פרוטוקול של ישיבת ועדה העשרים-וחמש הכנסת 56 ועדת הבריאות 28/02/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 16 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, ז' באדר התשפ"ג (28 בפברואר 2023), שעה 14:11 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג-2023, של ח"כ משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס (פ/1793/25) << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג-2023, של חה"כ ישראל אייכלר (פ/1888/25). הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח) (התשפ"ג-2023, של חה"כ יוסף טייב (פ/138/25). הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג-2023, של חה"כ ינון אזולאי (פ/398/25). הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג-2023, של חה"כ אוריאל בוסו (פ/397/25). נכחו: חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר יאסר חוג'יראת טטיאנה מזרסקי לימור סון הר מלך משה שמעון רוט חברי הכנסת: ינון אזולאי ישראל אייכלר משה ארבל דבי ביטון ולדימיר בליאק משה גפני שלי טל מירון אופיר כץ רון כץ יונתן מישרקי יוליה מלינובסקי יוסף עטאונה יסמין פרידמן מטי צרפתי הרכבי גלעד קריב אפרת רייטן מרום אלעזר שטרן אור שקלים מוזמנים: שי סומך – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נירית להב קניזו – עו"ד, רפרנטית, המחלקה הפלילית, משרד המשפטים שרה רובק – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יואב סטשבסקי – עו"ד, משרד המשפטים הרב פנחס פרנקל – ממונה ארצי על ענייני דת, משרד הבריאות חיים לוי – עו"ד, מנהל מחלקה בכיר, משרד הבריאות קרן מליחי – מנהלת תחום רכש, משרד הבריאות יעקב אבורמד – מנהל המוסדות הרפואיים, הרבנות הראשית לישראל ד"ר איתי מאיר הולצר – מנהל המחלקה האורתופדית, בית חולים מעייני הישועה הרב יואב חנניה אוקנין – בית החולים שיבא קרן פלדמן – משנה למנכ"ל שירותי בריאות כללית לילך מדני טיבי – מנהלת חוויית מטופל, קופת חולים מאוחדת משה ברים – מנהל מגזר חרדי, קופת חולים מאוחדת תני פרנק – מנהל המרכז ליהדות ומדינה, מכון הרטמן אריאל מואב – ראש תחום מדיניות ציבורית, המרכז ליהדות ומדינה, מכון הרטמן שלומית רביצקי טור פז – עו"ד, המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר ליאה כהנוב – נציגת ההסתדרות הרפואית בישראל ליאת קליין – עו"ד, נאמני תורה ועבודה שי גליק – מנכ"ל בצלמו אוהד וייגלר – מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, ארגון עתים מירי נחמיאס יסף – עו"ד, מרכז הרפורמי לדת ומדינה אורי קידר – מנכ"ל ישראל חופשית איתי סתת – מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, ישראל חופשית קטיה קופצ'יק – דוברת ישראל חופשית בתיה קישון – עו"ד, מוזמנת מטעם חבר הכנסת משה גפני ייעוץ משפטי: נעה בן שבת יעל סלנט מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג-2023, של ח"כ משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס (פ/1793/25) << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג-2023, של חה"כ ישראל אייכלר (פ/1888/25). הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח) (התשפ"ג-2023, של חה"כ יוסף טייב (פ/138/25). הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג-2023, של חה"כ ינון אזולאי (פ/398/25). הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג-2023, של חה"כ אוריאל בוסו (פ/397/25). << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היום יום שלישי, ז' באדר התשפ"ג, 28 בפברואר 2023, יום הולדתו וגם כנראה יום פטירתו, יותר נכון הסתלקותו של משה רבנו אני מתכבד להמשיך את ישיבת ועדת הבריאות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אפשר להוסיף למילות הפתיחה הבודדות שלך שזה גם יום שבגלל מותו של משה רבנו והולדתו, זה גם יום של זיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למעשה זה היום בו כל מתנדבי זק"א בארץ עושים תענית, צום, וכל מי שמטפל בחסד של אמת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא רק בזק"א. זה מנהג של חברות קדישא בכל הדורות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. חסד של אמת. היום הזה הוא יום חשוב. תודה על התוספת. ברוח הדברים האלה אנחנו מצטרך להתנהג כאן בדיון. על סדר היום: הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג-2023, של ח"כ משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס (פ/1793/25). הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג-2023, של חה"כ ישראל אייכלר (פ/1888/25). הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח) (התשפ"ג-2023, של חה"כ יוסף טייב (פ/138/25). הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג-2023, של חה"כ ינון אזולאי (פ/398/25). הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג-2023, של חה"כ אוריאל בוסו (פ/397/25). בהמשך אנחנו נמזג לפי 70(ג) את כל ההצעות להצעה אחת. בפתח הישיבה אני מבקש לומר את המובן מאליו אבל באווירה הציבורית הנוכחית גם מובן מאליו חשוב לומר. לו הנוהג אשר נהג במשך שנים, עשרות שנים, בבתי חולים בישראל בחג הפסח היה נשמר, לא היינו מתכנסים כאן היום. אנחנו במשך 30 שנים לא קידמנו ולא חוקקנו אף חוק בנושא דת. אנחנו מלכתחילה גם לא רוצים לחוקק חוקים דתיים. זו לא דרכנו. לצערנו הרב בג"צ ביטל את הסטטוס קוו שנהג בבתי חולים בפסח במשך עשרות שנים ולמעשה כפה עלינו להתכנס ולקדם חקיקה ראשית ולהסדיר את המצב. יש להצטער כי בית המשפט לא הלך בדרכו הרגישה של השופט ניל הנדל שהיה דעת מיעוט בהרכב הבג"צ וכתב בהחלטתו כך: "לו הייתה דעתי נשמעת נכון יותר שבית המשפט לא יכריע במחלוקת זו". זאת עוד, גם הבקשה לדיון נוסף שהוגשה לבג"צ בנושא על ידי הרבנות הראשית, נדחתה. בג"צ לא חשב שיש צורך לשקול בשנית או לדון בפסיקתו ולכן כעת ההחלטה חוזרת אל הרשות המחוקקת אשר תאמר את דברה בסוגיית הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח בדיוק כפי שבג"צ קבע כי ההסדרה בנושא הזה צריכה להיות מוכתבת בחקיקה ראשית. למרות כל הכותרות והסיסמאות שנזרקות לאוויר, אני מבקש להדגיש לחברי הכנסת, למשתתפים בדיון ולציבור הרחב שצופה בנו, אנחנו מבקשים להחזיר את המצב שהיה נהוג במערכת הבריאות עד להחלטת בג"צ, הא ותו לא. בסך הכול מבקשים לאפשר למטופלים בבתי חולים את הזכות הבסיסית לה הם זכאים במיוחד, בעיקר בעת מצב של חולי ומשבר, לשהות בבית חולים ללא פגיעה קשה ברגשותיהם, לאפשר להם לשמור על ציון חג הפסח בהתאם לתפיסתם הדתית ולאפשר להם לאכול אוכל כשר בהתאם לאמונתם, הא ותו לא. מכובדיי, במכתב הסטטוס קוו המפורסם ששלח דוד בן גוריון אל ראשי אגודת ישראל בחודש תמוז תש"ז, יוני 1947, הוא כתב כך בעניין הכשרות: "כשרות, יש לאחוז בכל האמצעים הדרושים למען הבטח שבכל מטבח ממלכתי המכוון ליהודים יהיה אוכל כשר". << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה מה שהוא אמר. ומה אנחנו עושים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נסביר. "יש לאחוז בכל האמצעים הדרושים למען הבטח שבכל מטבח ממלכתי המכוון ליהודים יהיה אוכל כשר". זה לא אמר חבר כנסת מ-ש"ס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם מקבלים גם את המרכיבים האחרים של מכתב הסטטוס קוו? כמו האמירה המפורשת שיהיו נישואין וגירושין. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא מה שהיה במשך כמה עשורים בבתי החולים. זה פשוט לא נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אף אחד לא מתערב ולא עונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הרב גפני, אתה מציע החוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה היה הסיכום עם היושב ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שמרנו לך מקום. ברוך הבא. זה המשפט שאמר דוד בן גוריון – לא חבר הכנסת מש"ס או מדגל התורה או מיהדות התורה – שלימים היה ראש הממשלה. למעשה בדרך הזו ובתפיסה הזו צריך ללכת. לכן חוק זכויות החולה, אדם יכול ללכת לקניון או לא ללכת לקניון, זאת בחירה שלו, אבל לבית החולים בדרך כלל הוא לא מגיע מבחירה אלא הוא חייב להגיע לשם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה מתחייב שלא יהיה ניסיון להרחיב את הגבולות, לרכבת, לקניונים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זו בשורה חשובה לציבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב, בוא ננסה לנהל את הדיון באופן ענייני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני באמת שואל. מה עם הרכבת? בשנה הבאה לא תבואו ותאמרו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני לא אתן שיהיה כאן קרנבל תקשורתי. אנחנו יודעים לנהל דיון ומי שיודע, אני יודע לשמור אחרים. כל אחד יאמר את דברו, ידבר מהחלל עד גידול חסה בשטחים בזמן שיינתן לו לדבר. קצת דרך ארץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהצעת חוק שלפניכם, אומר שוב, הכול ברשות. אף אחד לא מכריח או כופה על מישהו. לא יחלקו קנסות, מאבטחים לא יערכו חיפושים בתיקים של מישהו ולא ברכבים ולא ילכו לבדוק מה האנשים אוכלים בבית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מה המשמעות של החוק? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בסוף כל אחד ידע וישמע. ציטטתי בפתח הדברים את השופט הנדל ואני אצטט עוד ציטוט קטן של השופט הנדל ובזה אסיים את דבריי וניתן לחבר הכנסת גפני, מציע החוק, להסביר את החוק. "כשם שאנשים מעוניינים לאכוף את זכויותיהם המשפטיות, כך חפצים המקפידים על שמירת הכשרות שתינתן להם האפשרות לעשות זאת במדינת ישראל. לא התרשמתי כי הפתרון אינו בנמצא. רחוק מכך, יש צורך בשיח אמיתי המכיר בעמדה". אני מקווה ומאמין שבדיון כאן נצליח לערוך שיח אמיתי שיביא לפתרון מיטבי מתוך כבוד הדדי אחד לשני. חבר הכנסת הרב משה גפני, יושב ראש ועדת כספים. קודם כל, ברוך הבא, כבוד הוא לנו שאתה משתתף בדיון בוועדה. ניהלנו שיחות בנושא ואתה העלית אותו. בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב ראש, אני מודה לך על שאתה מביא את זה לדיון כהכנה לקריאה ראשונה. אני רוצה להגיד לחברי הוועדה שאני לא הייתי מגיש את הצעת החוק הזאת, היא מיותרת לגמרי, אבל היא הוגשה מתוך - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סיכום נהדר של הדיון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אנחנו רוצים להספיק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא הייתי מגיש את הצעת החוק הזאת. המדינה התנהלה, אנשים הלכו, ומי שהיה נזקק לבית החולים – הלך לבית החולים ולא היה משנה אם הוא היה אדם דתי או חילוני או אדם ששומר על כשרות בפסח. דרך אגב, על פי כל הסקרים, רוב האוכלוסייה היהודית שומרת על כשרות בפסח. לא נגענו בעניין הזה. אף אחד לא ביקש לעשות חוק כמו שאנחנו לא מבקשים לעשות חוק על דברים אחרים שאנשים עושים או לא עושים. לא רלוונטי מבחינתנו. מה שקרה זה שבג"צ קבע לפני שלוש שנים שאי אפשר להגיד לאנשים שבבית החולים הזה מבקשים להקפיד על אי הכנסת חמץ כי זה פוגע בזכויותיהם או ביכולת של חולים להתאשפז, חולים ששומרים על כשרות בפסח. בא הבג"צ ואמר שאי אפשר להודיע דבר כזה. הוא גם הוסיף ואמר שאם רוצים, צריך לעשות חוק. זאת אומרת, בלי חוק אין אפשרות כזאת שמי שמקפיד על כשרות ילך לבית החולים אלא אם כן זה פיקוח נפש ממש. כי אחרת הוא לא הולך להתאשפז. אז חבריי ואני הנחנו את הצעת החוק בנוסח הכי רך האפשרי. אם רוצים לדבר על שיתוף פעולה בית הציבורים השונים בישראל, זה החוק. החוק אומר שמנהל בית החולים או מי שהוא הסמיך לכך – אני לא יודע בדיוק מה אומר הנוסח האחרון שהונח – אבל העיקרון הוא אותו עיקרון. מנהל בית החולים שמכיר את האנשים המאושפזים אצלו יכול להחליט על כך שבפסח לא יוכנס חמץ, הוא יכול להחליט על כל בית החולים, הוא יכול להחליט על חלק, הוא יכול להחליט שהוא לא בעניין הזה והוא לא אומר את זה. זה לא שאני הולך להגיד לו מה להגיד. הוא מנהל בית החולים וכך היה תמיד. כך היה נהוג. אני רוצה להגיד לכם שאני שמעתי כאן שאלה האם נעשה את זה על הרכבת. התשובה היא כן. נעשה את זה גם על הרכבת. אם יבוא בית המשפט ויגיד שאי אפשר בקרון האחרון להתאסף עשרה יהודים ולהתפלל מנחה, אסור לעשות את זה, נעשה חוק. אם בית המשפט לא יגיד את זה, לא נעשה חוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ועל חמץ? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא נעשה חוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גפני, לא מתאים לך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אלעזר, לך לא מתאים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תכף נדבר על זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היום מדברים לא על מנחה אלא על חמץ. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע שאני לא הייתי מגיש את הצעת החוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע אבל אני גם יודע שלא תערב מניין בחמץ. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נדלג על זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נדלג. הצעת לדלג, בוא נדלג. כדאי לדלג על הדוגמה הזאת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נדלג. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה עניין שמיטה להר סיני? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בית המשפט לא פסק על הרכבת ולכן אנחנו לא מגישים הצעת חוק והכול בסדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> התכוונו על רכבת בדרך לבית החולים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> פעם היית יותר טוב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה הבעיה? שנינו לא השתנינו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא השתניתי. אבל אתה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע כמה שנים מחכים שאני אשתנה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> פעם להצעת חוק חמץ היית מתנגד? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תכף נדבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היושב ראש, אני לא רוצה לגזול מזמנך. אני אומר שהחוק הזה איננו כופה על אף אחד דבר. איננו כופה לא על מי שמגיע לבית החולים, איננו כופה על מנהל בית החולים שהוא בעל הבית. אנחנו לא אומרים לו שהוא צריך להתייעץ עם הרב. אנחנו לא אומרים שום דבר. אנחנו אומרים את מה שהיה לפני הבג"צ. הסטטוס קוו נשאר. לפני הבג"צ לא היו בעיות. לא עלה אף פעם הדבר הזה. הלכו והגישו עתירה לבית המשפט העליון, בית המשפט העליון כדרכו הלך ופסק את מה שפסק, אמר שאם אתם רוצים שתהיה סמכות למנהל בית החולים – תחוקקו חוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא הציעו פשרות? מי דחה את הפשרות שהוצעו? בג"צ? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עשינו חוק וזה החוק. אין לי כוח להתעמת על הדבר הזה. זה מה שמונח כאן. אני לא יודע מה שהיה ומה שלא היה. זה החוק שנמצא. אפשר להצביע נגד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם רוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא בגלל הרוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היו בחירות וי שלכם רוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה רוב יהודי. יהודי לא יכול להצביע נגד זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם לא מעניין מה היה, למה סיפרת על בג"צ? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כך, אנחנו לא יהודים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואחר כך אתה רוצה הידברות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מבחינתך אנחנו לא יהודים? רק מי ששומר מצוות הוא יהודי? זה מה שאתה אומר? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם יהודים לכן אתם בוודאי תצביעו בעד הצעת החוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אתה טועה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני דווקא חושב במקרה הזה – לצערנו, לפי רוח הדברים שאני שומע – שמי שאינם יהודים יוכלו להצביע בעד כי הם יודעים שהרגשות של כל אחד מכובדים בחגים שלהם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין ספק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כשאתם תטיפו על שיתוף פעולה, נזכיר לכם את חוק החמץ. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ואנחנו נזכיר לכם את חוק הגיוס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה עכשיו הבעת את דעתך לגבי הידברות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבג"צ ביקש הידברות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אמרת שאם זה חוק, יש לכם רוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אני לא רוצה להגיע לקריאות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את מכסת הקריאות רוטמן לקח. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יהודי לא מצביע נגד החוק. יפה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש עוד מציעים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איפה הם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הנה, אני אחד מהם. חבר הכנסת אזולאי אחד ממציעי החוק. בסופו של דבר אמרתי שאנחנו ממזגים את ההצעות לחוק אחד. שמעתם את מציע החוק. חזרתי על מה שאמרתי בהתחלה. לכל אלה שרצו לעשות כל מיני סופרלטיבים שמושכים צדדים קיצוניים – אף אחד לא מחטט ואף אחד לא כופה. בית המשפט דיבר על סמכות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוא נכניס את זה לחוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בחוק אין קנסות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוא נכניס לחוק אמירה ברורה שלא יבוצע חיפוש בכליהם של הבאים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא קראת את נוסח החוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הנה, הוא כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בית המשפט דיבר על כך שהסמכות שהייתה למנהל בית החולים איננה ואנחנו מביאים סמכות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא זה מה שבית המשפט אמר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני רוצה שנשמע את היועצת המשפטית שהיא תתייחס לנושא הבג"צ ולמה שהונח כאן. לאחר מכן אני אשתדל לתת את זכות הדיבור לפי סדר המגיעים והגיעו לכאן הרבה חברי כנסת. כל אחד ידבר שתיים-שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר קצת יותר משתיים-שלוש דקות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. יש זמן נתון. יש גם אנשי מקצוע שהגיעו ואלה לא סתם אורחים שבאים כדי לדבר ולעשות תקשורת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל לבקש מאתנו לדבר שלוש דקות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יכולים להיות שני סבבים של שלוש דקות. עורכת הדין נעה בן שבת, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב ראש, בפתח הדברים, אולי היועצת המשפטית תתייחס לזה, אני מבקש חוות דעת מהייעוץ המשפטי על משמעות הביטוי – מבחינה משפטית – "להורות לבאים בשערי בית החולים לפעול בהתאם להוראות אלה". אני מבקש להבין מבחינה משפטית. סעיף (ג) בהצעה אומר: "קבע מנהל בית החולים הוראות איסור או הגבלה של הכנסת חמץ, רשאי הוא להסמיך עובד של בית החולים להורות לבאים בשערי בית החולים לפעול בהתאם להוראות אלה". אני מבקש לקבל מהייעוץ המשפטי חוות דעת כתובה מהי הפרשנות לשיטתכם של סמכויות אותו עובד שהוסמך. מה נכלל בתיבה "להורות". האם נגזרת מסמכות מתן ההוראה הסמכות לבצע בדיקה? האם כאשר אותו אדם שנכנס אומר שמעתי אבל אני עושה את מה שאני רוצה, האם יש סמכות עיכוב? האם מותר למנוע מאדם שהוא מבקר או עובד להיכנס לבית החולים? אני מבקש חוות דעת בכתב - כי זאת סוגייה מאוד קריטית - איך הייעוץ המשפטי של הכנסת מבין את המשמעות של התיבה "להורות" דבר מה בנוגע להוראות החוק, והאם זה קיים בעוד הוראות חוק. האם יש תקדימים אחרים מה זה "להורות לבאים בשעריהם". בבקשה, בכתב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה עורכת דין נעה בן שבת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו נתייחס בהמשך גם למה שמוצע כאן בהצעת החוק וגם נבקש שמשרד המשפטים יתייחס לדבר הזה. קודם נציג בקצרה את פסק הדין ואת הצעת החוק. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> על שולחן הוועדה מונחות הצעות חוק משלושה סוגים. בנוסף הנחנו גם נוסח מוצע אחרי דין ודברים גם עם המציעים וגם עם משרדי הממשלה ותכף נתייחס לשאלתו של חבר הכנסת גלעד קריב. אנחנו באמת התכוונו להרחיב בעניין הזה. אני כן אגיד על קצה המזלג שהסמכות להודות היא הסמכות ליידע את מי שנכנס בשערי בתי החולים על המדיניות של בתי החולים ביחס להכנסת חמץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק ליידע. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוא לא יכול לעכב, הוא לא יכול לתפוס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם כן, למה שלא נכתוב ליידע? בואו נכתוב ליידע. אם הסמכות להורות היא בעצם ליידע, חקיקה צריכה להיות ברורה, אז אני מציע שנכתוב ליידע. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה גם לא מה שמופיע בהנחיות של הרבנות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, לא אפשרתי לך לדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אשמח לדעת את עמדתכם באשר לדיוק לשון החקיקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אחרי פסיקת בג"צ, גם לרשום ולהורות, גם לומר לאנשים. כמו שהמאבטח בכניסה שואל אם יש לכם נשק. שוב אני אומר שהיו שאלות, האם נותנים קנס, האם יחטטו בתיקים או לא אבל שתהיה את הסמכות למנהל בית החולים להחליט. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, אתה מתנצל בפניו והוא רוצה דבר נורא ברור וזה שהכול יתפוצץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה? חס ושלום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בשביל מה כל השאלות האלה? תפסיק לדבר שטויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת גפני, אתה טועה רק בדבר אחד. הרי בג"צ הציע פשרות. היו ידידי בית משפט שדומני נמצאים כאן, הציעו פשרות. הרבנות הראשית דחתה אותם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תפסיק לדבר שטויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בניגוד לדברים שלך השופט ניל הנדל גם הוא ביקש שהצדדים יגבשו - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא ביקש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה טועה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא שמעו את דעת השופט הנדל. הוא היה בדעת מיעוט. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בדעת מיעוט הוא קבע. פסק הדין של השופט הנדל היה שיימשכו מגעי הפשרה ואם לא תהיה פשרה, יחזרו לבית משפט עם הצעה חדשה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה תאמר את דבריך בזמן שלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> פשוט ספין על ספין על ספין. רק להוציא את דבריו של השופט הנדל מהקשרם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, הוא מתעלם מהתורה ומתעלם ממך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חס וחלילה מתעלם מהיושב ראש. הוא הרבה יותר נינוח ממך כיושב ראש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי שאתה גם מתעלם מהתורה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לעתים אני מתעלם מהפרשנות שלך לתורה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בתורה יש מושג בית חולים? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש "בביתו". << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אתם לא מסוגלים להקשיב למשפט. עורכת הדין מדברת ואולי אחר כך יהיו לכם שאלות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> חשוב למסגר את כל ההצעות האלה כחלק מפסק הדין של בג"צ בעתירה 1550/18. הוגשו שם שתי עתירות של הפורום החילוני ואחרים וארגון עדאללה נגד המדיניות של בתי החולים לעניין הכנסת חמץ לשטח בית החולים במהלך חג הפסח והאכיפה שלה על ידי מאבטחי בית החולים. בדעת הרוב נקבע כי שלילת האפשרות להכניס לחדרי המטופלים שחפצים לסעוד ב-ד' אמותיהם מזון שלא מסופק על ידי בית החולים, היא פוגעת בזכותם החוקתית לאוטונומיה כחלק מכבוד האדם והכרה בזכותו להגדרה עצמית ולמימוש בחירותיו והעדפותיו וכן בזכות לחופש מדת שגם היא זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי. בית המשפט קבע כי עוצמת הפגיעה בזכויות האלה היא ניכרת בהינתן הנסיבות המובילות בדרך כלל לאשפוז בבית חולים ונוכח מאפייני מתכונת האשפוז שבעצם כאשר אתה מאושפז, ד' האמות שלך זה החדר בו אתה מאושפז וזה המרחב שעומד לרשות המאושפז כשהוא בבית חולים. בית המשפט גם אמר שההוראות פוגעות לא רק במטופלים אלא גם בסטודנטים והעובדים אבל כמובן לא באותה מידה שזה פוגע במטופלים שמחויבים לשהות שם בעל כורחם. לנוכח הדברים האלה בית המשפט קבע שנדרשת הסמכה מפורשת וברורה בגלל הזיקה העניינית וההדוקה לזכויות אדם מוגנות וגם בגלל השיקולים הדתיים שהנחו את פעולת הרשות המינהלית וכאם בעצם הצעות החוק שבאו להתמודד עם הפסיקה הזאת, כפי שנאמר כאן. אני רק אומר שבית המשפט לא התייחס לטענות בדבר אופן הפעלת שיקול הדעת של מנהלי בתי החולים כי הוא כבר נעצר בשלב ההסמכה. הוא אמר שאין הסמכה לעשות את הדבר הזה. לשאלתו של חבר הכנסת גלעד קריב. בית המשפט בהחלט ניסה להתייחס לחלופות, לחלופת השימוש בכלים חד פעמים ואולי כדאי לקבל הרחבה ממשרד הבריאות למה הוא לא רואה בחלופה הזאת כחלופה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הבינו שזה לא מתאים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איזו עוד חלופה הייתה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> חלופת מתחמי החמץ. אני אומר על קצה המזלג שלגבי מתחמי החמץ קבע בית המשפט שהחלופה הזאת היא לא מצמצמת את הפגיעה בזכויות היסוד, היא לא נותנת מענה לשלילת האפשרות ממטופלים לסעוד ב-ד' אמותיהם והיא גם אינה זמינה למטופלים שהם לא יכולים להתנייד. היא טובה למי שיכול ללכת ולהגיע אבל היא לא טובה למי שלא יכול להתנייד. גם נאמר שהיא פוגעת בפרטיות והיא עשויה לסמן ולבדל את מי שצורך חמץ. בית המשפט שלל את האפשרות שמאבטחי בית החולים יאכפו את האיסור של הכנסת חמץ. הוא אמר שתפקיד המאבטחים הוא לשמור על הביטחון של הציבור ולא לבצע משימות מהסוג הזה שחורגות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חורגות בעיניו של מי שחשב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא. בעיניו של מי שקבע את המושג מאבטח. << אורח >> קריאה: << אורח >> מהחוק שמסמיך מאבטחים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אדם שמאושפז ולא יכול לאכול, זאת מעלה של פיקוח נפש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> היושב ראש, מאבטח, שים לב למילה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בניגוד להלכות אחרות יש הלכות שאתה יכול לבחור בין אחת לשנייה. הלכה אחת בתורה, יש ב-בל ייראה ובל יימצא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה לא קשור ל-בל ייראה ובל יימצא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תגיד לי, אתה רוצה לתת ליושב ראש לנהל את הדיון? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מאוד מודה לך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא נראה כך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את נותנת דוגמה של כלים חד פעמיים. לא צריך להיות ראש ישיבה כדי להסביר שזה לא עניין של הצלחת אלא זה עניין של המטבח, המטבח הזמני, הכלים ליד, התנורים. כל המערך. יש באזור הזה חמץ - כל המערך נפסל. זה לא רק שיצרוב לי לעבור. אני גדלתי ברמלה והיו לי שכנים שאינם יהודים והם הזהירו את הילדים שלהם – ואני לא אשכח איזה מכות נתנו פעם אחת השכנים לילדים שלהם - שלא יציגו ליד השכן היהודי את הפיתות או את הבייגלה שהיו אוכלים שם. ידענו שהם ידעו לכבד. בסך הכול מדובר בשבעה ימים שאנשים נאלצים לשהות בבית חולים. אותם עותרים שרצו לעשות את זה, הביאו אותנו למצב שאנחנו מחוקקים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני רוצה לציין שזאת חלופה שבית המשפט דן בה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> דנו בכל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן. זאת לא הצעה שלי. במסמך שהנחנו על שולחן הוועדה כתבנו נקודות לדיון שאנחנו חושבים שצריך להתייחס אליהן. שוב, בגלל שאנחנו נמצאים בסביבה שעל הכף מוטלות זכויות חוקתיות, חשוב שחברי הוועדה יבחנו את תכלית ההסדר, את ההלימה לערכי מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ואת המידתיות של ההסדר. כמו שאמרתי בראשית הדברים, מונח בפניכם נוסח שמציע לתקן את חוק זכויות החולה בדיוק ברוח של הדברים שהציג חבר הכנסת גפני. הוא דיבר על הסמכה של מנהל בית החולים לקבוע הסדרי לשם שמירה על כשרות בפסח. הוא רשאי לקבוע. הוא לא חייב. זה הולך ברוח של מה שהציג חבר הכנסת גפני בראשית דבריו. בהסדרים האלה יוכל מנהל בית החולים גם לאסור או להגביל חמץ בפסח במבנה בית החולים כולו או חלקו. בעת הפעלת הסמכות יהיה על המנהל לקבוע את ההסדרים האמורים בהתחשב בזכויות המטופלים ובצרכים שלהם והוא יהיה רשאי להביא בחשבון גם את צורכי המלווים והעובדים. כך תעמוד לרשות המנהל של בית החולים האפשרות לשקול מגוון אמצעים שיתאימו למטרה של שמירה על כשרות לפסח החל מהגבלות כאלה ואחרות וכלה בהגבלות שהן יותר חמורות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בזה יצטרכו להתעסק מנהלי בתי החולים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לפי המוצע הוראות בדבר הגבלה או איסור של הכנסת חמץ יפורסמו באופן קבוע באתר האינטרנט של בית החולים ומשרד הבריאות אמר שיש בתי חולים מסוימים קטנים שאין להם אתר אינטרנט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז זה יפורסם באתר משרד הבריאות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מנהל בית החולים יעביר את המידע למשרד הבריאות והמשרד יפרסם את זה באתר האינטרנט שלו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש כאלה שלא משתמשים באינטרנט. אם אפשר לכתוב יותר כללי איך מפרסמים את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ב"מודיע" וב"יתד נאמן". << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לפחות באינטרנט. כל מי שירצה להתאשפז באופן אלקטיבי, באופן מתוכנן מראש, יוכל להביא בחשבון את השיקולים האלה. לנוכח האמור בפסק הדין לעניין הסמכויות של המאבטחים שציינתי קודם, הנוסח מאפשר למנהל בית החולים להסמיך עובד של בית החולים להורות לבאים בשערים של בית החולים לפעול בהתאם להוראות הורה עליהן. סמכויות אלה הן לא סמכויות אכיפה אלא רק במישור היידוע. לא אכיפה, לא עיכוב, לא תפיסה של מזון. משרד המשפטים אולי יוכל גם הוא להרחיב בסוגייה הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת רוצים לדבר לפני משרד המשפטים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא. אני אשמח לשמוע קודם את משרד המשפטים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שי סומך, משרד המשפטים, מחלקת ייעוץ וחקיקה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> צוהריים טובים. אני אתחיל ואחר כך נירית תמשיך את הדברים שלי. נירית היא מהמחלקה הפלילית והיא תדבר לגבי הסמכויות של עובד בית החולים. אני אעדכן לגבי ההחלטה של ועדת שרים לענייני חקיקה. הוועדה החליטה לתמוך בהצעת החוק בתנאים האלה: 1. נוסח הצעת החוק יתוקן כך שתינתן למנהלי בתי החולים הסמכות לאסור הכנסת חמץ לבתי החולים בחג הפסח והם לא יחויבו לפעול לפי ההוראות שתקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל. 2. המשך הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם משרד המשפטים. 3. הדיון יוחזר לוועדת שרים לפני הקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> התכוונת אחרי הקריאה הראשונה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לפני הקריאה הראשונה. אחר כך זה עובר למליאה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן. אני אפרט לגבי העמדה המשפטית שלנו. קודם כל, צריך להתחיל ולומר שהצעת חוק שמבקשת לאסור הכנסת חמץ לבתי חולים, מעוררת שאלות חוקתיות רציניות וקשיים רציניים. הניתוח החוקתי מתחיל בשאלה של הפגיעה בזכות. בעניין הזה כבר בית המשפט קבע שאיסור על הכנסת חמץ בפסח פוגע בזכות לאוטונומיה, בזכות לחופש מדעת. כמו שציינו, הפגיעה היא בעיקר בחולים אבל במידה פחותה גם במלווים ובעובדים. הדבר השני שנבדק הוא האם הפגיעה היא בחוק. בית המשפט כידוע פסל את ההסדרים בגלל היעדרו של חוק וכאן הצעת החוק בדיוק מתקנת את העניין הזה ורוצה להסדיר את הפגיעה בחוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז זה בסדר שעשינו חוק. << אורח >> שי סומך: << אורח >> ברור, כדי לתת מענה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שמשרד המשפטים יגיד עלי שאני בסדר, המשיח הגיע. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בדרך יש "אבל". << אורח >> שי סומך: << אורח >> לתת מענה לקושי שבית המשפט הצביע עליו ובגללו הוא פסל את ההסדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> משרד המשפטים פוחד גם שתרצו לבטל את משרד המשפטים ולא רק את בית המשפט. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> נכון. הם תחת איומים עכשיו. ושימנו יועצים משפטיים. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> על שי סומך אנחנו לא מאיימים. הוא בנם של קדושים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מקווה שאתם לא מאיימים על אף אחד, גם אם הוא לא בן של קדושים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בינתיים הצד של המאיימים הוא במקום אחר. << אורח >> שי סומך: << אורח >> התנאי השני הוא שהחוק צריך להיות לתכלית ראויה שהולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ושמירת הכשרות היא בוודאי תכלית ראויה. הדבר הבא שצריך לבדוק הוא המידתיות לפי פסקת ההגבלה. החוק לא צריך לפגוע בזכויות במידה שאינה עולה על הנדרש. בעניין הזה ציינתי כבר שהצעת החוק מעוררת שאלות חוקתיות אבל יש שינויים שאני חושב שהם ניכרים לעומת הצעת החוק המקורית ולעומת ההסדר הקודם. הדבר הראשון שכבר צוין הוא נושא החיפוש שלא קיים ויש כרגע נוסח אחר שנירית תרחיב לגביו. הנושא השני הוא החובה להתחשב גם בחולים, לקבוע בנוסח שמונח לפניכם. הדבר השלישי הוא שאין כאן הסדר גורף כמו שהיה בהצעת החוק המקורית אלא הסדר שבעצם מאפשר לכל מנהל בית חולים לקבוע את ההסדרים שמתאימים לבית החולים. הדבר הרביעי הוא שבמסגרת ההסדרים האלה גם אפשר לקבוע הגדרה של חמץ שהיא שונה, שהיא מתאימה יותר לאוכלוסייה. יש הגדרת חמץ שהיא רחבה כמו של הרבנות הראשית ויש הגדרת חמץ שהיא יותר מצומצמת כמו בחוק החמץ. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. אוכלי קטניות ולא אוכלי קטניות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הרבנות הראשית לא אוסרת קטניות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא רק זה אלא הדרישה של הרבנות הייתה שלא יוכנס במהלך חג הפסח כל מזון מן החוץ שאין עליו חותמת כשרות לפסח. דהיינו, אם המטבח שלי בבית איננו מוכשר לפסח ואני לא יכול לקבל את האוכל שאני מבשל בבית תעודת כשרות, אבי התאשפז ואני רוצה לבוא לבית החולים בלי חמץ, אני רוצה להכין לו סלט פירות ולהביא לו אותו כשהוא מאושפז, כמו שכל משפחה עושה. בחג הפסח הפרקטיקה הייתה שלא אפשרו לאנשים להיכנס עם מזון שהם מביאים מהבית. לא קשור לחמץ. זה הסיפור. מכאן גם נולדה העתירה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, היא נולדה מיותר. אני אבהיר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. כל אחד בתורו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לומר שלא מדובר בהחלטת הרבנות על פסח. צריך להגיד את האמת. מדובר בהחלטת הרבנות על כך מהרגע שבית החולים הוכרז ככשר. זאת אומרת, בבתי מלון או בצבא לדוגמה זה יכול להיות שבוע לפני פסח. החמרה. צריך להגיד את האמת, שזאת החלטת הרבנות אמרה ב-2017. מהרגע שבית החולים הוכרז כשר והוא לא מוכרז בערב פסח אלא לפני כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תמכרו את בית החולים לגוי והכול יהיה בסדר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> גם את הצבא אפשר למכור לגוי. << אורח >> שי סומך: << אורח >> היו שני דברים שהערנו לגבי הנוסח. זה היה קצת מאוחר ואני מבין שלא הספקתם לדון בהם. יש שתי הערות לנוסח. דבר ראשון. בהתחלה כתוב ש"מנהל בית החולים רשאי להורות על הסדרים מיוחדים לשם שמירת כשרות לפסח". אנחנו רצינו להוסיף כאן מילה של נחיצות, של הכרחיות. זאת אומרת, להורות על הסדרים מיוחדים הנחוצים לשם שמירת כשרות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מאיפה הדקויות האלה? רוצים לחוקק חוק בשביל להסדיר את הנושא של מה שהיה. נחוצים, מיוחדים, יותר ראשונים מהאחרונים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם מדברים על הזכויות המוקנות לכל אחד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ברור שאם עושים, זה נחוצים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שום דבר לא ברור. למה לא לרדת לרזולוציה ולהבין במה מדובר? שלא יהיו אחר כך סימני אלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מכיר חקיקה שיורדים לרזולוציה כזאת. לא מכיר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זאת לא רזולוציה. זאת התנצלות על עצם החוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בפעם הבאה תבדוק איזה איפור ותספורת צריך ביבי. תרד לרזולוציה ונדע בעד מה אנחנו משלמים כסף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ירדנו ספציפית לצבע השיער? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> משרד המשפטים מדבר על זכויות. הוא מדבר גם על הזכויות של אלה שמקפידים על כשרות? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> למה לא? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה הירידה הזאת לרזולוציה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> חופש לדת בעיניי זה אחת הזכויות הכי חשובות שיש במדינת ישראל. חופש לדת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מגיעים כאן לדבר המעשי. האם חולה שומר כשרות בפסח צריך לתת לו? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> צריך לתת לו את האפשרות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה 30 שנים לא הייתה לכם שאלה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כי השתנתה הפרקטיקה של הרבנות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חידדו את מה שהיה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי מונע מהחולה להתאשפז? יגישו לו אוכל לא כשר? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> צריך לשמור על זכותו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מצד שני יש זכויות של אנשים אחרים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אף אחד לא מוריד את זה מהשולחן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מאוד מקפידים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת גפני, אתה יודע שבשום בית חולים בעיר יהודית בישראל אי אפשר לקנות שום דבר בשבת? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם הייתי היושב ראש, לא היית מדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם היית היושב ראש, תפסיק לעשות הצגות לתקשורת. אני יושב אצלך בוועדה ואתה נותן לי לדבר. די. נגמרו ההצגות האלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה שחקן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הרב גפני, נו, מספיק. באתרים של החרדים כבר יודעים שאתה נותן לי לדבר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני חושבת שאני האחת והיחידה כאן שלמדה משחק ואני נותנת לשניכם ציון 100. כמי שלמדה משחק, זה הציון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו בדרך למסע הופעות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גפני מבקש למחוק מהפרוטוקול שהוא נותן לגלעד קריב לדבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כשאת היית יושבת ראש ועדה, מישהו היה מתפרץ ככה פעם אחת, היית מאפשרת לו? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא זרקתי איש אחד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גם אני לא זרקתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אפשרתי לרב פרוש לתקוע אצלי בשופר. לא זרקתי אותו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ישבו אצלי חברי כנסת שייללו לי כמו חתולים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו אני גוזר על עצמי תענית דיבור כי הרב גפני ביקש. אני אדבר רק כשאקבל רשות דיבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עורך דין סומך, תשלים את דבריך. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לפני שמנהל בית החולים אוסר על הכנסת חמץ לבית החולים כולו, אם זאת ההחלטה שלו, מבקשים שזה יהיה אחרי שהוא ישקול חלופות אחרות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה זלזול באינטליגנציה של מנהל בית החולים. אתה נותן לו סמכות, אתה רושם לו האם הוא בדק, האם הוא שקל, אולי הוא לא צריך, ומה עם העובדים שלו? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> לא רק זה אלא גם כללי המשפט המינהלי, זו החלטה מינהלית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זאת זילות משפטית. משפט כזה, זאת זילות משפטית. אני משפטן. אני לא עורך דין אלא משפטן. שקלת? הוא שקל אם הוא פותח MRI נוסף, אם הוא מביא מנתח מחוץ לארץ , לא אמרת לו לפתוח מחלקה נוספת, אם הוא שקל ובדק שאין לו אופציה אחרת אלא בחמץ אתה אומר אשמנו, בגדנו, עווינו, חטאנו, עכשיו תפתח. זה משפט בשביל להתנצל, להראות איפה המחלוקת. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> זה משפט שאומר דרישה מפורשת של הייעוץ המשפטי לממשלה, לצערי הרב, שבא לכאן עם אג'נדה מאוד מאוד ברורה שפשוט מנסה לבוא ולהכניס עמדות ליברליות שלא ממין העניין. נאבקים כנגד חופש הדת של אזרחי מדינת ישראל. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא יאומן שאתה אומר את זה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> בדקדוקי העניות הללו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש כאן דיון כל כך ענייני אבל לקחת את זה למקום הפוליטי הזה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אג'נדה ברורה, אג'נדה מאוד ברורה. קחו את דבריו של דעת המיעוט, של השופט הנדל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו ניקח את דבריו של השופט הנדל. תיקח גם אתה את דבריו של השופט הנדל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משרד המשפטים, אתם יודעים שהצעת החוק המקורית הייתה הרבה יותר קיצונית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> חבר הכנסת ארבל, אתה טועה. זאת לא אג'נדה ליברלית, זאת אג'נדה חשוכה שלא נותנים לאנשים לשמור על כשרות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בימים האלה כשאנחנו במרה שחורה, באמת כך זה נשמע. לא ליברלי? אני מכבדת אתכם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זאת אג'נדה חשוכה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם תכבדו אותנו. אנחנו רוצים את הכיבוד ההדדי הזה. לקרוא לי חשוכה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ומה דעתך לכבד גם אותנו? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בבקשה. אנחנו רוצים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה בית המשפט התערב? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו יושבים כאן לדיון ענייני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כי שיניתם את הסטטוס קוו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה יודע שאתה מקבל כאן כבוד ולא רק אתה אלא הציבור כולו מקבל כבוד מעל ומעבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו רואים את הכבוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משרד המשפטים, אתם הרי יודעים שהצעת החוק המקורית היא הרבה יותר קיצונית ונמצאת במקום אחר. היא הייתה גורמת לקיטוב עצום בעם. דווקא המציעים מבינים שאנחנו נמצאים במקום של הבנה ובסך הכול תאפשרו את מה שהיה במשך 30 שנים. להוסיף משפטים כאלה, זה באמת לעג לרש וזלזול באינטליגנציה של המציעים לגבי שיקול דעת מנהל בית החולים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין יש לנו חופש ביטוי והוא יכול לומר מה שהוא חושב או שגם זו פגיעה בחופש הדת? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> הוא יכול לדבר בכפוף לאישור היושב ראש. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא חשבתי שאתה הצעות דרמטיות. ממילא אלה דברים שמטייבים את הנוסח. לא חשבנו שיש להם איזושהי משמעות דרמטית. רק הבוקר קיבלתי את הדברים האלה. אם זה היה אתמול, אולי זה היה אחרת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם אלו התוספות היחידות שהוספתם, זאת אומרת שמבחינתכם הנוסח עובר יפה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל שי, גם לפי ההחלטה, זה לא עולה לקריאה ראשונה אלא זה חוזר לוועדת השרים ואתם נמצאים שם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בינתיים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז מה אם זה הגיע אתמול? אנחנו לא ממהרים. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני אומר שהשיח הזה אולי היה יכול להיות גם לפני כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. היו עוד דברים בכנסת לעשות. אין לנו טענות אליך אחרי שאמרו עליך שאתה בנם של קדושים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כל ישראל קדושים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. משרד המשפטים, נירית להב קניזו. תשלימי, אם יש לך משהו להוסיף על דבריו של שי סומך. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> תודה רבה אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אפשר אדוני היושב ראש שהיא תאמר לנו איך הם מבינים את סעיף (ג). חשוב לדעת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב, שמעתי את השאלה שלך אבל אתה לא יכול לנהל כאן את הדיון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא ניהלתי. אמרתי אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שמענו את השאלה בהתחלה. הם שמעו אותה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אני מתכוונת להתייחס לשאלתו של חבר הכנסת קריב. הסמכות להורות היא כמובן לא כוללת לא סמכות למנוע כניסה, לא סמכות חיפוש ולא סמכות שימוש בכוח ונעשו בחקיקה שימושים בסמכות להורות. יחד עם זאת, הדיוק שהוצע גם על ידי חבר הכנסת קריב וגם על ידי עורכת הדין סלנט, להשתמש בסמכות ליידע, בעינינו יותר מתאימה לסיטואציה. חשוב גם לציין שבעתירה לבג"ץ הוסכם על ידי המדינה, לרבות על ידי הרבנות הראשית, שהסמכות ליידע היא סמכות שמספיקה בנסיבות העניין. כלומר, העובד שהוסמך על ידי מנהל בית החולים, יוכל ליידע את הבאים בשערי בית החולים באשר לכללים שהוא שחלים, שהוא קבע ביחס לשמירת הכשרות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לעבור לחברי הכנסת. לכל אחד יש מה להוסיף על מה שהשני אמר, גם בעד וגם נגד. כל אחד ידבר בין שתיים לשלוש דקות על מה שהוא רוצה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. חברי חבר הכנסת גפני, אני קודם כל מבקש להזכיר את האווירה הציבורית שכולנו נמצאים בה, שבמדינת ישראל יש חרדה גדולה לעתיד שלנו, לעתיד המשותף שלנו, לזהות שלנו בכלל, ולא רק לזהות הדמוקרטית אלא גם לזהות היהודית. אני חושב שאי אפשר לנתק את זה מהדיון הזה וגם לא מהתזמון של הדיון הזה ערב פסח הקרב, בהנחה שעד אז גם החקיקה הזאת לא תושלם וממילא יכולנו אולי לתרום להורדת גובה הלהבות גם בדחייה. אני קורא לך לדחות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> למה נראה לך שדחייה מנמיך את גובה הלהבות? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא הפרעתי לך ואני מבקש שלא תפריע לי. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> הפרעת לי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. אני הפרעתי לך. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> גם אתה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזה באמת לא הזמן. אולי בצד שלכם לא מבינים את גובה הלהבות ולא מבינים מה זה עושה. לא יודע אם אני בצד אחר אבל אין לי ספק שהחוק הזה כמו שהוא, עצם הקידום שלו, יביא כבר בפסח הקרוב לתוצאה הפוכה. גם אם הוא היה מושלם, אבל על אחת כמה וכמה כשהוא לא יושלם, ובבתי החולים בפסח הקרוב יהיה הרבה יותר חמץ ולו כתגובת ריאקציה - שאני מצר עליה – לקידום של החוק הזה. גילוי נאות. אני לא רוצה לראות חמץ בבתי החולים. זה מפריע לי באופן אישי. אני מוכן לקרוא לכל מי שרוצה לכבד גם אותי, ואני גם אכבד אותו, לא להכניס חמץ לבית חולים, בטח לא חמץ גלוי. כיוון שלא שומעים אותנו אני אגלה לך משהו, בכל צד יש את נטורי הקרתא שלו ואני חושב שזה לא התחיל בפסק הדין שלב ג"צ, אם נאמר את האמת, אלא זה התחיל בהנחתה של הרבנות בשנת 2017. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אפשר לזרוק על הרבנות מה שרוצים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא זרקתי על הרבנות כלום. אני חושב שהחמץ הוא קורבן של תחושה של רבים מאיתנו של עודף התערבות בחיים. החמץ הוא קורבן של עודף חקיקה דתית בחיי הפרט ואנחנו הולכים ומשלמים על כך ואני אמרתי לך במליאה שאנחנו נגיע גם לבריתות מילה וכבר התחלנו להיות שם ואני כואב על זה יותר ממך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם בג"צ יפסול, ילכו לעשות ברית מילה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא המציע היחיד אלא יש כאן כמה מציעים. הרי על העגלה הזאת רצו לקפוץ הרבה. אנחנו מכירים את הטכניקה כאן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה הבעיה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך מה הבעיה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> גפני, די, נו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תגידי, את יושבת ראש הוועדה? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל אני רוצה להקשיב לו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז תקשיבי. מישהו מפריע לך? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מפריע לי. אתה, כל הזמן עם ההערות שלך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גפני, גם את הביטוי של לקחת מאבטחים שלפני עשרות שנים לא היו שם ולומר להם שעכשיו הם אחראיים לא על הביטחון - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי אמר על מאבטחים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך. תכף אני אגיד לך. אתה רוצה להוסיף פקחי כשרות בכניסה לבתי חולים? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> איפה זה כתוב בחוק? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> סתם, אתה ממציא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> סליחה. אמרתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשרוצים להוציא מישהו אחרי שעות הביקור, מה עושים? באים ואומרים לו שנגמר זמן הביקור. אגב, זה באותו סעיף. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה גם לא כתוב בחוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שמה שצריך לעשות עכשיו. גפני, תקשיב, שב רגע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אתה אומר לי, אז אני יושב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. לכן אני אומר לך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> במיוחד אחרי שתיארת איך אתה שונא את זה ששמים חמץ בבתי חולים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא השתמשתי במילה שונא כלפי שום דבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא שונא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא משתמש במילה הזאת. גפני, אני אציע לך הצעה. כיוון שממילא זה לא יושלם עד הפסח הזה, נצא בקריאה משותפת להשתדל להימנע מהכנסת חמץ לבתי חולים כבר בפסח הזה ואת המשך הדיון הזה שיכול להיות טעון, יגרום לאדי ההסתה והפילוג לרדת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני בעד זה. אנחנו דוחים בשאט נפש את ההחלטה של בג"צ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב ראש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני חייב לחזור לחוקה להגן על הייעוץ המשפטי מפני רוטמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כל אחד לוקח סרטון והולך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כאן זה על מי מנוחות. מה שקורה בחוקה, שם התעמרות ביועצים המשפטיים שזה נורא ואיום. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שמעתי את חבר הכנסת גפני שזועם כאן על בג"צ. אני שומעת את חבר הכנסת ארבל. אתם אנשים אינטליגנטיים, חכמים, מלומדים, ממה הכול התחיל? מנוהל של הרבנות הראשית. לכבוד הנוהל הזה אנשים נאלצו לעתור לבג"צ. תמיד יש את הביצה, נכון? זה התחיל משם. אם הרבנות הראשית לא הייתה מפרסמת נוהל - אדוני היושב ראש, אני מאמינה שאתה מכיר את הנוהל הזה שפורסם ב-2017, 14 עמודים – לא היה בג"צ. משם זה התחיל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי היה צריך את הנוהל הזה? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תראי, עלתה כאן השאלה מי הפר את הסטטוס קוו. הייתה כאן התלהבות ונאמר שהבג"צ הוא בעצם זה שפוגע ומפריע אבל התברר שלא כך הוא. אם לא היה אותו נוהל ב-2017, לא היה בג"צ. אני לא בוויכוח. אני אסביר משהו מאוד פשוט. הקשבתי רוב קשב לאדוני היושב ראש ואתה השתמשת בדעת מיעוט של השופט הנדל וזה מצוין שהשתמשת בזה. זה חשוב למרות שציטטת רק חצי משפט שלו ואתה חלק השני בחרת לא לצטט. ניחא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הקראתי כמה חלקים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. לא. טוב מאוד שפתאום דעת המיעוט נחשבת כי בזמן האחרון אני כל הזמן שומעת שהעם בחר, יש רוב והמיעוט צריך לסתום את הפה. טוב מאוד שכאשר זה מתאים לכם, אתה מציין את זה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אם ניצן הורוביץ היה מקשיב לדעת המיעוט, לא הייתה נופלת לכם הממשלה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תפריע לי. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> באה עידית סילמן - ואני הייתי אצלה בחדר באותו יום - וביקשה לדבר איתו. הייתה יושבת ראש הקואליציה. הוא ביזה אותה, שלח אותה לעוזר שלו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רק בגלל שהיא נעלבה היא פירקה את הממשלה? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> בגלל שאזרחי ישראל מסורתיים. אזרחי ישראל רוצים כשרות בבית חולים ורוצים כשרות בצה"ל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ארבל. תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> משה, אל תתנדב להיות הדובר של עידית סילמן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עדיין בזכות דיבור? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יפה מאוד. תודה רבה. משה, תן לי, בסדר? גלעד, בבקשה, אנחנו מספיק רבים בוועדת החוקה. אני מבקשת לשים לזה לב. דעת המיעוט בפסק הדין הזה צוטטה כאן כי זה חשוב. יש מגוון דעות. אני מבקשת שבדיוק באותה נשימה תתייחסו לדעת המיעוט . << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו שומעים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בשאר הדברים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בכל. דעתכם נשמעת. בסוף הרוב החליט גם בבג"צ. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כולל המחטף השלטוני שאתם כרגע מבצעים. שמעתי את חבר הכנסת גפני שאמר שיהודים צריכים לשמור מצוות. בפרפראזה, מי שלא שומר מצוות – הוא לא יהודי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אל תפרשני. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שמעתי מה בדיוק הוא אמר. כואב מאוד. אם זה כך, רק יהודים על פי ההלכה צריכים ללכת לצבא, קודם שומרי מצוות כהגנה על הארץ ועל המולדת – זה כתוב בתורה. אגב, שעל הדרך גם ישלמו מיסים. ברשותך, אני אבקש ממך, אתה ציטטת את בן גוריון. אתה יכול לחזור על הציטוט של בן גוריון, מה שהוא אמר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מי שירצה, ייכנס לאתר, שם יש את הציטוט. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אצטט. הוא אמר שזה צריך להיות בכל מוסד ציבורי, נכון? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא צורם לך שראש הממשלה מזמין שרימפס למעון רשמי על חשבון הציבור ועל ידי עובדי ציבור? זה בסדר? זה לא פחות חמור או יותר חמור מהחמץ? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מתי לאחרונה אכלת בבלפור? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נאמר על ידי מני נפתלי בעדות שלו. בסדר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני לא מכיר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> על חשבון הציבור, במעון רשמי, על ידי עובדי ציבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זאת ועדת הבריאות. לא ועדת הכשרות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מסיימת. כן, אולי זה לא בריא כל כך. השקר בכלל לא בריא. תעזבו. אל תיכנסו לאנשים לחיים הפרטיים שלהם, לא בבית חולים, לא בתחנת רכבת ולא בקניון. החוק הזה הוא מיותר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב. עד עכשיו דיברת הרבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ממש נקודות טלגרפיות וגם ללא ציניות. יש לנו חובה, לא אינטרס אלא חובה, על המדינה לוודא שבבתי החולים הציבוריים יוגש אך ורק מזון כשר כל השנה וגם בחג הפסח. צריך לעשות את כל הצעדים שיאפשרו זאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זהו. אפשר לסיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אי אפשר לסיים ואני אסביר למה. צריך לוודא את כל הצעדים או לנקוט בכל הצעדים כדי שמאושפזים שומרי תורה ומצוות, מסורתיים שמקפידים בהלכות הפסח, לא יצטרכו לעבור לא על דתם ולא על המצוות שהם בוחרים לקיים. אין קשר בין החוק הזה לבין העקרון הזה. החוק הזה לא עוסק בכך. לא בכדי הרבנות הראשית בתצהירים שלה לבג"צ לא הציגה שום טיעון שיש איסור הלכתי שקשור בכך שבארונית של המאושפז לידך בחדר שמורות ואפלות. כל הטיעונים של הרבנות הראשית נגעו בשאלה מה ההשפעה של הכנסת מוצר לא כשר לפסח על כשרות המטבח הכללית מכיוון שאין שום כלל הלכתי שאומר שאם השכן שלך במחלקה לא מקפיד - - - << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> רק לפרוטוקול, שיירשם שזאת הלכה מרב רפורמי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טוב. הלכה מרב רפורמי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 70 פנים לתורה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, תעזבי. אני לא נתלה בהבנה שלי את ההלכה. אני פשוט רואה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> לפרוטוקול. שפשוט לא יתבלבלו ביום מן הימים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול בסדר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה רוצה שנתחיל לשים עלינו תוויות, כל אחד במה הוא מאמין ומאיזה מוצא הוא? למה זה טוב? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רבותיי, חברותיי, תודה שאתן מגינות עלי. אני לא מתבייש בעובדת היותי רפורמי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לפרוטוקול. אני רוצה שתכתבו גם עלי כל מיני דברים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת רייטן מרום, יש לו עוד כמעט דקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול בסדר. זאת הייתה עמדת הרבנות הראשית. אין שום בעיה להקפיד בהלכות הכשרות של בית החולים גם כאשר לא מחטטים לאנשים בתיקים. לידתו של הבג"צ הזה היא בשינוי המדיניות של הרבנות הראשית שבאה לידי ביטוי בכך שמכונות לממכר מזון אוטומטי נסגרו בימי הפסח והקפטריות בבתי החולים נסגרו בימי הפסח, ואפילו לא הייתה להן את האופציה להכשיר את הקפטריות אלא פשוט הלכו מן הקצה אל הקצה. בסוף הדבר גם התגלגל לכך שמשגיחי הכשרות של הרבנות בבתי החולים הציבוריים נתנו הוראה שהמאבטחים יחפשו לא פיתות אלא מזון שאין עליו סימן כשרות. דהיינו, אם אישה מסורתית מבשלת בביתה לבעלה תבשיל ירקות ומביאה אותו כי הוא לא מסוגל לאכול את האוכל של בית החולים, אי אפשר היה להכניס את האוכל הזה בפסח. חיטטו בתיקים. זה העניין. לכן מי שאשם בפסיקה הזאת, זו הרבנות הראשית שבשנים האחרונות הולכת אל עבר מדיניות מחמירה ומקצינה שלא מתאימה לסטנדרט ההתנהגות של הציבור הישראלי, לרבות הציבור המסורתי. אף אחד לא מדבר על החדרת לאפות לבתי החולים כדי לעצבן את המאושפזים שומרי התורה ומצוות. השאלה היא האם הגיוני שמאבטחי בתי החולים יחטטו לאנשים בתיקים, האם הם מביאים פרודוקטים מהבית. זו דעתי אדוני. זו רק דעתי. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אבל זאת לא ההצעה. אתה מטעה את הציבור. אתה מסית ומדיח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> משה, הכול בסדר. מסית ומדיח, ממש. משפט אחרון לגבי הצעת החוק. הצעת החוק הזו, שכרה יוצא בהפסדה. דיבר על זה שטרן. אבל אם אתם מתעקשים לקדם אותה, דבר אחד צריך להיות ברור והוא שההצעה הזאת תצטרך להיות מאוד מאוד ברורה לגבי מה הסמכויות. לא יכול להיות מצב שבמדינה מתוקנת מחטטים לאנשים בכליהם ומונעים מהם כניסה. תבהירו את כוונתכם. אל תדברו בכפל לשון כדי שלאחר מכן בחלק מבתי החולים כן יחטטו. תבהירו כאן שכל מה שאתם מדברים הוא שייתלה שלט בכניסה שמבקש לא להכניס חמץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה מכיר את המשפט הזה שאחר כך בית המשפט אומר שהמחוקק התכוון? אז המחוקק אמר את דעתו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני שואל. אז תסביר לי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא יחטטו בתיקים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז תכתוב. כתוב להורות. אדוני היושב ראש, אתה המחוקק, תסביר לנו. אנחנו צריכים לדעת אם להצביע בעד או נגד. תסביר מה הכוונה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בדברי ההסבר זה ודאי נאמר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אלה לא דברי הסבר. זה בחוק. המילה "להורות" מקרינה על סמכות. אתה נותן הוראה, אז עולה השאלה מה קורה כשמפרים את ההוראה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה רבה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> יש לך על ה-סטורי משני טלפונים. אתה יכול ללכת לחוקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא הולך לחוקה כי אתה בתוכך יודע שהצעת החוק הזאת תביא יותר נזק למסורת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב, אמרת. זאת לא חוקה כאן. זה גם לא הכותל המערבי לעשות פרובוקציות כאן. שם אתה מנצל את הסמכות. אני אוציא אותך. אתה תהיה הראשון שיוצא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק בתפיסה המוזרה שלכם להגיע עם ספר תורה לאתר התפילה הקדוש ביותר לעם היהודי, זו פרובוקציה. חידוש שחידשתם. לפני כן תתעסקו עם העלייה של בן גביר להר הבית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חברת הכנסת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש לי כמה נקודות. נקודה עניינית ראשונה, אדוני היושב ראש ואני פונה גם אליך חבר הכנסת ארבל. האם אתם לא יוצרים עכשיו ממש במו ידיכם הפרדה איומה בין חילונים לבין דתיים בבתי החולים, כך שיהיה בית חולים לדתיים ובית חולים לחילוניים? בעצם ממשיכים ליצור כאן קרע בעם ישראל במקום ללכת לכיוון של אחדות. שאלה שאתם לא חייבים לענות עליה אבל מבחינתי זו תחושה שאני חושבת שכדאי שתשימו את זה לפניכם. הדבר השני והוא כמובן מתקשר גם לדברים שנאמרו כאן קודם לכן. כרגע החוק הוא מאוד עמום. הוא כמעט דקלרטיבי, לבוא ולתת איזושהי סמכות או איזשהו משהו שהוא לא ברור איפה מתחילות ונגמרות הסמכויות, גם של המנהל, גם של העובדים שם, גם לגבי העובדים עצמם, העובדים של בית החולים שאני רואה שבחוק הם כלל לא מוזכרים כי כרגע דיברתם רק על מטופלים. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> הם מוזכרים. גברתי מוזמנת לקרוא. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בהתחלה? בהסדרים המיוחדים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בקיצור, אסור להם להביא אוכל מהבית במשך עשרה ימים או שבועיים. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> כתוב לגבי העובדים. את מוזמנת לקרוא את החוק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני רוצה להגיד לך שהאמירה המזלזלת והעליונית הזאת היא לא במקום., במיוחד שהחוק הזה הוא לא לנגד עיניי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היא גם לא מתאימה לך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> היא לא מתאימה לך. כנראה שאתה מרגיש מותקף ומאוים ולכן אתה לוקח על עצמך את הגישה. אני יודעת שזה לא אתה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> כורסת הפסיכולוג כאן? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, אבל אנחנו גם לא בזירה שבה מתייחסים אחד לשני בזלזול. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אנחנו מרגישים מאוימים לא ממך אלא מכל החבורה האלימה הזאת שמפעילה כאן בכלים טוטליטריים ובעתירות לבג"צ את הגישה הזאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סוגרים קפיטריות ואנחנו טוטליטריים? אנשים לא יכולים לבוא עם הירקות שלהם מהבית ואנחנו טוטליטריים? מונופול אורתודוכסי ומדברים על טוטליטריות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> בריונים. בריונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> פתרת את זכות הנישואין והגירושין? פתרת את המצב של מסורבות הגט בבתי הדין הרבניים שלכם? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מצחיק מה שאתה עושה. זה נראה לא טבעי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש כבר אוטובוסים בשבת למי שבוחר לנסוע? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב, למה אתה בעצם מסייע ליושב ראש לנהל את הישיבה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני הולך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת ארבל, אני מכבדת אותך, אתה פרלמנטר מצוין ואתה גם איש מקסים, אנחנו יודעים את זה, אבל באמת לפעמים אני לא מבינה. אני לא מבינה אתכם. במקום ליצור קירוב, אתם יוצרים ריחוק ואני אתן לך דוגמה אישית עלי. אני לא בן אדם דתי שהולך לבתי הכנסת אבל דבר אחד עשיתי והקפדתי כל השנים, להדליק נרות כל יום שישי. מאז שהתחלתם עם הכפייה הזאת, לא בא לי. אני מתרחקת מזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את עושה את זה בשבילנו? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רק בשביל עצמי אני עושה את הדברים. לימור, תני לי לסיים. את יכולה אחר כך להגיב ולומר מה שאת רוצה. מבחינתי הכפייה הזאת שבה אני מרגישה שאתם עכשיו באים ב-D9 שלכם בכל מיני מקומות, וגם כאן, מבחינתי היא מרחיקה אותי מהתחושה שבא לי לחבק את הדת. אתם לוקחים את זה למקומות שמרחיקים אנשים כמוני. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בסוף זה המיינסטרים במדינת ישראל. אני שייכת לחברה הליברלית שבסוף אתם יכולים לבוא ולכנות את החברה ולהשתמש במילה ליברליות בה המדינה הזאת נוסדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם היו שומעים אותך מייסדי מפלגת העבודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אפרופו מייסדי מדינת ישראל - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הפריפריה, המרוקאים שבאו לארץ. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שמרו כשרות? הם לא מספיק טובים? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני רוצה להגיד שבסוף כאשר ייסדו כאן את המדינה, וכן, העמדה הליברלית הייתה אבן יסוד בחברה הזאת, היה חופש לדת וחופש מדת ולכבד אחד את השני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> העתירה הזאת בדיוק הפרה את זה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> היא לא מאפשרת את חופש הדת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. הנוהל של הרבנות עשה את זה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> העתירה נאבקת על חופש מדת בלבד ואת חופש הדת היא רמסה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הנוהל יצא ב-2017. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדם מסורתי לא יכול להתאשפז בבית חולים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הרבנות התחילה את כל הבלגן הזה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדם מסורתי לא יכול להתאשפז כי הכלים יתערבבו בכלי חמץ. זאת המשמעות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני אסכם. אמרתי את הדברים מליבי. אתם יכולים להדוף אותם, איך שתרצו, כן קראת את החוק, לא קראת את החוק, תעשו עם זה מה שתרצו. אני אומרת לכם שכרגע גם הנוסח, גם העמימות של החוק וגם הגישה הזאת, יש בה סכנות - ואני מדברת מלבי ואני בטוחה שמאחוריי יש עוד עשרה אנשים, לא יותר מזה – ולכן אני חושבת שכדאי לכם לקחת את הדברים לתשומת ליבכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני רוצה לומר משפט. ואמרתי לך את זה במליאה. אם את חושבת שאין אוזניים קשובות בצד השני, יש לך טעות. הדברים שאמרת הם דברים נוראיים. את אומרת שאת לא מדליקה נרות ביום שישי אבל זו הסיבה שהחוק שונה לחלוטין מהרעיון המקורי שדיברו עליו. לכן אמרתי חוק דקלרטיבי אמיתי. כשאתה רוצה להראות הידברות ולהראות אחדות בעם, אתה יכול לומר שאם זה החוק, אנחנו מדינה יהודית, אנחנו בעד ולא על החוק הזה לעשות סיבוב נוסף ציבורי שמשסע את העם ובסוף לא החוק משסע את העם ולא אנחנו אלא הפוך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הנה, ההקשבה היא הדדית ולכן התגובה שלנו צריכה להיאמר כאן. אם אני מביאה איתי לכאן רגשות ותחושות שזה מה שהחוק הזה עושה, אתם יכולים לבוא ולהגיד שאנחנו יוצרים את הקרע אבל אתם הבאתם את החוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא היית אבל הסברתי בתחילת הדיון. תודה רבה. חברי הכנסת, האם אתם רוצים להמשיך עם חברי הכנסת? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש כאן הטעיית הציבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש כאן אורחים כמו נציג הרבנות הראשית, הרב של משרד הבריאות ואנשי מקצוע שהגיעו ואני רוצה לשמוע אותם. חברת הכנסת מזרסקי, את רוצה לדבר עכשיו? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן. תודה אדוני היושב ראש. כואב לי מאוד מה שקורה בדיון כאן. אני חושבת שהצעת החוק הזאת, במקום לקרב לערכים יהודיים ולזהות יהודית, היא מרחיקה אותנו, את אלה שלא שייכים לחברה החרדית ולחברה הדתית. זה מרחיק אותנו מהדת, מהמסורת, מהמורשת היהודית וזה אפילו יגרום להכנסת חמץ מכוונת למוסדות ציבור בחג הפסח. החוק, כפי שמענו מחבר הכנסת גפני, הוא אומר שאף אחד לא יחטט בתיקים, איך ישמרו על קיום החוק? האם יהיו סנקציות על מי שמפר את החוק? יש כאן הרחבת סמכויות של בית דין רבני ומה תהיה ההרחבה? מה יהיה בסמכות של בית הדין הרבני? האם יטילו עונש? זה לא מובן. מדובר בפגיעה חסרת פרופורציות במי שאינם שומרים כשרות בפסח. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בית הדין הרבני הוא לא בנוסח כאן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל בית הדין הרבני יקבע מה כן אפשר ומה אי אפשר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> התכוונת לרבנות הראשית. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן. הרבנות הראשית. סליחה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אחת מהצעות החוק המקוריות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה בדיוק תהיה הסמכות של הרבנות הראשית? כאן אני רואה פגיעה במי שאינו שומר כשרות בפסח, גם האוכלוסייה היהודית שלא שומרת וגם אלה שאינם יהודים. אנחנו מדברים גם על מטופלים, גם על עובדים במוסדות בריאות כאשר בבתי החולים ובמרפאות זה עוד יותר פוגע ונפגע ציבור רחב יותר. זאת הצעת חוק שעושה הפרדה בין בתי חולים כשרים לאלה שלא כשרים. אם כן, מה יהיה על האזרחים שגרים בקרבת בית חולים שכביכול אינו כשר ויצטרכו עזרה רפואית ואשפוז כאשר בקרבתו יש רק בית חולים שמתויג כמי שאינו כשר. זה יוצר הרבה יותר בעיות. לפני שנתיים ניתן פסק דין אבל האם היו מקרים שהייתה מהומה ומישהו הכניס חמץ לבית חולים? האם ידוע על המקרים האלה? נמצאים כאן נציגים של בתי חולים? מנהלי בתי חולים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ודאי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> רציתי לשמוע גם את דעת מנהלי בתי החולים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הגיע איגוד בתי החולים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש שאלות רבות. אני אסיים במה שהתחלתי. אני חושבת שהצעת החוק הזאת גורמת לפילוג בתוך העם במקום לאחד אותו. אני שואלת מה יהיו הסנקציות על מי שכן מכניס חמץ לבית החולים בפסח ולא בגלל שהוא רוצה לפגוע אלא משום שהוא לא שומר ועושה זאת מסיבות שונות אישיות. לא לפגוע בזכויות האדם. חופש מדת, זה חופש למה שהוא אוכל ומה שאוכלים בבית שלו. התורה מדברת על חמץ שנמצא ברשותו ובביתו. אף אחד לא כופה ולא מכריח אחרים, מי שנמצא בסביבה או בחברה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> חשוב להגיד שאין כאן הוראות פליליות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לשם מה כל הדבר הזה? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם זה כך, אין צורך בהצעת החוק. זאת הצעת חוק מיותרת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה פשוט מיותר. חבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מזרסקי, אם היינו מדברים על קנסות או על עבירה פלילית, האדמה הייתה רועדת. כשאתה לא נותן הצעות כאלה אופרטיביות אלא מסביר את זה שמדובר בחוק הסברתי שמחזיר את הסמכות למנהל בית החולים, את אומרת מה המשמעות של החוק. החוק הוא בתשובה לבג"צ. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא נכון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> היו מקרים במהלך השנתיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם הרבנות הראשית הוציאה נוהל, הייתה לכך סיבה ותכף הם יסבירו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> למה הרבנות הראשית צריכה להוציא נוהל? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> היא הגורם שנותנת כשרות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא הסמכות במדינת ישראל לכשרות. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש כאן נציג של הרבנות הראשית? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> המנכ"ל לא הגיע. נמצא כאן נציג הרבנות הראשית, מנהל מוסדות רפואיים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא יכול בפסח לאסור על הכנסת חמץ גם למקומות אחרים. << דובר >> קריאה:: << דובר >> בואו תחטטו גם בתיקים שלנו בזמן הפסח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אהיה קצרה, אדוני היושב ראש ואני גם אשמח לשמוע את מנהל מוסדות רפואיים ברבנות הראשית. אדוני, מהיכרותי את בתי החולים ובסיסי צה"ל, הם שומרים על כשרות ולא מגישים חמץ. המטבחים כשרים. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> בינתיים. תלויה ועומדת עתירה לבג"צ. בואו נמתין ונראה מה יהיה בבג"צ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> על מה העתירה? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> על חמץ בבסיסי צה"ל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לנו בצה"ל 5,500 לא יהודים שעדיין נושאים נשק. שבחורי הישיבות ייכנסו לצה"ל וימלאו את החסר, נדבר על חמץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יוליה, בסוף, בסיכום, יש לך 20 דקות דיבור כאן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יוליה, זה טיבו של סטטוס קוו, שמוצאים את הדרך להיות ביחד. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה שיהודים יתגייסו לצה"ל, בכמויות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. יש ועדות אחרות לענות על הנושאים הללו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר שבתי חולים ובסיסי צה"ל שומרים כשרות ולא מגישים חמץ בפסח. זאת הנורמה השגורה. אני יודעת את זה מניסיון. אני סעדתי הורים זיכרונם לברכה שהיו מאושפזים גם בחג הפסח ואני מאוד השתדלתי כמובן. אני לא אדם דתי אבל אם הייתי מביאה משהו להמתיק את זמנם, כמובן זה לא היה חמץ גלוי. אני חייבת לומר שאני שלא תמיד אני יודעת להבחין אם יש לי חפיסת שוקולד שקניתי לפני החג, אם כתוב עליה כשר לפסח או לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת. אני רוצה לומר שבבתי חולים בחוץ לארץ מתאשפזים אנשים חרדים ששומרים על כשרות ולא אוכלים חמץ בחג. היה כאן איזשהו סטטוס קוו. אני חושבת שכל הרעש שקרה כתוצאה מאותה עתירה נבע מאיזה שהן תקנות שאנשים חשבו שהן לא במקומן. מתוך זה התגלגל כל הוויכוח הזה. מהיכרותי הדלה, אני לא חושבת שקיימת היום בעיה בהתנהגות הישראלים בכלל באיזושהי התרסה כלפי חמץ בבתי חולים ואני לא בטוחה שהחוק הזה יועיל עם הכבוד ההדדי של אכילת חמץ או הכנסת חמץ ושוב, אלה ניואנסים כי מה זה חמץ. אני לא ממש יודעת. אני יודעת מה זה קמח אבל אני לא יודעת מה לגבי אורז, לגבי קטניות או איזשהו פריט אחר. אני יודעת שכאשר אני מגיעה לסופרמרקט בחג הפסח, יש כיסוי על הסבון ועל האקונומיקה ואי אפשר לקנות אקונומיקה שלא כתוב עליה שהיא כשרה לפסח. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אפשר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע למה אני מתכוונת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא חיים את זה. אנחנו לא מבינים בזה וגם לא צריכים להבין בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה את לא צריכה להבין? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שלא יקרה כלום אם החוק הזה לא יעבור כי כיום יש הסדרה. לא מגישים חמץ, שומרים על כבודם של האנשים והחוק הזה רק יכול להוסיף למתח ולקיטוב שאנחנו חווים. אדוני היושב ראש, אני אשמח לשמוע את נציג הרבנות הראשית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בפתח הדברים אמרנו. לא היית. תשמעי אותו בהמשך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קראתי קצת על העתירה. הטריגר לעתירה היו הנחיות ולאחר מכן הייתה פסיקה. אם לא מחוקקים את החוק הזה, הסטטוס קוו נשמר. חלילה למשל למנוע בחוק נסיעה ביום כיפור כי אחרת יהיו מי שיתריסו. כיום יש איזושהי הבנה וכבוד למסורת ישראל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כל שנה יש יותר ויותר כאלה שנוסעים ביום כיפור. למשל בגליל אפשר לראות הרבה מאוד מכוניות נוסעות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם לא יהודים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> את לא יודעת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת הרכבי, לא חשבנו מעולם לחוקק חוק גיור כי ידענו שיש רגולטור ליהדות ולגיור במדינת ישראל שהיא הרבנות עד שהגיעו עתירות. לא חשבנו מעולם שצריך לחוקק שום דבר לגבי הכותל, והכותל קיים 3,000 שנים, עד שהגיעו עתירות של אותם גופים שכרגע גם יושבים סביב השולחן וגורמים לנו להחזיר את התקנות לכותל. לא חשבנו שצריך לחוקק בנושא חמץ בפסח עד שהגיע הבג"צ. 30 שנים לא חוקקנו שום חוק דתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בג"צ לא דרש חקיקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו רק מתגוננים. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> בג"צ דרש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בג"צ אמר שהסמכות שהייתה עד היום למנהל בית החולים, לא חלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בג"צ אמר שאין סמכות להורות לחפש בכליו של בן אדם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט. אחריו חבר הכנסת משה ארבל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא כבר דיבר כאן בפרהסיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, את דיברת 20 דקות, גם עם דברי קישור. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה. אני רוצה להצטרף לדבריו של חבר הכנסת הרב גפני שאמר שהחוק הזה נכפה עלינו. אני רוצה לחדד נקודה מסוימת שמבחינתי לחוק הזה חסרה. מבחינתי החוק הזה לא מספיק מכסה ופותר את הבעיה, ואני אסביר. ב-50 השנים האחרונות בכלל לא הכניסו אוכל לבתי החולים. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> רק שנייה. בבית חולים מאיר בכפר סבא המבטחים לא נתנו להכניס אוכל בפסח - הייתי שם כמה פעמים בחול המועד פסח - וזה לא בית חולים חרדי דתי. קל וחומר לגבי בתי חולים אחרים כמו נתניה ועוד, כאלה שמשרתים את הציבור הכללי, אליהם כלל לא הכניסו אוכל מבושל אלא רק פירות וירקות ובקבוקים סגורים. אם אנחנו מדברים על מוסד ציבורי שמתנהל כמערכת, אומרים שאפשר להכניס את זה ואת זה, בעל כורחנו זה גורם להטריף את הכלים. הסיבה שהשתמשו ומשתמשים במאבטחים זה לא בגלל שאנשים ניסו להכניס את זה בכוח אלא בגלל שאנשים יכבדו את הדבר הזה. זה בלתי אפשרי להכניס אוכל בכלל ולא לגרום לבעיה. הבעיה העיקרית היא שמטריפים את הכלים ואת הציוד. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לדיון הלכתי. לפסח יש בעיה של חמץ לעומת איסורים אחרים שלא קשורים למשהו. זה גרם להרבה מאושפזים דתיים, מסורתיים וחרדים – והם רוב הציבור היהודי בישראל - להיזהר ואפילו להימנע מאשפוז. זה גרם למצבים מאוד מאוד קשים. לכן בלית ברירה, לא בגלל שזאת העדיפות הראשונה, צריכים דווקא להכניס לחוק הזה את הדבר הזה שאם רוצים, שאם חושבים שצריך במדינת ישראל חוק לא להטריף כלים בפסח כדי שמאושפזים דתיים יוכלו להיכנס לבתי החולים, אם רוצים לשמור על החוק הזה, אין ברירה. יש הרבה דברים שאנחנו קובעים גבול לטובת הציבור. לטובת הציבור צריך להימנע בכלל מהכנסת אוכל. כך היה המצב כל השנים וכך צריך להיות. אם לבושתנו צריך לעגן את זה בחוק, אז אין ברירה אלא לעגן את זה בחוק. לכן אני חושב שצריך לתקן את החוק כדי שיכסה גם את הבעיה הזאת וזאת בעיה שקיימת בפועל במציאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל. לאחר מכן נעבור לשמוע את האורחים שהגיעו לכאן להשמיע את דברם. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב ראש, חבריי חברי הכנסת. עוד באפריל 2020, לפני כמה שנים, לאחר פסיקת בג"צ 1550/18, שהוגש על ידי שני עותרים: על ידי עדאללה, מתוך אג'נדה מאוד מאוד ברורה, לא מאבק על זכויות אדם ולא מאבק על זכויות הציבור הערבי במדינת ישראל אלא מאבק על זהותה היהודית של מדינת ישראל, האם אנחנו מדינת כל אזרחיה או מדינה יהודית. זו הסיבה שעדאללה עתר. הסיבה שהפורום החילוני עתר היא בגלל המאבק שלהם לחופש מדת לא לחופש הדת. פסק דין משתרע על 55 עמודים. << אורח >> קריאה: << אורח >> 61 עמודים. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> תודה על התיקון. אני מתעקש לומר שאלה 55 עמודים. אתה מוזמן להיכנס לאתר בית המשפט העליון. מספר העמודים תלוי באיזה פונט הדפסת. פסק הדין הזה מתאר השתלשלות עניינים באמת ארוכה בין העותרים לבין גופי המדינה כשבין היתר למשל הוצעה שם פשרה שבאה ואמרה שיהיה במחלקה מטבחון חמץ. מטבחון בקומה והוא יאפשר לאנשים שהם לא שומרי כשרות לגשת כדי לא לערב את הכלים בכלי הפסח. אני אביר למי שלא מתמצא בענייני הלכה שאיסור חמץ בפסח הוא איסור חמור מיתר האיסורים האחרים מכיוון שזה דבר שיש לי מתירין וחמץ בפסח אפיל באלף לא בטל. עם שאר האיסורים בטלים ברוב, בטל בשישים, ערבוב של בשר בחלב למשל, חמץ בפסח לא בטל אפילו באלף וזה אומר שכאשר נכנס אדם ומשתמש בכלי בית החולים שהם הוכשרו לספח, איסור בל ייראה ובל יימצא הוא לא ממין העניין בטענה ההלכתית מכיוון שהתורה אמרה ששלך אין אתה רואה ושל אחרים מותר. לכן האיסור בל ייראה ובל יימצא, מבחינה הלכתית הוא לא אסור. מותר לראות חמץ של מישהו אחר, כל עוד הוא לא שלך, אבל ישנה בעיה אמיתית אובייקטיבית בערבוב הכלים של בית החולים כאשר הם בולעים חמץ מבחינה הלכתית. הייתה הצעת פשרה שיהיה מטבחון חמץ. בא השופט פוגלמן וגם העותרים ואמרו, לא. ערבוב בשר וחלב, הרמה היא נמוכה יותר כיוון שהוא בטל ברוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם הבאתי עוגת גבינה לאבא שלי והוא השתמש בצלחת בשרית של בית החולים? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> יש כללים הלכתיים שאני לא אאריך בהם, מה שנקרא נותן טעם לפגם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת הרכבי, בגדול כן, בגדול זה בדיוק על פסח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת לגבי שאר ימות השנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הדבר היחיד שכתוב עליו בהלכה בל ייראה או בל יימצא, שיש איסור והחמרה, זה בחמץ. ביםו רגיל אף אחד לא בודק מה אתה אוכל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אין צורך במטבחון. אנשים יעשו לך דווקא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסתך מלינובסקי, את רוצה שדווקא אני אזכיר לך שאת אכלת בוועדה שלך לשירותי דת יהודיים בגט? זה מראה מה הרגשות שלך כלפי אחרים שהם לא בדיוק בראש מעייניך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא בפסח. אני עדיין בן אדם. אני אגלה לך סוד, אני אוכלת, אני הולכת לשירותים בדיוק כמוך ועושה כל מיני דברים אחרים כמו כל בן אדם. אכלתי סנדוויץ'. בתורה כתוב שאסור לי לאכול סנדוויץ'? לא ראיתי, וזה לא היה בפסח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אכלת בשביל להתריס. זו בדיוק הנקודה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא היה בפסח. לא. איזה שטות אתה אומר. שטויות. אחרי 12 שעות דיונים ולילה בלי שינה, אכלתי סנדוויץ' בדיון. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> בעקבות פסיקת בית המשפט הגשתי כבר באפריל 2020 את הצעת החוק המדוברת. זכיתי למבול של הפגזות טלפוניות מחברי הפורום החילוני שהקריסו לי את ה-ווטסאפ. הרמתי טלפון לאחד האנשים ואמרתי לו שבמקום להטריל, בואו נדבר. עשינו שיחת זום ובאמת הסברתי לאנשים מהצד השני של המתרס מה עומד מאחורי הצעת החוק הזאת. אני מזכיר לכם שזה כשהיינו בקואליציה, לפני הממשלה הנוכחית. הצעת החוק הזו אותה אנחנו מתכוונים לקדם, היא מבקשת לתקן מצב אבסורדי שהיום במצב החוקי הקיים היום לפני שהחוק יעבור בקריאה שלישית, אסור למנהל בית החולים לתלות שלט בכניסה שאומר שאסור להכניס חמץ. הדבר הזה, שלט בכניסה שמנהל בית החולים כותב שאסור להכניס חמץ לבית החולים בפסח, הוא אסור. מגיע שר הבריאות הקודם ומוציא הנחיה למנהלי בתי החולים, מתוקף סמכותו, והוא גם היה אמור לעשות את זה, לבצע את פסיקת בג"צ, ומודיע להם שאסור להם לאסור הכנסת חמץ גם בשלט. אסור לתלות שלט. לא מדבר על בדיקה בתיקים, לא מדבר על שום דבר, אלא רק על תליית שלט. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה פוגע בזכויות האדם. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> כן, נכון. בסדר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עשית באותו יום בלשכה של עידית סילמן? מעניין מאוד. אני קלטתי כאן עניין. עזרת לה, נכון? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אני משתף. אני לא מסתיר כלום. אני שם הכול לפרוטוקול, לדברי הימים של הכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני נותן לו להאריך כי אלה דברים חשובים שנותנים מענה גם לעניין המשפטי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ... תפקידים לבעלה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> יוליה, תכבדי את עצמך. בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו יודעים מי זאת עידית סילמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> הגעתי עם נוסח הצעת החוק ללשכת יושבת ראש הקואליציה שהייתה גם יושבת ראש ועדת הבריאות. אמרתי לה, עידית, אני אמנם חבר אופוזיציה, את חברת קואליציה, אבל תקשיבי. לעת כזאת הגעת למלכות, יש לך עכשיו אפשרות לבוא ולהסדיר את הסוגייה הזאת באופן לא אלים, באופן הכי סובלני שיש, באופן הכי ליברלי שיש, שהוא באמת מאפשר חופש דת וחופש מדת במידה שווה, שהוא לא אומר שרב בית החולים יקבע את הנהלים אלא אומר שמנהל בית החולים, ואני רוצה שבית החולים האנגלי בנצרת לא יקבע את אותם כללים שקובע בית החולים לניאדו בנתניה או מעייני הישועה בבני ברק או איכילוב בתל אביב, כי מנהל בית החולים הוא משרת פציינטים והוא צריך לדעת מה טוב ללקוחות שלו. אם מנהל בית החולים אומר שאצלי בבית החולים האוכלוסייה היא ליברלית והיא מעורבת ואני רוצה לקבוע כללים שיהיה למשל כלים חד פעמיים - הנה, עכשיו הורידו את המס – אז הוא יקבע כלים חד פעמיים כדי לאפשר לכולם לחיות יחד ובבית החולים האנגלי בנצרת שהלקוחות הם לא יהודים ברובם, הוא יקבע שאפשר להכניס חמץ. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה יהיה עם תושב נצרת עילית שיצטרך להתאשפז בפסח בבית החולים? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> נכון, לכן אמרנו שאנחנו לא מחילים כאן את תקנון הרבנות הראשית לישראל. אנחנו מחילים כאן הסדר שיאפשר לנו לחיות יחד כחברה, שיאפשר לנו לחיות דתיים וחילוניים ביחד באותו מקום. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> האם במהלך השנתיים ראית שזה מצדיק? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> כן. כאשר מנהל בית חולים מקבל הנחיה משר הבריאות בהתאם לפסיקת בג"צ שאסור לו לתלות שלט, דף A-4 בכניסה. נמצא כאן נציג משרד המשפטים, תשאלו אותו. לפי החוק היום מותר לפי פסיקת בג"צ לתלות שלט שאומר שאסור להכניס חמץ לבית החולים? אסור לו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> למה אסור? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> כי בג"צ אמר שאסור. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא בדיוק כך. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> פסיקת בג"צ אמרה שלמנהל בית החולים – ונמצאת כאן היועצת המשפטית של הוועדה שמסכימה אתי ומהנהנת בראשה – אין סמכות לומר אסור להכניס חמץ. זה הכול. לא מדבר על חיטוט בתיקים ולא מדבר על כלום. עכשיו מגיע המחוקק ואומר שאנחנו מעוניינים בהסדרה כזו שתיתן למנהל בית החולים, לכל מנהל בית חולים בתחומו, להתאים את הצורך של בית החולים. אתם מבינים את האבסורד? בית החולים מעייני הישועה בבני ברק הוא בית החולים שמשרת אוכלוסייה חרדית אבל הוא בית חולים ציבורי וחלים עליו כללי המשפט המינהלי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני ילדתי את הבן שלי במעייני הישועה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> ה היה בסדר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היה בסדר גמור. לא העליתי על דעתי לפגוע בכבוד המקום. ילדתי בשבת. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אבל לצערי הרב ישנה קבוצה – עדאללה והפורום החילוני – שנאבקים. אגב, זו זכותם. אנחנו מדינה דמוקרטית. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בינתיים. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> עדיין ויש להם זכות עתירה לבג"צ והם יכולים להגיע לבית המשפט. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> עדיין. הם יכולים לעתור על כל דבר. אגב, ציינת את בסיסי צה"ל. תבינו מה המשמעות של לכידות חברתית. בבסיסי צה"ל אנחנו עם אתוס צבא העם באים ואומרים שהזכות שלי כפרט גוברת – כך העותרים טוענים – ותאפשרו לי להכניס חמץ לבסיסי צה"ל. מה המשמעות של זה? יש ציבור אדיר חובש כיפה שקופה שהוא לא הולך בשבת לבית הכנסת, הוא הולך בשישי בערב לבית הכנסת ובשבת נוסע לים, אבל הוא שומר את הדברים הללו. זה הדבר הבסיסי ביותר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יופי. אנחנו מסכימים אבל אתה לא צריך בחוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אומר בית המשפט שבלי חוק אתה לא יכול לעשות את זה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> לכן הצעת החוק הזו באה. כדי למנוע כפייה חילונית. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז תקבעו כפייה דתית. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> לא. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. אתה קובע את החוק הזה ואני רוצה תחבורה ציבורית בשבת. אתה רוצה את הכשרות בפסח ואני רוצה תחבורה ציבורית בשבת. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> יוליה, תנצחי בבחירות. הפסדת, מה לעשות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> פתאום אתה רוב. הבנתי. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> דמוקרטיה. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להוסיף מילת ביניים. בנתניה, אני בדקתי, בחג הפסח הקודם היה אדם אחד שהגיע עם אוכל כדי להכניס לבית החולים והוא היה מהפרובוקטורים. הוא הגיע במיוחד עם מצלמה כדי לנסות להכניס אוכל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ומה עשו לו? << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> בית חולים חרדי. לניאדו בנתניה. אדם אחד שהגיע עם אוכל. זאת אומרת שכל הציבור, כל העיר, בית החולים משרת 500 אלף אנשים, אף אחד לא חשב שיש בעיה בזה שלא מכניסים אוכל בפסח. אנשים קיבלו את זה גם בכפר סבא ובכל המקומות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה עשו לפרובוקטור? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אורי קידר, מנכ"ל ישראל חופשית. אחריו נציג משרד הבריאות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מר בוסו, אנחנו צריכים ללכת לוועדה אחרת, אולי קודם נשמע את נציג הרבנות. << אורח >> אורי קידר: << אורח >> אין בעיה שתשמעו קודם את נציג הרבנות. הכול בסדר. מה שתחליטו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו מצומצמים בזמן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בשעה 16:00 בכל מקרה מסתיים הדיון. << אורח >> אורי קידר: << אורח >> אני אהיה קצר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נמצא כאן גם רב משרד הבריאות. ביקשתי מהיושב ראש להאריך את הדיון. << אורח >> אורי קידר: << אורח >> ברשותך יושב ראש הוועדה, אני חושב שחבר הכנסת ארבל התייחס כאן לצה"ל כצבא העם. אני חושב שכנציג מפלגה שמתעקשת לא להשוות גיוס, זה טיעון מאוד מאוד בעייתי. לא התכוונתי להיכנס לזה. לא נרחיב על זה. לא ניגע בזה. כמי שכנראה היה אחד היחידים שהכיר והיה שותף לדיונים בבג"צ בעניין הזה, היו כמה סוגיות שבגלל איזושהי סיבה לא עולות כאן על השולחן. האחת, ניגוד מוחלט למה שגם אמר כאן חבר הכנסת גפני ואחרים, לא מדובר בנוהל של שנים. כאנשים שמדברים הרבה פעמים בשם המסורת ותמיד היה כך, זה פשוט לא נכון. בתי החולים לא הונחו לבדוק. הנוהל היחיד שנמצא כולל עשרות פעמים שהם נשאלו על כך במהלך שלוש השנים של דיונים בבג"צ, הוא מ-2017. 2017, למיטב זיכרוני, זה לא כזה הרבה זמן אחורה. אנחנו לא מדברים כאן על מסורת ארוכת שנים. אנחנו מדברים כאן על התעקשות, ניסיון להתחיל לכפות דבר שמעולם לא נכפה. זה דבר אחד שחשוב להגיד. אני מאוד מאוד אשמח אם תיתן לי לדבר. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> תציג את עצמך. מי אתה? << אורח >> אורי קידר: << אורח >> שמי אורי קידר ואני מנכ"ל ישראל חופשית. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> מה זה ישראל חופשית? << אורח >> אורי קידר: << אורח >> זו עמותה שמתעסקת בסוגיות של דת ומדינה. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> אתה מייצג עמותה. << אורח >> אורי קידר: << אורח >> אני מייצג עמותה. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> המילים שלך הן מתוך העמותה, לא מהמציאות ולא מהחוק ולא משום דבר. << אורח >> אורי קידר: << אורח >> תשמע, אתה נראה לי פה שעה וחצי בתור חבר כנסת ואני מציע לא לעוף על עצמך. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אני מציע לכבד את חבר הכנסת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה לא תדבר כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא תדבר כך לחבר כנסת. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> זה מלמד הרבה מאוד על האלימות שאתה נוהג בה. חוצפן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה לא תדבר כך לחבר כנסת. יושב כראש הוועדה, אתה שמעת את סגנון הדיבור הזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה הדיבור הזה? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> למה לתקוף אזרח שבא ורוצה להגיד מה שהוא רוצה? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אזרח לא יגיד לחבר כנסת שלא יעוף על עצמו. מה זה הדבר הזה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא לא יגיד לו שהוא דקה וחצי כאן. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> מר קידר, תתנצל בפני חבר הכנסת. << אורח >> אורי קידר: << אורח >> עם כל הכבוד, אני מייצג ציבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לכן נתתי לך לדבר. << אורח >> אורי קידר: << אורח >> אני מתנצל. לא התכוונתי לפגוע בכבודו של חבר הכנסת רוט . בוא נמשיך. תודה רבה. ברמה המאוד פשוטה אין כאן שום דבר שקרה במשך עשרות שנים. פשוט לא נכון. זה שקר מוחלט. זה פשוט לא היה. החליטו להתחיל לכפות נהלים שלא קרו מעולם. בואו נתייחס רגע לגופו של עניין. בסיפור הזה כל האנשים שנמצאים כאן אמרו את זה מכל צידי המתרס. אומרים וצודקים. אף אחד לא מנסה להגיע לבית החולים. אף אחד לא רוצה להיות שם, אף אחד לא בוחר בזה ובסופו של דבר אתם עכשיו גם באים ואומרים שאנחנו גם לא נבדוק. אז קודם כל, אני מבקש מכם כאנשים שבסופו של דבר יחוקקו ולא אנחנו נחוקק, לשמוע מה תעשה הרבנות הראשית, מה יהיו הנהלים כלפי בתי חולים שלא יאכפו. מה יקרה? האם בתי החולים האלה יכולים לדעת במידת ודאות מוחלטת שלא תילקח תעודת הכשרות שלהם? אני חושב שאם אתם רוצים לחוקק חוק שיענה על צורך אמיתי, צריך לענות על השאלה הזאת בפירוש. דבר שני שאני מבקש מכם, בדיוק בגלל שאנחנו נמצאים בקשר ותכף ידברו כאן גם רופאים וכן הלאה, לקחת אחריות על מה שנעשה בשם הוועדה ובשם הכנסת. לא לייצר מצב שבו אתם מעבירים את זה ואומרים מנהלי בתי החולים. מנהלי בתי החולים אמורים לדעת למיטב הבנתי לנהל בתי חולים. הם לא מומחי כשרות, הם לא מומחים בעולם הזה. הם צריכים לדעת לתת את הרפואה הכי טובה שמגיעה לכם. נקודה אחרונה כי אמרנו שנקצר. הסכנה שאתם מציעים כאן בבתי חולים שיהיו נפרדים. אני חושב שזה דבר מזעזע להציע שיהיו בתי חולים שיהיו סגורים בפני ציבור דתי. זאת קטסטרופה. זו עמדה מזעזעת. לא יכול להיות. בסופו של דבר אתם אומרים בתי חולים שמשרתים ציבור יותר ליברלי. אם נדבר על מי הם בתי החולים הגדולים בישראל, אנחנו מדברים על סורוקה, מדברים על רמב"ם, מדברים על איכילוב, על תל השומר, על בילינסון שכנראה יבחרו לא לאכוף את זה. אם אתם תייצרו מצב שבתי החולים הכי טובים בארץ הם בתי חולים שנפרדים לאנשים דתיים ולאנשים חילוניים, לדעתי זאת קטסטרופה יותר גדולה מכל דבר שהחוק הזה יכול לעשות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הרב פנחס פרנקל, משרד הבריאות. << אורח >> הרב פנחס פרנקל: << אורח >> שלום וברכה. שלום לכולם. ממונה ארצי על ענייני הדת במשרד הבריאות. אני רוצה לומר שבמשך כ-10 שנים שאני בתפקידי, ההנחיה של משרד הבריאות לבתי החולים לפני פסח הייתה לנהוג בהתאם למה שנהגו בשנים הקודמות. בתי החולים בעצמם כבר דאגו להסדיר את ההנחיות להכנסת החמץ בפסח לבתי החולים בהתאם לאוכלוסייה שהם משרתים, כפי שהם הכירו את האוכלוסייה וגם בהתאם לצורכי האוכלוסייה. הם גם ידעו להתאים את ההנחיות לאוכלוסייה כך שההנחיות תהיינה ישימות, כמו ששמענו כאן מאחד מחברי הכנסת בקשר לבית החולים לניאדו בנתניה וכן בתי חולים אחרים. לא נכנסנו לעניין הזה. הנהלים של הרבנות הראשית עליהם יצאו העתירות לבג"צ הם לא חדשים. אני לא חושב שהם משנת 2017. אני מכיר אותם עוד מהעשור הקודם. היחידה שלי במשרד הבריאות לא מוציאה הנחיות אחרות מההנחיות של הרבנות הראשית. קובץ הנהלים של כשרות של הרבנות הראשית לבתי החולים הוא הסטנדרט המקצועי לפיו אנחנו נותנים את ההנחיות לבתי החולים. לא נכנסנו לעניין הזה. בקשר להצעות שעלו כאן, אני אומר שדעתי המקצועית היא שככל שזה יהיה מוסכם על מועצת הרבנות הראשית, אני נעשה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. אני רוצה לשמוע את הרבנות הראשית. שימו לב מה אמר הרב של שירותי הבריאות. הרבנות הראשית וגם משרד הבריאות לא כופים ונותנים הוראות. הנחיות לבקשה. מנהל בית חולים רוצה לכבד את רגשות המטופלים, המאושפזים והעובדים שלו, והוא מבקש מהם איך הוא גורם לכך שהמקום יהיה כשר. << אורח >> אורי קידר: << אורח >> אדוני, הוא חייב לדעת מה המשמעויות של הדבר הזה. הוא חייב להבין מה המשמעות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נותנים לו הנחיות. אין לו הנחיות. << אורח >> אורי קידר: << אורח >> אלה הנחיות מחייבות או לא? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, יעקב אבורמד, נציג הרבנות הראשית, ממונה על מרכזים רפואיים. << אורח >> יעקב אבורמד: << אורח >> שלום לכולם. אני מנהל את המוסדות הרפואיים ברבנות הראשית לישראל. אני רוצה לומר משהו קטן. ראיתי כאן את כל ההתנהלות. כתוב כי תצא לא יהיה בכיסך אבן ואבן. כיס זה פה. כמה חשוב שהפה שלנו, לפני שמוציאים דברים, שאומרים דברים, צריך לחשוב לפני כן. אהבת חינם והשמחה שתהיה הצלחה גם לגבי חוק, זה שיבינו אחד את השני. עוד דבר מאוד חשוב. אנחנו בשטח ואנחנו נמצאים. אם היו שומעים אותנו לפני, את האנשים שנמצאים בשטח, אולי כאן כל מי שמגיב ואומר דברים, היה חושב אחרת כי אנחנו נמצאים בשטח. ראיתי כאן שאנשים מדברים ואין שום קשר ושום עניין, לא קשור בכלל לכל הדברים. אני לא יודע שיש בעיה. לא הייתה שום בעיה. לבתי החולים חשובה הכשרות. למנהלי בתי החולים ולכולם יש עניין שתהיה כשרות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לבקשתם. << אורח >> יעקב אבורמד: << אורח >> אין מנהל בית חולים שאני לא יושב איתו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מנהל בית החולים רוצה לשמור על הכשרות אבל בית המשפט אמר לו שהוא לא יכול וכי אין לו סמכות. אנחנו מחוקקים את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסורוקה שומרים על כשרות ויש שלטים בכל מקום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יפה. במהלך הפסח. זה בדיוק נשוא העתירה. לאסור כניסת חמץ היא לא בסמכות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתי זה קרה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זו העתירה האחרונה. בג"צ קבע. << אורח >> יעקב אבורמד: << אורח >> יותר קל לי לומר את הדברים וכל מי שרוצה להגיד משהו, ירשום לו את זה. אני באמת לא רואה שום בעיה בכל בתי החולים. אני רוצה להגיד לכם יותר מזה. פעם דיברנו עם הראשון לציון הרב עמר על תרופות. לפני ששאלנו אותו אם לתת לחולים, אמר מותרים לכם, מותרים לכם, מותרים לכם. לחולים מותר הכול. אם חס ושלום קרה משהו לחולים, הכול מותר. אנחנו רק צריכים לשמור. מגיעים אנשים לבתי חולים שכל החיים שלהם שמרו. היה איזה מאמר שכתבנו על עניין הכשרות – לא הבאתי לכאן את המאמר אבל זה דבר מאוד חשוב שכתוב כמה חשוב העניין של האוכל של האדם. כשאדם נמצא בבית חולים, יש לו כל מיני מחשבות, נכנס לכל מיני טראומות ודברים כאלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה החלק שלכם, של הרבנות הראשית? << אורח >> יעקב אבורמד: << אורח >> העניין של האוכל, העניין של הכשרות, הדבר הזה הוא טוב לכולם. אני לא רואה בעיה. אם כבר מדברים על חוק או לא חוק, תאמין לי שיכניסו חמץ. אתה יכול לבדוק בכניסה, הם נכנסים עם המכוניות ויש חמץ. גם כל השנה הם יכולים להכניס טרף. גם אם יחוקקו, גם אם יבדקו בכניסה או לא יבדקו בכניסה, הם יכניסו במכוניות אם צריך. אני אומר לך שאנשים, גם כשהם באים, גם אם הם לא יהודים, הם שומרים על הכבוד. רובם שומרים. לפי דעתי מה שקרה פה זו פרובוקציה שמישהו בא ורצה לעשות איזה משהו ולעשות פרובוקציה גדולה. אנשים שומרים וגם מנהלי בית החולים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה אומר שאתה עומד מול מנהלי בתי החולים והם רוצים את הסמכות. << אורח >> יעקב אבורמד: << אורח >> הם רוצים. << דובר >> קריאה: << דובר >> החוק רלוונטי או שאפשר היה להמשיך כמו קודם? << אורח >> יעקב אבורמד: << אורח >> אם אתם שואלים אותי מה התרופה לכל זה, דיברו כאן על העניין של להטריף את הכלים וזה לא יקר ואני בדקתי את זה, כן לקבל החלטה שבפסח הכלים שמבשלים איתם, אין בעיה. הכלים שיהיו במחלקות, יהיו חד פעמיים. זה יפתור את כל הבעיה. לא יהיו טרפות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה היעד עכשיו? עד 2017 לא הייתה בעיה. למה עכשיו יש בעיה? האדון אומר שאין בעיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. יש נקודה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מנהל בית חולים שרוצה לתלות את השלט, הוא לא יכול. לפי פסיקת בג"צ, אם לדוגמה אני עכשיו מנהלת בית חולים ואני חושבת שבית החולים שלי נותן מענה לציבור, למגוון הציבור, ואני רוצה עכשיו שלבית החולים שלי לא יכניסו חמץ כדי לכבד את הסטטוס קוו וכדי שכולם ירגישו בנוח. אני יכולה לתלות שלט בכניסה שאומר אסור להכניס חמץ? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בעקבות הוראת בג"צ, לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתי זה קרה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בעתירה האחרונה. זאת המטרה של הסמכות. בית החולים הנצרתי לא יצטרך לתלות שלט כי שם אין לו עניין וגם לחולים שלו אין עניין. החקיקה היא דקלרטיבית ונותנת סמכות למנהל בית החולים. אם הוא החליט בבילינסון להקצות מקום לעובדים שאינם יהודים לאוכל, גם שם יוכל לאכול חמץ. אם יחליט מנהל בית החולים מעייני הישועה להקצות מקום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בית חולים סורוקה. שם זה מורכב מאוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפילו במרכז. בתיה קישון, הדסה. << אורח >> בתיה קישון: << אורח >> אני לא כנציגת הדסה. אני כן ליוויתי את הדסה ואני ייצגתי אותה. אני רוצה להעיר כמה נקודות. אני מכירה את התהליך הזה מתחילתו. אני ייצגתי את הדסה והשבתי בשמה בתגובה לעתירות. אם כן, קודם כל, להעמיד דברים על דיוקם. הסטטוס קוו לא השתנה. זה עלה כמה פעמים מצד חברי כנסת. אני בדקתי את הדבר הזה היטב. הדסה הוא בית חולים גדול מאוד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוא לא השתנה בעקבות בג"צ? << אורח >> בתיה קישון: << אורח >> לא השתנה. זאת אומרת, לא קרה שום דבר שהצריך להגיש את העתירה הזאת. << אורח >> איתי מאיר הולצר: << אורח >> כרופא במעייני הישועה אני אשמח לתת דוגמה על הדסה. << אורח >> בתיה קישון: << אורח >> בסדר. אני מכירה את הדסה היטב. מאז ומתמיד לא היה שום שינוי מ-2017 בעקבות איזושהי החלטה של הרבנות. מאז ומתמיד בפסח היו שלטים שביקשו לכבד ולא להביא חמץ. זה לא היה חדש. זה מתנהל כך עשרות שנים. בדקתי עוד דבר. האם קרה פעם קרה שמישהו נפגע, שהיה איזה קונפליקט – לא היה כל קונפליקט שידוע לנו, לא למחלקה המשפטית בבית החולים, לא לאף אחד אחר ולא להנהלת בית החולים בדבר מישהו שרצה להכניס חמץ והייתה איזושהי בעיה. הדברים האלה התנהלו על מי מנוחות במשך עשרות שנים. ביקשו מאנשים ואנשים לא הכניסו חמץ. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> נכון. היה נוהג והיה כבוד. << אורח >> בתיה קישון: << אורח >> עוד דבר אחד. אני רוצה להגיב בקשר למה שנאמר. בתשובה לעתירה, אנחנו הצענו חלופות שונות שבאו לקראת העותרים. שום חלופה לא התקבלה. הנושא הזה של כלים חד פעמיים שהציג הרב, העותרים דחו. << אורח >> ליאת קליין: << אורח >> בדיוק הפוך. הרבנות דחתה את זה. << אורח >> בתיה קישון: << אורח >> העותרים דחו. << אורח >> ליאת קליין: << אורח >> אנחנו היינו צד לזה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את אומרת דברים בדוקים עד הסוף. << אורח >> בתיה קישון: << אורח >> רק הדסה. אני גם הייתי בכל העתירות וגם בדקתי את העניין כדי שאדע מה להגיד בשם בית החולים. הדברים האלה בדוקים ומדויקים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. עורכת הדין ליאת קליין. << אורח >> ליאת קליין: << אורח >> נאמני תורה ועבודה. אני אגיד ממש בקצרה. נקודת המוצא שלנו היא בוודאי שמוסדות הציבור, בוודאי בתי חולים, אפילו יותר ממוסדות ציבור אחרים, צריכים לשמור על הצביון היהודי ולאפשר לכל אדם לשמור כשרות. אני קטונתי מלפסוק הלכה על השאלה של ההלכה אבל כן צירפנו לחוות הדעת שלנו שנמצאת באתר חוות דעת של רב בית החולים איכילוב שמתייחס לכל אחת מהטענות, גם על איסור בל ייראה וגם יימצא, גם על העניין של הכלים וערבוב של הכלים, ואפילו גם על החשש של בפני עיוור לא תיתן מכשול. ממש נותן פסק הלכתי של רב בית חולים. אני חושבת שצריך להגיד שעם כל החשיבות שצריך לאפשר את חג הפסח להתקיים לכל אדם, בוודאי לכל חולה שנמצא בכפייה, אני לא חושבת שהצעת החוק נדרשת לדבר הזה. זה על פי הפסיקה הזאת. אני רק אומר שאנחנו היינו צד להליכים השונים. היינו ידיד בית משפט בהליכים שהתקיימו לעתירה. אנחנו בוודאי היינו שם וניסינו להציע הצעות פשרה בדיוק בשביל להימנע מהדבר הזה. דיברנו על מתחמים מסוימים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה זה הצעת פשרה? את לא נמצאת בדיון בבית משפט. מה שהיה שם, כרגע אנחנו כאן בחקיקה. << אורח >> קרן מליחי: << אורח >> בית המשפט שלל את זה. << אורח >> ליאת קליין: << אורח >> לא בית משפט. היינו צד. מי ששלל, זאת הרבנות. אני אומר מה אני מציעה כרגע כי אני חושבת שיותר חשוב לכולנו לשמור גם על הכבוד ועל כבודו של פסח ולהימנע מפרובוקציות שבדיוק זה מה שעלול להכניס לנו חמץ. אני מציעה קודם כל לשמור על בתי חולים נקיים, שאפילו ייאסר שימוש במיקרוגלים. אם רוצים השגחה, כל מה שקשור בכלי ראשון, לאפשר אולי שימוש בכלים חד פעמיים. הפתרון הזה הוא פתרון. << אורח >> בתיה קישון: << אורח >> משרד הבריאות שלל את האפשרות לשימוש בכלים חד פעמיים. << אורח >> ליאת קליין: << אורח >> בסדר, זו עמדת משרד הבריאות. אני אומרת את עמדתי. אני אומר רק עוד משפט אחד. לגבי השילוט, כן או לא להכניס חמץ, מה שהיה זה שאנחנו חשבנו ששילוט יכול להיות, לכבד את הפסח ולכבד אחד את השני. אפשר להגיע כאן לפשרה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. קרן מליחי, משרד הבריאות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אין היום הצבעה. יהיו עוד דיונים. נכון? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היום אין הצבעה. מחר אנחנו ממשיכים ונקיים הצבעות. << אורח >> קרן מליחי: << אורח >> אני רוצה לומר שעמדת חטיבת בתי החולים הרפואיים הממשלתיים גובשה על ידי שאילתה שנעשתה ל-24 המרכזים הרפואיים שתחת חסותה. העמדה אומרת שאי אפשר לעשות שימוש בכלים חד פעמיים בחג הפסח וזה מכל מיני סיבות, אם בטיחות המטופל ואם הבטיחות התזונתית של המטופל. יש לנו את השיקולים של התברואה ושיקולי אקולוגיה. האמירה לגבי השימוש בכלים חד פעמיים שנשללה היא בעיקרה בבתי חולים גריאטריים ופסיכיאטריים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק בגריאטריים, או שאתם שוללים בכל בתי החולים? << אורח >> קרן מליחי: << אורח >> בכל בתי החולים. << אורח >> איתי מאיר הולצר: << אורח >> אני רופא, מנהל מחלקה אורתופדית במעייני הישועה. אני לא מטעם מעייני הישועה אלא אני בשם עצמי. מעייני הישועה מהווה דוגמה איך יכולים דברים לעבוד בכבוד הדדי של כל המגזרים והאנשים והדתות והאמונות שאפשר לחשוב עליהם. אני שירתי 25 שנים כמ"פ שריון בסדיר, קבע ומילואים וידענו לשמור במרחב הציבורי על כבוד הדדי. מה שלא יכול לעבוד כבני אדם בהבנה וכבוד, לא יעבוד גם בשום חוק. זה פוסט ששלח חבר משפחה: "בפסח לפני כשלוש שנים חמותי הייתה מאושפזת אחרי ניתוח מסובך בבית חולים הדסה הר הצופים אשר בירושלים. כדי לשמח את ליבה ולהאיץ את החלמתה הגענו לבקר אותה עם סיר מרק עוף שאשתי הכינה. בכניסה לבית החולים נאסר עלינו להכניס את הסיר בתואנה שאסור להכניס חמץ בפסח ולנו לא היה כל אישור על היותו של המרק כשר למרות שזה היה בכלל מרק עוף. בצר לנו החזרנו את הסיר לאוטו ונכנסנו לביקור בידיים ריקות. למוחרת, כשהגעתי שוב לביקור, שמתי לב שמשפחה חרדית שנכנסה לפניי נכנסה עם סירי אוכל. הבנתי. שבתי על עקבותיי, חזרתי לבית החולים עם סיר המרק, רק שהפעם שמתי כיפה לראשי. איש לא שאל אותי דבר וחצי דבר וכך יכולתי להביא מדי יום לחמותי אוכל ביתי מנחם ובריא". אי אפשר להתעלם כאן מהעניין העקרוני. זה חוק באור התמונה הכללית של מה שקורה כאן. זה חוק שפוגע בחופש הפרט, נכנס כנושא שאין לו שום קשר לעניין ששמו רפואה לאנשים שמגיעים במצב הכי קריטי שלהם או ליקיריהם כמו שאמרתי כבר כמה פעמים ושם יתחילו לפשפש להם בכליהם. אי אפשר להסתכל על התמונה הכללית שזה חלק ממה שקורה כאן, הפיכה משטרית וכפייה דתית שמכילים עלינו בכוח ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> החמץ לבד, זאת ההפיכה היחידה? << אורח >> איתי מאיר הולצר: << אורח >> למה שלא תהיינה משמרות צניעות בכניסה לבית החולים? יגידו שאת העיתון הזה אני כן או לא יכול להכניס? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אמרת את שלך. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> זה לא קשור לעניין. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ודאי שזה קשור. << אורח >> איתי מאיר הולצר: << אורח >> זה העניין. זה מה שקורה כאן עכשיו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה קשור מאוד לעניין. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> פסלת את עצמך. << אורח >> ליאה כהנוב: << אורח >> שמי ד"ר כהנוב ואני נציגת ההסתדרות הרפואית. חשוב לי להגיד כי אני מדברת בשם הרופאים וגם בשם המטופלים. החוק הוא עליהם ואותם בכלל לא הזכירו. הייתה לי אג'נדה ורציתי להקריא משהו ממגילת העצמאות כי בכל זאת אנחנו בכנסת ואנחנו אמורים לייצג כאן את כל האזרחים, את כל המטופלים, את כל הרופאים ואת כל האחים והאחיות שעובדים בבתי החולים. אני חושבת שבית חולים הוא דוגמה נפלאה כמקום שבאמת מקפיד על הכבוד ההדדי הזה. עמדת ההסתדרות הרפואית היא שיש את הסטטוס קוו שהתבססנו עליו כל השנים האלה ואין צורך בחוק מיוחד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לכל מי שהשתתף. יהיה דיון המשך. נודיע על ההצבעות. אני מתנצל בפני אלה שבאו ולא דיברו. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:11. << סיום >>