פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



38
ועדת משנה לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים
12/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 
לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים
יום ראשון, כ"א בשבט התשפ"ג (12 בפברואר 2023), שעה 12:00



סדר היום:
 << נושא >> התור לדיור הציבורי של משרד העלייה והקליטה << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
זאב אלקין – היו"ר
יבגני סובה – מ"מ היו"ר
טטיאנה מזרסקי



מוזמנים: 
	אולגה דדון
	–
	סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה

	יחיא כמאל
	–
	מנהל תחם בכיר מרכזי קליטה ומקבצי דיור, משרד העלייה והקליטה

	שאול מוצפי
	–
	מנהל אגף תוכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

	יניב מויאל
	–
	מנהל תחום הפעלת תוכניות סיוע בדיור, משרד הבינוי והשיכון

	יוני נוטקיס
	–
	רכז משרדים חברתיים בחשכ"ל, משרד האוצר

	יונתן אמוייל
	–
	עוזר משנה לראש העיר מחזיק תיק עליה וקליטה, בעיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי

	אברהם שרנופולסקי
	–
	ד"ר, יו"ר, חזית הכבוד - עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

	ארז שני
	–
	מנכ"ל חברת עמיגור, חברת עמיגור

	אלקס ריף
	–
	מנכ"לית, לובי המיליון

	יאיר סמוליאנוב
	–
	מנהל תחום קליטת עלייה, לובי המיליון





מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
זיו אפללו - חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> התור לדיור הציבורי של משרד העלייה והקליטה << נושא >>  


 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

צוהריים טובים לכולם, אנחנו מתחילים את הדיון, הנה גם מבקרת אותנו קבוצת תלמידים, אז אנחנו מברכים אותם כאן, מבית ספר עירוני ג', על שם מוטה גור, שמחים לראות אותכם כאן בדיון של וועדה בכנסת. אנחנו פותחים למעשה, את ועדתה של וועדת המשנה לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים, שהוקמה על ידי וועדת עלייה, קליטה ותפוצות, זו גם הזדמנות עוד פעם להודות ליושב ראש הוועדה על ההחלטה שלו להוביל הקמת וועדת משנה, בנושא כל כך, שוב, שהוא אחד מהסוגיות המרכזיות שמטרידות הרבה מאוד עולים בארץ, גם עולים חדשים וגם עולים וותיקים, אני תיכף אתאר במה נעסוק כאן, במסגרת וועדת משנה ואני רוצה להודות לחבריי ועמיתיי, לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי וחבר הכנסת יבגני סובה שהביעו את רצונם להשתתף כחברים בוועדת המשנה ולתרום את זמנם לקידום הנושא החשוב הזה.

אנחנו נעסוק פה בכל ההיבטים של הסוגייה של בעיות הדיור של העולים, גם בסוגייה של הדיור הראשוני בקליטה בארץ, גם בסוגייה של סיוע בדיור הקיים, אם בשנה ראשונה ואם אחר כך בשנים הראשונות לשיבתו של העולה כאן, גם בסוגייה של סיוע בדיור הקיים לעולים, לאחר שהם סיימו את תקופת ההסתגלות הראשונה בארץ, במסגרת של הסיוע שמעניק משרד השיכון, במיוחד לאלה שהם זכאים לדיור ציבורי ועדיין לא קיבלו את הדיור הציבורי, כי שם השתנו הפרמטרים של הסיוע בשנה האחרונה וצריך לראות שאכן זה הגיע לכל הזכאים והם מקבלים את מה שמגיע להם. נעסוק כמובן בסוגייה המאוד מאוד כאובה של הדיור הציבורי לגווניו לעולים, גם בדיור ציבורי באמצעות דירות וגם בדיור ציבורי באמצעות מקבצי דיור שקידם משרד הקליטה וגם הדיור ציבורי לקשישים, באמצעות בתי גיל הזהב של משרד הבינוי והשיכון וננסה לראות את כל המכלול של הפתרונות, מול הביקוש, כל הזמן נראה את ההיצע מול ביקוש ומה אפשר לעשות כדי שהפערים האלה יסגרו, כפי שנראה היום התור הוא עצום לדיור ציבורי והנושא הזה מאוד מאוד כאוב.

אנחנו תיכף ניתן למשרד העלייה והקליטה שהוא מפוקד על ניהול התור, להציג את כל הנתונים שביקשנו לקראת הדיון הזה וכמובן נדבר גם על דרך הניהול של המלאי של הדיור הציבורי שיש, כמה מגיע לקליטה, כמה מגיע לשיכון וגם דרך ניהול התור בתוך משרד הקליטה עצמו, איך זה מנוהל, מה הזכאות, מה מקדם אנשים בזכאות וכו' וכו' וכו'. נתייחס גם לסוגיות האלה, לכן כל המכלול של סוגיית הדיור של העולים, ילווה אותנו בישיבות האלה, אנחנו ננסה לקיים מפגשים של וועדת משנה בקצב של פעם בשבוע, במידת האפשר כמובן, לא נוכל לעשות את זה בפגרות, אבל כל עוד שהכנסת פעילה, רובם יתקיימו כאן, חלקם יתקיימו בסיורים בשטח. אנחנו כמובן ננסה להודיע על זה מספיק זמן מראש כדי שגם חברי כנסת יידעו להתארגן, בדרך כלל וועדת משנה תתכנס בימי ראשון, או בימי חמישי כדי לא להתחרות עם וועדות הכנסת האחרות. אני מניח שסיורים יותר נעשה בחמישי, מפגשים בכנסת יותר נעשה מימי ראשון, אז עד כאן משהו כללי.

את הדיון הראשון, אני החלטתי להתחיל בסוגייה של הדיור הציבורי, כי היא הכי ככה כאובה, למרות שכאמור נתעסק לא רק בדיור ציבורי, אלא גם בסוגיות אחרות וכנושא ראשון בחרנו כמובן להתחיל מהתחלה, מסוגיית התור, כמה אנשים יש בתור, מאיזה סוג כדי שנלמד את הגיוון של התור, איך הוא עובד, מה הדינמיקה שלו, האם הוא גדל יותר מהר, או ממה שמצליחים לקדם את המלאי, או להיפך ולקראת מה אנחנו הולכים לטווח ארוך בסיטואציה הנוכחית שיש לנו כרגע ואז משם אנחנו נוכל כבר לגשת לסוגים שונים של התורים ולסוגים שונים של הדיור הציבורי ולהתעמק בנושא הזה של דיור ציבורי. אני ביקשתי באופן קבוע שתהיה כאן במפגשים שלנו, נציגות גם של משרד הקליטה וגם של משרד השיכון, כי כמובן הנושא הזה באיזשהו תמהיל, כל פעם מהזווית של שני המשרדים ולכן יהיו פגישות שמשרד הקליטה יהיה יותר דומיננטי ויהיו פגישות שמשרד השיכון יהיה יותר דומיננטי וכמובן ביקשתי לפחות משתי החברות הגדולות שעוסקות בדיור ציבורי, גם בדיור ציבורי במלאי של דירות וגם בדיור ציבורי לקשישים, זה עמידר ועמיגור, לנסות להיות נוכחים כאן בנציגות, כי הרבה פעמים מזווית של המשרד זה נראה א', מזווית של השטח שהחברות בדרך כלל מייצגות את המשרדים בשטח זה נראה קצת שונה, אז חשוב לקבל גם את ההיבט הזה מצד החברות.

אני רואה שעמיגור כאן, אפילו מנכ"ל החברה, אז אני מודה לך ארז על זה שכיבדת אותנו. נציג של משרד השיכון, ברוך הבא וכמובן אני רואה שבישיבה הזאת לא הגיעו, אבל אני אתעקש איתם שיגיעו, גם נציגות של חברת עמידר, חברה מאוד מאוד מרכזית ומשמעותית, אגב, נבקש פה סיוע של משרד השיכון, שזה חברת בת שלו, אנחנו מבחינתנו רוצים לראות פה את עמידר, בכל מפגש של וועדת משנה, אז תעזרו לנו להעביר להם את המסר, הם סך הכול חברה ממשלתית אז הם צריכים להיות מתורגלים בזימונים לכנסת, במידה שצריך. אוקי, אנחנו יוצאים לדרך, אנחנו ניתן למשרד הקליטה להציג, אלא אם כן אתם רוצים לדבר בהתחלה?

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אולי שכשנציגי המשרדים ידברו, שיתייחסו לשאלות שיש לי, א', מדוע עדיין קיימים שני תורים? לדיור ציבורי תור נפרד של משרד השיכון ותור נפרד של משרד העלייה והקליטה ושתתייחסו לנתונים שראינו, מה ששלחתם לקראת הדיון, על הקשישים, מה ההגדרה של הקשיש? האם זה מקביל להגדרה של אזרח וותיק, גיל וכל הקצבאות וכל הזכויות של האזרחים הוותיקים, או שיש הגדרה נוספת לקשיש, כזכאי לדיור ציבורי? ומדוע אם יש תור נפרד במשרד הקליטה כדי להטיב לעולים ולהקדים זכות לקבל דיור ציבורי, אז למה התור ארוך, הרבה יותר ארוך מאשר תור של משרד השיכון? אז אלו שלוש שאלות שרציתי לקבל התייחסות כדי שתציגו את הנתונים. תודה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

קודם כל אני רוצה לברך אותך אדוני היושב ראש, חברי, זאב אלקין, על הקמת הוועדה, אני חושב שאני לא יודע מי עוד חברים בוועדה, אבל נשמח גם לצרף חברים מהקואליציה, אולי מישהו שירצה ככה - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אנחנו הצענו לכל חברי וועדת הקליטה, מי שהביע את רצונו, מוזמן.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

נמשיך במאמצים שלנו בהמשך והנושא הזה, עובדה שיושבים פה שלושה חברי כנסת, משלוש מפלגות שונות, זה רק מעיד על כך שהנושא הזה הוא באמת נושא שמאחד את המפלגות ובטח כשמדובר על דיור לעולים. אני שמח שאנחנו כן, שאתה הקמת את הוועדה הזאת ואני שמחתי גם להצטרף לוועדה. תמיד שמדברים על נושא הדיור לעולים, בהקשר ובהמשך לשאלה של טטיאנה, אז תמיד הייתה תחושה שאיפשהו זה נופל בין הכיסאות, כאילו זה לא אומר שלא טופל הנושא הזה, אלא תמיד כאילו משרד השיכון, יש לו את הבעיות משלו, משרד העלייה תמיד מדברים על דיור כתוספת, לא כאיזה נושא עיקרי, למרות שעוד הפעם, הרבה משפחות מקבלות סיוע וכו' וכו'. אני חושב שכן השנה האחרונה, על ידי הממשלה שאנחנו היינו חלק ממנה, כן נעשו דברים טובים, למרות כל הניסיונות לצייר הכול בשחור וככה להעמיס בכל מיני פייקים, אני חושב שכן נעשו דברים טובים, אנחנו התחלנו כבר, הממשלה הקודמת התחילה לעשות דברים, מי כמוך יודע את זה כשר השיכון, כן היו גם מבחינת התוספות לסיוע שכר דירה, גם עשו מאמצים גדולים על ידי שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן וחבל שככה, לא המשכנו בממשלה הקודמת, כי יכול להיות שהיינו גם ממשיכים את הקו הזה היום.

אני מאוד מקווה שאנחנו באמת נוכל לתת המלצות אופרטיביות לממשלה הנוכחית, אני לא יודע, אין לי הרבה אופטימיות לגבי הנושא הזה, כי לא יודע עד כמה הנושא הזה בכלל על סדר יומה של הממשלה, אבל אנחנו נעשה הכול בשביל לעדכן אותם, בשביל להביא להם פתרונות וזה גם מה שאני מצפה לשמוע בוועדה הזאת, מעבר לסטטיסטיקה, גם פתרונות, האם אתם נציגים פה של המשרדים, אתם עובדי ציבור, אתם לא קשורים לפוליטיקה אז תתנו לנו גם פתרונות ועם הפתרונות האלה אנחנו נבוא ונציג את זה גם לממשלה ולבעלי התפקידים. אז שיהיה בהצלחה לכל אחד שמשתתף בוועדה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

תודה רבה. אז אנחנו עוברים להצגה של משרד הקליטה ואחר כך נשמע התייחסות, גם של חברי כנסת וגם של הגורמים הנוכחים כאן בדיון. רק כל אחד שמדבר, כמובן שיציג את עצמו לפרוטוקול, שם ותפקיד. אולגה, בבקשה, את מתחילה.

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אולגה דדון, סמנכ"לית דיור במשרד העלייה והקליטה. כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, כל המוזמנים, צוהריים טובים, אנחנו מברכים על תחילת העבודה ולהלן הנתונים שהתבקשנו להתחיל. באופן כללי אני אתחיל ואומר שמשרד הקליטה מטפל בעולים חדשים, בנושא דיון ציבורי, עד 15 שנה, בארץ לזכאים כמובן, לא כל עולה באשר הוא, הוא זכאי דיור ציבורי, יש קריטריונים שנקבעו, מפורסמים בנוהל שבמשרד - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

עד 15 אפשר להצטרף לתור, או שגם אם הצטרפת ונגמר 15, אתה עוזב את התור?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, ממועד העלייה, 15 שנה, אם במהלך 15 שנה, לא קיבלת, או לא, אתה יוצא מהתור, זאת אומרת, 15 שנה בארץ.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אתה יוצא מהתור?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, כן, על פי הקריטריונים שנקבעו במשרד, יחד עם משרד האוצר ומשרד השיכון, בזמנו, היו החלטות ממשלה, היו החלטות בין-משרדיות - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זאת אומרת מי שהיה זכאי ולא קיבל, עוזב את התור וצריך כבר לפנות, במסגרת זכאות כוללת של משרד השיכון, אבל שמה הקריטריונים הרבה יותר נוקשים.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

שם הקריטריונים שונים, כן, בהחלט, כן. אני כבר אקדים ואומר שלא מעט זכאים ממתינים, מקבלים הצעות ומסרבים, לפחות, בדקתי את זה ביום חמישי, מתוך 24,160 אלף ממתינים היום, כמו שראיתם, לפחות 10 אלף קיבלו הצעה לפתרון כלשהו במהלך השנים וסירבו, זאת אומרת אנחנו יכולים להגיד בוודאות ששני שליש, אם לא יותר, אנשים יכלו לקבל פתרון וסרבו, מכל מיני סיבות, שוב.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, 10 אלף מ-24 זה לא שני שליש.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

10 אלף מתוך 24 לפחות קיבלו, לפחות, הפנייה ל.. דירה אחת, במהלך השנים.

 << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

ההצעה יכולה להיות מישהו שגר בתל אביב ומקבל עכשיו דירה בערד, זה גם נחשבת הצעה?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, גם זו נחשבת הצעה, אנחנו יכולים להציע את מה שקיים, כמו שכבר דיברנו בוועדה הקודמת, אנחנו לא יכולים להציע את מה שאין, אבל אנחנו כן מבקשים כל הזמן לבוא ולהסביר לאנשים, זה הפתרון שיש, כדאי לכם לשקול אותו, כי בתל אביב תחכו המון המון שנים ולא תגיעו לפתרון.

 << אורח >> ארז שני: << אורח >>  

אבל אני יכול להגיד לך שמאכלסים עכשיו לבית שנקרא "בית שירנה" בהרצליה פיתוח, שתי מטר מדן אכדיה, היו לו 25 סירובים, דירות של 40 מטר חדשות מהניילון.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון, אתם יכולתם לראות בנתונים שהעברנו שבתוך 24,160, יש כ-18 אלף קשישים ממתינים והנה דוגמא מצוינת של מנכ"ל עמיגור, יש לנו הרבה סירובים של קשישים, גם לפתרונות הקיימים, כי אנשים מעדיפים לקבל סיוע מוגדל ולשכור דירות בשוק החופשי. כבוד היושב ראש, מכיר מקום ראשון את הסכומים וההחלטה שהתקבלה על ידך לפני יותר משנה, הסיוע מצוין, הסיוע מטיב עם אנשים, אבל זה גורם לאנשים גם לסרב לפתרונות שמציעים להם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אגב, סירוב מוציא אותך מהתור?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, במשרד הקליטה סירוב לא מוציא מהתור, בניגוד למשרד השיכון.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

לא, אחרי 15 שנה זה יוציא אותך.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, קשישים לא יוצאים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >>  

אה קשישים לא יוצאים מהתור.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

קשישים לא יוצאים מהתור.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

וכמות הסירובים, גם אם סירבת עשר פעם, זה לא מוציא אותך מהתור?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, משהו שכדאי לשקול, אבל כרגע זה לא קורה, אפשר לסרב, בלי הגבלת כמות הפתרונות.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

רגע, שנייה, אני רוצה רגע להבין, מי שמסרב ונמצא בתור הוא יכול להמשיך לקבל סיוע מוגדל?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

כן, היום כן.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

גם כשמציעים לו פתרונות שלכם אולי נראים סבירים.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני חושבת שהרצליה פיתוח זה פתרון סביר, גם תל אביב.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני לא יודע, יכול להיות שהילדים שלו גרים באשדוד והוא לא רוצה, אני לא יודע, תלוי.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

הוא יכול לסרב ולהמשיך לקבל סיוע מוגדל.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

תראו, הרצליה פיתוח זה נשמע כשמישהו מקבל דירה ואחר כך יכול למכור, אבל לא דירה של, בסדר, אבל יכול להיות שהשיקולים - - -

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

מדברים על דיור מוגן.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן, אבל השיקולים של אותו קשיש, בדרך כלל כשהוא - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

בדרך כלל משפחה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

משפחה, קצת חברים, קצת זה, כאילו יש כאלה שקשה להם לעשות עלייה שנייה, כי זה כמו עלייה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אותו קשיש יכול לסרב ויכול להמשיך לקבל סיוע.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אוקי, הוא ממשיך, בעצם כל החיים ממשיך לקבל, לא מוציאים אותו מהתור הזה, גם כעבור 15 שנה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

	כן.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אולגה, את יכולה בבקשה לענות, מי מוגדר כקשיש?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

מי זכאי, לא כמוגדר כקשיש, מי זכאי כקשיש במשרד העלייה והקליטה, זה דומה לזכאות במשרד השיכון - - -

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אזרח פרטי.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

מקבל קצבת זקנה, עם הבטחה הכנסה, חסר דירה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

קצבת זקנה, זאת אומרת שזה המדד.



<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

קצבת זקנה חייב.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

קצבת זקנה, הבטחת הכנסה וחסר דירה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

עכשיו היכולת הזאת כקשיש להישאר בלי הגבלת זמן, הוא צריך להיות קשיש בזמן העלייה ארצה, בזמן שהוא נרשם לתור, או בסוף 15 שנה?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

הוא צריך להיות קשיש בזמן שהוא עלה, להתקשש בתוך 15 שנה של הזכאות וכמובן כשהוא מגיע - - - 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זאת אומרת שאם אני עליתי, לצורך העניין, בגיל 55 ואחרי עשור נרשמתי לתור כשהפכתי לקשיש?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אתה עדיין בתקופת 15 שנה זכאות.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא ואז אני יכול להמשיך בלתי מוגבל בזמן, אני נחשב קשיש?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זאת אומרת שאם עד סוף 15 שנה, הפכתי לקשיש אז אני נשארתי בתור לקבוע, עכשיו גם אם הפכתי לקשיש בשנת 15, לצורך העניין, מיום עלייתי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה אומר שאם הגעת בגיל 52 , בשנה ה-15 האחרונה נרשמת, אתה למעשה הופך להיות בתור.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אתה בלתי מוגבל, כן, נכון? ככה זה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

שנבין.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון.
 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אין אנשים שעלו לפני גיל 52, שלא נרשמו והיום הם בעצם לא עומדים בתור, זה הפחות או יותר, נכון?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, יש, יש הרבה שלא נרשמו.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, אם בנאדם שעלה לפני גיל 30 והוא היה בן 40, לצורך העניין, אז הוא לא יכול לעמוד בתור, כי הוא לא נרשם, הוא לא הגיע לגיל קשיש, אבל היום, לצורך העניין, הוא בגיל 70, נניח מישהו עלה בגיל 45, לפני 25 שנה, היום הוא בן 70, הוא לא יכול להירשם בתור, הוא הולך למשרד השיכון ושם התנאים יותר קשים, נכון? זה העניין.

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לגבי קשישים זה אותם תנאים, יניב אתה יכול להתייחס לגבי קשישים.

 << אורח >> יניב מויאל: << אורח >>  

לגבי קשישים זה אותם תנאים, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

הסיוע הוא שונה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

הסיוע הוא שונה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יותר, פחות?


 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

פחות, פחות.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אבל התנאים לזכאות - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כי במשרד השיכון, קשיש כזה לא נחשב זכאי לדיור ציבורי, הוא נחשב רק מועמד לבתי גיל הזהב לקבל את הדירה, אבל מבחינת גובה הסיוע, הוא לא נחשב זכאי לדיור ציבורי ולכן הסיוע - - -

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אבל הוא כן מקבל סיוע.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

הוא מקבל סיוע, הוא אפילו גדל קצת בתקופה האחרונה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בינואר זה גדל.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יש לכם פילוח לפי הגיל של 24 אלף איש האלה שממתינים? כלומר לבוא להגיד עלה בגיל ככה וככה, בשנת ככה וככה?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא הכנתי פילוח כזה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אז אפשר לעשות את זה אולי, לא עכשיו, תוך חודש-חודשיים ואז שאנחנו נדע מהו הגיל, כמה זמן נמצאים בארץ, לומר באיזה עלייה, כמה שנים, יכול להיות שהם כבר עשר שנים, 15, אולי 25 שנה, אז - - -

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

את ה-18 אלף את הקשישים.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

סליחה, סליחה, קשישים, כן, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כי כל האחרים הם עד 15 שנה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן, קשישים, אני רוצה לראות את הקשישים וכמובן אם אתם כבר עושים את זה, אז אפשר גם לראות את האזור הגאוגרפי, באיזה מיקום הם נמצאים, כי אם נניח יש רוב האנשים מהדרום וזה יכול גם לסייע, גם, לצורך העניין גם למציאת פתרון, כי אם רוב האנשים נמצאים דרום, לא יודע, אשדוד, אשקלון, ראשון, אז זה לא יעזור להם שיבנו עכשיו בעפולה, לצורך העניין, כן?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני כבר יכולה להגיד היום, שסך הכול ממתינים לפילוח לפי יישובים, מעל 8,000 יחידות משפחתיות, מתוך ה-24, נמצאים בשש ערים מרכזיות, נתניה, בת ים, פתח תקווה, ראשון, חולון ותל אביב, מעל 8,000.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זה לא מספיק, זה רק שליש.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

שנייה, מתוכם עוד 2,600 בחיפה, עוד - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זה מתוכם, או בנוסף ל-8,000?



<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בנוסף ל-8,000, פלוס 8,300 השש ערים מרכזיות שאמרתי, בנוסף לזה עוד 2,600 בחיפה, עוד כ-900 בירושלים ובבאר שבע עוד 1,200 בערך, כלומר אני לקחתי ערים מרכזיות, פלוס - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אני חושב שאפשר לעשות פילוח לפי ערים, אנחנו נשמח לקבל את זה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, כן, אפשר לעשות, בסדר גמור, אני אעביר.

 << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

ורק עוד שאלה על זה ברשותך, אנשים שנפטרים, אתם מגלים על זה איך?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

יש לנו ממשק עם מנהל האוכלוסין, אנחנו מגלים בזמן אמת ומעדכנים את זה אוטומטית במחשב ודרך אגב, פה אני חייבת, בוועדה הקודמת אמרתי 25,500 ממתינים, מסרתי לכם נתונים של 24,160, כי לקראת הדיון בוועדה הזאת, עשינו מיפוי מדויק של כל מי שיצא לחו"ל, נפטר ובגלל זה נכנסים להקפאה ויש פער של כאיזה אלף, עד שזה מתעדכן במערכות המחשוב.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה דרך הביטוח הלאומי אתם מקבלים.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, דרך מנהל האוכלוסין, הנפטרים?

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

דרך מרשם האוכלוסין.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ואם נניח אם מישהו, לצורך העניין, אם מישהו למשל עזב, נסע לחוץ לארץ, אז גם מרשם האוכלוסין מדווח?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

מרשם האוכלוסין רואה את זה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

גם מרשם האוכלוסין בודק את זה?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כן, ברור, ברור. אוקי, אז בואי תמשיכי, עצרנו אותך באמצע, בהתחלה אפילו הייתי אומר.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כמובן, יש לנו חלוקה של תורים, כמו שאתם רואים, אנחנו מחלקים אותם לקשישים ומשפחות ומשפחות זה כל מי שלא נגדר בקטגורית הקשישים ומשפחות יש לנו חלוקה של חד-הוריות, של נכים, של חולים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אז אנחנו נשמח לקבל את 3,200 האלה, לפי הקטגוריות.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

יש לכם, תסתכלו, בנזקקים לקומות נמוכות זה כל הנכים ובעלי מוגבלות שהם לא רתוקים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כמותית אני לא רואה שיש לנו חלוקה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

תסתכלו 3,200 זה משפחות, לרוב זה משפחות חד-הוריות, אחרי זה יש קשישים והנזקקים לקומות נמוכות זה כל מי שנכה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זה אני רואה, זה מי שכבר בדירה, אבל עדיין - - -

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, לא, לא, זה כל הממתינים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זה ממתינים הם לא נמצאים בדירות ומחכים לשיפור תנאים?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, לא, לא, זה כל הממתינים, זה מתוך 24,160, כל הפילוחים שאתם רואים זה בתוך ה-24,160.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זאת אומרת 2,800 הם לא נכנסו לדירה יותר גבוהה?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

הם ממתינים לדירה בקומה נמוכה, או דירה שמתאימה למוגבלים, אבל לא לרתוקים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אבל הם כרגע לא בדירה של דיור ציבורי?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

הם כרגע ממתינים, כן, כן, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

הבנתי, זאת אומרת שאין לכם כאלה שקיבלו דיור ציבורי ועדיין ממתינים לשיפור תנאים כי מגיע להם?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

יש לנו כאלה שממתינים ל- - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

הם לא ב-24,160 אלף?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

הם לא פה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

הבנתי, כי משרד השיכון, אגב, כשהוא סופר את התור שלו, הוא כאלה סופר בתוך התור, שתדעי, כאילו זאת שיטת הספירה, יש בערך סדר גודל של אלף ומשהו משפחות שנמצאים בדיור ציבורי, אבל מגיע להם דיור ציבורי בתנאים אחרים, או יותר חדרים, או למטה, כן, מבחינת הקומות הנמוכות והוא נספר כחלק מהתור, למרות שהוא כרגע נמצא בדיור ציבורי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

גם יש ילדים נכים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

מכל מיני סיבות יש לו זכאות, יותר ממה שיש לו כרגע, אז הוא נחשב תור, למרות שהוא תופס דירה של דיור ציבורי ופה כאלה שממתינים.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אוקי, זה שתי שיטות שונות.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כמובן שיש קבוצה מיוחדת שדורשת התייחסות וטיפול מיוחד, זה כהנ"ר רתוקים לכסאות גלגלים, שי כרגע כ-160 משפחות כאלה, פה אנחנו כמובן תלויים בדירות המונגשות הקיימות בשוק וברכש ובתקציבים, תהליך מאוד לא פשוט, תהליך מאוד מורכב, גם כשיש כבר תקציב, מאוד קשה למצוא דירה מתאימה שדורשת גם התאמות, גם אישורים של כל מיני גורמים, לוקח זמן. אנחנו לצערנו בשנת 22 הצלחנו לרכוש רק חמש דירות כאלה, למרות שהיה תקציב, כי מדובר באמת בתהליך מאוד מאוד מורכב ולא פשוט.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

גם התקציב הוא גם שהוא קיים, הוא לא בשמיים, אז הוא מגביל על אזורי רכישה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא כל דירה את יכולה לרכוש.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

וכולנו גם עדים לעליית מחירי הדירות שהיו בשנה שעברה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה המדינה ממש קונה דירה, או שהיא עושה התאמה לדירה קיימת במלאי?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

זה משרד השיכון יכול להתייחס יותר.

 << אורח >> יניב מויאל: << אורח >>  

כן, המדינה רוכשת דירות נ"ר לרתוקים, כן, יש תקציב מסוים.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זאת אומרת לא לוקחים דירה שמהמלאי של הדיור הציבורי ואולי מוספים שם יחידת דיור משהו, אלא פשוט מחפשים קונים ואז?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

מה שהיה אפשר מהמלאי, הרוב כבר מוסב.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בוודאי, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כי יש ביקוש גדול לדירות נ"ר.

<< אורח >> יניב מויאל: << אורח >>  

דירה שהיא מונגשת לרתוקים זה נדיר מאוד שהיא - - -


 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

וגם פה יש מן הסתם העדפה גאוגרפית, כי בנאדם שנמצא באזור מסוים אז הוא לא רוצה עכשיו לנסוע למצפה רמון, ששם ייקנו לו דירה שהוא יהיה מרותק, אלא הוא רוצה באזור שלו.

<< אורח >> יניב מויאל: << אורח >>  

הניהול של התורים הוא קצת שונה בין משרד הקליטה, למשרד שלנו, אצלנו זה לפי אזור הרישום שבו נרשמת, אז אם הוא נרשם בירושלים אז זה יהיה בירושלים, או בסביבה של ירושלים.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הוא צריך לקבל בירושלים, זה מה שאתה אומר?

<< אורח >> יניב מויאל: << אורח >>  

או בסביבה של ירושלים, אבל הוא בטח שלא יקבל בערד, או בדימונה, זה לא.
 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

גם אם ירצה הוא לא יכול הרבה פעמים, כי יש התנגדות של ראשי רשויות לקלוט זכאים לדיור ציבורי, שלא מתוך הרשות שלהם, בדרך כלל.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

במיוחד ביישובי הדרום.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כי זה נופל על מחלקת הרווחה של הרשות.


 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מדובר על בודדים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אז הם מסכימים בדרך כלל, אחד-שניים-שלושה לשנה לניוד, לא יותר מזה, זאת אומרת שגם אם יש פוטנציאל, יש ערים שיש להם פוטנציאל גדול לדיור ציבורי, למשל דימונה היה לה מלאי גדול של דירות, עדיין חלקו קיים וגם אם היו זכאים שהיו מוכנים לנסוע לדימונה, דימונה כעיר לא מוכנה לקבל את זכאים שהם לא מתוך דימונה, מעבר לכמות קטנה.


 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

ויש להם זכות חוקית לסרב ולמנוע?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

בגדול את חייבת את הרשות לצרכי אכלוס, את חייבת אותה לצורך מחלקת הרווחה שאחר כך מטפלת בזה, מאוד קשה לכפות על הרשות, אם היא לא רוצה ולכן הכללים של משרד השיכון הם מראש כאלה, זאת אומרת שהם לא מאפשרים ניוד מעיר לעיר, חוץ מחריגים.

 << אורח >> יניב מויאל: << אורח >>  

עוד פעם, אם יש איזושהי בקשה של דייר, של זכאי שהוא רוצה לעבור לדימונה, ששם יש לנו דירות ריקות אז בוודאי שמן הסתם הוא כן יעבור, יש איזשהו תהליך של העברה, אבל אם מישהו שמדימונה רוצה להגיע לירושלים, שפה אין לנו מלאי של דירות, הוא מלאי מאוד מאוד מצומצם, אם בכלל, אז בוודאי שזה קשה וזה דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

שאנשים די מחכים בעיר שלהם, זה שיטה שונה, משרד קליטה - - -

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, לא, גם אצלנו, זה מה שרציתי להרחיב, גם אצלנו, התור, אם יכולתם לראות ולעבור, אם הסברנו את זה נכון, התור הוא גם אצלנו מנוהל יישובית קודם כל, זאת אומרת הבנאדם יכול לבוא ולהירשם ולבקש שלוש עדיפויות, אבל קודם כל לפי הישוב מגורים שלו ושם הוא יכנס לתור לפני הכול ואנחנו כן נציע את הדברים שקיימים, לא רק ביישוב שלו, לבדוק אולי מישהו מסכים, אולי מישהו מוכן לעבור, אבל קודם כל ההתייחסות ליישוב, התור מנוהל לפי יישוב, כן, זה המעגל הראשון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כן, אבל יש לכם יותר ניוד.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

ממה שיש במשרד השיכון.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, כן, אנחנו מאפשרים יותר ניוד, כן, כי המטרה שלנו בסוף לתת פתרון כמה שיותר מהר.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

גם יש פחות התנגדות לניוד של תורים של משרד הקליטה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

ההתנגדות פחות מרחבית, זאת אומרת אם מתוך היישוב אין, אבל במרחב יש, אז תהיה יותר הסכמה, אבל אזורית גם יש התנגדות, כמובן, מצפון לדרום ולהיפך, הרבה יותר קשה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

של הזכאים, לא של ראשי הרשויות, הם לא רוצים.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, של הזכאים עצמם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

הזכאים עצמם לא רוצים לעבור אזורים דרמטיים.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כן, זה סיפור אחר, זה התנגדות מסוג אחר, היא קיימת בשני התורים. אוקי, אז אחד, רק לסכם לגבי גודל התור, אנחנו נשמח לחלוקה, קודם כל בקטגוריות האלה, של המשפחות 3,200, מאיזה קטגוריות זה בנוי, אימהות חד-הוריות וכו' - - 

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אנחנו נשמח לחלוקה של הקשישים, בין זוגות ליחידים, כי חלק מזה זה יחידות משפחתיות של יחיד, חלק יחידות משפחתיות של זוגות, אז כדאי שנראה את התמונה וגם החלוקה של הנזקקים לקומות נמוכות, גם כן 2800 איזה קטגוריות זה, זאת חלוקה אחת יותר מפורטת ממה שיש לנו כרגע והחלוקה השנייה זה מה שביקשו פה חברי כנסת, לגבי הקשישים, לפי גיל וזמן השהות בארץ, לראות את התמונה, כל שאר הקטגוריות הם עד 15 שנה בארץ, כי ברגע שהגיעו ל-15 שנה, הם יצאו מהתור, או שיכנסו לתור של שיכון, או שלא - - -


<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כי לא כולם זכאים לתור של שיכון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

דווקא בדירות נ"ר אנחנו מאפשרים, סליחה שאני קוטעת, או בסיכום עם משרד השיכון, יש לנו סיכומים קודמים, בנאדם יכול אחרי 15 שנה להחליט, אם הוא רוצה להישאר אצלנו, או לעבור למשרד השיכון ותהיה קיימת לו אופציה כזאת.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כי הוא זכאי גם וגם בדרך כלל, לא בעיה ואז הוא מחליט באיזה תור הוא נמצא, אבל זה מיעוט קטן של אנשים.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אוקי, אז חלוקה כמו שביקשו פה לגבי הקשישים של זמן שהות בארץ וגיל וחלוקה שלישית, חלוקה לפי הערים, מה התמונה בערים השונות, כי יש משמעות לעיר ואז זה משפיע על הניהול של המלאים.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לפי ערים, גם לפי קטיגוריות?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כן, אם אפשר, כן, כי זה תורים גם מתנהלים שונה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

נגיע לזה ואתם תסבירו לנו, אבל ברור שתור של קשישים הוא מתנהל שונה מתור של משפחות וכו'.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אז לכן זה משמעותי. אגב, בגדול לפי מספרים ששמת פה כרגע, חיפה היא המוקד הכי בעייתי, נכון?



<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

חיפה מבחינת הממתינים, שאני לא אוכל לתת לכם פילוח כרגע, כי לא הכנתי אותם, זה קשישים ומשפחות, אבל כן, יש כמות הכי גדולה של ממתינים בחיפה כרגע, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

בסדר.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל בונים שם בחיפה?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

מה בונים?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

מה בונים?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

היה שם משהו בשנים האחרונות.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

שום דבר.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

יש שם בזמנו נבנו שם לא מעט בתי גיל זהב ויש שם גם מקבצי דיור, אבל בשנים האחרונות, אפילו פרויקטים שהיו קיימים, מילא לעמיגור יש פרויקט בדרך, הוא נתקע חזק מול ראש העיר וכל הניסיונות לחלץ את זה וההבטחות של ראשת העיר לא עזרו.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

איפה כרגע אנחנו באיזה מוקדים אנחנו נמצאים, שנניח עוד שנה שנתיים אפשר להגיד שיהיה אכלוס?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אנחנו נתעסק בזה, קודם נלך לפי סדר, היום נעסוק בתור, אנחנו נעסוק בפתרונות, אבל ספציפית שאלת על חיפה דווקא, אין שם צפי כרגע להפקעה, לפחות כרגע מדיניות של ראשת העיר, היא דרשה דרישות אזוריות מעמיגור ומהמדינה, לאישור לבנות בית גיל זהב, לתור שלה, של העיר שלה, אגב, לא לזה שיביאו לה ממקום אחר, יש לה תור די והותר לבית הזה ועדיין היא שמה כל מיני דרישות כספיות שאף אחד לא מסוגל לעמוד בהם וכרגע זה תקוע, היא התחייבה להסיר את הדרישות והעגלה עדיין באותו מקום.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

יש לנו קבוצות מיוחדות בתוך הממתינים שמקבלות עדיפות, בלי שום קשר להגעה, לא צריך אישור מיוחד של הוועדה, מדובר בניצולי שואה, וטרנים, קבוצות, כמו הרוגי מלכות, חסידי אומות עולם, כי אין הרבה כאלה, הרוב זה ניצולי שואה וווטרנים, הם מקבלים אוטומטית קידום של שנה בתור הממתינים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כמה זה קפיצה משמעותית שנה?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

תלוי, זה נורא תלוי באזור.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

פעם זה היה משמעותית, היום פחות, כי קצב העלייה הוא לא כזה דרמטי.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

זהו, גם, אנחנו נדע, שנה שעברה דרך אגב, עם הקצב עלייה של שנת 22, איך זה ישפיע, זה מאוד תלוי, שוב, באיזה יישוב מדובר, אם תור הממתינים הוא לא גדול אז הקפיצה יכולה להיות משמעותית, אם תור הממתינים גדול אז זה יכול להיות - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אז למה זה רק שנה?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כי אלה ההחלטות שהתקבלו עוד מלפני המון המון שנים, אפשר אולי לדון ולבחון, בוודאי ובוודאי כשמדובר בניצול השואה, כי הקבוצה הזאת הולכת ומתמעטת.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

בדיוק, גם יתרה, גם ניצולי שואה זה קבוצות ש-

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, זה נושא שכדאי לבחון ובהחלט אולי כדאי להגדיל.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אגב, מה מוגדר כניצול שואה? שורד שואה, נחשב ניצול שואה?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אנחנו מסתמכים על קביעה של הרשות לניצולי שואה, אנחנו מקבלים אוטומטית למערכות מחשוב אצלנו, עדכון, זאת אומרת זה לא משהו שבנאדם צריך לבוא ולהביא לנו תעודות, אנחנו מקבלים אוטומטית, כמו גם לגבי וטרנים, ממשרד האוצר ומשרד הביטחון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אז מה ההגדרה שלהם?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לפי הקביעה שלהם, לפי נוהל של הרשות לניצולי שואה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כל מי שמקבל פעם בשנה הוא גם נחשב לניצול שואה, כל מי שמקבל סיוע פעם בשנה, אני מדבר על שש וחצי אלף שקל, הוא נחשב ניצול שואה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, כן, ההגדרות הורחבו לפני כמה שנים ונכללו גם מי שלא היה נכלל פעם, פעם היה נכלל רק מי שהיה מקבל פנסיה, או קצבה חודשית, אחר כך הם הרחיבו את המעגל והכניסו את כל מי שגם פעם בשנה מקבל, אם אני לא טועה, אבל אנחנו לא בודקים, אנחנו מסתמכים על רשות לניצולי שואה והיום בתור הממתינים יש לנו כ-6,000.

 << אורח >> ארז שני: << אורח >>  

אני יכול להגיד לך שזה משהו, תופעה נורא עצובה, כי עשר שנים אחורה הנתונים שהיה בידי עמיגור, בבתי גיל הזהב, 80 אחוז ניצולי שואה, מתוך 100 אחוז הדיירים.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

מקבלי רנטה - - -

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

לא, לא, לא רק מרנטה, גם מי שניצול שואה מעגל ראשון וגם מעגל שני, הרוב מעגל שני ..וכדומה, אבל גם מעגל ראשון, לצערי הרב, המספרים עכשיו מראים על כ-33 אחוז, המספרים יורדים, הם מתים כל יום, כל פנייה שאנחנו מקבלים דרך הקרן, בדרך כלל זה יבוא דרך הקרן לרווחת ניצולי השואה, לניצולי שואה אנחנו מאכלסים מידי, אנחנו יודעים לפתור את זה גם עם משרד הקליטה, גם משרד השיכון שנענים לזה בחיוב ומקודמים בתור.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

מעבר לקידום של שנה שאולגה מדברת עליו?

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

גם מעבר, אם זה מעגל ראשון, בטח ובטח, מעגל ראשון ניצולים - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

איך אתם יכולים להשפיע על התור? הרי התור מנוהל אצלם.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

אנחנו יודעים לפנות לפקידות הרלוונטית.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

דרך וועדה מיוחדת?

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, יש לנו וועדת חריגים שיכולה לאשר בנוסף עדיפות בתור ממתינים, לפי כל מיני קריטריונים, לפי תנאים מיוחדים ואפשר לאשר את זה.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

יש רגישות מאוד גבוהה, גם של משרד השיכון וגם של משרד הקליטה לטובת ניצולי השואה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לגמרי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אבל יכול להיות שלאור זה שבאמת לא נשארו הרבה לשתי הקטיגוריות האלה, ניצולי שואה וווטרנים, כדאי לשקול קידום יותר משנה אחת, כי באמת.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אתה מי כמוך יודע, ווטרנים זה כבר אנשים שחצו את גיל 95-96, הניצול שואה יכול להיות שהוא מספיק, שנולד ב-1944 והוא יחסית עדיין צעיר.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כן, זה יותר צעיר.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אין שם כבר צעירים.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, גם את אלה שנולדו ב-44, אפילו ב-45 אז חלקם מקבלים הכרה, אז אנחנו מדברים על 78 שנה נניח, מישהו שנולד ב-44.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כולם כבר לקראת גיל 80 ומעלה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

נכון, ווטרנים כבר חצו את גיל 95.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

ווטרנים אין הרבה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יש אולי אלמנות של הווטרנים, אם אלמנה נניח אז יכול להיות שאלמנה זכאית לקבל את זה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, לא, ממש לא.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הרי היא ממשיכה לקבל את הקצבה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זה משהו אחר.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

זה משהו אחר, כן, אבל לא.



<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כלומר אם הם היו בתור, לצורך העניין, לדיור סוציאלי והוא נפטר והיא נשארה, יכול להיות שהיא הייתה צעירה ממנו, אז היא תישאר בתור?
<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

היא תישאר בתור לפי הקידום שלו.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אבל היא לא תקבל חדש.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

היא לא תקבל קידום נוסף, אבל קידום שלו של שנה, יישאר.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יישאר, אוקי, בסדר.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אז אני מציע קודם כל נעשה פה כוכבית על הקבוצה הזאת באמת שהולכת ולצערי עוזבת אותנו, כן, לשקול קידום יותר משמעותי של שנה, לאור הנסיבות.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אנחנו נבדוק כמה כאלה יש היום בתור הממתינים וגם לזה יש משמעות כמובן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

ברור. אגב, מנטרלי צ'רנוביל יש להם את השנה הזאת, או שהם לא זכאים?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, לא, מנטרלי צ'רנוביל מקבלים תוספת לסיוע, סיוע בשכר דירה, כן.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

עשרה אחוז, נכון? תוספת.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זה משהו אחר, אני שואל מבחינת הקידום?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, אין להם קידום בתור, כן יש משפחות שכולות, משפחות של נפגעי פעולות איבה, הרוגי מלכות וחסידי אומות עולם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אסירי ציון ונכי מלחמה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כמובן כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

נכי מלחמה, הכוונה היא ווטרנים.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

ווטרנים, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אוקי, בסדר גמור, אז איך עוד התור הזה בנוי? בואי תמשיכי, דיברנו כרגע על זה שהקבוצה הזאת מקבלת קידום של שנה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון, בנוסף יש קריטריונים שקבועים על פי נוהל, כשהזכאות היא למשל, משפחות חד-הוריות, לנכים בעלי דרגת קושי של 75 אחוז ומעלה, חולים במחלות קשות, אני לא אפרט את המחלות עכשיו, אבל יש רשימה וקשישים, כאמור, כל האנשים האלה יכולים, כל מי שחושב שהוא עונה על הקריטריונים, יכול לבוא, להגיש בקשה, להגיש את כל המסמכים, הוועדה המקומית, וועדה מחוזית תאשר אותו על פי נוהל, כל מי שלא זכאי על פי נוהל, או רוצה לבקש קידום בתור, הוא יכול לבקש החלפה, מובא לדיון בוועדת חריגים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

של משרד הקליטה?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

של משרד הקליטה, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

שהיא מחוזית?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, לא, וועדת חריגים מתכנסת, אני יושבת ראש הוועדה, היא מתכנסת במשרד הראשי עם רופא חיצוני ואנחנו בודקים כל מי שלא עונה על פי נוהל של דיור ציבורי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

מה אחוז תשובות חיוביות של וועדת חריגים בממוצע, מול כמות הפניות?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני יכולה להגיד לכם כמה תיקים נדון, מה אחוז תשובות חיוביות זה כבר נורא נורא משתנה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כי זה נתון מעניין שהוא מראה עד כמה, למשל במשרד השיכון, וועדת חריגים מאשרים בערך 50 אחוז מהפניות, מה שגרם לתהליך של חשיבה מחודשת על הקריטריונים, כי זה - - -

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

תראו, לצערנו, אנחנו לאחרונה, רוב ההתעסקות שלנו בוועדת חריגים זה בנושא החלפות, אנשים מבקשים להחליף מאזור לאזור, מקומה לקומה, זה פחות בזכאות, יותר בהחלפת דירה, זאת אומרת אנחנו פחות מתעסקים עם מי ש-

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כאילו אחד קיבל מרפסת, השני לא, יש לו אסתמה והוא רוצה לעבור למרפסת, כי שם זה הבעיה, או למעלה יש רטיבות וכו' וכו' וזה מגיע עד למשרד, מגיע למעלה, אי אפשר לפתור את זה ברמה של מקבץ, לצורך העניין, עם סמכות מקומית, אין אפשרות לעשות את זה?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אפשר, אבל אנשים לא תמיד מקובל עליהם הסמכות, הם רוצים את הסמכות העליונה, כמו שיש במשרד השיכון, וועדה מחוזית, וועדה עליונה, וועדה ציבורית, רוצים להגיע לסמכות בשביל לקבל, מנסים כל פעם עוד ועוד.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

אבל יש רק וועדה אחת, אין שלוש וועדות.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, יש וועדה מחוזית על פי נוהל ויש וועדת חריגים. קודם כל זה מגיע לוועדה המחוזית, זה יכול גם להיפתר בצורה המקומית, כמו שאומרים, בתוך המקבץ, אבל אנחנו, תראו, דיור ציבורי זה משאב מאוד יקר, כל החלפה דורשת שיפוץ של אותה דירה שמאוכלסת ונדרשים משאבים ואנחנו לא מקלים בזה ראש, אנחנו נותנים שיקול דעת מאוד מאוד משמעותי ואם אין הצדקה, באמת, הצדקה רפואית, הצדקה סוציאלית מאוד קשה, אנחנו לא נאשר.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כמה זמן לוקח אבל בדרך כלל תיק ממתין לוועדה חריגים, נניח מרגע ההגשה עד לדיון?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני לא רוצה להתחייב כרגע - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

סדר גודל.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

השנה הזאת הייתה שונה, רוב השנה התעסקנו באכלוס חירום, באכלוס של כל מי שברח מאזורי לחימה, בדרך כלל אנחנו מאוד משתדלים שלא יהיה ליותר מחודש-חודש וחצי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני חייב להדגיש משהו, כי אנחנו בכל זאת חברי כנסת שדוברים את השפה הרוסית, מקבלים הרבה פניות, הסיפור שאותו בנאדם צריך להסביר את עצמו, למה הוא עושה את זה, עכשיו, רוב האנשים לא יודעים לכתוב בעברית, אז הם כותבים ברוסים - - -

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

רוב היועצים שלנו דוברי רוסית.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, שנייה, אז אותו יועץ שלכם הוא מגיע לאותו בנאדם, מקבל ממנו את הפנייה וכאילו מנסה להתאים את הפנייה שלו לתוך המסגרת שלכם, מבחינת ה-



<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

--

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אוקי, ואז לא בנוכחות של הבנאדם, אתם קובעים ואיך זה חוזר אליו, אומרים לו, אדוני, לא מגיע לך להחליף, כי א, ב', ג', ד' - - -

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

יש הסבר ב-

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ואם עובדים לפי מה שהיה, לפי הטמפלט שלכם, שלא ייווצר מצב שבנאדם פתאום, אני פשוט רוצה להכניס אותכם לראש של אותו בנאדם, הוא יודע שבבניין שלו יש כמה דירות פנויות, הוא אומר למה לא מחליפים לי, אני כבר בבניין הזה עשר שנים, תחליפו לי, אני רוצה לעבור למרפסת, פתאום הוא רואה, מישהו חדש נכנס ותופס את המקום. עכשיו הוא מה יש לו בראש? אומר, רגע, הפקידים שלי בירושלים, או בתל אביב, פשוט לא מקשיבים לי, אני גר בבניין הזה עשר שנים, עכשיו התפנה לי מקום, אני רוצה לעבור ולא נתנו לי, הכניסו מישהו חדש, זה התחושה של אותו בנאדם והוא לא מרוצה מההתנהלות הכוללת.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

ומה התחושה של עוד 200 אנשים שנמצאים שם - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, לא אמרתי שהוא צודק, אני אמרתי מה יש לו, צריך גם לדעת להסביר לו, שאדוני, זה שנכנס מישהו חדש, יכול להיות שהוא המתין כמוך עשרים שנה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

זה מה שמסבירים לו.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה מה שמסבירים לו, כי הרבה פעמים לא מבינים את זה, אומרים למה הוא מגיע ולי לא מגיע, לא יודע.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אתה צודק לחלוטין, זה מה שמסבירים, שאותו בנאדם שעשר שנים גר בדירה, עם מרפסת, או בלי מרפסת, הוא גר בפתרון דיור ציבורי, עכשיו הדירה התפנתה ואותו אחד, שכמו שאתה אומר, 15 שנה ויותר מחכה, סוף סוף הוא מקבל פתרון דיור. עכשיו אין לזה סוף.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל את מבינה שזה יוצר חיכוך בין אנשים בתוך הבניינים, אחר כך הם מתחילים לריב, אני רק אומר, בגלל זה שאלתי אם יש סמכות מקומית שיכול לפתור את זה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אם אנחנו נתחיל לאשר לכל מי שבאמת - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אם תתחיל הזזות אז תחשוב, זה יאריך את ה-


<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, תהיה פשוט שחיתות, זה הבעיה, אנשים יתחילו לשחד שם בזה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

במקום לטפל באנשים בתור, אתה תתעסק רק בהחלפות.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ברור.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

צריך להיות עקרון מאוד מאוד ברור, בשביל זה יש וועדת חריגים, בשביל זה מגיע אלינו ולא נגמר בשטח.

 << אורח >> בנימין גד: << אורח >>  

אני יודע שזה לא תמיד מקובל, קודם כל תודה רבה על זכות הדיבור, אדוני יושב הראש, בנימין גד דובר הוועדה, כמישהו שמנהל גם את הוועדה הראשית וגם עכשיו את וועדת המשנה. אני מרגיש שיש איזושהי שאלה, בכובע שלי, שאולי לא נשאלה פה, אבל שווה לתת עליה את הדעת וזה מה היתרון הגדול של דיור ציבורי, על פני דיור בשוק הפתוח? זאת אומרת אם אנחנו מדברים עכשיו על תור מאוד מאוד ארוך, גם ברמה של ניצולי שואה, גם ברמה של משפחות, גם ברמה של חולים ונכים, מה היתרון הגדול שהם מחכים לדיור ציבורי, על פני דיור בשוק הפתוח? במידה גם שיש להם את הזכאות מוגדלת לקבלת דיור בשוק הפתוח, אולי שווה גם להשקיע את כל המשאבים האלה בזמן שהם מחכים, לעזור לאותם אנשים שממתינים ומחכים בתור, שיעזרו להם נציגים מטעם משרד השיכון הבינוי והקליטה, או משרד העלייה והקליטה ומשרד השיכון, למצוא דירות שמתאימות להם, לפי הצרכים שמותאמים להם? 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הכוונה לתמרץ אותם לעבור, זו השאלה שלך, מה לעשות בשביל לשכנע אותם לעבור לדיור הציבורי ולא לשלם את השכר דיור מוגדל.

<< אורח >> בנימין גד: << אורח >>  

מה היתרון הדיור הציבור, על פני הרגיל?

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, ככה אני הבנתי את השאלה שלך.

<< אורח >> בנימין גד: << אורח >>  

הכוונה שלי זה לייעל בעצם, יכול להיות שאנשים בכלל לא יצטרכו לחכות בתור, שיעזרו להם למצוא דירה כאן ועכשיו, מתאימה לצרכים שלהם.

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בשוק החופשי?

<< אורח >> בנימין גד: << אורח >>  

בשוק החופשי, כן.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בשכירות?

<< אורח >> בנימין גד: << אורח >>  

בשכירות.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, אבל הם גרים בשכירות, מי שנמצא בתור הוא גר בשכירות, מן הסתם, הוא לא נמצא באוויר, הוא לא גר בשכירות, בגלל זה יש לו גם סיוע מוגדל.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

הוא מקבל סיוע מוגדל לשכר דירה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

בדיוק, זאת הסיבה, מה שאולגה אמרה שחלק מהם לא רוצים, כי הם מעדיפים לקבל סיוע מוגדל, 10 אלפים איש ולהמשיך להיות בשכירות, כי זה משרת את, מה שנקרא, את הנוחות שלהם, אזור הנוחות שלהם.

<< אורח >> בנימין גד: << אורח >>  

ומה היתרון הגדול של הדיור הציבורי שרוצים לעבור לדיור, מה היתרון הדיור הציבורי על פני השוק הפתוח?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

היתרון הוא מאוד ברור, הביטחון, החוסר, הם לא צריכים לעבור כל שנה ולרצות בעלי דירות. כל אחד שגר ב-

 << אורח >> ארז שני: << אורח >>  

בדרך השלום בתל אביב שאנחנו משכירים, יש לנו שם 300 שקלים בחודש, מימון 6,000 שקל, זה רלוונטי, גם אם יקבלו סיוע בשכר דירה, הם לעולם לא יקבלו את הסיוע הזה.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

נכון.


 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

גם להתאים תנאים, למשל אותה אמבטיה ואביזרים נוספים ליציבות של הקשישים שלא יפלו, גם השקעה ואני גם - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

גם כשאתה גר במקבץ דיור וקורה לך משהו, אתה מתקשר למישהו שבא ועושה לך תיקונים, לא כל דבר על חשבון המדינה, אבל יש דברים שעושים, אתה יודע, גרים במקום מסודר, הם נפגשים אחד עם השני, זה כאילו יש יתרונות.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אתה הקדמת את מה שרציתי להגיד.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן, כן.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

שיש יתרון מאוד גדול, מעבר לקורת גג, יש ערך מאוד גדול למצב החברתי, להפגת בדידות. קשיש שנמצא, כל אחד שנמצא בסביבה של אנשים, דוברי שפה, דוברי אותו כיוון, פחות, או יותר, זה מעריך להם חיים, אנחנו רואים את זה במקבצים. סתם בדיוק התבקשתי להכין איזשהו נתון, גם אותי זה עניין והופתעתי - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יש להם דינמיקה משלהם, זה מה שחשוב להגיד, בתוך כל מקבץ יש דינמיקה משלהם.

<< אורח >> בנימין גד: << אורח >>  

15 שנה של אנשים מחכים אז נראה לי שאולי משהו מתפספס פה, אולי אפילו שווה ליצור תמריצים, אמרתם גם בצדק, שבסופו של דבר בשוק החופשי, אנשים כל שנה מחליפים קורת גג, אפשר ליצור תמריץ, אולי לבעלי הדירות, שאם הם יודעים שהם משכירים לאנשים שזכאים לדיור הציבורי - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הם רק יעלו את המחיר, זה - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

נכון.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זו גם הבעיה, זאת גם סיבה שאנשים מעדיפים לקבל מקבץ במקום אחר, מאשר כל שנה לצפות שבעל הדירה יעלה להם בעוד 200-300 שקל, כי מבחינתם זה סוף העולם, שתבין, 200 שקל לקשיש, הוא אומר, איפה אני אקח, יש לו השלמה הכנסה, אף אחד לא מעלה לי השלמת הכנסה, כמו שעשינו בשנה האחרונה. בשנה האחרונה, הממשלה הקודמת, העלינו ב-23 אחוז השלמת הכנסה, ב-600 שקל, מ-3,170 שקל לקשיש - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, הוא מקבל סיוע בשכר דירה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

שנייה, אני מדבר לגבי הסיוע, הם לא עובדים רובם אז הם אומרים, מאיפה ניקח עוד 200 שקל, אז הם תלויים בבעלי הדירות ולא כולם רוצים להמשיך ככה, יש כאלה שרוצים לעבור למקבץ, מסודר, גם אם זה בעיר אחרת, הכול בסדר.

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

זה נכון ומאחר ששנה זה דבר מאוד קריטי, בטח ובטח בגילאים האלה. אתם רוצים קצת מספרים?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, עכשיו עדיין להבין מבחינת ניהול התור, נניח אני נמצא בעיר איקס, לא משנה מה היא, יש לי שם קשישים, יש לי שם משפחות, לצורך העניין, שנכנסות ל- 3,200 משפחות רגילות, חד-הוריות, ברוכות ילדים וכו' וכו', יש לי שם משפחות שזקוקות לקומות נמוכות, אני שם נ"ר בצד, זה באמת אירוע מאוד נפרד, איך כל התור הזה מנוהל? זה כל שלושת הקטיגוריות זה תור נפרד?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

תור נפרד.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

הדירה שמתפנה לאיזה קטגוריה ?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

זה תור נפרד לחלוטין, קשיש אנחנו שמים בנפרד, קשישים זכאים לפתרונות במקבצים ובדיור מוגן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  


הם לא מקבלים דירות בכלל?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אלא אם כן מדובר בקשיש לא מסוגל לנהל משק בית עצמאי, עם כל מיני מגבלות ואז כן, אבל זה ממש, סיעודיים קודם כל אנחנו לא מטפלים בסיעודיים, יש בשביל זה משרד הבריאות.


 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

סיעודי לא יכול להגיע לדיור ציבורי.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

הוא לא יכול, הוא לא יכול, סיעודי ברמה קשה, לא סיעודי עם תשע-שמונה שעות.

 << אורח >> ארז שני: << אורח >>  

עמיגור נותנת פתרון, זה רק עמיגור זה לא קשור למשרדים, אנחנו נותנים פתרונות סיעודיים בקריית ים, יש לנו תשע מחלקות סיעודיות, דרך קודם של משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אבל זה משרד הבריאות.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

זה ענה על צורך באמת של קשישים שגרו אצלנו שהפכו להיות סיעודיים.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

זה אירוע אחר לגמרי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

גם שם יש תנאים מקשים, שאתה צריך חדר נפרד למטפלת של 24 שעות.


 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אבל זה אירוע נפרד שאנחנו לא עוסקים בו כרגע.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אז כאמור, תור של הקשישים מנוהל באופן נפרד לחלוטין.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

הוא לא יכול לקבל דירה, גם אם אין אחרים שרוצים, לצורך העניין, התפנתה דירה שני חדרים קטנה, אין ביקוש, לא בתור של משפחות ולא בתור זה ולא חד הוריות, קשיש לא יקבל את הדירה הזאת.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני לא רוצה להגיד שלא, אנחנו קודם כל נמצה את כל האפשרויות שלנו ואולי אולי בסוף, באמת, אם אין אף אחד שרוצה, חוץ מזה הדירות, הרי הדירות הן לא של משרד הקליטה, הדירות הן של משרד השיכון, המלאי כל הזמן זז, בין משרד השיכון למשרד הקליטה, אם אנחנו לא מסליקים, אנחנו בדיוק שיננו את זה, נכון יניב? עכשיו אנחנו חוזרים לחלוקה של 45 יום נכון?

 << אורח >> יניב מויאל: << אורח >>  

כן, כן.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

זאת אומרת הדירה לא מתאכלסת אצלנו 45 יום, היא חוזרת למשרד השיכון.

<< אורח >> יניב מויאל: << אורח >>  

היא חוזרת למלאי.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

וחלילה, אם לא נמצא זכאי אצלנו, יכול להיות שנמצא זכאי במשרד השיכון, אם לא שם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אז אני שואל, נניח, הרי הדירות מתחלקות כרגע שני שליש/שליש.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

שליש אצלנו.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

שליש דירות, כן.

<< אורח >> יניב מויאל: << אורח >>  

והפוך בדיור מוגן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

הפוך בדיור מוגן, כן.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

עכשיו אז בדירות הרגילות, נניח, יש דירה בת שני חדרים וכרגע לפי המספרים זה מגיע למשרד הקליטה, זה נופל על השליש שלו, כי שתי הדירות הקודמות שהתפנו, אגב, זה שני שליש/שליש בכל עיר בנפרד, או בארצי?

<< אורח >> יניב מויאל: << אורח >>  

ממה שאני יודע בארצי.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בארצי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

בארצי, זאת אומרת שזה שאלת מזל איפה זה ייפול, כן, לצורך העניין היו שתי דירות פנויות למשרד השיכון בירוחם, הוא לקח אותם לתור של השיכון ואז התפנתה דירה שלישית, כרגע בחיפה, זה ילך לתור של קליטה, או הפוך, יכול לקרות, אין פה קורלציה גאוגרפית.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני יודעת שמשתדלים מאוד שבכל זאת תהיה איזושהי חלוקה, פחות או יותר הגיונית ושווה ולא הולכים באמת על יישוב אחד, יש השתדלות.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אבל נניח דירה כזאת של שני חדרים הגיעה לקליטה, יש לכם 45 יום לאכלס אותה, אחרת היא חוזרת לשיכון והוא משתמש בה כבר לתור שלו, בדירה כזאת, אתם עוברים את כל המשפחות בהתחלה, מציעים בעיר הזאת, אף אחד לא רצה, מכל מיני סיבות, קטנה, מקום לא טוב, שכונה, לא משנה מה - - -

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אם הדירה הזאת לא התאכלסה, רוב הסיכויים שהיא נמצאת בקומה רביעית בלי מעלית וקשה, אז לקשיש אני לא אציע אותה מלכתחילה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

וחד-הורית?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, זה ברור, מציע, זה התור הבסיסי.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

ואם היא בקומה ראשונה, אני בטוח אמצע לה מועמד.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

משפחות תמיד לפני קשישים?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בדיור ציבורי?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כן.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כמובן, לקשישים יש פתרונות אחרים, למשפחות יש רק את הפתרונות האלה, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

הבנתי, זאת אומרת שכמעט ולא ייקרה מצב שקשיש ייכנס לכזאת דירה, את תעדיפי להחזיר לשיכון מאשר להציע לקשיש.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני אעדיף לאכלס ואני אעשה הכול בשביל לאכלס ואם לא הצלחתי אז זה באמת משהו שהוא, כי אין הרבה דירות ציבוריות.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אוקי.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אז התור קשישים, קומות נמוכות זה תור נפרד, אנחנו מגדירים את זה קומות נמוכות, כי קומות נמוכות זה רק לאנשים עם נכות. קשישים שלא מתאימים מכל מיני סיבות למקבצי דיור ויש מעט מאוד כאלה, יש, אבל מעט ואנחנו מגדירים אותם מראש וכל מיני מצבים שגורמים לבנאדם ש- - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זאת אומרת שתאורטית לצורך העניין, אם אני משפחה רגילה בתור, אם חד-הורית עם ילד, לצורך העניין ואני ראשון עכשיו והתפנתה דירה בקומה נמוכה והראשון שיש בקומה נמוכה הוא בתור הכללי היה אחרי מספר 15, אבל הוא יקבל לפני, כי הוא הראשון של הקומות הנמוכות.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון, זאת אומרת יש פה, התור מחולק מחשובית, אין פה יד אדם שיכולה לבוא ו- המחשב הוזנו בו נתונים מאוד מאוד ברורים, מאוד מאוד מפוצלים והמחשב עושה את כל החלוקה. אני יכולה להיכנס, לא רק אני, גם העובדים, יכולה להיכנס ולתקן, אם למשל הנכות היא נפשית אז אותו בנאדם, על פי המחשב יש לו נכות 75 אחוז, הוא יכניס אותו ישר לתור של קומות נמוכות, אבל אני יודעת שהנכות היא נפשית והוא כן יכול לקבל דירה בקומה רביעית, אני אכנס ידנית ואתקן את המצב הזה וזה מה שנעשה. מאוד חשוב גודל הדירה, כמות חדרים, האם זה דירת שלושה חדרים 50 מטר, האם זה דירת שלושה חדרים, 80 מטר, קומה, קריטריון מאוד מאוד חשוב.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אבל איך זה משפיע על התור?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לפי הגודל של המשפחות, אם יש לי משפחה היום שעומדת ראשונה בתור, חד הורית עם ילד, היא ראשונה, אבל אחריה עומדת חד הורית עם שלושה ילדים והתקבלה דירה שלושה או ארבעה חדרים, אני בהכרח ילך למשפחה עם יותר נפשות, כמובן, כי יש מעט מאד פתרונות כאלה, יש לי יותר דירות שני חדרים, דירות שלושה וארבעה חדרים, יש לי הרבה פחות דירות, ארבעה חדרים כמעט ואין.

 << אורח >> יניב מויאל: << אורח >>  

כן, הרבה פחות, אני לא יודע להגיד לך במדויק, אבל הדירות הן ממש מעטות, זה נכון.
<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

למה אני שואל? כי אני הרבה פעמים נתקל בשאלות ואת מסבירה עכשיו חלק מהסיבות לזה. אתה פוגש בנאדם הוא אומר, אני הייתי ראשון בתור ואז פתאום, או שמישהו קיבל לפניי, או שאני פתאום כבר לא ראשון, אלא חמישי, איך זה יכול להיות.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

יש עוד הסבר, קודם כל, כמו ששאלתם אותי, מה היה התור בכל זמן נתון ואמרתי שאני לא יכולה להעביר לכם נתון כזה ולמה? התור משתנה כל יום, אנשים יוצאים מהתור ואנשים נכנסים לתור, אם היית היום ראשון בתור הממתינים ומחר הגיע בנאדם שאני אישרתי אותו בעדיפות בתור הממתינים, מכל מיני סיבות, הוא יכנס לפניך ולכן מישהו שהיה אתמול, חמישי, יכול להיות מחר שביעי, אבל זה יכול להשתנות כל הזמן, התור כל הזמן זז. אני רק כן יכולה להגיד, שנכון לשנת 20, היו לנו בתור 26 אלף והיום 24 אלף, זה כן בשביל, הבאתי לכם נתון שכן יש מגמת ירידה וכנראה רוב הסיכויים שזה בגלל ירידה בעלייה שהייתה לנו ב-15 שנים האחרונות, הרי אמרנו זכאות 11 שנה אז אנשים יצאו מהתור, כן. כל פרמטר משפיע ולכן החישוב מאוד מדויק במחשב וכמובן שאי אפשר לענות לצרכים של כל אחד.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

ברור.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

גם אנחנו מקבלים לא מעט - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

עכשיו מבחינת כלליי הזכאות, מי זכאי, יש חוברת, משהו, בשפות בסיסיות?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

יש נוהל שמפורסם באתר המשרד.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

מעבר לזה? הרי יש לכם חוברות הסברה, לכל מיני נושאים, שמגיע עולה, כך היה, מקבל איזשהו חוברת על זה, על זה, על זה, יש חוברת בנושא של דיור ציבורי?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

באופן כללי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

שמסבירה מי זכאי, אני לא מדבר כרגע על ניהול התור, אבל עצם זה, מי זכאי, למשל סתם דוגמא, בנאדם יכול להיות שהוא מגיע הוא לא זכאי ואז הוא חלה בסרטן, חס וחלילה, שזה לפי מה שאני זוכר, כן מכניס אותו לזכאות, במסגרת של המחלות המיוחדות שהיה פה - - -


 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אוטומטית?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, הוא צריך לדעת, הוא צריך לפנות ולכן אני שואל - - -

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

הוא צריך לפנות, הוא צריך להגיש את המסמכים.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, כי ביטוח לאומי נותן אוטומטי 12 חודשים, גם ברגע שמתגלה המחלה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, אבל פה זה לא, כדי להיכנס לתור אתה צריך לפנות, למשל יש המון קשישים - - -

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אחוז נכות קובעת, בעקבות המחלה?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כלומר כתוצאה מהמחלה, צריך לקבוע אחוז נכות ואז לעמוד בתור.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

יש גם מחלות קשות, יש לנו רשימה של מחלות שגם יכולות.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא כל מחלה סרטנית אוטומטית מכניסה לתור?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, ממש לא, לא, לא, בשביל זה יש רופא בוועדות, גם בוועדה מחוזית וגם בוועדה החריגים יש רופא חיצוני שהוא זה שבודק.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ומה אחוז הנכות?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אוטומטית, מכניס 75 אחוז.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כלומר פחות מ-75 אחוז נכות, גם חולה אונקולוגי, לא נכנס.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בשביל זה יש וועדת חריגים.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אוקי, בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אז אני שואל מבחינה זאת, הרי בדרך כלל עולה שהוא שבע שנים בארץ, הוא לא מגיע למשרד הקליטה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

דווקא כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

נדיר.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בנושא דיור?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, כשהוא כבר בתור, כן, אבל הוא צריך בכלל לדעת שהוא זכאי, שיש לו יכולת.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

מסבירים לו יועצי קליטה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

היא משתנה, אבל הוא לא פוגש יועץ קליטה כשהוא שבע שנים בארץ, לכן אני שואל אם יש איזושהי נקודת זמן, שבה העולה עדיין דווקא קליינט שלכם, זה בדרך כלל בחצי שנה הראשונה הוא קליינט אינטנסיבי, כשכמו שהוא מקבל חוברות הסבר על איקס וזד, הוא מקבל גם חוברת הסבר על זכויות שלו בדיור ציבורי ובסיוע לדיור, ששם כל הזכויות מרוכזות והוא גם שם קורא שאם השתנה מצבו, חס וחלילה, ב-15 שנים הראשונות אז הוא יכול לפנות גם בשנה 14 וגם בשנה 13.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני לא רוצה סתם בלי, היו לנו חוברות כאלה, לא יודעת אם ירדנו לפרטים עד כדי כך, כי כן ביקשנו - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, זה לא עניין של שומרים, ברגע שאני קורא את זה, מי שמגיע בדרך כלל קורא את זה לפרטים ואז הוא זוכר את זה, הוא זוכר את זה גם בעוד עשור, אבל לא באים יועצי קליטה, בנאדם אחרי שנה-שנתיים ראשונות בארץ, לא מראה את פניו אצל יועצי קליטה - - -

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

ביטוח לאומי צריכים לעשות איזשהו - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

ביטוח לאומי הם לא תמיד מכירים את זה ולא אי אפשר לבנות על זה, אבל - - -


<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

דווקא למדנו שבתחום הדיור הציבורי, יש קשר רציף, תמידי עם - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

את לא רואה מי שלא מגיע, את רואה רק את מי שפונה, מי שלא מכיר את הזכויות שלו ולא פנה ופספס בגלל זה 15 שנה, את לעולם לא תראי.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כבר במחצית השנה הראשונה, הם נפגשים עם יועצי קליטה, נותנים להם הסבר, לפחות בעל פה מפורט ויש חוברת שהיא כללית, אני מוכנה לבדוק עד כמה היא יורדת לרזולוציה - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

א', אני אשמח אם את יכולה להעביר אלינו את החוברת, שנוכל לראות.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

חוברת בסיסית, בטח זה אותו דבר בכמה שפות, בעברית, רוסית, מה שיש לכם זמין להביא לראות את זה. ואני חושב שכדאי שיהיה, כי עוד פעם, יועצות קליטה זה תלוי כל אחד מקרה שלו, כמה זמן השקיעו בו, כמה הוא בא, כמה הוא זה, אני מכיר את זה ולפעמים יש בעיות אחרות, יותר תכופות, אבל ה-

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני אבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כדאי שיהיה חומר הסברה כזה ברור, כי בסופו של דבר מה קורה? רוב זכויות העולים, מה שלא ניצלת בהתחלה, ילך כבר, אתה לא תנצל, כי אין גם רלוונטיות, זה מהר מאוד נעלם אז יש לך הטבות מס, בסדר, את זה אתה תדע, זה גם הרבה פעמים מחושב אוטומטית, אתה רושם שנת עלייה ואתה מקבל את זה, יש לך זכויות מכס, אבל זה דברים שבדרך כלל אחרי שנה-שנתיים, את רוב הזכויות שלך מיצית, בנושא של דיור, אתה במשך 15 שנה, יכול לבוא ולהגיד, שלום, אני רוצה להירשם בתור, גם בשנת 14 - - -

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

ולמשל, לדוגמא כמו שדיברנו, אם התקששת, גם אם עשית את זה בשנת 14, יש לך את זה אחר כך לכל החיים, פשוט צריך לדעת את זה, אז מקרים פשוטים בדרך כלל יודעים, למשל קשישים, בגדול יודעים, כי זה כמות כל כך גדולה של אנשים שזה עובר מפה לאוזן, גם בלי חוברת, אבל מקרים יותר מורכבים, כמו מחלה מכל מיני סוגים וכו' לפעמים אנשים לא יודעים ואז יכול להיות שהוא ילמד את זה בשנת 16, יגידו לו, לא, לך לשיקום והתנאים של שיקום הם בדרך כלל קריטריונים הרבה יותר מחמירים ואז הוא מפספס את ההזדמנות שלו.

 << אורח >> יניב מויאל: << אורח >>  

אני רוצה רק לציין איזושהי עובדה קטנה, לגבי מיצוי זכויות, אנחנו עושים כנס דווקא לחיילים, או חייל שהוא עולה, או חייל בודד, בערך אחת לשנה שבו אנחנו בעצם מנגישים לו את כל הזכויות שלו, דע זכויותיך, נציגות מהמשרד שלנו, מהמחלקה של עולים, נפגשים עם חיילים ובעצם מציגים להם את כל הזכויות שלהם, בנושא של דיור.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני בטוחה שאצלנו החוברת, יש לנו חוברת, אני לא יודעת אם היא יורדת לרזולוציות כאלה, אני רוצה לבדוק את זה, באתר האינטרנט, כן, באתר כל המידע מעודכן ומסודר, בכל השפות, חוברת כן קיימת, אני רק רוצה לבדוק, מה הרזולוציות שהיא יורדת.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

יכול להיות שכדאי לעדכן אותה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בסדר, אני אבדוק.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אוקי, בסדר גמור. עכשיו לגבי השאלה, אני אסביר מה ביקשתי על דינמיקה, התייחסת לזה, אני חושב שכן אפשר להגיע לנתונים בסיסיים, בטח לא לפירוט של כל קבוצה, הרי מעניין לראות, איך לאורך השנים, מצד אחד, מה קורה לגודל התור, כמו שדיברנו, גדל, יורד וכו'.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

דווקא ירד, בשלוש שנים אחרונות, ירד.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אבל כדאי לראות את זה לאורך זמן, אני מניח שיש לכם, כי זה נתון שנתי שמן הסתם, בזמנו, בכל נקודת זמן, דקרתם ואמרתם, השנה יש לנו ככה, השנה יש לנו ככה, אז אפשר לשחזר אותו, לא נראה לי נתון כל כך מסובך, בטח לגבי כל התור, אם אפשר לעשות את זה לפי הקטגוריות הבסיסיות, קשישים, משפחות וכו', יותר טוב, אבל לפחות לגבי גודל, לפחות בין קשישים לכל השאר, כי זה באמת שני מאגרים שונים לגמרי, של המלאי.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון, תמיד מנוהל שונה, נכון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כן, אז אם אפשר לתת לנו את זה, על הרצף של שנים, זה כמובן יעזור, גם אם זה לא כל שנה, אלא כל שנתיים, או כל שלוש, אבל לראות את הדינמיקה, איך זה מתנהל, זה שאלה אחת שחשוב להבין אותה כדי לראות איזשהו תחזית קדימה, גודל התור. הדבר השני זה כמובן, כניסות ויציאות, כמה אנשים בשנה בערך בקבלים דיור ציבורי, עוד פעם, קשישים בנפרד, כל השאר בנפרד, כי זה מלאי דירות זה המלאי יחידות לקשישים ומצד שני, כל אחת משתי הקטיגוריות, כמה מצטרפים, כי אז רואים עוד פעם את הדינמיקה, אם אנחנו בדרך לפתרון הבעיה, או שהיא רק גדלה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני רק אתן לך דוגמא, ב-2019 נתנו 2,204 פתרונות - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כולם ביחד, קשישים ולא קשישים?


<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, 2020 אני לא לוקחת בחשבון, כי זה שנת קורונה וכמעט ולא, זאת שנה שלא לוקחים כדוגמא, 2021 – 2,296, ו-2022 – 1,933, אבל קחו בחשבון שפה גם היו אכלוסי חירום, עוד כמעט 500.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אבל מעניין לראות, מול זה כמה נכסים, כי אז אתה שם אחד מול השני ואתה רואה, הרי זה לא, זה כל הזמן דינמי, כמו שאמרת, אנשים נכנסים ואנשים יוצאים וכדאי אם אפשר לחלק בין קשישים וכל השאר, כי אז רואים את זה על הדירות. אתם מזכירים פה בתשובות שכתבתם שיש נוהל דיור מפורט, שכרגע עובדים על העדכון שלו.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון, כרגע בדיוק.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אז א', אם אפשר להעביר אלינו את הנוכחי, למרות שהוא.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

באתר גם מופיע, אני אעביר לכם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

בסדר, אז תשלחי לנו קישור ואנחנו נדע להדפיס.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אבל החדש יהיה מעודכן ממש לתקופה פחות מחודש.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

שנראה מה ההבדלים - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

נכון.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בסדר.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אז זה שינויים משמעותיים?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, לא יכולה להגיד שזה שינויים משמעותיים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אוקי, כמה זמן ייקח עד שיהיה חדש?


<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני מקווה חודש.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

חודש, אז אנחנו נתאפק חודש.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, אני מקווה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

נתאפק חודש, ברגע שיהיה חדש תעבירו אלינו.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אם אני רואה שיש עיכוב, אני כמובן מודיעה לכם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אוקי, תיכף אני רואה שנציג האוצר רוצה לצאת, אז אני אשאל אותו שאלה לפני שהוא יוצא, אבל כעקרון השאיפה שלנו זה להבא, היות ויכולים להתעורר פה כמעט כל שאלה יש לה השלכה אוצרית, שנציג אוצר יהיה פה בכל דיון באופן קבוע עד לסיומו, אבל היות והממשלה כרגע בלחץ, נשחרר אותך, רק אני אשאל רק שאלה כוללת אחת ואנחנו נקדיש לזה דיון נפרד שזה רלוונטי, זה בעולמות שלך כאוצר, הרי קיים הסכם בין האוצר למשרד השיכון על רכש של 1,700 דירות, מעבר לכסף שמגיע מהמכירה של הדירות, במסגרת חוק דיור ציבורי שהוא גם ככה במלא, תיכף התהליך הזה מסתיים, אבל מעבר לזה, היה סיכום על 1,700, כמה מתוך 1,700 האלה, תוקצבו למשרד השיכון, כי שליש מזה אמור להגיע לקליטה, באופן אוטומטי, בנוסחה של שליש/שני שליש ואיפה זה עומד כרגע, מימוש של ההסכם הזה?

 << אורח >> יוני נוטקיס: << אורח >>  

אז אני בעיקרון תפקידי זה רפרנט קליטה, אני לא רפרנט שיכון, אבל אני כמובן אשמח לבדוק את זה עם הצוות הרלוונטי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אז לדיון הבא, תבוא עם הנתון הזה, כי זה נתון משמעותי ואנחנו נרצה פה לשמוע פרטים, מה קורה עם זה, באיזה קצב, מה התוכניות? זה נמצא בין הגהת לבין החשכ"ל, כי מי שמתקצב זה הגהת, אבל מי שמנהל את הרכש יחד עם משרד השיכון זה חשכ"ל, יש נוהל רכש שאושר לטובת העניין הזה, אבל זה הסכם רב-שנתי של 1,700, אז בטח לא כל ה-1,700 תוקצבו, אבל אנחנו נרצה פה לדעת מה נעשה עד עכשיו וגם מה הצפי קדימה, מבחינת לוחות הזמנים, בסדר? זה שאלה הכי משמעותית שתהיה אליכם בהקשר הזה.

<< אורח >> יוני נוטקיס: << אורח >>  

תהיה לנו תשובה בדיון הבא.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

תודה, אז עכשיו אתה משוחרר לממשלה, יש לך פה מליצת יושר. תודה. אני ביקשתי בקשות לשאלות ולהתייחסות מאברהם - - -


 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

אין זום?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אין בזום, אברהם שרנופולסקי ומיאיר סמוליאנוב אז ניתן להם ואם מישהו עוד רוצה להתייחס, או נציגי חברות, או נציגי משרד, אז תצביעו לשלומית שהיא תרשום. בבקשה, אני שנייה צריך לצאת, חבר כנסת סובה, תחליף אותי.

(היו"ר יבגני סובה)

 << מ"מ יו"ר >> היו"ר יבגני סובה: << דובר >>  

כן, בבקשה, רק תציג את עצמך לפרוטוקול.

 << אורח >> אברהם שרנופולסקי: << אורח >>  

קודם כל אני רוצה להודות לממשלה הקודמת וגם לשר לשעבר זאב אלקין, על כך שעשו למען זכאים לדיור ציבורי ולאלה ששוכרים דירות ובכל זאת יש כמה דברים שעדיין לא קיימים בארץ, לא קיימת בארץ תוכנית לאומית, או ממשלתית, על בנייה בכלל, על בניית דיור ציבורי, זה מוזר מאוד. שנית, לא קיימת תוכנית לאומית, או ממשלתית, להכנת המדינה לרעידת אדמה ולא קיים גוף שעוסק בזה ושאחראי על זה. שלישית, לא קיים מנגנון להשפיע על קבלנים, על מנת להשתמש בטכנולוגיות חדשות.

<< מ"מ יו"ר >> היו"ר יבגני סובה: << דובר >>  

וועדת רעידות קיימת, היא פשוט לא מתכנסת, אבל היא קיימת דווקא, נכון? במשרד השיכון, או שזה יותר למשרד לעניינים אסטרטגים? אולי לדעתי.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

אני לא יודע לענות על השאלה הזאת.

<< מ"מ יו"ר >> היו"ר יבגני סובה: << דובר >>  

לא, כי עכשיו השאלה הזאת קמה מחדש, בעקבות רעידת האדמה בטורקיה. תראה, זה לא נכון להגיד שלא קיים, כי קיים, כל הנושא של תמ"א זה בא בשביל לחזק את המבנים שנגד רעידת אדמה, יש הרבה תוכניות, כן, אבל אוקי, בבקשה, תמשיך, אני לא רוצה לתקן אותך חלילה, אני רק אומר שיש דברים שהם קיימים, רק כמו בכל בירוקרטיה לפעמים זה מתעכב.

<< אורח >> אברהם שרנופולסקי: << אורח >>  

כן, על החוסר אפשרות להשפיע על קבלנים, זה גורם לזה שהבנייה כל כך ארוכה. יש בכל הארצות בעולם, עכשיו משתמשים בטכנולוגיות חדשות, רק בארץ אנחנו בונים ככה, כמו שבנינו לפני כעשרים שנה זה מוזר, זה לא הגיוני. תודה.

<< מ"מ יו"ר >> היו"ר יבגני סובה: << דובר >>  

תודה רבה לך, אברהם שרנופולסקי, חזית עכבות. אני רק רוצה להוסיף משפט לגבי כל מה שקורה סביב הניסיונות בעבר לחוקק בכנסת חוק שייתן הקצאה לדיור הסוציאלי, היו כמה הצעות חוק בכנסות הקודמות, עוד לפני שנבחרתי, אני נבחרתי בכנסת 21, אבל אני זוכר שגם בכנסת 19 נדמה לי, גם אפילו ב-18, מרינה סלוטקין, אז זיכרונה לברכה, ניסתה לקדם חוק שבעצם יחייב כמות מסוימת של עד חמישה אחוז מהבנייה, להקצות את זה לדיור הסוציאלי, כך שבעצם המדינה תוכל כבר בבנייה, תוכל לבוא ולהגיד לקבלן, למשל, כפי שהיום קבלנים מקבלים עד 20 אחוז מהפרויקט מקורי לבנייה, זה נהוג במחיר משתכן, מי שמתעסק עם זה יודע את זה, שלמשל מחיר למשתכן, מקבלת למשל 400 דירות אז הרבה פעמים, קבלן מקבל 20 אחוז נוספים בשביל לבנות את הפרויקט ולכן הנושא הזה, לצערי, נדחה.

(היו"ר זאב אלקין)



<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני מספר על הפרויקט שעל הניסיון של הח"כים, אתה היית בכנסת, שניסו לקדם חוק של חמישה אחוז בבניית פרויקט חדש, לדיור הסוציאלי, מרינה סלוטקין אז בזמנו ניסתה לעשות את זה ומי שדחה את זה, מי שלא רצה את זה, זה דווקא הרשויות המקומיות, כי הם לא רצו את זה, הם לא רצו למשוך את האוכלוסייה שחלשה יחסית, הם אמרו, לא צריך, אני מעדיף למשוך אוכלוסייה שתשלם ארנונה ושתהיה חזקה ולא כאלה שיכנסו דרך עמידר, עמיגור, דרך משרד הקליטה וכו. אז בבקשה, תמשיך, אנחנו דיברנו על הנושא הזה, זה נושא בפני עצמו, אם היה לנו פה תוכנית כזאת, אני אמשיך את המחשבה שלי, אם הייתה תוכנית כזאת להמשיך ולחוקק חוק, אני בעד, אבל - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

בזמנו זה היה ברמה של - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

דיברו על חמישה אחוז.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

היה אפילו שבעה אחוז.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

וגם את זה לא הצליחה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

התוצאה הייתה מעט מאוד מימוש בפועל ולכן העדיפו בממשלה הקודמת, ללכת על רכש ולא על הפתרון הזה, כי הסתבר שהוא לא יעיל.

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

זה כמו שראינו בקרקע חומה, גם היענות של רוב הרשויות החזקות, לא הייתה כזאת, לא הייתה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני לא יודע כמה, אני רק אומר, אני מסתכל על המחיר למשתכן, אם אני לוקח דוגמא, פרויקטים ממוצע במחיר למשתכן, ברוב הפרויקטים, הקבלן קיבל יותר ממה שהוא קיבל בתחילת הפרויקט, אם קבלן שהתמודד במכרז המחיר למשתכן, קיבל איקס יחידות דיור, הוא ידע מראש שהוא נכנס לפרויקט שיכול להגדיל את זה במקסימום שזה 20.8 אחוז נדמה לי, המקסימום מהכמות הדירות שהוא בעצם תכנן מלכתחילה ולכן אם אני לוקח כמדינה ומכניס לעניין הזה של לפחות שלושה אחוז-ארבעה אחוז, אז יהיה לי בניין של מאה דירות שמתוך מאה דירות, אני אדע שיש שלוש-ארבע דירות שהמדינה תרכוש מראש לאותו קבלן, במחיר של רק מחיר של בנייה, כי לא תצטרך לשלם על הקרקע, קרקע גם ככה היא מוכרת לקבלן אז יכול להיות שזה אולי חלק מהפתרון, אולי דווקא לדירות שמותאמות, למשל לאנשים שיש מגבלה לגביהם, כמו שראינו 160 אנשים שמרותקים לכיסא גלגלים, או למיטה, אלה דברים שאולי אפשר להציג את זה, גם במסגרת הוועדה הזאת.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

תודה. יאיר, בבקשה.

 << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

טוב, תודה. אני גם רוצה לברך ושמח על הוועדה ואני גם מחזק את הרעיון של הוועדה, לקחת נושא-נושא ועכשיו מתעסק בהמתנה ויהיה גם מספיק זמן לדבר גם על התנאים והכול. יש מספיק מורכבויות בדיור הציבורי, אתם מכירים את זה לא פחות, אם לא יותר ממני. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות, אחת, אני תוהה אם יש למשרד העלייה והקליטה נתונים על אותם 10 אלף איש שהציעו להם וסירבו, האם יש שמה נתונים של כמה סרבו, לצורך העניין, שלוש פעמים ויותר, כמה - - -

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אפשר להוציא כל נתון, אנחנו פשוט עשינו בדיקה מאוד ראשונית בשביל לראות לעצמנו, גם את ה-

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

לא העיקר ל-

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

לא הייתה לי כוונה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

לא, כי הטענות לוועדה, אנחנו שולחים המון בקשות מידע וכל דיון אנחנו באמת מקבלים מענה, אבל נתונים שלא התבקשו, זה לא העיקר לבקש מידע, אם אין לזה ביסוס, אם אין לזה הצדקה.

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

הכול נכון, אז אני בדיוק בא להגיד - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יאיר, גם אנחנו לא צריכים לעודד שאנשים יקבלו סיור, כאילו שאז בעצם, משרד הקליטה יגידו, רגע, בואו אנחנו נגביר עכשיו את ההצעות שהן לא רלוונטיות בשביל שיגידו שהאנשים האלה סירבו, לא פעם אחת, אלא סירבו עשר פעמים, זה לא רלוונטי לדעתי לפתרון.

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

אז אני רגע אגיד, ברשותכם, בסוף המטרה שלנו זה שהסוגייה הזאת של ה-24 אלף ממתינים שממתינים לדיור הציבורי היא לא תהיה קיימת, זאת אומרת המתנה של כל כך הרבה אנשים היא לא טובה, היא גורמת לתקוות - - -

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

סליחה שאני אומרת, זאת אומרת שצריכה להיות לך מלאי של דיור ציבורי של מעל 24 אלף.

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

נכון, הכול נכון, ואז אני אומר שאנחנו מסתכלים על מספר של 10 אלף איש שהציעו להם, אני אתן רגע דוגמא ונגעתם בזה בתחילת הדיון, על זה שהיום אדם יכול לסרב גם עשר פעמים ולא לצאת מהדיור הציבורי, בסוף המטרה שלי שמי שצריך יקבל ומי שלא צריך - - -


 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, אבל זה לא אומר שלא צריך, יאיר, אני אסביר לך סיטואציה וזה מאוד עדין. אפשר לדחוף לזה שכמות מסוימת של סירובים תביא לאובדן הזכאות ואז הוא גם מאבד את הסיוע לדיור, אבל אני אסביר לך באיזה נסיבות הסירוב נוצר ואז תבין שאתה תכניס פה את האנשים לסיטואציה מאוד בעייתית. אחד, כבר דובר פה, יש סוגיה גאוגרפית, במיוחד כשזה קשור לקשישים, הם רוצים להישאר באיזשהו קרבה לילדים שלהם, נניח, מישהו שגר באשקלון, או באשדוד ופתאום יציעו לו בקריית ים דיור לקשיש, הרבה פעמים הוא יסרב, כי הוא - - - 


<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

אני לגמרי מסכים, בגלל זה השאלה היא - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

שנייה, רגע, רגע, אז זה סיבה אחת. סיבה שנייה יכולה להיות גם, זה נכון שעכשיו עלה סיוע בדיור, אז הוא מעדיף להישאר בתור כל השנים, לקבל את הסיוע ולשכור, כל עוד שאין לנו דירות ריקות ואין לנו כל כך, לא אכפת לי, כי במלא במקומו ייכנס מישהו אחר.

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

אני אגיד למה אני חושב שזה משנה, קטונתי, אולי, אבל בסוף, אם היינו מסתכלים עכשיו, היינו אומרים, יש לנו סך הכול 2,000-3,000 ממתינים לדיור הציבורי, כנראה שהמדינה הייתה מתסכלת ואומרת, אוקי, 3,000 זה משהו שאנחנו יודעים להתמודד אתו - - - 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, אתה טועה, אתה טועה.

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

כשמסתכלים על המספר 24 אז אומרים, 24 מה נעשה עכשיו נבנה 30 אלף יחידות דיור, אין סיכוי, לא אפשרי ונשארים באותו ברוך.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אבל אנשים לא יעזבו את התור בגלל זה, הם פשוט יסכימו להצעות שהיום הם מסרבים להם, כי ברגע שאתה עוזב את התור, תבין, אתה לא רק כבר לא מועמד לדיור ציבור, אתה לא מקבל את הסיוע.

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

אני מסכים, אני לא ביקשתי בכלל להוריד את התור, אני בסך הכול אומר, שיש פה שאלה, האם, לצורך העניין, אני שומע הרבה פעמים ויצא לי גם לבקר, לראות, בערד יש יחידות ריקות, למרות שמציעים אותם לאנשים, תקנו אותי אם אני טועה, עכשיו בסוף נגעתם בדוגמא הזאת של הרצליה, הדוגמא של הרצליה היא דוגמא שאני חושב שחשוב כוועדה שנבין ממה היא נובעת - - -


 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, אבל הבית בהרצליה יהיה מלא, תבין, הדוגמא של הרצליה, זה שיש לך 25 שם שסירבו, הבית יתמלא.

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא יהיו שם דירות ריקות בהרצליה, אני מהמר על זה בעיניים עצומות, פשוט התקדם מישהו שהיה יותר מאוחר בתור ויקבל וזה בסדר גמור.

 << אורח >> ארז שני: << אורח >>  

זה סיבות אחרות לגמרי, אני יכול?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כן.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

תראה, בהרצליה זה סיבות אחרות, יש אנשים שגרים היום בשכירות במרכז העיר וזה הרצליה פיתוח, זה לאו דווקא הים לא מושך אותם, כמו שמושך אולי אותך ואותי לגור ליד הים, או מרחק מהילדים, או קופת חולים שהם רגילים ללכת קרוב לבית.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

או מחיר הדירה שהוא יכול למכור אחרי זה.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

אבל הבית בהרצליה פיתוח יתמלא, הוא כבר כמעט מלא, אבל ערד למשל, ואני מצר על זה מאוד, כי היום בערי הדרום, ערד, אופקים, באר שבע, קשיש שיגיד כן, מקבל היום דירה משופצת באופן מלא וההבדל הוא שלמשל בערד שיש לי כמעט חמישים דירות ריקות, כי שם שכר הדירה הוא נמוך יותר אז קשיש יכול לשכור דירה ב-2000-2,200 שקל דירת שלושה-ארבעה חדרים, שהוא מקבל סיוע בשכר דירה 1,500-1,800 אז הוא אומר מה הוא צריך לגור בדירה קטנה שבגיל הזהב, שהוא יכול לגור בדירה הגדולה, שדרך אגב, זה לאו דווקא נכון, כי אולגה דיברה, יש הפגת בדידות ולחצני מצוקה ופעילות חברתית ענפה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אנחנו עוד נתעמק בדיור ציבורי לקשישים ונראה מה יש שם.

 << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

אני לא רוצה להמשיך בדיון הזה ואנחנו נדבר, אני רק רוצה לחדד שהנקודה שלי בסוף, חבר הכנסת סובה, דיברת על זה שהמטרה שלנו לתת פתרונות ולא רק לדבר ומבחינתי בסוף השאיפה היא שאנחנו נוכל לבוא ולהגיד, המטרה היא שהאלף יחידות הבאות יבנו במקום איקס והחמש מאות הבאות במקום ווי ואחרי זה במקום זד ואני אומר שאנחנו מתכלים כיום על יחידות דיור ציבורי ויש אנשים שמסרבים אני חושב שיש אלף שמסרבים זה אולי פחות מעניין, כשיש 10 אלף שמסרבים, נראה לי שמגיע להבין - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

לא, זה 10 אלף לאורך הרבה מאוד שנים.

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, זה לאורך שנים.

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

אני בסך הכול אומר, שאותי לפחות מעניין לדעת מאיפה הם באים. אני אגע בעוד שתי נקודות בקצרה, אחת, היום ונגעתם בזה כולכם, בנאדם עכשיו שמגיע, לי יש קרוביי משפחה שהגיעו עכשיו לארץ והם היו בדילמה, הם אמרו, לא מעניין אותנו דיור ציבורי, זאת אומרת כי אנחנו רגע מבינים שיש תור ארוך ואנחנו רוצים לגור במקומות כאלה ואחרים, אבל אנחנו מבינים שאנחנו צריכים את הסיוע בשכר דירה, כי אין לנו כרגע, כל הסוגיות וכדומה, אז כיום, אני אשמח להבין, המדיניות שאומרת, אתה חייב להיות בתור בשביל לקיים מענק שכר דירה, זה מדיניות זאת אומרת, שמה הרציונל מאחוריה?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

	אני אסביר לך, יש סיוע בדיור לעולים, יש סיוע בשנה ראשונה, יש סיוע אחר כך עד חמש שנים, אנחנו פה העלנו בוועדה הזדמנות להגדיל אותו ולקבץ אותו לשלוש שנים, עוד נקיים על זה דיון יותר מעמיק וכו' אז יש את הסיוע הזה אוטומטי לכולם, אחר כך שאתה מסיים את הסיוע אוטומטי, או במקביל לסיוע אוטומטי, יש קבוצות אוכלוסייה שזכאיות לסיוע יותר גדול מהסיוע האוטומטי. עכשיו איך הם יכולים לקבל את הזכאות? או דרך משרד השיכון, שיש לו מערכות שונות לסיוע בדיור, לכל מיני מקרים סוציאליים, אבל הוא לא גבוה הסיוע הזה, או דרך סיוע שהוא כן גבוה והוא כבר מתקרב לשכר דירה ריאלי, אבל הוא אך ורק לזכאים לדיור ציבורי, או שאתה בתור של קליטה, או שאתה בתור של שיכון, תור של שיכון הקריטריונים יותר מחמירים, לכן שווה לו לבוא לתור של קליטה, כל עוד שהוא יכול, כי אז יש יותר סיכוי שהוא יתקבל ושם אתה מקבל סיוע מוגדל אמיתי ולכן אם תרצה היום נוצרה סיטואציה מעניינית, משרד האוצר, יצא נציג האוצר, הם תמיד חלמו שיהיה במקום דיור ציבורי לכל החיים, שיהיה זכאות איטית, כן, שבאדם מקבל איזשהו חלק זמן ואחר כך אולי הוא לא זכאי.

 	היום דרך זה שהגדלת את הסיוע בשכר דירה, אתה יצרת סוג של זכאות איטית כזאת והיום יש אנשים שאומרים, אני עומד בתור רק בשביל לקבל את הסיוע בשכר דירה, אני בפועל לא רוצה ממך את מה שאתה יכול להציע לי, כי מה שאתה מציע לי הוא פחות טוב ממה שאני מוצא בשוק ואני עם הכסף הזה מסתדר, מבחינתי סבבה, כי אין לי צורך, כל עוד שאין לי יחידות ריקות ואין לי, חוץ מכל מיני ירושות עבר, ממש ישנות, אבל הם בודדות, הם לא בכמויות גדולות וגם הם מתמלאות בפיקים של עלייה. כל עוד שיש לי תור כל כך גדול, גם כשאני ממשיך לבנות דיור ציבורי, למשל לקשישים, הכול מתמלא, אז מה אכפת לי, האם זה מתמלא במספר 20 ומספר 10 במקום זה במקביל, וויתר על התור שלו והוא מקבל את הסיוע בשכר דירה, כי אם אני - - - 

 << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

הוודאות של אותו עולה, כי הוא מנסה להבין היום, תוך כמה שנים הוא יקבל ואם הוא מבין היום שמקום מאה ש-99 לפניו זה לא רלוונטי - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זה כן רלוונטי, כי ברגע שאני אוציא אותו מהתור, תראה שכולם יסכימו לכל הצעה, זה לא רלוונטי כי הוא עדיין בתור והוא מקבל סיוע, בשנייה שאני אשנה את הכללים ואגיד, אחרי שלושה סירובים אתה מאבד את הסיוע, הוא יסכים להצעה השלישית.

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

דרך אגב, כדאי לשקול את זה באמת בחיוב לגבי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה יצור מצב הפוך, שיתחילו בכוח להציע דברים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אנחנו נכריח בנאדם לקבל משהו שהוא לא כל כך רוצה? אתה לא תחסוך למדינה שקל, כי אז מי שלא נכנס במקומו הוא זה שיקבל את הסיוע בשכר דירה, כאילו אתה תישאר עם אותה הוצאה כספית, עם אותו מלאי של דירות בדיוק, רק עם שניים מרוצים פחות, זה שרצה להיכנס לדיור ציבורי, עדיין יתקע בתור, כי אלה שלפניו נאלצו להיכנס בלית ברירה, אחרת הם מאבדים את הסיוע וזה שלא כל כך רצה להיכנס, אלא רק רצה את הכסף, יאלץ להיכנס, כי אחרת הוא מאבד את הכסף.

 << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

אני לא חשבתי שזה צריך לחייב את מי שלא רוצה, אני פשוט חושב שאפילו פנימית, נכון שיהיה מה שנקרא, שתי טבלאות שונות. הדבר האחרון שרציתי להגיד, זה כשאני מסתכל רגע על העלייה הנוכחית שהגיעה, אז חלק מהעולים באמת מגיעים לכאן ויש להם משפחה ומקום ספציפי ואני יודע שהם מגיעים. לי יצא להיפגש עם לא מעט עולים, עכשיו שוב, קשה להגדיר, עשרות כאלו, לא עכשיו אלפים, שהם באים לכאן והם די, זאת אומרת, די זורמים מה שנקרא, עם איפה הם יגורו, אולי לא באזור הגאוגרפי עכשיו דרום-מרכז-צפון, אבל כן יכולים יחסית להיות ספונטניים בנוגע למקום שהם יגורו, בין אם זה עכשיו הם מחפשים את המקום הנוח שלהם, בין אם זה מקום שהם יודעים שיש שם דוברי רוסית וכדומה ואני תוהה האם חלק מהמקום, אפרופו, המקומות הפנויים זה יש מקום, מה שנקרא, במירכאות, לתפוס את אותו בנאדם, כשהוא כבר מודיע שהוא רוצה לעלות ועושה תיק קליטה - - -

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בלי לבדוק את הזכאות שלו לדיור ציבורי?

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

לא, אני אומר, האם - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

יש הבדל בין עולה שמחפש את מקומו, לבין זכאי לדיור ציבורי.

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

לא, לא, אני אומר, אני שואל האם הדבר הזה קיים היום?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אנחנו נתנו דירות במסגרת אכלוס חירום, כמו שאמרתי, אכלסנו בערך חמש מאות יחידות, מתוכם הרוב על ידי קשישים, דרך אגב, אבל מדובר באנשים שאם היינו בודקים אותם, הם היו עונים על תנאי הזכאות בכל מקרה, פנינו לכולם, לכל מי שרצינו, לכל מי שמצאנו, כל מי שיכל.

<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

השאלה שלי, האם עכשיו זוג בני שישים-שבעים, שנמצאים עכשיו במוסקבה והם מתכננים עכשיו את העלייה שלהם לישראל.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

מתכננים, לפני שהם עולים אנחנו לא נעשה שום בדיקה, אנחנו מטפלים בעולים, אנחנו לא מטפלים במי שעוד לא עשה עלייה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

הסוכנות יכול, הסוכנות שעובד מולם, לצורך העניין, תאורטית, יכול לתת להם את השירות הזה, כמו שהוא נותן, או רשות מקומית שמעוניינת להביא עולים, יכולה כשהיא מפרסמת את עצמה ויש רשויות שפועלות מאוד אינטנסיבית, נוף הגליל למשל, מאוד אינטנסיבית בעניין הזה, היא יכולה לבוא ולהגיד, תבוא אליי, יש אצלי מלאי, אצלי תקבלו יותר מהר דיור ציבורי, כי יש לי מקומות פנויים וכו'.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

דרך אגב, המלאי - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

המלאי הוא גם לא כזה גבוה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

המלאי הוא גם לא קיים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

בנוף הגליל הוא כבר לא קיים.



<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

הוא כבר לא קיים, אם יש מקרה אנחנו מבקשים ממשרד השיכון הקצאה מיוחדת, לצורך אכלוס חירום, כי גם במלאי הזה לא צלחנו לאכלס את כולם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

המספרים הם קטנים.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אני אגיד לך ככה, במעלות יש טיפה מלאי לקשישים ויש בדימונה מלאי של דירות, זהו, בזה זה נגמר.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בית שאן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

במצפה רמון.


 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה זה עם ערד?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

זה לקשישים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

בערד יש לא קצת לקשישים.

 << אורח >> ארז שני: << אורח >>  

יש בבאר שבע, יש לי אופקים, מחר, אם זה, יכולים להיכנס, עכשיו אל תשכח שהם מקבלים סל קליטה, בחודשים הראשונים יש, שיעלו לארץ, יקלטו, תדבר איתי.

 << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

מה שאני אומר, אני יודע להגיד, מה שנקרא, מהסתכלות פיזית והיכרות עם העולים בשטח, בדיוק כמו שאנשים ממשרד העלייה והקליטה יוצרים קשר, או במשרדים האחרים, יוצרים קשר עם העולים, למה? בשביל הכרה בתעודות, בשביל מציאת תעסוקה, בשביל דברים שונים, אני חושב שיש פה הזדמנות, שוב, אם באמת יש מלאי בדירות של מחר בבוקר - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זה לא תפקיד של המשרד, זה תפקיד של הסוכנות. יש גוף רשמי שהוא עושה את כל הסיפור הזה של הכנה לעלייה, הוא בקשר רציף עם משרד הקליטה, הוא יודע לקבל עדכון על המציאות והוא זה שמסוגל לתת תמונה.


<< אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >>  

אבל אם הם לא מקבלים את המידע הזה, עובדתית הם לא מקבלים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

עד כמה שסוכנות מצליח, זה נכון על כל התחומים, לא רק על תחום הדיור.

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

נכון, ואנחנו בקשר רציף עם נציגי הסוכנות, טיפלנו בכמה מקרים כאלה, בפיקים של עליית חירום, באמת, כשהיה באמת צורך למצוא מעכשיו לעכשיו פתרונות לאנשים שנלחמו וברחו עם השקית, היום לא מדובר כבר בעלייה כזאת, דרך אגב, אנשים יודעים לאן הם רוצים לבוא מראש, הרוב בוחרים להגיע ולהשתכן - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

יש גם הרבה רשויות שפועלות אקטיבית כדי למשוך ואז הם יודעים להגיד יש אצלי, כאילו יש דירות קלט, יש אצלי פתרונות, יש אצלי ככה וככה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אני מבטיחה לך, אם יש בנאדם שאין לו לאן ללכת, קשיש, לא קשיש, חולה, נכה, חד-הורית והם צריכים פתרון, אנחנו נמצא פתרון יחד עם משרד השיכון, לא נשאיר אף אחד בחוץ.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אני בהקשר הזה רק אשאל שאלה אחרת, אם אני זוכר נכון, לפי הכללים, אפשר להירשם לתור לדיור ציבורי, רק אחרי שנה ראשונה בארץ?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אחרי שמונה חודשים, החל מהחודש השמיני.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

למה שמיני?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

ההיגיון היה ביחד עם סיום סל קליטה ותחילת קבלת סיוע אוטומטי בדיור ציבורי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אבל סל קליטה בגדול, מכסה חצי שנה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

חצי שנה, אנחנו עכשיו בדיוק, זה יהיה אחד העדכונים בנוהל, זה יהיה מחודש שביעי ולא מחודש שמיני.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אוקי, זאת אומרת שברגע שסיימתי את החצי שנה הראשונה ונשארתי פה ולא נעלמתי אז אני יכול להירשם החל מתחילת החודש השביעי.


<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אתה יכול לבדוק את הזכאות, לא להירשם, לבדוק את הזכאות, כן, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

ברור, ואם אני זכאי אז להירשם מהחודש השביעי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

במחלקת קליטה, נכון?

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

כן, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כן, מצוין, אז אני חושב שזה נכון, כי בזמנו זה היה שנה אפילו והגפ הזה שנוצר היה חבל.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אנחנו התאמנו את זה לחודש שמיני, כי גם יותר נכון מבחינת הממשקים בין המשרדים, הרי בחודש שמיני אנחנו מתחילים לשלוח את הנתונים למשרד השיכון בשביל סיוע אוטומטי וכבר נעשה בדיקה לכל מי שחסר דירה - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אבל לחודש שביעי כבר אין לנו כסף.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

לא, אז עכשיו אנחנו נקדים את זה לחודש שביעי, כן.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני רוצה להגיד משפט אחד, בהקשר לניסיון שאתה הצעת, להביא את האנשים שהם זוג, אמרת זוג, בני שישים, יושבים, אז קודם כל, זה רעיון טוב ואם בנאדם שהוא זוג פנסיונרים שהוא יודע שהוא בא לא לבד, שהוא בא, לצורך העניין, עם ילדים, יכול להיות שדווקא הפתרון של הזוג המבוגר, יכול גם למשוך את הילדים שלו לאותם מקומות שאנחנו רוצים למשוך, כי הרי יש ממש מלחמה, במובן הטוב של המילה, בין הערים בפרפריה, למשוך את העולים. הזכרתם כמה פעמים פה את נוף הגליל, אשקלון, דימונה, ערד, יש גם מקומות בפריפריה עם - - - 

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

הצענו, הצענו.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, לא, לא, אמרתי לאנשים שטרם עשו עלייה, טרם עשו, מה שאמר יאיר.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אתה לא תאמין, עשינו שיווק, למה אני אמרתי שאנחנו פועלים, עשינו שיווק באמצעות הסוכנות של יישובים - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אז עשיתם את זה, יפה, לא כי אמרת שאתם מטפלים רק בעולים, אז יפה, אז אתם כן עושים את זה.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

עשינו ניסיון בפיק של עליית החירום, לא בדיוק צלח, כי אנשים מראש, מראש יודעים לאן הם רוצים להגיע, יש להם משפחה וחברים, כאלה שנקודתית, לא היה להם איפה להיות, אנחנו טיפלנו בהם.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ואז הם נתקלים שם ורואים שבמקום הספציפי הזה, אין, לא מתכננים אפילו לבנות שם יחידות דיור סוציאלי, בעשרים שנים הקרובות.

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

בסופו של דבר, כל עלייה שהגיעה עכשיו והם החליטו ובחרו להיות עם המשפחות וכנראה עוד שנה שנתיים יבואו אלינו ויבקשו להיכנס בתוך תור לדיור ציבורי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אוקי, אז אתם הורדתם את זה לשבעה חודשים זה כבר טוב.

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

אנחנו נוריד בנוהל החדש לשבעה חודשים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

מצוין, בבקשה, ארז.

 << אורח >> ארז שני: << אורח >>  

אני רוצה על קצת בשורות טובות, בכל זאת. קודם כל - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זה נקודה מצוינת לסיים את הישיבה הזאת.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

כן, קודם כל בשנתיים האחרונות, במסגרת היוזמה הלאומית של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית לבניית 2,650 יחידות דיור, 1,100 יחידות דיור לקשישים, אוכלסו, הסתיימה בנייתם, באזורי ביקוש, תל אביב, הרצליה, כפר סבא - - -

<< אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  


 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

הרוב על ידי עולים.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

אשדוד, באר שבע - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זה מהסכם 2015.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

זה 2015. עכשיו אנחנו גם חתמנו - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

שימו לב זה שמונה שנים מתחילת הדרך, כן, ככה זה לוקח.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

שמונה שנים, הבנייה יצאה לפועל ב-2017, בניין ראשון, התחיל הבנייה, בדרך השלום בתל אביב והבתים האלה אוכלסו, בשלבי אכלוס אחרונים, פתרונות אדירים מתוך הרשימה שאולגה פה דיברה על מעל 2,000 יחידות, עוד פעם, כולל דיור ציבורי, אבל - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה שלך של עמיגור.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

כן, 1,100 - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

בכל מקבץ כזה יש לך אנשים שלך?

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

כן, כן.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הם מקבלים שכר מהחברה שלך?

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

כן, כן.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אנחנו נעסוק בזה לעומק, זה לא לעכשיו.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

דרך אגב, זה לא מקבץ, אנחנו לא קוראים לזה מקבצים, מקבצים יש למשרד הקליטה - - -

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

זה בתי גיל זהב.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

זה בתי גיל זהב, עם פעילות חברתית, עובדת סוציאלית, אם בית, כל זה קיים. אני שמח לבשר לכם שעד סוף 23, אנחנו נאכלס עוד 714 יחידות דיור, 625 יחידות דיור, מתוכם בנתניה. זה הזמן גם להגיד מילה טובה לרשות, שכן מאוד מסייעת, עריית נתניה, ראשת העיר מרים פייברגר, שמאוד מסייעים, סייעו ומסייעים, העיר הזאת הולכת לקלוט 35 קשישים, קשישות, חלקם זוגות, זה יותר למעשה, זה יותר מ-625, אני מעריך שזה יהיה בסוף קרוב לאלף איש ובתל אביב, ברחוב פלוגות בתל אביב, עוד 90 יחידות דיור עד סוף השנה. אלה בשורות טובות, יחד עם זאת, בשנת 24, אנחנו כבר לא נכניס יותר יחידות דיור, אנחנו אוטוטו אמורים להתחיל ברחובות, אני מקווה בחודשים הקרובים, אבל בערים אחרות, כמו שעודכנתם פעם קודמת, יש עדיין עיכובים, בת ים, ירושלים, חיפה, יש עיכובים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

אתה מקיים פה דיון מיוחד על ההסכם הישן שאיפה יש פקקים עדיין במימון להגיע ל-2,700 וגם על תחילת העבודה על ההסכם החדש.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

זה מה שרציתי לעדכן את יושב ראש הוועדה, שבעת כהונתו כשר השיכון, חתם על הסכם נוסף, להגדלה ב-3,000 יחידות נוספות שאנחנו התחלנו כבר את שלב התכנון, שלב התכנון יצא לדרך ואני חושב שאנחנו נוכל להרים מקומות כמו נוף הגליל, יכול להיות שאנחנו עוד שנה מהיום, שנה וקצת, נוכל לעלות על הקרקע עם 400 יחידות דיור, זוהי בשורה משמעותית וטובה.

 << אורח >> אולגה דדון: << אורח >>  

יש עוד בשורות כאלה, אפשר עוד הסכמים כאלה?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

תפני לשר השיכון החדש.

<< אורח >> ארז שני: << אורח >>  

צריך לשקול, אני יודע, עוד פעם, זה אולי לא תפקידה של חברת עמיגור, אבל אני חושב שצריך לשקול, גם לחזור לבנייה ציבורית, כמו שקיימת בעולם של בנייה מעורבת, אתה יכול לבנות מגדלים שחלק יהיו לזוגות צעירים, מה שנקרא דיור בר השגה וחלק לקשישים וחלק לעולים חדשים, אפשר לעשות את השילוב, מיקס הוזים, זה דבר שקיים בכל העולם, הרכש אף פעם לא יגיע למיצוי. אנחנו נוכל לבנות אלפי יחידות דיור בזמן קצר, אבל זה תוכניות אחרות שהממשלה צריך להניח עליהם את הדעת. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

וכאמור אנחנו עוד נקיים פה דיון מיוחד על מימוש ההסכם הזה, שני הסכמים חשובים, אני הייתי מעורב בזה כשר הקליטה ב-2015, יחד עם שר השיכון דאז, גלנט, שהגענו להסכם על 2,700 עם עמיגור ועכשיו כשר השיכון עשינו עוד הסכם על 3,000, זה אמנם לוקח זמן עד שזה קורם עור וגידים, אבל בסוף זה נותן כמויות מאוד מאוד גדולות של יחידות דיור לקשישים וזה מאוד מאוד משמעותי. טוב, אנחנו נעצור פה להיום, אנחנו כאמור סיכמנו פה כמה נושאים שנתעמק בהם, אני רק רוצה לסכם מבחינת הדברים שאנחנו ממתינים ונצטרך אותם להמשך הדיון. אז קודם כל לגבי הנתונים של התור, הנתונים שחסרים לנו זה הפילוח של 18 אלף קשישים, לפי הפרמטרים, הזוגות, יחידים, לפי הפרמטרים של הגיל ולפי פרמטרים של משך השהות בארץ, גם לגבי 3,200 משפחות, לקבוצות חד הוריות, ברוכות ילדים, נכים, איך זה מתחלק וכנ"ל גם פילוח של נזקקים לקומות נמוכות, לתת קבוצות. 

אנחנו נשמח לתגובה של משרד הקליטה, אחרי שתשקלו את זה, לייצר מקדם יותר מהיר לניצולי שואה וווטרנים בקדימות בתור, זה מה שהערו פה חברי הוועדה על כך שלכאורה, ראוי לייצר, לאור הקבוצה הזאת שהולכת ונעלמת מאיתנו, לצערנו, לייצר להם קידום יותר משמעותי מאשר שנה אחת, כולל גם לאלה שהיום עומדים בתור, כאילו גם לאלה שמצטרפים וגם לאלה שעומדים, לייצר להם קצת מדרגה, כדי שאולי בכל זאת יזכו באמת להנות מהקידום הזה והוא לא יישאר תאורטי בלבד. ביקשנו את הדינמיקה של התור, גם גודל התור, איך הוא משתנה לאורך השנים וגם כניסות ויציאות לאורך השנים, רצוי אם אפשר, לפחות בשתי קטיגוריות, קשישים וכל השאר, כי זה דירות וזה פתרונות אחרים אז לכן זה משמעותי. בקשנו ממשרד האוצר להתכונן לתת לנו עדכון על הרכש של ה-1,700 דירות, זה פחות, או יותר נדמה לי, נכון? לא פספסתי משהו של הדברים שאנחנו מחכים להם וחוברת, ביקשנו ממשרד הקליטה לראות, לא משנה ברוסית, בעברית, מה שנוח לכם, את החוברת שיש כרגע של עדכון על נושא הדיור.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

פילוח.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>  

כן ופילוח לפי ערים גם, ביקשנו של התור זה גם, פילוח אחד שחסר לנו וכאמור בישיבות הבאות, אנחנו עוד נעמיק בתחום הזה של הדיור הציבורי, עכשיו לא מהזווית של הביקוש, אלא מהזווית של המלאי, מה יש ואיך זה מתנהל ומה הדרך להגדלת המלאי, כולל ההסכמים עם עמיגור. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:39. << סיום >>