאת לא יכולה לעבור - - - וסלח לי, אתה יושב ראש הוועדה, ובאמת, אני נפעם מהיכולות, אבל אני אומר - - - עם כל הדברים האלה שידליקו פה את הטריגרים של אלפי שעות שהיינו בוועדות, אני בכיסא מאחור, האנשים פה שדיברו ושמענו, אנחנו נחזור על זה וזה יידלק כל דקה. חבל על הזמן שלנו, בואו נלך על הסוף, אנחנו נגיד לכל הציבור בעולם ובארץ איך היחס אלינו, נוציא את הכול במשך חודשיים, ונראה מה יקרה באחרי יום בוחר. אבל אם לא, ורוצים לרכז את האירוע הזה עכשיו – אחד, ההגדרה המוחלטת. את עכשיו לא אמרת פעם אחת "הלום קרב". שאלו אותך באיזה עמוד, אמרת שתפני, את אומרת לי PTSD. את לא באירוע של האנשים האלה. הוא לא רצה להגדיר הגדרה. << דובר >> הילה מן: << דובר >> - - - סעיף שמדבר על - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> אנחנו לא רוצים סעיף בכלל. החוק הזה נועד לתת הגדרות בחוק, וההגדרה הראשונה זה מי זה הלום קרב ומי זה פצוע קרב, ואז מה הזכויות שלו, ומסביב. יאללה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חברים, מי שלא יכול - - - כי אני רוצה חמש, שש דקות, גם אם זה קצת- - - בדיוק, אני ממש מבקש כמה שאתם יכולים. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> היא הולכת להגיד דברים שלא מקובלים עליכם. וזו העמדה שלה. שקט, אחרי זה נגיב להם, אף אחד לא מדבר. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> ולכל החבורה מסביב, למרות מה שאמרתי, אני אוהב אתכם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברים, הקואליציה והאופוזיציה, אתם רואים, אנחנו לא רבים, ופנינה אומרת לכם, "בואו, תהיו מהירים כדי שנצליח", ומזכיר הממשלה הגיע, כי אנחנו רוצים לפתור את זה, ומיכל, שליוותה אתכם הרבה זמן, ושגית, היועצת המשפטית, ועוד חברי כנסת. אנחנו רוצים להגיע למשהו, אבל אנחנו צריכים זמן, וההפרעות האלה הורסות את זה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מזכיר הממשלה, למה לא החלטת ממשלה מתוקצבת ונסיים את הבדיחה הזאת. << דובר >> הילה מן: << דובר >> זה מה שאנחנו מקווים להביא ביום שלישי הקואליציה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עדיף בחוק. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> אנחנו נביא ביום שלישי החלטה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז תביא החלטה. כל שבוע הוא מביא. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> לא, אתם רוצים להביא החלטת - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שמיר, עצור, עצור. חברים, להתאפק. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק בחוק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> את ממש טועה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא טועה. הייתי שרה וגם חברת כנסת, עדיף שיעוגן בחוק. החלטות ממשלה הרבה פעמים הולכות לפח. << דובר >> הילה מן: << דובר >> המסקנה השנייה של הצוות המקצועי של נפש, לא הצוות של אגף שיקום, אלא צוות מקצועי של טיפול בנפש, החליט על בידול בין PTSD כללי לבין הסתמנות ספציפית הקשורה לאירועים מלחמתיים. הוועדה ממליצה לאמץ את המושג הקיים בספרות combat-related PTSD. ביחס לזה, עם ההכרה הזאת, שזה חלק מהעבודה השלמה ולא דברים שנעשו ביעף, עם הדבר הזה יש צעדים אופרטיביים, כמו הקמת בתים מאזנים ספציפיים, כמו מענה לטיפול משפחתי מגיל אפס, היו לנו פעם ילדים מגיל שבע. את כל הטיפולים המקצועיים השיקומיים, חברותיי כאן יפרטו בהרחבה. אבל יש הבנה שלצוות המקצועי, הפסיכיאטרי, הרפואי, לא מדובר על גורמים אחרים כרגע, שזה מה שצריך לעשות, ומזה נפרטים צעדים מתאימים. אנחנו מדברים על מענים טיפוליים ושיקומיים, ולא על כסף, ואכן, הדבר הראשון שעלה מהצוות זה שהיהלומים, נכי הנפש עצמם, מבקשים טיפול ושיקום, לא מבקשים עוד תגמול. הם מבקשים טיפול ושיקום, כמו ששמיר אמר, החזרת מצב לקדמותו, גם של המשפחות וגם של הפצועים עצמם. אלה דברים שנשמעו ונלקחו בחשבון ונלמדו, כי זה הדבר הנכון לעשות. והשאלה עכשיו היא איך. הדברים האלה עברו תהליך רוחב ועומק ארוך. יש לנו מסקנות של ועדת מור-יוסף שהן גם לנפש ו-PTSD וגם לנכים רגילים. זו עבודה עמוקה ורחבה, שאנחנו מאוד מקווים שתגיע לשולחן הממשלה כבר ביום שלישי כהצעת החלטת ממשלה שראש הממשלה מקדם. במקום לקחת איזה משפט אחד ולהגדיר משהו, ולהתחיל לעבוד ולהסיט את התשומות שיש למשרד הביטחון ולמשרדים אחרים לקידום המענה החשוב, הרחב, העקרוני, הלאומי הזה, לכל פצועי צה״ל, כולם, במקום לעשות את זה ולעבור - - - << דובר >> נתי שקד: << דובר >> גברתי היקרה - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> אני רק אסיים את המשפט. במקום לעבור למשהו נקודתי שצריך להתחיל ללמוד. אין הגדרה כזאת בספר התסמינים. להתחיל לפתח את זה ולהסיט את התשומות שיש לנו עד הבחירות, זמן קצר, תכף לא נוכל לעשות את זה, שבאמת גם ראש הממשלה בעצמו רוצה להניח את החלטת הממשלה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ההצעה שלך? לא הבנתי. את לא מתווכחת עם זה שהוועדה אומרת כן להכיר בהלומי קרב ובהגדרה הזאת. << דובר >> נתי שקד: << דובר >> לא, הם מתנגדים בהפרדה בין דם לדם. זה נאמר לנו כל הזמן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, די. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את הקראת באנגלית שיש הגדרה של הלם קרב. << דובר >> הילה מן: << דובר >> combat-related PTSD, נכון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש דרישה ראשונה בסיסית להכיר בכלל במושג הזה. להתחיל בזה. << דובר >> הילה מן: << דובר >> אבל זו הגדרה מקצועית רפואית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמישהו יפתח לה את האתר. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> תגידי לי, הלוחמים שלך לא חשובים לך? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עם כל הכבוד, בסוף כנסת ישראל קובעת נורמות חברתיות. הדבר הראשון שהם רצו מלכתחילה שהם הגיעו לפה זה הכרה בכלל באירוע. ואם זו המשגה שצריך, תהיה את ההמשגה הזאת ואנחנו נצביע עליה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זהו. יפה מאד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חייב להיות בחוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפרדה. אנחנו רוצים הפרדה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> הכרה באירוע, ועכשיו משרד הביטחון יכול להיכנס לאירוע. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> מי כמונו יודעים שדבר שהוא לא רשום בחוק יכול להתגלגל גם עוד עשרות שנים. החלטת ממשלה, בחייאת. כמה ועדות היו כבר, זו הועדה השישית. מאז 2010 זה כבר הוועדה השישית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איציק, גם מנסים להבין, לא אמרנו לדלג. << דובר >> עידו גל רזון: << דובר >> אם זה רק עיטור, בלי שהוא אומר את - - - למה ללוחם יש תעודת לוחם בצבע אחד, ולאחד שהוא ג'ובניק יש תעודת לוחם בצבע שונה. למה? יש הפרדה, נכון? יש כאלה שהלכו לקרב ונפצעו בקרב. יש כאלה שהלכו לטייל עם הסוס, עם החברה ונפלו מהסוס. למה הוא צריך להיות איתנו? אני לא מבין. אנחנו יודעים מה אנחנו אומרים. רק 30% נפצעו בקרב. 70%, יש כל מיני סיפורי מעשיות. איך קוראים לך? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איך קוראים לך? << דובר >> עידו גל רזון: << דובר >> קוראים לי עידו גל רזון. אני שירתי בגולני. כשאני נפצעתי, זרקו אותי מבית החולים בסורוקה. אתה יכול לשאול אותם. ותבעו את אימא שלי. בית החולים תבע את ההורים שלי על הפציעה שלי בעזה. אתה יודע מה עשו לי? כשאני הגעתי ליחידה לתגובות קרב, הם כבר אמרו לי, "חמוד, אי אפשר כבר לשקם אותך. אתה פסיכופתי מדי". כל המשפחה שלי שרפה אותי. אף אחד לא דיבר איתי. עשר שנים הייתי קבור, ואני נלחם איתם עדיין לדיור. אני נלחם איתם עדיין שיהיה לי בית. איך אני בזבזתי דם פה במדינה הזאת, ואין לי איפה להיות. אנחנו הקזנו דם. מגיע לנו יותר מכולם, ולא מתביישים להגיד את זה. מי ששתה אלכוהול ועשה תאונת דרכים, הוא לא צריך להיות חייל שנפצע ולקבל את הזכויות המיוחדות. אף אחד, זו עבירה פנימית. מי שדפק כדור ברגל, לא צריך להיות איתנו. מי שהלך לפורום וקיבל דקירות, לא צריך להיות חלל צהל. זה עבירה פנימית. תעשו הרמת מסך, תבדקו אותי. אנחנו שנים נלחמים, למה אנחנו צועקים פה? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עידו, אנחנו מאמינים לך. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> 99% מהתקציב ילך לשאר הזה, אנחנו מקבלים חרא. << דובר >> עידו גל רזון: << דובר >> במשך שנים עובדים עלינו פה. יש פה שחיתות מערכתית של בנים של בכירים, שהכניסו אותם בחצר האחורית שלנו. והיום כשאנחנו מבקשים הפרדה, לא נותנים לנו את זה. כי זה הילדים שלהם. לא ספציפית, אבל כל הבכירים. אנחנו לא חצר אחורית. תפרידו. לא רוצים להיות איתם חלק. אנחנו צריכים לקבל. אם זה חוק המספרים הגדולים, רק ללוחמים. כל השאר, יש להם כבר זכויות, יש להם מקום. מה אתם נלחמים נגדנו? למה אתם לא נותנים? אני לא מבין את זה. אנחנו צריכים לצעוק לכם פה? להתאבד? מה אנחנו צריכים עוד? נלחמים בלוחמים. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אופיר, אני אגיד לך משהו אחד, שיענה לך על הכול. כשהיא הקריאה את אסף מור-יוסף, היא אמרה, "אתם רוצים את הנצרכים, את הכסף" - - - כן, את אמרת, זה מצולם. אופיר, תוציא את ההקלטה. אתה יכול להוציא את ההקלטה שהיא אמרה, הנצרך זה כסף? << דובר >> הילה מן: << דובר >> אמרתי שהוועדה דנה במענים טיפולים שיקומיים, כמו שביקשתם. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> זה מוקלט. << דובר >> הילה מן: << דובר >> אין לי שום בעיה. אמרתי שהוועדה טענה - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אופיר תוציא את ההקלטה שהיא אמרה "נצרך זה כסף". נצרך זה אומר שוויתרו עליך, על השיקום שלך - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עומר - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אני בטוח בזה שאני אבוא לפה, אתה יודע מה הם יעשו? יורידו לי את הנצרך, כי כי יגידו "וואלה, עומר בא לפה לכנסת". << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עומר, תקשיבי רגע. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> - - - לא לתת נצרכים לקרשים, למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על גופתנו תעבירו את זה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> - - - פיזית את הכיסא גלגלים שלו. זה אותו דבר. - - - תתחילו לטפל, אל תעצרו לנו פה את החוק. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עומר, תן לי שני משפטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם צריכים לוחמים, נכון? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אהובים, אנחנו כולנו פה מודים לכם. אני אומרת לכם את דעתי, ואין לי ספק שרבים רבים מהנוכחים פה מסכימים איתי. אנחנו צריכים להתחיל לדבר שיקום ולא ניהול נכות. אני מסכימה שהיום, אגף השיקום, שאני מאוד אוהבת אותו, עושה עבודה טובה, אבל היום אתם יותר מנהלים את הנכות במקום לנהל שיקום. צריך לשנות את זה. זה לא שינוי שיקרה היום, אם אנחנו נצרח פה אחד על השני. לא יקרה כלום. אנחנו רוצים להתקדם, באמת בכל הלב הנשמה. אני הוכחתי לכם שנה שלמה, שאנחנו מתקדמים ביחד. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שמיר, רגע. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> כי את לא מבינה מה יקרה. אתם לא מבינים מה יקרה, אנחנו נשרוף כל פינה בצבא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, אבל עוד לא אמרתי כלום. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> לא רוצה לשמוע אותך. אז מה, כולם אוהבים אותי. לא רוצה. אני רוצה שיהיה פה ברור, מה שהתחיל פה בשבוע שעבר ייגמר בכל צומת במדינה. כל פרצוף של כל חבר כנסת ושל כל שר בממשלה יהיה צמוד לפרצופים של 109 מתאבדים, כי זה לא מעניין אותי, לא רוצה לשמוע הרצאות - - - << דובר >> אלון חסן: << דובר >> מי יכול להגיד לי למה אני נמצא שלוש שנים במאהל. למה אני נמצא אצלכם פה בחוץ? למה? << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> מיכל, את לוקחת פה שתי קבוצות, ואני לא עושה את זה נגד, יש משרד הביטחון ומור-יוסף וכל הדבר הזה, ויש פה קבוצה אחרת שבמשך שנים מתנגדת, והאינטרסים לא מתחברים. הייעוד של האירוע פה זה להבין דבר אחד, אם לא תהיה הפרדה בין הגופים האלה שלא מסכימים, ואתם בתור המחוקקים צריכים להגיע ולשים, בגלל זה אנחנו רוצים את החוק הזה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה החוק הזה אבל? יש לנו פה ארבעה, חמישה, שישה, מה זה החוק הזה? - - - << דובר >> אלון חסן: << דובר >> אי אפשר לדבר איתנו שיקום, כשהאפשרויות שיקום שלי, כשבן אדם שנעקץ מדבורה, הן אותו דבר, כשבן אדם שנפל מסולם בקריה, או עשה תאונת דרכים, כשהוא הלך לשתות אלכוהול, כשאני סחבתי גופות בידיים שלי, זה לא יכול להיות אותו דבר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו איתך. נכון. << דובר >> אלון חסן: << דובר >> עד שלא תעשו הגדרה, אין מה להתחיל לדבר. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> מה ששמעת פה עכשיו, ואת שמת בראש את הארבע הצעות, זה מכיוון שזה מה שמנצלים כל המערכות מסביב. החבורה הזאת כל כך מוטרדת ביום-יום שלה, וכל כך נמצאים, שלפעמים מגיעים כמה דברים. אבל בוא נלך, אנחנו נעשה, האנשים שלא מוכרים, והאנשים שלא, ושאין להם שנייה, למרות החוכמה, ויש לאנשים פה, אין לך מושג כמה הם מבריקים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> למה אין לי מושג? אני חולה על כל אחד ואחד. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> את צודקת. את, במקרה ספציפית יש לך. יש לך מושג כמה הם מבריקים. אנחנו נעשה סדר באירוע, ואנחנו מתחילים שלב-שלב. החוק הזה ייוולד, ושלב-שלב. הדבר הראשון, הפרדה והכרה, פצוע קרב והלום קרב - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. אף אחד פה לא מתנגד לזה, בואו נעשה את זה. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> רק אני אסיים. אני לא צריך שהיא תגיד לי מה כתוב בדוח מור-יוסף, אם אתה רוצה אני אושיב אותם עכשיו בתור מומחים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מסכימה איתך לגמרי. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> קודם כול בואו נעשה בחוק את ההגדרה למעלה, פצוע קרב והלום קרב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה מה שאני מנסה כבר 20 דקות להגיע אליו. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אבל היא לא תגיע לזה, היא לא מגיעה לזה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו נגיע לזה. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> היא לא תגיע לזה ואין הגדרה, ואנחנו רוצים שתהיה הגדרה בחוק של פצוע מלחמה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוריה, אחרי ההגדרה מה? << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> אחרי ההגדרה, שיקום מותאם לפצוע מלחמה. זה אומר מעטפת משפחתית שונה לחלוטין מכל פוסט-טראומה אחרת. זה אומר שיקום אחר מכל פוסט-טראומה אחרת. זה אומר ליווי בתעסוקה מכל פוסט-טראומה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל איציק, אם נכתוב את זה עכשיו אנחנו נתרשל - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אין בעיה, אבל ועדת מור-יוסף לא דנה בנושא הזה ספציפית. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ולכן בוא נתחיל. אני איתך - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> ועדת מור-יוסף כרגע לא דנה בנושא הזה ספציפית. היא דנה בכלל נכי צה״ל. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל בשלב הראשוני זה הגדרה. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אני הייתי משקיף בוועדה שם, ואותי השפילו בוועדה שם, ולא רשמו גם את מה שאני הצעתי בוועדה שם. והיו ועדות שקרו, ולא קראו לי לימים שהתכנסו בוועדת מור-יוסף. אמרו שאני חלק מהוועדה, ואז אמרו לי, "לא, אתה רק משקיף, אתה לא יכול להביע את עמדתך". משפילים אותנו ואתם יודעים מי. אתה יודע טוב מאוד מי יש לו אינטרס. טוב מאוד אתה יודע מי יש לו אינטרס. הוא לא יושב פה, הוא לא נמצא פה, הוא שולח שליחים לכנסת. אתה יודע טוב מאוד מי זה. היו הקלטות שלו שיצאו לפני שבועיים. אתה יודע איך מתייחסים אלינו. אתה יודע מה האינטרס שלו. אתה בפרטי דיברת איתי ואמרת שהוא מתנגד. אתם יודעים טוב מאוד מי זה ואתם יודעים כמה הוא מחק אותנו. כמה הוא רומס אותנו. כמה הוא משפיל אותנו. וזהו נגמר יומו. היום אתם עושים צדק. זהו נגמר. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> שנייה, חברים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוריה, הבנתי. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> אני רק אתרגם את - - - היא שאלה על שלב שני. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני רוצה לענות על השלב השני. שהוא מדבר על השיקום. אנחנו מדברים פה על הגדרה שלא קיימת. היום אנחנו רוצים להגדיר הלומי קרב. שכיום זה לא קיים. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> ופצועי קרב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> החלק השני, אתם אומרים שהמענה שהם מדברים למשרדי הממשלה, שהוא צריך להיות מותאם עבורכם, היום אין התאמה כזאת ספציפית לטפל בבעיות. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> מה שאומר שיש לך שתי אופציות. אחרי ההגדרה, אחרי ההגדרה של הלומי הקרב בנפרד, צריך להיות אירוע נפרד. תרצה גוף יציג, גוף יציג. אתה רוצה משהו אחר, משהו אחר. האירוע של האנשים שלא מבינים, שהאינטרסים האחרים מובילים אותם, ולא האינטרס של הקבוצה של הלומי הקרב, והדבר הזה צריך להיות כגוף יציג וטיפול נפרד. כשהיא מדברת על מור-יוסף, היא מביאה איזה ארבע-חמש סעיפים, כשכל המסביב פוסלים את זה, בגלל שבסופו של דבר יש את מי, כמו שהוא אמר, לא משנה מי ולמה, כל אחד והדבר שלו, האינטרס שלו, שבחלוקת עוגה שמים אותך אחרון, ודבר נוסף, גם לא מבינים את האירוע. הם לא מבינים את ההבדל. << דובר >> הילה מן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אם קצו הקיצים, אני אגיע גם לנקודה הבאה. אם אנחנו מפרידים בין חיילים שנפצעו בקרב לחיילים שלא פצעו בקרב, אז אנחנו נפריד גם בין חיילים שנפצעו ונכרתה להם הרגל במהלך קרב, וחייל שחזר מאימונים ונפצע בתאונת דרכים - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> זה לא נכון, כי זה בפנים. << דובר >> הילה מן: << דובר >> זה, מה שאתה אומר, זה משהו שמשרד הביטחון מתנגד לו - - - << דובר >> אלון חסן: << דובר >> למה בגיוס אתה עושה הפרדה? - - - << דובר >> עידו גל רזון: << דובר >> - - - ראינו חלקים של חברים שלנו והמשכנו להילחם. ידענו שכל רגע אנחנו יכולים למות. אין לזה ערך עליון. זה לא יותר גבוה מבן אדם שהלך לבסיס כדי לשבת מול המחשב - - - כל רגע יכולתי למות. אין לזה ערך עליון, את אומרת. זה לא יותר מכל דבר אחר, את אומרת - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> איציק, אנחנו מסכימים איתך - - - << דובר >> אלון חסן: << דובר >> בגיל 18 וחצי לקחו לי את החיים. עד היום אני חי בחוץ. למה? למה אני חי באוהל? בגללכם. אני רוצה תשובה מהם. למה אני חי באוהל שבע שנים מנסה להעביר את החוק הזה? למה? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, חברים, קודם כול דיברנו על הסדרה - - - << דובר >> יוסי סרדי: << דובר >> משרד הביטחון וכל מי שנמצא - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רק תציג את עצמך, שנדע מי אתה. << דובר >> יוסי סרדי: << דובר >> יוסי סרדי, לא מעניין. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מאד מעניין. << דובר >> יוסי סרדי: << דובר >> אתם, כל מילה שלכם יכולה להיות טריגר. כולם. אתם צריכים להבין, זה חבית נפץ. אתם הולכים בתחנת דלק עם מצית פתוחה. בואו נעצור את זה כאן. כולם פה רוצים אותו דבר. אתם עכשיו צריכים להתגייס לטובתנו. לא יודע איך תעשו, תהפכו עולמות. אם צריך לצבוע פה את הקירות, נצבע את הקירות. הלומי הקרב, אני פונה אליכם, אחים שלי, אתם אחים בלב. כל אחד פה זועק מדם ליבו והוא צודק. אנחנו רוצים להתקדם ורוצים להצליח. גם אם מישהו מטרגר אותנו במילה לא נכונה, אנחנו נשתוק, אנחנו ננשך את השפתיים, נתפוס את הידיים וניתן לאחד-אחד לדבר, כי זה מתחיל בדברים הקטנים. לאט-לאט ובזהירות. יפים שלי, לנשוך שפתיים. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש לי שאלה. בתוך הוועדה שהקמתם, את אמרת מקודם שיש סעיפים שהם ספציפיים עבורם. << דובר >> הילה מן: << דובר >> יש צוות שלם שדן בטיפול ובשיקום של - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את אמרת מקודם אי אפשר לעשות את ההפרדה, אבל בתוך הוועדה שאתם, המסקנות שאת הקראת, כן יש הפרדה וכן יש טיפול ייחודי. << דובר >> הילה מן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם אתם מכירים בזה שהם צריכים משהו שונה, אז מה הבעיה שתהיה להם גם הגדרה שונה? << דובר >> הילה מן: << דובר >> מפני שאין הגדרה כזאת בספר התסמינים, גורמי המקצוע יסבירו את זה יותר טוב ממני. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל אתם מכירים בשוני. << דובר >> הילה מן: << דובר >> אנחנו מכירים בצורך בטיפול שונה, וטיפול מותאם, ומרכזים מותאמים, שהם יהיו יחד, שהם לא יהיו עם - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> היא אומרת שהפציעה אותה פציעה, הטיפול שונה. זה לא נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדברים על שיקום. מה עם תהליכי השיקום? << דובר >> הילה מן: << דובר >> הכול מותאם. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> איך מותאם? << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> למה אתם נגדנו? - - - << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> היא לא יכולה לעבוד עלינו - - - << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> למה אתם מנסים להיות נגדנו? << דובר >> הילה מן: << דובר >> אני אומרת שזו ההמלצה של הצוות לבנות טיפול מותאם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא רוצים טיפול מותאם. בואו נתחיל מה הפרדה. << דובר >> אלון חסן: << דובר >> אולי לבנות אגף שיקום מותאם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גברתי ממשרד הביטחון, למה הסכמת להגדרה - - - שבי? - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> את רוצה לדחוף את המור-יוסף שלך ולקחת את העוגה ולתת לנו איזה ככה חתיכה קטנה כזאתי. << דובר >> אלון חסן: << דובר >> אם הבן שלך היה לי במקומי, איך היית מדברת? - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> מי שיושב במזגן, בחיים לא יבין את זה שרץ באבק. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> אופיר היקר, עד עכשיו אני שותק. שאלה אחת. מה הם מנסים? למה אתם עושים לנו, - - - התנגד? על כולה משפט, "תגובות קרב הלומי קרב", מה הקטע? למה אתם מנסים להתנגד? אין בזה כסף, אין בזה כלום. רוצים שיבינו מה זה לוחמים. יש את אלוהים ויש את הלוחמים. אחרי זה כל העולם לא מעניין אותנו. למה אתם מתנגדים למקום הזה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, שאלת גיא. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> אני רוצה תשובה, למה מתנגדים אלינו וזהו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נקבל תשובה. היא עונה לך. אני לא חושב שהיא נגדכם. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> היא נגדנו, נגדנו. היא כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אופיר אם היא לא הייתה נגדנו, היא הייתה לוקחת את - - - << דובר >> גיא זקן: << דובר >> השותף שלי היו לו שני כדורים בראש - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברים, שקט. כולם שתי דקות. תנו לה לדבר. << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> שמי ליאת, ואני עובדת באגף השיקום, ואני רוצה להגיד לכם קודם כול שאנחנו בצד שלכם. עד עכשיו הקשבנו לדברים הקשים שאתם אומרים מדם ליבכם. תנו לי - - - << דובר >> עידו גל רזון: << דובר >> אתם לא בצד שלנו, ישבתם איתי בוועדה והשפלתם אותי לא פעם ולא פעמיים. תפסיקו לבלבל את המוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנשים לא היו מתאבדים אם הייתם בצד שלהם. << דובר >> עידו גל רזון: << דובר >> - - - היא השפילה אותי כמה פעמים בתוך הוועדה ואמרה: "אתה אין לך סיי בוועדה הזאת". << דובר >> נתי שקד: << דובר >> שאלה, גברתי, למה הסכמת לפדויי שבי שאין אותם ב-DSM, ואת לא מסכימה לתגובת קרב שיש אותם ב-DSM. למה זה כל כך מפריע לך? אם הסכמת לחוק - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זהו, שאלת. << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> משרד הביטחון, יחד עם משרד האוצר, פנו לכיוון ועדת מור-יוסף, ועדה ציבורית, מתוך ההבנה שצריך לעשות שינוי. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> אני אגלה לך סוד, אנחנו דאגנו לוועדה הזאת. << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> לא, גם אנחנו. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> אני אגיד לך שאנחנו. אנחנו ישבנו עם ביבי ועם שר הביטחון - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לי שאלה. מה עם ועדת שרשבסקי? << דובר >> גיא זקן: << דובר >> תעשו כבר את הפרדה המסריחה הזאת. איך אתם משווים אותנו לכל פצוע? איפה ההיגיון שלכם אבל כל הזמן? למה אתם עושים לנו את זה? מה אתם רוצים שיקרה בסוף? מה אתם רוצים שנעשה? - - -לכם את המדינה - - - מה אתם שמים אותנו? נפצענו בלחימה, נשרף לנו החיים בלחימה, גם פיזי אני, גם נפש. איך את - - - חודשיים וחצי אשפוז פסיכיאטרי - - - << דובר >> אנה חזן: << דובר >> שמי אנה חזן, אני אשתו של עמיר חזן. הוא הלום קרב ותיק שלא הוכר עד היום, לצערי הרב. ואני איתו 24 שנה בערך. יש לנו שbי ילדים, והדבר היחיד שהוא שורד עד היום זה אני והילדים. זה שאני אולי סופר וומן, כמו שאומרים לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חד-משמעית. << דובר >> אנה חזן: << דובר >> ואני הגעתי לפה היום אחרי ששתקתי המון שנים, גם לא ידענו, אני לא איכנס לפרטים האלו. אבל אני רוצה להתחנן עבור הגיבור שלי הפרטי, עבור האיש שאני כל-כך אוהבת, ואני יודעת מיהו במהות שלו, שהוא האבא הכי מדהים לילדים שלו, והכי טוב אליי. ואני רוצה פשוט שיהיה לו שקט כבר, שיכירו בו כבר. שייתנו לו את הכבוד ומה שמגיע לו. לא מעניין אותי כסף, אנחנו השקענו. איבדתי את הבית שלי, את הכול, על מנת לתת לו את הטיפול. והטיפול, כרגע הוא לא מקבל אותו, כי הוא אפילו לא מוכר. מאיזושהי סיבה אני לא אכנס. אני לא רוצה, הייתי מתייחסת גם לזה, כי זה נוראי מבחינתי מה שהם אמרו. אני מכירה הכול מקרוב, ואני יודעת מה עובר עליו בערך 16 שנה בלילה, בבוקר ובכל מצב. ואני מתחננת אליכם, בתור אשתו של ההלום קרב, כי אם אתם לא מבינים עצם זה שהם יקבלו את ההכרה, גם אנחנו נקבל את השקט, ואת הילדים, ואת האימהות, וכולם. בסוף הלום קרב, סוחב איתו את כל המשפחה, ואת הילדים, את כולם. זאת שרשרת ארוכה שלא תיגמר לעולם. ואם מישהו כאן שאל כמה החיילים עוד צריכים להתגייס, או אם יש חוסר, אני יכולה להגיד ולהמליץ על משהו. אם תיתנו את המענה הנכון לשיקום וליחס הנכון, אתם תקבלו עוד מתגייסים. יש לי בן עוד מעט, הוא גדול בן 16. למה שיהיה לו את הרצון הזה כשהוא רואה מה עובר על אבא שלו? כשהוא רואה מה עובר עליי? כשהוא מקבל את הזלזול הזה, כשהוא הלך, ביום אחד עזב את הכול בתור בחור צעיר, מגיל 15 הוא מתאמן להגיע לצבא ולשמור על המדינה הזאת. אז למה מגיע לו דבר כזה? למה מגיע להם דבר כזה? למה צריך להגיע בכלל לפה? מבחינתי, השטיח היה צריך להיפרס מזמן. הם חזרו מהמלחמה, הם לא מתו. הם נשארו מתים אבל, זה העניין. אני מתחננת. אני לא יכולה לדבר אפילו ולהיכנס ליותר מזה. אני רוצה פשוט שקט לו, לבית שלי, לילדים שלי ועבור כולם. תודה. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> תודה לך שאת עדיין מחזיקה אותו. ותודה שאת פה. זה לא מובן מאליו. תראו כמה כאלה נזרקים בדרך ומתים בדרך, ואתם לא יודעים עליהם אפילו. << דובר >> אנה חזן: << דובר >> הוא אחרי התקף לב ואשפוז שמתוכו נגרם לו ההתקף לב. ואני חייבת עכשיו ללכת לדאוג לו לכדורים ולהרגיע אותו. זה פשוט לא נורמלי, לא הגיוני דבר כזה. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> היא אשתו של הלוחם, שיצאה הרגע החוצה. צריך להבין את זה. האירוע הזה זה לא אירוע של ההכרה הזאת, ומה שאנחנו מדברים על ההפרדה, זה אירוע קריטי. תחילת, תחילת, תחילת השיקום והטיפול זה ההכרה. קודם כול להכיר בכלל בדבר הזה, ולכן אנחנו חוזרים על זה. הם ימשיכו להגיד על הטיפול ועל מה שהם רוצים והעניינים. הדיון הזה לא ייגמר. היא תגיד איפה זה כתוב, באיזה ארבע וחצי סעיפים, אם ישבו פה אנשים, והאנשים פה הם אנשי מקצוע, שמיר, מיכה, עומר, זה אנשים שעברו את זה. הנציג שלנו בוועדה שאומר לך שוב ושוב, זה מוכיח שוב ושוב את הרצון ואת מה שאנחנו צריכים לעשות כהפרדה. דבר ראשון, אז מיכל שאלה וניסינו לדייק את זה, אבל אנחנו נמשיך לדבר על סעיפים, לא נגיע רחוק. אני אשאל שאלה שכולם שאלו בצעקות, אני אשאל את משרד הביטחון. אני לא רוצה לשמוע על הסעיפים ועל העניין. אנחנו מבינים שיש לכם התנגדות להפרדה הזאת. אם תגידי "אין התנגדות", אפשר להמשיך. אם יש התנגדות להפרדה בין פצוע קרב לבין מישהו אחר- - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> הפרדה בבין מה? הפרדה בחוק או הפרדה בטיפול? << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> בהכרה. גם בחוק וגם בטיפול. ההגדרה בחוק. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המטרה היא לא ההפרדה. המטרה היא ההגדרה וההכרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם יצרתם את ההפרדה, ההפרדה קיימת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, רגע, רגע, אני איתכם. המטרה היא, עזוב הפרדה, "אני רוצה שיכירו". אני שמעתי את הקול שלכם כשאמרתם, אתם רוצים שיכירו בכם, שיגדירו את זה, זה מה שחשוב. אחר כך כתוצאה מזה תיווצר הפרדה, זו בעיה שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל ההפרדה קיימת דה פקטו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את לא יכולה לתת אבל הגדרה בלי להגדיר אותה באמת. אם זה רק הגדרה על הנייר, זה לא שווה לנו כלום. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור. הגדרה בפועל, זו הכוונה. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> בואו נתחיל בשאלה ותשובה. חבר'ה, בבקשה, בלי הפרעה, שאלה ותשובה. האם יש התנגדות למשרד הביטחון להפרדה בהגדרה? << דובר >> הילה מן: << דובר >> התשובה היא כן, מפני שכמו שאני לא מפרידה בין נכה פיזי שנפצע בקרב לבין נכה פיזי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל למה את מפרידה בין אנשי קבע - - - אני רוצה את התשובה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם יש לך התנגדות להגדיר את הלומי הקרב? האם יש לכם בעיה במשרד הביטחון להכיר בהגדרה של הלומי הקרב? << דובר >> הילה מן: << דובר >> מה זאת אומרת פצועי מלחמה באופן כללי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מדברים על זה שתהיה הפרדה, הפרדה בין פצועי מלחמה - - - << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> אנחנו רוצים משהו מעבר. אנחנו גם נכי צהל, אנחנו רוצים גם הכרה בתור פצועי מלחמה. זה עוד משהו נוסף. אנחנו לא רוצים להפריד, אנחנו רוצים בשבילנו תואר נוסף. בלי להפריד. לא מפרידים. << דובר >> עידו גל רזון: << דובר >> הם יש להם כבר, העברתם להם הכול כבר. עשיתם תיקון לכלל הנכים, העברתם להם הכול. מה ההתנגדות להפריד, לתת בהגדרה? << דובר >> אלון חסן: << דובר >> אתם יודעים להפריד היום בין קבע למילואים לסדיר, אז מה הבעיה לעשות הפרדות? << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> הבנו שיש למשרד הביטחון בעיה לעשות הפרדה בהגדרה, בין פצוע קרב לבין לא. האם יש לך בעיה לעשות הפרדה בין הלום קרב לבין PTSD רגיל? << דובר >> הילה מן: << דובר >> אותו דבר. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> אותו דבר. עכשיו באנו למחוקק, תבין שמשרד הביטחון מתנגד, אנחנו באים ואומרים "לא". כל מי שנמצא פה. << דובר >> הילה מן: << דובר >> מה שוועדת מור-יוסף עשתה, ואל תזלזלו במהלך שהיא עשתה ובחקר שהיא עשתה, היא כן הכירה בזה שצריך לתת מענים טיפוליים, שיקומיים, ייעודיים, מיוחדים ל- combat-related. זה לא דבר של מה בכך. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> את זה אמרת. אני עכשיו מדבר כגוף יציג של הלומי הקרב ופצועי המלחמה. ואני אומר לך, לא מקובל עליי, כי את אומרת לי שאתם הכרתם בסעיף מסוים ברמת טיפול, שתתני עוד איזה סוס או עוד משהו, ואני אומר לך, לא מתאים לי. אנחנו באים למחוקק, ואומרים לכם, אם תרצו להתחיל דיון, אנחנו נעשה, תקרא לוועדה, "קוקו", מה שאתה רוצה. הם יביאו את מור-יוסף, ואנחנו נוכיח לך גם מבחינה מקצועית, וגם מבחינה טיפולית, וגם מבחינת הכול, ואז נריב על זה שם, אבל אין לנו את הזמן לזה. אנחנו פה לחקיקה. אנחנו באים למחוקק, שהוא בסוף מחליט. ואנחנו אומרים לכם, הדבר הראשון בחוק הזה, לפני שאנחנו בכלל נדבר על מה, למה, כמה, איך, מדוע וכיצד, קודם כול ההגדרה. ההגדרה, הפרדה, הגדרה. חוק הארגמן עלה כבר חמש פעמים, משרד הביטחון וארגון נכי צה״ל התנגד לזה, בעיקר הארגון. בגלל ההפרדה שהייתה לפני המלחמה, 18% נפצעו בקרב, וכל השאר לא. עכשיו אחרי המלחמה, כולל כל המלחמות, 30% אל מול 70%. אני מבין את מאגר הכוחות. אני לא רוצה להמשיך לדון עם משרד הביטחון הלוך וחזור. אנחנו באנו אליכם. ואנחנו רוצים קודם כול לדעת מה החוק שעובר שעושה את ההגדרה שיגיד להם שהם צריכים להתחיל לעבוד בהפרדה. הם בסופו של דבר אמורים לעבוד לפי החוק. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> מי מבטיח גם שכל ההמלצות שהם אמרו יעברו ליישום? כי אנחנו רואים שנפש אחת לא התיישמה לגמרי. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> קדימה, כולם תקפצו למיקרופונים. כולם תתחילו לדבר. כולם עכשיו. תוציאו את זה כבר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לגבי מה שאמרת, אנחנו יכולים לעשות את זה בחוק. שהם יביאו דיווח על ביצוע. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> אבל מי אמר שזה הדבר המושלם? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא אמרתי מושלם - - - הטענה של הפתרון - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> ברגע שיש הגדרה בחוק, אתה כל הזמן יכול לייעל את הטיפול. אתה מבין? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, בלי קשר - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> אבל אנחנו כרגע התכנסנו פה לשם חוק, לשם הפרדה בחוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מדבר על החוק. אמרת איך אנחנו יודעים אם מיישמים את זה. אפשר לעשות בתוך החוק שאנחנו הולכים לעשות, להוסיף סעיף של פיקוח, שהם באים ונותנים דין וחשבון, מה הם עשו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכן מור-יוסף דיבר על זה, פיקוח חיצוני. << דובר >> הילה מן: << דובר >> מה אפשר לעשות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שאתם תיתנו דין וחשבון לכנסת על היישום. כמה פנו, כמה קיבלו. << דובר >> הילה מן: << דובר >> על המענים הייעודיים. אוקי. רק שתעבור החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, פנינה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הספרות המקצועית כן הכירה בהלם קרב במדינות אחרות. בסופו של דבר, תמיד אני אומרת את זה, שחוקים לא נחתו עלינו כדיבר 11 מהר סיני, אלא הם נכתבים תוך כדי, והתקדמות של חברה היא גם לדעת איפה יש טעויות, ולהכיר בהם. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> רוב המדינות המערביות יודעות את זה. יש הגדרה בחוק בארצות הברית, יש הבדלה בין פצועי מלחמה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אופיר, במקביל אלינו, לבקש מהממ״מ תוך זמן אמת לעשות לנו את ההשוואה, מה קיים בהגדרה בחוץ לארץ, לא תמיד חייב להמציא את הגלגל. זה דבר אחד. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אנחנו יכולים להביא את זה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הדבר הנוסף, מרגיש לי, על אף הפער שיש כאן, אני חושבת שההגדרה, כאן יש תמימות דעים שאנחנו רוצים לשים בספר החוקים של ישראל הגדרה וגם הסתכלות מיוחדת על הלומי הקרב. אני לא חושבת שיש לכם התנגדות עקרונית לזה. אם אני אגלה התנגדות עקרונית להגדרה עצמה - - - אני חושבת שכל פעם שאתם שומעים, "הפרדה", "הפרדה". אנחנו כמחוקקים, ואני אומרת לך, גם הוועדה הכירה במענים ובטיפול הייחודי שצריך לתת להם. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> זה גם בבג"ץ עכשיו, לפרוטוקול. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להבין, האם הוועדה, כדי להגיד שצריך שיהיה לה מענים ייחודיים - - - הוועדה הרי לא הגיעה לזה שהם צריכים מענים וטיפול ייחודי, אלא אם כן היא מכירה בזה שיש הלומי קרב ולא אמורה להיות מניעה להגדיר אותם. לכן, אני לא כל-כך מצליחה להבין איך משרד הביטחון מחזיק את העמדה הזאת, כאילו זה אמור- - - הניסיון לומר שזה יפגע באחרים הוא לא נכון - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> זה בטוח אינטרס. יש פה בטוח אינטרס. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מנסה להבין איפה הוועדה בדיוק איבדה. תסבירי את זה. איפה את רואה את הבעיה בהכרה בהלומי הקרב? זה דבר שהוא קיים, מכירים בזה במדינות אחרות, הוועדה של מור-יוסף לא התכחשה לזה. אז מה, להתעלם ולשחק אותה בכאילו? לא הבנתי. אני רוצה לשמוע את התשובה, כי אחרת יש פה חוסר תום לב. מבחינתי יש חוסר תום לב. אם יש ועדה ציבורית שאומרת, הם צריכים מענים ייחודיים, ואתם מפחדים להגדיר את הקבוצה הזאת. ואני לא רואה בזה פגיעה, כי הוא זה - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> זו הייתה השאלה של אופיר. שהם נותנים מענים ייחודיים לפצועי מלחמה, אבל הם מתנגדים לזה שתהיה הגדרה בחוק. אופיר, אם זה לא אינטרס, אם אין שם אינטרס פנימי, מה זה עוד יכול להיות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פנינה, אני עם אותו סימן שאלה שלך. אני גם לא מצליח להבין למה הם מקבלים טיפול ייעודי, אבל בחוק יש התנגדות. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אופיר, מעבר להכרה ולהבדלה, צריך גם להוקיר את האנשים האלה שנכנסו לקרב, שהיו בקרב החזית. זה לא משהו שהוא בושה להגיד אותו. יש לי עשרות חברים שהם פצועי צה״ל שלא נפצעו בקרב, והם אומרים, "וואלה, אתה צודק, מגיע לכם הוקרה שונה ממי שהיה בעורף". אין מישהו שחלוק על הדעה הזאת. אנשים פה רוצים הוקרה על זה שהם הקריבו את החיים שלהם ממש. מתו, איבדו את החיים שלהם, איבדו את הנפש שלהם. << דובר >> עידו גל רזון: << דובר >> מה הבעיה שצה״ל ומשרד הביטחון יעשה את ההפרדה בין דם לדם? למה הוא כל כך מגן על אלה שלא נפצעו בצה״ל? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מייצר הפרדה, חברים. זה רק מייצר הגדרה מדויקת יותר. אתם נופלים לידיים שלהם אם אתם אומרים "הפרדה". << דובר >> עידו גל רזון: << דובר >> מה אתם מגנים עליהם? - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם נופלים לידיים של מי שמתנגדים, אם אתם אומרים הפרדה. תזכרו מה אמרתי. אין פה הפרדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מזכיר הממשלה, בבקשה. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> הגעתי לפה היום, כי אני חושב שאולי אפשר לנסות הרבה התאמה וכן להכיר וכן לראות מה אפשר לעשות. אני רואה את טיוטת הצעת החלטה שמשרד הביטחון מביא לממשלה ליום שלישי, בעקבות ועדת מור-יוסף, גם אם לא כולם שבעי רצון, אני רואה דברים שקובעים ברחל בתך הקטנה. הם אומרים כך, "הקמה של יחידה ייעודית לפצועי צה״ל בתחום הנפש, תוספת טיפולים אלטרנטיביים להלומי קרב" - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אבל זה בתחום הנפש. יוסי, זה עוד פעם כולם. הם עובדים עליך, זה עוד פעם- - - << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> אדרבה, אני רציתי לעשות את החיבור, שאם הם כן אומרים לראשונה את המונח "הלומי קרב", ההפך, אני רוצה לחבר את זה למה שנגדיר פה בחוק. אני רואה שגם משרד הביטחון כבר נותן להם את המונח, הוא מכיר במושג הזה, שיש להם ייחודיות. אחרת, מה זה "טיפולים אלטרנטיביים להלומי קרב"? זאת אומרת, הלומי קרב זכאים, צריכים לתת להם טיפולים, שאחרים לא. הלום קרב זה לא מי שנפל מסולם בקריה. יש פה עוד זכאויות, צהרונים, כל מיני דברים. משרד הביטחון כבר היום מקבל שצריך לתת להם מענה ייחודי. אם הדבר הזה כבר מקובל, אפשר למצוא עכשיו נוסחה שמגדירה את הצורך הייחודי לתת להם מענים בחקיקה, מה שאין לכם, זה לא אומר שהיום נגמור את כל עבודת המטה, מה יהיה עד סוף - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> אבל אין משמעות חקיקתית לדבר הזה. כמו שיש אוכלוסיות - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם אין משמעות, אז אנחנו מחוקקים משהו בלי משמעות. הם רוצים - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> כמו שיש פתרונות ייעודיים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה התשובה הכי טובה שיכולתי לקבל ממנה, "אין לזה משמעות". << דובר >> הילה מן: << דובר >> יש מגוון אוכלוסיות נכים ייחודיות, והן מקבלות טיפול לפי מה שצריך. קטוע רגל מקבל פרוטזה, מי שלא קטוע רגל לא מקבל פרוטזה. כל אחד מקבל טיפול לפי הצורך שלו. אני לא צריכה להגדיר כל אחד בחקיקה. אנחנו לא עושים דברים כאלה, גם לא בתקנות. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> הילה, במחילה, אני חושב שאתם טועים. אילו הייתי רואה, במה שאנחנו אמורים לאשר, עכשיו קיבלתי את זה בממשלה, כמו שאת אומרת - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> זה נוסח של ארבלי, לא את ההחלטה עצמה. בהחלטה עצמה זה לא כתוב ככה. כתוב "מענים ל- combat-related ". << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> אני רואה פה מה כתוב ברשימה, ואחד מהם זה תוספת - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> זה לא העניין. העניין הוא בקשה להפריד בין לוחמים ללא לוחמים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה הבעיה להפריד בין לוחמים ללא לוחמים? אני לא מצליחה להבין את זה. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> קודם כול ההפרדה קיימת באלף ואחד דברים, בלוחמים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני חושב שצריך לעשות הפרדה. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> בשלוש שנים, יש דיפרנציאציה באלף ואחד דברים בצה״ל בלוחמים תומכי לחימה בסדיר ובמילואים לבין מי שאינם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם מקבלים גם משכורות אחרות. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> אז מה קרה אם בנושא הזה של התוצאה, הרי לרוב של הלם קרב זה מי שהיה לוחם או תומך לחימה, הוא לא מקבל הלם קרב מהסולם בקריה. אני לוקח דווקא את מה שאתם אומרים ופשוט ניתן לו עיגון להגדרה הזאת. זה לא אומר עכשיו שהדבר הזה יסתיים עכשיו. כל המשרדים גמרו לדון מה זה אומר. כולם מבינים שאפשר לפתוח את התקציב עכשיו, לכן השאלה היא, אם היום אפשר לקחת - - - אתם מכירים בזה. נכון, זאת אותה נוסחת פיצויים עד היום. לוחמים ולא לוחמים פצועים, בסדר. דנו בזה שנים, אני לא אומר שברגע אחד אנחנו נצליח היום, ערב בחירות, לשנות הכול, אבל יכול להיות שעצם ההכרה בייחודיות שלהם, ולעגן את ההכרה הזאת בחוק, יניח את דעתם היום, וזה יתחיל תהליך שבסופו יביא - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> את הטיפול הראוי ל- combat-related . << דובר >> הילה מן: << דובר >> היום בחוק מוגדרת הפרעה בתר-חבלתית, והיא מוגדרת "תגובת דחק מתמשכת לאירוע טראומטי, לרבות תגובת קרב". זה נמצא בחוק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> "לרבות", אני לא יכול לשמוע את זה יותר - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הילה, המהות היא כן לעשות הפרדה, מה לעשות בין לוחמים לבין לא לוחמים - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> שורה תחתונה, עד שלא תהיה הגדרה בחוק, לא יהיה טיפול מותאם. זהו. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הילה, אתם בעצם מסכימים שמותר ואולי אפילו צריך טיפול אחר שהוא מותאם ויש הבחנה בין הלום קרב לבין נפגעים אחרים. לזה אתם מסכימים, נכון? << דובר >> הילה מן: << דובר >> תגובת קרב, כן. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> תגובת קרב. אז בואי נלך הפוך. כיוון שאתם מסכימים שצריך לבנות טיפול מותאם אחר, והם מבקשים הכרה, ואפשר לעשות איזה סעיף שהוא ילך ויבנה את הטיפול האחר הזה ואיך צריך לתת להם אותו. כדי לתת את הטיפול האחר הזה אנחנו צריכים לדעת מיהם אותם בעלי תגובת קרב ולהגדיר אותם אחרת לצורך הטיפול השונה שהם יקבלו. אפשר לדבר כזה אולי להתכנס, זה דבר שכן אפשר לחוקק אותו בזמנים המאוד קצרים שיש לנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה כבר קיים, הטיפול השני קיים. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אנחנו מנסים ללכת - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> - - - החלטת ממשלה - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> בסדר, אז אנחנו ניתן לממשלה- - - נשאיר את זה בהחלטת ממשלה, רק ניתן לממשלה חיזוק לעשות את זה. ניתן לה לוחות זמנים לדווח לכנסת שהיא עושה את זה, ונלך הפוך. כיוון שאנחנו מבינים, כמו שאת אומרת, שמגיע להם טיפול אחר, אנחנו גם נגדיר אותם לצורך הטיפול האחר הזה. זה דבר שגם ייתן להם מענה להכרה שהם מבקשים, עם ההגדרה הייחודית להם, וזה ייתן מענה למה שאת אומרת ומסכימה לו שמגיע להם טיפול אחר. זה משהו שאפשר אולי שנשב באיזה חדר וננסה להתכנס לנוסח כזה? << דובר >> הילה מן: << דובר >> אני כמובן אעביר את זה הלאה. אפשר לנסות לעשות את זה תגובת- - - << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> זה יותר מה שבאנו לפה לעשות, לנסות להגדיר- - - << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> יש לי בבקשה שתי שאלות לכל חברי הכנסת ולמזכיר הממשלה ולכל מי שיושב פה. בכל החוק הזה של הפצועים, של הנכים, שאת מדברת עליו, שכולם אמורים להיות שווים פה, למה מי שנפצע בלחימה לא יכול לתבוע את הביטוח שלו, שזה גם החוק, הוא לא יכול לתבוע את הביטוח הפנסיוני שלו על אובדן כושר עבודה? שאלה שנייה, אם אנחנו באמת כולנו שווים, אז למה בפוסט-טראומה כשהבן אדם נהיה פוסט-טראומטי והוא הולך לעשות ביטוח חיים ולא נותנים לו ביטוח חיים לקנות דירה, אז כבר 30 שנה אתם לא מתערבים בעניין, אבל זה בסדר כי אנחנו שווים, כולנו, כי היינו, ואם אין לך combat-related PTSD , כנראה אתה תוכל לקבל. למה אם אותו חייל שחזר מהמסיבה והיה לו ביטוח רכב, ביטוח חובה, ואנחנו שווים, הרי אנחנו שווים שנינו, אבל אבא שלו עשה לו ביטוח מקיף וביטוח רציני, הוא יוכל לקבל השבה לקדמות, כי אם הוא היה סטודנט לרפואה הוא היה מקבל את המשכורות שלו קדימה לכל החיים, ויש לנו בג"צים כאלה, ולעומת זאת רואה חשבון תואר שני עם משרד שנאלץ לסגור את המשרד, ימשיך לחיות כל חייו במקסימום עם 12,000 שקל ועוד כמה תוספות? ואל תגידי לי, יש לכם עוד תגמולים, כי טיפולים רפואיים כולם נותנים. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> שמיר מראה כל הזמן את ההפרדה שכן קיימת בכל מקרה בזכויות לרעה כרגע, של ה-פצועי קרב וכל ה-הלומי קרב והדברים מסביב. בסופו של דבר, הסיבה שלא רוצים להפריד את זה, כי יש עוגה. וכשיש לך עוגה ואתה לא עושה את ההפרדה, ההוקרה שלנו היא לא רק הוקרה והכרה, אני אומר את זה באופן מלא, ההכרה הנפרדת צריכה להביא לתקציב נוסף. האנשים האלה לא צריכים להיות רק מה שמקבלים כולם, הם צריכים להיות מעבר. וכן, אנחנו רוצים לקחת את עוגת התקציב שאתה לא יכול לגעת בה עכשיו בגלל הבחירות, ואנחנו רוצים שתיתן חלק יותר נכבד, ואני לא נכנס פוליטית, אבל זה פשוט נמצא בכותרות, יותר ממה שתיתן לבני ישיבות, אני רוצה שהם יקבלו בעוגה יותר. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> בני ישיבות לא מקבלים שקל. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> לא משנה, גם מי שנפצע בתאונת דרכים ומקבל עוגה עכשיו, ה-פצועי קרב וה-הלומי קרב, בעוגה, אני מצפה שהחתיכה שלהם תהיה יפה ומכובדת ויותר. ולכן עכשיו ההגדרה שתנסו לתת שהיא תהיה טיפולית או כל דבר, אל תלכו לשם כי זה באמת בזבוז. ההגדרה היא קודם כול הגדרה של פצוע קרב, של הלום קרב, של בן אדם שנפצע בסיטואציה שהמדינה שלחה אותו וצריכה לקחת אחריות, ואז בדיוק מה האחריות וההשבה לקדמות. זה מה שאנחנו רוצים שיצא מפה. כל דבר מעבר לזה זה סתם ככה, זה הגדרה אחרת. אם אתה תגיד לי שעכשיו, בהחלטת הממשלה, קודם כול תגדיר את ההפרדה, ואחר כך בתהליך של אחרי הבחירות אנחנו נתחיל לראות מה זה אומר הדבר הזה, אפשר לעשות את זה כצעד ראשוני. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> זה הדרך היחידה. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> בסדר, אפשר כצעד ראשוני, אבל זו דרך שמתחילה בהכרה, בהוקרה, בהפרדה, ובזה שצריך לתת עוגת תקציב מאוד גדולה לטיפול שלהם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל תפסיק עם המילה "הפרדה", כי מה אף אחד לך מה זה מייצר? אתה רוצה הכרה. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> "הכרה והגדרה". כולנו נפצענו תחת הכובע של צבא ההגנה לישראל, ואנחנו מוקירים את כל מי שנפצע תחת צבא ההגנה לישראל. אבל אנחנו, נפצענו בקרב, ואנחנו רוצים עוד הגדרה נוספת מעבר לזה. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> בדיוק. תפסיקו להגיד את המילה "הפרדה". אתם כל הזמן משתמשים בקונוטציה שלילית. תפסיקו להשתמש בשלילי. אתם צריכים לקבל מענה נוסף. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> דבר אחרון. אם לא נצליח פה, יכול להיות שהפתרון זה ללכת להוראת שעת חירום, בדיוק כמו צו שמונה, כשקראו לנו, ואמרו לנו "יש הוראת חירום, עכשיו תבואו" ב-06:30 וכולנו קמנו. יכול להיות שצריך פה הוראת שעת חירום עכשיו. כי אני לא מעוניין שהם יתקשרו אליי ויגידו לי שעוד אחד התאבד. הפתרון צריך להיות היום. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אופיר, אם הדבר הזה לא יעבור, אני לא מאיים, אנחנו נרעיד את כל המדינה, המדינה תבער. אנחנו נרים את כל המדינה, כל המדינה תהיה על הרגליים. אנחנו לא ניתן לכם לעבור את הבחירות האלה בשקט. במידה שאתם לא תעשו את המעט שאנחנו חמש שנים רודפים פה בשבילו, אתם יודעים איך להעביר את החוק הזה של יסוד התורה בתוך שבועיים, ואנחנו חמש שנים נלחמים פה על משהו אחד, על הגדרה ספציפית, ולא תיתנו לנו אותו, אנחנו נגרום למדינה לבעור, תרתי משמע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. אנחנו יוצאים להפסקה. חוזרים ב- 14:10. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 14:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מחדש את הדיון. מה שהיה בשבוע שעבר, כל התקשורת התנפלו על זה, אבל מעז יצא מתוק. ואתם כמה שנים מגיעים לפה, ואני באמת רוצה להתנצל על שאנחנו כחברי כנסת, מה שאנחנו עושים היום לא עשינו כבר לפני שנה ושנתיים ושלוש. אני יכול לדבר פה בשם כל חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה. קיבלתם מאיתנו חיבוקים, ו"אנחנו איתכם", ו"רק תגידו מה, ואנחנו נעשה", במבחן התוצאה – לא עשינו. אחרי האירוע שהיה פה בשבוע שעבר, הזעקה שלכם, והכאב, זעזעו פה את כולם. ומאותו רגע הבטחתי לכם שאני לא אתקדם בדברים אחרים עד שנגיע לאיזשהו מתווה מוסכם, מתווה שיהיה פריצת דרך להלומי הקרב, שתהיה להם הכרה משלהם, הכרה משלכם. ואני שמח שאנחנו עושים היום צעד מאוד מאוד חשוב בכיוון הזה. זה צעד חשוב, אבל הוא לא הצעד האחרון. הוא רק הצעד הראשון שאנחנו נעשה פה. אנחנו נעשה בליץ של חקיקה. אנחנו נעצור את המליאה גם בשביל להשלים את זה לקריאה שנייה ושלישית. היום אנחנו נצביע פה בקריאה ראשונה. תכף נפתח את זה, כמובן. לאחר מכן נצביע במליאה במהלך השבוע, נצא להפסקה, נצביע בוועדה שוב, ונחזור למליאה בשביל להעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו, מדינת ישראל, אזרחי ישראל, חברי הכנסת, כולם ביחד, מצדיעים לכם. אנחנו לא נבין לעולם מה שאתם חווים, אבל אנחנו רואים את הכאב שלכם, וזה התפקיד שלנו והאחריות שלנו לתת לכם. ואתם צריכים לקבל את זה בזכות, ואפילו לא הייתם צריכים להשתולל פה ולצעוק, כי זה הכי מגיע לכם. וכל מדינה, במיוחד מדינת ישראל, שיודעת להוקיר את הלוחמים, ואת הפצועים, ואת הגיבורים, ואת המשפחות השכולות, בטח ובטח צריכה להוקיר ולראות אתכם, הלומי הקרב. רבים באו ביחד ברצון לעזור לכם. אנשים עבדו בסוף שבוע בתהליך שקורה פה חודשים לחקיקה, אנחנו עושים אותו במהירות. אני לא זוכר חוק שעבר במהירות כזאת, אני לא זוכר חוק שעובר בארבעה ימים, אבל בגלל הקונצנזוס שיש לגביכם, הגיבורים, אנחנו יכולים לעשות זאת. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל האנשים שהשתתפו. קודם כול, לכם כמובן, לשגית היועצת המשפטית, למיכל, ליוסי פוקס, מזכיר הממשלה, שדיברתי איתו ביום חמישי וסיפרתי לו שאני חייב את הגיבוי של הממשלה. הוא אמר, "תרוץ, אני אתן לך גיבוי, ואני גם אבוא לדיונים". הוא בדרך כלל לא מופיע פה בדיונים בכנסת. היה חשוב לו לבוא, ותודה לך, יוסי, על זה. לכל חברי הכנסת, לינון אזולאי, שאיתנו במהלך, לפנינה, שגם כל הדיונים נמצאת ובאה ממקום של אופוזיציה, אבל ממקום שאומר, "אני עכשיו שמה את עצמי כאופוזיציה בצד, ואני באה באמת לעזור באירוע הזה". לכל הצוותים שהגיעו. ואנחנו נעבור לנוסח חברים. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> הקשבתי לאנה, וזה מרגש. רק להסביר פה לכולם, למה זה באמת דחוף, למה זה חשוב. אני מסתכל גם על החברים שלי בוועדת חוץ וביטחון. כל הלום קרב הוא לא רק הלום קרב, וזה מה שהיא הבהירה היטב. הוא בעל, אישה, ילדים, אבא, אימא, שכנים. המעגל הוא כל כך רחב. זה לא לעזור להם, זה לעזור לנו. אבל לא רק שאנחנו מחויבים, מחויבים, מחויבים, אנחנו בעיקר אוהבים, אוהבים, אוהבים, ואתם יודעים את זה היטב, חבריי הטובים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, בועז. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> אני ארצה לשמוע גם מהלומי קרב, למי הם אומרים תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. שגית, את רוצה להקריא את הנוסח? << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> אופיר, כשדיברת איתי אתמול, ניגשתי לראש הממשלה, וראש הממשלה ביקש ודרש לעגן את ההכרה הייחודית להלומי הקרב בחקיקה. ממש עומד על זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, הוא גם באותו יום, אמרתי לכם, ביום חמישי, ראש הממשלה אמר לי, "אופיר" - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אני רוצה להגיד לכם תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רגע, עומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חכה, עכשיו אנחנו עושים שעה של חיבוקים וסטנדאפ. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - יש הקראה עומר. תחכה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כמובן, לכל חברי הכנסת, ועוד חבר כנסת שהוא צנום וקטן, אז פספסתי אותו, גולדקנופ שהיה פה והבטיח שהוא יעשה את כל שביכולתו בשביל לעזור לחוק הזה. וראיתם אותו עד טיפת דם האחרונה, וראיתם אותו כל הבוקר ישב פה, וגם הוא סייע למהלך, ורואים שזה בא באמת מהלב ומהרצון שלו לעזור להלומי קרב. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> בתורה כתוב, "בנים אתם להשם אלוקיכם", והם בנים כמו כולנו. הם בני אלוקים, וצריכים לעזור להם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. שגית, בבקשה, הנוסח. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> התיקון יהיה בחוק הנכים תגמולים ושיקום, והוא יהיה בכותרת של טיפול מותאם לנפגעי תגובת קרב. אנחנו נכניס את ההסדר הזה בתוך אחד מסעיפי המטרה של הצעות החוק בעניין שירות מילואים, סעיפי המטרה מונחים על שולחן הוועדה, בגלל שבין טרומית לקריאה ראשונה אין נושא חדש, ואפשר לקחת את אותו סעיף מטרה שנועד להסדיר את החיילים ואת חיילי המילואים, ואנחנו נהפוך אותו לתיקון הזה. אנחנו בהסדר שהוא בהכנה לקריאה הראשונה. ובהסדר הזה אנחנו נכניס שלושה דברים. הדבר הראשון הוא הגדרה של נפגע תגובת קרב, להלן הלומי קרב, כמו שביקשתם. ההגדרה תיכנס בסעיף 1 בחוק הנכים, תגמולים ושיקום. בסעיף 43 לחוק הנכים, שעוסק בטיפול בנכים ואומר שכל נכה יקבל על חשבון המדינה טיפול במחלה שחלה בה או בחבלה או במחלה שהחמירה בתקופת שירותו, עקב שירותו, בכל עת שהתגלה צורך בטיפול כאמור, אנחנו נכניס ש"הטיפול יינתן בהתאם לסוג הנכות ושאגף השיקום יעניק טיפול מותאם לנפגעי תגובת הקרב". הכוונה היא באופן אישי, בהתאם לטיפול הדרוש, קודם כול לנפגעי תגובות הקרב כקבוצה פעם אחת, ופעם שנייה באופן אישי לנפגע תגובת קרב בהתאם לנסיבותיו. "שר הביטחון ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בין השנים 2027 עד 2032". ביקשתם שיהיה דיווח גם לוועדת חוץ וביטחון, זה אפשרי, אבל הוועדה הרלוונטית היא ועדת עבודה ורווחה, שהחוק הזה הוא בסמכותה. בנוסף, מתוך חלופה ב' שהופצה ביום שישי לחברי הכנסת, אנחנו ניקח את ההוראות שעוסקות בוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין. זו ועדה שכבר היום קיימת, ואנחנו נוסיף לה סמכות נוספת, שהיא תוכל להחליט במקרים חריגים על סיוע לפנים משורת הדין לבן משפחה של נכה עם מאפיינים מיוחדים בשל מצוקה קשה שהוא נקלע אליה בגלל הנכות שלו. ולמעשה, אנחנו נאפשר לזה להיכנס לתוקף באופן מיידי. גם הוועדה הזאת, שהיא בראשות שופט בדימוס, תצטרך לעדכן את ועדת העבודה והרווחה על הנתונים, על הבקשות שהופנו אליה ועל הבקשות שהיא קיבלה. זה ההסדר בכללותו, ואני מציעה שיעל תקריא כל סעיף ותתייחסו. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> "בהצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), טיפול מותאם לנפגעי תגובות קרב", אולי נכתוב בהקמת ועדת למ"ד, או משהו כזה. ניתן לזה גם ביטוי בשם – "בחוק הנכים, תגמולים ושיקום, התשי"ט-1959, נוסח משולב, (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – תיקון סעיף 1 1. (3) אחרי ההגדרה "חוק משפחות חיילים שנספו במערכה" יבוא: "נפגע תגובת קרב" – מי שנקבעה לו דרגת נכות בשל פגימה של הפרעה בתר־חבלתית עקב תגובת קרב;" פה ביקשתם שייכנסו המילים "הלם קרב" - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> "להלן" - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> "להלן – הלום קרב" - - - << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> אולי לא "להלן", נחשוב על איזושהי דרך להכניס - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אופיר אנחנו סיכמנו על "להלן – הלום קרב" - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אין בעיה, "להלן – הלום קרב", זה המונח העממי. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אין בעיה. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> אין בעיה, יהיו המילים "הלם קרב" נראה איך נשלב אותן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> "הלום קרב" - - - << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> תיקון סעיף 1 1. (1) אחרי ההגדרה "השכר הממוצע" יבוא: "הלם קרב" – תגובת דחק לאירוע טראומטי שאירע במסגרת פעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;" ופה זה הנושא של ההגדרה. תיקון סעיף 43, כמו שהסבירה שגית, סעיף 43 עוסק בטיפול בנכה, והיא הקריאה את הסעיף, אני לא אחזור על זה, אני רק אחזור על התיקון – תיקון סעיף 43 3. בסעיף 43(א)לחוק העיקרי, בסופו יבוא, "טיפול כאמור בסעיף זה יינתן בהתאם לסוג הנכות; אגף השיקום יעניק טיפול מותאם לנפגעי תגובת קרב" << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> לא, זה אמור להיות אחרי התיקון "טיפול מותאם להלומי קרב". כי אחרי ה"להלן" זה אמור להיות מותאם להלומי קרב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להלומי קרב בבקשה, כן. מותאם אישית, אמרנו אישית - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא אל תכניס את האישית, לא כדאי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המותאם משפטית זה לשניהם, תאמינו לי - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> בסדר נבדוק את העניין הזה ולכל היותר נכניס את זה בקריאה שנייה ושלישית - - - << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> אוקיי, אז "טיפול מותאם להלומי קרב" - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, אבל תקריאי - - - "טיפול כאמור בסעיף זה יינתן בהתאם לסוג הנכות; אגף השיקום יעניק טיפול מותאם להלומי קרב" - - -אין בעיה כי אמרנו כבר "להלן". מצוין. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> דיווח לכנסת 4. לשם מעקב אחר מתן מענה לצרכים הייחודיים של נכים שהם נפגעי תגובת קרב, שר הביטחון ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת" - - - מה אמרנו על זה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ולוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, ועדת הרווחה והעבודה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ועדת החוץ והביטחון מזמינים אותם, הרבה יותר מתייחסים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם, וגם בבקשה. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> דיווח לכנסת 4. ולוועדת חוץ וביטחון של הכנסת אחת לשנה החל משנת 2027 עד לשנת 2032 לגבי השנה שקדמה לה, על פעולות שבוצעו להתאמת הטיפול שניתן לפי סעיף 43א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה לנפגע תגובת קרב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכל, די. זה גם וגם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם וגם, זה לא כאן ולא כאן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה את רוצה לגרוע מהם? שיהיה להם את האפשרות שיהיה גם בוועדת חוץ וביטחון. כבר סיכמנו את זה. למה? אני מכירה את המציאות של הכנסת. יש הבדל כשמזמינים את הצבא ואת משרד הביטחון - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם אני מכירה את המציאות. אני אומרת לך בתור אחת - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כולנו יודעים לא להיתמם. כשוועדת חוץ וביטחון מזמינה את משרד הביטחון ואת צה"ל, הם מתייחסים יותר ברצינות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא אמרה גם וגם. הכול בסדר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הם מתואמים, הכול בסדר. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> בגלל שחוק הנכים, תגמולים ושיקום הוא חוק שהוועדה המוסמכת הבלעדית שלו היא עבודה ורווחה, אני מציעה משהו אחר, שהדיווח יהיה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, והיא רשאית לעשות ישיבה משותפת על הנתונים עם ועדת החוץ והביטחון - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אנחנו סיכמנו שזה יהיה גם וגם. אין לכם מה להתעקש - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בואו לא נתעכב על זה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו נתעכב על זה בין שנייה לשלישית, אני חושבת שזה לא נכון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו נרשום, אחרי זה אנחנו נחליט סופית עם איזו ועדה. בסדר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק. ואז נחליט. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> ועדת למ"ד, אני מבינה מהפניות שמגיעות אליי שיש כאן עניינים של אוצר, אבל בואו נקריא את הנוסח ואחר כך נדבר על ההיבטים האחרים. אני מקריאה מתוך חלופה ב' שהופצה ביום שישי – הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' – טיפול מותאם לנפגעי תגובת קרב), התשפ״ו– 2026 תיקון סעיף 9מ 3. בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט–1959 [נוסח משולב] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9מ(א), בהגדרה "הוועדה", בסופה יבוא: "(4) הוועדה לפנים משורת הדין לפי סעיף 44 ג." נדמה לי שסעיף 9מ עוסק אולי בסודיות, אני לא סגורה על זה, אני תכף אחזיר לכם תשובה על המשמעות של התיקון הזה. זה כל מיני הוראות שחלות על כל מיני ועדות שקמו לפי החוק, ועדות חריגים, לגיור, ועדות חריגים כלליות, הוספנו גם את הוועדה הזאת. תכף אני אסביר בצורה מפורשת – הוספת סעיף 44ב 4. אחרי סעיף 44ב לחוק העיקרי יבוא: "ועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין 44ג. (א) שר הביטחון יקים ועדה שתהיה רשאית להחליט במקרים חריגים על מתן סיוע לפנים משורת הדין לנכה (בסעיף זה – הוועדה). ואני אגיד במילה שוועדת למ"ד היא ועדה שקיימת כבר היום במשרד הביטחון. היא לא קיימת במוסד לביטוח לאומי, אבל במשרד הביטחון היא קיימת לגבי נכים. התוספת לוועדה הזאת – הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין 44ג (ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הוועדה תהיה רשאית להחליט, במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו על מתן סיוע לפנים משורת הדין, לבן משפחה של נכה עם מאפיינים מיוחדים בשל מצוקה קשה שנקלע אליה בקשר עם נכותו של הנכה כאמור. רק כדי להשלים את התמונה – בסעיף קטן (ח) – הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין 44ג (ח) לעניין סעיף זה, "נכה עם מאפיינים מיוחדים" – נכה שמתקיים בו אחד מאלה: (1) נקבעה לו דרגת נכות של 50% לפחות בשל פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר חבלתית כהגדרתה בסעיף 1; (2) נקבעה לו דרגת נכות של 100% או דרגת נכות מיוחדת. לגבי הקבוצה הזאת, תהיה סמכות לוועדת למ"ד לתת גם סיוע לבני המשפחה בתנאים שלהם. הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין 44ג (ג) בקבלת החלטתה הוועדה רשאית לשקול שיקולים סוציו-אקונומיים, הומניטריים ושיקומיים. (ד) שר הביטחון יקבע בתקנות את הרכב הוועדה, ובלבד שלעניין נכה עם מאפיינים מיוחדים יכלול הרכב הוועדה חבר נוסף שיהיה עובד סוציאלי, פסיכולוג או פסיכיאטר. כלומר, כל ההרכב יהיה בתקנות, אבל לגבי המאפיינים המיוחדים חייב שיהיה לפחות חבר אחד כזה. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> דיברנו גם על זה שחלק מהם יהיו גם הלומי קרב. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> אנחנו רק אומרים לגבי הפן הייחודי פה באופן ספציפי. כשנדון בתקנות, נדבר גם על זה. אני גם חייבת לכם את ההשלמה לגבי סעיף 9מ. סעיף 9מ עוסק בניגוד עניינים אצל חברי הוועדה. אנחנו כרגע נוגעים אך ורק בחבר עם הפרופסיה המיוחדת. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אנחנו לא רוצים לשנות את הוועדה. הוועדה כבר קיימת, אנחנו לא רוצים עכשיו להעמיס עליה, אלא רק לתת לה את הסמכות הנוספת, כדי שזה ייכנס מהר ככל האפשר ולא להתחיל להסתבך עם תוספות. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין 44ג. (ה) יושב ראש הוועדה יהיה שופט בדימוס שימנה שר המשפטים, בהמלצת שר הביטחון; שר הביטחון ימנה את שאר חברי הוועדה; הודעה על מינוי חברי הוועדה תפורסם ברשומות. (ו) הוועדה תיתן את החלטה בתוך שלושה חודשים מיום קבלת כלל המסמכים הדרושים להכרעה; החלטות הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של האגף, בלא פרטים מזהים. מה שיאפשר שקיפות גם לאנשים אחרים. "שר הביטחון יקבע את כללי עבודתה של הוועדה", ופה אני קצת מתקנת מהנוסח שהופץ לדיון, "לרבות כללי עבודה לעניין פניות של בני משפחה של נכה עם מאפיינים מיוחדים, כאמור בסעיף קטן (ב)". הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין 44ג. (ז) שר הביטחון יקבע את כללי עבודתה של הוועדה, לרבות כללי עבודה לעניין פניות של בני משפחה של נכה עם מאפיינים מיוחדים, כאמור בסעיף קטן (ב). ואת סעיף קטן (ח) כבר הקראתי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לגבי סעיף (ח), אני חוששת. מעניין אותי פה לשמוע את הלומי קרב, דרגת נכות של 50% לפחות בשל פגימה נפשית, זה סטנדרט מאוד-מאוד גבוה. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> מאוד גבוה. זה לא נותן את הפתרון המלא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הם לא מקבלים, בדרך כלל הם מקבלים פחות מ-50. למרות שמצבם - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכל, הערה מאוד חשובה, את צודקת. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> לא, אני רק אציין שנפש אחת מתחילה ב-30%. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לכן אני אומרת שדרגת נכות של 50% פגימת ראש זה בסדר, אבל 50% לפגימה נפשית זה מאוד-מאד גבוה. בהלומי קרב, ה-50% של פגימת ראש זה ה-30% של נכים. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> ההערה שלי הייתה כלפי הילה, לא כלפייך. ההערה הייתה כלפי הילה, כי נכון שיש ועדת למ"ד רגילה, אבל ועדת הלמ"ד המיוחדת, שיש לה סמכות לתת גם לבני המשפחה, זה רק מ-50% - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לכן אני אומרת, תתקנו את זה גם פה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את אומרת בעצם שלא יכולים לגשת ללמ"ד, אם היא בפחות מ-50%. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. זה למ"ד מיוחדת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בני המשפחה לא יוכלו לגשת על מי שהם פחות מ-50%. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ונגיד אם אדם מוכר כ-30%, שזה בערך 50% פיזי. זאת אומרת שהוא יכול לסבול שנים ארוכות, והוא לא יוכל לגשת גם לגבי בני המשפחה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> פנינה, זה מה שאמרתי. לכן, לגבי בני המשפחה, צריך לתקן את זה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מסכימה איתך. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> אבל אנחנו אומרים 20%. מדברים פה על 30%, שזה גם פציעה קשה לכל דבר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חברים זה שונה. צריך לשים לב. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לכן אפשר להשאיר 50% לפחות בשל פגימת ראש, או 30% בגלל פגימה נפשית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ובמקרה יש לכם פה גם את מיכל שהיא עוסקת במתמודדי הנפש, וגם אני עסקתי במתמודדי הנפש. אנחנו יודעים שנפש זה עולם יותר מורכב להגדרה. (היו"ר ח"כ ינון אזולאי 14:30) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> האוצר, את רוצה לתת את הדעה שלכם בעניין? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> שירה עמיאל בן אבא, אגף תקציבים, משרד האוצר. היה פה זמן ארוך שבו עבדנו על נוסחים והערות, וגיבשנו נוסח שהוא חלק מהנוסח הזה, ואליו באנו מוכנים עם הערות, ועכשיו מוסיפים פה באופן מזורז וללא דיון מספק גם - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> לא, הנוסח הזה הופץ ביום שישי לאתר הוועדה, אי אפשר להגיד על זה דיון לא מספק גם איתכם, כי קיימנו איתכם כל סוף השבוע דיונים בנושא. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל השנתיים מנהלים דיונים, לא הבנתי את העניין. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> - - -אין צורך שאגב תקציבים ייתן לנו ביקורת על הליך החקיקה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> גברת יקרה, אז תוציאו עוד קצת כסף, לא יקרה לכם כלום. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> אכן, העברנו הערות שלא קיבלו התייחסות. מעבר לכך, הסיפור של ועדת למ"ד מבחינתנו הוא אירוע בעייתי. פעם אחת נדרש לבחון השפעה של זה על נפגעי פעולות איבה, שהם צמודים, ולשיטתנו ולהבנתנו אמור להיות צמוד גם לאירוע הזה. יש פה דברים שהיום לא מקבלים מענה בוועדת למ"ד, גם אם מקבלים מענה בנוהל של משרד הביטחון - - - אבל זה לא נקבע בחקיקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, חברים - - - << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> להלומי הקרב, אני אומרת באמת בכבוד ובהערכה רבים אליכם, ואני אומנם לא הייתי פה, אבל צפיתי בדיונים, ונועם, הנציג שלנו, גם היה. זה עניינים שבתהליך החקיקה, שאנחנו מחויבות להגיד אותם ממקומותינו. יש לדבר הזה השלכות - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> ועדת למ"ד זה ועדה שדנה לפנים משורת הדין. זו ועדה שיושבים בה מומחים - - - << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> השלכות ומשמעויות שצריכה הוועדה לראות לנגד עיניה, בעודה מקבלת את ההחלטות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, אנחנו ניקח את זה לנגד עינינו, וניקח החלטות כנבחרי ציבור. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> ברור שיש לזה משמעות וזה לא חסר משמעות, אבל עדיין, בסוף אנחנו לא יודעים כמה בקשות יוגשו, אילו צרכים יעלו. זה לא משהו שאפשר להגיד מראש, העלות שלו היא מאד גדולה. אנחנו לא יודעים מה יקרה. גם אתם לא יודעים. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> בואו גם נודה על האמת, המלחמה עולה כסף, מה לעשות. . << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> - - - בתנאים של אי-ודאות, בהינתן הדברים שאנחנו יודעים. לחוק הזה, בנוסח הזה, שמוסיף בני משפחה, הדברים שלא קיימים, צפויה להיות עלות תקציבית - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא רוצה שתעבדי להם בעיניים. תגידי להם מראש שאת לא רוצה, כי לתת 50% לנכה נפש, זה כלום, זה שום דבר, זה לא אירוע. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נתקן ל-30% ואנחנו כנבחרי ציבור, אנחנו רוצים שהקופה הציבורית תלך על זה. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> איך הגיעו לנפגעי פעולות איבה? דיברנו על הגדרה בחוק הלומי קרב. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> ולכן צפויה להיות לחוק הזה עלות תקציבית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לגבי עלות תקציבית אנחנו נתמודד איתה עם 50 חברי כנסת מהמליאה. אני מתחייב להביא 50 חברי כנסת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו בעד. גם אני, גם אופוזיציה פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שירה, מה העלות? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> אני לא יודעת להגיד את העלות - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> ינון, תדע שזה התפשרות שלנו. אנחנו טענות שהמעטפת המשפחתית אמורה לקבל, בלי וועדת למ"ד בכלל וזה התפשרות שלנו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איציק - - - עומר, נראה לך שאנחנו עושים מה שהם אומרים לנו? אנחנו שומעים ואחר כך מצביעים. זכותה להגיד את הדעה שלה והיא גם חייבת להגיד את הדעה המקצועית שלה במשרד האוצר. בבקשה שירה, כמה העלות? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> אנחנו לא יודעים בשלב הזה לנקוב במספר. נשאלנו על עלות לעניין הנוסח של החלק של 43. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> הנוסח הופץ ביום שישי. שאלנו לגבי הכול. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> את תפסת אותי במסדרון ושאלת אותי על עלות תקציבית עם הדף הזה ממש. ולכן, לזה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל ביום שישי הופץ נוסח. שאלו אתכם על הנוסח, אמרו לכם להביא את זה ליום ראשון. יש לכם עלות של נוסח? במקרה שאין עלות של נוסח, כנראה שאין עלות. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> לא נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי, אז תגידי לי בבקשה עכשיו. עשר דקות תחזרי אלינו עם כמה עלות - - - << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> שמי ליאת גרטמן, אני נציגת משרד הביטחון, אני סגנית ראשת האגף, ואני רוצה להתייחס לעניין הטיפול בבני משפחה. אנחנו צריכים תקנים ייעודיים לדבר הזה. אנחנו היום לא ערוכים לטפל בבני המשפחה. אנחנו גם ככה בעומס רב - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, זה בסדר, הם צריכים תקנים. תפקידנו גם לעזור להם גם בזה. הכול בסדר. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> גברת ממשרד הביטחון, כמה תקנים צריך לנושא הזה? << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> אנחנו צריכות לאמוד את הצורך הזה שעלה עכשיו ולהגיד. אבל בלי תקנים אנחנו לא נוכל לקחת את זה על עצמנו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> סדר גודל של תקנים בודדים או של עשרות תקנים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ביקשנו ממשרד האוצר עלות. את יודעת כמה תקנים אתם צריכים? << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> אנחנו נחזור הביתה ונגיד לכם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לכם עשר דקות, רבע שעה להתייעץ - - - << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> הייתי מציע לך שבינתיים משתמשים בתקנים שנשארו לכם, שאתם לא מעבירים כספים לתלמידי ישיבות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזוב, הרב גולדקנופ. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה רוצה שבני הישיבות גם יקבלו תקציב מאגף השיכון, גולדקנופ? - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, לא על חשבון הלומי הקרב - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> במהלך הוועדות פה נאמר שיש 90 תקנים שניתנו להם ולא אוישו. חברים, הטיפול, התקנים האלה שאומרים שנלקחו, צריך עוד תקנים, זה אומר דבר אחד, שכרגע האירוע של המשפחות של הלומי הקרב לא מטופל. << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> כי אין להם תקנים - - - << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> התקנים מאוישים. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> מאוישים לדברים אחרים, לא למה שהם יועדו. << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> התקנים מאוישים ועדיין 1,500 פצועים נקלטים כל חודש - - - והיחס מטפל-מטופל לא מאפשר לנו - - - << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> שלוש שנים היה לכם להתארגן - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ביקשנו ממשרד הביטחון, אגף השיקום, יעשו עבודה, עשר דקות, רבע שעה. אמרת 90 תקנים, שיגידו כמה הם צריכים. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> עומר, אני ועוד כמה חברים, ישבנו עם סמוטריץ', והוא אמר "אין בעיה עם כסף ללוחמים שלי, מה שצריך, אני אמציא כסף", אז מה הבעיה? - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לכן ביקשנו שיגידו. הכול בסדר, אין בעיה - - - << דובר >> גיא זקן: << דובר >> מה הבעיה? למה להגיד דברים לא הגיוניים? - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שמעת מחברי הכנסת שיש בעיה? - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בואו נמשיך לקרוא, חבל על הזמן - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> ינון, זה לא סוף. הפצועים גדלים מיום ליום, אז עכשיו תוסיף תקנים ועוד מעט יצטרכו עוד אלפיים תקנים ועוד, אנחנו לא נהיה פה לכל החיים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> החוק יחייב אותם לעשות מה שצריך. יעל, בבקשה. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> 50% רשמנו כנקודה שצריך לחזור אליה. תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים 3. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה בפרט 26 בפסקה (4), אחרי "פרק שני1" יבוא "או סעיף 44ג". כלומר השגה על הדבר הזה הוא לעתירה מינהלית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני כן, אני רוצה על למ"ד, על ההכרה במשפחות, כי אין לי את הנוסח של הלמ"ד. לקחתי את זה מנוסח אחר - - - << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> דיווח לכנסת 4. (א) שר הביטחון ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה עד לשנת 2032, לגבי השנה שקדמה לה, על עניינים אלה לעניין הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין (בסעיף זה – הוועדה) לפי סעיף 44ג לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה: (1) מספר הבקשות לסיוע לפנים משורת הדין לנכים שהוגשו לוועדה ומספר הבקשות שאושרו על ידה; (2) מספר הבקשות לסיוע לפנים משורת הדין לבני משפחה של נכים עם מאפיינים מיוחדים כהגדרתם בסעיף האמור שהוגשו לוועדה, ומספר הבקשות שאושרו על ידה. (ב) הנתונים כאמור בסעיף קטן (א) ידווחו בפילוח לפי דרגת הנכות ובהתייחס לנכים עם מאפיינים מיוחדים – גם בפילוח בין נכים עם פגימות ראש, נכים שנקבעה להם דרגת נכות מיוחדת ונכים עם הפרעה בתר-חבלתית, הלומי קרב, ולעניין זה גם בפילוח לעניין הפרעה כאמור על רקע תגובת קרב. פה זה "הלומי קרב". (ג) שר הביטחון ימסור לוועדת העבודה והרווחה עד תום שנת 2028, שנת 2030 ושנת 2032 על הצרכים של נכים עם מאפיינים מיוחדים, ובכלל זה בפילוח בין נכים עם פגימות ראש, נכים שנקבעה להם דרגת נכות מיוחדת ונכים עם הפרעה בתר חבלתית ובכלל זה על רקע תגובת קרב. שעלו מתוך הבקשות שהוגשו לוועדה ועל המענים שבכוונת המשרד לתת להם, ובכלל זה על תיקוני חקיקה ונהלים נדרשים. כדי שאם עולה משהו מתוך מה שמגיע לוועדות למ"ד, שמצריך איזשהו פתרון שהוא רוחבי יותר, יהיה על זה דיווח לכנסת. ועכשיו הוראת המעבר, הרי אמרנו שיש ועדת למ"ד כזאת שכבר קיימת במשרד הביטחון לגבי הנכים, רצינו להגיד שתהיה רציפות – הוראות מעבר 5. יראו את הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין שפעלה ערב יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), כאילו היא ועדה שהוקמה לפי סעיף 44ג לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, והיא תמשיך לכהן ולפעול לפי כללי העבודה שחלו עליה ערב יום התחילה, עד יום כניסתן לתוקף של התקנות לפי הסעיף האמור, ובלבד שהכללים האמורים אינם נוגדים או סותרים הוראה לפי חוק זה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> וזאת תשובה לשירה עמיאל שטענה כאן שזאת ועדה חדשה. זאת לא ועדה חדשה, כי אנחנו מסמיכים את הוועדה הקיימת כדי שלא נצטרך להקים ועדה חדשה. << דובר >> הילה מן: << דובר >> הוועדה הקיימת לא נתנה מענה לבני משפחה ובוודאי לא 50%. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> מוסיפים סמכות לאותה ועדה שקיימת. את רוצה להתייחס ל-50%, 30%? << דובר >> הילה מן: << דובר >> כן. כל חוק הנכים מדבר על כל הזכאויות המיוחדות שלו: ראש, נפש, PTSD, ו-50% ומעלה. להוציא את הדבר הקטן הזה שרק את ועדת למ"ד הייעודית צריך להוריד מתחת ל-30% זה לא מדבר באותו - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, מתחת ל-50%. << דובר >> הילה מן: << דובר >> סליחה, מ-30% ומעלה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הילה, כשמדובר למשל על זכאויות לדיור, ועדת שרשבסקי, אם אני לא טועה, זה 35% שם. << דובר >> הילה מן: << דובר >> 35% זה גפיים. חברים, הזכאויות המיוחדות לנפש ו-PTSD, יש זכאויות של דיור ספציפיות, מדובר על 35% גפיים, 20% נפש, אם אני לא טועה, בזכאויות המיוחדות בוועדות החריגים. אפשר לפתוח את החוק ולעבור דבר-דבר. כשמדברים על הזכאויות המיוחדות שנתונות למה שאנחנו מכנים הלם קרב ו-PTSD, מה שקראנו לו עד לפה, זה תמיד, בראש, זה תמיד מ-50%. גם נפגע ראש מעל 30% הוא גם - - - אני לא יודעת איך עשיתם את החישוב הזה שזה - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> אבל אנחנו מסבירים שוב ושוב. זה נכנס לאותו דבר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני פניתי אליכם בשאלה. אמרה לי מי שאמרה לי אצלכם במשרד שנפש ב-99% מהמקרים זה יהיה מתחת ל-50%. גם אם זה מקרה נוראי. << דובר >> הילה מן: << דובר >> אבל זה לא נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יעל תקריא לכם. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> למשל, בסעיף 9ו, כשנותנים מענק בדיור, אנחנו אומרים: "35% עד 49% בשל פגימה בגפיים תחתונות, פגימת ראש או פגימה נפשית, ובכלל זה הפרעה בתר חבלתית". ועדת שרשבסקי עשתה את - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> 35% גפיים ו-20% נפש. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> לא, גם קרב, גם נפש. היא הקריאה. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> גם הפרעה בתר חבלתית. למשל, בסעיף 9ו, בפסקה 1, "מענק בדיור". כתוב: "35% עד 49% בשל פגימה בגפיים תחתונות" - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> כן, זה הסכומים של - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> אבל אני לא מבין את הדבר והיפוכו. אתם כותבים פה שבנכות מיוחדת אפשר לקבל גם את הדבר הזה. בנפש אין לנו נכות מיוחדת, כי אין 100 פלוס. אתם רוצים להתחיל לתקן, בואו נפתח את הכול, את כל הנושא, את הסעיף הזה, ונתקן את זה להלומי קרב. בהלומי קרב לא יכול להיות 100 פלוס, אז הנכות מיוחדת יורדת לנו. הסכמנו בפשרה כרגע, להיכנס לוועדה שקיימת, למרות שהיא לא מושלמת בכלל לאירוע, על מנת שנתחיל את הצעד ולתקן את זה. אני אומר לך, למשרד הביטחון, המהלך ייקח כמה זמן, אנחנו נקבל ועדה מיוחדת שתבין את האירוע שלנו, ו-30% זה יהיה האירוע, כי אין לנו, יש דברים שלא ויש דברים שכן. משרד הביטחון יקבל את הדבר הזה, כי יש לנו גם דברים שאנחנו לא יכולים לקבל. << דובר >> הילה מן: << דובר >> קודם כול, לנכה כזה שהוא מתחת ל-50%, הוא יכול להגיע ללמ"ד רגיל. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> נפגע נפש מעל 80%, לא צריך לקבל שום ועדת למ"ד, שום דבר, כי כנראה לא יראו אותו בבית, הוא כל הזמן מחליף אשפוזים ממחלקה למחלקה, עם אפוטרופוס, ולא יכול לבד בעצמו. כשמדברים על נפש ועל תפקוד, וזה הרי הבסיס של הדבר שבמשרד הביטחון אתם מסרבים להגיד, אנחנו הרי ביקשנו כל כך הרבה זמן, וכרגע אנחנו פה במצב של פשרה. ההבדל בין פציעה פיזית לפציעה נפשית זה שפציעה פיזית, רואים אותה, היא מדידה, ופציעה נפשית מתבטאת בתפקוד היומיומי של הבן אדם עם המשפחה שלו בעבודה במקומות האלה. בגישה שלך, את אומרת, 50% ומעלה, 50% זה כבר מקרה אבוד. אנחנו רוצים להטיל- - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אין מקרים אבודים. אני מוחאת על זה. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> מותר למחות לכולם, אבל ההגדרה הרפואית אומרת שמ-combat PTSD או מפוסט-טראומה מורכבת לא מחלימים. אפשר רק להגיע למצב של תפקוד גבוה. ולכן, שוב אנחנו אומרים, אתם לא יכולים להתאים - - - ובגלל זה ביקשנו את ההגדרה המיוחדת ואת ההתאמה האישית של הטיפול, וכרגע, כדי שזה יעבור, אנחנו מתפשרים. אני רק אומר את הדברים האלה כדי שחברי הכנסת שיושבים כאן תבינו מול מה אנחנו מתמודדים. הם לא מסוגלים להוציא מהפה שלהם את המילים "תפקוד נמוך", "חוסר יכולת לפרנס". הרי אם בן אדם יגיע עם 40% פוסט-טראומה ו -100% אובדן כושר עבודה, הוא לא יקבל כלום. הוא ימשיך להידרדר לעוני ולעוני. לכן, זה צריך להיות מ-30%, כמו שזה ברפורמה נפש אחת גם לדיור, גם לעזרה. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> אפשר להגיד שגם במור–יוסף הם הורידו את כל האחוזים למטה והם מקבלים הכול ב-20%–30%, למה פה זה- - - ועדת למ"ד, אני מבין שזה משהו אחר, זה כספים יותר גדולים. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> גם ההקפאה זה מ-30%. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> בסדר, היה חשוב לנו להבהיר את זה, היושב-ראש, שתבינו את האירוע . זה הכול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - - בסדר. אתם לא יכולים לסגור, שמענו. << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> אנחנו רוצים להביא לכם נתונים ולהראות לכם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה. בהכנה לשנייה ושלישית תביאו את הנתונים. יכול להיות שאנחנו נחליט כבר מעכשיו להוריד, ואם רק תשכנעו אותנו אחרת, יכול להיות שנעלה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> מה שאפשר לעשות זה 35% ביחס לבני המשפחות, להשאיר 50% ביחס להלום הקרב עצמו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כבר הפוך. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> המטרה של ועדת למ"ד היא לתת לבני המשפחות, זה מה שהם מבקשים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שהם רוצים רק. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> זה מה שאנחנו מוסיפים. המשפחות חשובות לנו. << דובר >> הילה מן: << דובר >> צריך להבין שהסיוע של למ"ד הוא נקודתי לדבר אחד, פעם ב-, זה לא משהו שנותנים - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> נכון. ולכן, אבל גם הוויכוח על 35% ו-50% הוא ויכוח קטן. << דובר >> הילה מן: << דובר >> אני חושבת שיש כאן הבנה לא נכונה של ציפייה לא נכונה ממה שהלמ"ד הזאת אמורה להביא. הלמ"ד דנה במקרים מאוד-מאוד קשים. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> חריגים. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אבל את לא מבינה שיש משפחות שמתפרקות? מה זה מקרים מאוד קשים? לא ראית לא מזמן נתונים שעלו והראו עד כמה המשפחה, עד כמה ילדים, עד כמה המשפחה סובלת את הפציעה? לא ראית את הנתונים האלה? << דובר >> הילה מן: << דובר >> אבל אנחנו עושים יודעים את זה - - - << דובר >> אלון חסן: << דובר >> הסעיף הזה בא לדבר על מקרי קיצון בהתאם לנכות של הבן אדם. זאת אומרת, בית שהתפרק, משפחה שהתפרקה, הלום קרב שלא מתפקד, נזרק מהבית, מתגרש מהאישה, נשארת שם משפחה מפורקת. גם אם זה מענה חד-פעמי, שהחד-פעמי הזה יציל עכשיו בן או בת זוג ואת הילדים, המענה החד-פעמי הזה יציל נפשות. ועל זה אנחנו מדברים פה. גם הלום קרב, שהוא 35% נכנס לסטטיסטיקה של ה-70% גרושים ומנותקים מהילדים שלהם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> המשפחות בנפשי נפגעות הכי קשה. << דובר >> הילה מן: << דובר >> יש כאן הנחה שמדובר פה בסכומי עתק, זה לא - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, ברור שלא. על אחת כמה וכמה - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אז למה את מתנגדת אם לא בזה מדובר? לא הבנתי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - ואנחנו ניקח אחריות כנבחרי ציבור. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> פעם מיכה שאל שאלה יפה. מיכה אמר על זה שאת עומדת ומחבל יושב עליך, כמה כסף את שווה? מישהו הביא לו על זה מחיר? שדפקו בנו נ״טים, מישהו הביא בנו מחיר כמה כסף זה שווה לנו? מה קשור כסף? תהפכו את המדינה, תמציאו סכום בשבילנו, זה לא בעיה שלנו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חברים, הם כגורמי מקצוע יגידו את הדעה שלהם. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> למה אתם הכול ראש בקיר, "כסף", "כסף", זה לא מעניין. יש פה ילדים שניסו להתאבד, של משפחות של פצועים, יש פה זוגות שהתפרקו, יש פה אנשים שמאושפזים כי - - - את ההורים שלהם ואת הנשים שלהם. זה לא כסף? זה לא מזיז לכם? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ה-"להלן הלום קרב", בעיניי בכלל ההגדרה זה פריצת דרך, ואני חושבת שגם אמרתי לך, אדוני היושב-ראש, וגם לכם, חברים יקרים, שאני אהיה כאן כדי לתמוך בכל חוק שיביאו בשביל יהלומי הקרב, הלומי הקרב. וזה באמת חוק פורץ דרך, ואני רוצה להגיד לכם, אני מתרגשת בשביל כולנו, בשביל כל עם ישראל, אבל בעיקר אני כל-כך גאה בכם. נוצרו פה חברויות, וראיתי כמה זמן אתם מתרוצצים בבית הזה ובהתמדה ובנחישות עם המאהל ובאים לפה, וזה לא מובן מאליו. יש פה גם שיעור. אני בטוחה שאם לא הייתם באים לפה בשנים האחרונות זה לא היה קורה. ישר כוח לכם, ושכל האנשים שרואים אתכם, כל האנשים שזקוקים לעזרה הזאת ולא קיבלו, יכולים להתגאות בכם, ואנחנו, כל עם ישראל, מתגאה בכם. ולא בכדי אתם רואים פה תמימות דעים. גם אני, גם עודד פורר, שיחד הייתי באופוזיציה, תומכים ביחד עם החברים בקואליציה. אופיר, כמו שהייתה לנו ביקורת על חוק-יסוד לימוד תורה, כשצריך לפרגן, אנחנו גם יודעים לפרגן. (אופיר כץ, 14:51) << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> החוק הזה לא יהיה מהזמן של ניקוי שולחן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כבר בשבוע שעבר, אנחנו נתגייס לכל מה שצריך, כולל אם תהיה פה - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כל ה-50%. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כולל ה-30% - - - בבקשה עוד קצת. לפני שבוע-שבועיים קיימתי דיון של חיילים יוצאי אתיופיה בצה״ל ובמערכת הביטחון, בעקבות אימהות שפנו אליי על הלומי קרב מהקהילה שהם עולים ובני עולים, שזורקים אותם לאלף עזאזל. אם אתם אוכלוסייה שסובלת, תחשבו שהם, בגלל שההורים לא יודעים עברית, בכלל הם - - - למצות את הזכויות שלהם, מה שההורים שהולכים לטיול חודשיים בשביל להשיג טפסים, הם אחרי חמש שנים מגיעים בכלל למישהו שעונה להם. אין דבר כזה שלא ייכנס לחוק. מבחינתי אפשר נוסח בסגנון הזה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חיילים בודדים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, וחיילים בודדים. כשאני אומרת באותה נשימה, עולים וילדי עולים, אני מתכוונת לחיילים בודדים, וחסרי עורף משפחתי. לא יכול להיות מצב, למשל, אם אני מביאה את הקהילה שלי, מצד אחד אחוז המוטיבציה בין הגבוהים ביותר זה של הקהילה שלי, ואחוז הנהרגים זה פי כמה וכמה במלחמות אל מול אחרים, אבל 15% בכלא יהיו יהודי אתיופיה, ואתה יודע על זה, עודד פורר, מהתפקידים הקודמים שלך. כשהם הולכים ונפצעים, חוזרים הביתה, ואז אנחנו רואים מה שקרה לתשאגר, שזרקו אותו כמעט לאלף עזאזל, ועוד חייל, אביב איפרגן, שאמא שלו היא בת הקהילה, שבכלל זרקו אותו פצוע ראש, אמרו לה תצאי מבית החולים. הדבר הזה לא יעבור על סדר היום, מהסיבה הפשוטה, מדינת ישראל מושתתת על עלייה וקליטה. מאז קום המדינה מעל שלושה מיליון עולים בנו את המדינה הזאת, ואני רוצה שייכנס לחוק שאולי ועדת חוץ וביטחון, אולי משרד הביטחון, יצטרכו לתת - - - אני רוצה שמשרד הביטחון יידרש, לבחינה של הנתונים ומה המענים שניתנים כדי להנגיש את המעטפת שקיימת ולהנגיש את החוק הזה. אחרת, האנשים האלה נשארים מאחור, ואני אישית לא מוכנה, ואני מקווה שאתם, הלומי הקרב, תצטרפו אליי בגישה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו איתך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מגבים אותם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הדבר הראשון, להכניס איזה סעיף, אני בטוחה שנצליח לנסח משהו הגון, שלא משאיר אף אחד מאחור, כולל מיצוי זכויות של העולים, חיילים בודדים וחסרי עורף. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> נכניס בסעיף של הדיווח הנגשה של הזכאויות. בסדר? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לעולים חדשים - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הנגשה באופן כללי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה שונה. יש הבדל בין לפרסם לנכי צה"ל, לבין זה שההורים - - - זה שונה. ההורים לא יודעים עברית. הילד סגור לא יכול - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה מה שהיא אומרת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הנגשה זה משהו אחר. הנגשה זה לכולם. אפשר לעשות פרסומת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא לכולם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נכון, זה משהו אחר. הנגשה שפתית ותרבותית זה משהו אחר לגמרי. לא ללמד אותי את הדבר הזה. אני מומחית לדבר הזה. ויש חוקים ספציפית שמדברים על זה, על הנגשה תרבותית, על הנגשה שפתית, על ייצוג הולם. אני לא מדברת על ייצוג הולם, אבל הנגשה תרבותית ושפתית לעולים חדשים, חיילים בודדים, יהיה. דבר נוסף, ורגיש לא פחות, ואני יודעת שיש לך הצעת חוק כזאת, וצריך לבחון את זה. אני לא יודעת אם זה אפשרי. הוכר הלום קרב וכתוצאה מהיותו נפגע תגובת קרב, נפטר תוך 12 חודש ימים, יכירו בו כחלל צה״ל. צריך לדון בזה. אני יודעת שהיה לך חוק, זה נושא רגיש מאוד. אמרה את זה וביקשה ממני נטע דגן, אחותו של רב סרן במילואים אסף דגן, זכרו לברכה. ראוי שנחשוב על, אם אפשר, וזו הזדמנות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, פנינה. כן, מיכל. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> קודם כול, אחי הלומי הקרב, אני מצדיעה לכם. הייתי קמה ועושה, אבל אני מפחדת שאני איכשל באיך להצדיע, כי לא הייתי, עשיתי שירות לאומי. אבל אני לגמרי מצדיעה לכם. עשיתם עבודה נהדרת. אתם עושים עבודה נהדרת. אני יודעת, ביקרתי אתכם כמה וכמה פעמים באוהל שיש לכם ליד הכנסת, ובחמה ובגשם ובקור ובכפור, והייתם שם כל הזמן נאמנים לדרך שלכם. אנחנו עוד לא בפסגה. אנחנו בתחילת הדרך, אבל זה גם משהו. ועצם היכולת שלכם לשבת פה ולהבין שזה לא הכול, ולא תקבלו היום את הכול, תקבלו רק חלק, ולשבת בשקט ולהקשיב לזה, גם על זה מגיעה לכם הצדעה כי אני יודעת כמה זה קשה לכם, וכמה זה כואב לכם, וכמה רציתם הרבה-הרבה יותר, ומגיע לכם הרבה-הרבה יותר. מי כמוני יודע. אני יודעת כמה קשה לכם וכמה קשה לבני המשפחה שלכם כשיש חור בלב וחור בנשמה והנשמה זועקת, אני לא עושה היררכיה ואני לא עושה כאן מדד מי כואב יותר, אבל בהחלט זה כמעט בלתי אפשרי להמשיך ולחיות. ואתם פה וממשיכים לחיות וממשיכים להיאבק לא רק על עצמכם אלא גם על החברים שלכם שלא היו מסוגלים להגיע לפה, כי הם שוכבים בבית ולא מסוגלים לצאת מהמיטה לא כי אין להם רגל, אלא כי יש להם חור ענק בלב ובנשמה, כי הם נלחמו עבורנו בקרב וחצי מליבם ונפשם נשארו שם ולא חזרו איתם הביתה. ולכן בעיניי זה מדהים. אני קוראת לכם ואני קוראת לכולנו פה, הדבר הזה זה התחלה וזו התחלה חשובה והיא טובה וכל הכבוד לכם ולנו שנעביר את זה כמה שיותר מהר. ותודה לאופיר ולכל חברי הכנסת פה וליועצים המשפטיים, אבל את אות הארגמן או את הפציעה הקרבית אנחנו נמשיך. יהיה פה בעזרת השם בכנסת הבאה וצריך גם לחוקק את זה, יש לנו עוד חוקים רבים שצריך לעשות ואני בטוחה שאופוזיציה וקואליציה ולא משנה מי ישב איפה, אנחנו נמשיך ונהיה שם עבורכם אז תודה ענקית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עודד, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אופיר תודה על הקידום של החקיקה הזאת. אני חייב לומר שבשבועות האחרונים, השבועות הארוכים שאנחנו מבלים פה, לפחות סוף-סוף אנחנו עוסקים במהות ועוסקים באמת במה שחשוב. אני מרשה לעצמי לדבר בשם כל סיעות האופוזיציה, גם מי שלא נמצא פה. החוק הזה מוחרג מכל השעות והדקות והספירות והעניינים, מבחינתנו זה לא חוק של פיליבסטר וזה לא חוק של ספירת זמנים, הוא מעל האירוע. בהמשך לדברים שאמרה פה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אני גם כיושב-ראש ועדת העלייה והקליטה ניהלתי דיונים רבים בנושא הסיוע הנפשי לחיילים בודדים וחסרי עורף משפחתי, וצריך להבין מה קורה לחייל בודד כזה כשהוא יוצא מהצבא. הוא עטוף בצבא בהרבה מאוד סיוע שהצבא נותן לו וביום שהוא משתחרר הוא לבד והקושי שחווים כולם, אצלו קשה פי כמה ולא תמיד גם יש מי שרואה את הקושי הזה בבית, חברים, הוא באמת לבד. הצלחנו לתקן הגדרה שימשיכו לקבל סיוע, הצלחנו לתקן את זה בחוק חיילים משוחררים כדי להכניס את המילואימניקים הבודדים לתוך העניין הזה. חייל בודד גויס למילואים, במילואים אין לו שום מעמד, והוא יוצא החוצה והוא עוד יותר לבד, חייבים להכניס פה את הדברים שביקשה פנינה. זה אירוע בניגוד למשפחות של פצועים, שגם הן חוות את הפציעה הפיזית, הפציעה פה של הלם קרב מפרקת את הבית, והיא מפרקת את הבית לאורך זמן, והיא פוגעת בילדים, והיא פוגעת באנשים, והיא פוגעת פגיעה שלא קיימת במקומות אחרים. חייבים להוריד פה את האחוז ל-30-35% כמו שזה מופיע במקומות אחרים. אחרת אנחנו עלולים להפוך את החוק הזה לאות מתה. לגבי מה שביקשו פה ממשרד הביטחון, לגבי התקנים – אני לא חושב שזה צריך להיכנס לתוך החוק, אבל כמה תקנים שאת חושבת שאת צריכה, אתם תצטרכו עוד הרבה יותר, כי האירוע שאנחנו רואים פה הוא הרבה–הרבה יותר גדול. המלחמה הזו תיגמר באיזשהו שלב, והגלים האלה שיגיעו אלינו יהיו גבוהים הרבה יותר ממה שאתם רואים כרגע. לדעתי צריך להיות אגף מיוחד במשרד הביטחון, זה לא צריך להיות אגף השיקום. לאירוע הזה צריך להיות אגף מיוחד, עם אנשים שמוכשרים לטובת העניין הזה, שמכילים ויודעים איך לגשת לזה, וגם עם התקנים הנדרשים כדי לטפל בכולם, אבל זו עבודה שהיא עבודה מינהלתית. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> אפשר להביא נשים ובנות זוג שחוות את זה בבית, ויהיה להם יותר קל ורגש. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם כשצריך לתת תקנים נוספים, אני מבין את הדרישה של משרד הביטחון, זה לא קשור לחוק, צריך להעביר את החוק. אם יצטרכו להוסיף תקנים למשרד הביטחון, יוסיפו במסגרת הדיונים הנדרשים. << דובר >> הילה מן: << דובר >> מתוך הדברים שעלו פה, קודם כול יש דברים שכן קיימים בחוק כבר היום, ומה שלא, הרוב נמצא במסקנות ועדת מור-יוסף. הדברים, יודעים אותם. זה עניין של תקציבים, זה עניין של אישורים, אנחנו מאוד-מאוד מקווים שהחלטת הממשלה תעבור, אבל הדברים שם. << דובר >> נתי שקד: << דובר >> אבל ועדת מור-יוסף לא עוסקת בהלומי קרב - - - << דובר >> אלון חסן: << דובר >> כמה הלומי קרב קיבלו מענק דיור מאז 2023 בלמ״ד המיוחד? הבאתם יועץ נדלן בלמ"ד, במיוחד לדיור, לפי מה שנחתם פה ב-2023. מה אתם עושים עם ההמלצות של היועץ נדל"ן שלכם? אתם זורקים אותם לפח - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> מקבלים לפי חוק - - - << דובר >> אלון חסן: << דובר >> אין אחד שקיבל מעבר ל-250 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל זה משנים את החוק, מה זה לפי חוק? התאמת דירה, הלוואה דיור, כל הדברים האלה זה הפליה דה-פקטו. << דובר >> נתי שקד: << דובר >> אל תיפלו לספינים שלהם. אתם נופלים לספינים שלהם. אנחנו לא רוצים לדבר על כסף. מה קורה לכם, חברים? זה בדיוק הספין שלהם. זה בדיוק הספין של המנהיג העליון – "הם רוצים כסף, כסף, כסף". אנחנו לא רוצים כסף. אנחנו רוצים שמדינת ישראל תדע שאני כאבא, אני כבר לא לוחם, שאמור - - - שהילדים שלי מאפרת אומרים לי, "אני הולך להיות לוחם". אני אומר להם, "לא, אני לא רוצה שהם יהיו לוחמים". והם אומרים לי, "לא", כי כך הם חונכו. אני רוצה שמדינת ישראל תדע שאותם 20% מחיילי צה"ל הסדירים, פחות מאחוז אחד מחיילי המילואים, אלה שמוכנים להקריב את גופם, את נבשם, ואת בתור אימא ואני בתור אבא יודעים כמה רצנו איתם בתור ילדים על כל חום שעלה להם. אני הקטן, קטונתי, אבל אני לא מוכן יותר לכל המשחקים האלה מסביב, כמו שאת ידעת להביא חוק לפדויי השבי, שזה חוק שהוא לא שוויוני, וכמו שידעת להילחם על החוק לחטופים עכשיו, למרות שזה חוק לא שוויוני, וכמו שידעת להילחם על חוק פיצויים לדוגמה, למרות שזה לא חוק שוויוני. עתידי להילחם על אלה שאת שולחת לקרב. אני עכשיו הלכתי לקחת את הילדים שלי, השארתי אותם בבית, אמרתי להם: "חמודים, אני משאיר אתכם, אני חייב לחזור". וזה היום שלי. כואב לי. אני רוצה להגיד לכם עוד משהו ששמעתי במהלך הדיון, אם אפשר, שמעתי בדרך את יעל, שיודעת שאני מאוד מעריך אותך, אבל עוד פעם, ועדת למ"ד הזאת, קודם כול, היא עוסקת בכל נכי צה״ל. דבר שני, אנחנו מפספסים את מה שאנחנו מנסים להגיד פה. הרי אנחנו פה במשך עשור התחננו ואמרנו, "אנחנו לא מדברים על כסף". שיקום זה לא רק כסף. נכון, זה עולה כסף. גם המים האלה עולים כסף. אבל שיקום זה בראש ובראשונה להחזיר אנשים לחברה. ואם לא יהיה שינוי מתודולוגיה, כשמשרד הביטחון, זה מה שאנחנו עושים, וכנסת ישראל, יעלו על נס דווקא את אותם אלו שהם שולחים לקרב, ובזה הרב גולדקנופ צדק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם הצבעה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תגידו לי אתם. אוצר, שירה, יש תשובה? - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> אופיר, אנחנו מבקשים מטעם הלומי מהקרב, שמה שפנינה אמרה פה, היא צודקת בכל מילה. אנחנו מבקשים ממך, היועצת המשפטית - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה יהיה בחקיקה השנייה והשלישית. אני לא יכול להחליט עכשיו. פנינה, את יודעת איך זה חקיקה. אני לא מכניס עכשיו כלום, נגמר. יש שנייה, שלישית - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אופיר, זה לא בסדר - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> צריך לבדוק את זה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה יש לך לבדוק? - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני בעד, אבל צריך לבדוק את זה, לנסח את זה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> להנגיש, אין מה לבדוק. אני לא מוכנה כאמירה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז תצביעי נגד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אופיר - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פנינה, נו די. אני לא אומר לך לא. לשנייה שלישית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא בסדר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא בסדר מה שאת עושה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש חיילים בודדים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא אומר לך לא, את סתם מעכבת עכשיו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לעצור חמש דקות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אין חמש דקות. עכשיו מצביעים. שירה, יש לך תשובה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה, אבל, אופיר, היא - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני רוצה לשמוע את האוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל סך הכול עוד שורה אחת. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> אני רוצה רגע גם להעיר הערות לגופו של נוסח. לגבי סעיף 44ג(ד), בחלופה ב', "שר הביטחון יקבע בתקנות". כמו ההערות שהעברנו, אני רק רוצה לציין את זה פה לפרוטוקול, שחבריה של הוועדה יכללו גם את אגף הכספים במשרד הביטחון, נציג ייעוץ משפטי - - - << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> אבל זה יהיה בתקנות, למה זה צריך להיות בחוק? גם ועדת למ"ד במשפחות, ההרכב לא כתוב פה. - - - הדבר היחיד שכתוב בסעיף קטן (ד), זה ששר הביטחון יקבע בתקנות את ההרכב, והתוספת שיש זה שלגבי נכים עם מאפיינים מיוחדים, יהיה חבר אחד שיתאים למטריה, שזה עובד סוציאלי, פסיכולוג או פסיכיאטר. לא מפורטים פה חברי הוועדה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> כל יתר ההרכב יהיה בתקנות גם כך. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> וגם בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, הרכב הוועדה - - - << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> ככל שגם פה, כמו שאני אבקש בהמשך, התקנות יהיו בתיאום עם שר האוצר, אין לנו בעיה. ככל שהן לא בתיאום עם שר האוצר, תהיה לנו בעיה שלא ייקבע פה בנוסח מי הם - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> למה ההתעקשות על ההרכב? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> ועדות למ"ד, מתוקף תפקידן כוועדות לפנים משורת הדין, יש פה דרך של הצעת כספים. ומבחינתנו חשוב שיהיה גם נציג של ייעוץ משפטי וגם נציג של אגף הכספים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי. מה עוד? << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> - - - לא בחוק. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> מאה אחוז. ניתן שהתקנות יהיו בתיאום עם שר האוצר, מאחר שההרכב הוא משמעותי מבחינתנו, כי אנחנו במלחמה גם ראינו ועדות למ"ד מתפקדות באופן שהוא אחר ונפרד. אין בעיה שנדון על זה בשנייה שלישית. חשוב לי שהאירוע יהיה פה לפרוטוקול וגם- - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שיהיה לפרוטוקול שאנחנו מתנגדים שזה יהיה בתיאום עם שר האוצר. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> וגם הערות שלנו, שהעברנו אותן לנוסח. בנוסף, בסעיף (ז), גם פה זה הרחבת זכאויות קיימות - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה כללי העבודה של הוועדה. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> ולכן גם פה לעניין כללי העבודה, ובהתאם - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה כללי העבודה של הוועדה. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> יש לך מישהו מהמשפחה שנלחם, שנפגע? אתם שמים פה אנשים קרים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חברים, יש לה תפקיד, והיא עושה את העבודה שלה. היא לא עושה אותו - - - << דובר >> גיא זקן: << דובר >> אבל זה לא נכון, כי תמיד סמוטריץ', מדבר אחרת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> חברים, רדו לגופו של עניין, לא לגופו של אדם. << דובר >> עידו גל רזון: << דובר >> זה רק חמש דקות. אם אנחנו יכולים לדחוף ולשים את הדבר הזה של - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אבדוק - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אופיר, ארבעה מתאבדים בשלושה החודשים האחרונים הם מיוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נסיים את החלק הזה ונצא להפסקה. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> זה רק להוסיף את החיילים הבודדים, זה לא מסובך. << דובר >> עידו גל רזון: << דובר >> הלומי קרב ידאגו בסוף לכולם. עוד חמש דקות, במקום הזמן שאנחנו צועקים פה ומבזבזים זמן, חמש דקות תחשוב על זה, תכניס אותם, אתה תציל חיים. כולכם תהיו חלק גדול מהצלת חיים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההנגשה זה לכולם, זה לכלל הציבור. גם לי זה לא היה מונגש - - - << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> גם בסעיף (ז) - - - היוועצות עם שר האוצר. זה מבחינתנו ההערה הזאת. בנוסף, לעניין עלות תקציבית, כשמדברים על 50% ומעלה, העלות התקציבית שאנחנו מעריכים, ואני אומרת זו הערכה ראשונית, אנחנו עשינו אותה פה במהירות לצורך את העניין הזה, כ-20 מיליון שקלים - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> - - - אני יכול לקנות במבה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עומר, הכול בסדר. 20 מיליון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חשבתי יגידו מיליארדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נתנו מיליארדים אתמול לסמוטריץ' ואלה, על מה אתם מדברים? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> מרבית העלות היא לכלל - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> על 35 זה 50 מיליון? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> אני לא יודעת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה מה שינון ביקש ממך לבדוק. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> הוא ביקש ממני על 50 - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז תבדקי 35 - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 35 רק לנפגעי פגימה נפשית, לא ראש - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את זה אנחנו משאירים כרגע פתוח. ביטוח לאומי, בבקשה - - - << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו לגבי ה-למ"ד ייעודי. אנחנו מטפלים היום רק בנכים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל את צריכה להגיד כמה תקנים. << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> אני עוד לא יודעת - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תעשו את העבודה, תחזרו אלינו מחר עם זה. אם זה יהיה משהו שהוא מפוצץ כזה, זה יהיה אפס. אם תביאו משהו שהוא ריאלי ועונה על המידות, אנחנו- - - << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> אין לנו שום אינטרס להביא משהו מפוצץ. הרי בסופו של דבר, על מה מתלוננים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני יודע שאין לך אינטרס. בחקיקה שאני עברתי פה, כשהיה תוספת תקנים, גם אלו שלא היה להם אינטרס, אני לא אומר עלייך, תמיד זה היה בערך פי 86. מהניסיון שלי, בגלל זה אני אומר את המשפט הזה. << דובר >> ליאת גרטמן: << דובר >> אתה מכיר את יחס מטפל-מטופל שלנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אומר את זה באופן כללי - - - << דובר >> שלומי מור: << דובר >> שלומי מור, המוסד לביטוח לאומי. בלי שיגרה שום דבר מכל ההישגים האדירים של הלומי הקרב, אנחנו מבקשים שייכנס תיקון עקיף לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, על מנת שרק ועדת למ"ד, לא החלק הראשון לתיקון, רק ועדת למ"ד תוכל לחול גם על נכי איבה. זו ועדה נפרדת שלנו, לא קשורה למשרד הביטחון, אבל תאפשר לנו לעשות צדק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היא קיימת הוועדה? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> היום יש ועדות למ"ד רק למשפחות. אנומליה לא נורמלית, ואנחנו מבקשים שבהזדמנות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז תקימו. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אני צריך את החוק הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תביא נוסח. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> שלומי, אנחנו מבינים את הבעיה. אנחנו נכין לקריאה הראשונה - - - << דובר >> נתי שקד: << דובר >> הם קיבלו 5 מיליון ללא הוכחת נזק, למה לא הבאת לנו אותו הדבר? - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על כולם נלחמים, רק עלינו לא נלחמים. אנחנו פה, כי אף אחד לא נלחם עלינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יבואו ויגידו לכל אחד 15,000 רק, נו. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> זו שורה אחת, יש אותה ליועצת המשפטית, אנחנו יכולים חמש דקות לסגור את זה. זה לא מסובך. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> לא מקובל עלינו. כרגע מתעסקים בהלומי קרב, תודה. אנחנו לא סתם עושים את החוק. רצינו את ההפרדה, אנחנו באנו בפשרה כדי לקבל את הדבר הזה. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אין שום קשר לביטוח לאומי. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> אני מסביר עוד פעם. זה הכול אירוע של העוגה הגדולה. אני, שלא כמו אחרים, שם את זה על השולחן. יש עוגת תקציב, כל אחד מנסה לקחת את הדבר לאירוע שלו. אנחנו באירוע שלנו רוצים לחתוך את העוגה, שתהיה לנו חתיכה מסוימת להלומי קרב, ושיהיה. כל הדבר הזה שנאמר, כולנו מבינים, ומיכל אמרה את זה, זה תחילת הדרך. אם הכנסת הייתה באמת מתייחסת לשש שנים אחורה ולשנים האחרונות של הדבר, כמו שאתה אמרת גם, אנחנו במזל שאתם פה עכשיו, מי שנמצא, והצלחנו בזמן קצר, עם הבאזר, לדפוק איזה שתי נקודות, אולי לעשות תיקו, עוד לא ניצחון. האירוע עכשיו הוא תחילת הדרך כדי להגדיר בנפרד את הנושא של פציעת קרב והלומי קרב. מעבר לזה, יש פה הכנסה של דברים חשובים, כמו העולים וכמו הדברים. יש דברים שאני, סלח לי, לא חשוב פה. עם כל הכבוד, יש לי גם אנשים, משפחות ופעולות איבה והכול. אני לא באירוע כרגע. אני באירוע ממוקד כמו סוס ככה, על החבר'ה האלה. ולא ייכנס פה שום דבר אחר, מסיבה פשוטה. אדוני היושב-ראש, חסר פה בן אדם אחד שצריך להשלים את העוגה לפשרה שהסכמנו, וזה מזכיר הממשלה שצריך לחזור לפה עכשיו ולהגיד את מה שהוא אמר איתנו בחדר, כדי שתהיה לנו השלמה. מזכיר הממשלה, יוסי, צריך לחזור לפה ולהגיד את מה שהוא התחייב להגיד על הוועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה הוא אמר? << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> מעבר לכל מה שעכשיו סיכמנו בחוק, שתקום ועדה. ושיהיה באירוע של הממשלה, בהחלטת ממשלה, ושבסופו של דבר היא תטפל בזה על פי כל מה שסיכמנו. << דובר >> נתי שקד: << דובר >> שתבחן את המעטפת - - - << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> ושיהיו לנו נציגים, לא משקיפים, אלא נציגים של הלומי הקרב בוועדה. לא משקיפים, נציגים בוועדה - - - << דובר >> נתי שקד: << דובר >> שתבחן את המענה למשפחות. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> ואם הוא לא מתכוון לחזור ולומר, אז אנחנו הולכים עשרה צעדים אחורה, כי זה היה חלק מהפשרה על החוק הספציפי הזה, כצעד ראשון. << דובר >> נתי שקד: << דובר >> אופיר, אני רוצה רק להגיד משפט אחד אם מותר לי בבקשה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר >> נתי שקד: << דובר >> אני ראיתי את הדבר הזה וקצת קפצתי, ואני רוצה לפנות ליועצות המשפטיות כאן. אתן יודעות ואני יודע שחוק הנכים הוא חוק שוויוני. חוק הנכים במהותו הוגדר במשך השנים כחוק שוויוני, ולכן גם נגזרת של נפ"א, נפגעי פעולות איבה, נצמדים אלינו. האם התוספת שהוספתם משנה את המתודולוגיה, או עדיין זה יהיה חוק שוויוני, ונפגעי פעולות איבה, וכל הפוסט-טראומה האחרים יהיו צמודים להלומי קרב? תודה רבה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אופיר, התיקונים שמבקש הביטוח הלאומי הם חשובים לא לחוק הזה, לדעתי. אפשר לדון בזה בחוק אחר, לא לאירוע הזה. אני באמת חושב שצריך לסגור את האירוע. גם כך אנחנו בזמנים בלתי אפשריים. יש פה נוסח שהוקרא, צריך להוסיף את התיקון לגבי עולים כדי שתהיה את ההעברה שלו. << דובר >> אוריה לוברבום: << דובר >> ההכרזה של מזכיר - - - אני אומר עוד פעם, זה קריטי. כי אם לא, זה לא משלים את כל מה שדיברנו. אנחנו הסכמנו לפשרה בחוק, הסכמנו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תחזור על מה שהוא אמר. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> חברת הכנסת פנינה, הייתה לידו. את יכולה להגיד מה היא אמרה? שתקום ועדה שתבחן את המענים - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מזכיר הממשלה אמר שהוא גם יגיד את זה לפרוטוקול. שהוא מתכוון להביא החלטת ממשלה לעניין ועדת מור-יוסף, אני חושבת. << דובר >> גיא זקן: << דובר >> לא, לוועדת הטיפול במשפחות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> היא צודקת. ביום שלישי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אמר שבתוך כך, ביום שלישי, הוא מתחייב להכניס את הועדה שתוקם לטיפול במשפחות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אקריא את התשובה ששלח לי מזכיר הממשלה במסרון – "אני אוסיף בפרוטוקול הממשלה, ביום שלישי, שמיד עם הקמת הממשלה תוקם ועדה שבה היו נציגי משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר ונציגי הלומי הקרב. הוועדה תבחן את סוגיית המענים למשפחות הלומי הקרב". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר, "מיד עם הקמת הממשלה?" << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא אמר "מייד עם הקמת", הוא אמר, "יום שלישי בהחלטת הממשלה". הוא אמר שהוא מביא ביום שלישי להחלטת ממשלה, זה ייכנס פנימה, הוא מתחייב. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה מהרהורי ליבו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כולל נציגים של הלומי הקרב. אופיר, אבל לא הבנתי. את זה היה קל להקריא, למה אתה לא מקריא לעניין העולים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כי את לא נותנת לי הזדמנות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שותקת. יש לך נוסח? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הרעיון יהיה בפנים. אני לא יודע לגבי איזה נוסח. שגית תעבור על זה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הקטע? זה נוסח פשוט - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את רוצה להחליף גם את הייעוץ המשפטי? - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אני לא מבינה, מה ההתנגדות פה? - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין פה שום התנגדות. על מי את עושה את ההצגה הזאת? אין התנגדות, אני אומר לך - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה אתה לא מקריא לי נוסח. תקריא לי נוסח - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היא תנסח את האירוע הזה - - - << דובר >> אלון חסן: << דובר >> כבוד היושב-ראש, ביקשנו מאגף השיקום - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תפסיק להגיד "עושה הצגות". אני מטפלת בחיילים האלה. תפתח את הפייסבוק שלי ותראה במי אני מטפלת - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אומר לך שכן, את אומרת לי לא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה להגיד לזכות פנינה היקרה, שהיא בקשר יום-יומי פה עם כל אחד ואחד מאיתנו. אל תזלזלו בדברים שהיא אומרת - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אף אחד לא זלזל. אני רוצה לענות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא מבקשת משהו שהוא מובן מאליו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שמעת אותי אומר לה, לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. חס וחלילה. פנינה אוהבים אותך. << דובר >> אלון חסן: << דובר >> ביקשנו מאגף השיקום שיביאו לדיון לפני קריאה שנייה ושלישית את כמות התקנים שחסרים להם. לכולנו יש אחים לנשק, חיילים בודדים ועולים חדשים. אנחנו רואים אותם בקבוצות וואטסאפ שלנו נופלים בין הכיסאות, אנחנו רואים אותם מנסים להתאבד. כל מה שאנחנו מבקשים זה שלדיון הבא, לפני קריאה שנייה ושלישית, שאגף השיקום יגיד כמה תקנים חסרים להם, להביא ארבעה אנשים שתהיה מחלקה ייעודית לאותה אוכלוסייה, שאותה אוכלוסייה, חיילים בודדים ועולים חדשים שנפצעו בפעילות מבצעית בשירות צבאי, יוכלו לפנות ליחידה ספציפית באגף השיקום, שתיתן להם מענה ייעודי עבורם. זה הכול. שיביאו את המספר תקנים, תאשרו להם את התקנים, שיקימו יחידה. זה הכול. על מה מתווכחים פה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא חושב שהבעיה זה תקנים, אני חושב שהבעיה זו היחידה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם לא הכירו בזה עד היום. התשובה שלהם הייתה לפני שבועיים, "אנחנו לא מכירים קיפוח", כאילו אנחנו בשנות ה-60. לא מכירים בקיפוח כזה - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> משרד הביטחון מתנגד להפחתת אחוזי הנכות בלמ"ד ייעודית רק לנפש, ל-35% לעומת ראש. << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> לא רק נפש. << דובר >> הילה מן: << דובר >> גם ראש, זה לא מה שנאמר פה - - - << דובר >> יעל קוטיק: << דובר >> נאמר, גם ראש. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> צודקת, זה לא נאמר, אבל הם תיקנו שזה יהיה גם וגם - - - << דובר >> הילה מן: << דובר >> תודה על ההבהרה. אני שמחה שזה נאמר. יחד עם זאת, אני רוצה לומר שוועדת למ"ד רגילה מתכנסת מ-20 עד 50. כרגע, מה שזה הופך אותה למ-20 עד 35, ודי מייתר את עבודתה. אנא שימו לב גם לזה. אנחנו נתייחס לזה בקריאה השנייה והשלישית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> בנוסח הראשון שהקראנו ייכנס "להלן הלום קרב לעניין ההגדרה". בנוסח השני שהקראנו לעניין ועדת למ"ד, נכון לעכשיו תהיה הפחתה בדרגת הנכות מ-50% ל-35%. אנחנו נבחן את זה בשנית לקראת דיוני הקריאה השנייה והשלישית. אנחנו ננסה ננסח סעיף בדבר הנגשה שפתית והנגשה תרבותית. אם אנחנו לא נצליח למצוא - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי, אבל אמרנו להצבעה עכשיו. יש לי נוסח מאוד פשוט. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הוא מסמיך אותי לנסח את זה. ככל שאני לא אמצא נוסח מתאים, אנחנו נביא לשנייה ושלישית ונכתוב בדברי ההסבר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי, אבל מתי ההצבעה לקריאה ראשונה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עכשיו. השנייה והשלישית השבוע. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אנחנו ננסח לפני ההצבעה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם היא תצליח לפני שהיא מגישה, יש, אם לא, היא תכתוב בדברי ההסבר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, הבנתי, אנחנו נעשה הפסקה וננסח. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> לגבי הקמת ועדת למ"ד בביטוח הלאומי. אנחנו נציין את זה בדברי ההסבר. נשב איתך לפני ההכנה לקריאה שנייה ושלישית ונראה איך אנחנו מכניסים את זה. יושב-ראש הוועדה הקריא את ההתחייבות של מזכיר הממשלה לגבי הוועדה. הערכת עלות תקציבית 20 מיליון נכון לעכשיו. עלה ל-50. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> 20 מיליון היה ל-50%. אם מורידים ל-35%, אין לנו, והתבקשנו- - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, היא תביא את זה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> תביאי את זה לפני ההצבעה. בנוסף, משרד הביטחון יביא - - - << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> זו הצעת חוק תקציבית - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זו הצעת חוק תקציבית, אתם מתנגדים לה. << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> משפחות שוות 100 מיליון. תקציב המדינה, 750 מיליארד שקל, 100 מיליון המשפחות לא שוות. זה לא נורמלי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נגייס 50 חברי כנסת, הכול בסדר. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> ומשרד הביטחון יביא את הערכת התקנים שלו לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אתה מלביש את זה למעשה על סעיפי הגדרה ומעמד של הצעות החוק של משרתי המילואים שנמצאות על השולחן שלך. ייתכן שנצטרך - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - - << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זה לא רק סעדה, זה עוד הרבה חברי כנסת. ייתכן שנצטרך לעשות איזה פיתוח בהמשך, אבל נכון לעכשיו תצביע, ואנחנו נמצא לזה את הקונוטציה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה שנצביע? אני רוצה לנסות לנסח. אופיר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פנינה, אנחנו מכניסים את זה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני לא מוכנה שתהיה הצבעה - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, את מצביעה, זה תמיד כך, עושים את זה. גם אני עושה כך - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> פנינה, אנחנו דואגים לזה. אנחנו לא מוותרים עד שזה יהיה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פנינה, לא יהיה שנייה ושלישית ולא יהיה כלום מזה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פנינה, הם אחים שלנו לא פחות מאשר הם שלך. תירגעי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פנינה, אני מבטיח - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פנינה, זה לקריאה הראשונה - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם בקריאה הראשונה זה ינוסח - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, בסדר. ננסח. מעניין, אבל אתה יודע, זה מדהים אותי שבסוף - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פנינה, זה יהיה בפנים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' – טיפול מותאם לנפגעי תגובת קרב), התשפ״ו– 2026. מי בעד? הצבעה אושרה החוק אושר בקריאה ראשונה ויעלה למליאה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כל הכבוד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. תודה לכולם - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שתצליחו לעלות על דרך המלך - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נעשה הפסקה. רבע שעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:30 ונתחדשה בשעה 15:45.) << הפסקה >> << נושא >> הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - - כן. הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה, של חבר כנסת משה גפני. הוגשו רוויזיות. אני מוותר על הנימוק. אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד הרוויזיה? שניים. מי נגד? שישה נגד. מי נמנע? הצבעה לא אושרה אם כך, הרוויזיה נדחתה - - - << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:50. << סיום >>