פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 48 ועדת העבודה והרווחה 10/06/2026 מושב רביעי פרוטוקול מס' 603 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, כ"ה בסיון התשפ"ו (10 ביוני 2026), שעה 09:04 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: כשלי יישום סבסוד מעונות היום למשרתי המילואים ופגיעה במאות משפחות << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: דבי ביטון – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: אביחי אברהם בוארון מרב מיכאלי משה סולומון מוזמנים: נטע בר זיו – אגף תקציבים, משרד האוצר רום בר-אב – רכז תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר חגי פורגס – אגף עידוד תעסוקת הורים, משרד העבודה דוד הרוש – ראש ענף 360, מחלקת המילואים של חתומכ"א, משרד הביטחון (זום) אופיר טל – חבר ועד מנהל, העמותה למען משרתי המילואים בר שוהם – צוות מדיניות, פורום נשות המילואימניקים סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז מרכז המחקר והמידע של הכנסת מריה רבינוביץ רישום פרלמנטרי: ד"ר ויקטור ינין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: כשלי יישום סבסוד מעונות היום למשרתי המילואים ופגיעה במאות משפחות (מס' 7117) << נושא >> << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> בוקר טוב. התאריך 10.6.2026, כ"ה בסיון התשפ"ו, השעה 9:04. היום ההצעה לדיון מהיר בנושא: כשלי יישום סבסוד מעונות היום למשרתי המילואים ופגיעה במאות משפחות, של חברי הכנסת המציעים, חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון שיושב פה לצידי, חילי טרופר, לימור סון הר מלך, מירב כהן, משה סולומון, אכרם חסון, מרב מיכאלי ויבגני סובה. ראשית, אני אומר שוב שאני מתכבדת לפתוח את הישיבה. מדובר בנושא בעל השלכות משמעותיות על משפחות רבות, ועל כן חשוב שנשמע את כלל הגורמים הרלוונטיים ונבחן את הסוגיה לעומקה. בשלב זה אני אבקש ממציע הדיון חבר הכנסת בוארון להציג את הסוגיה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אנחנו דנים בסוגיה שהיא מאוד מאוד חשובה ויקרה לליבנו, משרתי המילואים, ובפרט משרתי המילואים שבניהם, ילדיהם, לומדים במעונות. אנחנו מדברים על סבסוד, על הטבה שעליה החליטו שר העבודה והרווחה ושר האוצר, לתת הטבה למשרתי המילואים הללו, לסבסד להם את אותם תשלומים שהם משלמים למעונות. ולצערנו, נוצר מצב שבו משרתי מילואים שההכנסה שלהם גבוהה, לא מקבלים את ההטבה שאותה התכוונו לתת שר האוצר ושר העבודה והרווחה. והלקונה הזאת, או הסיטואציה הזאת, או התוצאה הזאת, אינה לרוחנו, כיוון שהתכלית של אותה הטבה הייתה לחלק את ההטבה בצורה שווה לכלל משרתי המילואים שילדיהם לומדים במעונות. אנחנו יכולים לדבר על כ-13,000 משפחות כאלה שזכאיות להטבות, להן התכוונו שר האוצר ושר העבודה והרווחה לתת את ההטבה. התוצאה היא – שכמחצית מהן, כ-6,300 משפחות, לא מקבלות את ההטבה הזאת. וזאת תוצאה מאוד מאוד לא טובה שאליה הגענו. אני דיברתי גם עם אנשי שר האוצר. התכלית או הכוונה של השר הייתה, כך למדתי מהם, לתת את ההטבה לכולם. אנחנו צריכים לחשוב יחד, יחד עם נציגי הרשות המבצעת, הפקידות, הדרג המיניסטריאלי, איך בסופו של דבר ההטבה הזאת מגיעה לקצה, איך ההטבה הזאת לא תלויה בגובה ההכנסה. אותי לא מעניין מה גובה ההכנסה של הורה המילואימניק. אותי מעניין, בסופו של דבר, שאנחנו כחברה וכמדינה, בוודאי על דעת האופוזיציה והקואליציה, ניתן את ההטבה לאותם משרתי מילואים – והיא ביטוי להערכה עצומה שלנו כחברה, כמדינה, ככנסת, כממשלה, לאותם הורים, לאותן משפחות, שנושאות בנטל ונקראות אל הדגל ונכנסות תחת האלונקה. אנחנו רוצים להיטיב איתם, ולכן אנחנו יזמנו את הדיון הזה היום. אני שמח שהצטרפו אליי הרבה נציגים מהאופוזיציה, כמעט מכל סיעות הבית, כמדומני מכל סיעות הבית הציוניות. זה דבר מאוד מאוד חשוב, אני שמח עליו. המטרה של הדיון מבחינתי היום, היושבת-ראש, שנשרטט את הדרך, בעזרת הפקידות המקצועית, איך אנחנו משרשרים את ההטבה הזו עד לבנים שלנו בקצה, עד למשפחות הצעירות האלה בקצה, איך אנחנו דואגים לקבל את ההטבה הזאת. משיחות מוקדמות שהיו לי עם הפקידות המקצועית, הם תומכים במהלך. כל מה שנשאר זה לראות איך אנחנו עושים את העבודה הזאת, איך זה מגיע לאנשים שלנו. זהו, אלו הדברים. נשמח לשמוע את חברתי ואחר כך ננהל פה איזשהו דיון מקצועי כדי לחשוב איך עושים את הדברים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> קודם כול אני רוצה להודות לחבר הכנסת בוארון שבאמת לקח את היוזמה הזאת של נשות המילואימניקים – שעושות עבודה סופר חשובה, משום שהן לוקחות את הנתונים. זה לא רק לדבר על זכויות ועל המאמץ ועל הנטל שהוא עצום. אבל התחושה, היא באה לידי ביטוי בנתונים, והן אוספות את הנתונים ומראות איך המשפחות האלה, משפחות המילואים, תסלחי לי על הביטוי, נדפקות עד העצם, באמת. זאת לא באמת הטבה, מה שהוחלט לעשות, לאפשר ליותר משפחות מילואים לקבל את הסבסוד למעונות. משום שזה צורך קיומי. הרי זה צורך קיומי. האבות בדרך כלל לא בבית כי הם במילואים מאות ימים בשנה. האימהות צריכות גם להמשיך להחזיק את העבודה שלהן איכשהו, גם לטפל לבד בילדות ובילדים. אז המינימום זה באמת לתת להם סבסוד במעונות. האבסורד הגדול הוא שזה לא שההכנסה של משרתי המילואים היא גבוהה, אלא זה שמחשבים להם את הפיצוי על ימי המילואים בתור הכנסה גבוהה. זה הדבר הכי מגוחך באירוע הזה, וזה קורה בעיקר לאנשים שההכנסה שלהם המקורית היא יותר נמוכה, ואז הפיצוי על ימי המילואים כאילו מעלה אותם לדרגת לא זכאים. לא הבנתי, אז מה באנו לעשות? גברתי, אמר חברי בצדק: כל סיעות הבית הציוניות. מה המבוכה הגדולה? שהיום הכנסת מביאה להצבעה בקריאה ראשונה את החוק שיאפשר לחרדים אברכים שאינם עובדים לקבל סבסוד במעונות. אבל אנשי המילואים שלנו לא מקבלים את זה. באמת, כמה אפשר לסבול? כמה אפשר לסבול? עכשיו אני מפה אלך לוועדת החוץ והביטחון כדי להצביע על בקשתה של הממשלה להוסיף עוד, אני לא אגיד מספרים כמובן, זה דיון חסוי, אבל מספר עצום של צווי 8, שוב. זה שלוש שנים ברצף שוועדת החוץ והביטחון מאשרת לממשלה צווי 8. אבל אנחנו לא מסוגלות ומסוגלים לסדר להם סבסוד במעונות? מה זה? זה חייב להיפתר בדיון הזה. לא מעניין אותי. יש ערעורים שלא מטופלים כמו שצריך. יש חישובים לא נכונים, כאמור, שלא מפרידים בין הפיצוי של המילואים לבין ההכנסה המקורית של המשרת או המשרתת. הדבר הזה חייב להיפטר בדיון הזה היום << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> תודה רבה. מעיון קטן שאני ראיתי גם לא מדובר בסכומים בשמיים, זה אפילו באמת peanuts להשקעה ולהשתתפות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בדיוק המצב. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> וזה המעט שאני חושבת שאפשר לעשות ולסייע. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה בדיוק הדבר, אסור לתת לבירוקרטיה להפוך להיות - - << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ממש. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> - - איזה מקור רשע כזה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ברשותכם, אנחנו נשמע את עורכת הדין בר שוהם מפורום נשות המילואימניקים. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> בוקר טוב. קודם כול אני רוצה להודות לחבר הכנסת בוארון ולחברת הכנסת מיכאלי על יוזמת הדיון הזה ולכל חברי הכנסת היוזמים, ותודה לממלאת-מקום יושבת-ראש הוועדה על הקשב, נכונות לסייע. קודם כול חשוב לי לציין שמבחינת סבסוד מעונות יום למשרתי מילואים, מבחינתנו זו אמירה ערכית של המדינה כלפי מי שעזבו את הבתים שלהם ובשלוש השנים האחרונות כמעט יצאו להגן על כולנו. מעבר לזה, זאת לא עוד הטבה, אלא איזשהו כלי שמאפשר למשפחות מילואים להמשיך לעבוד, להמשיך להתפרנס וגם להמשיך לשאת בנטל השירות המתמשך שממשיך וממשיך. הרציונל הוא לעודד תעסוקת הורים. כמובן שמשרד העבודה בוודאי יוכלו להרחיב על הדבר הזה. אבל לצערי המציאות היום היא שמשרתי מילואים וגם בנות הזוג שלהם נפלטים ממעגל העבודה. רק אתמול פורסמו נתונים חדשים של ביטוח לאומי שמראים שיש 23% אבטלה בקרב משרתי מילואים. אני יכולה להגיד במספרים מוחלטים שיש לנו כ-8,000 נשות מילואימניקים מובטלות. זה מספרים מטורפים. אשת מילואים שיושבת בבית, ובעצם מסיימת את ימי האבטלה שלה וחושבת: אוקיי, כדאי לי תוך כדי סבב לחפש עבודה חדשה. היא כנראה תחשוב: אולי כדאי לי כלכלית להישאר בבית ובעצם לטפל בילדים. וזה בגלל העלויות הגבוהות של מעונות היום. סבסוד מעון נותן כאן תמריץ משמעותי לחזור לעבודה. אני אתחיל מלהסביר מה המצב היום לגבי סבסוד מעונות יום למשרתי מילואים. קודם כול מבחינת קדימות בקבלה, מי ששירת 80 ימים ב-2024 זכאי לקדימות בקבלה למעונות יום, עד 20% תפיסה, בכל שכבת גיל במעון. מבחינת סבסוד, מי ששירת 60 ימים ב-2024 מקבל אפשרות להיכנס בשער של הסבסוד, אבל הוא צריך גם לעבור מבחן הכנסה, לעמוד בקריטריונים נוספים. ממה שאנחנו מבינות, ויש כנראה נתונים יותר מדויקים אצל גורמי המקצוע, בשנת 2025 אנחנו מדברים על כמעט 13,000 משרתי מילואים שעומדים בתנאי של ימי השירות. אבל בפועל רק חצי מהם קיבלו את הסבסוד, מסיבות שונות. אחת מהסיבות האלה זה מבחני ההכנסה והאופן שבו תגמולי המילואים מחושבים, כפי שחברת הכנסת מיכאלי ציינה. יש בעיה, עיוות סבסוד, שבמסגרתו תגמולי המילואים נחשבים כהכנסה. ולכן, אנשים עם הכנסה שהיא בדרך כלל נמוכה, שבשנים קודמות קיבלו דרגת זכאות, בשנים האלה של שירות המילואים לא מקבלים אותה, וזאת בעיה מאוד מאוד קשה. האבסורד הוא, שבן אדם שיוצא לשירות מילואים ממושך מטעם המדינה, דווקא התגמול שהוא מקבל מהמדינה גורם לו לאבד את הזכאות לסבסוד. בסוף שני אנשים יושבים באותו טנק, משרתים את אותו מספר ימים, אבל אחד מקבל סבסוד מעון והשני לא. מאוד מאוד קשה לנו להסביר למשפחות המילואים למה הדבר הזה קורה ולמה השירות שלהם שווה פחות. פה אני פונה גם לחברי הוועדה וגם לגורמי המקצוע. אנחנו מציעות כאן שני פתרונות. להבנתנו, הדלתה התקציבית שלהם היא באמת לא גבוהה. הדרגה הקיימת, יש כרגע דרגה אחת שמפחיתים למשרתי המילואים. אנחנו מציעות קודם כול להפחית שתי דרגות. באופן הזה אנחנו מבטיחים סבסוד מינימלי לכל משפחות המילואים. והדבר השני, זה להחריג את תגמולי המילואים ממבחן ההכנסות. באופן הזה זה יתקן את עיוותי הסבסוד. נשמח לשמוע גם כמובן את העמדה של משרד העבודה בנושא הזה. חוץ מזה, עוד שתי נקודות חשובות. אנחנו חושבות שכל הדברים האלה צריכים להיות מעוגנים בהסדר קבוע. כרגע הם מעוגנים במבחני התמיכה. מבחני התמיכה הם פר שנה. אנחנו רוצות להבטיח גם ודאות למשפחות המילואים, כדי שיידעו שהדבר הזה הוא תמריץ לצאת לתעסוקה, יידעו שיש את הזכות הזאת שמגיעה להם, וגם כדי שיתאפשר שינוי התנהגות והכוונה לתעסוקה באמצעות התמריץ הזה. והדבר השני שרציתי לציין לפני סיום, זה משפחות הפצועים. יש לנו הרבה מילואימניקים שלצערי נפצעו במלחמה הזאת, ומבחינתנו יש צורך שתהיה קדימות בקבלה למעונות היום גם להם, בדיוק מאותו רציונל של עידוד תעסוקה. כי כשאנחנו מסתכלים על בת זוג של פצוע שמתלבטת אם להישאר בבית ולטפל בבן הזוג, אנחנו רוצים לתת לה איזשהו תמריץ בכל זאת לצאת לתעסוקה ושיהיה לה פתרון לילדים בזמן הזה. לסיכום, אם המדינה רוצה שמשפחות המילואים ימשיכו לעבוד, ימשיכו לשאת בנטל השירות המתמשך, היא חייבת לוודא שהמסגרות של החינוך לגיל הרך יהיו נגישות. תודה רבה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשבח אותך על המזג הענייני, באמת. אני דיברתי בפתח דברים שלי על המשפחות ועל המשרתים. אבל צריך להגיד, הרי הנשים הן אלה שמשלמות. אין במה שאני אומרת כדי להפחית חלילה גם מהמאמץ שעושים ובטח מהמחיר שמשלמים ובטח מהמשמעויות האדירות שאנחנו יודעות של החשיפה ממאורעות המלחמה ומהפגיעות הרגשיות, הנפשיות, הפיזיות וכו'. אבל בסוף, מי שצריכות להתמודד עם הדברים האלה ראשונות, הן הנשים שצריכות, כמו שאמרת, לטפל, וזה גם טיפול פיזי במישהו שהוא פצוע, אבל גם הכלה של אלה שהפציעות שלהם אינן נראות באופן פיזי, וגם להגן על הילדות והילדים ולהתמודד עם הפערים שנוצרים בין האבות לילדות ולילדים שלהם בדרך. המשימה היא באמת עצומה והיא קשה ביותר, וזה שהן בסופו של דבר צריכות לשלם עוד מחיר בכך שהן הן מוותרות על העמדה העצמאית שלהן ביכולת לצאת לעבוד ולהתפרנס גם בזכות עצמן לא רק עבור המשפחה, זה באמת מכה אחת יותר מדי. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> כן, בהחלט, האבסורד זועק. האבסורד זועק לשמיים. אני חושבת שמדובר פה לא בסכומים גדולים, ובסוף, בהחלט, מי שנמצא בבית בזמן אמת זה גם אותם אנשים וגם אותם ילדים. כשאתה משלב אותם במסגרת חינוכית, אתה מסיח גם את הדעת וגם מאפשר לאימא או לאבא, מי שנמצא באותו אירוע, להמשיך לנהל איזשהו קו חיים עם כל הקושי. אני אשמח לשמוע את אופיר טל. תציג את עצמך רק. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> העמותה למען משרתי המילואים. אנחנו פעילים כבר קרוב ל-30 שנים, בגלגולים שונים. היינו פה גם בשנה שעברה כשהחוק התחיל. קודם כול יש המון מילואימניקיות, זה לא רק מילואימניקים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ללא ספק. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> יותר מאי-פעם כמובן. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> כן. ותודה רבה לחבר הכנסת בוארון ולכל חברי הכנסת שיזמו את הדיון וגם הזמינו את המחקר. אני חושב שהמחקר מצביע בדיוק גם על היקף המילואימניקים שזקוקים לסבסוד וזכאים לסבסוד וגם על העלות השולית כמעט של האירוע הזה. אנחנו מדברים פה על מיליונים, 18 מיליון, אם אנחנו לוקחים 6,000 כפול 250, אלה סדרי גודל. מה שהיה חסר לי מאוד במחקר הזה, זה נושא שדיברנו עליו רבות כשהחוק הזה עבר בשנה שעברה, זה נושא הקדימות. נושא הקדימות הוא נושא קריטי, במיוחד בהתחשב בקושי התעסוקתי שיש למילואימניקים ולנשות או אנשי מילואים. הקושי התעסוקתי הזה נובע מכך שצריך לטפל בילדים בזמן שבן הזוג או בת הזוג נמצאים בשירות, לא יכולים לתרום למשק הבית. להישאר לבד בסיטואציה הזאת – אומר שיש קושי אמיתי להמשיך לעבוד. הקושי הזה, אפשר לפתור אותו במידה מסוימת דרך המעונות. אנחנו מדברים פה על סדר גודל של 5,500 מעונות בפיקוח, מעונות ופעוטונים בפיקוח. המספר הוא מוגבל. אנחנו מדברים על סדר גודל של בין 100,000 ל-110,000 מקומות שפנויים. בתוך הדבר הזה יש רק 12,000 ילדים של מילואימניקים. זה לא מספיק. הנושא של הקדימות חייב להיבדק גם וחייב להיפתר ולקדם את המילואימניקים קדימה בנושא הזה. אני מאוד אשמח אם תיעשה בדיקה גם על הנושא הזה, כדי לראות איך, אם לא השנה, אז בשנה הבאה, אנחנו מגדילים את המספר הזה. אנחנו לא עומדים לפני שינוי כמו שזה נראה כרגע, עם כל הצער ועם כל הרצון של הצבא להקטין את מספר משרתי המילואים, את מספר ימי המילואים. זה לא יקרה כנראה. ולכן יש חשיבות מאוד גדולה גם לנושא הקדימות. אני מצטרף לכל הדברים שאמרה פה חברתי גם בנושא הצורך הערכי. זו לא רק אמירה כספית. זו אמירה ערכית. אנחנו אומרים למשרתי המילואים ולנשות המילואים, לבני הזוג של מילואימניקיות, אנחנו אומרים בצורה ברורה: אנחנו תומכים בכם, אנחנו רואים אתכם. העלות הכספית פה כל-כך נמוכה, שהאמת היא שזה כמעט מביך שאנחנו עומדים פה ומדברים על זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תודה לך. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> משרד העבודה, חגי. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> בוקר טוב. אנחנו מתעסקים בסבסוד של מעונות יום. קודם כול אני רוצה לפתוח בהבחנה שהיא מאוד חשובה לצורך הדיון, שהיא הבסיס לכל הדיון כאן ולכל השינויים שהכנסנו במבחני התמיכה ובנהלים לטובת משרתי המילואים. ההבחנה היא בין הטבה לבין מענה לצורך. אנחנו לא מדברים כרגע על הטבה. זה לא מענק משפחה מיוחד, מענק לוחמים, חופשה וכו'. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אבל זה לא היה הרעיון המקורי כשזה הוצע? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לא, לא. הרעיון המקורי היה לתת מענה לצורך. המענה לצורך מתפצל לשניים – לסבסוד ולקדימות. אבל אנחנו לא מדברים פה על הטבה. ולכן מלכתחילה, כשאומרים, מצב שבו המדינה חייבת לתת, לסבסד את שכר הלימוד במעונות יום כי הם משרתי המילואים, אני כמשרת מילואים זאת דעתי האישית, אבל בתור משרד העבודה אנחנו נותנים מענה לצורך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> איזה צורך? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אז אני אפרט את הצורך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עידוד יציאה לעבודה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> כן, כן, אני אפרט. אבל אני אומר, אם אין צורך - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אין מענה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> - - אז מבחינתנו, מבחינת העמדה המקצועית שלנו, אין הצדקה למענה. יכול להיות שיש הצדקה להטבה. אבל זה לא במסגרת הדיון. לפחות זה לא במסגרת הדיון שלנו כגוף מקצועי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חגי, מה שאתה אומר ממוסמך בכתובים או שנאמר באיזשהו דיון? או מה? מאיפה זה נולד, ההבחנה הזאת בין מענה לצורך לבין הטבה? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אפילו המילה הטבה קצת חורה לי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה איזשהו צורך שלדעתי נדרש. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> גם בלי הגדרה של הטבה. אנשים מחוץ לבית, מבלים שעות, לא נמצאים, לא חלק ממה שקורה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אני אמשיך אולי את מה שחגי אומר. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ואנחנו לא מדברים פה על סכומי עתק. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אני אסדר גם מבחינה מושגית את הדיון ואז נוכל להתייחס לדבר-דבר. קודם כול לגבי נשות הפצועים, כמו שבר התייחסה, כבר היום להבנתי מצה"ל מקבלים הטבה שהיא הרבה יותר גבוהה מכל ההטבה שמשרד העבודה יכול לתת, 3,500 שקלים במזומן, לכל צורך, זאת אומרת לכל מסגרת. זאת הטבה שהיא הרבה יותר מרחיבה מההטבה של משרד העבודה, כי ההטבה של משרד העבודה נוגעת רק למעונות סמל, מעונות ספציפיים, שלא בהכרח מצויים ליד משרתי מילואים שונים, זאת אומרת עניין של היצע. וגם גובה ההטבה הוא הרבה יותר גבוה. זאת אומרת יש פה הרבה יותר חופש. לדוגמה, אני יכולה לקחת את ה-3,500 שקלים האלה ולשלם למטפלת פרטית ולא להיות מוגבלת בהכרח למעונות סמל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא סכומים חלופיים, 3,500 או משרד העבודה והרווחה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> לא, נאמר פה שאין מענה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא חלופי. הורה יכול לקבל גם את ה-3,500 שקלים וגם את הסכום ממשרד העבודה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אני לא מכירה את ההטבה של צה"ל ספציפית. אני רק אומרת שגם אם אנחנו מתייחסים לזה בנפרד, זה סכום גבוה ויותר גמיש. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אנחנו תכף נעלה את משרד הביטחון. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> ובואו נגיד בסוגריים שכולנו יודעות כמה מטפלת אפשר לקנות ב-3,500 שקלים, לכמה זמן. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> ההטבה של משרד העבודה היא הרבה יותר קטנה. גם ההטבה המקסימלית היא עד 2,000 שקלים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אבל המענה כן למעונות, זאת אומרת המסגרת היא מסגרת יותר תומכת מלכתחילה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זו שאלה. יש ויש. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> ובכל מקרה, כאמור, לדעתי זה מצטבר ולא חליפי. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> בכל מקרה, חשוב לציין שהקדימות לא מוסדרת. כלומר, זה שהסבסוד אולי מוסדר דרך אגף השיקום בסכומים מסוימים, זה לא אומר שיש קדימות בקבלה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הקדימות לא מוסדרת. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> כן, אבל הקדימות היא למעון סמל שהמחיר בו הוא מפוקח ושניתן לקבל בו סבסוד. יש פה גמישות יותר גדולה, על פניו, כי את יכולה לקחת את הכסף הזה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נטע, בואי נחזור להבחנה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> בסדר, אז אני שמה את זה רגע בצד. עכשיו יש פה שאלה מהי המדיניות. יש עניין, כמו שחגי אמר, של מענה לצורך, של תיקון עיוות. ואני באמת לוקחת מאוד ברצינות את מה שבר התייחסה אליו, שזה עיוות. יש אנשים שההכנסה שלהם במהות היא נמוכה מאוד, נמוכה למעשה מ-9,000 שקלים בחודש, שזאת ההטבה המינימלית, התגמול המינימלי למשרתי מילואים. ואז, במובן הזה, יכול להיות שב-9,000 שקלים בחודש, כשהם משרתים במילואים, הם פתאום באופן לא מציאותי לא מקבלים את ההטבה בשעה שהם היו אמורים לקבל את ההטבה. לדבר הזה אנחנו נותנים מענה. בעצם זה מה שהתייחסת, זאת ההסכמה של שר האוצר ושר העבודה, שמשרתי מילואים שנקלעו למצב הזה מקבלים דרגה, בעצם כל משרתי מילואים, מקבלים דרגה תוספתית לדרגה שהם היו בה. הדבר הזה שווה לפחות עשרות אלפי שקלים בשנה, זאת אומרת שזה שווי הניכוי, זה שווי העיוות שבעצם מתוקן פה, וזה, להבנתנו, כמו שחגי אמר, מענה לצורך. זאת אומרת שבמהות ההכנסה של הבן אדם היא נמוכה, לפי מבחן התמיכה הוא הורה עובד ובהכנסה נמוכה, והוא אמור לקבל סבסוד מעונות יום. הדבר הזה, הוא תיקון עיוות. מעבר לזה, יש שיח של מדיניות, שהוא שיח מרחיב יותר, שכמו שחגי אמר, הוא שיח של הטבות, אם אנחנו כמדינה, אתם כמחוקקים והממשלה רוצים פשוט לתגמל משרת מילואים, ולא חשוב גם אם הבן אדם מנכ"ל אנבידיה ומרוויח לא יודעת כמה כסף בחודש, אתם רוצים להוקיר אותו ולתת לו סבסוד. זאת שאלה אחרת. שאלה לגיטימית לגמרי. היא לא נידונה כרגע, וזה לא היה הצעד שטופל. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> השאלה מתבקשת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אבל זה לא מה שהדיון הזה מבקש מלכתחילה. מבקשים דבר ספציפי, לגבי רמות הכנסה ספציפיות. אנחנו לא מבקשות לבטל את מבחן הכנסה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> להבנתי זה מה שאתם דיברתם עליו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא. אני רוצה שההטבה תינתן גם לכאלה שלא עוברים כביכול את מבחן ההכנסה בסופו של דבר. אני חוזר לשורש. השורש, להבנתי, חגי, זה החלטה של שר האוצר עם שר העבודה והרווחה, לתת את ההטבה הזאת. בדרך ליישום ההחלטה הזאת נקבע להוסיף דרגה למשרתי מילואים. אבל זה לא נתן מענה להחלטה המקורית. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אז אני אחדד אולי את ההחלטה. ההחלטה הייתה מתוך מענה לצורך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לכן שאלתי מאיפה אתה גוזר את המוטיבציה להחלטה? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> את נקודת הפתיחה שלה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> שוב אני אומר, זו הייתה התכלית שעמדה אז בבסיס. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> של מענה לצורך. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> יכול להיות שזה לא נותן מענה לצורך, ופה אפשר לדבר וצריך לדבר. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אז על זה אנחנו מדברים. חבר הכנסת בוארון היקר, אני חושבת שאין לנו ויכוח לעניין הרצון להוקיר וכו'. אבל יש החלטה קונקרטית והיא כרגע לא מיושמת, זה מה שבאנו לפתור בדיון הזה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה מה שאנחנו מדייקים. ההחלטה הקונקרטית הייתה, המוטיבציה שלה, להבנתי לפחות, לתקן את העיוות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> המוטיבציה הזאת ממוסמכת? מאיפה אתם גוזרים את המוטיבציה הזאת? יכול להיות שזאת פרשנות שלכם. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> החלטת הממשלה היא על הקדימות. לא נראה לי שכתוב שם שזה מענה לצורך. החלטת הממשלה היא על הקדימות. הסבסוד זה הסכמה בין השרים. אבל אני אשמח לחדד פה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> רגע, זה מתוקצב? ההחלטה תוקצבה? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> ההטבה היא העלאה בדרגה של משרתי המילואים הזכאים שעונים לקריטריונים של משרד העבודה מלכתחילה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ידוע מראש שזה הולך לטובת? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה לא ידוע. זה עניין של תוצאה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> זה אומדן. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה אומדן. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> הסיפור בעיניי הוא כזה. אני כגורם מקצועי יכול לדבר על מענה לצורך. אם הכיוון הוא לתגמל את מערך המילואים כי מגיע לו, אני לא זה שיחסום את זה. אבל זה לא משהו שאני - - - << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> צריך להגיד, יש פה השלכות גם על כלל האוכלוסייה, בסוף זה משאב מוגבל, בסוף המהות של מבחן תמיכה היה שהוא נועד לסייע להורים עובדים עם הכנסה נמוכה. יכול להיות שאנחנו ניצור פה עיוותים אחרים בשוק שצריך לקחת אותם בחשבון. יכול להיות שאנחנו נפגע באוכלוסיות שאולי הן לא משרתות במילואים, אבל הן אוכלוסיות מוחלשות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו מדברים, נכון לעכשיו, על להוסיף דרגה באופן שכל הלוחמים יקבלו. זה המענה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אני אומר שוב, אם המענה לצורך לא באמת נותן מענה לצורך, אם הדרגה לא באמת מתקנת את העיוות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אפשר לדבר על זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> ופה צריך להבין אם זה באמת לא מתקן את העיוות. לפי הנתונים שאנחנו מכירים - - << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה כן מתקן את העיוות. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> - - זה נותן את המענה. כי בסוף הרי מה הסיפור? הסיפור הוא שההכנסות בתקופת המילואים עולות, וכשההכנסות בתקופת המילואים עולות מבחינתנו גובה הסבסוד יורד. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אבל גם ההוצאות עולות כשמילואימניקים בחוץ. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> כי האישה נדרשת להרבה יותר צרכים, מעבר לזה שיש לה בן שותף בבית. לכן, לדעתי, הנושא של מבחן ההכנסה, בגלל שבמילואים זה עולה, יש בזה עיוות ממשי. זה כמו שהיום נפגעי האיבה למשל, נפגעי האיבה מקבלים קצבה, לא מחשבים להם את זה עם ההכנסה הבסיסית שלהם, מנטרלים, כי יש מציאות אחרת. ולהערכתי, מה שקורה עכשיו, עצם העובדה שאתם לוקחים את ההכנסה שבאה מימי המילואים, שהיא מן הסתם תהיה יותר גבוהה כי האנשים האלה 24 שעות בחוץ, במפעל הם כנראה היו עושים הרבה יותר או בתפקידים בכירים פי שלוש ממה שקורה. ולכן המבחן הזה לדעתי הוא לא נכון. הנכון הוא – עם מה הם הגיעו למילואים, מכאן. מה שהם מקבלים בעצם, זה אולי הצ'ופר על זה שהם נעלמים מהבית. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> זה בדיוק מה שאנחנו עושים. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זאת בדיוק המוטיבציה. הדרגה משקפת בדיוק את מה שאת אומרת, בדיוק, זה תוספת הדרגה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> במבחן ההכנסה לצערי אתם מתייחסים להכנסה מהמילואים. אבל קחו בחשבון, הכנסה גדלה בנסיבות אחרות. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה מה שאנחנו אומרים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> מילואימניק ש-24 שעות לא נמצא – גם הכנסה היא לא מצדיקה בשוק העבודה, אם היינו מתייחסים ביבש. לזה אני מתכוונת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשאול שתי שאלות, נטע. דבר ראשון, אני רוצה לדמות את זה להטבה שאנחנו נותנים בארנונה. בארנונה לא שואלים כמה, מבחן הכנסה לא רלוונטי. יש 5% הנחה בארנונה, ואף אחד לא שואל אם האיש מנכ"ל אנבידיה שעושה מילואים או יועץ פרלמנטרי שעושה מילואים. וזאת השאלה עכשיו – איך מגיעים לזה? האם בתוך המסגרת של ההחלטה שאנחנו מדברים עליה, שאתם נוטים לייחס אותה כמענה לצורך? לא מצאתי עדיין בסיס לרציונל של ההחלטה, אם בכתב, אם בעל פה. או שאנחנו מדברים לא על מענה לצורך, אלא על הטבה על בסיס הערכתנו את משרתי המילואים. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> הוקרה, הוקרה, חד משמעית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> קחו איזה מסלול שאתם רוצים. תנו לי את הפתרון. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אני רוצה רק לפני שאנחנו מתקדמים לשאול: כמה היו זכאים לאותה הטבה, והמציאות, בגלל שהם מקבלים הכנסה נוספת, פתאום לא חלק מההטבה הזו או מהצורך? << דובר >> בר שוהם: << דובר >> אני גם רוצה, בזמן שחגי בודק את הנתונים, לדייק פה משהו לגבי מה שנטע ציינה. הדרגה האחת לא פותרת כרגע את עיוותי הסבסוד, ויעידו על-כך הפניות שאנחנו ממשיכות לקבל לאחר שכבר ניתנה אותה דרגה ואנשים נשארים בדרגה שלא מקנה סבסוד. יש לי פה דוגמאות לפניות. אנחנו גם הגשנו את נייר העמדה שלנו לוועדה עם הדוגמאות האלה. ולכן ההצעה שלנו היא לתת את שתי דרגות הפקטור, כדי לפתור גם את עיוותי הסבסוד וגם כדי לתת את ההוקרה הזאת למשרתי המילואים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> הצעה הוגנת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ובהמשך למה שבר אומרת: נטע, האם הוספה של דרגה חורגת מגבולות הגזרה שלכאורה שרטטו שר האוצר ושר העבודה? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> יש פה כמה רמות. אז מה שאתה אומר, אנחנו כבר מוציאים מגדר השיקולים את ביטול מבחן ההכנסה כי אמרנו שיש לזה השלכות רחבות היקף, וזה לא זה. אם אנחנו מדברים רק על הוספה של עוד דרגה, אז באמת אנחנו נכנסים לעולמות של המענה לצורך. אנחנו סבורים שהדרגה האחת שקיימת היום נותנת מענה מאוד מאוד רחב, בשווי של כמעט 40,000 שקלים בשנה, ולהבנתי זה נותן מענה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רק לחלק מהאוכלוסייה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> לא. בוא נבודד מהי האוכלוסייה הרלוונטית פה: אנשים, שאם הם לא היו במילואים, הם היו מרוויחים שכר שהוא נמוך מ-9,000 שקלים בחודש, ובעצם תגמול המילואים מעלה אותם לדרגת שכר של - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל יוצרת לי, נטע, עיוות בטנק, כמו שבר אמרה. גם את העיוות הזה אני רוצה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> לא, אז זה מה שאני אומרת, אתה מבלבל פה בין שני דברים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> את רוצה להישאר במענה לצורך, ואני רוצה לקחת אותך למענה לצורך רחב שיש בו גם שיקולים של ערך, בלי לחרוג מהמענה לצורך. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אני חושבת שאנחנו מתבלבלים פה, כי בר גם מדברת על מענה לצורך. היא אומרת ששתי דרגות יכסו את האוכלוסייה, גם את השוליים שאולי לא מקבלים מענה בדרגה אחת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> השוליים האלה רחבים מאוד – זה 6,300 מתוך 13,000. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> מאוד. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אני לא חושבת שהשוליים האלה רחבים מאוד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לפי המספרים שאנחנו מכירים – הם רחבים מאוד. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> רגע. חגי, יש לך נתונים לשאלה שאלנו? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> כן. בשנה שעברה היו 13,000 סך הכול משרתי מילואים עם ילדים במעונות היום. השנה זה הצטמק ל-11,500. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> כמה מהם זכאים שם לשיטתכם? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> מתוך ה-11,500 יש לנו 3,000 שלא זכאים בכלל בגלל שהם לא עוברים את תנאי הסף לסבסוד. אותה תוספת דרגה היא רק לשני בני הזוג שעובדים או לומדים. אם אחד מבני הזוג, נגיד הגבר משרת במילואים והאישה לא עובדת, הם לא יהיו זכאים בכלל להטבה כי הם אפילו לא עוברים את תנאי הסף. אז אותם 3,000 האלה שאמרתי, הם בכלל לא עוברים את תנאי הסף ולכן הם לא זכאים להטבה. שוב, זה חלק מהנושא שחבר הכנסת בוארון אומר. יכול להיות שאנחנו אומרים: אין דבר כזה שמשרת מילואים לא מקבל. מבחינתנו, כעמדה מקצועית, שאלה גבולות הגזרה שלי – הוא לא זכאי להטבה הזאת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מי הגדיר לך את גבולות הגזרה המקצועיים האלה? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> לא מדובר בכזו כמות. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה מה שסוכם בין השרים. אני יכולה לוודא איפה זה מעוגן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אפשר לראות את הסיכום הזה, איפה זה מעוגן? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אנחנו צריכים לחפש את זה. אני צריך לחפש את זה. אבל שוב, כמו שנטע אמרה, אם המחוקק והממשלה אומרים: לא מעניין, יש פה ציבור יקר שצריך להוקיר, אפשר לקבל החלטה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חגי, אתם נשענים על החלטה כביכול של השר, של השרים? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא רואים את ההחלטה הזאת. אני לא יודע אם יש החלטה כזאת. יש לי תחושה שאם אני אשאל את שר האוצר ואת שר העבודה והרווחה אם הם נותנים הנחיה לתת לכולם, אני חושב שהתשובה תהיה ברורה. אני רוצה לשמוע את העמדה המקצועית שלכם, מה אתם צריכים כדי לתת לכולם. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> צריך לקיים על זה דיון מקצועי. יש לזה באמת השלכות רחבות היקף, לא רק על משרתי המילואים, אלא על כל תכלית מבחן התמיכה שנועד לסייע לאוכלוסיות מוחלשות להשתתף בשוק העבודה. ובסוף, יש פה סוג של משחק סכום אפס ואתם כמחוקקים וכמתווי מדיניות צריכים להכיר את זה. אנחנו צריכים לעשות פה עבודה מקצועית, להבין את הנתונים, לשקף לכם את הנתונים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נטע, הפער שאני מכיר אותו בין דרגה אחת לדרגה שתיים - - - << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה לא רק עניין של כסף. זה עניין גם של מקום והשלכה על אנשים אחרים. בסוף יש פה עניין של היצע מקומות מוגבל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תמחישי לי מה זה השלכה על אנשים אחרים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> המסגרות. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> יש פה עניין של היצע מקומות מוגבל. למעונות הסמל יש היצע מוגבל, לא כולם יכולים להיכנס אליהם. לכן יש סדר קבלת ילדים למעון. חגי יוכל להרחיב על זה אם צריך. ברגע שאנחנו נותנים קדימות למישהו אחד, שמתוקף מבחן התמיכה היום לא מקבל את הקדימות הזאת, אז הוא דוחק החוצה מישהו אחר שאולי לא משרת במילואים אבל זקוק למקום הזה במעון הסמל מסיבות אחרות. צריך להכיר את זה. יש פה השלכות רווחתיות ותעסוקתיות שאנחנו צריכים להציג לכם אותן. זה בסדר להוקיר. אם אתה רוצה להוקיר, יכול להיות שאפשר לבחון מגוון של כלים. יכול להיות שאפשר לתת כסף מזומן. אני לא יודעת. יכול להיות שיש הרבה דברים. יש פה השלכות. להבנתי, ההסכמה שהושגה בין שר האוצר לשר העבודה לא דיברה על הדבר הזה, היא דיברה על דרגה אחת תוספת זכאות לטובת תיקון העיוות שדיברנו עליו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אופיר טל: << אורח >> בשנה שעברה דובר במפורש על נושא הקדימויות. דובר במפורש על נושא הקדימויות. עסקנו בזה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אין בעיה. קדימויות – אנחנו מיישמים את זה. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> 3,000 האלה לא נכנסו בכלל למעונות או לא זכאים לסבסוד? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לא, הם עכשיו במעונות. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אז מה שאת אומרת לא רלוונטי ל-3,000 האלה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לא, זה במעון שלא היה עודף ביקוש. במרחב הכפרי למשל כולם נכנסים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> רגע, לממ"מ יש משהו לחדד כנראה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> עד עכשיו זה היה לגבי הסבסוד. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> רגע, שנייה. << דובר >> מריה רבינוביץ: << דובר >> מתוך ה-8,500 שנכנסו, הם כן נכנסו לדרגות, זאת אומרת הם כן זכאים לסבסוד. כמה מתוכם מקבלים בפועל? כי יש את הדרגות 12-11 שהן לא - - - << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> התחלתי מקודם להגיד. ה-3,000 – זה אלה שלא זכאים בכלל. יש עוד, השנה - - - << אורח >> אופיר טל: << אורח >> לא זכאים וקיימים במעונות. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> כן, כן, בוודאי. על הקדימות אני אדבר עוד מעט. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> שנייה רגע. אבל כמה ילדי מילואימניקים ומילואימניקיות לא נכנסו למעונות, אתה יכול להגיד? ביקשו ולא נכנסו. יש לנו מידע על זה? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> זאת הקדימות שאני אדבר עליה עוד מעט, אני לא שכחתי. אגב, בעיניי זה הרבה יותר חשוב מהסבסוד. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> דיברנו על זה בשנה שעברה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> נכון, נכון. חוץ מה-3,000 האלה שלא זכאים בכלל, יש עוד 1,000 השנה. בשנה שעברה זה היה יותר. השנה יש 1,200 הורים – ששוב, בגלל שיש להם הכנסה גבוהה הם לא זכאים לסבסוד, שזה אותו עיקרון של ההטבה ושל הצורך. אם האמירה היא שיש פה קהל יקר שצריך להוקיר אותו ולהעריך אותו, אני כמשרד העבודה, זה לא בגבולות הדיון שלי. אין לי עמדה מקצועית לגבי זה, כי בסוף זאת החלטה של מדיניות, החלטה של מחוקק, החלטה של שרים. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אבל באמת יהיו פה השלכות. יהיו. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> השלכות רוחב – הן השלכות רוחב מחוץ לגבולות הדיון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתם אומרים, אם אנחנו מסכמים את הדיון נכון עכשיו, סיכום ביניים: אם אנחנו חורגים ממבחן ההכנסה, אז יש פה השלכות רוחב? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לוקח אותנו לדרג מיניסטריאלי שצריך לקבל החלטה עקרונית, ללמוד על פי הדרג המקצועי את השלכות הרוחב. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> את סדרי עדיפויות וכו'. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ואת סדרי עדיפויות וכו', ואנחנו הולכים לעולמות אחרים. אני מבין את מה שאתם אומרים. מקבל או לא מקבל זה סיפור אחר. אבל בואו נישאר בעולמות שלכם, במבחן ההכנסה. מה היכולת עכשיו לפתור את העיוות שאני חושב שנמצא פה? אני יכול לעטוף אותו לעצמי באמירה ערכית. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ללא ספק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה מתבקש. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ועדיין אני הולך לפרקטיקות שלכם ושואל: בתוך המסגרת שלכם ובמסגרת של מבחן הכנסה, האם אני יכול ללכת לפתרון ולהוסיף דרגה? אמרת שזאת לא שאלה של כסף, נטע. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה בהחלט עולה כסף, כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בוודאי שזה עולה כסף. זה עולה, לפי מה שאני רואה, 35 מיליון נוספים, אם אנחנו מוסיפים דרגה, הולכים לפתרון של נטע. כך לפי טבלה שאני רואה. מה החסמים בפני קבלת החלטה כזאת? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני רום, אגף תקציבים, משרד האוצר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה ההבדל בינך ונטע? אני חייב להבין את העניין הזה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אנחנו עובדים ביחד. היא פשוט עזרה לי כי הייתי בדיון אחר. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה בדיוק היום האחרון שלי בתפקיד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יום האחרון שלך בתפקיד? איזו זכות שאת פה, איזה יופי. מה התפקיד הבא, נטע? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> יום האחרון שלך בתפקיד? לאן את הולכת? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אני נוסעת ללימודים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> איפה? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> בארצות הברית. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אלופה, אלופה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זהו, אין יותר אגף תקציבים? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> לא, אני אחזור, אני אחזור. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> היינו צריכים להביא עוגה או משהו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא מוותרים על נטע, אל תדאגו. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה בכלל לא רעיון טוב להביא עוגה לישיבות << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> השיווק שלך עכשיו יהיה טוב יותר. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לעניין מה ששאלתם. א', לעניין העלות התקציבית. יש פה כל מיני מתווים שניתנים ליישום. העלות לפי מה שאנחנו ראינו היא בין 30 ל-60 מיליון שקלים. תלוי באיזה מתווה מיישמים. צריך לחדד על מה בדיוק מדברים, דרגה 11, דרגה 12, יש פה כל מיני מורכבויות. דיברנו על זה אתמול גם עם החבר'ה. לעניין מה שאמרת, הפחתת שתי דרגות ביחס לדרגה אחת. יש פה משהו שחשוב רגע לחדד. המטרה של הפחתת דרגה, איך שאנחנו מבינים את זה מבחינה מקצועית, היא לא גובה הסבסוד החודשי שמועבר לפרט עקב אותה הפחתת דרגה. זאת אומנם הטבה כלכלית שהוא מקבל, אבל זה איזשהו תוצר לוואי. התכלית העיקרית של הפחתת דרגה היא לנכות מההכנסות של הפרט איזושהי תוספת שכרגע מועברת לו מתוקף שירות המילואים ומביאה איזושהי הפחתת דרגה, כמו שאני מניח שתיארתם לפני שנכנסתי וכמו שכתוב במכתב של החבר'ה של נשות המילואים. המטרה היא לנכות מהכנסות שלפיהן מחושבת הדרגה המזכה איזשהו סך מסוים של הכנסות בשביל לפצות על אותו גידול בהכנסות שקורה עקב שירות המילואים, עקב כל מיני דברים, מי שמרוויח את התגמול מתחת לתגמול המזערי, ושישי שבת, וכל הדברים האלה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> נכון. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אתן קצת סדרי גודל. כבר בהפחתת דרגה אחת ההכנסה שמנכים היא מאוד מאוד גדולה. זה כמובן תלוי פרופיל ותלוי דרגה ותלוי מספר נפשות במשק הבית. אבל אני אתן לכם דוגמה. אם יורדים מדרגה 9 לדרגה 8, אז למשפחה עם שלושה ילדים זה הפחתה של כ-35,000 שקלים מסך ההכנסות השנתי המזכה. אם לוקחים הפחתה מ-11 ל-10, זה כמעט 50,000 שקלים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בוא תגיד לי מה הסכום החודשי שאדם מקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שווי הטבה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שווי הטבה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אבל זה מה שאני מסביר, השווי החודשי הוא לא הנקודה. אם המטרה היא לתמוך כלכלית במובן של להעביר עוד כסף, זאת לא הדרך לעשות את זה, כי פה אתה מוגבל בדרגות של מבחן התמיכה. המטרה של הפחתת דרגה, כמו שאמרתי, ואני גם חושב שזאת הייתה כוונת המשורר של הארגון, היא לנכות מהכנסה, זה בעצם לתת מענה לגידול בהכנסות שמביא להפחתת דרגה, ובכך לנכות מההכנסה שלפיה מחשבים את הדרגה איזשהו גובה הכנסות מסוים. תוספת דרגה מייצרת הפחתה שנתית בחישוב ההכנסה המזכה מאוד מאוד גבוהה – בין 30,000 ל-60,000 שקלים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, היא לא לוקחת אותי לתוצאה הרצויה. זה לא משנה. היא לא לוקחת אותי לתוצאה. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> רום, תגיד כמה זה שווה בכסף. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, אבל זה מה שאני בא להגיד. אם רוצים לתת הטבה כלכלית בלי קשר למבחן הכנסה – דיברת מקודם, אמרת בדיוק מה זה דורש. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, רגע, לא, אני הלכתי לשיטתכם, רום. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הרציונל המקצועי פה הוא לא לייצר הטבה כלכלית, כי גם הטבה של תוספת דרגה - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, כן, זה ברור, אנחנו הורדנו את זה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> - - כמו שאמרו פה בטח, זה 250 שקלים, אז שתי דרגות זה עוד 250 שקלים. זה לא האירוע. האירוע פה – זה לנכות מההכנסה השנתית איזשהו גובה של תוספת בשביל לפצות על אותו עיוות בגין שירות המילואים. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה בדיוק מה שדיברנו. זה תיקון העיוות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בוודאי שיש מקרי קצה של משרתי מילואים, שמשרתים, אני לא יודע כמה חודשים בשנה, והתוספת השנתית שלהם – אני בכוונה רגע מקצין – היא 100,000 שקלים בהכנסה השנתית, ולהם זה לא נותן מענה, אתם צודקים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה יודע כמה יש כאלה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני כן יודע, אני יודע שלמסה הגדולה הדבר הזה נותן מענה. האם זה 100%? זה לא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא המסה הגדולה, זה חצי-חצי כמעט. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה לא המסה הגדולה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> ממש לא. ממש לא נכון. אלה לא הנתונים העובדתיים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לפי המחקר של הממ"מ, אנחנו מדברים על 6,400 משפחות שמקבלות ו-6,300 שלא מקבלות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, אנחנו לא מדברים על זה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> כן, אבל מה הסיבה שהן לא מקבלות? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בדיוק. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אם המשפחות שלא מקבלות הן משפחות שפשוט בהגדרה גם לפני שירות המילואים ההכנסה של המשפחה הייתה הכנסה גבוהה שלא מזכה, אז הן לא באוכלוסייה של תיקון העיוות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בר, האם זה המצב? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> הן אולי באוכלוסייה של ההוקרה, כמו שאתה דיברת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בואו נשמע את נשות המילואים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני רוצה שבר תיתן את ההסבר לזה. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> בואו נבחין שנייה בין שני סוגים. ושוב, בגלל זה אנחנו מציעות פה שני פתרונות שונים, שאפשר ללכת על שניהם ואפשר ללכת על אחד מהם. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> בואו נסדר את הדיון. יש פה עניין של תיקון עיוות, כמו שאמרנו, ויש פה עניין של הוקרה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, בואי נשמע את בר. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> בואו נסדר את הדברים. קודם כול יש פה אמירה ערכית לגבי משרתי המילואים שצריכה להיאמר, שכשיושבים שני אנשים באותו גדוד או באותה חטיבה ואחד מהם מקבל סבסוד למעון יום והשני לא, יש פה איזשהו תסכול מאוד מאוד גדול שנובע מחוסר השוויון הזה. ופה יש לנו אנשים שנשארים בדרגות 12 או 11 והם לא מקבלים את הסבסוד הזה. יש סיבות שונות למה זה קורה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זאת לא סוגיה מקצועית. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> אז רגע, אני ממשיכה לסוגיה המקצועית. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> היא סוגיה, כמו שאתם אומרים, ערכית, ברמת קובעי המדיניות. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> יש לה השלכות, ואנחנו אומרים שצריך לדבר עליהן. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> אני לא חושבת שצריך להסיט את הדיון דווקא לנושא הזה. אבל אנחנו שוב אומרים, יש פה שני רציונלים – יש פה רציונל ערכי ויש פה גם רציונל מקצועי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> נראה לי שהתייחסנו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, תקשיבו שנייה, יש פה פער בחדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש פה פער בחדר. אתם אומרים: בכלים המקצועיים שלנו, אנחנו לא שוקלים את השיקול הערכי, אנחנו שוקלים את השיקול המקצועי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אנחנו אומרים שזה לא תפקידנו. אנחנו אומרים שאתם מקבלי החלטות וזה נמצא בתחום סמכותכם. זה לא בתחום הסמכות שלנו לקבל החלטות כאלה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, רגע. רום, רום, אני מבין, אני מבין. את הדיון הזה עשינו עוד לפני שנכנסת. אני שואל את עצמי. בר, בואי שנייה נעצום עיניים. אני איתך בפער בינינו. אבל בואי שנייה נעצום עיניים ונשאל אותם אם הם יכולים לתת מענה לצורך שלנו בכלים שלהם. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> בכלים שלהם הם יכולים אולי לתקן את עיוות הסבסוד, למשל באמצעות החרגת תגמולי המילואים ממבחני ההכנסה. מה שאני שומעת מהגורמים המקצועיים כרגע, זה שהם לא יכולים לבוא ולומר איזושהי אמירה מקצועית לגבי האפשרות לתת למשל שתי דרגות. הם לא יודעים להגיד על זה כרגע משהו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, לא, אנחנו כן יודעים להגיד. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> רגע, שנייה, אני רוצה לשאול משהו. בר, מה שהם אומרים, זה שעצם ההפחתה היא כבר עושה את העבודה של תיקון העיוות. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> זה מה שאמרתי מקודם לפני שרום נכנס, שכל הפניות האלה התקבלו אחרי. הפניות שאנחנו תיארנו בנייר העמדה שלנו לגבי עיוותי הסבסוד התקבלו אחרי שכבר ניתנה דרגה אחת. כלומר, ממה שאני מבינה מהפניות שמגיעות אלינו, דרגה אחת לא פותרת את עיוות הסבסוד. אני רוצה להבין מחגי כמה אנשים כאלה יש לי שיש להם את הבעיה הזאת והם חולקים את הבעיה הזאת, ועד כמה התופעה הזאת היא רוחבית. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בבקשה, בואו נבין את זה. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> רק להבהיר, לא מדובר על ה-40% שאת מדברת עליהם, כי מדובר על אוכלוסייה הרבה יותר מצומצמת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני לא יודעת. בואי נשמע. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> יש לכם נתונים כמה קיבלו קודם והיום לא מקבלים בגלל הסיטואציה שנוצרה? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לא הבנתי. של דרגה 1, דרגה 2? << דובר >> בר שוהם: << דובר >> אני אסביר רגע. הפניות שהגיעו אלינו, אלה פניות של אנשים שלמשל לפני שהייתה דרגת הסבסוד היו זכאים למעונות יום לפי ההכנסות שלהם, בין היתר. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ואז הם בדקו את ההכנסות, את מבחן ההכנסה. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> אני מדברת עכשיו רק על הפן המקצועי מבחינת עיוות של סבסוד. אני לא מדברת על מי שנשאר בדרגות 11 ו-12. זאת הנקודה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> - - - ולא להתייחס לנושא מילואים, כי לאותו מילואימניק מגיעה ההכנסה שהיא גדלה לו. היא גדלה לו בגלל ש-24 שעות הוא תקוע שם. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אנחנו מדברים על הניכוי, מה היה קורה אילו. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אבל במבחן ההכנסה, ההתייחסות שלכם, היא צריכה להתייחס למה הוא הרוויח ולא מה עכשיו הוא מקבל בגלל שהוא מבלה לילות ימים וחודשים. ולכן יש פה את העיוות, כי מבחינתכם זה כאילו עכשיו הוא מתעשר. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> הוא לא מתעשר. קצת התבלבלתם. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> בשביל זה נועד התיקון הזה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה לדעתי העיוות. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אנחנו מסכימים לגמרי. השאלה אם התיקון נותן מענה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אנחנו רוצים להחזיר מצב לקדמותו, לתת לו את הדרגה אילו ההכנסה שלו לא הייתה עולה בעקבות שירות המילואים. זה מה שאנחנו עושים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כמה יש לך כאלה? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אנחנו מכוונים, כמו שרום אמר, למסה הגדולה. ברור שיש כאלה שעשו 200 ימי מילואים וההכנסה שלהם עלתה בשווי שתי דרגות, ויש כאלה שעשו 60 ימי מילואים וההכנסה שלהם לא עלתה בשווי דרגה אחת. לכן אנחנו מכוונים למסה הגדולה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> השאלה למה הם צריכים לשלם את המחיר, ונאמר פה – גם ערכי. הם גם משרתים, מבלים לילות, חודשים. זה העיוות בעצם. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אני אגיד בכנות. יכול להיות שבעולם האידיאלי מבחינת תפעולית היה יותר נכון לקחת בן אדם-בן אדם, לבדוק מה הייתה ההכנסה שלו לפני, מה ההכנסה שלו עם המילואים ולנכות את הדבר הזה. בגלל שתפעולית הדבר הזה כרגע לא מתאפשר, ודרך אגב, אם רוצים, אפשר להרחיב על זה יותר - - << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> תעשו את זה גורף. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> - - לוקחים את האוכלוסייה הרחבה. כשאתה עושה מדיניות על אוכלוסייה רחבה, אז חלק מרוויחים מהמדיניות ולחלק יכול להיות שהמדיניות לא נותנת מענה. אנחנו סבורים שהרבה מהאוכלוסייה מרוויחים מזה, כמו שחגי אמר. יכול להיות שעשיתי פחות ימי מילואים מהממוצע, ואז אני כאילו מרוויחה דרגה שלא הייתי זוכה לה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בעולמות שלי, נטע, כשמדיניות לא נותנת מענה לאנשים בקצה, לחלק מאנשים בקצה – המדיניות לא נכונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה עניין של כמויות. זה עניין של גודל העיוות. אני מסכימה איתך. אני מסכימה איתך בגדול. אם יש לנו נתונים, אני אשמח שנציג אותם. אבל בסוף, אם אתה פוגע ב-99.9% מאנשים ועוזר ליתר - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בואו נשמע בכמה אנשים אנחנו פוגעים. חגי, רק את הנתונים. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> שוב, אני לא יכול לאפיין את האוכלוסייה בקצה שהעיוות לא תוקן. אני יודע להגיד שיש כרגע 1,200 הורים שההטבה הזאת לא נותנת להם את תוספת הסבסוד כי מבחינתנו ההכנסה שלהם היא גבוהה, ויש עוד 3,000 הורים שלא עומדים בתנאי הסף. זה מתוך 11,500 הורים. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אבל זאת לא השאלה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אבל רגע. אבל לא עומדים בתנאי סף, חגי, גם לא השלימו תהליכים. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> נכון, נכון. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> תסביר את זה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> רגע, ומתוך הנתונים שנתת לנו, האם היו אנשים, מספר שאתה יכול להגיד לנו, שהיו זכאים לפני שהם התחילו את שירות המילואים? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אבל זה משהו שאני לא יכול לבודד. אני לא יכול, אין לי היום יכולת. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אבל פה בדיוק הבעיה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אתם מבינים מה קורה עכשיו? אם מחר הוא ישתחרר - - - << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אני אסביר רגע איך זה עובד. חישוב ההכנסות מבוצע באמצעות נתונים שאנחנו מקבלים מביטוח לאומי. אנחנו מקבלים מביטוח לאומי מספר: הכנסה מצטברת ברוטו לתקופה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ואת זה אתם מזינים. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> בהכנסה המצטברת הזאת לא כתוב כמה התווספה לו המשכורת בעקבות שירות המילואים. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> אני מבינה שיש קושי טכני לנסות לתקן את הנקודה הספציפית הזאת, לחשב את תגמולי המילואים במבחן ההכנסות, כן או לא. לכן הפתרון של שתי הדרגות הוא פתרון רלוונטי גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה ערכית. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> חשוב להגיד שרוב תגמולי המילואים לא מחושבים, כי הם נכנסים ישירות לחשבון הבנק. אנחנו מדברים רק על התגמולים שנכנסים לתלוש השכר. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> נכון. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> שזה רכיב יחסית קטן מתוך סך התגמולים. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> אנחנו מדברים על תגמולים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אתם מקבלים את הדיווח מביטוח לאומי. מן הסתם יש את גובה הכנסה ותגמולי מילואים, נכון? זה מחולק? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לא, זה מה שאני אומר, תגמולי מילואים זה רכיב הכנסה חייב במס ככל רכיב הכנסה בתלוש. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אוקיי. כשאתם מקבלים את זה, אתם מקבלים את זה כיחידת הכנסה נניח 20,000 שקלים. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> כן, בוודאי, ברוטו. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ואם לפני כן הוא הרוויח 5,000, ביטוח לאומי, אתם, לא מסוגלים להבין מה הייתה ההכנסה הקודמת? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אמרתי, אנחנו מקבלים מספר אחד מביטוח לאומי שהוא הכנסה ברוטו חייבת במס. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> שהוא הכנסה בכלל, ולא משנה ממה הוא מורכב? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אבל אני אומר שוב, זה אומנם טכני מאוד גדול, אבל יש פה גם משהו מהותי. כשאנחנו מחשבים הכנסה, זאת הכנסה חייבת במס. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ואי-אפשר להזיז את זה ידנית למשל? אני מניחה שאתם עושים הכול ממוחשב. אבל כשמדובר בכמות לא כזו גדולה, השאלה אם לא נכון שאת ההכנסה, בעצם הכנסת המקור שלהם לפני המילואים, אתם יכולים להזין? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> לא מדובר פה באמת במיליונים. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות לקהילה הזאת. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> זה רק אומר שאותם 11,500 הורים יקבלו דרגה בעיכוב של שלושה-ארבעה חודשים, כי זה הזמן שלוקח לנו לטפל במסמכים ידנית. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> יקבלו עיכוב בדרגה, כי הם צריכים להכניס חומרים ידנית. תחזור על המשפט הזה שוב פעם. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> את מבקשת שאני אכנס תלוש-תלוש ואבודד רכיבים של המילואים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> כי אתם אומרים שטכנית אתם יכולים. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> מהתלוש שלי, אני לא זוכר אם יש הפרדה בין תגמולי מילואים לשכר רגיל. לא בטוח שגם בתלוש זה קיים. אבל נגיד שזה קיים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> בדרך כלל זה חייב להיות קיים. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> עם רכיב תשלום. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לדעתי זה השכר היסוד. לא יודע. צריך לבדוק את זה. אני לא יודע. אם יש שם שורה של תגמול, אפשר - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חגי, אני רוצה להבין שנייה, כשקיבלתם את המדיניות מהשרים והחלטתם לתת דרגה אחת, להוריד דרגה אחת, איך התקבלה ההחלטה? למה אחת ולא שתיים ולא שלוש? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה בדיוק מה שהסברתי. אנחנו בדקנו את גובה ההכנסה שאנשים מקבלים כתוצאה מהתשלום העודף הזה שנכנס לתלוש השכר וראינו שדרגה אחת נותנת מענה. בדיוק ככה. על פי הרציונל המקצועי של לנכות מגובה ההכנסות השנתי את התשלום העודף ולאפשר את אותה דרגה שלפני שירות המילואים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, אתה רוצה להחזיר את המצב לקדמותו? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בדיוק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ואתה בדרגה אחת מחזיר את המצב לקדמותו, ושתי דרגות אתה גם מוסיף? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> מוסיף. ברור, שוב, אני מכיר בזה שייתכן שיש מקרי קצה של אנשים שהכנסה השנתית שלהם עלתה ב-150,000 שקלים והם לא מקבלים מענה בצד הזה. יכול להיות שיש מקרים כאלה. אנחנו לא יכולים לתת מענה ל-100% מהמקרים, ואנחנו כן מבינים שלרוב המוחלט זה נותן מענה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אני אוסיף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, רגע, רגע חגי. רום, בוא נדייק. על פי הנתונים של חגי. בוא נשים את הנתונים בצורה מדויקת. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> הנתונים של חגי לא מתייחסים למקרה הזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חברים, שנייה, בואו תתקנו אותי, אבל אני רוצה לשים את השאלה. 11,500 משפחות רלוונטיות - - << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע נטע. - - מתוכן 4,200 לא מקבלות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא. אז אני אסביר. לא. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> זה לא אותם מקרים. זה בדיוק הדיון שניהלנו קודם. ה-100% – זה ה-11,000. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון, 11,500. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> יש 100% משרתי מילואים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אנחנו מדברים על אוכלוסייה – שם זה לא אותו 100%. ה-100% שלנו – זה אנשים שהיו מתחת לסף השכר של 9,000 שקלים בחודש. זאת לא אותה אוכלוסייה, אתה מבין? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו מנהלים דיונים מקבילים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, לא, אני אתייחס. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> בדיוק. אלה שני דיונים שונים, שני דיונים לגיטימיים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> וביחס למה שאמרת, עוד נחדד רגע. דיברת על 4,000 ומשהו. מתוכם 3,500 זה אנשים שהם לא באוכלוסיית היעד, כלומר בדרגה 12. זה אומר: או שהם לא שני בני הזוג מועסקים, או שהם לא השלימו את תהליכי הגשת הבקשה. כלומר, ה-3,500 האנשים האלה הם מחוץ לאירוע. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> ועדיין, יש לנו 1,200 אנשים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> האירוע היחיד – זה אנשים שהם דרגה 11, וביחס אליהם אנחנו לא יודעים לאפיין מי לפני היה זכאי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רום, תקשיב שנייה, בוא נשים שנייה את האבנים הגדולות. באבנים הגדולות יש פה ציבור, הציבור משרת. יש פה דרג מיניסטריאלי שקיבל החלטה מסוימת. אני מפקח על ההחלטה הזאת. התוצאה בעיניי לא רצויה. למה? אפשר לשים את זה בעולמות של מקצוע. אפשר לשים את זה בעולמות של ערך. בסופו של דבר התוצאה היא שאם רום וחגי יהיו ביחד בטנק, לצורך המחשה, שני אנשים יהיו ביחד בטנק כמו שאמרה בר, אחד מהם יקבל סבסוד על הילד שלו במעון והילד של השני – הם באותו מעון – לא יקבל סבסוד. שניהם יושבים בטנק, שני הילדים שלהם באותו מעון. אחד מקבל סבסוד ואחד לא. זו תוצאה מבחינתי בעיניי לא רצויה. ואז אני הולך לדרג המיניסטריאלי/לרשות המבצעת ואני אומר לה: בואו תתקנו את העיוות החברתי-ערכי שנוצר פה. אני שואל אותך: מה הפתרון? איך אנחנו יוצרים את הפתרון? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אגיד לך. הצעד שאנחנו עושים פה לא נועד לספק מענה לקושי שאתה העלית, ואני אסביר למה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא. הבנתי. בוא נמשיך הלאה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> איך אנחנו מתקדמים מפה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> איך מתקדמים. אני רוצה לתת מענה. מה המענה? מה הכלים שאתה צריך? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אז אני אומר, זה לא באמצעות הצעד הזה. דיברנו פה על זה, ואולי חגי הזכיר את זה קודם, שבכל מקרה תנאי סף לקבל את הסבסוד הוא להיות שייך לאוכלוסיית היעד. אני רגע שם בצד את הזכאות שלהם מבחינה ערכית או מבחינת הנכונות של התגמול שכל אחד צריך לקבל. בוודאי שהם רואים להכול, וזאת גם לא הסמכות שלי לבוא ולהגיד למה הם רואים. אבל כן, אני בא להגיד, במידה שפער ההכנסות ביניהם הוא כזה, ואני בכוונה רגע מצייר דוגמה קיצונית, שאחד מהם מרוויח 100,000 שקלים בחודש ואחד מהם מרוויח 3,000 שקלים בחודש, בהגדרה המצב הזה יישאר תקף גם בהינתן הצעד הזה של הפחתת דרגה, כי הפחתת דרגה לא באה לתת מענה לפער הסבסוד שנובע מפערי הכנסות ביניהם. הפחתת דרגה, הדבר שהיא באה לתת לו מענה, זה התגמול המילואים העודף, שבא לידי ביטוי בתלוש השכר, שמביא להפחתת דרגה. זה הדבר היחיד שהיא באה לתת לו מענה. ואם אנחנו מנסים לייצר מענה לבעיה אחרת, זה לא הכלי המתאים והוא לא שייך לסט הבעיות שאיתן אנחנו מנסים להתמודד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הבנתי. אנחנו נותנים – דיברנו לפני שנכנסת – 5% הנחה בארנונה לכלל משרתי המילואים, ומבחן הכנסה לא רלוונטי. אני רוצה לנטרל את מבחן ההכנסה עכשיו, מבחינתי המבחן הוא מבחן השירות, ולתת פה סבסוד למעונות. אני שואל אותך כדרג מקצועי: מה ה- milestoneשאתה צריך לעבור כדי להגיע למצב שאתה נותן? מבחינתי נוצר עיוות. הוא לא בעולמות של כסף, אלא בעולמות של ערך. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני חושב שבשונה מהנחה בארנונה, ההבדל המאוד מאוד משמעותי שמעונות יום מפוקחים, מסגרות סמל, זה משאב שהוא במחסור, כלומר יש יותר אנשים שהיו רוצים לקבל את השירות הזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר עכשיו על רישום. אני לא מדבר על רישום. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אבל זה קשור לזה, כי מה שאתה אומר גם מייצר תיעדוף ברישום. ולכן, מעונות יום, צריך לקחת בחשבון שכשמישהו אחר נכנס בהרבה מאוד מקרים מישהו אחר יוצא. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> רגע, בוא נדייק לגבי התיעדוף ברישום, רום, כי כרגע התנאי הוא 80 ימים ב-2024. כלומר שם אין מבחן הכנסה בכלל. אנחנו צריכים לקבל סבסוד. אבל שם יש לנו רק מבחן של מספר ימי השירות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, זה לא נכון. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> יש, יש רף, יש רף מקסימלי. הרף של הסבסוד הוא אותו רף של הזכאות לתגמול. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש מבחן הכנסה. אדם שמרוויח מיליון שקלים בחודש, גם אם הוא עשה 200 ימים - - - << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> הוא מתמודד כמו כולם. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> אוקיי. אבל עדיין יש לנו רף יותר גבוה מבחינת ימי שירות. אז יש לנו כאן איזשהו פער. לא כל מי שקיבל סבסוד יקבל קדימות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הרצון לתגמל משרתים הוא בוודאי. אני קטונתי מלהגיד מה זה. אבל אני אישית חושב שהוא ראוי. פשוט זה לא הכלי המתאים, כי הכלי הזה בא לתת שירות לאוכלוסיית היעד של זכאי הסבסוד למעונות יום שהם לכתחילה הורים שיש להם שני מאפיינים: א' – הם הורים לפעוטות בגילאי 0 עד 3, שזאת רק קבוצה חלקית מתוך סך משרתי מילואים; ו-ב' – הם הורים לפעוטות בגילאי 0 עד 3, בעלי הכנסה נמוכה. אלה האנשים שהצעד הזה בא לתת להם מענה. אנשים בעלי הכנסה גבוהה לא משתייכים לאוכלוסיית היעד של מעונות הסמל, של מסגרות הסמל המפוקחות, כי כל המטרה של המסגרות האלה היא קודם כול לתמוך בתעסוקת אוכלוסייה בעלי שכר נמוך שהתמריץ שלהם לצאת לתעסוקה פוחת אם הגובה של העלות של המסגרות לגיל הרך היא גבוהה. ולכן, ככל שרוצים לספק איזשהו מענה לבעלי הכנסה גבוהה, זה מצוין. זה פשוט לא הכלי המתאים, כי המערכת הזאת לא מיועדת לאנשים האלה. זאת הנקודה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ולכן שאלתי: אז מה הכלי המתאים? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> תלוי לאיזה צורך רוצים לתת מענה. אבל שוב, אם המטרה היא לתת מענה לקהל היעד של מסגרות הסמל המפוקחות לגיל הרך, זאת אוכלוסייה מאוד מאוד ספציפית מתוך משרתי המילואים. זה מי שהוא הורה לפעוטות בגילאי 0 עד 3 וגם מי שסף ההכנסה שלו נמצא בתוך מבחן ההכנסה הכולל. בעבור האנשים האלה הצעד של הפחתת דרגה נותן מענה כי הוא מנכה מההכנסה השנתית שלהם את מה שנדרש. זה שיש אנשים שרף ההכנסה שלהם הוא מעל רף ההכנסה המזכה, זה בוודאי נכון, הם לא קהל היעד של מסגרות הסמל האלה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רום, אני לא רוצה לתת מענה לצורך שאתה מדבר עליו. אני רוצה לתת מענה לצורך שאני מדבר עליו. הצורך שלי הוא, כמו שנטע אמרה קודם, להכיר במשרתי המילואים גם באפיק הזה של סבסוד. עכשיו מדברים על 1,200 משפחות כמדומני, נכון? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, אנחנו לא מדברים על 1,200 משפחות. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> לא. זה 3,000 ועוד 1,200. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, לא. 1,200 משפחות זה סך אנשים שנמצאים בדרגה 11. 12 זה יותר, קבוצה יותר גדולה. לא חשוב. אנחנו מדברים על דרגה 11. מתוך האנשים האלה בדרגה 11 יכול להיות שיש אנשים שמרוויחים המון המון כסף, ואין שום בעיה עם זה, אבל אני פשוט אומר שהם לא נכנסים לתוך אוכלוסיית היעד של מעונות הסמל והרציונל הכלכלי של התמיכה בהורים במסגרות האלה לא תקף לגביהם. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> רום, זה גם לא מדויק מה שאתה אומר, כי מתוך האנשים האלה שהם בדרגה 11 יש גם אנשים שמילואים מעלים להם את הזכאות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> נכון, זה מה שאמרתי. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> עכשיו אין לכם יכולת להבחין בין האנשים האלה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה בדיוק מה שאמרתי. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> ולכן הפתרון צריך להיות ברמה הכללית. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אז זאת אמירה אחרת. מה שאנחנו צריכים לעשות, זה לנסות להבחין את הקבוצה שאת אומרת מתוך סך האנשים בדרגה 11. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> שוב, נאמר פה שאין דרך לעשות את זה, ולכן הפתרון צריך להיות שתי דרגות. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אם אפשר כמה מילים ברשותכם. אחד, אני חייב להגיד כמי שהיה פה בשנה שעברה, ההטבה הזאת או הסבסוד לא ניתן אך ורק כדי לתקן עיוותים. זה לא היה הדבר היחידי שעמד מול עינינו. הייתה פה שאלה גם של הוקרה. זה לא היה רק לתיקון עיוותים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אין שום בעיה. אני האחרון שראוי לקבוע את מי להוקיר ואת מי לא. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אתה שם אדנים ועליהם בונה מסד שלם. אבל האדנים שלך לא נכונים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני רק אומר שמערכת הסמל היא לא הכלי באמצעותו להעביר. אני אומר שמערכת הסמל היא כלי שיש קושי באמצעותו לתת הוקרה - - << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אני הקשבתי לך ולא התערבתי. אולי תשב איתנו בהזדמנות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> - - שיש לה שווי כלכלי. המערכת הזאת לא בנויה לדבר הזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רום, תקשיב שנייה. אני נותן לך איזשהו רעיון – אתה לוקח אותו לתבניות שלך. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא רוצה להישאר בתבניות שלך. אל תכניס אותי לתבניות שלך. אני רוצה לתת מענה לכל ההורים. יש 11,500 הורים. אני רוצה. לא אכפת לי אם הוא מרוויח מיליארד שקלים בשנה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה היה הרעיון המקורי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא מעניין אותי בכלל. מה שאני רוצה זה לתת סבסוד למעון לכל משרתי המילואים. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> מה שאנחנו אומרים, שלזה גם התייחסתי מקודם, צריך לקיים על זה דיון מקצועי כי יש פה השלכות באמת רחבות היקף - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הבנתי, הבנתי. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> - - מעבר לעלות התקציבית - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, רגע, רגע. אז כתבתי note: דיון מקצועי. מה זה דיון מקצועי? תחת השרים? במשרד האוצר, באגף תקציבים? מה אבני הדרך? אני רוצה לצאת מפה עם פרוטוקול מסודר שאומר: אדוני שר האוצר, אדוני שר העבודה והרווחה, נועדנו עם הדרג המקצועי, משרד העבודה והרווחה, משרד האוצר, אגף תקציבים, וכדי לתת מענה לכל 11,500 משרתי המילואים שיש להם ילדים במעונות, אנחנו צריכים לערוך 1, 2, 3. מה זה 1, 2, 3? אל תכניס את זה לתבניות שלך, רום. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> רק שאלה. אותם ילדים, אותם תינוקות שנכנסו למעון, הם כבר נמצאים הרי במעון. זה אומר שאם אתה מכניס אותם לאותו מעגל של הטבה, זה לא שהם פתאום צריכים לתפוס מקום אחר, הם כבר שם, הם חלק מאותה קבוצת ילדים מחושבת. לא? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אם הם במעון. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אז השאלה עכשיו: הטיעון שהם יתפסו מקום או לא, יפלטו או משהו, הוא לא רלוונטי? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אבל המכתב של בר מדבר על תשפ"ז. הוא מתייחס לדבר הזה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> תשפ"ו גם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ההערה היא נכונה, טובה, תודה רבה דבי על ההערה. אבל היינו בשרטוט אבני הדרך, ברשותכם, בואו נחזור ל-1, 2, 3. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> צריך לקיים דיון מקצועי שבו אנחנו נמפה את השלכות הרוחב, את ההשלכה על ההורים האחרים, את ההשלכה באופן כללי, שינוי של מהות מבחן התמיכה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> דיון מקצועי של מי? של רום, נטע וחגי? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> כן. אנחנו צריכים לעבוד ביחד ולהבין מה, לנתח את הנתונים, לנתח את עליית הביקוש, לנתח את ההשלכות מבחינת הפריסה בארץ ומבחינת ההשלכה על האוכלוסייה האחרת. כמובן שיש לזה עלות תקציבית שיש לאמוד אותה ולהעמיד לה מקור. אבל זאת בעיניי שאלה משנית. קודם כול ההשלכה היא השלכה כלכלית משקית. וצריך כמובן לבחון פתרונות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל האם צריך לקבל פה החלטה מיניסטריאלית של מדיניות, שר האוצר ושר העבודה והרווחה, כדי להנחות אתכם וכו' וכו'? << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> בוודאי, בוודאי. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אני אוסיף עוד משהו. גם מניסיון שהיה לנו לא מזמן עם הטבות שניתנו ליישובי הצפון, זה גרר הרבה מרמור בקרב השוק הפרטי, מעונות פרטיים שבכלל לא זכאים לסבסוד, והם אומרים: אם יש לך טנק, במשל הטנק, אז יש לך אחד שהילד שלו במעון מסובסד ואחד שלו, והילד שהוא לא במעון המסובסד – לא מקבל בכלל, לא משנה כמה הוא מרוויח. השלכות על השוק הפרטי. אומנם אני חושב שבהטבות ליישובי הצפון לא נתנו לשוק הפרטי בסוף - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> נכון, נכון. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> - - אבל היה על זה שיח מאוד ער. זה חלק מהדיון המקצועי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חגי, בדיוק, אני מניח שהשיח הזה כבר נערך ברמה מסוימת, כי גם להטבות שניתנו עד עכשיו יש השלכות - - << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> נכון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> - - גם על השוק הפרטי וגם על הרישום. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> העניין הוא שפה אתה עובר לפאזה של הוקרה. ואם אתה רוצה להוקיר - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה עובר לפאזה של הוקרה. בסדר גמור. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> זה חלק מהדיון המקצועי שצריך לעשות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל התוצאה של שינוי הפאזה מדברת על כמה אלפי הורים בודדים, עם מקור תקציבי יחסית מאוד מאוד נמוך ביחס למספרים שאתם מכירים. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אני אומר, זה חלק מהדיון המקצועי שצריך לעשות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא שאנחנו נוסקים לשמיים. יש פה עוד סוגיה שצריך לפתור אותה. זה מה שאנחנו אומרים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אולי כדאי לצרף את משרד הביטחון? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן, משרד הביטחון. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אולי גם נבדוק אפשרויות נוספות של מדיניות, אם אתה רוצה ליישם, כלומר אם המדיניות שלך היא הטבה. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> מה שמטריד אותי בכל הסיפור שאנחנו שומעים, מה שאדוני מציע זה למעשה שינוי של השיטה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תוספת, נדבך. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> וזה בסדר גמור. רק שהדיון המקצועי הזה ייקח זמן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא ייקח זמן. הינה, שלושתם פה, ונטע נוסעת אז בכלל יהיה יותר קל לתאם. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אנחנו מוטרדים מהשנה הקרובה. השנה הקרובה מתחילה עוד מעט. תשפ"ז מתחילה עוד שלושה חודשים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני מניח שאם שר העבודה והרווחה ושר האוצר ישמעו על הדיון הזה ויבינו שמה שצריכים לעשות זה לקיים ישיבה פלוס עבודת מטה קצרה, לפתור את הבעיה הזאת, זה דבר שיכול להיפתר בפרק זמן קצר. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> יש עיוות כרגע שהוא מאוד ברור. השאלה אם אנחנו יכולים לתת פתרון לעיוות הזה בדרך של שתי דרגות, לפחות כשלב ביניים, עד שייגמר הדיון המקצועי בנושא שהוא הרבה יותר רחב. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> אנחנו מדברים פה על דלתה סך הכול של 1,200 אנשים. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נטע, התייחסות שלך. את מתנגדת לזה? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> רגע, לפני נטע. אני רוצה להעלות את דוד הרוש, בבקשה, משרד הביטחון, שלום. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> בוקר טוב לכם, שלום. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אני מניחה שאתה מלווה את הדיון בהקשבה. היינו רוצים לשמוע את ההתייחסות. חבר הכנסת בוארון, אם יש לך שאלה ספציפית, זכותך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בואו נשמע אותו. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אנחנו קשובים לכם ומכירים את הנתונים. בסוף, אנחנו ניזונים ממה שנעשה פה בעבודת המטה ביחד עם משרד העבודה. וכן, אנחנו נקיים על זה בשולחן הרב-מגזרי שיש בין המשרדים, נבקש איתם את ההשתתפות כדי להבין איפה הכשלים, כי יש שם יכולת, בהזדמנות, לקדם את המענים שתקועים פה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> הם מבקשים להשתתף בדיונים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה רוצה להשתתף? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אנחנו נמצאים ברצף דיונים בשולחן הרב-מגזרי בין משרדי הממשלה. במענה שאנחנו עושים ביחד עם משרדי הממשלה בשולחן הרב-מגזרי, אנחנו נבקש גם לקדם שם את העבודה ביחד עם משרד העבודה. כל הנציגות של הפורום, פורום נשות המילואים, שהן גם מציגות פה את הפער, נמצאות איתנו שם. אנחנו צריכים להבין רגע איך אנחנו יכולים לקדם איתם, כי יש שם המון מענים שניתנים גם ככה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> דוד, מה העמדה שלכם ביחס לזה שיש חלק מהמשרתים הורים לילדים, לא משנה רמת ההכנסה שלהם, שבסופו של דבר לא מקבלים סבסוד, לעומת הורים אחרים של חיילים אחרים שכן מקבלים סבסוד? עשיתם חשיבה על הדבר הזה? יש לכם איזושהי עמדה בדבר הזה? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> צה"ל לא נכנס למקום של השכר של המשרת, מתוך המקום ששכר המשרת מחושב באופן עצמאי לפי מה שהוא מקבל בתגמול. יש את הסיוע שניתן למשרתים כתוצאה מפגיעה שנעשית במהלך השירות וכמובן מענקים שחושבו כחלק מהחלטות ממשלה. אבל אנחנו לא נכנסים מלכתחילה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל המציאות הזאת שבאותה מחלקה יש לך חייל אחד שכן מקבל סבסוד וחייל שני לא מקבל את ההטבה, יש לכם עמדה על הדבר הזה? זה ביניכם. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> כמובן שמבחינתנו, מבחינת צה"ל, בטח במערך הלוחם, שכל משרת יקבל את זה. אנחנו לא מסתכלים, שוב אני אומר, על שכרו של המשרת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז אתה אומר שאתה שותף לעמדה שלנו שהמבחן הוא לא מבחן ההכנסה? זה לא רלוונטי? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> נכון, כי אנחנו לא יכולים ליצור פה דיפרנציאליות בין המשרתים. זה לא מקומו של צה"ל להתערב בתוך המקום הזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני מבין. אני מבין. הערה חשובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אתם צריכים עוד את דוד או נשחרר? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מבחינתי תרם את תרומתו. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> תודה רבה דוד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> חבר הכנסת סולומון, ברוך המשתתף, אני אשמח לשמוע את דבריך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. מחילה, הייתה לי פגישה שהתארכה ולא יכולתי להגיע בזמן. אבל אני שמח על הדיון הזה, הוא חשוב, ושמח שאביחי נמצא פה בין מבקשי הדיון הזה. האמת היא, לאור מה שגם היה אתמול בכלל, אז מתהדק ומתחזק הצורך בדיון הזה. אני לא שמעתי את כל הדברים שנאמרו עד כה, אז אני מקווה שאני לא אחזור, ואני אגיד את זה בקצרה. הבסיס שעל גביו ביקשנו את הדיון הזה, הוא: א', אנחנו מבינים מה קרה בשנתיים וחצי האחרונות עם חיילי המילואים, מה שנקרא בעצימות הרבה יותר גבוהה. זה תמיד, אבל בעצימות הרבה יותר גבוהה. ולכן הצורך עלה; וגם עלה אבסורד, שבו גם בנתונים הקיימים של קבלת סבסוד או קבלה להרשמה במעונות היום, יצא מצב שאנשים ששירתו במילואים לאורך כל-כך הרבה זמן ונתנו להם מענק על הדבר הזה, אז המענק היווה איזשהו בסיס גם לגבי התחשיב של ההכנסה. זה משהו שאנחנו ביקשנו להוריד מכול וכול, להוריד את הסיפור של המענק, המענקים. המשכורת היא משכורת, בסדר. להוריד את הדבר הזה, וזה דבר שאנחנו רוצים בבסיס – לתעדף חיילי מילואים, שהם אחוז קטן בחברה. אנחנו יודעים שתורמים המון המון מהבית, מהיום-יום שלהם, הנשים, הילדים, כולם. ולכן הדבר הבסיסי הוא באמת לתעדף אותם באופן מיוחד, באופן ייחודי. יש פה שני דברים שאני רוצה לשים על השולחן, בקשה בעניין הזה. אחד זה הסיפור של תגמולי המילואים, שהם לא ייחשבו לחישוב של ההכנסה לנפש, ואז אנחנו יודעים להגיד שהם נדחקים רחוק יותר. ושתיים, זה הנושא גם של הדירוג. הרי בסופו של דבר אנחנו יודעים להגיד שיש 13 מדרגות או 12 מדרגות. מדרגה 13 – אדם יוצא, הוא לא נכנס בכלל לדיון. אנחנו מבינים שבגלל שבדרך כלל מי שמשרת מילואים אלה אנשים שגם מאוד מחויבים למדינה ומאוד מחויבים למשק, אז הם בדרך כלל שני בני הזוג עובדים. כששני בני הזוג עובדים, אז גם אם אנחנו מצליחים להכניס אותם ומורידים להם דרגה, התוצאה היא שהם נכנסים למעגל של בין 10 ל-12 וזה לא נותן להם כלום בסבסוד. אנחנו מציעים כאן לעשות איזשהו חישוב. אני רוצה להציע שלוש דרגות. אבל אפשר להציע הצעות אחרות. אבל להוריד שתיים-שלוש דרגות. התיעדוף הוא להכניס אותם פנימה לתוך הסבסוד, לתוך המעון, אבל אחר כך אין להם סבסוד. אז אני מציע שנעשה עוד פעולה של שתיים-שלוש דרגות לפחות מתחת, אחרי שנקבעה לו הדרגה, להוריד לו שתיים-שלוש דרגות, ואז אנחנו יודעים להגיד שהוא יקבל סבסוד. אני רוצה להגיד עוד מילה אחת. כתבתי כאן, ביקשתי מהורה שהיה פה בדיון, אני לא הספקתי להיות, אבל אנחנו מודעים לכל מה שמתרחש. אם אנחנו הולכים למעונות יום באופן רגיל, בגלל או בזכות ההכנסה שיש למשפחה של חיילי מילואים, התוצאה היא בסופו של דבר שהוא אומנם מקבל הכרה ותיעדוף, אבל בפועל הם לא יקבלו כלום. חברי אביחי, אני רוצה להציע הצעת חוק אחרת. היא שונה ממה שיש כאן כרגע, שקשורה יותר לעולם החרדי, כלומר הצורך בתוך העולם החרדי. לעשות הצעת חוק קבלת ילד למעון בהשתתפות מדינה בעלות שכר הלימוד בו. הצעת חוק הזאת תהיה minded לחיילי מילואים, ממש. אנחנו יודעים להגיד ש-3% משתתפים במערך המילואים בביטחון ישראל בגילאים הרלוונטיים, אז אנחנו אומרים, באופן אקטיבי, משהו הרבה יותר רחב. כלומר, מלכתחילה אני מתעדף ונותן לך הרבה יותר גיבוי כשאתה בא ומסכן את חייך לביטחון מדינה. אז אני רוצה להציע שתהיה הצעת חוק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, מה שאתה אומר, שלאותם משרתי מילואים אתה נותן גם קדימות אוטומטית - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> - - בתוך חקיקה ראשית וגם סבסוד? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> וגם סבסוד. אבל סבסוד לא מלא. אני מדבר כרגע על שתי דרגות מינימום. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נראה לי שרום נכנס לסטרס. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הייתי איתו בדיון אתמול, עם חבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל אני עושה את זה לעומת מה שנעשה אתמול. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אבל ההתייחסות עכשיו, כשחוק המעונות עולה בפתח, זה הדבר המינימלי שאנחנו יכולים. ובאמת, חשוב לי נורא. יכול מאוד להיות שאתם מסתכלים על המילואימניקים כמספר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא נראה לי שהם כאלה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> לא, אני מסתכלת על המשרדים. בסוף, גם כפי שאמר חבר הכנסת סולומון, כמו שאמרה עורכת דין בר, אנחנו צריכים לזכור שהם אלה שבחזית, כשהיום אנחנו נלחמים שיצטרפו אליהם, וצריך לזכור שהם צריכים את השקט הנפשי. מה גם כדי שתיתנו את ההטבה הזו או את הסיוע הזה, שני בני הזוג צריכים לעבוד. משמע, גם בני הזוג האלה, בין אם במילואים או במקום אחר, גם מייצרים כסף למדינה. אז להיכנס לנישה הזו, כשאנחנו מדברים על מספרים באמת מאוד מאוד קטנים, חבר'ה, זה צריך להיות בחשיבה אחרת. הוא מעלה את זה ערכית, שלדעתי זה צריך להיות ה-level הראשון, במציאות שאנחנו יודעים שאין לנו כמעט חיילים, אין לנו מילואימניקים. עכשיו קיבלו מלא צווי 8. אנחנו לא יודעים לאן המדינה הזו הולכת. אנחנו מדברים על פרוטות, פרוטות למשק מדינת ישראל. אתם אומרים: אנחנו הולכים להתכנס, אנחנו נשב, נדבר. זה היה צריך להיות אתמול, כי באמת זה מביך, אנחנו כמעט שלוש שנים באותה סוגיה, או לפחות מלווים את המילואימניקים האלה, וההחלטות האלה צריכות להתקבל מיד. אתם צריכים לבוא יותר פרקטיים, כי זה נראה כאילו אנחנו בניוטרל: יופי, עשינו v, יש לנו פה ועדה, דיברנו, קשקשנו ויצאנו – ולא קרה כלום. במיוחד כשאני שומעת – אגב, אני לא יודעת, אולי אתה לא שמעת – שלגבי הדרגה זה ייקח איזה שלושה חודשים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה כבר בדיון. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה מטריד אותי, שלושה חודשים לא לתת דרגה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לא, זה רק אם רוצים להיכנס ידנית לתלוש-תלוש. זאת הצעה שלך. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אני אמרתי ידנית גורף לכולם. אבל יכול להיות שלכאלה שאתם עושים להם מבחן הכנסה, עם ההכנסה של המילואימניקים, אולי לגביהם אתם צריכים ידנית. לא דיברתי על 12,000. אולי דיברתי על 4,500, 6,000 כאלה, שזה בסדר, קומנדו של כמה אנשים לעשות את זה, כולל אני שמוכנה לבוא להזין. זה אפשרי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> היא עורכת דין, היא בעניינים. אבל לפני שאתה עונה או מגיב לזה, אני רוצה להגיד שני משפטים. א', אנחנו מדברים, מה שנקרא, על הקרוב ועל הרחוק. בקרוב, נושא הדיון הוא הנושא החשוב. ככל שאפשר למצוא דרך לתת מענה עכשווי. חתמתי על הדיון הזה בגלל שהיו פניות אליי ממש על אנשים שהיו במילואים, חלקם לא הספיקו להגיש בקשה. חלקם הגישו – פתאום תגמול המילואים של 5,000 שקלים גרע מהם את היכולת לקבל. דברים שהם אבסורדים. אז א', בקרוב, במיידי, ככל שאפשר לעשות משהו עכשיו. יש לנו אנשים שעושים 800-700-600 ימי מילואים. אפילו העוזר שלי עשה כבר איזה 400 ומשהו ימי מילואים. יש פה משהו שהוא חייב בקרוב. להתקדמות, הסתכלות ארוכה, אני מציע – ואולי לזה רום רצית להגיב, ראיתי את שפת הגוף שלך קודם – ביותר רחוק, בואו ננסה לחשוב שנייה על תיעדוף ששם בראש מעייננו את חיילי המילואים, הם אחוז קטן, וזה לא יפגע. הרי אתמול ראיתי שמשהו כמו 14% בלבד משאר האוכלוסייה המשרתת מקבלים סבסוד. 55% מהעולם החרדי מקבל. אני שמח על-כך. חלילה, אין לי בזה כלום. 6% מהעולם הערבי. 14%, משהו כזה, מהעולם הכללי, כשמשרת. צריך לראות איך אנחנו מייצרים פה תיעדוף. כנראה שזה לא ישנה את כל השמיכה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אשמח להתייחס ביחס למה שאתה אומר וגם למה שאמר קודם חבר הכנסת בוארון. רק נקודה שחשוב לחדד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רק תרשה לי להעלות שאלה ותתייחס גם לזה, לפני שאנחנו מסכמים. אומרים ארגוני משרתי המילואים: יש לנו את האורנים גדול – יש לנו את הגדול, צריך ללכת לדרג המיניסטריאלי, לדבר על שילוב או התנתקות ממבחן ההכנסה והתמקדות במבחן השירות, נקרא לזה ככה, שילוב של שני המבחנים האלה או מיקוד במבחן השירות; ויש את האופציה הזאת – זה שינוי של המדיניות הקיימת, אנחנו נחזור לדרג המיניסטריאלי, אתם תעשו עבודת מטה ונעשה את העבודה כמו שצריך, והעיוות הזה יתוקן. השאלה ששואלים ארגוני משרתי המילואים: האם לפני שאנחנו הולכים לגדול, במסגרת הקטן, כפי שמציע פה חבר הכנסת סולומון וכפי שמציעה היושבת-ראש, לאור מה שאומר סגן-אלוף דוד, שהם לא רוצים לראות חיילים ביחד, עם דיפרנציאציה שונה בסעיף הזה, ולאור הצעת הארגונים, האם אפשר במסגרת הקיימת לתת את הדרגה הנוספת הזאת או שתי הדרגות האלה כדי לתת מענה גם ל-1,200 משרתים שלא מקבלים את ההטבה הזאת? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אתייחס לשאלה הזאת. דבר ראשון, חשוב לי לחדד, ככל שהרציונל של המהלך הזה הוא לייצר מהלך, שהוא, כמו שתיארתם, שוויוני כלפי שני אנשים שנמצאים באותה סיטואציה, חשוב להגיד שיש פה עוד מגבלה מאוד מאוד משמעותית, שבשביל לממש את ההטבה הזאת צריך שבעבור אותו משרת מילואים יהיו שני תנאים: א', צריך להיות לו מעון סמל ליד הבית, ו-ב', צריך להיות מעון סמל שיש בו גם מקום פנוי. ולכן לכתחילה התנאים שהמציאות מייצרת ביחס להטבה הזאת הם לא שוויוניים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, זה אם הם צריכים להירשם. יש כאלה שקיימים כבר. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> יש כאלה שקיימים. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> ככל שאתה רוצה להיטיב עם משרתי מילואים שהם הורים, הדבר הנכון שצריך לעשות זה לתת להם פשוט כסף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יכול להיות. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> יכול להיות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יכול להיות. זה מה שיאפשר מענה שוויוני לכולם. זה מה שמאפשר מענה שוויוני, כי אתה מייצר פה עיוות חיצוני של היצע מסגרות, שהוא בהגדרה לא שוויוני ביחס למשרתים. זאת נקודה ראשונה. נקודה שנייה ביחס למה שאמרת. בגלל שכל צעד וכל שינוי מהמדיניות הקודמת דורשת הקצאה של מקור תקציבי, אז כל צעד שנבחר לעשות דורש החלטת מדיניות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ברור, זה מקור תקציבי. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> שאלת מה אפשר לעשות במסגרת הקיימת. גם במסגרת הקיימת כל שינוי, גם בעבור אותם 1,200 או כל מספר שתבחר, דורש הקצאה של מקור תקציבי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גם אם אנחנו לא משנים את המוטיבציות או את המבחנים? אנחנו בתוך עולמות התוכן של מענה לצורך. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> מדובר בשינוי במבחן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה? מענה לצורך. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה לא שינוי של מבחן התמיכה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זאת החלטת מדיניות שנדרש לקבל ולהקצות לה מקור תקציבי בהתאם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה זו מדיניות? המדיניות היא קיימת. זה בתוך המדיניות של המענה לצורך. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בגלל שינוי. זאת הקצאה של מקור תקציבי נוסף ולכן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה? אתה מוריד דרגה, ואתה מכניס אותו באופן אוטומטי. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> מצוין. זה דורש שינוי של מבחני תמיכה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה באותם מבחנים. המבחן אומר שמי שבדרגה 8 מקבל x, נכון? שנייה, אני רק רוצה להציע, יכול להיות שאני טועה. מה שחבר הכנסת אביחי בוארון מציע, זה: עזוב, תשאיר את אותה מדיניות, רק תקבע דבר אחד, כלל אחד, שאתה אומר שאתה מוריד בשתי דרגות את הדבר הזה. ואז אותו מבחן, הוא חל עליו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה שינוי של המדיניות. אין בעיה, ניתן לעשות את זה, זה פשוט התאמה של המדיניות הקיימת. זה דורש קבלת החלטה אקטיבית והקצאת מקור תקציבי. זה אפשרי לחלוטין. אבל אני אומר, גם זה דורש קבלת החלטה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה? אבל השמיכה היא אותה שמיכה, נכון? שנייה, שאני אבין את התמונה. השמיכה היא אותה סיכה, ואתה אומר: עכשיו אני מכניס לתוך השמיכה את כל מי שהגיש; מי שנפלט – נפלט, מי שנשאר – אני מחלק את ה-20 מיליון, 200 מיליון, לצורך הזה. כמה אנשים מקבלים סבסוד היום, בכלל? כמה במספר? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> בערך 100,000. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יפה, אז אותם 100,000 יקבלו, יהיו 100,000 גם, רק כנראה אחרים ייפלטו. כרגע, בקצב הזה. אני לא רוצה אבל. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אם הבנתי אותך נכון, הכוונה שלך היא להגדיל את שיעור הסבסוד של קבוצה מסוימת באמצעות הפחתת שתי דרגות ולא דרגה אחת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה דורש שני דברים. לתקן את מבחן התמיכה, כי היום כתוב בו דרגה אחת. אז צריך לתקן אותו, לכתוב בו שתי דרגות. זה דורש קבלת החלטה אקטיבית. אם אנחנו מפחיתים, עושים תוספת של דרגות ולא דרגה אחת, זה מגדיל את הסבסוד ולכן זה דורש תקצוב נוסף, ולכן גם זה דורש החלטה אקטיבית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אין מנוס מחקיקה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> גם חקיקה תדרוש את אותו דבר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רק לחדד נקודה אחת, רום. כל שינוי? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> במבחן התמיכה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא במבחן התמיכה, בתקצוב – גורר שינוי מדיניות? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כל שינוי בתקצוב מחייב שינוי במבחן התמיכה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ומחייב שינוי מדיניות? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> מחייב מקור תקציבי. כל שינוי שיש לו עלות תקציבית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא. כל מקור תקציבי, כל שינוי במקור התקציבי, כל הגדלה של מקור תקציבי, לפי מה שאתה אומר, מחייב את שינוי מבחן התמיכה, מחייב שינוי מדיניות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא. רק מדיניות. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> הפוך. כל שינוי מחייב שינוי מבחן התמיכה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> החלטת ממשלה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז יש לי בקשה. זה לגבי הסעיף הזה, הבנתי. אבל החלק השני הוא שלא להחשיב את תגמולי המילואים למבחן ההכנסה, את זה אפשר? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> לזה אני אתייחס. אמרנו קודם, יש את המענקים המיוחדים שהם משולמים ישירות לחשבון המשרת, שהם בכלל לא בדיון. אנחנו לא מתחשבים בהם, אני לא יודע מזה אפילו. כל הסיפור פה זה תגמולי המילואים שמשולמים דרך התלוש, חלף שכר. פה יש שני קשיים. יש קושי אחד שאמרו שהוא טכני. אבל זה לא באמת טכני, זה משהו הרבה יותר גדול. אי-אפשר לבודד את הרכיב הזה, כשאנחנו מחשבים את הנתון אי-אפשר לבודד אותו מרכיב ההכנסה. אבל הקושי המהותי יותר הוא שאנחנו מחשבים הכנסה לפי הכנסה חייבת במס, כמו כל רשויות השלטון בישראל נראה לי, ותגמולי המילואים שנכנסים לתלוש הם הכנסה חייבת במס. אם רוצים שההכנסה הזאת לא תהיה חייבת במס, ואז לא נתחשב בה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני מדבר רק על הדלתה בלבד. רק על הדלתה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> שוב, הדלתה, מבחינתנו – א', אי-אפשר לבודד אותה, ב' – היא לא דלתה, כי זאת הכנסה חייבת במס. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, ברשותכם. אני חייל מילואים. אומנם אני עכשיו לא עושה מילואים, אבל אני חייל מילואים. אני מקבל שכר נגיד 10,000 שקלים. כשאני עושה עכשיו 40 ימי מילואים, מחשבים לא לפי 25 ימים אלא לפי 30 ימים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> נכון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ואז אני מקבל טיפה יותר, נכון? אני רוצה שאת זה תוריד. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה בדיוק מה שדיברנו, על התוספת, שהיא גם ככה זמנית מן הסתם. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אבל השורה בתלוש היא אותה שורה. אין לך שתי שורות. הברוטו הוא עדיין אחד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אני מקבל את הברוטו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין. אין דרך? דרך ביטוח לאומי, דרך מישהו? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> הפוך, הפוך, אנחנו מקבלים מביטוח לאומי. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> חבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה שאני הגעתי מאוחר. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> הגעת מאוחר, ואלה שאלות שנשאלו וגם נאמרו. ובהחלט, אנחנו לפחות סבורים שנושא מבחן ההכנסה צריך לנטרל את ימי המילואים, כי בהנחה שזה היה עובד אחר, עובד במשק, אז ברור שהם יקבלו משכורות של 24 שעות כמו שהחיילים שלנו נמצאים. צריך להתייחס לבסיס שהם הגיעו. הם אומרים שהם מקבלים את זה כספרה. אני כעורכת דין, שהיה לה גם כוח אדם ומסוגלת להבין, אני יודעת שאפשר לקבל נתונים מאוד פשוטים מביטוח לאומי אם מורים להם מה המילואים, מה הבסיס, איך אתם מרכיבים את זה. ולכן אנחנו חושבים שיש מקום. ההצעה שעלתה כאן, גם הנושא של להוריד בשתי דרגות. לדעתי יש בזה היגיון. צריך לבחון גם את המיסוי. יכול להיות שהטבה במיסוי, להתייחס לזה כמו שנותנים קצבת נפגעי איבה, שלא לוקחים להם מהכנסות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שתי דרגות זה לא מספיק. אני רק מניח, לפרוטוקול, שתי דרגות – אני עשיתי תחשיב – שם אותנו בסביבות 10. 10 לא מקבל כסף. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> חבר הכנסת בוארון יסכם, ואם יחסר משהו אני אשלים. בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> קודם כול אני רוצה לומר תודה לארגון נשות משרתי המילואים. << דובר >> בר שוהם: << דובר >> פורום נשות המילואימניקים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> פורום נשות המילואימניקים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אנחנו רוצים להגיד תודה לכל המילואימניקים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גם לעמותה למען משרתי המילואים; גם לעוזרי הנאמן ידידי מאיר חוטה שדוחף את הנושא הזה מאחור; וכמובן לכם, גברתי היושבת-ראש וחברי חבר הכנסת סולומון; ולכם כמובן, הדרג המקצועי – על הדיון החשוב הזה. אנחנו נפנה לשר האוצר ולשר העבודה והרווחה ונבקש מהם לשקול ולקדם מתן סבסוד, מענק, הטבה, מה שזה לא יהיה, לכלל משרתי המילואים, במנותק ממבחן ההכנסה. המבחן הוא מבחן השירות, לא מבחן ההכנסה. הדברים הקצרים והנכוחים שאמר פה נציג משרד הביטחון, הם בראש מעייננו. לא יכול להיות שתהיה חלוקה בין משרת למשרת שנלחמים כתף לכתף מול אויבינו. ההכרה שלנו כעם, כחברה, כמדינה במשרתים היא במנותק מאותו תלוש משכורת שיש לאחד מהם או לשני. זה מבחן רוחבי, ולכן אנחנו נפנה לשר האוצר לשר העבודה והרווחה, לדאוג לכך שהעיוות הזה יתוקן. אנחנו נעקוב אחרי הדברים. אני מציע חברתי שאנחנו ניקח את הדיון מכאן למליאת הכנסת ונדון בנושא הזה. אין לי ספק שכלל חברי הבית ידחפו לכיוון הזה, ונעקוב אחרי הדברים. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אני לא בטוח שיש צורך בחקיקה במקרה הזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא חקיקה. זה דיון במליאה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה לא חקיקה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה סדר יום, זה סדר יום. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> בנוסף. ראשית, כמובן שאני מצטרפת לכל דבריו, המילים החמות של חבר הכנסת בוארון ושל חברי סולומון. מפה אני רוצה לשלוח חיזוקים, שהאל ישמור עליכם. תודה רבה לכל אלה שבאמת משרתים ונותנים לנו כאזרחים את השקט. לגבי המשרדים. אני מבקשת שתתכנסו. זה משרד העבודה, כמובן הביטחון, האוצר, ואנחנו נרצה לקבל תוך שבועיים דיווח לוועדה. אנחנו קצרים בזמן, ואנחנו עוד רוצים להספיק בממשלה הזו לעשות משהו, בכנסת הזו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הממשלה הטובה הזאת, שתמלא את ימיה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> הזמן דוחק ולכן שבועיים. אני חושבת שמפה תיגשו כבר להתכנס, ומבחינתנו, גם אם יש לכם תשובה בעוד שבוע. אנחנו נעשה את העבודה הנדרשת באמת על מנת לתקן, כי זה עיוות זועק לשמיים, ואנחנו יודעים שאנחנו רק בפתחם של דברים. אנחנו עוד לא יודעים כמה זמן משרתי המילואים יצטרכו להיות שם. תודה רבה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק מוסיף על דבריו של אביחי. רק שזה לא יהיה בהוראת שעה, כי אז זה יקרה השנה ושנה הבאה זה לא יקרה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> לא. אנחנו רוצים התייחסות לשנה הנוכחית והבאה. אנחנו רוצים להתפלל שלא נזדקק לזה. הישיבה נעולה. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:33. << סיום >>