פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכספים 07/02/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 51 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ג (07 בפברואר 2023), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> 1.פקיעת הטבות המס ליישובים 2.פקיעת הטבות המס הניתנות לעידוד השקעות הון בתחומי אזור פיתוח א'   << נושא >>    נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר אחמד טיבי – מ"מ היו"ר ינון אזולאי מיכאל מרדכי ביטון בועז ביסמוט אופיר כץ חנוך דב מלביצקי אריאל קלנר חברי הכנסת: דן אילוז ואליד אל הואשלה דוד אמסלם ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין משה סולומון חמד עמאר יפעת שאשא ביטון אלון שוסטר עאידה תומא סלימאן מוזמנים: סיון להבי – משנה למנכ"ל, משרד הפנים יוסף שמחון – יועץ מנכ"ל, משרד הפנים נטליה מירנצ'וב – מנהלת תחום מפקח ארצי, רשות המסים, רשות המסים גל ברנס טלי ישראלי – – רכז כלכלה וחקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר אגף תקציבים, משרד האוצר לימור קפלן – מנהל תחום עידוד השקעות הון תושבי חוץ ובקרה, רשות המסים שחר כהן – יועצת למנכ"ל משרד התיירות דנה גרינבלט – דוברת עיריית אשקלון שרה רוזנברג – מנהלת תחום בצוע תקציב ובקרה על מפעלים, משרד התיירות שלמה אטיאס – מנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה סיון סיגטי – עו"ד, משרד הכלכלה והתעשייה לבנה זגורי – סגנית למנהל הרשות להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה מורן יופה – מחלקה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה תומר גלאם – ראש העיר, עיריית אשקלון עידן דוד – מנכ"ל העירייה, עיריית אשקלון מרקו סויסה – עוזר ראש העיר, עיריית אשקלון ראובן עלוש – נהג ראש העיר, עיריית אשקלון בועז יוסף – ראש עיריית טבריה, מרכז השלטון המקומי שמעון לנקרי – ראש עיריית עכו, מרכז השלטון המקומי משה דוידוביץ – ראש המועצה, מועצה אזורית מטה אשר אריה כהן – ראש מועצת מגילות ים המלח ערן דורון – ראש מועצת רמת נגב יורם קרין – ראש מועצת עמק המעיינות ניר ונגר – ראש מועצה אזורית תמר שמעון מזוז שאוקי לטיף – – ראש מועצת מיתר ראש מועצת ראמה מודי סעד – ראש מועצת יאנוח-ג'ת מנחם גולד – סגן ראש העיר עפולה, מרכז השלטון המקומי נדב מונק – עוזר מנכ"ל עיריית עפולה, מרכז השלטון המקומי נאהדה מנסור – מנכ"לית המועצה המקומית דיר אל אסד, מרכז השלטון המקומי עזאת דבאח – מבקר המועצה וממונה על תלונות דיר אל אסד, מרכז השלטון המקומי בני גולד – עיריית עפולה, מרכז השלטון המקומי שי-לי מאור – אסטרטגיה וקשרי חוץ, מועצה אזורית מטה אשר קרן אנדרסן זאבי – עוזרת ראש המועצה, מועצה אזורית מטה אשר שמעון פרץ – חבר מועצה מקומית מיתר ברון דור – שדלן, אימפקט דניאל כהן – גורן אמיר שדלנים רועי אלרום – שדלן של החברה כלכלית אשקלון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> 1.פקיעת הטבות המס ליישובים 2.פקיעת הטבות המס הניתנות לעידוד השקעות הון בתחומי אזור פיתוח א'   << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום, צוהריים טובים, אני מבקש לשבת. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, ואני מבקש לא לדבר. אנחנו דנים היום בשני נושאים: הראשון הוא פקיעת הטבות המס ליישובים, והשני הוא פקיעת הטבות לעידוד השקעות הון בתחומי אזור פיתוח א'. מי נמצא מרשות המסים? << קריאה >> לימור קפלן: << קריאה >> אני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואת תדעי להגיד לנו מה פוקע ומה עדיין ממשיך? נטליה לא כאן? << קריאה >> לימור קפלן: << קריאה >> נציגת משרד הכלכלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפני משרד הכלכלה. קודם כול, רשות המסים. << קריאה >> לימור קפלן: << קריאה >> אנחנו יושבים על אותו חוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. אני מדבר קודם כול על פקיעת הטבות המס ליישובים. << קריאה >> לימור קפלן: << קריאה >> מכוח איזה חוק? על מה אנחנו מדברים כאן? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> הוא מדבר עכשיו על פקודת מס הכנסה. הוא פותח בחלק הראשון של פקיעת הטבות המס. הכוונה היא להוראת השעה, מכוח פקודת מס הכנסה. לא הטבות המס שמיוחסות לעידוד השקעות הון. << קריאה >> לימור קפלן: << קריאה >> לא עודכנתי לגבי זה לפני זה. אני כאן לעניין חוקי עידוד. << קריאה >> טלי ישראלי: << קריאה >> נציגת רשות המסים לעניין הטבות המס ליישובים נמצאת בדרך. אני מאגף תקציבים באוצר, אבל היא אמורה להגיע בכל רגע. היא התעכבה בגלל הגשם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בדרך? << קריאה >> טלי ישראלי: << קריאה >> נטליה, נציגת רשות המסים. << קריאה >> תומר גלאם: << קריאה >> נתחיל עם הטבות המס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, לא. נתחיל עם רשות המסים. עם כל הכבוד, הם בכלל לא רוצים את הטבות המס. כאילו אני לא יודע. אתה יושב באשקלון, אתה יש לך עיר וזה בסדר. אני, יש לי פה בעיות כבר שש שנים עם רשות המסים. כמה זמן עד שהיא תגיע? << קריאה >> טלי ישראלי: << קריאה >> אני לא יודעת. אפשר להתחיל את הדיון, ואני אנסה לעזור במידע שיש ברשותי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, זה לא מתנהל ככה. אני מבקש לומר לחברים ולאורחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בואו נקבל החלטות בלעדיהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש חוק במדינה. אני מבקש לומר, לפני כשש שנים חוקקנו את החוק של הטבות המס ליישובים על פי קריטריונים שנקבעו כאן בוועדה. זה עבר בהחלטה פה אחד אחרי דיונים ארוכים, קשים, לא פשוטים. רשות המסים טענה אז, בעצם משרד האוצר טען אז שהכסף שהולך להטבות המס, עדיף היה שילך לחינוך, לרווחה, לתשתיות וכולי. אנחנו, כל חברי הוועדה, סברנו שהטבות המס הן גורם קריטי ביישובים הפריפריאליים, במיוחד ביישובים סמוכי גבול. סברנו שזה דבר שיכול להביא כוחות כלכליים חזקים יותר ליישובים, ויחזקו אותם. בסופו של דבר, הממשלה אישרה את העברת הכסף, וזה היה בערך 2.4 מיליארד שקלים. אישרנו את זה כאן בניגוד לעמדת רשות המסים. היא באמת קיבלה את זה, בסופו של דבר, אבל בהתחלה היה ויכוח לגבי הנושא הזה. חלק מהיישובים היו בהוראת שעה. בגלל הקריטריונים, בגלל המציאות שבה היינו צריכים לעשות את זה על פי פרמטרים ברורים שאנחנו לא קבענו, למשל מצב סוציו-אקונומי קבעה הממשלה; יישובים סמוכי גבול קבעה הממשלה. כל הקריטריונים שנקבעו, לא ועדת הכספים המציאה אותם. קבענו איך הם יהיו רלוונטיים לגבי האחוזים וגובה הסכום שעליו אנחנו מדברים, אבל הקריטריונים נקבעו על ידי הממשלה. היות והיו יישובים שסברנו אז ואנחנו סבורים גם היום, שצריכים לקבל הטבות מס, עשינו את זה בהוראת שעה. אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כול, לגבי הנושא של הוראת השעה. תכף נשמע את נטליה, היא בדרך לכאן. היא תגיד איזה יישובים אמורים לצאת. הם היו אמורים לצאת כבר בשנת התקציב הקודמת, אבל בגלל הבחירות זה נדחה ל-15 בפברואר. בגלל סעיף 38, מה שפוקע באותו זמן, עובר ל-15 בפברואר כדי לאפשר להאריך את המועד. תכף נדבר על העניין הזה. אני אומר שצריך לחוקק חוק חדש. החוק שהיה נכון לפני שש שנים, איננו נכון היום. מטבע הדברים, המדינה השתנתה, היישובים השתנו, המצב הסוציו-אקונומי השתנה בהרבה מקומות, ולא בדיוק צריך לשנות את הקריטריון. אמר לי גם שר האוצר שיישוב שנהיה יותר חזק מפסיק לקבל הטבות מס, אבל הוא גם מפסיק לקבל מענקי איזון. הוא מפסיק לקבל דברים שהוא זכאי להם, רק בגלל שהוא השתפר. הוא אומר: אני רוצה לעשות תוכנית שלמה, ואני רוצה להגיד לכם שאנחנו עושים את הדברים האלה בתיאום איתו, עם שר האוצר. נטליה, שלום, אנחנו לא יכולים לקיים את הישיבה בלעדייך. נטליה, אנחנו מבקשים לדעת מהם היישובים שבהוראת שעה יוצאים מהטבות המס ב-15 בפברואר. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> מדובר במה שנקרא תיקון עכו. יש הוראת שעה של תיקון עכו, ובעיקרון היא הוארכה מכוח חוק פיזור הכנסת. היא פוקעת ב-15 בפברואר. היא משפיעה על מספר יישובים, כולל עכו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה תיקון עכו? בכמה יישובים מדובר? << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> בקריטריון שנקבע יש כרגע 13 יישובים. << קריאה >> טלי ישראלי: << קריאה >> אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. מדובר ב-13 יישובים שההטבה עבורם משתנה. הם לא נפלטים מקופת ההטבות, אלה ההטבה עבורם תשתנה בעקבות פקיעת הוראת השעה. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> התיקון הזה בעצם קובע שההטבות ביישוב לא יפחתו מ-12% זיכוי עד תקרת הכנסה שנתית של 180 אלף שקל. גם אם היישוב עונה לקריטריונים והוא מקבל יותר, זה לא חל עליו. אם הוא מקבל פחות, כמו שקורה בעכו וביישובים דומים, מקבלים 12% עד 180 אלף שקל. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> התיקון קובע שייווספו 5% נוספים, ובלבד שההפחתה לא תרד מ-12%. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עד 12%. זה היה התיקון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברנו עם שר האוצר. על פי החוק, אפשר להאריך את זה לעוד שנת מס באישור ועדת הכספים. יכול שר האוצר להאריך את זה. חבר הכנסת אופיר כץ ואני דיברנו עם בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, והוא מתכוון להאריך את זה. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> אוקיי. זה נתון, כמובן, להחלטה של השר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ושל ועדת הכספים. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> ובכפוף ליכולת תקציבית הדברים ייבחנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> במילים אחרות היא אומרת שזה לא קשור לשר האוצר, זה לא קשור לוועדת הכספים. זה קשור אליהם, אם הם יחליטו שזה יהיה או לא יהיה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין כסף בקופת המדינה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. היא אומרת: תהיו בקשר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רק אתקן – זה קודם כול שר האוצר, ועדת הכספים והכסף כבר יגיע. זה לא קשור אליכם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני אהבתי את זה – הדברים ייבחנו. זה נהדר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, זאת טעות. זה נפלט לה. << קריאה >> טלי ישראלי: << קריאה >> סליחה, אני רוצה לחדד את האמרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, מה זה הדבר הזה, שמדברים בלי רשות? אגף התקציבים, את צריכה לקבל ממני רשות. זה לא אגף התקציבים כאן. זאת ועדת הכספים. כאן יש יושב-ראש, זמני אומנם. הכול פה זמני, אבל יש יושב-ראש. את החוק, אנחנו עשינו אותו. אני רוצה רק להזכיר לכם שאת החוק אנחנו מחוקקים, לא אתם. בחוק כתוב שזאת הוראת שעה – רשאי שר האוצר, אם הוא מחליט להאריך את זה לעוד שנות מס, באישור ועדת הכספים, זה ממשיך הלאה. אם שר האוצר אכן הולך להודיע את זה – אנחנו נראה בדיוק את המתכונת ואנחנו נאשר את זה כאן בוועדה, אתם, אין לכם מה לבחון יותר. אתם צריכים להעביר את הטבות המס האלה. << קריאה >> טלי ישראלי: << קריאה >> אם כבוד היושב-ראש יסכים, אני יכולה להתייחס? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בוודאי, אבל עם אישור ממני. << דובר >> טלי ישראלי: << דובר >> הינה, ביקשתי אישור. למעשה, שר האוצר רוצה לבחון את זה במסגרת התקציב. במסגרת סדרי העדיפויות של הממשלה, הוא ירצה להכניס את זה. אנחנו נמצאים כרגע בתהליך התקציב, וכדי לעשות את התיקון הוא יצטרך לעשות - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את מתואמת עם השר במה שאת אומרת? << דובר_המשך >> טלי ישראלי: << דובר_המשך >> למעשה, השר רוצה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש פה יושב-ראש קואליציה, והוא בטח מעודכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כל הנושא של הטבות המס, כמו שאת אומרת, ייבחן במסגרת התקציב. זה נכון, אבל יש לנו פה איזשהו אירוע של SOS, ואם זה לא יקרה, יש פה ערים שיכולות להפסיד וזאת לא המטרה שלנו. יושב פה גם ראש עיריית עכו, וכולם מבינים את המשמעות אם הוא יפסיד את ההטבות האלו. לכן, כשפנינו לשר האוצר, הוא הבין את האירוע, כמובן, והוא הראה נכונות להחריג את האירוע הזה של שלוש הרשויות האלו מהאירוע של התקציב בגלל הדחיפות של הנושא ובגלל שזה פג תוקף. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> 13 או 3? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 13 יישובים, לא 3 יישובים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> פנו אליי - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בשם תיקון עכו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, התיקון שמסתיים ב-15 לחודש. השר הראה נכונות להחריג את זה, כמובן, וברגע שהוא יחליט שהוא מאריך והוועדה תאשר, אין לכם מה לבחון. זאת ההחלטה. תודה. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> אני רק מבקשת להזכיר שמס הכנסה מחושב באופן שנתי, וגם אם זה יאושר אחרי ה-15 בפברואר, חישוב המס עדיין שנתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא תהרוג אותי. נטליה, אני רוצה להגיד לך משהו, אנחנו מכירים לא מהיום. יש אפשרות שזה יהיה חלק מהתקציב ונכונות לאשר דברים רבים נוספים. אני חושב שיצטרכו לעשות שינויים גם בחוק עצמו. זה מה שאמר לי שר האוצר וזה מה שאני ביקשתי ממנו. אנחנו – גם חבר הכנסת אופיר כץ – מדברים על הארכת המועד בלי קשר לתקציב. נכון ששנת מס היא שנת מס, ונכון שאפשר לחכות לתקציב. יש דברים שאנחנו לא מחכים איתם, וההחלטה ציבורית. היא לא רק החלטה שצריכה להתבצע בשנת מס. אנחנו רוצים שזה יתבצע, ועל זה דיברנו עם שר האוצר. לכן, בעניין הזה האמירה שלך עדיין לא מדויקת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, בוא נצביע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. קודם נקבל החלטה. שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו, בבקשה. << אורח >> שמעון לנקרי: << אורח >> שלום לכולם, כל החברים שלי ראשי הרשויות שהגיעו לכאן היום, חברי הכנסת, חוק עכו לא נכתב סתם. הוא נכתב בהרבה דמעות ועם הרבה מאמץ. ראשי רשויות שיודעים מה זה הטבת מס, יודעים שזה לא רק החמצן של היישוב שלהם; זה ייהרג ובל יעבור. יש הטבת מס – יש יישוב חזק; אין הטבת מס – היישוב הולך ומידרדר. ינון היה פה ילד לפני שלושים-ארבעים שנה, ואני רוצה לציין איפה הייתה עכו. היא קרסה כשנתנו ליישוב שנמצא 8 קילומטר לידו – גם מר דלל עכואי לשעבר. יש פה שני עכואים ואני השלישי. גם חברת הכנסת תומא סלימאן – אנחנו יודעים מה המשמעות של העניין הזה. 20 אלף מהתושבים החזקים של עכו עזבו אותה בין שנת 1980 ל-2000 לעיר הסמוכה, שם קיבלו הטבה ובעכו לא קיבלו הטבה. כל הסיפור שקרה עם החוק של עכו עצר את העניין הזה, והוסיף עוד כמעט 10,000 תושבים חדשים שהגיעו לעכו, מכל הסוגים ומכל המינים. לא רק יהודים, אלא כל אוכלוסייה חזקה שראתה בעכו מקום שטוב לגור בו, ויש בו גם הטבת מס. זה היה השיקול שלהם לבוא ולהתגורר בעיר. כשאני שומע את נטליה ואת אנשי האוצר, אני אומר: חבר'ה, אתם צריכים לראות את הצרכים של הערים. בסוף לאוצר יהיה תקציב, אבל לא יהיו תושבים. כולם גרים באזור המרכז או הולכים ליישובים שיש בהם 25% הטבת מס. הרב גפני, יקירי, עזרת לי יחד עם האנשים שנמצאים כאן לקבל את ההטבה יחד עם 13 היישובים. אתם הצלתם את היישובים האלה, ואני חושב שאם זה לא יהיה, זה גזר דין מוות לעיר עכו במיוחד, וגם לכל היישובים. לעיר עכו במיוחד, שכבר חוותה את ההיסטוריה הזאת. אני 20 שנה בעכו, והעיר באמת התאזנה, היא חזקה. היא טובה למגורים, אבל בלי זה, זאת עיר אחרת, לצערנו, ואני חושב שיפה שעה אחת קודם. היושב-ראש אופיר כץ, אני חושב שהארכת הוראת השעה בעוד מספר שנים, עד שהרב גפני יעשה פריש-מיש ויעשה חוק חדש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אני לא מופקד על חוק חדש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא הטיל עליך את התפקיד, לא על הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש עוד עיוותים וצריך לעשות תיקון. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למרות שגפני זמני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יודע מה זה להיכנס לחוק הזה? תכף נדבר על זה, אני הולך לדבר על החוק. << דובר_המשך >> שמעון לנקרי: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד תודה לרב גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אל תגיד לי תודה, עם כל הכבוד. אין לי פריימריז. << דובר_המשך >> שמעון לנקרי: << דובר_המשך >> שר האוצר סמוטריץ' יאשר את זה, בעזרת השם, ואנחנו נמשיך להתקדם. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. ראש עיריית טבריה בועז יוסף, בבקשה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אם אנחנו מדברים על משמעות אמיתית, לא טבלאות אקסל או משהו תיאורטי, אפשר לדבר על טבריה. במשך עשרות שנים הייתה הגירה שלילית לטבריה, ואפשר לבדוק את זה. מאז שיש הטבות מס, אנחנו נמצאים בהגירה חיובית וזה אומר הכול. לא השתנה כלום בעיר הזאת, אבל מאז שיש לנו הטבת מס, פתאום מפסיקים לעזוב אותנו ויש אלינו הגירה חיובית. אם נבטל את הטבת המס הזאת, אנחנו יכולים לבטל גם את הסכם הגג כי ממילא לא יבואו לטבריה. חבל. זה מוכח, בדוק, וכל אחד יכול לבדוק את זה. משרד האוצר יכול לבדוק את זה, וזה קיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמרגע שיש לנו הטבת מס, יש אלינו הגירה חיובית. זה מוכח, בדוק, וכל מילה נוספת – מיותרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מנכ"לית דיר אל אסד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> גפני, קודם כול, זה מוברך, 13 יישובים, אבל עד התקציב יש עיוותים. יש מקומות עם סוציו-אקונומי על הגדר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תכף נדבר על זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חשוב מאוד. אתה צודק שזה לא השלב לתקן את זה, אבל חייבים לתת קריאת כיוון לאוצר, שיתקן כמה עיוותים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא האוצר, זה אנחנו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אנחנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עם השרים – עם שר הכלכלה, עם שר האוצר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צריך לתקן שם כמה עיוותים. אתה יודע, שומרה קיבלה מנהרות של חיזבאללה, היא על הגבול, ולא קיבלה. ערב אל הייב על הגבול ולא קיבלה, עם סוציו-אקונומי 3. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיכאל, הוועדה הזאת משתדלת לא להיכנס לפוליטיקה, אבל לפני סיום השנה הקודמת היה אפשר לתקן את הדברים. לא נגעו בזה. חיכו רק שאני אבוא לפה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה צודק. אתה יכול להלקות אותי, אבל במקום שאין איש – היה איש. מה אתה מתחשבן איתי עכשיו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מתחשבן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוועדת כלכלה קיבלת טיפול יפה, אז אל תדבר על החלק שלי בעניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. תכף נדבר על העניין הזה. בבקשה, דיר אל-אסד. << אורח >> נאהדה מנסור: << אורח >> שלום, אני מנכ"לית מועצה מקומית דיר אל-אסד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את באחד מ-13 היישובים שעליהם אנחנו מדברים, נכון? << דובר_המשך >> נאהדה מנסור: << דובר_המשך >> נכון, נכון. היינו עם הטבה של 13% ואנחנו אמורים לרדת ל-7%. אנחנו פה בשביל להצטרף לבקשה של עכו, ולדעתנו זאת בקשה מאוד מוצדקת. המצב הסוציו-אקונומי בדיר אל-אסד, לעומת מה שהיה בשנים שעברו, לא השתפר. הנתונים שרואה ובודק משרד הרווחה רק הלכו והחמירו, ובכל הפרמטרים של נתוני הרווחה אנחנו מעל הממוצע הארצי. הממוצע הארצי של מקבלי שירותי רווחה הוא 11.34%, ואצלנו יש 16.4% בשנת 2022. כל הפרמטרים ברווחה עלו ולא השתפרו. הדבר נכון גם למספר מקבלי הנחה בארנונה, וכמעט 30% מקבלים הנחה. בשנה שעברה היו 28% והשנה זה עלה ל-30%. כנראה, לפי המצב הכלכלי בארץ אנחנו צפויים להגדיל את מספר מגדלי הארנונה וסכום הארנונה הכללי, דבר שישפיע על רמת השירות. אני רוצה להוסיף, יש עדיין הרבה שכונות בדיר אל-אסד שלא מקבלות פתרון קצה – ביוב. אנחנו סובלים מבעיה קשה. יישוב שאין לו עדיין רשת ביוב, שיכולה לתת שירות מינימלי, לא יכול להיות כפר עשיר או כפר אמיד. לכן, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת גפני, אנחנו מבקשים להצטרף לבקשתה של עיריית עכו, ולהשאיר אותנו בין 13 היישובים. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דודי אמסלם, ואחריו חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, אתה זוכר את חוק עכו? ראש עיריית עכו פנה אלינו עם מצוקה של הגירה שלילית לעיר. כתוצאה מזה נולד הסיפור הזה, ואתה היית שותף מרכזי בעניין. הלכנו אז לאוצר וסגרנו את העניין. אני רוצה לדבר דווקא על אשקלון. אשקלון היא עיר ספר היום. הרי ממה באו ההטבות? אחד הקריטריונים זה צמוד גדר. דרך אגב, זאת לא רק שאלה של מרחק, כי יש יישוב שהוא צמוד גדר וחי מצוין. אבל יש צמוד גדר שמטווח בכל ימות השנה. אשקלון היא העיר הכי מטווחת במדינת ישראל היום. ואני לא מדבר על זה שאין מיגון בכל מקום, והעיר הזאת בצרות צרורות בנושא הזה. לכן, אני חושב שאין דבר יותר מוסרי והגיוני מכך, שתושבי אשקלון יקבלו הטבת מס, לא פחות מכל הארץ. להערכתי, היום המצב שלהם הכי גרוע מכל היישובים, בוודאי בצפון הארץ. אני מבקש מהאוצר להכניס את העניין הזה, ואני מניח שיש על זה קונצנזוס כמעט בכל הכנסת, כי דיברנו על זה גם בכנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בפעם הקודמת זה היה פה אחד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להכניס גם את אשקלון לעניין הזה. אנשי אשקלון הם לא ילדים חורגים. הם לא תושבים חורגים במדינת ישראל, גם אם הם גרים באשקלון. אני מבקש להכניס אותם בראש הראשונה. בראש ובראשונה אשקלון, שדרות, נתיבות. אלה המקומות הבעייתיים היום במדינת ישראל. איך אמרת, אדוני היושב-ראש, החיים במדינת ישראל דינמיים – פעם זה היה הצפון והיום זה הדרום. לא ניתקע עוד חמישים שנה עד שנשנה את מענק עיר העולים. אני מבקש שתיקחו את זה לתשומת ליבכם ונכניס את אשקלון. ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יפעת שאשא ביטון. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להמשיך מהדברים ששמענו כאן. צריך לזכור שהנושא של הטבות המס – אגב, אנחנו מטפלים בו ביחד מהכנסת העשרים בצורה מאוד אינטנסיבית – נולד בגלל הסוגיה הביטחונית ובגלל יישובי קו עימות. זאת ההיסטוריה, ומשם זה בא. לכן, אני חושבת שהעיקרון שצריך לשמר ולהמשיך לחזק אותו הוא הנושא הביטחוני – מי נמצא בקו עימות ומי שמטווח. אשקלון מול קריית שמונה, זה אותו אירוע, פחות או יותר. קריית שמונה לא צמודת גדר יותר ממטולה, מנרה וכל היישובים שבאמת נמצאים על הגדר, אבל היא מטווחת באופן מאוד משמעותי. זה ידוע, וזה לא משהו שאנחנו צריכים להרחיב עליו. באותו משקל נמצאת אשקלון ואני חושבת שנכון שאנחנו, כחברי כנסת, נוביל חקיקה קבועה. נתקן את העוולות שנוצרו עוד בכנסת העשרים – אם אתם זוכרים, כדוגמת כפר ורדים. צריך לעשות הבחנה בין מועצות חלשות וחזקות או יישובים במצב סוציו-אקונומי כזה או אחר. אנחנו צריכים לזכור שביישובי הקצה אנחנו רוצים אנשים חזקים. חשוב לנו שיהיו שם אנשים שיחזיקו את המקום. אסור לנו לומר שאם הם במצב סוציו-אקונומי גבוה, אנחנו יכולים לוותר. להפך, אנחנו נחזק אותם ונשמר אותם. יש לנו הזדמנות גם לתקן את העיוותים שהיו, גם לחזק את המקור שלשמו נולדו הטבות המס, ומה שיישאר, אפשר לגזור אחר כך גם בהיבט הרווחתי. אסור לנו לשכוח שהעיקרון היה ביטחוני, ואנחנו צריכים לשמור על זה, אחרת לא יהיו לנו תושבים חזקים במקומות האלה. כמי שבאה מקריית שמונה, אני אומרת לכם שיישוב כזה שסופג, ואין בו אנשים חזקים, אין בו חוסן ואין לו יכולת עמידה, והמדינה תשלם על זה פי כמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. לפני שאנחנו ממשיכים אני רק רוצה להגיד לך שכל תיקון בעניין הזה צריך תיקון חקיקה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוא נעשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין מציאות כזאת, שאנחנו יכולים לקבל החלטה וההחלטה מתבצעת. צריך לתקן את החוק. היה קשה מאוד לעשות את הטבות המס, וזה היה חוק עם קריטריונים וכל מה שנלווה לעניין. אמרתי שהמפה השתנתה, וכשאנחנו חוקקנו את החוק של הטבות המס, אשקלון הייתה במעמד שונה. היום אין ויכוח שאשקלון צריכה להיות בעניין. אין ויכוח על זה בכלל. כדי לעשות את זה, צריך לתקן את החוק. אני לא מדבר על אזור עדיפות – זה סיפור אחר, ונדבר עליו בסעיף השני. לגבי הטבות המס, המפה השתנתה. אני סמכתי על מה שאמר בועז יוסף מטבריה. בוויכוח שהיה לוועדה עם רשות המסים, האם זה חוק מוצדק, שהכסף שמשקיעים בו שווה ואנשים חזקים כלכלית באים ליישובים האלה. הוא אמר במפורש, שרואים את זה שחור על גבי לבן. לי לא היה ספק. אני גרתי באופקים, אני יודע מה המשמעות של העניין, שאפשר להביא מנהל מחלקת חינוך ברמה, בגלל שהטבות המס שם בכל אופן משחקות תפקיד. נטליה, את נמצאת ואני יכול להגיד לך, שבוויכוח בינינו לבינכם, אנחנו צודקים. זה המצב. צריך לשנות את החוק? נראה מי יהיה לו אומץ לקחת את החוק הזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היה פעם אחד כזה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגב, אפשר להתחיל בהארכת הוראת השעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את זה אנחנו נעשה, בעזרת השם. שר האוצר הביע נכונות לעניין הזה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ובמקביל לקדם חקיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עאידה, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, הרב גפני, כבוד היושב-ראש, אני גם מודה לך על קיום הדיון הזה. אנחנו פנינו, וקיבלת על עצמך לטפל בנושא. אני עדיין זוכרת את הדיונים שקיימנו אז על תיקון עכו, ואת החשיבות שנתנו לחוק הזה, במיוחד כאשר הוא הורחב. כללנו בו גם מדדים סוציו-אקונומיים. חשוב ומיותר להזכיר שפגיעה שתיעשה, חס וחלילה, בהורדת אחוז המס, תפגע כי יש גם הורדה בתקרה שמדובר עליה. זה סוג של כפל פגיעה באנשים. כתושבת העיר עכו, אני רואה את השינוי שקורה כאשר אתה הופך למוקד שמושך אליו תושבים חזקים, שיכולים לתרום לעיר, שיכולים לשלם מסים לעיר, ויכולים להביא לאיזושהי תנועה כלכלית לתוך העיר. חשוב מאוד להדגיש, שראשי רשויות מקומיות, ה-12 שנוספו לעיר עכו, דיברו בצורה מאוד ברורה על כך ששינוי הזה יגרום להגירה מתוך הכפרים והערים מסביב. גם מג'דיידה מכר, גם דיר אל-אסד, גם עראבה, גם סחנין, גם אבו סנאן, גם ראמה. צריך להבין, זה ירוקן את הערים ואת הכפרים מאנשים שיכולים להתפתחות של המקום. זה יגרום לגריעה בגבייה וזה יגרע גם מהתקציבים שהמדינה תורמת למועצה. בסך הכול, זה יכביד על המדינה עוד יותר. אני מאוד מקווה שנאריך עכשיו את תוקף ההוראה, ואם נצטרך שינויים כלשהם בעתיד, בזמן הקצוב שנשאר, אולי נעשה את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עאידה, מי שצריך לעשות את זה, זה שר האוצר באישור הוועדה. הוועדה מאוחדת בעניין הזה, וגם השר. השר אמר לנו שהוא מתכוון לזה ואת הוראת השעה אנחנו נאריך. אחמד טיבי ואחריו ינון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו מלווים את הנושא הזה עוד מתחילתו. בזמנו, חברי אוסאמה סעדי ואני, והיום בהקשר הזה פנינו עאידה ואני אליך. כפי שעאידה ציינה, פנו אלינו ראשי רשויות, שנפגעות מהשינוי המוצע, או שתיקון עכו פוקע או שיש שינויים בסטטוס הסוציו-אקונומי. חלק מראשי הרשויות אומרים שהתושבים לא מרגישים את העלייה מ-3 ל-4 בסוציו-אקונומי. אף אחד לא מרגיש, ופתאום צריך להוריד מ-12% ל-10% או ל-7%. הועברה אליי בזמנו רשימה ל-10%, ל-7%, וזה פשוט לא מוצדק. גם ראש עיריית עכו היטיב לתאר את התהליך לפני ההטבה ואחרי ההטבה מבחינת חוזק היישוב, קליטת אנשי מקצוע חדשים שבאים לפריפריה, ליישובים האלה בעיקר. התוספת הזאת קריטית גם לפרט אבל גם ליישוב עצמו. היינו במגעים במשך השבועות האחרונים, ואני יודע שאתה עשית מאמצים מול כולם – מול שר האוצר, מול יושב-ראש הקואליציה, מול ראשי רשויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואני חוזר ואומר, יש נכונות וזה הולך לקרות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חשוב ששר האוצר יוציא מכתב רשמי לחדש את הוראת השעה, בנפרד ממה שקורה בדיוני התקציב. זה משהו אחר לחלוטין, כפי שאתה אמרת, מכובדי היושב-ראש. לגבי אשקלון, בפגישה האחרונה שהייתה כאן לפני יותר משנה, הייתה הסכמה פה אחד לגבי הצורך להעניק את ההטבה גם לאשקלון. ראש העיר גם היה בישיבה ההיא. אני רוצה לתת לך דוגמאות – פנו אליי ראש עיריית סכנין, ראש עיריית עראבה, ראש עיריית ראמה – אני מבין שהוא בדרך, הוא קצת מתעכב, וראשי רשויות נוספים. היטיבה לתאר מנכ"לית דיר אל-אסד, חשוב שתצא אמירה פה אחד, שמייד עם הוצאת ההודעה של השר סמוטריץ', ועדת הכספים מתכנסת ומאשרת פה אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה. ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, קודם כול, אדוני ראש העיר, אתה ראש עיר לא מאז שהייתי ילד אלא מאז שהייתי כבר בחור. החוק הזה, ואולי גם הרב גפני זוכר, התחיל גם בתקופה שמור אבי הביא אותו, זיכרונו לברכה. הוא היה בין היוזמים של החוק הזה. בגלל המצוקה, זה אחד הדברים הראשונים שהוא עשה בחוק עכו. הוא ידע וראה את המצוקה של אותם אנשים שבורחים. ראינו את העיר הסמוכה, ראינו את ההגירה השלילית, והגרף היה רק עולה. זה דבר שהדאיג וברוך השם, מאז זה קיים. יש לי בעיה, הרב גפני, והשאלה היא למה אנחנו צריכים לבוא בכל פעם עם הוראת שעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה אני מציע? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה חבר מרכזי בוועדה הזאת. מה אתה מציע? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חוק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה שאתה חושב לעשות. בכל פעם הוראת שעה? אנחנו כמו קבצנים שבאים בכל פעם לשר אחר. החוק קיים בשביל שאחר כך הוא יוכל להאריך. אתה רוצה לשנות? שהוא לא יצטרך להאריך לנו בכל פעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נדבר על זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הפעם יש לנו שר טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, זה תפקיד הממשלה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, זה תפקיד יושב-ראש ועדת הכספים להביא את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נמנה אותך פרוייקטור. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם מעבירים סמכויות? אין בעיה, אני לא מפחד. אתה רוצה? תמנה אותי. בוא נעשה את זה ביחד. הרב גפני, אתה יושב-ראש תנועה מאוד חשובה בכנסת, אתה יושב-ראש הקואליציה ושניכם עם כוח כזה חזק. אני מוכן להיות רק השוליה שלכם, אין בעיה. בשמחה רבה. אני חושב שהגיע הזמן להביא את זה בחקיקה, כדי שהשר לא יצטרך להאריך בכל פעם, ולא נצטרך לבוא בכל פעם כקבצנים. קודם כול הארכה, קודם כול הארכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אני עונה לך ברצינות. חוק הטבות המס נחקק כחוק קבוע. ניתנו הוראות שעה לכמה יישובים, שלא קשורים לעכו. לעכו היינו צריכים לעשות חוק נפרד בהוראת שעה. החוק הזה, מטבע בריאתו, הוא הוראת שעה. למה הוא הוראת שעה? בגלל שהדברים משתנים, וזה הולך לפי מצב היישובים האלה. קשה מאוד לחוקק את החוק הזה. אתה יודע שאז היה קשה מאוד. היו טענות קשות, היו הפגנות, היו שביתות. זה לא סיפור פשוט. אז אמר לי ראש הממשלה: אתה לוקח את החוק הזה, אתה תיכווה. הוא אמר לי את זה. אם אתה לוקח, אני עומד מאחוריך, אני נותן לך את התקציב, אבל זה חוק קשה. שאלו אותי גם עכשיו אם אני מוכן לקחת את החוק הזה, ולא נתתי תשובה. זה סיפור לא פשוט. לאן אופיר הלך? אני אדבר גם איתו, אני אדבר עם שר האוצר כי הסיפור לא פשוט. דברים משתנים, והאחריות היא עלינו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כמובן, גם אני בתמימות דעים עם כולם, שהוראת השעה חייבת להיות באופן מיידי כי זה כבר נדחה. זה בלי שום ספק, אדוני ראש העיר וחברי הוועדה כי זה לכולם; זה לכל 13 היישובים שכולם סובלים. מדובר בטבריה, ביישובים הערבים מסביב. חצור יצאה עכשיו, בגלל שהיא מקבלת הטבות במקום אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעזוב את זה, למה להיכנס לפרטים האלה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה להעיר את הדוב, אומר הרב גפני. אמרת בדיונים אחרים, שהגיע הזמן פעם אחת ולתמיד להסדיר את הנושא של הטבות המס. אנחנו מדברים על אשקלון, ואנחנו יודעים בדיוק מה המצב של אשקלון. מעבר לאשקלון יש דרומה יותר. או היישוב מגדל – מצד אחד טבריה מקבלת מכוח חוק עכו, מצד שני גינוסר מקבל מהטבות המס אולי 11% או 13%, ומגדל מקבל 7%. זה דבר לא הגיוני. צריך לעשות בזה סדר אחת ולתמיד, אבל עכשיו צריכה לצאת מפה קריאה, עם היענותו של שר האוצר, להאריך את הוראת השעה של חוק עכו בלי שום דחייה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ואליד אל הואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צוהריים טובים לכולם, אני רוצה להתייחס לתושבים בשבטים הבדואים. יש לנו שתי מועצות אזוריות – אל קסום ונווה מדבר – והתושבים שלהן מקבלים הטבת מס. מכלל התושבים בנגב נעלמים מבחינת המס התושבים שרשומים בתעודת הזהות כשבטים. אם יהיה תיקון, אנחנו רוצים שהאזרחים האלה לא יופקרו ויקבלו הטבת מס כמו כל יישובי הפריפריה בנגב. הגשתי הצעת חוק בנושא הזה, ואני אשמח אם העוול הזה יתוקן בחקיקה הבאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי דלל, ואחריו חבר הכנסת שוסטר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אנחנו צריכים להגיד תודה רבה לאותם תושבים שנמצאים בערים שאנחנו מדברים עליהן. כשאומרים ראש עיריית עכו, ראש עיריית טבריה ושלומי שנמצאים פה, ואחרים, שהייתה הגירה שלילית, מה זה אומר? זאת אומרת, פגיעה באותן ערים. הרי רוב האוכלוסייה נמצאת היום בין גדרה לחדרה – זה המושג. אם המדינה רוצה לשנות את המגמה הזאת, ולתת לתושבים להתגורר ולעשות פיזור אוכלוסייה גם בנגב, באשקלון, בגליל, אנחנו חייבים להמשיך עם הוראת השעה. באיזשהו שלב לעשות גם סדר באותן ערים ורשויות, כדי שלא תהיה אפליה. כמדיניות, המדינה צריכה לפזר את האוכלוסייה שלה. כמדיניות, היא צריכה לתת הטבה ולומר תודה לאותן ערים שיושבות ומגינות על המרכז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צוהריים טובים לכולם, קודם כול, תודה על ההיענות שלך לבקשה לדיון. כן, יש כאן הרבה ראשי רשויות שהתקשרו וגם הגיעו היום. יש כאלה שלא הצליחו להגיע. נכון שהסוגיה של ההגירה השלילית, במיוחד בערים הגדולות, מהווה גורם מרכזי, אבל אני רוצה להתייחס ליישובים הקטנים, שנמצאים במדד סוציו-אקונומי מאוד נמוך. הפתח של הטבת המס נותן אפשרות לתושבים וגם לרשות להרים קצת את ולתת אפשרויות לאותם אזרחים, לקבל עוד כמה אלפי שקלים בשנה. אולי, אולי יצליחו לחלץ אותם מקו העוני. היישובים שאנחנו מדברים עליהם ברשימה האחרונה, אין הרבה שינויים מבחינה סוציו-אקונומית. יש כאלה שאפילו אין בהם שינוי, ואני לא מבינה מה העיקרון מאחורי גזירת אחוז מסוים, בלי להתייחס למצב הקיים. גם אם יש עלייה בחלקיות של אחוז בסוציו-אקונומי, זה עדיין לא אומר שהיישוב כבר נמצא במקום טוב, והרשות נמצאת במקום טוב, יכולה לפצות את האזרחים ולתת להם שירותים ראויים. בסופו של יום, הגזירה הזאת תביא לעוד פגיעה באזרחים, במיוחד הפשוטים, העניים, שזקוקים לכל שקל, וגם לרשויות שסובלות ממצב סוציו-אקונומי קשה, לתת שירותים, כי זה ישתקף גם במערכת הגבייה שלהן בסופו של יום. לכן, כבודו, אני מבקשת, אם אפשר להמשיך את הוראת השעה כפי שהיה קודם, ולבחון אפשרויות שיהיה יותר סדר והיגיון בחלוקה הזאת. אכן, הגיע הזמן לעשות את זה בחקיקה. בישיבה שלנו בנדון הבנתי שיש כאן הרבה דברים מסובכים, וגם שמענו אותך אומר שאתה לא בדיוק שש להיכנס לסוגיה הזאת, אבל אין מנוס. זאת הוועדה המוסמכת, צריך לדון בדברים וצריך לתת פתרונות לאזרחים. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> צוהריים טובים לכולם, לראשי רשויות, לחברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להודות לך על קיום הדיון החשוב הזה. אחת המטרות של הטבות המס היא לחזק את היישובים, להביא אוכלוסייה חזקה ולמנוע הגירה שלילית. ולא ברגע שאותו יישוב מתחזק קצת, להגיד שאנחנו לוקחים לו את הטבת המס כי הוא עלה ממדד 3 ל-5. אני אתן לך דוגמה, יישוב כמו יאנוח ג'ת, שחצי ממנו לא מחובר לביוב, אומרים לו שהוא עלה מ-3 ל-5 או מ-4 ל-5, והוא לא מקבל הטבת מס. אני לא מצליח להבין. אף אחד ביישוב לא הרגיש שהוא עלה ברמת החיים, אף אחד לא הרגיש שהיישוב התפתח בצורה בלתי רגילה. אותו דבר עם היישוב ראמה ודיר אל-אסד. שמענו את המנכ"לית שנמצאת כאן. אנחנו מדברים על יישובים חלשים, אנשים חלשים. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מוחלשים, מוחלשים. ואנחנו עוד מוסיפים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מוחלשים וחלשים. במקום שנדאג שאנשים חזקים, אנשים שמרוויחים טוב יישארו לגור ביישובים האלה בגלל הטבת מס, אנחנו אומרים להם: אנחנו לוקחים לכם את הטבת המס, ומי שגר ביאנוח, יותר טוב לו ללכת לגור בנהריה, כי שם הוא מקבל את הטבת המס שהוא היה מקבל ביאנוח. הוא יעזוב את יאנוח כי יותר טוב לו לגור שם. אותו הדבר בראמה – אנשים חזקים יעזבו את המקום. לכן, בנושא הטבת מס ביישובים הערבים במיוחד וביישובים הדרוזים, אנחנו צריכים להתחשב במצב של היישובים, במצב של אנשים שנמצאים שם, גם בקרבה שלהם לגבול וביכולת של היישוב להתפתח ולהתקדם. אני הייתי חלק מהחוק של עכו. היינו כאן, תמכנו בזה. הבדלנו בין מי שעובר מנהריה לעכו, ואני חושב שחייבים להאריך את הוראת השעה באופן אוטומטי, ולהעביר את זה כחוק ולא כהוראת שעה. אותו הדבר בקשר לאשקלון. אני לא חושב שצריך לשים את אשקלון בצד. כשאשקלון חוטפת, כל המדינה חוטפת. לכן, גם לאשקלון צריך לתת את ההטבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קלנר, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> קודם כול, אני מצטרף לכל הדוברים בנושא של הארכת הוראת השעה. אני לא ארבה בדברים. הדרום, כלומר אשקלון ודומותיה, חייבים להיכנס כמו כל יישובי קו העימות. זאת צריכה להיות התפיסה האסטרטגית של מדינת ישראל, כמו שהייתה תמיד. אנחנו רוצים לחזק את יישובי הספר, ואמרו את זה לפניי. לא רוצים להתכנס בין גדרה לחדרה, ואנחנו חייבים לחזק את יישובי הספר. אני מצטרף למה שאמר חבר הכנסת חמד עמאר בנושא יאנוח ג'ת, ובכלל כחשיבה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו לא מתמרצים יישובים להישאר במדד סוציו-אקונומי נמוך, ולא משנה אם המצב שלהם השתפר או לא. אנחנו רוצים לחזק את היישובים שנמצאים בפריפריה, ואני מזמין להעלות את הנושא לדיון ולחשיבה יותר אסטרטגית – איך אנחנו מחזקים גם יישוב שהתחזק. לא יכול להיות שבגלל שהוא עלה ממדד סוציו-אקונומי 3 ל-5, הוא לא מקבל הטבה ואנחנו מחלישים אותו. אלה דברים בסיסיים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שמעון מזוז נמצא? << אורח >> שמעון מזוז: << אורח >> שלום, אדוני היושב-ראש, אני שמח להיות כאן. במקרה שלנו עלינו מ-8 ל-9 וזה נפסק במכה אחת. הייתי גזבר בדימונה, ואני ראש מועצה משנת 2019. גדלנו בארבע השנים האלה ב-4,000 תושבים, מ-9,000 לכ-13 אלף תושבים. פרסמנו לא מזמן 300 מגרשים למכירה, והיו 3,000 מועמדים. אנחנו הולכים לשווק עכשיו עוד כ-250 מגרשים, ולהערכתי כבר לא יהיו מועמדים. ברגע שהפסיקו את הטבות המס במכה אחת, ולא בצורה מדורגת. כשאתה עולה מ-4 ל-5, מורידים 3%. פה הורידו במכה אחת, בלי הודעה מראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עליתם ל-9? << דובר_המשך >> שמעון מזוז: << דובר_המשך >> מ-8 ל-9, ממדגם שנעשה ב-2019. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא ידעה בכלל ב-2019 שקיים יישוב חדש שנקרא כרמית, עם 395 תושבים. לא דגמו אותם בכלל. יישוב חדש, 395 משפחות מתוך 2,400 – זה משהו רציני. היה צריך להוריד אותנו ל-7 ולא להעלות אותנו ל-9. הם לא דגמו. דבר נוסף, על פי החוק, כדי להפסיק לנו היום את ההטבות, היו צריכים לפרסם את זה ברשומות. ב-27 לחודש קיבלתי הודעה מפקיד השומה בבאר שבע: תתחיל לחלק אישורי תושב, כי מגיע לכם. ב-1 לחודש לא מגיע לכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נכון, מה שהוא אומר? << דובר_המשך >> שמעון מזוז: << דובר_המשך >> זה נכון. כתבתי לה מכתב, ורק אתמול קיבלתי תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזו תשובה קיבלת? ש<< דובר_המשך >> שמעון מזוז: << דובר_המשך >> שעליתי למדד סוציו-אקונומי 9, ולא מגיע לי במשך שנתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה קורה בבת אחת? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> היישוב הזה לא עלה עכשיו לסוציו-אקונומי 9 אלא גם בסקר הקודם, לפני שנתיים. << קריאה >> שמעון מזוז: << קריאה >> ב-2019. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> לא ב-2019, גם בסקר הקודם. << קריאה >> שמעון מזוז: << קריאה >> הסקר הקודם היה ב-2019; הסקר הנוכחי היה ב-2022. ב-2019 לא דגמו את כרמית. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> הסקר הכלכלי-חברתי שפורסם עכשיו הוא בגין 2019, לפניו היה 2017. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה צריך להתפרסם ברשומות? מה שהוא אומר נכון? << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> לא. עד כמה שידוע לי, זה לא ברשומות. << קריאה >> שמעון מזוז: << קריאה >> הפסקת ההטבות צריכה להתפרסם ברשומות, כדי שאנשים יידעו להיערך. אנשים לקחו הלוואות. ב-27 לחודש אמרתם לי: תחלק אישורי תושב, פתאום ב-1 לחודש לא פרסמתם את זה, וזה לא חוקי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה תשובה לשאלה הזאת. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> לא חייב להיות פרסום ברשומות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אנשים צריכים להיערך לזה. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> במהות, אלה שנתיים של גרייס שהסתיימו, היישוב לא היה זכאי להטבות וקיבל. כרגע, השנתיים הסתיימו והוא לא זכאי להטבות. << קריאה >> שמעון מזוז: << קריאה >> היו חייבים להודיע על זה ברשומות. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אחת המטרות של ההטבות היא לחזק את היישוב, ולא ברגע שהוא מתחזק, למשוך לו את ההטבה, ואז אותם אנשים עוזבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר, אמרנו את הדבר הזה. דיברתי עם שר האוצר, ושר האוצר גם סבור כך. יצטרכו לעשות רה-ארגון של כל העניין הזה, לא רק לגבי הטבות המס אלא גם לגבי מענקי האיזון ונושאים אחרים. אתה ראש מועצה, אתה מצליח, אתה מביא אנשים חזקים, אתה מפתח את היישוב ואז אתה מתחיל לאבד את הסיוע של המדינה. ראש מועצת ראמה. << דובר >> שאוקי לטיף: << דובר >> אני רואה שכבודו משוכנע אפילו יותר ממני בעניין הטבת המס. הגזרה שנקראת סוציו-אקונומי – לא משתפים אותנו בגזרה הזאת, ריבונו של עולם. אני הייתי במדד 4 והעלו אותי ל-5 בלי ידיעתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראש מועצה מצליח. << דובר_המשך >> שאוקי לטיף: << דובר_המשך >> לא, לא. לא אמרו לי. פתאום, בבת אחת – אתה 5. לא שאלו אותי, לא נתתי את חוות דעתי. איך זה? אני לא מבין איך זה. בן לילה אני ואשתי מפסידים בשנה כ-20 אלף שקל. אחד שמשתכר 5,000 שקל, מפסיד כ-8,000 שקל. לא חבל על הכסף הזה? אנשים בקושי חיים. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> כדי שתהיה הטבת מס, קודם כול תגיע לסף המס. בשכר כזה אתה לא מגיע לסף המס - - - << קריאה >> שמעון מזוז: << קריאה >> ב-5,000 שקל אין מס בכלל. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ראש מועצה מגיע לסף המס ומורה מגיע לסף המס. הוא דיבר על עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת עמאר, אני רוצה לבקש מכם. ברגע שעולה המדד הסוציו-אקונומי שמוציא אותם מהטבות המס, המציאות היא שאנשים נערכים לעניין הזה. אתם לא מודיעים? בבת אחת אתם אומרים שהמדד הסוציו-אקונומי עלה ולכן אתם מפסיקים לקבל הטבות מס? לא צריך להודיע דבר כזה מבעוד מועד? להגיד לראש הרשות. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> ברגע שיש פרסום, אנחנו פועלים לפי קריטריונים ומעדכנים את ההטבה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ולא מעדכנים את ראש המועצה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, רגע, אני רוצה להגיע למשהו. אני שואל האם אין אצלכם נוהל, ברשות המסים ובאגף התקציבים, שברגע שיש אישור שהמדד הסוציו-אקונומי שלו עלה, וכתוצאה מזה הוא מפסיק לקבל הטבות מס, או שהטבות המס יורדות, להודיע לראש הרשות כדי שהתושבים יידעו. אתם לא חושבים שצריך להיות נוהל כזה? << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> אנחנו מפעילים את הקריטריונים שנקבעו בחוק, וידוע שיש קריטריונים בחוק, שלוקחים את הפרסומים של הלמ"ס. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בקיצור, היושב-ראש מציע שיהיה מנגנון שיידע את ראש הרשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נטליה, אל תיפגעו, גם את ואגף התקציבים. אני יודע עברית ואני יודע גם אוצרית. למדתי את השפה הזאת. שאלתי אותך שאלה, ואת עונה לי משהו אחר. נציגת אגף התקציבים, אני שואל אותך האם לא הגיע הזמן – יש חוק קיים. צריך להגיד לראש הרשות, כדי שיידע לעדכן את התושבים שלו: דעו שבשנה הבאה אתם לא מקבלים הטבת מס, מכיוון שהמדד הסוציו-אקונומי עלה. לא צריך להיות מנגנון כזה, שיגיד לאנשים? << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> החוק קובע שב-31 בדצמבר בודקים את פרסומי הלמ"ס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בדקתם. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> מכניסים אותם לתוך הקריטריונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכנסתם. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> מחשבים את ה - - - של היישובים, וזה הולך להתפרסם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין מישהו שצריך להגיד – הרי אנחנו לא מדברים על הרבה רשויות. מדברים על אותן רשויות שיורדות להן הטבות המס. לא הגיע המס להודיע להן? אנחנו מדינה מסודרת. אני רוצה תשובה מהם. << דובר >> טלי ישראלי: << דובר >> הטבת המס ליישובים ניתנת בעצם לתושבים, ולא לרשות המקומית כרשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תיקחו מישהו שהוא יושב-ראש ועד התושבים. אמרתי ראש הרשות, כי זאת הכתובת החוקית, הקיימת, שמדבר עם התושבים. אתם לא מדברים עם התושבים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל גם מענקי האיזון נפגעים במקרה כזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מענקי האיזון זה לא הנושא שלנו. << דובר >> שאוקי לטיף: << דובר >> תשלומי ההורים נפגעים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל שאלה, אתם רוצים לבדוק את העניין הזה, כן או לא? זה הכול. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> - - - בדוח ניכויים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם רוצים לתת לי תירוצים? יש לי תירוצים יותר טובים – הטלפון של ראש הרשות מנותק. באמת, להגיד לראש הרשות כי זאת הכתובת החוקית היחידה, והוא בקשר עם התושבים. פשוט להודיע לו: בדקנו ב-31 בדצמבר, והיישוב שלך עלה במצב הסוציו-אקונומי. אנחנו מאחלים לך הצלחה, אבל דע לך שאין יותר הטבות מס. להגיד לו את זה, כדי שיוכל להיערך לעניין. << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >> נבחן איך אפשר לפרסם את זה בצורה יותר מובהקת, מעבר ללוח הניכויים, שבו זה מתפרסם. נבחן את הדברים. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה יותר קל מאשר להגיד: אנחנו נודיע לראשי הרשויות? בכמה ראשי רשויות מדובר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעקוב אחרי זה. נטליה, ברגע שהחלטתם ויש תשובה חיובית, תגידו לי. אם החלטתם על תשובה שלילית, גם תגידי לי. מנחם גולד, סגן ראש העיר עפולה. << אורח >> מנחם גולד: << אורח >> שלום, אני אתן לעוזר המנכ"ל לתת נתונים, ואחר כך אני אסכם. << אורח >> נדב מונק: << אורח >> אני עוזר מנכ"ל עיריית עפולה. הגענו עם הרבה נתונים, אבל אני רואה שיש הרבה דוברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא הרבה נתונים. << דובר_המשך >> נדב מונק: << דובר_המשך >> בלי נתונים, נעשה את זה קצר ולעניין. אנחנו מקרה קצת חריג. עפולה, בירת העמק, בכלל לא נכללת ומבחינתנו זה אומר דרשני על כל מפת ההטבות. אנחנו חושבים שצריך לבחון אותה באופן כללי, לטובת הפריפריה והמדינה. עפולה אומנם חזקה יחסית לרשויות בפריפריה, אבל היא עדיין בפריפריה. אנחנו מתמודדים עם כל האתגרים שכל מי שדובר עליהם פה. לדוגמה, נגישות למרכז, שהיא גרועה ביותר, תעסוקה, פערי שכר, פערי חינוך וכל השרשרת הזאת, כשדבר אחד מוביל לשני. כמעט כל הערים סביבנו מופיעות במפת ההטבות, ואנחנו לא. אנחנו טוענים שזה לא סביר ולא הגיוני להעניש רשויות חזקות בפריפריה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה הדירוג סוציו-אקונומי שלך? << דובר_המשך >> נדב מונק: << דובר_המשך >> 5. אנחנו טוענים שלא יכול להיות שמענישים אותנו על כך שהתנהלנו באופן תקציבי ובאופן כללי אחראי, ואנחנו לא מקבלים מענקי איזון, לא הטבות מס, לא אזורי עדיפות. קיבלנו עכשיו מענק איזון, משהו באמת מזערי, בגלל שראש העיר שלנו אבי אלקבץ פנה עשרות פעמים, עשרות ביקורים. זה לא הגיוני. ההכללה שלנו בהטבת המס, גם במדרג הנמוך ביותר, תאפשר לנו למשוך אוכלוסייה חזקה יותר, למשוך מפעלים עתירי ידע, הייטק – דברים שאנחנו לא מצליחים. כמה שאנחנו חזקים באופן יחסי, אנחנו מנסים, אבל כמעט ואין לנו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אגב, אנחנו תומכים בהטבה לעפולה, ללא קשר להצהרות הגזעניות של ראש העיר שלכם. אנחנו בעד התושבים. << דובר_המשך >> נדב מונק: << דובר_המשך >> זאת העמדה המקצועית שלנו בעיריית עפולה. סגן ראש העיר רוצה לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עכשיו היו הצהרות גזעניות? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא רוצים ערבים ביישוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> מנחם גולד: << דובר >> בעפולה 17% מתחת לקו העוני, ויש שני סוגי שכבות בעפולה: יש הצפה של הגירה חיובית לעפולה, וזה דווקא הזמן לחזק את העיר. לא רק זה, יש הרבה יהודים שבאים עכשיו מארצות הברית, וצריך לעודד את העלייה הזאת. זאת אוכלוסייה חלשה. ניסינו כבר הרבה שנים לפתוח משרדים של הייטק, אבל לא באים. יש מחסור של מפעלים באזור. עפולה היא בירת העמק, והיא העיר המרכזית של כל מיני ערים באזור. אם מחזקים את עפולה, חיזקת את האזור של מאות אלפי תושבים. יש ערים שתמיד חלשות, וזה כמו בור בלי תחתית, אבל עפולה היא משהו אחר. אם מחזקים אותה עכשיו, היא יכולה להפוך להיות מעצמה גדולה. חס וחלילה, אם לא נכה כשהברזל חם, הכול יכול ליפול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, מנחם גולד. תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, יש עוד כמה דוברים בעניין הזה, ואני רואה שאין אחד שמתנגד להטבות המס. זאת גם עמדת שר האוצר, ואני מקווה שברגע שיהיה מכתב של שר האוצר, מייד נכנס את הוועדה, ונאשר את הארכת הוראת השעה. לגבי החוק עצמו, יש בעיות קשות מאוד שלא נוגעות כל כך לעכו, אבל נוגעות למקומות כמו מיתר ואחרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו כפר ורדים. יש בסך הכול שתי רשויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא בסך הכול. יש בעיות, ונדמה לי שגם לכיש יורדת מהטבות המס. יש בעיה. בבקשה, ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, אתה פה בן בית. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> האמת שכן, אבל את הכסף עוד לא לקחנו. באגף התקציבים, הדברים עדיין בבחינה מלפני שנה וחצי. הם עדיין בוחנים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בממשלה הקודמת, ובאנו לדיון בוועדת הכספים. אותה גברת, נטליה, אמרה שהנושאים בבחינה, ואנחנו מחכים כבר שנה ושמונה חודשים שזה ייבחן. אדוני היושב-ראש, קודם כול, בראשית דבריי אני רוצה להודות על הכוונה גם של אדוני היושב-ראש וגם של חברי הכנסת. אני רואה קונצנזוס מכל המגזרים. לצערי, העיר אשקלון שונה לחלוטין מכל הערים. העיר אשקלון מונה היום 166 אלף תושבים, כ-11 שנים נמצאת בקו העימות ובשלוש השנים האחרונות הפכה לעיר המטווחת ביותר במדינת ישראל. במערכה שומר החומות מדובר על אלף טילים. האתגר היותר מורכב הוא שהחמאס והג'יהאד שדרגו בצורה משמעותית את היכולות שלהם לכיוון העיר אשקלון ברקטות עתירות משקל, שגורמות לסיכון ממשי ומהותי על התושבות והתושבים. אני פונה דווקא אליכם, בכוונה, אל נערי האוצר; אני לא פונה לפוליטיקאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> באוצר יש גם אנשים מבוגרים, לא רק נערים. << דובר_המשך >> תומר גלאם: << דובר_המשך >> אוקיי, פקידי האוצר. אני רוצה לקרוא לכם בסבב לחימה אחד, ואפילו לא באותו סבב. לבוא אפילו יום אחרי סבב לחימה, ולראות עם מה התושבות והתושבים שלנו מתמודדים. עם ילדים שלא ישנים בלילות. << מנהל >> (היו"ר אחמד טיבי, 13:12) << מנהל >> לצערי, אותם ילדות וילדים ואתם מבוגרות ומבוגרים לא ישנים בלילות, ואפילו לא מצליחים לקבל טיפול מהמדינה, כדי להגיע למצב של בשלות והבחנה של הפגיעה הנפשית. שלא לדבר על 25% מכלל התושבים, שלא ממוגנים. התקציב של כל המיגון של אשקלון הוא סדר גודל של מיליארד שקלים. זה לא כסף למדינת ישראל. כדי לסבר את האוזן, לאותם ראשי רשויות, זה כמו שאתם תבנו מתנ"ס בעיר שלכם. איפה האחריות הלאומית? גם הרמטכ"ל לשעבר כוכבי וגם הרצי, שהיה אלוף פיקוד הדרום, ורפי אלוף פיקוד העורף יודעים שתהיה מערכה רב-מערכתית. היא תיפתח בצפון, בדרום ובכל הארץ. אין מספיק כיפות ברזל כדי לתת מענה. הם ייקחו את הכיפות ולא ישאירו אותן באשקלון, כי אין להם בררה. הם צריכים להגן על תל אביב, על ירושלים, על כל הערים מסביב. ואיזה תשובות יהיו להם ברגע שנגיע לאסון, לצערנו, כמו שחווינו אתמול בטורקיה? זה מה שיקרה, חברים. אל תתבלבלו. זה מה שבאמת יקרה. כי אם רקטות עתירות משקל מגיעות לעיר, או רקטות כמו אלה שמגיעות היום לעיר אשקלון, רמת הסיכון מאוד מאוד גבוהה, והפגיעה מאוד חדה. למה נחכה? מה נגיד אנחנו כמנהיגים, כחברי כנסת, כראשי ערים, שרים – איזה תשובות יהיו לנו לתת? אז יקימו ועדת חקירה, ומקסימום יעשו נו-נו-נו. ומי יטפל באותן משפחות? הרי האוצר יצטרך לטפל באותן משפחות שבכל יום הולכות וגדלות. העיר הולכת וגדלה, ואני שמח על כך, אבל העיר לא צריכה להיענש בגלל שהיא מתנהלת בצורה נכונה. לא יכול להיות זלזול משווע כזה בהנהגת מדינת ישראל. וזה לא משנה מאיזו סיעה. זה לא משנה מאיזו סיעה. כל הסיעות מבינות שזה צו השעה, אבל צו השעה הזה נמשך כבר שנתיים וחצי. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 13:14) << מנהל >> << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כמה מפסיד התושב באשקלון בגלל שאין הטבה? << דובר_המשך >> תומר גלאם: << דובר_המשך >> אתה חייב להבין דבר אחד, חבר הכנסת, שההפסד הגדול כבר קיים. ההפסד הגדול הוא הפגיעה המשמעותית באותן נפשות ובאותם ילדות וילדים, ובמה שאנחנו מתמודדים איתו בשוטף. זאת הפגיעה האמיתית. לאחר מכן, הפגיעה המשמעותית ביותר היא לעניין המיגון. גם בזה לא מטפלים. קיבלו החלטת ממשלה בממשלה הקודמת – 350 מיליון שקל. תתחילו, האוצר אמר, חמש שנים, ואחרי זה נראה מה עושים. אבל קיבלו החלטת ממשלה, אדוני היושב-ראש, שאי-אפשר ליישם אותה. מה אני אומר לילדים שלי, אם הבן שלי בן 17 וחצי אומר לי שהוא רוצה להתגייס לשייטת כדי לטפל בבעיה, כי המדינה לא מטפלת בבעיה? איזה תשובות אני יכול לתת לילד? המדינה הזאת כפתה את זה עלינו. אף אחד לא רוצה לחיות בקו העימות. בעוטף מדברים על ואוצ'רים, אני מדבר על הדברים המינימליים. אני מדבר על הזכות להיות מוגן, על הזכות לקבל את אותן הטבות בזכות ולא בחסד. שלא נתבלבל. אף שר, אף חבר כנסת ואף פקיד לא עושה טובה. זאת החובה שלכם. אתם יודעים, הקדוש ברוך הוא נתן לכם זכות כל כך גדולה להיות מנהיגים, להיות פקידים שמקבלים החלטות, לשנות את החיים של האנשים. בסעיף הבא נדבר על אזור עדיפות לאומית א' למסחר ותעשייה. עיר שהשקיעה ובונה 17 אלף יחידות דיור ועוד 30 אלף יחידות דיור. לא בוחנים, ומביאים את כל המגזרים. מה המדינה עושה? אומרת: לא, תפסיקו להם את אזור עדיפות לאומית א'. שהמפעלים יישארו במרכז, שיהיו להם עודפים של 300 ו-400 מיליון שקל בשוטף, ואני נלחם על כל שקל, כדי לתת להם הטבות מינימליות. מה יהיה? בעוד שנתיים אני אגיע, אדוני היושב-ראש, ואני אגיד לך שאין לי כסף לפנות את האשפה. למה? כי הם עדיין חושבים. הם עדיין חושבים והם עדיין בודקים. אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממך, גם משר האוצר שלא נמצא פה ומחברי הכנסת – זהו. הגיע הזמן לתת מענה. אתה רואה את הדברים, ואני מדבר מדם ליבי. אני לא יכול לראות יותר את התושבים שלי סובלים, ולא מקבלים מענה. אדוני היושב-ראש, כשהמכלים בקצא"א עלו באש, לא רמטכ"ל ולא אף אחד נתנו לי תשובות איך אני מפנה 40 אלף תושבים. אף אחד. השאירו אותי לבד להתמודד עם זה. לבד התמודדתי עם זה. כולם לא עונים לטלפונים. מה קורה במדינה הזאת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תומר, אדוני ראש העיר, אני יודע שיש נכונות מצד שר האוצר. אני הולך לשבת איתו בעניין אשקלון. זה לא קשור לכל הדיון – מעניין לעניין באותו עניין – אבל אשקלון באמת במעמד שונה מבחינת כל הסיעות בבית הזה ובכנסת הזה. יכול להיות שנקיים דיון על אשקלון, אבל אני רוצה להכין את זה כמו שצריך, ותכף נדבר על אזור עדיפות. << דובר >> דורון ערן: << דובר >> האם יש סיכוי שנציגות של מועצות אזוריות ידברו, או שאנחנו לא חלק ממדינת ישראל? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי השאלה האם הם חלק ממדינת ישראל – תלוי איזו מועצה אזורית. << דובר_המשך >> דורון ערן: << דובר_המשך >> בוא תן לנו הזדמנות להציג את עצמנו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מציע לך לענות: הדבר ייבחן. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש, אני אשמח להתחיל את הנושא של המועצות האזוריות. << דובר_המשך >> דורון ערן: << דובר_המשך >> נרשמנו, כולנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה התקבלת ברגע זה למדינת ישראל. אם אתה מדבר בוועדת הכספים – אתה בפנים. << דובר_המשך >> דורון ערן: << דובר_המשך >> אני ראש מועצה אזורית רמת הנגב, המועצה האזורית הכי גדולה בשטחה במדינת ישראל. אליהו נאוי, ראש עיריית באר שבע המיתולוגי היה אומר, שבין ירושלים לבאר שבע יש אלוהים ויש מדינה, מבאר שבע לביר עסלוג' יש אלוהים ואין מדינה, ומביר עסלוג' דרומה אין אלוהים ואין מדינה. אז אני מבקש שהמדינה תחזור אלינו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תמשוך את הבדיחה בחזרה. בבקשה, אם אפשר בקצרה. המועצות האזוריות הן בתוך מדינות מדינת ישראל. << דובר_המשך >> דורון ערן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הן חלק מהעניין הזה. שברנו את הראש כדי להכניס - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואלוהים נמצא בכל מקום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעשו לי טובה. << דובר >> ערן דורון: << דובר >> כבוד היושב-ראש, נדבר על העניין עצמו. באיזו מציאות לא סבירה יכול להיות שתושב קדש ברנע, שנמצא סמוך גדר בגבול מצרים, ובכל לילה יש יריות של דאע"ש או של מבריחים, ביחס לרשויות אחרות בנגב – אנחנו מדברים דרומית לבאר שבע, 80 קילומטר מבאר שבע – לא מקבל את אותה הטבת מס כמו השכן שלו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה רוצה שאני אסביר לך עכשיו את הקריטריון? << דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >> אני יודע מה אתה תסביר לי, ואני מבין מה אתה צועק. אני רוצה לחזק את אמירתך, שצריך ללכת לחקיקה פשוטה. החקיקה הפשוטה הזאת צריכה להגיד: מדרום לקו רוחב מסוים, מצפון לקו רוחב מסוים הטבה אחת, כולל הגדלתה עם סמיכות לגדר. כבוד היושב-ראש, צריך להבין, בתוך האזורים יש נדידת עמים. אנשים עוזבים את מקום מגוריהם ביישוב אחד ועוברים למקום אחר, רק בגלל שיש שם הטבת מס. הדבר הזה לא הגיוני. זה הפרד ומשול שפוגע בראש ובראשונה בחיזוק ההתיישבות. לא יכול להיות, לא סביר ולא הגיוני שהליכי החקיקה האלה יימשכו כל כך הרבה זמן. ואם חסר מי שייקח את זה על עצמו, אנחנו ניקח את זה על עצמנו ונקדם חקיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד לכם, כדי לקחת את זה על עצמך אתה צריך או לעבור פריימריז או אישור של מועצת גדולי התורה. << דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >> צודק במאה אחוז. רק לסכם, אני אומר שוב, שאנחנו מצפים שוועדת הכספים תטפל בעיוותים האלה. אלה לא רק אותם 13 יישובים של חוק עכו. יש כאן עיוותים גדולים לאורך כל הארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ערן דורון, הנושא הזה לא עמד על סדר-היום. הוא עמד על סדר-היום מכיוון שהיו בחירות, נמשך המצב של הוראת השעה והיא עומדת להסתיים. זה נושא שאנחנו מטפלים בו, והוא חלק מהעניין של הדיון היום. במקביל היה דיון אצל ראש הממשלה עם שר האוצר. צריך לחוקק חוק חדש, והחוק החדש הזה צריך לדבר על מה שאתה אומר על רמת הנגב ועל המועצות האזוריות. דברים השתנו. לא מה שהיה לפני כמה שנים, נכון להיום. צריך לדעת מי לוקח את זה, ותזכור שבג"ץ עמד לסגור לחלוטין את הטבות המס לפני שש שנים, ואז אמרו בבית המשפט העליון שבסוף החודש לא תהיינה הטבות מס. אז לקחתי את זה על עצמי עם חברי הוועדה. זה לא קל ולא פשוט. עכשיו זה נהיה עוד יותר גרוע, אם אנחנו ניקח את זה, בגלל שזה תפקיד הממשלה. אני מנסה לשכנע את הממשלה לעשות את זה. אם לא, נחזור לכאן שוב. זה לא שהזנחנו את העניין. עשינו חוק שהציל את הטבות המס. << דובר_המשך >> ערן דורון: << דובר_המשך >> מחזקים אותך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יורם קרין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני ראש מועצה אזורית עמק המעיינות. קודם כול, אני באמת מצטרף לדבריך ומודה על מה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההזמנה שלכם שאני אבוא לבקר עדיין בתוקף? << דובר >> יורם קרין: << דובר >> כן, תמיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השם שלכם יפה. << דובר_המשך >> יורם קרין: << דובר_המשך >> אתמול היה מעניין, כי בגלל רעידת האדמה היינו בכותרות. כל היישובים שלנו לא יכלו לשתות מים במשך יום אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל היום אפשר. << דובר_המשך >> יורם קרין: << דובר_המשך >> אפשר, אפשר. אתה מוזמן תמיד. העברת בצורה מאוד יפה את החוק וגם את הוראת שעה, שהכירה בזה שמועצות אזוריות, שרוב היישובים שלהן בתוך החוק, ראוי שיהיו כולם, כמו שבעיר לא עושים קו באמצע. הוראת השעה הייתה תקפה עד יוני 2021, ואז פג תוקפה. לא הצלחנו להאריך, בין היתר כי לא היית פה. אתה דווקא התכוונת להביא את זה לחקיקה. אצלנו יש יישובי ביכורה – ארבעה מושבים סביב כביש 90. שלושה בתוך החוק, יישוב אחד – רוויה – בגלל 100 מטר שהוא רחוק מרחוב ומשדה תרומות, נמצא מחוץ לחוק. והוא דווקא עם סוציו-אקונומי נמוך – 4. לכן אנחנו פונים שוב, להוסיף לחוק שמועצות אזוריות, שרוב היישובים שלהן מוטבים, כל היישובים שלהן יהיו מוטבים. זה עושה צדק בתוך המועצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> צוהריים טובים, אני ראש המועצה האזורית מטה אשר, ואני יושב-ראש פורום קו העימות. אני מדבר לא בשמי, אלא בשמן של ארבע מועצות אזוריות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה זמן אתה ראש מועצה? << דובר_המשך >> משה דוידוביץ: << דובר_המשך >> ארבע שנים. כשבאת לבקר ביחד עם חבר הכנסת וקנין אצלנו בקו העימות, אמרת שתתקנו את העיוות. אז הייתי סגן ראש מועצה וליוויתי אותך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה בעיות היו לנו עם מטה אשר כשלא היית ראש מועצה? זה היה בסדר. << דובר_המשך >> משה דוידוביץ: << דובר_המשך >> היה תמיד בסדר. ברשותך, אדוני היושב-ראש, קשה לדבר אחרי תומר גלאם כי יש נפילת מתח. הוא דיבר מדם ליבו, אבל בכל זאת אני חייב להתייחס לסוגיה. בפרשת שופטים כתוב: צדק-צדק תרדוף. שמעתי פה הרבה חברי כנסת שדיברו על צדק. חלק מהם אומרים: עוד מעט נעשה בתל אביב הטבת מס ובגבעתיים. לא נשאר עוד מקום שלא נעשה בו הטבת מס. מדברים על צדק, אדוני היושב-ראש, ואני אשתדל לדבר בקצרה, אם תקשיבו לי. מושבים כמו זרעית ושתולה נמצאים על הגדר וחיזבאללה חפרו שם מנהרה. במקרה תפסנו אותם. יישובים כמו חניתה וראש הנקרה, אם יטילו עליהם בוראקן, לא את הטילים שדיבר עליהם תומר גלאם, של טון, הם יעלימו את המושבים. היישובים האלה מופלים לרעה בגלל תקלה בחקיקה. ב-2015 ישבתי כאן כסגן ראש מועצה, ואתה כיושב-ראש הוועדה ביקשת מאיתנו לא לעשות בעיות אלא להעביר את החקיקה ולא להקשות עליה, מכיוון שבמועצות האזוריות לא הייתה בלמ"ס הפרדה בין יישוב ליישוב. מאז עברו שמונה שנים, ברוך השם, ולכל מושב וקיבוץ במדינת ישראל יש למ"ס, ויש לו דירוג סוציו-אקונומי. אתם התחייבתם לתקן את הסעיף המפלה הזה שנקרא: למעט מועצות אזוריות, בחקיקה שמדברת על שלומי ועל מטולה. יושב פה חברי הטוב גבי נעמן, ראש מועצת שלומי, שבא להזדהות איתי. לא ייתכן שחניתה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא מתלונן. << דובר_המשך >> משה דוידוביץ: << דובר_המשך >> לא, לא, הוא בא להזדהות. אדוני היושב-ראש, לא יכול להיות שמטולה ומג'דל שמס יהיו עם הטבת מס יותר מזרעית, משומרה ומחניתה. אני לא באתי לאיים, ואני לא יושב כראש מועצה מאיים, אבל ב-2015 חוקקתם חקיקת בזק בגלל פסק דין גדבאן. אתם לא רוצים חקיקה של בג"ץ של ישראל ישראלי בגין זרעית. יגידו לך כל הפקידים והיועצת המשפטית שיושבת לידך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזו חקיקת בזק? << דובר_המשך >> משה דוידוביץ: << דובר_המשך >> אותה חקיקה שהייתה ב-2015, כשאתה היית יושב-ראש ועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> של הטבות המס? << דובר_המשך >> משה דוידוביץ: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה היה ממש בזק. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> היא הייתה אחרי פסק דין גדבאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מפריע לך ואתה יכול להמשיך. עם כל הכבוד, לא הייתה פה חקיקת בזק. בג"ץ אמר ובצדק – אני מתנצל שאני אומר על בג"ץ שהוא אמר בצדק – שלא יכול להיות דבר כזה שיושבים פה בוועדה – ישבנו עוד בבניין הישן של הכנסת – וכל אחד אומר: היישוב שלי גם ייכנס להטבות המס, והיישוב שלי גם ייכנס. זה נראה כמו בית כנסת חסידי, שנכנסים אליו. הוא אמר שאם לא תעשו קריטריונים – ואנחנו עשינו את זה במשך חודשים ארוכים. ישבנו על העניין הזה, ולא הייתה חקיקת בזק. << דובר_המשך >> משה דוידוביץ: << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני חוזר בי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אתה יכול להישאר. אנחנו דמוקרטיה ונישאר ככה. << דובר_המשך >> משה דוידוביץ: << דובר_המשך >> אם אני אתלה באילן גבוה, גם אז אמרת לנו מפורשות שהנושא הזה יתוקן. זה עיוות, ואני מצטט אותך, אדוני. זה עיוות והנושא יתוקן כשיהיו הסדרות של כל יישוב ויישוב ברמת הסוציו-אקונומי שלו. רמת הסוציו-אקונומי של כל המושבים הוסדרה ב-2018, ותיקון החקיקה לא נעשה. אנחנו מדברים, אדוני, על שתי דירות בתל אביב, 9 מיליון שקל כל קו העימות יישובים צמודי גדר. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להגיד לך, אני ניסיתי להעביר את החוק. הממשלות לדורותיהן לא נתנו לי שכל יישוב ייחשב לפי מצבו הסוציו-אקונומי. יכולה להיות מועצה אזורית - - - << דובר_המשך >> משה דוידוביץ: << דובר_המשך >> זה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא אושר. << דובר_המשך >> משה דוידוביץ: << דובר_המשך >> למעט מועצות אזוריות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה רוצה את כל הבעיות שיש לי בתור יושב-ראש ועדת הכספים? אני אגיד לך. יש כמה בעיות ואולי תעזור לי. << דובר_המשך >> משה דוידוביץ: << דובר_המשך >> אם תבקש, אני אשתדל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להצטרף לשתי סוגיות, שאחת הועלתה וקשורה במועצות האזוריות. כמובן, לא צריך להרחיב את הצורך החיוני שלנו לעשות סדר – אנחנו, מדינת ישראל – בסוגיה שאנחנו עוסקים בה, והבחירות החוזרות ונשנות מחייבות לתת פתרון גם לנושא הזה. בנושא מועצות אזוריות, שבהן לפחות מחצית, ובדרך כלל הרבה יותר ממחצית מיושביהן אינו בקו עימות, הוסדר בהוראת שעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נאמר קודם. זה פקע. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה מסוג הדברים, שההיגיון אומר שצריך לחזק אותם בחקיקה. קבוצה גדולה מהאופוזיציה ומהקואליציה מגישה הצעת חוק שיזמתי בנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבל שלא עשיתם את זה בקואליציה. אני הייתי מצטרף אליכם. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרבה דברים אפשר היה והרבה דברים אפשר לעשות גם עכשיו, אם נתמקד בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני בעד. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מצטרף לדברים בנושא השוואת היישובים הכפריים. הם לא צמודים,. הם על הגדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, נמצא איתנו עוזר שר האוצר עומר רחמים. יש פה דיון על העניין הזה ודיברנו עם שר האוצר, גם חבר הכנסת אופיר כץ. השר הביע נכונות ואני מבקש לגבי הנושא של הארכת הוראת השעה, אם אתה יכול לומר בשמו של השר מה המצב. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, הסוגיה של הארכת הוראת השעה של הטבות המס יושבת על שולחנו של השר בימים האחרונים. כמובן, זה גם צופה פני תקציב. בכל מקרה, השר ביקש לכנס בזמן הקרוב אצלו דיון יחד איתך, כמובן, אדוני היושב-ראש, יחד עם יושב-ראש הקואליציה, עם חבר הכנסת אזולאי ונציגות של ראשי הרשויות הרלוונטיות. כדאי לפתוח שם את הדברים ונעשה את זה בזמן הקרוב מאוד. אני מקווה שנתקדם משם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לך על הדברים האלה. בעזרת השם, נתכנס עם השר, ואני מעריך שהתשובה תהיה חיובית. אני מייד אכנס את ועדת הכספים כדי להצביע על הארכת הוראת השעה אחרי הסיכום עם השר. אני מודה לך על זה, ואני מודה גם לשר האוצר. תודה רבה, עומר. << דובר >> עומר רחמים: << דובר >> תודה לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לומר לגבי החוק הכללי, אנחנו נמצאים בבעיה גדולה. אנחנו עוברים יישוב-יישוב ומה שהיה נכון אז לא נכון היום, וצריך לשנות את זה. אומר שר האוצר שצריך לשנות את כל הגישה, את כל התפיסה הזאת, שבה מישהו הופך להיות יישוב עם דירוג סוציו-אקונומי גבוה כשראש המועצה הצליח, ומורידים לו את הטבות המס או מורידים לו את מענקי האיזון. את כל זה צריך לשנות, אבל קודם כול לשנות את החוק. יש דיון מי עושה את החוק הזה – האם אנחנו עושים את החוק הזה, בוועדת הכספים, אבל זה לא המקום הטבעי. המקום הטבעי זה הממשלה, מפני שהיא צריכה לדון גם בעידוד השקעות הון. היא צריכה לדון בכמה חוקים שנושקים זה לזה. אני מקווה שנצליח לשכנע את שר האוצר שהממשלה תעשה את זה. אם לא, נחזור לוועדה לראות מה אנחנו עושים. תודה רבה, אני מודה לכם. לגבי ההטבות שניתנות לעידוד השקעות הון. זאת לא רק אשקלון, אבל אשקלון היא הכותרת. ההטבות בחוק עידוד השקעות הון באזור פיתוח א' לא נפסקות עכשיו. יש לכם שנה שלמה. << קריאה >> תומר גלאם: << קריאה >> זה לא מדויק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא בונה על זה, וזה כן מדויק. לא מפסיקים מהיום למחר כמו בהטבות המס. פה זה שונה. בכל מקרה, אנחנו הולכים לשבת עם שר האוצר ואנחנו נדבר איתו. דיברנו איתו כבר על העניין הזה, והנושא הזה, אופיר, של אשקלון יהיה בדיון שנקיים אצל שר האוצר, כדי לראות מה עושים. תומר, אתה יכול לדבר לגבי העניין הזה. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> קודם כול, זה לא נכון. אני אשמח לשמוע מברנס שיגיד לי אם אכן הדברים נכונים, וזה נמשך אוטומטית שנה. זה חשוב מאוד, אדוני היושב-ראש, כי גם אותי הטעו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אולי נעצור רגע? מי נמצא פה ממשרד הכלכלה? צריך את שר הכלכלה יחד עם שר האוצר לגבי העניין הזה. את יכולה לומר איפה אנחנו עומדים בעניין הזה? << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני עורכת דין, ראש תחום השקעות ופיתוח מהלשכה המשפטית, משרד הכלכלה. המשרד שלנו בחן ומצא שמבחינה משפטית, לאור סעיף 40ד(ג) לחוק עידוד השקעות הון, יש אפשרות לתת שנת חסד למפעלים שנכללו ביישוב שנמצא בתוספת השנייה, ונגרע ממנו, למשך שנה נוספת. כפי שאדוני אמר בתחילת הישיבה, מכיוון שהתוספת השנייה פוקעת ב-15 בפברואר 2023, הרי שמפעלים יוכלו להגיש בקשות להקמה או להרחבה באשקלון למינהלת הרשות להשקעות. הדבר שצריך להבין הוא שהאישור צריך להינתן על ידי המינהלה עד 15 בפברואר 2023, אז הוראת השעה פוקעת. שנת הגרייס פוקעת. סעיף הוראת השעה לגבי אשקלון היה לשנתיים, והוא פוקע ב-15 בפברואר 2023. בנוסף, יש לנו את כלל התוספת השנייה, שמדברת על עוד חמישה פרמטרים פרט לדבר שבתוכו נכנסת אשקלון, והיא פוקעת בכללותה ב-31 בדצמבר 2023. משמע, בעוד עשרה חודשים. אני שמה את זה על השולחן כנתון עובדתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יש לי מפעל באזור התעשייה הצפוני. << קריאה >> תומר גלאם: << קריאה >> חשוב שאדוני היושב-ראש יבין, בעיקרון, זה למפעלים הקיימים. אנחנו עוסקים עכשיו בשיווקים של כל פארק ההייטק, של כל הלואטק, של כל הקרקעות מול משרד הכלכלה. מה הם עושים? הם ימנעו מאיתנו להביא את אותם עוגנים, ואז אני לא יכול להתקדם עם השיווקים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להבין, מה שאת אומרת לגבי הוראת שעה לשנה נוספת, זה רק על מפעלים קיימים? כלומר, חדשים לא יוכלו להיכלל בזה? << דובר_המשך >> סיון סיגטי: << דובר_המשך >> אתה שואל את השאלה המדויקת ביותר. זאת הבחינה המשפטית שביצענו בשבוע האחרון, והיא מתואמת משפטית גם עם הלשכה המשפטית באוצר וגם עם ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. הגענו לקונסטלציה משפטית מאושרת, שמדברת גם על מפעלים שיוקמו, כלומר גם על תוכניות הקמה וגם על תוכניות הרחבה. כלומר, לא רק מפעלים קיימים, וזה לאור הפרשנות שעשינו לסעיף הזה. זאת אומרת, אם מישהו יקבל הקצאת קרקע, אדוני ראש העיר, בפטור ממכרז באשקלון, הוא יוכל להגיש בקשה לרשות להשקעות ולקבל כתב אישור, וזאת עד 15 בפברואר 2024. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> אטיאס, אכן הדברים נכונים? אני אשמח שתגיד גם מה המשמעות של אזור עדיפות לאומית א' במיוחד באשקלון. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> יצאתי להפסקה במיוחד מדיוני ועדת חוקה לדקה – מי שמכיר אותי, יודע שאני לא יוצא מהחדר הזה בכלל – כדי לבוא ולתמוך בפריפריה, באשקלון, בעכו, בכל המקומות הללו. זה אינטרס משותף של כל סיעות הקואליציה וכל סיעות הבית, לעזור ולסייע. אתם בידיים טובות, ואני בטוח ששר האוצר יהיה קשוב היטב בכל השיח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא קשוב, הוא קשוב. שר האוצר קשוב. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ברור. באתי לחזק ולתמוך, ולצערי, אני לא יכול להישאר ולעקוב אחרי הדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה אתה עושה בוועדה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו דואגים שתהיה מדינה דמוקרטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, מר אטיאס. << אורח >> שלמה אטיאס: << אורח >> כפי שאמרה היועצת המשפטית שלנו, זה נכון מילה במילה וזה ייושם במסגרת מינהלת רשות ההשקעות. לגבי העמדה הכללית, העקרונית, אנחנו בוודאי תומכים באשקלון ובכל האזור הזה כאזור פיתוח א'. אחרי גרייס של שנה, יש לנו זמן להיערך על כל התוספת השנייה, ולהביא עמדה מאוד ברורה בעניין. תודה. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> אם אפשר, אטיאס, מדובר גם על השכרת מבנים, כן? << דובר_המשך >> שלמה אטיאס: << דובר_המשך >> מדובר על כל מה שכולל חוק עידוד השקעות הון, בלי יוצא מן הכלל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כל מה שהיה במסגרת השנתיים, נכנס גם בשנה הזאת, נכון? כל ההליך, כל התהליכים וכל האישורים – הכול אותו דבר אחד לאחד? << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> כן. אנחנו מדברים על הטבות, והטבות בחוק עידוד זה גם הטבות מס וגם מענקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברתי עם שר הכלכלה. מה שהם אומרים עכשיו זה נכון, וזה הכיוון, אבל אני לא מסתפק בזה. אנחנו נשב עם שר האוצר וגם עם אופיר וינון. הנושא הזה צריך לקבל טיפול שורש, וזה לא שנבוא בעוד שנה ונגיד שנאריך את זה שוב. צריך לקבל החלטה בעניין. אשקלון צריכה טיפול מיוחד, ולא בגלל שאתה ראש עיר נחמד, אלא בגלל שהמציאות שאשקלון מצויה בה היא מציאות במעמד שונה מבחינה לאומית. אי-אפשר להמשיך עם הדבר הזה כמות שהוא. צריך לשנות את כל התפיסה, וזה דורש שינויי חקיקה. אלה לא החלטות שנקבל כאן. ואנחנו נצטרך לעשות את זה ביחד. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> אני תושב מיתר. אנחנו מתיישבים בנגב, ואנחנו רואים בזה הדבר הכי חשוב מבחינתנו כתושבים. דבר שני שעלה פה בצורה מאוד ברורה, צריך לשנות את החוק ואני אתן דוגמה קצרה. למשל, המעמד הסוציו-אקונומי – עלינו מ-8 ל-9, ירדנו מ-9 ל-8, חלק מהנתונים הסטטיסטיים שנבדקים הם מספר כלי הרכב הממוצע למשפחה. מיתר מרוחקת מבאר שבע מאוד, ואין לנו תעסוקה קרובה. כל התושבים צריכים לקום בבוקר ולנסוע לבאר שבע. זה אומר שגם ילד בן 18 שהשתחרר מהצבא וגר עם ההורים שלו – פתאום לכל משפחה יש שלושה-ארבעה כלי רכב, וזה משנה אוטומטית את הדירוג הסוציו-אקונומי, גם אם דבר אמיתי לא השתנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך לשנות את החוק. << דובר_המשך >> שמעון פרץ: << דובר_המשך >> כן, שינוי החוק. יש הצעה של חבר הכנסת לשעבר, היום השר מיקי זוהר, לשנות את פקודת המסים, סעיף 11 – הסעיף הספציפי לעניין המעמד הסוציו-אקונומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיקי זוהר כבר לא יכול להציע הצעה כזאת בגלל שעכשיו הוא שר, ומה שרואים משם לא רואים מכאן. << קריאה >> שמעון מזוז: << קריאה >> הוא כבר לא חבר כנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת הבעיה? הוא יכול להגיד לי לחוקק את החוק. << קריאה >> שמעון מזוז: << קריאה >> שרן השכל מגישה את אותו חוק, אתה יכול להצטרף אליה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אבדוק את העניין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היא הגישה את זה גם בכנסת הקודמת? << קריאה >> שמעון מזוז: << קריאה >> לא. מיכל שיר הגישה את זה בכנסת הקודמת יחד עם מיקי זוהר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיכל שיר לא הגישה את זה בכנסת הקודמת. היא הגישה את זה כשאני הייתי יושב-ראש הוועדה בכנסת לפני הקודמת. אם היא הייתה מגישה את זה בכנסת הקודמת, היא לא הייתה מקבלת את זה. << דובר_המשך >> שמעון פרץ: << דובר_המשך >> לעניין הודעה לתושב, ברור שמי שמקבל הטבת מס לא צריך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. ביקשתי מהם ואני מחכה לתשובה. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> יש הודעה לנישום, והרי אם אני חייב למישהו, מודיעים לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צודק מאה אחוז. << דובר_המשך >> שמעון פרץ: << דובר_המשך >> הדבר האחרון, בעקבות הביטול, תושבי מיתר קיבלו הודעה שיש, ואז ביטלו להם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ביקשתי את זה מהם. הם אמרו שהם בודקים את זה ויחזרו אליי. << דובר_המשך >> שמעון פרץ: << דובר_המשך >> יש החלטת ממשלה מה-8 בינואר, החלטה 1371, שהאריכה את אותן הטבות שניתנו עד סוף 2022 בארבעה חודשים, כדי לאפשר את הדיון הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין החלטת ממשלה. << קריאה >> שמעון מזוז: << קריאה >> לא, זה לאזור פיתוח א'. זה לא היה להטבות. << דובר_המשך >> שמעון פרץ: << דובר_המשך >> יש החלטת ממשלה 1371. הם האריכו את ההחלטה הזאת בארבעה חודשים, ובה מיתר הופיע כיישוב. אם זה לא נכון, צריך לעדכן גם את התושבים כי אנחנו לא יודעים. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> אדוני היושב-ראש, דבר אחד, ברשותך. משרד הכלכלה, יישר כוח, תודה רבה, אבל אנחנו צריכים לראות שמשרד האוצר לא יבוא מחר-מוחרתיים ויגיד שאין לו מקור תקציבי לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, לא. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> אני לא אומר סתם, כי זה מה שיקרה. ברנס, אתה יודע שאפשר להאריך את זה בשנה ואתם מאשרים את זה? כדי להאריך את התוקף, צריך הסכמה של שר הכלכלה ושר האוצר. יבואו פקידי האוצר ויגידו שאין כסף. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו יכולים לדאוג פה למקור תקציבי. << דובר_המשך >> תומר גלאם: << דובר_המשך >> חשוב לי לדעת את זה, אני לא סתם שואל. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני רכז כלכלה וחקלאות, אגף תקציבים. מלכתחילה, בעת שאישרנו את הוראת השעה לשנתיים, המקור התקציבי נערך לשלוש שנים בגלל שידענו שיש שנת גרייס. כמובן, מה שנאמר בעניין מבחינה משפטית - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הולך לך בוועדת הכספים. << דובר >> מודי סעד: << דובר >> אני ראש מועצת יאנוח ג'ת. אחרי ששלחתי לך את המכתב, כבודו התקשר, והבנתי מהשיחה דבר אחד. פתאום אני מבין משהו אחר. באתי לדיון כללי, ופתאום אנחנו מדברים על חוק עכו. אנחנו, כיישוב דרוזי בפריפריה, המרחק שלנו מקו העימות הוא 90 מטר. בגלל 90 מטר אנחנו לא נחשבים קו עימות. << קריאה >> שמעון מזוז: << קריאה >> 90 מטר מעבר ל-7 קילומטרים. << דובר_המשך >> מודי סעד: << דובר_המשך >> חסרים לנו 90 מטר כדי להיות מוגדרים קו עימות, אבל במלחמת לבנון השנייה חטפנו קטיושות. הן נפלו בכפר. עוד כמה נתונים חשובים, אחוז הגיוס אצלנו הכי גבוה בארץ – 89%, ו-79% הולכים לשירות משמעותי. אנחנו משקיעים המון באקדמיה ויש היום 42 מהנדסים, רובם בטכניון; 52 הנדסאים, 15 רופאים וכולי. אני יוזם עכשיו שכונה מול משרד השיכון, וקורא סביוני יאנוח ג'ת כדי להחזיר את האנשים שעזבו אותנו. כל החבר'ה האלה מסיימים, ועוזבים לכפר ורדים או לנהריה. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> גם בכפר ורדים אין הטבות. << קריאה >> מודי סעד: << קריאה >> אני מקווה, כבוד היושב-ראש, שגם יאנוח ג'ת תיכלל בדיון ולא רק עכו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו רוצה לדבר? << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> אני ממועצה אזורית תמר. אני רוצה להוסיף רק דבר אחד על כל מה שנאמר פה. מדברים על סוציו-אקונומי, וזה על נתוני 2019. כבר שכחנו, אבל קרו כמה דברים בין 2019 להיום – קורונה, מגפות, כל מיני דברים שהשפיעו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרנו את זה. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> אני אל יודע. ישבתי פה בשקט והקשבתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרנו שהמדינה השתנתה, וצריך לשנות את החוק. << דובר_המשך >> ניר ונגר: << דובר_המשך >> בינתיים, כדי לתקן את הפער הזה, בן השנתיים, אולי להקפיא את הכול לשנתיים הקרובות עד שנשנה את החוק. ולא לשנות החלטות בגלל מדד סוציו-אקונומי שלא רלוונטי היום. << קריאה >> שמעון מזוז: << קריאה >> מגיע לו צל"ש, הוא מקים יישוב חדש בנגב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני לא הולך להקפיא שום דבר. מי שיבוא אחריי –שיקפיא. אני לא הולך להקפיא כלום. אנחנו צריכים לראות מה אנחנו עושים עם העניין הזה, צריך להתאים את החקיקה למצב הקיים במדינת ישראל, במיוחד כשאנחנו מדברים על הטבות מס או על עידוד השקעות הון. צריך לעשות את זה, וזה תפקיד הממשלה. אם הממשלה לא תעשה, אנחנו נתכנס פה ונחליט מה אנחנו עושים עם זה. לא מקפיאים. אין דבר כזה. לא הקפאתי את זה לפני שש שנים או כבר יותר. כמה שנים מאז החוק? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> 2015. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 2015. לא הקפאנו את זה אז. אני עמדתי בביקורת קשה, והיו הפגנות מחוץ לכנסת. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> בהצלחה, מחזקים את ידיך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. את זה רציתי לשמוע. משרד הכלכלה, את לא חוזרת בך ממה שאמרת קודם? << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> אני לא חוזרת בי, רק רוצה לדייק עוד נקודה. במקרה של אשקלון, הם נסמכים על תקנות חובת מכרזים, שנותנות פטור למפעל שתחום עיסוקו תעשייה ומלאכה, ויוקם באזור עדיפות לאומית, ורשימת אזורי עדיפות לאומית מפנה לתוספת השנייה בתוך חוק עידוד השקעות הון. כפועל יוצא מזה, הכנסנו קונסטלציה בחוות הדעת, שאפשר יהיה לעשות עוד מקצה באשקלון בשנת החסד, ואפשר יהיה לתת עוד המלצות למפעלים שהוכנסו למקצה האחרון ולא הספיקו לגשת. מה שחשוב זה שהמקצה צריך להסתיים לפני 15 בפברואר 2024, ולהגיש את מלוא מסמכי התיק לרמ"י עד 15 בפברואר 2024. גם זה מתואם עם ייעוץ משפטי רמ"י. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לך, ואני חושב שהייתם מאוד אטרקטיביים בעניין הזה, במיוחד כשאנחנו מדברים על אשקלון וכולנו רוצים לעזור להם בעניין הזה. אני לא מתכוון לחכות עד סוף 2023 או עד תחילת 2024. אנחנו צריכים לקיים דיון, ואני אבקש משר האוצר ומשר הכלכלה לקיים דיון על אשקלון. לא יכול להיות שנגיע לסוף השנה התקציבית הבאה ונעמוד פתאום בפני שוקת שבורה. ההתייחסות שלנו לעניין הזה לא נראית טוב. התרומה שלכם, משרד הכלכלה, ושלך לדיון הזה הייתה מאוד מאוד במקום, ואני מודה לכם על כך. גם לך, אדוני, תודה רבה. אדוני, ראש עיריית אשקלון תודה רבה; ינון, תודה רבה; אופיר, תודה רבה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:50. << סיום >>