פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 62 הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי 30/01/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 7 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום שני, ח' בשבט התשפ"ג (30 בינואר 2023), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> יישום התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר מירב בן ארי אימאן ח'טיב יאסין יואב סגלוביץ' מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: דבי ביטון שרון ניר יסמין פרידמן עאידה תומא סלימאן מוזמנים: אתי קיסוס – ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים, סמנכ"לית בכירה, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל מריה פודגייצקי – מנהלת תוכנית לאומית למניעת אלימות במשפחה, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל סאיד תלי – מפקח ארצי (תוכניות וועדות בין-משרדיות לאל אלימות), משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל אורית בן דרור – מנהלת תחום תקצוב ותמחור, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל תאיר ראבוחין – סטודנטית בטל"א, רווחה ועלייה, אגף תקציבים, משרד האוצר אור ורשביאק – עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים טלי יוגב – ראש אגף בכיר מניעה, טיפול ושיקום, המשרד לביטחון לאומי אפרת ליפשיץ פרקש – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי כנרת מנגן אלמליח – מנהלת תחום תכנון, ניהול וארגון, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק סיון שחר – ר' חו' חסרי ישע קטינים, המשרד לביטחון לאומי זוהרה עטיה – ע׳ ר׳ חו׳ אלמה מדור נפגעי עבירה, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק יואב צדוק – קמ"ד אג"ת, המשרד לביטחון לאומי איריס בן יעקב – ממונה חינוך למיניות ומניעת פגיעה, משרד החינוך לרה צינמן – יושבת-ראש, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות קרן הורוביץ – עו"ד, מנכ"לית, מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן גלי עציון – עו"ד, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמת מאירה בסוק – יועצת משפטית, נעמת טל הוכמן – קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל גילי ורון – עו"ד, מנהלת המערך המשפטי, ויצו צילית יעקובסון – עו"ד, יושבת-ראש, עמותת בת מלך אורלי חדד טובולסקי – סמנכ"לית קשרי קהילה, עמותת בת מלך תמר שוורץ – עו"ס, מנכ"לית, רוח נשית נעמי שניידרמן – מנכ"לית, עמותת אישה לאישה שרון בריק-דשן – מנכ"לית, קולך- פורום נשים דתיות יעל שרר – מנהלת, הלובי למלחמה באלימות מינית רחל-לי גפן – מנהלת תוכן ומדיה, הלובי למלחמה באלימות מינית עדי וימר – מנכ''לית, אל הלב סאיין פנינה בן ארי – פעילה חברתית, נבחרות מוריה דיין – יועצת משפטית, יד לאישה נורית לוי – יוזמת מיזם ווי נשים יוצאות מקלט, מסל"ן - מרכז סיוע לנפגעות אלימות ותקיפה מינית בישראל יסמין רובין-קופר – מנהלת יוזמת, קווים אדומים איתי פלס – ראש תחום, המעגל השני ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: טלי רם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יישום התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה << נושא >> << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בוקר טוב לכולם, לחברות הכנסת, לחברי הכנסת, לנציגי המשרדים, לאורחות, לארגוני הנשים, לצוות הוועדה. עברה עלינו שבת לא פשוטה שבה נרצחו שבעה ישראלים שיצאו מבית כנסת ואני רוצה שנפתח את הדיון בדקת דומיה, בעמידה לזכרם. משתתפים בצער המשפחות. שנדע ימים טובים יותר. התכנסנו כאן כדי לדון בתוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה, תוכנית שיצאה לדרך בשנת 2016, אנחנו מתחילים לצבור קילומטרז' מול מגפת מדינה. חברה שחפצה חיים אינה יכולה להרשות לעצמה מצב דברים שמדי שנה ושנה אנחנו רואים שאנחנו עומדים על מעל 20 נשים שנרצחות. לצערנו, השנה שחלפה הייתה שנה מאוד קשה, כולנו – בין אם זה משרדי הממשלה ובין אם מדובר בכנסת, וכמובן ארגוני החברה האזרחית שעושים רבות – כולנו מחויבים להיאבק בתופעה. הממשלה וזרועותיה לקחו אחריות בשנת 2016 אבל אנחנו כולנו מבינים גם שלא הכול מושלם ואנחנו תמיד צריכים להיות עם היד על הדופק לראות שאנחנו מתקדמים בכיוון הנכון, מאפשרים את ההגנה הנדרשת לנשים, כאשר אנחנו יודעים שמדובר בלא פחות – לפחות לפי הערכות – מ-200,000 נשים שנמצאות במעגל האלימות וחיות תחת צל האלימות, כשחלק מהתוכנית זה בוודאי למקד את קהלי היעד ולהגיע אליהם באופן אקטיבי, ולא רק לחכות שאותן נשים, ולא רק נשים, יגיעו למשטרה או לרשויות הרווחה. אני רוצה לפתוח בהצגת התוכנית. מי שמרכז, אמון על הריכוז, זה משרד הרווחה. אתי קיסוס, ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים, סמנכ"לית בכירה, משרד הרווחה והביטחון החברתי. אני אשמח שתציגי את פני הדברים, התוכנית הלאומית, וגם אני מבקשת כנות מלאה לגבי איפה הדברים לא עובדים. לא תמיד זה בזירה שלכם, למרות שעשרה משרדי ממשלה היו חלק מן התוכנית, גם אם יש משרדים שלא אקטיביים, פה בדיוק המקום, כאן בכנסת, כמי שאמונים על פיקוח עבודת הממשלה, להציף את הדברים. לא חלילה ממקום לא קולגיאלי אלא כי בדיני נפשות עסקינן, ואנחנו ביחד נדאג שהתוכנית הזאת תהיה הכי אפקטיבית, הכי מצילת חיים, הכי מונגשת והכי נכונה כדי שבעזרת השם נצמצם את המספרים הקשים מאוד. בבקשה, אתי. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> בוקר טוב. תודה. אני נכנסתי לתפקידי לפני מספר חודשים, אני מסכמת בעצם את שנת 2022 שהובלה על ידי איריס פלורנטין שמילאה את התפקיד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מאחלת לך הצלחה. איריס עשתה הרבה מאוד למען המשרד. אני בטוחה שעוד תשוב לשירות הציבורי. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> אכן. תודה. אני חושבת ששנת 2022 התנהלה בתקציב שיא שעמד על 155 מיליון שקלים, הייתה עשייה מאוד ענפה שאנחנו מאוד מאוד גאים בה, נפרט אותה בהמשך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה 155 שמומשו או 155 שהוקצו? כי אני זוכרת, בממשלה כל מה שדווחנו זה 200 מיליון, תקנו אותי אם אני טועה. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> הוקצו ומומשו, אנחנו נפרט בהמשך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> (שקף: ציר הזמן). קצת על ציר הזמן. הרציונל בעצם להקמה של הוועדה הבין-משרדית היה הכרה שהתופעה היא תופעה חברתית שמחייבת איגום משאבים וחבירה ביחד של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. ואכן, למרות הפתיח, חשוב להגיד שכל משרדי הממשלה, שחלקם נציגים שלנו פה, וגם שותפים מהחברה האזרחית, עובדים איתנו בשיתוף פעולה מלא, חשוב להגיד את זה. חלק מהשותפים שלנו נמצאים פה. בתהליך מקדים שקדם לכינון של הוועדה, המשרד לביטחון פנים בזמנו כינס את כל השותפים ובעצם מיפה את כל החסמים שאיתם התמודדו אנשי המקצוע, וברגע שכוננה הוועדה הוקמו צוותי משנה בין-משרדיים שפירקו אחד אחד את כל החסמים שעלו והציעו כל מיני פתרונות, ומשם יצאנו לדרך עם העבודה של הוועדה. (שקף: אודות התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה, תחומי הפעולה). השקף הזה משקף ככה בקטנה את ההוליסטיות של התוכנית, כשבעצם היא עובדת על שלושה תחומים עיקריים, יש לנו פה שלוש קבוצות: של תשתיות, של כלים ושל אוכלוסיות, כשלכל אחד מהשמות שנמצאים פה היה ייצוג בוועדה בצוות משנה שגיבש המלצות לגבי כל אחד מהתכנים הללו. (שקף: עקרונות הפעולה). עקרונות הפעולה, אני לא אעבור עליהם אחד אחד אבל אני אגיד שכל אחד מעקרונות הפעולה קיבל מענה בתוך העבודה של הצוותים וביישום. מריה, מרכזת הוועדה, תציג אחריי את הדברים. אחד הדברים שאנחנו מאוד גאים בהם זה הפיתוח של מענים במודל של One Stop Shop. פיתחנו כבר שני מרכזי אלומה לנשים, שנותנים מענה מיידי, 24/7 לנשים, ועומדים להיפתח שניים נוספים ברחבי הארץ. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לפי התוכנית, ההתחייבות היא לארבעה מרכזי שירות? << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> לארבעה. שניים כבר הוקמו, שניים נמצאים בתהליכי הקמה מתקדמים. אחד מהם בבאר שבע, עומד להיחנך אני מקווה בחודשים הקרובים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה כל מרכז כזה נותן טיפול? << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> זה לא עניין של טיפול. זה מרכז שנותן 24/7 מענה לנשים שלא מתאימות למקלטים, שלא מעוניינות לצאת למקלטים, שיש סיבה כזאת או אחרת שהן לא יכולות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה נשים? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> מאז הפתיחה, 900 נפגעות קיבלו מענה מאלומה, למרות הפרסום המועט. לא יצאנו לפרסום מסיבי כי נפתחו שניים בלבד מתוך ארבעה, ממקום של זהירות כי המקומות האלה צריכים לתת מענה אידיאלי, לא פחות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איפה זה בארץ? << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> עכו, בית שמש, ועומדים להיפתח בבאר שבע ובראשון לציון. אחד בכל מחוז של משרד הרווחה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תציגי את עצמך, שידעו מי את. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> מריה פודגייצקי היא מרכזת הוועדה הבין-משרדית ותיכף היא תקבל את כל הבמה והיא תציג גם את העשייה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת מי זאת מריה, שידעו גם אחרים. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> אני בעצם מעבירה למריה כדי לפרוט את כל התוכניות. אנחנו חילקנו את זה למניעה ולאיתור, לטיפול ולשיקום, ולהגנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מריה, מנהלת תוכנית לאומית למניעת אלימות במשפחה, משרד הרווחה והביטחון החברתי. את בעצם מנהלת את התוכנית עצמה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני מרכזת את כל הפעולות של התוכנית, מנהלת את כל הפעולות. שלום לכולם, מתרגשת להיות פה, אני רואה שרוב השותפים שלנו נמצאים כאן. התוכנית, כשמה, היא תוכנית בין-משרדית, היא תוכנית לאומית, יש פה הרבה מאוד שותפים. אנחנו נציג את העשייה שלנו אבל באמת זאת עשייה של הרבה מאוד אנשים שחוברים ביחד ובאמת יש פה עבודה בין-משרדית מדהימה. אני חושבת שזה המשאב הגדול של התוכנית הזאת וזה גם מה שאפשר לנו להביא לתוצאות שנציג אותן עכשיו תוך זמן מאוד מאוד קצר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תפרטי מי השותפים לתוכנית. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> נמצאים כאן משרד הבט"ל, המשרד לביטחון לאומי – עכשיו השתנה השם – משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד המשפטים, משטרה, שב"ס, רש"י, אוצר, הרבה מאוד ארגונים, וכמובן השוויון המגדרי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי הנציג של האוצר? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> תאיר פה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גם חינוך פה, אני רואה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> משרד החינוך פה, אמרנו. גם אם שכחתי מישהו אז לא להיפגע. באמת התוכנית היא רחבה מאוד. כמובן, ארגוני חברה אזרחית ששותפים איתנו לכל הדרך. לפני שאני אצלול לפעולות אני באמת רוצה להגיד שכל מה שהתאפשר, הוא התאפשר בזכות שיתופי פעולה באמת יוצאי דופן בין משרדי ממשלה, ומראש מתנצלת אם אשכח לציין מישהו, זה גם מהתרגשות וגם מריכוז מידע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל אנחנו לא בחגיגה פה, שיהיה פה ברור, בסוף המספרים לא ירדו. אני רוצה להכיר את התוכנית. אנחנו כאן כצוות עבודה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אז בואו נצלול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו רוצים לצלול לעבודה, בלי לחלק כל מיני פרסים לעצמכם. אני אכבד אתכם, אני בטוחה שאתם עושים עבודה קשה משנת 2016, אבל המצב שבו אנחנו נמצאים ממש לא טוב, ואת זה צריך להבין. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> (שקף: התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה - מניעה ואיתור). אני אצלול לציין את הפעולות של הוועדה הבין-משרדית, אגיד ואומר שמאז תוספת התקציב אנחנו רואים עלייה של 22% במספר מקבלי השירות, ו-3.6% עלייה בפניות ל-118, שזה קו חירום של משרד הרווחה שהתוכנית הלאומית הרחיבה אותו, הוסיפה לשם ארבעה עובדים סוציאליים ודוברי שפות. מעכשיו זה לא מענה טלפוני בלבד אלא יש כתובת מקצועית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מאז שהתוכנית נפתחה אנחנו רואים עלייה של 22%. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> במספר מקבלי השירות, ו-3.6% קבוע עלייה בפנייה ל-118. אני גם אומר שבתקופות הקמפיין – ותיכף אני ארחיב בנושא ההסברה – אנחנו ראינו עלייה של 300% בפנייה ל-118, זה מראה לנו את האפקטיביות של צורת ההסברה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הפנייה ל-188, בכמה שפות? ארבע שפות. איזה שפות? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> ערבית, רוסית, אמהרית, ועברית כמובן. אנגלית, רוב המוקדנים יודעים לענות מענה גם באנגלית, אנחנו לא הוספנו אותו, הוא פשוט קיים. בנוסף ל-118 יש קו לפניות שקטות וגם קו גברים. אנחנו מפתחים כל פעם מענים ייעודיים בהתאמה לצרכים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה פניות שקטות? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> פניות שקטות זה פניות sms, מישהו שלא רוצה לדבר או לא יכול לדבר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לאחרונה גם ראינו – זה היה ילד לדעתי – היה איזה פרסום, אמרה: מרימה טלפון, אני צריכה פיצה. זה היה מצמרר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה כבר לא שקט. זה כבר מוכר. צריך לשנות להם - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את הקוד. בבקשה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אנחנו נמצאים בהתנעה של תוכנית ייעודית לגברים בכל הנושא של איתור מוקדם עבור גברים כשאנחנו חוששים שהדבר יכול להתפתח לאלימות, אנחנו רוצים לזהות אותם קודם ולהנגיש להם את השירות הזה בצורה שאינה שיפוטית. אנחנו עובדים שנה שלמה על דרכי איתור ופנייה נכונה לגברים ואנחנו מכינים גם קמפיין ייעודי לנושא הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש הצלחה בזה, באיתור של גברים? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני לא רוצה לדבר כרגע באמת על הצלחה, ואני אקדים ואומר למה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש עלייה בפניות. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> בפניות גברים יש עלייה אבל היא לא מספקת מבחינתנו. אנחנו שואפים להרבה יותר כי אנחנו חושבים – בגלל שאלימות היא אלימות זוגית בדרך כלל, כשאנחנו מסתכלים על מספר מקבלות השירות שהן הנפגעות ביחס למספר מקבלי השירות שהם הפוגעים, אנחנו רוצים ליצור השוואה בין השניים, זאת השאיפה שלנו עד כמה שניתן. וכן, כמובן כל הנושא של איתור מוקדם ולא לטפל רק בקצה אלא באמת להיות שם קצת קודם. הוקצו משאבים למרכזים קהילתיים, שזה עובדים סוציאליים מתכללים פעולות. הרי הוועדה היא ועדה בין-משרדית, אנחנו מתכללים, אנחנו רוצים שגם בשטח התכלול הזה יתקיים בצורה מיטבית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה מתכללים יש לנו והאם הם כאלה שכבר היו תקנים במערכת? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> לא, זה חדש. אני מדברת רק על תקנים חדשים. 86 הוקצו, זה לא מזמן הוקצה, יחסית חדש, כבר 30% כמעט אוישו. תקציב לפעולה – העברנו תקציב למשרד לשוויון מגדרי, ליועצות למעמד האישה, לפעולות קהילתיות, גם זה כבר בוצע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה התפקיד של המתכללים הקהילתיים? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> המתכלל האזורי. הרי כשאנחנו מדברים על נושא של אלימות במשפחה, במיוחד במישורים של איתור, זיהוי מוקדם, מישהו צריך לתכלל את כל הסביבה הזאת – של משרד החינוך, משרדים אחרים – כמו ועדה בין-משרדית, ברמה מקומית עירונית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. אז יש לנו בערך – מטי, תקני אותי – יש לנו למעלה מ-200 רשויות. 250. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 257. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 256. ירדה אחת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש לנו כרגע רק 30, כשהיעד הוא מה? בפריסה עירונית? בפריסה אזורית? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> כרגע ההתייחסות היא אזורית אבל אם אנחנו נראה שהתפקיד הזה נכון גם ברמה עירונית אנחנו נפעל בהתאם. זה תפקיד חדש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. הכסף ישנו, התקציב ישנו. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> מבחינת תוכנית לאומית כולה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. ל-86. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> בוודאי. כן, זה הוקצה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז מה הקושי לאייש את המשרות? << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> יש כרגע קושי כללי לאיוש משרות של עובדים סוציאליים בכלל, בהרבה מאוד תפקידים, לא בהכרח רק בתפקיד הזה. ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, אבל אני בסוף מאמינה שעם המאמץ הנכון, השיווק הנכון, אנשים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> השכר הנכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> השכר הנכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השכר של עובדות סוציאליות נמוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. אנחנו כולנו זוכרות את המחאה האחרונה שלהם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לפחות הממשלה הקודמת עשתה את מה שלא עשו פה כל כך הרבה שנים, לפחות תקצבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה אפרופו הצווארון הוורוד. אני מבקשת להאיץ את האיוש. כל עוד נותנים לכם, תדאגו לאייש כי בעבר כל הזמן אנחנו דיברנו על כך שלא הוקצו תקציבים שהם מספקים, אז ברגע שמוקצים, לשים ממש את הרגל על הגז. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> במיוחד שמדובר בחיי אדם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לקבוע עובדות גם. הלאה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, בנושא כל כך מרכזי הייתי רוצה לראות מישהו מחברי הקואליציה, חברות הקואליציה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא מכניסים פוליטיקה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חברות יקרות, אחר כך, לא רוצה לקחת את זה למקום הפוליטי כרגע. הביקורת שתהיה לנו, גם בתוך המליאה נשמיע וגם אחר כך. כרגע יותר חשוב שנתמקד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ל-2023, יודעים מה התקציב שהם קיבלו? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 2023, עדיין לא הגיע תקציב מדינה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את שאלת אותה אם יש להם תקציב לזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> התוכנית הלאומית הוקצבה לחמש שנים, היא תסביר לכם, ואת כל זה אנחנו תקצבנו. עכשיו כל מה שצריך זה לעבוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בדיוק. תודה. תמשיכי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכמה שנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חמש שנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מפריע, סליחה. חברות הכנסת, חברי הכנסת, אני רוצה שהיא תמשיך בהצגה. בבקשה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> התוכנית הגדולה מתוקצבת, בסך הכול אמורה להגיע ל-250 מיליון בסיומה. יש תוכנית עבודה שלמה שפרוסה על פני חמש שנים. ברגע שיש תקציב אנחנו עובדים. יש לנו את התוכניות שלנו עד ל-250 מיליון, אנחנו עובדים עם מה שיש, מפרטים את זה לפעולות, מעדכנים את זה במונחים של היום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כשלחמש שנים, אמרנו, כל שנה כמה? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> זה היה אמור להיות כל שנה 50, עד שזה מגיע ל-250, בבסיס התקציב, זה לא מה שקרה אבל אנחנו מתייחסים למה שיש ועובדים עם מה שיש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> החידודים האלה חשובים כי יש גם חברי כנסת חדשים. צריך לזכור. אנחנו אחרי בחירות, יש חברי כנסת, זה לא בושה לשאול, זה התפקיד שלנו. בבקשה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> בגלל שכבר דיברנו על 2023, אנחנו מצאנו לנכון גם לצאת ל-RFI ולאתר חברות הייטק, סטרטאפיסטים צעירים, יש הרבה מאוד כוחות שפועלים בשטח. איתרנו חברות הייטק צעירות שרוצות להתגייס למאמץ הזה ביחד, יחד עם פורום מיכל סלה, וכרגע יש לנו מספר פרויקטים מאוד מאוד יפים שקשורים לדיגיטציה – אני ארחיב על זה – יצאנו ל-RFI גדול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דיגיטציה באיזה תחום? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> למשל אפליקציות לזיהוי מוקדם, להזעיק עזרה כשאתה לא יכול להתקשר, כל מיני תרגוטים כאלה ואחרים ברשתות החברתיות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. כי לצערנו, פתרונות קיימים כמו האזיקון האלקטרוני – סיפרה לי על זה חברת הכנסת בן ארי, הגיעה לחברת הייטק מדהימה שעושה את זה בצורה יוצאת דופן, ולא משתמשים בזה, אחר כך אתם גם תיתנו התייחסות. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אנחנו ניתן התייחסות לזה. High Risk, שאלון להערכת סיכון עצמית שפיתחנו אותו, זה לא כלי מקצועי אבל זה כלי שמאגד בתוכו את כל הסימנים המוקדמים לאותה נפגעת שרוצה לבדוק אם בכלל זה אלימות, לא אלימות, כל השאלות. ההגדרות הן לא מאוד ברורות. יש לנו כ-23,000 משתמשים, אנחנו עוקבים אחרי תוצאות של השאלון הזה, גם כלי מעולה. בסוף הכלי בעצם מגיעים בקלות לאתר, למיניסייט שבנינו למשרד. המיניסייט הוא מאוד שונה מהאתר הגדול של משרדי ממשלה, הוא הרבה יותר פשוט, ציורי, קל להגיע, קל לקבל מידע, משם יש את כל הקישורים, מנסים לפשט את התהליך עבור הנפגעות, עד כמה שניתן. כמובן, הקמפיינים שלנו. יצאנו למספר קמפיינים, המפורסם הוא קמפיין זוגות שגם זכה לפרס של הפרסומת האפקטיבית וגם פעמיים קיבלנו קקטוס הזהב בגיא פינס. אני מציינת את זה כי זה עוד חשיפה של הקמפיין ובאמת ראינו עלייה של 300% בפניות ל-118 בתקופות הקמפיין, באמת תודה גדולה גם ללפ"מ שעשו איתנו את כל הדרך וחקרו יחד איתנו איך לעשות את זה בצורה מיטבית. ראינו תוצאות יפות ואנחנו עומדים עכשיו לקראת קמפיין נוסף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה הקפיצה שאתם רואים אחרי קמפיין? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> 300% בפניות ל-118. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם במגזר הערבי? כי אני רואה שיש פה קמפיין ייעודי גם לחברה הערבית. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> יש לנו קמפיין לחברה הערבית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מעולה הקמפיין שלכם. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> קמפיין מעולה ואנחנו רוצים בשנה הזאת כחלק מהתוכנית להריץ אותו שוב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין לכם סרטון פה? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> להשקיע יותר בחשיפה שלו כי מאוד השקענו לעשות אותו. המחשבה הייתה לצאת לקמפיין לחברה הערבית שהוא מותאם לגמרי. זה צולם מחדש, עם חקר לגמרי שונה. אני חושבת שזה קמפיין מעולה ואני מקווה שיהיו לנו גם השנה משאבים להריץ אותו בצורה שבאמת כולם ייחשפו כי הוא קמפיין מאוד מאוד טוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לשאול ואני רוצה שתרשמו לכם. אתם צריכים למקד קמפיין בכל רקע לעולים החדשים. יש פה קרוב למיליון עולים. אם אנחנו לוקחים את ההגדרה הקיימת, עשר שנים אחרונות, כמיליון עולים. 15 שנה, מיליון עולים, בתוכם אתם צריכים למקד – לצערי אנחנו רואים, הרי בסוף האלימות לא פוסחת, לא על מעמד ולא על מצב סוציואקונומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולא לאום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין הבדלים. אבל, אנחנו כן רואים שיש חתך של נשים עולות. אני מבקשת לשים תקציב שיהיה באמהרית, רוסית, צרפתית וכל כיוצא בכך. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> היה גם קמפיין מותאם לחברה חרדית, חשוב לציין את זה. ומשהו שאיתו אני רוצה לסיים את השקף זה לדבר על התוכנית של משרד החינוך יחד איתנו, תוכנית חברות וזוגיות ללא אלימות, תוכנית שהיא אומנם לא חדשה אבל עם התוספת של הוועדה הבין-משרדית, העדכון שמשרד החינוך עשה הוא פשוט משהו שאני ממליצה לכולם להיחשף אליו. זו תוכנית נהדרת, מותאמת לילדים, בני נוער יותר נכון, ב-2023. אני באמת חושבת שזה חומר הסברה מאוד מאוד חשוב ומשמעותי. איריס מנדה ממשרד החינוך נמצאת פה אם תרצו אחר כך להרחיב בנושא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז התוכנית כן יצאה? כי יש טבלאות שאני קיבלתי. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> כן, התוכנית יצאה, התוכנית פועלת והיא תוגברה בחמישה מיליון נוספים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חמישה מיליון. כמה הקציתם במקור? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> מה היה הסכום במקור של התוכנית? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בטבלה שאני ראיתי – אולי אני טועה – ראיתי שזה לא מומש. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> התוכנית שולמה מתקציב של משרד החינוך. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> אנחנו השנה תוגברנו בחמישה מיליון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תפרטי במשפט. תיכף מריה מסכמת. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> קודם כול, רכשנו 64 ימי הדרכה, שזה באמת מבחינתנו הקפיץ את התוכנית כי בעצם אנחנו פיזרנו אותם במחוזות, בכל המגזרים השונים. ממש כל מפקחת ייעוץ קיבלה מטמיעה, מה שבעצם ממקם את התוכנית במקום אחר לגמרי. יש מישהי שהיא אחראית לזה, אחראית שזה באמת יתבצע בבתי הספר, היא מלווה מקצועית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כשההכשרות הן למי? לצוותי החינוך? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> ההכשרות הן לצוותי חינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לצוותי חינוך איך לזהות? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> זה לא רק איך לזהות. בעצם התוכנית מורכבת מכמה פרמטרים שחשוב לנו ללמד את הילדים. אנחנו מתחילים תמיד מהחלק הבריא, מה זה זוגיות בריאה. אנחנו מדברים על תקשורת בזוגיות, על פתרון קונפליקטים, אנחנו מדברים איתם על שליטה בכעסים, ממש ככה, אנחנו מלמדים אותם מה זה הכעס, איך בעצם לזהות אותו, איך אני מגיב במקרה של כעס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לאיזה גילאים? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> זה לכיתות י"א. אנחנו מדברים איתם על פרידה מקשר, שזה אחד הדברים הכי חשובים, גם איך להיפרד נכון ואיך לזהות מתי אני צריך או צריכה עזרה. אנחנו מלמדים אותם איך לזהות את הנורות האדומות בקשר ואנחנו מלמדים אותם גם את מעגל האלימות. אנחנו פיתחנו סרטון מקסים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מדהים. כמה ילדים עברו את ההכשרה? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> מבחינתנו, אנחנו כיוונו לכל הארץ. מבחינתנו, כל הארץ וכל המגזרים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל כמה בפועל? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> אנחנו עכשיו התחלנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין לך נתונים? אמרת שעשיתם 140, כמה הכשרות? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> 64 מדריכים ומדריכות, שעכשיו בימים אלה עושים את ההכשרות בכל הארץ. כמובן, תוכנית שאמורה להיות מוטמעת במשרד החינוך, היא לכמה שנים, זה לא בשנה אחת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מבינה אבל תעני על השאלות שלי. אתם התחלתם מתי? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> התחלנו עכשיו, ממש עכשיו. השנה נכנסו כל המטמיעים והמטמיעות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מספטמבר? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> כן. אנחנו העברנו הכשרה למומחים שלנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את יכולה לבדוק לי במספרים כמה בתי ספר, כמה ילדים? זה מאוד מעניין. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> בוודאי. אני רוצה להגיד עוד משהו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מבקשת לקבל את זה עד סוף הדיון. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> התוכנית הזאת תלווה במחקר הערכה, זה גם תוקצב מטעם הרווחה. אנחנו הקצינו לזה, ועכשיו זה בשלבים מתקדמים, כל הסיפור הזה של הערכת התוכנית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה שיעור אחד או שזה משהו רציף, מתמשך? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> זה כמה שיעורים, שישה שיעורים עם הנושאים האלה שאמרתי, שמועברים בכיתות. אנחנו עובדים בשיטת המניפה. למעשה, אנחנו קודם כול מכשירים את המדריכים שלנו כדי שיהיו מומחים בנושא. אנחנו תגברנו את היחידה למיניות ומניעת פגיעה, מכשירים אותם. הם יוצאים לשטח, מכשירים את היועצות החינוכיות ואת צוותי החינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שישה שיעורים שהתלמידים בכיתה י"א עוברים, כשהמטרה היא לכסות את כלל תלמידי ישראל. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כשהכלים הם גם לבנים וגם לבנות. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> נכון. בנוסף, בקדנציה של ד"ר יפעת שאשא ביטון אנחנו הכרזנו על תוכנית במיניות ומניעת פגיעה כרכיב חובה בתוך תוכנית כישורי חיים. התוכנית הזאת הפכה להיות חובה בכיתה י"א, מה שלא היה בעבר, אנחנו לא הכרזנו על זה אף פעם כתוכנית חובה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש לכם יעדים מדידים? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> יש לנו סקר שאנחנו כל שנה מעבירות ליועצות החינוכיות והן בעצם מדווחות על העשייה שלהן, אבל התוכנית הספציפית הזאת תלווה במחקר הערכה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איריס, אני מנסה להבין. זה התחיל השנה. האם את יכולה להגיד לי, כל כיתות י"א, כל תלמיד ותלמידה יעברו את ההכשרה הזאת? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> אני עוד לא יכולה להגיד לך את זה. אני אוכל להגיד לך את זה לקראת אמצע השנה, לקראת סוף השנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא בציפיות. ביעדים שלך. ביעדים של משרד החינוך, לא שלך. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> ביעדים של משרד החינוך שהתוכנית הזאת היא תוכנית חובה בכיתות י"א, ועכשיו אנחנו מטמיעים אותה, זה לוקח זמן להטמיע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר. אני משערת שגם אם השנה הזאת לא נכסה את כל התלמידים, שנה הבאה זה כבר צריך להתחיל לרוץ. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> שנה הבאה אני מקווה מאוד גם שיהיה משהו מהמחקר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה תקנים קיבלתם לצורך העניין? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> אמרתי, הרווחה העבירו לנו חמישה מיליון, אני חייבת להגיד שזה ממש הקפיץ את היכולת שלנו לעבוד בכלל בשטח, אנחנו פיזרנו את 64 המדריכים לכל הארץ לכל המגזרים, וחשוב להגיד את זה. ממש, אפילו אצל החרדים אנחנו הקצינו להם ימי הדרכה והם כמובן עושים, בשאיפה להעביר את התוכנית, כמובן בהתאמה תרבותית. התוכנית הזאת אגב עודכנה ונכתבה למגזרים השונים, זה לא שנגיד עשינו התאמות. אנחנו ממש ישבנו ופיתחנו אותה במשך השנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מעניין. במקום לעשות התאמה תרבותית, שכבר מראש יהיה - - - << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> מראש, אנחנו למדנו מהתוכנית הישנה, ומראש אנחנו ישבנו – רפרנטיות מהחברה הערבית, מהחמד, החינוך הדתי, מהכללי – והתאמנו את התוכנית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ומה עם החרדי? << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> גם החרדי עכשיו בהתאמה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. תודה רבה. << אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מריה, לסיכום. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני אתחבר למה שאיריס עדכנה ואני רוצה להגיד שכל התוכניות שהתוכנית הלאומית מקצה, מלוות במחקר ובמדידה. אני מאוד מתחברת לנושא של יעדים כי אנחנו בסך הכול רוצים להבין שאנחנו בכיוון בתוכנית שלנו, ולכן כל הקצאה, כל דבר שאנחנו עושים, אנחנו מודדים את עצמנו, ואני בסוף אגיע לשקף של המדידה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כשאת אומרת מודדים את עצמנו, אתם כמתכללים, אתם מודדים את המשרדים האחרים? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> כן. חד-משמעית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> השאלות שאני שאלתי אותה עכשיו, האם לכם יש יעדים שאתם שמים להם – עד סוף 23', 24', כל ילד וילדה בכיתה י"א יעברו את ההכשרה, שישה שיעורים. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> המדידה שלנו היא מצד אחד מדידה של אפקטיביות, לא רק בכמה בתי ספר זה עובר אלא גם איזה שינוי תודעתי זה עושה בקרב הילדים ואם זה משפיע עליהם, כן או לא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יוצאת מנקודת הנחה שזה אפקטיבי. אם זה לא אפקטיבי - - - << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אנחנו מודדים את כל התוכניות החדשות שלנו בשני פרמטרים: בהקצאה ובאיכות. לפי מה שאני זוכרת – איריס, תקני אותי – דיברנו על 260 בתי ספר בפריסה ארצית, זה מה שאני זוכרת מהדוחות, יכול להיות שזה יהיה יותר אבל זה היה היעד הראשון, להיכנס ל-260 בתי ספר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה כבר להביא לנו תמונת מצב אחרת. 260 בתי ספר, כאשר איך אתם בוחרים אותם? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> זה כבר שיקול דעת של משרד החינוך לפי צרכים, קריטריונים ותשתיות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז זה לא כל ילד. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> התוכנית צריכה להיכנס לכל בתי הספר, אבל התוכנית היא תוכנית שלבית ולכן כמובן צריך לעשות את זה בהדרגה. אנחנו העברנו כרגע חמישה מיליון שקל לדבר הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה כלום, זה טיפה בים, אני אומרת לכם. הכול מתחיל בחינוך. זה טיפה בים, אני מה זה לא מתהדרת בחמישה מיליון האלה. אני אומרת לכם שאם הילדים האלה יקבלו בגיל הזה את הכלים, אנחנו מונעים את הרצח הבא והחיכוך הבא והאלימות במשפחה הבאה, בטח שזה מופנה גם לבנים וגם לבנות. חמישה מיליון זה מעט, אני הייתי שמה על זה הרבה יותר. 260 בתי ספר זה ממש מעט, זה צריך להיות שכל ילד – אתם אנשי המקצוע, קבעתם כיתה י"א, זה חתך הגיל הנכון, בטוחה שאתם מסתמכים על מומחים – כל ילד וילדה צריכים לעבור את זה. כל ילד וילדה צריכים לעבור את התוכנית הזאת. תחזרו, יש הרבה כסף בתוכנית, הייתי רוצה יותר. תחזרו, תראו איך אתם מתאימים את זה, שלא יהיה ילד שהוא מסיים י"ב בלי שהוא עבר את ההכשרה הזאת וקיבל את כל הכלים בעניין הזה. זה מה שצריך להיות. 260, איך אתה בוחר מי ה-260? אני אומרת לך את האמת, מה זה לבחור 260? צריך שכולם יעברו. תיקחי את זה, תרשמי לך, גם אם אתם צריכים להביא תקציב מתוך המשרד – ולא חסר תקציב מתוך המשרד – תדאגו שכל כיתות י"א ותעדכנו אותנו שזה מה שבסוף יהיה. שאלה לי אלייך, מריה. כמה תקנים בסך הכול בתוכנית – אחר כך נשמע גם נציגים אחרים אבל לפני כן אני גם רוצה לתת לחברי כנסת – כמה תקנים לא אוישו? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אנחנו הסתכלנו יותר על חצי הכוס המלאה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כי בסוף, את יודעת, נלחמו פה דורות של חברות כנסת וחברי כנסת שיהיה תקציב, בסוף אנחנו רוצים לדעת אחרי שנתנו את התקציב שזה מאויש. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> אני חייבת להגיד, ברשותך, שאנחנו מדברים פה הרבה על תקציב והוא בהחלט חשוב, אבל אחד האתגרים היותר גדולים שלנו הוא לא בהכרח תקציבי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את תגידי אחר כך מה האתגרים, אבל מאוד חשוב לי לשמוע כמה אוישו. כשאני אומרת כמה אוישו זה אנשים שבסוף פועלים בשטח ומסייעים. זה לא תקציב, זה לא הכול דרך החור של הגרוש. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני אשמח להתייחס למה שהיושבת-ראש שאלה. קודם כול, ההקצאות, בסך הכול מאז פעילות התוכנית נפתחו כ-80, קצת יותר, מרכזים למניעת אלימות חדשים. כשאנחנו מדברים על הקצאת כוח אדם אנחנו מדברים על 246 תקנים, שזה 300 פלוס עובדים, ומבחינת איוש אני אתייחס. אנחנו בעצם מתייחסים פה לספציאליזציה של עו"ס גברים, עו"ס ילדים ועו"ס קשישים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כולל במשטרה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> לא. אני אתייחס למשטרה ברשותכם בנפרד. הקצינו 60 תקנים בעו"ס גברים, יש לנו כבר 86% איוש משרות. הקצינו 68 תקני ילדים, יש לנו 92% איוש משרות. כנ"ל לגבי קשישים, 78 תקנים הוקצו, כבר 92% איוש. כלומר 8% חסרים בעו"ס ילדים ועו"ס קשישים, ועוד 14% חסר לנו בעו"ס גברים, זה גיוס קצת יותר קשה, בגלל הסכום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה זמן לקח מהתנעת התוכנית עד שהתחלתם? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> זה לא מדויק, אבל גיוס תקנים אנחנו מדברים על שנה וקצת אחורה, בגלל זה אנחנו כבר רואים איוש יפה כי זה לוקח זמן. אני חייבת להוסיף שזה לא מסתיים בגיוס עובדים כי בעצם העובדים שמגיעים הם לא מומחים לאלימות גברים, צריך להכשיר אותם. וגם ההכשרות שלנו, כלומר אם שנה שעברה הייתי יושבת פה, הייתי מדברת אתכם על 400 לומדים מדי שנה, היום אנחנו מדברים על 550 לומדים בכל זמן נתון בבית ספר המרכזי להכשרת העובדים הסוציאליים לפי ההתמחויות האלה. אלה הכשרות ארוכות, למעלה מ-100 שעות בכל הכשרה כזאת, שלב א', שלב ב', אלה הכשרות רציניות, גמול השתלמות וכל מה שצריך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מתי את מאמינה שכל התקנים יאוישו? כל האנשים שאמורים לפעול כדי שהתוכנית הזאת תעבוד באופן רציף, מתקתק. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> הייתי רוצה להגיד לך, אנחנו עוד חודש באיוש מלא, אבל אני לא יודעת להגיד את זה כי כמו שאתם יודעים, הפרופסיה, היא נמצאת במשבר מתמשך ובאמת הייתה איזושהי פעימה שנתנה אוויר לנשימה, היא לא מספקת. אנחנו עושים מאמץ גדול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה ראוי להערכה, פנינה, 92% זה באמת ראוי להערכה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בחלק מהמקומות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה מטורף. מה אתם מדברים. היינו בוואקום פה, שנים מדברים על כסף, כסף, אף אחד לא עשה כלום. סוף סוף יש תוכנית, 92%. מה זה, אני ישבתי פה ארבע שנים במעמד האישה – עם משרד החינוך, איתם - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין, אבל אנחנו רוצים לראות איוש. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה מדהים, ולא סתם היא מתרגשת כי זה מדהים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם רואים, הכנסת יודעת גם כמובן לפרגן, אבל בסוף - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה מטורף. ממשלה יחידה שעשתה משהו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> השאלה הנשאלת, האם רק עובדים סוציאליים, רק הם אמורים להיות מוכשרים לתוכנית הזאת, או תארים – או תואר קרימינולוגיה – בוגרי תארים שאפשר כי בסך הכול יש הכשרות וצריך לפתוח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תיכף נגיע לזה. זו שאלה טובה כי בסוף יש פה גם את המשטרה וגם הרבה מאוד נדבכים אחרים של אנשי מקצוע, לא רק עו"סים, וזו שאלה טובה, אמורים לתת את המעטפת. לסיכום. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני אשמח להתייחס לנושא של ההכשרות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בקצרה. יש לך עוד חמש דקות ואנחנו מעבירים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל איפה התוכנית, לא שמענו כלום. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> רצים. אני רק אגיד שהכשרות והדרכות, אנחנו מחלקים את זה להכשרות לאנשי מקצוע וגם הדרכות לפרופסיות אחרות. יש לנו יועצים משפטיים שמקבלים הדרכה, אפוטרופוסים לדין, הרבה מאוד לומדים – אני לא אזכיר את כולם – שופטים, דיינים, קאדים, יש הדרכות מאוד מאוד נרחבות. אני רצה, אני רוצה לדבר על מרכזי אלומה כי חשוב לי להגיד את זה כאן. יש פה מענה שהוא חסר תקדים, בלי פתיחת תיק במשטרה וברווחה. זה צוות רב-משרדי שיושב שם ונותן את המענים. יש שם עובדים סוציאליים, חוקר אלמ"ב, סיוע משפטי, אנחנו רואים כמה זה מדויק לצורך, אנחנו רואים כמה אנשים נעזרים בנו. זה מענה ממש ממש טוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אלומה זה One Stop Shop? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש בעכו. ואיפה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 900 נשים מטופלות שם. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> המונח של מטופלות הוא לא מדויק כיוון שאנחנו גם לא דורשים פתיחת תיק, נעזרו בנו, יש כאלה שהם גם חוזרים, אנחנו לא סופרים אותם מן הסתם פעמיים אבל נעזרו במקום הזה עד היום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה המינוח המקצועי שאתן מעדיפות שנשתמש בו? << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> מקבלות שירות. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> מקבלות שירות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מקבלות שירות. כמה הפוטנציאל של מקבלות השירות אם אנחנו מדברים על שני מרכזים, שניים בפתיחה? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אנחנו מאמינים שזה ילך ויגדל כי אנחנו רוצים שאנשים יפנו מה שנקרא דקה קודם ונצליח למזער נזקים. אי אפשר למדוד את זה, זה שירות חדש, אנחנו לומדים אותו תוך כדי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז בואי תסבירי מה השירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 900 נשים קיבלו השנה שירות, רק שני מרכזים ועוד שניים עתידים להיפתח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל מה הן מקבלות? תני לנו שתי דוגמאות מהסקאלה היותר נמוכה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני אתן לכם דוגמה, מה שנקרא מהשטח. אחת המטופלות הראשונות הגיעה למקום הזה פיזית – לא תמיד ההגעה היא פיזית, אפשר גם לקבל שירות מרחוק, אפשר גם להישאר ללינה ל-72 שעות אם רוצים להתארגן, עושים הערכת מסוכנות במקום, כלומר זה ממש One Stop Shop. רק להגיד לכם שהראשונה שהגיעה, בין הראשונות שהגיעה למרכז בעכו, הייתה אישה עם חמישה ילדים, עובדת סוציאלית במקצועה, אם לא המרכז היא לא הייתה פונה לסיוע בשום מקום אחר. המקום עונה 24/7 גם לצוותים רפואיים בבתי חולים או אנשי מקצוע שפתאום רואים מקרה של אלמ"ב ולא יודעים איך נכון לנהוג. זה גם ייעוץ לאנשי מקצוע, זה מקום זמין בכל המובנים, גם לסיוע מיידי, גם לייעוץ, גם לחיבור למקומות טיפוליים, וכולי, כל מה שנדרש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ממש נשים יכולות לקחת את התיק, להגיע אליכן. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> ממש ככה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הן ישהו שם עד שאתן מטפלות בהן ונותנות להן את הרצף? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> נכון מאוד. השהות עם לינה היא בדרך כלל עד 72 שעות כי אנחנו לא רוצים להפוך את זה למקלט, לא זאת המטרה, אבל יש שם נשים שנשארות גם להלנה. אם נניח אנחנו עושים הערכת מסוכנות ומתרשמים שהסיכון הוא גבוה והאישה מסכימה – הכול בהסכמתה, אנחנו לא פותחים תיק ללא הסכמתה, לא עושים שום פעולה – ולכן אם היא התרשמה והיא כן רוצה להתארגן אחרת, היא נשארת שם וממשיכה להיות במקום מוגן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האם הטיפול במרכז הזה הוא גם לנשים שלא ממש עכשיו מרגישות שהן בסכנת נפשות? יכול להיות אישה שהיא לדוגמה חווה אלימות כלכלית, יכולה לגשת לשם? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> כל סוגי אלימויות, כל סוגי הסיכון, גם התייעצות. המקום הוא מקום מייעץ, אפשר להגיע. הרי אחד הקשיים של הנפגעות, ברגע שאני שואלת אני כבר בעצם מתניעה איזשהו תהליך. מה שקורה כאן, אפשר לבוא לשאול מה זה אומר אם אני אגיש עכשיו תיק במשטרה, מה זה יעשה – מה זה יעשה לילד, איפה אני אהיה, עם מה אני אעבוד. אז כן חשוב שבאמת ייחשפו פה כולם. מדובר במענה לדעתי מאוד מדויק לצרכים כי יש הרבה מאוד שאלות בדרך של הנפגעת לפני שהיא פונה לעזרה. אנחנו רצינו להסיר את החסם הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה גודל הצוות שמאכלס את המקום? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> קבוע יש שם מדריכים כמובן, עובדים סוציאליים, חוקרי אלמ"ב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סדר גודל של כמה אנשים? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> ספציפית בין ארבעה, תלוי. בלילה יש שם שני אנשים, אבל שוב, אנשים מוקפצים. אם יש לנו בלילה הגעה של אישה, כמובן יהיה צוות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא עובדות סוציאליות רק. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> לא. חוקרי אלמ"ב, עובדות סוציאליות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מדהים. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> יועצות משפטיות. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> צוות רב-מקצועי שבעצם נותן את כל המעטפת. לכן זה נקרא One Stop Shop. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מנסה לחשוב איך אישה שהיא במצוקה, נגיד מוקד החירום מפנה לשם? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האם אלה מקומות בפרהסיה? מפורסמים? נגיד ובסוף היעד שלנו שיהיו לנו 30 מרכזים כאלה בארץ, אבל בדרך כלל נשים רוצות לדעת שזה מקום שאותו גבר אחר כך לא בא, דולק אחריה, מגיע למקום שהיא הגיעה אליו. זה מאוד מעניין אותי. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני אשמח לענות על השאלה הזאת בהמשך, זה מלווה גם במישהי שעושה לנו איגום ידע. אנחנו לומדים ממש, עושים מזה מודל עבודה מה שנקרא וגם יש לנו מן הסתם מחקר מלווה. מה שאנחנו רואים מאוד מאוד חזק, שכמות הפניות שהן ללא הגעה, שהן מרחוק, גדולה מאוד ביחס למצופה. חשבנו שרוב הנשים ירצו להגיע פיזית. לא זה המצב ואנחנו מתאימים את עצמנו, כלומר זה מקובל מבחינתנו לתת כמעט את כל השירות האפשרי גם בטלפון, גם בזום, גם בהתכתבות, אנחנו הולכים עם מה שנכון לפונים שלנו. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> גם אנשי המקצוע נעזרים ומבקשים התייעצויות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה. בהתייעצויות האלה, האם יש שולחן עגול לשיתוף ציבור של הארגונים שפועלים בתחום? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> התוכנית עצמה מלווה על ידי ועדת היגוי, מן הסתם, שהיא מורכבת מכל השותפים, וכל התוכניות שלנו הן תוכניות יחד עם הארגונים שפועלים בשטח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי פה מהארגונים שותף לתוכנית? יש פה לא מעט ארגונים. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> כן, יש פה לא מעט. יש פה ארגון שיתופים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי יכולה להצביע והיא מהארגונים והזמינו אותן לשולחן עגול? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> איזה שולחן עגול? << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> צריך להגיד שיש את פורום מיכל סלה שלא נמצאים פה כרגע. הם אחד הפורומים שמפנים הכי הרבה נשים למרכזי אלומה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז במקום להפנות – לא, אני מדברת על משהו אחר, אני מדברת על קביעת מדיניות. אני ממליצה, בגלל שבאמת, ובכנות אמרת את זה, מריה, שכל הזמן אתם מתייעצים ולומדים, בגלל שהם בחיכוך הכי גבוה עם נשים, אני מבקשת, תפתחו שולחן עגול עם הארגונים שיומיום פועלים במסירות, בנחישות. תדאגו לשמוע אותם, הם יכולים להביא לכם המון המון מהשטח – לא שחלילה אתן פחות מקצועיות, בסך הכול כולכן עוסקות בזה לילות כימים, אבל לפתוח, זה ממש חשוב. בוועדת ההיגוי תכניסו יותר ארגוני נשים, יש פה את בת מלך אני רואה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אישה לאישה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אישה לאישה, רוח נשית – אני רואה פה לא מעט – ויצו, נעמת. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אנחנו בעצם שותפים, יושבת פה נציגה מארגון "שיתופים", זאת פלטפורמה שיתופית של ארגונים, פילנתרופיה, אקדמיה ומשרדי ממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מכירה את שיתופים, זה כמו תובנות. לא? דומה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא להיעלב. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> לא. הם יציגו. כמובן שהם מהווים חלק מאוד משמעותי, וגם עשינו – אני קופצת לשקף האחרון כי לא יהיה לי זמן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מריה, אל תגידי חלק משמעותי. מבחינתי, כל עוד אנשים שעזרו לכנסת הזאת לאורך ההיסטוריה לקדם את מאבקן של נשים לא חלק, זה אומר שאין מספיק שיתוף ציבור, ואפשר לתקן והכול בסדר. תזמינו אותם, אני רוצה שיתופים, תדאגו שזה לא יהיה רק באינטרנט או בדיגיטל, תדאגו שיהיה שולחן – זה כמובן לך, מנהלת האגף – תדאגו לזמן אותן, להיות חלק מהמחשבה והיצירה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני ממשיכה, ברשותכם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', כשאתה צריך לצאת, תגיד לי, אני אעצור אותה. אתה רוצה שהיא תמשיך או שאתה חייב לצאת? הם בין ועדות לוועדות, לצערנו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד מילה אחת. לדעתי כל הוועדה הזאת צריכה להיות בוועדת חוקה. מה שקורה שם בסוף ישפיע על נשים, אני מתנצל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אולי אנחנו נעשה הפסקה ונלך כולנו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> פעם אחת ייכנסו כולם ביחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יכול לקרות דבר כזה. אתה מגרה את החושים של הפעילה החברתית שלי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז אני מתנצל מראש, אני לא אהיה כל הדיון. רציתי להעלות כמה סוגיות, גם אם הן לא יעלו לדיון הזה אז אולי בדיון הבא של 12:30. אני כן רוצה להתייחס לנושא המקלטים במילה אחת. במקלטים, נכון להיום לפחות, אין פתרון לנרקומניות, אין פתרון לשוהות, אין פתרון לנשים שעוסקות בזנות, ואני לא אומר את זה כאצבע בעין כי יש בעיה של מספר מקלטים אבל הרעיון הזה של מקלטים, לאט לאט מספר האנשים שהם אינם תושבי מדינת ישראל עולה בהדרגה – אין לי היום את הסטטיסטיקה העדכנית – ואין פתרון אמיתי, צריך להעלות את זה כנושא כי אנחנו לקראת דיוני תקציב וזה לא נמצא. לעניות דעתי זה לא יימצא בתקציב אם לא יהיה לחץ גדול מאוד - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שלנו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> - - של הכנסת, על מנת להכניס מקלטים מיוחדים לצרכים מיוחדים, כי הם צרכים מיוחדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיקומיים גם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שיקומיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יתרה מזאת. אני שמעתי לאחרונה שבעיריית אשדוד – ואני אומרת את זה לכאורה – לא היו מוכנים לתת טיפול לנשים שהן תחת אלימות בגלל שהן שוהות, לא שוהות בלתי חוקיות, יותר נכון פליטות/מסתננות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> נכון. יותר מזה, גם משרד העבודה והרווחה הציע תקציב, זה לא בעיה של כסף. יש שם בעיה שצריך לפתור אותה, נשים במרכז באשדוד לא מקבלות טיפול מכל סוג שהוא. אני חושב שפה צריכים לכפות את העניין הזה – בהנחה ומה שאני אומר הוא מדויק – לכפות את זה באמצעות המשרד, אבל באמת הנושא הזה של מקלטים לדברים מיוחדים, כמו שאמרתי קודם, נשים שעוסקות בזנות או נשים שהן פגועות נפש. לעיתים זה פוגע בכל התהליך השיקומי. נקודה אחרונה שרציתי להעלות – פנינה, גם אלייך, אולי דרך הוועדה – לגבי יתרות תקציביות שיש. הסל של נשים שהן יוצאות החוצה מנוצל לפי דוח מבקר המדינה – של 2019, לא יודע אם העדכני – ברמה של 10%, כלומר יש כבר כסף שהוא לא מנוצל וצריך לראות איך מעבירים "בכוח", במירכאות, את הכסף הזה לאותן נשים. כבר יש כסף, ואני לא בא בטענה, רק אנחנו צריכים לראות דרך אחרת שמטפלים בעניין הזה, ולכן אלה שלוש סוגיות שרציתי לשים פה בהזדמנות הזאת ולהתנצל שאני לא אקשיב לכולם. משפט אחרון לכל המשרדים שעוסקים, רק מילה אחת טובה. בשנה האחרונה נעשתה פה קפיצה בלתי רגילה בכל התחומים כולם, פשוט מרכזי אלומה שבאמת הרבה שנים דיברו עליהם. אז באמת יישר כוח, יש הרבה עבודה לכולם, אבל שלוש הסוגיות האלה של המקלטים, של הכסף, של אי הניצול שלו, אם אפשר לעזור בזה, והסיפור של אשדוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זו נקודה מאוד חשובה שהוא מעלה. יש לכם את הנתונים על מה שהוא העלה? על חסרות מעמד או נשים עם צרכים, נקרא לזה מיוחדים. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> הנושא של אוכלוסיות ספציפיות, יש שם נערות טעונות טיפוח, נשים הרות, נשים במעגל הזנות ומשתמשות סמים, נכון להיום אין מקלט ייעודי לנושא הזה, כשגם בדרך כלל משתמשת בסמים, הבעיה האקוטית היא בעיה רפואית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> התוכנית מתייחסת לזה? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> התוכנית מתייחסת לזה. אתי תתייחס. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> חשוב לי לפני שאתה יוצא להתייחס לרצף. באמת, זה אחד האתגרים הגדולים, אמרתי קודם שהם לא בהכרח רק תקציביים. אנחנו עובדים עכשיו על רצף של פיתוח מענה הגנה לכל מיני נשים, עם מאפיינים שלא מתאימים למקלטים הקיימים. אחד מהם זה האוכלוסיות שאתה הצגת. אחד האתגרים היותר גדולים שאנחנו מתמודדים איתם עכשיו – אני יודעת שאלה גם תחומים שהם מעולמך – זה נשים שמאוימות היום וגם נערות, על ידי ארגוני פשע. זה לא הדינמיקה הקלסית של מערכות יחסים אלימות שאנחנו מכירים, גם שם אנחנו עמלים עכשיו על פתיחה של מסגרות הגנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזו שאלה מאוד מעניינת. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> יש פה הרבה מאוד מורכבויות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל לארגוני פשע יהיה פתרון. הבעיה היא שהאחוז הסטטיסטי של נשים, של מסתננות ושוהות בלתי חוקיות במקלטים הוא פשוט אחוז מאוד מאוד גבוה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לאן הן יכולות לפנות? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל מה הפתרון? בינתיים הן נרצחות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> צריך להקים מקלטים נוספים, ואין אותם בתקציב, על זה אני אומר וזה אמרתי ליושבת-ראש הוועדה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה, הן לא יכולות לפנות לכל מקום? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא מטפלים בהן כי אנחנו גם לא חתומים על אמנת איסטנבול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז יש עירייה, אומרת לא רוצה לקבל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא קשור לעירייה. אני רוצה להבין, עכשיו מגיעה שוהה בלתי חוקית, היא לא מקבלת טיפול? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני אשמח להתייחס ולעשות לכם קצת סדר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יסמין, זה השער. אם יש עירייה שלא רוצה לטפל בחסרת מעמד, היא כבר מראש לא נותנת ומנגישה לה את כל הכלים שהיא יכולה לקבל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשמוע. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני אשמח להתייחס בצורה עניינית למה שאני כן יכולה להתייחס אליו. הנושא של חסרות מעמד, הן מקבלות שירות במקלטים הרגילים, זה חלק מהמדיניות של מדינת ישראל. לגבי מקלטים חדשים, כרגע נמצאים בהתנעה, כלומר אנחנו כבר במעשה והוקצו לזה משאבים, שוריינו לצורך העניין, לשני סוגים של מקלטים נוספים, שניים ושניים, כאשר אחד הוא מודל עירוני שהוא מתאים יותר לנשים שלא יכולות לבוא ביחד עם הרבה מאוד נשים כי הצרכים שלהן הם ייחודיים ושונים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז את אומרת שייפתחו עוד ארבעה מקלטים? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אנחנו כרגע בהתנעה לארבעה מקלטים נוספים, שניים מהם לנשים מאוימות כרונית, זה כל מה שקשור לארגוני פשע, אנחנו נתקלים באתגרים שלא חשבנו שמשרד הרווחה יצטרך להתמודד איתם, אבל יחד עם השותפים שלנו ממשטרת ישראל ומהמשרד לביטחון פנים אנחנו חושבים ביחד. כרגע שני הדברים האלה נמצאים בהתנעה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ועוד שניים. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> שניים כאלה ושניים כאלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ויש גם את החברה הערבית, יש חוסר גדול בחברה הערבית, זה גם שונה צפון ודרום. אני אומר, להיפך, תגידו את הדברים האלה כאן כי יש יכולת לנו – מוגבלת, אבל יכולת – להגדיל תקציבים לעניין הזה. זה לא רק מה אלא גם מה צריך כי יש שם חוסר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם עם מתמודדות נפש, אני רוצה לשים זרקור. בסוף, נשים שהן מתמודדות נפש, אנחנו מבינים שהמעטפת שהן צריכות – גם ביחס לנשים אחרות – בסוף זה משהו אחר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תבינו שאישה שסובלת מאלימות, יש לה התמודדות נפשית מאוד קשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ברור, אבל לא על זה אנחנו מדברות. אנחנו מדברים על נשים עם התמודדות נפש כי הן יותר פגיעות והן יותר חשופות אגב לאלימות. הן יותר חשופות, וזה משהו אחר לגמרי. ברור שכל אישה שנמצאת תחת אלימות מתמודדת עם אירוע נפשי לא פשוט, אבל זה משהו אחר לגמרי. יואב, סיימת? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כן. וכולן מוזמנות, תבואו כולם עם כל הארגונים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, ותודה שהערת על נקודה מאוד מאוד משמעותית, ייקחו את זה כשיעורי בית אבל זה משמח לדעת לגבי עוד ארבעה מקלטים, ספציפית. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אנחנו בהתנעה, אנחנו עובדים על זה. אני רוצה להגיד שאולי בגדול, במקום להיכנס לפרטים קטנים, אנחנו עושים איזשהו תהליך של קירוב של עבודת רווחה ועבודת משטרה, אם זה עו"ס משטרה שזה תפקיד שבעצם מגייס לטיפול ואם זה "מחלקי משפחה" במשטרה, שזה החלק הרווחתי בתוך המשטרה. אנחנו מנסים ליצור רצפים ולא מעבר חד מאחד לשני כי לפעמים הדברים כרוכים זה בזה ואפשר לעשות התערבות משמעותית יותר. רק אגיד שאחד המהלכים הגדולים ברמה בין-משרדית ולאומית בכלל שעשינו, יצאנו למסע לקוח. עשינו מחקר פנימי בין-משרדי עם כל הארגונים השותפים, בעצם עשינו מחקר איך הלקוחות חווים אותנו כולנו – אם זה משטרה, רווחה, בריאות, חינוך וכולי, והארגונים המטפלים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פשוט הלכת כבר לחוויית הלקוח, אז אני פחות שם. רציתי לראות "גברים מורחקים". << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אז אני אתייחס קודם לגברים מורחקים. פתחנו שתי דירות לגברים ואנחנו כרגע בהתנעה של תוכנית לגברים וגם קמפיין לגברים, אנחנו לומדים לדבר "בנית" כי דיבור לגברים הוא קצת שונה, הפנייה צריכה להיות שונה ואנחנו לומדים לעומק את הנושא איך אנחנו מגייסים גברים לטיפול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה סך הכול מרכזים יש לנו לגברים? אני בזמנו הלכתי לבקר במרכז בית כזה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אין מרכזים ייעודיים לגברים אבל יש עו"ס מטפל בגברים. נכון להיום, מה שפתחנו חדש זה שתי דירות גברים והוסטל חדש לשיקום האסיר בצפון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה מתווסף לכמה בתים לגברים? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> יש שתי דירות לגברים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז לא התקדמנו. אני גם בזמנו ביקרתי באחד הבתים בתל אביב, והיה עוד אחד בחיפה, אז אנחנו עדיין על שניים? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא היה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> לא, לא היה. התוכנית פתחה שתי דירות. אני חייבת להגיד לכם << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא היה כלום, זה הכול מהממשלה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משהו חדש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אז אני אספר לך, כשאני הייתי כתבת משפט – אל תגידו לי לא היה – היו שני בתים. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> בעבר היו דירות שנסגרו, את צודקת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רבותיי, היו שני בתים, אחד בתל אביב ואחד בחיפה. יכול להיות שזה נסגר ועכשיו פתחו מחדש. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> דירות שלב, היו ונסגרו. צודקת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בדיוק. התוכנית הזאת, כשאתם פתחתם ב-2016 אז לא היה? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> שנים כבר לא היה, והדירות שנפתחו, נפתחו מרציונל אחר. אנחנו מדברים פה על דירות לגברים שמחליטים לקחת פסק זמן, הם עצמם, כשהם במצב של אלימות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> יש גם בתי נעם, נכון. לא מחייב צו הרחקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אגיד לך למה. בחלק מהמקומות, אולי אפילו זה לא תרבותי, יש גברים שברגע שהם מורחקים, אומרים, תמות נפשי עם פלישתים, אין לי איפה לישון, אין לי לאן ללכת, ורואים כמוצא אחרון לשים קץ לחיי האישה וגם את עצמם. זה אנחנו מבינים, לעיתים דווקא זה שגבר – זה לא חייב להיות רק מרצון, כפי שהעירה חברת הכנסת ביטון– אנחנו אחר כך נגיע גם לחוק שמחייב טיפול, שהוא חוק של השנה האחרונה, של עאידה. נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה גברים יש שם? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> חשוב לי להגיד שאנחנו מדברים פה על תוספות. התוכנית הלאומית בעצם מסתכלת על הקיים ופועלת או לטיוב או להרחבה או לתוספת או לפתיחת מענים חדשים. כל מה שאני אומרת לכם זה תוספות לדברים שקיימים. יש מרכזים, יש הוסטלים, יש מרכז יום לטיפול, אני פשוט לא מדברת עליהם כאן כי זה לא קשור לוועדה, הם היו קיימים גם קודם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש הוסטלים שהגברים המורחקים לנים שם? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> יש הוסטלים לגברים בטיפול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז כמה סך הכול? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> כמה סך הכול הוסטלים? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. כמה גברים היום – גברים אלימים שהם בתהליך – נמצאים בבתים, בין אם זה בתים נפרדים ובין אם זה הוסטלים? זה מעניין, כי אנחנו הרי מכירות, ובאמת ובצדק, את הטענה הקשה הזאת שאומרת שבסוף, למה אני זו שצריכה לקום ולברוח? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> עם הילדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא אכנס לזה, אבל בסוף אני רוצה לדעת אם אנחנו במגמה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני יכולה לתת לך תשובה על מה שאנחנו יודעים, על אף שזה הוסטל שנפתח של שיקום האסיר, הוא מיועד ל-12 גברים, הוא בדרך כלל כמעט מלא או מלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גברים שיוצאים מהכלא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> את מדברת על הוסטל מפתחות. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> בעצם שואלת על מקום שבו גבר שהורחק, יכול להיות בו ויכול לקבל - - - << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אז אני ממשיכה ועונה ליושבת-ראש. שתי דירות שפתחנו, כל אחת מיועדת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של התוכנית. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> כן, של התוכנית. כל אחת מיועדת לארבעה גברים. זה דינמי, כלומר בכל רגע נתון, הן אף פעם לא מלאות לצערי הרב, תמיד בין שניים לאחד, שלושה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתי, אנחנו נשמח לקבל. אם באמת מריה מתמקדת בתוכנית על שני הבתים שנפתחו, אני מבקשת לקבל את תמונת המצב כמה הוסטלים, כמה לאסירים משוחררים, את כל ההיקף. מספיק לנו אפילו בעמוד אחד, לא צריך פה עבודה יותר מדי מסיבית בשביל שנקבל את הנתונים. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כדי שנבין מול מה אנחנו עומדים, כי בסוף המטרה שלנו זה גם לראות את כל המכלול ואת כל תמונת המקרו, אבל ללא ספק שהתוכנית היא הלב של הדבר. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אם אנחנו מסיימים את הנושא של טיפול בגברים אני רק אוסיף שגם הסל גמיש. הקצינו לרשויות מקומיות שמאפשרות לתת סיוע חומרי ראשוני במצבים של אלימות. כשהפוגע או הנפגעת מתנתקים מהבית הפוגע וצריכים איכשהו להסתדר, הסל הזה, הגדלנו אותו והוא כולל היום גם פוגעים, גברים שרוצים לשקם את עצמם, שיהיה איך לעזור להם מבחינה כספית, אז כיום זה כולל גם גברים. מחוסר זמן, אני לא אכנס לתוכניות הייחודיות שאנחנו עושים. אני רק אגיד שיש תוכנית מאוד גדולה שגם הורחבה, לליווי נשים יוצאות מקלט. כיום יש 400 נשים שמלוות בקהילה על ידי התוכנית, יושבת פה תמר שוורץ שמפעילה את התוכנית הזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> באופן פרטני? << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> אני אספר על זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את רשומה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני אסיים ואני אעביר את רשות הדיבור לשותפה שלנו, לתמר שוורץ היקרה. יש לנו כמובן דירות מעבר, יש לנו סיוע חומרי שהזכרתי, ואני כן רוצה לדבר דקה על שתי תוכניות, אפילו שלוש, שבעיניי הן פשוט נפלאות. אחת זה תוכנית "בדרכה", השמה של נשים יוצאות אלימות בעולם התעסוקה בהייטק. זו אחת המחשבות שלנו מחוץ לקופסה, יחד עם קרן רש"י וגוגל ישראל, הם שותפים לנושא הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עניין הדיור והתעסוקה של נשים יוצאות מקלט. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> (שקף: סיוע וליווי בקהילה). זה לא רק נשים יוצאות מקלט. בעצם הסתכלנו שנייה על המצב של אישה – כמובן, אף תוכנית לא מתאימה לכל אישה – אבל יש נשים שיוצאות מהקשר האלים וצריכות לפרנס את עצמן לבד, ושעות העבודה הן מאוד מוגבלות בגלל שיש ילדים קטנים. ואז התחלנו לחשוב שבעצם הייטק וצורת העבודה בהייטק, בטח בעידן הזום, מאפשרת היום את כל מה שאנחנו רוצים, שיהיה לה שכר הולם ומכבד ושעות עבודה גמישות, ויצאנו עם זה לאיזשהו פיילוט, שזה מאוד מאוד מעניין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עם כמה חברות? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> לא. כמה נשים את מתכוונת. אנחנו יצאנו לפיילוט עם 100 נשים, שזה כולל גם הכשרה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> - - כלומר צריך ללמד אותן, ואחרי זה צריך גם השמה. שותפים איתנו לדרך גם יחידת בוגרי 8200, גוגל ישראל, פרויקט מאוד מאוד יפה. הוא לא מאוד גדול אבל מבחינת החשיבה שלו וההצלחות שלו, יש כבר קבוצה שסיימה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תאיר איפרגן, זרוע העבודה, שותפה במהלך? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אנחנו התייעצנו איתם בכל מיני מקומות של מיצוי זכויות אבל בגלל שזה פיילוט זה כרגע מתנהל כמו איזה מודולה. אם אנחנו נראה שזה עובד אנחנו נרצה להטמיע כמובן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם לאינטל יש כל מיני תוכניות רווחה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> כן. פנינו אז הרבה, עשו שם לא מעט עבודה בנושא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש תוצאות כבר? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> יש, של הקבוצה הראשונה, אבל עוד טיפה, אנחנו רוצים לראות את ההשמה כי אנחנו בעצם לא מודדים את עצמנו על ההכשרה, אנחנו מודדים את עצמנו על השמה מעל שנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אנחנו רוצים לראות שהאישה עובדת שנה ואז נוכל לראות. בגלל שבתוכנית, הם עכשיו בהשמה, לא הייתי רוצה לדבר על תוצאות כי אנחנו רוצים להבין שזה באמת מחזיק. אנחנו נעדכן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לפני שאת מעבירה את זכות הדיבור – הרחבת מרכזים לאלימות, קיצור המתנות. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> זה מה שדיברתי על העובדים הסוציאליים. אנחנו קיצרנו באופן משמעותי המתנות, לא ביטלנו אותן. רצינו אפס המתנה, אנחנו ממש עוד מעט נגיע לשם אבל צריך עוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה זמן המתנה? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> תלוי. נורא תלוי בתקופה, תלוי לאיזה עובד סוציאלי ממתינים ובאיזה מקום. לא הייתי רוצה להיכנס לזה כי אני לא שולטת בנתונים מדויקים. אם צריך, אנחנו נעביר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה על הבורות. יכול להיות מצב שאישה ממתינה? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אישה לא ממתינה. אישה לא תמתין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, יש פה סעיף ספציפי לקיצור ההמתנות. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> תהליך האינטייק מתקיים. אין המתנה לאינטייק. תמיד כשאישה או גבר פונים בבקשה לטיפול, קודם כול יינתן להם מענה ראשוני להערכת המסוכנות. בהתאם לזה, לפעמים כשהערכת המסוכנות היא לא גבוהה, הם ימתינו לטיפול אבל לא לאינטייק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי מחליט? << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> אנשי המקצוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה על החידוד. מטי, ואז מירב, חברות הכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת לצאת להנהלת אופוזיציה. אני רק אגיד דקה – כל הכבוד. אני סוף סוף שמחה, אני מ-2015 פה, לא סתם את מתרגשת. כל השנים אנחנו יושבים פה, ומדברים מדברים. סוף סוף תכלס עשייה בשטח ביחד עם הארגונים החברתיים. מה לעשות, הייתה ממשלה אחת נורמלית בעשר השנים האחרונות, ועשתה. אנחנו נעזור, אני מאוד מאוד מקווה שרק ימשיכו, שלא יהרסו. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, מירב. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> היושבת-ראש, אם אפשר להגיד מילה על נושא המחקר והמדידה, זה נושא שהתבקשנו. אני רק אגיד שאנחנו יוצאים ממש אני מקווה בחודש הקרוב למחקר. משנת 2000 לא היה מחקר בנושא אלימות במדינת ישראל, בין היתר בגלל שלא היה מדד לנושא הזה. אנחנו חברה מאוד הטרוגנית, מאוד קשה למדוד את התופעה. יושבים פה שותפים שלנו מארגון שיתופים, שבמיזם משותף יחד עם חברת IRI בנו את המדד, ואנחנו ממש אני מקווה בחודש-חודשיים הקרובים נצא לסקר הלאומי הראשון למדידת תופעת האלימות. נכון לעכשיו אנחנו יוצאים למדידת תופעת אלימות זוגית, ואני מקווה שיחד עם הלמ"ס שמלווה את כל זה, אנחנו נצליח ונריץ מחקר ארצי קבוע בנושא הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה לא היה מעולם? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> משנת 2000. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ראוי וחשוב. יכול להיות שאתם תגלו שזה הרבה הרבה יותר מ-200,000 נשים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם חשוב ללמוד את המגמות בסוף, בציר הזמן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. סך הכול, הרבה פעמים אנחנו מנסים ללכת סביב הממוצע של כל ארגון שנותן לנו נתון, אבל זה צריך להיות בהחלט כמשאב לאומי אחרי שאנחנו משקיעים את מה שצריך להשקיע כדי לקבל את תמונת המצב. מתי אמרת שזה יהיה? << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אני מקווה שתוך חודש וחצי אנחנו נביא את הבשורה, אולי זה ייקח חודשיים, משהו כזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר. אנחנו נהיה אתכם בקשר שתציגו פה את התוצאות של הסקר. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> כמובן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חברת הכנסת מטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. קודם כול, אני מצטרפת להתרגשות שלכן, באמת לא מובן מאליו, אני מאוד מאוד שמחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתן נותנות לי להרגיש לא בסדר. אני לא מתרגשת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. אני אומר, העובדה שיש כאן תוכנית רב-שנתית לטיפול באלימות במשפחה ושכבר רואים את ההישגים, אז ברכות גם לכל משרדי הממשלה, לכל הגופים שפעילים – משטרה, כל הגופים האזרחיים. זה מרגש לראות שזה נמצא בסדר-היום וזה גם תוקצב בהתאם. אני רוצה אולי דבר אחד כהצעה, גברתי היושבת-ראש. יכול להיות שעכשיו, אחרי שנה שהתוכנית פעילה, אתם יכולים לדייק פערים שזיהיתם על מנת שאולי דרך הוועדה הזאת תבוא קריאה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מ-2016, לא שנה. התוכנית לא שנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, עכשיו בשנה האחרונה תקצוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, גם לפני זה היה תקצוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באיזה היקפים? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> השאלה אם מימשו או לא. שוב, בואו חברים, זו תוכנית מ-2016, שחברתי הטובה, גם חברת הכנסת עליזה לביא בזמנו, לדעתי הוועדה דחפה ב-2014 עד 2015. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה היו ההיקפים התקציביים, זאת השאלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> צריך לדייק. אני לא מאשימה אותך, אבל זה מ-2016. זה שהמדינה שלנו, לעיתים טחנות הצדק טוחנות לאט - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא נכנסת לזה, פנינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אגיד לך למה אני מדייקת את זה. כי אני לא רוצה שמי מנציגי המשרדים פה יחשוב שאני מסתכלת כאילו זה שנה אחרונה. לא. זה מ-2016. נכון, היו אתגרים שלכם, שאשמה הממשלה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לדעת מה היו התקציבים ב-16', 17', 18', 19', 20'. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז תגידי לנו בבקשה, לטובת חברי הכנסת, את התקציבים, מאיזו שנה וכמה כל פעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה קודם שקף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, נחזור על זה, נחדד עוד פעם. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> היה שקף אבל התקציב המשמעותי, התקציב שאפשר לבצע פעולות לפי התוכנית בעצם התחיל להגיע רק בקורונה. בהתחלה זה היה – אם אני זוכרת נכון – ב-2020 בלבד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 61 מיליון. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> לא, זה התחיל מ-29. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מ-16' לא היו תקציבים. ב-20' התחילו להגיע תקציבים, ב-21'. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> החלטת הממשלה עצמה מ-2017, התקציבים התחילו להגיע רק בקורונה. מה שכן, בזמן שלא היה תקציב – וזה היה לפניי ואני אציין את האנשים האלה – עשו עבודה נהדרת ובעצם יש לנו תוכנית פעולה כי once מגיע כסף אנחנו צריכים להתחיל לעבוד. אנחנו לא מתחילים לתכנן אלא אפשר לעבוד וליישם, וזה מה שנעשה בתקופה הזאת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> פנינה, אני רוצה לגמור את הנקודה. אני אומרת, עכשיו כשהגיע תקציב בשנתיים האחרונות, אני חושבת שאם יש פערים שזיהיתם מתוך התחלת ההנעה הפעילה, שווה אולי שנקבל איזשהו דוח בוועדה הזאת על מנת שנוכל לקדם השלמת פערים. דבר נוסף, אני חושבת שהצגתם תוכנית מאוד מקיפה בתחום הטיפול והצגתם את הנושא של המניעה בתיכונים. אני הייתי שמחה לשמוע אם יש עוד מעגלי מניעה – אם זה צבא, אם זה אוניברסיטה, אם זה העסקות – בכדי לעבות את התחום של המניעה כי אני חושבת שזה באמת אחד המפתחות מעבר לטיפול המעמיק. אנחנו כחברה צריכים לדון – אולי הרחבה במערכות החינוך, אני לא מספיק מכירה את התחום אבל הנושא של הרחבת המניעה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. תהיה כאן גם כנרת אלמליח, היא מהמשרד לביטחון לאומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד איזו שעה הדיון הזה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בעצם אלה שני דיונים ברצף. אחד זה הדיון הזה על התוכנית הלאומית, ואחר כך הטיפול בגברים. יש הרי את החוק לטיפול בגברים אלימים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה את בת שלמה. יש את ועדת חינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את איתי פה עד הסוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש את ועדת חינוך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גברתי, לא, אני מתקשרת לחבר הכנסת טייב. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תוכנית הילה, יש את חוקה גם שמחכים לנו שם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רציתי עוד שאלה אחת לשאול, ברשותך גברתי. הנושא של מרכזי אלומה ו-One Stop Shop, מאוד מאוד מרגש וזה שיהיו ארבעה זה מדהים. האם חשבתם על צוות נודד? זאת אומרת, שיהיה צוות של אלומה, עם facilities, והוא ינדוד בערים, ואז בעצם רשות מקומית תיתן את משרדי הרווחה נניח בשעות אחר הצהריים, וזה יהיה בפרסומים ולשם יופנו הטלפונים, ובעצם ינוע צוות של חמישה-שישה אנשים, יגיע לבת ים או יגיע לאופקים וייתן איזשהו מעגל, לא ייתן מעגל של לינה אבל יכול להפנות אולי לפתרונות לינה, איזושהי חשיבה מחוץ לקופסה שבעצם הצוות ינדוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למרות שהיא אמרה שרוב הפניות הן טלפוניות. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> הצוות נמצא בכל מקום, זו הגדולה של אלומה. הם גם מגיעים אבל גם מגיעים אליהם. זה ייעוץ לאנשי מקצוע, זה משהו שהוא מאוד מאוד נגיש. כל הרעיון, זה מקום שאין לו פורמט, לצורך העניין. פנייה בכל מצב, בכל צורה, בכל שעות היום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל עדיין יש מתחם פיזי של מרכז אלומה. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> זה לא מחייב הגעה. אפשר לקבל שירות גם בזום, גם בטלפון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל איפה החשיפה שלכם? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לפעמים, דווקא כשיש מקום פיזי שהוא פתוח, שהוא נגיש, הוא מאוד מקל. רק דבר אחד אני לא הצלחתי להבין, היא אמרה שהם תוך כדי התייעצות מומחים, שאם זה נגיש לאישה זה הרבה פעמים גם נגיש לגבר, או הפוך, יש גם גברים שהם תחת אלימות, אבל המסה העיקרית והנתונים מדברים בעד עצמם. זו הבעיה, ואז צריך לראות איך בכל זאת זה יותר נגיש לקורבן, למי שמאוים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> החשיפה של התוכנית, הפרסומית, איך זה מגיע לכלל הנשים? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לדעתי גם אפשר לתרגט או פרסומים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כי להערכתי אין מספיק חשיפה של התוכנית של אלומה. אולי זה מתוך שיקול אבל קחו בחשבון, בהתחשב בעובדה שיש או מקלטים או את התוכנית הזאת שיכולה להגיע – הרבה לא אוהבות ללכת לתחנת משטרה, אני ייצגתי כמויות של נשים בסיוע המשפטי שחוששות מהסטיגמה הזאת, ללכת בכלל למשטרה, ונתונות תחת אלימות – לדעתי יש מקום לתת יותר חשיפה לתוכנית הזאת כי זו תוכנית חשובה. הן לא חייבות לעבור את ההשפלה, לצערי לפעמים זו ממש השפלה, הן עוברות ממש מדור לא סימפטי בנושא של אלימות. אני רוצה לשתף אותך, היושבת-ראש, שאני ייצגתי וכשאני טענתי בבית הדין ברבני – הוא מרביץ לה, השאלה של הדיין הייתה אם השכנים שמעו וכמה זה כאב. אז אני עדיין מזועזעת מהדברים האלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> באוזנייך את שמעת את זה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ממש. ואני חשבתי שעוד דקה השכנים ישמעו אותו כשאני שמעתי את השאלה הזאת. זה היה נורא, זו הייתה השאלה שלו, האם השכנים שמעו וכמה זה כאב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היית נותנת לו בעיטה ברגל והיית אומרת לו האם הדיין השני שמע וכמה זה כאב לך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה רק מראה שיש אוכלוסיות, אני חושבת שעכשיו עושים את התוכנית הנהדרת עם בתי ספר, אז להתחיל קודם כול עם המגדרים, נגיד החרדים, שמרביתם, לצערי הכביסה היא בתוך הקהילה עצמה והרבה שידוכים ויש שם הרבה אלימות, וגם במגזרים האחרים, לתת לזה עדיפות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ההתייחסות הרב-תרבותית היא נחוצה במדינת ישראל כי אנחנו חברה מאוד מגוונת. תודה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. אני יכולה להגיד שבחברה שלנו הילדים יותר חשופים, רואים טלוויזיה, היום יותר קל, אבל יש מגדרים שחייבים לתת להם עדיפות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כנרת מנגן אלמליח, מנהלת תחום תכנון, ניהול וארגון, המשרד לביטחון לאומי. מריה, אנחנו עוד נחזור אלייך בהמשך תוך כדי שאלות שצפות. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> בוקר טוב. המשרד לביטחון לאומי מקדם שורה של מענים החל בעצם מהשלב שבו גובשה תוכנית הפעולה ב-2016. חלק גדול מזה היה מתקציבינו הפנימיים בגלל שעבר לא מעט זמן עד שהתקבל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי מרכז אצלכם את הנושא? << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> משנה למנכ"ל, מר אליעזר רוזנבאום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל משנה למנכ"ל, חלילה מבלי לזלזל, זה הרי תפקיד מאוד פוליטי. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> לא. המשנה למנכ"ל שלנו כבר 20 שנה מכהן בתפקיד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אה, באמת? אבל משנה למנכ"ל עבר להיות תפקיד פוליטי. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> הוא מהשארית של השארית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. הוא ייחודי, את אומרת. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> הוא ייחודי, מ-2014. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יופי. חשוב לי לדעת שזה גורם מקצועי שנמצא שם עם רציפות. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> גורם מקצועי, מ-2014 בעצם הוא הוביל את ריכוז הוועדה הבין-משרדית שגיבשה את המלצות המדיניות, שלאחר מכן הפכו לתוכנית פעולה. כמו שאמרתי, חלק גדול מהמענים שאני אפרט עכשיו, באמת בקליפת אגוז, היו מתקציבים פנימיים של המשרד מכיוון שלקח זמן עד שהתוכנית הלאומית תוקצבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מרגע שהתוכנית תוקצבה, כמה מהתקציב של התוכנית עובר אליכם? << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> אנחנו עד כה קיבלנו 11 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עכשיו תפרטי לי מה אתם עושים עם 11 מיליון. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> אנחנו עושים הרבה מאוד דברים, בנוסף ל-11. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את יכולה גם להגיד את הבנוסף. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פשוט זאת תוכנית מאוד גדולה. בסוף, כדי שאנחנו נבין את ההיקפים אני אשאל אתכם שאלות שיפשטו את זה כדי שלא תלכו למקום שלכם כי אתם עוסקים בזה יומיום. בבקשה. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> על כל מה שאני יכולה לענות אני אענה, ואם לא, יש כאן מספיק שותפים שישמחו להשלים. הקמנו 16 מחלקי משפחה במשטרת ישראל. הוקמו 16, 17 מחלקי משפחה, מתוכננים לקום עוד 12 מחלקי משפחה. 17 מחלקי משפחה שהוקמו הם בהיקף של כ-130 תקנים, מתוכננים עוד 12 מחלקי משפחה בהיקף של 23 תקנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז 130 תקנים כבר במחלקי משפחה. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> 130 ועוד קצת. אמרתי, 16 הוקמו מתקציבנו הפנימי, עוד 11 אמורים לקום מהתקציב שהתוכנית הלאומית - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה תקנים חדשים יש לזה? ספציפית לזה. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> 23 תקנים חדשים הוקצו להקמת 13 מחלקי משפחה. זה מיני מחלקי משפחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אל תבלבלי אותי. סך הכול כמה אנשים עובדים במחלקי משפחה, בתקנים? << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> 130 ועוד - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כרגע, 130 עובדים? << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> לא. אמרתי, הוקמו 17 מחלקי משפחה בהיקף של כ-130 תקנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה מתוכם עובדים? מתוך ה-130. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> משטרת ישראל, תוכלו לעדכן סטטוס תקן מצבה מחלקי משפחה? << אורח >> רפ"ק יואב צדוק: << אורח >> 110 תקנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שעובדים כבר. << אורח >> רפ"ק יואב צדוק: << אורח >> כן. 110 חוקרים יש לנו במחלקי משפחה, 80% איוש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה חוקרים חדשים בעקבות התוכנית? << אורח >> רפ"ק יואב צדוק: << אורח >> לא. סך הכל, במחלקי משפחה. בתוכנית הוקמו 11 מחלקי משפחה חדשים, שזה עוד 33 תקנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שאוישו כבר? << אורח >> רפ"ק יואב צדוק: << אורח >> כן, הכול כבר קם. התקן עצמו הוקם אבל מבחינת איוש, עוד מאיישים, אנחנו עומדים על 80% בערך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איוש על פי התוכנית, לא מה שעשיתם אתם. << אורח >> רפ"ק יואב צדוק: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> בנוסף, הוקצו שמונה חוקרים למרכזי אלומה, אותו One Stop Shop שמריה ציינה. הוקמו מחלקות טיפוליות בשב"ס, אמורים להיות מגויסים עוד שני תקנים ייעודיים תוספתיים לטיפול בשב"ס. הרשות לביטחון קהילתי עד כה גייסה 20 תקנים. השנה, ככל שיעבור התקציב, אמורים להיות מגויסים עוד חמישה תקנים, כל זה בהיקף של חמישה מיליון שקלים מתקציבנו. בנוסף, אנחנו שוקדים במרץ על עבודת המטה לפיקוח טכנולוגי, שכרגע בעצם ממתין לדירקטיבה של השר. בשנה האחרונה הגענו למסקנה שפרט למענים הקלסיים של איתור, טיפול, שיקום ואכיפה, אנחנו נדרשים גם לתת את הדעת להגנה על נשים מאוימות שנמצאות בסיכון. יש פרויקט מאוד מאוד יפה שפיתחנו בשיתוף פעולה עם פורום מיכל סלה, שבעצם מספק כלבי הגנה לנשים מאוימות בסיכון גבוה והוא גם מספק איזושהי מעטפת של הגנה באמצעות סייר, לחצן מצוקה, שיעורי הגנה, חבילת הגנה עצמית, מכתב התראה מעורך דין. יש פה את מי שמרכז את הפרויקט, שבטח מקבלים עליו פידבקים מאוד מאוד חיוביים. בנוסף, אנחנו ביחד עם משרד הרווחה ומשטרת ישראל הקמנו פורום שהתפקיד שלו זה א', לסנכרן את כלל התהליכים לפיתוח כלי הגנה לנשים מאוימות; ב', לייצר איזשהם פתרונות לנשים שנמצאות במצבי קיצון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה? כרוני למשל? ארגוני פשיעה? << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> כן. היום בדיוק היה לנו דיון למצוא איזשהם פתרונות אפשריים להגנה על נשים מאוימות. בנוסף, המשרד לביטחון פנים חבר בוועדת היו"רים של אלימות במשפחה, חבר בשיתופים. באמת, אנחנו עם הפנים לשיתוף פעולה גם כלפי ארגוני מגזר שלישי, גם כלפי חברות עסקיות, גם לגבי משרדי ממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש פעילות שהיא ענפה. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> יש פעילות שהיא מאוד מאוד ענפה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יודעת שאת שותפה מלאה, כך חברותייך מהרווחה פרגנו לך. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> זה הדדי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אני רוצה לשאול. הייתי רוצה לדעת מה היה לפני התוכנית ומה היה אחרי התוכנית, לאן התוכנית לקחה אתכם כמשרד, וקודם כול כאזרחים כמו כולנו שרוצים שנשים יהיו מוגנות. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> רק לפני כן לחשו לי פה מאחורה שיש הרבה מאוד פעולות מניעה שמתקיימות בקהילה, גם להגברת מודעות, גם בהיבטים של הכשרת שומרי סף, שבעצם יאתרו נשים שנמצאות במעגל אלימות במשפחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האקטיביות או האיתור, זה השתנה בעקבות התוכנית? הייתי רוצה שתיגעי לי בנקודות מ-2016 עד עכשיו. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> במקרה, אני הייתי מאלה בעצם שזכתה להיות מרכזת הוועדה. ב-2014, בעקבות מקרי הרצח, היה רצף של מקרי רצח מאוד מאוד מזעזעים שהתבצעו במסגרת המשפחה, שבעקבותיהם הוחלט על הקמת ועדה בין-משרדית שתבוא ותמפה את תמונת המצב שקיימת כיום ובעצם תגבש המלצות. אני זכיתי להיות מרכזת הוועדה שהמשנה למנכ"ל אז הוביל בזמנו. שאלת מה היה הגיים צ'יינג'ר של אותה ועדה. אפשר לחלק את התשובה הזאת לכמה חלקים. אחד, אנחנו הגענו למסקנה שהיו הרבה מאוד המלצות, החל משנת 98' בעצם עברנו ועדה ועדה והמלצות שגובשו בסופה, שחלק גדול מהן לא יושמו. זו הייתה תרומה משמעותית אחת של הוועדה. התרומה השנייה, שהתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה בעצם דורשת טיפול שהוא טיפול הוליסטי. זה יקדם אותנו אומנם במעט אם הרווחה יעשו את עבודת הקודש שלהם והחינוך את עבודת הקודש שלהם והמשטרה את עבודת הקודש, והשב"ס והרשות לביטחון קהילתי - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל כל עוד לא יהיה שיתוף פעולה הדוק - - - << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> - - אבל כל עוד לא תהיה שילוביות וכל עוד לא תהיה הסתכלות שהיא הוליסטית, שבעצם ממפה את הבעיה, על כלל מרכיביה ועל כלל מאפייניה, ובאה ומתייחסת גם לילד שנמצא במעגל אלימות במשפחה כקורבן וגם הקשיש שנמצא במעגל אלימות במשפחה כקורבן, ובעצם צריך לייצר מענים שמותאמים – על הרצף הגילאי, על המגזרים הייחודיים, לחלק בין המגזר היהודי למגזר הערבי, אנחנו בעצם גיבשנו 14 המלצות שהיו על דעת כלל השותפים. הזמנו גם ארגוני מגזר שלישי, וזה הערך המוסף של התוכנית הלאומית, שבעצם הכריחה את כולם לעבוד ביחד. באמת, אני לא באה לפרגן לעצמי אבל מה שאת רואה פה זה בעצם שיתוף פעולה, זה משהו שנבנה בהרבה מאוד שנים ומבחינתנו הוא מייצר קפיצת דרך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם, כמי שמפקחים על הזרועות השונים בתוך משרד הבט"ל, נקרא לזה היום - - - << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> בל"מ – ביטחון לאומי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, אנחנו רוצים לקרוא לזה באופוזיציה בט"ל. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> אין בעיה. אנחנו הונחינו לקרוא לזה בל"מ. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בל"מ. נכון, אני רואה את ההמלצות, הן לפניי, אפילו אני רואה יותר המלצות ממה שציינת, לא 14, המלצות פורצות דרך שאתם מונים פה, 24. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> נכון. היו 14 אבני דרך שפירקנו אותן להמלצות משנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה. המלצה מספר 2, באמת אחריות ומחויבות משותפת של כלל המשרדים, אבל בסוף הייתי רוצה לדעת מה נשתנה גם אצלכם. אולי המשטרה תגיד לי, מ-2016 בעקבות התוכנית מה נשתנה בתוך המשטרה. כי הרבה פעמים אנחנו יודעים שרוב הנשים היו מוכרות למשטרה, לרווחה, לרשויות. מי נציג המשטרה שרוצה לדבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם צווי הגנה למשל? << אורח >> רפ"ק סיון שחר: << אורח >> קודם כול, מבחינתנו, גם האיוש של התקנים של המשטרה במרכזי אלומה, גם - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מרכזי אלומה זה שמונה תקנים, זה לא גיים צ'יינג'ר, אבל זה חשוב העבודה של אלומה, חלילה שלא יישמע שלא. << אורח >> רפ"ק סיון שחר: << אורח >> שוב, אני לא יודעת אם אפשר להצביע על איזה גיים צ'יינג'ר אחד אבל יש פה איזשהו מערך שלם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הכשרות. << אורח >> רפ"ק סיון שחר: << אורח >> אנחנו מדברים על הכשרות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האם יש הכשרות אחרות? האם יש בעלי תפקידים שהם ספציפית על הדבר הזה? אני לא מצליחה להבין, בסוף יש פה תוכנית לאומית שאמורה להצעיד אותנו קדימה. אני מנסה להבין מה בתוך המשטרה השתנה. האם הטיפול הוא מיידי? האם האיתור? אני ראיתי למשל – הנה אני אהיה הדוברת שלכם – ראיתי נשים שאומרות, בכוח רוצים לקחת אותי למקלט. אני לא מסוגלת לעשות שום צעד עבור עצמי אבל המשטרה הגיעה לחלק מן המקומות שהבנתם שאם אתם לא תגיעו לאותה גברת ותגידו לה, עכשיו עכשיו עכשיו את צריכה לצאת, היא לא תעשה את זה. << אורח >> רפ"ק סיון שחר: << אורח >> נכון. התחילו לקום בשנה האחרונה חדרים חמים. מדובר במתחמים שהם נראים שונה מבחינת הנוף שלהם בכל תחנה, מקום שהוא הרבה יותר נוח ומכיל, גם לאישה, גם לילדים שלה להגיע, נראה הרבה פחות מאיים ויותר מזמין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כדי להתלונן? << אורח >> רפ"ק סיון שחר: << אורח >> כדי להתלונן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה מתחמים חמים יש לכם? << אורח >> רפ"ק סיון שחר: << אורח >> הוקמו כבר בין 20 ל-25 חדרים בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בתוך תחנות. << אורח >> רפ"ק סיון שחר: << אורח >> כן. אני יכולה להראות לך תמונות אחר כך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומתוכננים לקום עוד 50, חברת הכנסת. << אורח >> רפ"ק סיון שחר: << אורח >> מקומות מאוד יפים, מאוד שונים בנוף המשטרתי, לא קיימים חדרים כאלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה בערים הגדולות, אגב? זה בתחנות הגדולות? << אורח >> רפ"ק סיון שחר: << אורח >> לא בהכרח. בכל מיני. יש איזושהי פריסה, זה בהתאם גם לכל תחנה כמה מקום יש אצלה כי הכוונה היא באמת לתכנן חדרים שלמים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה בהתאם גם לכמות הפניות שאתם רואים באותו אזור על נשים מאוימות? << אורח >> רפ"ק סיון שחר: << אורח >> יש מפרט שלם שלפיו נבחרות התחנות האלה, ובשנה הבאה אמורים לקום עוד בערך מספר דומה של חדרים כאלה. מערכת המוקדים זאת מערכת בעקבות דיוני טיוב. << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> זוהרה עטיה, מדור נפגעי עבירה. אני רוצה להוסיף, בעקבות מה שכנרת אמרה על הוועדה שהייתה. יש דיוני טיוב בתחנות, אחת לחודש זה מתנהל, על נשים מאוימות שנמצאות בסיכון. זה ביחד עם השותפים שלנו מהרווחה. אחת לחודש מתקיימים דיונים על הנשים האלה בסיכון כדי שיהיה בינינו סנכרון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי? << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> עם גורמים מהרווחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> המדור שלך? << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> לא. בתחנות המשטרה על תיקים שנשים מתלוננות בהם, נשים שנמצאות בסיכון, שעולה שהן נמצאות ברמה גבוהה של סיכון, מתקיימים עליהן דיונים ברמה חודשית, ברמה של רבעון, ברמה של מפקד תחנה עד לרמה של מפקד מחוז אחת לשנה, כדי שיהיה בינינו סנכרון, כדי שנדע על הנשים האלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז זה לא נשאר ברמת המטה, יש ממש שיח פעיל, אתן אומרות, עם מפקדי תחנה, עם בעלי התפקידים הרלוונטיים? << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> כן. זה מתקיים אחת לחודש, וכמו שאמרתי, רבעוני, ואחת לשנה ברמה של דיון מפקד מחוז. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אחת לחודש זה כל התלונות שמגיעות? << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> אחת לחודש זה מתקיים, נשים שנמצאות ברמת סיכון גבוהה, שעולה מהתיקים שהן נמצאות ברמת סיכון גבוהה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סדר גודל שאנחנו מדברים. << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> זה משתנה מתחנה לתחנה, יכולה להיות תחנה שיש בה עשר נשים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אבל כשאתם עושים את הדיון אתם לא עוברים תחנה תחנה, זה כנראה דיון. << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> סדר גודל? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של כמה נשים כל חודש אתם יודעים שהן ברמת סיכון גבוהה מאוד, שעולה בשיתוף פעולה עם הרווחה ועם כולם. << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> בארצי זה אלפי נשים. יש כאן רמה של כמה אלפי נשים. קשה קצת למדוד את זה כי אלה רשימות ידניות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה? << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> עד שנסדיר גם את העניין הזה, שזה יהיה משהו ממוחשב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה בתהליכי הסדרה של הדבר הזה? << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> כן. סדר גודל, בואו נגיד חודש, כמה מאות נשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זו בעיה טכנולוגית שקשורה רק לסוג העבירות הללו או שזה משהו כללי? << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> לא. זה משהו שצריך להסדיר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כללי, שאתם צריכים להסדיר. מדינת ישראל, שנת 2023, כל כך הרבה סטרטאפ ניישן. אוקיי. << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> בנוסף לכך אני רוצה להגיד על ההכשרות הייחודיות שיש לנו של מחלקי משפחה. אלה הכשרות שהן בנות שבועיים וחצי, הן ייחודיות, הן מאגדות את כלל הנושאים של אלימות במשפחה, עבירות מין, קטינים חסרי ישע, קשישים, שבהן החוקרים מקבלים את כל המעטפת של ההכשרה בתחומים נרחבים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמי שאמונה על תחום נפגעי עבירה. הרי היו תלונות בעבר. ההכשרות לחוקרים, למי שמקבלים אותן במשטרה, הרבה זה גם נגזרת של התלונות ו-study case שאתם מביאים. כמה ההכשרות הן רחבות בלדעת לטפל באותה אישה שמגיעה? הרבה פעמים זה אפילו ברזולוציה שלא כל אישה שמגיעה למשטרה – אם למשל אני יודעת שזה מגיע למצב של נשים מסוימות ממגזרים מסוימים שהגיעו למשטרה, זה כלו כל הקיצים, זה דקה לפני. כמה הם מקבלים את ההכשרות על הדבר הזה? << אורח >> זוהרה עטיה: << אורח >> בהכשרות האלה הם נחשפים למגוון תחומים, בין היתר גם קורבנות, הם מקבלים הכשרה רב-תרבותית מהחברה החרדית, מהחברה הערבית, מכלל החברות, זה משהו שהוא שובר שוויון. אתה מגיע להכשרה הזאת כבן אדם X, ואתה יוצא ממנה Y. זה משהו שמשנה גם את התפיסה שלך, הראייה שלך משתנה בתור חוקר אחרי כזאת הכשרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. מישהו מהשב"ס או שזה רק הבט"פ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש כאן נציג שב"ס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה הכשרות כאלה יש? << אורח >> רפ"ק סיון שחר: << אורח >> הכשרות כאלה יש שתיים בשנה, כל אחת באזור ה-30 אנשים. יש לנו גם תחלופות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האוצר, אני תיכף גם אפנה אליכם אבל עד אז אני רוצה לשמוע ארגונים. << קריאה >> איתי פלס: << קריאה >> אני מבקש לדבר. אני המעגל השני, סבים וסבתות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו ניתן, לא כרגע. אני רוצה לפנות ללרה צינמן, יושבת-ראש ארגון משפחות נרצחים ונרצחות. שלום לרה, מה שלומך? << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> שלומי כמובן לא כל כך טוב, בלשון המעטה, ואני רוצה להגיד שהגשנו בזמנו נייר עמדה לוועדה הבין-משרדית שדובר עליה והיינו בדיון באופן אישי. גם שמנו מאז זרקור להיבט שפחות מוזכר כאן בדיון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של הילדים היתומים? << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> של הילדים היתומים וגם של רצח על ידי בני זוג וגם בני משפחה אחרים, לרוב בנים, שהם סבלו מבעיות פסיכיאטריות, עם רקע פסיכיאטרי. כבר אז, בדיונים ב-2014, 15', 16', דובר על כך שחייבים להסיר חסמים בהעברת מידע משירותי בריאות הנפש לשירותי הרווחה ולבני המשפחה עצמם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לרה, אנחנו נקדיש לזה דיון בכל מה שקשור לילדים יתומים של נרצחות, אנחנו נקדיש לזה דיון שלם. << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> בסדר. גם הנושא הזה, אני באמת מקווה שתקדישו דיון נפרד כי זה נושא מאוד מאוד גדול וכואב, ואם מדברים על גיים צ'יינג'ר, אנחנו לא מרגישים על פי מבחן התוצאה שחל גיים צ'יינג'ר, שעדיין מספר הנשים שנרצחו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שעוד הוא גבוה. אנחנו צריכים לעשות עבודה משותפת. << אורח >> לרה צינמן: << אורח >> כן. הוא מעל 20. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. טל הוכמן, שדולת נשים, ואחר כך תמר שוורץ, רוח נשית. בבקשה. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> תודה, גברתי היושבת-ראש, חיכינו לא מעט זמן לדיון הזה. יש כמה דברים שאני רוצה להתייחס אליהם שהם יחסית ספציפיים. הסיפור עם התקציב – אני חושבת שאני אדבר בשם הרבה נשים שמתעסקות בתחום האלימות במשפחה – הוא לא שקוף מספיק, אנחנו לא יודעות כמה כסף עבר כל שנה או סך הכול לתוכנית. אני חושבת שזה בסך הכול מספרים, אין סיבה שלא נשלוט בחומר הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש פה את הטבלה של המימושים. נכון? העברתם אליי. << אורח >> מריה פודגייצקי: << אורח >> אנחנו מעבירים בשקיפות מלאה ועל פי דרישה, וגם ללא דרישה. הדברים מאוד שקופים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אומרים לך שהם מרגישים שלא. עוד מעט אנחנו נעלה את זה. מה שמוצג פה זה גם בפרוטוקול, אתם חייבים לדייק, יש פה גם את נציגת האוצר שאחר כך נשמע. לקראת הסוף אני אבקש מהם לעבור על הטבלה בבריף מהיר, אחר כך אנחנו גם נצלול, אם תרצו אנחנו גם נביא לכם, חופש המידע. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> מצוין. הדבר הנוסף לגבי הנגשת מידע זה הנושא של פרסום מספרים לגבי התופעה, אם זה מספר נרצחות או מספר פניות. אין סיבה שאיזושהי רשות ממשלתית לא תפרסם דבר כזה. אנחנו מוצאים את עצמנו לקראת כל יום ה-25 בנובמבר, יום המאבק באלימות כלפי נשים, מתעסקים בסיפור של כמה נשים נרצחו כל שנה, לא כי המספר הזה בפני עצמו עומד אלא כי אנחנו צריכות שיהיה גוף – אם זה הרשות לקידום מעמד האישה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. זה גם בתוכנית הלאומית. קיסוס, נכון, אתם יצאתם עכשיו עם הלמ"ס לכל הנושא של סקר ציבור בתחום של כמה באמת נמצאות במעגל האלימות, אבל זה בהחלט נכון כי בסוף גם אתם לא רוצים שיהיה פה – סליחה, קצת קשה לומר את זה – אבל באמת לספור את הנשים שנרצחות, כל אחד סופר את זה אחרת. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> אני מסכימה לגמרי. אני גם מזמינה אתכן להציע, כל נתון שאתם חושבים שאתם חושבים שהייתם רוצים לקבל אותו, אנחנו נאגם אותו לקראת שנה הבאה, היום הבין-לאומי, ונוציא בצורה מסודרת את כל הנתונים שהם רלוונטיים. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> אנחנו נשמח. אנחנו אומרות את זה לא מעט. << אורח >> אתי קיסוס: << אורח >> אז את מצטרפת לדלת פתוחה, זה משהו שנמצא על שולחני, ובשמחה רבה. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> מצוין. אני שמחה לשמוע. שני נושאים אחרונים. בזמן שאנחנו מדברות על התוכנית וההתפתחות שלה, יש הרבה קולות שעולים לגבי הרחבת החימוש האזרחי, ההרחבה של קבלת רישיונות נשק לאזרחים. חשוב לנו לציין ששליש מהנשים בשנת 2021 שנרצחו הן נשים שנרצחו בנשק ברישיון. אנחנו מאוד דואגות מזה ואנחנו חושבות שיש קשר הדוק בין הדברים. חשוב לנו לציין את זה, ובהמשך לזה הסיפור של צווי הגנה, יצא מחקר של הממ"מ בנובמבר האחרון לגבי זה שבעצם כשיוצא צו הגנה צריך לעדכן את אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שישללו, שייקחו מהם. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> שייקחו את הנשק, אז לא רק שזה עובר בפקס, גם יותר מ-15% מצווי ההגנה הם בלי תעודות זהות, אז בעצם אי אפשר לקחת להם את הנשקים. לפעמים מעדכנים את הבן אדם שצריך לקחת לו את הנשק כשהוא עם הנשק, ומקבלים את זה בהודעת sms, אז איך אנחנו חושבות שלא יצא מפה איזשהו אסון כשבן אדם שהוא כבר מוגדר כאלים ומוצא נגדו צו הגנה, הוא נמצא עם הנשק ואומרים לו שצריך לקחת לו את הנשק בהודעת sms, רוב הסיכויים שייצא מזה משהו מאוד מאוד שלילי. דבר אחרון שאני רוצה להתייחס אליו זה מערכת המנע, זו מערכת של נפגעות עבירה. אנחנו מדברות כבר תקופה על נשים שפונות אלינו ומספרות על הקושי שהן לא מבינות, הן מקבלות הודעות סותרות אחת את השנייה, מקבלות הודעה אחת ובתוך ההודעה יש דברים שהם לא קשורים אחד לשני, שאומרים נגיד שהגבר במעצר אבל בעצם אסור לו לצאת. לא ברור, אנחנו נשמח להמשיך את העבודה הזאת מול המשרד לביטחון לאומי, אני חושבת שיש הרבה מאוד נשים נפגעות עבירה שסובלות מזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, טל, את נהדרת. העלית פה נקודות מאוד חשובות, ואני אומרת את זה כאן גם לפרוטוקול וגם למצלמות וגם סביב האנשים שפועלים בעניין, ואתם גם צריכים להביע את האמירה שלכם. כל מי שיושב כאן מנציגי המשרדים, לא יכול להיות ששליש מהנשים – שליש מהנשים – נרצחו בידי מי שמחזיקים נשק ברישיון. רובן הכירו את האדם שמחזיק את הנשק בלי רישיון. ונכון, מצב הביטחון של ישראל וההתמודדות שלנו והאתגרים הביטחוניים מול פיגועים הוא כמעט בלתי אפשרי, אבל אין דבר כזה – גם שר הבט"ל בן גביר וגם ראש הממשלה, שלא ייקחו בחשבון את ההשלכות שיש על הביטחון הפנימי של נשים, ולא רק של נשים. אגב, יש לזה עוד אדוות והשלכות נוספות בתוך החברה הישראלית, כאשר הנה, נציגי המשטרה, אתם יודעים שאנחנו רואים לצערנו תופעות אלימות לא פשוטות, בין אם זה בכבישים ובין אם זה במקומות אחרים, ובסוף צריך לזכור. הנשק הזה יכול להיות גם מופנה על ידי חתך מסוים של אנשים לצרכים הלא נכונים ולהיות ממש קטלני. ואנחנו, בוועדה לזכויות הנשים, אנחנו גם נשלח בסיכום שלנו, שלא תילקח שום החלטה להקל ברישיונות שייתנו לאנשים חדשים שייכנסו למעגל הנושא נשקים ברישיון, מבלי שיש הבחנה או בדיקה, בחינה, לא להקל ראש. לא להקל ראש כי אני חושבת שהמבחנים שקיימים היום, לדעתי יש כרגע 130 או 150 אלף מחזיקי נשק – תקנו אותי אם אני טועה, הנציגים. << קריאה >> הקריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. זה מגיע למעל 120,000, וזה לא מעט. בסוף אנחנו לא רוצים שנשקים יסתובבו לנו ברחובות ישראל, ובטח שלא יהיו מופנים כלפי מי שהן ראשונות לשלם את המחיר, שזה בדרך כלל נשים. לגבי צו ההגנה שהועלה כאן, זה דבר שהוא פתיר. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> זה כבר מטופל בימים אלו, גברתי היושבת-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כבר מתגלגל - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תאמינו לי, אצלי זה לא יתגלגל. אני מצפה. זה פשוט מאוד. מי שנותן קודם כול את ההודעות האלה, במקום, אם הם קיבלו הודעה לשלול נשק או שבן אדם צריך להחזיר נשק, לא עושים את זה בהודעת sms. ריבונו של עולם, ואם הוא לא ידע בדיוק? זה ממש מסוכן. לא צריך שום דבר, רק שכל ישר. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> אני רק אומרת שזה מטופל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זה מטופל? שנים אומרים לנו שזה מטופל. האם את יכולה להגיד שזה לא יקרה יותר? << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> אני לא יודעת. אני רק יודעת שכרגע נעשית עבודה למחשב את העברת המידע בנוגע לצווי הגנה במשולש שבין - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה למשל משהו שלא ברור לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חושבת שאם יחפשו בפרוטוקולים, נמצא אמירות כאלה בפרוטוקולים הקודמים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האמיני לי, אני רק אומר שאם את אומרת שעושים איזה תהליך מחשובי, אם הם יודעים לשלוח sms אז יש כבר תהליך מחשובי. אתם יודעים בדיוק מי האנשים. אם הצלחתם לעשות את הפעולה הזאת, לא צריך עכשיו לעשות איזה פיתוח מיוחד בשביל לא לשלוח את ההודעות. אני מבקשת, וזה יהיה חלק מההנחיה שלי. לא יישלחו יותר sms-ים לגברים, שבגלל שהם אלימים, רוצים לקחת מהם את הנשקים. תמצאו פתרון, תשלחו שליח. לא יודעת מה תעשו, תדאגו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא יודעת איך זה ייעשה, זאת גם סוגיה. תדאגו שהוא לא מקבל את זה ב-sms כי הוא מבין שזה סביב התלונה של הנשים. היא העלתה פה משהו, אתם רואים למה אני אוהבת את ארגוני הנשים, ובכלל ארגונים אזרחיים? הם עוסקים במלאכה, הם רואים את הדבר האבסורדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה. אם הן רואות את האבסורד - - - << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> אין בעיה, אני מסכימה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז יאללה, לטפל בזה. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> אפשר רק להגיב? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה שתוציאי הנחיה, מצידי תשבי ליד הלשכה של השר או של המנכ"ל ואל תצאי משם, מחר אתה נותן הנחיה שאין יותר sms-ים, אין. אין אף אחד שילחץ על הכפתור וישלח להם כזה דבר. זה דבר כל כך פשוט, באמת זה פשוט, וכל כך הגיוני לא לשלוח לאנשים. לעניין איך אוספים את הנשק, לא להתעצל, תמצאו פתרונות. את דיברת על מערכת מנע לנפגעי עבירה, טל. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> הסיפור של מערכת נפגעי עבירה, מערכת מנע, בעצם ההודעות שנשלחות הן לא ברורות. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> קיבלנו את הפנייה שלכן. הפנייה שלהן הגיעה, אני מכירה את הטענות שלהן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שהטענה העיקרית שאת מכירה, מהי? << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> שהמידע שמתקבל לא ברור דיו ויש כל מיני פערים במערכת. נקיים עמם שיח ייעודי כדי לשמוע את הטענות שלהם, וככל שנדרש, נפעל לתיקון הליקויים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תבדקו את המערכת. אלה טענות שחוזרות על עצמן. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לפי נתונים שיש לנו גם מהממ"מ, 15% מהצווים נשלחים לאגף רישוי – שימו לב בבקשה – סליחה, זה לא מכבד, והאמיני לי, אנחנו דנים פה בחיים של נשים. תתפלאי. אז אני מבקשת ממך לכבד את העניין, גם אם זה לפעמים לא נעים. בסוף, כולנו פה אמונים על המאבק הזה, לעשות הכול כדי שבאמת נצליח לעזור, ויש דברים פשוטים כמו sms. שימי לב. מהממ"מ נשלח לי שבעצם 15% מהצווים נשלחים לאגף רישוי כלי ירייה בלי פרטים מזהים שמאפשרים בכלל תפיסת נשק של צווי ההגנה. אין תעודות זהות. 15%, יכול להיות שב-15% מהצווים זה האנשים הכי מסוכנים. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> היועמ"שית פה תתקן אותי אם אני אומרת דברים לא מדויקים, אבל ככל הידוע לי, בקשת צו הגנה מוגשת על ידי האישה, לעיתים כשחסרים בה פרטים, וההחלטה השיפוטית שיוצאת חסרה פרטים מזהים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את יודעת, אני הגעתי לארץ עולה חדשה, ההורים שלי לא ידעו למלא טפסים, בגלל פערי השפה. אז מה? אז זה אומר שהמדינה לא תיתן להם קצבה? זה אומר שהרופאים לא יטפלו בהם? זו תשובה מאוד מאוד בעייתית. לפעמים אישה שנמצאת באיזה מצב שהוא לחוץ רגשית, נסה על נפשה, היא נמצאת במצב כל כך איום ונורא, זה לא תשובה. 15%, תפתרו את הבעיה הזאת. תפתרו יחד עם מי שצריך כי הצווים מוצאים בבתי משפט. אני מבקשת, מי נציג משרד המשפטים? << אורח >> אור ורשביאק: << אורח >> אני. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין דבר כזה. מצידי, שכל פקידה או עוזרת של שופט תעבור על הדבר הזה. זה צריך להיות מאוד מחודד. אתם לא תשאירו אותה עכשיו להתחיל לפקסס דברים ולדאוג. יצא צו, תדאגו שזה יעבור, תעברו שנייה. זו אישה שנמצאת בסכנת נפשות, אין משהו שזה לא דוחה. זה דוחה כל תיק אם אישה נמצאת באותו רגע בסכנת נפשות. 15%, זה צריך להיות על אפס אחוזים. לא יכול להיות מצב שהאגף הזה יגיד לעצמו, ריבונו של עולם, קיבלנו 15%, אין לנו מה לעשות עם זה. זה דבר שיכול לגרום למצב שאותו גבר ימשיך להסתובב עם הנשק ויום אחרי זה יכול להרוג אותה. אלה דברים שהם פתירים. אם הייתי חושבת שזה לא פתיר, הייתי אומרת לכם, לכו תעשו עבודה, תחזרו. אתם צריכים לפתור את הדבר הזה, בין אם זה sms ובין אם זה ה-15%. אני מבקשת ממשרד המשפטים להגיש לנו תוכנית איך אתם הולכים לצמצם את ה-15% ומי יעזור לאותן נשים ומי עובר על זה, כי בלי זה זה לא יצטמצם. לפני שאנחנו עוברים לנציגה הבאה, חברת הכנסת שרון ניר נמצאת איתנו כאן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, קודם כול, אני רוצה לומר שהדיון הזה הוא דיון סופר חשוב כי עדיין, כשמסתכלים על תופעת אלימות במשפחה, זו תופעה שנמצאת תחת הסתרה ובושה ונמצאת בתוך המחשכים, במקום הכי בטוח לכאורה, שזה הבית. ולכן, אנחנו צריכים לעשות כל דבר שביכולתנו כדי להגיע ולעודד ולייצר דיווח. אני חושבת שמה שנעשה פה באמת על ידי הממשלה הקודמת – גם בתקצוב של ה-155 מיליון שקלים ויותר, אם אני טועה במספר המדויק, וגם בסוף כשזה קורם עור וגידים למוקד כמו 118 ולארבעה מרכזים, שצריך לשאוף להקים אותם וזה צריך להיות מעוגן – זה בדיוק היכולת שלנו בסוף לעודד פנייה. ככל שנוציא את התופעה הזאת מהמחשכים, נעלה אותה על פני השטח והיא כבר תהיה במקום של אוזן קשבת, של קבלת סיוע, של הושטת יד, של עזרה, מבחינתנו זה הדבר הכי מבורך שיכול להיות. אני חושבת שאחד מהיעדים שאנחנו צריכים למדוד את עצמנו בהם, וזה חייב להיות מדיד בצורת יעדים, גברתי היושבת-ראש: 1. עלייה בכמות הפניות; 2. ירידה בכמות אירועי הרצח. אלה שני היעדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 20% עלייה בכמות הפניות, שזה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו התחלה טובה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וירידה בכמות אירועי הרצח, שלדעתי אנחנו עוד לא שם אבל זה חייב להיות משהו שהוא ארוך טווח ואנחנו לא מפספסים אותו והוא באמת משהו שהוועדה הזו מהדקת אותו מכל הכיוונים. אני חושבת שהדבר שאנחנו צריכים להציב לעצמנו כיעד זה הסיפור של הגברים כי נשים יותר פונות, אבל גברים לא יותר באים לקבל עזרה, ואנחנו יודעים שכנראה חייזרים לא מכים נשים, התופעה הזו קיימת. אנחנו צריכים רגע לעשות איזשהו סוג של עידוד בקהילה, מובנה, לגברים לקבלת עזרה. מבחינתי זה הדבר הכי חשוב שחייב להיות מגובה באיזושהי תוכנית המשך אצלכם, שממש מעודדת את הגברים לקבל עזרה. לדעתי הסוגיה של הגברים היא סוגיה קריטית ביכולת שלנו בסוף רגע לטפל בתופעה כתופעה רחבה, ולא רק בזה שאנחנו מושיטים יד לנשים אלא אנחנו באמת מוציאים את התופעה הזאת מהמחשכים וההסתרה. אני רוצה לברך על כך, אני רוצה להגיד שזה חייב להמשיך ולקרות. אני מאמינה שאת תתייחסי לזה, גברתי היושבת-ראש, אבל חייבים להגיד איזושהי אמירה כי אני יודעת שעכשיו או-טו-טו דיוני תקציב. צריכה להיות פה אמירה שהיא מאוד מאוד ברורה לממשלה בהיבט של המשך תקצוב של התוכנית הזאת באופן רציף והמשך בקרה שלה גם בתוך משרדי הממשלה ולא רק בוועדה החשובה שלך, שאת יודעת עד כמה אני מכבדת גם אותך וגם את הוועדה הזו, אבל זה באמת חייב להיות איזשהו סוג של יעד מרכזי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הייתי רוצה לשמוע גם דעתך על הקריאה של בן גביר להתחמש, אני לא זוכרת מה בדיוק היה הדיווח. הם רוצים להציף. זה מעניין, דווקא כיוצאת אשת ביטחון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אשת ביטחון, לכן את מפנה את זה. הסיפור של הטרור ברחובות וזה שאזרחים מסתובבים עם נשקים, פנינה, בסוף ברחובות, וזה מציל חיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הצורך ברור לנו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מציל חיים. עכשיו זה חייב להיות ממוסגר בתוך קריטריונים מאוד מאוד ברורים של מי יכול לשאת נשק, מי עומד בקריטריונים. את צודקת מאה אחוז - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש כאלה. רוצים לרכך את זה ורוצים לרבע את המעגל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הבנתי שיש עבודה שכבר מתגלגלת מימי עמר בר לב לשר לביטחון הלאומי הנוכחי, שמסתכלת בצורה רחבה על הרחבת הקריטריונים, אבל לא באופן שהוא חסר קריטריונים. אני חושבת שצריך להסתכל על זה ותמיד להסתכל, בטח לא מי שיש לו האשמות בפלילים או חשוד בפלילים, בטח לא מי שנמצא תחת סיטואציה שהיו עליו תלונות על אלימות במשפחה, זה לא. אלה צריכים להיות מחוץ לקריטריונים, בזה את ואני רואות את הדברים עין בעין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שליש מהנשים נרצחו בידי מי שהחזיקו נשק ברישיון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אנחנו פה בסוג של קונפליקט, לכן אנחנו צריכים לדעת לנהל ולווסת את עצמנו. אני אתך בעניין הזה שצריך לתת נשק למי שיכול לשאת נשק, לא באופן שהוא פרוץ, בטח לא באופן שהוא דומה למדינות אחרות מעבר לים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא אמריקה, את אומרת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. שאנחנו לא פוגעים בעצמנו, שאנחנו מנהלים את זה בצורה מסודרת. ומי שיש לו בתיק שלו איזשהו סוג של אינדיקציה על תלונות או כמעט הגשת תלונה, הנושא הזה צריך להישקל בכובד ראש ולא לתת רישיון, וזה בתוך המשרד לביטחון לאומי חייב להילקח כסעיף פוסל מבחינתי. תודה לך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. תמר שוורץ, רוח נשית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם אני יכולה להעיר? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לצערי, אנחנו קצרים בזמן. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. קודם כול, תודה לך על הדיון הזה ותודה על האופן שבו את מנהלת אותו. רוח חשובה מאוד את מכניסה. שלוש הערות. קודם כול, לעניין המספר. 200,000 זה מספר לא אמיתי, ולא אני פמיניסטית עם אג'נדה אומרת אותו אלא ארגון הבריאות העולמי – שאני מקווה שאתם לא חושדים בו בפמיניזציית יתר – טוען שהמספר האמיתי הוא תמיד גבוה פי ארבעה במדינות מפותחות, במדינות מתפתחות אפילו יותר. יש תת דיווח. כל מי שיושב ויושבות כאן יודעות, יש תת דיווח בתופעה הזאת, כל סוגי האלימות יש תת דיווח. לכן, כנראה, הערכה, וזה המחקר שאני מקווה שחברתי יסמין משיתופים תוכל לדבר עליו, ייתן איזושהי הערכה יותר מדויקת אבל ההערכה היא שיש לפחות 800,000 נשים נפגעות אלימות בישראל, זה כל אישה חמישית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> על כל סוגיה של האלימות. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> על כל סוגיה, כן, אני מתייחסת לכל סוגי האלימות. אני לא מתייחסת רק לאלימות כלכלית. ההערה השנייה שאני רוצה להעיר נוגעת למה שאנחנו עושות בתוך הרצף הטיפולי, שדיברה עליו מריה, ותודה מריה שהזכרת, רק הייתה איזו אי הבנה שחשוב לי לחדד. לתוכנית שלנו לא קוראים דף חדש. דף חדש זה תוכנית נהדרת ליוצאות מקלטים, מופעלת על ידי עמותת בעצמי. נכנסנו כבר לדיון השני, אני אנסה לקצר. אנחנו עמותת רוח נשית ואנחנו עובדות בעיקר עם הקהילה, מעט מאוד יוצאות מקלטים – גם רוב הנשים נפגעות האלימות נמצאות בקהילה – ואנחנו מפעילות רצף של מענים, מענה פרטני, גם קבוצתי, גם העלאת מודעות, גם שינויי מדיניות וחקיקה, לנשים נפגעות אלימות ואנחנו מטפלות ב-750 נשים בשנה. זה הקצה, כמובן טיפה בים. אנחנו במיזם משותף עם משרד הרווחה ואני מאוד מקווה – אני זוכרת את הוועדה שאת כתבת פה, מריה, במצגת, ב-2017 שהייתה עם המנכ"ל זיכרונו לברכה, שהציג את התוכנית ואני כל הזמן חיפשתי את השורה של שיקום תעסוקתי כלכלי והיא הופיעה שם, שורה מאוד חשובה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אמרת זכרו לברכה. איזה מנכ"ל? << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> הוא נפטר. מנכ"ל משרד הרווחה שהציג את התוכנית הלאומית ב-2017. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אליעזר קפלן? << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> לא. קפלן, ייבדל לחיים ארוכים, חלילה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אליעזר יבלון. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> סליחה. כן, איש יקר היה, לצערי, לצער כולנו. דייקתי בעובדות. חיפשתי את השורה הזאת ברצף. צריך להבין שמקלטים מספקים מענה בחירום. מרכזים למניעת אלימות ברשויות, שיש ב-170 רשויות, מספקים מענה מאוד חשוב אבל צריך את החוליה הנוספת. אחרי שהאישה יוצאת, ואנחנו יודעות איך היא יוצאת, לרוב כותנתה לעורה, אם היא לא תהיה עצמאית כלכלית – אמרתי את זה גם בדיון הקודם שלך – הסיכוי שלה לחזור לבן זוג האלים הוא 66%. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז מעניין באמת בעניין הזה של המקלטים מה התוכנית שקיימת ספציפית. דיברת על ההשמה. בסוף, זה חייב להיות יחד עם זרוע עבודה ויחד אתכם, חייבת להיות השמה. העצמאות הכלכלית - - - << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> היא קריטית, אבל לא להתמקד רק ביוצאות מקלטים, סליחה, גברתי היושבת-ראש. חשוב להתמקד בנשים שבקהילה, את גם ראית את הנתונים של מריה, 20,000 מטופלות במרכזי אלימות, 800,000, כנראה, נפגעות אלימות. במקלטים יש מאות בודדות. חלילה, ליבי לא גס - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתן מטפלות ב-750. בואי תגידי לי מה המציאות שאתם למדים והן חוות, איפה הלקונה העיקרית. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> אני אתייחס לזה מייד, רק חשוב לי להגיד את ההערה השלישית שלא חשבתי להתייחס אליה אבל חברתי משדולת הנשים העלתה את הנושא של הנשק, ואני הייתי שמחה אם גברתי הייתה מייחדת לזה דיון משום שאני הייתי נציגת ארגוני הנשים בוועדת רונן שהייתה ב-2018 שמינה השר ארדן לבחינת תבחיני מתן רישיונות לכלי ירי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ששם מכניסים גם את היחס - - - << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> וגילינו לתדהמתנו שם – ואגב, המלצות הוועדה, הן כבר פורסמו אז אני רשאית גם לדבר עליהן – מדהים כמה אין מעבר של ידע בין הרשויות, אני ממש מתחננת בפנייך שתקיימי על זה דיון נפרד. עד היום הן לא יושמו, הגשנו את הדוח לשר ארדן. אני ממש חותמת על כל מילה שנאמרה שם למרות שהייתי הנציגה היחידה בין הרבה חברים שהיו שם שכולם היו נציגי משטרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יכול להיות שצריך למהר לפני שהם יקלו במדיניות. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> אני שמעתי את האמירה הזאת על הקלה במדיניות. אני רוצה להגיד לך, גברתי, שזה לא רק אם הנשק יורה, זה מה שחשוב להבין. כשאישה יודעת שיש לבן זוג שלה נשק, אפילו אם הוא לא ייגע בו, עצם הידיעה מייד משאירה אותה בשקט, קטנה, כנועה, צייתנית ודרוכה כי היא יודעת שהוא יכול. רק זה שהיא יודעת שהוא יכול ימנע ממנה לעשות כל דבר, גם לפנות לעזרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כי זה אומר שיש שם אלימות כלשהי אם היא מרגישה - - - << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> זה ברור, ואין מעבר. למשל בביטוח לאומי, נפגעי נפש, אין מעבר - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, אבל זה צריך להיות תבחין. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אבל הרבה פעמים התבחין הזה לא ידוע כי היא לא התלוננה בשום מקום ואת לא יודעת את זה. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> לא, זה גם כשהן מתלוננות. אנחנו גילינו שם לקונות במעבר הידע בין הגופים השונים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אולי צריך אישור, חתימה של בן/בת הזוג – אני לא צוחקת. אנחנו בעצם יכולים להכניס נשים למצב מאוד מוטרף. עכשיו, כשאת ככה מתארת את זה. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> אני ממש ממליצה שדוח ועדת רונן, שהוא דוח מצוין, יהיה כאן מצע לדיון הבא שתקיימי בנושא הזה כי זו באמת סוגיה לא של מספר דקות, זאת סוגיה סבוכה, עמוקה, עם הרבה לקונות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה שאני הייתי רוצה לדעת, נציגת הבט"ל. תמר, נכון? << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> כנרת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כנרת, סליחה. כנרת, בסוף, אתם צריכים לגבש גם את הדברים שנאמרים פה ולהציג את זה בפני שר שלכם או המנכ"ל, דווקא עכשיו כי זה ממש עכשיו קורה. אנחנו לא רוצים להיות במצב שגם יש חוסר בהעברת מידע, ונגיד ונפתח תיק לגבי מישהו במשטרה, ואולי לא במשטרה, אולי היא פנתה לאלומה או לרווחה - - - << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> או נפגע נפש בביטוח לאומי שידוע ולא מדווח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בדיוק. שזה בכלל חמור. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> כן. זה מה שמצאנו בוועדה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה בכלל חמור. שמה? מתמודד נפש, שלא בהכרח יכול להחזיק נשק. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> אין קשר בין הביטוח הלאומי. הנושא של הפרטיות והסודיות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נורא. עכשיו צריך לדעת איך אנחנו בכל זאת מהדקים את הדבר הזה. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> אני באמת ממליצה לכם לקרוא את דוח הוועדה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בעיניי, תעשו עבודה זריזה, אני בטוחה שכולן כאן יסייעו. אם יש דברים שאנחנו יכולים לסייע בהעברת מידע, נעביר לכם, אבל אתם חייבים להגיש ולהדליק נורה וזרקור. זה התפקיד שלך, כנרת, וכל מי שאמון על התוכנית הלאומית הזאת – זה לומר, רוצים להקל, זאת מדיניות. יכול להיות, זה בסדר, רוצים להקל, אין בעיה. בזה אתם לא יכולים להקל, לא בחלק הזה. לא בחלק הספציפי הזה. אם יש תלונה על מישהו שהוא אלים, לא יקבל נשק. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> אני רק אשלים את השאלה האחרונה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רק לסכם כי אנחנו נכנסנו לדיון הבא והוא לא פחות חשוב. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> את ביקשת ממני להתייחס לפרקטיקה שאנחנו עובדות. באמת הפרקטיקה הזו היא פרקטיקה ייחודית שקיימת כבר 15 שנה ומ-2018 אנחנו במיזם משותף עם משרד הרווחה, שאנחנו מאוד שמחות וגאות בו, והפרקטיקה שלנו עובדת מנהרייה ועד אופקים על ידי מאות מנטוריות מתנדבות. אני מזמינה אותך אחרי הקריירה הפוליטית לבוא אלינו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הייתי בעבר ואני אבוא עכשיו. << אורח >> תמר שוורץ: << אורח >> שלכל משתתפת, כך אנחנו קוראות למטופלות שלנו, זה הביטוי הכי שוויוני שיש, היא משתתפת בתוכנית השיקום שלה, אנחנו מצמידות מנטורית, יכולה לקבל גם אימון בהתנדבות, מלגות ללימודים, מלגות להולמס פלייס, לעבוד על דימוי הגוף שלה, לפטופ. המטרה בסוף היא שהאישה תעמוד על הרגליים, תדע להתנהל עם חשבון בנק, להתנהל עצמאית כלכלית ולמצוא עבודה שהיא אוהבת, שבנטיות שלה, שבחוזקות שלה ושמפרנסת אותה בכבוד משום שאם היא עצמאית כלכלית, אין לה סיכוי כמעט לחזור לבן זוג האלים ואם היא לא עצמאית כלכלית, 66% חוזרות. זאת דלת מסתובבת. תודה לך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה לך. אנחנו ממשיכים, זה דיון שהוא בתוך דיון, שהוא ממשיך את נושא המאבק באלימות כלפי נשים. מי שלא הספיקה עדיין לדבר – בכל זאת חשוב לי להגיד את השמות של חלק מהארגונים שנמצאים ולא קיבלו רשות דיבור למרות שביקשו. אתן יכולות להישאר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נמצאות ונמצאים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אל תתקן אותי באמצע שאני מדברת. אם תרצה ללמד אותי עברית, אחרי הדיון. עורכת דין גילי ורון, ויצו; עורכת דין קרן הורוביץ, מרכז רקמן, נמצאת כאן; אתן יכולות להישאר, יכול להיות שבהקשר הזה תוכלו גם להוסיף את הדברים האחרים. צילית יעקובסון, בת מלך; פנינה בן ארי, נבחרות, שלום לך; נורית, אני רוצה כן לאפשר לך לדבר כמי שעשתה לא מעט בכנסת הקודמת – רעייתו של יושב-ראש הכנסת היוצא; איתי – חשבת שאני אדלג עליך –המעגל השני. חשוב, סבים וסבתות. << דובר >> איתי פלס: << דובר >> יש לי דברים חשובים להגיד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יודעת שזה נושא חשוב, אתה גם תתבטא בהמשך אם תישאר בדיון. בבקשה, נורית. אני מבקשת מעכשיו דקה כדי שאנחנו נוכל להתכנס לסיפור של המעקב אחר החוק החשוב. << אורח >> נורית לוי: << אורח >> שלום לכולם. קודם כול, תודה, פנינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה, הם הולכים . תודה לנציגי המשטרה. אנחנו צריכים לסכם. אני עוד לומדת את תפקידי כיושבת-ראש ועדה. נציגים, נא להישאר, שאני אסכם. לא תלכו בלי עבודה. סליחה, נורית. נורית, תדברי דקה ואז אני מסכמת. << אורח >> נורית לוי: << אורח >> אז שלום לכולם. תודה לפנינה שמובילה את הוועדה ביד רמה. תודה לתמר על הכנת הנשים להעצמה בנושא הכלכלי, אנחנו נעבוד בשיתוף פעולה. שמי נורית לוי, ואני יזמתי יחד עם עמותת אישה לאישה מיזם שנקרא "איתך לאורך כל הדרך", כשמו כן הוא. נשים יוצאות מהמקלטים, בעצם זה סיפור אישי שנתקלתי בו לפני הרבה שנים. באתי בהתנדבות לאחד המקלטים ונתקלתי בנשים שמגיעות פעם שנייה למקלט. הסיבה המרכזית אחרי שהן יצאו זה תחושת הבדידות, זה היה הניצוץ הראשון. כשמיקי לוי בעלי היה יושב-ראש, הסתובבתי איתו במקלטים שונים וראיתי כמה שהמקלט הוא קשה, אבל יש שם הגנה והנשים נמצאות בטיפול, אבל כשהן יוצאות, גם אחרי דירת המעבר יש תחושה של בדידות. "איתך לאורך כל הדרך", יחד עם עמותת אישה לאישה, עם בת מלך – אנחנו מקווים שויצו – המטרה היא להכין נשים בקהילה. פניתי לנשים בקהילה וראיתי שיש מענה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> המטרה היא שהן יתנדבו, ילוו, יהיו מנטורים. << אורח >> נורית לוי: << אורח >> ילוו, גם טיפולית, גם הסברית. יש רצון אבל הן לא יודעות איך. ואז, כבר בסוף החודש, בפברואר, מתחיל קורס להכנת מנטוריות, כשבעצם החזון הוא להפיץ את זה בכל הארץ. אני אשמח, מריה, להכיר אותך על מנת שנשתף פעולה. תודה רבה ובהצלחה לכולנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. יישר כוח לך ולנשים שמתנדבות. אני רוצה לסכם את הדיון הקודם. חשבתי שהכול זה סיכום. האירה את תשומת ליבי מנהלת הוועדה שצריך לעשות את הסיכום כדי שבאמת תוכלו גם לרשום לכן את ההערות. ראשית, בהחלט רואים שנעשית עבודה מאז 2016, מאז שיצאה התוכנית, עם קפיצה משמעותית ב-2019 כשהוקצה תקציב ייעודי לעניין, ולא רק נייר שבא וקובע שישנה תוכנית. אני יודעת שיש מי מהמשרדים, ולא מעט, שבכל זאת לא המתינו לתקציב אבל רשמתי כיושבת-ראש הוועדה שללא ספק, מרגע שהוקצה התקציב הצבוע יש עבודה שהיא אינטנסיבית. הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה לקיים שולחן עגול שגם הארגונים שותפים. באמת, יש לעיתים תובנות שהן מצילות חיים, אנחנו שמענו והתרשמנו ואני מבקשת שתמצאו את הפלטפורמה הנכונה לעבוד איתן בשיתוף פעולה, לא כי מי מהן מחפשת כבוד אלא כי הן עוסקות בזה יומיום ומטפלות גם כפי שראיתן במאות, אם לא באלפים כשאנחנו מדברים במצטבר. אני מבקשת, למרות שיש אחוז השמה יחסית גבוה ואיוש של התקנים, להעביר אלינו פר משרדים ספציפית רק על התקנים מה לא מאויש ולהאיץ את העבודה של איוש התקנים בכלל המשרדים השותפים לתוכנית. לעניין הקמפיין ההסברתי לציבור, נא להוסיף את ציבור העולים החדשים, העולות החדשות, במגוון השפות, וכמובן המגזר החרדי, שנאמר שהתחיל קמפיין, אני לא בטוחה שהוא מספק ולכן יש פה ארגונים. ולא סתם אמרתי, גם ארגונים, לעיתים כשאתה עושה קמפיין במגזר החרדי, אני מצפה שהמשרד ידע לשתף פעולה ולשלב זרועות עם מקלטים שמיועדים למגזר חרדי, עם ארגונים שעובדים עם הנשים מהמגזר החרדי, אחרת פשוט זה יהיה מאמץ שהוא לא בהכרח עם תנובה ותמורה נכונה. משרד החינוך. התוכנית מרשימה מאוד, 250 בתי ספר זה לא מספיק. המטרה היא שכמי שמתכללים את התוכנית – משרד הרווחה, גברת קיסוס – כן למצוא את הפתרון, יחד עם משרד החינוך, שזו תהיה הכשרה – לא הכשרה אבל תוכנית שמיועדת לכלל הילדים שאתם מכוונים אליהם בשכבת הגיל הנכונה והרצויה, בנות ובנים. אין 250, זה צריך להיות לכולם, מתוך הבנה שזה יכול להיות משהו שהוא יכול לשנות את המציאות קדימה. מבקשת מכם, משרד הרווחה, להעביר לי כפי שביקשתי את תמונת המצב, כמה מקומות – תקראו לזה מקלטים – לגברים אלימים ושזקוקים לטיפול קיימים, בין אם זה בתים, בין אם זה הוסטלים, אנחנו צריכים לקבל את תמונת המצב כולה. לעניין משרד הבט"ל, הוועדה מבקשת - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> הבנתי שקוראים לו הבל"מ. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לקרוא לו בט"ל. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> תעשי מה שבא לך. את היושבת-ראש. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עוד לא משוכנעים שזה נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא קיבלתי את זה כתוב. אם זה לא עבר חקיקה אני יכולה עדיין לקרוא לו בט"ל. עבר חקיקה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא עבר חקיקה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא עבר חקיקה. ראשית, אני מדגישה את הצורך שהגורמים האמונים בתוך המשרד והנציגים שנמצאים כאן בוועדה יכוונו וידאגו שיהיה שיח ער מול מקבלי ההחלטות במשרד – בין אם זה המנכ"ל, בין אם זה השר – דווקא בעת הזאת כאשר ישנה רוח המבקשת להקל במתן הרישיונות לאור הצורך האמיתי במאבק בטרור. לצד זאת, ללא ספק, הלקונה הקיימת באי נגישות והעברת המידע בין כלל הגופים, כולל עבר של מי מהמועמדים, לקבלת נשק, שאיננו יכולים להיות חשופים להם וצריך למצוא את הדרך בכל זאת כשמדובר בנשק להיות חשופים למידע. מי שרוצה אקדח, שיואיל בטובו לחשוף את עברו. אתם תצטרכו להביא את כל הלקונות שקיימות בפני השר בן גביר. בין היתר, שזה לא תלוי בשר ובמנכ"ל, אנחנו מבקשים שתצא הנחיה שגבר שאותר כאלים, שהוצא נגדו צו הגנה, לא יקבל ב-sms-ים או בכל דרך אחרת שהיא בעיניי שערורייתית, את העובדה שהולכים להחרים לו את הנשק. זה נותן לו זמן חלילה לבצע פעולות בלתי רצויות. משרד המשפטים, לעניין צווי ההגנה והעובדה ש-15% מצווי ההגנה מגיעים לאגף רישוי כלי ירייה ללא פרטים, אנחנו רוצים תוכנית שתוגש לוועדה איך אתם הצלחתם לצמצם את ה-15% כי זה באמת סיכון ואחוז מאוד מאוד גבוה. אלה הן ההמלצות שלי, כמובן מתוך הבנה שבתוכנית, אנחנו מתכנסים לקראת תקציב מדינה, זה צריך להיות במגמת עלייה ולא במגמת ירידה מבחינה תקציבית, וזה גם בכושר המנהיגות שלכם כמי שמלווים את התוכנית הזאת שנים ארוכות, כמי שאמונים על המלאכה היומיומית והסיזיפית והלא פשוטה, וזו גם הזדמנות לכולם – בין אם זה המשטרה, עובדים סוציאליים וכלל המשרדים שעוסקים בעניין – לומר לכם תודה. סיימנו את הדיון הספציפי הזה ואנחנו עוברים לדיון הבא. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:45. << סיום >>