הכנסת השמונה-עשרה

PAGE  
10
 ועדת החינוך, התרבות והספורט

 17.7.11


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס'  453
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, י"ב בסיוון התשע"א (17 ביולי 2011), שעה 09:30
סדר היום:
ביקור בוועד האולימפי

נכחו:

חברי הוועדה:

אלכס מילר - היו"ר
רונית תירוש

מוזמנים:
צבי ורשביאק- יושב ראש הוועד ה אולימפי

יהודה מעין – יו"ר התאחדות השיט

אפרים זינגר – מנכ"ל הוועד האולימפי

אריה זייף- גזבר הוועד האולימפי

גילי לוסטינג – הוועד האולימפי

ערן סלע – שייט

גידי קליגר – שייט

אלה סמופלוב – מאמנת נבחרת ההתעמלות

רעיה אירגו – מאמנת נבחרת ההתעמלות

רענן ורשביאק -  יושב ראש איגוד ההתעמלות

גיא סטריק – מאמן קליעה

יאיר דווידוביץ – מאמן קליעה

נטע ריבקין – מתעמלת אמנותית

מנהלת הוועדה: 

יהודית גידלי

רשמה וערכה:


ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

ביקור ועדת החינוך בוועד האולימפי

אפרים זינגר:

בוקר טוב לכולם. התכנון המקורי היה שאנחנו נארח כאן היום לישיבה מן המניין את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת אלכס מילר, והתמזל מזלנו ולפני שאנחנו ניכנס לדבר על הכנות אולימפיות ועל התכניות וכדומה, יש לנו דוגמה חיה, עדיין חי מהתנור, שייטי 470 שלנו, ערן סלע וגידי קליגר חזרו מאליפות אירופה ובאמתחתם מדליית ארד. לנו יש נוהג בוועד האולימפי, שכשספורטאים חוזרים עם מדליות באליפות עולם ובאליפות אירופה, אנחנו מקיימים כאן טקס חגיגי לכבודם, הוועד האולימפי מעניק להם מלגות ותמריצים ואנחנו נותנים הזדמנות לתקשורת לשאול אותם שאלות ולהתייחס כשזה עדיין חם מהתנור. הפעם אנחנו עושים את זה במעמד הכי מכובד שאפשר, במעמד ועדת החינוך והספורט של הכנסת, עם חבר הכנסת אלכס מילר. אנחנו ניגש ישר לנוהל שאתם מכירים ואני אבקש את יושב ראש הוועד האולימפי, מר צביקה ורשביאק, לפתוח.

צבי ורשביאק:
בוקר טוב לכולם. אדוני, יושב ראש ועדת החינוך והספורט, מר אלכס מילר, יושב ראש איגוד השיט, נדמה לי שיושב ראש איגוד ההתעמלות בדרך הנה.

בעצם הסיפור התחיל באותה ישיבה של ועדת החינוך, כפי שאמר המנהל הכללי מר אפרים זינגר, לאחר מכן השתלב בזה התמריץ להתעמלות, שהוא לא באליפות עולם. כידוע לכם אנחנו קבענו אפשרות לארבעה תמריצים בשנה, באליפות עולם, אליפות אירופה, ועוד שתי תחרויות שנקבעות מראש, וההתעמלות עשו את זה ולכן מחכים להם פה תמריצים. פתאום הצטרפה אליהם גם המדליה בשיט. לא שזה לא היה צפוי, זה בהחלט היה צפוי, כי אנחנו יודעים בדיוק מי הם הספורטאים שלנו, אבל זה עוד לא היה, וביום שישי, זה היה סופית, וגילי וערן באימון של אייל הביאו לנו מדליה באליפות אירופה, בשרשרת של המדליות שהתחילו מתחילת השנה. אני תמיד נזכר שבטקסים הראשונים אמרנו שאם מישהו יביא מדליה באליפות אירופה או באליפות עולם, נבוא לשדה התעופה ונעשה לו שם טקס. יהיה פעם בשנתיים, פעם בשלוש, מי שיעשה דבר כזה, נבוא. בפעם הראשונה זה היה בשיט, גלשן, אני חושב, ובאנו פעם אחת והיה שנה שקט. שנה לאחר מכן פתאום כבר הביאו אותנו פעמיים ושלוש ובסך הכל זה רק מראה שהספורט הישראלי התקדם. כמה פעמים יש לנו השנה הזאת? 

קריאה:

הרבה.  

צבי ורשביאק:
הרבה זה לא ספירה. 

קריאה:

בשנה שעברה היה לנו תשע פעמים.  

צבי ורשביאק:
תשע פעמים אליפות עולם או אליפות אירופה, זה דבר מדהים. פנינו ל-2012, למשחקים האולימפיים בלונדון ואנחנו מצפים גם משם לחזור עם מדליה. בעוד שבועיים יש לשייטים באנגליה משט שיקבע מי ישתתף במשחקים האולימפיים, זה קדם אולימפי. אני בטוח שיש לנו סיכויים טובים מאוד, גם בנים וגם בנות. 

קריאה:

הבנות, זו תחרות המטרה שלהן. הן לא ישתתפו באליפות אירופה ולהן זה נקבע כתחרות מטרה.  

צבי ורשביאק:
אז בהחלט נאחל להן מכאן הצלחה ואני מקווה שכשהם יחזרו נשב פה שוב פעם ונעשה להם הפתעה גדולה במשחקים האולימפיים בסוף יולי-תחילת אוגוסט 2012. שוב פעם, הסיכויים טובים והיכולות ישנן, תראו את הספורטאים. כן, הם עושים עם הראש, גם המאמן עושה עם הראש, הוא יבוא גם מגולח אז, אני בטוח. 

טוב, תודה רבה שבאתם, תודה רבה שהצלחתם, ולאחרים, אפשר להצליח. 

אפרים זינגר:

תודה רבה לצביקה ורשביאק. 

מי שעושה את העבודה היומיומית זה כמובן האיגוד ובראש האיגוד זה שנים לא מעטות עומד מר יהודה מעין. יש לנו מסורת ששנה לפני שיוצאים לאולימפיאדה אנחנו יושבים וכותבים על פתק עם מה חוזרים משם. הישיבה הזאת מתקרבת, יהודה, אבל יש לי תחושה שגם הפעם תהיה איזה מדליה. 

יהודה מעין:

בוקר טוב לכולם. אמרתי מקודם לגילי וערן שהם קיבלו שדרוג, בגלל שוועדת החינוך הגיעה העסק קיבל שדרוג. זה חשוב מאוד. בסך הכל זה עוד אחד משרשרת ההישגים של הצוות הזה בשנה השנייה שלו כרגע. ומסורת הרבה יותר גדולה של איגוד השיט שכבר במשך 20 שנה, משנת 92', מי שלא יודע, הוא מביא כל שנה מדליות ואמור להביא גם בעשר השנים הבאות מדליות. הכישרונות שלנו לא נגמרים ויש לנו חוף ים מצוין וגם האנשים שמנהלים את העסק. יושב איתי פה השותף גילי אמיר משדות ים, אז כשמנהלים את העסק טוב, אין שום סיבה שהשייטים לא יביאו מדליות. אני רוצה להודות לגילי וערן על ההישג הזה. זה לא היה הישג שלא היה צפוי, כלומר כשאנחנו הלכנו לשם היה לנו ברור שאנחנו חוזרים משם עם מדליה, הצבע רק תלוי בהם, איזה צבע יהיה. יש לנו עוד שני אירועים, אחד באנגליה ואחד בפרת' בסוף השנה בדצמבר, אליפות עולם, שם כל הצוותים האולימפיים שלנו יהיו, גם גולשים, גם גולשות, בנים 470, בנות 470, וזה יהיה בעצם חלון הראווה של השיט הישראלי לקראת המשחקים. 

יש דבר אחד שרציתי לציין ובזה אולי גם ועדת החינוך של הכנסת תוכל לעזור לנו, שאיגוד השיט הוא האיגוד היחידי שגם מביא את השייטים, גם מביא את המגרש, גם מביא את הסירות, גם קונה את הכל, לעומת שאר האיגודים שמקבלים את הציוד הזה מוכן. האתלטיקה באה לאצטדיון, האצטדיון עומד, הם רצים, לשחייה בנו עכשיו ברכת שחייה ואני מקווה שהשחיינים בשנים הבאות יצליחו לשחות. איגוד השיט זה האיגוד היחידי שצריך לרכוש את הסירות ויש לנו בעיה גדולה מאוד עם זה. נכון שלאולימפים אנחנו מצליחים להעביר את הכספים, אבל חוץ מהאולימפים, כדי להמשיך גם בעשר השנים הבאות וכשמדברים על ריו 2016 ואחרי זה, אנחנו כבר יודעים מי יהיו השייטים שיהיו ב-2016, אנחנו חושבים שאנחנו יודעים, יש לנו את היכולות, ויש לנו בעיה גדולה מאוד עם קרן המתקנים. בקרן המתקנים בכל שאר הענפים יש את הנושא של פרויקט 2020, שאני לא יודע בדיוק מה הוא אומר, אבל הוא אומר שכל ענף מקבל תמיכה ל-20 השנה הבאות, עד שנת 2020, ואנחנו יודעים שאצלנו התמיכה הזאת היא פירורים. חבל שיושב ראש מועצת ההימורים לא נמצא פה, אבל הייתי אומר לו את זה, שאם לפני חודש החליטו לחלק 200,000 שקל ומסרו לאיגוד השיט שהוא מקבל 12,000 שקלים, אז זרקתי לו את ההצעה הזאת בפנים ואמרתי לו שאני בכלל לא רוצה לשמוע ממנו ואני חושב שאנחנו צריכים פה, דרך הוועדה הזאת, להפעיל לחץ. אני מפה אקרא לשרת הספורט להפעיל לחץ על מועצת ההימורים וגם לנציגי הוועד האולימפי במועצת ההימורים, לא יכול להיות שאיגוד השיט צריך לקבץ נדבות מדי שנה ולקבל פירורים על סירות. אני אומר עוד פעם, העתיד של הספורט הישראלי... לפחות 50% מהפרסים שחולקו השנה הגיעו מהשיט, אז מי שלא יודע להבין את המשמעות של הספורט הזה במדינת ישראל, זה הספורט היחידי שלאורך שנים יכול להצליח, וזה הספורט היחידי שבנוי לאופי הישראלי, יש פה חופי ים מאילת עד הצפון בראש הנקרה, והגיע הזמן שנעשה איזה מהפכה, גם במועצת ההימורים, בקרן המתקנים, שלא נצטרך לבוא כל פעם ולבקש נדבות לטובת השיט הישראלי. אנחנו צריכים בשנה בסביבות מיליון וחצי שקלים, ציוד, לא לאולימפים, ששם יש לנו את זה, ואני מצפה מאוד שירימו פה את הכפפה אנשים שבתוך העסק הזה, ולא אני לבד, עם גילי אמיר, נהיה צריכים לריב כל פעם במשרדים של הטוטו כדי להוציא כמה לירות או כמה שקלים. אז אני מודה לכולם ואני מקווה שבאמת נוכל להתקדם, כי האולימפים שלנו מסודרים. 

מפה אני רוצה להודות גם ליחידת ספורט הישגי ולוועד האולימפי. הקטע של האולימפים שלנו מסודר, פה אני לא מודאג, יש לנו, לא עד 2016, לפי דעתי עד 2080, כי אם נביא את ההישגים והוועד האולימפי יהיה מספיק חזק, אז לא תהיה לנו בעיה לקבל את התקציבים. אבל כל מה שקשור למטה, כרגע, היום, זה לא רציני וצריך לעשות שינוי רדיקלי בנושא. תודה רבה. 

אפרים זינגר:

תודה ליהודה. אחרי ששמענו את דבר האיגוד, שאלתי את אייל, המאמן, אם הוא רוצה לדבר, אז הוא אמר לי שאת הדיבורים הוא מעדיף לעשות באימונים ובים. אם לא, אז גידי, ערן, הבמה שלכם. 

ערן סלע:

שלום לכולם. אני שמח להיות פה שוב, קצת פחות משנה, נכון? זה היה באוגוסט שנה שעברה, סיימנו מקום שני באליפות אירופה ומבחינתי השנה הזאת לא דומה לשנה שעברה, כי בשנה שעברה התחלנו להפליג והיינו צריכים להוכיח את עצמנו, והשנה אנחנו באמת הרבה יותר ממוקדים בתחרויות מטרה שלנו ואוספים את הניסיון והידע לאולימפיאדה. וזה עוד יותר כיף, ככל שהמטרה הגדולה מתקרבת ומרגישים את זה בכיף. התחרות שהיתה עכשיו, התחרות העיקרית שלנו בזמן הקרוב זה הקדם אולימפי, שטסים אליו עוד שבועיים, שם גם נוכל לקבוע את הקריטריון לאולימפיאדה. באליפות אירופה התחלנו, גם כי אליפות אירופה היתה מאוד חשובה אבל גם כדי לשמור על הכושר שלנו, של השיט, והתחרות היתה מאוד קשה, תנאים משתנים ותחרות מאוד ארוכה, מזמן לא היינו בתחרות עם כל כך הרבה שיוטים, והפלגנו טוב והרגשנו טוב וממש הגענו בשיוט האחרון עם אופציה אפילו לנצח את התחרות, שזו כבר היתה הרגשה מאוד טובה. בסוף מקום שלישי, אבל זה קורה, אין מה לעשות. אלה שהפעם ניצחו אותנו, כבר ניצחנו אותם בעבר ואנחנו יכולים לנצח אותם בעתיד. הפעם הם ניצחו, אבל היינו לא הרבה פחות טובים מהם.

לגבי מה שיהודה אמר, על הציוד. בשיט זה לא דומה לשום ענף אולימפי. מה שאני חושב, זה דומה אולי לספורט כמו פורמולה 1. בשביל להבין את זה, אם נהג מרוצים מחליף שלושה-ארבעה סטים של צמיגים במרוץ, כי אין בררה, אם הוא לא יעשה את זה הוא פשוט יפסיד, אותו דבר בשיט. אם אין את הציוד המינימלי אי אפשר להיות בקו הזינוק שווה עם כולם וכבר שם מפסידים, ואם המדינה או מי שמנהל את הכספים מחליט שהמטרה שלו זה שתהיה מדליה, אז גם התקציבים צריכים להיות בהתאם לכל הספורטאים שברמה הזאת. אחר כך, אם הם יהיו מספיק טובים, ינצחו. אני חושב שאנחנו מספיק טובים. 

גידי קליגר:

אנחנו השנה לפני אולימפיאדה. בעצם אין מדליה באליפות אירופה, אבל זה רק אמצע עונה, יש לנו את הקדם אולימפי בעוד שבועיים, ואחרי זה יש לנו את אליפות העולם באוסטרליה, בדצמבר, שזאת התחרות העיקרית של השנה, אליפות העולם, ואנחנו מתקדמים לקראת האולימפיאדה. אני הייתי בשתי האולימפיאדות האחרונות והתחלתי להפליג ביחד עם ערן לפני שנה וחצי. אמנם הייתי בשתי האולימפיאדות האחרונות, אבל לא הצלחתי שם ברמה מספיק טובה שהייתי לפני האולימפיאדה. הבאנו, אני ואודי גל, מדליות באליפויות עולם ובאליפויות אירופה, אבל באולימפיאדות לא הצלחנו להגיע למדליה. אני חושב שביחד עם ערן יש אווירה שגורמת ליותר נחישות בצוות. בקמפיין האולימפי יש לנו אווירת נחישות שאנחנו בכל שעה ביום, בכל מה שאנחנו עושים, אנחנו נותנים את ה-100% ולא נותנים לשום דבר לא להיות מושלם, דואגים שהכל יפעל כראוי, גם בחוף וגם בים.

אני אישית, באולימפיאדות הקודמות כמובן שהרגשתי שעשיתי את ה-100%, אבל היום אני מסתכל אחורה ואני רואה שאמנם הכוונה היתה לתת את ה-100% אבל עדיין נשארו פה ושם דברים לא סגורים ולא סגרנו את כל הפינות לקראת האולימפיאדה, שזה דבר, אני חושב, שנעשה שונה הפעם. 

אפרים זינגר:

הצטרפה אלינו חברת הכנסת רונית תירוש. רונית מלווה אותנו כבר שנים רבות בתהליכים של ההכנות האולימפיות בתפקידיה השונים לאורך השנים ואדוני, יושב ראש הוועדה, לפני שאני אבקש ממך לומר מספר מלים, נמצאים איתנו מעבר לשייטים גם נבחרת ההתעמלות, אלה ורעיה המאמנות, גיא סטריק, גם קלע וגם מאמן קליעה, יאיר דווידוביץ, מאמן הקליעה, נטע ריבקין שזכתה במדליה היסטורית באליפות אירופה האחרונה בהתעמלות אמנותית, ולימינה הנבחרת המקסימה של ההתעמלות האמנותית ותוך כדי הישיבה גם ראיתי שהצטרף אלינו יושב ראש איגוד ההתעמלות רענן ורשביאק. אדוני היושב ראש, הבמה שלך.

היו"ר אלכס מילר:

 תודה. קודם כל בוקר טוב לכולם. ראשית, אני שמח שאנחנו מתעסקים כאן בשייטים מסוג כזה ולא במשטים מסוג אחר. קודם כל ברכות לספורטאים על ההישגים. אני שמח שאנחנו באמת כמעט כל חודש שומעים על הישגים בתחום האולימפי, אם זה בתחום ההתעמלות האמנותית, אם זה בתחום של שיט וכל התחומים האחרים וזה מראה על כך שאנחנו במגמה של עלייה בתחום של הישגים שאנחנו הולכים לראות ואני רק אתקן אותך, מכובדי, יושב ראש הוועד האולימפי, אתם לא מקווים, אתם תביאו מדליות למדינת ישראל וזה, אני חושב, המשימה הלאומית והעיקרית שיש עליכם. במקביל לכך אני גם קורא לממשלת ישראל, בכל מה שקשור לסדרי עדיפויות של ממשלה מבחינת ההשקעה התקציבית להכנות האולימפיות, לקבוע תקציב צבוע, אחרת אנחנו נתקדם עם הצעת החוק שעברה בטרומית שקובעת תקציב שהוא תקציב בבסיס של 20 מיליון שקלים להכנות האולימפיות. זה, לדעתי, הדבר המינימלי שחייב להיות. אני גם מצפה שבעתיד התכנית הלאומית שתביא הממשלה לקידום הספורט בישראל תהיה הרבה יותר גדולה מבחינת ההיבט התקציבי ממה שהיא נראית היום. 

אני אתייחס למלים שלך, בנושא הטוטו ומועצת ההימורים. אני לא חושב שהספורט במדינת ישראל חייב להיות תלוי בהימורים של אזרחים. אני חושב שהמדינה מחויבת לקחת את התקציב בלי שום קשר למה שמרוויח הטוטו ולהעביר אותו בצורה מסודרת לספורטאים. הטוטו, כמה שהם מרוויחים, שיעבירו את זה לתקציב המדינה, אבל הזיקה הזאת פשוט לא נראית לי הגיונית. אני חושב שכל העניין הזה צריך להיות מסודר בצורה טובה הרבה יותר ממה שקורה היום. 

אני אאחל לכל הספורטאים, באמת כל מי שנמצא בדרך, לעבור את הקריטריונים בשביל להגיע ללונדון וכמובן שאנחנו, בכל מה שתלוי בנו, נתמוך ונעזור. מבטיח לא להתערב יותר מדי, אבל כמו שאתם מכירים, המצב היום בספורט במקומות מסוימים לא נראה טוב ואני מקווה מאוד שהציבור לא ייקח את הנגזרת והסטיגמה על כל הספורט כולו, ממה שקורה בהתאחדות הכדורגל וכל הסיפור שמתרחש שם. מבחינתי יש חשיבות רבה, קודם כל להוציא את כל המנגנון של פוליטיזציה בספורט החוצה, לתמוך בצורה מסודרת. יש צורך לדעתי בעתיד להפריד, כמו שציינתי קודם, בין הימורים לתקצוב הספורט. אפשר לעשות את זה. בסופו של דבר אנחנו באמת מצפים למדליות, אנחנו מצפים להישגים ואסור לשכוח שהפתרון הטוב ביותר לכל מה שקשור לחינוך בלתי פורמלי של ילדי ישראל, להשגת משמעת, להשגת כבוד למבוגר, אם זה במערכת החינוך, זה הספורט. אני מכיר את זה מהמקום שממנו עליתי, אני יודע איך זה עובד ואני מאמין שאפשר לעשות את זה, אבל צריך לעשות כמה צעדים. יש צורך בהתערבות להביא שינוי דרמטי בכל מה שקשור במשרד החינוך באגף להתעמלות, יש צורך בשינוי בתקצוב הספורט בישראל, בהרחבת תקציבים, אבל כל זה מצריך מנהיגות וצריך יוזמה. ועדת החינוך, ועל כך חברת הכנסת רונית תירוש, יושבת ראש ועדת הספורט, תתמוך,  אנחנו מבחינתנו ניתן גב לכל יוזמה שתסייע ותקדם ספורט במדינת ישראל. על כך אנחנו גם ניאבק.

אני מאחל לכולם בהצלחה, אנחנו נמשיך גם במה שקבעו בוועד האולימפי בעניין של לוח הזמנים. אני רוצה להגיד שעכשיו עשינו סיור כאן במוזיאון של הוועד האולימפי, אני הייתי מצפה ממשרד החינוך גם לעשות איזה שהוא היבט של קביעה של ביקור של ילדים בצורה הרבה יותר מסודרת כאן במוזיאון, אני חושב שסיור קטן שעושים כאן מעלה את המוטיבציה של ילדי ישראל בצורה חסרת תקדים בהיבט של הרצון להתעסק בספורט ורצון להגיע להישגים ובעניין של אמונה עד כמה זה אפשרי ולא רק לשמוע את זה מכל מיני סיפורים ובסרטים כאלה ואחרים. אני מאמין שגם משרד החינוך צריך לתת את הדעת, זה לא פשוט להגיע לכאן, זה עולה הרבה מאוד כסף ולדעתי אם היו מתאמצים קצת יותר, לפחות אחוז הרבה יותר גדול של ילדי ישראל היו מבקרים כאן. אז בהצלחה גם לכם, תודה רבה.

אפרים זינגר:
תודה רבה.

ולפני שנעבור לדיונים הגיע הזמן לתת את התמריצים על ההישגים שהיו, ולאחר שניתן את התמריצים על ההישגים שהיו, נדבר קצת על ההישגים שיהיו במהלך השנה הקרובה.

אנחנו נתחיל עם ההתעמלות האמנותית. יש לנו תמריצים שאנחנו נותנים על הישגים ותחרויות מבחן. היחידה לספורט הישגי, נבחרת ההתעמלות עשתה זאת, היא זכתה במדליה בקרב רב.  

גילי סטריק:

קרב רב זה שני תרגילים והאולימפי זה שני תרגילים. בתחרויות יש שני תרגילים שנותנים על כל אחד מדליה, אבל באולימפיאדה נותנים רק מדליה אחת ואנחנו נותנים רק על מקצועות בתנאים אולימפיים, לכן הם מקבלים על המדליה הזאת. 

אלה סמופלוב:

זה שלוש מדליות, מקום ראשון היתה אפשרות--- 

גילי סטריק:

נכון, בשביל זה אמרתי שאנחנו נותנים רק על הקרב רב. 

אפרים זינגר:

זהו, זו אלה, היא לא מוותרת, עד שלא תראה את הזהב היא לא תנוח. אז יושב ראש האיגוד, רענן, בוא תצטרף אלינו פה. אני אקרא לכם, תבואו, תקבלו את המעטפה הנחמדה. 

(חלוקת התמריצים).

התמריץ שהמתעמלות מחזיקות, כל אחת מהמתעמלות מחזיקה המחאה על סך 4,800 ₪ וכל אחד מהמאמנות המחאה על סך 6,000 ₪. כן ירבו, גם הסכומים וגם הפעמים שאנחנו נראה אתכם כאן. 

(חלוקת התמריצים).

תודה רבה. 

יושב ראש האיגוד להתעמלות, רענן ורשביאק, רוצה להגיד כמה דברים. 

רענן ורשביאק:

לא כמה, מעט מאוד. אל"ף, בוקר טוב לכולם. בי"ת, הצלחה באמת, ברכות ואיחולים לזוג המצליח הזה. אמרתי לגידי כבר לפני כמה שנים, גילי אמר לי 'תדע לך, גידי הוא אחד ההגאים הטובים ביותר בעולם', ככה הוא אמר לי ומסתבר שזה נכון, עכשיו הוא קיבל את האישור של שדות ים ואין לי ספק שיש לנו מתחרים על הדירוג. 

אבל עכשיו לגבי התעמלות, כמה מלים. אל"ף, אני רוצה לציין שנמצאת איתנו נטע ריבקין שזכתה במדליה. היא לא זוכה במלגה, כי להבדיל במכשירים להתעמלות אמנותית מחלקים רק על קרב רב, כמו שגילי אמר, אם היא היתה מתעמלת בהתעמלות מכשירים היינו עושים לה טקס עם כל ההצגה. אבל בחרת אולי את הענף הלא נכון, אבל בהחלט הבאת הרבה הרבה כבוד למדינה. 

בי"ת, אני רוצה להודות לעוסקים במלאכה, אלכס מילר נחבא אל הכלים אבל הוא כבר מטעם הכנסת, בינתיים הוא אמר לי שאני צריך לדאוג למתעמלות ואני חושב שעשיתי את זה בסדר גמור ובאמת אני מודה לו על הטיפול הקודם ומקווה להמשך טיפולים טובים יותר. תודה רבה. 

אפרים זינגר:

הסתיים החלק הטקסי, חלוקת הפרסים. בחצי שעה שנותרה לנו אנחנו ננצל את הזמן כדי לספר לחברי הוועדה קצת על התכניות לקראת לונדון 2012, על הצפוי לנו. רונית ואלכס, הייתם במוזיאון לחוויה אולימפית, אז ראיתם קצת את ההיסטוריה, אנחנו עומדים לפתוח את השנה האולימפית בעוד עשרה ימים בדיוק, כאשר שהשנה הזאת תהיה שנה מאוד מאוד חשובה מבחינת כולנו, זאת שנת ה-60, 60 שנה לוועד האולימפי בישראל והמשלחת האולימפית הראשונה של ישראל, 40 שנה לרצח י"א הספורטאים, מינכן 1972, ו-20 עשרה למדליות האולימפיות הראשונות של ישראל. כך שמצפה לנו שנה מאוד מרתקת שבסופה, ב-27 ביולי 2012, תצעד משלחת ישראל בטקס הפתיחה של משחקי לונדון 2012 ונקווה כולנו שהמשלחת הזאת תהיה המשלחת השישית ברציפות שתחזור עם מדליה, הישג שבהחלט ראוי להשתבח בו, אבל את זה גילי יעשה בשלב הבא, ואני אבקש מצביקה לומר מספר מלים. 

צבי ורשביאק:
בוקר טוב לכולם. אנחנו בוועד האולימפי משתדלים מדי מחזור אולימפי להשתדרג, גם מבחינה כלכלית, וזה מאפשר לנו גם להתקדם מבחינה כספית. אין זה סוד שחלק מההצלחות שלנו מפריע לכמה אנשים והם מקשים עלינו קצת בחיים, אבל אני בטוח שגם על זה נתגבר. היום הוועדה סיירה בחוויה האולימפית, אז לתשומת לבכם, כפי הנראה יורידו לנו מההקצבות בגלל החוויה האולימפית. אמרו לנו, מה זה? אתם עושים חלק מהכסף לחוויה אולימפית? אז עושים בדיקה עכשיו כמה כסף הלך מהתקציב של הוועד האולימפי לחוויה ה אולימפית וכפי הנראה יש כוונות, אני לא יודע, כאלה ואחרות. אבל גם על זה נתגבר.

לצערי הרב, את חוק ההכנות האולימפיות עד היום לא הצלחנו להעביר, למרות שמדברים על זה . זה ראש הממשלה השלישי או הרביעי שפנינו אליו בעניין הזה וזה עדיין לא עבר. היתה שנה אחת ללא חוק הכנות אולימפיות שראש הממשלה של היום, מר ביבי נתניהו, ב-97', חייב את האוצר להעביר 10 מיליון ₪ כל שנה להכנות האולימפיות. פעם ראשונה שבכלל מדינת ישראל תקצבה את המשחקים האולימפיים ולאחר מכן ניסו ב-2001 להוריד את זה, ואחר כך אנחנו קיבלנו כל שנה, שוב פעם, לא דרכנו, לא ישירות אלא לאיגודים בצורה מסובכת, לצערי הרב, צריך להיות בתיאום עם היחידה לספורט הישגי שלנו, היחידה מאשרת, ברגע שהיא מאשרת מעבירים למשרד הספורט, משרד הספורט, כשיש לו כסף, מעביר את הכסף. אנחנו לא כל כך בשליטה בעניין הזה, מה נתנו, מה לא נתנו, מה קיבלו, מה לא קיבלו, ובמקום לאגם את המשאבים וליעל אותם, עשו בדיוק הפוך. זה מוריד קצת מהאחריות של הוועד האולימפי, כי כשלא מגיע כסף, מה אני יכול לעשות? זה האוצר, או משרד הספורט. כל הכספים שעברו דרך הוועד האולימפי זו היתה בעיה שלנו, לקבל את הכספים, אבל הספורטאי לא הרגיש כלום, כי את השוטף באופן קבוע הוועד האולימפי דאג לכסות. 

גם לגבי הנושא של קרן ספורטאים יש לנו בעיה קשה. מספר הספורטאים גדל ואחוז המלגות וסכום המלגות גדל, והתוצאה היא שחסר כסף בקרן. פנינו למשרד הספורט שגם הוא הגדיל את ההקצבות שלו לעניין, עד היום זה לא קרה, אז אנחנו בהחלט עומדים בסכנה שבחודש ספטמבר תיגמר לנו הקרן ונצטרך למצוא פתרונות איך מסורת של 15 שנה, ספורטאי יודע שב-15 לחודש הוא מקבל את אותו צ'ק שהבטיחו לו... נזכיר לכולם, לפני 15 שנה הבטיחו ולא קיימו, כי הקופה התנהלה במשרד החינוך, ואחרי שהעברנו אותה לכאן התחייבנו שספורטאי שהתחייבו לו יקבל בזמן, כמו שהוא מקבל משכורת, כמו כל עובדי המדינה. 

אנחנו מאמינים שנוכל להתגבר, אנחנו לא מחכים למה שתיתן לנו המדינה או מה שמועצת ההימורים תעביר, אנחנו גם מגייסים כסף נוסף. לצערי הרב זה בחוץ לארץ, לא בארץ, בארץ הרבה יותר קשה. אנחנו חזרנו לפני כשבועיים מלונדון, מהשקה של הגוף הבינלאומי שהועבר למען הוועד האולימפי הישראלי, בהצלחה לא מועטה, ואני בטוח שזה יאפשר לנו להמשיך הלאה ולאפשר לספורטאים שלנו להתקדם בהתאם ליכולות שלהם, כשהבעיה האמיתית זה שאנחנו שואבים ספורטאים לצמרת מתוך פירמידה מאוד מאוד מאוד צרה. מספר הספורטאים שישנם באגודות, באיגודים, הוא מאוד קטן, כמעט ברוב הענפים, ומשם אנחנו צריכים לשאוב את הספורטאים המצטיינים וזה בהחלט גם קשה, גם מפחיד אפילו. תמיד אנחנו מפחדים יותר שהענף הזה הולך להתחסל, עוד מעט לא יהיו לנו ספורטאים שם. כפי הנראה הרוחב הזה לא יגדל, אלא אם יאפשרו לכל ילד במדינת ישראל להשתתף בחוג שאותו הוא אוהב ובו הוא מצטיין במחיר סמלי ולא במחיר של בין 250 ל-400 שקל לחודש לילד, שזה למי שיש שלושה ילדים זה... בחלק מהמשפחות זה 15% מהמשכורת, וזה בנוסף לבגדים, בנוסף להסעות ותחרויות וכולי. 

אני מצפה שוועדת החינוך תסייע לנו, לספורט הישראלי, בכל אותם הנושאים, כששוב, לגבי הספורט ההישגי הצלחנו להגיע לאיזה שהוא מצב שאפשר לחיות איתו ואם לא יוסיפו לנו, אני לא חושב שנגיע להישגים בעתיד. 

אני מודה על ההקשבה. אני לא מביא את זה להצבעה... תודה רבה.

אפרים זינגר:

גילי לוסטינג מהיחידה לספורט הישגי שלנו, ככה בתקציר. 

גילי לוסטינג:

עשר דקות אני אעשה מצגת?  

היו"ר אלכס מילר:

לא, אין לך.  בעל פה, תעשה את זה קצר. 

יהודית גידלי:

יש לך את המצגת כתובה? 

גילי לוסטינג:

אני יכול לשלוח לך. 

היו"ר אלכס מילר:

קח בחשבון שאת הישיבה של ההכנות אנחנו כבר עשינו בוועדת החינוך. תדבר בקצרה על הדברים שהם אולי החדשים יותר. 

גילי לוסטינג:

קודם כל אנחנו נמצאים בתקופה מאוד אינטנסיבית בהכנות. ישב פה לפני כן גיא סטריק שרץ עכשיו לאימון, בסוף השבוע הבא הם יוצאים לאליפות אירופה. מבחינת גיא סטריק זו ההזדמנות האחרונה שלו לעשות קריטריון, ואלה שיורים בנשק אוויר, תהיה להם הזדמנות עוד באליפות אירופה לנשק אוויר. הלילה שלוש ג'ודאיות שלנו זכו במדליות, ירדן ג'רבי זכה במדליית כסף, שחר לוי ורוני שוורץ זכו במדליות ארד בטורניר גביע העולם באל סלוודור, ואני חושב שזה רק ממחיש את הנושא של כמה בכל הענפים עכשיו יש פעילות מאוד מאוד חשובה ואינטנסיבית. אליפות עולם בשחייה שמתקיימת עכשיו בשנחאי, הבנות שלנו בשחייה אמנותית מתחילות היום בינתיים. 

עד לרגע זה יש לנו שני ספורטאים שעשו את הקריטריון האולימפי, זה הקלע סרגיי ריכטר, שנמצא עכשיו שבועיים במחנה אימונים מיוחד שסידרנו לו בבלגרד, שהוא שם משפר את מצב הקליעה שלו, שהוא קצת בעייתי מתוך שלושה מצבי הירי שלו, ויש לנו את רץ המרתון, זוהר זמירו, שהצליחו. ולאט לאט אנחנו מקווים שכבר בשחייה יהיו עוד שלושה מקומות ובעצם החזון שלנו הוא לחזור עם מדליות מלונדון, כמו שזיגי ציין קודם, אנחנו מקווים להיות פעם שישית. 

אני אתן לך נתון מדהים, יש המדינות שמגיעות למשחקים האולימפיים וחוזרות בלי מדליות, עד היום 81 מדינות בעולם לא זכו מעולם במדליה, מעולם. במדליות זהב לא זכו 121 מדינות. לזכות במדליה, אנחנו חושבים שזה דבר של מה בכך, זה דבר מאוד מאוד קשה. מ-92' יש לנו 35 מדינות נוספות, אתה יודע את זה מצוין, ברית המועצות שהתפרקה, היתה חבר העמים במשחקים האולימפיים האחרונים בברצלונה. ברית המועצות היא מדינה של ספורט, היא מדינה שכל מדינה שפעם היית מתמודד מול מתחרה אחד, הנה הקבוצה פה,  פעם הם היו מתחרים מול ברית המועצות, היום הם מתחרות מול רוסיה ובילורוסיה ואוקראינה וליטא ולטביה ואז'רבייזן וארמניה ו... ויוגוסלביה זה שש מדינות, צ'כוסלובקיה שתיים, כך שהסיפור לחזור עם מדליה זה לא סיפור של מה בכך ואני חושב שאנחנו צריכים להעריך את הספורטאים ואת המערכות שעושות את זה.

דבר נוסף חשוב לנו מאוד, יש העדפה מתקנת לספורט נשים. אנחנו מאוד מאוד מקווים שתהיה לנו ספורטאית על הפודיום. המדליה האחרונה שהיתה של יעל ארד ב-92'. 

הדבר השלישי, המטרה שלנו לחזור עם מדליה מענף אחר. אנחנו עד היום זכינו בשיט, בענפי גלישת הרוח, בג'ודו ובקייקים. אנחנו בהחלט רוצים לראות גם ענף אחר שמצליח לזכות במדליות. 

הספורטאי הוא תמיד במרכז, סביב הספורטאי יש קודם כל את האיגודים שעובדים ביום יום עם הספורטאים, יש את צוות האימון שבהזדמנות זאת אני רוצה להגיד במיוחד לעוד כמה מאמנות, שהן לב העניין. מאמנים ומאמנות. אני רוצה לדבר על שתי המאמנות פה, על רעיה ואלה, שלקחו נבחרת שהתפרקה אחרי אליפות עולם שאחרי המשחקים האולימפיים בבייג'ין, לקחו נבחרת חדשה לגמרי, היחידה שנשארה משם זה קרולינה, היתר, כל הבנות, הן בנות חדשות לגמרי, והצליחו להביא אותן, באמת בעבודה בלתי רגילה מקצועית, לשיאים שלא ידענו. הבנות האלה, הנבחרת הזאת, כבר עשו הישגים יותר טובים מכל נבחרת קבוצתית שהיתה לנו ומקום רביעי באליפות עולם. 

הדבר הנוסף זה מערכות מלגות ותמריצים. היית שותף פה לחלוקה של חלק מהם. אנחנו שינינו קצת השנה ואנחנו נותנים תמריצים גם לתחרויות בקרה, כשאנחנו רואים שהספורטאים שלנו עובדים בדרך הנכונה אז אנחנו נותנים להם תמריצים נוספים. זה חלק ממערך המלגות. הספורטאים האלה נהנים ממערך מלגות, ממערכת רפואית, מקצועית מדעית מלאה, מ-א' עד ת' כל מה שהם צריכים, יש ציוד ומתקנים של מועצת ההימורים, ובגדול כל הסיפור הזה הולך על תכנון פעילות, קודם כל רב שנתי, לאורך מחזור אולימפי, אחר כך שנתי וכמובן תקופתי, דרך תכנון של מחנות אימונים, תחרויות, השתלמויות, מעקב ובקרה, שזה אולי התפקיד הכי חשוב שלנו, מבחני יכולת, ניתוחים ביו מכניים לרכישת ציוד, סיוע ייחודי. למשל לבנות האלה - זה מורות לבלט, כוריאוגרפיה, חיבור תרגילים, ביגוד מיוחד. כל הדברים האלה שנראים דברים כאלה, הם אלה שעושים בסופו של דבר את ההבדל בין הצלחה וכישלון. בגדול, סביב כל ספורטאי כזה עובדת מערכת שלמה. אני לא אלאה אתכם, כי אין לנו זמן. 

אני אסיים בנושא של השינוי שעשינו במערכת בסוף משחקי בייג'ין, וקבענו פרויקטים ובפרויקטים האלה לקחנו את שש ת הענפים המועדפים, שזה ג'ודו, שיט, ב-RSX וב-470, טקוונדו, אתלטיקה, בחרנו שם את הקפיצות, התעמלות אמנותית ושחייה. כל הענפים האלה עובדים בעצם כמו מקצוענים. הבנות האלה שאתם רואים פה ישנות בתנאי פנימייה כל השבוע, הן יוצאות לערב ביום שישי, מתאמנות, גרות, מטופלות, כמו שצריך, כמו שאנחנו רוצים לחשוב על כל הספורטאים, וכך זה עם כל הפרויקטים של כל הענפים המועדפים. הפרויקטים האלה הם פרויקטים משותפים עם מינהל הספורט, זו פעילות משותפת של הוועד האולימפי ומינהל הספורט ואני חושב שזה דבר חשוב ומבורך. זאת הדרך. אצלנו הכלל הוא לתת הרבה למעט, או בעיקרון העסקי 80-20. 80% מהמשאבים אנחנו מעניקים ל-20% מהספורטאים, וגם התוצאות, בדרך כלל 80% מהתוצאות מגיעות מאותם 20% ספורטאים שאנחנו מטפלים בהם. זו בעצם תמצית העבודה בספורט הישגי. 

אמרת לי קצר, עשיתי את זה הכי קצר שאני יכול. אם יהיו שאלות, אני אשמח לענות. 

היו"ר אלכס מילר:

תודה. 

רונית תירוש:

תודה רבה לכם. ראשית אני רוצה לומר שמאוד התרגשתי בחוויה האולימפית. אני חושבת שמה שמאוד חשוב שם זה המסר שעובר דרך המסך, הקירות, האוויר, האווירה, של מה שאני מאמינה בו, שאין דבר העומד בפני הרצון, והרי זה מצליח. זה המוטו של החיים שלי, ככה אני חינכתי אלפי תלמידים בעיר תל אביב-יפו וזה מוכיח את עצמו, אז מאוד מאוד התחברתי למסרים שם. 

אני רוצה לברך ובאמת להביע את מלוא ההערכה לצוות המקצועי שקיים כאן במקום הזה הרבה מאוד שנים, מלווה ספורטאים. לספורטאים הפנים מתחלפות, אני ליוויתי, בעיקר לקראת אולימפיאדת אתונה וקצת אחריה, הדור של אודי גל ושתי הבנות, ליוויתי וראיתי את האמביציה הגבוהה, לא רק להגיע להישגים בספורט, אלא גם להתחיל לסלול את דרכם בחיים האזרחיים, לצורך העניין. הם השתלבו באוניברסיטה, באקדמיה, ולא בקלות, בגלל האינטנסיביות של האימונים שלכם, אבל אני מאוד מאוד נהניתי ללוות אותם ולראות את השאיפות שלהם גם ברפואה, בפקולטות מאוד מאוד גבוהות, ואפשר לעשות את זה. אתם הספורטאים והספורטאיות מהווים באמת מקור השראה ואילולא הצוות הוותיק הזה, המיומן הזה, המקצועי הזה, אני חושבת שהייתם מתקשים להגיע להישגים הנדרשים בכל תחום ובכל יעד שהצבתם לעצמכם. ואני יודעת שיש פוליטיקות סביב כך ודור הולך ודור בא ואתם תישארו ואל תתייאשו, ובסוף הצדק גם ייראה וגם ייעשה. 

אני מציעה גם ליושב ראש ועדת החינוך והספורט לתמוך בעמדה הזאת שהתקציבים, כשהם מגיעים סוף סוף, שיגיעו ישירות לוועד האולימפי. כל הניסיונות לעקוף ולהגיע לאיגודים ולאגודות בכל מיני דרכים עוקפות כאלה שמרמזות על ניהול לא ראוי, זה לא מוצדק, זה לא נכון. בסופו של דבר זכות הקיום של הוועד האולימפי היא בתוצאות ובמבחן התוצאה, מכל ארגוני הספורט שאני רואה, אני חושבת שהם עומדים במבחן התוצאה, הם מביאים מדליות. הרבה מאוד כסף הולך למקומות אחרים, הזכרת קודם את הכדורגל, עוד לא ראינו שם תוצאה. אני עוד לא ראיתי שהופענו על במות בינלאומיות, לצערי הרב. אנחנו מתחילים, מקרטעים. אגב, מי שמצליח מהקבוצות זה דווקא אילו שמנוהלות על ידי אנשי מקצוע, אנשים מקצוענים שהפוליטיקה מהם והלאה, וכל ניסיון להוליך את הוועד האולימפי בדרכים פוליטיות או בקונספירציות פוליטיות, זה לא יצלח. 

אני בהחלט קוראת כאן לאנשי האוצר, לראש ממשלה, לשרת הספורט, לאפשר להעביר את התקציבים ישירות לכאן ושהכסף יגיע ליעדו בזמן, כי בלי כסף קשה קשה מאוד להתנהל. הכסף צריך ללכת הרבה למאמנים, שתמיד הם מאחורי הקלעים, אבל הם עושים את העבודה, וכמובן גם לספורטאים עצמם, שצריכים להתפנות כל כולם ונשמתם וזמנם להכין את עצמם לאולימפיאדה. זה לא דבר קל, הם לא יכולים בו זמנית גם לעבוד ולהתפרנס. אז אני מקווה שאולי נצליח בעוד שבוע, או עוד עשרה ימים, כשתהיה פתיחת השנה האולימפית, אולי אלכס יצליח, בדרכים שלך ובכוח שלך הפוליטי, להביא להכרזה, אני לא יודעת אם משרת הספורט, אבל אולי מראש הממשלה, ואנחנו נסתפק בזה. תודה רבה ובהצלחה. 

היו"ר אלכס מילר:

רבותיי, אנחנו מגיעים לסיום של הישיבה הזאת. לסיכום, אותם הדברים שנאמרו על ידי בפתיחה, כמובן שאני שוב בא ואומר שממשלת ישראל צריכה להוביל קו ברור בכל מה שקשור לתקצוב הספורט, לרבות העניין האולימפי, לרבות כל אותן התכניות שכרגע נמצאות איפה שהוא שם במשרדי ספורט, צריך רק למצוא דרך להפעיל אותם. 

אנחנו באמת מסוגלים להגיע להרבה יותר, אבל חברת הכנסת תירוש גם צודקת בכך שבלי כסף ובלי תקציב משמעותי זה יישאר תמיד במסגרת של יותר מוטיבציה עם פחות משאבים. אנחנו צריכים להגיע למקסימום משאבים ולמקסימום מוטיבציה, צריך לסגור פערים על ידי תכנית רב שנתית שלדעתי מי שצריך ליזום אותה הוא ראש הממשלה. כמובן שכל משרד ומשרד עם היכולות שלו, אבל ברגע שמצהירים על תכנית מסוג זה יש דחיפה יותר חזקה וכמובן שוועדת החינוך פונה לראש הממשלה לכך שתהיה תכנית רב שנתית לשיפור הספורט, לא רק אם זה בעניין האולימפי ולא אולימפי, אלא גם בכל מה שקשור במסגרות שהן מסגרות שאחראיות על החינוך בבתי ספר. אנחנו צריכים מערכת איתור מסודרת לספורטאים כבר בגיל צעיר, שצריכה להיות ממומנת בצורה הרבה יותר טובה ממה שקורה היום. צריך לגלות את הצעירים כבר בגיל שהם מתחילים בבתי הספר ואז ללוות אותם בהמשך הדרך. אם לא תהיה תכנית שבאמת מסדירה את כל התחומים האלה, אנחנו תמיד תהיה באותו מקום, שהספורטאים נותנים את המקסימום, אבל המשאבים הם מעטים מאוד.

אני מאחל הצלחה לכל הספורטאים והעובדים בוועד האולימפי וכמובן כל מי שמתעסק במלאכה במדינת ישראל. תודה רבה. 

הישיבה ננעלה בשעה 11:00