פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 ועדת הכספים 06/02/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 48 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ג (06 בפברואר 2023), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> דיון בנושא ההסדר הכספי למשפחות עולי תימן, המזרח והבלקן, הצעתו של חבר הכנסת יונתן מישרקי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל נעמה לזימי יונתן מישרקי יצחק פינדרוס מוזמנים: נועה וידר – ראש תחום ביטוחים ואשראי, החשב הכללי, משרד האוצר גל לנדו – הממונה על ערבויות המדינה, משרד האוצר תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה, משרד האוצר מני פילזר – עו"ד, פרקליט מנהל מחלקת נזיקין פרקליטות אזרחית ירושלים, משרד המשפטים אור ורשביאק – עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מאיר אמסלם – מנהל הגנזך המרכזי, רשות האוכלוסין וההגירה עזרא ישראלי – ראש ענף, רשות האוכלוסין וההגירה ילה פרטוש – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה מאיר קורח – מטפל בנושא ילדי תימן רחמים עדן – הוועד להנצחת ילדי תימן תום מהגר – מנכ"ל עמר"ם- פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן רזיאל נהרי – עמר"ם - פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: טלי רם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא ההסדר הכספי למשפחות עולי תימן, המזרח והבלקן, הצעתו של חבר הכנסת יונתן מישרקי << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים את הדיון בנושא ההסדר הכספי למשפחות עולי תימן, המזרח והבלקן. ביקש את הנושא הזה חבר הכנסת יונתן – משריקי או מישרקי? << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> משריקי. אנחנו יום אחד נעשה סדר בעניין הזה, מאיפה זה מגיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משריקי. לפי דבריו, 50% מהזכאים לפיצוי לא הגישו בקשה, וממילא גם לא יהיו זכאים לקבל, ולכן הנושא הזה עולה כאן על ידו. חבר הכנסת משריקי, הבמה לרשותך, בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על קיום הישיבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק תדע שזה הישג, שכבר בהתחלה הרב גפני נותן לך ככה את הבמה. אני, לקח לי שלוש שנים לקבל את זה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> בסדר, זה הכול בגיבוי שלך, ינון, אנחנו זוכרים את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר נכון, בזכותך. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> רבותיי, תודה רבה על קיום הדיון. החלטת ממשלה 821 קבעה הסדר כספי למשפחות עולי תימן, מזרח ובלקן. תוקף ההחלטה הוארך עד מרס השנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מרס. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מרס 2023, זה אחרי הארכה אחת שכבר ניתנה על ידי האוצר להגשת בקשות. התמונה שעולה מהפניות שאני מקבל היא שמתוך סך המשפחות הזכאיות שנדונו בוועדות השונות שהיו במהלך השנים, ישנם כמעט 49% של משפחות שלא הגישו בקשות. הסיבה לזה, לכאורה – ועוד מעט נשמע גם את גורמי המקצוע – הבעיה נגרמת כתוצאה מסרבול המערכת. משרד האוצר, חברת ענבל, שהיא בעצם החברה המפצה, אם אפשר לקרוא לזה, מערימה קשיים על המשפחות המבקשות, וזה בא לידי ביטוי בכמה וכמה נושאים שלדעתי יכולים לבוא לידי ביטוי בישיבה שאנחנו מקיימים כרגע. הדיון, עיקרו נקבע על מנת לבקש דחייה נוספת של שנה, לאפשר למשפחות להגיש בקשות, אותם 50% מהמשפחות שלא הגישו. אני אתאר בקצרה איך עובד התהליך ואז אנחנו נבין גם את הבעיות. משפחה שזכאית לקבל, נדרשת לעבור שלוש או ארבע משוכות בתהליך כדי לקבל את אותם כספים. זה מתחיל מתעודת פטירה של ההורים, לפעמים מדובר על הסבים והסבתות. בדרך כלל, בן אדם שמבקש לקבל מסמך ישן מרשות האוכלוסין, הוא נדרש להגיש בקשת טופס מקוון. מדובר באנשים שהם ברובם לא צעירים, לא כל כך מתמצאים בתהליכים של אוריינות דיגיטלית, ולכן לוקח להם זמן או קשה להם או שצריכים להיעזר בכל מיני אנשים מסביב כדי להגיש, רק להגיש את הבקשה לתעודת פטירה. אנחנו נדון בזה כרגע ואני מאוד אשמח לשמוע גם את העמדה של הגורמים המקצועיים. אני חושב, אולי אפשר לגרום לכך ששני הגופים שהם גורמי ממשל: חברת ענבל, משרד האוצר לצורך העניין, ורשות האוכלוסין, ידעו להסתנכרן ביניהם על הדרישה הבסיסית הזאת להמצאת תעודת פטירה. אלה דברים שנמצאים בתוך המערכות. אנחנו עוברים לשלב הבא, שזה צווי ירושה. משפחות מבוגרות, לפחות כך היה בעבר, ראש המשפחה היה שולט בעניינים הכלכליים, לפני העידן של היום, והכול היה רשום על שמו. כשמשפחה באה לבקש, בן בא לבקש את סכום הפיצוי שמגיע לו, זה מתחלק שווה בשווה בין האחים וההורים, כאשר ההורים זכאים לקבל פי שניים בסכום הפיצוי. זאת אומרת, אם משפחה זכאית ל-150,000 שקלים, ויש חמישה ילדים, החמישה מקבלים כל אחד את המנה שלהם בחלוקה הכללית, וההורים מקבלים פי שניים. כך עובדת החלוקה בסכום הפיצוי. באים לבקש צו ירושה, לצורך העניין, בן של הורים שיש להם זכאות לקבל פיצוי, הוא בא לבקש את הכספים, אומרים לו, תביא צו ירושה של ההורים. אם ראש המשפחה באמת ניהל את כל העניינים הכלכליים של המשפחה, הוא מביא את צו הירושה שקיים אצלו מכוח זה שהאבא, ראש המשפחה, ניהל את העניינים. אומרים לו: לא, תביא גם את של האימא, ואז הוא צריך לפנות לבית המשפט. האימא לא הייתה רשומה ולא היה לה צו ירושה כי הנכסים לא היו רשומים על שמה, כך היה נהוג בזמנם. יתרה מזו. אומרים לו, תביא את צווי הירושה של כל האחים. נניח שאחד מהאחים נפטר, אומרים לו: תביא את צווי הירושה של אותו אח שנפטר ותראה לנו גם כן את הילדים שלו, זאת אומרת האחיינים של אותו בן, תביא גם את הפרטים שלהם. אחד גר בחו"ל, השני גר במקום אחר, אחד נפטר, אחד חי, ולהבנתנו, הרבה מאוד מהפניות נתקעות בשלב הזה וממש נפלטות מהמערכת. מגיעים להגיש בקשה, אומרים: תשיג את הטלפון של היורש, של האח שנמצא באיסלנד, לא מצליחים להשיג את תעודת הזהות שלו, נפלט החוצה מהמערכת. אנחנו סבורים שחלק גדול מהפניות שלא הוגשו מאותם 49%, נפלטו מהמערכת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמה זה במספרים? לא באחוזים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> במספר, מדובר על 492 משפחות מהסך הכללי של 1,048. אלה אגב נתונים שקיבלנו במשרד האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמעט 50%. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כן, כמעט 50%. אנחנו מבינים שחלק מהבעיה של אי הגשת הבקשה, היא נובעת מכך שאנשים לא מצליחים – ואני לא מדבר על מבוגרים שקשה להם גם ככה ההתנהלות הדיגיטלית – אבל הם נפלטים בשלב מוקדם. לכן אני מציע לקיים דיון סביב הנושא הזה, האם במקרים כאלה שאין צו ירושה לאימא, בגלל המנטליות שהייתה נהוגה בזמנם שכל הנכסים היו רשומים על שם האב, שאנחנו נסתפק בצו ירושה של האב בלבד. אני מסכם את הדברים שלי בגדול. אלה למעשה שלוש הנקודות שאני מדבר עליהן: להאריך את תקופת האפשרות להגיש בקשה בשנה נוספת ולהסיר את החסמים הקיימים של המשפחות שזכאיות כבר לקבל את כספי הפיצויים. עד כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. משרד האוצר, גל לנדו. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> הי, נעים מאוד. גל לנדו, מנהל מחלקת ערבויות מדינה. אני אתייחס בקצרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא בקצרה. תענה תשובות על השאלות. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> בסדר. מה שתרצו אנחנו נענה כמובן. << אורח >> נועה וידר: << אורח >> סליחה. אני נועה וידר, גם ממשרד האוצר, מהחשב הכללי, אחראית על ביטוחי הממשלה ועל ענבל. אני אתן לגל, רק חשוב לי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, את לא נותנת לאף אחד כי מי שנותן בוועדה רשות דיבור זה אני. << אורח >> נועה וידר: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה נכנסת עכשיו לתוך דבריו? שם ותפקיד, לפרוטוקול. << אורח >> נועה וידר: << אורח >> נועה וידר, אחראית על ביטוחי הממשלה בחשב הכללי. קודם כול, סליחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה, אתה מגשר עכשיו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. יכולה להיות סיבה מיוחדת. הוא הרי חתום על המכתב של ערבות המדינה, על הפרטים, זה גל לנדו. << אורח >> נועה וידר: << אורח >> חבר הכנסת התייחס לדבר שחשוב לי כללית להגיד. חברת ענבל – אני יודעת, וגם אנחנו – מנסים מאוד להסיר חסמים, להוריד קשיים ולהוריד סרבול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תיכף נשמע אותך. בבקשה. זו מטרת הישיבה. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> המתווה של ההסדר למשפחות עולי תימן, המזרח והבלקן אושר ב-2021 והוארך בשתי הארכות, פעם אחת בסמכות משרד האוצר ופעם שנייה על ידי הבאת החלטת ממשלה חדשה, שבעצם האריכה את המתווה עד ה-1 במרס 2023. המתווה קובע – ואני רוצה להתעכב על זה כי זה נוגע בדברים – שכל משפחה זכאית לפיצוי של בין 150,000 ל-200,000 שקלים, תלוי מה מסקנת ועדת החקירה לגבי אותו ילד, כאשר הזכאות ניתנת לבני המשפחה הגרעינית וליורשיהם, במקרה ובו הם נפטרו. יש לנו אוכלוסייה של כ-1,050 משפחות – העברתי את הנתונים לחבר הכנסת – מתוכן הגישו 50% מהמשפחות. אני אתחיל מהנקודה הראשונה של הארכת המתווה. הנושא הזה יובא לדיון אצל שר האוצר. << אורח >> רחמים עדן: << אורח >> יש לך נתון כמה אנשים קיבלו כסף? פיזית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. לא מתערבים בלי רשות דיבור. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> הנושא של הארכת המתווה יובא לשר האוצר ויוצג לו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי יובא? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> ממש בימים הקרובים, והחלטתו תהיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה תמליצו? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> לי אין כרגע איזו המלצה. אפשר להאריך או אפשר שלא להאריך, זאת באמת החלטה של השר, בסמכותו ובהחלטה שלו האם להביא את זה להחלטת ממשלה או לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה תבקשו? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו מציגים את הנושא הזה לשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מבקשים שנה? חצי שנה? שנתיים? מה אתם ממליצים לו? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> בפעם הקודמת, ההארכה הייתה הארכה של חצי שנה, זה מה שבזמנו הממשלה החליטה. אני מניח שאם היא תחליט ללכת להארכה, זה מה שהם ילכו, אבל עוד פעם, יכולה להחליט על שנה, חצי שנה, זה לא משהו שיש פה עמדה חד-משמעית לכאן או לכאן, זה ממש שיקול דעת של מקבלי ההחלטות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כל החסמים האלה שעלו כאן. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> בגלל שהזכאות היא לבני המשפחה, ובמקרה שהם נפטרו ליורשים שלהם, כשבודקים את הזכאות אנחנו צריכים להבין מה שנקרא את העץ המשפחתי. אני אתן דוגמה. מישהו מגיש בקשה, בן בגין אח, שנידון בוועדה. מן הסתם, עבור הזכאות שלו כאח הוא לא צריך להראות תעודת פטירה או תעודת ירושה, הוא זכאי כאח. מקום שבו נדרש להציג תעודת פטירה ובעצם צו ירושה זה במקום שבו מישהו מבקש את הזכאות - - << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> של ההורים. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> - - שלו כיורש. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> נכון. על זה אני מדבר. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> או כיורש של ההורים או כיורש של אחד האחים גם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> נכון. פה מתחיל הבלגן. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> או כיורש של אחד האחים, שמאז יכול להיות שנפטר. במקרה הזה – ואני יכול להגיד שאנחנו יושבים ואנחנו רואים את התיקים – באמת יש שונות בצווי הירושה. יש צווי ירושה שונים ומגוונים, ואנשים מורישים, חלקם רק לחלק מהאחים, לאח אחד, לכל המשפחה, לאחרים, ובאמת, בגלל שהזכאות לפי החלטת הממשלה נקבעה באופן שבו זה בני המשפחה או היורשים של כל אחד מהם, אנחנו צריכים בתהליך לוודא מי היורשים כדי להעניק להם את הזכאות, להם הזכאות מוקנית. אני כן יכול להגיד – וזה מה שנועה התחילה קודם לומר – חברת ענבל, שפועלת כאן מטעמנו בהיבט הזה כגורם תפעולי, עושה מאמצים רבים מאוד מאוד לסייע בהגשות, החל משיחות טלפון ארוכות עם הפונים במטרה לעזור להם בהגשות ובכל הקשיים הטכניים שנלווים לדבר הזה, שאנחנו מודעים אליהם, כשבסוף יש לנו אירוע שקרה לפני עשרות שנים. הם ממש מסייעים, מפעילים מוקד שירות טלפוני שעוזר. אני אגיד שגם כדי להגיש את הבקשה, ובעצם לא נדרש עדיין להגיש את כל המסמכים, אפשר לפתוח בקשה במערכת, וחברת ענבל ילוו בתהליך ויעזרו להבין איזה מסמכים צריך ואיך משיגים אותם, כך שאם יש אנשים שגם לא הכי מסתדרים ולא הכי מבינים – ואני באמת רוצה לנצל את ההזדמנות של הוועדה ולקרוא לאנשים, בלי קשר האם המתווה יוארך או לא ומה שתחליט הממשלה, להגיש. אנחנו באמת עושים מאמצים כבירים לאשר כמה שיותר ורואים בזה בסוף שליחות לאשר את כל המתווה הזה ואת כל הפיצויים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה כל כך הרבה משפחות לא הגישו בקשה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> קודם כול, יש תיקים רבים שבהם הוגשה בקשה אבל לא מוצו כל הזכויות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> הם לא חלק מה-49%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר על הפרטים שאתה מסרת. רק 556 משפחות הגישו בקשה, השאר לא הגישו בכלל. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> זו שאלה שגם אנחנו תוהים לעצמנו לגביה. יש כל מיני הערכות. אחת מהן זה באמת בסוף עניין מודעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לקחתם משפחה או שתי משפחות מתוך אלה שלא הגישו ושאלתם אותן? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו לא יודעים לאתר את המשפחות בעצמנו. אם היינו יודעים, היינו פונים לכל אחד. << אורח >> נועה וידר: << אורח >> היינו בקשר עם מספר גורמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיפה אתם יודעים ש-1,048 משפחות זכאיות? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> החלטת הממשלה קבעה שמי שזכאי זה משפחות שעניין ילדיהן נדון באחת משלוש ועדות החקירה. כשעוברים על הפרוטוקולים של ועדות החקירה יש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין לכם שתי משפחות שאתם יכולים לשאול אותן למה לא ביקשתם את הפיצוי? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו היינו בקשר עם הרבה עמותות וגופים שעוסקים בנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה לשאלה שלי. << אורח >> נועה וידר: << אורח >> היינו בקשר עם נציגי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אאפשר לך, אני במתח לשמוע מה את הולכת להגיד. יש פה נתון שלך, שזה יפה. הנתון הוא שמי שזכאי זה 1,046. נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 1,053. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 1,048. זה המשפחות הזכאיות. מתוכן הגישו 556 בקשות. מאיפה אתם יודעים שיש 1,048? אתם לוקחים את מה שהיה בוועדות החקירה, שם יש שמות ומשפחות, אנשים שהם נמצאים בקריטריון של משפחה זכאית. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אין את פרטי הקשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל האם פניתם לכמה משפחות או למשפחה אחת, או למישהו. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אז כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תן לי להשלים את השאלה, שאני אבין מה אני שואל. האם פניתם למישהו מהמשפחות לשאול אותו למה לא הגשתם בקשה? נשאלה שאלה כזאת על ידכם לאי מי מהמשפחות? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אז כן, ואני אסביר בדיוק את התרחיש, שתבינו בדיוק מה עשינו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת, אתם שאלתם. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אני אסביר. אני אסביר גם מה נאמר לנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לפני שאתה מסביר. הסבר, אני לא תמיד מבין. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> שאלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נתונים אני יותר מבין. שאלתם משפחות מבין ה-1,048 למה לא הגשתם בקשה. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> כן. מה ששאלנו זה משפחות שלצורך העניין אח אחד הגיש, מבין האחים, ופנינו להבין למה האחים האחרים לא מגישים. למה רק אח אחד הגיש בגין הזכאות שלו, והאחים האחרים שגם זכאים, למה הם לא מגישים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התשובה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> חלק זה באמת עניינים טכניים, ששם אנחנו משקיעים מאמצים רבים לסייע להם להגיש. מקרים אחרים וטענות ששמענו זה על אנשים שלא מעוניינים להגיש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> כי בעצם כחלק מההגשה, ההגשה היא חלף תביעה אזרחית, הם מוותרים על זכות לתבוע. יש כאן עניינים רגשיים מאוד מורכבים שקטונתי אני מלהבין, והתעסקו בזה במשך שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 50%. זה לא ששלושה כאלה לא הגישו מבחינה רגשית. יש פה רבים מאוד מהמשפחות. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> נכון. בסוף, צריך לזכור, חבר הכנסת גפני, שהזכאות, היות שהיא מוקנית גם ליורשים, וזה אירוע שקרה לפני עשרות שנים, יכול מאוד להיות שהפיצוי עכשיו מתחלק בין משפחה של שלושים ומשהו אנשים, שכל אחד מהם זכאי לכמה אלפי שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את החסמים אפשר להוריד? את חלקם? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו בוודאי נכונים לבדוק כל דבר שיכול להוריד את החסם וגם אנחנו נבדוק את העניין עם תעודת הפטירה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לחדד את מה ששאלת, הרב גפני. האם אפשר לעשות חיבור בין משרד האוצר למשרד הפנים בנוגע להמצאת מסמכים, במקום שהאזרח יצטרך לרוץ ולחפש ולשאול בטופס מקוון, הוא מקבל תשובה אחרי חודש וכולי, האם יש איזשהו מנגנון של חיבור בין שתי הרשויות הממשלתיות להוציא את המסמכים הכול כך קריטיים האלה להגשת הבקשה? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> לגבי תעודת הפטירה, אנחנו נבדוק את זה. לגבי צו ירושה, צו ירושה זה משהו שאין אצל הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך לעשות סדר לקראת סיום הישיבה, לראות מהן הבעיות, לנסות להתמודד איתן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> צריך התייחסות של יועץ משפטי. << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> חברים, יש עם זה איזושהי בעיה משפטית. כשיגיע תורי לדבר תזכירו לי להתייחס לנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נועה וידר, משרד האוצר, בבקשה. כל תחום ביטוחים ואשראי. << אורח >> נועה וידר: << אורח >> קודם כול, גל באמת אמר כמעט את כל הדברים, כמעט מייתר את התייחסותי לגמרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, שום דבר לא מיותר מכיוון שהתוצאה של כל הדברים שלו זה שחצי לא מגישים בקשה, ואלה שכן מגישים בקשה, נתקלים בקשיים מאוד גדולים שהם כמעט בלתי ניתנים לפתרון. צריך את העזרה שלך שתגידי מה עושים על מנת להקל. << אורח >> נועה וידר: << אורח >> באמת גל דיבר על כמה חסמים שאנחנו כן חשבנו שאנחנו מבינים שמקשים על משפחות להגיש, גם מה שאתה דיברת על אוריינות טכנולוגית, גם על חוסר מודעות וגם על חוסר רצון. אלה הדברים שאנחנו זיהינו, מעבר לזה לא מצאנו עוד סיבות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> הפרסום, דרך אגב, של משרד האוצר. << אורח >> נועה וידר: << אורח >> זה מה שציינתי על חוסר מודעות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מנגנון הפרסום שלכם הוא מספיק? הוא יודע להגיע לאותן שכבות שאנחנו מדברים עליהן? << אורח >> נועה וידר: << אורח >> אנחנו ניסינו בהרבה ערוצים, בין היתר קמפיין רדיו שהביא להרבה פניות בחודש מאי 2022, קמפיין בעיתונות, דרך עמותות שהן בקשר עם המשפחות האלה ובאינטרנט – למי שזה מגיע, אם זה יגיע לנכדים, לילדים, לאנשים שיש להם אוריינות טכנולוגיות יותר גבוהה – וגם חברת ענבל, באמת אני חייבת להגיד לזכותם שהם עושים המון מאמצים וגייסו עכשיו תקנים נוספים כדי להרים טלפונים יזומים לבני משפחה שלא הגישו, שאח אחד הגיש ואחרים לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התשובות שמקבלים מהם? << אורח >> נועה וידר: << אורח >> מה התשובות שמקבלים מהמשפחות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. שהם זכאים ולא הגישו בקשה. את אומרת שהרימו טלפונים. מה התשובות? << אורח >> נועה וידר: << אורח >> האנשים שרוצים להגיש זה כנראה אנשים או שלא ידעו או - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא כנראה. שאלתם. << אורח >> נועה וידר: << אורח >> אין לי ציטוטים של תשובות ספציפיות. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> זה כפי שאמרתי, חלקם לא ידעו ואנחנו עוזרים להם בהגשה וזה העניינים הטכנולוגיים שאנחנו מסייעים להם, חברת ענבל ממש מקדישה כוח אדם ייעודי לזה. חלקם פשוט מסרבים להגיש, אומרים, אנחנו לא מוכנים לקחת חלק במתווה. גם את זה שמענו. הם לא מוכנים לחתום על כתב ויתור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הייתי שואל את השאלות האלה וגם יוני לא היה מביא את זה אילולא מדובר על חצי שלא מגישים. << אורח >> נועה וידר: << אורח >> אתה תראה סיכומי דיונים שלנו פנימיים, אנחנו גם דנים בנושא הזה ובודקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הפתרון? << אורח >> נועה וידר: << אורח >> הגברת המודעות, מוקד טלפוני של ענבל כי רוב האנשים, גם מי שלא יודע להשתמש באינטרנט יודע להרים טלפון, אז אנשים מתקשרים ונציגות ענבל עוזרות להם בהגשה וגם לפעמים כותבות. מבחינת משרד הפנים, בנושא של תעודות פטירה וצווי ירושה והקשר בין הדברים, משרד הפנים, אנחנו בקשר מאוד צמוד איתם, נמצא פה מאיר אמסלם מרשות האוכלוסין וההגירה, הוא חלק מוועדה שאנחנו מכנסים אחת לשבועיים בנושא הזה. אני כן חושבת שכדאי לתת לו להתייחס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מי ממשרד המשפטים? << אורח >> מני פילזר: << אורח >> מני פילזר, מנהל מחלקת נזיקין בפרקליטות ירושלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת את העמדה שלכם לגבי הקלה בכל התחומים האלה, שהם מקשים מאוד על אנשים, והתוצאה היא שחצי מהם בכלל לא מגישים, ואלה שמגישים – ונאמר פה נכון, נאמר על ידי גל לנדו ונאמר גם על ידי נועה וידר – מדובר על תקופה מאוד מוקדמת, לפני הרבה מאוד שנים, חלקם בכלל אנשים מבוגרים. האם יש אפשרות חוקית להוריד חלק מהחסמים כדי שאנשים, א', יוכלו לבקש, וב', כשהם מבקשים, שהם יוכלו לקבל. האם יש דרך חוקית להוריד את הדבר הזה, כפי שנאמר, לעשות דיבור יחד עם משרד הפנים כדי למנוע הבאת תעודת פטירה? תיכף נשמע גם את מאיר אמסלם. בבקשה. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> אני אקדים ואומר שאני חושב שהנתון של 50% – למען האמת, לפי הנתונים העדכניים לסוף ינואר, זה אפילו מעבר ל-50%, כלומר יש 50% שאנחנו יודעים בוודאות שהם שייכים למתווה אבל יש עוד סדר גודל של 100 בקשות בקנה שעוד לא נבדקו, וסביר להניח שחלק ניכר מהן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין לנו אלא מה שעינינו רואות, ואנחנו סומכים על גל לנדו, והוא אומר: 1,048 משפחות זכאיות, הגישו 556, וממתין לאישור המשפחה להעברת התשלום ובקשות בבדיקה – 201. אלה הנתונים שעומדים בפנינו. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> נכון. אני אומר, המצב הוא קצת יותר אופטימי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא חשוב. זה גם לא משנה. אני שואל מה ניתן להקל. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> מה שאני רוצה לומר, שגם הנתון הזה של סדר גודל של 50% הוא בעיניי לא נתון כל כך מאכזב כמו שמציגים אותו. אנחנו כמובן נשמח אם יהיו יותר שיגישו, וככל שאפשר להקל זה דבר רצוי ומבורך - - << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אבל אם אתה סוגר את המערכת בעוד חודש, אנחנו מבקשים לדון. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> - - אבל אני רוצה להסביר שאני חושב שיש כמה סיבות – חלק מהדברים נאמרו אבל לא הכול – כמה סיבות לכך שאנחנו נמצאים בסדרי הגודל האלה, והם לא עד כדי כך מאכזבים. קודם כול, שוב, אנחנו מדברים על אירוע שהולך 70 שנה אחורה, חלק מהאנשים לא בחיים, חלק מהאנשים לא נמצאים בארץ. לצד הדבר הזה, כשיש משפחות גדולות, חלק גדול מהזכאים, הזכאות שלהם היא זכאות של אלפי שקלים בודדים, ולא תמיד אנשים רוצים בשביל 5,000 שקלים או 10,000 שקלים לעשות את המאמץ ולהגיש את הבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כנראה המאמץ גדול מדי. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> זה בא לצד העובדה – אף אחד לא אמר אותה עד עכשיו – אבל היה קמפיין נגדי למתווה הזה. כלומר, יש כמה עמותות שהתנגדו התנגדות נחרצת למתווה, קראו לאנשים לא להגיש בקשות, להחרים את המתווה הזה, וחלק אני חושב משמעותי מהאנשים שלא הגישו, לא הגישו – ואני מכבד את העמדה הזאת, זאת כמובן עמדה לגיטימית ואין לי טענות למי שזאת הבחירה שלו – אבל אני חושב שיש אנשים שהחליטו בהחלטה - - - << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מכירים את העמדה הזו, ועדיין אני אומר לך שהפניות שהגיעו אליי, ואנחנו נשמע את זה בהמשך מהדוברים פה, מדברות על סיבוך ביורוקרטי מיותר שגורם להרבה משפחות שלא להגיש את הבקשה. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> אנחנו כמדינה בוודאי רוצים לעודד כמה שיותר משפחות להגיש, ובמובן הזה האינטרס הוא חד-משמעי וברור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אני מחכה לשמוע את מה שאתה מופקד עליו. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> לשאלתך לגבי החסמים. קודם כול, הדבר החשוב, וזה מסר שאנחנו מנסים להעביר, שוב – בין אם המתווה יוארך ובין אם הוא לא יוארך – במסגרת הפרסום, אולי זה משהו שכדאי לשים עליו דגש, שעצם הגשת הבקשה כדי להיכנס לתוך הצינור הזה של בחינת הזכאות, כמעט לא צריך להגיש שום דבר, בעיקר צריך את מספרי הזהות האישיים. אם חסר למישהו מסמך, צו ירושה או משהו כזה, הוא לא צריך את זה כדי להיכנס למתווה, ואז גמר המתווה הוא לא חסם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מספרי זהות של יורשים, כשאחד גר בהולנד או לא יודע איפה, סיפור מסובך, בפרט לאנשים - - - << אורח >> מני פילזר: << אורח >> אני מבין שקשה להשיג, ובכל זאת, אם מישהו מבקש - - - << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אז בוא נעשה סנכרון. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> אני כבר אומר, וזו אחת ההקלות שאנחנו עושים, אם מישהו מגיש בקשה וחסרים לו עדיין פרטים של בן משפחה אחר, והוא מציין – יש לי אח אבל אין לי את הפרטים שלו – אנחנו לא דוחים את הבקשה הזאת, אנחנו בוחנים את הבקשה לגופה ונעזרים בנתונים שנמצאים במשרד הפנים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> זה משהו חדש. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> זה לא משהו חדש, זה משהו שאנחנו מנסים לכל אורך הדרך ואנחנו משתדלים מאוד ללכת לקולא בכל מה שאפשר. גם מבחינת צווי ירושה, במקרים שמדובר על אנשים שנפטרו, זכאים שנפטרו כשהיו קטינים, אנחנו חסכנו את הצורך בהגשת צו ירושה בסיטואציה הזאת ואנחנו מסתפקים בתצהיר. יש שורה של החלטות שאנחנו קיבלנו, וענבל מעבירה את הנתונים האלה לאותם אנשים שהיא איתם בקשר שכבר הגישו בקשה, כדי להקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש בכתב מה ההקלות שאתם עשיתם בתקופה הזאת, אבל נשמע פה את האנשים ותיכף נחזור אליכם. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מאיר אמסלם. << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> שלום. מאיר אמסלם, מנהל הגנזך של רשות האוכלוסין. בנוגע להעברת תעודות פטירה לחברת ענבל ישירות, יש עם זה בעיה משפטית. אין מה לעשות, החוק לא תומך בזה. אנחנו אולי נוכל לייצר איזשהו מנגנון שיוכל לעקוף את זה, אבל הבקשה צריכה להגיע מהאדם עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> חברת ענבל היא לא צד שיכול לבקש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש מישהו שהגיש בקשה, צריך תעודת פטירה. << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא מבקש את הבקשה הזאת. << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> חוק מרשם האוכלוסין קובע, תעודת פטירה יכול לקבל רק מי שיש לו עניין בדבר עבור עצמו. חברת ענבל, אין לה שום עניין בדבר עבור עצמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד המשפטים. << אורח >> אור ורשביאק: << אורח >> אור ורשביאק, ייעוץ וחקיקה. אנחנו נבדוק את זה. שוב, חוק מרשם האוכלוסין זה חוק שרשות האוכלוסין אמונה עליו אבל נראה אם אפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נשמע קצת חלמאי כזה. הרי הוא מגיש בקשה, יש לו את הקשיים, אנחנו רואים שהוא נמצא פה כנראה באחד הסעיפים שבהם הוא הגיש בקשה אבל הוא עדיין נמצא בקשיים. יש את תעודת הפטירה ברשות האוכלוסין והוא מבקש שתקלו עליו, אז פתאום אומרים שהחוק לא מאפשר? החוק לא נעשה בשביל להקשות על אנשים, הוא נעשה כדי להקל על אנשים. << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> אם יותר לי להיכנס לשיחה. יש מקרים שהבן אדם מתקשה ואז הוא מעביר בקשה מסודרת דרך חברת ענבל, שהיא מעבירה את זה אליי ואני מעביר לחברת ענבל את התעודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל למה חברת ענבל לא יכולה, כשאני מגיש בקשה - - - << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> זה החוק. חד וחלק, עד שלא ימצאו פתרון חוקי, אולי לצרף ייפוי כוח לחברת ענבל או משהו כזה. אני לא מקשה על הבן אדם. אני אומר מה מותר לי ומה אסור לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל עם כל הכבוד, להגיד את המילה זה לא חוקי, זה כן חוקי, זה דבר מאוד קל. << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> אני לא אמרתי זה לא חוקי, אמרתי שזה מתנגש עם החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני העברתי פה בבניין הרבה מאוד חוקים, ולהעביר חוק זה לא דבר שהוא מה בכך, ועל פי רוב, חברי הכנסת, כשמעבירים חוקים, הם עושים את זה לטובת האזרחים. << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במקרה הזה מדובר באופן ברור לחלוטין. האיש רוצה את תעודת הפטירה כדי לקבל את הפיצוי מחברת ענבל. הוא הגיש בקשה והוא מתקשה להשיג את תעודת הפטירה. אין לו. מדובר על הרבה שנים. חברת ענבל תפנה אליכם. אתם צריכים לתת את זה. << אורח >> אור ורשביאק: << אורח >> מאיר, תוכל לבדוק את העניין של ייפוי כוח? << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> תביאו ייפוי כוח. עם ייפוי כוח מתאים, ניתן. << אורח >> אור ורשביאק: << אורח >> אז אנחנו נבדוק את העניין של ייפוי כוח. << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> ייפוי כוח ניתן, זה אמרתי, זה יכול להיות פתרון שחלק מהמסמכים יצורפו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בנייר שאתם מעבירים לנו על ההקלות שאתם עושים, אני רוצה לדעת מה עלה בגורלה של אותה תעודת פטירה שהאיש ביקש שהם יעבירו אליכם. אם החוק לא מאפשר – כמו שמאיר אמסלם אומר – שאני לא מקבל את זה, אני לא חושב שזה נכון, אבל זה נכון על מקרים רגילים, אי אפשר לתת תעודת פטירה לכל מאן דבעי. פה מדובר על מקרים מאוד ברורים. אם אכן זה החוק, נתקן אותו, אבל אני חושב שהחוק הוא לא כזה. צריך רק רצון טוב ולהתאמץ לעשות פעולות. מר קורח. << אורח >> מאיר קורח: << אורח >> כל נושא הפיצויים נתקבל ברגשות מעורבים אצל המשפחות שלנו, משפחות הילדים החטופים. כמעט מחצית כפי שאנחנו רואים, או כמחצית, הגישו, ואלה שלא הגישו זה חלק מהסתייגות עקרונית מהמתווה ומעצם הפיצוי – חלק סברו שהוא לא מספיק, חלק סברו שהוא לא ייתן פתרון לבעיה, וחלק כן הגישו. אני מאלה שעודדתי את כל האנשים כן להגיש בקשות, בניגוד לחברים רבים שלי בעמותות ובקבוצות שמטפלות בנושא הזה. אני רוצה לציין פרט, להדגיש נקודה אחת. אני למשל עצמי התייאשתי מלקבל את החלק של אימא. אני הגשתי בקשה, קיבלתי את החלק של אבי, ובחלק של אימא התקשיתי משום שלא יכולתי להוציא, כפי שהזכיר חבר הכנסת מישרקי את הקשיים הסובייקטיביים הייחודיים ליהודי תימן העולים, צו ירושה של אימא. לא הצלחתי. אספתי, הגשתי בקשה, ביקשתי להחזיר לי את האגרה. החלטתי להתייאש. אני רואה את הבעיה בעיקר בנקודה הזאת של צווי הירושה, אני לא רואה את הבעיה בתעודות פטירה. אני, אני הקטן – יכול להיות שאחרים כן רואים – אני לא רואה. יש גם סעיף בבקשה – אני לא יודע, מרוב טיפול בנושא, אם זה של הבקשה של ענבל או של צו ירושה – שאם יש תעודת זהות, אין צורך להמציא תעודת פטירה. << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> מעבר לזה שאני כותב הרכב משפחתי ומעביר לוועדה, אני כותב לוועדה אישור אם הוא נפטר או לא נפטר. << אורח >> מאיר קורח: << אורח >> מישהו הזכיר, נציג משרד המשפטים הזכיר שאם האנשים לא נפטרו אז אין בעיה. כמה אנשים לא נפטרו מהיורשים? בודדים אחדים. היורשים הישירים, זאת אומרת האב והאם, הרי חלפו מאז 73 שנה – מ-49', 50' – 72 שנה. יש מישהו שנשאר עד היום? בודדים, אלא אם במקרה הם עברו את גיל 90, וזה לא סביר. זאת אומרת, הבעיה היא לא ביורשים הישירים. זה נכון, אין בעיה, אבל הם לא קיימים כמעט. אני דור שלישי ואני נולדתי בתימן, והוריי נפטרו, ולי הלכה אחות. ולאחותי, שעלתה איתנו גם כן, היא הייתה כבר נשואה, גם לה הלכה אחות. זאת אומרת, יש פה מצב שאין בית אשר אין שם חטוף, ופה אצלנו זאת טרגדיה כפולה. הנושא הזה מאוד כואב לי, מאוד אכפת לי, ואני מצפה לרגישות, לא להתחפר בחוקים ובסעיף קטן פה ובסעיף קטן שם. אני למשל הצעתי הצעה לחברת ענבל בנושא הזה של צווי ירושה. הסברתי שם למי שדיברה איתי – אלינור, היא נמצאת פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלינור לא נמצאת פה. << אורח >> מאיר קורח: << אורח >> היא דיברה איתי, ואני דיברתי איתה, ניהלתי איתה משא ומתן כמעט. אמרתי לה: איפה שיש משפחות שההורים לא התגרשו – זה ניסיון לפתור את זה חוקית – זוג, והם נפטרו, מספיק צו ירושה של האבא. כשהם התגרשו, יכול להיות שיש בעיות – כבר יש הטבות לאנשים אחרים או ירושות אחרות – אבל כשיש זוגות שלא נפרדו, אבות ונפטרו, די, מספיק. למשל אנחנו, אנחנו חמישה אחים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אמרה לך אלינור על מה שאמרת? << אורח >> מאיר קורח: << אורח >> זה החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד פעם זה החוק? << אורח >> מאיר קורח: << אורח >> כן. יש החלטת ממשלה. אמרתי לה: אנחנו חמישה אחים. אני, מגיע לי 20%. אני הצעתי, א', שלא תהיה זיקה בין הבקשות של האחים כי כשאני מגיש אני צריך לתת אינפורמציה גם על האחים האחרים, וזה שוב מסתבך. חלק נפטרו, חלק בחוץ לארץ וכולי, מה שהציג חבר הכנסת מישרקי. זאת אומרת, יש פה סרבול מרגיז. מרגיז, לנוכח האופי של הטרגדיה הזאת. 70 שנה אנחנו אוכלים את הסיפור הזה. אני אמרתי לחברים: די, צריך כבר להתייאש. מה יהיה? עוד 70 שנה נמשיך? לכן, אני אומר שאם יש עוד דרישה לבדוק ולחקור ולהמשיך, נמשיך, עד שתתגלה סוף סוף האמת ותבוא מנוחה לנפשם של ההורים, אבל לפחות בקטע הכספי הזה, בואו, אל תוציאו לנו את הנשמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? בבקשה. << אורח >> רחמים עדן: << אורח >> רחמים עדן. הפרסום שנעשה, נעשה ברשלנות בלתי רגילה. בטלוויזיה לא היה מספיק פרסום ולכן חלק גדול מהאנשים לא יודעים. דבר נוסף, אותם 50% שהגישו בקשות, שייתנו פה נתון כמה אנשים קיבלו כסף. לגבי 70% מהם יש בעיות. אני, אחרי שמונה חודשים קיבלתי הודעה – מצטערים, אתה צריך להביא אישור שאבא שלך שנפטר, העביר את הזכות לאימא. עכשיו לך תתחיל לחפש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם כותבים את זה, מה שאתה אומר כתוב בנייר שלהם. << אורח >> רחמים עדן: << אורח >> אני רוצה להגיד. ב-2019, בהחלטת בית המשפט העליון על מתווה הפיצויים נאמר תגיעו להסכמות, וזה דבר מאוד חשוב, תגיעו להסכמות עם הממשלה, המשפחות. כשהיינו בבית המשפט העליון אמרו, תגיעו להסכמות עם הממשלה. זה לא נעשה. יש בעיות שם. ביקשנו והתחננתי לצחי הנגבי, לאקוניס, תן לנו לדבר עם הממשלה לפני ההחלטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << אורח >> רחמים עדן: << אורח >> על מתווה הפיצויים כי יש שני דברים חשובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מהם? << אורח >> רחמים עדן: << אורח >> אחד, שלא כללו את מי שנעלמו לו ילדים ולא העיד בוועדות. אבא שלי ואח שלי, נעלמו להם ילדים. אבא שלי העיד, ואחיו לא העיד. לא יכול להיות שאח שלו לא יקבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. מה הדבר השני? << אורח >> רחמים עדן: << אורח >> גובה הפיצויים. אלה שני דברים שהיה צריך לבוא איתנו במשא ומתן לפני החלטת הממשלה ב-2021, וזה לא נעשה. זה לא תקין בכלל. בית המשפט העליון אמר: תבואו במשא ומתן עם המשפחות. זה לא נעשה, ואנחנו לא נוותר על העניין הזה. יהיו איתנו במשא ומתן גם על גובה הסכום, גם על מי זה כולל לקבל את הפיצוי, מי זכאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפילו אני הבנתי מה שאמרת. << אורח >> רחמים עדן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש עוד מישהו? << אורח >> תום מהגר: << אורח >> אני אשמח לדבר. חבר הכנסת מישרקי, תודה רבה על הדיון הזה. כבוד היושב-ראש, תודה על הדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי הדובר? אם אפשר בקצרה. << אורח >> תום מהגר: << אורח >> תום מהגר, מנכ"ל עמותת עמר"ם. בגוף ההחלטה של הממשלה מופיע הביטוי "לפנים משורת הדין". לפנים משורת הדין, פירושו שעושים חסד עם המשפחות. שאלת למה רבות מהמשפחות מביעות אי-אמון במתווה הזה. כי לא מדובר בחסד. מדובר באחריות של המדינה שלקחה ילדים ולא החזירה אותם. הורים, נלקחו מהם הילדים ומעולם לא ראו אותם וגם לא יודעים את מקום קבורתם. במקום שהמדינה תבוא ותכיר באחריותה קודם כול, ותתנצל בפני המשפחות על העוול הקשה הזה, ואז יהיה אפשר לעשות מתווה כזה או אחר, שאכן כפי שרחמים עדן אמר כאן, כרוך גם בהתייעצות עם המשפחות ומשא ומתן עם המשפחות, נעשה פה מתווה באופן חד-צדדי, מתווה שמדיר רבות מהמשפחות שלא פנו לוועדות כי לא הבינו בזמן הוועדות – הוועדות גם הגבילו את המנדט בשנים וכולי. דרוש פה טיפול מערכתי שלוקח בחשבון את המשפחות והעמותות ואת האמירה שלהן. באופן חד-צדדי זה לא יעבוד. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מי השר שמופקד על זה? שר האוצר? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> שר האוצר והמשפטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שני השרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רצית להגיב, משרד המשפטים, עורך דין פילזר. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> רק רציתי לדייק. רציתי קודם כול להבהיר שוב, אני חושב שהדברים פשוט צריכים להיות ברורים. שזכאות של בן משפחה אחד או של יורש אחד אינה תלויה בזכאותם של האחרים. כלומר, אם יש עיכוב או חסר נתון לגבי אחד האחים, זה לא מונע מאח אחר או מבני משפחתו לקבל את הפיצוי. זה דבר אחד. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מאיר קורח דיבר על דברים אחרת לגמרי. הוא נתקל בבעיה, כך שאין לו פרטים על האחים. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> זה פשוט לא נכון. אני יושב בוועדת היישום ואנחנו מאשרים מקרים. גם אם אח אחר, חסרים לו נתונים, אבל לאח מסוים - - - << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> למאיר יש גישה ישירה לוועדת היישום? << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> אני יושב בוועדת היישום. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> כן. דרך חברת ענבל. << אורח >> מאיר אמסלם: << אורח >> אני אחד החברים שם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> סליחה. אני מדבר על מאיר קורח. אני שואל: לך יש קשר ישירות עם ועדת היישום כדי לטפל במקרה? << אורח >> מני פילזר: << אורח >> הפנייה היא דרך ענבל. הפנייה להגשה היא דרך ענבל. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> הנה הוא מספר שהוא נתקל בבעיה כזו ספציפית. אתה אומר אין בעיה, והוא אומר יש בעיה ובגלל זה הוא התייאש אחרי לא יודע כמה שנים להגיש את הבקשה. << אורח >> מני פילזר: << אורח >> אנחנו מכירים את הדברים אחרת. הנקודה השנייה עוסקת בסוגיית צווי הירושה, שאני מסכים שזו אחת העכבות הקשות כאן. מצד שני, מבחינה משפטית, בלתי אפשרי לוותר על צווי הירושה. אנחנו, בשבתנו בוועדה ראינו עשרות רבות של צוואות שהגישו לנו, שחילקו את הכספים בצורה שונה, לא בדרך של ירושה על פי דין. לכן, כשאין לי צו ירושה – או צו ירושה או צו קיום צוואה – אני לא יודע למי לחלק את הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. תודה. אתה רוצה לסכם? אני אסכם אחריך. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני מודה לך מאוד על קיום הישיבה הזאת. אני חושב שהדברים שהועלו פה הם סופר חשובים. אני כמובן אודה לכם מאוד אם תמליצו לשר האוצר להאריך את תוקף זמן הבקשה לתקופה מסוימת, לשנה. דיברנו על נושא הקמפיין הפרסומי, שאני חושב שהוא אחת מהמסקנות, והקלה על אותן משפחות שמבקשות בכל דרך שניתן. בגדול, אין לי יותר מזה מה להוסיף. שוב פעם, חשוב לי להודות לך, יושב-ראש הוועדה הרב גפני, על קיום הדיון הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אני מודה לך. אני רוצה לסכם את הדיון. נאמר כאן, וצריך לחזור על זה. המציאות היא שמדובר על כתם על החברה בישראל. הממשלה לא מתעלמת מהעניין הזה, רק היא לא עושה בדיוק את מה שצריך לעשות. היה צריך באמת לבוא ולהגיד שאנחנו מתנצלים בפני המשפחות, גם אם לא היה דבר שאפשר להאשים במישרין את הממשלה. להתנצל בפני המשפחות, הכאב שלהם זועק לשמים. אנחנו יודעים את זה, גם שמענו את זה כאן בדיון אבל אנחנו גם יודעים את זה קודם. היה צריך להקל על האנשים, אלה שבאים לבקש את הפיצוי שהממשלה החליטה לגביו משום שלא כולם באים. שמענו, יש אנשים שאומרים, אנחנו לא סולחים על זה ואנחנו לא ניקח כסף שהוא גם כסף – לא גדול אגב, הוא לא מי יודע מה – והקשיים הם כול כך גדולים, והמציאות היא שמדברים איתם על דברים פשוטים שהיה אפשר לפתור ולא מקלים עליהם. אני מבקש לשנות את כל הגישה. קודם כול, אני מבקש מהשרים, משר האוצר יותר נכון, בגלל ששר המשפטים הוא פחות גורם פה בעניין של הארכת המועד, אנחנו מבקשים, ועדת הכספים מבקשת להאריך את המועד בשנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> להגשת הבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> להגשת בקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ואם מישהו צריך להשלים, הוא יוכל להשלים יותר מאוחר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בוודאי. להגשת הבקשה, להאריך את זה בשנה. זה דבר מתחייב, אחרי שאנחנו רואים את הנתונים, כל כך הרבה מבין הזכאים לפיצוי לא הגישו בקשה, זה דבר שצריך להאריך אותו, לאפשר את הגשת הבקשה. אני מבקש לעשות סדרה של הקלות שעלו כאן, ואני אבקש בתוך שבועיים להגיש לוועדה מה ההקלות שעשיתם, אחרי שדנתם בעניין הזה – גם מול רשות האוכלוסין, גם לגבי תעודת הפטירה. אומר מאיר אמסלם: כשאני כותב לענבל, אני כותב את הפרטים, אני כותב שהוא נפטר. זאת אומרת, צריך את התעודה שיהיה שם הסמל של ממשלת ישראל על התעודה הזאת? הוא אומר, הוא מוסמך והוא כותב לענבל – מה ששאלתם לגבי הנושא של פלוני אלמוני עם תעודת זהות מספר כך וכך, הוא נפטר. למה צריך עוד פעם? ועוד להגיד לנו שזה לא חוקי? אנחנו מדברים על אנשים כאובים, לא אנשים שמקבלים פה פיצוי על משהו שלא מגיע להם. ההחלטה הייתה החלטה שאני מבקש גם אותה לשנות. אני מבקש שגם כאלה שלא היו בתוך הזכאים, שלא היו בוועדות, ברגע שהוא מגיש בקשה הוא אומר כך וכך היה המקרה אצלי, צריך לבדוק את זה. היה נתון, שהוא הקל עליכם לבדוק שהם היו בוועדות החקירה או בוועדות השונות שעסקו בעניין, אבל גם אלה שלא היו, אם הם היו באירוע הקשה הזה, הם זכאים לקבל, אם אכן יתברר שהנתון הזה הוא אכן כך. אני מבקש ממך, חבר הכנסת מישרקי, אם אתה יכול לארגן את הציבור הזה לקבוצה אחת, שהקבוצה הזאת תעמוד מול משרדי הממשלה. אתה חבר כנסת חדש אבל אני יודע מה זה לעמוד מול משרדי ממשלה, זה דבר שהוא מאוד מאוד קשה. אם אתה יכול לארגן את כולם, שתהיה קבוצה אחת שתעמוד מול משרדי הממשלה ותגיד שדורשים א', ב' ואנחנו נקבל מהם נייר, נעביר לך אותו, תארגן את האנשים האלה, שהם יעמדו ביחד. אני רואה בזה הסרת הכתם של אנשים שהם כאובים מאוד ממה שהיה. אני לא הולך לשפוט, זה לא נושא הדיון כאן. הנושא של הדיון כאן הוא הפיצוי, להאריך את המועד בשנה, להקל בכל הדברים שנאמרו כאן, גם בקריטריון עצמו, ולארגן את כולם לקבוצה אחת כשאתה תרכז את זה. בסדר? << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> בהחלט. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם תגידו לנו, זה ברור, אני רוצה נייר על כל ההקלות אבל אני רוצה לדעת האם האריכו את המועד או שיש בעיות עם זה. אני אדבר איתו גם כן אם יש קשיים, אני חושב שלא יהיו קשיים. אני חושב שהוא יבין לבד שצריך להאריך את המועד. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>