פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 15/02/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 54 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ג (13 בפברואר 2023), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> סיוע לענף השום בחקלאות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי יונתן מישרקי חנוך דב מלביצקי יצחק קרויזר אלון שוסטר מוזמנים: גל ברנס – רפרנט, משרד האוצר ארז אוסמן – מנהל אגף כלכלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יצחק ברקוביץ – ראש צות קמעונאות, מזון וחקלאות, רשות התחרות שחר בן דב – שדלנית, תנועת המושבים אבשלום וילן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אורן ברנע – מזכיר, ארגון מגדלי הירקות ערטל טובין – מנכ"ל בננות החוף רם צידון – סמנכ"ל רגולציה בננות החוף גיל עוז – שדלן, עורך דין ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיוע לענף השום בחקלאות << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוסקים עכשיו בסיוע לענף השום בחקלאות. אנחנו נכנסים שוב לענף בחקלאות שהרפורמה תמוטט אותו לגמרי. אבו וילן, בקשה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> בתקציב הקודם שהיה לפני שנה עברה תכנית החשיפה לייבוא על ידי הורדת המכסים ותמיכה ישירה. אני יכול לומר בוודאות שהענף שנפגע מהנושא הזה יותר מכל הוא ענף השום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה חקלאים עוסקים בענף השום? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> זה 8,000,9,000 דונם, זה הרבה מושבניקים קטנים באזור התענכים ועוד שניים-שלושה מגדלים יותר גדולים, בעיקרם קיבוצים, כשהכל סביב אותו אזור של העמקים. צריך להבין שלארץ נכנס כבר לפני הרפורמה שום סיני בכמויות אדירות. כל מי שראה איך מגדלים שום בסין לא היה אוכל שום סיני. את חומר העיבוי של השום לוקח לגדל שבע-שמונה שנים. להתחיל להכין מחדש חומר עיבוי לשום זה כמעט בלתי אפשרי, זו גם השקעה גדולה. מה שקרה פה זה שהמגדלים לא מקבלים תמיכה ישירה. ליברמן, כדרכו בקודש, הוריד את המכסים אבל לא דאג שהמגדלים יקבלו תמורה והענף הזה קורס. בכל חג יש תמיד איזה שניים שמתקשרים אלי כי הם מחפשים שום ישראלי. יש לזה דרישה, יש לזה שוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם המצב הזה יישאר כמות שהוא לא יהיה ענף שום במדינת ישראל? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לא יהיה ענף שום, ואני אומר לך שיש לזה ביקוש. ברגע שמציפים את השוק עם השום הסיני אי אפשר להתמודד בלי שיש לך תמיכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השום הסיני הוא שום טוב? כי שמעתי טענות גם נגד זה. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> החומר שאנחנו אוהבים בשום נקרא אליצין. החומר הזה נמצא בשום הישראלי פי ארבע מאשר בשום הסיני. שן אחת שלנו, של השום שלנו, שקולה לארבע שיניים של השום הסיני. השום שלנו הוא בריא. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> זה חומר בריא יותר? מה זה החומר הזה? << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> זה מה שטוב לבריאות, זה מה שמוסיף את הטעם לשום. השום הסיני שיוצא מהאדמה הוא לא לבן. אנחנו לא מבינים עד הסוף מה הם מכניסים בו כדי שיהיה לבן, אבל ברור שזה לא שום טרי ולא באיכות של השום הישראלי. השום הסיני הוא מוצר אחר לגמרי, בטעם אחר לגמרי, וחבל שאנחנו מפסידים את השום הישראלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אנחנו מפחיתים את המכסים על השום, זה כאילו החלטנו שהשום במדינת ישראל יהיה שום ברמה יותר נמוכה, בטעם פחות טוב, יותר חשוף לנזקים? אין מדינה אחרת שמגדלת שום שאפשר לייבא ממנה, רק מסין? << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> יש את ספרד. אגב, לספרד ולאירופה השום הסיני נכנס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה כל הזמן אומרים שזה רק השום הסיני? << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> כי בשום הסיני מעורבת ממשלת סין שחדרה לאירופה והורידה שם מאוד את המחירים. רק אחרי שהם חדרו לאירופה האירופאים הבינו שיש פה בעיה בריאותית. היום האירופאים מוציאים לאט לאט את השום הסיני, כי הם הבינו שהם עשו טעות. הסינים העלו מחירים אחרי שהם השתלטו על השוק האירופי, לכן אירופה חוזרת היום לספרדים. אנחנו נמצאים באותה נקודה עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עו"ד גיל עוז, מה אתה קשור לעניין? << אורח >> גיל עוז: << אורח >> אני מייצג הרבה חקלאים, בין היתר גם חקלאים שעשו שום. זה הענף החקלאי הראשון שנפגע מהרפורמה. בהתאם לרפורמה של ליברמן הייתה צריכה לקום ועדת בדיקה אחרי שנה כדי לראות איך השפיעה הרפורמה על החקלאים, רק שהענף הזה קרס בתוך חודש. למה הדיון בשום הוא חשוב? משום שאחרי השום יש לנו את תפוחי האדמה, את העגבניות, את המלפפונים וכן הלאה, שדינם יהיה בדיוק אותו דין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תסביר לי למה זה יהיה אותו דבר. הסבירו לי ששום זה משהו אחר. מי אומר שהמחיר פה של תפוח אדמה יהיה יותר זול ממקום אחר? << אורח >> גיל עוז: << אורח >> היום הדיון הוא על השום, אבל החקלאות בישראל הולכת לקטסטרופה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז זה כל הרפורמה. << אורח >> גיל עוז: << אורח >> אין שאלה בכלל שזו כל הרפורמה, אבל התכנסנו בשביל השום. איך הגענו בכלל למצב הזה? משום שהייתה הצהרה של ליברמן ופורר בממשלה הקודמת על כך שהממשלה מטפלת ביוקר המחייה. יוקר המחייה והעיסוק בחקלאות הישראלית לא יכולים להצטלב. כשממשלת ישראל מציקה לחקלאים, היא לא פותרת את יוקר המחייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה היא לא תפתור? << אורח >> גיל עוז: << אורח >> משום שהפירות והירקות הטריים מהווים 2.78% מסל הקניות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם הממשלה לא מתיימרת להקטין ב-2.7, היא מתיימרת להוריד משהו, איזה פרומיל מתוך ה-2.7. << אורח >> גיל עוז: << אורח >> אני שמח שאדוני הוביל אותי לפרומיל. עלות הצריכה של שום ישראלי לבית אב במדינת ישראל היא 4.5 שקלים בחודש. מתוך זה התרומה של הרפורמה בחקלאות לבית אב היא 1.5 שקלים, שזה חצי סוכריה על מקל. בעבור חצי סוכריה על מקל זרקנו לרחוב חקלאים מעוטף עזה, מרמת הגולן, מהפריפריה. חבר הכנסת הראשון שהכניס להסכמים הקואליציוניים שלו את החקלאות זה יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת גפני. מקום מדינת ישראל עד היום החקלאות לא נכנסה להסכמים קואליציוניים, הפעם זה קרה. אנחנו מבקשים את מה שכתבנו בהסכמים. כתבנו להקפיא את הרפורמה. תקפיאו את הרפורמה הזאת, היא תמוטט את החקלאות. הדבר השני הוא הסיפור של הסיוע/פיצוי. אם לא נפצה עכשיו את החקלאים, אנחנו מאבדים באופן בלתי הפיך את גידול השום במדינת ישראל. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> האם את השיפוי הזה שהאוצר יצטרך לתת או אנחנו מבקשים שייתן לחקלאים אתם לוקחים בחשבון, ואם כן, מה המשמעות? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> השיפוי הוא בערך 750 מיליון שקל לשנה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר על השום. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> השום זה סכומים הרבה יותר קטנים, זה כמה מיליונים בודדים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פוקוס על אחד הענפים, אולי הראשון בהם, שהמכסים עליו ירדו לפני שנה, רק שלא באה תגבורת. השלכנו את הענף מהמטוס בלי המצנח. אמרו שהמצנח יגיע, רק בינתיים האדמה מתקרבת. אני מצטער שהממשלה שהייתי חבר בה לא השכילה לאלץ את משרד האוצר ואת משרד החקלאות לעשות את מה שהיא בעצמה התחייבה, וזה לחבר להורדת המכסים את מה שעושים בכל מדינה מתוקנת - תמיכה ישירה. אם רוצים להפוך תמיכות עקיפות דרך מכסים לתמיכות ישירות, אדרבא, תעשו את זה. יותר מזה - בפגרת הבחירות המשיכו והאיצו את המהלך תוך כדי איזה שהוא הסבר של משרד האוצר שאי אפשר בתקופה הזאת לתת את השיפוי. אנחנו נמצאים עכשיו במצב שבו הרכבת יצאה מהמסילה, הענף הראשון הולך ונחרב. המשימה היא להכניס ברפורמה רכיבים הוגנים, רכיבים של סיוע, תמיכה, עם אפשרות לבקרה, עם לראות מה קורה. שערו בנפשכם שהיינו מסכימים על איזה שהוא מהלך שקרה לפני שנה, כולל תמיכות שהיו באות, אבל היינו רואים שהשדות מתייבשים, שאנחנו נפגעים גם מבחינת הפריסה בארץ, גם מבחינת הפרנסה של האנשים, גם מבחינת היכולת שלנו להתחרות. בדיון בוועדה אחרת דיברנו על כך שכאשר אין ייצור מקומי גם אין תחרות והטייקונים המקומיים עושים מה שבא להם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכל יעלה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ודאי, הכל יעלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד החקלאות, תדעו שזה הצעד הראשון לחיסול החקלאות בישראל. ההחלטה היא שמחסלים את החקלאות. מתחילים עם שום, אחר כך עוברים לדברים אחרים. במשרד האוצר עושים תמיד את החשבון כמה כסף הם ירוויחו באופן מיידי. התוצאה פה תהיה שאנחנו גם לא נרוויח את הכסף הזה, כי כמו שאמר חבר הכנסת שוסטר, בסוף יבואו הטייקונים שיהיו לבד בשוק ולא תהיה חקלאות ישראלית. אנחנו הכנסנו את נושא החקלאות בהסכם הקואליציוני שלנו, כי אני סברתי שהנושא הזה של החקלאות הוא נושא קריטי מבחינת מדינה, במיוחד מדינה שמוקפת שכנים כאלה שאתה לא יכול לסמוך עליהם. איפה שיש חקלאות יש את המציאות, את הריבונות, את כל מה שנלווה לעניין הזה. משרד החקלאות הוא המשרד שמופקד על שמירת החקלאות, לכן אני מבקש לדעת ממשרד החקלאות מה עושים עם השום. << אורח >> ארז אוסמן: << אורח >> ההחלטה על הורדת המכס בענף השום הייתה של הממשלה הקודמת. מנכ"ל משרד החקלאות נכנס רק בשבוע שעבר, הוא לומד את הנושא, ואנחנו מחפשים פתרונות לענף. בתמיכות הישירות של האוצר מדברים על פיצוי לענף השום של 100 עד 200 שקל לדונם, שזה סכום שהוא לעג לרש. המכס ירד בשבעה שקלים, כך שבמונחי דונם מדברים על עד 7,000 שקל לדונם. רוצים לתת להם 100 או 200 שקל פיצוי, שזה משהו שכנראה לא יחזיק מים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מה עושים? << אורח >> ארז אוסמן: << אורח >> צריך למצוא איזה שהוא פתרון, יכול להיות סכומים יותר גדולים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לא מתמודדים עם המציאות שלא יהיה כאן ענף כזה של שום, מציאות שבה נצטרך לייבא את זה מסין ויבוא לפה טייקון שאף אחד לא יוכל להתמודד מולו? << אורח >> ארז אוסמן: << אורח >> אנחנו מודעים וחוששים מהמצב שלא יישארו כאן מגדלי שום ויהיה רק שום מיובא בישראל. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אתם דורשים מהאוצר שיפוי? << אורח >> ארז אוסמן: << אורח >> כמובן. כרגע מתנהל מו"מ עם האוצר על הנושאים האלה. יש דרישה של המשרד והחקלאים להגדיל את הסכומים. כרגע אני לא יודע מה ההישגים. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> בוא נגיד שמדובר על 8,000,9,000 דונם. ב-6,000 שקל לדונם אפשר להציל את כל השום הישראלי ותהיה גם סחורה טובה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> צריך להתייחס גם לאיכות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עלו פה שתי סוגיות. סוגיה אחת היא להציל את הענף, שאז המחירים הם שונים, והסוגיה השנייה היא שאם מתייאשים מהענף, שזה מה שהאוצר רוצה, מה הפיצוי שיינתן לחקלאים. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> ב-6,000 שקל תמיכה לדונם הענף ימשיך להתקיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם מדברים על 200 שקל. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> עזוב, הם מדברים שטויות, כי בארץ 50% זה מטעים וגידולים אינטנסיביים, חממות וכו'. באירופה זה אולי 10%,15%, כשכל השאר הם שטחים פתוחים. כשהם מביאים את המספרים של האיחוד האירופי ועל זה מבססים את ה-100 או 200 שקל לדונם, גם הם מבינים שזאת שטות מוחלטת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "מבינים"? זה מה שהם מציעים. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> זאת הממשלה הקודמת. השר הנוכחי חושב לגמרי אחרת. המספרים האלה הם מספרים שהצגנו לשר, אבל הם הולכים לכיוון אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אדבר איתו. << אורח >> ערטל טובין: << אורח >> האליצין, שזה החומר הפעיל בשום הישראלי, זה החומר שעליו הסבתות שלנו אמרו שהוא האנטיביוטיקה הטבעית, זה מה שמגן על השום מפני כניסת חיידקים ווירוסים. כשאנחנו אוכלים את השום אנחנו מוגנים על ידי זה. השום הסיני עובר הקרנות. לפני הרפורמה 50% מהשום בישראל היה כבר סיני, מה שאומר שכל הרפורמה לא יצרה תחרות. אנחנו זרענו בהיקפים רבים שום. היינו חברה שמשלמת תמיד מסים, חברה טובה, ארחנו כל שגריר מהעולם שבא להתפעל מחקלאות ישראלית. בחברת השום אנחנו בפשיטת רגל של מיליונים רבים, כולל בעיה עם חקלאים, לכן על זה אנחנו כנראה לא נשלם מסים השנה. הדבר נעשה בצורה כוחנית, בצורה לא הוגנת, כי אחרי שהזרעים היו באדמה הורידו את המכס לאפס. הובטח לנו שאם יקטן ענף השום ביותר מ-5%, הוא ייעצר ויהיו תמיכות ישירות. זה הביא אותנו למצב שפשוט נזרק שום. מי שהולך לרפת יכול לראות שהפרות אוכלות שום. השום הספרדי מגיע באחוזים מאוד קטנים, הוא מגיע כל פעם כשיש עודפים בספרד או שהשום הסיני לא יפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מבקש? << אורח >> ערטל טובין: << אורח >> אנחנו מבקשים פיצוי על העבר בגלל ההחלטה החד צדדית. המדינה צריכה להחליט אם היא רוצה שום. אם היא רוצה שום, צריך שתהיה ועדה מהירה שתקבע את המחיר, אם הוא יהיה 6,000,7,000,8,000. נשמח לפתוח את כל החומר שלנו. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> השום היה ענף מאוזן, כי המכסים פלוס העלות של הסיני היו שקולים לעלות של הישראלי. ברגע שהדבר הזה נמחק - השוק יצא מאיזון. מה שקורה עכשיו ברפורמה זה שבכל הענפים אנחנו לאט לאט – בשום זה אמנם שבעה שקלים, זה הרבה, אבל בשאר הענפים זה שקל, שקל וחצי – יורדים. ב-2026 תהיה הפרה מספיק דרמטית בתפוחי אדמה, גזר, בצל, עגבניות ומלפפונים. כמו שלשום אין הצדקה היום ברמה הכלכלית, כך ב-2026, אם לא נתעורר, לא תהיה הצדקה לכל הענפים האלה, לא יהיו ירקות בישראל. צריך להבין שיש פה עסקת חבילה שיש בה רק צד אחד, כי הצד השני נמחק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר, בקשה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מדברים כל הזמן על יוקר המחייה. 50% מסל הצריכה של משק בית זה חקלאות טרייה. אם לוקחים את הדברים העקיפים, כמו הביצה בפסטה ומוצרי החקלאות בתוך המוצרים אחרים, זה אפילו יותר מ-50%. לענף החקלאות יש השפעה משמעותית על סל הצריכה של כל אזרח ואזרח בסופר. מציגים את זה כאילו שזה משהו קטן, אבל זה לא משהו קטן. מחירי השום ירדו ב-26%. כל ההורדה של המכס התגלגלה לצרכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מדבר על אותם אנשים שנמצאים בכדור הארץ? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> העברנו כבר לפני מספר חודשים את תקציבי התמיכה הישירה למשרד החקלאות שאנחנו מחכים שיוקצו. ביקשנו מהמשרד מספר פעמים להקצות אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מר ברנס, לנו יש הסכם קואליציוני. הרפורמה הזאת מחסלת את החקלאות. עם כל הכבוד, אם אתם רוצים ללכת לתהליך של הרס החקלאות, תגידו את זה, אל תבואו ותספרו לנו כמה משתמשים בשום וכמה זה מוריד מיוקר המחייה. אנחנו דורשים להקים צוות שיטפל בעניין של יוקר המחייה בחקלאות, אנחנו מבקשים למצוא פתרונות, לא להמשיך עם הדבר הזה, כי אם המצב הזה ממשיך, זו הפרה של ההסכם הקואליציוני. משרד החקלאות, אני מבקש שיקום צוות שידון בעניין הזה של הרפורמה, כשהשום עומד עכשיו על הפרק. אני מבקש להפסיק את הרפורמה הזאת שתחסל את החקלאות בסוף. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בחודש יולי היו הסכמות עם החקלאים על הרפורמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמעתי על ההסכמות. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אתם הפרתם אותם בגסות, אתם רימיתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לעצור את זה, כי זו הפרה של ההסכם הקואליציוני. אני מבקש לבדוק את כל הנושא של הרפורמה לפחות במה שנוגע בשום. משרד החקלאות, תפסיקו לפחד ממשרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני צודק לגבי הרפורמה, לגבי זה שהייתה החלטה לעצור הכל בשביל להבין. מחיר השום לא ירד. אני לא תמיד בודק את המחירים, אבל כשאומרים לי שיש איזו שהיא רפורמה, אני ישר רץ לבדוק. המחיר של השום לא ירד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש לנו נתונים שנשמח להעביר לוועדה. ביחס לממוצע של שלושת הרבעונים האחרונים המחיר ירד ב-26%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טעמת את השום הסיני ואת השום הישראלי? לשום שמגיע מסין יש טעם של פלסטיק. איך זה משליך על יוקר המחייה? כי במקום שן אחת של שום אתה צריך לשים קילו של שום בשביל שיהיה טעם, מה שגורם לך להוציא עוד כסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסכם הקואליציוני שלנו אומר שלא ממשיכים את הרפורמה בחקלאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אצלנו זה מופיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך לכבד הסכם קואליציוני. אני מבקש לעצור את הדבר הזה, ואני מדבר גם בשם ש"ס וגם בשם הליכוד. אנחנו לא מקבלים את כל הטיעונים שעלו כאן. אנחנו מבקשים להקים צוות כדי לראות מה האלטרנטיבות בעניין הזה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>