פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 22 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 01/07/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 255 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום רביעי, ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> מספר מזהה אחיד לעובדים זרים ולמבקשי מקלט << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: בועז יוסף – מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה חן קוסטנטין – מנהל אגף בכיר אבטחת מידע, רשות האוכלוסין וההגירה אלמוג סגווי – יועץ מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה אודליה אדרי – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה יואל לביפוביצקי – ראש מינהל שיורת למעסיקים, רשות האוכלוסין וההגירה נדב גולני – רפרנט אוכלוסין (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים ינון מטלון – רמ"ד מחשוב תנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי שולי מזרחי – פקודת נציגת אח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי זיו בילאוס – ראש חטיבת קשרי חוץ וזרים, משרד החוץ איריס ארגמן בלהוסקי – ייעוץ משפטי, משרד הבריאות ענבל בן ישעיה – מנהלת תחום רכז ונהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים תמר להבי – מנהלת תחום פ"א - השמות ארצות ברשומ"ק, אגב בכיר רשיון, משרד הרווחה והביטחון החברתי אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל אסדרה ואכיפה, משרד העבודה שרית כזמה – מנהלת מטה מינהל אסדרה ואכיפה, משרד העבודה דני זקן – ביטוח לאומי יסכה מוני קינן גבעון – מרכז המחקר והמידע של הכנסת דורון תשתית – מנהל המרכז לגביית קנסות, המרכז לגביית קנסות קורין קלדרון לוי – עוזרת משפטית במרכז לגביית קנסות, רשות האכיפה והגבייה לירן מקטובי – יועצת משפטית, מערך הדיגיטל הלאומי אלון זרגרי – מנהל תחום מוצרים דיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי יהוד מרסיאנו – מנהל השירותים הדיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי בטי סימלמיץ – סגנית ומ"מ ראש עיריית אילת גל פינק – מנהלת מרכז לטיפול בקהילה, עיריית תל אביב--יפו יונתן יעקובוביץ – מנהל הפעילות, המרכז למדיניות הגירה שחר מנדיל – מקדמת מדיניות, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט דן ורשבסקי – רכז מקצועות הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית מיכל גורן – מנחת הקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ליאור טל – חבר ועד הנהלה, עמותת דף חדש אלדד ניצן – יו"ר התאחדות העובדים הזרים בענף הבנייה, התאחדות תעקיגי כוח אדם זר בענף הבנייה הילה בן יצחק – מנכ"לית, התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה אייל הננברג – סמנכ"ל התאחדות המלונות אילנה דורון – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל אלכסנדר ורצופולסקי – ראש ועדת העלייה וראש ועדת הגירה, לשכת עורכי הדין אלכס פרידמן – מייסד ארגון "נכה לא חצי בן אדם" ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מספר מזהה אחיד לעובדים זרים ולמבקשי מקלט << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב, היום יום רביעי בשבוע, ט"ז בתמוז תשפ"ו – 1 ביולי 2026, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא מספר מזהה אחיד לעובדים זרים ולמבקשי מקלט. אני מודה לך, בועז יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין, שאתה מכבד אותנו בנוכחות שלך, שתמיד אתה נענה לקריאתנו ולבקשתנו ומגיע לדיון. הנוכחות שלך היא חובה. בישיבה האחרונה שקיימנו בנושא ראינו כי כל משרד ממשלתי, רשות מקומית, קופת חולים, בתי חולים ועוד מנפיקים מספר פיקטיבי שונה למסתננים ולזרים, דבר הגורם לכך שלאדם אחד יכול להיות זהויות רבות, גורם לקשיים באכיפת החוק, לקשיים בסנכרון מידע רפואי, רציפות רפואית טיפולית ומתן שירותי חינוך ורווחה. עשרות אלפי זרים שוהים בישראל ללא כל זהות. חוסר היכולת להשתמש במספר דרכון המורכב מאותיות וסימנים גורם לכך שגורמים שונים מנפיקים מספרים אקראיים לטובת טיפול בפונים אליהם. אין ספק שמספר מזהה אחד הוא צורך חיוני שיאפשר למערכות לזהות את הפרט ויאפשר מנגד לפרט להזדהות בפני המערכות השונות במדינה ולקבל שירותים חיוניים. איסוף וריכוז נתונים על הפרט ימנע כפילויות וקושי באיתור אנשים. גם לילדים שאינם אזרחי ישראל - 5,300 ילדים זרים רשומים במערכת החינוך – אין מספר מזהה אחיד בביטוח לאומי, במשרד החינוך, במשרד הרווחה, ברשויות המקומיות. בכל מקום יש להם מספר מזהה אחר, ללא יכולת להצליב נתונים ומידע. לבתי חולים אין גישה למרשם האוכלוסין, המידע הרפואי לא משתקף, ואין דרך לגבות את חובות המטופל. קיימנו ישיבה שבה שאלנו את בתי החולים ואת משרד הבריאות על חובות אבודים של זרים, חובות של כחצי מיליארד שקלים. נציגי עיריית תל אביב סיפרו בדיונים הקודמים כי הם נדרשים לפיתוחים בעלות של מאות אלפי שקלים בשנה כדי להגיע למצב שהם יודעים לזהות את הזרים החיים בעיר לשם רישום וזיהוי תלמידים, גביית חובות, ארנונה, חניה ועוד. העובדה שאין עד היום מספר מזהה אחיד - דבר שפוגע גם בהוצאות רישיונות מידע לזרים. גם ברשות הרישוי נותנים לזרים מספר מזהה משלהם. שמענו גם שבמכשירי המשטרה רשומים כ-4.5 מיליון מספרי זהות פיקטיביים של זרים. בדיונים שמענו תמיכה רחבה מאוד ליצירת מספר מזהה אחיד של משרדי הממשלה. חשוב שמשרדי הממשלה והמשטרה יציגו את עמדתם לגבי הנפקת מספר מזהה אחיד לכלל הזרים בישראל, ושמנכ"ל הרשות ישמע את עמדות המשרדים, הרשויות והגורמים השונים. נתחיל עם נציגה, מצגת וסקירה. בקשה. << אורח >> יסכה מוני קינן גבעון: << אורח >> לפני כשנה וחצי ביצענו סקירה כדי לבדוק באיזה מדינות נעשה שימוש במספר מזהה לצורך זיהוי של זרים. אני אקדים ואומר שמצאנו לפחות ארבע מדינות שבהן נעשה שימוש כזה. במדינות שבהן משתמשים במספר לצורך זהות שוטפת, כמו ברישום לגנים, זה נעשה בדומה למה שקורה במדינת ישראל. מה זה מספר מזהה אחיד? מספר מזהה אחיד הוא מספר שבפועל הוא מפתח. כמו שלכל דלת יש רק מפתח אחד, כך המספר המזהה מזהה רק אדם אחד, הזיהוי הוא חד-ערכי. כמו שאת לא יכולה להשתמש במפתח מדלת לדלת, או שדלת לא יכולה להיפתח על ידי מפתח שלא מתאים, אותו דבר המספר המזהה האחיד מיועד לבן אדם אחד והוא לא משתנה, הוא מהווה מספר עוגן שעליו את מעמיסה נתונים אחרים – גיל, מין, כתובת, סטטוס משפחתי, ואת יכולה לעשות בו שימוש במערכות שונות ומגוונות כמו שקורה היום בישראל. גם אם הבנק נותן לך מספר נוסף, מספר העוגן שיש לו הוא תמיד יהיה מספר הזהות. כמו שאנחנו יודעים וכמו שציינת, אין מספר מזהה לזרים, מה שמייצר שלל בעיות – אני לא אפרט אותן, כולם כאן מכירים. כמובן שהבעיות האלו הן בעיות מינהליות עמוקות מאוד שמשפיעות גם על החיים של הזרים וגם על החיים של כלל תושבי מדינת ישראל, כמו בתחום של אכיפת החוק, ואנחנו מכירים דוגמאות רבות בנושא הזה. אם אני מסתכלת על הסקירה שעשינו, אז המדינות העיקריות שמצאנו הן פינלנד, אסטוניה, נורבגיה וגרמניה. אנחנו מתרכזים במדינות האלו, כי המדינות האלו הן מדינות שבהן השימוש במספר מזהה דומה למה שקורה בישראל. מה שמצאנו זה שבגרמניה ובנורבגיה יש מספר שונה לזרים. באסטוניה ובפינלנד אין רישום נפרד לזרים. התהליך של בקשה בפינלנד להכרה בהסדרה של מעמד של פליטים ומבקשי מקלט שבו התושבים מקבלים מספר שדומה למספר של תושב, זה תהליך שלוקח מספר שבועות. יש אמנם תקופה מסוימת שאין להם מספר, אבל תוך כמה שבועות הנושא הזה בדרך כלל מסתדר. בגרמניה ובנורבגיה המספרים הם מספרים שונים. מבחינת המבנה של המספר, בגרמניה המספר שונה לגמרי, אם רוצים אפשר לזהות אותו, ובנורבגיה מי שרוצה יכול לזהות באופן יחסית פשוט כי יש איזה שהוא מספר שמתווסף, מספר שקשור לתאריך הלידה. אם מישהו רוצה לדעת אם מדובר בזר או לא, הוא יכול לזהות את זה לפי המספר, המספר הוא לא אותו מספר. השימוש דומה למספר של תושב כך שהזר יכול להיכנס לכל המערכות שהוא נדרש לרישום. אם הוא רוצה להירשם לקופת חולים, לבית ספר או לבנק, הוא יכול להשתמש במספר הזה והזהות שלו קיימת בתוך המערכת, יודעים לזהות אותו, יודעים מי הבן אדם. מצאנו הבדלים באופן שהגופים מנפיקים את המספר הזה ובמאגר שהמספר הזה יושב. יש מדינות שהמאגר הוא נפרד כך שיש מאגר של מרשם זרים ומאגר של מרשם תושבים, יש מדינות שבהן זה אותו מאגר. מבחינת רשות האוכלוסין, מבחינת הנציגים שהגיעו לפה לדיון, העמדה הייתה שאין צורך במספר מזהה אחיד. היום יש החלטת ממשלה לשימוש בביומטריה, שהזיהוי הביומטרי הוא הזיהוי שצריך להתקיים, הוא הזיהוי שעליו המערכות צריכות לשבת, כשהמערכות הממשלתיות צריכות להתאים את מערכות המחשוב על מנת שיוכלו להשתמש במספרים של הדרכון או מספרי אשרות. העמדה הייתה שהזיהוי יהיה באמצעות זיהוי ביומטרי שיושב על המספר של הדרכון. האמירה הייתה שיש חשיבות לשימוש בדרכון של הזר כדי לשמור את הזיקה שלו ואת הזהות למדינת המוצא, אחרת עלולה להיווצר זיקה ואותו אדם יכול לומר: אוקיי, קיבלתי מספר, זה כמו תעודת זהות, עכשיו יש לי זיקה, אני רוצה לקבל תושבות או מעמד קבע כי אני חלק מהמדינה הזאת. הנציגים טענו שיש חשיבות לשמור על הזיהוי הביומטרי, שאמור להיות זיהוי חד-ערכי, לפי טביעת אצבע שלו, ואין סיבה שהזיהוי הזה לא יעבוד. משרדי הממשלה, אם זה משרד החינוך, משרד הבריאות, מערך הדיגיטל, המשטרה, אמרו שהנתונים הביומטריים צריכים לשבת על מספר שהוא מספר עוגן. אפילו אם טביעת אצבע היא טביעת אצבע יחידה, היא עדיין צריכה במערכות המחשוב לשבת על איזה שהוא מספר, על משהו. טביעת האצבע היא לא המפתח, היא עוד מאפיין שמקושר למפתח מסוים. השימוש בדרכון צוין כשימוש לא מספיק טוב, כיוון שהוא יכול להשתנות עם הזמן לעומת מספר מזהה שהוא מספר אחיד שמלווה את הבן אדם לכל אורך השנים, הוא לא משתנה. יש מדינות שבהן נעשה שימוש במספר מזהה. נטען בפנינו על ידי המדינות שלא נוצרת זיקה, שברור למי שמקבל את המספר שהמספר הזה מהווה גישה למערכת המחשובית, שהוא לא מהווה גישה לזכויות. לגבי ההתאמה של מערכות המחשוב, נאמר שהעלויות מאוד מאוד גבוהות ועלולות לקחת זמן. רשות האוכלוסין ציינו שהיו ישיבות בנושא הזה ובאותן ישיבות מערכות המחשוב אמרו שכן יש היתכנות לעשות את ההתאמה. הוועדה ביקשה מרשות האוכלוסין להעביר את הסיכומים של הישיבות האלו. אני לא ראיתי את הסיכומים של הישיבות וקשה לי להתייחס לנושא הזה של היתכנות, אם יש היתכנות לעשות את השימוש במספר דרכון או באשרות. גם בנושא של ילדים יש עמדות שונות. רשות האוכלוסין אומרת שילדים יכולים להיות מזוהים באמצעות ההורים שלהם, משרדי הממשלה אומרים שצריך זיהוי ישיר של הילדים, שהם לא יכולים להשתמש בביומטריה. יש שונות בין המדינות בנוגע לשאלה של גיל, אבל ברור שילדים עדיין צריכים להירשם למערכות החינוך ואין להם ביומטריה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> גם אין להם דרכון. << אורח >> יסכה מוני קינן גבעון: << אורח >> נכון, אבל עדיין הם צריכים איזה שהוא מספר. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כן, אבל אין להם דרכון. לזר יש דרכון, הוא נכנס לפה באיזו שהיא צורה, אבל מה עם הילדים? << אורח >> יסכה מוני קינן גבעון: << אורח >> זה רק מדגיש את הקושי של ילדים שנדרשים להירשם בתוך המערכות ולא יכולים לעשות את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה הפתרון? << אורח >> יסכה מוני קינן גבעון: << אורח >> הפתרון שהוצע פה היה להשתמש במספר מזהה יחיד שניתן לכל בן אדם - זה בדומה למה שניתן לתושבים - שאיתו הם יוכלו להיכנס, כאשר מובהר לזר שמקבל את המספר שזה מספר שמאפשר גישה למערכות דיגיטליות. לפי אותם משרדי ממשלה, הזיהוי צריך להיות עם המספר המזהה, כאשר ברור שלא נלווית לו זיקה, שלא נלוות לו זכויות, שהוא רק מספר טכני שאיתו אפשר להיכנס למערכת. << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> אנחנו מקבלים מרשות האוכלוסין את כל טביעות האצבע של הזרים, אבל גם במאגר הזה, והעלינו את זה בוועדה הקודמת, אנחנו מקבלים את זה לא בצורה חד-חד-ערכית, אנחנו מקבלים טביעת אצבע מרשות האוכלוסין עבור כמה אנשים. העברנו קרוב ל-15,000 דוגמאות ועדיין לא קיבלנו התייחסות ותיקון של הדבר הזה. אי אפשר לתת קנס לטביעת אצבע כזאת וכזאת. מאגרי מידע מסתנכרנים ביניהם, כמו שתיארו פה לפני כן, באמצעות מספר מזהה, באמצעות מספר חד-חד-ערכי, וככה ניתן לעבוד בין משרדי הממשלה השונים. כמו שאמרו, טביעת אצבע יכולה להיות כלי שיכול לסייע לנו כדי לזהות את הבן אדם חד-חד-ערכית, בעיקר אם אנחנו רוצים לבדוק אם הוא עשה עבירה כלשהי. יש לנו בהרבה מאוד ניידות, בעיקר באזורים שבהם יש הרבה זרים, קורא טביעות אצבע שבאמצעותו ניתן לזהות את הבן אדם בצורה חד-חד-ערכית, אבל כמו שגם ציינו, מכיוון שאנחנו לא מקבלים מאגר מלא של כל טביעות האצבע של הזרים, חייב שיהיה מספר מזהה חד-חד-ערכי שנוכל להתנהל באמצעותו. זה לא חייב להתלבש על אותם מספרי תעודות זהות, אפשר לקחת מספרים אחרים, אבל חייב שיהיה אותו מספר עבור כל משרדי הממשלה. מה שקורה היום זה שאנחנו נותנים מספר פיקטיבי אצלנו במשטרה, משרד התחבורה נותן מספר פיקטיבי אצלו, משרד הבריאות נותן - - << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> למה המשטרה נותנת מספר פיקטיבי ולא משתמשת במספר דרכון? << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> כי למספר דרכון יש כמה בעיות. למספר דרכון, כמו שתיארו לפני כן, חייב שתהיה נלווית גם הארץ. לא תמיד אנחנו מקבלים את הנתון של ארץ הדרכון ומספר הדרכון. דבר שני, דרכון תקף לאיקס שנים. יש מקומות שזה תקף לחמש שנים, תלוי בגיל של אותו בן אדם, ויש מקומות שזה תקף ל-10 שנים. אם זיהיתי בן אדם עכשיו, לא בטוח שבעוד שנתיים יהיה לו את אותו דרכון. לא תמיד אני יכול לדעת שהדרכון הזה שייך לדרכון ההוא, מה גם שיש מדינות שבהן הדרכון מזהה משפחה שלמה, משפחה שלמה נכנסת עם אותו דרכון. כשאנחנו באים לנהל בסיס נתונים ומאגרי מידע בצורה חד-חד-ערכית, אי אפשר שיהיה אותו מספר דרכון למשפחה שלמה. אנחנו משתמשים בנתון הזה של מספר דרכון כנתון מסייע. אם תפסנו מישהו שאנחנו רוצים לחייב אותו בקנסות או להגיע איתו לפלילי, אנחנו מעבירים גם את הנתון הזה של הדרכון, אבל זה לא נתון שאני יכול להסתמך עליו כנתון חד-חד-ערכי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי העברתם את 15,000 הזהויות הכפולות לרשות האוכלוסין? << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> העברנו אותן לפני מעל לחצי שנה. לא לוועדה הקודמת, לזאת שהייתה לפניה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא קיבלתם מענה עד היום? << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> לא. התרענו כמה פעמים, שלחנו תזכורות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איריס ארגמן ממשרד הבריאות, בקשה. << אורח >> איריס ארגמן בלהוסקי: << אורח >> בהמשך לוועדה הקודמת שהתמקדה יותר בנושא הכלכלי של חובות הזרים, אני מבקשת להעלות את הנושא של רצף טיפולי. זר שנכנס היום בשערי בית החולים מקבל מספר פיקטיבי. אם הוא יוצא משערי בית החולים ואז מגיע שוב באותו יום או למחרת, הוא מקבל מספר פיקטיבי אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה ככה? << אורח >> איריס ארגמן בלהוסקי: << אורח >> כי הוא לא מזוהה אצלי באופן חד-חד-ערכי. בכל פעם שהוא מגיע הוא מגיע מבחינת המערכת פעם ראשונה, מה שפוגע ברצף הטיפול הקליני. לי חשוב לדעת אם הוא כבר היה אצלי, איזה טיפול רפואי הוא קיבל. רצף טיפול הוא מעבר לעניין האדמיניסטרטיבי, הוא עניין שאנחנו לא יכולים להקל בו ראש. אנחנו חייבים את מספר הברזל, את מספר העוגן, את אותו מספר, כדי שבכל פעם שהמטופל יגיע הוא יזוהה באופן חד-חד-ערכי. אני צריכה גם שזה יהיה בממשק עם אותן מערכות שעובדות יחד איתי, כמו קופת החולים. אם בקופת החולים הוא מקבל את אותו מספר עוגן ועל כרטיס החבר מופיע מספר העוגן, כשהוא יגיע אלי אני ישר אתחבר למספר ותהיה לי חשיפה לפעולות הרפואיות ולטיפולים רפואיים שהוא קיבל במסגרת הקהילה, במסגרת קופת החולים, מה שייתן לי תמונה מלאה יותר של המצב הרפואי שלו ואני אוכל לתת לו טיפול רפואי טוב יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לכם עם קופות החולים יש ממשק? << אורח >> איריס ארגמן בלהוסקי: << אורח >> יש לנו ממשקים שונים להעברת מידע. בגלל שאין לנו את אותו מספר עוגן, את אותו מספר ברזל, מידע כזה לגבי עובדים זרים לא עובר. ציינו כאן את נושא הילדים. יש גם לידות ויש גם ילדים שמגיעים לביקורים חוזרים. מבחינה אדמיניסטרטיבית אנחנו יכולים מידי פעם לבדוק במערכת ולזהות שמטופל מסוים הגיע מספר פעמים. אם אנחנו מזהים את זה, אנחנו כמובן מאחדים את כל הביקורים לתיק אחד, אבל זה לא קורה באופן אוטומטי. אנחנו לא צריכים להגיע למצב הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע בהמשך את ההתייחסות של רשות האוכלוסין. מה עם החובות האבודים? את זוכרת שקיימנו דיון? << אורח >> איריס ארגמן בלהוסקי: << אורח >> הדיון הקודם התמקד בנושא הכלכלי, בנושא החובות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מתקדם? << אורח >> איריס ארגמן בלהוסקי: << אורח >> אנחנו לא מצליחים להתקדם. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> יש דוח של משרד האוצר שאומר אחרת. << אורח >> איריס ארגמן בלהוסקי: << אורח >> לא. הייתי בוועדה של משרד האוצר לגבי ייעול הליכי גבייה בנושא זרים שבה הצגנו את זה כבעיה. הנציגים של משרד הפנים היו בוועדה והם יודעים שיש בעיה. חלק מהבעיה זה שאין לנו מספר מזהה אחיד. היו בוועדה ממרכז לגביית קנסות וממינהל הגבייה הממשלתי. הם ציינו במפורש שהם לא מצליחים לאתר את הזרים כדי להמציא להם התראה או אזהרה לפני תביעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הגובה של החובות? << אורח >> איריס ארגמן בלהוסקי: << אורח >> אנחנו מדברים על חובות בהיקף של חצי מיליארד. אנחנו מנסים להציל מחצית מהסכום על ידי הפעלה של הליכים לגביית החובות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעבור לתמר להבי ממשרד הרווחה. תוכלי להתייחס למה שנאמר פה? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> כמובן שמשרד הרווחה בעד איזה שהוא מאגר של מספר אחיד בכל משרדי הממשלה. אצלנו במשרד אנחנו מקיימים מאגר פנימי שלנו עבור נזקקים שזקוקים לשירותי רווחה - זה לא כל חסרי המעמד. אם היה מאגר כזה שהיינו יכולים להישען עליו בדומה למרשם האוכלוסין שאנחנו מחוברים אליו, זה היה מאוד מסייע לטיפול ולממשק שלנו עם הביטוח הלאומי ועם משרדי ממשלה אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הם האתגרים של המשרד כשאין מספר אחיד? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> שירותי המפעל לנוער ושירותי המפעל למבוגרים מתקשים לשמור על איזה שהוא רצף מול משרד הביטחון. משרד הביטחון מזהה אותם במספר אחד, אנחנו נותנים להם מספרים אחרים. אם יש עבירות חוזרות או קטין שחזר לטיפול של שירות המבחן, אנחנו לא מצליחים לשמור על הרצף הטיפולי. מול בתי החולים אנחנו לא מצליחים לשמור על איזה שהוא ממשק אחיד, בעיקר לגבי אנשים עם תחלואה ומול אזרחים ותיקים. אם ילדים נמצאים באומנה או בפנימיות, יש להם עוד מספר, מה שמקשה מאוד לשמר איזה שהוא רצף טיפולי ולבנות תוכנית אחידה לדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה לך. משרד המשפטים, נדב גולני. << אורח >> נדב גולני: << אורח >> השאלה של מספר מזהה אחיד היא בראש וראשונה סוגיית מדיניות שמצויה בתחום של רשות האוכלוסין וההגירה, כאשר עמדתנו היא שמן הראוי לתת מספר מזהה אחיד לזרים. אנחנו חושבים שיש אינטרס מדינתי ברור לתת מספר אחד שיקל על הזיהוי של זרים על ידי כלל הגופים. המצב היום של מספרים פיקטיביים ושל שלל מספרים הוא לא מצב ראוי, הוא פוגע בזיהוי ובאינטרסים של המשרדים השונים. אנחנו לא חושבים שעצם מתן מספר מזהה זה משהו שמייצר זיקה או מעמד למדינת ישראל. אם נותנים מספר ברישיון או כל דבר אחר, זה לא מקנה מעמד, בטח לא מעמד קבע. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> האם ניתן יהיה להוסיף חקיקה שתאמר שזר לא יוכל לקבל שירות במוסד ציבורי, ממשלתי, בנקאי ללא הזדהות עם תעודת זר, חקיקה שתאמר שהוא לא יוכל להעביר כספים, שהוא לא יוכל להשתמש בבנקים, בקופות החולים ובשירותי בריאות בלי תעודת זר? << אורח >> נדב גולני: << אורח >> מרגע שתיתן מספר מזהה בעצמך? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> נכון, עם תעודת זר ביומטרית, עם תמונה והכל, ואז להוסיף בחוק שזר לא יוכל לקבל שירות על ידי דרכון אלא רק על ידי תעודת זר. נעשה תעודה שנראית שונה מתעודת זהות, תעודה בצבע אדום, לא כחול. האם ניתן יהיה לחוקק כך שמי שירצה לקבל שירותים כלשהם יוכל לקבל אותם אך ורק עם התעודה הזאת? << אורח >> איריס ארגמן בלהוסקי: << אורח >> מי שיגיע בשערי בית החולים עם תעודה ורודה, סגולה, לא משנה, נצטרך לתת לו טיפול רפואי. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> דווקא לגבי משרד הבריאות לא דאגתי, מפני שבכל מקרה כשמגיע פצוע אתם מטפלים בו. << אורxח >> נדב גולני: << אורח >> קשה לתת כאן תשובה גורפת לגבי כל השירותים במדינת ישראל, כי ברור ששירות רפואי דחוף, כפי שמשרד הבריאות ציין, לא יימנע מאדם בגלל שאין לו את המסמך הזה. אני מניח שבפועל הבעיה הזאת כמעט ולא תתעורר אם יהיה מספר שהזרים יזדהו איתו. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני רוצה שהמספר האחיד ותעודת הזר ימנעו את האפשרות שזר יישב פה בצורה בלתי חוקית. << אורח >> נדב גולני: << אורח >> אני לא חושב שיש חשש כזה. מתן שירות כלשהו צריך להיבחן לפי חקיקה ספציפית, לפי שירות ספציפי. אי אפשר למנוע את כל השירותים במדינה בגלל אי הזדהות עם מספר מסוים. אני מאמין שברגע שהמספר הזה יינתן, הזרים יזדהו איתו והגופים הרלוונטיים ידרשו אותו ולא תהיה בעיה מעשית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ביטוח לאומי, בקשה. << אורח,, >> דני זקן: << אורח >> אני רוצה להתחיל באיך תהליך העבודה מתנהל בביטוח לאומי. אנחנו מדברים על בערך 13,000 מספרים מזהים בשנה שהביטוח הלאומי מנפיק לשתי קבוצות אוכלוסייה. הקבוצה הראשונה, הקטנה יותר, שזה 20%,30%, זה בעלי אשרות א/2,א/4 – מדובר על סטודנטים/תלמידי ישיבה – שבתנאים מסוימים יכולים להיחשב לפי חוק הביטוח הלאומי כתושבי ישראל. ברגע שהם עוברים את המבחנים שלנו של מרכז חיים ועוד מספר מבחנים, אנחנו מנפיקים להם מספרים מזהים שמתחילים בספרות 77 והם זכאים לשירותי בריאות ולזכויות של ביטוח לאומי כמו כל אזרח ישראלי שפה מרכז החיים שלו. הקבוצה השנייה, שהיא הקבוצה הגדולה, אלה העובדים הזרים שלפי חוק הביטוח הלאומי מבוטחים במספר ענפי ביטוח שבהם גם מי שלא תושב ישראל מבוטח – ענף ביטוח אימהות, פש"ר, נפגעי עבודה, כשלצורך זה אנחנו נכנסים בנעליים של רשות האוכלוסין, אנחנו מבצעים עבודה של זיהוי נפש בתוך המערכת שלנו, מבקשים מאותו אדם צילום של דרכון, מנפיקים לו את המספר המזהה, יוצרים את קשרי המשפחה בינו לבין האישה, הילדים, והמספרים האלה רצים בכל מיני מקומות. העמדה של הביטוח הלאומי, עמדה רבת שנים, היא שזה התפקיד של רשות האוכלוסין, שצריך שיהיה מספר אחיד שחוצה משרדי ממשלה. היו אצלנו מצבים חריגים שבהם לאותו אדם הנפקנו שתי זהויות - אחר כך חסמנו את זה. תבינו שיש פה מצב שכל משרד ממשלתי מתנהל בצורה עצמאית כשיש גוף אחד שמנהל את הכל. אני חושב שיש פה רוח חדשה עם מר בועז יוסף, המנכ"ל. המנכ"ל שלנו הוציא לך מכתב ברוח הדברים לפני שבועיים, לבקשתך, ואנחנו ממש שמחים על זה ומאוד מקווים שתצליח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דורון תשתית, המרכז לגביית קנסות. << אורח >> דורון תשתית: << אורח >> המרכז לגביית קנסות אוכף את תשלומי החובה כלפי כל המשק – משטרת ישראל, משרד התחבורה, כל שאר המשרדים. הבעיה היום היא שישנם אין ספור מספרים פיקטיביים. בן אדם רוכש דירה עם מספר פיקטיבי, רוכש רכב עם מספר פיקטיבי, מבצע עבירות עם מספר פיקטיבי. יש כחצי מיליון חסרי מעמד, וזה לפי הערכה שלנו, שהם מעל החוק רק כי אנחנו לא יכולים לאכוף כלפיהם שום דבר. אנחנו לא יכולים לעקל חשבון בנק, לא יכולים לתפוס רכב, לא יכולים לעקל את הדירה. הם יכולים לעשות הכל עם מספר פיקטיבי ואנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. יש גופים שנותנים מספר פיקטיבי שמתלבש על מספר תעודת זהות של אזרח ישראלי. אני כמעט הכנסתי לפקודת מאסר אזרחית ישראלית תמימה רק כי בחור סודני קיבל את המספר שלה על ידי גוף מסוים. יש כאוס מאוד מאוד גדול כשאין מספר אחד. המספר הוא לא מה שיביא אותם או יקבע את המעמד שלהם. צריך לפתור את הבעיה הזאת שקיימת כבר 10 שנים. יש לי כמעט 140,000 דוחות שאני לא יכול לאכוף. בקורונה הם עשו מה שהם רוצים. אמנם נתנו להם קנסות, אבל אי אפשר היה לאכוף את הקנסות. המספר שניתן להם לא שווה כלום, זה כמו לתת מספר נעליים. מה אני יכול לעשות עם המספר הזה? פיתחנו אצלנו בהרבה הרבה משאבים עבודה עם מספר דרכון, אבל גם עם מספר דרכון יש בעיות. יש מדינות שונות שיש בהן את אותו מספר דרכון. אם תיפול על הפיליפיני שמחזיק את אותו מספר דרכון של האוגנדי ושניהם במקרה בארץ, אתה פוגע באותו בן אדם. אין גם מבנה אחיד למספרי דרכונים. יש מדינות שיש בהן אותיות, יש כאלו שאין בהן אותיות. בלגן אחד גדול, והבלגן הזה גורם לחוסר אכיפה. ישנן עיריות, כמו עיריית אילת, שלא אוכפות דוחות חנייה כשמדובר בזרים. להם מותר לעמוד באדום, לעמוד על מעבר חצייה. הבעיה הגדולה היא שהתופעה הזאת מחלחלת לעולם הפלילי. כשאדם הוא ללא זהות ואי אפשר לאכוף, אפשר להלביש עליו הרבה דברים. הם פותחים חברות פיקטיביות, ולרכבים שרשומים על מספר פיקטיבי שנוסעים בהם אזרחי ישראל אי אפשר לתת קנס. את כל הסיפור הזה צריך להסדיר. בכל רגע נתון יש כחצי מיליון אנשים זרים שהמדינה לא יכולה לאכוף כלפיהם שום דבר. צריך לעשות מאמצים ולקבוע כך שיהיה את אותו דבר, שאני אוכל כשאני מדבר עם משרד התחבורה, עם הבנקים ועם כל המשרדים לדעת במי מדובר. זה צריך להיות מספר ארוך טווח שלא ישתנה כל חצי שנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ענבל בן ישעיה, משרד התחבורה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כמו שדורון אמר, גם אנחנו לא יכולים לזהות את כל הנהגים שמקבלים רישיון נהיגה. הם מקבלים מספר מזהה אחד לרישיון הנהיגה ורוכשים רכב עם מספר מזהה אחר. הם יכולים לעשות עבירות תנועה, עבירות פח"ע ופלילי ואנחנו לא נדע עליהן. אנחנו מדברים הרבה מאוד שנים על כך שהגיע הזמן שיהיה מספר אחיד כך שנוכל לזהות ולאכוף. היום יש לנו גם את כל הנושא של האופניים החשמליים. יש הרבה מאוד רוכבים שלא יודעים עליהם, שלא מזהים אותם, שלא עושים תיאוריה, שיוצרים בעיות בטיחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מערך הדיגיטל הלאומי. << אורח >> יהוד מרסיאנו: << אורח >> מערך הדיגיטל הוא גוף שמנגיש תשתיות דיגיטליות לאומיות למשרדי הממשלה, לתושבים, לבעלי עסקים במדינה. אנחנו לא מתווים מדיניות, אנחנו מיישמים את הפתרונות שמגיעים מהמשרדים. נכון יהיה שנממש מספר אחיד בכל המערכות. היו לנו ניסיונות בעבר לסנכרן בין מאגרים שונים, אבל הדרך לעשות זאת כשלה, לא הצלחנו במשימה הזאת. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין בהמון פרויקטים, כשאני חושב שגם פה יש דרך לייצר איזה שהוא פתרון שמיטיב עם כולם. אנחנו מנהלים תשתיות עם זהויות דיגיטליות שנשענות על זהות יסודית. מי שאמון על ניהול של זהויות במדינת ישראל זו רשות האוכלוסין. אנחנו פועלים בהתאם להגדרה של רשות האוכלוסין לגבי מה היא אותה זהות יסודית, בין אם זה אזרח ישראלי או ישות אחרת. אנחנו לא יכולים להגדיר זהות דיגיטלית במערכות ללא זהות יסודית. חשוב שהקשר הזה יהיה שלם, יהיה מאובטח, כי בסופו של יום אנחנו רוצים למנוע מצבים של הונאות ודברים שעלו פה בדיון. אנחנו זמינים ורוצים לממש את הפתרון שיוחלט עליו. כל משרדי הממשלה שמספקים שירותים דיגיטליים מזוהים נשענים על תשתיות של מערך הדיגיטל. ברגע שנממש את הפתרון אצלנו, כל משרדי הממשלה יוכלו לעשות שימוש - כמובן המשרדים והגופים שמחוברים למערכת הזדהות לאומית. יש עדיין גופים שלא השלימו את המהלך של חיבור למערכת הזדהות לאומית ואנחנו נשמח לעזור ולקדם את החיבור שלהם למערכת הזדהות לאומית. ברגע שנייצר את אותה תשתית שתאפשר לזהות זרים במערכת הזדהות לאומית, הרבה מאוד משרדים ושירותים שנשענים על התשתית הזאת יוכלו ליהנות מהפתרון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זיו, משרד החוץ. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אני מחזק את דבריו של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, מר בועז יוסף. חשוב מאוד לציין שבמספר שיינתן, שהוא מספר זיהוי לזר, אין כדי לתת זכויות שהמדינה איננה מעוניינת, יש בו כדי להקל על זיהוי הזר וטיפול אחיד של כל הרשויות. קשה לנו לתת היום שירותים דיגיטליים לזרים שנכנסו לארץ. זיהוי במספר דיגיטלי אחיד יאפשר להם לקבל שירותים מקוונים שהמדינה כבר יודעת לתת. זה מגיע לפעמים גם לזוטות, לפעמים אפילו עד כדי מילוי טופס דיגיטלי והגשת בקשה, וזה מגיע גם לדברים גדולים. לפני כשבועיים פנה אלי נציג דיפלומטי משגרירות הונגריה שרצה להגיש תביעה בבית דין לתביעות קטנות. בגלל העדר מספר זיהוי במערכות הדיגיטליות שמאפשרות את השירות המקוון הזה, הוא לא הצליח לעשות את זה. כמובן שהוא היה צריך להתייצב באופן אישי ומצאנו לזה פתרון, אבל דרך המלך נמנעה ממנו. עצם היישום של מספר כזה יקל על כל הרשויות, ככל שהוא ייעשה בצורה נכונה. צריך יהיה לחשוב איך מונעים הנפקות כפולות לזרים שיצאו וחזרו, לחשוב ברמת היישום איך עושים את זה כדי למנוע זיופים, כפל. ככל שזה יהיה מלווה בזיהוי ביומטרי אמין וטוב, כך יימנע ניצול לרעה של אותו מספר זיהוי. גם דיפלומטים שרוצים לבצע שירותי תשלומים מסוימים בכרטיס אשראי נדרשים למלא מספר זיהוי. מכיוון שהם לא מצליחים להשלים את התהליך של תשלומים און-ליין, הם מוצאים דרכים עוקפות. אמנם הם זרים שהם שונים מהעובדים הזרים האחרים, אבל הם גם נתח של אוכלוסייה בישראל שנדרשת לשירותים. בחלק השני של דבריי אני רוצה לציין שראיתי תהליכים כאלה נעשים גם בארצות הברית. בשהייתי הראשונה בארצות הברית בשנות ה-90 לא היה מספר מזהה לזרים. בשליחות השנייה שלי בניו-יורק היה Social Security number למקבלי שירות. הם שינו את זה ל-Social Security card, שזה כרטיס שמעניק מספר, לא זכויות סוציאליות. המספר הזה מלווה את רמת האשראי שיש לבן אדם, מאפשר לזר ולדיפלומט בארצות הברית לקבל שירותים שונים, אם מקוונים ואם בחנויות און-ליין. הכרטיס בארצות הברית לא נושא תמונה והוא לא ביומטרי, הוא רק נושא מספר שמקושר לשם, לתאריך לידה. שם מבצעים את הזיהוי בצורה אחרת כי החוקים שונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. נעבור לבטי, סגנית ראש העיר אילת. << אורח >> בטי סימלמיץ: << אורח >> אני מבקשת להצטרף לכל מה שנאמר כאן ולציין את הייחודיות של העיר אילת בקשיים שהיא נתקלת עם מבקשי המקלט ועם הזרים - החל מחינוך שיש לנו קושי באמת באמת גדול, כלה באכיפה, טיפולים רפואיים וכל מה שנאמר כאן. אין ספק שמספר אחיד יכול מאוד לסייע לנו עם האתגרים היום יומיים שאנחנו נתקלים בהם. אנחנו ממש ממש מבקשים שתהיה התייחסות לנושא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. יונתן, בבקשה. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> אנחנו תומכים באיזה שהוא מספר אחיד, אבל אסור שהוא יהיה מספר תעודת זהות, אסור שהוא יהיה תשע ספרות כמו תעודת זהות. אני לא מכיר שסתם תייר מקבל בארצות הברית Social Security number. מי שמקבל הם בדרך כלל אנשים שיש להם איזו שהיא זכות לשהות בארצות הברית. רוב הזרים בישראל הם בכלל תיירים ואנחנו לא פותרים להם את הבעיה. לתייר שרוצה להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות או לקבל שירות אנחנו לא פותרים את הבעיה, וגם אנחנו לא פותרים את הבעיה של זיופים. אפילו רשות האוכלוסין לא יודעת לזהות בכניסה לישראל בן אדם ששינה את מספר הדרכון שלו. הפתרון הוא המאגר הביומטרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה נלווה למאגר הביומטרי, זה לא במקום. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> הדרך לקבל את התשובה החד-ערכית בשביל אדם שמשנה את מספר הדרכון שלו היא המאגר הביומטרי. כנסת ישראל קידמה את המאגר הביומטרי. יש פה משרדי ממשלה שמהטעמים שלהם, טובים יותר או פחות, לא רוצים להשתמש בפתרון של המאגר הביומטרי, הם מחפשים דרכים עקיפות שאולי פשוטות וקלות בשבילם כדי לייתר או לעקוף את השימוש במאגר ביומטרי. אם הכנסת קידמה את המאגר הביומטרי, שזה מה שאמור לתת תשובה חד-ערכית הכי חזקה שיש, צריך לעודד ולדרוש ממשרדי ממשלה להתאים את עצמם לחוק של הכנסת, לא לייצר כל מיני דרכים עוקפות לחקיקה רק כדי להקל על משרדי הממשלה שלא רוצים לעשות את העבודה. רשות האוכלוסין, עם כל הכבוד, חייבת לנהל מרשם אוכלוסין, היא לא מחויבת ואפילו אין לה סמכות לנהל מרשם אוכלוסין של זרים. אין שום סיבה שהאחריות לנהל את המרשם הזה תהיה על רשות האוכלוסין. רשות האוכלוסין חייבת לנהל מרשם לגבי מי שיש לו מעמד. יש סיבה שהיא מתנגדת לנהל מרשם עם מספרים דומים לזרים שאינם זכאים לכך. השירות שהיא נותנת נוגע רק לאנשים שיש להם מעמד בישראל, לא לזרים. עם כל הכבוד לאותם מקרי קצה של דיפלומטים – בשום מקום בעולם לא נותנים לכל הזרים SSN או מספר זרים - שילכו ויתייצבו בבית משפט פיזית. עצם הניסיון הזה להקל על כל מי שנכנס לישראל, לא משנה מה המעמד שלו, זה בדיוק הדבר שחוששים ממנו. אף אחד לא באמת חושב שאם לבן אדם תהיה תעודת זהות, הוא ישר יהיה זכאי לאזרחות ישראלית ורשאי יהיה להצביע לכנסת, אבל חד משמעית יש פה לפחות רבע צעד קדימה, צעד של הלבנת אנשים ששוהים כאן, חלקם הגדול בניגוד לחוק. הפתרון הוא בראש וראשונה שימוש במאגר ביומטרי. עד שזה יקרה, אפשר יהיה להשתמש במספרים של הדרכונים. זה פתרון סביר, פתרון שיכול לעבוד. שמשרדי הממשלה ימצאו את הפתרון הטכנולוגי להחיל את זה, שלא ידרשו מרשות האוכלוסין ללכת צעד קדימה ולהתחיל להלבין פה אזרחים. אפשר להביא אין ספור דוגמאות לאיך הדבר הזה כן מלבין. מעסיק שמעסיק בן אדם שיש לו מספר תעודת זהות עם תשע ספרות וצריך לוודא אם האדם חוקי או לא חוקי, יכול להגיד: אני מתקשה לזהות אם הוא אזרחי ישראלי או זר, ואז כשרשות האוכלוסין תרצה לאכוף או להטיל קנסות, הוא יטען: לא היה לי איך לדעת, הוא הביא לי תשע ספרות. כשבן אדם מגיע עם מספר שיש בו אותיות, בין אם זה מספר הדרכון ובין אם זה המספר שרשות האוכלוסין לצרכים שלה מנהלת כמו כל משרד אחר, אפשר להטיל על המעסיק אחריות לכך שהוא לא מזהה. אנחנו לא מתנגדים לנהל איזה שהוא מספר אחיד כל עוד הוא שונה באופן מובהק ממספר תעודת זהות. לא רק בשם, אלא בתצורה שלו, בנראות שלו. לגבי המחשבה כאילו רשות האוכלוסין תוכל לייצר מערכת שתנפיק מספר אחיד לכל זר שנכנס - זה כולל מעל לשני מיליון תיירים - רק כי משרדי ממשלה אחרים לא רוצים לשנות, להחיל את האפשרות להכניס גם אותיות A,B, אני ממש מטיל ספק ואני בטוח שאין סיבה חוקית להטיל עליה את החובה והאחריות הזאת. הדבר האופטימאלי זה שמשרדי הממשלה יתאימו את עצמם למאגר הביומטרי, כי זו הדרך החוקית, הנורמטיבית הכי טובה והכי יעילה מבחינת מי שרוצה לקבל מספר חד-ערכי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יונתן, שמענו מהנציג של המשטרה שהמשטרה משתמשת בביומטרי ועדיין יש 15,000 כפילויות. מה עמדתך? << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> את זה צריך לפתור. את יודעת כמה טעויות יש עם מספרי תעודת זהות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה ההצעה שלך לפתור את הבעיה הזאת? << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> אני לא מומחה למאגרי מידע ואני לא יודע איך יכול להיות שכמה אנשים מזדהים עם אותן טביעות אצבעות. יש כאן בעיה טכנית חמורה שצריך לפתור. את יודעת כמה בעיות יש עם דרכונים? רשות האוכלוסין לא יודעת לזהות בן אדם שחוזר עם דרכון שיש לו מספר שונה. האם פקיד במשרד הבריאות, במשרד הרווחה או במשרד החינוך שנותן שירות ידע לעשות את הדבר הזה? התשובה היא לא. מה הפתרון של זה? מאגר ביומטרי. אם הפקיד של רשות האוכלוסין לא יודע לזהות מי ששינה דרכון, למעט אם יש לו מאגר ביומטרי, ברור שהפקידים בשאר המשרדים לא ידעו לעשות את זה, ברור שהניצול לרעה יהיה מאוד גדול, לכן הפתרון הוא המאגר הביומטרי. במקום לעשות את מה שהכנסת אמרה, יש פה משרדי ממשלה שרוצים להיות "אבער חוכעם" ולמצוא תירוצים איך לא ליישם את הדבר הזה. << אורח >> דורון תשתית: << אורח >> איך אני מעקל לו את חשבון הבנק עם מאגר ביומטרי? נניח שהבן אדם עקץ אזרח ישראלי ואני צריך להביא לאזרח הישראלי את הכסף, מה אני עושה עם מאגר ביומטרי? אני מוכן לעשות הכל, אני "אבער חוכעם". אתה נותן לי את אותן תשובות 12 שנה. אנשים נולדו, נפטרו, קנו דירה, הלכו, עזבו ואתה נותן את אותן תשובות. את התשובות האלו שמענו, אבל זה לא ישים. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> מה תעשה אם הוא הולך לבנק עם דרכון אחר ומזדהה עם זהות אחרת? << אורח >> דורון תשתית: << אורח >> גם אם אני הולך לבנק, אני יכול - - << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> אתה מדבר איתי על פתרון לרמאים. אני אומר לך בצורה הכי פשוטה איך הם יכולים לעקוף את זה ב-20 דרכים שונות. << אורח >> דורון תשתית: << אורח >> אתה לא יודע מי אני עכשיו, אולי זייפתי את הכניסה. כשאני נכנס לכל מוסד ישראלי – תעודת זהות. 99% מאיתנו לא רמאים ו-99% מהתיירים לא רמאים. חלקם חיים פה, ישיבות וכו'. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> ויש להם דרכון. << אורח >> דורון תשתית: << אורח >> דרכון הוא כמו רוח, כי השנה יש לו את הדרכון הזה, שנה הבאה יש לו אחר. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> רשות האוכלוסין הציעה פתרון לזה. << אורח >> דורון תשתית: << אורח >> אני לא יודע. אתם 20 שנה אומרים לנו לא, אנחנו אומרים ש-20 שנה יש כאוס, שאי אפשר לאכוף שום דבר, שמדינת ישראל לא קיימת אל מול האנשים האלה. לפני חודשיים-שלושה תפסנו בתל אביב אזרח זר שהיו רשומים עליו 300 רכבים שדרסו ילדים וילדות במעברי חצייה. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> אתה מביא לי מקרי קצה. אני מסביר לך שהם יכולים לרמות את זה בלי בעיות. << אורח >> דורון תשתית: << אורח >> אנחנו רואים את הסיפור הזה. אל תקרא לי "אבער חוכעם", באמת יש בעיה. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> גם אם יהיה לו מספר עם תשע ספרות כמו שאתה רוצה, הוא יוכל ללכת לבנק עם הדרכון המולדובי שלו או עם הדרכון המזויף שלו, לפתוח חשבון בנק. מה שאתה אומר לא פותר את הבעיה. << אורח >> דורון תשתית: << אורח >> האדון שאל איך ידע המעסיק אם האדם הוא אזרח ישראלי או לא. איך היום יודעים אם הוא עובד גדה או לא? יודעים ששמונה ומשהו זה עובד גדה, יודעים בדיוק הכל. מה אתה משאיר? שאני היום בכלל לא אדע מי זה, כי הוא בא לי עם מספר פיקטיבי של ביטוח לאומי, עם מספר פיקטיבי שלה. זה כאוס. לא טוב שיהיו במדינת ישראל אנשים שלא נדע מה הם עושים. אתה לא רוצה לעשות את זה? תיתן את זה לביטוח לאומי. אתה לא רוצה ביטוח לאומי? תיתן את זה למשרד החינוך. צריך כבר להתקדם, אי אפשר 30 שנה להגיד לנו לא. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> נאמר מראש שהמספר המזהה שייבחר ויהיה בנוי בפורמט מסוים יהיה מחובר לנתונים ביומטריים. זה מחובר לביומטריה, זה מונע את הלקונות שהוזכרו פה מסביב לשולחן. ציינת כאילו זה לא פותר, אבל להיפך, זה פותר. << אורח >> שחר מנדיל: << אורח >> אני רוצה להגיד תודה למשרדי הממשלה על הדיון הזה, זה באמת חשוב כי אנחנו נמצאים בלופ הזה כמה שנים. באופן די חריג כל משרדי הממשלה בקונצנזוס לגבי הצורך במספר מזהה אחיד, חוץ מרשות האוכלוסין וההגירה. החשיבות היא לא רק באכיפה כלפי אנשים שצריך לאכוף את החוק כלפיהם, החשיבות היא גם בזה שהאנשים האלה צריכים שירותי חינוך, רפואה. כמו שנאמר, לא כולם שם רמאים שמנסים כל הזמן לרמות אותנו, מדובר באנשים שנמצאים פה וצריכים שירותים. אנחנו מערבבים פה בין מעמד משפטי לזיהוי מינהלי. המספר המזהה עצמו לא יוצר מעמד, לא מקנה אזרחות, לא מקנה תושבות. הדבר היחיד שהוא עושה זה מאפשר למשרדי הממשלה להבין מי עומד מולם. זה גם לתועלת משרדי הממשלה, לא רק לאנשים שאני מייצגת. נאמר פה שוב ושוב על ביומטריה. גם בחוק למאגר ביומטרי לזרים החובה קודם כל מוטלת על רשות האוכלוסין וההגירה. לגבי שאר משרדי הממשלה זה וולונטרי, הם לא מחויבים לעשות את זה, זה לבחירתם. כמו שגם נאמר פה, ביומטריה היא לא תחליף למספר מזהה, ביומטריה מלווה את המספר המזהה. למה לא כולנו מזדהים רק עם ביומטריה? כי אנחנו צריכים גם את מספר העוגן שהוא מספר מזהה. אחד הדברים הכי חשובים פה זה הנושא של הילדים. 95% מילדי מבקשי המקלט נולדו בישראל ולומדים במערכות החינוך הישראליות, מטופלים ברווחה. יש לפעמים קטינים חסרי ישע שצריך להגן עליהם, שצריך להבין מי האנשים שפוגעים בהם. אנחנו מפקירים פה את הילדים לחלוטין. לא יכול להיות שילד יסתובב עם המספר של ההורים שלו ולא נדע מי הילד. אי אפשר ככה לתת שירותי רווחה וטיפול רפואי. אי אפשר להגיד על ילדים שהם רמאים, שהם מנסים לגנוב אותנו, שהם מסתננים. מדובר בילדים שנולדו בישראל, גדלים פה במערכת החינוך, מדברים עברית, ישראלים לכל דבר. הטענה של רשות האוכלוסין על יצירת זיקה פשוט לא מחזיקה מים. הזיקה קיימת כי הם נמצאים פה 20 שנה, הם מקבלים שירותי רווחה, חינוך, תחבורה. זה לא שאם לא ניצור להם מספר מזהה אחיד לא תהיה זיקה למדינת ישראל. מרכז החיים שלהם הוא במדינת ישראל, לכן הזיקה קיימת. אנחנו עוצמים עיניים מול משהו שכבר קיים. מספר זיהוי אחיד לא מגדיל את הזיקה ולא יוצר אותה, הוא כלי מינהלי לזיהוי. לא יכול להיות שבמשך אני לא יודעת כמה שנים אנחנו חוזרים על אותו דבר ויש רק משרד אחד שמתנגד בטענה שזה יוצר זיקה. מה עם כל שאר המשרדים? גם בדיונים עם רביבו, שלא בדיוק היה אוהד מבקשי מקלט, הוא התעקש על מספר מזהה אחיד. למה? כי זה לטובתנו, זה לטובת המדינה, זה בשבילנו. אם בקשות המקלט של מבקשי המקלט היו נבחנות, הם כבר מזמן היו מקבלים פה מעמד. אם הם לא מקבלים מעמד, לפחות בואו נתייעל. << אורח >> גל פינק: << אורח >> יש היום בעיר תל-אביב-יפו 19,000 מבקשי מקלט חסרי מעמד שאין להם מספר מזהה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מדברת על ילדים? << אורח >> גל פינק: << אורח >> על ילדים ומבוגרים. יש 4,000 ילדים שאין יכולת לזהות. העניין של הילדים חמור במיוחד. להם אין את מספר הוויזה שאפשר לזהות איתו, מה שאומר שאנחנו עובדים עם ילדים שאין להם מספר מזהה. יכול להגיע אלינו ילד בסיכון שאנחנו צריכות לקבל עליו נתונים ממשרד החינוך - שם יש לו מספר אחר, ההורים שלו כתובים אחרת. שם הם נקראים בשם אחד ואצלנו במערכות או במשטרה ניתן שם אחר. היכולת להתחקות אחר הילד הזה היא כמעט אפסית, מה שאומר שלא ניתן לתת מעני רווחה. נהלי משרד הרווחה מחייבים לתת שירותי רווחה לילדים בסיכון. אם אי אפשר לאתר אותם, גם אי אפשר לתת להם מענים. מספרי זיהוי צריכים להיות במבנה של תעודת זהות. כדי לגבות תשלומים כעירייה אנחנו חייבים מספר מזהה, כדי לבדוק אם מישהו לא שילם אנחנו צריכים שיהיה מספר עקבי בין מערכות. המערכות היום, אפילו ברמה העירונית, לא מצליחות לדבר, בטח לא כשאנחנו צריכים לדבר עם קופת החולים שבה יש מספר אחד ובביקור בבית חולים ניתן מספר אחר. המורכבות מאוד מאוד גדולה. הסיפור של הזיהוי הביומטרי לא עוזר לנו כרשות. אני לא אבקש מבן אדם שבא לרשום את הילד שלו למערכת החינוך - יש חוק חינוך חובה - טביעת אצבע, כי מי שצריך מספר הוא הילד, לא ההורה. אנחנו חייבים מספרים זהים. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> על פי התקנון זה ההורה. אתם פשוט מתעלמים מהחוק היום. << אורח >> גל פינק: << אורח >> אנחנו לא. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> צריך שיהיה להורה תעודת זהות או דרכון. אתם פשוט מתעלמים מהחוק. << אורח >> גל פינק: << אורח >> לא, יש חוק חינוך חובה. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> חוק חינוך חובה, והתקנות אומרות שההזדהות היא ההורה עם תעודת זהות או דרכון. << אורח >> מיכל גורן: << אורח >> התקנות מסדירות הזדהות, הן לא יכולות לחתור תחת חוק. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עיריית תל-אביב, אם זר מבקש לשלם חוב כלשהו, האם הוא יכול לשלם היום? << אורח >> גל פינק: << אורח >> הוא יכול לשלם, אבל הוא צריך להגיע פיזית. צריך להבין שהמשמעות של להגיע פיזית זה שפחות אנשים משלמים. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> הזיהוי הוא דרך ההורה. << אורח >> גל פינק: << אורח >> כשאני צריכה לאתר ילד בסיכון במערכת החינוך, המספר המזהה של ההורה לא עוזר לי, אני צריכה לדעת מי הילד. יכול להיות ילד אחד במשפחה שנמצא בסיכון ואחר לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ליאור, בקשה. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> זה טכנית בלתי אפשרי לקחת מספר מזהה ביומטרי ולחבר אותו למספר שהמחשב מוציא, כי המחשב יוציא פעם מספר אחד, אחר כך מספר אחר. חייבים לחבר את זה למספר מזהה כלשהו. הדבר היחיד שמדאיג אותי, ואני לא רואה פה את נציגי האוצר, זה שרשות האוכלוסין צריכה תקציב מאוד גדול לתקצב את זה. יש פה מערכות כלל ארציות שצריכות להתנהל מול האירוע הזה. אנחנו מבקשים שיתקצבו את הרשות בהתאם למגה אירוע שכזה, שיתנו להם את הכלים להתמודד עם זה. משרד המשפטים מגלה איזו שהיא הבנה בנוגע לכך שהרשות תוכל לנהל את האירוע הזה. אנחנו נצטרך להגביל את העובדים הזרים האלה בדברים מסוימים כמו שמגבילים אזרח ישראלי כשהוא עובר על החוק או עושה עבירות כאלו ואחרות. << אורח >> מיכל גורן: << אורח >> כל הזמן המילה "זיקה" חוזרת כאן, אבל חוץ מקנסות, תיקים פליליים וכל הדברים האלה, יש כאן גם אוכלוסייה שמגיעים לה כל מיני שירותים. הדבר הזה מונע את השירותים האלה. אם הוא לא מונע את השירותים האלה, אז הוא משהו שיוצר התנכלות באוכלוסייה הזאת שמתקשה לקבל את השירותים שמגיעים לה. זו דרך בירוקרטית עקיפה כדי להמשיך ולהתנכל לאוכלוסייה הזאת. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני רוצה להתייחס לנקודת המבט של הסיעוד. חשוב לדעת שהעובד הזר בסיעוד חי בקהילה חיים מלאים לצד המטופל. כל עוד אין לו מספר זיהוי הוא לא יכול להשתמש בשום שירות, בין אם זה שירות רפואי שהוזכר פה, בין אם זה שירות התשלומים. כשעובד זר רוצה לצאת לחופשת מולדת ורוצה להזמין כרטיס טיסה, הוא לא יכול כי צריך להביא כרטיס אשראי ותעודת זהות. מי משלם את זה בסוף? המטופל. ככה הרבה תשלומים בסוף נופלים על המטופל הסיעודי. דווקא המספר הפיקטיבי במשרד התחבורה עובד מצוין. בכל מקום שדורשים תעודת זהות אני מכניס את המספר הזה וזה עובד. אין סיבה לא לאמץ את הנוהל דרך מספר כזה או אחר ולעשות את זה ברמה לאומית מסודרת. ליאור אמר שצריך תקציב, אבל לא בהכרח. אם מוציאים כרטיס ותעודה, כמו שהציע בועז, זה מצריך אופרציה, כסף, פרוצדורה, אבל להוציא מספר בדומה למה שעושים במשרד התחבורה יחסוך לכולם. אנחנו רואים פה שכולם, חוץ מאחד, בדעה שצריך מספר אחיד. מספר אחיד יפתור למטופלים הסיעודיים הרבה כאבי ראש, יעשה סדר, ויתרום להכנסות המדינה, לחובות הנעלמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה לך. בבקשה, אדוני המנכ"ל. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> שלום לכולם. אני מתנצל שאני היום רק שלושה חודשים בתפקיד, לכן אל תפילו עלי את כל ה-30 שנה. העמדה של רשות האוכלוסין מתחלקת לשניים. יש את העמדה של גורמי המקצוע, יש את העמדה המשפטית – הנציגה של הלשכה המשפטית נמצאת פה, עורכת הדין אודליה. העמדה המקצועית היא שהפתרון של מספר מזהה אחיד הוא הפתרון, והעמדה של הלשכה המשפטית היא אחרת. אנחנו מכבדים ושומעים את העמדה המשפטית, אנחנו לא תמיד מקבלים אותה. המספר הזה נדון בוועדה של חבר הכנסת פינדרוס מזה הרבה זמן - הוא די עקבי בזה כבר כמה שנים, ככה הבנתי - והוועדה שואלת את אותן שאלות, רשות האוכלוסין עונה את אותן תשובות. אני לא עורך דין, אבל לעמדה המשפטית שאומרת שהמספר של תשע ספרות ייתן איזה שהוא פתח לזר לקבל זכויות של אזרח מדינת ישראל או תושב מדינת ישראל אני לא מאמין. אני לא מאמין שמערכת המשפט שלנו תגיע לרמה שבה מספר יקבע אם האדם הוא תושב או אזרח. יש לי עדיין אמון במערכת המשפט, לכן אני לא יכול לקבל את העמדה הזאת. אחרי ששמעתי על הבעיה, הקמתי צוות דיון ואנחנו כבר בשלבים של להיערך עם פתרון שלם, לא פתרון חלקי. חייב להיות מספר זר שהוא חד-חד-ערכי, לא שכל משרד ימציא מספר משלו. לאלה שטוענים שניתן להשתמש במספר של דרכון או מספר אחר - אני לא מקבל את זה. אם יושבים פה כל משרדי הממשלה וכולם מדברים שהם לא יכולים, שלכולם קשה, יכול להיות שלא כל החוכמה נמצאת בקומה רביעית ברשות האוכלוסין אלא נמצאת גם אצל האחרים, ואני לא מתבייש לומר שאתם צודקים. אם כולכם ביחד במשך שנים רבות לא מצאתם פתרון, כשכל אחד מצא לעצמו איזה שהוא פתרון של 77, 74, 88, ואם מי שאמון על גביית הקנסות אומר שהוא לא מצליח, שהוא מאבד את הידיים ואת הרגליים, ואם זה שאמון על המשטרה אומר שהוא יכול לקבל אדם עבריין שלפני כן היה אצלו בדיון על ניסיון לאונס, כנראה שכשלנו. לא באתי לשנות את כל העולם, אבל אני יכול להבין את מה שנאמר כאן, ולכן אנחנו עובדים על כיוון של להביא מספר מזהה חד-חד-ערכי לזרים – אגב, הוא צריך להיות בתאים של מיליונים, לפעמים עשרות מיליונים, מפני שזה לא מתחיל ונגמר ב-300,000,400,000 או 500,000 זרים שנמצאים כאן אלא זה לכל הזרים. המספר הזה יהיה חד-חד-ערכי לאותו סיני שהיה פה לפני 10 או 15 שנה. אנחנו צריכים לדאוג לתאים מורחבים וגדולים מספיק שיכילו את כל המספרים האלה, כאשר יש פתרונות גם לזה. בחוק כתוב שיש להקים מאגר ביומטרי. אני מודה שזה לא נעשה טוב אצלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה אומר קידום חקיקה? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לא, יש חקיקה למאגר הביומטרי. אני מודה שרשות האוכלוסין לא מילאה את זה כמו שצריך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נשמח שתעדכן אותנו על ההחלטות שהתקבלו ותתחום את זה בזמן. מתי אתה חושב שתביא לנו את הבשורה? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> צריך להיות מספר זר שמקושר למאגר ביומטרי. בלי מאגר ביומטרי ומספר מקושר אין טעם בכלל במספר הזה. צריכה להיות תעודה מזהה לעובד זר – שתהיה בצבע כתום מזעזע מצידי – כדי שאותו מעסיק שהעובד הזר הציג לו את התעודה לא יחשוב שהוא אזרח ישראלי. יכול להיות שבעתיד תהיה חקיקה שתאמר שאותו אחד כדי לקבל שירותים יצטרך להראות תעודה בתוקף. למה? כדי שזה יעזור לנו באכיפה של כל אלה שמשתמטים, ברחנים, של כל אלה שנמצאים פה ללא אישור, ללא אשרה. כרגע אנחנו רוצים לפתור את המספר של הזרים, לכן נקים מערכת מיוחדת שלא תתערבב במערכת שלנו שהיא מערכת די סודית, די מוצפנת. תהיה לנו מערכת שכל אחד מהגורמים יוכל להיכנס, אם זה משרד התחבורה, משרד הבריאות, עיריות וכו'. יהיה ממשק בתוך המערכת לעובדים הזרים, אבל המערכת לא תהיה רק לעובדים הזרים, היא תהיה לכלל הזרים. לא כל תייר שנכנס יקבל מספר, רק מי שמתעתד להישאר פה מעל לחצי שנה, וזה לא משנה אם זה דיפלומט, אם זה משתלם, אם זה ישיבה, אם זה עובד זר. ברגע שהוא זר יהיה לו מספר שילווה אותו עם כרטיס. יכול להיות שהכרטיס יהיה מעין כרטיס מגנטי עם שבב שניתן יהיה לבדוק אם הוא בתוקף, לא בתוקף. אגף טד"ם, שזה אגף המחשוב שלנו, עובד על חישוב ההוצאה הכספית שאנחנו צריכים לצורך העניין הזה. זה לא בשמיים, זה משהו בסביבות 70,80 מיליון שקל כל הסיפור הזה. אם האוצר יגיד שמדובר באמצע שנה או שיש תקציב המשכי, יכול להיות שאפשר יהיה לעשות קיצוץ רוחבי לחמישה, שישה, שבעה משרדים שצריכים את זה, להגיד שמשרד התחבורה ייתן חלק, משרד הבריאות ייתן חלק, משרד החינוך ייתן חלק, משרד הפנים ייתן חלק. תוך שנה ניתן יהיה ליישם את זה, להכניס את זה כמערכת פעילה ולהביא בשורה לכולם. אני חושב שזו טעות שמשכו את זה במשך שנים. זה פתיר, ואני לא אומר את זה סתם, זה אחרי שבדקנו את זה בישיבה פנימית שלנו ובדקנו את זה עם שירה, סמנכ"לית טכנולוגיה אצלנו. יכול להיות שנצטרך קידומת מיוחדת, אם זה 888, אם זה 999, ושזה יהיה בצבע כתום מזעזע. אם לא יראו את הכתום המזעזע אולי יראו את המספר. אנחנו נבחן את זה, כדי שחלילה לא תהיה לבית המשפט עילה מחר או מוחרתיים לומר שברגע שהוא קיבל תשע ספרות אותו אדם הופך להיות אזרח מצטיין של מדינת ישראל. נצטרך להביא את זה להחלטת ממשלה כדי לקבל תקצוב לביצוע, כאשר אגב כך נבצע את החוק של הביומטרי. אנחנו אמנם לוקחים ביומטרי לזרים, אבל זה נמצא בצד, זה לא כל כך מבצעי, זה עדיין לא נכנס לשימוש, לכן יש את הבעיה של 15,000 כפולים. זה נמצא בתוך מערכת שהיא לא משומנת. שאלתם אם נפגשנו עם משרדי ממשלה. דיברתי עם מנכ"ל ביטוח לאומי. הוא אמר שיש סיכוי גדול שיש זרים שמקבלים שתי גמלאות, שיכולים להיות שני מספרים לבן אדם, רק שאין להם אפשרות לבדוק את זה. אם כולם לא מצאו פתרון טכנולוגי, אנחנו נמצא את הפתרון הטכנולוגי, והפתרון הטכנולוגי הכי פשוט זה שזה יהיה בדרך המלך, זה שיהיה מספר אחד אחיד שיינתן על ידי רשות האוכלוסין, לא שכל אחד ימציא מספרים משלו. יש את אלה שדוגלים במספר דרכון ואומרים שבגלל בעיה טכנולוגית האותיות בדרכון לא מופיעות במערכת שלנו. נניח שעל זה אפשר להתגבר. אי אפשר להתגבר על זה שלאחד שהחליף את הדרכון יש מספר אחר. הילדים שיש לזרים צריכים לקבל חינוך. איזה מספר יהיה להם? האם משרד החינוך ימציא מספר וכשהם ילכו לקופת חולים ימציאו להם מספר אחר? זה לא עובד ככה. אנחנו מדינה שאמורה להיות מדינה מסודרת, עם הכל בכל כל. << אורח >> שולי מזרחי: << אורח >> יש לי עכשיו בקשה מתחנת משטרה בארץ לעזור לזהות ילד. מדובר על קטין בן 12 וחודש שאני צריכה להתאים לו מספר זהות כי הוא עם מס' הדרכון של אימא שלו, עובדת זרה, והוא לא קיים אצלנו במערכות. ממש בדיון פה אני כמשטרת ישראל יוצרת בן אדם שהרווחה לא ידעו עליו, שמשרד החינוך לא ידעו עליו, שמשרד הבריאות לא ידעו עליו וכו'. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אז קלעתי לדעת חכמים, בדיוק למקרה שדיברת עליו כרגע. אפילו על בודדים כאלה, גם אם זה אחוז אחד, צריך למצוא את הפתרון, כי יכול להיות שהאחוז הזה יכול לגרום לעבירות סמים, לעבירות ביטחוניות ולעבירות אחרות ולא נוכל לעקוב כי הוא כל הזמן משנה זהויות. אנחנו נצטרך, אתי, את העזרה שלך להחלטת ממשלה מסודרת בעניין הזה. העלויות הן גם לא בשמיים והן גם מתחלקות בין שנת התקציב הזאת לשנת התקציב הבאה. לא מדובר על מיליארדים או על מאות מיליונים, מדובר על כמה עשרות מיליונים בודדים. אנחנו מקימים מערכת שלא אמורה לקחת יותר משנה. << אורח >> חן קוסטנטין: << אורח >> שנה וחצי, שנתיים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> שנה זה מעל ומעבר, לא צריך יותר. תחשוב שהייתי מביא 300,000 עולים חדשים. היית אומר להם שאתה צריך שנתיים לזה? ל-300,000 יהודים שרוצים להגר מניו-יורק לישראל גם היית אומר שיחכו, שלא יבואו? << אורח >> חן קוסטנטין: << אורח >> חלילה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אז שנה גג, ובא לציון גואל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם זה ראש הממשלה בגלל שיש לו את הסמכויות של שר הפנים? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אצלנו כל דבר היום זה שר הפנים, אבל אם זאת החלטת ממשלה זה כבר לא עניין של שר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי מביא את ההחלטה לממשלה? אחת לשבוע הם מתכנסים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> מאחר ואין לי שר שיציג את זה, אני אתן לך ואת תעשי את המלאכה. << אורח >> נדב גולני: << אורח >> אפשר יהיה להעביר את זה באמצעות שר אחר. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כן, ואני שמח מאוד שמשרד המשפטים וגם משרד החוץ בדעה אחת איתנו. בעניין של האוקראינים לא תמיד משרד החוץ איתנו. אנחנו לא תמיד יד ביד, זאת למרות ששנינו עובדים בצמוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך את האוצר לעניין הזה, נכון? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כן, אבל בקטנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מודה לך. אנחנו רוצים, היות ויושבים פה גם תאגידי בניין, שתשתף אותנו. אנחנו מבינים שמאז כניסתך לתפקיד אתה כל הזמן מנסה לייעל, לשפר ולעשות טוב לכל הענפים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> זה לא אני, זה המנהלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם וגם. יש מישהו שנוהג, מנווט, קברניט. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני יושב במשרד עם מזגן בקומה רביעית, אני עולה במעלית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין ספק שזה בשיתוף פעולה עם כל הצוות שלך הנהדר. בוא תשתף אותנו בסוגיה של נטישת העובדים, הרי כשעוזב העובד הוא במכסה של התאגיד. הבנתי שאתה מקדם את זה שאפשר יהיה לשחרר את העלות הכספית ולהביא עובד אחר. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איפה זה עומד? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> צריך לשנות את התקנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בשביל זה צריך שר. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לא רק שר, צריך גם כנסת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רק בעוד חצי שנה, בממשלה הבאה? זה המון זמן. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אלא אם כן חברי כנסת יתעשתו ויגידו שהם מוכנים להביא חקיקה. אנחנו לא מצליחים להעביר אפילו חקיקה פשוטה בוועדת כספים, 20 מיליון שקל מתעכבים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי שעד הכנסת הבאה ועדת הכספים מתכנסת. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לא רק ועדת כספים, גם הכנסת צריכה להתכנס ולהצביע. לגבי התקנות, אני מקווה מאוד שיימצא פתרון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין משהו ביניים? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אין, זה לא נוהל. לפחות אנחנו מסכימים על זה שאם עובד זר נטש מעסיק שלא באשמת המעסיק - אם זה באשמת המעסיק אנחנו מוציאים את הנשמה למעסיק – בגלל שהוא מצא מישהו אחר ששילם לו עוד כמה שקלים, או נתן לו מגורים ותנאים אחרים, אני לא יכול להעניש את המעסיק, הוא לא אשם. אותו מעסיק גם שילם עליו אגרה, גם נסע לסרי לנקה להביא את העובד על חשבונו, גם לימד אותו. אותו מעסיק לא יכול להביא עובד זר אחר, כי עד תום שלושה חודשים המכסה תפוסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הגשתי הצעת חוק שמדברת על להוריד את זה מ-90 ימים ל-30 ימים, אבל משרד העבודה מתנגד. << אורח >> אייל הננברג: << אורח >> בחלק מהענפים זה 30 ימים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> נשכנע את משרד העבודה, נשנה את זה ל-30. המעסיק לא אשם בכך שהעובד הזר ברח, הוא לא צריך להיות בעונש בגלל שהעובד ברח לו. אנחנו בשלבים של הארכת העובדים בחקלאות ובבניין, כי לא סופקו עובדים במלחמה. << אורח >> איריס ארגמן בלהוסקי: << אורח >> במקרים שבהם אותו עובד נטש, העובד כבר לא מבוטח, מה שאומר שאם הוא בא לקבל טיפול רפואי אנחנו לא יכולים לחזור אל המעסיק. לא פעם קרה לנו שהוא נותן לנו את שם המעסיק אותו הוא נטש. אלה אותם מסתנני עבודה שהגיעו עם אשרה והאשרה לא בתוקף כי הם כבר לא מועסקים. ממשק מול רשות האוכלוסין שיאפשר לנו לדעת בזמן אמת שהוא לא מבוטח כי אין לו מעסיק, יעזור לנו לפעול בהתאם. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני לא יכול להאשים את הגורמים שעוסקים בנושא הזה. למה? כי אנחנו שנתיים וחצי בבליץ של הבאת עובדים זרים. המדינה לא ידעה תקופה כזאת. לא היה דבר כזה שתוך פרק זמן קצר מביאים מעל ל-100,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שנתיים וחצי. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> וזה הולך וגדל כל הזמן. אף אחד לא צפה שנצטרך כמות עובדים גדולה יותר בהרבה. מישהו קבע מפתח של 0.7 עובד על כל 1,000 עובדים זרים. אף אחד לא ידע אם זה נכון, לא נכון, אבל בפועל אחרי שנתיים אנחנו רואים שאנחנו לא מדביקים את הכמות הגדולה הזאת שאנחנו צריכים לטפל בה. אותו דבר גם באכיפה של משתמטים, של ברחנים, של שוהים בלתי חוקיים. כוח האדם שברשותנו לא מספיק כדי לעשות את זה. לא יכול להיות שיהיו 200 עובדים על 400,000 עובדים וזרים שנמצאים פה. אנחנו מציגים ומציפים את זה במשרד ראש הממשלה ובוועדת מנכ"לים. אנחנו לא מאשימים את האוצר, את משרד הכלכלה או את משרד העבודה, אף אחד מהם לא ידע. היום אחרי שנתיים וחצי של ניסיון אנחנו יודעים. אם אנחנו רוצים עכשיו לקבל עובדים למטרו - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 25,000. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כ-20,000,16,000, אבל מי סופר, יכול להיות שהמספר הזה לא יהיה נכון מחר. אנחנו יודעים מה לדרוש, יש לנו את הניסיון. אנחנו יודעים שאנחנו צריכים כך וכך עובדים וכך וכך תקציב כדי לטפל בעובדים במסגרת אותה אגרה שמשולמת על ידי המעסיק, או על ידי - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים שגם תסייע לנו בהפחתת האגרות. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> הגיע הזמן שפעם אחת אני אגיד שזה לא אצלי, שזה אצל האוצר. לכו לאוצר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא שולח אותנו אליכם. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> הוא לא שולח אלינו. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני נמצא בתוך הענף של עובדים זרים כבר הרבה הרבה שנים ואני יכול להגיד שלא היה שנים ראש רשות שנכנס לתפקיד בתקופה כל כך קצרה שהיה קשוב למעסיקים, שמנהל את הדברים בנועם הליכות, באסרטיביות, בהבנה ובאינטליגנציה. לא נתקלתי בתופעה של אדם שבא מהבנה עסקית וקשוב לרצון המעסיקים. יחד עם התאחדויות של התאגידים ועם "דף חדש" הגשנו בקשות, כאשר יש כמה דברים שעומדים על הפרק. אנחנו נקיים דיון על המטרו, אני לא רוצה כרגע להיכנס, אבל יש פה משהו שבועז התחיל לקדם ואנחנו צריכים לקבל אישור של הוועדה הרלוונטית בעניין. משרד העבודה המליץ על הורדות של הוצאות מהעובדים. זו בשורה לכל המעסיקים של העובדים הזרים ואנחנו מקווים מאוד שבקרוב זה יאושר. מדובר על להוריד מהעובדים תשלומים בגין ההוצאות של החשמל והמים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בשבוע הבא בוועדת העבודה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> בדיוק, ב-7.7 יש ועדת עבודה. זו בשורה גדולה. לגבי האגרות, עם כל זה שבועז עושה הכל, אנחנו צריכים, אתי, את עזרתך, כמה שיותר ללחוץ על האוצר כדי להשוות את האגרות בענף הבנייה לכל הענפים האחרים, או לפחות להוריד אותן. אני רוצה להגיד מילה טובה לאתי על כך שהיא מקיימת ועדות בצורה אינטנסיבית, מטפלת בכלל הנושאים, מפעילה לחצים, רצה בין הוועדות, עושה פה מאמצים מאוד גדולים כדי שהמעסיקים יקבלו את מה שהם מבקשים. על זה גם מגיע לה יישר כוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. לכל המחמאות שקיבלת, בועז, אתה ראוי. הוועדה מודה לך, אדוני המנכ"ל, שהגעת היום לדיון החשוב ושמעת את כלל עמדות משרדי הממשלה והגופים השונים, ומודה לך על ההבנה והרוח החדשה שהבאת. שתיים, הוועדה מודאגת מאוד מהעובדה שגוף מסוים או משרד ממשלתי יכול לתת מספר פיקטיבי לזר שייתכן שהוא אותו מספר של אזרח ישראלי, על כל ההשלכות שבדבר. בנוסף, מדאיגה העובדה שדיפלומטים לא יכולים לקבל שירותים דיגיטליים ושירותים של משרד החוץ בעצמם, וגם העובדה שתשלומים שונים שהעובד הזר לא יכול לשלם במערכות שונות משולמים בלית ברירה על ידי המעסיקים או המטופלים הסיעודיים. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לטפל בדחיפות ב-15,000 הזהויות הכפולות שהמשטרה העבירה לפני כחצי שנה ולעדכן על כך את הוועדה תוך שבועיים. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין להעביר לוועדה את ישיבות צוותי המחשוב של משרדי הממשלה בנושא היתכנות לשינויים טכנולוגיים ואיחוד זהויות. חמש, הוועדה מבקשת ממך, אדוני המנכ"ל, לעדכן את הוועדה על הפתרון של הרשות ליצירת מספר זר חד-ערכי, מספר אחיד לזרים בישראל, והיא תקיים ישיבת מעקב בנושא עד שהנושא ייפתר. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:43. << סיום >>