פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 16 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 13/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 260 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ו (13 ביולי 2026), שעה 10:30 סדר-היום: << נושא >> בחינת איסור העברת כספים לחו"ל על ידי עובד זר לא חוקי. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: קרן גבאי – עו"ד, מחלקה משפטית, בנק ישראל אופיר ז'טה אפריאט – מדור ציות, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל סמדר פרידמן – משפטנית בייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי), משרד המשפטים זיו בילאוס – רח"ט קש"ח וזרים, משרד החוץ איציק מלכה – מנהל מחלקת ביקורת שירותים פיננסיים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון יעל צוקרמן בלאו – עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אביטל שוקרון – רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון חגי בן ארזה – עו"ד, מפקח, רשות ניירות ערך תמר ולדמן – סגנית יועמ"ש, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור צבי קן-תור – עו"ד, לשכת עורכי הדין רון אסטרין – מ. פיתוח עסקי ושת"פ, חברת GMT שירותים פיננסיים עוז סגן – מנהל הפעילות בישראל, חברת הפינטק והתשלומים נימה ואאיל עבאדי – עו"ד, מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, הסתדרות העובדים מעין אמיר – עו"ד, התאחדות התעשיינים הילה בן יצחק – מנכ"לית התאגידים, התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה יונתן יעקובוביץ' – עו"ד, מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית זיו ברק – מנהל הרגולציה, דואר ישראל אמיר עשבי – עו"ד, מנכ"ל התאחדות קבלני השיפוצים ניצן בסן – לוביסט, התאחדות קבלני השיפוצים אברהם דניאל – יושב-ראש התאחדות החקלאים החדשה בישראל חנניה אזולאי – חבר הנהלה, התאחדות החקלאים החדשה בישראל רונן סולומון – מנכ"ל, התאחדות המלאכה והתעשייה מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: בת-אל צורף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחינת איסור העברת כספים לחו"ל על ידי עובד זר לא חוקי << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם, בוקר טוב, היום יום שני בשבוע, כ"ח בתמוז התשפ"ו, 13 ביולי 2026, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת איסור העברת כספים לחו"ל על ידי עובד זר לא חוקי. מדינת ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם תופעת השהייה וההסגה הבלתי חוקית של עובדים זרים. בישראל מועסקים כ-45,000 עובדים זרים לא חוקיים מתוך 250,000 עובדים זרים שמועסקים בישראל. אחד ההיבטים המרכזיים של התופעה הוא העברת הכספים לחו"ל על ידי מי שנמצא בישראל שלא כדין. נבחן היום את השאלה האם נכון לאפשר לעובד זר לא חוקי, עובד שנטש את המעסיק שלו, עובד שנכנס באשרת תייר ונשאר לעבוד באופן לא חוקי, עובדים שנשארו בישראל הרבה מעבר לתקופה המאושרת בחוק וכו', להמשיך ולהעביר כספים שמקורם בהכנסה לא חוקית לחו"ל. המטרה, כמובן, היא לא לפגוע בעובדים הזרים שמבקשים להתפרנס בכבוד ולשלוח כספים לבני משפחותיהם, ועובדים באופן חוקי ותורמים לכלכלת ישראל, אלא רק במקרים של שהייה או הסגה בניגוד לדין. העובדים הזרים, להבנתי, יכולים להעביר כספים באמצעות בנקים בישראל, חברות בעלות רישיון למתן שירותי תשלום והעברות כספים, ספקי שירותים פיננסיים מורשים, דואר ישראל ועוד. נתחיל עם בנק ישראל, בבקשה. << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> שלום לכולם, אני עורכת דין מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל. הפיקוח על הבנקים קיבל את השאלות של הוועדה, אז נתייחס לשני דברים: אחד, להעברות הכספים לחוץ לארץ על ידי עובדים זרים שהם לא חוקיים, וגם לגבי הפתיחה של החשבונות והניהול של החשבונות. לגבי העברות הכספים לחוץ לארץ שהעובדים הזרים עושים, איסור גורף על העברות כספים לחוץ לארץ, לדעתנו, זה לא בסמכות של הפיקוח על הבנקים, זו סוגיה שהיא חלק מהמדיניות של הממשלה. המדינה יכולה לקבוע איסור על העברת כספים לחו"ל, למשל, בחקיקה ראשית, כמו שנעשה בעבר. הפיקוח על הבנקים לא יקבע איסור גורף על העברת הכספים, אבל הבנקים כן מחויבים לנהל את הסיכונים שלהם, ואם העובד לא חוקי, אין לו רישיון שהייה, אז הבנקים לא ירצו לנהל לו את החשבון, לא ירצו לפתוח לו את החשבון – תכף ארחיב – ואם יש לו חשבון, הם יפעלו לסגור אותו. אבל הכספים הם של העובד, זאת אומרת הם יסגרו את החשבון, ואת הכספים הוא יוכל או למשוך או להעביר לחוץ לארץ, אבל לא תהיה פעילות שוטפת בחשבון. ברגע שהבנק יודע שהוא לא חוקי, הוא לא יוכל להמשיך להפקיד כספים בחשבון, להמשיך להוציא כספים מהחשבון, חוץ מבעת סגירת החשבון, שאז הכספים הם שלו והוא יכול למשוך אותם. אם הבנק יודע שהוא לא חוקי, אז הוא יפעל לסגירת החשבון, ולצורך זה הבנקים מבצעים סקירות על החשבונות. הם חייבים לנהל את הסיכונים שלהם, ולכן הם עושים סקירות על חשבונות, כולל חשבונות בסיכון, ואם מתברר מהסקירות שמקור הכספים הוא בעבודה לא חוקית, או שמדובר בעובד שרישיון העבודה שלו לא בתוקף, אז הבנק לא יסכים לקחת את הסיכון הזה, והוא יפעל לסגירת החשבון. זה לגבי העברות הכספים לחוץ לארץ. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> הפיקוח שאת מתארת מתקיים כיום? << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> הבנקים עושים סקירות כיום על כל מיני חשבונות, ובמסגרת הסקירות יכול לעלות שהאשרה לא בתוקף, או שיש כספים לא חוקיים. אסביר על פתיחת החשבון, ואז תביני אילו סקירות הם עושים. כשעובדים זרים באים לפתוח חשבון, אז באופן כללי, מדובר בתושבי חוץ, הם לא תושבי ישראל, אין להם אישור לתושבות קבע. ובתור תושבי חוץ, כשהבנק בא לפתוח את החשבון, הוא עושה הליך של הכר את הלקוח לכל הלקוחות, וכשמדובר בתושב חוץ, הם שואלים: מה הזיקה שלו לישראל. אם הוא בא לעבוד בישראל, הוא צריך לספק אסמכתאות, אם זה תלוש משכורת, או אם זה רישיון עבודה, והבנק יבדוק את רישיון העבודה בעת פתיחת החשבון. ולכן יש עובדים זרים, אתם יודעים, שיש להם חשבונות. רק אדגיש שאנחנו, בפיקוח על הבנקים, מפקחים כמובן על הבנקים. בבנק ישראל הפיקוח על הבנקים מפקח על הבנקים. יש גופים חוץ-בנקאיים שמפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך, יש את בנק הדואר שמפוקח על ידי משרד התקשורת. הבנקים כפופים לרגולציה של ניהול הסיכונים, של איסור הלבנת הון, ולכן הם בודקים אם יש זיקה לישראל, והם צריכים לבדוק גם מה המקור של הכספים. אם יש חשבון שמופקדים בו כספים שלא יודעים מה המקור שלהם, זה כמובן יכול להיות פתח להלבנת הון, כי אלה כספים שלא ברור מאיפה הם הגיעו. לכן בעת פתיחת החשבון יש הליך של הכר את הלקוח, מחפשים זיקה לישראל ומחפשים לדעת מה המקור של הכספים. אחרי שהחשבון נפתח, עושים סקירות לוודא שאין חריגות ממה שהלקוח הצהיר. זאת אומרת אם הוא הצהיר שבחשבון הזה לא יהיו מזומנים ותופקד לו משכורת, ופתאום המערכת מתחילה לראות – אלה לא סקירות שבן אדם עושה, המערכות עושות את זה – הפקדות של מזומנים, אז זה יכול לעלות, והבנק יצטרך לברר אם יש אסמכתאות, מה המקור של הכספים האלה, קודם כול כדי לראות שלא נעשית הלבנת הון וגם כדי לראות שלא מדובר בפעילות לא חוקית, כי הבנקים לא רוצים לנהל חשבונות לעובדים לא חוקיים, יש להם סיכון מוניטין. לכן זה מה שנעשה במהלך הסקירות. אבל יכול להיות שהבנק לא יודע שהאשרה של העובד כבר לא בתוקף ושהוא לא חוקי, ויכול להיות שהוא לא יודע שהוא עובד בעוד עבודה ויש לו הכנסות לא חוקיות. אם הכל תואם את מה שהלקוח הצהיר כשהוא פתח את החשבון, יכול להיות שזה לא יעלה בסקירות, אבל אם יש אינדיקציה לפעילות לא חוקית, זה יכול לעלות בסקירות ואז, כמו שאמרתי בהתחלה, הבנק יפעל לסגור את החשבון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל הבנק מעדכן במערכות שלו את התאריך של תוקף אשרת העבודה שיש לעובד הזר? << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> הבנקים מחליטים לנהל את הסיכונים שלהם. יש להם מערכת שהם בונים, והם מחליטים אם הסקירות ייעשו כשפג התוקף של האשרה, או אם זה יקרה כשיש פעולה חריגה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אין הנחיה ברורה שלכם? << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> אין הנחיה לגבי בדיקה של האשרה. גם אגיד שזו לא המומחיות של הבנקים לבדוק את האשרות. האשרות לא תמיד פשוטות. זו לא המומחיות שלהם, ולדעתנו, זה לא התפקיד שלהם, וזה לא סביר להטיל עליהם נטל של לבדוק את האשרות כל הזמן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל ברגע שעובד זר לא חוקי, ומגיע עם מזומנים לבנק, הבנק מאפשר לו להעביר את המזומנים לחו"ל? << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> תלוי מה הוצהר בחשבון, מה נעשה בחשבון. אם זה לקוח שגם כשהוא היה חוקי, והוא פתח את החשבון, והוא תמיד הפקיד משכורת במזומנים, יכול להיות שזה יהיה בסדר, אבל אם זו פעולה חריגה של הפקדת מזומנים בחשבון שלא היו בו בעבר הפקדות מזומנים, אז הבנק יבקש אסמכתאות וינסה לברר מה קורה. אם לא יהיה ברור מאיפה הכספים – הרי הבנקים לא רוצים כספים שלא ידוע המקור שלהם, כי זו יכולה להיות הלבנת הון, ולכן אם אין אסמכתאות, אז הם לא יקבלו והם יפעלו לסגור את החשבון, אם יש אינדיקציה לפעילות לא חוקית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעין, בבקשה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני עורכת דין מהתאחדות התעשיינים. לפי מה שמתואר פה, גם לבנקים עצמם יש את האינטרס לוודא שהדברים האלה לא קורים. זאת אומרת את אומרת שזאת לא אחריות שאמורה להיות על הבנקים, ומצד שני, הבנקים הם גוף דו-מהותי שכפוף לרגולציה, ונשמע לי הגיוני שיהיה איזשהו ממשק עם רשות האוכלוסין. זו לא רק הלבנת הון, זה גם נושא של מיסים שנעלמים למדינה. אז שהבנקים יתפרקו מהאחריות הזאת, לטעמי, זה משהו לא הגיוני. << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> אמרתי דווקא ההפך, שהבנקים לא רוצים – הם באים להבטיח שלא - - - << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> לא, הם לא רוצים להתפרק, אבל הם גם לא רוצים לקחת על עצמם את האחריות של לבדוק, וכל אחד מנהל את הסיכונים שלו. אז התשובה היא שלא, שזה לא קורה. אם הבנקים מנהלים את הסיכונים שלהם, אז התשובה היא שהם לא - - - << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> לא, זה פשוט לא נכון. זה כן קורה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> יכול להיות. << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> צריך לשאול את הבנקים. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אז בשביל זה יש את הדיון הזה. הרעיון הוא שיהיה איזשהו תכלול של האירוע הזה, כדי שיהיה אפשר לעקוב אחר כספים לא לגיטימיים, לא חוקיים, שגם מאפשרים לעובדים זרים שנטשו את המעסיק שלהם להמשיך להתפרנס בשחור, להעביר כספים למשפחות שלהם בחו"ל. מה התפקיד של הבנקים פה? ולמה זה צריך להיות ניהול סיכונים? יכול להיות שצריך לחשוב על איזשהו ממשק יחד עם רשות האוכלוסין. הם חשופים למידע? הם יכולים לראות את האשרה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא חייב ממשק. ברגע שעובד זר מגיע לפתוח חשבון ומראה את אישור העבודה שלו, יש לו תוקף. הבנק יכול להזין במערכת את התוקף, וכשנגמר התוקף, המערכת תתריע שהעובד הזר כבר לא עם היתר עבודה. << אורח >> צבי קן-תור: << אורח >> הבנק יודע יפה מאוד לבוא בסוף תקופת ההטבה ולבטל לך הטבות, אז הוא יכול לעשות בדיוק את מה שדיקלה אמרה. בכוונת מכוון הוא נמנע מלעשות את זה, ובכוונת מכוון בנק ישראל מגלגל את תפוח האדמה הלוהט לפתח של מישהו אחר, ואומר: זאת לא אחריות שלי. זאת כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם כאן יש עניין של תיקון חקיקה? אולי נתקן את החקיקה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, זה נוהל של המפקח על הבנקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא יודעת. אני רוצה לדעת. << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> בעבר הייתה חקיקה שקבעה שאסור להעביר לחוץ לארץ כספים של המסתננים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז צריך לחדש אותה, לא? ביטלתם את החקיקה ותיקנתם את זה - - - << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> זו לא חקיקה של בנק ישראל. כמו שאמרתי בהתחלה, זו חקיקה של המדינה. אפשר להתייעץ עם משרד המשפטים, עם משרד הפנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אנחנו נגיש תיקון חקיקה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אבל כשהבנקים מנהלים את הסיכונים, זה בכפוף להנחיות, לא? יש איזשהן הנחיות. << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> כן, הם צריכים לנהל את הסיכון כדי למנוע מצב שמנצלים אותם לצורכי הלבנת הון. הם לא רוצים לנהל פעילויות לא חוקיות, ולכן הם יכולים לסרב, וסביר שהם יסרבו כשיש אינדיקציה לפעילות לא חוקית. אבל לבדוק את האשרות, לבדוק את תלושי המשכורת, שאפשר לזייף אותם בקלות, זה לא התפקיד של הבנקים. הם לא זרוע אכיפה. << אורח >> הילה בן יצחק: << אורח >> אבל למה בשביל לקחת משכנתה או לקחת הלוואה אתם יודעים יפה מאוד לעשות בדיקה לישראלים, ובדבר הכי לגיטימי שיש, לעובד זר, שהכי צריך לשים פה מנורה, אתם לא יכולים פשוט לעשות הצלבת נתונים, כמו שדיקלה אמרה, ופשוט לעדכן? הרי זו הדרך שלנו. זו דרך מאוד טובה בשבילנו לעצור את הברחנים, בלי להביא עקיפה ובלי להוציא עוד משאבים של המדינה. זו הדרך הכי פשוטה. הרי בשורה התחתונה, הם נשארים פה רק בגלל הכסף. << אורח >> צבי קן-תור: << אורח >> כשפותחים חשבון, רושמים את הפרטים מהדרכון ואת תאריך הסיום, וברגע שהוויזה נגמרה, הבנק מודיע: החשבון נסגר עד שלא תביא לי הארכת אשרת עבודה. זה מקובל גם במדינות אחרות, וזו עצימת עיניים מכוונת של כל המערכת. זה נוח גם לבנקים וגם לבנק ישראל להימנע מלקחת אחריות ולגלגל את הכדור לפתח של מישהו אחר. לא צריך כאן שום מערכת, לא צריך שום ממשק. כל המערכות קיימות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנו, קן-תור, אבל אנחנו רוצים שהיא תיתן תגובה, התייחסות למה שאמרת. << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> אני חוזרת שוב על הדברים. הבנקים מנהלים את הסיכונים, והם מחליטים אילו סקירות הם עושים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו לא תשובה. << אורח >> צבי קן-תור: << אורח >> לא, בנק ישראל קובע לפי בזל 2 ונותן הנחיות לבנקים, ואז הבנקים מנהלים את הסיכונים. אם בנק ישראל יוציא הנחיה, כל הבנקים יעשו להם insure. בנק ישראל נמנע מלעשות את זה כי נוח לו לגלגל עיניים כמו צדקן לשמיים, ולהגיד: זה לא בתחום אחריותי. זה כן בתחום אחריותכם. זה רק בתחום אחריותכם. זה קודם כול בתחום אחריותכם. תוציאו את ההנחיה ותראו שמה שהתאחדות התעשיינים אמרה גם יקרה. זה לא ימנע את התופעה, אבל זה יצמצם אותה וזה יקשה עליה. << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> אחזור שוב. יש הנחיות. הבנקים צריכים לנהל את הסיכונים, ויש הנחיות שהם צריכים לעקוב אחרי הפעילות ולנטר אותה, ולבדוק אם הפעילות עולה בקנה אחד עם ההערכה שלה. << אורח >> צבי קן-תור: << אורח >> יש הנחיות של בנק ישראל? << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> כן, שהם צריכים לעקוב. << אורח >> צבי קן-תור: << אורח >> את יכולה להעביר את ההנחיה או העתק מההנחיות לוועדה? << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> לא, אני מפנה להוראה 411 של הפיקוח על הבנקים, הוראת ניהול בנקאי תקין, סעיף 31 ואילך. הבנקים חייבים לנטר - - - << אורח >> צבי קן-תור: << אורח >> זה lex generalis, זה לא lex specialis. זאת הוראה כללית שלא מחייבת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה עדיין לא עונה למה שהוא אמר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> חוץ מניהול סיכונים של הלבנת הון, יש איסור עקרוני? יש בעיה עקרונית, שמי שיש לו שוהה שלא כדין - - - << אורח >> צבי קן-תור: << אורח >> הנחיה ספציפית, lex specialis, לא הנחיה כללית. יותר טוב להיות צעיר, בריא ועשיר מאשר זקן, עני וחולה – אוקיי, גילינו משהו חדש לעם ולאומה שיושבים בציון. תוציאו הנחיה ברורה שבזמן פתיחת חשבון לעובד זר צריך לציין תאריך סוף אשרת העבודה, והחשבון לא יופעל מעבר לכך, ואז נראה. זאת הנחיה, לא מה שאת מסמיכה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה, אמרת דברים לעניין. יונתן, בבקשה. << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> אנחנו כמובן מברכים על לקדם איסור הוצאת כספים. כמה נקודות שחשוב לומר. היה חוק כזה, אבל זה היה בהוראת שעה ולא האריכו את זה בתקופה של הממשלה הקודמת. הסיבה המרכזית הייתה שמשרד המשפטים טען שלא אוכפים את החוק, שאין אכיפה, ולכן אין הצדקה לחוק. אני חושב שזו תפיסה שאין לה הצדקה, כי קודם כול, חוק נועד לקבוע נורמה, ואנחנו יוצאים מנקודת הנחה שרוב הבנקים ורוב הצ'יינג'ים רוצים לפעול על פי חוק, ולכן חשוב שיהיה חוק. וגם, זה שאי-אפשר להראות מספר כתבי אישום לא מוכיח שהחוק לא עובד. יכול להיות שכולם נשמעים לחוק, ולכן הוא משיג את המטרה. הדרישה הזאת שצריך להוכיח שאין לך אחות כדי שיהיה אפשר להפעיל חוק זו גישה מוטעית. זה לא משנה, החוק ההוא כבר מת, לא האריכו את הוראת השעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי ביטלו את הוראת השעה? << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> בממשלה הקודמת. זו הייתה הוראת שעה שהיה צריך להאריך, ומשרד המשפטים אמר: אין לנו ראיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סמדר ממשרד המשפטים, אחר כך נשמע את התייחסותך. << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> אין לנו תיקים שמראים שהחוק הזה נאכף ולכן אין הצדקה, אבל ככה לא עובד החוק הפלילי וזו גישה מוטעית. עכשיו זה ידרוש חקיקה מחדש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולא נעשה כלום בכל ארבע השנים? << אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >> יש הצעת חוק שאנחנו, אגב, ניסינו לקדם עם רביבו, אבל זה לא התקדם מעבר – לא לקריאה ראשונה, אלא לקריאה וכתיבה, ואנחנו כמובן תומכים, אבל זה ידרוש חקיקה. אז אנחנו בהחלט מברכים על העלאת הנושא. כמובן שאין שום הצדקה, וזה כלי מאוד חשוב. רק אומר שבמחקר שדווקא עשה משרד המשפטים כשניסו לקדם את הרעיון של הצעת החוק מלכתחילה – אם אני לא טועה, זה היה בשנת 2010 – משרד המשפטים העריך שמסתננים, לפחות, מעבירים סכום של כ-1,000 שקלים בחודש למדינות המוצא. כמובן שזה כלי מאוד משמעותי לגרום לכך שיהיה פחות משתלם למסתננים להישאר כאן, אבל אנחנו מדברים גם על שאר הזרים, הם באים לעבוד, ואם הם לא יוכלו להעביר את הכסף, גם אם זה לא ייאכף במאה אחוז, שום דבר לא נאכף במאה אחוז אבל אנחנו מברכים על כל אמצעי שאפשר לקדם. ברור שמהגר שנמצא פה לעבוד ושולח כסף, אם הוא לא יכול לשלוח כסף, יש עליו לחץ לצאת מהמשפחה ומהקהילה שלו. לפעמים כל הקהילה השאילה לו כסף כדי שיוכל לעשות את המסע - - - אז אם אתה לא שולח, לפחות תחזור הביתה ותעזור במשק. לכן אנחנו כמובן תומכים בחוק הזה ומודים לך שאת מעלה את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד המשפטים, נשמע למה הוראת השעה בוטלה, בבקשה. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> אני ממשרד המשפטים. רק אציין למען הסדר הטוב שאני לא במחלקה הפלילית אצלנו. כן עשיתי בירור לפני הדיון, ובאמת הייתה הוראת שעה שפג תוקפה כבר בשנת 2018. בזמנו, נציגת המחלקה הפלילית התנגדה להארכה כי היה אפס כתבי אישום וראו שהוראת השעה לא אפקטיבית, ולכן לא האריכו אותה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה היא לא אפקטיבית? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> לא הייתה אכיפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולמה לא קידמתם את הצעת החוק של חבר הכנסת רביבו? הוא העלה את זה לקריאה ראשונה, לא? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> מדובר בהצעה פרטית, עד כמה שידוע לי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אז למה לא הסתייגתם מהאישור של הצעת החוק? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> אני לא יודעת בדיוק מה היה בתהליך של ההצעה הפרטית. אולי זה נעצר עוד לפני שזה בכלל מגיע לדיונים בכנסת, ואז זה לא קשור אלינו בהיבט הזה, אבל כאשר הוראת השעה הזאת הייתה, לא הייתה אכיפה, וראינו הוראת שעה שהייתה קיימת והייתה לא אפקטיבית. לא בוצע שום שימוש בהוראה הזאת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> וכשזה היה בתוקף העובד הזר הלא חוקי היה יכול להוציא כספים לחו"ל? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> עד כמה שידוע לי, זו הייתה אכיפה שהייתה אמורה להתבצע על ידי המשטרה, ואני לא יודעת בדיוק איפה זה נעצר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב. תרשמי בסיכום שנבקש התייחסות. רשות ניירות ערך, בבקשה. << אורח >> חגי בן ארזה: << אורח >> אני מהפיקוח על חברות תשלומים. אגיד קודם כול למה בדיוק אנחנו מתכוונים, כי זה חוק יחסית חדש. החוק שלנו, רשות ניירות ערך מפקחת על חברות תשלומים, חוק יחסית חדש, משנת 2023, ובגלל הוראות המעבר הוא הפך להיות אפקטיבי רק השנה. 33 חברות כאלה. זה בתור רקע. מבחינה משפטית, המיקוד של החוק זה דווקא בהגנה על הצרכנים, על הלקוחות. בהקשר של בדיקת מקור הכספים, מה שחל על חברות תשלומים זה צו איסור הלבנת הון, בדומה לבנקים, אבל בניגוד לבנקים, אין לנו נב"ת. המשמעות היא שהיכולת של חברות תשלומים לאכוף את הדברים שקשורים לשהייה בארץ היא מאוד מוגבלת. היא מוגבלת לדברים שנחשבים לעבירות מקור, ושהייה בארץ ללא אשראי היא לא עבירת מקור. אז צריך לקחת את הדבר הזה בחשבון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. חברת GMT, בבקשה. << אורח >> רון אסטרין: << אורח >> כמו שבנק ישראל אומר, קודם כול, יש לנו יכולת להכניס את התוקף של ויזת העבודה, ואנחנו עושים את זה, וברגע שנגמרת ויזת העבודה, הלקוח נחסם. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אתה יכול קודם כול להסביר קצת מה אתם עושים? מה זה GMT? << אורח >> רון אסטרין: << אורח >> GMT היא חברה להעברת כספים. נרכשנו על ידי Western Union, שאותה אני מניח שכולם מכירים. בגדול, 25 שנה אנחנו מעבירים כספים לחו"ל ומוכרים מט"ח לצ'יינג'ים. בזמן האחרון, בנק ישראל הביא קוד בנק לנו ולעוד כמה חברות מהסוג שלנו, ולמעשה, אנחנו מנהלים את חשבונות הבנק של העובדים הזרים בארץ. מעבירים דרכנו כספים, מקבלים את הכסף, בגלל שהחוק בישראל אומר שהם צריכים לקבל כסף בארץ. זו החברה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתם מבקשים אישור - - - << אורח >> רון אסטרין: << אורח >> כן, אנחנו מבקשים דרכון וויזת עבודה בתוקף. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> וכשהתוקף מסתיים אתם עדיין - - - << אורח >> רון אסטרין: << אורח >> כשהתוקף מסתיים, מופיע לנו במערכת שאין יותר תוקף, ואז או שאנחנו מבקשים את ויזת העבודה עוד פעם, או, שאגב, ניתן להוציא את האישורים מהאתר של רשות האוכלוסין. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל אתם מאפשרים להמשיך להעביר כספים לחו"ל, גם אם אין לו אשרת עבודה? << אורח >> רון אסטרין: << אורח >> לא. הלקוח נחסם, כחלק מניהול סיכונים. << אורח >> הילה בן יצחק: << אורח >> אז אתה מראה שיהיה אפשר לעשות את זה. << אורח >> רון אסטרין: << אורח >> כן, בקטע הזה אנחנו עושים הכול לפי החוק וגם אפילו מגדילים ראש. אנחנו עובדים תחת רגולציות, חייבים לעשות מה שצריך לעשות. אז כן, זה בהחלט אפשרי. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אתם כפופים לרגולציות כמו כל הבנקים? << אורח >> רון אסטרין: << אורח >> כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתם כפופים לרשות שוק ההון? << אורח >> חגי בן ארזה: << אורח >> לא, GMT היא תחתינו. << אורח >> רון אסטרין: << אורח >> נכון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אז מה ההנחיה שלכם? בדיוק לפי מה שהוא אמר? << אורח >> חגי בן ארזה: << אורח >> בדומה לבנקים, גם כאן, אנחנו לא מחייבים בדיקת אשרת שהייה מכיוון שלא מדובר בעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. ובהקשר הזה, חברות תשלומים מנהלות סיכונים, בדומה לבנקים. חלקן מבקשות אשרה, אבל אנחנו לא מחייבים את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זיו ברק מדואר ישראל, בבקשה. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> בוקר טוב, בנושא חברת דואר פיננסים, שהיא חברה בת של חברת דואר ישראל, אנחנו עוסקים גם בניהול חשבונות עו"ש לעובדים זרים חוקיים בלבד, ויש לנו גם פעילות של העברת כספים לחו"ל, שזו פעילות שהיא לאו דווקא של בעלי חשבון. אולי בניגוד לחלק מהגופים הפיננסיים שהתייחסו קודם, אצלנו זו גם פעילות של לקוחות מזדמנים שאנחנו לא מכירים אותם. וכשיש פעולה של העברת כספים מחו"ל, אז אנחנו מחויבים, כמובן, גם עלינו חלים כללי צו הלבנת הון, לברר את מקור הכספים וכו', אבל אנחנו לא יושבים ובודקים לגבי כל אחד את אשרת השהייה שלו. גם צריך להבין, מדובר פה בסניף דואר, יש לנו למעלה מ-350 כאלה, זכיינים. יש אנשים שעומדים בתור, חלקם לפעילות דוארית, חלקם לפעילות פיננסית וכו', ואין לנציגי השירות את היכולת להתחיל עכשיו לחקור ולוודא לגבי כל לקוח שמגיע לבצע פעולה קצרה, מעבר לבירור מקור כספים שזו כמובן חובה לפי חוק, ולברר את האשרה שלו ואת סוגי האשרה שלו. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אבל אמרת שאתם מנהלים עו"ש של עובדים זרים חוקיים בלבד, אז איך זה מתיישב? << אורח >> זיו ברק: << אורח >> זה בתהליך של פתיחת חשבון, שהוא תהליך אחר. יש בו עבודה הרבה יותר מורכבת לצורך פתיחת חשבון, אבל הדגשתי שפעילות העברת הכספים לחו"ל – בדרך כלל, בן אדם שיש לו חשבון גם יעביר את הכספים באמצעים מהחשבון שלו, אבל לצורך העניין, יש אצלנו אפשרות לבוא עם כסף מזומן ולהעביר אותו בפרקטיקה מסוימת לחו"ל ושימשכו אותו במזומן בחו"ל. דרך אגב, זו פעילות שלא כל כך טריוויאלית אצלנו. יש תחרות בשוק, יש כלים אחרים. זו לא פעילות מאוד ענפה אצלנו, אבל היא קיימת בצורה כזו או אחרת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עובד זר שמגיע לפתוח חשבון ואין לו אשרת שהייה בתוקף, אתם לא מאפשרים לו? << אורח >> זיו ברק: << אורח >> למיטב ידיעתי, אנחנו מחייבים שתהיה אשרה בתוקף. אין לנו עובדים שהם לא חוקיים. לא אמורים להיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ניצן, בבקשה. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> היי, בוקר טוב, אני הלוביסט של התאחדות קבלני השיפוצים. תודה על הדיון החשוב. א', אנחנו רואים שכבר ההתחלה של האירוע הזה בעייתית, כי אומרים פה שוק ההון שלמעשה העבירה היא לא עבירת מקור ולכן אין להם באמת יכולת לדרוש מהצ'יינג'ים וכו' לבקש את המסמכים שמעידים שהוא עובד כחוק. אבל בואו ניקח צעד אחד אחורה, או יותר נכון צעד אחד קדימה, גם בהנחה שלעובד הזר יש את המסמכים והוא יכול להעיד כי הוא עובד כחוק, אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה יש המון ברחנים. זה שעובד זר יציג רישיון עבודה ופספורט, בהנחה שיש חובה להציג בצ'יינג'ים ובבנקים, מה שכרגע, כאמור, לא קיים – גם אם הוא יציג, זה לא נותן אינדיקציה על אם הוא ברחן או לא ברחן, והדרך היחידה לסגור את השיבר הזה היא באמצעות התאמה בין הרישיון שלו, ששם יש את פרטי המעסיק שלו, ומקור הכספים. שיצהיר שמקור הכספים – אם זה מגיע דרך תלוש משכורת אז קל להוכיח שזה מקור הכספים כי רשום על זה מי המעסיק - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בנק ישראל, אמרתם שהוא מצהיר מה מקור הכספים, נכון? << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> כן, כשעושים הליך של הכר את הלקוח בפתיחת החשבון אז הוא צריך להצהיר מה מקור הכספים, ובודקים את זה. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> הבעיה היא לא בשלב הפתיחה. הרי בשלב הפתיחה הוא כנראה נמצא ואז, שבוע אחר כך, הוא נעלם. שם נמצאת הבעיה. ולכן בכל הפקדה צריכה להיות התאמה בין המעסיק, שאמור להעסיק אותו בישראל, לבין מקור הכספים. שוב, בניגוד לאזרח ישראלי שיכול לעסוק בכל עיסוק שהוא חפץ בו, עובד זר מגיע לישראל על מנת לעסוק במקצוע שעבורו הוא הגיע, ותחת המעסיק שהביא אותו, אז אין שום אפשרות חוקית שבה הוא יקבל כספים ממקור אחר. סבא שלו כנראה לא מפקיד לו לחשבון פה בישראל. ולכן כל הפקדה שהיא לא ממקור הכספים שבגינו ניתן לו הרישיון אמורה להדליק נורת אזהרה. מן הסתם, אנחנו רואים כרגע שהמצב רחוק מלהיות הסיטואציה המספקת, אבל יש פה אינטרס אדיר למדינה, וצר לי שבנק ישראל לא מרים את הכפפה בעניין הזה ונותן איזשהן הנחיות כלליות. ואפשר לשאול: חברים, אנחנו נמצאים בתוך האירוע של עובדים זרים כבר כמה? אני מדבר ברמה של המון עובדים זרים. החל מ-7 באוקטובר? כמה חשבונות עצרתם ביחס לכמות הברחנים? אנחנו מדברים על 20% ברחנים במשק? אם אין התאמה בין הדברים כנראה שהכלי הנוכחי לא עובד. אסכם את הדברים שלי. בנוסף לתיקון חקיקה ככל שצריך כדי לקבוע שלרשות שוק ההון תהיה הסמכות לקבוע חובה לצ'יינג'ים לדרוש את המסמכים, נדרשים בנק ישראל והצ'יינג'ים לדרוש שבכל הפקדה תיבדק ההתאמה בין מקור הכספים לבין הרישיון. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אשמח גם להוסיף, גבירתי. אני מצטרפת פה למה שנאמר על ידי ניצן. אני קצת מתפרצת לדלת פתוחה. לצד זה שצריך חקיקה, וגם נאמר פה על ידי משרד המשפטים שהייתה אפס אכיפה וכו', אולי צריך לחשוב על מנגנון שיכול להיות אפקטיבי, ולצידו, כן, צריכות להיות הנחיות של הבנקים. הם לא יכולים להתנער מהאחריות הזאת. זה כסף שהוא או שחור, או שהוא יכול להיות הלבנת הון, ולא יכול להיות שאין את הפיקוח הזה, מעבר לזה שאנחנו צריכים פתרון כמעסיקים. ניהול הסיכונים שקורה היום, אם יש 40,000 – אם אני לא טועה במספר – עובדים לא חוקיים שעובדים בישראל, כנראה שניהול הסיכונים הזה לא פועל בצורה מדהימה, הם עדיין חיים ממשהו. הם עדיין מעבירים כסף למשפחות שלהם בחו"ל, אז כנראה שזה לא מתבצע בצורה מיטבית. לכן אנחנו מבקשים פתרון. אנחנו חושבים שזה לא בשמיים, אפשר לתת הנחיות מסוימות שהן טיפה יותר ממסגרות את הסיטואציה, מאפשרות לעשות את המעקב הזה. יש אפשרות היום לכל אזרח במדינת ישראל להכניס מספר דרכון ואת התושבות במאגר של רשות האוכלוסין, ולבדוק אם הרישיון בתוקף, ואיזה רישיון זה. ככל שרוצים, אפשר. פשוט צריך לרצות. אז גם לדעתי, לצד קידום של חקיקה, אנחנו כרגע באירוע. לחקיקה ייקח גם זמן, והיא חשובה מאוד, אבל כרגע, בתוך האירוע הזה – שהוא מתגלגל והוא גם לוקח המון כסף מרשות המיסים, הוא עולה לכולנו כסף – צריך גם שיהיו הנחיות ברורות שאומרות: אוקיי, אנחנו מזהים שיש פה מקרה לא רגיל, ופה, לצד ניהול הסיכונים, אנחנו גם רוצים לתת כמה כלים שצריך לעמוד בהם. תודה רבה. << אורח >> צבי קן-תור: << אורח >> לא צריך חקיקה ראשית. הנחיה מבנק ישראל שיכולה לצאת תוך חמישה ימים יכולה לפתור את הבעיה, אבל בנק ישראל רק משתדל להתחמק מהאחריות שלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בנק ישראל, אפשר לדעת כמה חשבונות של עובדים זרים נסגרו בשל חריגות שהבנק ראה, ממה שהלקוח הזר הצהיר מראש? << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> אין לי את הנתונים כאן. אפשר לנסות לבדוק ולהעביר אותם לוועדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מצוין. << אורח >> צבי קן-תור: << אורח >> מגיעים לדיון בנושא ספציפי ולא מביאים את המידע. זה תואם את כל הנוהל של המשך ההתחמקות מאחריות. באים לדיון, תביאו את הפרטים. זה שלא הביאו את הפרטים זה בכוונת מכוון. זה מעיד על האווירה הכללית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אברהם דניאל, התאחדות החקלאים, בבקשה. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> אני מהתאחדות החקלאים החדשה באיגוד לשכות המסחר. מכיוון שרשות שוק ההון נמצאים פה, אני רוצה להעלות בעיה. בחודש מאי עיקלתם כספים לגלובל רמיט, והכספים האלה הם של עובדים זרים. מדוע אתם לא משחררים את הכסף? זה אחד. שתיים, היה דיון בבית המשפט לפני כשבועיים, ושם השופטת החליטה למנות נאמן. הכסף הזה הוא של העובדים. לא יעלה על הדעת שאנחנו מעקלים כספים שלא שייכים לגלובל רמיט. אלה כספים שהיו אמורים לעבור לעובדים, והם לא עברו. אז אני מבקש מכם תשובה, מדוע אתם עושים את זה? למה אתם לא פועלים לשחרר את הכסף? << אורח >> יעל צוקרמן בלאו: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית, רשות שוק ההון. אנחנו לא יכולים להתייחס למה שקורה כרגע בין כותלי בית המשפט בהקשר הזה, להליך. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> את יכולה לשחרר את הכסף. תסלחי לי, את עיקלת כסף שהוא לא שלך. זה לא של גלובל רמיט, זה של עובדים. העובדים האלה לא קיבלו את הכסף, לא קיבלו את המשכורות שלהם. הם פנו להתלונן גם בתאילנד, הם גורמים גם לסכסוכים עם ממשלת תאילנד. זו לא התנהגות. למה אתם מעקלים כסף שלא שייך לכם? גם אתם וגם המשטרה, אותו דבר. << אורח >> יעל צוקרמן בלאו: << אורח >> המקום של הטענות האלה זה באולם בית המשפט, בהליך שמתנהל כרגע. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> מה זה שייך לבית המשפט? תסלחי לי, מי שעיקל זה אתם, לא בית המשפט. אתם יכולים לשחרר. בית המשפט מייד יסכים איתכם אם אתם משחררים את הכסף. אין שום בעיה שבית המשפט ישחרר. הבעיה היא אתם. << אורח >> איציק מלכה: << אורח >> אני אחדד, כבודו, ברשותך. אני מנהל את מחלקת ביקורת שירותים פיננסיים. רשות שוק ההון לא תופסת כספים, היא רגולטור אזרחי. אין לה סמכות לתפיסת כספים ולא לעיקול כספים. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> ביחד עם המשטרה. << אורח >> איציק מלכה: << אורח >> מי שתופסת את הכספים זו משטרת ישראל, בגין חקירה שהיא מנהלת. ההליך הזה מתנהל בבית משפט. זו לא הפלטפורמה לנהל את הדיון. גם מי שאוחז בכסף כרגע לא נמצא פה בשביל לטעון בעד או נגד, אז לא נראה לי שזה המקום לנהל את הדיון הזה. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> למה? אתה לא מחזיק את הכסף? << אורח >> איציק מלכה: << אורח >> רשות שוק ההון איננה מחזיקה כסף. אין לה סמכות להחזיק כסף. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> רשות שוק ההון והמשטרה, ביחד, עיקלו את הכסף. << אורח >> איציק מלכה: << אורח >> אין ביחד. אם תרצה, אחר כך אסביר לך את הפרוצדורה. ושוב, ההליך מתנהל בבית משפט. ניתן את הכבוד לבית משפט להחליט. היה ערעור, בית משפט נתן את אמרתו. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> זה יימשך שנה שלמה. הכסף - - - << אורח >> איציק מלכה: << אורח >> אני לא יודע, אבל אני גם לא חושב שזה נכון לנהל את הדיון פה. הזמן של הוועדה יקר, והוא מיועד לנושא אחר. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> אתם, ברשות שוק ההון, צריכים לפעול לשחרר את הכספים של העובדים, נקודה. לא יעלה על הדעת שאתם מעקלים כספים שלא שייכים לכם. << אורח >> איציק מלכה: << אורח >> שוב, אני חוזר על האמירה שהיא לא נכונה. רשות שוק ההון לא מעקלת - - - << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> המשטרה מוכנה לשחרר את הכסף. << אורח >> איציק מלכה: << אורח >> תן לי לסיים, כי נראה לי שלא נפל המסר עד הסוף. רשות שוק ההון היא רגולטור אזרחי. אין בסמכותה לתפוס כספים ואין בסמכותה לשחרר כספים. מי שתופס את הכספים בחילוט, בעיקול, לא משנה מכוח איזה צו, או איזה חקירה שהיא מנהלת, זו משטרת ישראל. ההליך מנוהל בבית המשפט מול החברה, מול הטוענים לכסף, ולכן נראה לי ששם המקום לטעון בעד ונגד, ויחליט בית המשפט מה שיחליט. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> ממידע שיש לי, המשטרה מוכנה לשחרר את הכסף, אבל איפה אתם במשחק? << אורח >> איציק מלכה: << אורח >> שוב, אנחנו לא אוחזים בכסף, אז באמת שאין לי מה לומר מעבר למה שנאמר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איציק, אני רוצה, בבקשה, לשאול: מהי ההנחיה שלכם לגבי העברת כספים לחו"ל של עובדים זרים לא חוקיים, באמצעות החברות למתן שירותי תשלום והעברת כספים שאינם בנקים שאתם מפקחים עליהם? << אורח >> איציק מלכה: << אורח >> אעשה סדר. מבחינת גופים מפוקחים, רשות שוק ההון מפקחת על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים. קוראים להם פה צ'יינג'ים. צ'יינג'ים זה שם עבר שעושה להם קצת עוול, אז בואו נקרא להם בשמם. הם עברו תהליך ארוך ומייגע כדי להיקרא נותני שירותים פיננסיים. שירותי תשלום זה חוק ששייך לרשות ניירות ערך, שבמסגרתו עברו נותני שירותים פיננסיים מפיקוח של רשות שוק ההון לפיקוח של רשות ניירות ערך, לפי חוק שירותי תשלום, הסדרת שירותי תשלום. הנציג של רשות ניירות ערך יוכל לדבר על כך. מבחינת הגופים שלנו שעוסקים בהעברת כספים לחו"ל, יש לנו סדר גודל של 700 גופים שמחזיקים ברישיון. במסגרת העברת כספים לחו"ל, יש להם הוראות אופרטיביות מכוח צו איסור הלבנת הון וחוזר לניהול סיכוני הלבנת הון לנותני שירותים פיננסיים מוסדרים. יש שם דגש על מדינות בסיכון שמופיעות בתוספת הראשונה. לצורך העניין, בהנחה שיש מהגר עבודה שמשתייך למדינת סודאן, למשל, אז הוא עובר בקרות מוגברות כדי לזהות אותו, להבין מה מקור הכספים, לאן הוא רוצה להגיע. חובות הדיווח יורדות לסף יותר נמוך וכן הלאה, חובת הכר לקוח וכל מה שכרוך בזה. כל פעולה של העברת כספים לחו"ל חייבת ברישום של פרטי מעביר, פרטי נעבר. אין פעולה שהיא אנונימית. בהנחה שהוא עובר להליך של הכר לקוח, הוא חייב גם לתת הצהרה לגבי מקור הכספים, מסמכים מאמתים. לעובד זר שמגיע למדינת ישראל כדי להיות מאומת על ידי נותני שירותים פיננסיים אין ברירה אלא להציג דרכון פלוס אשרת עבודה. אין לו עוד מסמכים רלוונטיים שהוא יכול להזדהות באמצעותם. והוא חייב לנהל את הסיכון המוגבר הזה של עובדים זרים, במסגרת היותם, לצורך העניין, ארעיים פה במדינת ישראל. כן אגיד באמירה ממוסגרת, גם אם היום נכנס לנותן שירותים פיננסיים עובד זר עם אשרת עבודה, אם מחר, מוחרתיים נשללה לו האשרה, או שפג תוקפה, הוא לא מודע לאירוע הזה. לפעמים זה מפגש חד-פעמי בינו לבין אותו מהגר עבודה ואחר כך הוא לא רואה אותו ולא פוגש אותו, זה דבר אחד. הדבר השני, היום, במסגרת צו איסור הלבנת הון, אין איזושהי הוראה אופרטיבית לעובדים זרים, אבל במסגרת חוזר ניהול סיכוני הלבנת הון אנחנו כן מדברים על עובדים זרים כאוכלוסייה שצריכים לבצע עליה איזושהי בקרה מוגברת במסגרת ניהול סיכוני הלבנת הון וניהול סיכונים בכלל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> אמיר עשבי: << אורח >> אני מנכ"ל התאחדות קבלני השיפוצים. אני רוצה לחזק ולברך, כמובן. המספרים הגדולים של העובדים שבורחים בענף הוא יחסית גדול כי הם מחפשים עבודות יותר קלות, מצד אחד, לא לעבוד בשמש, ומצד שני, להרוויח יותר כסף. אז הם גם עובדים בשבתות אצל שיפוצניקים ואצל בתים פרטיים שלנו ולוקחים כסף שחור, וגם אני חושב שרוב הבעיה היא דווקא הצ'יינג'ים הקטנים, פחות הבנקים הגדולים. כי הם הולכים בסופי שבוע, או אחרי שעות העבודה, כשהבנקים הגדולים סגורים, ומחליפים ושולחים, וכל התעבורה הזאת נעשית במאות הצ'יינג'ים הקטנים. ושם צריך לא לשכוח שאם עושים חקיקה, או אם אוכפים, לאכוף שם לא פחות, אם לא יותר. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אני מסכמת. אחת, הוועדה מבקשת מהפיקוח על הבנקים לבחון הנחיה לבנקים להזין במערכות הבנק את תוקף אשרת השהייה של הלקוח, כדי לא לאפשר ניהול חשבון והעברת כספים לחו"ל של עובדים זרים ששוהים בישראל באופן לא חוקי, ולדווח על כך לוועדה תוך חודש. במקביל, נבחן תיקון חקיקה בעניין העברת הכספים על ידי עובד זר לא חוקי; שתיים, הוועדה מבקשת מרשות ניירות ערך לבחון מתן הנחיה לחברות להעברת תשלומים לחו"ל לאפשר את העברת הכספים רק על ידי עובדים זרים חוקיים שלהם אשרת עבודה בתוקף, ולדווח על כך תוך חודש לוועדה; שלוש, הוועדה מבקשת מבנק ישראל מידע על מספר החשבונות בבנקים של עובדים זרים שנסגרו בשל חריגות שהבנק ראה ביחס להצהרת הלקוח מראש. תודה. << אורח >> אמיר עשבי: << אורח >> אבל לתקן שהם צריכים להראות תלוש משכורת, לא רק אשרת עבודה. אחרת, אם הם לא יראו תלוש משכורת, מאיפה הם מביאים את הכסף - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עובד זר יכול לעבור ממעסיק למעסיק. << אורח >> אמיר עשבי: << אורח >> זה כן, אבל שיביא את תלוש המשכורת מהמעסיק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז התלוש האחרון שלו? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל מה זה משנה מאיזה מעסיק? << אורח >> אמיר עשבי: << אורח >> אחרת, מה זה שווה? הוא יראה אשרה ויעבוד בשחור. שיראה תלוש משכורת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אז אנחנו נוסיף את זה. << אורח >> אמיר עשבי: << אורח >> מעולה, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה שהסבת את תשומת ליבנו. תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:10. << סיום >>