פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת העבודה והרווחה 13/05/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 582 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, כ"ו באייר התשפ"ו (13 במאי 2026), שעה 9:00 סדר-היום: << נושא >> פיקוח הכשרות ובקרה על המדריכים במסגרות החוץ ביתיות שבאחריות משרד הרווחה והביטחון החברתי – בעקבות אירוע האלימות ע"י מדריך בהוסטל בדרום << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון חברי הכנסת: יסמין פרידמן מוזמנים: אפרת אדרי שרעבי – ראש אגף בכיר חוץ ביתי (משפ') ילד/נוער והשמות מיוחדות, משרד הרווחה והביטחון החברתי נועם כץ – מנהל השירות למעברים, אבחון והשמה, משרד הרווחה והביטחון החברתי תהילה פריצקי – מנהלת תחום פ"א (חוץ-ביתי – השכלה, חינוך והכשרה), משרד הרווחה והביטחון החברתי ליליאן שפרן – ראש אגף בכיר לדיור חוץ ביתי, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי ענבר סימון שרעבי – מנהלת תחום פ"א מעני חירום, משרד הרווחה והביטחון החברתי יוהן קדוש – אחראי תחום בריאות, המועצה הלאומית לשלום הילד נעם וילדר – יועצת משפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד לילך רון לוי – יו"ר עמותת אמ"א עדית סרגוסטי – אחראית קידום מדיניות, ארגון בזכות אבי מלניק – נציג עמותת ה.ל.ב לייזר אליעזר שור – מנהל בעמותת ה.ל.ב ע' – אימא משתתפים באמצעים מקוונים: אילה שרעבי – חברת ועד מנהל, עוצמה - פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש ייעוץ משפטי: אילת וולברג מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: חנה קרליץ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פיקוח הכשרות ובקרה על המדריכים במסגרות החוץ ביתיות שבאחריות משרד הרווחה והביטחון החברתי – בעקבות אירוע האלימות ע"י מדריך בהוסטל בדרום << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולכם, היום יום רביעי כ"ו באייר התשפ"ו, 13 במאי 2026, השעה 9:05. התכנסנו היום כדי לדון בהכשרות שניתנות למדריכים במסגרות החוץ-ביתיות שבאחריות משרד הרווחה והביטחון החברתי, ובבקרה ובפיקוח עליהם. לא יכולתי – ואני מניחה שגם כל יושבי החדר הזה ובטח מי שצופה בנו – להישאר אדישה למקרה האלימות המחריד, פשוט מחריד, שנחשפנו אליו לפני כשבוע, והתרחש במסגרת סגורה של הרווחה בבאר שבע. מדריך שמטיח בפראות חניך ברצפה, אוחז בו, מרים אותו וזורק אותו בכוח לרצפה. התיעוד הזה זעזע אותי – ושוב, אני מניחה שאת כולנו – כאישה, כאימא, כבת משפחה לאדם עם צרכים מיוחדים וכיושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה. אסור לנו לראות מראות כאלה. איך אפשר לישון בלילה בשקט כשכך הדברים? אני סמוכה ובטוחה שאלה מקרי קיצון. זה לא קורה בכל יום, זה לא קורה בכל המסגרות, זה לא קורה כל הזמן, ועדיין, גם מה שראינו קורה יותר ממה שאנחנו רואים. רוב הדברים אינם מצולמים ואינם מתועדים ולכן אי-אפשר להתעלם מזה. אין לי ספק שהדברים האלה קורים, ומגיעות אליי פניות יום-יום. אני לא שופטת, אני לא יכולה לבחון – לא ברמה של לשפוט את האדם, אלא שאין לי כלים להכריע מי צודק ומי לא, אבל אין לי ספק שאסור שמקרים כאלה יקרו. משפחות מכניסות את הילדים שלהן למסגרות האלה מתוך ידיעה שהן ישמרו על אותם חסרי ישע מהרוע בעולם, ומחוסר היכולת של הילדים לחיות בביטחון בעולם המורכב הזה. דווקא המסגרת שאמורה לשמור על חסרי הישע מתעללת בהם? זה משהו שלא יעלה על הדעת. לכן התכנסנו כאן, כדי לשמוע מה עושים בשביל למנוע הישנות של מקרים כאלה. ביום שני קיימנו דיון בנושא הדוח שמשרד הרווחה אמור לתת לפי סעיף 45, כמדומני, לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, וקיבלנו נתונים כאלה ואחרים. ביקשנו שתשלימו את הנתונים כי הדוח לא היה מספק והיו חסרים נתונים, כולל לגבי דוח דותן. למי שלא מכיר ולא יודע, אני אסביר במשפט-שניים: בעקבות סדרת אירועים חמורים שהתרחשו במסגרות חוץ-ביתיות של משרד הרווחה, בהם פרשת ההתעללות במעון בני ציון בראש העין, ומותם של שלושה חוסים במעון בית דפנה עקב הרעלת מזון בשנת 2022, התכנסה ועדה לבחינה ולהבניה של דרכי ניהול והפעלה של מסגרות חוץ-ביתיות לאנשים עם צרכים מיוחדים, בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן. דוח הוועדה הוגש בפברואר 2023 לשר הרווחה והביטחון החברתי דאז, חבר הכנסת מרגי. הדוח עוד לא הוצג כאן בוועדה, ואני מבקשת להציג אותו, לשמוע ולראות מה היו המסקנות. ניתנה החלטת ממשלה שמצמצמת את הדוח, וזה בסדר, כדי שהוא יהיה ישים יותר, אבל גם אותה אנחנו לא מיישמים כמו שצריך ובקצב שנדרש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשהדוח הוגש מרגי הודיע שהוא מאמץ את המלצות הוועדה, שהייתה ועדה ציבורית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן. הוועדה בדוח דותן המליצה, בין היתר, על מהלך לאומי להעברת אנשים עם צרכים מיוחדים ממסגרות חוץ-ביתיות גדולות לדיור בקהילה בתוך חמש שנים. אנחנו מתקרבים לסיומן של אותן חמש שנים, וזה לא קורה בקצב שאנחנו מבקשים שיקרה. על פי דוח של הממ"מ שפורסם בינואר 2026, נכון לשנת 2025 התגוררו כ-19,500 אנשים במסגרות חוץ-ביתיות של המשרד. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> רק במינהל המוגבלויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, נכון, תודה. רק במינהל המוגבלויות, כמובן שאלה לא כל האנשים שמתגוררים. אני לא רוצה להגיד לצערי, כי אני מברכת על המסגרות. המסגרות חשובות, זה דבר נכון והכרחי, אבל צריך שהמסגרת תהיה בית ולא תהיה מסגרת קשוחה, או חס וחלילה וחס ושלום, אלימה ומעוררת תהיות וצמרמורת כמו שראינו. טרם אתן לחברות הכנסת, למשרד וליתר הנוכחים להגיד את דבריהם, אני רוצה לשמוע מהמשרד בנוגע למצב בתוך המסגרות הללו: אני רוצה לשמוע על תנאי הסף לקבלת אנשים לעבודה באותן מסגרות; אני רוצה לשמוע על ההכשרות וההדרכות שניתנות לאנשים שעובדים במסגרות האלה לפני כניסתם לתפקיד ובמהלך ביצוע התפקיד; רוצה לשמוע על הליווי שניתן למדריכים; רוצה לשמוע על הפיקוח – כמה מפקחים יש על הפעילות של המסגרת, כולל על הפעילות של המדריכים. רוצה לשמוע ולהרגיש שאפשר לישון בשקט בלילה, ושאנחנו נמנע עד למינימום האפשרי, אם אפשר בכלל, הישנות של מקרים מחרידים כאלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גברתי יושבת-ראש הוועדה, אפשר להוסיף לשאלות שלך? קודם כול, איך טיפלו במקרה הזה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה טריוויאלי. למרות שאנחנו לא מטפלים במקרה הספציפי כאן. אין לנו יכולת ואין לנו כלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לפחות שמשרד הרווחה יגיד מה הוא עשה בנדון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, תודה, יסמין. בהחלט. טרם אני אעבור אליכם, אתן לחברות הכנסת. אני נוהגת לעשות כך בכל דיון, ככל שהזמן מאפשר. בבקשה, דבי, שני משפטים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה, חברת הכנסת, יושבת-ראש הוועדה. לדעתי, הדיון הזה מחזיר אותנו בדיוק לכך שגם חוק המוגבלויות שאנחנו מובילות עכשיו צריך להיות ישים, כי יש לו איזשהו קשר ישיר, לפחות למרבית האנשים שנמצאים במסגרות האלה. לצערי, אני מקבלת הרבה מאוד תלונות ממשפחות. אני מקבל תמונות של ילדים עם חבלות, והמון ילדים שנמצאים במסגרות שלא מתאימות להם, כי אין תשובות. לפני חודשיים ביקרתי במסגרת בשדרות, והיה שם ילד בן 11 נורמטיבי לחלוטין. שאלתי את המדריכה: מה הוא עושה כאן? היא אמרה לי: יש לו צו הוצאה מאחד היישובים, אבל לא מצאנו לו מסגרת. ילד בן 11 שמבלה עם קבוצת ילדים אוטיסטים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא רלוונטי אליו. מחריד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גברתי, אנחנו ב-2026. כנראה שבעבר אלה היו הפתרונות, ובעבר ההורים גם לא ממש הבינו. מה לעשות, ככה ראו את הילדים האלה. אסור לנו שזה יקרה. אסור לנו שילדים יהיו עם חבלה, כל עוד הם לא עשו אותה לעצמם. אני כעורכת דין ליוויתי פעם משפחה וקיבלתי תלונה מאחת הפנימיות כאן, שהשכיבו ילדה בת 16 שרצתה ללכת הביתה וקשרו לה את הידיים. כשהתקשרתי, אמרו לי שזה חלק מנוהל. אמרתי: סליחה, חלק מנוהל? שלושה מדריכים, ולא הייתה אפילו מדריכה אחת. זה מעיק עליי, ועוד כל מיני סוגיות אלימות. נכון שהגענו לבית משפט והרעדתי את המדינה, אבל אני יכולה להרעיד כעורכת דין אחד-אחד. אני חושבת שזה המקום שלנו ואנחנו מחויבות לכך, גברתי. אני יודעת שעכשיו זה הסוף, אבל עדיין אנחנו צריכות לקום בכל בוקר ולהחליט שאנחנו הולכות לפנימיות. להתחיל לפגוש את הילדים האלה - - << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> לא ייתנו לכן. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> - - לשמוע את הסיפורים, כי אי-אפשר. אני לא אומרת שזה גורף, חלילה, אבל מספיק תפוח רקוב אחד שידחוף, ירביץ ויחליט שזה בסדר, זה גרוע מאוד. במיוחד בלילות כשיש פחות מדריכים, ובמיוחד בצוהריים כשהמתח יורד. בסוף, מה אנחנו רוצים? הורים שולחים את הילדים למסגרות, והרעיון הוא שהם יצמחו שם. שלא נקבל מצב שבו אולי הבית שהם גרים בו הרבה יותר טוב מהיכן שהם נמצאים. אם הפנימיות היו תחת יותר פיקוח ויותר סמכות, היו יותר אפשרויות לשלב אותם בחברה. זו שעת השי"ן, כי האלימות קשה לא רק ברחוב, גם אצל ילדים נורמטיביים. קל וחומר שאנחנו צריכים כחברה להגן על הילדים החוסים האלה, שאין להם כל כך הגנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגמרי. תודה רבה, דבי, אני בהחלט מסכימה איתך. אנחנו לא צריכים להתחיל לבקר רק עכשיו, כי אנחנו עושים את זה כל הזמן. אגב, אין כל קשר לסיום הכנס ושזה הכנס האחרון. אני איתך, ואני יודעת שגם אתן, חברות הכנסת היקרות. אנחנו כאן 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע ו-365 ימים בשנה. גם אם אנחנו לא נמצאות שם בפועל, אנחנו חושבות, דואגות ופועלות על מנת שדברים כאלה לא יישנו. אין ספק בכלל. כמו שאמרתי, תפקיד המסגרות האלה הוא להגן על הילד. בוודאי גם להצמיח אותו, אבל אני מדברת עדיין על הרמה הכי בסיסית – להגן עליו, אגב, גם מפני עצמו. אני מצפה שגם חבלות שהוא פוגע בעצמו ירדו למינימום. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> שלא יתפרש שזה גורף, ושלא יתפרש שלא עושים עבודה יפה מאוד של גורמי הרווחה וכו', אבל גם ידיהם כבולות. כנראה במציאות תקציבית, עניינית, זה מעבר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור, ברור. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. קשה לך, קשה לכולנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, בואי נתחיל מזה שאני מבאר שבע, אז אני ירדתי לפרטים של המקרה הזה. הדבר הראשון שאני רוצה, זה לקבל תשובות ממשרד הרווחה. איך הוא פעל במקרה הספציפי הזה? זה לא היה המקרה היחיד באותו הוסטל. יש לי כאן בטלפון, אם מישהו רוצה לצפות, ילד שכיבו עליו סיגריות באותו הוסטל. משיחה עם עורכת הדין של אחד הילדים, אני יודעת שמנהלת המקום קיבלה תלונה, ראתה את הסרטון, ואותו עובד בכלל לא פוטר, הוא פשוט הועבר לקבוצת הבוגרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מתייחסת לאירוע הזה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שכיח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא פוטר באותו רגע, הוא הועבר לקבוצת הבוגרים. יש לי כאן עדות של אחת העובדות שאומרת שהיא עדיין רואה אותו, אחרי שמנהלת המקום ראתה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מדברת על הילד שכיבו עליו סיגריה, והיא מדברת על האירוע הנוכחי. רגע, זה אותו אחד? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על האירוע הנוכחי, של העובד שהשליך את הילד בן השבע על הגב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאני אבין, הצילום שהיה עם הילד שהעובד השליך, זה אותו אחד שכיבה סיגריה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שני אירועים נפרדים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. ממה שאני יודעת, אחת העובדות חשפה בפני מנהלת ההוסטל את הדבר הזה והוא לא פוטר אלא הועבר לקבוצת הבוגרים. הוא לא הושעה וזה חמור ביותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני באמת רוצה לדעת איך זה טופל, אבל אני רוצה לסייג משהו. עם כל הכבוד לדוחות ולוועדה שהתכנסה, ובאמת המסקנות חשובות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מתכוונת לוועדת דותן? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוועדה שסיכמה את המסקנות, הוועדה הציבורית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל עוד אנחנו משלמים למדריכים שכר מינימום כדי לעבוד עם האוכלוסייה הכי מאתגרת, זה מה שנקבל. זה יהיה more of the same – אף אחד לא רוצה לעבוד שם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת לומר לך משהו בעניין הזה. אתם יודעים, גם כשהייתי סגנית שר האוצר, וגם כאן, לאורך כל הדרך – הרי אותה אוכלוסייה של עובדים, נקרא להם, הפרופיל שלהם הוא של אנשים שלא עברו תואר, וטוב שכך, אני לא חושבת שכל בן אדם צריך לקבל תואר כדי לעבוד. אבל באוכלוסייה הזו של מדריכים, סייעות וסייעים בגנים ובבריאות הנפש, המדריכים הם החיילים בשטח. הרי העובד הסוציאלי, הפסיכולוג והפסיכיאטר עומדים מלמעלה, וזה טוב. מי שפועלים 24/7 מול האנשים חסרי הישע הללו, בין אם אלה ילדים בסיכון, בין אם אלה ילדים עם מוגבלות ובין אם אלה אנשים מבוגרים עם מוגבלות שהם חסרי ישע, אלה אותם מדריכים פה ואותם סייעים במקומות אחרים. כל אחד עם ההגדרות שלו וכל משרד עם ההגדרות שלו. אני לא אומרת להתחיל לדרוש מהם תואר שני, שלישי וחמישי, לא, אבל עוד לפני השכר, שבוודאי הוא פועל יוצא, מדובר קודם כול בתנאי הקבלה, מי מתקבל? לא צריך לבדוק רק דופק, צריך לבדוק את האישיות של האדם. הם הרי באמת מתמודדים – שוב, כבת משפחה לאדם עם צרכים מיוחדים – בוודאי ובוודאי אם זה על הרצף האוטיסטי או בריאות הנפש, כשיש פתאום התנהגות מאוד מאתגרת שאתה אפילו לא יודע איך להתייחס אליה, זה נורא קשה. אני מבינה שפתאום אתה יוצא מדעתך ועושה משהו, אני "מבינה", כי אדם כזה לא יכול להיות מטפל. צריך לבדוק שהאישיות של האדם מתאימה למצבי לחץ ואיך הוא פועל במצבים קשים ביותר. לא לזרוק ילד על הרצפה. אם אתה לא מסוגל להכיל את המקרים האלה, מקומך איננו בטיפול. בודקים את זה לפני, לא אחרי. לכן אני אומרת לך, זה קודם כול מהם תנאי הכניסה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל ברגע שהשכר הוא כזה, מול עבודה כל כך קשה, מי רוצה לבוא לעבוד שם? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> ביום שני שמענו שהמשרד הוציא קרוב ל-80 מיליון שקלים מהתקציב של השנה האחרונה על הכשרות למדריכים. איפה זה בא לידי ביטוי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא הוציא השנה, ויכול להיות שהבחור הזה נכנס לפני ארבע שנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא שורד במקומות האלה ארבע שנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, די, אני לא רוצה ויכוח בינינו. אני אתן למשרד, אבל אני רוצה רגע למסגר. אני איתך, יסמין, זה בוודאי שכר. צריך להעלות שכר בכל הדבר הזה, ואני אתכם, אני לא אומרת שלא. אני רק אומרת שזה לא רק שכר, זה שכר וזה תנאים מינימליים לקבלה – מי נכנס ומי לא נכנס להיות מדריך בתוך מסגרות כאלה. אחרי שעשיתם את הבדיקות מי נכנס כתנאי מינימום, צריך להעביר לו הכשרות לפני שהוא נכנס לתפקיד, עם סימולציות איך הוא מתנהג במצבי לחץ. גם אחרי שהוא קיבל את ההדרכה הראשונית, בעיניי, אין ספק בכלל שצריך לעשות לו הכשרות והדרכות גם כשהוא כבר בתוך העבודה, ולדעתי שם צריך להעלות את השכר. ככול שהוא ירכוש יותר פרופסיה ויותר ילמד, ככה השכר שלו יעלה בהתאם להכשרה שלו. זה כל כך ברור בעיניי, שאני לא מבינה למה זה לא קורה בפועל. ואם זה קורה בפועל, אני אשמח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גברתי יושבת-ראש הוועדה, חמש שנים אנחנו פה, חמש שנים אנחנו מדברים, כל הזמן מתפוצץ מקרה כזה או אחר, וחמש שנים אין אפילו איזשהו מענק, משהו. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> מיקי לוי דיבר על השכר. אני רוצה רק לחדד דבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליעזר, אל תחדד לי עכשיו כלום, בסדר? תודה. תודה, יסמין. אני מבינה, כולנו מזועזעים. אם היו לכם במשרד דוחות שמראים שאתם בעצמכם עושים ביקורת מעבר למה שצף לפעמים בתקשורת, ובאמת היינו רואים ירידה, אולי זה היה אומר שאנחנו בדרך הטובה, אני לא יודעת. מאחר שאני לא רואה כאן סדר, ואני לא רואה דוח על ירידה בכמות האלימות שהייתה עד היום – הדרכתם 80 או 800, אני לא יודעת כמה הדרכתם – אם באמת אתם רואים שיפור, מאה אחוז, תראו לנו שננקטים צעדים. מעבר למקרה הספציפי שראינו, שאשמח לשמוע מה נעשה איתו, אני רוצה לשמוע גם על מדיניות וחזון, לאן אנחנו מתקדמים. אני מבינה שיש בעיה של כוח אדם ואני מבינה שיש בעיות של תקציב. עדיין התפקיד שלכם הוא לגרום לכך שהמסגרות הללו יהיו מסגרות מוגנות ומכילות. המסגרות האלה הן ביתו של אותו אדם, ואנחנו רוצים למנוע תאונות בתוך הבית, ובוודאי גם אלימות והתעללות. אני רוצה את ההתייחסות שלכם, בבקשה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני מנהלת אגף דיור במינהל מוגבלויות. אני אתחיל, כי האירוע קרה אצלנו, ואולי קודם כול אתייחס למקרה הפרטני, אבל כמו שמיכל אמרה, בהחלט חשוב להתייחס גם לכלל. קודם כול, גם אני הזדעזעתי כשראיתי את הסרטון, זה בהחלט לא פשוט. אני רק אציין שזה אירוע שקרה לפני חצי שנה, לא היום, וזה אירוע שמייד דיווחנו עליו. קיבלנו דיווח, ראינו את זה במצלמות, המדריך פוטר וכל צוות המסגרת פוטרו באופן מיידי. הוגשה תלונה במשטרה ואנחנו אפילו תזכרנו את המשטרה כל הזמן מה קורה עם התיק הזה. אני לא יודעת איך להגיד את זה, אבל הוא נעצר רק עכשיו, אחרי שזה פורסם בתקשורת. המשטרה דווחה ממש מייד אחרי האירוע, וכמו שאמרתי, המדריכים פוטרו ולא נשארו לעבוד – גם המדריך עצמו וגם המדריכים שהיו ליד, כי הם לא דיווחו במיידי. זה עלה כדיווח פנימי, המנהלת של המסגרת ראתה את זה במצלמות ומייד פעלו לפי נוהל שיש לנו, נוהל אירועים חריגים. המסגרת פעלה ודיווחה, והוגשה תלונה במשטרה. לעניין הזה אני לא יודעת מאיפה המקור שלך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מנהלת המסגרת נשארה בתפקידה. היא לא פוטרה? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> במקרה הזה המנהלת כבר לא במסגרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רוצה את המקרה. אני מכירה את המקרה הקונקרטי ממה שראיתי, אבל ברור לי שמה שנראה זה לא בהכרח מה שקורה בפועל אחד לאחד. אני רק שואלת, כשקורה דבר כזה בתוך מסגרת ופוטרו כל המדריכים – וכנראה שזו לא הפעם הראשונה, אני אשמח לשמוע אם אתם עורכים רישומים ובדיקות מה קורה במסגרות ואם זה חוזר על עצמו – השאלה היא, מה קורה עם המנהלת? ואני לא אומרת לסגור מייד את המסגרת, כי היא חשובה ואין איפה לשים את הילדים. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> קודם כול, אני אציין – וזה אולי בשביל עדית, ובהתייחס לחלק מדוח דותן שציינת ולהמלצה לעבור לדיור בקהילה – שלצערי הרב, זה לא קרה במוסד. זה קרה דווקא בדירה חדשה שפתחנו כחלק מהיציאה לקהילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המקרה הזה? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> כן. דירה בתמיכות גבוהות, של שישה ילדים, שיש בה השגחה של אחד לשניים. זה המודל החדש שלנו ליציאה לקהילה, וזה לאו דווקא קשור למוסד. זה מה שיותר עצוב לי אישית, כי המודל הזה מושקע ועם גורמים מקצועיים רבים. אנחנו משקיעים הרבה בנושא היציאה לקהילה, אבל לצערי זה מראה שלפעמים אירועים כאלו, ככול שנעשה, לא תלויים בהכרח באיזו מסגרת מדובר. גם לי זה היה מאוד קשה, כי זה מודל שאנחנו נורא משוויצים בו והתחלנו בו כתהליך יציאה לקהילה ודווקא שם זה קרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ליליאן, לכן אני אומרת לך שאתם צריכים ללוות כל תהליך שאתם עושים. אם בעוד עשר שנים תמצאו שיש יותר אלימות בתוך הדירות מאשר במסגרות הגדולות יותר, יכול להיות שצריך לעבור חזרה למסגרות, אני לא יודעת. השכל האנושי אומר שלא, אבל אם זו הסיטואציה? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> בגלל זה יש לנו מחקר מלווה לכל הדירות האלו. אנחנו בתהליך של מחקר מלווה כדי לראות האם איכות החיים של הדיירים השתנתה כתוצאה מהיציאה, וזה כולל כמובן אירועים חריגים. לגבי דיווח על אירועים חריגים, אני אומרת בשם כל המשרד, שיש היום מערכת של אירועים חריגים. כל מסגרת שדיווחה בזמנו ידנית, היום זה בתוך מערכת. אני יכולה להוציא בכל יום נתון כמה אירועים קרו, כמה במסגרת ספציפית וכמה קורה ברמה הארצית. לא הבאתי את הנתונים לפה, אבל אם תרצו, בשמחה נוכל לשלוח אותם. יש לנו מערכת ממוחשבת ואנחנו עוקבים בעזרתה, והיא מחולקת לפי סוגי האירועים החריגים, כי יש אירועים חריגים שהם נפילה, ויש אירוע חריג כמו אלימות. יש לנו פילוח מהי סיבת האירוע החריג – זה ברמה משרדית וזה דבר שבהחלט אפשר לראות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המערכת הממוחשבת שעוקבת אחרי מקרים חריגים ואלימים, כוללת את כל המסגרות? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> כן, כל יחידת קצה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המערכת הממוחשבת הזו מוזנת גם על ידי פניות של הורים? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> איך אתם יודעים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, סליחה, עמותת אמ"א. אני רוצה לשאול אותך, כי היה לנו דיון והייתה אמורה להיות לנו פגישה היום בנושא הפיקוח ובנושא מנגנון התלונות. אם את זוכרת, חוק אומנה מתייחס לנציבות התלונות והוא לא חל רק על אומנה, אלא על כל המסגרות החוץ-ביתיות. משום מה הוצאתם את מסגרות הקצה. החוק לא מוציא את הקצה מתוך מנגנון התלונות הזה, ובפועל אתם הוצאתם אותן ואני לא יודעת למה. זה דיון שאנחנו נקיים עוד מעט. אני שואלת על אותו מנגנון תלונות, אם אתם מזינים בתוך המערכת הזאת רק את מה שאתם בוחרים להזין, מה קורה עם מנגנון תלונות להורים ולבני משפחה? לאן הם יכולים לפנות ולהעלות את כל התלונות שלהם, ושוב, יכול להיות שחלק מהן תלונות שבסוף יימצא – וזה אך טבעי שדברים כאלה יקרו. יכול להיות שיהיו שם תלונות מאוד משמעותיות שצריכות להיבדק וצריכות להירשם כמקרה חריג. איפה זה נמצא? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> יש לנו שתי מערכות. מערכת האירועים החריגים שציינתי, זו מערכת שמוזנת כחלק מתהליך הדיווח על אירוע חריג של המסגרת. המסגרת מזינה אותה וכמובן שיש בקרה של הפיקוח. אם אירוע לא מדווח למפקח אנחנו לא יודעים עליו, אבל כל אירוע שמדווח אנחנו יודעים עליו והוא נרשם במערכת. לגבי תלונות ציבור, יש מערכת נוספת. יש אצלנו מה שנקרא קו 118, שכל אחד יכול להגיש בו תלונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה, זה משולל מציאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, תקשיבו, אם אין לכם דף ועט, אני מוכנה לתת לכם. תרשמו את כל ההערות שיש לכם ואנחנו ניתן לכם לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה להגיד שהם מטעים אותך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה מה שאני אומרת – תיקח דף ועט. זה לא דו-שיח ביניכם, זה דו-שיח בינינו. תיקחו דף ועט ותרשמו את כל הנקודות שחשובות לכם. אני מבינה שבעוד חצי שעה נעבור לנושא אחר ואתם רוצים לדבר על הנושא הזה. קחו דף ועט, ותעלו את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להגיב כשהיא מסיימת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אתה תגיב כשאני אגיד. אתה לא מקשיב לי, אתה עושה לי כן עם הראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מקשיב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קח דף ועט ותרשום לך כל נקודה שאתה רוצה להגיב עליה. לא אני, אתה תזכור מה אתה רוצה להגיב, ואני אגיד לך מתי לדבר. אני אתן לכם את זכות הדיבור, הבטחתי. ליליאן, אני רוצה להבין, אני מדברת כרגע על המערכת הממוחשבת שהיא לא תלונות של הורים ובני משפחה. במקרה שראינו בבאר שבע, כאשר מנהלת מדווחת, למי היא מדווחת? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> למפקח. יש נוהל דיווח למפקח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המפקח זו הדרגה הראשונה, או שיש דרגה אחרת? אם מדריך רואה אירוע חריג אצל מדריך אחר, הוא מדווח למנהל המקום? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> הוא יכול לדווח למנהל, הוא יכול לדווח לפיקוח, הוא יכול לדווח לכל מקום. גם הורה שמתלונן יכול לפנות לכל גורם. יש שתי מערכות, מערכת דיווח על אירועים חריגים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה מכניסים בה? רק מה שהגיע למפקח? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> כל אירוע חריג שקיים נכנס לתוך המערכת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שהגיע למי? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> שהגיע למשרד. אחרת אני לא יודעת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך מגיעים למשרד? דרך המפקח? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> המסגרת מזינה, ובמקביל המפקח מקבל אליו גם הודעה טלפונית על האירוע, ולכן הוא יכול לראות גם אם דיווחו את זה בתוך המערכת. חוץ מזה, יש מערכת תלונות ציבור שגם בה נאסף מידע, ובכל שנה אנחנו מקבלים ריכוז ואפשר לבדוק מה הנתונים שאפשר להוציא. כל תלונה שמטופלת אנחנו גם עונים עליה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, רגע, שנייה. את אומרת שחוץ מזה יש מערכת תלונות ציבור שנאסף בה מידע. האם מערכת תלונות הציבור חלה על כל המסגרות? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> מערכת תלונות הציבור של כל מסגרות הרווחה באשר הן, כן? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לנו אמרתם שזה לא חל על כולם. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, על מה את מדברת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנציבות של האומנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני יודעת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תלונות הציבור זה לא הנציבות של האומנה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא הנציבות של הילדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה שני גופים שונים, מיכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל גם הבחור הזה הוא ילד. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בנציבות תלונות לפי חוק אומנה, יכולים להתלונן לנציבות גם לגבי מסגרות של אנשים עם מוגבלות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על ילדים של - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> על ילדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הרי זה ילד, הוא היה בן שש. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> ברור, זו מערכת נוספת. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אוקיי, בסדר. חוץ מזה, בדוח דותן שהזכירו קודם, מעבר לכל נושא המיסוד ומעבר למינוי אחראי מוגנות במוסדות ובמטה של משרד הרווחה, אחת ההמלצות הייתה הקמת מנגנון תלונות חיצוני שיאפשר תלונות ללא פחד של בני משפחה וכו'. האם הדבר הזה התקדם? האם זה הוקם? מה שאת מתארת, אם הבנתי אותך נכון, זה איזשהו מנגנון תלונות של פניות ציבור באופן כללי למשרד, לא משהו ייעודי למוסדות כפי שהומלץ בדוח דותן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה שנעשה סדר כי אנחנו מתפזרים. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> מיכל, לא נגיע להכשרות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל יש כאן מקרה שהוא סופר חמור, מתי קיבלתם את הידיעה? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> בנובמבר, כשזה קרה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן? ב-23 באפריל יש תלונה של אבא מההוסטל הזה שמתלונן על אותו עובד שעדיין עובד בהוסטל. ב-23 באפריל 2026, איך זה יכול להיות? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני לא יודעת מאיפה המידע שלך. הוא לא עובד. זה המידע שיש בידי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבנות שנכחו בסרטון עדיין עובדות בהוסטל. בבקשה, אין לי בעיה, אני לא באה אלייך בטענות, רק תגידי לנו את הדברים כמו שהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מתי הם פוטרו? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני אומרת את מה שאני יודעת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז את לא יודעת. זה חמור מאוד, זה חמור מאוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, רגע, יסמין, אני רוצה להבין. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ליליאן, אם מסתירים עוד דברים, תחשבי מה קורה במקומות האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, דבי, רגע, חברים. תקשיבו, המקרה הזה הוא גם טסט, הוא מקרה בוחן מבחינתי כרגע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את מבינה מה קרה פה הרגע? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה פער בין האידיאל לבין מה שקורה בשטח. את אומרת שהאירוע קרה בערך בנובמבר 2025, לפני חצי שנה. המסגרת דיווחה בנובמבר 2025, אוקיי? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> מייד הוגשה תלונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם מייד כשהוגשה תלונה במשטרה, כל המדריכים הושעו, או לא? את אמרת לנו שהם פוטרו, מתי הם פוטרו? אומרת לנו כאן יסמין, שהיא דיברה עם הורה שאמר שב-23 באפריל המדריך הזה עוד עבד שם. לכן שאלתי, מתי הוא פוטר? תבדקי. 26 באפריל זה לפני שבועיים וחצי ואנחנו ב-13 במאי. את אומרת שכולם פוטרו, אבל אם הוא פוטר אחרי ה-26 באפריל, אני שואלת למה. איך זה יכול להיות? למה הם לא מושעים מייד? אני לא אומרת לפטר מייד, כי אני מבינה שצריך לבדוק את זה, אבל באירוע כזה צריך להיות נוהל שמייד משעים. ממשיכים לשלם משכורת כי אולי הוא לא אשם, אבל משעים. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> ברור שמשעים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יסמין, את יכולה לשלוח לי את המכתב? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> חברת הכנסת מיכל, אני מעבירה מידע מתוך שיח עם מפקחת המסגרת שנמצאת בשטח ויודעת על האירוע. עוד לפני שזומנו לכנסת - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל את רואה שם סתירות, ליליאן. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> בסדר, איך אני יכולה - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> את לא אשמה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> זאת הבעיה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא קשור לאשמה, אנחנו לא יודעים מה האמת. יש כאן ויכוח בין שתי אמיתות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ליליאן, אנחנו לא מאשימים, אבל זו בדיוק הבעיה, שאתם לא יודעים מה קורה שם. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> בסדר, את יכולה להגיד ככה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מספיק, אני לא יכולה לנהל ככה. תקשיבו רגע, אליעזר, תפסיק. דבי, תקשיבו, אני לא רוצה שהדיון הזה יהפוך לחדר טיפול, שאנחנו נוציא את כל התסכול שלנו ונצא כמו שנכנסנו. אני לא רוצה את זה. לא רוצה, אני לא רוצה את זה. אני רוצה לשמוע תשובות לנוהל. האם יש נוהל תקין איך להתנהג? וגם אם יש, האם הוא מיושם? אני לא יודעת, אני ניזונה מהנקודות שעולות פה. בנקודות שעולות פה את אמרת שהאירוע קרה בנובמבר, קיבלנו מייד דיווח על כך, ובנובמבר הושעו, או לא הושעו, תלונה במשטרה ופוטרו. אין לי תאריכים מתי פוטרו והייתי אומרת שנעבור הלאה. באה יסמין ומביאה לנו מידע שלא בדקתי אני רוצה להאמין שהוא נכון, שהורה של אחד הילדים שנמצאים שם – תקני אותי אם אני טועה, יסמין – העביר תלונה - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למשרד הרווחה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> - - ללשכת הרווחה בעירייה שלו ואמר שהמדריך הספציפי הזה עדיין נמצא בתוך המסגרת. זה היה עכשיו, ב-26 באפריל. זאת אומרת, יש כאן פערים מאוד גדולים. אני שואלת, האם יש נוהל שמייד כשיש מקרה אלימות משעים את המדריכים? ואם יש עוד שותפים שראו ולא הגיבו, משעים אותם מייד? ומה התהליך שקורה עד שהם מוחזרים אם התברר שאין עוול בכפם, או מפוטרים לחלוטין ולא חוזרים להיות בשום מסגרת – לא בוגרים, לא קטנים, לא בלונדינים ולא עם שיער שחור? לא חוזרים. מוציאים אותם, ואם המשטרה צריכה להגיש כתב אישום, שהיא תגיש, לא אתם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גברתי, אני רוצה לקרוא לך משהו שהרגע הגיע: המדריך אחמד – אותו מדריך שיש נגדו חשדות חמורים – עוד עובד, קיבל את פניי בשבוע שעבר ופתח לי את הדלת. הוא עוד עובד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, יסמין. מ-ז-ע-ז-ע. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני סומכת על מה שהיא אומרת אבל אני יודעת מידע אחר. אם אתם רוצים לכבד את המקום הזה אני אעשה בדיקה יותר מעמיקה ואני אחזיר לכם תשובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> המפקחת שאני מוזנת ממנה היא מפקחת מאוד מקצועית, אני מאוד סומכת עליה, והיא לא הייתה אומרת לי מידע שהוא פוטר אם הוא לא פוטר. היא באה למסגרת והיא הייתה רואה אם הוא עובד. אני אגיד יותר מזה, בכל המקומות שקורה אירוע חריג של פגיעה בחסר ישע זה מייד מדווח למשטרה. כל עוד אנחנו יודעים, זה מדווח למשטרה. אנחנו פועלים כדי להשעות או להוציא את הדיירים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תביאו את הצו שהם הביאו למשטרה, תראו את התאריך, למה אתם מדברים ככה באוויר? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> בבקשה, היא מראה לי מכתב פיטורים מנובמבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה לסכם את זה. ליליאן, תקשיבי לי טוב, את וכל המשרד. אני לא יודעת את העובדות, אני סומכת על הדברים שנאמרים פה. אני אגיד לך מה מציק לי, אם את אומרת: הינה, אני אראה לך מכתב פיטורים - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, אני לא רציתי להראות לך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן מכתב פיטורים אולי זה לא – אני לא יודעת מה קורה שם בהוסטל. במקרים חריגים כאלה, שגם אתם נקטתם בצעדים מאוד חמורים, צריך לבדוק שזה גם מבוצע בפועל. יכול להיות שהוא נמצא היום בהוסטל כי מישהו אחר מעסיק אותו, אני לא יודעת. בואו נסכם ככה: תבדקו את האירוע ואני רוצה דיווח לוועדה מה קורה. אני אומרת לך שאם, חס וחלילה, הבן-אדם הזה, אותו אחמד, אכן נשאר עדיין - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה חמור מאוד, אני אומרת שזה חמור מאוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נחמד שאת אומרת שזה חמור מאוד, אבל אתם כמערכת כנראה לא עובדים כמו שצריך. אני לא רוצה לצאת מדעתי, כי אני לא יודעת מה קרה. אני אומרת לך שיש כאן כוכבית ענקית שאתם צריכים לבדוק אותה. יש כאן "חשד ענקי", גם כלפיכם, שמשהו במערכת הרגולטורית לא עובד נכון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מישהו העביר לך מידע שגוי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אכן כל התהליכים בוצעו לפי הספר, אבל בפועל הבן-אדם נמצא בתוך המערכת - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וכל המדריכות שהיו עדות. היא גם אומרת שהן לא נמצאות, אבל הן נמצאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> - - זו תעודת עניות ענקית לטיפול שלכם, אתם צריכים לעשות בדק בית עצום. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כנראה אין להם מדריכים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סיימתי את האירוע, אנא דווחי לי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר גם לקבל העתק? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> תקבלי מענה מדויק, כולל כל הפרטים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו רוצים את זה עוד השבוע. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> תקבלי את זה אפילו היום, מה זאת אומרת שבוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מבחינתי, עד יום חמישי זה צריך להגיע אלינו ואנחנו היום ביום רביעי. אני רוצה דיווח מלא-מלא לא רק של הצד החיצוני – הגשנו תלונות במשטרה, פיטרנו – אני רוצה לדעת מה קורה בפועל. האם במשך שבוע המפקחת שלכם הגיעה בכל יום למקום, כי זה מקום מועד לפורענות, כי ראינו מה קרה, והיא בודקת ורואה שאף אחד לא נכנס, שאין שום דבר חריג, והכול פועל כמו שצריך? שם היא צריכה להיות, בוודאי ובוודאי לראות שהבן-אדם הזה לא נכנס, ולהוציא לו צו איסור כניסה למקום הזה. תגידי עוד משפט על זה, ואני רוצה לעבור הלאה, אני רוצה לעבור לדבר הבא. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אין לי מה להוסיף על הוויכוח הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אוסיף משהו עוד יותר חמור, נפתחה עליו תלונה במשטרה רק כשהסרטון התפוצץ החוצה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> זה מה שאני מנסה להגיד. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אבל זה לא נכון. זה לא נכון, מצטערת. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> תקשיבי, אני חייב להגיד לכם משהו. אני שותק, גברתי, זה לא נכון. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה לא נכון, סימן קריאה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> - - - כבר כמה שנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליעזר, אני רוצה להגיד לך משהו. אתה יכול להתאמץ כמו יסמין, או כמונו, ולהיכנס לכנסת ולהפריע באמצע. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אני אכנס בקדנציה הבאה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם לדבי וליסמין לא מותר להתפרץ, אבל אני יכולה לוותר כי אני מבינה את המקום שלהן. אתה לא יכול להתפרץ. אני מבינה את הכאב, אני יודעת שאתה אבא מסור, אני יודעת את זה, אבל אתה לא יכול להתפרץ באמצע דיונים. גם הן לא, אבל להן אני מוותרת. לך אני לא אוותר ואני אוציא אותך החוצה בכאב לב. אני יודעת שזה מעצבן אותך, אני יודעת הכול. תרשום, ואני אתן לך לדבר, הבטחתי. זאת פעם אחרונה שאני אומרת, ובסוף אתה לא תקבל גם את זה ותצא החוצה. אני לא יכולה שתפריע למהלך הדיון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מיכל, אני רוצה להשלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אני אתן לך להשלים. לגבי הנושא הזה, יש טענות קשות מאוד כלפי המשרד בנושא הטיפול שלכם. אני רוצה לדעת את כל הפרטים, כולל מתי הוגשה התלונה במשטרה, למה היא הוגשה, מתי היא הוגשה, מה הפרוצדורה, מה הנהלים – אני רוצה לראות נהלים כתובים. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> יש תלונה במשטרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה לראות נהלים ברורים שלכם – מה עושים במקרים חריגים, מה הנהלים? אני גם רוצה לראות אם הם יושמו במקרה הנוכחי: מתי הוגשה התלונה? על ידי מי הוגשה התלונה? בעקבות מה הוגשה התלונה? למה לא מייד? וכדומה. סיימנו את האירוע הזה. בבקשה, דבי, ואני רוצה לעבור הלאה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> נוסף על הדוח שאת מבקשת, אני רוצה לקבל דוח מהנהלת החשבונות על מצבו של העובד. אם הוא מקבל משכורת, הוא שם, ואז לא משנה מה אתם עונים, אם יפרטו מה מצבו, את יכולה לדעת. גמרנו, זה יפתור לך את כל השאלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל זה בפיקוח שלהם. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> רק כדי לסבר את האוזן על אמיתות – יש אישור שב-20 בנובמבר הוגשה תלונה במשטרה, להראות איזה פערים יש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> השאלה על איזה מקרה. היו שני מקרים קשים. היה מקרה של ילד של ילד ששרפו אותו בסיגריה - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> את זה אני בכלל לא מכירה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא קוראת את התלונה, יסמין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברות יקרות, הבנו. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני חייבת להגיד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את צודקת, כי מתקיפים אותך. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני לא מרגישה מותקפת. כאשת מקצוע, וכמו כל אחד ליד השולחן הזה, גם לי לא פחות קשה וכואב על אירועים כאלה ואני רוצה למנוע אותם ככל שניתן. זה נכון, יש תהליכים מורכבים, אבל דווקא במקרים האלה של תלונות על פגיעה, ברגע שאנחנו יודעים עליהם, המערכת פועלת בצורה סדורה מאוד. אנחנו מטפלים בזה, כולל הגשת תלונה וכולל פיטורים. לצערי, זה לא האירוע היחיד שהיה. אני לא יכולה לעמוד מול אף אחד שאומר לי אמת אחרת, מה שאני יודעת זה מה שתיארתי. אני אחזיר תשובה כתובה ומסודרת עם כל העובדות שאנחנו יודעים והפעולות שעשינו, כולל התלונה למשטרה. לכן זה שיח שבעיניי, כל אחד אומר את האמת שלו ואני מאמינה שמה שאת אומרת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מקבלת ניירת. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה בסדר, ועובדה, הינה דוגמה אחת של תלונה במשטרה. יש לי דוח תלונה מנובמבר לאירוע הזה, לא מאפריל. אני ציינתי בעצמי ואמרתי שלצערי הוא נעצר רק עכשיו כשזה התפרסם. הוא היה צריך להיעצר למחרת הדיווח למשטרה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> למה הוא לא נעצר? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני לא אחראית על המשטרה. לא פעם היינו שמחים שהמשטרה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואי נגיש יחד מכתב למשטרה ונדרוש - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני מאוד אשמח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דיברו קודם על קו טלפון. האם למדריכים יש איזשהו קו טלפון אנונימי שבו הם יכולים לדווח לכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למי ההורים פונים? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> קודם כול, אפשר לפנות לפניות הציבור בצורה אנונימית בכל דרך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באיזה מספר, ליליאן? ב-118? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ליליאן, בכל משרד, גם במשרד הבריאות, יש קו לתלונות הציבור. הרי מאחר שזה לא ייעודי לתחום כזה או אחר, ואתם מנהלים אין-סוף אגפים, נושאים ועניינים וזה אוטומטי, עד שיקראו כל תלונה, ישיבו עליה מעבר ל-התקבלה פנייתך ויטפלו בה, תעבור אולי שנה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא נכון. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> חברת הכנסת, זה אפילו הרבה יותר גרוע. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה לא נכון, אני אוציא לך נתונים. בכל שנה הגוף של פניות הציבור מוציא לנו נתונים עם חיתוכים, לאיזה מנעד - - - << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> מתי בפעם האחרונה התקשרת ל-118, ליליאן? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו לא יכולים שאת מדברת ביחד איתה, אני לא מבינה מי מדבר, שנייה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני עונה יום-יום לפניות ציבור. לצערי הרב, אבל זה המצב. בכל יום מגיעות אלינו פניות מ-118, או פונים ישירות אלינו – יש קו פתוח של הורים. לפחות אליי מגיעים כל היום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל לא כולם מכירים אותך, זה לא פתרון. זה שאת נשמה טובה זה לא - - - << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> 118 לא עונים ולא נותנים פתרון. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אפשר להעלות את זה גם באינטרנט, יש כל מיני דרכים. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> 118 מפנים אותך לרווחה המקומית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יכולה לשמוע אותך כי אני לא יודעת מי את. תגידי בבקשה משפט ואני רוצה להתקדם, חברות. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> אני מעמותת אמ"א – ארגון משפחות ארצי למען זכויות לאנשים עם מוגבלות שבדיור חוץ-ביתי. יש לי הרבה מה להגיד, לא אגיד את זה עכשיו. דיברת על 118 – אני התקשרתי ל-118 ואין לי בעיה להתקשר עכשיו על רמקול ל-118. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> 118 זה ערוץ טלפוני אחד. יש לנו גם ערוץ אינטרנטי להגשת תלונות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל באינטרנט אתה מזוהה. כשאתה מוציא מייל יודעים מי שלח את המייל. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> ליליאן, תקשיבי לי עד הסוף. אני התקשרתי ואני יכולה להשמיע לכם את השיחה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני מקבלת הרבה מאוד מאנונימי מאתר האינטרנט. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> ליליאן, את רוצה שאשמיע לך את השיחה שדיברתי השבוע עם 118? התקשרתי אליהם ואמרתי שיש לי מקרה חמור באיזה הוסטל ואני רוצה לדבר עם המפקחת. אמרו לי: אוקיי, תפני לעו"סית בקהילה שלך. את רוצה שאני אשמיע לך את השיחה הזאת? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אני מנהלת את האגף החוץ-ביתי. אני אשמח לדבר כמה דקות באופן כללי על כל המהלכים שאנחנו מבצעים, לפחות באגף שלי – אבל זה מעיד על הרבה מאוד דברים שנעשים באגפים אחרים. אני רק אסגור את הפינה מול 118. זה נכון ש-118 זה קו שהוא יותר מידע והפנייה לקבלת מענה ייעודי במקום הנכון. כשאזרח פונה הוא בדרך כלל מופנה למחלקת הרווחה המקומית, שם מכירים אותו ולרוב מכירים את ההשמה שלו ואת המקרה שלו, ואם לא, אז מפנים. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> ובגלל זה אתם לא יודעים על כל התלונות שיש, כי הורים מפחדים לדבר. סליחה. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אני אגיד לכם שאנחנו מקבלים הרבה מאוד תלונות מאתר האינטרנט של המשרד, ויש שם אופציה להפוך את התלונה לאנונימית ללא הזדהות. אנחנו מקבלים המון תלונות ואנחנו מטפלים בהן מאוד ברצינות. זה שזה אנונימי זה לא הופך את התלונה לבלתי מטופלת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הצעת ייעול, מדריך שמתחיל לעבוד באיזשהו הוסטל או באיזשהו מקום, תשלחו לו הודעה: אתה רואה מקרה, אל תעצום עיניים, תפנה אלינו בעילום שם, תדווח. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> הם מחויבים לזה על פי חוק חסרי ישע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תקשיבו, אני לא באה בטענות, אני רוצה לשפר. אני אומרת שאתם כנראה לא יודעים על הרבה מהמקרים, ואם אתם לא יודעים, אי-אפשר לטפל בזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני קיבלתי אתמול פנייה מחצור. תלונה מאוד קשה נגד לשכת הרווחה המקומית. איפה יתלוננו? נגד הלשכה בלשכה? העניין של תלונות ציבור חייב להיפתר. אומרת לי פה היועצת המשפטית, אילת, שאתם בעצמכם כתבתם בדוח שיש תת-דיווח בנושא אנשים עם מוגבלות ואתם עובדים על זה. את לא יכולה ביד השנייה להגיד לי: כן, יש לנו פתרונות, כי אתם בעצמכם כותבים שיש שם תת-דיווח. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> וגם כשיש דיווח לא קורה עם זה כלום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כול, שיהיה דיווח. אני מסכימה איתך, עדית, כי זה מעגל קסמים. גם מי שכבר מדווח, אם הוא לא מקבל מענה, הוא יגיד להורה השני: אין לך מה לדווח, זה לא יעשה כלום. לכן יש כאן בעיה מאוד מאוד רצינית. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אני יכולה לקבל כמה דקות כדי לעשות איזושהי סקירה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה, ניתן לה כמה דקות. אחר כך אני אתן לך, אליעזר, ואחר כך נמשיך הלאה. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> קודם כול, חשוב לי לומר שמקרים כאלה לא צריכים לקרות, וחמור מאוד שהם קורים. עם זאת, לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. מושמים במשרד הרווחה אלפי אנשים בהשמות חוץ-ביתיות ורוב רובם מקבלים שירות טוב, מקצועי ומסור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מסכימה איתך. אנחנו אמרנו ואני אגיד את זה שוב. מזל שיש פרוטוקול, אמרנו את זה. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> שואלים איך אנשים נכנסים למסגרות – יש כמה פרוצדורות שהם מחויבים לעבור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תעצרי עם זה לרגע, וניתן לאנשים שחם להם לדבר. בבקשה, אל תגיבו, בסדר? אני מבקשת. אליעזר, בבקשה, אני אתן לך כמה הוראות: אתה לא משתלח באופן אישי באנשים, אתה יכול בהחלט לצעוק מרה על המערכת, אבל לא על אנשים, בסדר? קדימה, תתחיל. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אני מעמותת ה.ל.ב – שוויון בהורות. אני אגיד לכם משהו, זה תקליט שחוזר על עצמו. היינו פה עם שטייניץ מנציבות הילדים וראינו גרפים מאוד יפים. אני התרעתי ואני הולך להתריע בפעם האחרונה. אלינו פונים כאשר יש כאלה תלונות. הרווחה? אני יכול להסביר לך את מה שהיא אמרה. ברווחה, הם לא קשורים אחד לשני. זו מדינה בתוך מדינה בתוך מדינה בתוך מדינה. אני אתן לך סימן היכרות. פעם הראיתי כאן ילד עם סקביאס שההורה שלו פנה אליי. פנתה אליו העו"סית המחוזית של חוק נוער. בואו תראו את האנרכיה, איך הם סוגרים את התלונות, והכול מגובה אצלי. אם הטלפון הזה יוצא לתקשורת, אוי ואבוי מה שיהיה פה במדינה. ב-7 באוקטובר, כשפגעו בילדים שלנו, כולנו הלכנו להילחם. זה לא ייתכן שבמדינה שלנו, אנשים שאמורים להגן על הילדים שלנו יפגעו בהם. כשראיתי את התמונה הזאת, איך הוא הטיח את הילד למטה, על הרצפה, נזכרתי במחבלי הנוח'בה שפירקו את הילדים שלנו. זה ניסיון לרצח. ילד כזה קטן שמטיחים אותו ככה על הרצפה זה ניסיון לרצח. אתם שואלים פה למה המדריך נמצא, למה הוא לא נמצא – חבר'ה, תירגעו, יש לכם חוזים שאתם עובדים איתם. אתם שוכרים שירות מקבלן ובחוזה רשום שחור על גבי לבן שכשקורה כזה מקרה אתם סוגרים את המקום. למה המקום הזה פועל? לגבי כל התלונות של ההורים, אני אסביר לכם חוק קטנצ'יק שקיים ברווחה בישראל: פנית ללשכת רווחה במקוםX במדינת ישראל, התלוננת על פנימייה או על מקום אחר, באופן אוטומטי אתה מקבל צו הרחקה. צריך לשמר את הקבלן ולא לשמור על הסחורה, כי הסחורה כאן היא ילדים. הדבר הכי הזוי הוא איך הם בודקים את זה – יושבת העובדת הסוציאלית המחוזית עם העובדת הסוציאלית של המקום – על כל מה שאני אומר אתם יכולים לחייך, אבל הכול מגובה. העובדות הסוציאליות שנמצאות כאן לא אשמות, כי משקרים גם להן. זה האבסורד, משקרים להן, הן באות לפה והן לא יודעות, אין קשר לפה ואין קשר לשם. אתם אומרים 118. 11 חרטא – סליחה שאני אומר, כי זה באמת חרטא. כשאתה מגיש תלונה היא נמחקת. אם הורה מבקש חומר מהתיק שלו לפי חוק חופש המידע, למה הם לא נותנים אותו? מישהו יודע למה? כי התלונות נסגרות באותו מחוז. אם אומרים שהבחור שהטיח את הילד ניסה לרצוח אותו – חד-משמעית זה ניסיון לרצח. אני לא רופא, אבל אם היו פוגעים לי חס וחלילה ככה בילדים, אני לא יודע מה היה קורה, חד-משמעית. דבר גרוע מאוד שקורה פה במדינה הזאת הוא ועדות טיוח. כל מה שקורה ברווחה מטייחים אחד על השני. עד שלא תהיה פה נציבות עם שיניים, ועובד סוציאלי ששלח את אותו ילד או ילדה למקום הזה, לא יבוא פיזית לבדוק את החוזה שהמדינה חתומה עליו עם המקום לפי חוק החוזים – יש פה יועמ"שית, אני לא עורך דין – מדינת ישראל, הרווחה בישראל חתמה על חוזה עם המקום. מה הקשר לפטר את הבן-אדם? המקום אמור להיסגר לפי החוזה. אם אתם מדברים על כסף, שצריך להעלות את השכר – חבר הכנסת מיקי לוי, בוועדה לענייני ביקורת המדינה, אמר את זה שחור על גבי לבן – הם מקבלים עשרות אלפי שקלים, איך זה יכול להיות? הוא אמר: תבדקו דבר נורא יפה. לכו לראש העמותה ותראו באיזה רכב הוא נוסע. זו בושה שאנחנו עושים את הדיונים האלה, ואני אומר לך, מיכל, כבוד חברת הכנסת ויושבת-הראש, את נלחמת בשיניים לעשות צדק, אבל כל עוד לא יהיו פה האנשים הנכונים – ואני אומר את זה פה נורא יפה. כולכם רואים אותי בכנסת שנים, פעם אחת לא ראיתי פה את המנכ"ל ופעם אחת לא ראיתי את העו"סית הראשית לישראל. ראיתי אותם רק פעם אחת, את יודעת מתי? בוועדת הכלכלה לקבל עוד כסף. איזה כסף אתם רוצים כשאתם פוגעים לי בילדים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, אליעזר, תודה רבה. אני אעשה רגע משהו שאני לא רגילה, אני רוצה להגיד שלום ליונתן חסין. הוא היה היועץ שלי, אבל הצבא קרא לו והוא העדיף את הצבא עליי והלך להילחם. אני שמחה לראות אותך פה. אל תסמיק, מגיעה לך תודה רבה על מה שאתה עושה לכולנו, ויאללה, תחזור. בבקשה, יש לך שתי דקות, רק תציג את עצמך. << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> אני נציג של עמותת ה.ל.ב, אבא לשתי בנות, מכיר את מערכת הרווחה על בוריה, מלפנים ומאחור. דבר ראשון, כל מה שאנחנו דנים בו היום לא חדש. בסופו של דבר מדובר כאן במחדלים. למה? כי המקרה הזה לא היה צריך לקרות. מסתבר שאותו אדם לא מתאים לעבוד במערכות האלה, ומי שהיה אמור לבדוק אותו לא בדק אותו מלכתחילה. אמר כאן ידידי אליעזר, שהוא לא ראה כאן את העו"סית הראשית. יתרה מזו, מגיעים לוועדה לא מוכנים. הרי כבר קרה מקרה, כל העולם כבר יודע, ואיפה הדוחות? מפקחת הוציאה דוח, איפה הדוח של המפקחת? ברגע שמוגשת תלונה, למי היא עוברת? מי בודק אותה? מגיעה תלונה מ-118 וחוזרת לאותו מחוז. למי זה מגיע? לאותה עו"סית ולמנהלת. מה העו"סית תגיד? פשעתי? עשיתי לא בסדר? המנהלת שלה תגיד שהעובדות שלה לא היו בסדר? הרי עוד פעם, אין מזור לשום דבר. אני שואל, מדברים על ילדים עם מוגבלויות, ילדים רגילים מותר להטיח ברצפה? אני מניח שלא. אני מקווה ככה. מעבר לאותו גורם פוגעני ואלים, מישהו נתן את הדין? המפקחת, איפה היא הייתה? הרי זה לא המקרה הראשון וזה לא המקרה האחרון, נתקלנו באלף ואחד דברים. כבר לפני למעלה מעשור נתקלנו בעובדות סוציאליות שאמרו עליהן שההתנהלות שלהן גובלת בפלילים, מה נעשה בנושא הזה? יכול להיות שהעובדות שלכם נותנות לכם דיווחי סרק, דיווחים שקריים. השאלה היא איפה החובה שלכם לבדוק את הדיווחים של העובדים שלכם, איפה האחריות שלכם, האם היא קיימת בכלל ומי מפקח עליכם? התלונות לא מטופלות ויש לנו תלונות בנות כמה שנים שעדיין לא טופלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, אבי. אפרת, בבקשה, אני אשמח שתעני לנו על השאלות שלנו. מה הדרישות המינימליות לעבודה במסגרות החוץ-ביתיות? אני לא מדברת על המקצועות האקדמיים, קרי עובד סוציאלי, פסיכולוג ופסיכיאטר, אגב, גם שם הייתי עושה ריאיון אישי כדי לבדוק אם האופי מתאים. אני רגע שמה אותם בצד ומדברת על אוכלוסיית המדריכים, שבעיניי, הם החשובים ביותר. בסוף הם אלה שנמצאים 24/7 עם אותם אנשים חסרי ישע, והם צריכים להיות עם הסבלנות הכי גדולה, עם ההכלה הכי גדולה, עם הלב הכי גדול ועם היכולת גם להגיד לא כשילד רוצה, אבל מצד שני, לדעת איך לומר את זה ולשמור על שמאל דוחה וימין מקרבת – כולנו מכירים את הביטויים הללו. אני אשמח לשמוע. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> ומפעילי המסגרות, מיכל, הם אלה ששוכרים את המדריכים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, היזמים. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> גם אנחנו רואים בשדרת המדריכים והמטפלים את חוד החנית בטיפול בילדים. בשנים האחרונות הגדלנו מאוד את המודלים ואת התקינה של אנשי המקצוע שבאים במגע עם הילדים, כדי לאפשר להם יחס אישי וכמה שיותר עיניים שרואות אותם ואת הצרכים שלהם, וכדי לבנות עבורם איזושהי תוכנית מעטפת. אנחנו מעבירים עובד שנכנס למערכת בדיקת עבר פלילי בצורה ישירה. כלומר, אנחנו מקבלים מהמסגרות את שמות העובדים המועמדים - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תעודת יושר. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> - - ואנחנו בודקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> למה אתה אומר שקר? למה אתה אומר שקר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפרת, אל תגיבי, בבקשה. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> זה משהו שאנחנו מאוד מקפידים עליו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תעודת יושר, הבנתי, הלאה. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> זה הרבה מעבר, אנחנו עושים את זה בצורה ישירה. אגף הביטחון שלנו עובד יחד עם משטרת ישראל ואנחנו מקבלים בדיוק את פירוט העבר הפלילי. מי שיש לו עבר פלילי לא נכנס לעבוד במסגרות שלנו לילדים ולחסרי ישע, כולל גם מסגרות לקשישים. בנוסף, הם נדרשים להביא אישורים על היעדר עבירות מין. רוב המפעילים שלנו שולחים את המדריכים למרכזי הערכה בפורמט המצומצם כדי להתרשם מהם אישיותית – שהם אכן מתאימים לעבוד עם ילדים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> גם עובדים במילוי מקום? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> כל אדם שנכנס למסגרת עובר - - - << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> בדיוק לפי החוק, כ-ו-ל-ם. כ-ו-ל-ם – ממנהל דרך מדריך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אחרי אישור על היעדר עבירות מין, מה אמרת, מה הם עוברים? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> מרבית המפעילים שלנו שולחים את המדריכים למרכזי הערכה בפורמט מצומצם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה מרבית? זו לא דרישה? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> זו לא דרישה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה לא? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> זה משהו שהם מבצעים כדי להיות בטוחים שזה האדם המתאים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה זו לא דרישה? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> כי זו לא דרישה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שואלת, למה? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> כי זה לא נכנס כדרישה והמשרד גם לא מממן את מרכזי ההערכה האלה. המדינה יכולה לבקש רק את מה שהיא משלמת עליו. בואי נסתכל על מה שעושים, ותני לי רגע כדי להשלים את התמונה. אני בטוחה שאפשר לעשות עוד הרבה, אבל בואי ננסה לראות את התמונה של מה שבכל זאת עושים. כל המדריכים מרואיינים בתוך המסגרת על ידי המעסיק שלהם, בדרך כלל על ידי עובד סוציאלי או פסיכולוג, כדי לעמוד על המרכיבים האישיותיים שלהם, שהם אכן מתאימים לעבוד עם ילדים או עם חסרי ישע. לפי נוהל מצלמות של המשרד, כל המסגרות מרושתות במצלמות בשטחים הציבוריים, שם ניתן לתעד את כל הדברים שקורים בשטחים האלה. זה לא קורה בחדרים, כדי לשמור בכל זאת על הפרטיות של האנשים שגרים שם. זה הבית והחדר שלהם וזה מקום שצריכה להיות בו פרטיות. לכן זה לא קורה בחדרים, אבל זה קורה בכל השטחים הציבוריים, כולל חצרות, כולל סלון וכולל מסדרונות. יותר מחצי מהבקרות שלנו נעשות בצורה של פתע. זה אומר שחלק מהבקרות נעשות בצורה מתואמת כדי לראות נתונים, לדבר עם המנהל ולעשות איזושהי בקרה סדורה, אבל חלק מאוד מאוד גדול נעשה בצורה של פתע. אנחנו פשוט מגיעים בארוחת הבוקר, בארוחת הערב ובאמצע הלילה כדי לראות שהדברים מטופלים – שהתקינה שהילדים אמורים לקבל באמת נמצאת בפועל. לשאלתך, חברת הכנסת, אצלנו במערך הפנימיות של ילד ונוער תמהיל המפקחים הוא לכל היותר עשר מסגרות לכל מפקח. עשר מסגרות לכל מפקח ברמת פיקוח, זה אומר שיש קשר מאוד אינטנסיבי וישיר: בקרות שוטפות על בסיס כמעט שבועי, שיחות טלפון על בסיס יומי, התייעצויות ובקרות. גם כל המשרד מחויב בנוהל אירועים חריגים, עם איזושהי הגדרה של מהו אירוע חריג שנדרש עליו פיקוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את דיברת על החינוך, נכון? את מדברת על ילדים ונוער ולא על מבוגרים. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אני מדברת על ילדים ונוער בסיכון, מערך הפנימיות של ילד ונוער. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ומה יש ביתר האגפים? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני אוסיף דוגמה, אבל היא מתארת רוחבית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וליליאן באנשים עם מוגבלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רוחבי אצלה, השאלה היא מה קורה אצלכם. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> רוחבי במשרד. כל מה שהיא תיארה עכשיו זה רוחבי במשרד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עשר מסגרות לכל היותר לכל מפקח. אצלכם זה לא ככה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אצלנו זה שונה. גם לנו יש כעשרה סמלי מסגרת אבל זה הרבה יותר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סמלי מסגרת זה הרבה מעבר לעשר מסגרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יכול להיות שבתוך סמל מסגרת אחד יש 20. חוץ מהצוות, המפקחים אצלך מדברים גם עם הילדים עצמם? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> זה בדיוק הדבר הבא שמופיע אצלי. בכל בקרת פיקוח, כחלק מרישום הדוח במערכת הפיקוח, הם נדרשים לדבר בשיח פתוח לפחות עם שלושה ילדים שהם פוגשים בחצרות באופן אקראי. הרבה פעמים הילדים מכירים את המפקחת כי היא נמצאת שם כל כך הרבה. היא מדברת גם עם המדריכים ועם אנשי הצוות שהיא פוגשת, כחלק מהריטואל של ביצוע דוח הפיקוח. כמו שאמרתם, יש גם את הערוץ של הנציבות. כמו שאתם מבינים וכמו שסימונה הציגה פה, הרבה מאוד ילדים מוצאים את הערוץ הזה נגיש עבורם ואנחנו לגמרי בשיח כדי לשפר. יש גם היבטים של הכשרות וליווי. בנוגע להכשרות ראשוניות – אין ספק, אני מסכימה עם חברת הכנסת פרידמן שיש מורכבות בהעסקת המדריכים, כי זו עבודה קשה ולא כל כך מתגמלת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה לא כל כך מתגמלת? זה שכר עלוב, עלוב, בעבודה הכי מאתגרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יסמין, כשהייתי סגנית שר האוצר דאגתי שיעלה השכר למדריכים. אני מדברת איתך על לפני שנתיים וחצי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה הם מקבלים לשעה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אתכם, בסדר? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> השאלה היא האם השכר הזה מגיע בסוף למדריכים, והוא לא מגיע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, רק שההעלאה יצאה בסוף 3 שקלים או 5 שקלים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אבל גם זה לא תמיד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל מה לגבי הכשרות ראשוניות? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> הכשרות ראשוניות נעשות על ידי כל מפעיל עבור אוכלוסיית המדריכים שלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש על זה פיקוח? יש סילבוס? אתם דורשים למה להכשיר? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> במוגבלויות זה יותר מסודר, ואצלנו זה יתחיל להיות מסודר כחלק מהתוספת התקציבית של 20 מיליון שקלים שמנכ"ל המשרד בישר עליה בשבוע שעבר. זו אחת האופציות למימוש התקציב הזה, ואנחנו נעשה בו שימוש כדי להתנות את תוספת השכר ברמת המקצועיות של המדריכים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי מה את אומרת על ה-20 מיליון. ביום שני דיברו איתנו על 80 מיליון בקשר לחוק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה במינהל מוגבלויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בדיוק. לכן אני שואלת. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה לא קשור למינהל מוגבלויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא קשור? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> 20 מיליון שקלים הם תוספת תקציב שתיכנס כבר ברבעון האחרון של השנה הנוכחית, לשיפור שכר המדריכים ושיפור מעמד המדריכים, כולל המקצועיות שלהם וכולל השכר השעתי שלהם. המטרה שלנו היא להעלות אותו דרך העלאת התעריף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם יש תקציב צבוע? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אנחנו כן נוודא שזה יגיע ליעדו, יש אפשרויות לעשות את זה ואנחנו על זה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אתם עושים את זה? האפשרויות קיימות, אתם עושים את זה? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני תכף אגיד מה אנחנו עושים. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> זה קורה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין שוב לגבי הכשרות ראשוניות אצלך. את אומרת שכרגע כל מסגרת בוחרת מה לעשות ואם לעשות, ועכשיו אתם עובדים על סילבוס מאוד ברור שיגדיר מה המסגרות תהיינה חייבות לעשות לפני שבן אדם נכנס לתפקיד ואיזו הדרכה הוא אמור לקבל. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> כן, בגדול מה שאת אומרת זה בדיוק העניין. שוב, כשבן אדם נכנס לעבודה זו בעצם אוריינטציה לתפקיד. המטרה שלנו היא גם לבנות לומדה שתעשה את זה יותר פשוט, כי נכניס את כל התכנים הרלוונטיים דרכה. אבל בגדול, כן, חובת ההכשרה של העובדים חלה על המפעיל כי הוא מעסיק אותם, ואנחנו נכתיב את התכנים הרלוונטיים לתחילת העבודה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני עורכת דין מהמועצה לשלום הילד. האם יש תקציב צבוע למפעילים לטובת הכשרות? כי לפי מה שאני יודעת מהשטח, העו"סיות שאחראיות על ההכשרות למדריכים נלחמות בשיניים על כל שקל כדי להביא מומחה לטראומה, או מומחה כזה או אחר שיכול לעזור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני גם יודעת שהתקציב הזה קוצץ השנה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> השאלה אם יש תקציב צבוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני יודעת על ה-20 מיליון שהוספו. למרות הקיצוץ הרוחבי הוסיפו 20 מיליון שקלים לנושא הזה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> השאלה היא האם עכשיו יש, ואם לא, האם צפוי להיות תקציב צבוע למדריכים רק לעניין מימון ההכשרות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שהיא אמרה על ה-20 מיליון. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> 20 מיליון שקלים יתווספו גם לשכר המדריכים בבסיס כהגדלת התעריף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה החלוקה בין השכר לבין - - - << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אנחנו בדיוק עובדים על זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 20 מיליון זה גם להכשרות וגם לתוספת שכר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, זה מה שהיא אמרה. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> 20 מיליון שקלים זו תוספת לתעריף שמיועד גם להעלאה בשכר. הסיפור של ההכשרות הוא לא המון כסף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אולי אם היה שר רווחה במשרה מלאה, הוא היה נלחם להעלות קצת יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אבל אנחנו לא נכנסים עכשיו לפוליטיקה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מתסכל אותי. זה לא פוליטיקה, זה מתסכל לשמוע את זה. מה זה 20 מיליון גם לזה וגם לזה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יסמין, די, אנחנו ניסינו ואנחנו מצליחים. היה שר רווחה גם בקדנציה הקודמת – מאיר כהן, מקסים ונפלא. לא כל דבר קשור לשר הרווחה. יש דברים שקשורים, זה לא האירוע. האירוע פה הוא שאנחנו רוצים להבין לגבי ה-20 מיליון – אנא, שגם זה ייכלל במסגרת הדיווח – מה החלוקה בין העלאת השכר לבין הדבר הזה? אני מבינה שהכול במסגרת תעריף, אז איך אתם מגוננים על זה שזה לא יהיה רק למסגרות, אלא יבוצע בפועל ואנחנו נראה את התוצאות בשטח? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> זה לא יגולגל רק למדריכים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מדריכים וההדרכות של המדריכים – מספרת פה עורכת הדין הנחמדה מהמועצה לשלום הילד, שבסוף העובדות הסוציאליות שנותנות את ההדרכות רוצות להביא הדרכות ולא רק הכשרה ראשונית, אלא הדרכות במהלך התפקיד. הן צריכות כסף כדי להביא מומחה לטראומה, או להביא מומחה לפגיעות מיניות, או להביא כל מיני הכשרות אחרות, והן צריכות בשביל זה כסף. אתן יודעות, אתן צריכות לעשות בתוך התקציב את החלוקה בין הכשרות לבין זה, ולפקח שזה אכן מבוצע בפועל. לא רק להכניס דרך העלאת התעריף, כי הרבה פעמים מעלים תעריף, זה נבלע בתוף המסגרת, ואנחנו לא רואים מזה שום דבר. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אני רוצה, ברשותך, עוד שתי נקודות אחרונות. נקודה ראשונה, במהלך השנה האחרונה הכשרנו את כל העובדות הסוציאליות בפנימיות שרצו בכך בכלי טיפול עדכניים כמו EMDR, CBT ו-DBT, בשביל להעשיר את ארגז הכלים שיש להן עבור הילדים, וגם כי הן אלה שלמעשה מדריכות את המדריכים – שיהיו להן קצת יותר כלים וקצת יותר ידע לעשות בזה שימוש עדכני. היה ביקוש מאוד גדול, ואנחנו עמדנו בו ועשינו את זה. אם יהיה ביקוש, אנחנו נמצא תקציב לעוד הדרכות מהסוג הזה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> תמיד יהיה ביקוש, אתם אמרתם את זה. במקום לצמצם את הבעיה אתם מעלים אותה יותר. תדאגו לצמצם, לא להוציא ילדים מהבית, אלא להשאיר אותם בבית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליעזר, תודה רבה. אתה היית צריך להיות ביום שני בוועדה, זה לא האירוע עכשיו. זה היה ביום שני ואנחנו נקבל המשך דיווח על זה. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> נקודה שנייה שרציתי להדגיש – על מנת למקצע ולהשאיר את המדריכים במערכת כמה שיותר זמן, יש תוכנית מלגות בשיתוף מפעל הפיס. שנת הלימודים הקרובה תהיה השנה השלישית לתוכנית הזו, והיא נותנת מלגות כמעט מלאות למדריכים שרוצים ללמוד תואר ראשון בחינוך ובחינוך בלתי פורמלי. זה עובד יפה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה מלגות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אשמח לשמוע כמה מלגות, אבל אני חייבת להגיד לך שאני חושבת שנושא הפרופסיה מאוד חשוב, אבל לא כל מדריך, מטפל או מלווה – תכני את זה איך שאת רוצה, ואני לא מורידה את האוכלוסייה הזאת – צריך להיות בעל תואר. מצד אחד אני מברכת, מצד שני כואבת לי האוזן כי אנחנו שוב מקטינים את האוכלוסייה שאנחנו כל כך זקוקים לה. אדם שלא עשה תואר מכל מיני סיבות – הוא לא מסוגל לשבת, לשמוע וללמוד לתואר, כי זה לא פשוט ללמוד לתואר ולא כל אחד יכול – אבל אם הוא מטפל בנשמתו, צריך לתת לו הדרכות והשתלמויות והוא יקלוט. לא תואר. הדרישות של תואר קשות לרוב האוכלוסייה הזאת, ואני לא רוצה להכליל. זה נחמד שאת מדברת איתי על להשאיר בתפקיד, אבל אני מציעה – וככה גם עשינו אצל עובדים סוציאליים כשעשינו את הרפורמה בשכר והעלינו להם אותו – שזה יהיה לפי השתלמויות. כלומר, אם אתה עושה X שעות של השתלמות תקבל עוד תוספת של 100, 200 או 500 שקלים. ככה אתה משאיר אותו, כי זה שווה לו. תואר זה חד-פעמי – תעשה תואר, מאה אחוז, זה לא האירוע. אחרי שהוא יעשה תואר, הוא לא יישאר בתפקיד הזה, הוא ילך לתפקיד אחר, ואת רוצה להשאיר את המדריכים כמדריכים. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> נכון, זה חוץ מהמטרה של המשרד לבנות פרופסיה מתפקידי הטיפול וההדרכה. אבל אני אומרת שדווקא תואר כזה הוא עם מעטפת. זה לא תואר רגיל, זו תוכנית ייעודית שמכירה בעבודה בפנימיות, שמתעסקת בילדים בסיכון ומעבירה תכני ידע לאותם מדריכים, כדי שהם יהיו יותר מקצועיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה תואר? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> זה תואר, אבל זו תוכנית ייעודית רק למדריכים של פנימיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איזה תואר הם מקבלים? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> בחינוך ובחינוך בלתי פורמלי, בשתי מכללות ייעודיות. תוכנית ייעודית רק למדריכי פנימיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה זמן הלימודים האלה? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> לימודים של שלוש שנים כמו תואר ראשון רגיל, יום בשבוע. חלק משעות ההדרכה מוכרות כנקודות זכות. זאת מעטפת ליווי ייעודית לאותם מדריכים כדי לאפשר לזה לקרות וכדי שהם אכן יסיימו את התואר. אגב, רובם לא עומדים בתנאי הסף וצריכים לעשות מכינה, שגם לה אנחנו דואגים. זו תוכנית מצוינת. לשאלתך, כמה מלגות. מבחינת משרד הרווחה אנחנו נותנים מדי שנה 40 מלגות. אם יצטרכו יותר אנחנו נמצא יותר. כרגע זה עומד על הביקוש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, זה מסביר לי למה יש רק 40, כי בסוף לא כל האנשים שואפים לתואר. זו לא המטרה לשמה הם הגיעו לעבודה הזו. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> יש לנו 2,000 מדריכים ויש מקום לכולם – יש בלי תואר ועם תואר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 2,000 זה רק אצלך? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> רק אצלי יש 2,000, ואנחנו נותנים מגוון אופציות להעשרה ולפיתוח אישי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אני רק שואלת, מה עם רעיון הפרופסיה במובן של השתלמויות, שלפיהן תעלי להם את השכר? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני אסביר מה קורה במינהל מוגבלויות ואני ארחיב. במינהל מוגבלויות, מזה כשנתיים-שלוש לדעתי, התחלנו תהליך יצירת פרופסיה למדריכים. זה לא רק סמנטי, שינינו את השם ממדריך לתומך מקצועי. יש לנו תהליך של שלושה שלבים, כל מדריך שמתחיל לעבוד מייד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך תומך? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה נקרא היום תומך מקצועי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה רע במילה מדריך? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה מה שהוחלט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשאני הייתי מדריכה בבני עקיבא הייתי גאה. איפה החברות שלי? כמה נלחמנו כדי להיות מדריכות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד מקצוע חדש - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זו לא הייתה המצאה רק של משרד הרווחה – היה גוף שלם שקידם את התהליך הזה יחד עם ארגונים, כולל הכול וכולל הכנסת, וכך נוצרה פרופסיה של תומך מקצועי. יש להם גם אינטרס לעשות את זה, כי כל מדריך שעובר את השלב הראשון מקבל מייד תוספת של 500 שקלים למשכורת שלו – ישירות אליו, לא למפעיל. הוא עובר אוריינטציה מקצועית של 40 שעות, עם לומדה מוכנה שמועברת למסגרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה תוספת הוא מקבל כשהוא עובר את החלק הראשון? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> 500 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חד-פעמי? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, לחודש. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לחודש? המשרד מעביר ישירות? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> כן, זו המשכורת שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גמול. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה לא דרך המפעילים? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, לא. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> כן, זה דרך המפעילים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חובה לשלם את זה? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> חבר'ה, 500 השקלים נכנסים למשכורת של האדם בצורה ישירה. ברור שדרך המפעיל, אבל יש לו שורה של תוספת למשכורת. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> ליליאן, אני רוצה להבין את המנגנון. אתם משלמים את הכסף למפעיל? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> תמיד, ברור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> איך אתם יודעים שזה מגיע למדריך? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם רואים את התלוש. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, אני אגיד איך אנחנו יודעים, תכף אני אדבר על כל השלבים. זה השלב הראשון – 40 שעות אוריינטציה שנעשית בצורה דיגיטלית, ואחר כך יש מבחן. כדי לקבל את 500 השקלים המדריך עובר מבחן על הלומדה הזאת. רק אם הוא עובר יש הכרה, ואז הוא מקבל את ההגדרה תומך מקצועי ומקבל תוספת למשכורת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 40 השעות זה כל שלושת השלבים, או שזה השלב הראשון? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, רק השלב הראשון. השלב השני כולל 280 שעות הכשרה, שזה תומך מקצועי בכיר. עוברים אותן בתוך בית הספר המרכזי לעובדים סוציאליים – ממש באים ללמוד בבית הספר. כל אדם שמסיים מקבל העלאה נוספת במשכורת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> של כמה? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני לא זוכרת את הסכום, אבל זה כמה אלפים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה אלפים? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני לא זוכרת. אני לא יודעת ואני לא רוצה להטעות, אבל זו תוספת של מקצועיות. זה הכול יחסי, כי בסוף יש תוספת נוספת של 7,000 שקלים לכל התהליך, אז זה מתחלק. השלב השלישי נקרא תומך מקצועי מוסמך, וזה עוד 180 שעות. מי שסיים מגיע לדרגה הכי גבוהה גם בשכר וגם בהגדרה המקצועית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה רק אצלכם, או שזה גם בחינוך? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה רק אצלנו. כמו שאומרת אפרת, יש עכשיו טיוטה ללכת לכיוון הזה. זה אושר תקציבית על ידי האוצר רק אצלנו. כמו שראית ביום שני, חלק נלקח מהסכום של החוק, אבל לחלק נוסף יש תוספות תקציב וזה המון כסף למדינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת להגיד שהאוצר מה זה לארג'. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> זה גמול א', גמול ב' וגמול ג'. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי איך האוצר אישר, זה היה לארג'יות. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני אוסיף לגבי הבקרה, כי זה קשור למה שעדית שאלה. חוץ מהבקרה של הפיקוח במשרד, הוקם לפני כמה שנים אגף פיקוח ובקרה שדרכו קודמו המון תהליכי פיקוח נוספים על הפיקוח והבקרה של המפקח עצמו. למשל, אנחנו מעסיקים משרדי רואי חשבון בצורה של פרילנס שעורך בקרות פיננסיות במסגרות הדיור. כרגע יש לנו בקרה רוחבית בנושא תשלומי המטפלים. יש לנו בקרה ייעודית – משרדי רואי חשבון נכנסים למסגרות, בודקים ורואים אם הכסף באמת הגיע ליעדו. אנחנו עושים מערך רחב של בקרה בפרילנס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגף הפיקוח והבקרה עוסק רק בנושאים תקציביים? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, לא. אמרתי שיש אגף פיקוח ובקרה שהוקם במשרד מתוך תפיסה להעצים את נושא ביקורי הבקרה בתוך המערכת. הוא מייצר שדרה מקצועית על פיקוח בכלל – אפרופו תמהיל פיקוח, מספר המפקחים דוח נתיב – הוא שותף שלנו. אבל חוץ מזה יצרו עוד פלטפורמות לבקרה כמו בקרות עצמאיות, אז יש לנו בקרה פיננסית ויש בקרה רפואית חיצונית. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> ליליאן, איזה אחוז מהמסגרות עברו את הבקרה הפיננסית? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך את הנתון, אני יכולה להביא את זה. אבל לא מעט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פיקוח - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה הזלזול הזה? אם אתם מיואשים ואתם חושבים שאי-אפשר לתקן זה לא המקום שלכם. אנחנו פה במקום אופטימי, בשאיפה. בואו, עושים. אי-אפשר להתעלם מהעשייה, יש כאן עשייה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אי-אפשר להיות אופטימיים כשאנחנו רואים - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו חדשני. עד לפני כמה שנים המשרד לא קיזז כסף מאף מפעיל. היום, בעקבות הבקרה הפיננסית אנחנו מבצעים קיזוזים של כסף. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> - - - האלימות - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> נכון, לא מושלם. אני אומרת עוד פעם - - - << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> - - - הכלי הזה הוא קריטי - - - באיזו מידה אתם - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> רגע, אני יודעת, עדית. אין לי כרגע את המספר. אנחנו עושים כל שנה מספר בקרות וזה הולך ומתרחב. זה התחיל כפיילוט, והמטרה שלנו היא שבסופו של דבר זה יקרה לכולם, כולל בקרה רפואית חיצונית, שבאים ובודקים את ההיבט הרפואי. מתוכננות היום גם בקרות על אישורים נוספים, המערכת הולכת ומרחיבה את נושא הבקרה. אני אגיד גם מלמידה מהעולם, כשנבדקו מערכות הפיקוח – ולא אני עשיתי את זה, אבל יש לנו הרבה ליווי בנושא של פיקוח ובקרה – יש מנגנונים של בקרה עצמית, שגם אצלנו מתחילים להכניס כעוד מודל להרחבת הפיקוח והבקרה, וציינתי את זה בהיבט הכספי. אני אגיד עוד דבר לגבי המדריכים. מעבר להכשרות, יש לנו נוהל קליטת עובד חדש. מעבר לזה שמגדירים לעובד אילו הכשרות הוא צריך לעבור בהתחלה, הנוהל מחייב תהליך חניכה לכל מדריך. מדריך לא יכול להתחיל לעבוד מייד בלי ליווי וחניכה של מדריך אחר לתקופה מסוימת. יש לנו נוהל כזה, ואני יכולה להעביר לכם אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נשמח לקבל את הנוהל. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> תקבלי. הוא אומר בדיוק מה הוא צריך לעבור. הוא צריך לחתום שהוא קרא את הנהלים ואילו נהלים הוא קרא. יש לנו נוהל ממש מסודר של קליטת עובד. אני אגיד דבר נוסף מעבר למדריכים, שזו באמת השדרה הכי חשובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נוהל קליטת עובד חדש זה מדריך, או שלאו דווקא? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> כן, רק מדריכים. יש לנו נוהל ואני יכולה להעביר לכם אותו. הוא מאוד סדור ואומר בדיוק מה צריך לעשות, מעבר לאוריינטציה הנוספת שתיארתי. בקשר לשאלה שלך, נכון שיש תקציב מסוים למפעיל להכשרות, אבל המשרד מממן אקסטרה הכשרות. גם מה שסיפרתי עכשיו, אבל גם לכל שדרת העובדים – עובדים סוציאליים, אימהות בית, כולם עוברים הכשרות בבית הספר המרכזי. אם את רוצה, יש לי את פירוט ההכשרות שעשינו השנה והיו לא מעט עם תקציב נוסף. ברור שיש לנו עוד הרבה להרחיב, אבל בעיניי, כל התפיסה הולכת ומשתפרת – גם של הבקרה והפיקוח וגם אמצעי האכיפה. יש לנו נוהל אכיפה מאוד מוסדר בשנים האחרונות בנוגע למה אנחנו עושים, איך אנחנו מגיבים ומתי סוגרים מסגרת. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> סגרתם מסגרת אחת. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אנחנו סגרנו. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אני רוצה לדעת אם המסגרת שאותו בחור זרק את הילד הזה - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא נסגרה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> לפי חוזר שלכם, למה לא סגרתם אותה? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא נכון, לא נכון. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> למה לא סגרתם? יש חוזה. יש פה יועמ"ש, אני שואל, אם יש חוזה במדינת ישראל - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא נעים לי להגיד לך - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין חוזה, אלה מכרזים. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> יש חוזה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אנחנו במינהל מוגבלויות עובדים היום על מערכת סנקציות מול אירועים כאלה, למרות שזה לא פשוט, כפי שבדקנו בייעוץ המשפטי. כשמדריך ספציפי פוגע, זה לא אומר שהמסגרת כולה לא טובה. זה נכון שיש כאן משהו לא בסדר, ואנחנו כן בודקים מערכת סנקציות מול מפעיל גם אם הוא עשה הכול בסדר והאירוע קרה. אנחנו עובדים היום על דבר כזה, ויש לנו צוות שעובד על סיפור - - - << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> לא כשהטעות חוזרת כמה פעמים באותו מקום, גברתי, חד-משמעית. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, שם אנחנו עושים. הינה, הרגע קיבלתי בקשה מהפיקוח על מסגרת שקרו בה מספר אירועים. אנחנו עושים ועדת בדיקה וכתוצאה ממנה הוא כנראה יוזמן לשימוע. כן, יש לנו מנגנונים שונים לאכיפה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> עם כמה מפעילים הפסקתם התקשרות לאורך השנים? << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> אולי צריך להחליף את המפקחת? חשבתם על זה? << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> נכון. אולי המפקחת מטאטאת את זה? הרי זה הלקוח שלה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני חושבת שהמפקחות - - - << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> את חושבת. אני יכול להביא לך הוכחות אחרות. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> בסדר, מה לעשות. מההיכרות שלי עם הפיקוח של מינהל מוגבלויות, אלה מפקחים מאוד מקצועיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההיכרות שלך - - - ההיכרות שלנו - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> כנראה אתה לא מקבל אצלי שירות, בסדר? במינהל מוגבלויות רוב המפקחים מאוד מקצועיים ועושים את העבודה בצורה מאוד אמינה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אז איך זה הגיע למצב כזה שעובד מטיח ילד כמה פעמים? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> כי לפעמים זה לא בדיוק קשור לא לפיקוח ולא למנהל. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אם שמת אותו שם, אתם אשמים. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> בסדר, אני אשמה בכל מקרה, אין בעיה. אני אשמה בכל מקרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר, בבקשה? אני לא מוכנה לדיאלוג הזה, בסדר? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> בסדר, אני מפסיקה. הסברתי את ההדרכות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אתן תכף ליתר האנשים לדבר. יש סוג של – אני לא רוצה להגיד קונספציה, אני לא רוצה לומר את המילה הזאת – אבל נכון להיום, המסגרות איתכם במכרזים ל-10 ו-20 שנה ואתם די שבויים של המסגרות הללו. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> חוק הפיקוח על המעונות מאפשר למשרד הבריאות להפסיק התקשרות ולסגור מסגרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, רגע. אני רוצה לעשות רגע את ההבחנה בין מה אפשר, לבין מה בפועל אפשר. זה נחמד שהיא יכולה לסגור מסגרת, אבל מה יהיה עם הילדים שנמצאים שם? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זו בדיוק הבעיה. המשרד שבוי בידי המפעילים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה בדיוק מה שאמרתי, אני מבינה את המעגל הזה. אם אתם מוציאים הכול למיקור חוץ, שזה יכול להיות מבורך, הפיקוח צריך להיות משמעותי מאוד. אבל השאלה היא, האם אתם יכולים להפעיל סנקציות? לסגור מסגרת זו סנקציה שלא ששים לנקוט בה, כי לאן יופנו אותם ילדים? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> בשביל זה יש נוהל אכיפה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן אני שואלת מה קורה עם מכרז הדגל. יש לנו הרבה ביקורת עליו כי אנחנו לא רוצים שזה יהיה סוג של מסלול עוקף לצרכים של כל מסגרת ומסגרת. אבל יש לנו פה אירוע שצריך למצוא לו פתרון כזה או אחר, שבוודאי לא יהיה מקסימלי, אבל שלא נהיה שבויים בידי המפעילים. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> חשוב לי לומר כאן משפט מאוד ברור. מסגרת שלא ראויה לטפל בילדים, ועושה abuse לילדים, לא תתקיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה מסגרות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כול, אמירה חשובה. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> תעשי סיורי פתע במסגרות ותראי מה קורה – ביקורי פתע. אל תגידי דברים שאת לא חיה אותם יום-יום. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אם יש מסגרת שלאורך זמן לא טובה בעינינו - - - << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> את לא חיה שם. יש לי פניות מאלפי הורים על אותו מקום ואתם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליעזר, אתה קרוב לדלת. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אני לא מדברת על אירועים חד-פעמיים, אני מדברת על - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנייה, אפרת. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> אלה לא אירועים חד-פעמיים, ממש לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לילך ואליעזר, אתם רשאים להגיש לנו רשימה של מסגרות שיש לכם הוכחות לגביהן, ולהגיד לי – הגיעו אלינו 18 פניות על המסגרת הזו, שחלקן נמצאו נכונות וחלקן לא. אתם מוזמנים לעשות את זה, גם את. נכון שזה התפקיד של המשרד, אבל אם אתם חושבים שהמשרד לא עושה את זה, אתם רשאים לפנות אלינו בצורה מסודרת, בכתב, ולתת לנו רשימה של מסגרות שאתם חושבים שלא ראוי שיהיו בהן אנשים חסרי ישע. אנחנו נפנה למשרד ונבקש תשובות ענייניות וקונקרטיות. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, משרד הרווחה יודע. אני לא צריכה לספר להם, הם יודעים, והדברים האלה קורים גם עכשיו, בפיקוחם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לילך, תודה רבה. מאחר שהשר לא יושב פה, אלא יושבת פה ועדה שבראשה עומדת מיכל וולדיגר ויש בה עוד חברים – יסמין לא חברה בה, אבל הינה היא נמצאת פה – אני לא יודעת מה השר עושה או לא עושה ומה הוא יודע או לא יודע. כאן בוועדה אתם יכולים להמשיך לקטר, אפשר, אבל אם אנחנו רוצים להיות פרקטיים, אם יש לכם רשימות של מקומות - - - << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> אבל הם יודעים את הנתונים. הם יודעים וזה קורה תחת עינם הפקוחה. הם יודעים שזה קורה, ופונים אליהם ופונים למפקחים שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לילך, תודה רבה, את כנראה מיותרת פה, או הוועדה מיותרת, כי אני מסבירה לך שאני מוכנה לעשות את העבודה הזאת. אמרת שהם יודעים, יופי, קרה משהו? כמה שנים את אומרת ש"הם יודעים"? << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> שלוש שנים. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> שבע שנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שבע שנים ולא נעשה דבר. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> נכון, אני אתן לך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תני לי את מה שביקשתי, למה להתווכח? על מה הוויכוח? << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> אני אתן לך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. כנ"ל לגביך – אתה טוען שיש מסגרת ששבע שנים לא ראויה להיות שם, תגיש לנו בכתב עם אסמכתות. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אני אגיש היום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תגיש מחר או בעוד יומיים, לא אכפת לי. ביקשתי שתגיש, תגיד לי: כן, אנחנו נעשה את זה, ונבדוק. יכול להיות שהתשובות שנקבל מהמשרד לא ימצאו חן בעיניך אבל ימצאו חן בעינינו, ויכול להיות שנסכים איתך ונדרוש את הסגירה שלהם. אני רוצה להתקדם כאן ולהיות יעילה, ולא רק להציף ולצעוק ואז נלך הביתה בלי שעשינו שום דבר. בוא נהיה פרקטיים. יסמין, מה שאלת? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה מסגרות נסגרו, בחמש שנים האחרונות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה אם זה מדד. זה מדד כמה נסגרו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה איזשהו פרמטר כדי להבין אם זו תופעה נפוצה או לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת אם זה מדד או לא, אבל בואי נשמע. כמה מסגרות של ילדים ונוער נסגרו בהוראתכם? את אומרת שכן, אז כמה נסגרו בשנתיים האחרונות? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אני מכירה שלוש מסגרות שנסגרו בשנה האחרונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מאילו סיבות? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> מסיבות של תפקוד לקוי לאורך זמן, ללא עקומת למידה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> למה התעללו בילד במשך זמן? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליעזר, מספיק. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> במסגרת שלאורך זמן הפיקוח מדווח שאין בה עקומת למידה ואין שיפור בפרמטרים משמעותיים, יש הליך מוסדר של שימוע עם אסמכתות, ואחר כך יש אפשרות לקבל החלטה על סגירה. סגרנו שלוש מסגרות בשנה האחרונה על רקע הדבר הזה וזה לא מעט. המשמעות היא שאנחנו צריכים לקחת את הילדים ולמצוא להם אלטרנטיבה. לפעמים הם אפילו ממתינים בבית עד שנמצא אלטרנטיבה, כדי שלא נוציא ילד מהבית למקום שאנחנו לא שלמים עם הטיפול שהוא מקבל בו. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> תאמיני לי שבבית הוא יהיה יותר בטוח לאור כל מה שאנחנו רואים וכל מה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, תודה רבה, אליעזר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אל תדבר באופן גורף, יש בתים שבאמת עדיף שהילדים לא יהיו בהם. אל תדברו באופן גורף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. יסמין, אני מבקשת ממך, זה לא דיאלוג ביניכם. אני מסכימה איתך, את יודעת את זה. אני חושבת שמסגרות מצילות חיים לפעמים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מכירה ילדים שנמצאים בבתים והם בסיכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליעזר ואבי, אתם רוצים להיות בחוץ? לא, נכון? << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> אפשר, זה בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני לא רוצה. אני רוצה אתכם פה, אבל אני רוצה גם דיון יעיל ופורה, ולא צעקות והעלאת האשמות. ליליאן, כמה מסגרות נסגרו אצלכם בשנתיים האחרונות? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא הרבה. שתיים-שלוש בשנתיים האחרונות, אם אני זוכרת נכון. לפעמים אנחנו מחליפים מפעיל ולא סוגרים את המסגרת. למשל, בני ציון, ולחלוטין זה היה אירוע קשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יודעת מה, אני אשאל את זה אחרת. כמה מפעילים החלפתם? << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> ומה קרה - - - להחלפת המפעילים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לילך, את אותו הדבר שאמרתי להם אני אגיד לך. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אמרתי, לא הרבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא החלפתם גם הרבה מפעילים? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא, לא הרבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם כמה מפעילים הפסקתם התקשרות? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני אגיד גם מה התהליך. כמו שאת אומרת, סגירת מסגרת היא דבר מאוד מורכב אצלנו, במיוחד כי האירועים שהיו לנו נגעו למסגרות מאוד גדולות, של 200-100 דיירים. אני אתן דוגמה, הייתה לנו מסגרת שרצינו לסגור, קמו עלינו כל ההורים וביקשו שנעשה תהליך הבראה למסגרת ולא נסגור אותה. את צודקת, זה מאוד לא פשוט. לסגור מסגרת של 200 דיירים – לאן נפזר אותם? איפה יהיה להם מענה? אנחנו בדרך כלל משתפים את המשפחות כשמתחיל התהליך האכיפה ואז הם מבקשים לא לסגור. אני אגיד שהנושא הזה לא שמור רק למסגרות פרטיות. היה לנו אירוע של מסגרת ציבורית עם עמותה ציבורית וחברתית מאוד שרצינו לסגור אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וסגרתם? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לא. בא ועד המשפחות וביקש מאיתנו לעשות תהליך הבראה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> בפגיעה בחסר ישע לא שואלים משפחות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליעזר, אני לא קוראת לך קריאה שנייה ושלישית. אם עוד פעם אחת אתה מתפרץ, אתה יוצא החוצה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> ההבדל בינינו לבין ילד ונוער, שילד ונוער זו פנימייה שבקצובה לשלוש-ארבע שנים. אצלנו אלה בתים לחיים ויש אנשים שגרים שם עשרות שנים. זה מאוד מורכב. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> אל תקראי לזה במילה המכובסת שלכם – בתים לחיים. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני לא קראתי לזה בתים לחיים. אני רק אומרת שזה לאורך זמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אמרתי בתים לחיים, אוקיי? אז גם לי תעשי ככה עם היד? תעשי רגע עם היד – מה זה? << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> סליחה, לא, באמת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> באמת, מה זה? אצלי בוועדה מנהלים דיונים שמכבדים בהם אחד את השני. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התסכול – אולי אני אציע לאבטחה שישימו שק אגרוף בחוץ. אני לא צוחקת, אני מבינה את הכאב. שוב, גם אני בת משפחה, אבל אני לא מוכנה לזה. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> תביני את הכאב. אבל כששומעים כאן דברים שהם מנותקים מהמציאות, אי-אפשר, אי-אפשר, אי-אפשר. אני הייתי בהתעללות של בני ציון – הבן שלי היה, וממשיכים את ההתעללות הזאת גם פה. והינה, עובדה שלא עשיתם שום דבר עם דוח דותן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לילך, אני לא מוכנה לזה. שמעתי. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> ולא עשיתם שום דבר עם טיפול משרד הרווחה בבוגרים עם מוגבלות, ואנחנו פה שוב עם עוד התעללות - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לילך, מספיק, מספיק. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> - - ואנחנו נמשיך להיות עם עוד התעללות אם לא ייעשה שינוי שורשי במשרד הרווחה. עם המדריכים, עם הפיקוח, עם הכול. אנחנו נמשיך לבוא לפה, נבזבז את הזמן שלנו והילדים שלנו לא יחיו. סליחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לילך, מנהלת הוועדה אומרת לי כל הזמן לתת לך לדבר, אבל אני לא יכולה לתת, כי מחר, אבי גם ירצה לעשות את אותו הדבר. אני מבינה את הכאב, אמרתי לך. אני לא יודעת אם אשב כאן כל חיי, אבל בתפקידי אני יודעת להחזיק מורכבות. נכון שברמת הפרט של בן אדם כזה או אחר אין מורכבות, כי הוא או חי או מת. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> אבל זה לא פרט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תעני לי. אני שמרתי על שתיקה. << אורח >> לילך רון לוי: << אורח >> סליחה, אבל זה לא פרט, בבקשה, זה לא פרט. אני לא באתי לכאן באופן אישי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לילך, אני מבינה אותך, הייתי במקום שלך. אלה אנשים שהם חסרי ישע, עם פגיעה נפשית קשה, עם התמכרויות, ולפעמים המערכת דורסת אותם. הכאב הוא עצום, אבל תהליך לא מבצעים ביום, זה תהליך שקורה, יש כאן פתיחות. יש כאן חברות כנסת שמשקיעות את כל זמנן ומרצן כדי לתקן את המערכת. גם בתוך המערכת יש אנשים נפלאים שעובדים, במיוחד אלה שיושבים כאן, ואי-אפשר לתקוף אותם. אני מבינה שאת תוקפת משרד, אבל אני לא יכולה לשמוע הכללות. אני לא מוכנה לשמוע גם את מה שאליעזר אומר. לא צריך לסגור הרמטית את כל המסגרות, מסגרות זה דבר חשוב. לתפעל מסגרת של 200 אנשים שאין אפשרות להוציא אותם החוצה – צריך לנסות להוציא את כולם לקהילה, אנחנו מכירים את זה וזה ברור – אבל לפעמים יש מסגרות שאי-אפשר להוציא את האנשים שבהן לקהילה ולהחזיק אותם 24/7, זה מורכב מאוד. לכן אני מבינה לגמרי שסגירה של מקום זה משהו שצריך לעשות באמת בקצה של הקצה של הקצה של הקצה. אנחנו מקשיבים, ואם יש כאן תקלות אנחנו באנו לתקן, ולוקח זמן לתקן. להרוס אפשר בשנייה, לתקן ולבנות לוקח זמן. אני מבינה את התסכול, אבל אנא, במטותא, כאן בחדר אנחנו צריכים לנשום עמוק ולאפשר למשרדים לתת תשובה. אני חייבת לומר שלמרות המקרה שיסמין הביאה, ולמרות הדברים המרטיטים שהיא אמרה פה, ובא לי לעמוד על השולחן ולצרוח, עדיין המשרד הזה עושה עבודה. הלוואי – והינה אני פונה לציבור – שמשרד הבריאות היה עושה את אותו הדבר במסגרות שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הללויה. זה לא אומר שזה טוב, זה רחוק מלהיות טוב. הלוואי שהיו עושים שם את הדברים האלה, אבל זה לא נעשה. למדריכים שם אין ליווי, אין שום דבר. דופק – וזהו. קטסטרופה. יש כאן רצון של המשרד, והוא עושה. לא מספיק, אבל בשביל זה אנחנו פה. יש לכם את עדית שאני מכירה עוד לפני שהייתי חברת כנסת, יש כאן אתכם ויש את יסמין. בין אם אנחנו נהיה פה בכנסת הבאה ובין אם לא, אנחנו נמשיך לדאוג לזה. אני אומרת לכם שאני אופטימית. נכון, המערכת קשה, כי זו מערכת, זו נושאת מטוסים שעד שמזיזים אותה הנשמה יוצאת. אבל יש בזה גם יתרונות – הדברים קבועים וחזקים, וגם רוח חזקה לא תשבור אותם. אני מבינה, לילך, אני מבינה אותך לחלוטין. גם אותך אליעזר, וגם אותך, אבי. בתור בני משפחה אני מבינה אתכם. אבל בואו ננסה לתקן ולא להרוס. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> ברשותך, מיכל. אם אני מקבל טלפונים 24/7, עם תמונות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, כי אליך מגיעים הפרטים שנופלים בין הכיסאות. נכון, אתה צודק. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אני יכול להגיד לך שדוח מבקר המדינה אמר את זה. הקבלנים שאתם מעסיקים – אני אומר לכם, יש פנימיות ממש טובות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליעזר, זה לא פייר, כי עדית לא דיברה עדיין. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> זה הזוי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אליעזר, אני מסכימה איתך. אבל שוב, גם אני משמשת כפניות הציבור לאנשי שפונים אליי ברמה האישית. הצוות שלי, שיושב פה בחלקו, קורס מזה. אבל בסוף אתה צריך להבין שאנחנו מקבלים את אלה שנופלים בין הכיסאות. הרוב מקבלים טיפול טוב במערכת, יש שנופלים בין הכיסאות ואני מסכימה איתך שצריך לטפל בזה, אני איתך. אם זה מערכתי, צריך לטפל מערכתית, ואם זה ספציפית, צריך לעזור ספציפית – אני איתך. בוא, אנחנו לא נשפוך את כל מה שאנחנו חושבים. אני רוצה את עדית, ואחרי עדית יש לנו שניים בזום – יש את אילה שרעבי מעמותת משפחות נפגעי נפש, והשנייה זו רויטל לן. מי שפה יהיה קודם. בבקשה, עדית. אין לנו הרבה זמן, אז קדימה, עדית, אחר כך היושבות פה ואנחנו נעבור לזום. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אני רוצה לעשות רגע זום אאוט ולחזור לתחילת הדיון הזה. מיכל, הזכרת את הדוח של ועדת דותן, ואני רוצה לקרוא כמה משפטים מתוך הדוח הזה. ישבה ועדה סופר רצינית וסופר מקצועית, וכתבה דוח של כ-150 עמודים. שתי פסקאות מתוך הדוח: פסקה אחת – במסגרות דיור חוץ-ביתיות, בעיקר במעונות ובהוסטלים, ניתן למצוא תופעות מזעזעות מאין כמותן, בלתי נסבלות ובלתי מתקבלות על הדעת. מציאות מערכתית בלתי אפשרית זו, הנעה בין איכות חיים בלתי מספקת לבין התעללות, כוללת טיפול לקוי עד כדי אלימות והתעללות; הזנחה רפואית; שימוש נרחב ולא מבוקר באמצעי ריסון מגבילים; תנאי תברואה והיגיינה ירודים; תנאי מחיה ומגורים בלתי ראויים; מצב ירוד של מבנים ותשתיות ועוד ועוד. הוועדה קיבלה מאות עמודים של פניות ובהם תיאורים קורעי לב, שמעה עדויות וביקרה במסגרות השונות. זה תמצית של הדוח המפורט מאוד מאוד שיש כאן, שהוגש לפני שלוש שנים לשר הרווחה שהודיע שהוא מאמץ אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איפה הוא אמר? מה זה הודיע? אם אני רוצה שיביאו את דוח דותן, מי יציג אותו? הוועדה? כי אין שר. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אנחנו מבקשים פעם אחר פעם שתזמינו את הוועדה, את שולמית דותן – היא תשמח לבוא ולהציג את הדוח הזה. זה משהו שחייבים לשמוע. חוץ מהתיאור הקשה של המציאות, הוועדה גם כללה שורה של המלצות, והראשונה שבהן, שדיברנו עליה גם ביום שני וגם היום: הוועדה מצאה כי גורם השורש המרכזי העומד מאחורי מציאות מזעזעת זו, הוא השימוש הנרחב בגישה המוסדית וכי תנאי חייהם המזעזעים של דיירי המוסדות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדית, חבל לי על הזמן שלך. אנחנו מכירים את זה וגם דיברנו על זה ביום שני, בואי תתקדמי. שמענו, שמענו. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> חוץ מההמלצה על סגירה של המוסדות, שלצערנו לא קורית עדיין, וחלק מהסיבה לכך, כפי שליליאן אמרה בעצמה, היא שכשיש מסגרת של 200 איש ורוצים לסגור אותה זה אירוע שאי-אפשר להתמודד איתו מהרגע לרגע. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> זה תהליך. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לכן המשרד מבקש לעשות תהליך. עד היום, גם בתוכנית שיש למשרד, אין תוכנית לסגירה, אפילו לא של מוסד אחד. התוכנית הזו לא כוללת סגירה של מוסדות, היא כוללת הוצאה, ושמענו כבר ביום שני איך יוצאים מדלת אחת ונכנסים מהדלת השנייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, עדית, זה לא מה ששמענו. הייתי פה וניהלתי את הדיון. זה נשמע שכשנכנסים חדשים, היחס הוא לא אותו יחס. עדית, ממך אני לא מצפה לדמגוגיה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> שמענו מהשר מרגי כשהוא היה שר הרווחה, רשימה של מוסדות שהמשרד רוצה לסגור וזה עדיין לא קרה. אחת המלצות של הוועדה, והזכרתם את זה כאן, היא מנגנון בירור תלונות. יש לנו הצעת חוק שמתגלגלת – אילן גילאון, עליו השלום, הגיש את הצעת החוק הזו לפני אי-אילו שנים – להקנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים סמכויות של אומבודסמן – מנגנון בירור תלונות שהוא חיצוני למשרדים, כי אנחנו רואים שמנגנוני בירור התלונות במשרדים עצמם לא אפקטיביים. אנשים מתלוננים, אנשים מתקשרים למפקחים, כותבים דוחות, ולא קורה עם זה שום דבר. לכן הצעת החוק שלנו, שנשמח להעביר לך אותה - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה להעביר לי. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> - - היא להקנות לנציבות שוויון זכויות גורם חיצוני למשרדי הבריאות והרווחה - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, זו נציבות לעובדים סוציאליים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> - - לשמש כנציבות בירור תלונות. אנשים פוחדים לפנות למשרד שנותן להם את השירותים. כשאנשים פונים, אומרים להם לא פעם: לא טוב לכם? תוציאו את הילד מהמסגרת. המפקחים עצמם כותבים דוחות, ולצערנו לא קורה עם זה הרבה. לכן הפתרון שאנחנו חושבים עליו הוא פתרון שמקובל בעולם, וקיים בהרבה מאוד מדינות מתוקנות – מנגנון של אומבודסמן שהוא חיצוני למשרד ולנותני השירותים, כי למשרד עצמו יש אינטרסים מנוגדים. תנאי סף של מפעילים: כל המערכת הזו בנויה על מיקור חוץ. גם לזה דוח דותן מתייחס, לכך שהמשרד צריך להפנים שרכישת ציוד משרדי זה לא כמו לתת שירותים לבני אדם, ולכן צריך שם איזושהי מערכת אחרת, כולל תנאי סף למפעילים. לצערנו, במכרז הדגל תנאי הסף מאוד מאוד נמוכים ודיברנו על זה עם משרד הרווחה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> לרשימה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לרשימה, אבל הרשימה מאפשרת אחר כך למפעילים, אם הם מצליחים - - - << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אבל הוא מעביר את הכוח למשפחות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ליליאן, תכף תקבלי זכות דיבור. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> דבר אחרון. דיברנו על הכסף שעובר למפעילים כדי להעלות את שכר המדריכים. הסיפור הזה שהמשרד התחיל לעשות גם בקרה תקציבית הוא קריטי. אני רוצה לתת דוגמה: דנאל היא חברה שנותנת שירותים להרבה הרבה מסגרות, כולל בית אקשטיין. יש כאן דוח של החברה, ומכיוון שהיא נסחרת בבורסה היא צריכה לדווח. מתייחסים לשנת 2024 – גידול בהכנסות ברבעון הנוכחי ביחס לרבעון המקביל אשתקד וביחס לרבעון הקודם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כול, אני מברכת. שאנשים ירוויחו כסף, אנחנו לא נגד, השאלה על חשבון מה זה בא. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> בעיקר בגין עליות תעריפים אשר נכנסו לתוקף ומפצות על התייקרות, כולל שכר עבודה וכו'. דנאל מדווחים על שיעורי רווח, למשל ברבעון הראשון של 2024 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שיעורי רווח או מחזור? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> שיעורי רווח 8.5%, בשעה שהתחשיב של המשרד מבוסס על ההנחה שהמפעיל ירוויח 4%. ברבעון השלישי של 2022, שיעור הרווח שלהם היה 9.9%, כשמדובר על מסגרות ואוכלוסיות מיוחדות. אלה שיעורי הרווח. במקרה זה דנאל – היא שקופה כי היא נסחרת בבורסה, אבל המשרד מתקשר עם עוד הרבה מאוד מפעילים אחרים. אין שקיפות, אנחנו לא יודעים כמה המפעילים האלה מרוויחים. אין שקיפות של ההתקשרות של המשרד עם המפעילים, ואין שקיפות של שום דבר מהדברים האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדית, אני לא נגד שירוויחו. אני לא מדברת על דנאל – אני מכירה אותם, אני זוכרת שהיה לנו את הנושא של בני ציון. אני רק אומרת שאם חברה מתנהלת כמו חברה, או כל ספק אחר מתנהל נכון ומצליח לרכוש נכון את האוכל – שוב, בלי לפגוע בשירות, אם השירות נפגע, חד-וחלק זו קטסטרופה – אבל אם הוא מתנהל נכון ומצליח לטפל נכון, ומדריכים נשארים שם ומטפלים כמו שצריך, אז בשמחה. אני לא רוצה שאנשים לא ירוויחו כלום ויהיו ככה. כמו שאנחנו דואגים למדריך, ככה צריך גם עם המפעיל, אחרת לא יהיו מפעילים. רגע, אני לא נגדך. אני רק אומרת שזו נקודה אחת מתוך שלל הנקודות. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אי-אפשר להתייחס רק לכמה הם מרוויחים – וואוו, הוא נוסע עם מרצדס. יכול להיות שהוא קיבל את המרצדס בירושה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אבל לגבי כמה מרוויחים, המשרד בונה תעריף שמחושב מהשכר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, את יודעת איך המשרד בונה את התעריף? הוא עושה ממוצע – הוא לא בודק, אז אם מישהו קונה בזול יותר, הוא מרוויח. עדית, אני לא רוצה להתווכח איתך. הבנתי, אני מסכימה איתך ואת יודעת שאני מסכימה איתך. אני רק אומרת שזה לא חזות הכול. זה הכול, אני לא נגדך. אני אומרת שאני לא נגד מפעילים, אני לא נגד המשרד ואני לא נגד ההורים, אני בעד. אני תמיד בעד, אני לא אוהבת להיות נגד. לפעמים מאלצים אותי להצביע נגד, מה אני אעשה – סליחה, יסמין – אני רק אומרת שצריך לבדוק איך מוצאים את האיזון הנכון, כשבסופו של דבר מי שעומדות לנגד עיניי אלה אותן משפחות עם אנשים, ילדים, פעוטות או קשישים עם צרכים מיוחדים. הן מול עיניי, עליהן אנחנו צריכים להגן ולשמור, והשאלה היא איך אנחנו עושים את זה הכי נכון שיש. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> התעריף של המשרד מחושב מראש כך שלמפעיל יהיה רווח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, מאה אחוז. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> התחשיב מבוסס על הנחה שהרווח הוא של 4% ולא 8.5%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה ממוצע. יכול להיות שמישהו ירוויח שש, ומישהו אחר ירוויח שלוש, בסדר גמור. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הדוח כותב שהרווח שלו נובע מעליית השכר. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> - - - זה כוח אדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. תודה רבה, עדית, דברים חשובים. מישהי שעוד לא שמענו? << אורח >> ע': << אורח >> אני אימא לנערה בסיכון. תודה לוועדה על הדיון החשוב ותודה לך, מיכל, על ההתעסקות בנערים ובנערות הכי שקופים במדינה. גם אני ראיתי את הסרטון, והלב נשבר. לוקחים את הנערים הכי מורכבים בארץ, והציפייה היא שמשרדי הממשלה – החינוך, הרווחה והבריאות – צריכים לעשות הכול בשביל לעזור להם, ובמקום זה הם משאירים אותם בידיים של מדריך בשכר מינימום, שעובד עבור מפעיל שזכה במכרז והשיקולים שלו הם כלכליים ותפעוליים. אם נער כזה היה בבית, היה מגיע לו מקופת חולים שלושה טיפולים בשבוע של פסיכולוג מוסמך. לעומת זאת, בפנימייה, הוא יפגוש במקרה הטוב רק מדריך ללא הכשרה טיפולית. הסרטון הזה הגיע אליי חודש אחרי שזרקו לי את הילדה מהפנימייה הביתה. שלחו אותה במונית ספיישל, כי המאבטח של הפנימייה סיפק לה סמים תמורת יחסים, וכל זה בתוך שטח הפנימייה. מי היה מאמין שבמקום שהבת שלי הייתה צריכה להיות הכי מוגנת, דווקא שם היא ממש לא. במקום לקרוא לפנימייה לסדר ולהעניש את המאבטח, החליטו להעיף את הבת שלי מהפנימייה שבה היא נמצאת בצו בית משפט. נערה חסרת ישע, מתמודדת נפש, אחרי 11 אשפוזים פסיכיאטריים, שנפלה קורבן למניפולציה של המאבטח ונזרקה הביתה. רק יומיים לפני האירוע עם בתי דיברתי כאן בוועדה על נערים שנפלטים מפנימיות ומגיעים לרחוב לסמים, והינה, הדבר שהכי חששתי ממנו והתרעתי על הסכנות ממנו, הגיע לבת שלי בתוך שטח הפנימייה. מי היה מאמין? דרך אגב, המפקחת אמרה לגורמים בפנימייה שיש הדרכה בנושא מיניות ובנושאים נוספים שהם יכולים לקבל חינם והם בחרו לא לקחת. רוב הנערים והנערות מגיעים בצו והם יעשו הכול כדי לצאת מהן. הם מבינים שמי שבורח, מי שמאיים להתאבד, מי שפוגע בצוות ומי שפורץ וגונב ייזרק מהפנימייה וישלחו אותו הביתה או לרחוב, ובגלל זה הם מתנהגים כך. במקום לפעול באופן שיבהיר להם לגבי ההתנהגות הזאת, ולא ייתן להם את הפרס שהם מבקשים, נותנים להם בדיוק את מה שהם מבקשים – דבר הרסני לעתידם ומנוגד לטובתם. הפיקוח של משרד הרווחה לא מספק כלים טיפוליים, ובסוף האלימות של הנערים והצוותים של הפנימיות רק מחמירה, עד שהם נפלטים מהמסגרות. הבית לא יכול להיות פתרון טיפולי, כי אין לבית כלים להתמודדויות מורכבות. לו זה היה אפשרי, הרי לא היו מוציאים את הילד בצו נזקקות כי יש סכנה לחיים. כאשר הבת שלי הגיעה הביתה, כל הזמן סיפרו שהיא בלעה 50 כדורים, ושבהזדמנות אחרת היא עלתה במדרגות החירום של בית הספר לקומה הרביעית על מנת לקפוץ. הבית לא ריפא אותה, כי הבית לא יכול לרפא מצבים כאלה. זו הסיבה שוועדת תכנון, טיפול והערכה ובית המשפט הוציאו אותה בצו לפנימייה שאמורה להיות טיפולית והיא קיבלה מעמד של פנימיית מעוז. בפועל, המקום היחיד בארץ שיודע לעזור למקרים קשים ביותר, כמו הבת שלי, הוא פנימיית בני ארזים. איך יכול להיות שיש רק מקום אחד? 24 מקומות – מדוע לא משכפלים את המודל? באיזה עולם נותנים למפקחת לדון אם נערים ילכו לשיקום או לאבדון, ולהחליט מי יקבל טיפול, ומי ייזרק לרחוב? אני בטוחה בכל ליבי שלגזור גזר דין כזה לנערים זה התפקיד הקשה ביותר בעולם. אבל למה לבת שלי לא מגיע לאורך כל השנים להיכנס אפילו לרשימת ההמתנה של בני ארזים? נערה שהוכרה כמקרה קיצוני, עם התנהגויות מסוכנות ואימפולסיביות ברמה המסוכנת ביותר ולאחר ניסיונות אובדניים משמעותיים. אני ניסיתי לעבוד עם מה שיש. באתי לכנסת לדיונים רבים כי האמנתי שמגיע לבת שלי חינוך, טיפול ושיקום. חשבתי שאני עוזרת למערכת, לא חשבתי שום דבר אחר. קשה לי מאוד המעמד הזה של לבוא ולדבר, ולפעמים זה מבלבל, חושבים שהילדה שלי יכולה להיות בבית. אבל זו טעות גדולה, הבת שלי מאוד מאוד חולה ואני לא יכולה לשמור על החיים שלה, כפי שראינו כשהיא נזרקה מהפנימייה. וכן, אני אומרת תודה למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות שהילדה שלי עדיין בחיים. מגיע לה שיקום, ולצערי, המסגרת הנוכחית הודיעה כבר לפני למעלה משנה שהיא לא מתאימה לה. במשך שנתיים היא לא עשתה שם שום עבודה שיקומית וטיפולית משמעותית. למרות שזו פנימייה פוסט-אשפוזית, בפועל הצוותים המקצועיים עובדים רק מ-8:30 עד 16:30, ובגלל שהבת שלי לומדת בחינוך מיוחד נפשי, ולא מגיעה חזרה לפנימייה עד 16:30 – היא לא זכתה לטיפול, חוץ ממדריכים ומדריכות מצוינים, אבל הבת שלי מורכבת. ההזנחה בטיפול ובשיקום שלה, ואוזלת היד, הביאו לצערי למצב הנוכחי, שבו בתי צריכה מסגרת נעולה. יש החלטה מתאימה של ועדת תכנון, טיפול והערכה שקובעת חד-משמעית שהפתרון היחיד והדחוף שלה הוא בני ארזים. במקום שבו היא נמצאת עכשיו, זה האשפוז הפסיכיאטרי ה-12 שלה, כי היא הייתה בבית והבית לא יכולה לשמור עליה. הבית לא יכול לשמור עליה, לא משנה מה נעשה. הדרישה של המסגרת, שלא באמת רוצה אותה, היא שבתי תחזור תמורת התחייבות להתנהגות יפה. זו דרישה שאין לה היתכנות, דרישה שהיא כמו לשים מכשול בפני עיוור, והתוצאה הברורה שלה היא לשלוח את הילדה שלי לרחוב להמשך אי-שיקום. הבת שלי בעוד חצי שנה בת 18 וזו ממש הדקה ה-90 שלה. הבת שלי לא צריכה לשלם כל חייה על מכרז שנכשל, והיא חייבת שיבוץ לבני ארזים עכשיו ודחוף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ע' יקרה, אנחנו מכירות אחת את השנייה גם פנים מול פנים, אבל בוודאי גם דרך הווטסאפ, עם הודעות אין-סופיות. אני חייבת לומר, גם למשרד, שניסיתי כמה וכמה פעמים לעזור באירוע הזה. אני לא אפתח את זה, כי זה אישי וספציפי. ע', ניתן לך אחר כך חיבוק ענק. זה קשה, כי בסוף יש כאן ילד אחד, שלם – היד שייכת למשרד הרווחה, הרגל שייכת למשרד החינוך, הבטן שייכת למשרד הבריאות ולכו תטפלו בכל האירוע הזה. בסוף צריך לקחת את הילדה המקסימה והנהדרת הזאת ולתת לה את מה שהיא צריכה. לצערי הרב, היא לא מקבלת - - << אורח >> ע': << אורח >> כבר מגיל 12 היא מחוץ לבית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> - - בין אם זה אובייקטיבי ובין אם זה סובייקטיבי. אנחנו נעשה כל מאמץ ברמה הפרטית כדי לעזור, אבל יש כאן משהו כללי יותר. << אורח >> ע': << אורח >> וכשמדברים על סגירת פנימיות, על מה מדברים? ברגע שסגרו פנימייה מקבילה של בנים לפנימיית מעוז, שחררו את הילדים. בסוף שמו אותם בפנימייה שהעיפה את הבת שלי והעבירה אותה למקום פחות מתאים, ואז ההתנהגויות רק הולכות ומחמירות. אם דיברו על מערכת הדוחות: 18 בריחות, 11 פגיעות עצמיות, שמונה ניסיונות אובדניים ושישה אירועים של ונדליזם. היא לא ילדה אלימה, היא למדה להיות אלימה, כי ככה מקבלים. צריך כלים, צריך כלים, ולצערנו, רק פסיכיאטרית אחת יודעת, וחסות הנוער – אבל איזו רשימת המתנה יש לחסות הנוער? כשהיא הייתה בכיתה ח' אמרו לה שאם היא תתנהג ככה היא תגיע לצופיה ובחיים לא שמו אותה בתור לצופיה. בחיים לא נתנו לה לעבור, לא משנה מה היא עשתה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו אמורים לקיים דיון נוסף לגבי הפנימיות הפוסט-אשפוזיות וכל העניין של חסות הנוער, ואני אשמח שתשתתפי. אנחנו נראה עד אז, או לפני כן, אולי נצליח להזיז משהו. אנחנו חייבת לסיים, אם את יכולה לוותר, תוותרי, אם לא, תדברי דקה כי יש עוד מישהי בזום ואנחנו חייבים לסיים. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני עורכת דין מהמועצה לשלום הילד. קודם כול, המקרים האלה מזעזעים והם מדירים שינה. יש כאן סוגיה גדולה מאוד, ואנחנו מסתכלים בפריזמה של הדרכה, פיקוח והכשרות. אני אגיד רק מה הנקודות שאני חושבת שצריך לטווח הקצר, לטווח הבינוני ולטווח הארוך. מבחינת הטווח הקצר, צריכה להיות הקצאת תקציב ייעודי וצבוע להכשרות מקצועיות לצוותים. צריך להבטיח הדרכה מקצועית סדירה וקבועה. אנחנו יודעים שחלק מהמדריכים לא הוכשרו בבתי הספר וראוי שהוועדה תבקש נתונים כמה מדריכים עובדים מבלי שעברו הכשרה. חיזוק מנגנוני הליווי והפיקוח במסגרות: קביעת תדירות קבועה של ביקורי מפקחים והרחבה וחיזוק של מנגנוני הדיווח שדובר עליהם בכל המסגרות – גם לילדים ולנוער, כמו שעלה בדיון על הנציבות וגם לגורמים נוספים בנפרד. לטווח הבינוני: שיפור תנאי ההעסקה והשכר של מדריכים ואנשי צוות – זה חייב לקרות; יצירת תמריצים לשימור הצוותים ולהפחתת התחלופה; הרחבת אפשרויות ההכשרה וההתמקצעות של אנשי הצוות. לטווח הארוך אנחנו צריכים לחשוב איזה מודל אנחנו רוצים לראות כאן. אנחנו רוצים לראות כאן אנשים שבסופו של דבר יש להם פרופסיה ויש להם תנאי סף הרבה יותר מגבילים. מדובר בילדים הכי חלשים, שצריכים הכי הרבה מהמדינה. אני רוצה להגיד משהו נוסף, אי-אפשר שהסטנדרט יהיה מניעת אלימות – זה לא הסטנדרט. הסטנדרט במסגרות האלה הוא שיקום, הזכות של הילדים לשיקום. לשם אנחנו צריכים לשאוף ולשם אנחנו צריכים ללכת. זה כולל גם את כל מה שקשור להסדרת המנגנונים התשתיתיים מול המפעילים, ונדרשת חשיבה יסודית ותשתיתית על הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. דברים כהווייתם. כך צריך לומר וכך צריך לעשות, אני מסכימה איתך. תעלי את אילה שרעבי, כי הבטחתי לה ואני רוצה לתת לה דקה אחת. אחר כך אני אסכם ואסגור את הדיון, לצערי. << אורח >> אילה שרעבי: << אורח >> אני רוצה להגיד שלכל דיון שאני מגיעה, אם בפועל או בזום, תמיד יש לי דקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשתגיעי לכאן בפועל לדיון הבא אני אתן לך יותר מדקה. << אורח >> אילה שרעבי: << אורח >> הגשתי הצעה להתחיל עם בני המשפחות. אני מעמותת עוצמה. אני שומעת את הדיון ואם הייתי נכנסת אליו רק בקטע של ליליאן וחברתה, הייתי אומרת: וואוו, הכול מתנהל יופי, יש הכשרות ויש הכול. לעניין הסגירה, אם באמת היו סוגרים אולי היו מתחילים להבין שקורים דברים, אבל הכול כאן בכאילו. אם אתם רוצים לסגור, יש לי פתרון: אם לא היו ילדים מיוחדים, לא היה צורך לא בעו"סית הזאת ולא בעו"סית הזאת. כרגע יש ילדים שיש להם הורים, וההורים רק מחבקים, הם לא יכולים להיות המטפלים שלהם. אני תמיד מקבילה את זה למצב כללי, אז אני רוצה להקביל את זה ליולדת. יולדת שהולכת עכשיו ללדת, מגיעה למחלקה עם כאבים וצורחת, בועטת וצובטת, עושה דברים שבדיוק כמוה גם הילד ההוא עושה, אבל אצלה לא רואים בזה משהו מוזר. האם המיילדת שלה זורקת אותה כמו שק ושואלת למה היא משתוללת? היא מפליקה לה? למה מלכתחילה בכל הסיפור הזה של ילדים עם מוגבלות מתנהגים אליהם ככה? למה מלטפים יולדת שבאה לבית חולים גם כשהיא צועקת וגם כשהיא צובטת? את זה אני ממש לא מבינה. יש כאן צורך לטפל ממש בשורש, בסטיגמה, בהבנה שזה לא צריך להיות מלכתחילה. אלה שיושבים שם ומספרים שיש להם הכשרות והכול – איפה זה בפועל? האם המדריך שהפיל את הילד עבר איזושהי הכשרה? איזו הכשרה הוא עבר? אם אנחנו לוקחים אותו כדוגמה, מעניין אותי לדעת אם הוא עבר הכשרה אחת ספציפית. אני רוצה לתת גם פתרון. אם אנחנו מדברים על הדרכות – פרופ' מקס לכמן הביא תוכנית, ואני מציעה לך להיפגש איתו, חברת הכנסת היקרה שלי, מיכל וולדיגר. יש לו תוכנית הכשרה, הטמעה והסמכה של מדריכים. לא יכול להיות שמדריך יתנהג בצורה כזו. אין שום דבר בעולם שמצדיק את זה – בין אם הוא ילך מפה, יושעה או לא יושעה. לא יכול להיות דבר כזה ולא יכול להיות שהמסגרת תמשיך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, מסמנים לי שאני צריכה לסיים, וקיבלת עוד שנייה כבר שלוש דקות. << אורח >> אילה שרעבי: << אורח >> אז מקס לכמן, ואני אשמח מאוד שאנחנו נוציא את התוכנית הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה, אילה. אני מתנצלת בפני כל מי שלא דיבר, ככה זה. אני מסכמת את הדיון: דבר ראשון, אני מבקשת ממשרד הרווחה לקבל את הנוהל או הנהלים, באשר למקרים חריגים – מה עושה המסגרת, מתי משעים, מתי מפטרים, מתי מגישים תלונה במשטרה וכדומה. דבר שני, אני מבקשת לדעת ולקבל מכם, עד מחר, דיווח לגבי מה שקרה במקרה הקונקרטי, במסגרת הספציפית הזאת: האם הנוהל קוים? איך הוא קוים? מתי הוגשה התלונה? מתי הוא הושעה? מתי הוא פוטר? וכדומה. אם יש דברים שחסרים בנוהל, כדאי לציין אותם ולהגיד מה עשיתם מעבר לנדרש. דיברתם על תוספת של 20 מיליון שקלים לשכר ולהכשרות. אבקש את החלוקה: כמה כסף הוקצב לכל דבר? כלומר, כמה לשכר וכמה להכשרות, ואיך ייעשה הפיקוח כדי שהכסף אכן יגיע בפועל ולא ייבלע בתקציב של המסגרת? אני מבקשת לקבל, כפי שהוצע, נוהל קליטה וחניכה של עובד חדש – מדריך, וגם נוהל אכיפה ובקרה. כמו כן, מבקשת לקבל דיווח על מקרים נוספים שנערמו אצלכם במשרד בשלוש השנים האחרונות, כולל איך טיפלתם בהם. כלומר, האם פוטר בסופו של דבר? איך נסגר המקרה באירועים חריגים דומים, בצורה כזו או אחרת? כמה תלונות הגיעו אליכם ואיך טיפלתם בהן? << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> את רוצה זה ברמת המשרד, בכלל? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגבי מסגרות חוץ-ביתיות. אני לא מדברת על דברים אחרים ומבחינתי זה לא צריך להיות היום- מחר. זה משהו יותר מורכב ולכן מבחינתי בתוך חודש מהיום זה יהיה בסדר. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אנחנו נוכל להעביר מהרגע שהמערכת נפתחה, לא זוכרת אם זה שנתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור, מקובל עליי. אני כן רוצה שדוח דותן יוצג בוועדה. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו על דוח דותן. רקפת הציגה ביום שני שבעקבות דוח דותן הוקמה ועדה בין-משרדית שאמורה לתת מענה לכל הסוגיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי שהיא פועלת, אבל חסרים בתוכה חברים. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> כבר בפעם שעברה ביקשת מרקפת להגיש לך את התוכנית וזה ייעשה בלי שום קשר להיום. אני רק אגיד שבקשר להמלצות של דוח דותן, בהקשר שאנחנו מדברים עליו היום, אנחנו עושים פעולות שחלקן זה סיפור היציאה לקהילה ומכרז הדגל. כל מה שאנחנו עושים היום הוא חלק מההמלצות של דוח דותן, אולי לא במדויק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בסדר, אבל אנחנו רוצים לשמוע על הדוח. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מיכל, את הדוח שהוועדה עצמה תציג. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הצגת דוח דותן בוועדה שלנו. אבל אין ספק שמה שחשוב זה מה נעשה עם המסקנות שאומצו על ידי המשרד. דבר אחרון אחרון חביב, ואני סוגרת ונועלת את הישיבה, זה מיפוי של מדריכים במסגרות שלכם – גם חינוך וגם מינהל מוגבלויות – שעובדים היום בפועל: מי עבר הכשרה ומי לא עבר הכשרה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> הכשרה בבית הספר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תבדקו אם אתם יכולים לעשות לנו את זה, ואם לא, תעבדו על זה. צריך לראות כמה מתוכם, אם 90% עברו הכשרה, אוקיי. << אורח >> ליליאן שפרן: << אורח >> - - - שנתית עברו 800. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דיווח שנתי לא עוזר לי. תודה. יש לנו עוד הרבה מאוד על מה לדון ולתקן בתחום. תודה רבה לכם, המשרד. תודה לאנשים, תודה לכל החברה האזרחית שהגיעה, תודה למשפחות ושתהיינה בשורות טובות. סליחה אם פגעתי במי מכם, כל טוב. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:07. << סיום >>