פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 29 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 10/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 454 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום רביעי, כ"ה בסיון התשפ"ו (10 ביוני 2026), שעה10:00 סדר היום: << נושא >> נהלי רשויות המדינה בהסדרת מעמד מכוח זוגיות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר מוזמנים: סופי קוצר – ראש אגף מידע ומחקר, נתיב, משרד ראש הממשלה יפעת שריקי – מנהלת מחלקה מרחבית, משרד החוץ פאני מורן בן אור – הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה חדווה זאדה – מנהלת תחום אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה עדו אבגר – ראש צוות, הממ"מ, הכנסת סרחיו גולדשטיין – מנהל עלייה לארצות דוברת ספרדית ופורטוגזית, הסוכנות היהודית ליאור ברס – יו"ר, האגודה הישראלית לזוגות בין-לאומיים תמר אוחנה ורקנטין – חברת ועד מנהל, האגודה הישראלית לזוגות בין-לאומיים ג׳ורדן קיין גרימר – מתנדב, האגודה הישראלית לזוגות בין-לאומיים מרב סבירסקי – משפחות שכולות מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: אלון דמלה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> נהלי רשויות המדינה בהסדרת מעמד מכוח זוגיות << נושא >> << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> בוקר טוב לכולם. תודה לכל מי שטרחו ובאו. אנחנו פותחים ישיבה נוספת בנושא: נהלי רשויות המדינה בהסדרת מעמד מכוח זוגיות. מדובר בישיבת מעקב רביעית בנושא הזה שאנחנו מקיימים. הישיבה האחרונה התקיימה בחודש מרץ האחרון. כמנהגנו המצער והכואב, אני בפתח הישיבה מבקש להזכיר את שמות הנופלים מאז ישיבתנו האחרונה. אנחנו נכנסים לשגרה ארורה של "הותר לפרסום" כמעט מדי יום. אני לא ארחיב בעניין הזה. אני רק אציין שההתרגלות לשגרה הזאת היא דבר ארור ובלתי מתקבל על הדעת מהבחינה הערכית ומהבחינה הביטחונית. אנחנו זוכרים בכאב את סרן איתן שמואל למברג ממושב משמר השבעה. הוא הותיר אחריו הורים, אחים ובת זוג. הוא נפל בקרב בדרום לבנון. אנחנו משתתפים בצערה של משפחת יערי על נפילת הבן אוהד מרחובות, לוחם בגדוד שקד של חטיבת גבעתי. אנחנו משתתפים בצערם של נעמה ודוד ההורים, ושלושת האחים משה, אמיתי ודביר. אנחנו משתתפים בצערה של משפחת גמלא מהיישוב נטור שברמת הגולן על נפילתו של הבן שחר, שנפצע באורח קשה בקרב בדרום לבנון ונפטר מפצעיו, סגן מפקד פלוגה ביחידת אגוז. ואנחנו גם משתתפים בצערה של משפחת קלומיטי על נפילתו של חיים, אבי המשפחה, שהיה לוחם הגנה מרחבית בחטיבת אפרים ונפל בפיגוע הירי באזור קו התפר כאשר הוא חתר למגע מול המחבל. הוא הותיר אחריו אישה, שלוש בנות, הורים, אחים ואחיות. הכאב על נפילתו המשותף לכולנו. יהי זכר כל הנופלים ברוך ונצור בליבנו. מרב היקרה, תרצי לומר דברים בפתח הישיבה? חברתנו היקרה מרב סבירסקי, בבקשה. << דובר >> מרב סבירסקי: << דובר >> אני רוצה להגיד שהסיבה שאני מגיעה לכנסת בכל פעם – וכרגע למעשה נזרקתי מוועדת החוקה כי הנכחתי את האמת – היא שבסוף על ההתנהלות של הממשלה משלמים בחיי אדם, כולנו, מכל המגזרים. לא משנה למי הצבענו, לא משנה מה העמדות הפוליטיות שלנו, בסוף משלמים בחיי האדם. אני שילמתי בחיי המשפחה שלי, בחיי ההורים שלי שנרצחו ב-7 באוקטובר, בחייו של אחי שנחטף ונרצח בשבי החמאס. אנחנו יום-יום משלמים פה שוב ושוב על המדיניות של הממשלה שלא חוקרת את עצמה, שמרסנת את הביקורת עליה, שמרסקת את מוסדות הביקורת. שאני באמת לא מבינה באיזו יהירות וזחיחות מתנהלים פה, כשבסוף אנחנו משלמים פה כל כך הרבה מחירים. אז אני מגיעה כל שבוע לכנסת, או כמה שאני יכולה לפחות, כדי להנכיח את המחיר, את המחיר של ההתנהלות של הממשלה הזאת. אני חושבת שזה באמת גם לא עניין של עמדות, לא ימין ולא שמאל; זה עניין של את מי אנחנו משרתים – את האינטרסים של הציבור והאינטרסים הביטחוניים של המדינה או את האינטרסים של הממשלה עצמה? וראינו בשבוע שעבר עם הבחירה של מבקר המדינה, בדיוק מאילו טעמים נבחרים כאן משרתי ציבור, שאמורים להיות אמונים על האינטרסים שלנו, של האזרחים, להגן עלינו. תודה, גלעד, שהזמנת אותי הינה במקום שיוציאו אותי מהכנסת כרגע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא יוציאו אותך מהכנסת. זה לא יקרה. << דובר >> מרב סבירסקי: << דובר >> ואני חושבת שבמצב שבו לא מאפשרים לגופי הביקורת לפקח על הממשלה, אנחנו האזרחים – אני מדברת אליכם, למרות שאתם אנשי מקצוע – אבל אנחנו האזרחים, זה תפקידנו, לפקח על הממשלה, כי אין מי שיגן עלינו ועל הזכויות שלנו, ועל הזכות הבסיסית ביותר להגנה. תודה רבה, גלעד. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> תודה, מרב. והדברים מקבלים משנה תוקף כשהם נאמרים אחרי שאנחנו מקריאים רשימה לזכרם של ארבעה נופלים רק מהשבוע שעבר, בחלוף ימים אחדים. מכובדיי, תראו, עומדות לרשותנו 50 דקות כי יש לנו מליאה. הדיון היום לא יעסוק בעדויות. הדיון היום צריך לעסוק בתשובות. והדיון היום גם לא מיועד לייצר איזשהן כותרות. המטרה היא באמת להתקדם ביחד לעבר פתרון בעיות. אנחנו מתקרבים לסוף כהונתה של הכנסת הנוכחית. אני מקווה שאנחנו נקיים עוד דיון בנושא הזה לפני תום הכנסת. אבל צריך גם לצקת רגליים להמשך הטיפול בנושא הזה בכנסת הבאה ובכלל. אני אומר מדוע מבחינתי הנושא הזה נמצא באחריותה של ועדת עלייה. כדרך אגב, הוא נמצא גם באחריות ועדת הפנים. אבל אני רוצה לומר את הדבר הבא. על פי תקנון הכנסת, הוועדה שלנו מופקדת לא רק על העלייה והקליטה; היא מופקדת גם על מניעת ירידה. השבוע היה אמור להתקיים כאן – אתמול, נכון? – דיון על נתוני הירידה והעזיבה. הנתונים מבהילים, מבהילים. ביקשנו מהממ"מ לתכלל את כל הנתונים שמגיעים מהלמ"ס, מהביטוח הלאומי, פעם אחת להוציא איזשהו מסמך מסודר שמראה את השורות התחתונות. המגמה מבהילה, בניגוד למה שפוליטיקאים כאלה ואחרים, ביניהם מאוד בכירים, מנסים לטעון. זה ממש לא רק גל עזיבה של עולים שהגיעו לכאן בשל מלחמת רוסיה-אוקראינה. זה שקר, שקר. יש כאן תהליכי עזיבה של עשרות אלפי ישראלים, ותיקים, ילידי הארץ, צברים. רוב העוזבים את ישראל הם ילידי הארץ. אלה הנתונים. הוועדה שלנו מופקדת על מניעת ירידה. מבחינתי, כל זוג של בן זוג ישראלי ובן זוג זר, שבסוף בא ואומר: מדינת ישראל לא באמת מזמינה אותי לבנות את חיינו המשותפים כאן בישראל – זה חלק מתופעת הירידה. להערכתי, כדרך אגב, כשנעשה בדיקה סטטיסטית – תכף אני מגיע לנושא הנתונים – כשנעשה בדיקה סטטיסטית, אנחנו להערכתי נראה ששיעור הישראלים שחיים בזוגיות עם בני זוג זרים ובסוף מחליטים לא לחיות בארץ גדול לאין שיעור משיעורם בקרב הזוגות הישראלים בכלל. והסיבה היא פשוטה. כי נכון להיום מדינת ישראל באלף דרכים ביורוקרטיות אומרת לזוגות כאלה: עדיף לכם לא לחיות כאן; עדיף לכם לא לחיות כאן. ואני רואה בנושא הזה חלק אינטגרלי מהמאבק שלנו בתופעת הירידה. לכן אני מודיע שכל עוד אני יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, הנושא הזה יידון כאן. הלוואי שגם ועדת הפנים הייתה טורחת להתייחס לעניין הזה, אבל אנחנו בלי שר הפנים. ועמדת הקואליציה על חשיבות הנושא ידועה. אין שר פנים במדינת ישראל כבר כמה זמן, יותר משנה, נכון? משיקולים פוליטיים. אז אין לי ציפיות לא משר הפנים הלא קיים ולא מוועדת הפנים של הכנסת. אם אני הייתי יושב-ראש ועדת הפנים, כל שבוע היה מתקיים דיון למה אין שר פנים במדינת ישראל. אבל אני רק יושב-ראש ועדת העלייה. אז הדיון יתקיים פה, בסדר? עכשיו, תראו, קיבלתי ב-11 במאי האחרון, לפני חודש, מכתב שלא קיבלתי כדוגמתו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני חבר כנסת שנוטה להשתמש בשירותיו הטובים של מרכז המחקר והמידע. לרוב אני מרים טלפון ואומרים לי: כבר מיצית את מכסת הבקשות. אני מאוד מאמין בעבודה מתוך נתונים. לשמחתי, כיושב-ראש ועדה יש לי מכסה נוספת לעניינים שקשורים לוועדה. ב-11 במאי התקבל מכתב שחתום עליו חברנו שיושב כאן, עדו, שהוא ראש הצוות שמלווה את עבודת הוועדה, שמודיע לי שהממ"מ נאלץ לסגור את בקשת המידע שאני הגשתי בספטמבר 2024 בנושא: ההליך המדורג לקבלת מעמד אזרחי לזרים שהם בני זוג של ישראלים. זו פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה בכנסת, שאני מבקש מהממ"מ להכין מחקר, מסמך עמדה, והממ"מ בתסכולו חוזר אליי ואומר: תשו כוחותינו. הגשתי את הבקשה הזאת כחבר כנסת שהוא לא יו"ר ועדה על המכסה שלי. ב-15 בינואר 2025, כעבור כמה חודשים, הודעתם לממ"מ שגיבשתם מענה, וזה הועבר לאישור הגורמים הרלוונטיים, ושהמידע והנתונים אמורים לעבור לממ"מ תוך ימים אחדים. זה מעולם לא הגיע. אולי זה קשור בזה שאין שר פנים, אז אין מי שיאשר את מסירת המידע. אבל אני לא מכיר הוראה בחוק שאומרת שמסירת מידע מותנית בקיומו של שר. יש מנכ"ל. וגם אם אין מנכ"ל, יש חוק חופש מידע, יש את החוק שמסדיר את פעולת הממ"מ. אתם מחויבים למסור את המידע. לא קשור בשאלת איושו של כיסא השר. כשאני נכנסתי לתפקידי כיו"ר הוועדה ב-12 בנובמבר 2025, ביקשתי לחדש את העבודה הפעם על מכסת המחקר של הוועדה. גם כאן לא ניתנה שום תשובה, עד שבמאי הממ"מ מודיע לנו שהם לא יכולים לספק את המידע. ואני אומר את הכול, אתם יודעים, אני יודע כמה ידיכם עמוסות בעבודה. אין פה כמובן טענות אישיות. אבל אני רוצה לומר בצורה ברורה: אני כיושב-ראש ועדה לא מסוגל לבצע את תפקידי, את תפקיד הפיקוח הפרלמנטרי, אם אין לי מכם את הנתונים. ואני עומד על קבלת הנתונים. לכן אני מבקש שבשבועיים הקרובים, עד אשר ייקבע פה דיון מעקב, אני מבקש לקבל את כל הנתונים שביקשנו. הסתכלתי. ביקשתי מעדו לשלוח לי את הבקשה, כי רציתי לראות אם ביקשתם פה משהו שהוא דאוס אקס מכינה, משהו שאי-אפשר להיענות לו, בסדר? הבקשה לא מופרכת. לא אני כתבתי את הבקשה. אלה החברים כאן, והיא נכתבה במקצועיות ובצניעות, בסדר? לא קפצנו מעל הפופיק, בסדר? הבקשה הזאת על שולחנכם שנה וחצי, מספטמבר 2024. אני עומד על קבלת הנתונים, בסדר? אני מבקש שתיקחו את הרשימה הזו. כדרך אגב, שלומית, מנהלת הוועדה, כדי לתת לזה תוקף, תוציא את הבקשה הזאת גם מטעם הוועדה, ולא רק מטעם הממ"מ. אנחנו רוצים לקבל את הנתונים. עכשיו, כדרך אגב, יכול להיות שאני טועה. אולי לא כצעקתה. אולי יש פה כמה מקרים כואבים מבחינה הומנית וכו', אבל בסוף במצטבר אלה מקרים בודדים. אני מסוגל לומר: טעות בידי, בסדר? אני באמת אומר. יכול להיות שבאמת סיפורים קשים מגיעים תמיד לכותרות. בעידן הרשתות החברתיות, אנשים נותנים עדויות. לפעמים זה מגיע לתקשורת הממוסדת. אז יכול להיות שלא כצעקתה. יכול להיות שבסוף יסתבר לנו שיש פה מסלול שזורם טוב וזורם מהר, ורוב הזוגות בוחרים כן לחיות בישראל, ובסוף הדברים מסתדרים. אבל גם את זה חשוב לדעת, נכון? גם זה מסר שחשוב שהזוגות יקבלו, שכן לפעמים יש ביורוקרטיה ומלחמה. אבל בגדול מדינת ישראל רוצה את הזוגות האלה פה. אז גם זה חשוב. אני מבקש לקבל את הנתונים, בסדר? אז נוציא עוד פעם את הבקשה גם כבקשת ממ"מ, עדו, גם לצורך הריקוד. אני יודע שזה קצת סיזיפי. אני מבקש שתצא על דעת מנהלת הממ"מ עוד פעם הבקשה. אני מבקש שזה גם יצא הפעם כשאלות לקראת הדיון הבא. ויהיה דיון, עוד שבועיים, עוד שלושה. יהיה עוד דיון, בסדר? עכשיו, אני אומר כך. תראו, קיבלתי את תשובתכם, בסדר? לא בציניות, היא מלאת כוונות טובות. אבל יש בה מעט מאוד תשובות מעשיות. והמטרה שלי היא, לפחות בחלק מהדברים, להצליח לעבור מכוונות טובות לתוצאות מעשיות. אז ברשותכם, ופה נמצאים איתנו גם עורכת הדין ברס וחברים וחברות נוספים מהאגודה וגורמים נוספים, אנחנו בתוך איזושהי שיחה. אני אומר עוד פעם, המטרה שלנו היא לא לשאת עדויות קורעות לב, לפחות לא היום. אני רוצה רגע לומר כמה דברים שאני מבין שכן יש בהם איזושהי התקדמות ולקבל התייחסות. ואז נעבור לדברים הגדולים באמת שאני לא רואה פה מגמה של תנועה דרמטית קדימה. תראו, אני רושם לעצמי את הדברים הבאים – וליאור, אם אתם יודעים אחרת, תתקנו. יש לכם את התשובה שקיבלנו? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. אז אני מסתכל דווקא על הסעיפים האחרונים, על סעיפים 8, 9, ו-10. אז ככה, אני רואה שלפחות בכל מה שנוגע לדיאלוג בין הקונסוליות לבין המטה בירושלים יש זמני תגובה קצרים. זה לא נותן לנו תשובה, ואני לא יודע אם זה בטריטוריה שלכם. כנראה נצטרך לשאול פה את המשרד – משרד החוץ איתנו? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כן. << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> סליחה. התשובה שאני קיבלתי בסעיף 8 מתייחסת לדיאלוג בין משרד החוץ לבין מטה רשות האוכלוסין. ופה יש, הייתי אומר, תשובה סבירה. זאת אומרת, המטה בירושלים לא מעכב את הדיאלוג עם הקונסוליות. אין לנו תשובה טובה על כמה זמן לוקח בקונסוליות השונות לקבוע ריאיון אחרי הגשת הבקשה. עכשיו, ברור לי שיש קונסוליות גדולות. אני כן מבקש מכם לנסות במשרד החוץ לתכלל איזושהי תשובה שמסתכלת על הארצות הבולטות שבהן הבקשות מוגשות, עושה אולי איזשהו חתך של מדינות גדולות, מדינות קטנות, אולי אירופה וצפון אמריקה ודרום אמריקה. בואו, תנסו לתת לנו איזושהי הבנה מהם הטווחים. אם אנחנו מדברים על זה שזוג פונה לקונסוליה ועכשיו יחכה שנה שיקבעו לו ריאיון או שמדובר בחלק מהמקומות בחודש ובחלק מהמקומות בחודשיים. אז בסדר, אז אתה מבין שזה טווח מנהלי. אבל את התשובה הזאת אנחנו צריכים, בסדר? מסעיף 9 בגדול אני יוצא מנקודת הנחה שבגדול הנושא של חידוש התורים טופל. אני מבין בעצם היום כל הלשכות חזרו לעסוק בנושא הזה, ושאנחנו לא במצב שאו לא עוסקים בזה או מספר לשכות – בגדול הלשכות כולן חזרו לעסוק בעניין הזה. ואני מבין שבגדול מי שנקבע לו תור, אז הרשות, ככל שיש פנייה, למעט מקרים בודדים, אני לא אכנס למקרים פרטניים, אבל בגדול חודשו התורים. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> זו גם פנייה יזומה שלנו שפנינו. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> בסדר גמור. ואני גם מבין שאין לנו כרגע נפילה בין הכיסאות במובן הזה שמישהו איבד את מעמדו. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא? בסדר גמור. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> יש הארכות גורפות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> חדווה זאדה: << דובר_המשך >> לכל מי שהיה לו רישיון קיים הארכנו את זה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> חדווה, לא שומעים אותה בכלל. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אני אומרת שיש הארכות גורפות לכל מי שיש לו רישיון. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> רק לשלומית מותר לו לדבר פה בלי מיקרופון, כי אותה שומעים. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> מעמד קיים הוארך בהארכה גורפת, כולם עם רישיון תקף. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> בסדר. עכשיו, הנקודה האחרונה שאני אומר עוד פעם, יש פה, אני רואה את תזוזה קדימה, היא הסיפור של, נקרא להם, פליטי אוקראינה. אני לא הולך לפתוח פה דיון כי זה לא הנושא ואני לא רוצה לטשטש. אני רק אומר שמבחינתי הנושא הזה הוא נושא חשוב. גם כאן הייתי שמח שוועדת הפנים תטפל בו, אבל היא לא מטפלת בו, אז אני מטפל בו. אני רואה זיקה של הנושא הזה כן לנושא העלייה. יש לאנשים האלה לרוב קרובים בארץ וכו'. אני מבין שכרגע אנחנו עם הארכת מעמד לעוד שלושה שבועות. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> לא. לכולם יש מעמד בתוקף עד 30 ליוני. זה מוארך מדי פעם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה עוד שלושה שבועות. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> נכון. והיום זה נבחן אצל מנכ"ל הרשות, להאריך מעבר. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> מה הכוונה? << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> מנכ"ל הרשות בוחן את הארכה מעבר ל-30 ביוני, כמו שעושים תמיד. תמיד אלה הארכות קצרות וזה מוארך על ידי שר הפנים ומנכ"ל הרשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין שר פנים. << דובר_המשך >> חדווה זאדה: << דובר_המשך >> מנכ"ל הרשות. אנחנו נקבל את ההחלטה שלו, אני מאמינה, בימים הקרובים. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אני מבקש לקבל בשבוע הבא עדכון שלכם על הנושא הזה. אם נצטרך, נקבע על זה דיון. אבל אני מניח שאתם לא הולכים - - - << דובר_המשך >> חדווה זאדה: << דובר_המשך >> אנחנו מפרסמים את זה. זה מפורסם. << דובר >> פאני מורן בן אור: << דובר >> אנחנו מפרסמים את זה באתר. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> בסדר. אני מניח שאתם לא תודיעו ל-23,000 אזרחי אוקראינה שהם צריכים לעזוב את הארץ ב-30 ביוני. אני רק אומר, ואני מוציא את זה כבקשה רשמית של הוועדה, בואו, יש טעם לפגם בהארכות של שלושה חודשים. אנשים לא צריכים לחיות על בלימה. ואם מדינת ישראל רואה בהם פליטי מלחמה, ובחרנו לקלוט אותם בהתאם למסורת היהודית ולהתחייבויות הבין-לאומיות של ישראל, אפשר לגלות קצת יותר, איך הייתי אומר, אמפתיה למצבם של פליטי מלחמה. תמיד אפשר לקצר את התקופה. לצערי, מלחמת רוסיה-אוקראינה לא עומדת להסתיים ב-30 בספטמבר 2026, למרות שאני מאוד מקווה שכן, רוב הסיכויים שלא. אני מבקש שתעבירו למנכ"ל בקשה של הוועדה, שההארכה תהיה לא לשלושה חודשים. תנו לאנשים תחושה – כדרך אגב, מעמדם כרגע בישראל הוא מעמד? << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> תייר. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> זאת אומרת, הם לא יכולים לעבוד? אני לא שואל מה מדיניות אי האכיפה. אני שואל מה משפטית, חוקית. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> משפטית, חוקית, הם באשרת תייר. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אשרת תייר. זאת אומרת, הם לא יכולים לעבוד. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> גם יכולים להגיש בקשה מטעמים אחרים. ואם הם עומדים בקריטריונים, אז הם מקבלים גם ב/1. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אני רק רוצה לציין – אולי אנחנו נקבע על זה דיון – יש משהו כמעט הייתי אומר לא ראוי מבחינה ערכית שפליט מלחמה יסווג כתייר. אני אומר את זה בראש ובראשונה כמדינת העם היהודי. עכשיו, האנשים האלה הרי חלקם עובדים. אז על מי אנחנו עובדים? עלינו? הם עובדים. בשביל מה לדבר על מדיניות אי-אכיפה? תנו לאנשים האלה איזשהו סטטוס שאומר שהם כרגע פליטי מלחמה. מגיעה להם עבודה. אני כבר לא מדבר על היבטים של ביטוח רפואי. אתם יודעים, כדרך אגב, אני תמיד אמרתי, אנשים מתבלבלים בסיפור הזה. הרי חלקם ילדים. חלקם ילדים, נכון? הם לומדים בבתי הספר הישראלים, נכון? הם לא יושבים בבית. מה המשמעות שלילד אין ביטוח רפואי, לא רק מבחינת בריאותו, אלא מבחינת הבריאות של יתר הילדים שלומדים אצלו בכיתה? זה לא אינטרס שלנו כהורים לילדים, שכל ילד שבא לכיתה של הבן שלנו יהיה מחוסן בכל החיסונים, יהיה במעקב? כשהוא מרגיש לא טוב, לוקחים אותו לרופא משפחה וההורים לא שואלים את עצמם האם יש להם כסף להוציא. עכשיו, לא מדובר ב-1,000 איש; מדובר ב-23,000 איש. אנחנו נוציא פה בקשה מסודרת. אני רוצה לדעת כמה ילדים נמצאים בתוך הקבוצה הזו של 23,000 פליטים וכמה מהילדים משולבים במערכת החינוך הישראלית. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, כי עוד פעם, אני לא רוצה להעמיס סתם ביורוקרטיה על: תפלחו לי מי בכיתה ו' ומי בכיתה ה'. אני רוצה בגדול לדעת כמה אלפי - - - << דובר >> פאני מורן בן אור: << דובר >> אין לנו את המידע הזה. זה ממשרד החינוך. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אבל יש לכם מידע גילי. אתם תוכלו לומר לי כמה ילדים, כמה קטינים מתחת לגיל 18 יש? << דובר >> פאני מורן בן אור: << דובר >> גילים, כן. את זה כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נוציא גם בקשה. אני מבקש שאנחנו נקבע דיון. לא יודע מתי בדיוק נעשה אותו, אבל אנחנו נקבע דיון של שעה. << דובר_המשך >> שלומית אבינח: << דובר_המשך >> אתה יכול לבקש מידע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נבקש מידע ממשרד החינוך. אבל אני אומר, יהיה פה דיון על נושא הפליטים מאוקראינה, פליטי המלחמה מאוקראינה. נעשה את זה שעה, לא צריך יותר. יגיע משרד החינוך, יסביר. אני רוצה גם את נציג האגף לבריאות הציבור במשרד הבריאות. אני חושב שזה טירוף שיש פה אלפי ילדים שלא אכפת לאף אחד אם הם מקבלים חיסונים, לא מקבלים חיסונים. הם לא תיירים. הם פה. מצבם יותר גרוע ממצב של מבקשי מקלט ושל מהגרי עבודה. עכשיו, אם אני לא טועה, בעקבות השינויים של תקנות הביטוח והבריאות למהגרי עבודה ולמבקשי מקלט, הסיפור של פליטי אוקראינה לא מטופל טוב, להבדיל מפליטים אחרים. בקיצור, נעשה על זה דיון. בסדר. אלה הדברים שאני רואה בהם התקדמות, בסדר? עכשיו, לגבי נושא נתיב, דבר אחד כן, בעיניי, התקדם, וזה הנושא השפתי בנתיב. << דובר_המשך >> שלומית אבינח: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא? << דובר_המשך >> שלומית אבינח: << דובר_המשך >> לא. הינה, מרב בדקה את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם ליאור יכולה להסביר לך, אבל זה לא. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> טוב, יש פה נציג נתיב? << דובר_המשך >> שלומית אבינח: << דובר_המשך >> כן, הם בזום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בזום. תכף נגיע לנתיב. תראו, אני בכוונה עובד עם התשובה שלכם. תראו, התשובה מס' 1, אני מאמין לכוונותיכם הטובות. אבל אני רוצה רגע לבוא ולומר את הדבר הבא. תראו, אנחנו איתרנו בדיונים הקודמים איפה החוליות החלשות שלנו, בסדר? אחת החוליות החלשות הבולטות שלנו היא בדיוק הסוגיה במס' 1. זו ההגעה של האדם. הוא מבקש, נכון? תתקנו אותי, אם אני טועה. אבל בעצם דיברנו על החוליה הזו של כמה זמן לוקח לבן אדם עד שהוא נכנס לתוך התהליך. כשהוא נכנס לתהליך, אז אתם עומדים פחות או יותר בקבועי הזמן שקבעתם. אבל אין שום קריטריון ללג הראשון. עכשיו, הלג הראשון הזה הוא לג די מכריע. מגיע לפה בן אדם, בסדר? עכשיו, אם הייתי יודע שהלג הראשון הוא חודשיים, בסדר, אז היינו אומרים לבן אדם: אתה מגיע למדינה חדשה, לא תוך יום פותחים את הדלת. בסדר, תחיה בתור תייר. אנשים חיים היום בעידן המודרני כתיירים גם ארבעה חודשים. אבל אם מסתבר שיש פה לשכות שזה לוקח שנה, אז זה לא סביר. ממתינות להם עוד שנתיים או שלוש, נכון? בתוך התהליך עצמו, ידועים בציבור, זה שלוש שנים. אז אני את תשובה מס' 1 לא יכול לקבל. אני מבקש, ולכן אני עומד על זה, שתעשו איזושהי בדיקה. בסדר? הרי כמה לשכות אוכלוסין יש? << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> - - - << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> חברים, בואו נתחיל אפילו עם בדיקה מדגמית. לכו ללשכות בערים הגדולות, ולכו לאיזשהו אוסף מייצג של הלשכות היותר קטנות והיותר פריפריאליות, ותביאו את הנתון. אני חייב לעמוד על הנתון הזה, כי הסיפור הוא לא רק הנתון; הסיפור הוא גם קביעת מדיניות. בסדר? זאת אומרת, חייבת להיות איזושהי אמירה שלכם, כמה זמן להערכתכם, מה הטווח שצריך לעבור בין ההגעה של האדם לישראל ברשות שלכם, נכון? לבין פתיחת התהליך והכניסה שלו להליך המדורג. תקבעו את הסטנדרט. עכשיו, זה סטנדרט. אם אחרי זה לשכות שיש בהן מחסור בכוח אדם, שאין בהן מספיק פקידים ופקידות, חרגו מהסטנדרט, בסדר, לפחות זה לא הפרת חוק. אבל סטנדרט חייב להיות, בסדר? אז אני אומר, תשובה מס' 1 לא מקובלת עלינו. אנחנו מבקשים שתעשו עבודת מטה. תראו, אני בכוונה לא נכנס למקרים, כי אחרת נהיה פה – אבל בסדר, יש פה מקרה של שמונה חודשים. אני מניח שגם אתם מסכימים איתי שלא הגיוני שהאדם ימתין שמונה חודשים לקביעת ריאיון. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> כמו שאמרנו, אנחנו במציאות - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור לי. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אנחנו צריכים לקבוע תורים חדשים, כמו שראית. אנחנו מנסים לצמצם כמה שאפשר. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> הכול בסדר. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> אנחנו עושים הכול לעשות באמת מצומצם כדי לא - - - << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אני יודע. שוב אני יודע. אני רק בא ואומר שחייב להיות פה סטנדרט. אי-אפשר לבוא ולומר שהלג הזה הוא מחוץ לתהליך. הוא חלק מהתהליך. מרוץ הזמן לא מתחיל ברגע שעשיתם ריאיון ראשון. מרוץ הזמן מתחיל מרגע שאמרתם לבן הזוג: מותר לך להיכנס לישראל. נכון? עכשיו מתחיל מרוץ הזמן. אז הוא לא נספר בתוך ההליך המדורג, אבל מבחינת – מה? << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> גם לפני שאמרו לו שמותר לו להיכנס לישראל. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> נכון. אבל שם, ליאור, אני אומר עוד פעם – לכן גם פניתי למשרד החוץ ואני רוצה את הנתונים שלהם, בסדר? << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> אני מתכוונת על מקרים, רוב המקרים, אני חושבת, שבהם האזרח הישראלי גר בישראל והוא מעוניין להזמין את בן הזוג שלו בשביל שיגיע לגור פה. זה בדרך כלל זוגות שנמצאים באיזשהוLong Distance. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> וחיים חצי פה, חצי שם. כשכרגע כשאתה מגיש את הבקשה, האזרח הישראלי יכול להמתין שלושה-ארבעה חודשים עד שבכלל יקבל תשובה מהרשות. זה גם זמן. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> ברור. עכשיו, תראו, כדרך אגב, מקובלת על העמדת הרשות שמקרה כזה שלlong distance relations, זה מקרה שבו הרשות רוצה לבדוק יותר לעומק דברים מאשר מצב שבני זוג גרים בקוהביטציה. הם גרים בזוגיות מלאה במקום אחר, והם פונים לקונסוליה. זה בסדר גמור. אבל חייבת להיות סטנדרטיזציה. עכשיו, אם לגבי הלג השני, בן הזוג הגיע, גרים בחולון, עכשיו מחכים לתור. זה דבר אחד. אבל השלב הראשון שליאור מדברת עליו הוא נבחן במטה. הוא לא נבחן בלשכה האזורית, נכון? << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> לא במטה. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> בלשכה האזורית. כרגע הכול בלשכה האזורית. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> על פי איפה שגר הבן זוג הישראלי? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. תסתכלו, חברים, אתם מבינים על מה אני מדבר, כולנו מבינים. אני מבקש שתיווצר כאן סטנדרטיזציה, כי זה קו מנחה ללשכה, למנהל הלשכה תוך כמה זמן לטפל בעניין. עכשיו, אם יש מלחמה, יש לחץ, יש משבר, אז ברור שאלה לא ימים כתיקונם. אבל אנחנו בימים כתיקונם מבחינת פעילות הלשכות כרגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כרגע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז אני מבקש לדעת בימים כתיקונם מה ההנחיה המנהלית. אני מבקש, עומד על זה, שתיקבע הנחיה מנהלית לטווח הזמנים, לטיפול בבקשה על ההזמנה ובקביעת התור הראשון, כעקרון, בסדר? ואז נראה אם נעמוד בזה. ואני גם מבקש איזושהי בדיקה מדגמית של הזמנים. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> אני רוצה להגיד לעניין הנתונים, אם אפשר, שבאמת הם בולטים בחסרונם. היה פה באחד הדיונים, הדיון הראשון, לדעתי, רמי בן דוד מהרשות, והוא הסביר שבגלל שהמערכת החדשה נכנסה לפעולה בנובמבר 2024 , כן אפשר להשיג נתונים די בנקל לגבי המערכת החדשה. אז לפחות, בגלל שכרגע אנחנו נמצאים בהווה, מעניין מאוד לקבל את הנתונים מנובמבר 2024. ואני חושבת שיש לרשות אפשרות לעשות את זה, לפי דבריו לפחות אז. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> בסדר. אני אבקש את ההתייחסות. << דובר_המשך >> ליאור ברס: << דובר_המשך >> לא צריך לעשות סקר ולא צריך מבצעים יצירתיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים, אפשר להשיג נתונים, בסדר? תאמינו לי שאפשר להשיג נתונים. כדרך אגב, אם היינו מקבלים את דוח הממ"מ, אז היה לנו גם קל להבין בכלל את היקפי התופעה. אני חושב שהיה איזשהו רגע שאתם כן נתתם לנו. אבל אני חייב לומר, עוד אין לי את התמונה. על כמה זוגות אנחנו מדברים בשנה? אנחנו רואים עלייה? אולי אנחנו רואים ירידה בגלל המצב. כמה זוגות מבקשים, בסדר? כמה זוגות מבקשים לחיות בארץ? גם את הנתונים האלה אין לנו, נכון? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין לנו את הנתונים האלה. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> 5,000 בשנה בערך בממוצע. << דובר_המשך >> שלומית אבינח: << דובר_המשך >> הם אמרו: כ-5,000 בקשות. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> בסדר, אבל בואו, אתם יודעים, פה גם חשוב להבין את המגמות, מה קרה בעקבות הקורונה, מה קרה בעקבות המלחמה, יש ירידה. אם נגלה שיש 10,000 זוגות, אז אפשר להבין את העומס שנופל פה על הקונסוליות. בואו, אנחנו צריכים נתונים, בסדר? אז תענו לממ"מ. לגבי תשובה מס' 2, לא בדיוק הבנתי את התשובה. האם יש היום עבודת מטה על הקמת בית – אני מבין שהמטה הזה יהיה רלוונטי, למשל, לשלב הראשון לבחינת ההיתרים? << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> באופן מיידי, כיום, לא ניתן להקים את המטה הזה, כי הוא דורש הרבה משאבים תקציביים, טכנולוגיים, גיוס וזה. אבל הנושא הזה נידון כבר ברשות מספר פעמים. חושבים על הרעיון הזה. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> כשהתפקיד של המטה המשותף מבחינתכם יהיה מה? לטפל בשלב הראשון? או בכלל הבקשות? << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> בכלל הבקשות, כן. בשלב הראשוני של כלל הבקשות, מה שאמרנו, כן. לרכז את כל הבקשות שיהיו במטה אחד, ששם הוא יקבל את כל הבקשות, יבדקו את המסמכים וימשיכו הלאה. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> במקום שהבדיקה לגבי הלגים הראשונים תהיה בלשכות האזוריות? << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> כן. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הראיונות וזה בכל מקרה יהיו בלשכות. אחרי שהבן זוג הזר הגיע לכאן, אני מניח שבכל מקרה - - - << דובר_המשך >> פאני מורן בן אור: << דובר_המשך >> לא בדיוק. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> אין לנו עדיין את התוכנית של המטה, איך היא תהיה. << דובר_המשך >> פאני מורן בן אור: << דובר_המשך >> בדיוק. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> יש לכם הערכה מתי בערך יתגבש פה? ברור לי שזו עבודת מטה. אבל אתם מבינים את היתרון. << דובר >> פאני מורן בן אור: << דובר >> זה מעבר לזה. כמו שכתבנו, זה מהלך אסטרטגי נרחב, מציב אתגרים תפעוליים משמעותיים. יש פה עניין של הקצאת תקציבים ייחודיים, מיטוב והקמת תשתיות, מבנים מתאימים, גיוס, קליטה, הכשרה מקצועית. זה פרויקט. אבל כן, כמו שכתבנו, הרעיון הזה הוא כן נידון. הרשות חושבת על זה. היא חושבת איך אנחנו מוצאים את זה לפועל. אנחנו בוחנים את האפשרויות שלנו בנושא הזה. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> בסדר. מה שחשוב לי בהקשר הזה הוא שזה לא יישאר איזשהו רעיון ניהולי, שהבחינה הזו בסוף תיכנס לתוך תוכנית העבודה, בסדר? יש בזה הרבה היגיון גם מבחינת הורדת לחץ מהלשכות. אני מבקש לקבל בדיונים הבאים עדכונים. אני מבקש שתביאו את הסוגיה הזאת לפני המנכ"ל. עכשיו, בסדר, המנכ"ל לא צריך לומר: עכשיו אני עושה את זה. אבל אם המנכ"ל בא ואומר: הכוונה שלי היא לשלב את זה בתוכנית העבודה של 2027. אנחנו יודעים שמתחילים. זה לא יכול להישאר רק כרעיון. אני מסמן את זה כיעד שצריך להתקדם לעברו. בסדר? זה גם לטובתכם. סעיף 3, אני חייב לומר, ברמה המשפטית – פה אני פונה ליועצת המשפטית – אני קצת לא מבין את הטענה שבשם עקרון השוויון, שאני חייב לומר שהרשות המבצעת בישראל לרוב משתמשת בו באופן די סלקטיבי, בעקרון השוויון, אני לא מצליח להבין את הטענה לגבי עקרון השוויון. הנושא הזה של יצירת מסלולים ירוקים מאוד מקובלת במעשה המנהלי. << דובר >> פאני מורן בן אור: << דובר >> לא בעניין זוגות. כשבוחנים בקשות של זוגות, הסדרת מעמד, אנחנו בוחנים פרטני את הנסיבות של אותם זוגות. אנחנו לא היינו רוצים לתייג חלילה מדינה כזו או אחרת. אנחנו בוחנים את הזוג, את ההתרשמות מהם, אם זה זוג כן מבחינתנו, אם הם חיים ביחד, אם יש מניעות לגביהם. לא בהקשר של מאיזו מדינה הם מגיעים. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אני לא בטוח שאני מסכים איתך. אני חושב שהנושא הזה שבואו למדינת ישראל, מדינת ישראל מאפשרת, יש לה הבחנה בין מדינות שונות להרבה עניינים. אבל תעזבו, זו לא הנקודה המרכזית בעניין. כדרך אגב, הייתי שמח לשמוע, אפשר פעם באה, את עמדת משרד החוץ אם היה פה איזשהו נזק דיפלומטי, אם היו פה מדינות שבהן יש מסלול ירוק. כדרך אגב, אני די בטוח שכשסטודנטים ממדינות שונות מבקשים לבוא ללמוד בישראל כן שוקלים מאיזו מדינה מגיע האדם או לא. בסדר, אני לא רוצה להיכנס לזה. אבל אני רוצה רגע לדייק בסעיף 3. אם אני זוכר נכון את הדיון, בסעיף 3 אנחנו דיברנו על מצב שאנחנו מדברים על זוגות שעברו ריאיון מקדמי בקונסוליות. היה שלב בדיקה מקדמי בקונסוליות. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> מלאה ומקיפה, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> בדיקה מלאה ומקיפה. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> כן. מבחינת רשות האוכלוסין מקובל עליי שהם יאמרו זאת – בדיקה פרלימינארית, בסדר? זה לא אומר שהיא לא מקיפה. אבל היא בדיקה כמו קריאה טרומית בחקיקה פרטית, בסדר? הבקשה שלנו הייתה שזוגות שעברו את זה, ובעצם אתם נתתם אישור להגעה שלהם לפה, זה שלב אחר ממצב שבו בן זוג ישראלי חי בישראל. הם חיים בזוגיות ב-Long Distance, האדם מגיע לכאן, ואז 100% חיים משותפים מתחילים רק כשהוא מגיע לכאן. אנחנו באירוע אחר. הזוג חי חיים שותפים. הזוג הגיש את כל המסמכים לקונסוליה. אתם ראיתם את המסמכים, אמרתם לקונסוליה:Go Ahead . הקונסול ראיין את הזוג. הוא כבר התרשם שלא מדובר בשרלטנות. עכשיו הם מגיעים לכאן. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> גם ממצאי הריאיון עוברים לרשות האוכלוסין. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> הכול. עכשיו, תסבירו לי למה במקרה כזה אתם לא מוכנים לשקול שבמקרים הללו שכבר עברנו בדיקה ראשונה, האדם יגיע לכאן ויקבל פה מעמד שמאפשר לו לעבוד. תראו, אני באמת רוצה לומר לכם. אדם צריך להתפרנס. זוג צריך להתפרנס. אתם נותנים לזוג הזה לחיות בארץ. כדרך אגב, אתם מטילים מגבלות על היכולת של בן הזוג להחזיק עבודה בחו"ל. הוא לא יכול לצאת ביום ראשון בטיסה ולחזור בחמישי, נכון? אחרי זה אתם תשימו סימני שאלה על הזוגיות, על מה קורה פה. יכול להיות שיש פה גם עניין של השתקעות בארץ מבחינת כמות ימים שהוא בחו"ל וזה. אתם מקשים עליו להחזיק את העבודה. מה אתם רוצים מזוגות? שאדם יאמר מה? שכדי לחיות עם אהובתי או אהוב ליבי, אני עכשיו חצי שנה לא אעבוד? למה? יכול להיות שיש פה זוג, לא יודע, שהם בדרך לחתונה, שהם בדרך להביא ילד. אנחנו רוצים שהישראלי יחיה בארצו. אנחנו רוצים שכשייוולד ילד בשעה טובה, הוא יהיה ילד ישראלי. עוזבים אותנו – בואו, הנתונים הם בלתי נסבלים – עשרות אלפי ישראלים עזבו את המדינה. אנחנו לא רוצים להיאבק על ההחזרה שלהם? אז בסדר, מקובל עליי שבן אדם מגיע, הוא לא נוחת בנתב"ג בפעם הראשונה, אומרים לו: תפאדל, בוא תעבוד כאן. אבל הם חיים בזוגיות. הם חיים באותו בית. תדעו לכם שמבחינתי הם עשו עלייה. היום בעולם שבו אנחנו חיים, שכל כך קל לישראלים משכילים, לחיות בלונדון, לחיות בפריז, לחיות בבוסטון, החלטה של ישראלי שחי עם בן זוג – תעזבו אפילו, אני לא נכנס לסיפור; הוא לא יהודי, הוא לא יקבל פה מעמד עולה; הוא יצטרך ללמוד את השפה העברית שהיא לא קלה; הוא בא למדינה שנופלים בה טילים – צריך לתת להם פרחים. צריך שילדים ינפנפו בדגלי ישראל כשהזוג הזה מגיע לארץ. אז מה אתם אומרים לו? עכשיו תשב חצי שנה תייר? << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> אם אפשר לציין רק, בגלל שכבוד היושב-ראש התייחס לעניין של עלייה, במידה והצד היהודי הוא לא היה אזרח ישראלי, בן הזוג הזר הלא יהודי שאין לו שום קשר, הוא היה מקבל מעמד עולה. אז זה אבסורד שיש אפליה נגד אזרחים ישראלים שרוצים לשוב לישראל. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> כל הסיפור הזה הוא מעוות לחלוטין. עזבו, הבן אדם היה מתגייר, כל גיור, או בן הזוג הזר היה מתקבל, מדינת ישראל הייתה מנשקת לו את הרגליים ונותנת לו שכר דירה ומענק קליטה. אבל זה לא יכול להיות. זה לא הגיוני. מה שליאור אומרת הוא נכון. זאת אומרת, אנחנו לוקחים את האזרח הישראלי, ותעזבו, לא מגיע לו סל קליטה, אלא אם הוא תושב חוזר. אבל למה "לדפוק" אותו ואת בן הזוג לעומת זוג מעורב דתית שמחליט לעלות לארץ. אני רוצה רגע להבין משפטית. ותראו, אני לא מבקש את זה על כולם. אני מבקש את זה על הזוגות שעברו ריאיון קונסולרי. אני רוצה להבין מבחינה משפטית איפה זה מעוגן. בהנחיות מנהל, בתקנות, בחקיקה? << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> שמה? מה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שבן הזוג שעבר ריאיון כבר בקונסוליה מקבל מעמד תייר ולא מעמד ב/1. איפה זה? זו החלטת מדיניות של הרשות? זו החלטת מדיניות. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> נוהל, נוהל. << דובר >> פאני מורן בן אור: << דובר >> יש נוהל, נוהל אחמ"ש. נוהל 5.2.0008, אם הם נשואים; נוהל 5.2.0009, אם הם לא נשואים. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> ושם זה מוסדר, התקופות האלה וההגדרות. << דובר >> פאני מורן בן אור: << דובר >> כן. נגיד אם, כמו שאתה מתאר, הסצנריו של זוג נשוי וחי בחו"ל ומבקשים להגיע לישראל, אז הם מגישים בקשה בקונסוליה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. עוברים ריאיון. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> כן. אז הם מגישים את כל המסמכים. יש איזשהו ריאיון. וכל התהליך בקונסוליה הוא בעצם לצורך קבלת אשרת כניסה לצורך השתקעות, אוקיי? << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> השתקעות. השתקעות כוללת יכולת להתפרנס. << דובר >> פאני מורן בן אור: << דובר >> השתקעות בישראל. בעצם יכולת להגיע לפה לחיות ביחד. לצורך השתקעות, לא לצורך תיירות, למשל, לא לצורך לימודים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נהדר. << דובר_המשך >> פאני מורן בן אור: << דובר_המשך >> לא לצורך תקופה זמנית, אלא לצורך השתקעות. להגיע לישראל, להסדיר מעמד. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> נהדר. עכשיו הבן אדם נחת בגוריון עם בן זוגו הישראלי. << דובר >> פאני מורן בן אור: << דובר >> כן. הוא מגיע עם אשרת כניסה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יפה. איזה מעמד הוא מקבל? << דובר_המשך >> פאני מורן בן אור: << דובר_המשך >> ב/2. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שזה מעמד של מה? << דובר_המשך >> פאני מורן בן אור: << דובר_המשך >> מעמד של תייר לשלושה חודשים. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אבל לפני שנייה, את אמרת, בצדק, שמדינת ישראל כבר החליטה שהוא לא מגיע לפה כתייר. הוא מגיע לפה להשתקעות. אני רוצה לומר בכנות. אני חושב שהנקודה הזאת היא בת פיצוח, בסדר? לכן אנחנו לא בוויכוח. אני אומר עוד פעם, תראו, ראיינתם את הבן אדם. אתם יודעים שהוא מגיע לפה לטובת השתקעות, בסדר? << דובר_המשך >> פאני מורן בן אור: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם הייתן אומרות לי שבממוצע תוך חודשיים הוא ב-א/5, אז הייתי אומר: תעזבו, הצר לא שווה בנזק המלך, כמו שכתוב במגילת אסתר. חודשיים שיחיה פה כתייר, יסדיר ביטוח רפואי כמו שכשאני נוסע לחודש לארצות הברית, אני קונה ביטוח רפואי. אבל זה לא המצב. הוא לא פה חודשיים. האנשים האלה יכולים להיות פה שישה חודשים. עכשיו, מה זה להיות פה תייר? << דובר >> פאני מורן בן אור: << דובר >> אבל שוב מרגע שהם מקבלים את אשרת הכניסה, יכול להיות שהם לא יגיעו מיידית. הם צריכים לסגור חיים שלמים במדינת המוצא. אז זה ייקח קצת זמן. אז איך אתה יכול לקבוע כרשות, איך אנחנו יכולים לקבוע מראש עוד כשהם שם מועד - - - << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> לא. אני לא רוצה שתקבעי מועד. אני רוצה דבר אחר. אנחנו בסעיף 3 מתמקדים בדבר אחר. אני רוצה שתשנו את הנוהל, וזוגות שעברו סינון קונסולרי, ואתם נתתם אור ירוק להגעתם לצורך השתקעות, בסדר? והם חיים כבר ב-100% קוהביטציה ולא ב-Long Distance, נכון? זה ההבדל בין המצבים – כשיש את הדברים הללו, 100% קוהביטציה לפני ההגעה לישראל, ריאיון קונסולרי אחרי זה, כשהם נוחתים פה, הם לא מקבלים ב/2. תנו להם ב/1. תאפשרו לבן הזוג הזר יומיים אחרי שהוא הגיע לישראל ללכת ולעבוד חוקית בתור מלצר. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> אני רוצה לציין. << דובר >> פאני מורן בן אור: << דובר >> כשמגיעים לישראל, הם צריכים להגיש בקשה לרשות. כשהבקשה תהיה פתוחה - - - << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אבל אנחנו מבקשים משהו אחר. הרי אתם נותנים לו ב/2. במקרים האלה, הבקשה שלנו היא שאתם תיתנו לו מעמד שמאפשר את השתלבותו בעבודה, את רכישת ביטוח רפואי. הינה, אני לא מבקש ביטוח בריאות בשלב הזה. רכישת ביטוח רפואי, אבל במסלול לא של תייר; במסלול שפתוח היום לעובדים זרים ברישיון, למבקשי מקלט. בואו תלכו רגע לקראת הזוג. תראו, חבל, מכיוון שאנחנו מבינים, אני מבקש, תשובה מס' 3 קשה עליי מאוד. אני חושב שהצלחנו פה בדיוני המעקב לדייק את המקרה. לפחות, להבדיל אולי מליאור, אני לא מבקש את זה בעבור כל זוג. אני רוצה להתחיל עם הזוגות שעברו את מסע התלאות הקונסולרי. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> אני רוצה להגיד שיש תקדים לעניין הזה. כלומר, זה לא איזשהו משהו חריג שנותנים אשרת ב/1 או אשרה בקונסוליה. סטודנטים שרוצים להגיע לישראל ללמוד, מקבלים אשרה בקונסוליה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שהיא לא תייר. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> לא. היא אשרת סטודנט. עובדים זרים שמגיעים לארץ בשביל לעבוד. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> אבל הבקשות של אשרות סטודנט הן שונות מההליך חיים משותפים, שצריך לבדוק את כל אחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה ברור. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> ברור שהן שונות. אבל אתם בודקים. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> את הסטודנט בודקת רק שהוא באמת לומד. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אבל אתם בודקים אותם. אתם בודקים אותם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יקרות, אבל הכול נכון. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אבל צריך גם להבין, גם זוגות שמגיעים לארץ, כשמדובר בנישואים, והם מגישים בקשה מקוונת, הם אמורים לקבל רישיון מסוג ב/1 עד הבדיקות. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אבל הם לא מקבלים. הם מקבלים ב/2. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> הם נכנסים באשרת תייר ב/2. ברגע שהם מגישים בקשה מקוונת, הם צריכים לקבל אשרה מסוג ב/1. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> כמה זמן לוקח עד שעונים לבקשה המקוונת? << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> עד חצי שנה. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אבל זה לא יכול להיות. אבל יקרה, חברתי, תקשיבו שנייה. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> לא. אני רק מדברת על התהליכים. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אני מבין. ברורים לי התהליכים, בסדר? ברור לי התהליך. אבל מכיוון ש-Houston, we have a problem, ואני לא מאשים אתכם בזה, בסדר? כולם רוצים דרכונים, אי-אפשר, אין מה לעשות. כולם רוצים תעודות זהות. יש 26 שלכות. אם הייתם אומרים לי שתוך חודשיים הוא מקבל ב/1, אז עוד פעם לא הייתי מציק לכם. אבל מכיוון שכנראה הזמן הממוצע, עד שתוכיחו לי אחרת עם הבדיקה שלכם, הוא לא חודשיים, אי-אפשר שאדם שנשוי לאזרח ישראלי יהיה בישראל חצי שנה במעמד של תייר. אי-אפשר. הוא צריך לעבוד. תעזבו, חבל, הכול נאמר. אני מבקש לחזור למנכ"ל – אם צריך, אני גם אדבר איתו – אני מבקש שתשקלו את שינוי נוהל אחמ"ש, כך שלזוג נשוי או לידועים בציבור עם הוכחת קוהביטציה מלאה, שעברו ריאיון קונסולרי, יינתן בקונסוליה מעמד ב/1 ולא ב/2, עם הגעתם. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> מחוץ לארץ אפילו. להתחשב בזה לצורך ההליך המדורג, מחוץ לארץ. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> בדיוק. בואו, הבקשה ידועה. ליאור, אני מציע גם שתעזרו לנו רגע לנסח. אתם מכירים את כל הטרמינולוגיה, ננסח, נוציא את זה מסודר. אני מבקש שזה יבוא לבחינת המנכ"ל. אני באמת רוצה לומר לכם, אני חושב שזה דבר קטן להיעתר לו, בסדר? זה מענה את הזוגות, לא מתוך כוונה רעה. אתם עושים את עבודתכם נאמנה. אני רק אומר לכם שבפועל לבוא לארץ חדשה כדי להשתקע, לבחור: אני הולך לנסות לחיות בישראל עם אהובת ליבי – ועכשיו חצי שנה לחיות פה כאילו אתה תייר, לא להתחיל למצוא עבודה. אתם מבינים שאנשים האלה גם לא מזומנים לראיונות עבודה, כי כשאתה מתקשר למקום עבודה מסודר, ואתה בעצם אומר להם: אני לא יודע מתי אני אקבל את היתר עבודה – לא מזמנים אותם. יש לך אדם בהייטק, יש לך אדם שיכול להשתלב במערכת החינוך בללמד אנגלית, יש לבורנטית במעבדה, איזה מעסיק ישראלי יקרא קורות חיים שכתוב שהאדם הוא במעמד תייר והוא לא יודע מתי הוא יקבל את ב/1. מי יקרא לו לריאיון? למה לבזבז את הזמן הזה? אז זו בקשה נקודתית שאני מבקש שתבדקו עם ראש הרשות והמנכ"ל, בסדר? << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בקשה מס' 4, אני כרגע לא נכנס אליה כי היא יותר עניין קשה של מדיניות. אני חושב שאנחנו בעידן שבו שלוש שנים לידועים בציבור בתוך התהליך, אני לא חושב שזה סביר, בעידן שבו אנחנו נמצאים כאשר בעולם המערבי לפחות כבר שליש מהזוגות חיים בקוהביטציה של ידועים בציבור ולא בנישואים פורמליים. אבל אני מדלג על זה רגע. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> היושב-ראש, אפשר משהו קטן? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אני רוצה להגיד שיש פה נקודה משפטית לעניין השהייה של זוגות במשך שלוש שנים במעמד ב/1. זה נוגד את האמור בחוק הכניסה לישראל ויש פסקי דין של בית המשפט שמדברים על זה שרשות האוכלוסין לא יכולה להשהות אנשים במעמד ב/1 לתקופה כזאת. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> שנייה. שלוש השנים לא אמורות להיות ב-ב/1. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> שלוש שנים ב-ב/1 לזוגות ידועים בציבור. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> ואז עוד כמה שנים ב-א/5? << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> ארבע שנים ב-א/5 לאחר מכן. ויש פה פסק דין שהתקבל בתיק של מרכז הסיוע המשפטי של התנועה הרפורמית - - << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אני מכיר אותם. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> כן. - - שבו כבוד השופטת ענת זינגר קבעה שכאשר בנוהל פרק הזמן נקבע לתקופה - - - << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> ליאור, בוא נעשה את זה רגע, כי יש לנו עוד כמה דקות אחדות, תעבירו לנו את זה. בוא נעסוק בסוגיה הזאת בהמשך. אני רק אומר שמהתרשמותי, בניגוד לסוגיה הקודמת, זה קצת סוגיה יותר מערכתית, יותר אסטרטגית. נצטרך לחשוב איך מפצחים אותה. אני מקווה שאתם מסכימות איתי שלייצר מצב שלוקח שבע שנים נטו, אני לא סופר את הברוטו של הבקשה בחו"ל והבקשה פה והמתנה לריאיון, בטח שזה יוצא בין שמונה לתשע שנים דה פקטו. אתם מסכימים איתי שלהמתין שמונה עד תשע שנים למעמד קבע בישראל לאדם שחי בזוגיות ויש לו ילדים עם בן זוג ישראלי זה בסוף לא נשמע טוב. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> לא מסכימה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא מסכימה איתי. << דובר >> פאני מורן בן אור: << דובר >> שאלת אם אני מסכימה, אז לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> פאני מורן בן אור: << דובר_המשך >> והפסיקה גם אישרה את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה. אני רק יכול לומר דבר אחד טוב על המדיניות שלכם. אתם באמת מעודדים את בני הזוג להתגייר. << דובר_המשך >> פאני מורן בן אור: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר? אין בעיה, אם זה נראה לכם הגיוני שבמדינה דמוקרטית אנחנו נאמר לבן אדם: אם אתה לא רוצה את עינוי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לצפות שהם יחכו כל כך הרבה זמן? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שמונה-תשע שנים בשביל שבן אדם יהפוך - - - << דובר_המשך >> פאני מורן בן אור: << דובר_המשך >> שבע שנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא שבע שנים, כי זה שבע נטו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה שבע שנים? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יקרה, זה שבע שנים נטו. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> לי זה לקח תשע שנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. יעקב עבד בלאה שבע שנים וברחל שבע שנים. בסדר, זה לא שהתורה משבחת את התנהגותו של לבן. זה לא הרול מודל שאנחנו מאמצים, נכון? אבל אני אומר שזאת סוגיה יותר כבדה. אני אשמח לראות את פסקי הדין. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> מדבר על תקופת מקסימום של 27 חודשים. זה לא כזה הבדל - - - << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> בואי נאמר אמירה פוליטית, ליאור, אני לא מבקש את תגובת חברותיי כאן, שהן עובדות ציבור. אינשאללה בממשלה הבאה גם הדבר הזה יעבור רוויזיה במציאות אחרת. תלוי מי תהיה שרת הפנים, אני אומר את זה ככה, ולא שר הפנים. אבל על מס' 4 אנחנו נקיים דיון. לגבי מס' 5, אני גם משאיר את זה לפעם הבאה, כי ברור לי סיפור המחשוב בין הקונסוליות לבין זה. אני מבין שבני זוג שנמצאים בישראל היום מגישים הכול במקוון. אמרתם לגבי הבדיקה בחו"ל, שאתם בתוך תהליך של בדיקה. אני אבקש שבדיון הבא תנו לנו קצת יותר בשר לאיפה עומדת הבדיקה הזו. על מס' 7 דיברנו. לגבי נתיב, אני משאיר את נתיב לדיון הבא. את רוצה רגע, ליאור, לומר איפה אנחנו עומדים עם נתיב? << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> לגבי נתיב, אנחנו עדיין נמצאים במצב שבו השאלון לא בדיוק זמין בשפה האנגלית. יש שם איזושהי אפשרות, אם אתה מצליח לקרוא רוסית, שאתה יכול להמיר את זה לאנגלית. זה לא מונגש טכנולוגית כמו שצריך. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> הכניסה הראשונית - - - << אורח >> סופי קוצר: << אורח >> אפשר להגיב, סליחה, כבוד היושב-ראש? << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> כן. רק מי הדוברת? << דובר_המשך >> סופי קוצר: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיב, בבקשה, לנושא השאלון. קודם כול, השאלון קיים. הנגישות שלו, אנחנו זיהינו איפה הבעיה. דף הנחיתה הוא בשפה הרוסית וצריך להבין את הרוסית בשביל להבין איך לגשת לזה. זה תיקון שיבוצע מיידית. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אתם עובדים על זה? << דובר_המשך >> סופי קוצר: << דובר_המשך >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. תזכירו לי רגע למה אנחנו מגיעים בכלל למצב שדוברי אנגלית מרואיינים על ידי נתיב. אני מתנצל שאני לא זוכר את הכול. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> לפי הנוהל כאשר בן הזוג הזר הוא יוצא מדינת ברית המועצות לשעבר - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם אם הוא חי בארצות הברית? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> - - הם נדרשים לשלב נוסף. הם סירבו לבטל את השלב הזה. הבקשה שלנו היא שלפחות לגבי זרים שנולדו אחרי פירוק ברית המועצות משנת 1992 והלאה לבטל את השלב הנוסף בנתיב. זה פשוט לא הגיוני שהם ממשיכים לשלוח לשם אנשים. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אנחנו מדברים על החבר'ה שכבר נמצאים בארץ. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> כן, השלב הזה קורה בארץ. כן. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אני רוצה להבין - - - << אורח >> סופי קוצר: << אורח >> יש פה עניין של המסמכים, שהם הגיעו לארצות הברית בגין מסמכים מהתקופה הסובייטית. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> כן, אבל אני רוצה רגע להבין. אדם הגיע בתור ילד לבוסטון, בסדר? היה אזרח ברית המועצות. אחרי התפרקות ברית המועצות המשפחה שלו הגירה לבוסטון, גדל 12 שנים בבוסטון, הכיר בקולג' נערה או נער ישראלים. ועכשיו הם הולכים לקונסוליה בבוסטון, הם רוצים להגיע לארץ. למה אוטומטית הם חייבים לעבור בנתיב במקרה כזה? אם יש חשד, התעורר חשד בקונסוליה, התעורר חשד בריאיון הראשון בלשכה, משהו נראה שם לא בסדר, המשפחה עבדה על רשויות ההגירה בארצות הברית – למה באופן אוטומטי אדם כזה יישלח לנתיב, אחרי שהוא אזרח אמריקאי? << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> אמרנו גם בוועדה הקודמת שלנתיב יש את המומחיות לבדוק - - - << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אבל איזו מומחיות? רגע אבל אני רוצה להבין. איזו מומחיות? הבן אדם הוא אזרח אמריקאי? << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> לא. אמריקאי לא שולחים לנתיב – את יוצאי ברית המועצות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אם הוא נולד ברוסיה? אבל זה מה שליאור אומרת. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אם הוא נולד בברית המועצות, שולחים אותו לנתיב. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> זה לגבי אזרחים יוצאי ברית המועצות לשעבר. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אני שואל, אדם שהגיע לארצות הברית, נולד ברוסיה. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> אם יש לו אזרחות רוסית, הוא יישלח. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> ואם יש לו אזרחות אמריקאית גם? << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> הוא עדיין יישלח, כי יש לו גם אזרחות רוסית. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> חבר'ה, תקשיבו. << אורח >> סופי קוצר: << אורח >> רגע, רגע. סליחה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << דובר_המשך >> סופי קוצר: << דובר_המשך >> אני מתנצלת שאני שוב מתפרצת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול בסדר. << דובר_המשך >> סופי קוצר: << דובר_המשך >> פשוט מחכים למעמד העלייה. אם הבן אדם הוא זכאי - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל הוא לא. << דובר_המשך >> סופי קוצר: << דובר_המשך >> אם אותו בן אדם שאתה מתאר אותו נולד בארצות הברית להורים שהיגרו בגין מסמכים כאלה או אחרים, הוא מגיש בקשת עלייה, הוא מגיש דרך "גלובל סנטר" של הסוכנות, לא משנה מה, ופה נתיב בודקת. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אבל סופי הוא לא הגיש בקשת עלייה. << דובר_המשך >> סופי קוצר: << דובר_המשך >> אה, אם הוא לא הגיש בקשת עלייה, אם הוא לא אזרח ישראלי, ואז כאן יש סיפור אחר. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> סופי, בסדר. אני מבין. תראו, אני רושם לעצמי בעניין נתיב, אחד, שהנושא באתר יטופל. אני מבקש שתעדכנו אותנו שהסיפור יסתדר גם בשפה האנגלית. אני מבקש לפעם הבאה הבהרה מתי מבחינתכם אחרי הריאיון הראשון, אני מניח בלשכה, האדם יישלח גם לנתיב. מה הקריטריונים? << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> כרגע הקריטריונים ברורים. כל מי שהוא אזרח מברית המועצות לשעבר נשלח. אנחנו מבקשים שמי שנולד אחרי שברית המועצות כבר לא קיימת, לפחות תבטלו את זה. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> ליאור יקרה, שנייה. אבל, ליאור, מה שאני לא מבין הוא שאם אדם היגר עם משפחתו מברית המועצות, והוא לא אזרח אמריקאי, הוא יושב בבוסטון, לא יודע על איזושהי אשרה, והאזרחות היחידה שלו היא אזרחות רוסית, אז אני יכול להבין אולי למה המדינה באה ואומרת: הגוף שבודק - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מותר לי להגיד? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, בוודאי. << דובר_המשך >> שלומית אבינח: << דובר_המשך >> כל מי שיוצא כבר נבדק פעם אחת. הרי בעצם היציאה שלו כבר הוא נבדק. הוא הגיע לארצות הברית, המסמכים שלו נבדקו. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אבל על ידי ארצות הברית. רגע, שנייה. בואו, חבל לעסוק במופלא מאיתנו. אני מבקש לפעם הבאה להבין באילו מקרים בן זוג זר שהוא לא אזרח אוקראינה, בלארוס, רוסיה כרגע, נדרש מבחינתכם לעבור בנתיב. בסדר? << דובר_המשך >> שלומית אבינח: << דובר_המשך >> נתיב בודקים רק יוצאי רוסיה, כן. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> לא רק. לטביה, ליטא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ידידיי, בואו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יוצאי ליטא גם צריכים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יקיריי, בואו נעשה את זה מסודר. בסדר? אני אעשה בצורה פשוטה. מקובל עליי שבני זוג זרים ממדינות שבהן נתיב מופקד על בדיקת מסמכים, אם הם מבקשים לבוא לישראל מאותן מדינות ישירות, אני יכול להבין את הרצון לערב את נתיב. בסדר, ליאור? חשוב לי שתתקני אותי, אם את חושבת שאני טועה. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> אני חושבת שבהחלט יש לרשות האוכלוסין זכות ואפילו חובה להיוועץ עם כל הגורמים המקצועיים, לרבות משרד החוץ וכל מי שצריך, בקשר לאימות מסמכים. אני לא רואה סיבה למה צריך לשלוח אותם פיזית לירושלים. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אני אומר יותר מזה. אני אומר שהבדיקה של מסמכים צריכה להיות רק ביחס למסמכים שרלוונטיים לבקשה. אם אדם הפך להיות אזרח אמריקאי, אזרח צרפתי, אזרח בריטי, בסדר? ויש את כל הדוקומנטים של המדינה שבה הוא חי, שממנה הוא מהגר לישראל כבן הזוג הזר, השאלה אם הוא נולד בברית המועצות לפני פירוקה או אחרי פירוקה לא מעניינת, אלא אם יש חשד קונקרטי למשהו מוזר. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אבל זה מיעוט. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה רגע לשאול. אני נולדתי בארצות הברית. הוריי בגיל ארבעה שלי היגרו ללונדון. ואני גדלתי בבריטניה. באוניברסיטה בלונדון פגשתי אזרחית ישראלית, ועכשיו אנחנו רוצים לחיות בישראל. ישלחו אותי להביא גם את המסמכים האמריקאים. אני אזרח, יש לי פספורט. נכון, אתם בודקים את האדם כמו שהוא עכשיו. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> לא. ישלחו אותך להביא את המסמכים מכל המדינות שאי פעם היית בהן. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> אני יכול להבין שיבקשו ממך תעודת לידה. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> תעודת לידה אנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל הבן אדם מראה לכם את תעודת הלידה שלו מרוסיה. << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> אבל נתיב יכול לבדוק. יש לכם עובדי נתיב בכל העולם. תבדקו. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> בואו נעשה את זה ביותר פשוט, חברותיי. אני מבקש לדעת באילו מקרים אדם נדרש לגשת לריאיון בנתיב, ואם אפשר לצמצם את - - - << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> הן יכולות לענות על זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה? << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> הן יודעות. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> זה מה שכתוב בנוהל. את אמרת את זה לפני שתי דקות. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> שמה? כל פעם שבן אדם נולד באחת מהמדינות האלה? << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אזרח של מדינות חבר העמים. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> נתין. נתין של מדינות חבר העמים לשעבר. << דובר_המשך >> חדווה זאדה: << דובר_המשך >> זה הנוהל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ללא קשר באיזה גיל הוא עזב את ברית המועצות? << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> נכון. לפי מדינת אזרחות שלו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בשביל מה? מה זה נותן? חברותיי, אני באמת רוצה לשאול. מה זה נותן לכן? אם לבן אדם יש דוקומנטים ממדינה, כבר הוא אזרח מדינה נוספת, מה זה נותן לכם הריאיון הזה בנתיב? << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני מבקשת, גם אם הוא לא אזרח מדינה נוספת, אני לא מצליחה להבין למה צריך את הריאיון הפרונטלי בנתיב. הם יכולים להתייעץ, הם יכולים לבדוק את התעודות. צורך העניין, ג'ורדן פה הוא מניו זילנד. אני מניחה שפקידות של רשות האוכלוסין בלשכת תל אביב לאו דווקא יודעות איך נראים מסמכים מניו זילנד. אז מה הן עושות? הם פונים למשרד החוץ, ובמשרד החוץ נותנים את המענה המקצועי. באותה צורה, נתיב נותנים את המענה המקצועי לגבי מדינות ברית המועצות לשעבר. למה השלב הנוסף של הריאיון הפרונטלי? אני לא רואה בזה שום תועלת. זוגות שמגיעים לשם אומרים: ישבנו שם, הסתכלו עלינו, לא בדיוק הבינו מה רוצים מאיתנו, והלכנו. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> את הריאיון למעשה נתיב עושה. זו לא דרישה של רשות האוכלוסין. אנחנו מתייעצים, שולחים את הנציגים להיוועץ, עם המסמכים. נתיב הוא זה שעושה את הריאיון. << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> אם אומרים שזו לא דרישה של רשות האוכלוסין, אני חותמת על זה עכשיו פה ומבטלים את זה. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> אני לא יודעת אם זו לא דרישה של רשות האוכלוסין. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> אנחנו נעשה בירור. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה, אם צריך לזמן אותם פיזית לירושלים. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> חברותיי, שנייה, שנייה. בואו נסכם. << אורח >> סופי קוצר: << אורח >> ראש אגף הקונסולרי שלנו צריך להיות נוכח בדיון הזה כדי לתת - - - << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> בסדר. סופי, אני מסכים איתך. שנייה, בואו רגע. << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> ראש אגף קונסולרי, כמו שאני יודעת, קיים במשרד החוץ. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> חברות, סופי מתכוונת לחברים שהיו פה. חברים, בואו נעשה דבר כזה ברשותכם. אני מציע שבדיון הבא תעשו רגע חושבים על סיפור נתיב. תבינו אם אלה דרישות של נתיב, דרישות שלכם. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> כתבתי לנו. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברוך השם, לנתיב יש מספיק עבודה. אם היה אפשר להסתפק בבדיקה מנהלית, בסדר? אתם העברתם את הבקשות, אפילו אפשר לסגור על זה שכן יש מילוי של טופס, אם זה בכל השפות, ואז נתיב מחליטים אם יש סיבה מיוחדת להזמין את הבן אדם לריאיון, ואם לא, אז אתם מקבלים Clearance. תעשו בדיקה. בסדר? << דובר_המשך >> פאני מורן בן אור: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תראו, אנחנו צריכים לסכם. אנחנו נקבע עוד דיון המשך לעניין. אנחנו נוציא סיכום מסודר של הדיון הזה. אני רוצה רגע לומר, מבחינתי, שני הדגשים הגדולים לדיון הבא, כדי שנצליח להתקדם פרקטית, הם בעצם ארבעה דגשים: הדגש הראשון הוא בקשה שלכם להתמסר לבקשת הממ"מ שתצא מחדש. << דובר >> עדו אבגר: << דובר >> יצאה כבר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יצאה כבר? << דובר_המשך >> עדו אבגר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> והיא תצא גם כבקשה של הוועדה, בסדר? מאוד מאוד חשוב לי להבין את סדרי הגודל ואת הנתונים. אנחנו חייבים להבין עד כמה התופעה רחבה, לא רחבה, מתכווצת או לא. זה דבר אחד. הדבר השני שאני עומד עליו הוא קבלה של איזשהם נתונים, בין אם הם נתונים של בדיקה מדגמית ובין אם הם נתונים מבוססים. ואני לא צריך פרספקטיבה היסטורית. אני רוצה לדעת מה קורה עכשיו, בסדר? כמה זמן לוקח בין מילוי הבקשה המקוונת לבין הריאיון הראשון פה בארץ, שאני מבין שהריאיון הראשון הוא זה שמעביר אותנו מ-ב/2 ל-ב/1, נכון? << דובר >> ליאור ברס: << דובר >> תלוי. או פגישה ראשונה או ריאיון ראשון, בתלות אם הם נשואים או לא נשואים. << דובר >>היו"ר גלעד קריב: << דובר >> בסדר גמור. מבחינתי, זה הלג הנסתר שאני חייב להבין אם הוא חודשיים, שישה חודשים או שנה ורבע. הדבר השלישי שאני מבקש הוא שתביאו לראש הרשות את הבקשה של הוועדה לשקול במקרה הקונקרטי של זוגות שעברו אישור קונסולרי, והם מגיעים ביחד לישראל - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ידועים בציבור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא. גם זוגות נשואים וגם ידועים בציבור, כולם עוברים ריאיון קונסולרי, אם הם מגיעים ביחד, וזה לא הזמנת בן הזוג הזר. ואז בהגדרה הם מקיימים חיי זוגיות מלאים ולא ב-Long Distance. אני מבקש תשובה של ראש הרשות על שינוי המדיניות ושזוגות במקרים הללו יקבלו ב/2 ולא ב/1, בסדר? << דובר_המשך >> שלומית אבינח: << דובר_המשך >> יקבלו ב/1. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> סליחה, יקבלו ב/1 ולא ב/2. זו הבקשה השלישית. הבקשה הרביעית היא בחינת כל נהלי העבודה מול נתיב ותשובה אלינו מה הקריטריונים, מתי זה נדרש ואם אפשר לוותר על ריאיון פנים אל פנים. אני מבקש שאתם תהיו בקשר עם גנדי מנתיב ועם אלון מנתיב. לבדוק את הסוגיה הזאת לפני שאנחנו מקיימים את הדיון. והדבר החמישי, שלא קשור לנושא הדיון, אבל התקיים עליו דיון נפרד, הוא סיפור הפליטים מאוקראינה, שכאן אני ביקשתי שני דברים. אני מבקש הארכה לא לשלושה חודשים, אלא לחצי שנה לפחות. והדבר השני שאני אבקש, ועדו, תחשוב אם נכון להוציא פה בקשה שלכם, על סוגיית הפליטים מאוקראינה. אני חושב שנכון להבין. נדבר על זה אחרי זה. אבל אני רוצה לקבל לפחות את הנושא של כמה מתוכם ילדים. אנחנו נוציא בקשה למשרד החינוך כמה מהילדים האלה – לכן אני חושב שאולי כן הממ"מ פה יכול לעזור, שייצא כבר רוחבית – חשוב לנו להבין כמה מהם ילדים, כמה מהם משולבים בבתי ספר ממלכתיים בישראל. אני מניח שגם אתם וגם משרד החינוך יכולים לומר לנו משהו לגבי התפוצה הגיאוגרפית בישראל, איפה הם נמצאים, 23,000 האיש האלה. אולי אתם לא, אבל משרד החינוך כן, לגבי המשפחות עם הילדים. לכן אני חושב שהממ"מ יעזור לנו כאן. מטרידים אותי נושא העבודה ונושא רכישת ביטוח רפואי. לדיון הזה בנושא אוקראינה נזמין גם את משרד הבריאות וגם את משרד החינוך, בסדר? המון תודה. שיהיו רק בשורות טובות. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> חדווה זאדה: << דובר >> תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:10. << סיום >>