פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 182 ועדת החוקה, חוק ומשפט 26/02/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 40 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, ה' באדר התשפ"ג (26 בפברואר 2023), שעה 9:38 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), של ח"כ שמחה רוטמן << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - ביקורת שיפוטית על חקיקה) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר קארין אלהרר מתן כהנא עופר כסיף ארז מלול משה סעדה גלעד קריב חברי הכנסת: קטי קטרין שטרית מוזמנים: אביטל סומפולינסקי – המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי - חוקתי), משרד המשפטים גאל אזריאל – מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רחל ספירו – עו"ד, משרד המשפטים עמיר פוקס – חוקר בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה טליה איינהורן – חברה קבועה באקדמיה הבינ"ל למשפט השוואתי, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים זיו בורר – מרצה בכיר, אונ' בר-אילן אוריאל לין – נשיא, איגוד לשכות המסחר שלומי לויה – יועץ משפטי וסמנכ"ל משפט וממשל, איגוד לשכות המסחר דבי גילד חיו – קידום מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל מורן מימוני – מנהלת המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם דולב תורגמן – שדלן, לשכת המסחר אור דהן – שדלן, לשכת המסחר אריאלה סגל – חוקרת במחלקת ליטיגציה, פורום קהלת דוד בוגוסלבסקי – תנועת הסטודנטים משיבים את האיזון יובל בן איתמר – תנועת הסטודנטים משיבים את האיזון שיראל מחלב – תנועת הסטודנטים משיבים את האיזון שי גליק – מנכ"ל, בצלמו אירית טויטו – סמנכ"לית בכירה לטכנולוגיה טוביק בקר – מנכ"ל חברת פנגיאה ביומד משתתפים (באמצעים דיגיטליים): מרגית כהן – מומחית למשפט ציבורי והשוואתי, האוניברסיטה העברית ענת שקולניקוב – פרופסור למשפט חוקתי, אוניברסיטת וינצ'סטר ייעוץ משפטי: גור בליי ניצן רוזנברג מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: אסתר מימון שלומית יוסף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), פ/87/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על חקיקה) << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב, היום ה' באדר התשפ"ג, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. נושא הישיבה: ציון במשפט תיפדה – מחזירים את הצדק למערכת המשפט. הצעת חוק מטעם הוועדה, חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על חקיקה), ובעקבות ההצבעה ביום רביעי הצטרף לנו נושא דומה מאוד לסדר היום, הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), פ/87/25, שלי, שנוסחה כמעט זהה לנוסח מטעם הוועדה, למרות שהנוסח מטעם הוועדה, ככל הנראה עוד יעבור שינויים לפני הקריאה הראשונה, כפי שאמרנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש משהו מאוד לא ראוי שהצעות החוק הפרטיות היחידות שהוועדה דנה בהן הן של היושב-ראש. יש על זה אפילו הערה בהחלטות ועדת האתיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין שאתה מוותר על הצהרת פתיחה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. לא. לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין שאתה רוצה לוותר על הצהרת הפתיחה שלך, גלעד? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. צריך לומר את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אולי אתה רוצה בהצהרת הפתיחה להתנצל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. בוקר טוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וואלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את קוטעת אותי בתחילת דבריי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> קמת רענן היום, אני רואה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול בסדר. אני רוצה להתחיל בהצהרת פתיחה, לפני שנעבור לחברי הכנסת. בפרשת משפטים נכתב "אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר". גם קללות כלפי המנהיגות וגם קללות כלפי השופטים הם דבר לא ראוי ופסול. בהקשר הזה אני רוצה כמובן להבהיר, הבהרתי את זה כבר ברשתות החברתיות, אבל אני חושב שהדבר הזה חשוב שייאמר גם כאן, הכותרת שעיתון הארץ בחר לשים לדבריי הייתה אמירה שאמרתי על תיק ספציפי והחלטה ספציפית, לא אמרתי בשום שלב אף פעם שכל השופטים בבג"ץ הם בורים ועמי ארצות. זו אמירה שלא נאמרה על ידי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רק חלק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע שחלק מהאנשים נעלבו, וזו גם אמירה שלא אמרתי, לכן גם אין לי בעיה להגיד שהיא אמירה לא נכונה, וכמובן מי שנפגע ממנה, אני מתנצל על כך. החלק השני "ונשיא בעמך לא תאר", הוא מעביר אותנו לאמירות המזעזעות שנאמרות השכם והערב, בראשן מה ששורטט על נתיבי איילון, האמירה "ביבי בוגד" וכדומה. אני מאוד מאוד מקווה שהשיח מכל הצדדים יירגע ואפשר יהיה לדבר על הרפורמה המשפטית, כפי שצריך לנהל ויכוח בין אחים - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ככה אתה מנהל ויכוח עם האחים שלך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - לא בשיח מתלהם, לא בפרובוקציות ולא בצעקות קיצוניות. ואני מקווה שהדבר הזה ישליך גם על ההתנהלות בוועדה וגם מחוצה לה. אלו דברי הפתיחה שלי. מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, אני לא מומחה בגישור, אבל שוחחתי עם כמה, והם אמרו לי שבתהליכי גישור, הדבר הכי ברור ומובן מאליו זה שמרגע שמתחיל גישור, הצדדים מפסיקים בפעולות איבה, עד שאחד הצדדים מחליט שהוא מיצה את האירוע, והוא מודיע באופן רשמי שיוצאים מתהליך הגישור. ולכן אני חושב שהבקשה של הנשיא, ליתר דיוק התחינה של הנשיא, לבוא ולדבר, וכאשר מדברים לא מחוקקים, היא הבקשה הכי לגיטימית ובסיסית, כדי שתהיה הידברות בין הצדדים. אמרתי למקורביי: אני מעריך שאחרי יום שני שעבר, אחרי שתעבירו את הקריאה הראשונה של שני החוקים, אני מניח שאז תגידו: אתם רואים, האופוזיציה, אנחנו רציניים, עכשיו אנחנו עוצרים רגע, בואו נדבר. לא רק שזה לא קרה, מיד למוחרת הדיונים פה המשיכו, והכי גרוע שביום רביעי הבאתם שלושה חוקים שהראו לכאורה שאתם לא באמת רוצים לדבר. החוק יסוד הפרסונלי של דרעי, אתם צריכים אותו בשביל לתחזק את הממשלה. החוק שלך עוד קשור ברפורמה. אבל החוק של סעדה, גם אם סעדה מאוד רוצה אותו, זה הזמן להביא אותו? זה אשכרה לקחת את האצבע, לדחוף אותה לעין, לסובב אותה הכי עמוק שאפשר, זה פשוט להראות שלא בראש שלכם לדבר. הכוח בידיים שלכם, יש לכם 64 מנדטים. תרצו – תקדמו. לא תרצו – תעצרו. תבואו, נדבר. נפסיק רגע את החקיקה, תרגישו שמסבנים אתכם, תרגישו שמורחים אתכם, תרגישו שזה לא הולך לשום מקום, תגידו: חבר'ה, הבנו אתכם, אנחנו ממשיכים, אבל בואו בינתיים נדבר. יש לנו נשיא, נבחר פה ברוב של מעל 90 חברי כנסת, בקונצנזוס מקיר לקיר, הוא מתחנן אליכם, "בואו לדבר". אני באמת אומר: נעשה את זה ונוציא את מדינת ישראל מהברוך המטורף שאתם מכניסים אותנו אליו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה, מתן. רק אגיד, אם אתה זוכר, שלושה החוקים הללו נדחו בשבוע לבקשת הנשיא, תוך הבטחה שתהיה הידברות בזמן של הדחייה. ובמקום שהמחווה הזאת תיענה בהידברות, היא נענתה בהמשך ההסתה וההקצנה מצדם של אנשי יש עתיד, אז קצת קשה לבוא ולהגיד: בואו תתנו עוד ממה שכבר נעשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> טוב שיש את מי להאשים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איזה שטויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ראש וראשון זה הכותרת המופרעת של הדיון הזה, "מחזירים את הצדק למערכת המשפט". מי שיחזיר אותו זה חבר הכנסת איתמר בן גביר, חבר הכנסת סמוטריץ', עם תוכנית ההכרעה הכתובה. לא רק תוכנית ההכרעה, אלא תוכנית זוועתית גזענית שתרצו שבית משפט לא יוכל להתערב בה אחרי שתובילו אותה. לכן הכול קשור בהכול. אתמול הייתי חלק מאותה הפגנת ענק, שחלק מכם קוראים להם "אנרכיסטים". הסתובבו שם אנשים שנתנו למדינה הרבה יותר מחלקים גדולים פה בכנסת הזאת. זה לא היה רק בתל אביב, זה היה בכל הארץ: בבאר שבע נאם עמרי שרון, בירושלים, משנה לנשיאת בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לשעבר אליקים רובינשטיין, אבל מה זה מזיז לכם? לא משנה. המאבק הזה הוא מאבק על דמותה של המדינה. הוא מאבק על מגילת העצמאות שהייתה דבר שכולם הסכימו עליו, גם אם היא לא זכתה למעמד של חוק יסוד. כולם הסכימו עליה. עכשיו אתם שמים עליה סימן שאלה. אתם, שאתם גזענים ולא רוצים שוויון, ורוצים להוביל את דרככם, ועושים את זה באיזה עטיפת צלופן משפטית כאילו, אבל תחת עטיפת הצלופן כתוב בהסכם הקואליציוני בדיוק מה הולך להיות, וכל כולו הולך לזה. הסיפור בסופו של דבר, כשבודקים מי מאחורי מה שנקרא "הרפורמה", מהפכה משטרית, מפלגות סקטוריאליות, קיצוניות, שלקחו שבויים את ראש הממשלה ואת הליכוד. ולא סתם אתה רואה את בכירי הליכוד, מה שנקרא "בכירי הליכוד", אני לא יודע אם הם בכירים נוכח התנהגותם, שהם מנזר השתקנים, אף אחד לא מדבר ואף אחד לא אומר מילה על התוכנית הזאת, אבל כן אנחנו רואים את ההתבטאויות היום-יומיות של האנשים, ואני אומר לך מה שאמרתי בעבר: עודף שימוש בכוח מתהפך על המשתמש בו, וזה רק עניין של זמן. אתם תיזרקו לאותו ארון עם אותו נפטלין שבו הייתם כל הזמן, ותמשיכו לכתוב דברים ותמשיכו להגיד אמירות. תחת המעטה הכאילו משפטי מסתתרת גזענות, מסתתרת הומופוביה, כשהדבר הזה כל כולו לוקח את מדינת ישראל למקום אחר. לא ניתן לכם לעשות את זה בכל דרך אפשרית, כמובן חוקית. אנחנו נעשה את זה, יש לנו את הכוח, אנחנו יודעים מה לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה רוצה כמובן לנצל את ההזדמנות לגנות את הביטוי "ביבי בוגד" או את האלימות או חסימת הכבישים או שאת זה אתה לא רוצה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> את ההזדמנות שלי אני בוחר, וסיכמנו שלא מפריעים בדברי פתיחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סיימת לדבר, יואב, מותר לי גם להתייחס, אני מקווה. בחופש הביטוי שלי עוד לא פגעת. תודה. חברת הכנסת קארין אלהרר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה פשוט הזיה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה פשוט הזיה, כמו שהוא אמר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רק מצטט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מילה של גינוי לא שמענו ממך על ההתבטאויות האלימות והמסיתות שהיו אתמול גם בהפגנה וגם באירועים אחרים. מילה של גינוי. רק שיהיה ברור. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אולי אני אתחיל - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תן לו את היוזר של הטוויטר שלך, שאולי הוא גם - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה, קארין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אולי אני אתחיל, אדוני היושב-ראש, בבקשה ממך לגנות את כל אלה שכותבים לי שהם מייחלים למותי ולגנות את כל אלה שמייחלים למותו של ראש האופוזיציה. אולי תתחיל בגינוי של זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה אתה אומר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש מישהו מראשי המחנה שכתב לך דברים כאלה, ראש ממשלה לשעבר נניח, נשיא בית משפט עליון בדימוס למשל שדיבר על מלחמה וטנקים או מישהו בטוויטר שאת לא מכירה מיהו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה, היא בהערות פתיחה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה מניפולטור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, מותר לי לענות. חבר הכנסת גלעד קריב, אתה שוכח שאתה לא מנהל את הוועדה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. אני לא רוצה לנהל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נראה לי שאתה שוכח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את הוועדה הזאת לא צריך לנהל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נראה לי שאתה שוכח. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה קורבן תמיד על אש קטנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה קורבן. אתה מתקרבן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבלון יהיה רשום - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גם הכוח אצלך וגם אתה מתבכיין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד ויואב, אתם מפריעים ליואב לדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי שמדבר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מתבכיין ומתקרבן כל הזמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בינתיים בגלל ההסתה שלכם אני מסתובב עם מאבטחים ולא אתם. שום התנצלות. כלום. תתביישו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תתבייש אתה. תתבייש אתה - - << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> לך עוד לא הוציאו דין רודף או פולסא דנורא כמו שהוציאו עליי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> - - כי האנשים שלכם, שנשלחו על ידיכם ועל ידי ראש הממשלה, שקורא להלום באגרופים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שקר. את משקרת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> השקר הוא שלך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את משקרת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא תדבר ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את משקרת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה דברי פתיחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. והיא משקרת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה מדבר ככה לחברת ועדה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אדבר איך שאני רוצה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה משקר כמו שאתה נושם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם מסיתים ולא מצליחים למצוא גינוי לאלימות שמופנית, לאלימות פיזית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - - שלך כולנו קראנו בסוף השבוע הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נשכו שוטרים אתמול בהפגנה שארגנתם. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> כשתקפו את עידית סילמן, אמרתם משהו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה ילד בטנק שקיבל אקדח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נשכו שוטרים. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> תקפו את עידית סילמן במכות בתחנת דלק, לא אמרתם כלום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הפריעו בשבעה אצל ניר אורבך, הרבנים שלך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תתביישו. תתביישו. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> דיסטל הלכה לעשות שם פרודיה על עידית סילמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תתביישו. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> תקפו את עידית סילמן פיזית בתחנת דלק - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זאת בושה שאתה יושב-ראש הוועדה הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אכן תתביישו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בכסות אינטלקטואלית יש אדם אלים, פרוע, שמנהל את הוועדה הזאת בצורה הזאת מתחילת הדרך, ואחר כך מתקרבן ואומר: אני מסכן, אני מסכן, מאבטחים שומרים עליי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא אומר שאני מסכן, אני אומר שאתם תתביישו. אתה מתבלבל. אני לא אומר שאני מסכן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> סמוטריץ' מסכן, אתה מסכן, בן גביר מסכן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני בסדר גמור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מסכנים שאתם מנהלים את האירוע הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם צריכים להתבייש. אני לא אמרתי שאני מסכן, אמרתי שאתם צריכים להתבייש. התבלבלת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה, אז אני אגיד שאתה מסכן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו גאים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני באמת מתבייש. מתבייש שיש יושב-ראש שמנהל ככה את הישיבה. אני מתבייש שיש ראש ממשלה שהוא עבריין, שמסית לאלימות ורצח - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה מפריע בינתיים לקארין לדבר. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - אני מתבייש בעוד הרבה מאוד דברים שאני אציין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ביום שאתם תטיפו לי מוסר את מי לגנות ואת מי לא לגנות, נגיע ליום עצוב מאוד, כי בינתיים האלימות מגיעה מכם, בינתיים ההסתה מגיעה מכם, וחבל. עכשיו לעניין עצמו - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הגיע הזמן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> - - הגיע הזמן שתסירו את המסכות ותפסיקו להשתמש ברטוריקה שאתם רוצים בהידברות. אני כבר הבנתי, ואני מקווה שגם כל חבריי, אתם לא באמת רוצים הידברות, אתם רוצים להחזיק בחבל בשני הקצוות שלו, מצד אחד להגיד "בואו להידבר", מצד שני, להמשיך לחוקק. ואת חוסר תום הלב הזה אתם צריכים להפסיק. תהיו כנים. זה לא אתם שאמרתם "לא מתנצלים"? אז תחוקקו, תקרעו את העם, למה לא? תהרסו את הדמוקרטיה, למה לא? נבחרתם, אתם מושלים, כל הכבוד לכם. אתם הורסים את המדינה, זה יהיה על הראש שלכם, וזו בכייה לדורות. מה שכן, אנחנו לא ניתן לכם לעשות את זה בלי המילה שלנו. ואנחנו נפעל בכל חזית ובכל מקום, בצורה חוקית, לא מתלהמת, לא מסיתה, לא כמו הדרך שבה אתם פעלתם כשהייתם באופוזיציה. ואנחנו מאוד מקווים שהדמוקרטיה תנצח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת קארין אלהרר. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בוקר טוב לכולם, אני רוצה להתייחס לשני דברים. דבר ראשון, אני מבין שזה כבר הועלה בדרך כזאת או אחרת. ראש הממשלה, שיש לו כבר ניסיון בהסתה, שהובילה לרצח של ראש ממשלה, ב-1995 - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שקר. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - הוא היה המסית, הוא ידע שהוא מוביל הפגנה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם זה שקר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם זה שקר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי, אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. גם זה שקר. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קארין, תני לי בבקשה. עזבי, זה חסר טעם. הסתה פרועה שהתנהלה במשך חודשים, עם כינויים שעדיין משתמשים בהם חברי כנסת. וגם אל הממשלה הקודמת, עם כל הביקורת שהייתה לי עליה, גם השתמשו במילים האלה הקשות, המסיתות ומתירות הדם. כנראה שאותו ראש הממשלה לא רק שלא למד, אלא מצבו רק החריף, אולי גם מצבו הנפשי, בשל החבל, דרך משל, שסוגר עליו. הדבר הזה ייגמר בדם, הוא ייגמר ברצח של מפגינים ושל מוחים כנגד ההפיכה המשטרית, הדיקטטורית, והדם יהיה על ידיכם, על ידי ראש הממשלה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תפסיק את ההסתה הזאת בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> על ידי ראש הממשלה ועל ידי חבריו לקואליציה שלא עוצרים את זה ולא אומרים "די". האלימות, כפי שאמרה חברת הכנסת אלהרר, היא אלימות במשך שנים מצד ימין כלפי המרכז והשמאל. לא הפוך. המפגינים – אני רוצה לברך אותם, לחזק אותם, להגיד להם "תגבירו את עוצמת המחאה שלכם, כי או-טו-טו גם אי-אפשר יהיה למחות". או-טו-טו הדיקטטורה שמתבשלת פה תשרוף את כולנו ולא תיתן להפגין. זה הזמן להכות בברזל – עוד פעם, דרך משל. אני מדגיש עוד פעם, לא באלימות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דרך משל? מעניין. אתה תמיד משתמש במשלים, עופר? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני תמיד משתמש במשלים. אני יכול להשתמש גם כלפיך במשלים אם אתה רוצה, אבל אין לי זמן, אלא אם כן תאפשר לי. יש לי אחלה משל בשבילך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני פונה אל הציבור הרחב: קודם כול, מברך את האלפים הרבים שמפגינים ולא מוותרים וממשיכים, וימשיכו, ואני גאה להיות חלק מהם. אנחנו נעצור את הדיקטטורה. דבר שני שאני רוצה לומר, שהוא חמור ומעיד על מה שקורה פה ועל אותה דיקטטורה מתהווה. חברי חבר הכנסת גלעד קריב פנה במכתב למפכ"ל המשטרה בנושא של רדיפת מפגינים, ולהפתעתו – תקן אותי אם אני טועה בפרטים – קיבל תשובה, שמי חתום עליה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השר בן גביר. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השר לביזיון לאומני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הם לא מחכים לחקיקה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא פונה למפכ"ל, ומי שעונה לו זה מפכ"ל העל. אנחנו מזהירים כבר חודשים בוועדה המיוחדת שהייתה על העברת סמכויות לאותו שר - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משפט אחרון. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - ואנחנו רואים פתאום שהוא עונה על פנייה למפכ"ל. כלומר, הוא כבר הפך את עצמו למפכ"ל על. הדבר הזה בלתי נסבל. מי שאמור לנהל את המשטרה, וזה לא קשור אם יש לי או אין לי ביקורת, יש הבדל בין ביקורת לבין הרס וזלזול מוחלט בשלטון החוק. הדבר הזה צריך להיפסק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת גלעד קריב – אחרונת הצהרות הפתיחה, ואז ניכנס לדיון בגוף החוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוקר טוב ושבוע טוב, אציין שגם הבוקר אנחנו פותחים את הדיון כאשר יש באולם חמישה חברים של האופוזיציה, חבר אחד של הקואליציה. כנראה חברי הקואליציה בוועדה יודעים להגיע לכאן רק על מנת לצעוק ולצרוח ולהפריע לסדר הדיון. כך נראית תפיסת ההידברות של הקואליציה, אבל אנחנו לא נרפה. אדוני היושב-ראש, קיימת החלטה של ועדת האתיקה משנת 2011 שאומרת את הדבר הבא: ועדת האתיקה מבקשת להבהיר כי על יושבי-ראש הוועדות להימנע משימוש לרעה בסמכויותיהם, לרבות בכל הנוגע להבאתם של נושאים לדיון בוועדה. הוועדה מבקשת להסב את תשומת ליבם של יושבי-ראש ועדות הכנסת לכך ששימוש לרעה בסמכותם לקבוע את סדר יומה של הוועדה, עלול להוות הפרה של כללי האתיקה. אני מזכיר שמסוף חודש ינואר מונחות בקשות לקביעת דיונים על השולחן שלך. אתה מתעלם מהן. זאת לא ההפרה היחידה שלך את כללי האתיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מציע שתפנה לוועדת האתיקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואנחנו נמשיך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מציע שתפנו לוועדת האתיקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו אני בדברי פתיחה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני פניתי בהחלט בנושא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה. לא היה פה חבר אופוזיציה אחד שלא הפרעת לו בזמן הצהרות הפתיחה. אנחנו בהחלט נמשיך לעסוק בהתנהלות חסרת האתיקה שלך כיושב-ראש הוועדה. לסיום אומר כך: כל שימוש בכינוי בוגד אחרי שנת 1995 הוא שימוש פסול, מכל צד במערכת הפוליטית. אבל הבוקר הזה, בשעה שאני אומר שזה שימוש פסול, אני אזכיר לאדוני שכאן, מולי, ישב ישיבה אחרי ישיבה האדם שקיבל כסף מקמפיין הליכוד, באותו תולה ברחבי הארץ שלטים "שמאלנים בוגדים", בעודו מקבל כסף של מימון ציבורי למפלגות מקופת הליכוד, כולל תליית השלטים הללו על הגדר החיצונית של מעון ראש הממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הגשת תלונה במשטרה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, אני מבין שקשה לך בטיימינג שהגעת איתו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא קשה בכלל. אני בינתיים רגוע, אתה צועק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ממש. אתה מקבל את אות חבר הכנסת הרגוע בפתיחת השבוע הזה. כנראה אחרי שהאלימות הכבושה שלך פרצה בראיון המביש שלך, האלים, הכוחני והגס בעיתון הארץ - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מכאן המלצת קריאה לכל מי שרוצה לקרוא. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כל מי שרוצה לשמוע, יושב-ראש ועדת החוקה קורא לשופטים "בורים ועמי ארצות". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא היית כשדיברתי על זה, עופר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו רואים מי מבין כל הנוכחים כאן לא מצליח לשלוט ברוחו. זה דבר שהולך ומתגבר מדיון לדיון, משבוע לשבוע. אבל כדי לא לעמעם את מה שאמרת, כל שימוש בביטוי בוגד, מאז האסון של 1995, שאחריו אנחנו לא שרפנו את המועדון, אפרופו מי שורף כאן את המועדון הישראלי, זה שימוש פסול. כל עוד חברי הכנסת של הליכוד מזמינים לכאן את תולה השלט "שמאלנים בוגדים", ואחרי זה דואגים לומר לקצין הכנסת שאסור לו לומר לי מי מאחורי הזמנתו של אותו אדם – שומע? – אחרי שלנו נאמר שקצין הכנסת יפסיק לומר מי עומד מאחורי הזמנתם של האנשים, ולהערכתי זה קורה מכיוון שחברי הכנסת של הליכוד, שמזמינים את האנשים הבריונים הללו פעם אחר פעם להיכנס לחדרי הדיונים של ועדת החוקה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה מצביע. זה נראה כאילו אתה מצביע על אנשים שיושבים פה, אז אני מציע שלא תפנה אצבעות לאנשים שיושבים פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אל תדאג. אל תדאג. כולם יודעים על מי אני מדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אף אחד לא יודע על מה אתה מדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כולם יודעים על מי אני מדבר ומי יושב כאן - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני בספק אם אתה יודע. אחרים ודאי לא יודעים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - מי יושב כאן בחדר הוועדה, כאשר אצלו בתא המטען באוטו יש שלטים של שמאלנים בוגדים. ולא, לא שמענו אותך מעולם, ולא שמענו את יושב-ראש המפלגה שלך ולא את ראש הממשלה אומר על זה משהו. ואני מזכיר, ראש הממשלה דאג לשלם לאותם פעילים מקופת מפלגת הליכוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה שב ואומר דברים, רק שקצת קשה להתמודד. אני מציע שאם אתה יודע שנעשה שימוש לא ראוי, או בכספי מימון מפלגות או בהסתה, תגיש תלונה לגורמים המתאימים. אני לא חושב שאני הפורום המתאים לברר את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כנראה אדוני התבלבל במטרת הצהרות הפתיחה של חברי כנסת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להפיץ שקרים והסתה. כנראה שזו המטרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו לא מביאים בקשות אליך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ההסתה שמגיעה ממך גם צריכה להיפסק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סבבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו מייצגים ציבור ומדברים אל הציבור. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ראש הממשלה מאיים באגרוף, ואנחנו מסיתים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם ממשיכים לשקר ולהסית, אבל זה בסדר. התרגלנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בהסתה אתם והרבנים שלך מומחים גדולים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כולם אשמים, רק אתם לא. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> העולם העוין, כולם, רק אתם לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נמשיך בסדר-היום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בהסתה אתה והרבנים שלך מומחים גדולים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו נמשיך בסדר היום. אדוני היועץ המשפטי, אתה רוצה להזכיר לנו איפה אנחנו עומדים במסגרת הדיון בניסוח של הסעיף? יש את הנושא שדיברנו עליו, "ששוריינה בחוק יסוד". לגבי הגדרת המושג "ששוריינה" – בעזרת השם אני מעדכן שאנחנו בהמשך היום, אני עוד לא יודע אם בסוף היום או בהמשך היום – נפיץ ניסוח מעודכן קצת יותר למילים "ששוריינה בחוק יסוד", שיבהירו את מה שנאמר, שדובר עליו בשבוע שעבר. לפחות המטרה שלי בנוסח הזה היא לדבר על חוקים ששוריינו בשריון פורמלי, דהיינו, ב-61, ו/או מה שמכונה "שריון מהותי". אני לא כל כך אוהב את המילה הזאת, אבל כשיש הוראה, וזה ניסוח, אולי אתה רוצה אפילו להציג אותו בגדול, את הצעת הניסוח הזאת, כדי שנדבר עליה קצת אפילו עוד לפני שהיא תועבר, כי אני חושב שהיא נותנת מענה למה שביקשתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מה נגמר עם זכויות לא משוריינות? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הערה פרוצדורלית. עד מתי הדיון היום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני עוד לא יודע. כתמיד, כל בוקר ביום ראשון את שואלת, וכל פעם ביום ראשון אני אומר לך שלא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה שלך לענות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי אני עוד לא יודע. זה תלוי איך הדיון יתקדם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת, אני לא יודע? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יודע. תלוי איך הדיון יתקדם. בעיקרון באנו לעבוד ולמצות - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באת לעבוד, הכול טוב - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש שלושה ימי עבודה של הכנסת ויש ימים אחרים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה יכול לקבוע לעצמך תוכניות להמשך היום, כמו כנסים שאתה יוצא אליהם או לדעת שהדיון יסתיים כי אתה רוצה ללכת או לפגישה בבית הנשיא או למקום אחר, אבל לנו אסור לתכנן את לוחות-הזמנים שלנו, אפרופו התנהלות לא אתית של יושב-ראש ועדה ושימוש לא ראוי בסמכויותיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, הודענו שהדיון יימשך עד שעות אחר הצוהריים, לא קבענו שעת סיום מדויקת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו מבקשים ממך, על דעת כל חברי האופוזיציה, כדי שנוכל לתכנן את יומנו, כפי שאתה מתכנן את יומך. זו בקשה חוזרת ונשנית של חברי האופוזיציה בוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, מאחר שאתה לא חדש בכנסת, וגם אתה קבעת דיונים בדיוק בצורה הזאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני זוכר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוודאי לא ביום ראשון. פשוט לא. לא היה ולא נברא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כל יום ראשון אותו סקנדל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שמעתי את בקשתכם, מאחר שבשנייה שאני קובע שעת סיום, אני מייצר לכם תמריץ - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה בן אדם לא אמיתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה הגננת שלנו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אני רוצה שהדיון יהיה פרודוקטיבי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מה שאתה אומר עכשיו לא מקובל. אתה יכול להגיד עד 24:00, אין בעיה. אתה יכול להגיד 23:00 בלילה, אין בעיה, אבל תנקוב בשעה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש התייחסות של הייעוץ המשפטי לעניין. זה לא אירוע חד-פעמי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה ממש התעמרות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הסיבה שהכנסת עובדת שלושה ימים בשבוע, זה כדי להשאיר ימים לעבודות נוספות של חברי כנסת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, רבותיי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה מונע את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רבותיי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש לי פגישה עם אנרכיסטים אחרי הצוהריים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמובן שאתה רשאי, ולהמשיך לצפות - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> קבעתי איתם. קבעתי בלו"ז עם אנרכיסטים, כי האנרכיסטים שאתה פוגש, לא מדברים עליהם. אנחנו יודעים מי הם. אתה יכול לעשות מפגש פסגה עם אנרכיסטים: סמוטריץ', בן גביר ואתה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא יכול להיות ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מוחה על הוצאת שם רע לאנרכיזם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. אני לא מבינה את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מתעקש על שעה. תגיד 24:00 אין בעיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני רוצה שעת סיום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה "תודה רבה"? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הצעתכם לסדר נרשמה, ואני אחשוב עליה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. זה לא הצעה לסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כן. זו בדיוק ההגדרה של הצעה לסדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> סליחה זו לא הצעה לסדר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זו דרישה לסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו בדיוק ההגדרה של דרישה לסדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדעת עד מתי הדיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה "קארין, תודה"? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה קארין תשתקי בצורה מנומסת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה מנומס? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. זה מאוד לא מנומס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שעת סיום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נדבר על זה אחר כך? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה יש לדבר על זה? אני רוצה שעת סיום. כל יום ראשון אותו דבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין. קארין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה? מה "קארין"? מה "קארין"? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסיבה שאתם מנסים פעם אחר פעם להחריב את הדיון - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. זה אתה עושה לבד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו היחידים שפה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם פה כדי להחריב את הדיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה צריך אותי כדי להחריב דיון? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, אתה באמת חי בסרט. אני אומר לך: אתה חי בסרט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שים לב שזה מה שאתה עושה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סרט אימה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תשים לב שזה מה שאתה עושה. חצי שעה אתם עסוקים לדאוג שהדיון לא יתקיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התערבת בכל הצהרת פתיחה של חבר ועדה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה בסוף גם עושה את הטעויות, גם גורם לזה שהדיון יתארך, גם - - - וגם מתקרבן בסוף. זה האירוע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איפה שגית? אני רוצה את שגית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, רבותיי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה האירוע. אנחנו דורשים שעת סיום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שמעתי את בקשתכם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. אני רוצה את שגית שתיתן את דעתה על הדבר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שמעתי את בקשתכם, ואני אודיע לכם בהמשך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה לא עובד ככה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו רוצים את ההתייחסות של היועץ המשפטי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא. זה לא עובד ככה. אתה צריך להבין שאתה לא המצאת את הכללים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. ועדיין אתה לא המצאת את הכללים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. יואב, תודה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שבעניין הזה אתה לא יכול להתנהל בצורה הזאת לאורך זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. תודה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> תודה מה? תודה על ההערה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דבריך נרשמו. דבריך נרשמו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לימדו אותך בבית ספר להגיד תודה סתם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אגיב בזמני. תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מתנהל כמו דיקטטור? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו מבקשים את עמדתו של היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זו ממש התעמרות בחברי כנסת. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני פונה ליועץ המשפטי לקבל תשובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תפנו. אבל עכשיו אנחנו מדברים על משהו אחר, ואתם תקבלו תשובה כשאני אחליט שתקבלו תשובה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה לא יכול לפעול באופן שרירותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. אז אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה "כשאני אחליט"? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קרא לי אלף פעמים, אבל אני רוצה התייחסות של היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אקרא אותך לסדר גם פעם שנייה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יפה מאוד. אני רוצה תשובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה מוכן בבקשה עכשיו להפסיק להפריע לי לדבר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול פה אירוע שאתם מתפרצים לזה שאני מדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. הכול זה שאתה לא עונה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זכותנו לבקש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זכותכם לבקש, אבל לא לקטוע את דבריי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה לא עונה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ביקשתם. תודה. קארין, תודה. הניסוח של סעיף - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה אירוע שלא היה כדוגמתו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הניסוח של הסעיף, שהוראה הסותרת בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד, אני רוצה להציע לוועדה שאנחנו נאמץ את האפשרות בנוסח הזה לפסול חוקים רק אם הם סותרים חוק ששוריין בשריון פורמלי, או מה שמכונה במסמך ההכנה "שריון מהותי". פסקת הגבלה שכתובה בחוק – למנוע את האפשרות שנקבעה בפסק דין חירות ודובר עליה בפסקי דין אחרים, פסקת הגבלה שיפוטית, שזה למעשה להעמיד את בית המשפט כמבקר האחרון של חקיקה, שהוא גם קובע סטנדרטים וגם המיישם שלהם, והדבר הזה בעיניי נוגד עקרונות בסיסיים של הפרדת רשויות, ולכן הציע הייעוץ המשפטי נוסח של הסעיף הזה, שנשלח אותו כמובן, כמו שאמרתי, בהמשך היום או בסופו. בנוסף, וזה גם ככל הנראה, אני מקווה שבהמשך היום או בסופו, אנחנו נשלח עוד שני דברים. הייעוץ המשפטי ישלח את מסמך ההכנה שלו לקראת הדיון בפסקת ההתגברות, וככל שנצליח לנסח את זה, את ההצעה שדובר עליה, מה שמכונה – אני לא רוצה לתת לזה את ה-branding, אבל מודל הביקורת השיפוטית הרכה, או אפשר לקרוא לו "מודל אי-ההתאמה", או "המודל האי-קונסיסטנטי". במידה מסוימת אפשר לקרוא לו "מודל ישראל ביתנו", כי הוא מבוסס פחות או יותר על הצעת החוק שהציעו חברי ישראל ביתנו: חבר הכנסת עודד פורר, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שהיא חברת ועדה, ואחרים, יש כאלה שקוראים לו "המודל הבריטי" או "המודל הניוזילנדי", ואפשר להתווכח עד כמה הוא תואם ועד כמה לא. אלו הדברים שיישלחו בעזרת השם או בהמשך היום או בסוף היום, לקראת המשך הדיונים. אדוני היועץ המשפטי, אתה רוצה להתייחס להצעת הניסוח, למילים "ששוריינה בחוק יסוד", שחברי הכנסת והנוכחים יוכלו להתייחס אליהן? << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה אם לא להפיץ את זה בכתב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר כבר להפיץ, בסופו של דבר זה העברת ניסוח, אבל שיראו את זה בעין. אפשר יהיה לשלוח את זה אפילו עוד לטבלטים ולצלם את זה. בינתיים תקריא וזה יישלח בעוד מספר דקות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כמו שאמר היושב-ראש, במסמך ההכנה התייחסנו למילה "שוריינה", שיש לה באמת שלוש אופציות פרשניות: האחת, רק שריון פורמלי, כלומר, רק אם מתקנים ב-61. השנייה, שריון פורמלי ושריון מהותי, זאת אומרת, גם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שאפשר לשנות אותו בכל רוב, אבל יש בו פסקת הגבלה, ולכן יש לו שריון מהותי, ככה זה פורש בפסק דין בנק המזרחי; והפרשנות השלישית - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אחת זה על הפרוצדורה ואחת זה על התוכן. נכון? ככה זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, אחת זו הפרוצדורה, אחת זו התוכן. והפרשנות השלישית האפשרית שאמרנו, שזה כל ההוראות בחוקי היסוד. היושב-ראש, מה שהוא הסביר, שהוא רצה שזה יפורש לפי אופציה ב', השנייה מבין השלוש. זאת אומרת, שניתן יהיה להחיל ביקורת שיפוטית רק על מה ששוריין פורמלית או על כבוד האדם וחירותו, מה שמשוריין מהותית, ולא על יתר ההוראות שמעוגנות בחוקי היסוד. מבחינה נוסחית, במקום המילה "שוריינה", הנוסח הזה מדבר על "בית המשפט העליון לא יוכל ליתן פסק דין או החלטה, כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהרכב הכולל את כל שופטי בית המשפט העליון, ובלבד שכל שופטי ההרכב הסכימו" – כל זה דברים שעוד לא דיברנו עליהם לגבי גודל ההרכב, נגיע עליהם בהמשך ופה אחד – "כי החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד". והתוספת שנפיץ במקום "שוריינה", ש"הרוב הנדרש לשינויה או התנאים" - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, איזה סעיף? << דובר >> גור בליי: << דובר >> סעיף 15ב (ב). << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין לנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרנו שהוא יקרא את זה עכשיו, ועוד כמה דקות תקבלו גם בטבלט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין באמת ,איך מקיימים דיון בלי נוסח מול העיניים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין. קארין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תפסיק לקרוא בשם שלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה לעשות, זה שמך. את מציעה שם אחר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. אתה לא נותן תשובה. אתה חוזר ברפטטיביות על השם שלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, אני רק מנסה שסדר הדיון יהיה כזה, שאם לא הקשבת כשאמרתי שמדובר בהעברת נוסח שהתבקש על ידי בשבוע שעבר, ומבהיר שאנחנו בוחרים באופציה השנייה. ביקשת שזה יישלח לטבלטים שלכם בדקות הקרובות. מדובר בהעברת נוסח שהיועץ המשפטי רוצה להעביר לבקשתי. זה שתקטעי אותו - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אי-אפשר לראות את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עוד מעט תראי אותו. הכול בסדר. יש לנו דיון ארוך היום. תוכלו להתייחס אליו. אני מבטיח לך שלא אבקש ממך להתייחס אליה לפני שתראי נוסח מול העיניים. תקבלי גם עותק מודפס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז מה אנחנו עושים פה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מפריעים ליועץ המשפטי לדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מנסה להבין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מה שעושים פה עכשיו. מפריעים עכשיו ליועץ המשפטי לדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לקיים דיון על מה שלא מונח? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את רוצה עשר דקות להפריע ליועץ המשפטי? תגידי כמה זמן את צריכה לקצוב לדבר הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. אני רוצה נוסח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את תקבלי נוסח ותפסיקי בבקשה להפריע. תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תפסיק לנהל דיונים לא ענייניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברת הכנסת קארין אלהרר, תודה. בבקשה, גור, תמשיך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "ובלבד שכל שופטי ההרכב הסכימו כי החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד". פה התוספת "שהרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק יסוד". "הרוב הנדרש לשינויה" זה השריון הפורמלי. ו"התנאים לפגיעה בה" זה השריון המהותי, למשל פסקת הגבלה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. תיכף יישלח הנוסח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנוסח יגיע אליכם גם לטבלטים וגם מי שרוצה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> איזה זכויות לפי אופציה ב' לא זוכות להגנה כרגע? מה הן הזכויות כרגע? צריך לעשות רשימת הזכויות שלא יזכו בהגנה לפי האופציה הזאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שמוכרות כזכויות חוקתיות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו צריכים לאסוף מכלל חוקי היסוד, אבל בגדול רוב הסעיפים בחוק-יסוד: הכנסת לא משוריינים לא פורמלית ולא - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כמו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כמו הזכות לבחור, הזכות להיבחר, הוראות שונות שקשורות במועד הבחירות לכנסת. שורה של הוראות נוספות. למעשה כל ההוראות בחוק-יסוד: השפיטה כי הוא לא משוריין, על עצמאות השפיטה, הוראות שקשורות במבנה בתי המשפט וכן הלאה. ועוד הוראות בחוקי יסוד משטריים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> האם חופש הביטוי בפנים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש, אני בטוח שחבריי יצטרפו - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה את כל הרשימה של הזכויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו רוצים לקבל חוות דעת של הייעוץ המשפטי כתובה על כל ההוראות בחוק היסוד של מדינת ישראל, 15 במספר, אם אינני טועה, שאינן משוריינות בשריון פורמלי או בשריון מהותי, וקבוצותיהן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גם דברים שהוכרו בפסיקה נכון להיום. האם חופש הביטוי לדוגמה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה נשאלה והובהרה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> השאלה לא הובהרה מבחינתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא שאלה. דרושה חוות דעת כתובה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מבחינתך היא הובהרה, מבחינתי לא. שנדע בסוף לא רק מה אנחנו עושים, אלא איפה התקלות שאנחנו עושים תחת ידינו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, בסדר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כדאי שגם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, שאלת. הוא באמצע לדבר, קטעת אותו. תן לו להמשיך לדבר. מה הסיפור? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לגבי הבקשה הזאת, אנחנו נעביר את הרשימה של ההוראות בחוקי היסוד שלא נכללות פה. הנושא ששאלת לגבי שוויון וחופש ביטוי זה סיפור אחר, שדיברנו עליו לדעתי בשבוע שעבר. זה לא נובע מהסיפור של השריון, אלא מהמילה "בבירור". << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר, לרכז. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל כל פעם אנחנו עושים איזה סעיף, ואומרים: בואו נראה מה הסיפור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש פה בקשה לשתי חוות דעת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> התייחסנו לשני הדברים האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> חשוב לי שהקהל ששומע יבין שגם זכויות כמו חופש ביטוי ושוויון הולכות להיפגע בצורה דרמטית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חשוב לי שהקהל ששומע ידע שמה שאתה עושה עכשיו זה לשקר, אבל בסדר, אנחנו נמשיך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כולל הקהל של הקואליציה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה השורש החדש שהתאהבת בו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שי"ן, קו"ף, רי"ש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל פעם שאתם תנצלו את הזכות שלכם להגיד דברים לא נכונים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממשלת שי"ן, קו"ף, רי"ש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גן הילדים של שמחה רוטמן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה לא נכון? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להגיד את דעתך, אבל דעתי היא שזה פגיעה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה מתפרץ לא בתוך זמן הדיבור שלך. אם היית עושה את זה בזמן הדיבור שלך, זה בסדר גמור, אבל אתה לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, אתה לא רואה מה אתה עושה? אתה מדליק את האש, ואחר כך אומר: רגע אחד, למה נדלקה פה אש? אתה מסתובב עם גפרור כל הזמן, וגם כולם בורים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כולם שקרנים, כולם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא כולם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כאשר ההוראה הזאת, כפי שאמר לך היועץ המשפטי, ההגדרה של איזה חוקי יסוד אנחנו מתייחסים אליהם, לא עוסקת בשאלת - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, אבל אני רוצה לחבר את העניין, כי אי-אפשר בכל יום לקום בבוקר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל תדבר בזמנך. אתה רשום לזמן דיבור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מרחיב ואומר: את כלל הזכויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קיבלת תשובה שאתה לא אוהב, לכן אתה רוצה להרחיב, זה מובן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כלל הזכויות שיכולות להיפגע מהרפורמה הזאת, את כלל רשימת הצ'ק ליסט של הזכויות שיכולות להיפגע מפה ומשם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ביקשת, ואתה ממשיך לקחת זמן דיבור שהוא לא שלך. כבר ביקשת. נאמר. נרשם. היועץ המשפטי רשם. תן בבקשה לקדם את הדיון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני רק רוצה להשיב לחבר הכנסת סגלוביץ', ששני הדברים נבדלים במובן הזה שכל ההוראות בחוקי היסוד המשטריים שלא נכללים פה זה פעולה יחסית פשוטה, כי זה פשוט לעבור על כל חוקי היסוד ועל הסעיפים ולראות מה לא משוריין פורמלי, מהותי, פשוט לאסוף אותם. החלק השני שלך, אי-ההכללה של הביקורת השיפוטית על הזכויות הנגזרות מכבוד האדם, זו פעולה טיפה יותר מסובכת, כי זה נעשה בפסיקה, בשורה של פסקי דין. זה משהו שלפעמים אומרים באמרת אגב. אני יכול להגיד בצורה יחסית ברורה על חופש הביטוי והשוויון וגם חופש הדת, אבל בדברים אחרים יש פסיקה כזאת, פסיקה אחרת, אנחנו צריכים להסתכל על שורה של פסיקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך, אבל עדיין צריך את הרשימה הכוללת, שגם חברי הקואליציה שרוצים להצביע בעד, ידעו עבור מה הם מצביעים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתם, ביקשתם, נרשם. אפשר להמשיך? תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה שזה לא מרגש אותך פגיעה. פגיעה בזכויות אדם לא מרגשת אותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שום דבר לא מרגש אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קודם כול, אני משתדל לא להתרגש בכלל. אבל מעבר לזה שאני משתדל לא להתרגש בכלל, האמירות שאין להן שום בסיס עוד פחות מרגשות אותי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין להן שום בסיס? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שום בסיס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר אין לה שום בסיס? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למשל האמירה על הזכות לבחור ולהיבחר. אחד מהשקרים שנאמרו בשבוע שעבר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מי אמר את השקר הזה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחד מהשקרים שנאמרו בשבוע שעבר - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש רק גאון משפטי אחד בוועדה... << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחד מהשקרים שנאמרו בשבוע שעבר לגבי הזכות לבחור ולהיבחר. אני מוכן לאתגר, יש פה הרבה אנשים חכמים ונבונים ממני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר ליועץ המשפטי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברת הכנסת קארין אלהרר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר על היועץ המשפטי שהוא שקרן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> האנשים החכמים אומרים דברים הפוכים ממך כל הזמן, ואתה לא מקבל כלום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. יש פה מלא אנשים חכמים, כל אחד בתורו ובזמנו – אני מאתגר לתאר סיטואציה שבה תיפגע הזכות לבחור ולהיבחר באופן שפוגע בכלל הבחירות השוות, הקבוע בסעיף 4, שהוא כן משוריין. אפשר לבוא ולדבר על הזכות לבחור ולהיבחר באופן שאין לה שום רלוונטיות לסעיף 4, אבל בפועל, בכל פעם כשנגעו בזכות לבחור או להיבחר, בדרך כלשהי, גם הכנסת דאגה להעביר את זה ולעמוד בהוראת השריון הקבועה בסעיף 4, מאחר שסעיף 4 כן משוריין. אז אם רוצים לדבר על מקרה תיאורטי שבו פוגעים בזכות לבחור ולהיבחר באופן שאיננו משליך על הגדרת הבחירות כשוות, המעוגנת בסעיף 4, שכן משוריין, אני מציע שתציע קייס, ואני מבטיח לך גלעד - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני באמצע משפט. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תסיים ואז תיתן לי להתייחס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אתה ראשון הדוברים. לא סתם אני אתן לך להתייחס, אתה ראשון הדוברים. אני מבטיח לך, גלעד, שאם תביא מקרה שלדעתך יכולה להיות חקיקה הפוגעת בזכות לבחור ולהיבחר שאיננה משליכה על עקרון הבחירות השוות הקבוע בסעיף 4, ושאתה מרגיש צורך לשריין אותה ב-61, כפי שהבחירות השוות מעוגנות כבר, או בדברים אחרים הכלולים בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת – אם תביא מקרה כזה עתידי, תיאורטי, שאני אגיד לך: אתה יודע, השארנו פה לקונה, בהחלט נשקול לתקן את זה בחקיקה לבקשתך. אני מבקש מכל הנוכחים, מאחר שמונח בפניכם גם מסמך ההכנה, גם הנוסח שכרגע עוסק, הן בשאלת מהות הסתירה הנדרשת לחוק יסוד, הן בשאלת ההרכב והן בשאלת המילים "בבירור" ו"הוראה ששוריינה בחוק יסוד" לפי התיקון החדש, שבעיניי הוא רק תיקון מבהיר, הוא לא משנה את מהות הנושא, אתם יכולים להתייחס לנוסח החדש או לנוסח הישן. בעיניי מדובר בתיקון שמבהיר את כוונתי, ולא מדובר בעיניי בשינוי מהותי, אתם מוזמנים להתייחס לכל אחד מהחלקים שאתם בוחרים. אני מבטיח שבמהלך היום יהיו עוד סבבים, זאת אומרת, אם אתם רוצים להגיד שאני עכשיו רוצה להתמקד בנושא של ה-15 או שאני רוצה להתמקד ברשימת חוקי היסוד, או בדברים האלה, תגידו, ואני בהחלט אשתדל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היבט נוסף שעוד לא דיברנו עליו בישיבה הקודמת, שנובע מהחידוד לגבי זה שהחוק סותר בבירור רק הוראה בחוק יסוד, שהרוב הנדרש לשינויה או תנאים לפגיעה בה, קבועים בחוק יסוד – היבט נוסף שיש זה הגבלה מאוד מאוד משמעותית על היכולת של בית משפט לבקר פגמים בהליך החקיקה. היום לאורך הפסיקה, לאורך השנים, בית המשפט פיתח, החל מפסק דין ברגמן והלאה, אבל היו אחרי זה פסק דין שילנסקי ואבו עראר, מגדלי העופות, והכי ידוע שבהם זה פסק דין קוונטינסקי, "מיסוי דירה שלישית", מה שנקרא – בית המשפט פיתח דוקטרינה שמאפשרת, כשיש פגם היורד לשורש הליך החקיקה, לבטל את החוק. << מנהל >> (היו"ר יצחק פינדרוס, 10:26) << מנהל >> ברגע שבו מגבילים את הסמכות "רק להוראה שסותרת בבירור", ועכשיו זה חודד, "הוראה שהרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק יסוד", המשמעות היא שבית המשפט, ברוב המכריע, למעשה כמעט כל הפגמים בהליכי החקיקה, למעט כשצריך שרוב של 61 בשלוש קריאות, נגיד סיטואציה כמו שדובר בברגמן – בית המשפט לא יכול לבקר אותה. רוב ההוראות היום שקשורות בהליך החקיקה כלולות. יש כמה הוראות שהן בחוק-יסוד: הכנסת, אבל בהוראות לא משוריינות, ולכן לפי ההבהרה של היושב-ראש, אי-אפשר לבקר אותן, זאת אומרת, למשל ההוראה שהצעת החוק תזכה ברוב. ההוראה הזאת, סעיף 25 לחוק-יסוד: הכנסת היא לא משוריינת, ולכן הפרתה לא מאפשרת ביקורת שיפוטית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא שמרנות משפטית. זה פשוט לסגור את בית המשפט. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יותר מזה, הרוב המכריע של ההוראות הפרקטיות שאנחנו מכירים מהיום-יום של העבודה בכנסת, שעוסקות בשלוש קריאות, בהעברת הצעת חוק לוועדה, בהעברה מהוועדה למליאה, הן מעוגנות רק בתקנון. לפי הגישה הזאת בוודאי שעליהן אי-אפשר להחיל ביקורת שיפוטית. והנדבך השלישי, מה שדובר בקוונטינסקי, זאת אומרת, כשברמה הפורמלית מקיימים את הקריאה הראשונה, השנייה, השלישית, עוברים בוועדה, אבל לחברי הכנסת לא נותנים אפילו זמן מינימלי לדון בהצעת החוק. זה גם לא נתון לביקורת שיפוטית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה זה לא נתון לביקורת שיפוטית מהכוח המינהלי? הרי אין פה פסילת חוק. בואו נדבר על הפרת פרוצדורה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> בדרך כלל האופן שבו בית המשפט התייחס להפרת הוראות שקשורות בהליך החקיקה, הוא לא החיל נורמות של סבירות על הכנסת, בהיותה הרשות המחוקקת ולא הרשות המינהלית. ובדרך כלל כאשר למשל לצורך העניין מוגשות עתירות בעת הליך החקיקה, כולל אפילו עתירות שהוגשו בהליך החקיקה הזה ממש, בית המשפט אומר: לא, אני לא דן בזה באמצע הליך החקיקה, אני דן בזה בסוף. לכן בסוף כשמגיעים לבית המשפט מגיעים אחרי שהחוק נחקק, כמו בקוונטינסקי, ואומרים: לא קיבלנו זמן מינימלי ללמוד את הנושא ודברים מהסוג הזה, בקוונטינסקי ספציפית הם החזירו את זה לשלב שבו היה הפגם. אמרו: נחזור לשלב של הכנה לשנייה ושלישית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לנו דברים הרבה יותר ברורים בעניין הזה. חוק-יסוד: מקרקעי ישראל שקובע שקרקע ציבורית במדינת ישראל לא נמכרת, לא מוכרים קרקעות של הציבור, לא של המדינה, אל של רשות הפיתוח, לא של הקרן הקיימת, רק חכירה, מחר יעבירו פה חוק רגיל שאומר שמתחילים למכור קרקעות, או קרקעות מסוימות, בית המשפט על פי השיטה שמוצעת כאן, גם ב-15 מתוך 15 לא יוכל לפסול את החוק הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ספציפית, אם אני לא טועה, דווקא בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, בסעיף 2, יש אופציה לחריגה בחוק, אם אני לא טועה. שם יש איזה הסדר מאוד ספציפי, אבל בחוקי-יסוד: אחרים, שכמובן נביא לגביהם רשימה, בהחלט אין בהם הגנה. שוב, אני אומר, זה חוזר לנושא קודם. אני מדבר כרגע על נושא ההליך. בנושא ההליך, בהחלט המשמעות היא כמעט ביטול הביקורת השיפוטית על הליך החקיקה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה לשמרנות משפטית ולזה? שמישהו יסביר לי. פינדרוס, אולי אתה יודע להסביר לי את זה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אולי הוא יסביר לך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא לא המציע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמר היושב-ראש, אם יהיו דברים שתבואו בצורה הגונה ותגידו שיש לקונה, על הדבר הזה אין הגנה, על דבר אמיתי שיש לקונה, על זכויות אדם מינימליות שיש לקונה, בהחלט זה ייכנס לחקיקה, ואמרנו את זה. אמרנו את זה דרך אגב לא עכשיו, גם לפני חודשיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס, הוא ניסח את זה. אתה חושב שהוא לא הבין מה הוא עושה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת פינדרוס, אנחנו מעירים פה כל הזמן הערות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע כמה הערות הערנו? מה התקבל? אתה רוצה לדעת? כלום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תכל'ס כלום. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> את יודעת בדיוק איך מעירים. בתהליך החקיקה אם יהיו דברים, ואמר את זה שמחה רוטמן - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא נכנס פסיק מההערות שלנו בקריאה הראשונה. פסיק. ככה מחוקקים חוק? אתם צריכים להתבייש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, אני תמיד שמח שאתה יושב בראש, אבל יש קצת בעיה עם שיטת העבודה. יושב היושב-ראש, מטיח בנו שאנחנו שקרנים, חותך את דברינו, קובע קביעות עובדתיות שאין להן אחיזה במציאות, ואז יוצא. אני מבקש ברשותך, אדוני היושב-ראש, מכיוון שאני רוצה לענות לחבר הכנסת רוטמן על טענות שהוא השמיע, אני מבקש אם ניתן שאני אדבר כאשר חבר הכנסת רוטמן ישוב, וזה לא מפאת אי-רצוני לכבד את ישיבתך בראש. להפך, הגענו למצב, וזה מדהים שאני אומר את זה, שאני מעדיף שאתה תשב בראש על פני חבר הכנסת רוטמן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני הולך לעשות חשבון נפש איך הגעתי למצב הנורא הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תענית דיבור על המצב הזה. זה מעיד יותר על חבר הכנסת רוטמן מאשר עליך, זה בסדר, אל תדאג. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אירית טויטו, בבקשה. << אורח >> אירית טויטו: << אורח >> מכובדיי חברי הוועדה, כבוד היושב-ראש, תודה על זכות הדיבור. אני כ-25 שנה סמנכ"לית בכירה בחברות הייטק גדולות ובין-לאומית, - - - ארגוני פיתוח, טכנולוגיה, בני מאות עובדים, וניהלתי יחידות עסקיות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. אני רוצה לדבר על זווית שאולי לא טופלה, של תאגידים ציבוריים המדווחים לבורסה. אבל ראשית לרגע מזווית אישית. אני גדלתי במשפחה חד-הורית, מעוטת יכולת, בת למשפחת עולים מתימן, קשיי יום, חלשים מול הממסד. אימי נאבקה והנחילה לי ערכים של מסורת, השכלה, עבודה קשה ואחריות. בחמש שנות שירות צבאי למדתי תכנות מחשבים. בזכות השירות הצבאי וההזדמנות השווה בעולם ההייטק יצאתי מעולם העוני. פריבילגיה לא הייתה שם, אבל עמד לצדי עקרון השוויון, שוויון מגדרי ועדתי, כשהיה כזה בצבא, באוניברסיטה ובעולם העבודה. זה סייע לי לכבוש את מקומי ולהתקדם על בסיס כישורים וללא אפליה. מערכת המשפט, ובפרט בג"ץ, הם שסייעו לבסס וליישם את השוויון בכל תחומי החיים עבורי ועבור כולם. אני לא לבד, ההייטק מייצר הזדמנויות לקבוצות מוחלשות בכל המגזרים, למשפחות עניות, לפריפריה, לחרדיות, לחרדים, ובפרט לנשים. כמוני רבים שברו את תקרת הזכוכית בזכות ההייטק. גם אני בתורי יכולתי להעסיק עובדות חרדיות, תוך שמירה על כל המצוות, קלה כחמורה. בראייה יותר רחבה, השגשוג הכלכלי ותשלומי המיסים של ההייטק, מממנים לכולנו תשתיות, ביטחון, חינוך, בריאות, מאוניברסיטאות ועד ישיבות. << מנהל >> (היו"ר שמחה רוטמן, 10:31) << מנהל >> חברות גלובליות וציבוריות נדרשות כדרך קבע לדווח לבעלי המניות ולבורסה על סיכונים עסקיים מהותיים. רובן מחויבות לתקני ESG, הכוללים שוויון ושלטון החוק, בפרט הן תלויות בבית משפט עצמאי וחזק, המספק סעדים בנושאים כלכליים ומול גופים מקומיים. לדוגמה, כבר השבוע התבשרנו שעקב המהלך המשפטי חברת יוניקורן, ציבורית, נדרשה ודיווחה לבורסה על סיכון עסקי מהותי במקרה שתוקטן הביקורת השיפוטית על חקיקה ותגדל המעורבות הפוליטית במינוי שופטים. זאת עקב קושי תפעולי צפוי של העובדים בארץ. המשמעויות ברורות. החלשת הרשות השופטת מהווה סיכון עסקי מהותי, ולחברות יש מחויבות חוקית לדווח על כך לבורסה ולצמצם סיכונים. הן נדחפות החוצה מישראל. מיום ליום אנחנו שוקעים בבוץ, מה שנראה כמו התאבדות התעשייה. בחודשים האחרונים ענף ההייטק, התומך בכל עם ישראל, נמצא במשבר מתגלגל, נחיל שוצף של חברות בין-לאומיות המפטרות עובדים בארץ, מצמצמות מרכזי פיתוח. ברקע הזה המהלך הנוכחי יכול להיות מכה גורלית, שיביא לנטישה בלתי הפיכה של מרכזי פיתוח. פעילות שתיסגר, לא תיפתח שוב. לסיכום, לסכנה שאני רואה מספר רכיבים. ראשית, תעשייה משגשגת תיפגע ללא הכר ובאופן לא הפיך עם בלימת קטר ההייטק, האוכלוסיות המוחלשות ייפגעו ראשונות, יוקר המחיה, משכנתאות מאמירות, שירותי בריאות וחינוך קורסים יכאיבו יותר למי שידו אינה משגת, לא בהכרח להייטק ראשונים. שנית, בעקבות הפגיעה בהייטק קבוצות מוחלשות עלולות לאבד את ההזדמנות ואת ההעצמה שההייטק מציע. בנוסף, כתוצאה מהמהלך המשפטי, מתמעטת יכולת הרשות השופטת להתערב במהלכים הפוגעים באזרח הקטן ובנשים בפרט, ולהגן עליהם. בראייתי, צבר השינויים המוצעים מאיים באופן ישיר על עתידם של אזרחי ישראל. אני קוראת לעצור ולנשום, כי אנשים אחים אנחנו. אני קוראת לעבוד ביחד, בהסכמה רחבה, על שינויים שישמרו את הפריחה של ההייטק ויקיימו שוויון ושגשוג בישראל. תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. גלעד, הבנתי שממש חיכית שאני אגיע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התגעגעת אליי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. למען הסר ספק, לא התגעגעתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב לומר שבהתחשב בעובדה שאני מנהל את הוועדה בדורסנות כה רגילה, זה פלא ומדוע כולם מחכים שאני אחזור לפה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה דורסני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פינדרוס, זה רק אומר שאתה כנראה עוד יותר דורסן ממני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. צר לי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרו שאני מנהל את הוועדה בצורה דורסנית, ואז אני רואה שהם נורא מחכים שאני אחזור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא. הוא רק מחכה שתחזור ולהכניס לך. פינדרוס הוא סיפור אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מנסה לדמיין מה אתה עושה להם שהם רוצים שאני אחזור. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מזוכיסטים... << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה אתה אמרת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איזה כיף שאתה עושה פה דחקות על חשבון הדמוקרטיה. זה מדהים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא על חשבון הדמוקרטיה, זה על חשבונכם. את מבלבלת לחשוב שדמוקרטיה זה אתם. זה בדיוק חלק מהבעיה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> "דחקוקרטיה". << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה דמוקרטיה. בטח... << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא. העם. העם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מייצג את העם. מה לא הבנת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האנשים האלה שהצביעו בפתקים ורצו משהו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה באמת רוצה לפתוח על זה דיון? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תזכור את המשפט שהיא אמרה. זה משפט מפתח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שאני לא מייצג אף אחד? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני ואתה לא מייצגים את העם. העם זה מישהו אחר. אל תתבלבל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אמרתי שאתה לא מייצג את העם. תצאו החוצה, תראו איפה הוא נמצא. תגלה דברים חדשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם המצביעים שלכם לא בעד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נכון. ראיתי אותם באיילון חוסמים. אם הבוחרים שלי היו באיילון, אני מבטיח לך שהיית רואה מכתזיות וסוסים, ואחרי זה היה לנו את חבר הכנסת לשעבר מוסי רז צועק: למה מביאים מכתזיות? הוא לא היה צריך לקום בבוקר למחות על המכתזיות, כי הבוחרים שלי לא היו שם. אלה שהם לא מהעם כמובן... << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס, אתה צודק, המצביעים שלך בעד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דרך אגב, אתמול בקפלן דיברה אישה חרדית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי. סליחה, גם עופר כסיף היה צריך לקום בבוקר ולמחות - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה שומע, חבר הכנסת פינדרוס? אתמול בעצרת בקפלן דיברה אישה חרדית - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במסגרת שידורי המהפכה שהולכים פה, אני מציע שאת הסיקור של ההפגנות האלימות באיילון, יש מספיק ערוצי טלוויזיה שעושים את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> האלימות באה רק מכם. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - - האלימות. מה שאלים בינתיים זה ההתנהלות של הוועדה והבליץ של הממשלה. זאת האלימות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> של יושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאחר שיש מספיק ערוצים שמשדרים ומקדמים את ההפגנות האלימות באיילון, אני מציע שלפחות את ערוץ הכנסת נשאיר לדיון ענייני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה מה שמטריד, כל מה שאתה רואה לנגד עיניך זה את ערוץ הכנסת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל מה שאני רואה לנגד עיניי זה דיון ענייני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> החקיקה שאתה עושה פה, קרקס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע שזה מסובך, אבל בואי נדבר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ועדה שמתנהלת כמו קרקס << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אמרת שלוש פעמים היום, מאז שנכנסתי, בעשר הדקות שאני פה, אמרת שלוש פעמים למיקרופון "העם ידע". דרך מי רצית שהעם ידע, לא דרך ערוץ הכנסת? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> חבל רק שהוא מייצר קרקס בוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאחר שהייתה בקשה גם של חברי האופוזיציה, שהם כידוע נוכחים פה הרבה, והם נורא שותפים לדיונים, הם ביקשו שנגיד את סדר-היום ואת שעת הסיום, אז אני רוצה לומר שמבחינתי אני מאוד מאוד רוצה שהיום אנחנו נתקדם ונמצה את הדיון במודל של הביקורת השיפוטית החזקה, שבו אנחנו נמצאים כרגע, בסוגיות שהועלו גם על ידי היועץ המשפטי, לגבי המילים "הוראה ששוריינה בחוק יסוד", לגבי המילים "בבירור", וגם לגבי הפרוצדורה, דהיינו, המספר 15, וגם לגבי הביקורת השיפוטית ההליכית שהעלה עכשיו היועץ המשפטי. לגבי המודל לביקורת שיפוטית ריכוזי או ביזורי, אני חושב שאפשר יהיה לומר עליו כמה מילים. אני חושב שמאוד מאוד ברור שגם על זה, כי זה באמת עניין שהוא אמירה שגם הופיעה בעבר כמעט בכל תזכיר חוק-יסוד: חקיקה ויש בו שוני מסוים, נדבר גם עליו. אני חושב שאם הדיון יתנהל כמתוכנן, כולל אפילו חצי שעה או שלושת רבעי שעה הפסקה לצוהריים, אני חושב שנוכל לסיים את היום באזור 17:00. אם הדיון יתנהל בענייניות וללא הפרעות, אני מניח ששם זה יהיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה רגע להבין, כשאמרת "ללא הפרעות", מה זאת אומרת? אם חבר כנסת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למשל מה שאתה עושה עכשיו זו הפרעה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני שואל שאלה על דבריך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני עונה. למשל מה שאתה עושה עכשיו זה הפרעה. למשל מה שאתה עושה עכשיו, שכאשר אני נענה לבקשתך - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בקיצור, צריך לתת לו לדבר כל הזמן, אנחנו נשתוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כאשר אני נענה לבקשתך, ומודיע לך את הערכתי - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בקשתי היא לקבוע שעת סיום, לא לקבל ממך ציונים על - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה לא נענה. פנינו ליועצת המשפטית של הכנסת, זה האירוע. הייתה פנייה ליועצת המשפטית של הכנסת שאמרה לנקוב שעת סיום. זה מה שאמרנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', אתה לפני קריאה שלישית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מניח שהיועצת המשפטית דיברה איתו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת לפני קריאה שלישית? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רוצה לקרוא לך קריאה שלישית, כדי לא להוציא אותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני בשתיים וחצי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם תתעקש ותפריע לי, אני גם אוציא אותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רק מתקן אותך, שזו הייתה פנייה ליועצת המשפטית של הכנסת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', תודה. תודה רבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה כמו ילד קטן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מעריך שנסיים באזור 17:00. אני מקווה שנעמוד בזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו צריך להוציא בקשה גם בכתב ליועצת המשפטית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שתענה לנו בכתב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. כמו שחשדתי, אין לכם עניין לדעת מתי מסיימים בערך, יש לכם עניין להפריע לדיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה פשוט הזוי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> היית צריך להיות במשטרה, איזה בזבוז, אתה כל הזמן חושד בדברים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש לנו עניין למלא את החובה שלנו לציבור, גם בשטח ולא רק במשכן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פרנואיד. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בגלל זה יש כמה ימים שחברי הכנסת יוכלו למלא את חובתם לציבור גם מעבר לעבודה שלנו פה. וצריך להתחשב בזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. ולכן אלה הנושאים שיעמדו לפתחנו היום, ואני אבקש מאנשים להתייחס. אני רק אבקש בתחילת הדברים לתת את ההתייחסות שלי. אני חייב לומר, אדוני היועץ המשפטי, שלא ממש הבנתי את טענתך לגבי ביקורת שיפוטית הליכית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גלעד היה ברשות דיבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא עוד לא היה ברשות דיבור, כי עוד לא נתתי לו אותה. אני חושב שמן הראוי, מאחר שהנחתי נוסח לפני הוועדה, והיועץ המשפטי העיר הערה לגביו – אני חושב שמן הראוי שתהיה גם האפשרות לגלעד להתייחס לעמדתי, אלא אם כן הוא לא רוצה. לגבי ביקורת שיפוטית הליכית, אכן פסק הדין בעניין קוונטינסקי הוא פסק דין שהוא מאוד מאוד בעייתי, הוא משאיר – לא רק אני אמרתי את זה, תאמינו או לא, אמר את זה השופט מני מזוז בפסק דין המיעוט שלו – אני חושב שהוא מייצר כלל עמום. ואני לא חושב שכלל עמום לגבי תהליכי החקיקה, צריך להיות מוכרע על ידי בית משפט. להבדיל מכללים ברורים, דהיינו, אמירה שלפיה החוק שצריך לעבור ב-61 לא עבר ב-61, ו/או חוק שצריך לעבור מעל 50, כמו חוק תקציבי, גם הוראה שקבועה בחוק יסוד אגב - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לדעתי היא לא משוריינת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להפך, אם אתה כותב - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> ההוראה עצמה אינה הוראה משוריינת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. לפי הפרשנות שלך שמדברת על אפשרות, כשאמרנו את האופציה השנייה, דהיינו, שיש הוראה בחוק איך פוגעים, זה בהחלט עונה להגדרת שיש הוראה בחוק איך פוגעים – ברוב של מעל 50. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא לפגוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא לפגוע, איך מתגברים עליה. הנוסח שלך מכסה את הסעיף הזה לדעתי. ואם לא, אז תבהיר אותו. אני כן חושב שהוא מאפשר. אם אתה חושב שהוא לא מאפשר, תבהיר שזה כן מאפשר, כי זה בהחלט בעיניי אמירה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> וואי. הערה שלך שהתקבלה, קארין אלהרר. טענת קודם שאף הערה שלך לא מתקבלת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זו לא בקשה שלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תראה לי את הנוסח ברוב הנדרש - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פינדרוס, שנייה. אני אומר שוב, אם אתה צריך, תבהיר את הנוסח. אבל יש פה אמירה שהצעת חוק תקציבית לא תתקבל בכנסת, אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת. זאת אומרת, שהצעת חוק תקציבית, הכנסת מוסמכת להעביר אותה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שוב. לכן אני חשבתי שהניסוח שלי יותר טוב. אתה הצעת נוסח שאמור לכסות את זה. אם אתה טוען שהנוסח שהצעת לא מכסה את זה, אני בהחלט מאתגר אותך להציע נוסח שכן מכסה את זה. אני בהחלט התכוונתי גם לסעיף הזה, כי אני חושב שאם הצעת חוק תקציבית עברה בכנסת ברוב של 40 חברי כנסת ולא ברוב של 50 חברי כנסת, יש פה פגיעה בהוראת חוק יסוד, בהוראה ששוריינה בחוק יסוד מבחינת הדרכים לפגוע בה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז לטעמך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שאלת הבהרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אסיים. תשאלי איזה שאלה שאת רוצה. אני בהחלט חושב שאם חוק תקציבי לא יעבור ברוב הנדרש הזה – אני אומר שוב, אם אתה רוצה, אני יכול להציע נוסח לסעיף שמכסה גם את זה בנוסף, אם אתה לא חושב שכדאי להכניס את זה באותו סעיף. זו לא הבעיה בעיניי. זו בעיה ניסוחית, זו לא בעיה מהותית – אני חושב שכאשר קבועות בחוק יסוד הוראות פרוצדורליות להעברת חוק, כסגנון של הרוב הנדרש, אז בית המשפט – ולכן במקרה שכזה לא יפריע לא 15, לא 13, לא 12 ולא בכלל, לא אמורה להיות בעיה, כי בשאלת ספירת כמה אנשים הצביעו בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית בעד הצעת חוק מסוימת – אני רוצה לקוות שלא תהיה מחלוקת בין שופטי בית המשפט העליון. דהיינו, קשה לי לתאר לעצמי מחלוקת בין שופטי בית המשפט העליון בשאלה האם חוק עבר ב-61 או ב-59. אולי אני טועה, אבל אני חושב שזה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> רוב ההוראות הן בתקנון, הן לא בחוקי היסוד. מה אתה עושה עם כל ההוראות שבתקנון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב שבית המשפט במצב הנוכחי, לפחות לפי ההצעה הנוכחית, הוא גוף מוסמך לאכוף את התקנון בנושא הליכי חקיקה. אלה ההוראות הקבועות בחוק יסוד. אגב, שוב זה לא משהו מופרך, זה מה שנקבע במפורש. לדעתי כמעט כל תזכיר חוק-יסוד: חקיקה שיצא הייתה הוראה, בתזכיר של נאמן היא הייתה קצת יותר רחבה, בתזכיר של שקד היא הייתה יותר מצומצמת, והיא דיברה על הוראות הקבועות בחוק יסוד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא. אדוני היושב-ראש, בתזכיר של שקד זה נכון, היא אמרה רק הוראות שקבועות בחוק יסוד, אבל היא הכניסה את ההוראות הבסיסיות לחוק יסוד. אין הנדון דומה לראיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם תרצה, אין לי בעיה לקבוע, ובלבד שהדבר נוגע למספר הקריאות ולמספר הקולות, כי אני לא חושב שקוונטינסקי הוא פסק דין טוב. קוונטינסקי מייצר תוצאה לא נכונה ולא טובה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, עוד לפני קוונטינסקי, חוק-יסוד: החקיקה, אפילו בגרסה של השרה שקד, לא כלל רק את מספר הקריאות, הוא כלל למשל את זה שזה עובר בוועדה, שהמליאה מעבירה את זה לוועדה, הוא כלל את תחימת הסמכות של ועדות להגיש הצעות חוק מטעמן – הוא כלל שורה של הוראות בחוק-יסוד: החקיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין, ולכן כשנחוקק את חוק-יסוד: החקיקה יש מצב שנכניס גם את זה. אבל כרגע אנחנו לא מחוקקים את חוק-יסוד: החקיקה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז לא תהיה ביקורת שיפוטית על זה, למשל אם זה לא עבר בוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תהיה ביקורת שיפוטית לפי הצעתי אך ורק על הוראות קבועות וששורינו בחוק יסוד, או באופן פרוצדורלי או באופן מהותי. לגבי ההליך, אם אתה חושב, אני לא חושב, אמיתית אני לא חושב שצריך, אני לא חושב שהיה לזה תקדים שהדבר הזה נצרך, ואני לא חושב שבמדינת ישראל יש צורך שכרגע מונח לפתחנו לתקן את זה, ויכול להיות שעדיף לחכות לתיקון הלקונה הזאת שאכן קיימת בספר החוקים של מדינת ישראל עד שנחוקק את חוק-יסוד: החקיקה. אני כן חושב שכאשר אנחנו מאפשרים לבית משפט לפסול חוקים, אנחנו צריכים לצמצם את עצמנו לדברים שפועלים בניגוד למנגנון שנקבע בחוק יסוד, לא להעמיד את בית המשפט בתור אוכף התקנון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לוודא שהבנתי נכון. לגישתך אין צורך בפרוצדורה תקינה בוועדות, אתה אומר "רק הצבעה"? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זו לא גישתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פסק דין מיסוי דירה שלישית דיבר על זה שלא הייתה שהות מספקת לחברי הוועדה לקרוא את החומר, להתכונן, להבין את ההשלכות. אתה אומר שהדבר הזה אפשרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז תסביר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שהסברנו את זה גם בקשר לחוקי יסוד וגם בקשר להרבה דברים אחרים. האמירה לפיה לא טוב או לא נכון, ואפילו לא בסמכות, לפעול בדרך מסוימת היא אמירה אחת. דהיינו, אפשר לקחת את הדוגמה שלקחתי גם בפעם הקודמת, אני חושב שחוק-יסוד: ממשלת חילופים הוא חוק - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עזוב. דבר איתי על מיסוי דירה שלישית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חוק מס דירה שלישית, חמור מאוד שהוא עבר בדרך שבה הוא עבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ועדיין הוא עבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את שואלת, אני מנסה לענות, ואת לא תתני לי לענות. נכון? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני נותנת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חמור מאוד שהוא עבר בדרך שבה הוא עבר, ולמרות זאת אמר השופט מני מזוז, למרות שאין מחלוקת שהליכי החקיקה שלו היו פגומים, שהמחיר שאת מעמידה את בית המשפט העליון בתור בורר ובודק כמה זמן זה זמן מתאים וראוי, וכמה זמן איננו זמן מתאים וראוי לפי סטנדרטים עמומים, שאגב נלקחו מהמשפט העברי בפסק דין קוונטינסקי - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שאתה כמובן מתנגד לו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> העובדה שאת מעמידה את בית המשפט בתור בוחן הליכי החקיקה מייצרת נזקים מאוד מאוד גדולים, שהם יותר חמורים מהנזקים שפעם בכך וכך יתקבל חוק, שאנחנו לא אוהבים את הדרך שבה הוא התקבל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה, אני מקבלת ולכן אני מציעה את הדבר הבא. כדי שבית המשפט לא יצטרך להסתמך על כל מיני דברים עמומים, למה שלא נגדיר את כללי המשחק ועמום לא יהיה עמום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים איתך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מעולה. על מה אנחנו לא מסכימים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על העיתוי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> על סד הזמנים. ואני אומרת לך שיש בעיה מאוד מאוד קשה לפסול יכולת לתת הגנה על זכויות שקיימות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא קשור לזכויות עכשיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רק שנייה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא קשור לזכויות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זכותם של חברי הכנסת לעשות את עבודתם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא קשור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שוב: אין לזה קשר לזכויות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש לזה. אני אסביר. בסוף הכנסת מחוקקת. הכנסת יכולה לחוקק זכות חדשה כמו שהיא יכולה לחוקק פגיעה בזכות. כשאתה לא מאפשר לחברי כנסת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או משהו שלא קשור לזכות בכלל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת שאתה יכול גם וגם. נכון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אבל הדיון פה הוא על ביקורת הליכית, לא על ביקורת על זכויות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שנייה. בסדר, הבנתי. אני רק נראית אהבלה, אבל אני מבינה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חס ולשלום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת בתנאי. אתה יכול לפגוע בזכות או לחוקק זכות, אבל הכלל הבסיסי הוא שיהיו לך כללי משחק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה אתה עושה בעצם? אתה אומר: אני מבטל את ההגנה, ואחר כך כשיהיה לי פנאי, אני אחוקק את הכללים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זה לא מה שאני עושה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בעיניי זה מה שאתה עושה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר לך שאני חושב שבהרבה מאוד נושאים, כאשר אומרים לבית המשפט שהוא מוסמך לפסוק, שהוא הפוסק הבלעדי והאחרון לפרוצדורה של עצמו, זאת אומרת, הוא יכול לקבוע לתת לצדדים להגיב בתוך חודש, והוא יכול לקבוע לתת לצדדים להגיב בתוך שעה, והוא אכן עשה זאת, פעמים כך ופעמים כך. האם נראה לך הגיוני שאני ברשות המבצעת, שמקבלת פסק דין אחרי שבית המשפט בא ואמר לי: תגיבי בתוך שעה, ואז אני נותן פסק דין, ולא היה לי זמן להכין תגובה כמו שצריך, שאני אגיד: אדוני פסק הדין שלך בטל כי ההליך שלו היה לא תקין? לא. למה לא הגיוני? כי מי אחראי? מי הפוסק האחרון על ההליכים של בית המשפט? בית המשפט. מי הפוסק האחרון על ההליכים בממשלה? הממשלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הבנתי את האירוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי הפוסק האחרון על ההליכים בכנסת? הכנסת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה מעניש את כל היתר כי בית המשפט קובע לך סד זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כך כתוב "הממשלה תקבע סדרי עבודתה". כך כתוב. לא אני כתבתי, זה כתוב בחוק יסוד. אני מבין שחוקי היסוד לא מקובלים עלייך ככללי משחק, אבל זה כתוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז אתה מעניש את אזרחי ישראל, כי אתה לא אוהב את סדרי הדיון בבית משפט? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. מה זה קשור? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שאתה עושה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במחילה, אני לא מבין על מה את מדברת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מבין? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מבין. באמת לא הבנתי אותך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> דווקא אני חושבת שאתה מבין נהדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. ממש לא מבין אותך. אני אסביר לך שוב. או שאני לא הסברתי את עצמי טוב או שאני ממש ממש לא מבין מה את אומרת. אני אומר שחלק מהנושא של הפרדת רשויות זה להגיד שכאשר – בזה אגב הפסיקה עקבית, מלבד פסק דין קוונטינסקי, וגם בפסק דין קוונטינסקי דעת המיעוט של מזוז אומרת בדיוק את מה שאני אמרתי - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא ידעתי שאתה מעריץ של מזוז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני בכלל מחליט על פסקי דין לפי השאלה כמה אני מעריץ בן אדם שכתב אותם. ככה זה עובד. מה זה הדיון התת-רמה הזה? סליחה שאני אומר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוא מעריץ בורים ועמי ארצות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מתייחס לטיעון משפטי, מה זה קשור עכשיו למעריץ או לא מעריץ? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מתי שנוח לך מזוז הוא האורים והתומים שלך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין את האד הומינם. אני מתייחס לטיעון משפטי, ואתם מרדדים את הדיון עוד ועוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מרדדים את הדיון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. מרדדים אותו לרמה של גובה דשא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שאלוהים יעזור לי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אולי נעבור לשיטת נקודות ועמידה בפינה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. זה השלב הבא. בישיבת ראשי קואליציה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רק לראות את התהליך. כלומר, אתה מורה, ואנחנו מקבלים ציונים ממך על הדעות ועל התפיסות המשפטיות ועל הידע המקצועי שלנו, ואתה יושב והפוסק האחרון. יושבים פה כל הפרופסורים, אחוז אחד מהם אמר שאתה בכיוון, אבל אתה הפוסק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב. יואב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תיכף שמחה יאמר לך שאסור לך לגשת לפינת הבובות שבוע, אז תעצור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זו בעיה... << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אתם ברמה גבוהה כל כך - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מה אמר השופט מזוז? היושב-ראש, מה אמר השופט מזוז? אני לא יודע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השופט מזוז אמר שהוא לא מקבל את פסק הדין של סולברג, שמאפשר לפסול על בסיס תהליכים, ללא סטנדרט ברור וקבוע, כי הוא אמר שהדבר הזה חורג מתפקידו של בית המשפט, והוא אקטיביסטי. הוא ביקר אותו בצורה מאוד מאוד קשה. יש משפט ידוע, Bad cases make bad law, אין ספק שהליך החקיקה שהיה סביב מס דירה שלישית הוא bad case, הוא מצב לא טוב. לא כך הכנסת צריכה לחוקק. הכנסת צריכה לחוקק בהליך סדור ומובנה וטוב. וגם בית המשפט, בית המשפט אמור לפסוק בהליך סדור, מובנה ולשמוע את הצדדים, ולתת להם זמן לטעון את טענותיהם ועוד ועוד. ובכל זאת, מאחר שאנחנו מאמינים בהפרדת רשויות - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה מאמין בהפרדת רשויות? אתה באמת אומר את זה? אתה רואה שבכנסת אין סיכוי בעולם שחבר קואליציה יצביע הפוך. זאת המציאות? המציאות של שלוש רשויות פעילות ועובדות? אתה ואני יודעים שזה לא נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כאשר הכנסת בסוף התהליך של החקיקה מעבירה ומצביעה על החוק, לא משנה באיזה רוב, ברוב הנדרש, בהתאם לחוק ולתקנון, גם אם ההליך מצא חן בעינינו או לא מצא חן בעינינו, הכנסת בסוף התהליך באה ואמרה: מה שהיה עד התהליך, עכשיו לא מערערים אחרי מעשה הכנסת, אחרי שהיא עשתה. אם היא עשתה את זה בסתירה לחוק יסוד משוריין, או שהוא לא עבר ברוב הנדרש, או שזה עבר בניגוד לחוק יסוד, אנחנו מאפשרים לבית המשפט לבוא ולהכריע בזה. שוב, זה צעד שיש איתו בעיות, אבל אנחנו מבינים את הצורך בו. אבל אם מדובר במשהו תהליכי, הפוסק האחרון בעניין התהליך הפנימי שעובר בכנסת, אמור היה להיות הכנסת, אלא אם כן שוב בחריגים שאנחנו קובעים. קוונטינסקי בהקשר הזה הוא פסק דין שבעיניי נזקו עולה על תועלתו. אתה תבטל חוק - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קוונטינסקי זה לא ההוא מדירה שלישית? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מס דירה שלישית, כן. נזקו עולה על תועלתו. לא שהחוק הזה הוא טוב, ולא שחוקקו אותו בהליך תקין, אבל בית המשפט לא אמור להיות מעורב, פשוט אין לו את המומחיות לזה בהליכי החקיקה. והמקבילה היא שוב, שאנחנו נבוא לפסק דין של בית משפט ונגיד: מאחר שפסק הדין ניתן בבית המשפט בהליך לא ראוי, אנחנו אומרים שזה לא פסק דין. זו המקבילה, שאנחנו בכנסת או בממשלה נבוא ונגיד: ההליך בבית המשפט לא היה תקין בעינינו, ולכן אנחנו לא מתייחסים לדבר הזה כאל פסק דין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, קוונטינסקי זה סיפור אחר, אני אומר שגם קוונטינסקי, בהחלט יש עליו שאלה, במיוחד בסיטואציה שבה רוצים לתת יותר כוח למחוקק דווקא, ואומרים שהמחוקק יעשה את החקיקה החוקתית וכן הלאה, אני חושב שבשביל זה הוא צריך גם זמן. אבל קוונטינסקי זה כבר הלבל הגבוה. אנחנו מדברים על הלבל היותר בסיסי. בשונה מרוב העולם, בהיעדר חוק-יסוד: חקיקה, הרוב המכריע של ההוראות שמסדירות את הליך החקיקה, נמצאות בתקנון הכנסת, ואם אתה לא מאפשר עליהן, הוא כולל דברים מאוד בסיסיים, כמו שלוש קריאות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסתדרנו 74 שנים בלי שום פסק דין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני יכול רק להשלים את המשפט? כמו שלוש קריאות, כמו העובדה שהצעת חוק צריכה לעבור בוועדה בהכנה לשנייה שלישית, כמו הסמכויות של הוועדות להגיש הצעות חוק מטעמן – שורה של דברים שבהצעות חוק-יסוד: החקיקה נכללו ברמת חוק היסוד. זאת אומרת, חשבו שהן מספיק חשובות קונסטיטוציוניות ובסיסיות, והיום הן לא. ולכן היום אין יכולת. עוד לפני קוונטינסקי, קוונטיסנקי זה למתקדמים. קודם כול, ברמה הבסיסית, ההוראות הכי בסיסיות של הליך החקיקה, לא ניתן יהיה לבקר אותן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גור. גור, הסתדרנו 74 שנה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מה זה "הסתדרנו", אבל אתה עושה שינוי בדבר הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה הסתדרנו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא להתפרץ. אני לא מבין. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, אי-אפשר לנהל שיח פה. השיח הוא לא רק בינך לבין גור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין שום בעיה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני לא סיימתי. אני חושב שהמשפט הזה "הסתדרנו" לא מתאר את התמונה במלואה. מדוע? משום שכמו שאדוני אומר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רגע. שנייה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך יכול להיות שקטעתי אותך באמצע דבריך, והמשך דבריך זה להתייחס למה שאמרתי תוך כדי קטיעה? זה אני לא מבין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זאת אומרת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה אני לא מבין. אתה סיימת לדבר, אני אומר משהו, ואתה אומר שלא סיימת לדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אולי תפסיק לנבוח עליו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה עסק כבר באמת הזוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכבוד, דבר. אני לא מבין את זה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הוא פשוט מתקן את הטעות המשפטית שעשית, זה הכול. זו חובתו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בסדר גמור. אבל איך יכול להיות שהוא לא סיים לדבר והוא מתייחס למה שאמרתי? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא לא סיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכבוד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אם לא היית מפריע, והוא היה מסיים, לא היה מתחיל הדיון הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה, גור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> התכוונתי להגיע לזה בכל מקרה, אבל לא משנה. מה שרציתי לומר שהעובדה שלא קיימו על זה ביקורת, או כן קיימו על זה ביקורת, אם זה התעורר בפועל, אני חושב שזה לא מתאר את התמונה במלואה. מדוע? משום שבסופו של דבר, הרבה מהפעולה היא פעולה בצלו של בית המשפט. זאת אומרת, כמו שאתה ציינת, בצדק בעבר, אני מסכים לחלוטין, השאלה אם בית המשפט פסל 20 או 22 חוקים היא לא ממצה את זה, כי יש אולי עשרות ומאות מקרים שבהם יועצים משפטיים אמרו: תרכך את זה, תשנה את זה, כי בית משפט עלול לפסול את זה. אותו דבר זה גם בהליך. העובדה שבית המשפט לא נדרש לפסול, אולי זה נובע גם מזה. וזה אגב מה שגם מופיע בדוח של הפרלמנט האוסטרי, שהצגנו גם במסמך ההכנה שלנו, בפסקה 37 שלה, שהפעולה היא בזה שהמחוקקים יודעים שהם נתונים לביקורת הפוטנציאלית, ולכן הם נזהרים בפעולתם ועושים את זה בהתאם לכללים. אם אתה אומר להם: יש לכם free pass לדבר הזה, אין על זה ביקורת, אני לא יודע איך הדבר הזה ישפיע בהמשך. אם הופעלה ביקורת או לא הופעלה ביקורת, אני לא חושב שזאת השאלה היחידה. אני לא אומר שהיא לא רלוונטית, אבל בהחלט יש העניין שאתה יודע שמישהו יכול לבקר אותך אם לא תעשה את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יודע לגבי אחרים. גם שמעתי פה בוועדה הרבה פעמים אמירות אחרות. למען הסר ספק, וכדי שיהיה ברור, כאשר אני מקפיד על הוראות התקנון בחקיקה, אני לא עושה את זה מחשש שבית משפט יתערב, אלא כי כך צריך לחוקק. אגב, והיו הרבה מקרים של סטייה מהתקנון, וכל פעם שהדבר הזה הגיע לבית המשפט, בית המשפט נמנע מלהתערב, למרות שהיו מקרים מאוד מאוד בולטים של סטייה מהתקנון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדרבה ואדרבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. תודה רבה. אני לא חושב שמה שגרם וגורם לכנסת להתנהל על פי תקנון הכנסת זה החשש שמא בית המשפט יבטל את החקיקה שלה, זה דבר אחד. אני ממש לא חושב שאנחנו חיים בצלו של בית המשפט העליון. זו אמירה ממש נוראית בעיניי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור, כי אתה לא מאמין באיזונים ובלמים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואני אגיד יותר מזה, כשם שבית המשפט, אני רוצה לקוות, מקפיד בדרך כלל על תקנות הדין וסדרי הדין שלו, לא מחשש שמא תבוא הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת, במסגרת האיזונים והבלמים, ויתעלמו מפסק דין שניתן, שלא בהתאם לתקנות, כך אנחנו מקפידים על התקנון שלנו, לא מחשש של בית המשפט, אלא כי אנחנו מקפידים על התקנון שלנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. אל תענה לי בבקשה עכשיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה "אל תענה"? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> העובדה היא שבמשך כל שנותיה של מדינת ישראל, החוק היחיד שבוטל על בסיס סטייה מהוראות התקנון נעשה על בסיס משהו עמום ובעייתי כמו קוונטינסקי, וגם מקרים, כולל טענות נושא חדש, כולל חוקי ההסדרים השונים, כולל מגדלי העופות, כולל עוד ועוד פסקי דין שבהם בית המשפט מתח ביקורת, מתח ביקורת, אבל לא ביטל חקיקה. אני לא מונע ממנו את היכולת להמשיך ולמתוח ביקורת, ולביקורת של בית המשפט יש הרבה משמעות, לבטל חקיקה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מכוח מה? באיזה סיטואציה הוא ימתח ביקורת? הרי אתם יוצרים פה קונסטרוקציה שבגינה הדברים בכלל לא יגיעו לדיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב שהדברים לא יגיעו לדיון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא יגיעו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. אני באמת רוצה לתת לכם לדבר, אבל אני לא אסיים - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גם לא להתפרץ, גם לא טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זה בסדר גמור. לכן אמרתי: רק שנייה. הביקורת השיפוטית ההליכית, אני חושב שאין שום הצדקה. רובה מכוסה בעיניי, בנוסח שאני הצעתי, "הוראה ששוריינה בחוק יסוד". אם אתה סבור שצריך עוד סעיף מבהיר לנושא הזה, שיהיה ברור שהנושא של מספר הקריאות, שאגב, גם הוא קבוע בחלק מחוקי היסוד, זה לא רק מספר. למשל באותו סעיף שדיברנו עליו יש שלוש קריאות, שבכולן יש מעל 50. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא באופן כללי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אם הכנסת תפעל בניגוד לתקנונה, אני חושב שהגורם המבקר, כפי שאגב התרחש - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם. ומה אם לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הכנסת תפעל בניגוד לתקנונה, אני חושב שהגורם המבקר, כשם שפטישו של בית המשפט הוא הגורם המבקר של ההליך שקדם לפסק הדין, כך פטישו של היושב-ראש, כאשר הוא מכריז שהחוק עבר, הוא הגורם המבקר של הליכי החקיקה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נו באמת. הצחקת אותי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> על מה אתה מדבר? הוא הרי חלק מאותו מנגנון. הוא חלק מאותו מוסד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. גם בית המשפט - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא. בית המשפט אמור להיות זה שמבקר ומרסן את הרשות המחוקקת, בין השאר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת דעתך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זאת ההגדרה של הפרדת רשויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת דעתך, זאת לא דעתו - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז זה נגד הפרדת רשויות, בקיצור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת לא דעתם של פסקי דין רבים-רבים של בית המשפט, ולא דעתו של השופט מני מזוז בפסק הדין קוונטינסקי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז ממה החשש? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שואל, ממה החשש שלך? << דובר >> גור בליי: << דובר >> מזוז לא ביטל את מגדלי העופות. מזוז לא אמר שאי-אפשר, מזוז רק אמר: הגזמתם בהרחבה בקוונטינסקי. מזוז לא אמר שאין ביקורת, הוא רק צמצם את הביקורת, למען הדיוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאחר ומגדלי העופות הוא אוביטר, אני לא יודע באיזה מקרה. אם בפסק הדין של מס דירה שלישית זה לא מספיק, אז אני באמת לא יודע מה הוא המקרה. ואני חושב שעדיף במקרה הזה אמת ויציב - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מגדלי העופות לשיטת מזוז זה לא אוביטר. הוא מציג את זה כהלכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה לעשות, אבל מגדלי העופות זה אוביטר - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה מדבר על פסק דינו של מזוז, מזוז אומר הלכה, ואתה עכשיו אומר: מזוז - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה לעשות שיש כלל מה הוא אוביטר ומה הוא לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה סומך על מני, אבל נגד דעתו של מזוז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. אם אתה סבור שמשהו בניסוח לא מתאים לביקורת שיפוטית הליכית בסגנון שימנע מחוק שעבר בניגוד להוראה הקבועה בחוק-יסוד: משק המדינה, כי זו ההוראה שדיברנו עליה של הוראת חוק - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא רק. יש את דרישת הרוב למשל בחוק-יסוד: הכנסת. פשוט להבין את העמדה של אדוני. דרישת הרוב היא גם לא הוראה שמשוריינת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תן לי בבקשה את הקייס שממנו אתה חושש, ואני אמצא לך פתרון לו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה צועק עליו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כולנו צריכים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה הוא צועק עליו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> החוק יעבור לא ברוב. מה אתה מציע? ואם נקבע, מה אתה רוצה, שנקבע שחוק צריך לעבור ברוב? זה צריך להיות משוריין ושבית משפט יבטל חוק שלא עבר ברוב? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בכאוס שאתם הולכים ליצור, הכול צריך להיות משוריין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שואל אותך שאלה. תן לי מקרה. תן לי מקרה, משהו שלא קרה ב-74 שנות המדינה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> תן לו להתייחס. זה לא מופע יחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני שואל אותו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גם אני רוצה לשאול, אותך ואותו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, למה אתה שואל ככה? אפשר לדעת למה אתה שואל ככה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה בעצבים עליו? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה בצורה כזאת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה אתם קוטעים - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לך את התשובה. היא מתחילה בעובדה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שלישית, יואב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה רציני? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה לא תתפרץ אל תוך דבריי שוב ושוב, די. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא מתפרץ לדבריי שוב ושוב - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואתה מתפרץ לדברינו ולדברי היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא ייתכן. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> גלעד, זה ריתחא דאורייתא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא ייתכן. אי-אפשר שוב ושוב להתפרץ לתוך הדברים ולהתלונן למה לא נותנים לך לדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה שמור לרגעים דרמטיים בדיון. אי-אפשר לנהל ככה את כל הדיון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא על שאלה עניינית שאני מנסה לשאול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, יואב - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה פשוט - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבטל לך את הקריאה השלישית. תפסיק לקטוע אותי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה קראת לי לקריאה שלישית. אני עוד במחאה על הקריאה השלישית, אתה אפילו לא יודע מתי צריך לקרוא קריאה שלישית. אתה לא יודע מתי לעשות את זה אפילו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כאשר אתה משתלט על הדיון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני משתלט על הדיון? אני מנסה לשאול אותך שאלה, אתה לא נותן לאף אחד להגיב. תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני באמצע לענות ליועץ המשפטי. אתה לא חייב ללכת אם אתה לא רוצה. אם אתה רוצה ללכת, תלך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה ללכת, אתה אמרת לי קריאה שלישית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז ביטלתי אותה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רבותיי, זה מאוד מפריע. אני אומר שוב: תן לי מקרה שאתה חושב שהיום מכוסה, וכתוצאה מהדבר הזה לא יהיה מכוסה. אפשר לנסות לחוקק חוקים למקרים שמעולם לא היו, ולעולם לא יהיו, ואפשר להגיד שמעכשיו אין הגנה, שעכשיו הכנסת תקבל חוקים במיעוט – אפשר לעשות את כל הפופוליזם שרוצים. אין שום כוונה כזאת, זה לא מקובל בחוק - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה אתה אומר לו על זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - זה לא אפשרי, זה לא הגיוני, אבל אפשר לדבר על זה. אפשר לדבר על הרבה מאוד מקרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני רוצה לומר שלפי מה שאני רואה בחודש וחצי האחרונים הכול אפשרי. אפשרי שיותר מ-90% מהמומחים בכל התחומים באים ואומרים שהדבר הזה לא ראוי, לא נכון, לא מקצועי ולא ערכי - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רצית לשאול שאלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> - - קודם כול זה אפשרי. דבר שני, זרקת שאלה לאוויר, איך יכול להיות ש-74 שנים לא היה. אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך של מהפכה ש-74 שנה לא הייתה, ולכן אנחנו שואלים את כל השאלות האלה. שואלים את השאלות האלה גם אם הן לא מוצאות חן בעיניך או בעיני מי האנשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין שום בעיה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ולכן השאלה ששואל היועץ המשפטי לוועדה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה השאלה שרצית לשאול? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ביקשת להפריע באמצע משפט לשאול שאלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מפריע? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שאלה ששאל היועץ המשפטי, והעלה סוגיה, מה מגן על כולנו, על האזרחים בסוף, מכנסת דורסנית, לא מידתית, שנשלטת על ידי ממשלה? זאת השאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זה לא מה שהחוק אומר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לך את דעתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זאת השאלה שלו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זאת השאלה. מה יגן? ויש פה רשימה ארוכה של דברים בתקנון הכנסת, שאין להם שום הגנה. ואנחנו שואלים את השאלה הזאת, ואתה אומר לנו: תסמכו עלינו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זה לא מה שאמרתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אמרת שמעולם לא היה, ו-74 שנה, ואלה שאלות היפותטיות, ואני אומר לך: זה נכון, 74 שנה לא היה דבר מטורלל כזה. ומול הטרלול הזה אנחנו צריכים לעמוד. זה התפקיד שלנו. לעמוד ולשאול את השאלות גם אם זה לא מתאים לך. אתה לא חכם המשפט היחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה השאלה? בסדר גמור, מה השאלה שאתה שואל? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא שאלה. אני אומר אמירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חשבתי שעצרת אותי בשאלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שאלת שאלה לחלל, איך יכול להיות ש-74 שנה זה לא היה. אני אומר לך, התשובה היא מאוד פשוטה, 74 שנה לא היה דבר כזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ביקשת זכות דיבור כדי לשאול שאלה. אני רוצה שתשאל שאלה אותי או את היועץ המשפטי, מה שאתה רוצה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז אני מסביר לך עוד פעם ששאלתי את השאלה, ואני שואל את היועץ המשפטי, עו"ד גור בליי, מה במצב הנוכחי היום יגן על הליכי חקיקה ראויים, בהנחה שזה עובר כפי שהוא, על כל הליכי החקיקה הראויים שאמורים להיות בכנסת, מוועדה דרך הכנסת? האם יש משהו שמגן על האופוזיציה באשר היא ועל האזרחים? << דובר >> גור בליי: << דובר >> בדיוק זאת הייתה השאלה שלי. היא קשורה בשאלה איזה הוראות יש עליהן ביקורת שיפוטית ועל איזה לא. ברגע שיש הוראות שאין עליהן ביקורת שיפוטית, אז ההגנה עליהן היא – הכנסת שומרת על עצמה – הדברים שבהם יש הגנה חיצונית של בית המשפט, וזו השאלה שאני גם שאלתי קודם, היא נגזרת ממה שהוועדה תחליט. שתי דוגמאות של הוראות שמעוגנות בחוק-יסוד: הכנסת, הוראות יסודיות. אני לא מבין את העניין להגיד – אפשר גם לא לשים אותן בחוק-יסוד: הכנסת. העובדה שטרחו להכניס לחוק-יסוד: הכנסת את סעיף 25 למשל, שהכנסת תחליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, או 27, הכנסת תשב בפומבי – דווקא יכול להיות משהו, חוק שאומר שעל חוקים רגישים ביטחונית הכנסת לא תשב בפומבי. באופן עקרוני ההוראות האלה כרגע הן לא הוראות שעולות להגדרה של משוריינות פומלית או מהותית. אם הוועדה רוצה להכניס אותן, כמובן אפשר להכניס אותן, אבל זו השאלה, מה ההוראות שרוצים להכניס או לא להכניס. העובדה אם קרה או לא קרה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זאת לא השאלה של קרה או לא קרה, גור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה אמרת את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> פחות השאלה צופה פני עתיד. האם הוראות מאוד יסודיות, שקשורות בהליך החקיקה, שלוש הקריאות, ההכנה בוועדה, הפומביות, הרוב – האם צריך לאפשר עליהן ביקורת שיפוטית במצב שהן מופרות או לא? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להוסיף שכל זה, כשאנחנו מדברים על הדרישה הבסיסית של 15 שופטים פה אחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גור, האמירה בעיניי היא מטעה. השאלה מטעה. מדוע השאלה מטעה? מאחר שההוראות האלה לא משוריינות. אגב, הדוגמה שהבאת שהכנסת תדון בפומבי שונתה על ידי הכנסת. פעם היה מותר למליאה לדון בחשאי, למליאה, ונקבע על ידי אותה כנסת בתיקון לחוק היסוד שהיא לא תדון. זאת אומרת, באה הכנסת ושינתה את ההוראה הזאת. ברוב רגיל אגב היא יכולה לעשות את זה היום. הסעיף הזה לא היה תמיד. וכנ"ל לגבי תקנון הכנסת שיכול להשתנות בהצבעה אחת. הנושא של שלוש קריאות, אתה אומר שהוא לא משוריין. זה מאוד משונה בעיניי לתת לבית המשפט אפשרות לאכוף את התקנון שעבר בקריאה אחת, ואני אפילו לא חושב שצריך 61 – או שצריך 61 לשינוי תקנון? אפילו לא צריך 61 לשינוי תקנון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> צריך 61? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שבשביל שינוי תקנון לא צריך 61 אפילו, ולבוא ולהגיד שהגורם המתאים לאכוף את ההוראה הזאת הוא בית המשפט - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תזכור שוב על מה אנחנו נמצאים פה. - - וכדי להתגבר על הוראה של חוק לא משוריין, שאפשר לבטל אותו בפחות מ-61, אני אתן לבית המשפט גם את הכוח לבטל חוק בגלל זה, וגם אדרוש מהכנסת רוב של 61 בארבע קריאות כדי להתגבר על הוראה שאפשר להתגבר ברוב רגיל, זה קצת משונה מבחינת מבנה משטרי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני לא מצליח כל כך להבין. יש סיטואציות שבהן בית משפט כופה על הממשלה גם משהו שקבוע בתקנות או בהנחיה מינהלית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. יש הבדל גדול בין הממשלה לבין המחוקק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הרבה פעמים בית משפט אומר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. לא, התקנון - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה כמה קל לשנות היא לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה היא שוב, אתה מייצר פה משהו לא קונסיסטנטי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בכלל לא, להפך. בגדול התפיסה הבסיסית היא שבית המשפט אוכף, בין אם זה הממשלה והכנסת, ברור שזה לא אותו דבר. הוא אומר: אתה קבעת כלל כזה, אתה, לא משנה מי – תעמוד בו. זה שאפשר לתקן את הכלל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התפיסה הבסיסית שהייתה בבית המשפט העליון, גם בעבר, שהאמירה הזאת "אתה קבעת כלל, תעמוד בו", היא אמירה שנאמרת, בוודאי בכל הנוגע לחקיקה, רק כאשר הכלל הזה נקבע ושוריין בחוק יסוד, לא כלל שלא שוריין בחוק יסוד. אתה בא ואומר לי: מה יקרה אם הכנסת תחוקק שצריך יותר מרוב להחלטה מסוימת? זאת באמת שאלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא. בביקורת הליכית. השאלה אם היא לא תעמוד בכלל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר גם בביקורת הליכית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ממש ברמה של ההליך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכלל שנקבע על ידי בית המשפט, שרק הליך שנקבע, וזה גם מה שעמד בתזכיר חוק-יסוד: החקיקה, שרק כלל שנקבע ושוריין בחוק יסוד. אז אתה אומר: הם שריינו בחוק יסוד עוד כללים. גם אני בעד שישריינו בחוק יסוד עוד כללים, ואז הם גם יחייבו, אבל השאלה אם עכשיו זה הזמן לחוקק חוק-יסוד: חקיקה, והתשובה היא שלא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> התשובה היא שכן. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> התשובה היא שכן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> התשובה היא כן חד-משמעית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תציעו חוק-יסוד: חקיקה, ויכול להיות שאם הכנסת תאשר אותו, אז גם נדון בו. זאת תשובתי לגבי ההליך. אני חושב ככל שההליך נקבע בחוק יסוד, בית המשפט צריך לתת תוקף לחוק היסוד הזה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוראה משוריינת, לא כל חוק יסוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ככל ששריון ההליך נקבע בחוק יסוד, אני חושב שלזה יש טעם, תוחלת, זאת הייתה כוונתי בביטוי ששוריינה בחוק יסוד, שבית משפט יאכוף אותה, והדוגמה, אני חושב, הבולטת, שהייתה בינינו איזה מחלוקת, האם היא מכוסה על פי הנוסח שלי, כן או לא, זה לגבי הצעת חוק תקציבית – האם הצעת חוק תקציבית שלא עברה בשלוש הקריאות – לדעתי חוק-יסוד: משק המדינה הוא משוריין - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא. רק סעיף משוריין בו. 3(ג) למשל לא משוריין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל מקרה, אני רואה את ההוראה שם כהוראה משריינת, כי היא משריינת פרוצדורלית איך עושים אותה. אם אתה חושב שהניסוח הנוכחי - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם אתה רואה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה תהליך החקיקה, קארין. כתבנו נוסח מסוים, גם בהצעת החוק הטרומית וגם בטיוטת הנוסח מטעם הוועדה. שאל היועץ המשפטי שאלות הבהרה לגביה כדי לנסח את החוק בצורה יותר טובה, ואני עונה. אני מבין שזה מפריע לך שכך מתנהלים הליכי חקיקה, אבל ככה זה עובד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך מה מפריע לי. מפריע לי שתהליכי החקיקה מתנהלים ככה על דברים כל כך קרדינליים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממש מפריע לי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה ששאלת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רק מציין לטובת הפרוטוקול שכבר עכשיו בהצעת החוק הזאת הושקעו גם יותר זמן דיון וגם יותר ימי דיון מאשר חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זמן שבו אתה מדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הן בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הן בחוק-יסוד: חופש העיסוק והן בחוק-יסוד: ממשלת חילופים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זמן שבו אתה מדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשתי הפעמים שהוא עבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זמן שבו אתה מדבר, ואתה מוכיח את היועץ המשפטי לוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מציע שבמקום להפריע לי לדבר וכך להאריך את זמן הדיבור שלי, תעבירי - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור, שאני לא אפריע לך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תעבירי את רשות הדיבור לחבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני. לפני שאני אתייחס לגופם של דברים, אני רוצה לומר שתי אמירות לגבי מה שמתרחש כאן: האחת, טרם קיבלנו ממך תשובה מתי ייקבעו הדיונים ששליש מחברי הוועדה ביקש ממך לקבוע לפני יותר משלושה שבועות. אני יודע שיש התייחסות של היועצת המשפטית לכנסת לסוגיה הזאת. אתה ממשיך להתעלם מהעניין הזה. רק נזכיר לציבור, אם אינני טועה, שאחד מן הדיונים שהתבקשת לקבוע זה נוהלי הטיפול של גורמי החקירה והאכיפה במקרים של פגיעה אלימה בחוסים במסגרות רווחה ובריאות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממש מעניין אותו... << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה כנראה נושא שלשיטת אדוני הוא לא חשוב. הדבר השני שאני מבקש לומר לך. חשבתי לומר את הדברים בשקט, בשיחה בינינו, אבל לאור מה שקרה כאן בשעתיים האחרונות, אני אומר את הדברים כעת. אני מודיע על משיכת החברות שלי מהוועדות המשותפות של ועדת החוקה עם הוועדות הנוספות של הכנסת. אתה מנהל את הדיונים כאן בצורה מאוד לא הגונה ודורסנית, ואינני מוכן לייצג את ועדת החוקה בדיונים באותן ועדות בשעה שאתה פה תמשיך לקיים את הדיונים בהפיכה המשטרית. אני ממליץ לחבריי הנוספים באופוזיציה, שיושבים באותן ועדות, למשוך את החברות שלהם מהוועדות, מכיוון שחוסר ההגינות של היושב-ראש מוביל לזה שבשעה שאנחנו לא נהיה כאן - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> משה, עכשיו אני מדבר. בשעה שאנחנו לא נהיה כאן - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אם אתה לא סומך עליו, למה אתה כאן? טובל ושרץ בידו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוא, אני לא חייב לך דין וחשבון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אתה לא חייב, אני רק אומר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אל תפריע לי. ישבתי שעה לפני שנכנסת. אתה עוד לא דיברת, לא אפריע לך, אל תפריע לי. אנחנו לא נסכים לשתף פעולה עם ההתנהלות הדורסנית שלך ולייצר מצג שווא שבשעה שאתה ממשיך כאן את הריצה המטורפת, לא מקיים דיונים שחברי האופוזיציה ביקשו ממך כבר לפני כחודש, אנחנו ניצור מצג שווא כאילו ועדת החוקה מתפקדת היטב בחדרים אחרים. תלך לדיונים האלה אתה בעצמך. עכשיו לגופם של דברים. חבריי, יש משהו מאוד מתסכל בדיון הזה, לא רק איך שהוא מתנהל, גם לגופו של עניין. אנחנו יושבים כאן ומדברים בשאלת הביקורת השיפוטית, ועל אלה תחומים כן תחול הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון, ועל אלה תחומים בית המשפט העליון לא יוכל להתערב, אבל מעלינו מרחפת כל הזמן העננה שגם בתחומים המצומצמים שבהם בית המשפט העליון על פניו יכול להתערב בשבתו כבג"ץ, דה-פקטו הוא לא יכול להתערב. מיד אני אתייחס גם לגופם של דברים, אבל הערת האזהרה הזאת חייבת כל הזמן להיות לנגד עינינו או תלויה מעל ראשנו. אנחנו נכלה את היום בדיון מה משוריין, מה לא משוריין, כן יש ביקורת שיפוטית על הליכי חקיקה קיצוניים בכנסת, ואין, ומעבר לפינה מסתתרת השורה התחתונה שבתנאים שעליהם מדברים, גם השר לוין וגם חבר הכנסת רוטמן, אין בישראל ביקורת שיפוטית. כאשר יש כאן דרישה ל-15 מתוך 15, כשמדובר בפסקת התגברות של 61, אז כל הדיון הזה בגבולות הביקורת השיפוטית הוא דיון תיאורטי. היושב-ראש מבקש מאיתנו להמציא לו, לפוסק העליון בענייני משפט, מקרים תיאורטיים. הדבר הכי תיאורטי שאנחנו עוסקים בו זה במה תחול ביקורת שיפוטית או לא, מכיוון שהוא כפי שהוא הודה, כל המהלך הזה מטרתו לאיין לחלוטין, להכחיד את הביקורת השיפוטית, רק לא נעים לקואליציה הדורסנית הזאת לומר שמדינת ישראל תצטרף למועדון מאוד מאוד מצומצם, אז הם משאירים את הכותרת "ביקורת שיפוטית", כשאין מאחוריה שום דבר. אבל אי-אפשר לצאת פטורים מבלי להתייחס לדיון שנעשה כאן, כי גם הוא יכול לחשוף עד כמה המהלך הזה, שהשר לוין תכנן 20 שנה, שחבר הכנסת רוטמן שקד עליו וכתב עליו ספרים, כמה הכול על כרעי תרנגולת, ואני מתנצל בפני משפחת העופות שאני מעליב אותם, כשאני משווה את הרפורמה הזאת לדבר שמתהלך על כרעי תרנגולת. אם הוראה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פשוט עד עכשיו היו דברים שלא היו חדשים. חיכיתי למשהו חדש. עכשיו אני מקווה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני במקומך הייתי לפחות, גם אם לא לעיני המצלמות, כי פה הרי אתה צריך להראות את המשך המגמה שהשתקפה בראיון המביך שלך, והמביש בסוף השבוע – אני מאוד מקווה שכשתלך לחדר, כיושב-ראש ועדה, ללשכת יושב-ראש ועדת החוקה, תשאל את עצמך, ולו לרגע, איך הגעת למצב, ואני מקווה שזה לא יהיה רק אני, אלא גם יתר חברי האופוזיציה, שנאמר שאנחנו איתך בהתנהלות הנוכחית פשוט לא יכולים לשתף פעולה, ולא יכולים להיות נציגי ועדת החוקה באולם אחר שמדבר על דברים אחרים. אני לא מתכוון לעשות את זה. אתה יכול להתעלם ולסמס. יש פה דבר די מוזר, מבחינת יושב-ראש הוועדה, הוראה שאומרת שאי-אפשר לשנות חוק יסוד אלא ברוב חברי כנסת, זה שריון פורמלי. זה שריון, זה מעניק אמירה שדבר החקיקה הזה יש לו איזה מעמד נורמטיבי עליון. אבל במציאות שבה מוכנסת הוראה דרך חוק-יסוד: השפיטה על פי הצעתך, כשאין ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד, מכאן אי-אפשר לגזור את מעמדם המשוריין של חוקי היסוד. הרי אם היית קוהרנטי, ואם היית הגון, ואם באמת הרפורמה הזאת הייתה מבקשת להציג איזה מבנה-על לחקיקה הישראלית, אז אתה היית צריך להודות ביושרה, שאם יש סעיף שבא ואומר שבית המשפט העליון יכול להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקים ולא יכול אפילו לדון בחוק יסוד, מכאן שלחוקי היסוד כולם יש מעמד נורמטיבי גבוה יותר מהחקיקה הרגילה, ומכאן שכל חוקי היסוד של מדינת ישראל, יש כרגע שריון פורמלי. בחלק מהם, חוץ מהשריון שאתה מבקש לייסד באי-ביקורת שיפוטית, יש עוד קומת שריון פרוצדורלית, לא פורמלית, ששינוי הוא ברוב של 61. אבל אי-אפשר, ואנחנו אומרים לך את זה כל הזמן, אי-אפשר לאחוז בשתי קצוותיו, גם לומר שחוקי היסוד הם אכן ייצור מיוחד – ברק יקרא להם "מעשה ידיה של הרשות המכוננת", שמגר יקרא להם "התוצר החוקתי של הרשות המחוקקת – אבל אי-אפשר מצד אחד לומר שזה יצור מיוחד, אז הביקורת השיפוטית לא חלה עליהם, ובאותה נשימה לומר בדברים שנוחים לי, שאין להם מעמד מיוחד. אז אני רוצה לומר לך שבעיניי הסעיף של אי-החלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שהוא לא על סדר יומנו היום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו מדברים כרגע על מרחב הביקורת השיפוטית על חקיקה שסותרת חקיקת יסוד. האם זה משתרע על הכול - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מנסה להבין מה שאתה אומר. אתה אומר שכל זמן שחוק יסוד הוא רק כותרת חוק יסוד - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. רגע. קודם כול על העובדה שאתם מבקשים להותיר בידיכם, בידי הבית הזה, יכולת לנצל את כותרת "חוק יסוד" כדי להרחיק עוד יותר אותנו מהאפשרות שממילא היא תיאורטית של ביקורת שיפוטית, על זה דיברנו. אמרתי לך שזה abuse של המושג "חוק יסוד". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מנסה לחדד את הנקודה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני חושב שהייתי מאוד ברור, אני אחזור בתמצית. אני לא בעד הסעיף של אי-שפיטות חוקי יסוד, ומכיוון שאתה יודע את עמדתי לגבי חוקי היסוד, זה לא בגלל שאני חושב שבג"ץ טוב שילך במסלול הזה, אבל אני חושב שרק לחמורים מראים חצי עבודה, ואני חושב שטוב היה להסדיר את הנושא הזה - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בחוק-יסוד: חקיקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - אפילו מצדי בהרחבת ההוראה בחוק-יסוד: השפיטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דהיינו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שהיה צריך לקבוע מסמרות למה זה חוק יסוד, גם פרוצדורלית וגם מהותית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שואל שאלת הבהרה. אני באמת מנסה להבין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דיברנו בנושא הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה מחבר את זה לנושא הזה. אני מנסה להבין מה החיבור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אני מסביר. מבחינתי ברגע שאתה מעביר את האמירה שחוקי יסוד לא נתונים לביקורת שיפוטית, זה כבר אישרנו בקריאה הראשונה, ההוראה הזאת הופכת את כל חקיקת היסוד במדינת ישראל לנושאת שריון פורמלי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה יכול לומר את דעתך. אני עדיין לא מחויב לומר את דעתך, אני אומר את דעתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה בדרך, גלעד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אני רק אומר שיש הגדרה מה זה שריון פורמלי, זה כתוב במסמך ההסבר של היועץ המשפטי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני שב ואומר שברגע שאתה יוצר מצב שבו חקיקה רגילה של הכנסת נתונה לביקורת שיפוטית וחקיקת יסוד לא, די באמירה הזאת לשיטתי כדי לבוא ולומר שהמשמעות היא הפיכת כל חוקי היסוד של מדינת ישראל לחוקים בעלי מעמד נורמטיבי גבוה יותר. ומכאן שהביקורת השיפוטית על סתירה של חקיקה רגילה אל מול חוקי יסוד צריכה לחול על חוקי היסוד. זו הפרשנות שלי. זו התפיסה שלי את המושג של שריון. אתה רוצה לקרוא לזה "שריון מהותי" ולא פורמלי, בבקשה. ההוראה הזאת מעניקה שריון מהותי לשיטתי לכל חקיקת היסוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לשיטתך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הדבר הבא. אנחנו לא צריכים להראות לך כאן מקרים תיאורטיים. אנחנו צריכים להסתכל בגוף החוק. המחוקק שאתה רוצה שנדבר עליו, הוא זה שנתן לסעיף 4 שריון פורמלי, לא נתן את זה לסעיף 5 ולסעיף 6. וזה מדהים לראות איך כפי שראינו עם העיוות של פסק הדין של מני מזוז, לא צריך אפילו להיכנס לפסק הדין עצמו, די להסתכל בערך בוויקיפדיה ולראות את הציטטות שאותו עורך אנונימי בחר, איך מני מזוז אומר במפורש: יש מקום במקרים קיצוניים לביקורת שיפוטית על הליכי החקיקה, תולה את זה בהוראות לא משוריינות בחוקי היסוד, ואפילו טוען שלפעמים ללא הוראה בחוק היסוד, כשנופל פה פגם מהותי בסדר החיים הדמוקרטי בפרוצדורת החקיקה. למשל מנעו מחבר כנסת – כבר הבאתי את הדוגמה הזאת – עשו מניפולציה עם שעות הדיון של המליאה, כך שנמנע מחברי כנסת להשתתף בדיון, גם בלי שום סתירה של הוראת חוק יסוד, מני מזוז אומר בפסק דינו שאפשר לפסול. ואומר מני מזוז בכל פסק הדין, חוזר על התיבה "הלכת מגדלי העופות", אבל יושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן גם יאמר אחרי שהוא נקרא בפסק הדין של השופט מזוז, שבעניין הזה הוא טעה וזה אוביטר. תקשיב, אתה באיזה סחרור כוח, שקשה להאמין. אבל כמו שעשית עם מני מזוז - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין שסיימנו את החלק של הדיון הענייני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, כמו שעשית בעניין מני מזוז, גם עכשיו, ברצותך אתה שולח אותנו לפסיקת עבר של בית המשפט העליון, שמקשרת בין הזכות להיבחר והזכות לבחור לסעיף 4 המשוריין, אבל זאת פסיקה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם לפרקטיקה של הכנסת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זו פסיקה של בית המשפט העליון. וכשאנחנו עוסקים בחקיקה בזכויות יסוד, דוקטרינת המדרון החלקלק צריכה להציב בפנינו את השאלה לא רק מה היה, אלא גם מה יכול לקרות בעתיד. והסירוב העיקש שלך לבוא ולומר שכאשר קובעים אי-שפיטות של חוקי יסוד, כשמצמצמים מאוד את הביקורת השיפוטית, מן הראוי לבוא ולהתייחס ברצינות לשאלה הזאת של היקף ההסדרים המשטריים בישראל, שמשוריין בשריון פורמלי ומהותי. מכיוון שאתה בוחר פה לסמוך על פסיקת בית המשפט העליון, בוא נזכיר למשל את שאלת הפומביות של דיון הכנסת. גם הוראה לא משוריינת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברנו על זה. היא שונתה על ידי הכנסת ברוב רגיל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, זה בדיוק העניין. העניין האם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה רוצה לייצר הגנה שלא קיימת היום ולא הייתה קיימת. אני לא חושב שזה הכלי הנכון. יכול להיות. תציע הצעת חוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לבוא ולומר שכאשר עסוקים בהצרת הנתיב של הביקורת השיפוטית - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא עסוקים בהצרה. זה לא קיים היום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה כן, רוטמן. בוא תודה בזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשעסוקים בדיון - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מוכן להודות בזה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשעסוקים בדיון על מה חלה ביקורת שיפוטית ועל מה לא חלה ביקורת שיפוטית. אתה זה שרוצה לקבוע בחוק היסוד את ההוראות "משוריינת בבירור". אתה רוצה. הרי באותה מידה היה אפשר במסגרת התיקון הזה לומר שהביקורת השיפוטית חלה על כל הוראה שנמצאת בחוקי היסוד, לא שמשוריינת. אז אל תאמר שאנחנו לא דנים בזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שכאשר אתה אומר שאני פוגע בהגנה שקיימת היום, מן הראוי לציין שהיום ההוראה הזאת שקבועה בחוק-יסוד: הכנסת יכולה להשתנות ברוב רגיל. היא לא מוגנת היום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני כרגע הצעתי משהו אחר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כשהיא תשתנה, ההגנה תשנה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק כדי שיהיה כאן ברור, אני הצעתי משהו אחר. לא הצעתי שעכשיו על כל הוראה בחוקי היסוד אנחנו נכניס אמירה ששינוי הוא רק ב-61. אני הצגתי לך מודל אחר, הצגתי לך מודל שיש חקיקה רגילה של הכנסת, יש כמה סוגים של הוראות של חוקי יסוד, יש הוראות שכדי לשנות אותן, צריכים בכלל רוב של 80, ויש הוראות של חוקי יסוד שצריכים רוב של 61, אבל לעניין הביקורת השיפוטית, וזה בדיוק בדל"ת אמותיו של הדיון הזה, כי אתה בא ואומר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רוצה להחיל את המודל הזה, אבל אני טוען שהוא גם לא קיים היום. אתה טוען שאני פוגע במשהו, ואני טוען שהוא לא קיים היום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה פוגע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, לא אמרתי לך עכשיו במה אתה פוגע או לא. באתי ואמרתי לך שעכשיו, כשמסדירים את הסוגיה הזאת ובין השאר קובעים מסמרות מפורשים מה בית המשפט העליון לא יכול לפתח מכוח הפסיקה, אז אני בא ואומר לך שאין שום סיבה להיצמד לאופציה א' פלוס ב'. כל המגמה שלכם היא להעניק לכל חקיקת היסוד מעמד משוריין, ולכן צריך לאפשר החלה של הביקורת השיפוטית על כל הוראת חוק רגיל שסותרת חקיקת יסוד. יש כאן הוראה בחוק שלאופוזיציה חייב להיות ייצוג בוועדות חקירה פרלמנטריות. זה בחוק-יסוד: הכנסת. מחר יקימו בהחלטת כנסת או בחוק כנסת ועדת חקירה שהאופוזיציה לא נמצאת. מה אתה אומר לנו בזה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אל תדאג, הם לא יקימו. הם מסוגלים לבקר משהו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו המשפט האחרון נוגע גם לנושא הזכויות וזכויות היסוד, ולא רק ההסדרים המשטריים. וצריך לחזור ולומר בצורה מאוד ברורה, אתה מבחינתך רוצה להעצים דרמטית את הפער שכבר קיים היום בין ההגנה החוקתית על זכויות שמנויות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לבין הזכויות שפותחו מכוח הפסיקה, או שיש להן רק עיגון בחקיקה רגילה ולא בחוקי היסוד, כי שוויון זה בסופו של דבר זכות חוקתית שיש לה עיגון בשורה ארוכה של חוקים רגילים, אין לה עיגון בחקיקת יסוד. אני שב ואומר: כבר היום יש הבחנה בין המעמד החוקתי של הזכויות שרשומות במפורש לבין הנגזרות או הזכויות שפותחו בפסיקה. חופש הביטוי לא נגזר מכבוד האדם, הוא היה קיים גם לפני שכתבו את המילים "כבוד האדם". חופש הדת היה קיים לפני. גם שוויון היה קיים לפני, הוא פשוט לא נכתב במפורש בחוק יסוד, אבל הוא מופיע באין-ספור חוקים. כבר היום קיימת הבחנה בהגנה החוקתית, כי בעוד שפגיעה בקניין לשיטת בית המשפט העליון לא צריכה להעלות כדי פגיעה בכבוד האדם, בית המשפט העליון בפסיקה שלו בא ואמר שפגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש דת, פגיעה בשוויון - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יהיו מוגנות רק כאשר הן עולות לכדי פגיעה בכבוד האדם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יפה. עכשיו אני - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואתה טוען שהמינוח שלי סותר את זה, פוגע בזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני טוען שאוי לנו שהפער הזה כבר קיים היום, רע לנו מאוד שהפער הזה קיים גם היום, אבל כל המגמה שלך לשיטתי היא להגדיל את הפער. והניסוח שלך לא מבהיר. אם אתה רוצה לומר את זה לפרוטוקול, זו גם אמירה חשובה. אותי זה לא מספק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע שאותך זה לא מספק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לפחות שנדע מה גבולות המחלוקת בינינו. אם אדוני מבין את הניסוח שצריך להגיע אליו כדי לשמור על הקונסטרוקציה הזאת שפותחה בפסיקה, תאמר. להערכתי זה לא מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. אנחנו נצא להפסקה עד השעה 11:40. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:37 ונתחדשה בשעה 11:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חידשנו את הישיבה. אני מעדכן מבחינת המשך סדר היום והלו"ז. אנחנו נמשיך את הדיון הזה עד השעה 13:00. בשעה 13:00 נצא להפסקת צהריים ואז נחדש ב-13:30. אני כבר נותן הטרמה לגלעד, מחר בע"ה נדון בפסקת ההתגברות בהתאם למסמך ההכנה שיופץ בע"ה בהמשך היום. אולי אפילו תוך כדי הוועדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מתי אתה מתכוון להצביע? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בע"ה ביום רביעי בקריאה ראשונה. זה התכנון, ואני מקווה שנעמוד בו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ביום רביעי תהיינה הצבעות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הצבעה בוועדה על הקריאה הראשונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ככה ימצוה הדיון בנושא של הביקורת השיפוטית? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו כבר דנים בנושא של הביקורת השיפוטית למעלה משבוע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא יאומן. כל כך הרבה זמן מוקדש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי מדוע כל משפט שלי הוא פתח ל-15 הערות ביניים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כל פעם שתאמר משהו שקשור בריצת האמוק המטורפת שלכם, אנחנו נעיר. שידעו אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תן לדבר בלי לקטוע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תן לדבר. אני אעשה סטיקר עם רוטמן: תן לדבר. זה מה שהוא אומר כל הזמן, תן לדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאחר שאני מוצא טעם רב בדבריך, חבר הכנסת קריב, יכול להיות שנוסיף, אדוני היועץ המשפטי ואדוני מנהל הוועדה, לנושא הדיון מחר שיעסוק בפסקת ההתגברות – אני חושב שיש קשר ישיר בין הרוב הנדרש לחקיקת חוקי יסוד לבין הרוב הקשור להתגברות עליהם. ואני מסכים עם מה שאמרת שכאשר אנחנו מעניקים לחוק יסוד מעמד מיוחד, גם אם אני לא חושב שזה נקרא שריון פורמלי, אבל אני בהחלט חושב שצריך להתייחס לכך, ולכן בהחלט יכול להיות, ואני שוקל זאת במלוא הרצינות, גלעד, לכלול בנוסח לקריאה השנייה והשלישית של חוקי יסוד, לקבוע הוראה הדומה למה שנקבע בתזכיר חוק יסוד: החקיקה של אילת שקד מ-2017, שחוק יסוד לעניין סעיף זה הוא חוק שבכל שלוש הקריאות 61 והקריאה השלישית היא בישיבה מיוחדת שהתכנסה לצורך זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זאת לא הייתה הצעתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אמרתי שזאת הצעתך. אמרתי שיש טעם בדבריך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אמרת לו תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתי שיש טעם רב בדבריך, לא אמרתי שזו הייתה הצעתך. הצעתך הייתה להפסיק את דרכי החקיקה ואת ריצת האמוק המטורפת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש גבול לסילוף. זה שאנחנו חושבים שהתהליך שאתה מוביל פה מנוהל בצורה נוראית, עם השלכות באמת לשנים קדימה, אמרנו. אנחנו נגיע לדבר על זה מחר. אנחנו כבר יודעים מה אתה לקחת מדבריי לגבי ביקורת שיפוטית רכה וחזקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא היה דבריך. ביקורת שיפוטית רכה וחזקה זה הצעת החוק של פורר, אתה מתבלבל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה מה שלקחת מדבריי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לעניין אי השפיטות של חוקי יסוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק אזכיר שדבריי אמרו שברגע שאתה קובע חוסר שפיטות של חוקי יסוד, כל חוקי היסוד הופכים להיות משוריינים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואני אמרתי שאני לא מסכים לאמירה הזאת. ואני אומר שאם אני אגדיר, כפי שאמרת בדיונים הקודמים, שאין די בכותרת חוק יסוד, אז ממילא יכול להיות שתהיה טענה כזאת רק לגבי חוק יסוד שהתקבל ב-61 בכל שלוש הקריאות. בכל מקרה אנחנו נמשיך. אוריאל לין, בבקשה. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני רוצה להיכנס לגופו של עניין, והרשו לי קודם כל הערה כללית. כשבית המשפט העליון מבטל חוק רגיל, זה לא בג"ץ. בג"ץ קיים על פי חוק יסוד: השפיטה, עושה את עבודתו עשרות שנים, מבלי שהייתה ביקורת שהיא על עבודת בג"ץ. בג"ץ נותן סעדים מטעם הצדק. הוא עשה זאת עשרות שנים. כשבית המשפט העליון מבטל חוק של הכנסת, זה שימוש בכוח הביקורת השיפוטית, זה Judicial Rights, זה לא בג"ץ, ואני מציע לא לקרוא לזה בג"ץ כדי להבחין בין הדברים. אני רוצה בעיקר, כבוד היושב-ראש, להתמקד בפסקת ההתגברות וכוח הביקורת השיפוטית ככל שזה נוגע לזכויות היסוד, אל היחידה והיחיד. כדי שהדיון יהיה ממוקד מבחינתי בנושא זה, ואני רוצה להבהיר את השקפתי בנושא הזה. קודם כל, אני חושב שכל ההתייחסות למה שהיה בעבר, איך הועבר חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, זה מרתק ומעניין אותי באופן מיוחד, זו לא השאלה היום. אני מציע לעזוב את העבר ולחשוב כרגע הלאה. והשאלה המרכזית ביותר שבה צריכה היום להתמקד הוועדה, ואני מציע שנתמקד בשאלה הזאת כשאלת מפתח, היא האם אנחנו רוצים או לא רוצים שבמדינת ישראל תהיה מגילת זכויות האדם. זוהי לפי דעתי שאלת המפתח, השאלה המרכזית והחשובה ביותר, ועל זה צריכה הוועדה לתת את דעתה ועל זה לתת תשובה. אני מניח שהתשובה היא חיובית ואנחנו כן רוצים שבמדינת ישראל תהיה מגילת זכויות אדם. אני רוצה להדגיש שזכויות היסוד של היחידה והיחיד לא נוצרו על ידי הכנסת. צריך להבין את תפיסת היסוד כאן. זה לא הכנסת שיצרה את זכויות היסוד שלנו. זכויות היסוד שייכות לכל אישה ולכל איש, לכל בן אנוש שנולד בישראל במסגרת של השיטה הדמוקרטית שלנו. משום שאותן זכויות יסוד שאנחנו מדברים עליהן, כמו הזכות לחיים, הזכות לחרות פיסית, היא לא זכות שהכנסת העניקה. העם שהוא הריבון נתן אומנם לנציגיו, לחברי הכנסת, הרבה כוח, אבל לא את הכוח לשלול ממנו את זכויות היסוד שלו. בשום אופן לא. אלא אם כן זה נעשה מה שנאמר בחוק בתכלית ראויה. אנחנו צריכים להציב את העיקרון הזה ולהבין כדי שגם נדע עד איפה אנחנו יכולים ללכת רחוק. אין שום ספק, ופה אני לא אומר שום דבר שהוא מקורי, שחוקה לא יכולה להיות שלמה ודמוקרטיה היא לא דמוקרטיה אמיתית אם אין לך במסגרת החוקה פרק שקרוי מגילת זכויות האדם. חוקה ללא פרק מגילת זכויות האדם יוצרת מצב שאין לך דמוקרטיה אמיתית. אתה חייב את הפרק הזה. את הדבר הפשוט הזה שאני אומר עכשיו הבינו בארצות הברית ב-1787 כשהעבירו את החוקה האמריקנית לאחר 110 ימים שישבו בפילדלפיה. כמה מהם החליטו שלא לצרף את הפרק של מגילת זכויות האדם, ולא ארך יותר משנתיים ימים שהם צירפו לחוקה האמריקנית את מגילת זכויות האדם, Bill of Rights, כשהם הבינו שאי אפשר להעביר חוקה שלמה בלי פרק זכויות האדם, שזה הדבר הכי בסיסי שיכול להיות וחייב להיות בכל שיטה דמוקרטית. שנתיים לאחר מכן האבות המייסדים בארצות הברית הבינו את טעותם, הוסיפו את מגילת זכויות האדם, Bill of Rights, לחוקה האמריקנית. אני מקווה שגם אנחנו נבין את זה. מעבר לכך עלינו להבין שמה שאנחנו עושים היום ומדברים על חוקי היסוד זה פועל יוצא שחייבים לחזור עליו של החלטת הררי מ-1950. החלטת הררי מ-1950 אמרה במילים מאוד מאוד פשוטות שהיא מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה, ושהחוקה תהיה פרקים-פרקים, ושכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו וכל הפרקים ביחד יהוו את החוקה. משום כך אני מאוד לא אוהב את האמרה שמפעם לפעם אנחנו שומעים, גם ממשפטנים, שלישראל אין חוקה. סליחה, החוקה הישראלית היא חוקי היסוד שלנו, שרשרת חוקי היסוד. כמובן שאנחנו מצפים שחוק יסוד ייכנס למסגרת הזאת כחוק יסוד אמיתי, הווה אומר כחלק אמיתי אינטגרלי מהותי של חוקה ולא שימוש בחוקי יסוד כדי ליצור הגנה לא נחוצה בפני חוקים שבמהותם ובאופיים אינם חוקי יסוד. חוקי היסוד, על פי החלטת הררי, צריכים להיות חוקים שהם חלק מהחוקה הישראלית, ולראותם כחלק מהחוקה הישראלית. חוק יסוד שתינתן לו הכותרת חוק יסוד ואין הוא במהות חוק יסוד בחלק מהחוקה שלנו הוא לא לאמיתו של דבר חוק יסוד. הוא חוק שניתנה לו הכותרת חוק יסוד. בנושא הביקורת השיפוטית אנחנו צריכים להבין שפה זה היה מאמץ היסטורי נמשך. זה לא היה חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו שאני הצלחתי לנווט אותו, זה היה מהלך ומאמץ היסטורי ממושך של כנסת ישראל שבעיקרה באה מתנועת הליכוד. ואני לא אומר לכם דברים סתם. זה התחיל קודם כל בהכרזה של מנחם בגין בכנסת החרות על עליונות המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרת שאתה לא כל כך רוצה ללכת לעבר, אני מתפלא מדוע אתה כן הולך לעבר. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> אני לא חוזר לעבר, אני מסביר את ההווה, שכאן זה מאבק היסטורי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה גם היה ב-1995, לפני המהפכה. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> מאבק היסטורי של תנועת החרות, אחרי זה בא קלינגהופר, אחרי זה הגיע שופט בית המשפט העליון בנימין הלוי שהתמנה לוועדת המשנה של ועדת החוקה שהייתה אחראית על חוקי היסוד. יש לנו שופט בית משפט עליון רציני, כפי שכולנו יודעים, התפטר מתפקידו, הצטרף לתנועת החרות, היה יו"ר ועדת המשנה שלנו לחוקי היסוד. והוא הגיש חוק של 20 סעיפים ואמר בו בצורה הכי פשוטה: הוראת חוק שנתקבלה אחרי תחילתו של חוק יסוד זה, והיא סותרת הוראה שבו, בטלה. הנושא של הביקורת השיפוטית, אני רוצה שנבין, זה לא עניין של איזושהי המצאה שאנחנו הגינו אותה כשהעברנו את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. זו תפיסה שורשית, נמשכת, היסטורית, שקיימת על ידי גדולי המשפטנים שלנו. והאמינו לי, אנחנו לא צריכים ללכת לשופטי עליון בבית המשפט בארצות הברית, יש לנו פה השופטים. עכשיו אני מגיע, אדוני, לפסקת ההתגברות. אני חושב שפסקת התגברות, ואני לא שולל, אם היא בנויה נכון היא יכולה לחזק את הדמוקרטיה הישראלית. אם היא בנויה לא נכון, היא בעצם תחסל ותמחק את זכויות היסוד של היחידה והיחיד. מה הכוונה שאנחנו צריכים לבנות אותה נכון? קודם כל, אי אפשר לתת זכות וטו לשופט אחד או לשני שופטים. ברגע שאנחנו אומרים שהחלטה צריכה להתקבל בהרכב של 15 על ידי 15, אנחנו נתנו כוח וטו לשופט אחד או לשניים או לשלושה, לא משנה. אסור שדבר כזה יהיה. זכות וטו ניתנת לפעמים לראשי מדינה כמו לנשיא בארצות הברית, אבל אתה לא נותן זכות וטו לשופט אחד מתוך הרכב של שופטים, משום שבסופו של דבר אתה הופך את כולם לתלויים באותו שופט יחיד. אסור שיהיה דבר כזה, זכות וטו. אסור לנו להנהיג זכות וטו. אני הצעתי, והצעתי את זה עוד בעבר, בהביני שיש בעיה באמת עם כך שקשה מאוד להרבה חברי כנסת לקבל החלטות במהותן של בית המשפט העליון שמבטלים חוקים רגילים. ואז אמרנו, בואו נבנה את זה נכונה ונבין שגם לסנטימנט הזה יש הצדקה. כי אפשר שלא להסכים עם החלטות. זכויות היסוד שלנו במדינת ישראל אינן זכויות מוחלטות. זו תפיסת הבסיס, זה נאמר באופן מפורש בחוק. נאמר, אפשר לפגוע בזכויות בתכלית ראויה על פי ערכיה של מדינת ישראל וכו'. אלה לא זכויות מוחלטות. אז מי הוא זה שצריך להחליט שאכן קם אינטרס לאומי, אינטרס ציבורי כבד משקל שמצדיק פגיעה בזכות היסוד של היחיד? כיום, בית המשפט. אני חושב שפסקת ההתגברות תאזן את ההחלטה הזאת, אבל היא צריכה להיות בהרכב מיוחד, נניח 11 שופטים, רוב של 8 שופטים כדי שזה יהיה נורמלי, אמיתי במובן שיכולות להתקבל החלטות. ואז ציינתי מה שציינתי בישיבה הקודמת, כדי שזה יהיה אמיתי חייבים לעבור לא פחות מ-30 יום מיום שבו בית המשפט פסל חוק עד אשר פסקת ההתגברות, הווה אומר החוק המבטל את ההחלטה הזאת, יעברו 30 יום. למה? כי בתקופה זו של 30 יום יתפתח ויכוח ציבורי אמיתי, ובוויכוח הציבורי האמיתי הזה ישותפו הציבור והמדיה, וכולנו נהיה שותפים לאותה הכרעה האם אכן קיים אינטרס ציבורי, אינטרס לאומי שמצדיק פגיעה בזכות היסוד. זו תהיה דמוקרטיה יפה ואמיתית לתוכן וויכוח בעניין שנותן לכולנו יסוד לחשיבה ולמעורבות. ואז הייתי אומר לא ברוב של 61. רוב 61, כולנו יודעים, זה רוב אוטומטי. חבל על כל התהליך, אם בסוף זה נגמר ברוב אוטומטי. יש ציות קואליציוני, כולנו מבינים את זה, בכל הקשור בכך. ובסופו של דבר אנחנו חייבים בביקורת שיפוטית, משום שכולנו יודעים היטב, בפרט אלה שיש להם קצת ניסיון בעבודת הכנסת, בקואליציה, בבניית קואליציה, השיקולים הקואליציוניים, שיקולי הכוח, שיקולי השלטון הם גוברים אצלנו על שיקולים מוסריים או על שיקולים ערכיים, והם מועמדים אצלנו בראשות החשיבה. הווה אומר, כשאנחנו בונים קואליציה אז אם אנחנו רוצים אכן שתהיה מגילת זכויות אדם במדינה שלנו, צריכה להיות פסקת התגברות שהיא רצינית, אמיתית ומאוזנת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא אמרת באיזה רוב. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> 67 כמובן. אם יהיה גם 65 זה לא אסון, אבל לא 61. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> למה 67? << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> כי במקום 67 יש כאלה שאומרים 70, אז חשבתי שאני אהיה נחמד יותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואם אני הייתי אומר 20? אז אגיד 20 ובוא נמצא משהו באמצע. איך זה עובד? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא שרירותי, יש לו רציונל מאחורי הדברים. אם אתם רוצים אגיד מה הרציונל. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> אין פה החלטה אוטומטית, זה הכול. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> באיזה רוב בית משפט רשאי לפסול חוק? << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> אמרתי, הרכב של 11, רוב של שמונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת לשעבר אוריאל לין, כאשר הצעת החוק הזאת הגיעה לוועדה בדיון הראשון ובהצעת משרד המשפטים הוצע להסמיך במפורש את בית המשפט לפסול חקיקה, חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, היית אתה שאמרת: אני לא חושב שנכניס את זה כאן. עד כמה שאני יודע זה אחד הסעיפים הפרובלמטיים. ואחר כך במליאה אמרת: אין צורך לפסול חוקים. אמרת במליאה: אנחנו לא מעבירים את המשכן לבית המשפט העליון, אנחנו לא עושים כפי שהוצע בחוק יסוד: החקיקה או בחוק יסוד: זכויות האדם שהוגשו בזמנם. אין מוקם בית משפט לחוקה ואין מוקם בית משפט לחוקה שמקבל כוח מיוחד לפסול חוקים. פה בוועדה אנחנו לא נותנים לבית המשפט העליון את הכוח הזה לפסול חוקים. אני מבין היטב את האמירה, ואולי אפילו אתה צודק, שבעבר היו בכמה וכמה הצעות – חוקה, חוק יסוד: חקיקה, מגילת זכויות האדם – היו כאלו שהציעו לתת לבית המשפט העליון את הכוח לפסול חוקים. כאשר הדבר הזה היה לפתחך בוועדה, אתה בחרת, ואולי זו הייתה בחירה נכונה וחכמה ואולי לא, אני לא שופט עם כל השנים שעברו, בחרת במפורש גם להוציא את זה מהנוסח שמשרד המשפטים הציע, וגם להגיד ולהבהיר לחברי הכנסת שלא מקימים בית משפט לחוקה, שלא נותנים לו את הכוח לפסול חוקים. אולי כדי להרגיע אותם. אלה דברים שנאמרו גם במליאה וגם בוועדה, שוב ושוב. מותר ולגיטימי לחשוב אחרת, ויותר מזה, אני עכשיו עושה את זה בוועדה. אני עכשיו מעביר חוק שאני חושב שהוא פחות מהטוב והראוי והמושלם בעיניי. אני הייתי מעדיף שנעשה את מה שמכונה המודל הבריטי, שבית משפט לא מסוגל בכלל לבטל חוק, אלא רק לתת הצהרת אי התאמה. ועדיין אני חושב שאם לחברי הכנסת נוח יותר או חוששים יותר שכן נאפשר, או כמו בהצעתו של לוין 13 – יש פער מסוים בין מה שאני מאמין אצלי בחדר או בכתיבה שלי לבין מה שמעבירים חוק בכנסת. כי בסופו של דבר יש פער. אבל לבוא ולהגיד שזה היה מהלך היסטורי לתת את הכוח לבית המשפט, כאשר אתה בעצמך אמרת שאתה לא עושה את זה, זה קצת בעייתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ומה אמר דן מרידור? << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> אני מקווה שתיתן לי אפשרות להגיב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי, זה היה מופנה אליך. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> קודם כל, כפי שאמרתי כך הוא. כוח החקיקה נשאר כאן בכנסת, הוא לא מועבר לבית המשפט העליון. אבל אמרתי להם, אנחנו לא נותנים לו אפשרות לבטל כל חוק שהוא רוצה לבטל כי זה לא מוצא חן בעיניו, אבל בוודאי ובוודאי שחוק שסותר את זכויות היסוד של היחיד. משום שאם אנחנו קוראים את מבנה החוק הזה עצמו, כבוד היושב-ראש, אתה תראה באופן ברור שעולה ממנו הרי מה שגם נכתב בפסקאות הקודמות. מעבר לזה אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה. כשאנחנו חוקקנו את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו ראינו בזה המשך של מגילת העצמאות. אנחנו לא חשבנו שאנחנו הולכים לעשות משהו נגד מגילת העצמאות, אנחנו עושים משהו בהמשך למגילת העצמאות. ובמגילת העצמאות באה באופן הכי ברור עיקרון השוויון, בצורה הכי ברורה. אומרים: שוויון מדיני וחברתי גמור. כך מתבטאים. למה אני צריך בית משפט לחוקה? סליחה, בארצות הברית אין בית משפט לחוקה, וזה המודל שעמד בפנינו. האם זה שולל מכוחו? זה לא שולל מכוחו. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אז למה לא אמרת את האמת לחברי הכנסת? << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> הדברים הם אמיתיים. איפה כוח החקיקה, בבית המשפט העליון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באותן הצעות חוק בית המשפט העליון קיבל כוח לבטל חוקים, פה אנחנו לא עוסקים בנושא הזה. פה אנחנו לא נותנים לבית המשפט העליון את הכוח הזה. אני חושב שזה די ברור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ומה אמר דן מרידור? הצעות החוק היו של אמנון רובינשטיין. מה רובינשטיין אמר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשדן מרידור יבוא לפה אני אתמודד עם השאלה על מרידור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הקראתי לך פסקאות. אתה בקריאה סלקטיבית של כל הפרוטוקולים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני דיברתי עם חבר הכנסת לשעבר אוריאל לין על דברים שהוא אמר. אין ספק שדן מרידור לכל אורך הדרך רצה, וזה גם מה שהיה בהצעות החוק שלו, להקים בית משפט עליון לעניינים חוקתיים, שיוכל לפסול חוקים. הוא אמר את זה על השולחן והכנסת דחתה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה פשוט לא נכון. אמר את זה אמנון רובינשטיין, ההצעות האלה היו הצעות פרטיות של אמנון רובינשטיין. פשוט שקרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תקראו חברים, הפרוטוקולים באתר הכנסת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, הפרוטוקולים אכן באתר הכנסת. אני מציע גם לך את ההצעה הזאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני קראתי היטב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שמח מאוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם ב-1994, לפני בנק מזרחי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, גם ב-1994 לפני בנק מזרחי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה אפשר לעבוד על הציבור? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. אתה כבר דיברת, ואפילו זמן ארוך, ויש חברי כנסת שממתינים לתורם ובהם חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, ואחריו ד"ר טוביה בקר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אהיה קצר ואתייחס לתמונה הכוללת ולא לתמונה הפרטנית שאנחנו כל פעם נגררים אליה ומנהלים עליה דיונים וסעיפי סעיפים. אני מתחבר למה שאמר יושב-ראש ועדת חוקה לשעבר, אוריאל לין, על מגילת הזכויות והדברים הכי בסיסיים פה. אני חוזר למגילת העצמאות, והאם כל התהליך הזה, כולל הסעיפים האלה, תואמים או לא תואמים את אותו דבר בסיסי יסודי שכולנו בעת הכי קשה, הכי לעומתית שהייתה בתוך החברה בישראל אולי, תוך איום חיצוני גדול, מצאו אז האנשים את עוז הרוח ואת השכל לשבת ולכתוב משהו שכולם יכלו לחתום עליו. אני חוזר אליך, חבר הכנסת רוטמן. על מה שאתה מציע אני לא יכול לחתום. אני לא אחתום על אף אחד מהחלקים שלו. מזכיר לכל חברי הכנסת שיושבים פה במה התחלנו. התחלנו בכלל בחוק היועמ"שים. יש פה ראייה הרבה יותר רחבה, ואני מציע לכולם, ואני אומר את זה פה באמת וברצינות לחבריי גם בקואליציה, תקראו את תוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ', ראש סיעתך, ותראו האם כל הסיפור הזה לא נועד לשרת את זה. תוכנית אפרטהייד as is, שלא תאפשר בדיקה של בית המשפט מכל סוג. אי אפשר להתעלם מהעניין. יש פה תשתית נורמטיבית מעוותת שמייצרים אותה בתוכניות אופרטיביות פוליטיות, תומכים אותה כאילו באיזה שינוי יסודי תוך כדי סנטימנט של הקוזק הנגזל. אז מי בקוזק הנגזל? מצד אחד יש החרדים, שאמרנו זה החלום הרטוב של גפני 34 שנה, והחלום הרטוב של אנשים אחרים בציונות הדתית נכון להיום, חלקם כהניסטים מוכרזים שזכויות אדם במרחק מזרח ממערב מהם, וזה כל האירוע. ואני אחזור על זה כל פעם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שכחת את הליכוד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כי אתם שבויים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> רק שנדע שבויים של מי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לפני שמדברים ראוי להקשיב לדיון, לא לנחות אליו. יש פה טלוויזיה, הכול בסדר. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא נחתי, הייתי פה כל הזמן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא היית פה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הייתי פה כל הזמן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> היית פה ואפילו לא ראיתי. כנראה לא ראיתיך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תמיד היינו שקופים בפניכם, זה נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אוי, אוי, אוי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע אם אתה יודע את ההיסטוריה, אבל אוריאל לין לא היה חבר ביש עתיד ולא במפלגת העבודה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני יכול ללמד אותך, תדבר בכבוד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הגזמת, אתה מבקש יותר מדי. לא צריך לזלזל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוא מפריע לו, והוא מזלזל? די עם היבבנות הזאת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> די עם ההתנשאות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל אני חוזר ואומר, הנושא המרכזי שיש פה הוא תוכנית שבעיקר היא גם נוראה, היא גם גזענית והיא גם חפיפניקית. כי אני מחזיר את כולם לדיון שהיינו לפני שבוע על ההשלכות הביטחוניות של האירוע הזה. הגדיל לעשות יושב-ראש ועדת כספים שסיים את הדיון על ההשפעות הכלכליות בהצבעה. הצביעו והחליטו שאין השפעה. הייתה הצבעה. כך זה נראה כשלא הולכים בנתיב ברור של הצעת חוק ממשלתית כתזכיר ממשלתי, במעקפים כולם, והכול מוכוון לדבר אחד, בסוף להפוך את המדינה הזאת למשהו אחר, שונה ממגילת העצמאות. ועל זה יהיה מאבק כל הזמן. ולכן הפרטים כרגע, ברשותך חבר הכנסת לשעבר לין, שהרגע יצא, האם זה 64 או 65 או 70, כשהרעיון המרכזי הוא לקעקע זכויות יסוד במגילת זכויות של אנשים שחיים פה במדינה הזאת, לזה לא ניתן לקרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אני בטוח שכחבר יש עתיד הצבעה זה דבר מאוד פוגעני בעיניך. אנחנו נשתדל לא לעשות הצבעות יותר. ד"ר טוביה בקר, מנכ"ל חברת פנגיאה ביומד, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באמת אין לזה גבולות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הדרך שאתה לוקח משפט, הופך אותו על ראשו לנסות לעשות משהו בשביל קהל הזוי אצלך, מעיד על פרצופך ועל דמותך. זה הכול. אתה לא יודע להקשיב לדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> טוביה בקר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הוועדה, מכובדיי חברי הוועדה, חברי כנסת לשעבר ושאר המשתתפים בדיון הסוער היום. אני מנכ"ל של חברה בתחום של רפואת סרטן מותאמת אישית. אני נמצא פה כנציג של סקטור טכנולוגיות הבריאות בישראל, ואני מבקש להביא לדיונים של הוועדה את זווית הראייה של עשרות אלפים בישראל שקמים מדי בוקר כדי להביא מזור לחולים ולהביא טוב לעולם. המהלך של ריפוף הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת הוא מהלך שכורת את הענף שעליו יושב סקטור ההייטק כולו, ובפרט סקטור טכנולוגיות הבריאות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על הרשות המבצעת? << דובר >> טוביה בקר: << דובר >> גם על הרשות המבצעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי היום אנחנו לא מדברים על הרשות המבצעת. << דובר >> טוביה בקר: << דובר >> אני מודע לנושא, תודה רבה. כמו שחברתי אירית טוויטו הסבירה כאן קודם באופן מאוד משכנע, הקטר של המשק לא יוכל להמשיך ולסחוב את המדינה קדימה במצב שבו הדמוקרטיה מרוקנת מתוכנה. אני רוצה להביא כאן נתונים מדאיגים ביותר משני סקרים מהימים האחרונים שנערכו בקרב מאות מנהלי חברות הייטק ומנהלי קרנות הון-סיכון, קרנות ישראליות וקרנות בין-לאומיות. הנתון אולי הכי מדאיג, כ-90% מהיזמים שענו על הסקר אמרו שאם הם היו מקימים כיום חברה חדשה, לא היו מקימים אותה כחברה ישראלית. מעל 80% ממנהלי הקרנות מדווחים שהם יזמו שיחות עם חברות הפרוטפוליו שלהם על היפוך שרוול, מהלך שמטרתו להעביר את השליטה בחברות החוצה מישראל. מעל 70% ממנהלי הקרנות ענו שהם יעדיפו כיום להשקיע בחברה שרשומה מחוץ לישראל ולא בחברה ישראלית. על זה אנחנו מדברים כיום. הפעולות שאתם נוקטים היום יגרמו לעצירת ההשקעות הזרות בחברות הייטק וחברות הלת'טק ישראליות שבלעדיה אין קיום לכל התעשייה הזאת, והם יגרמו לבריחת ההון האנושי שהוא דם ליבה של התעשייה הזאת. זאת פגיעה לא רק בכלכלה של ישראל, זאת פגיעה ישירה בבריאות הציבור בישראל. אני חבר בארגון שנקרא 8400 רשת הבריאות. איגוד שמאגד את מובילי תעשיית הבריאות בארץ – רופאים, חוקרים, מנהלי מחלקות, מנהלי בתי חולים, יזמים, משקיעים ובעלי תפקידי מפתח במערכת הבריאות הציבורית. זה הציבור שרק לא מזמן היה בחוד החנית של המאבק בקורונה ויכול לה. הבוקר יוצא גילוי דעת שעליו חתומים מאות מחברי הרשת המפוארת הזאת, ימין ושמאל, יהודים וערבים. אנחנו קוראים לעצירה מיידית של מרוץ החקיקה החד-צדדית שמאיים ישירות על הפעילות היום-יומית שלנו למען ציבור החולים בישראל ולמען הכלכלה הישראלית. אם אפשר עוד דבר אחד, בטובך. פתחת את דבריך בכמה ציטטות יפות מהמקורות, ולא יכולתי שלא להיזכר בציטטה אחרת מדברי הנביא ישעיהו, נדמה לי שזה פסוק כ"ג בפרק א': שרייך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים, יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> באמת, כמה אפשר לשמוע את השטויות האלה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שטוב שהוא אמר את הדברים כדי שלכולם יהיה ברור שהשאלה כאן היא לא הרפורמה המשפטית אלא העמדה הפוליטית. זה בסדר גמור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הם עושים את הבעיה, הם מייצרים אותה בזה שהם מוציאים דיבת המדינה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו מוציאים את דיבת המדינה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לא יאומן, מספיק כבר. איזה ימין ושמאל? זה שמאל-שמאל על מלא. שמאל על מלא. שום ימין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם רומסים את מגילת העצמאות ואנחנו מוציאים את דיבת המדינה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תודה רבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מושחתיהו. הוא זה שמוציא את דיבת המדינה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נו, באמת, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא באמת גלעד, די. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גלעד, אם אתה היית מנהל את הישיבה והיו מדברים ככה, היית מעיף אותנו לקיבינימט. כי העפת, כי העפת. אז באמת תשמור קצת על תרבות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה העפתי? כמה פעמים העפתי בשנה ורבע? את לא יודעת על מה שאת מדברת. פעמיים בשנה ורבע, אל מול מאות פעמים בחודשים האחרונים. תלמדי את העובדות. לא היית פה בוועדה. את והחברים שלך החרמתם את הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוא היה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> קודם כל, גלעד, אל תגיד משהו שאתה לא יודע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קטי, די. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, זה חמור מה שהוא אומר. אני לא החרמתי שום דבר, ואני הייתי בכל הוועדות, לא בשלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה, את אמרת שאני הוצאתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל אתה הוצאת, ראינו את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על מה את מדברת? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ראינו, ראינו. בזמן שנכנסו ראינו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קטי, אני מבקש, תודה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה צודק, סליחה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא היית אבל את יודעת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עובדות אלטרנטיביות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אולי תעמוד על העובדה הפשוטה הזאת. אתה היית בכל הדיונים, כמה פעמים אני הוצאתי חברי כנסת במהלך הכהונה שלי? אתה זוכר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב ששניים זה המספר הנכון. אני רק חושב שאם היו מתנהגים בוועדה שלך כמו שאתה מתנהג בוועדה שלי, כבר מזמן היית מוציא הרבה יותר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה רוצה לשאול את עצמך מה הקשר בין ההתנהלות שלך לתגובות שאתה מקבל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. עופר, בבקשה, ואחריו עו"ד אריאלה סגל. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. האחת היא העניין של הביקורת השיפוטית על פרוצדורת החקיקה, ולאחר מכן על המהות. מבחינת הפרוצדורה אני רוצה להתייחס, בהמשך למה שאמרת קודם, בהקשר של פסק דין קוונטינסקי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעניין מס דירה שלישית. יותר קל להגיד מס דירה שלישית מאשר קוונטינסקי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, זה יותר קל מקוונטינסקי, זה נכון. אני רוצה לצטט מהדברים שאמר השופט סולברג, שהוא ידוע כשופט שמרן דווקא ושופט שהוא רחוק מלהיות, מה נקרא, אקטיביסט. חוץ מעניינים שקשורים לכיבוש, שם הוא אקטיביסט. אבל שימו לב מה הוא אומר באותו פסק דין: מעמדה של הכנסת מחייב אפוא איפוק וריסון בהפעלת ביקורת שיפוטית על פעילותה. ברם אין בעיקרון הפרדת הרשויות כדי להעניק ריבונות מוחלטת לרשות המחוקקת, ודאי לא כאשר היא פוגעת במחוקקים עצמם, והיא אינה חסינה מפני ביקורת שיפוטית. הרשות המחוקקת אינה כל יכולה. באיזונים ובבלמים עסקינן, לעתים דווקא התערבות ביקורתית של רשות אחת בפעולתה של רשות אחרת היא אשר שומרת על מעמדן ההולם של רשויות השלטון כולן ומונעת ניצול לרעה של הכוח המסור להן. ביקורת שיפוטית על הליכי החקיקה אינה לעומתית, במירכאות, כלשונו, כלפי הכנסת. היא בעדה. מה שאתם עושים פה זה בדיוק הפוך. אתם רוצים, כמו שאני אמרתי, לא לפגוע בהפרדת הרשויות אלא לחסל את הרשויות. ואומר עוד סולברג בהקשר של הליך החקיקה, בעניין של פסק דין של מגדלי העופות: הליך החקיקה, הוא כותב, צריך לאפשר לחברי הכנסת לגבש עמדה מהותית. גיבוש עמדה איננו אקט פסיבי גרידא, אלא דורש מהלך מחשבתי מסוים. רק כאשר תינתן לחברי הכנסת אפשרות מעין זו ניתן יהיה לומר כי הייתה להם הזדמנות להשתתף באופן פעיל ואמיתי בהליך החקיקה. כלומר, הפוך ממה שקורה גם בוועדה. זה לגבי הפרוצדורה. אני רוצה לומר עוד דבר, שגם מעיד על מה שאני אמרתי לגבי הכוונה שלך, כבוד היושב-ראש, לפגוע בעצם קיומן של הרשויות. כשאתה אומר בראיון שהשופטים הם בורים ועמי ארצות ולא יודעים לקרוא, ואחר כך משתלח ותוקף את כל מי שלמעשה לא מסכים איתך, אתה מוכיח בדיוק שרצונך הוא לחסל את מערכת המשפט. לא לחזק אותה, לא להפריד בין הרשויות, אלא לחסל. ויש עוד הרבה דברים בראיון הזה שאמרת שאין לי הזמן והרצון לצטט כרגע, אבל שמעידים בדיוק על זה. עד עכשיו דיברתי בעיקר על הנושא של הפרוצדורה. לגבי המהות, אני רוצה להמשיך בנקודה שחבר הכנסת סגלוביץ' סיים בה וציטטתי במלאה, אני לא זוכר אם גם פה, את הדברים שכתב מישהו שלא קרוב אפילו לעמדותיי הפוליטיות, רון בן ישי. הוא כתב ב-Ynet בשבוע שעבר שהכוונה העומדת מאחורי ההפיכה המשטרית וחיסול מערכת המשפט היא לכונן משטר אפרטהייד ולהוציא לפועל את התוכנית הפשיסטית פלוס פלוס פלוס של השר סמוטריץ', מה שמכונה תוכנית ההכרעה, ואני הייתי מכנה את זה בשם אחר. זאת הכוונה, קודם כל לחסל את מערכת המשפט וכל הגורמים המכונים שומרי הסף, ואחרי זה להעביר את החקיקה הגזענית וגם האנטי שכבות מוחלשות שלכם, כי הרי פורום קהלת ידוע באהדתו למוחלשים, להוציא את זה לפועל לאחר שתחסלו את אלה שיכולים לעצור אתכם. אז אני אומר לכם, יש עוד גורמים שיעצרו אתכם, הציבור והאופוזיציה. אתם לא תצליחו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. אנחנו ממש עברנו למחלקת המדע הבדיוני. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני בטוח שגם את זה אתם לא אוהבים, כי המדע הוא גם אויב שלכם הרי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זאת אומרת מדע בדיוני? הרי יש הבדל בין הציונות הדתית לליכוד. הליכוד הסתיר את התכנית של לוין אבל אתה פרסמת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא נכון. לא נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את יכולה להגיד "לא נכון" בסוף ולחסוך. אפשר להגיד בתחילת זמן הדיון: מה שגלעד אומר לא נכון. זה חוסך הרבה מאוד זמן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כשדודי אמסלם התחיל לדבר עליה השתיקו אותו. לא הביאו אותו לטלוויזיה יותר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה הצגת תוכנית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. השר לוין מ-2009 עד היום פשוט היה במחתרת. כתב למגירה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הליכוד לא הציג תוכנית. אבל אני שואל אותך, אתה הצגת תוכנית מפורטת בנושא מערכת המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש שם התייחסות למשטר האפרטהייד המתוכנן על ידי עופר כסיף להקמה? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה רוצה שאני אוכיח לך את זה? אין לי בעיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רגע, עופר, זו רק שאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם אני רק שואל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא נאום, זו שאלה. מכיוון שאתם מפלגה רצינית, האם חבר הכנסת כסיף וחבר הכנסת סגלוביץ' מטעים את הציבור כשהם אומרים שיו"ר מפלגה שלך הציג גם תוכנית מפורטת שנקראת תוכנית ההכרעה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוא מדבר על התוכנית הזאת, זה כתוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה בעדה או לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי שאני בעד תוכנית ההכרעה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תוכנית ההכרעה היא תוכנית של אפרטהייד, אם לא יותר גרוע מזה. צריך לכנות אותה תוכנית הפתרון הסופי של הבעיה הפלסטינית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני בטוח שההשוואה למשטר הנאצי היא רק חלק מהנעימות והדיון שאתם מייצרים כאן. אבל רק מאחר שהזכרת את פסק הדין קוונטינסקי, מס דירה שלישית להלן, אני רוצה לומר שמה שאני אמרתי, ואולי אפילו ארחיב קצת יותר ממה שהציע השופט מני מזוז בקוונטינסקי, אבל השופט מזוז דיבר על כך שהטוען לביטולו או לבטלותו של חוק בגין פגם בהליכי חקיקתו להצביע על הנורמה החוקתית שהופרה, נורמה המעוגנת בחוק יסוד, או למצער על פגיעה מהותית וקשה בעקרונות יסוד של משטרנו החוקתי הנוגעים להליך החקיקה המשתמעים מחוקי היסוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חוק יסוד משוריין? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם המשתמעים, שמעת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בקיצור, אתה מציע ללכת נגד עמדת סולברג בעניין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי, אני אמרתי שאני מבקר את עמדת סולברג. זה לא סוד. אבל השופט מזוז מדבר שהנורמה החוקתית צריכה להיות מעוגנת בחוק יסוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> משוריין או לא? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם משתמעת הוא אמר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנורמות הידועות לי בחוקי יסוד הנוגעות להליך חקיקה הן הנורמות שקבועות למשל בסעיף 4 בחוק יסוד: הכנסת, הן בחוק יסוד: משק המדינה, למרות שאינן משוריינות. ואני אמרתי, ולכן ביקשתי הבהרה מצד היועץ המשפטי להבהיר שכוונותיי לנורמות המעוגנות בחוקי יסוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל לא המשתמעות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא כל הנורמות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר נורמות הנובעות, ואני חושב בצורה מאוד ברורה על נורמה חוקתית בנוגע להליך החקיקה המעוגנת בחוק יסוד שהופרה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שאלתי אותך קודם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גור, אני עונה לך. אם אתה חושב שהאמירה שחוק צריך להתקבל ברוב היא אמירה שיש צורך להגן מפניה באמצעות ביקורת שיפוטית, אז אני טוען שמאחר שחוק יסוד שאיננו משוריין, והשופט מזוז גם מדבר על עקרונות יסוד של השיטה, ואני לא מסכים לזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז אתה לוקח חצי מזוז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר בצורה מאוד ברורה שאני סבור שכאשר אנחנו רוצים להעמיד את בית המשפט כמבקר הליכי חקיקה, זה צריך להיעשות רק בהוראות שהן מעוגנות בחוק יסוד משוריין או שהן קובעות להן שריון צורני ברור או מהותי על איך עושים את זה. לא חושב שצריך להשאיר את זה עמום. אני חושב שבכל מקרה שהוא עמום, הפוסק שצריך להיות הוא הכנסת לעצמה, כשם שבית המשפט הוא הפוסק לגבי ההליכים שאצלו. זה חלק מעיקרון הפרדת הרשויות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין שאתה פוגע באזרחים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שלא רק שאני לא פוגע באזרחים, אני חושב שאני מחזק את האזרחים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שאלתי אותך בזמנו שאלה איך אתה מסביר לנו שההצעה שלך מגנה על הזכויות של הפרט והמיעוט. לא ענית לי עד עכשיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שעניתי, אבל בסדר גמור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז תענה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אענה בזמני החופשי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא החופשי, בזמנך בוועדה. הוועדה זה לא זמן חופשי, לצערי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני כבר עניתי לדעתי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> איפה? לא ענית, אפילו לא במרומז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עו"ד אריאלה סגל, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה לומר, מכיוון שהזכרת, שתוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ' – בדקתי כדי לא לטעות – טוענת שהפלסטינים יקבלו את כל הזכויות האזרחיות בלי הצבעה לכנסת. אבל זה לא אפרטהייד. אתה מבין? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מי שלא יסכים לזה יגורש או יהרגו אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין שאתם מאוד רוצים לנהל דיון בתוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ' וחקיקתה המוקדמת בהקדם כחוק יסוד או כחוק רגיל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שמחה, אנחנו מכבדים אותך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוועדה המתאימה לדיון בתוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ', אם וכאשר היא תובא לחקיקה בכנסת היא ועדת חוץ וביטחון, ואתם קצת לוקחים כרגע מזמנה של ועדת החוקה וחבל. עו"ד אריאלה סגל, בבקשה. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> צהריים טובים לכולם. אני חוקרת בפורום קהלת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא יאומן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא יאומן שגם לפורום קהלת יינתן זמן דיבור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אסור לשמוע צד שני. רגילים להסית, רגילים להתלהם, אבל שיח? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פשוט אסור לשמוע את פורום קהלת בוועדה, כי קארין לא מרשה. קארין לא מאשרת, רק שיהיה ברור מה שהולך פה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אל תכניסו לי מילים לפה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, את יכולה בבקשה לתת לאריאלה סגל מפורום קהלת לדבר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה אתה שמפריע לה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה, קארין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מודה לי? << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> אני רוצה להתייחס לסוגיית ההרכב בבית המשפט העליון. חבר הכנסת קריב הזכיר את זה כמשהו שעומד כאן מעל דברים אחרים. אז אתחיל בסיפור. לפני התפקיד הנוכחי שלי, שירתי בפרקליטות הצבאית והייתי תובעת צבאית. יום אחד עליתי לדיוני מעצר והגיע סנגור שרצה מאוד להגן על זכויות החייל שהוא ייצג. הוא עשה את זה בכבוד. והוא טען שיש בעיה בסעיף לחוק הצבאי. למי שלא מכיר, חוק השיפוט הצבאי הוא חוק של הכנסת שעוסק במערכת המשפט הצבאית, אבל זה חוק של הכנסת. והסנגור טען שהסעיף פוגע בזכויות שקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, ולכן צריך לבטל את הסעיף. השופט הקשיב בקשב ואז פנה אליי, תובעת צעירה בזמנו, עדיין הייתי בשירות חובה, ושאל אותי: התובעת, מדוע שלא אבטל את סעיף החוק? כליטיגטורית, כמי שהתפקיד שלה הוא לייצג בפני שופטים, אחד הכישורים הנדרשים הוא להצליח לשלוף מהר תשובה משכנעת לשאלה של שופט. אז עניתי מה שעניתי והדיון נמשך. להרגיע את היושב-ראש, לא בוטל סעיף החקיקה באותו יום באולם בית הדין הצבאי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הייתי בלחץ. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> כן, ראו עליך. אני מספרת את זה כי השאלה היא האם אנחנו רוצים שכך יתנהל דיון בשאלה האם לפסול חוק של הכנסת. היו שם שלושה אנשים: שופט אחד, סנגור אחד מבריק ותובעת אחת צעירה. זה ההרכב שידון האם סעיף חוק שחוקקה הכנסת ימשיך להתקיים או לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> או לא מעלה בדעתו לתקן את חוק השיפוט הצבאי. די, מספיק עם הטיעונים האלה. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> דיון בלי מעורבות או אפילו מודעות של הכנסת, בלי חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה, בלי עבודת מטה מקיפה ובלי משפט משווה. ככה, בשלוף. השאלה היא אם חוק סותר חוק יסוד ברמה שמצדיקה פסילה היא שאלה מורכבת שראויה לתשובה יותר רצינית מתשובה בשלוף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מסכים, נכון. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> אני שמחה שאנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר בבקשה כותרת: גלעד קריב מסכים עם פורום קהלת. עכשיו אפשר להמשיך. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> עכשיו אתה הורס לי, הוא לא יסכים איתי יותר לעולם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא נכון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שמחה, עוד כותרת: גם האיש מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסכים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וגם אני. מי אמר שאי אפשר לעשות הידברות שתביא את כולם מסביב לשולחן בחסותו של פורום קהלת? בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אריאלה, מי לא הסכים איתך? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מכיוון שהיום את כבר חוקרת ולא רק פרקליטה, חוקרת מוכשרת, אז אני מקווה שאחרי הסיפור גם תספרי לנו כמה חוקים בוטלו על ידי בתי משפט – כי אני לא הספקתי לעבור על כל הפסיקה של השלום והמחוזי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חשבתי שאנחנו מחוקקים מדרון חלקלק, גלעד, ולא רק שואלים מה קרה בעבר אלא גם מה הסכנה לעתיד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לכן אני מסכים שסמכות ביטול החוקים תהיה רק בבית המשפט העליון. אבל אם הבאת סיפור, תני לידו את העובדות. כי בכל זאת את פה כדי לייצג עמדה של מכון מחקר רציני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תמשיכי ואחר כך אני אספר על מקרה שבו אני ביקשתי מבית משפט שלום בדן יחיד לקבוע שחוק איננו תקף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר גם לחלק קרטופלך וקפה מהפינג'ן בזמן הצ'יזבטים שלך? אני גם בטוח שכפרקליטה מצטיינת בוודאי הזכרת לשופט שהכנסת קבעה שלא ניתן לבטל סעיף בחוק בלי התייצבות של היועצת המשפטית לכנסת. זה תיקון של הכנסת אחרי בנק מזרחי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תתעלמי מהדברים ותמשיכי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תודה. דבריך נאמרו, נרשמו לפרוטוקול. אריאלה, בבקשה תמשיכי. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> ההערה שלי, כמובן, היא שהיום אין בכלל הגבלות על בית משפט שמחליט לדון בשאלה חוקתית כזאת, והסיבה היא - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חוץ מ - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שתדייק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לכן צריך חוק יסוד: חקיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר בבקשה לתת לה לדבר בלי הפרעה? זה מדהים. העובדה שיש פה דוברת מפורום קהלת לא מצדיקה את ההתפרצויות הבלתי נגמרות שלכם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> יש פה זכות לדיבור מצד אחד. לצד אחד מותר לדבר, מותר להשמיע. לצד שני אסור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תעצום את העיניים, אני אדמיין איך אתה נוהג ואני אלך בדרכך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> קריב, הגיע הזמן שתקשיב גם לאחר. זה קשה לך, הגיע הזמן. לא הגיוני המצב הזה. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> אז היום אין בכלל הגבלות על בית משפט שמחליט לדון בשאלה חוקתית כזאת, והסיבה היא אותו מצב מוזר שאנחנו מצויים בו היום שאנחנו מתנהלים כאילו יש חוקה, אבל אין לנו כזאת. מה שיש לנו הוא חוק יסוד אחד רזה יחסית, שעליו מנסה בית המשפט להשעין את ההגנה על כל הזכויות שאפשר להעלות על הדעת, גם אלה שלא כתובות בו וגם אלה שבית המשפט מכניס לתוכו בפרשנות דחוקה ושנויה במחלוקת. בעיניי כשאין הסכמה רחבה על הזכויות המוגנות נדרשת הסכמה רחבה כדי לפסול חקיקה על בסיסן, וההצעה שכל שופטי בית המשפט העליון יתכנסו כדי לדון בשאלה נועדה לתת לחוקים שלנו ולזכויות שלנו את הכבוד שמגיע להם, וגם כדי שהכרעות כל כך דרמטיות לא יתקבלו על ידי הרכב מזדמן ושלא תהיה מראית עין של מניפולציה בבחירת ההרכב. לצד זה הצעה כזו בוודאי עלולה להעמיס על בית המשפט יותר מדי, ולכן לצד התמיכה במודל ריכוזי של ביקורת שיפוטית אנחנו סבורים שבעניין הזה, לדוגמה, ההצעה של השר לוין היא נכונה יותר כי היא מאפשרת גם לערכאות נמוכות יותר לבחון ולדחות טענות במקרה הצורך, וכך רק מקרים שבהם יש איזשהו סינון שיפוטי ראשוני כן יעברו ל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? אבל זה גם אצלנו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, זה לא כתוב במפורש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את לא רואה כך את סעיף ה' שלנו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו מסכימים איתה, אנחנו גם הצענו משהו בכיוון. לא בהצעה של היו"ר, במסמך של הייעוץ המשפטי לוועדה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מה בדיוק אתם מציעים? << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> בהתאם להצעה שכבר נכתבה על ידי אחרים, אם עולה הטענה בדבר החוקתיות של חוק בפני ערכאה דיונית, היא יכולה לבחון את הטענה. אם היא סבורה שיש לדחות אותה, היא תהיה רשאית לדחות אותה ולא צריך יהיה לעצור את כל ההליך המשפטי כדי להעלות את זה לבית המשפט העליון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל בכל מקרה היא לא תוכל לקבל את זה, תצטרך לעלות. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> בשביל לקבל את הטענה צריך יהיה לעלות. אבל זה כן יוצר סינון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רק מעיר לנוסח ולדברים. ההבנה שלי שסעיף ה' בנוסח שלי אומר את הדברים האלה בצורה אחרת. הוא אומר: אם התעוררה שאלה בדבר תוקפו של חוק וסבר שלא ניתן להכריע בעניין שבפניו בלי להכריע בשאלה האמורה. אני חושב שהכוונה הברורה של הדבר הזה היא שאם החוק בתוקף, לשיטתו, אז ברור שניתן להכריע בלי להכריע בשאלת תוקפו של החוק. אבל בכל מקרה זו הייתה כוונתי ואני מבקש גם מהייעוץ המשפטי להתאים את הנוסח. אני חושב שההערה נכונה. אני חושב שאלה אותם דברים בניסוח אחר, אבל אם יש אי בהירות אז כדאי להבהיר. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> בעיניי דחיית טענה היא הכרעה בשאלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם אנחנו התכוונו לזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני מבקש להבהיר שזו הכוונה. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> בכל מקרה העיקר פה הוא שכדי לפסול חוק בעינינו נדרשת הסכמה רחבה. כאן אני מדברת מבחינת ההרכב והרוב שמקבלים את ההחלטה. מה שאנחנו חושבים שנכון הוא שאי אפשר יהיה לקבל את ההחלטה על סמך רוב דחוק, על סמך החלטה של שופט אחד בסופו של דבר שיכריע לכאן או לכאן. אנחנו מכירים החלטות עקרוניות שעמדו בפני בית המשפט העליון והיה הרכב של חמישה מול ארבעה. לדעתנו זה לא אמור להיות כך בסוגיות כאלה דרמטיות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> איזה הרכב אתם מציעים? כמה הרוב? << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> אנחנו מציעים הרכב מלא של 15 שופטים ורוב מיוחס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דהיינו? 12, 13, 11? << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> אפשר לדון במספרים. מה שחשוב לנו שזה יהיה רוב משמעותי, שזה לא יהיה על סמך רוב דחוק. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> השאלה אם זה רוב של שני שלישים ושליש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל כמה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם מתנגדים לפה אחד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כרגע יש שתי הצעות. כרגע יש הצעה של פה אחד והצעה של 80%, שזה 12 מתוך 15 אם אנחנו עם 15. זו ההצעה של השר לוין, אם אינני טועה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא אומר את זה בציניות. הרי אתם מעורבים ברפורמה הזאת. מה העמדה של פורום קהלת? << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> כמו שאמרתי, אנחנו סבורים שלא נכון לקבוע חובה של פה אחד ושכן צריך רוב מיוחד. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל מה העמדה שלכם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמו שקודם שאלנו את חבר הכנסת לשעבר אוריאל לין. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> אני אמרתי שמונה מתוך 11. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה 72%. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה טוב במספרים. אולי תעשה החלפה עם דוד ביטן או עם גפני. שיעבור לוועדה אחרת, עדיף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אנחנו מדברים על מספר כזה מתוך 15, אני חושב שהרציונל העיקרי שמדבר על 15 שופטים הוא הרציונל של ההתערבות בקביעת ההרכב. כי בסוגיה חוקתית קביעת הרכב או הרכב באמצעות ותק מייצר הטיה הן בהליכי המינוי והן בקביעת ההרכב עצמו על ידי הנשיא, ולעומת זאת בקביעה שצריך את ההרכב המלא של בית המשפט היא מנטרלת את החשש הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בכפוף למניעויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב שבכפוף למניעויות, כי בשנייה שאתה קובע שכל ה-15 צריכים להיות סימן שאין מניעויות. לפי הכלל הרגיל של ניגוד עניינים, בוודאי האמירה החוקתית או מעין חוקתית. אם האמירה היא שבית המשפט צריך להיות בהרכב מלא, אז הוא צריך להיות בהרכב מלא. ומניעויות ובכלל ניגודי עניינים חלים – אם אתה חייב לשבת שם אז לא חל עליך ניגוד עניינים. לכן מניעויות לא, אבל יכול להיות נבצרות, יכול להיות אדם שנמצא בחו"ל ויש עתירה דחופה מאוד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם מופיע בן הזוג בפני ההרכב, או שותפו לשעבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התשובה היא שכאשר יש לך חובה לשבת בהרכב מלא, לא ייתכן שבאמצעות בחירת עורך דין תנטרל שופט שחייב לשבת על פי דין. אז תבחר עו"ד אחר. אבל אני חושב שכללי המניעויות, כאשר כולם חייבים לשבת, הכלל הוא כלפי מניעויות וניגודי עניינים תמיד שהחלטה צריכה להתקבל בכל הרכב השופטים, אז אתה לא עוסק במניעויות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם בבית המשפט האמריקני יש סיטואציות ששופטים לא דנים בניגוד עניינים. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> אם שופט אחד יסרב להופיע אז לא תוכל להעביר החלטה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בניגודי עניינים זה לא נכון, רוטמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות. אבל אני סבור שאנחנו לא יכולים לאפשר. כאשר החשש המרכזי שלנו הוא מפסילת שופטים על בסיס שיקול דעת של גורם מסוים, לא ייתכן שניתן באמצעות בחירת עורך דין לנטרל שופט מההרכב הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל בניגודי עניינים מה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אומר שוב, מאחר שאנחנו עוסקים בנושאים חוקתיים, כשם שבחקיקה בכנסת אנחנו אומרים שבחקיקה בכנסת אין ניגוד עניינים, כי לא הגיוני שאדם שבסמכותו לעסוק בחקיקת חוק יימנע מלחוקק את החוק בגלל שהוא בניגוד עניינים אישי, כאשר עוסקים בסוגיה חוקתית של פסילת חוק ברזולוציה הרחבה ביותר, כמעט בהגדרה לא יהיה מדובר בניגוד עניינים אישי בפסק הדין. הדבר היחיד שיכול לגרום ניגוד עניינים זה באמצעות הצדדים לתיק, והצדדים לתיק בעתירה חוקתית הם לא רלוונטיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא הגיוני מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שופט שיש לו דירה, אז מה עם מס דירה שלישית מחוקק שיש לו דירה? אז התשובה היא שכאשר עוסקים בחקיקה חוקתית, אני לא חושב - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה אמרת שיש הבדל בין מחוקק לבין שופט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו הולכים עכשיו לסוגיית צד מאוד מאוד שולית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ניגוד עניינים, באמת סוגיית צד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רוצה לברך את חברות תנועת הנוער עזרא שמבקרות כרגע בוועדה. ברוכות הבאות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברוכות הבאות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מקווה שדיוני הוועדה יעניינו אתכן ותלמדו מהן את אשר יש ללמוד ולא תלמדו מהם את אשר אין ללמוד. אריאלה, אני בהחלט חושב שגם לאור העובדה שמדובר בעמדתו של השר לוין וגם לאור דברייך ודברי אחרים שדיברו פה, לא רק אגב בגלל השאלה של הרוב הנדרש, גם דבריו של חבר הכנסת לשעבר אוריאל לין שכאשר אתה עושה פה אחד אתה בעצם מייצר זכות וטו לכל שופט, וזה מייצר סיטואציה לא בריאה, אני בהחלט חושב שבנוסח שיועבר להצבעה ביום רביעי בעזרת השם אנחנו נלך יותר לכיוון של 12 או 13 שופטים מתוך 15. בוודאי לקריאה הראשונה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אולי ננסה בעניין הזה להגיע להסכמות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מאוד מאוד מקווה שנגיע להסכמות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשמוע מה המספר של חבריי לאופוזיציה שהם חושבים שאפשר לבטל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התייחסנו לזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהחלט, הם התייחסו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התייחסנו לזה כבר כמה פעמים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא עומד לבדו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רואה טעם רב בטענות שהעלו פה, גם מומחים, גם חברי כנסת, מכל הכיוונים. וכמו שהסברתי בעבר, הסיבה שמלכתחילה נקבע המספר 15 פה אחד בנוסח הצעת החוק, כי אני חשבתי שנקודת ההתחלה למשא ומתן שהצביעו עליה בעבר לפחות חמישה חברי אופוזיציה זו נקודת התחלה טובה. לצערי, למרות שהם הצביעו בעדה, הם בחרו לשבור את הכלים ולא לנהל משא ומתן ולכן אני נאלץ לנהל את המשא ומתן ביני לבין השר לוין במקום עם חברי האופוזיציה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז למה אתה מתיש אותנו בדיונים האלה? תצביע בינך לבין השר לוין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני בהחלט מקווה שהם יחזרו בהם וינהלו את המשא ומתן. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> עד שהם יחזרו, אני אומר אולי המספר שליש ושני שלישים זה משהו שהם יכולים להסכים איתו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, אתה רוצה לשאול את אריאלה שאלה? בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אשים בצד את השאלה ששאלתי אותך, כמה חוקים נפסלו על ידי בתי המשפט המקומיים לתעבורה, לנוער, שלום ומחוזי. וגם נשים בצד את היעדר ההתייחסות לעובדה שיש מגבלה פרוצדורלית מהותית. אין דיון בתוקפו של חוק בלי התייצבות יועמ"שית הכנסת, זה תיקון שהועבר על ידי הכנסת. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> אז חבל שהשופט הצבאי שמונה אצל הנשיא לא יודע את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יכול להיות. גם שופטים לפעמים טועים וזה תפקידם גם של פרקליטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, לא הערתי כלום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה התבלבלת. "לפעמים שופטים טועים" זה משפט ראוי. "השופטים הם בורים ועמי ארצות" זה לא ראוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. ולכן אמרתי את זה בהתחלה. אבל מי יתקן את הטעויות של השופטים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בשביל זה תוך כדי הדיון יושבים מול השופט לפחות שני משפטנים, האחד מייצג את התביעה, השני מגן על הנאשם בהליך פלילי או על הרשות השלטונית בהליך מנהלי, והם תוך כדי דיון יכולים להעיר. בשביל זה גם קיימת פרוצדורה של ערעור, ובעליון גם קיימת פרוצדורה של דיון נוסף במקרה של טעות בדין או חידוש בדין. אבל את זה נשים בצד. אבל צריך לומר, מכיוון שדיברו פה עם חבר הכנסת אוריאל לין - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, זו לא הייתה אמורה להיות שאלה לאריאלה? אני רק מנסה להיזכר איפה היינו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לדברים שנאמרו לאוריאל לין, התיקון הזה משקף את קבלת הכנסת את הרעיון שבית משפט יכול לדון בתוקפו של חוק. כי אחרת הכנסת לא הייתה עוסקת אז בפרוצדורה אלא הייתה עוסקת במהות, אל תגעו לנו בתוקפו של חוק. השאלה שאני רוצה לשאול, ויש לי הרבה מאוד ביקורת על ההתנהלות של הפורום, בלי גרם אחד של ציניות. הרי גם לשיטתכם אין לנו ויכוח על המעמד החוקתי של הזכויות הפוליטיות. יש לנו ויכוח נוקב על מעמד חוקתי למשל של זכויות חברתיות או על זכות השביתה וזכויות עובדים. אבל אני מניח שעל חופש ביטוי, חופש התאגדות, חופש אסיפה, אין ויכוח. פורום קהלת מאמין בזה. אני שואל את העמדה שלכם, האם בעידן שבו מצמצמים את הביקורת השיפוטית כפי שהפעילו אותה – טוב, לא טוב, על זה אין ויכוח – אתם רוצים להסדיר את הביקורת השיפוטית באופן יותר מצומצם. האם לעמדת פורום קהלת תהליך כזה לא היה צריך לבוא כשמקביל ניקח את הזכויות הפוליטיות שלגביהן אין ויכוח ונכניס אותן לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, אחרי שאת בעצם הסברת שיש לנו רשימת זכויות מצומצמת ולא טוב להשאיר אותה לבית המשפט? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה ברורה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא הבנתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לי היא ברורה. נראה לי שגם לאריאלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה כל יכול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם פורום קהלת תומך בהכנסת כל הזכויות החוקתיות שאין לנו מחלוקת על קיומן בדין הישראלי, חופש דת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, שאלת את השאלה, זו שאלה יותר ארוכה מהדברים שלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה מבין בשאלות ארוכות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, אין ספק, למדתי ממך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טוב מאוד, יש דברים שאתה צריך ללמוד ממני. לצערי לא למדת מספיק. שנה ורבע של לימודים, לא למדת את הדברים החשובים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נו, גלעד. אתה רוצה נורא להיכנס לערוץ הכנסת, הבנו. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> אני בטוחה שנשמח מאוד לקרוא הצעה כזאת שלך ולהעיר עליה הערות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה העמדה שלכם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, בסדר גמור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זו תשובה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התשובה שלה היא שהיא רוצה להתמקד בנושא הדיון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אין תשובה לפורום? זה לא קשור בנושא הדיון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היא פתחה ואמרה, יש לנו בעיה עם רשימת זכויות פוליטיות. לפורום קהלת אין תשובה ועמדה בנושא של הזכויות הפוליטיות וההגנה עליהן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תודה. שאלתך ברורה. אריאלה, אם יש לך מה להרחיב על תשובתך הקודמת שאת תשמחי להתייחס לזה כשיהיה מונח משהו על השולחן, את בהחלט רשאית לעשות זאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עת לדבר ועת לחשות, אמר קהלת. ועכשיו עת לחשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה היא למה אתה לא חושה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא חושה לעולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה נחוש להצילנו. << דובר >> אריאלה סגל: << דובר >> השאלה כיצד ראוי להסדיר את הזכויות בחקיקה היא הרבה יותר רחבה מהדיון הנוכחי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל הדברים לא שלובים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תודה. אתה מציק לעד. ד"ר זיו בורר מאוניברסיטת בר אילן, הפקולטה למשפטים, בבקשה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> תודה. אם אפשר שאני אציג את הדברים ואז השאלות. הפורום הזה חדש לי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין שום בעיה. קח בחשבון רק שבשעה 13:00 אנחנו יוצאים להפסקה. אם תרצה להציג את הדברים ואז אחרי ההפסקה עוד שאלות, בבקשה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> מכובדיי, תודה על ההזדמנות. מה שאני אנסה להראות על סמך מידע משפטי עדכני זה שאפילו בניו זילנד, ובמאמר מוסגר גם בבריטניה, כבר ברמה הפורמלית יש במידה מסוימת לפחות ביקורת שיפוטית על חוקים. אם הולכים לרמת המעשה, אז היקף ההשפעה של ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית הוא אפילו רחב יותר, או במילים אחרות, בניגוד למה שנטען כאן, כיום אין מדינה דמוקרטית מערבית שאין ולו במידה מסוימת ביקורת שיפוטית על חוקים ואפשרות לבטל אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי טען את זה? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> כבודו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, ממש לא. אבל בסדר. תמשיך, מצטער שהפרעתי. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> זה מה שנאמר. אני אפרט על ניו זילנד, אני אעיר הערה קטנה על בריטניה, פרופ' מרגית כהן מהזום תדבר על בריטניה יותר בפירוט, ואם תרצו גם אעיר על שווייץ אם אתם מעוניינים. לגבי ניו זילנד. נתחיל בעניין שבניו זילנד יש שריון פורמלי על הסדרים מסוימים שנוגעים לזכות לבחור, ומתוקף פסיקה מ-2018 בית המשפט הכריע שיש לו הסמכות לבטל חוקים שמפרים את השריון הפורמלי הזה. השריון הפורמלי הזה הוא מאוד מהותי, ההסדרים האלה. כדי לפגוע בזכויות שקבועות שם צריך או חקיקה ברוב של 75% מחברי הפרלמנט או משאל עם. זאת אומרת, ההגבלה היא מאוד מאוד חמורה ומאוד מאוד נוקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עוד פעם, על איזה זכויות? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> מדובר על אי ההצבעה, תקופת הכהונה של הפרלמנט, מנגנון בחירת האזורים של הפרלמנט ואני חושב שיש עוד כמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על זמן כהונה גם אצלנו יש דרישה לרוב מאוד מיוחס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> של 80 חברי כנסת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל רק על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה גיל ההצבעה? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> גיל ההצבעה, מנגנון בחירת מחוזות הנציגים ואם אני זוכר נכון יש עוד שניים או שלושה. אז בית המשפט קבע. זאת אומרת, בניו זילנד אפילו ברמה הפורמלית יש סמכות לבטל חוקים. אחרי זה אם הולכים לרמת המעשה צריך להסתכל על עוד שני אלמנטים מאוד חשובים בהקשר הניו-זילנדי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בית המשפט פסל חוקים? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> בית המשפט לא פסל. דעת המיעוט קבעה שיש לפסול. דעת הרוב אמרה, במקרה הזה זו הערת אגב אבל אנחנו מסכימים שהמטוטלת נעה. כי הרי בהשקפה הקלאסית לחוק כזה עם שריון פורמלי כזה אין תוקף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בעצם ברגמן שלנו. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> ברגמן שלנו נוצר ב-2018. לאחר מכן, אם מסתכלים על רמת המעשה, צריך להסתכל על עוד שני אלמנטים שקיימים בניו זילנד ולא קיימים ברפורמה המוצעת. האלמנט הראשון הוא שמסוף שנות ה-70 יש בניו זילנד גוף פסיקה מאוד מכובד שבו השופטים אומרים שהיה ויגיע אלינו מקרה שבו יש פגיעה חמורה בעצמאות המערכת השיפוטית, פגיעה בעצמאות הפרלמנט או פגיעה בזכויות אדם יסודיות, נניח באיסור על עינויים, אנחנו נפסול את החוק, מתוקף סתירה עם ערכי היסוד של השיטה. נכון, עד היום בית המשפט לא פסל חוקים על סמך האמירות האלה, אבל העמדה של המועמדים החוקתיים המובילים בניו זילנד היא שלגוף הפסיקה הזאת יש אפקט מרסן ומצנן על התנהגות הפרלמנט. זאת אומרת, כמו שאתה אומר כאן וחוזר ואומר שלא צריך להסתכל רק על המקרים שבוצעו בפועל חוקים, אז צריך להסתכל בניו זילנד ולהבין שלהלכה הזאת יש השפעה מצננת על התנהלות הפרלמנט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בית המשפט פסל חוק בגלל הדברים האלו? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> בית המשפט לא פסל. יש סדרה של פסיקות שבהן הוא אומר: אם יהיו סוג המקרים שכרגע פירטתי, אני אפסול מתוקף סתירה עם ערכי היסוד של השיטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לאור בעצם. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> בעצם לאור. יותר מזה, בעצם ולנר, כי בוולנר ברק נסמך על אותה פסיקה ניו-זילנדית, או תחילתה. כי יש פסיקה ניו-זילנדית שממשיכה עם אותו קו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אוי, גם ניו זילנד נופלת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, ממש לא. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> האלמנט השלישי הוא אלמנט שחביב על תומכי הרפורמה, וזו הצהרת אי התאמה. צריך לדעת שבניו זילנד יש חוק מ-1990 שמפרט רשימה הרבה יותר ארוכה של זכויות אדם, אבל כל חוק מאוחר יותר יכול לכאורה לגבור על מה שקבוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא לכאורה, במפורש. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> שנייה, אני אנסה להסביר. אני אגיע לשאלה למה אני מסייג את הלכאורה, ואתה צודק, גם קבוע במפורש במגילת הזכויות. יחד עם זאת יש שם שני הסדרים שצריך לקחת אותם בחשבון. האחד הוא שיש חובה על בית המשפט לעשות ככל יכולתו ומעבר לכללי הפרשנות הרגילים כדי לפרש את החוק האחר באופן שלא יסתור את מגילת הזכויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה כתוב בצ'רטר? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אם אני זוכר נכון, זה כתוב בבריטי וזה מוסק בניו-זילנדי. אבל אין חילוקי דעות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא כתוב בניו-זילנדי. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אבל ההלכה קבעה את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק אחרי התיקון זה נכתב, לא ב-1990. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז היום זה כן כתוב. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> ביקשתי, אני לא רגיל לפורום הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> גם יש האפשרות הזאת לפרש, ובית המשפט פה מפרש באופן מאוד יצירתי ומאוד מעבר לגבולות הפרשנות הרגילים את החקיקה כדי למנוע סתירה. ויתרה מכך, ב-2020 פסק בית המשפט העליון בניו זילנד שיש לו סמכות לתת גם הצהרת אי התאמה. בהקשר הניו-זילנדי זוהי פסיקה אקטיביסטית לחלוטין, כי בשונה מהחוק הבריטי, ששם זה קבוע במפורש, בחוק הניו-זילנדי זה לא היה כתוב בכלל. ובא בית המשפט העליון הניו-זילנדי ובפסיקה אקטיביסטית מאוד מפרש שיש לו הסמכות הזאת. עכשיו השאלה היא מה עושה בית המחוקקים הניו-זילנדי. הפרלמנט הניו-זילנדי קודם כל את החוק הספציפי מתקן, ולאחר מכן מתקן גם את החוק מ-1990, ולפני כמה חודשים ב-2022 מתקן את החוק מ-1990 וקובע מפורשות שלבית המשפט יש סמכות לתת הצהרות אי התאמה. העובדות האלה מעידות על למה למנגנון אי התאמה יש השפעה שם ובתרבות שלנו כנראה ישפיע פחות. כי בהקשר הניו-זילנדי שבית המשפט קובע ב-2018 שיש לו סמכות, הוא אומר: הנחה סבירה בתרבות החוקתית הניו-זילנדית שהפרלמנט יקשיב לנו. ובאמת אתם רואים, גם ברמת המקרה הפרטני וגם ברמה של ההסדר הכללי הפרלמנט הקשיב לבית המשפט, בעוד שפה אני מצטער אבל אני יכול לתת דוגמאות רק מלאחרונה שבהן בית המשפט קובע - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה לא יכול לתת דוגמאות מלאחרונה, כי אצלנו אין אי התאמה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> לא, אבל שבית המשפט קובע איקס, ובאים ומתקנים את חוק היסוד. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> השאלה אם בית המשפט משקף שם את הציבור, בניגוד למקרה שלנו. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> על זה אני רוצה לענות, לאור העובדה שהיועץ המשפטי של היושב-ראש, שמעון נטף, האשים אותי בהיעדר הבנה בנושא. זה היה בטוויטר ואין לי טוויטר אז עדכנו אותי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק בוועדה, חברים, זה גם בטוויטר. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אז אני רוצה שיירשם בפרוטוקול, כי האישום הוא לא נכון. לגבי מינוי שופטים, מה ששמעון נטף ואחרים מסתמכים עליו הוא מה שכתוב בחוק, אבל זה רק חלק מהסיפור ולכן מה שאומרים הוא חלקי. בחוק קבוע שרק שר המשפטים ממנה. אבל הם מתעלמים מחקיקת המשנה. מתוקף סעיף או 93 או 96 לאותו חוק קבוע ששר המשפטים צריך לפרסם את הפרוצדורה למינוי שופטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> החוק קובע שהוא צריך לפרסם פרוצדורה. הוא לא קובע את הפרוצדורה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> הוא לא קובע את הפרוצדורה. אותה חקיקת משנה שנקבעת כיום היא שכאשר מתפנה מקום בבית המשפט העליון, שר המשפטים פונה לנשיא בית המשפט העליון. נשיא בית המשפט העליון מתייעץ עם שאר שופטי בית המשפט העליון, חוזר לשר המשפטים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון חייבים להגיע בהסכמה לרשימה של שלושה מועמדים. שר המשפטים רשאי לבחור את השופט רק מתוך הרשימה המצומצמת הזאת של שלושה מועמדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שזו פרוצדורה שנקבעה על ידי שר המשפטים ויכולה גם להשתנות על ידו. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> זה נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רק מוודא, בסדר גמור. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אבל זה דין. בפעם האחרונה שבדקתי חקיקת משנה היא דין. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל הוא יכול לבטל את זה במחי יד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, חקיקת המשנה אומרת שצריך לפרסם את הפרוצדורה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> חקיקה ראשית קובעת שצריך לפרסם את הפרוצדורה. חקיקת המשנה היא הפרוצדורה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל הוא יכול לבטל את זה במחי יד. אם הוא מחליט שהשיטה לא עובדת, אז הוא מבטל אותה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ומי בוחר את נשיא בית המשפט העליון, שאיתו השר מתייעץ? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> זה ראש הממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת, ראש הממשלה ממנה את הנשיא שאיתו שר המשפטים מתייעץ ומכין איתו ביחד רשימה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אתה מבין שבית משפט עליון, ברגע שהוא מייצג אז הפרלמנט נותן משקל לדברים שהוא אומר, והיא הנותנת. זה מה שאנחנו אומרים, הגיע הזמן שבית המשפט ייצג את הציבור ואז אני מניח שיהיה דיאלוג, ולא מה שיש עד עכשיו. אבל דווקא החכמנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, החכמנו מאוד. אנחנו עכשיו נצא, כפי שסוכם, להפסקה, ואתה תהיה ראשון הדוברים, בעזרת השם. תוכל להשלים את דבריך ואז יהיו גם התייחסויות. נצא להפסקה עד השעה 13:30. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רבותי, אנחנו חזרנו. זיו, אנחנו מחדשים את הישיבה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> לגבי שלושה מתוך ארבעת המרכיבים של הפדרציה שנקראת בריטניה יש סמכות לבטל חקיקה ראשית שלהם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לבית המשפט העליון? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> לבית המשפט העליון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שסותרות חקיקה שסותרת מה? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> שסותרת חוק זכויות האדם שמעגן בעצם את הזכויות של European Convention. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת, החוק שחוקק הפרלמנט הבריטי גובר על הפרלמנטים המדינתיים אבל לא על עצמו. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> לגבי הפרלמנט, צריך לזכור שבחוק הבריטי הצהרת אי התאמה מובילה לכך שהחוק המתקן מתקבל בפרוצדורה קצרה ביותר. זאת אומרת, הוא לא צריך לעבור שלושה הליכי קריאה וכן הלאה, הוא צריך לעבור קריאה אחת בפרלמנט והצבעה אחת בבית הלורדים וזהו. זאת אומרת, ההליך הוא הרבה יותר מהיר והרבה יותר קל מאשר על מעשה חקיקה אחר. מה שעוד יותר מקרב את זה לביקורת חוקתית. אלמנט נוסף שמקרב את זה לביקורת חוקתית הוא העובדה שברגע שזו פסיקה של בית הדין האירופי, הלחץ הבין לאומי בלהיות חבר ב-Council of Europe גורם לזה שעד היום כמעט ואין מקרה – יש מקרה אחד, וגם שם בסוף בריטניה התכופפה במובן זה – שבו בריטניה לא מתקנת את החוק. המקרה היחיד הוא מקרה האסירים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הוא על זכות הצבעה. אתה יודע, בקטנה כזה, והחזיקו את זה במשך הרבה מאוד זמן. זה מקרה על זכות הצבעה, לא זכויות אדם. זכות הצבעה ממש. וכמה זמן הם החזיקו נגד עמדת ה-EU? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> הם ידעו שהם לא מעבירים לפרלמנט ולכן בדרכים של חקיקת משנה הם ריככו מאוד עד לכדי שמועצת אירופה באה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת שהפרלמנט קיבל גם פסק דין של אי התאמה מהאיחוד האירופי וגם פסק דין של אי התאמה מבית המשפט שלו עצמו, ובמשך 10 שנים לא נגע בחוק, עמד כנגד אותם פסקי דין, לא תיקן את החוק ולא שינה אותו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מקרה אחד מתוך כמה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא קשור. מדברים על תרבות פוליטית, וזה על זכות הצבעה לא על כבוד האדם, לא על משהו עמום, אמורפי. על זכות הצבעה. אני רק רוצה לוודא. זיו, אגיד לך למה אני אומר את זה, כי נאמר לנו קודם גם על ידי כל מיני גורמים, חלקם יושבים לידך, שבכל המקרים באנגליה הפרלמנט ישר מציית. אז עכשיו כבר מצאנו מקרה אחד די בולט על זכות הצבעה שהפרלמנט לא ציית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמו שלמדנו שבניו-זילנד זה לא עובד. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, עם כל הכבוד מה שנעשה פה הוא cherry picking כפול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה עשית את ה-cherry picking. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> ממש לא. אם בכל המקרים מלבד אחד הפרלמנט מציית - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המילה מציית לא מתאימה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> בכל המקרים מלבד אחד הפרלמנט מתקן בהתאם לפסיקת בית המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> ובמקרה היחיד שהוא לא מתקן בסופו של דבר בריטניה כן מתקנת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא לא מתקנת. היא השאירה את החוק על כנו. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> בריטניה כבריטניה דואגת לצמצם את הפגיעה ברמה שמועצת אירופה אומרת שזה עומד בדרישות פסק הדין. לבוא ולהגיד שמהמקרה הזה ניתן להבין שבריטניה חופשית לעשות כאוות נפשה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אמרתי את זה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אבל נראה לי שאתה נתלה יותר מדי במקרה הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה הצגת את בריטניה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להפך. אם הקשבת לדברים שאמרתי, אמרתי להפך. אמרתי שאני חושב שבשנייה שלבית המשפט תהיה ביד סמכות רכה ולא סמכות לפסילת חוקים, יקשיבו לו יותר, לא פחות. זו הייתה האמירה שלי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואילו פרוצדורות אתה עושה מול בריטניה כדי לתקוף את זה, או בניו זילנד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אמרתי שאני חושב שאם לבית המשפט העליון תהיה ביקורת שיפוטית רכה, לא פסילה, אני חושב שיקשיבו לו יותר ולא פחות. זו הייתה אמירתי. אתה יכול להגיד שאתה חושב שלא, וזה בסדר. אתה יכול להגיד שלדעתך התרבות הישראלית שונה, וזה גם בסדר. אבל כשאתה אומר מה אני אמרתי או איזה cherry picking אני עושה או מה אני חושב שיקרה, אני מציע שתהיה נאמן למה שאני אמרתי. אתה יודע, בקשה קטנה כזאת. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אין בעיה, אז אני נאמן למה שאתה אמרת. אתה אמרת שיש מדינות שבהן אין ביקורת חוקתית על חקיקת משנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אמרתי את זה. אמרתי שיש מדינות שבהן יש ביקורת רכה, כמו בריטניה וניו זילנד, ויש מדינות שבהן יש ביקורת קשיחה עם פסקת התגברות, כמו קנדה, ויש מקומות עם חוקה שבהם אין ביקורת שיפוטית כמו הולנד ולוקסמבורג, ויש מקומות שבהם יש חוקה ויש ביקורת שיפוטית והיא קשיחה. וגם שם הביקורת היא הרבה יותר מצומצמת מאשר בישראל, כי לפי הסקירה של הממ"מ כמעט אין מקרה של תקיפה ישירה של חוק בערכאה עליונה על בסיס היעדר זכות עמידה ולא אגב תיק ספציפי. מה שקיים אצלנו והוא מרבית תיקי פסילת החוקים שהתרחשו. זה מה שאני אמרתי. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אני אענה למה שאמרת. גם בניו זילנד ובבריטניה יש סמכות קשה לבטל חקיקה ראשית. לגבי ניו זילנד אתה הסכמת שיש מקביל לברגמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אתה אמרת שיש מקביל לברגמן. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אז אני אומר, המקביל הזה אומר שאפשר לפסול ממש. זו סמכות קשה, זו לא סמכות רכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול בסדר, רק תגיד אתה אמרת. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אני עומד מאחורי זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה, רק אל תגיד שאני אמרתי. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> דבר שני, גם באנגליה כאשר מדובר בחקיקה הראשית שמנהלת חלקים נכבדים מתחומי החיים בסקוטלנד, בוולס ובצפון אירלנד, אז יש סמכות לבטל חקיקה ראשית. אם זו חקיקה של הפרלמנט בסקוטלנד, אלה חוקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואני cherry picking. תודה. הובן. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> דבר נוסף, כאשר אומרים שבאנגליה יש ביקורת רכה, צריך לזכור שגם הביקורת הרכה הזאת יושבת על סמך אותו מנגנון בין-לאומי של ה-Council of Europe. אתה רוצה שמדינת ישראל תצטרף למנגנון בין-לאומי עם ביקורת כזאת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא ה-Council of Europe, אבל בסדר. זה בית הדין האירופי לזכויות אדם. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> מי שעוקב אחרי אכיפת בתי הדין זה ה-Council of Europe. לקחת את האחד בלי השני זה לקחת הסדר שהוא צולע. זה הסדר בלי כל המנגנונים שלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מסכים לחלוטין שלקחת הסדר באופן צולע זה לא טוב. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> לגבי הולנד, לוקסמבורג, וגם שווייץ ניתנה פה לדוגמה, אמנות בין-לאומיות גוברות על חקיקה ראשית במובן שהחוק נשאר כתוב בספר החוקים, אבל הוא הופך להיות אות מתה. זאת אומרת שכאשר אומרים שבשווייץ, למשל, או בהולנד אין סמכות לבתי המשפט לפסול חקיקה פדראלית, במקרה השווייצרי זו חקיקה ראשית במקרה ההולנדי, זה תיאור לא מדויק ברמה מאוד מאוד בסיסית מהסיבה שאם נקבע שאותה חקיקה ראשית סותרת את האמנה האירופית לזכויות אדם, או את האמנות לזכויות אדם האחרות שהמדינה הזאת חתומה, אם בית משפט הולנדי פוסק את זה, הוא מחייב את הרשות לא לפעול לפי החוק הפדרלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בתנאי שזה אושר על ידי הפרלמנט שהרוב שבו של חוקה. מה שמחייב זה לא האמנה הבין-לאומית אלא הפרלמנט עצמו את עצמו. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אבל לפני רגע אתה אמרת שאין שם ביקורת חוקתית לבטל חוקים, ואני אומר לך שיש שם ביקורת חוקתית בעצם לבטל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אמרתי שהיא לא באה כתוצאה מהחוקה, אלא כתוצאה מאקט של הפרלמנט שאמר שעל חוק ספציפי, החוק הבין-לאומי שאומץ, כמו שקובעים אימוץ חוקה. אבל האמירה כאילו יש נורמה חוקתית ולכן ממילא בית המשפט העליון מוסמך לאוכפה ולבטל חוקים על בסיסה – אין סימן שוויון בין שני הדברים האלו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם פה הביקורת החוקתית היא מכוח החלטה של הכנסת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עד היום היא לא. לא הייתה החלטה של הכנסת על ביקורת חוקתית. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> בהולנד הפסיקה שקובעת שאמנות בין-לאומיות גוברות על חקיקה ראשית מקומית היא פסיקה שנקבעה, אם אני זוכר נכון, ואל תתפסו אותי על השנה המדויקת, ב-1919, והיא נקבעה מכוח עקרונות חוקתיים לא כתובים. הרעיון הזה שאחר כך עוגן בחוקה ההולנדית אחרי מלחמת העולם השנייה כביטוי לעיקרון החוקתי הלא כתוב, עד לכדי שיש הרבה מאוד מעומדים הולנדיים חושבים שהפרלמנט ההולנדי אינו רשאי לתקן את הסעיף הזה בחוקה באופן שישנה את המעמד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המלומדים חושבים זאת? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> זה היה ה- Law Commissionשל הפרלמנט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז המלומדים חושבים זאת. אין ספק שהם חושבים שלעם אסור לקבל החלטות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשאני ניהלתי שיח שהוא 5% למול נציגת קהלת, גם אפשרת את זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם נציגת קהלת הייתה אומרת כמה וכמה פעמים בדבריה שאתה אמרת דברים שלא אמרת, הייתי מאפשר לך גם להתווכח איתה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו אתה לא מאפשר לו לדבר על חוות הדעת שלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שמעת מה שאמרתי? כנראה פספסת את הקטע הזה. הוא כמה וכמה פעמים אמר דברים בשמי שמעולם לא נאמרו על ידי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבנתי, ואז מכוח האינרציה המשכת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול מכוח האינרציה. בכלל, אנחנו ממשיכים מכוח האינרציה שלך עדיין כיושב-ראש ועדת החוקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שמעתי אותך. אחרי זה אתה לא מבין למה אומרים לך שהבאת את הוועדה הזאת למדרגה הכי נמוכה שלה מזה שנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את הכול אני מבין, גלעד. תפסיק לרטון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא אפסיק לרטון, אני אעשה מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רטון נא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני ארטון ואני מייצג ציבור גדול שרוטן. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> כיום אין שום מדינה דמוקרטית מערבית בעולם שאין ולו במידה מסוימת ביקורת נוקשה, לא רכה, במידה מסוימת על חקיקה ראשית. אין חיה כזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם אחרי חקיקת הצעת חוק: יסוד השפיטה שלנו, גם ישראל לא תהיה מדינה כזאת. תודה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> זה נכון. אבל יש הבדל גדול בין לבוא ולהגיד אל תדאגו מהרפורמה כי יש המדינות כמו ניו זילנד, כמו אנגליה, ששם זה אפילו יותר גדול כי אין ביקורת, לבין לבוא ולהודות שאין מדינה כזאת והן חריגות אולי באופן המצומצם של הביקורת, אבל עדיין אין חיה כזאת מדינה שאין בה בכלל ביקורת שיפוטית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> וגם בישראל אחרי חקיקת חוק יסוד: השפיטה בנוסח המוצע על ידי לא תהיה מדינה בעולם שאין בה ביקורת שיפוטית על - - - << דובר >> זיו בורר: << דובר >> עצם העובדה שהקואליציה תמנה את השופטים - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין מדינה בעולם שהקואליציה ממנה שופטים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אשמח מאוד אם תענה לחבר הכנסת פינדרוס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המתקפה הזאת שלך. עכשיו הוא מדבר על הדברים שלך. אתה פשוט את המנהל את הדיון באלימות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז תקרא. אתה אדם אלים, דורסן וכוחני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בושה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. אתה חרפה. אדם אלים, גס ובריון. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם הוועדה.) << דובר >> זיו בורר: << דובר >> חבר הכנסת פינדרוס, אני רוצה לענות לך. קודם כל אבהיר את דבריי ואחר גם גם אענה לשאלה שלך באופן נקודתי. לגבי להבהיר את דבריי, אני טענתי שכל הקומפלקס ביחד יוצר מצב - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני חייב לומר לך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פינדרוס, תן לו בבקשה לענות. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אמרתי בדיוק מה הם אותם רכיבים כאשר הם יוצרים את הקומפלקס ביחד. בפועל ביקורת חוקתית במדינת ישראל תהפוך להיות עניין תיאורטי. עכשיו לשאלתך. אני לא יכול להגיד לגבי זה מה קורה בכל העולם. אני יכול להגיד שחלק מהמדינות שהובאו כאן כדוגמאות, האופן שבו הובאו הדוגמאות הוא לא מדויק, ואם אתה רוצה אתן שני מקרים כאלה. האחד הוא המקרה של ארצות הברית. היום אתה צודק, בארצות הברית בעצם הקואליציה ממנה את השופטים. אבל מה שצריך לזכור, שבארצות הברית זה הסדר חדש. עד שנת 2017 היה חל כלל הפיליבסטר לגבי שופטים של בית משפט עליון. זאת אומרת, היה צריך רוב של 60 חברי סנאט כדי להסכים למועמד, מה שגרם לכך שהמועמדים מונו בהסכמה רחבה. רק מאז 2017 בעצם בוטל הכלל, והתוצאה המיידית הייתה מינוי של שופטים הרבה פחות מקובלים בחברה האמריקנית, וכתוצאה אתה יכול לראות במדדים, יש פגיעה אדירה באמון הציבור בבית המשפט העליון האמריקני. ואם המטרה של הרפורמה היא להעלות את אמון הציבור בבית המשפט העליון, זה ללכת בכיוון ההפוך מהדרוש. דוגמה שנייה שניתנה היא שווייץ. בשוויץ כל המערכת בנויה על מערכת של שיתוף פעולה וקונצנזוס. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל למשל בממשלה אוטומטית ארבע המפלגות עם הכי הרבה קולות יושבות בממשלה. זאת אומרת, תדמיינו מה היה קורה אם בארץ זה היה המנגנון. אחר כך אותו דבר לגבי הוועדה למינוי שופטים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם מרב מיכאלי הייתה עושה איחוד עם מרצ. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אני חושב שבכנסת ה-23 זה סמוטריץ' והמשותפת צריכים לשבת ביחד לפי זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אגב, זה אני בעד. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> גם אני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני פחות פוחד מהמשותפת מאשר מיש עתיד ומרב מיכאלי. אני חייב לומר לך. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> בוועדה למינוי שופטים, שהפרלמנט משמש כחותמת גומי, זאת אומרת עד היום הוא מעולם לא פסל מינוי שלה, הוא תמיד אישר את ההמלצות שלה, יושבים 17 חברים, חמישה מהבית העליון, 12 מהבית התחתון. שוב, יש איזון בין בתים שלא קיים אצלנו. כל מפלגה שיש לה מעל חמישה חברי פרלמנט שולחת נציג. אם יש מפלגה בת פחות מחמישה הם שולחים נציג ביחד, והכלל הוא שצריך לדאוג שיש שיקוף של כל הקשת הפוליטית בהתאם לייצוג שלה. זאת אומרת, לחלוטין לא שליטה של הקואליציה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. אם יש שיקוף של כל הקשת הפוליטית, אין רוב לקואליציה? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> יש רוב לקואליציה, אין שליטה של הקואליציה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי, יש רוב אך אין שליטה? אני מנסה להבין את הסיפור שאתה מספר. אנחנו לא מדברים היום על מינוי שופטים בכלל, אבל כדי להבין את המקרה. אתה אומר שיש שיקוף של הקשת הפוליטית בקרב הפרלמנט. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> לא. דואגים שבכל זמן נתון בקרב כלל השופטים בערכאה הפדרלית יהיה שיקוף למגוון הדעות באוכלוסייה. זה הרעיון. זאת אומרת, אין שליטה במובן הזה שהקואליציה עכשיו מסתכלת על האירוע היחידני של מינוי שופט חדש וממנה למקרה הזה שופט שהוא קרוב למחנה שלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. כמו בהרבה מדינות בעולם, הקואליציה ממנה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> לא הקואליציה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במקרה ההוא בסדר, אני מקבל. אני אומר, גם במקרה שבו קואליציה ממנה ואז אחר כך אחרי בחירות קואליציה אחרת ממנה, הרכב הקואליציה שונה, ואחרי עוד בחירות הרכב הקואליציה שונה, ואחרי עוד בחירות הרכב הקואליציה שונה, בסופו של דבר במערכת פוליטית מתפקדת יש לך שיקוף של הקואליציות השונות שהן לא תמיד אותו גוף שולט. כמו הדוגמה של ארצות הברית שהבאת, שבדרך כלל ממנים כאשר יש אותו נשיא ואותו רוב בסנאט, אז יש לך תקופות שיש לך נשיא דמוקרט ורוב דמוקרטי ואז הם ממנים, ויש לך תקופות שיש, ולכן לקח 40 שנה לשנות את ההרכב של בית המשפט. אבל בסופו של דבר הוא משקף את הקונצנזוס הבין-דורי. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> קודם כל, יש הבדל בין ההסתכלות על האירוע היחידני לבין שאתה דואג תמיד שתהיה אמת השיקוף. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> השתכנעתי, אני רק רוצה לשאול שאלה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אבל אני רוצה לסגור רעיון. אגיד שני דברים. האחד, שלא יבינו אותי לא נכון, זה לא שאני מחבב את ההסדר השווייצרי. אני רק אומר, כאשר הציגו אותו כאן לא הציגו אותו באופן מדויק. אלמנט נוסף שחשוב לי לציין ולא הוכנס, גם דואגים שבכל רגע נתון יהיה בקרב השופטים כל הקבוצות האתניות של שווייץ. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בלי חרדים, בלי שמרנים, בלי כלום. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם אני הולך עם קו המחשבה שלכם של המכלול והכול, ואני אומר לך את זה באמת בכנות, בעצם כרגע מה אתה מציע למדינת ישראל בשביל שיהיה ארצות הברית לפני? הרי מה הבעיה שלנו? אמר את זה פרופ' אומן, שבהצעה המוזרה של יושב-ראש הוועדה עדיין יש שלושה שופטים בתוך המערכת, שזה לא קיים במדינות אחרות. גם אתה אמרת, יש איזון. אז בוא גם היום נוציא את השופטים וניקח קואליציה ואופוזיציה. האם זה נראה לך סביר ונכון? בתחושה שלי הסובייקטיבית, בתורת המשחקים, בממשלת ימין השופטים מייצגים את האופוזיציה, בממשלת שמאל כל הוועדה היא גוש אחד. ולכן תן לי אתה פתרון בתחושה הסובייקטיבית שלי כמחוקק, איך לפתור את הבעיה. כי אתה מסכים שמה שקורה בישראל לא דומה לאף מדינה בעולם, בטח לא מה שהיה פה עד התיקון של גדעון סער, שאז בכלל אני לא רוצה להגיד מה היה פה. אני במקרה מכיר. אבל אחרי התיקון של גדעון סער היה מקצה שיפורים. אני שואל, לטעמך, מה יכול לתקן את הדבר הזה מבלי לעשות כמו שאתה אומר, להיות מדינת עולם שלישי שאין בה דמוקרטיה, אין בה כלום. מה אתה היית מציע? אני יוצא מתוך נקודת הנחה סובייקטיבית שהשופטים בסוף הם האופוזיציה שלי. כשאני באופוזיציה הם הקואליציה נגדי. מבחינתי זאת המציאות. למה? כך נדמה לי. ולתחושה הסובייקטיבית הזאת שותפים סדר גודל של 75 חברי כנסת. אני שואל איך אתה מציע לנו, 75 חברי כנסת, חוץ מאלה שבאופוזיציה כרגע לצורך העניין, לפתור את זה? ועדה שנייה כמו שוויץ, כמו ארצות הברית לפני המהפכה, כמו מדינות אחרות. תגיד לי איך אתה היית מציע לעשות את זה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> שיובהר, אני לא חושב שהפתרונות של שווייץ ושל ארצות הברית לפני הם טובים. הם עדיין גרועים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז מה אתה מציע? << דובר >> זיו בורר: << דובר >> לגבי המצב הקיים, קודם כל יש תיקון סער, ומרגע שיש תיקון סער יש לך מצב שבו לא לקואליציה ולא לשופטים יש יכולת, הם חייבים להגיע להסכמים ביניהם. אז לדעתי תיקון סער עושה הרבה עבודה, הוא לא עושה הכול. איפה הוא לא עושה הכול? אני חושב שצריכה להיעשות יותר עבודה, ואולי אפשר לעשות את זה אפילו בקביעה, בשיקוף החברה הישראלית. אני חושב שזה אסון שאין שופט חרדי בבית המשפט העליון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מדבר על סמנטיקה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> זו לא סמנטיקה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני שם בכנות את הבעיה הסובייקטיבית שלי ושל עוד 75 חברי כנסת – 75 ולא 64, ואני עומד על זה – אני שואל בתחושה הסובייקטיבית, איך אתה מציע לנו לשנות את הדבר הזה מבלי לפגוע בתחושה הסובייקטיבית של 40 המנדטים הנוספים? אני שם לך מצב נתון בעיניים שלי. יש 40 מנדטים שחושבים שהמצב היום הוא מצוין, הוא מדהים, היה צריך אולי קצת אפילו לחזק את הצד השני כי לא מספיק מגנים על הפלסטינים ולא מספיק מגנים על כל מיני דברים כאלה, ויש 75 חברי כנסת שחושבים סובייקטיבית, בתוכם ציפי לבני עד שהיא לצורך העניין עושה כותרות אחרות, ובתוכם גדעון סער עד שלצורך העניין עושה כותרות אחרות, ובתוכם אביגדור ליברמן עד שמסיבות פוליטיות עושים כותרות אחרות, ואפילו מתן כהנא שמסיבות פוליטיות כיום נזהר בלשונו. אני שואל, אם יש תחושה כזאת סובייקטיבית ל-75 אנשים הזויים שנפלו מהחלל, תן לי אתה הצעה, לא רוטמנית, לא לווינית, שנראית לך סבירה והגיונית. וסליחה, שמחה, שאני מנסה לנהל משא ומתן בלעדיך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חשבתי כל הזמן שהמקום הנכון לנהל משא ומתן הוא חדר הוועדה. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> דעתי היא דעתי האישית, ואני לא מייצג פה שום גוף כאשר אני אומר את הדעה הזאת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם אני אומר את דעתי האישית ואני לא מייצג אף גוף, חוץ ממפלגה של שבעה מנדטים. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> אם אתה שואל אותי, אם היו קובעים כללים של ייצוג אני חושב שזה היה עושה הרבה מהעבודה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא היה פותר. << דובר >> זיו בורר: << דובר >> זה עושה את העבודה באנגליה שבה יש חובה למינוי מספר מסוים של שופטים סקוטים. זה עושה את העבודה בשווייץ שבה יש חובה שיהיה מורכב מדוברי איטלקית, דוברי צרפתית ודוברי גרמנית. אני חושב שיש הרבה מדינות שבהן זה נעשה, ואני חושב שזה הסדר שלהוסיף אותו על הסדר סער יעשה הרבה מאוד עבודה לאפשר לפלחים באוכלוסייה שלא מרגישים מיוצגים בבית המשפט. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז אולי לא הבנת את מה שאמרת. הנושא שלי זה לא נושא הייצוג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פינדרוס, אנחנו לא נפתור את זה לדעתי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר שהמכלול הוא אחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא חושב שהבעיה היא שזה עניין עדתי או עניין דתי או מוצא או שפה. זו לא השאלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זו לא השאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן הדוגמאות שאתה מביא מהעולם, דוברי שפה מסוימת, צד אתני מסוים, זאת לא הבעיה שהרב פינדרוס מדבר עליה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם אם היה שם שופט חרדי זה לא היה נותן לי תחושה יותר טובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא מדבר על תפיסת עולם, והוא אומר את מה שאמר גם השר לוין וגם אני הקטן, למרות שהוא לא רוצה הצעה לא רוטמנית ולא לווינית, והוא אומר שמה שקורה היום כאשר אתה אומר איזה יופי, צריך קונצנזוס – אז כמו שאמר השר לוין, כאשר הימין באופוזיציה אז יש נציג אחד מתוך תשעה, וכאשר הימין בקואליציה יש לו שלושה או ארבעה מקסימום מתוך תשעה. ולעומת זאת כאשר השמאל באופוזיציה יש לו חמישה או שישה או ארבעה, ולעומת זאת כאשר הוא בקואליציה יש לו שמונה, והמצב הזה הוא מצב לא תקין. אפשר לעצום עיניים ולהגיד שהוא לא קיים במדינת ישראל, ואפשר להסתכל על המציאות נכוחה ולהגיד: כן, אין סיכוי בעולם לשופט שמרן להיכנס למערכת היום, כי יטילו עליו וטו. ולעומת זאת בזמן של ממשלת שמאל, וגם בסיטואציה של ממשלה מעורבת כמו שהייתה בפעם הקודמת, שופט שהוא פרוגרסיבי או אקטיביסט או שמאלני, תבחר איזו מילה שבא לך, הסיכוי שלו להיכנס גדול. אנחנו בכלל לא בדיון הזה היום. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מכיוון שמדברים על המכלול, מאיפה נובע המכלול? אני בא הפוך מהמקום של שמחה, אני בא מהמערכת הציבורית 30 שנה. התחושה בסוף היא שיועצים משפטיים, פרקליטות המדינה ומערכת בתי המשפט הם כמעט חבורה אחת. זאת אומרת, כשאני בא ליועץ המשפטי אצלי בעירייה ושואל אותו לחוות דעתו, הוא כל הזמן מסתכל בזווית העין על הוועדה למינוי שופטים, וזאת הבעיה. זאת אומרת, בדיוק את מה שאתם פוחדים שהשופט או הפרקליט יסתכל על מרכז הליכוד לצורך העניין, שאתם אוהבים להשתמש בזה, היום המציאות היא שזאת מערכת אחת. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> יש לי מחקר שקיבלתי היום, רוב השופטים הם מהמערכת הציבורית, אתה יודע את זה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם היינו עושים איזון של הסכמה בין קואליציה לאופוזיציה ומנטרלים את השופטים לגמרי מתוך הוועדה לבחירת שופטים ועושים קואליציה ואופוזיציה והסכמה של 65 או 75, לצורך התרגיל, יכול להיות שזה היה מייתר את כל הנושא של היועצים המשפטיים ועילת הסבירות ופסקת ההתגברות, כי זה היה משנה את כל מאזן החשיבה לטובת זכויות האדם. כי מי שנפגע מזכויות אדם יותר מהכול זה הדבר הזה, כי 90% מהעתירות על זכויות של אזרח, אם הן מול רשות ממלכתית הן נדחות, כי אותו פרקליט ואותו יועץ משפטי מגן על זה. זו הרי מערכת מסתובבת ואז המדינה אומרת לא. ואחר כך אומרים לנו: המדינה אמרה בחוק פלוני ובחוק אלמוני, אבל המדינה לא התערבה. בסוף זאת מערכת שמזינה את עצמה. ואם היינו מצליחים לנטרל את זה, יכול להיות שזה היה מייתר את כל השאר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על הוועדה לבחירת שופטים נקיים את הדיון בע"ה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל עברנו כבר את הקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, אבל עוד לא קבענו דיון על הוועדה לבחירת שופטים. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> ידידי פינדרוס, אתה למדת גמרא כל כך הרבה שנים, תמצא פתרון לרבע את המעגל הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם היה קם גוף במדינת ישראל ומאפשר לי, הייתי נכנס לחדר ותוך שלוש שעות היינו יוצאים עם נוסחה. הבעיה היא שמאינטרסים פוליטיים רוב הנוגעים בדבר לא מעוניינים להגיע לפתרון. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מרגיש שהמפלגה שאני נמצא בה מעומקא דליבא רוצה למצוא פתרון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתן, סגרנו ישיבת משא ומתן? << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מוסמך לנהל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נסגור עם מתן ישיבת משא ומתן. תודה. האמת היא שתוך כדי דיבור אנחנו מקבלים עדכון על פיגוע קשה עם אנשים שנמצאים כרגע בהחייאה בצומת חווארה. ברשות חברי הוועדה, אני רוצה להגיד פרק תהילים לרפואתם. אני מקווה שנשמע בשורות טובות (קורא תהילים פרק כ'). שיהיה פרק התהילים הזה לרפואתם של הפצועים, ונקווה שהקב"ה יאמר לצרותינו די. פרופ' טליה איינהורן ביקשה להתייחס לדברים, בייחוד להשוואה הבין-לאומית. נמצאת איתנו גם בזום פרופ' מרגית כהן, אז אני מעדיף שהיא תאמר את דבריה בזום ואז אחר כך פרופ' טליה איינהורן תתייחס ואז נעבור לחברי הכנסת. בבקשה. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> שלום. דיברו לפניי גדולים ורבים ממני. ציפיתי שמישהו יעיר על הדברים האלה, אבל לא נורא, זה בסדר. אני לא הולכת לחזור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו משתדלים לא להפריע לאנשים שמדברים בזום, כי זה מייצר דיליי מאוד גדול. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> למה זה חשוב בכלל לדבר על המשפט ההשוואתי? חשוב מאוד, מפני שהתומכים בשינויים האלה מנסים לשכנע את הקהל שלהם שאין פה משהו שהוא שונה ממה שקורה במדינות אחרות. אז אני רוצה להתמקד לטובת כולם, כולל הממ"מ, כולל כל היועצים המשפטיים, ולחזור רגע לשיטה הבריטית. כולם מדברים על הכרזת אי התאמה וכבר אמרו שתמיד נענים להכרזות האלה וכו'. אני רוצה להחזיר את כולנו לסעיף 3 לאותו חוק. אין לי מושג מדוע הוא נשכח גם על ידי חלק מהיועצים המשפטיים, כלומר חוץ ממני. בבריטניה מודעים לכך, וגם בנייר של הבריטים ששלחנו לכם, הדבר הזה נזכר. סעיף 3(1) So far as it is possible to do so, Primary legislation and Subordinate legislation must be read and given effect in a way which is compatible with the Convention rights.  ובשפת הקודש: ככל שניתן לעשות זאת, כל חקיקה ראשית וחקיקת משנה חייב שיפורשו וייושמו בדרך התואמת את ההגנה על זכויות היסוד. זה מתן כוח עצום לבתי המשפט בבריטניה, ואני אסביר. זה לא רק עניין של פרשנות, אלא זה כולל גם פרשנות בניגוד לחוק, בניגוד לטקסט. תקשיבו, זה הכול נכון. אני יכולה לשלוח לכם גם מאמרים שלמים אבל אני חסה עליכם. ולכן אי אפשר לדבר על סעיף 4, הכרזת אי התאמה, בלי להכיר בכוחו של אותו סעיף 3. כמותית היו הרבה יותר מקרים שבהם פורשו חוקים בידי בתי המשפט באופן שלא תאם את נוסח החוק. זה כוח שאין לאף בית משפט. אנחנו יודעים, בתי משפט יכולים לפרש, להגן על זכויות יסוד. אבל אם כתוב במפורש, לדוגמה, שבעל ואישה לא פורש בשום מקום כחל גם על בני זוג מאותו מין, כי זה סותר את לשון החוק. תגידו טוב, זה ניתן לבית משפט. אבל שימו לב, אם אתם רוצים להשוות לבריטניה או לכל שיטה אחרת, אין הרבה כאלה שמתמקדות רק בהכרזות אי התאמה, אז תהיו מודעים גם למכלול כולו. המכלול כולו כולל כמובן מערכות שונות של איזונים ובלמים שהתייחסנו אליהם שוב ושוב כשדנו בשיטות אחרות. אבל לגבי בריטניה, אותו סעיף 3 הוא חשוב, אולי אפילו חשוב יותר מסעיף 4, הכרזת אי התאמה. מפני שהוא מאפשר פרשנות שסותרת את לשון החוק. תגידו, מה זה צריך להיות? זה מבטל את כוחו של הפרלמנט שחוקק בצורה מסוימת. התשובה היא, נכון. אבל זה פתרון שנבחר בשיטה שבגלל שהיא כל כך פורמלית בריבונות הפרלמנט - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נמצא מולי הסעיף הזה באנגליה. איפה כתוב גם שגם היא סותרת את לשון החוק? כי בחוק זה לא כתוב. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> אני אגיד לך איפה זה כתוב: in effect in a way which is compatible with the Convention rights.   << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את עכשיו טוענת .it is possible to do so אפשר לפרש חוק בניגוד למה שכתוב בו. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> אני מוכנה כמובן להסביר. אני גם לימדתי באנגליה וקיבלנו חוות דעת ממומחים במשפט חוקתי בריטי. הרעיון כאן הוא חד משמעי. זאת הייתה הכוונה. ומיד לאחר שהחוק הזה התקבל, נכנס לתוקף בשנת 2000, כך התחילו לעבוד בתי משפט. בתי משפט לא לקחו לעצמם את הכוח, זה אפילו לא בנק המזרחי. הם קיבלו את הכוח והדבר הזה היה מאוד מאוד ברור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לקחו את הכוח. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> אנחנו קוראים, אנחנו לא מכירים את הרקע, ולכן יש אפשרויות גם לטעות ולא להתייחס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני עדיין מחפש לראות איפה כתוב בחוק הקטע הזה שגם אם זה בניגוד ללשון שלו. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> אז אני אומרת לך, כל חוק צריך לקרוא ברקע המקומי. גם הפרלמנט כאשר חוקק את ה Human Rights Act התכוון בסעיף 3 לתת כוחות לבית משפט, מעין פיצוי על כך שהם לא יכולים להכריז באופן ישיר על בטלות, לפרש חקיקה בניגוד לטקסט. אני לא אומרת לכם שזה רק מעשים שעשו בתי המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אשמח לדוגמה של פרשנות שלדעתך היא בניגוד לטקסט מאנגליה. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> יש עשרות דוגמאות. דוגמה אחת הייתה חוק שנתן זכויות לדיור בדמי מפתח. בחוק נכתב שגם מי שחי בלא נישואים כבעל ואישה. היה זוג הומוסקסואלים שחיו ביחד באופן קבוע, והשאר לא קיבל את הזכות כפי שניתן אם הוא היה אישה. זה הגיע לבית המשפט, בית המשפט פסק שכיוון שתכלית החוק כאן היא – שימו לב, זה בבתי משפט בבריטניה – להגן על אנשים שחיים בזוגיות יציבה, צריך לקרוא את החוק כאילו הוא מתייחס גם לבני זוג הומוסקסואלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא בניגוד ללשונו. כתוב חיים בזוגיות כבעל ואישה, והם אומרים גם שני גברים לפי פרשנותו של בית המשפט באנגליה יכולים לחיות כבעל ואישה. אני אפילו חושב שזה גם בשימוש הלשון. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> סליחה, אני מכירה את החוק הזה. זה בניגוד ללשון. בחוק היה כתוב במפורש As husband and wife. זאת דוגמה אחת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> As. גלעד לא פה, אז אני לא אצטט את השיר של כרך 9. יש פה חברי כנסת שזה יביך אותם, אז לא אצטט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה? תצטט. מה הבעיה בלצטט? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> החיים כבעל ואישה הם מטאפורה די ידועה גם לזוגות חד מיניים. ולכן בדיוק זו פרשנות של החוק בהתאם ללשונו. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> תנו לי להציג לכם את המצב המשפטי בבריטניה. בית המשפט אמר: החוק הזה התקבל במקור לחול רק על זוג הטרוסקסואלי. נוח מאוד אבל בעייתי מאוד ללכת לשיטות זרות, לקרוא חוק ולהגיד: אה, אני יודע יותר טוב, אני יודע יותר טוב מכל הפרופסורים במדינה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנקודה ברורה. אני רק מציין שבחוק לא כתוב שאפשר לפרש חוק בניגוד ללשונו. אם בית משפט עושה את זה, בעיניי זו טעות קשה. אני לא מכיר הרבה דוגמאות של זה, אבל אני באמת לא מכיר את כל הדוגמאות הבריטיות. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> רוטמן, אנא קרא שוב, אם אתה מעוניין, את המסמכים שכתבו אנשי משפט, לא פוליטיקאים, לא חברי פרלמנט, לא השופטים, אנשי משפט בכירים באנגליה ציינו את המשמעות של אותו סעיף 3. זה פשוט מוטעה לקחת סעיף, לקרוא אותו מכס הכנסת בירושלים ולהגיד: אני מבין יותר טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אף אחד לא דיבר על מבין יותר טוב, אבל בסדר. פרופ' כהן, יש עוד נקודה חוץ מסעיף 3 שרצית להעלות? << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> זה חשוב מאוד, כי לא ראיתי את זה לא בממ"מ וגם לא בחוות דעת שנשלחו לוועדה. אני יכולה להוסיף כמובן כמה שצריך, אבל זאת נקודה שרציתי להוסיף לדיון. כמובן אוסיף רק עוד נקודה אחת. כמו שאמרו קודמיי, אי אפשר להשתמש בהשוואה לשיטת ההשוואות מבלי להתייחס לכל המרכיבים של אותה שיטה. אין אף שיטה דמוקרטית ליברלית במערב שהכניסו מערך כזה של שינויים זה על גבי זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. האם את מכירה עוד מדינה בעולם או במערב שבה בית משפט הכריז שיש חוקה, הכניס אליה תכנים וגם פסל על פיה חוקים בערכאה ראשונה ואחרונה, לא בתקיפה אגב תיק אלא גם בתקיפה ישירה, כולל ללא זכות עמידה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איזו מדינה עשתה את זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ישראל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> האם מה שאתה אומר מצדיק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אמרתי מצדיק. אני פשוט אומר שאם אנחנו הולכים להשוואות בין-לאומיות ואין מדינה בעולם, אני תוהה לעצמי האם יש מדינה בעולם כזאת. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> יש. בארצות הברית בית המשפט הוא זה שהכריז ב-1803 על - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בית המשפט העליון הכריז על חוקה? << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> הוא הכריז על כוחו של בית המשפט העליון - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מכוח חוקה שמישהו אחר קבע. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> לא. שימו לב, אני מנסה לומר לכם משפט. אני לא מנסה לייפות את המציאות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להקשיב גם לה. זה לא שיח בכלל. אל תפריע לה, אני רוצה להקשיב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, אם לא שמת לב היא סיימה לדבר, אני שאלתי שאלה והיא עונה לי. אתה אומר שזה לא שיח בינינו בדיוק כשהיא עונה לשאלתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל אני לא מצליח להקשיב כי אתה כל הזמן מתווכח איתה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא כל הזמן מתווכח איתה. היא דיברה, היא סיימה את דבריה, שאלתי שאלה ועכשיו היא עונה. אני מבין שזה מפריע לך, אתה גם יכול לשאול אותה שאלה אם אתה רוצה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה להקשיב לתשובות, גם לאלה שלא נראות לך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני גם רוצה לשמוע אותה ותפסיק להתפרץ. בבקשה. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> אני אמשיך להשיב. ראשית אין אף שיטה בעולם, כמו שאמרתי. שנית, זה לא נכון להציג את העשייה של בתי המשפט בישראל כחריגה בכל המרכיבים. נתתי דוגמה אחת מארצות הברית, אפשר ללכת לניו זילנד ואפשר ללכת לאוסטרליה, אפשר ללכת למדינות רבות. אני מדברת רק על שיטות שאני מכירה היטב. הלוואי שכולם היו עושים זאת, כולל אלה שמצטטים לרעה את השיטות הזרות שהם מנסים לעשות אצלם cherry picking. אני לא עושה cherry picking. אני לא אתייחס לדברים שאני לא מכירה. אני אומרת חד-משמעית שאין אף שיטה בעולם המערבי הדמוקרטי שכולל את המערך שמנסים להעביר כאן. לא קיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא צודקת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא טועה, אבל בסדר. << דובר >> מרגית כהן: << דובר >> לא, אני לא טועה. האמינו לי, כשאני טועה אני מודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה פרופ' כהן. פרופ' טליה איינהורן, בבקשה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> קודם כל, אני אתייחס לעניין של כלל של פרשנות כלפי אמנות וכן הלאה. הוא קיים גם אצלנו, הוא קיים בכל שיטות המשפט ללא יוצא מן הכלל. נתקלתי בזה הרבה מאוד בעניינים של סחר חוץ. בית המשפט בישראל, למרות שאמנות שישראל חתמה עליהן בסחר חוץ לא חוקקו לתוך הדין הישראלי, בתי המשפט בדרך קבע מפרשים את הדין הישראלי, גם את התקנות וגם את החוק, שיהיה בהתאם לאמנה ולא בניגוד לה, כי אחרת גם בית המשפט עלול להעמיד את ישראל במצב של הפרה, וככל שהצדדים מיידעים אותו לגבי העניין הזה והם בעצמם מכירים את האמנות אז בית המשפט נוהג כך ויש שפע מקרים כאלה. אז זאת לא הבעיה. כלל של פרשנות אז הוא קיים בניו זילנד והוא קיים בהולנד והוא קיים בכל מדינה שאני מכירה, גם בדנמרק וכן הלאה. אין מדינה שבה בית משפט לא יתאמץ לפרש את הדין בהתאם לחוקה כשיש חוקה ובהתאם להתחייבויות בין-לאומיות של המדינה במקום שהן קיימות. הרעיון של  'contra legem'  לעומת כן, פרשנות שהיא מנוגדת לחוק, גם בהולנד אם יש חוק מפורש שסותר, אז אלא אם כן אותה אמנה אומצה, ומיד אומר גם סייג גדול נוסף לזה, ברוב מיוחס מאוד, אז בית המשפט לא יכריז עליו כחוק שאפשר להתעלם ממנו. דבר נוסף, גם בהולנד הזכות של אדם להסתמך על אמנה בפני בית משפט היא חלשה מאוד. כלומר, הוא חייב לבוא ולהוכיח שיש לו אינטרס אישי וישיר, שנפגעת זכות יסוד שלו שהוא יכול בגינה להסתמך במישרין על הוראה באמנה. קוראים לזה “direct effect” וזה לא קיים במקרים רבים. אפילו כשהיה הדיון בהתחלה לגבי אמנת הקהילה הכלכלית האירופית, הולנד נעמדה בתוקף נגד זה שיאפשרו לאנשים להסתמך במישרין בבתי המשפט המדינתיים על האמנה. בית המשפט האירופי אמר שהאמנה היא מה שנקרא Supranational זה לא סתם משפט בין-לאומי שהמדינות התחייבו לגביו, גם לגבי האזרחים זה כמו חוקה. אז נוצר מעמד מיוחד. אבל זה לא הסטנדרט, בוודאי לא הסטנדרט לגבי אמנות רגילות. לגבי מה שנאמר לעניין הולנד. בהולנד אסור לבית המשפט להעביר ביקורת שיפוטית על חוקים והוא לא מעביר. אני שמעתי הרצאה שלמה של סגן נשיא בית המשפט העליון של הולנד, אין שם בית משפט לחוקה, והוא הסביר לנו בפרוטרוט שלא יעלה על הדעת של בית משפט בהולנד לבטל חוק או להכריז עליו שהוא לא תקף. גם באנגליה אין הכרזה שחוק הוא בטל. כל מה שאפשר לומר זה הצהרה של אי התאמה, ולכן היא לא פוגעת בתוקפו של החוק והוא נשאר לדיון להחלטת הפרלמנט. יותר מזה, בזכות הממ"מ עשיתי מחקר מעמיק לתוך שיטות המשפט בארצות הברית, גרמניה ואוסטריה וגיליתי להפתעתי שבתי משפט שרשאים, שמוסמכים לפסול חקיקה, לא עושים את זה הרבה פעמים. למשל, יש נושא שהוא בוויכוח ציבורי או שלפרלמנט יש כמה דרכים לטפל בזה, או שיש שאלות עם השלכות תקציביות פוליטיות כלכליות, בתי המשפט לא מבטלים. הם משאירים את החוק הקיים בתוקף, ובארצות הברית אפילו לא קובעים מכסת זמן. במדינות אחרות קובעים, אבל מכסת הזמן יכולה להיות שנים, חמש שנים, שש שנים, 10 שנים ואף יותר. לגבי הפסיקה של בית המשפט האירופי לזכויות האדם שתחת מועצת אירופה, אין לו בכלל סמכות לבטל חוקים של המדינות החברות או להכריז עליהם כבטלים. כל מה שהוא יכול לעשות זה להצהיר שיש אי התאמה לחוקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש אי התאמה לאמנה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> נכון, צודק. יש אי התאמה לאמנה. בכל שיטות המשפט, אגב, אף פעם לא מגיע חוק שלם לדיון, אלא מה שמגיע זה הוראה בחוק, לפעמים אפילו משפט, אפילו מילה שהיא הנידונה. מפני שאין, וזה דבר שגם חשוב לעמוד עליו אצלנו, אין זכות עמידה לכל מיני גופים, עותרים ציבוריים שבאים לבית המשפט, מגישים חוק שלם, ובית המשפט אצלנו מוחק חוקים. חוק ההסדרה, חוק הגיוס, מהתחלה ועד הסוף. זה דבר שלא קיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> האם זה נכון שבפרלמנטים אחרות, בממשלות באירופה, שרים וראשי ממשלה מתפטרים כשיש נגדם כתבי אישום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את לא חייבת לענות לזה, פרופ' איינהורן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> או נניח הם לא קיימו את הוראות הקורונה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> זה מחוץ לדיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מי האדון הזה ולמה הוא מעיר לי הערות ביניים, הבחור שיושב מאחוריה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתי הוא אמר לך משהו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא עושה לי פרצופים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אה, הוא עושה לך פרצופים. אני עכשיו יושב כמבקר הפרצופים? אני מנסה להבין מה הולך פה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מילא אתה לא מכבד את עצמך. תכבד את הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. פרופ' איינהורן, תמשיכי בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מיהו אבל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין לי מושג. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לשאול אותו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את יכולה לפנות לצוות הוועדה. אני לא מנהל את הדיון הזה עכשיו, ולא ככה בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איל, אתה יכול להגיד לי מי זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פרופ' איינהורן, תמשיכי בבקשה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> עכשיו נעבור לניו זילנד ונראה מה יש בה. אגב, די שונה ממה ששמענו בוודאי ביום רביעי, וגם היום. קודם כל שנדע, ניו זילנד היא במקום השני בעולם באינדקס הדמוקרטיה של ה"אקונומיסט" לשנת 2022. ואגב, לאורך שנים ברצף היא עומדת במקום מאוד מאוד גבוה. במקום הראשון, אם אתם רוצים לדעת, נמצאת נורבגיה. מה מביא אותה לשם? ובכן, היא מונרכיה קונסטיטוציונית, המלך הוא צ'רלס השלישי. היא עצמאית בערך כמו ישראל מ-1947. אגב, בזמן שהיא עברה לשליטת בריטניה היו רוב התושבים המאורים ובריטניה כרתה אמנה עם 500 ראשי שבטים, מה שנקרא MAORI Tribe ב-1840 שלפי הריבונות עברה אליה, הם הסכימו. ראש המדינה צ'רלס השלישי הוא לא מושל במדינה, ועליו לפעול לפי עצת השרים האחראים. האוכלוסייה היא ממש לא אוכלוסייה הומוגנית ששמענו ביום רביעי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את מתייחסת לדברים שאמר אלון טל. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> כן. לפי מפקד האוכלוסין מ-2018, ואני חושבת שמאז חלו עוד שינויים לרעת המוצא האירופי, היו כ-70% ממוצא אירופי, מאורים, 16.5% אסייתיים, 15.3% מה שנקרא פסיפיקה, פולינזים 9%. בעיר אוקלנד למשל, רק מחצית מהתושבים אירופים, למעלה מרבע אסייתיים, 11% מאורים ו-15.5% פסיפיקה וכן הלאה. יש להם שלוש שפות רשמיות: אנגלית, מאורי שעברה תקופת דיכוי מאוד ממושכת אבל חודשה ב-1977, ושפת סימנים של ניו זילנד. אבל לאנגלית יש מעמד דומיננטי מעל כולם. אי אפשר לעשות כלום בלי אנגלית, אי אפשר לקבל אזרחות בלי אנגלית וכן הלאה. אין לה חוקה אמיתית. יש רק חוק רגיל. ה Constitution Act מ-1986 שההוראות שלו לא משוריינות והוא מתייחס לעניינים מסוימים שנוגעים למחוקק, לרשות המבצעת, לעומד בראש המדינה ולרשות השופטת. בחוק הבחירות שוריינו ההוראות. קודם כל, ההוראה היחידה שמשוריינת באופן רציני מאוד היא תקופת הכהונה של הפרלמנט, שלוש שנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמו אצלנו. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אבל יש הבדל לעומתנו, וההבדל הוא שהסעיף הזה עצמו איננו משוריין והוא ניתן לביטול על ידי הפרלמנט ברוב רגיל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת, זה כמו חוק משאל עם אצלנו, שאפשר לבטל אותו ברוב רגיל אבל הוא דורש. זאת אומרת, בעצם צריך שני תהליכי חקיקה אם רוצים לעשות את זה. אצלנו הזכות הזאת משוריינת יותר ממה שבניו זילנד. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> נכון. כל החוקים שווי ערך, כל אחד ניתן לתיקון בידי הפרלמנט. אופן מינוי השופטים, בניגוד למה שנאמר כאן. הסתכלתי באתר הרשמי של ניו זילנד ויכול להיות שחל שינוי מאז אותו מסמך או תקנה מ-2014. מפני שבאתר הרשמי של ניו זילנד כתוב שהמינוי הוא בידי המושל הכללי הממונה על ידי המלך על פי המלצת היועמ"ש the Attorney General שהוא שר בממשלה. אגב, רק ב-1977 נקבע בהחלטת ממשלה ש Governor General כלומר המושל הכללי צריך בכלל להיות אזרח ניו זילנד שמקום מושבו בניו זילנד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נראה לי שאנחנו יודעים על מה שקורה בניו זילנד יותר ממה שקורה בניו זילנד עצמה. אז בואי נתמקד בנושא של פסילת חקיקה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> רק שנייה. בפרלמנט יש בית אחד. בעבר היה מעין בית לורדים, הוא בוטל ב-1951. בעת שעשו רפורמה בשיטת ההצבעה בבחירות ב-1996 היו דיונים אם להחזיר את הבית הנוסף והוחלט לא לעשות את זה. כיום יש 120 חברים. מאז 1975 בוחרים לא חייבים להיות אזרחי בריטניה. עד אז זה גם היה תנאי נוסף כדי שבכלל תהיה זכות בחירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נתעסק בנושא שלשמו התכנסנו. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אני אגיע לשם מהר, אבל עד תיקון שיטת הבחירות ב-1993 היו בניו זילנד רק שתי מפלגות. בגלל שיטת הבחירה האזורית שבה המנצח לוקח הכול. כך יצא שמפלגת השלטון הייתה כל יכולה. ב-1996 תיקנו והיא מעורבת אזורית יחסית, ועדיין למפלגת הלייבור יש 64 מתוך 120 חברים, כלומר היא כל יכולה. וזה לא מפריע לאיש, אגב, במדד הדמוקרטיה, כפי שאתם רואים. המשמעת הקואליציונית שם היא מוחלטת. חבר מפלגת הלייבור שיש לו רוב מוחלט בפרלמנט חתום, כל החברים חתומים על התחייבות שיצביעו בכל עניין לפי עמדת המפלגה. ומי שרוצה להתבטא נגד חייב להתפטר. עשו משאלי דעת קהל, זה היה אפרופו הדיבור של פרופ' זיו בורר, שדיבר על משאלי דעת קהל. אבל גם כאשר היה רוב מוחלט, 81.5%, להפחתת מספר חברי הפרלמנט מ-120 ל-99, כפי שהיה לפני הרפורמה בשיטת הבחירות, הפרלמנט החליט להשאיר ב-120. ויש לי דוגמאות נוספות שמשאלי דעת הקהל בכל הכבוד כבודם במקומם מונח, אבל הפרלמנט עושה מה שהוא חושב. סמכויות – הפרלמנט שולט בענייניו. אין סמכות לבתי המשפט להתערב בעניינים של הפרלמנט, הוא קובע את הסדרים שלו. לבית המשפט אין שום סמכות להתערב. זה אפרופו הדיון שהיה לנו קודם. הממשלה מורכבת מחברי הפרלמנט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמו אצלנו. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> נכון. קבינט – אין הגדרה בחוקה. בדרך כלל זה 20 שרים וה Attorney General שהוא גם שר, והקבינט הוא החשוב בתור הרשות המבצעת. גם אסור לשר לבקר את פעולות הקבינט. מי שרוצה שיתפטר. תפקיד ראש הממשלה כראשון בין השווים. שירות הציבורי הם מייעצים, אחראים כלפי השרים, משרתי ציבור. סוגי בתי המשפט. מינוי השופטים לערכאה הראשונה, כבר תיארתי את העניין הזה. יש אגב גם בית משפט של מאורים שגם שם מנהלים את זה בהתייעצות, אפשר להתייעץ אבל המינוי הכללי הוא בידי ה Governor General. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עושים דוקטורט בניו זילנד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היו פה טענות מאוד מעניינות על ניו זילנד. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> בספר חדש למשפט חוקתי שנכתב בידי פרופסור באוניברסיטת ויקטוריה הוא מתייחס לשאלה, אם כך, לאור כל הדברים שהוא כותב, מה מבטיח את עצמאות השופטים הממונים בידי ה Governor General והוא אומר: 1. מינוי עד גיל 70. 2. קושי להדיח. 3. משכורות נדיבה שאין אפשרות להפחית אותה. אני חושבת שזה חל גם עלינו. חסינות מוחלטת שמכסה גם החלטות שניתנו באופן זדוני או רשלני כל עוד השופט לא חרג מסמכותו. ויש גם ממונה על התלונות על השופטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די דומה לשלנו. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> נכון. יש בעיות חוקתיות של מיעוטים, בראש ובראשונה המאורים. לא אכנס לעניין הזה. יש טריבונל, נתן כל מיני הצעות. חלק גדול מהן נדחו, אגב. לגבי זכויות אדם, עד 1990 לא היה לניו זילנד בכלל מסמך כתוב לגבי זכויות יסוד וחרותיות. כמובן שהיו זכויות שפותחו במשפט המקובל, כמו אצלנו לפני חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. בתי המשפט הבטיחו שהרשות המבצעת לא תפעל בניגוד לזכויות יסוד, אבל הפרלמנט מצדו יכול לחוקק כל חוק. ניו זילנד היא צד להצהרה אוניברסלית בדבר זכויות האדם. היא אשררה את האמנות על זכויות אזרחיות פוליטיות וכן הלאה והיא אשררה אמנות בדבר זכויות כלכליות חברתיות מדיניות. אבל אשרור האמנות לא הפך אותן לחוק בניו זילנד כל עוד לא חוקקו למשפט הפנימי. בניו זילנד היה Bill Of Rights ב-1990, וב-1985 הוצע לחוקק חוק משוריין אבל הפרלמנט לא הסכים. הוא חוקק חוק רגיל שמגן על זכויות אזרחיות ופוליטיות כמו חופש הביטוי, חופש דת וחופש התאגדות זכות לחיים וביטחון אישי, אי אפליה וזכויות מיעוטים וזכויות הנוגעות למעצר וחיפוש ועיכוב. את החוק ניתן לתקן בדרך שמתקנים חוק רגיל. החוק רק קובע שיש לפרש חוקים אחרים באופן שתואם חוק זה ככל שפירוש כזה אפשרי. החוק חל על פעולות כלל הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת. לא נקבעו בו אמצעי אכיפה, אבל היכן שם הסתמכו בתי המשפט עליו? כשהם פסלו ראיות שהושגו תוך הפרת הוראותיו. זכויות תרבותיות חברתיות וכלכליות אינן מעוגנות בכלל ב Bill Of Rights Act מ-1990. ניו זילנד חוקקה גם את ה Human Rights Act 1993. הוקמה נציבות זכויות אדם שיש לה סמכויות לבחון ולבקר את שמירת זכויות האדם. אפשר להגיש תלונות, יש גם טריבונל, אבל שוב, זה נעצר אצל המחוקק. על הביקורת השיפוטית של הרשות המבצעת והפקידות יש רשימת עילות. אי סבירות קיצונית רק אם שום אדם סביר לא היה מקבל החלטה כזאת ופועל כך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה אתם יודעים, יש עילת סבירות בעולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה Wednesbury. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> זה Wednesbury זה קיים באנגליה ובארצות הברית. זה רק אם הפעולה של הרשות היא גחמנית ושרירותית vexatious and arbitrary, אני חושבת שבמקום לבטל כדאי יותר להגדיר את זה באופן הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו עוד לא אוחזים בסבירות. כשנדבר על הסבירות נעשה את הדיון הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה אתה אומר, יש סבירות בעולם? << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> והעילות המקובלות – חריגה מסמכות, שיקולים זרים, אי הבאה בחשבון של שיקולים רלוונטיים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה שבסוף הדברים, פרופ' טליה איינהורן, עושים מבחן על שיטת המשפט בניו זילנד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וגם תוהים לעצמנו איך יכול להיות שאנחנו מקום 30 ומשהו במדד הדמוקרטיה והם מקום שני, עם כל חוסר המגבלות האלו על הפרלמנט. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אנחנו במקום טוב במדד השחיתות והתרבות. גם שם אנחנו נמצאים במקום לא רע למטה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> הולנד ואנגליה נמצאות במקום מצוין, באחד המקומות הטובים, ולצערי הרב לגבי ישראל – ישראל נמצאת במקום שקוראים לו flawed democracy. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נתקן את זה בעזרת השם. נהפוך אותו כמו ניו זילנד ונטפס מעלה-מעלה בסולם. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> בדיוק. אם רק היה לנו כמו ניו זילנד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני באמת תוהה איזו פנייה לא נכונה עשית כדי לשנוא כל כך את כל מה שיש כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא שונא דבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה שונא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חס ושלום. יש אנשים שמונעים משנאה, אני לא אחד מהם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא ניכר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, פרופ' איינהורן. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> בשמחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, את רוצה להתייחס? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת לומר לך שאני מנסה לחשוב ביני לביני מה גורם לך לגחך על הסיטואציה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מגחך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רואה מהבוקר שאתה במצב רוח מאוד עליז לגבי הדברים שאתה רוצה לעולל כאן. 74 שנים מערכת המשפט עשתה תהליכים בעיניי מאוד יפים שמגנים על זכויות של אזרחים ואזרחיות במדינת ישראל. אני מבינה שזכויות לא נראות לך ואתה רוצה שהרשות המחוקקת תהיה עם כוח בלתי מוגבל, כשאתה מבין היטב שהרשות המחוקקת נשלטת שליטה קואליציונית על ידי הרשות המבצעת. אתה לא רוצה שיפסלו חוקי יסוד. זה לבדו עוד אפשר היה להבין, אם רק מישהו היה אומר מה מותר ומה אסור בחוקי היסוד. אתה לא רוצה ביקורת שיפוטית, כי אתה הצעת 15 מתוך 15, וגם אם עברנו את המשוכה הזאת אתה לא מוכן לתת הגנה על זכויות יצירות פסיקה. יותר מזה, אתה לא מוכן לתת הגנה על זכויות שהן לא מפורשות בחוקי היסוד. אני באמת לא מצליחה להבין. הרי אני לא משערת בדמיוני שאתה עד כדי כך נגד זכויות. אני רוצה להאמין שכשעושים את כל המהלך הזה עושים מהלך מקדים. אין לך סבלנות, נכון? אתה מתנשף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פשוט, אמרת את זה רק כל ישיבה שהתקיימה מאז שהתחלנו את הדיונים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תראה כמה אני אופטימית. אני עדיין חושבת שיבוא היום ואתה תיענה לבקשתי, לחוקק קודם את חוק יסוד: החקיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אופטימיות זה דבר חשוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה אוכל לי את האופטימיות, אני חייבת להגיד לך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולא נודע כי בא אל קרבך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כל יום שאני יושבת בוועדה הזאת אני הרבה פחות אופטימית, גם לגבי התהליך הספציפי הזה וגם לגבי עתידה של מדינת ישראל. מה אתה רוצה להשאיר כאן? מה היעד הסופי שלך? הרי אתה לא באמת רוצה להפוך את המדינה ליותר דמוקרטית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, אם אמרת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ניכר ממעשיך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחרי שהסברת לנו כל כך יפה שאנחנו לא העם, אז באמת זה יכול להיות שאת צודקת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אמרתי שהמפלגה שאתה מייצג אולי העם. הליכוד לא באמת רוצה את הדבר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי, את מדברת עכשיו בשם הליכוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תראה את הבוחרים שלהם ברחובות. יש גם אולי כמה בוחרים שלך ברחובות, כי היו כמה שהצביעו לבן גביר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני גם לא מייצג את העם, רק יש עתיד. בעצם העם זה יש עתיד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כשחושבים על זה, רוטמן, המפלגה שלך לא הייתה עוברת לבד את אחוז החסימה. אשכרה, בן גביר הציל אתכם. כמה זה עצוב להגיד את זה, אני לא יודעת מה זה אומר עלינו. אני רק אומרת לך, בנימה יותר רצינית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב שאמרת את זה, כי היו כאלה שתהו אולי את רצינית קודם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> על זה שבן גביר הציל אתכם, בשיא הרצינות, תבדוק את המספרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני באמת עדיין חושבת שיש לך מקום לחזור בך, לפחות מחלק מהדברים, שהם דברים נוראיים. תעשה את זה, רוטמן. תביא גאולה לעם ישראל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דברייך נשמעו וחזקה עליהם שלא ישובו ריקם. תודה. חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, בבקשה. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצטער על הזמן הארוך שהמתנת. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> אתה יודע שזו לא פעם ראשונה שאני פה, ואני מתעניין בדיון הזה. ראשית אני רוצה להשתתף בצער של המשפחות השכולות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש עדכון? << דובר >> מוסי רז: << דובר >> בחלק מהמקומות דיווחו. ואם לא, אני מקווה שהתהילים בכל זאת יעזרו ושהם בחיים. אני לא יודע. הקשבתי לדברים כאן. רציתי להגיד בעיקר דבר אחד, אבל אני חייב להתייחס גם לדבר אחר. אמרת בצדק שפה בית המשפט מתערב יותר מאשר במקומות אחרים. ראינו שלא יותר מבכל המקומות, ואני רוצה לומר למה לדעתי זה קורה. אבל אני חייב גם להתייחס לדבר אחר, כי אתה בצדק אמרת: תגידו איפה פוגעים בזכות לבחור ולהיבחר. אז אני רוצה להתייחס גם לסוגיה הזאת. אני יכול להגיד לך איפה פוגעים בזכות לבחור ולהיבחר. ראשית, לא פעם ולא פעמיים גם מצד מפלגות שמיוצגות כאן עלו הצעות בוועדת הבחירות, שהיא סוג של כנסת, לשלול התמודדות של מפלגות ערביות, אגב לא רק ערביות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סעיף 7א אתה מתכוון. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> כן, 7א. וכמובן היה גם העניין האישי. דוגמה אחת לא היפותטית, כפי שביקשת דוגמאות היפותטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק שזה נעשה בחוק יסוד, ברוב גדול. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> כן, אבל יש פרשנות של החוק. נכון, יש כבר הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת לפירושים אחרים של החוק הזה. דבר שני, אמר חבר הכנסת סגלוביץ' בצדק על תוכנית ההכרעה, אבל לא צריך ללכת עד לשם, חבר הכנסת סגלוביץ'. משום שסיפוח שטח ללא מתן זכות בחירה לאנשים שיושבים בו, שנולדו בו, זה כבר נעשה בארץ. זה כבר נעשה מזמן. לא על ידי הימין, אגב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בית משפט אישר? << דובר >> מוסי רז: << דובר >> אני לא יודע. זה המצב הנוהג בארץ. ולא רק זה, מה שקרה כאן כמעט לפני שלוש שנים של סיפוח אזורים מסוימים בלי מתן זכות הצבעה, זה עמד על הפרק. זה לא דבר שלא עמד. כמו גם שלילת אזרחות, כמו לדוגמה זכות האזרחות שאתה חבר הכנסת רוטמן היית מהיוזמים שלו, שבעצם מונע אזרחות ולכן מונע הצבעה. זאת אומרת, הדברים האלה לגמרי קיימים. אבל אני בעיקר רציתי להתייחס לשאלה מדוע מן הראוי שבית משפט יתערב כאן יותר. זה מתכתב עם השאלה שלך מדוע ניו זילנד היא קצת לפנינו במדד הדמוקרטיה. בית משפט צריך להתערב כאן יותר, כי הממשלה מתערבת כאן יותר. כי הממשלה, לא משנה כרגע אם בצדק או לא בצדק, קבעה שכל אזרח ואזרחית יילקחו לשלוש שנים עבודה למען המדינה, שירות צבאי, ותוך כדי שהיא קבעה את זה היא גם קבעה שיש כאלה שלא ילכו אם הם מתפללים באיזו ישיבה, ותוך כדי זה שהיא קבעה את זה היא קבעה גם פעם שנשים יעשו דברים מסוימים ויהיו חסומות לדברים אחרים. ותוך כדי שזה היא קבעה שמיוחסים יכולים להיות מש"קי דת או ללכת לארבעה חודשים. המדינה פה קבעה, לדוגמה, שהיא שולטת בשטח שאיננו שייך לה, ותוך כדי זה שהיא עושה את זה היא מונעת כניסה ומעבר ממקום למקום. תוך כדי זה שהיא עושה את זה היא מבצעת הרג ללא משפט, מה שקרוי סיכול ממוקד, והיא מבצעת הריסת בתים ללא משפט, והיא מבצעת מאסר ללא משפט, מה שקרוי מעצר מנהלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את כל הדברים האלו בית המשפט אישר, אז אני מנסה להבין איך הדיון רלוונטי לזה לשיטתך. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> יפה. אז עכשיו תאר לך, כל הדברים האלה ועוד, כמו תחבורה ציבורית בשבת וחוק לאום ונישואים שהם נישואים אזרחיים וכו' – את כל הדברים האלה בית המשפט אישר. תודה שאמרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לשיטתך. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> אבל בדיוק זה מה שרציתי להגיד. עכשיו תאר לך אילו דברים קיצוניים הוא פסל. אחרי שהוא אישר את הדברים האלה ששוללים חרות של כל אחד מהאזרחים לשלוש שנים, שמפלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נניח את חוק ערוץ 7, שהוא פסל. תחנת רדיו "קול השלום" יכולה לשדר, וזה בסדר, וערוץ 7 לא. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> גם אותם הוא פסל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא העמידו אותם לדין. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> העמידו, לא חשוב. נעזוב את הדבר הזה. אני לא אומר שכל החלטה של בית המשפט העליון היא נכונה. לדוגמה, הפסילה בנושא ההתנתקות, אני גם לא חושב שהיא הייתה במקומה. אבל היא לגיטימית. הוא פסל במקום שבו נפגעו זכויות של אנשים. הוא פסל סעיף שלתפיסתו נפגעו זכויות של אנשים ונתן להם זכויות נוספות. לכן יש מקום לזה שבית משפט במדינה שמתערבת בכל אורחות חיי אזרחיה וגם באורחות של הנתינים שאינם אזרחיה והתושבים שאינם אזרחיה. יש לנו פה מעמדות. יש אזרחים, יש תושבים, יש נתינים, יש מקום שהוא יתערב. בוודאי שיש מקום שהוא יתערב. אגב, בנושא החיסולים הייתה התערבות מסוימת, זה לא נכון שלא התערב. בנושא הריסות בתים הייתה התערבות מסוימת, שולית. אבל נכון, גם נושאים של מאסר ללא משפט של אנשים שנכנסו לכאן לא כחוק, כן, הייתה התערבות. כי זה מאסר טוטאלי על אלפי אנשים. אפילו בנושאים הבסיסיים ביותר, שאתה אומר זו מדינה יהודית לכן מוסלמי לא יכול להתחתן עם נוצרי. מה הקשר? אפילו את הנושאים הבסיסיים האלה הוא לא פסל, אז תאר לך אילו דברים, רק במקרים הקיצוניים ביותר, הוא פוסל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חוק הגיוס שלוש פעמים. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> כי זה קיצוני ביותר. אגב, אתה יודע את עמדתי, אני חושב שאת חוק הגיוס צריך לנהל בצורה אחרת, צריך לבטל את חוק גיוס חובה ולפתור את הבעיה הזאת, לייצר את השוויון ולייצר בזה צבא יותר מקצועי. אבל בוודאי שיש לגיטימיות לבית המשפט, וכבר אמרנו שזה סעיף מחלוקת בינינו, להגיד שיש שוויון. כי אם אין שוויון, אין דמוקרטיה. גם אם זה לא נכנס לחוק, הבסיס הזה של הרוב קובע הוא רק כי כולם שווים. לא יכול להיות רוב קובע אם לא כולם שווים. אם לא כולם שווים אז תן לרב להצביע שלוש פעמים, לפרופסור פעמיים ולי פעם אחת. כל הדברים האלה מצדיקים את זה שבית המשפט העליון יתערב אפילו הרבה יותר ממה שהוא מתערב עכשיו גם ברשות המבצעת וגם כביקורת שיפוטית, משום שיש לנו ממשלה וכנסת שמתערבות לאזרחים, לנתינים ולתושבים הרבה יותר מכל מקום אחר שאתה יכול להצביע עליו, הרבה יותר מניו זילנד, הרבה יותר מפינלנד, הרבה יותר מבריטניה. בכל אורחות חיים, מהשאלה האם הם יכולים לנסוע בשבת להפגנה ברכב ציבורי ועד לכל הדברים שפירטתי קודם, ולכן דרושה ההתערבות הזאת. אתה רוצה כמו פינלנד? תעשה כמו פינלנד. תתכונן, תכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית ונלך לבחירות, כמו ששמענו שעושים בפינלנד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין ספק שאתה רוצה שנלך לבחירות, מוסי. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> שמחה, אתה גורם לי עצב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת לשעבר מוסי רז. יואב, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לקחת את כל מה שמוסי רז אמר קודם ולהוסיף להם היבט פרקטי ולראות מה התכנונים של אותם חלקים בממשלה שעוסקים בקידום של הרפורמה הזאת. במקום שאני אספר להם או עליהם אני אקרא קטע קצר ונראה מדוע זה רלוונטי לאירוע הזה. ופה אני רוצה לחזור למה שמוסי אמר לגבי מעמדות שונים בתוך מדינת ישראל כפי שהם היום וכפי שהם הולכים להיות בעתיד. בעתיד זה בעיקר מה שחוזה רוצה, שואף, מטיף, ראש המפלגה בצלאל סמוטריץ'. אקרא קטע קטן. כאמור, ערביי יהודה ושומרון יוכלו לנהל את חיי היום-יום של עצמם, אולם לא יוכלו בשלב ראשון להצביע לכנסת ישראל. בכך יישמר הרוב היהודי בקבלת החלטות במדינת ישראל. כפי שיוסבר באריכות להלן, אף שמדובר במציאות לא מושלמת מבחינת זכויות אזרח, מדובר בהחלט במציאות סבירה, ואפילו הטובה ביותר האפשרית בנסיבות המורכבות של מדינת ישראל במרחב המזרח-תיכוני. בטווח הארוך ניתן יהיה לשפר את הרכיב הדמוקרטי של התוכנית באמצעות הסדר רחב עם ירדן ובאמצעותו יוכלו ערביי יהודה ושומרון להצביע לפרלמנט הירדני. והוא ממשיך ומפליג. כלומר, בתוכנית האופרטיבית בתקופה הנראית לעין, בהנחה שהממשלה הזאת תמשיך, והיא כבר החלה, דרך אגב. לפני יומיים-שלושה גלנט חתם עם סמוטריץ' על הסכם שבמידה מסוימת הוא הפתיח לאירוע הזה. בהמשך הדרך יהיה לנו פה – מוסי, אמרת שניים-שלושה, יהיו יותר. יותר מזה, לא תהיה שום התערבות, שום ביקורת שיפוטית מכל סוג שהוא על הדבר הזה. יכולים לספר, ואני אומר לפרופ' טליה איינהורן, שיעשו את המחקר מעבר למה שמוסי אמר, בשאלה איזו עוד מדינה או מצהירה או מנהיגיה מצהירים שזה הסיפור, שזה הפתרון. זה הפתרון על מנת לסכל את העניין, מעבר לחוק הגיוס והדברים הנוספים והריסות בתים, אפרופו מזוז שהזכרת אותו קודם לכן. אבל מאחר שאנחנו רואים את התמונה שלשם רוצה להגיע לפחות מנהיג המפלגה שלך, הוא רוצה להגיע לאפרטהייד, נקודה, והוא לא רוצה שתהיה ביקורת שיפוטית, אז אני אומר לכל המומחים, כולל לטליה איינהרון, שיגידו איזו עוד מדינה מצהירה על העניין הזה או זה הכיוון שמנהיגיה רוצים ללכת, שיהיו שני מעמדות, שלא תהיה ביקורת שיפוטית עליהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תמשיך בקמפיין ה-BDS. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כל ההכשרה המשפטית של האירוע הזה היא הכשרה משפטית על מנת לייצר מציאות פוליטית ודיקטטורית לחלוטין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> קמפיין BDS? תגיד לי, אתם נורמליים? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ואת זה אני הקראתי ממה שאתם אומרים, לא ממה שאני אומר. אתם אומרים את זה על עצמכם, ואז אומרים לא נכון? זה הסיפור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ואז קוראים לנו BDS. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> האם במודל שאתה מציע יוכל איזשהו בית משפט בישראל להגיד לא יקום ולא יהיה? אז אתה מונע את האפשרות הזאת, מקים עלינו בהמשך הדרך, שכבר התחילה לצערי הרב, טריבונלים בין-לאומיים כמו שהיינו בדיון הקודם. ואחרי הסיפור הזה תספרו לי סיפורים על שבדיה ועל אוסטרליה ועל ניו זילנד, לא פה על מדינת ישראל במצב שהיא נמצאת, במצב לחימה על הדברים הכי בסיסיים, וזה הסיפור. אז אדון סמוטריץ' ואדון רוטמן, עם תוכנית ההכרעה הזאת, עם תוכנית משפטית שהולכת להפוך אותנו למדינה גזענית של אפרטהייד. זה כתוב, זה נמצא על השולחן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תספר לנו עוד על חיזוק הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אולי בכל זאת תצליח להחזיר אותנו לדיון בסעיפי החוק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> פרופ' איינהורן, את קראת את תוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ'? מעניין איך זה מסתדר עם הבין-לאומי. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> התוכנית של ציון במשפט תיפדה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, הוא מדבר על התוכנית המדינית של בצלאל סמוטריץ' מ-2017. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אולי כדאי שתכירי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אוחז בכלל שאם מישהו מתווכח עם משהו שלא נמצא על השולחן, סימן שעם מה שנמצא על השולחן הוא מסכים. אבל אולי זה טעות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אחלה כלל, אבל לא מתאים למציאות. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אני אקרא ואשמח להגיב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ד"ר עמיר פוקס, ממש אודה לך אם תצליח להצעיד אותנו לדיון ענייני. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא מחלק ציונים, מה ענייני, מה לא ענייני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה במסגרת המורה והמרצה והמומחה למשפט בין-לאומי פלילי, בין-לאומי פומבי, בין-לאומי מכל המינים. שמחה רוטמן, האחד והיחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. נעשה מופע נודד ואתה תציג אותי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> נעשה מופע נודד רק אם נקרא לו קרקס, ואז אני אציג אותך. כי דיון אמיתי אין פה, קרקס יש פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. אין צורך. ד"ר פוקס, בבקשה. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> היה נדמה לי שאמרת שהיום יהיה דיון על אלטרנטיבה שהולכים לאי התאמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רוצה מאוד שנגיע אליה. אפשר לדבר על זה. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אני רוצה לדבר על ההתגברות ועל עוד כמה נקודות שעלו פה היום. אז קודם כל שוב שאלה, כי היו כל מיני אזכורים בטוויטר וכאלה שהבוקר אמר חבר הכנסת סגלוביץ' שלא תהיה יותר ביקורת חוקתית על חופש ביטוי ושוויון, ואתה אמרת שזה שקר. לדעתי, לפחות בשיחות שהיו מולי, די הבנתי אותך שכן. אולי תהיה הגנה חוקתית, אבל של הכנסת ולא של בית המשפט. אני רוצה שזה יהיה ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתי גם בדיונים הקודמים, יש פגיעה בחופש ביטוי שלא נראה לי שתהיה מחלוקת שהיא נכללת בבירור, למשל בכבוד האדם או בתוך החרות ממעצר. הרי כשאתה מכניס אדם לכלא אתה פוגע לו גם בחופש הביטוי. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> סגירת עיתון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סגירת עיתון למשל, בחוק, תרחיש מעניין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא ריאלי בכלל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי שזה ריאלי. את הצבעת בעד הדבר הזה. אתם הבאתם חוק כזה נורא ואיום, כתם על ספר החוקים של מדינת ישראל. פשוט ברוך השם לא הצלחתם להעביר אותו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא ביקשנו לסגור עיתון. תלמד את העובדות. די להיות מניפולטור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. אני בהחלט חושב שיש חברי כנסת שצריך להגן על זכויות אדם מפניהם. רק שאני חושב שהמנגנון הטוב ביותר הוא חברי כנסת אחרים. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> זה מה שרציתי לוודא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל בכל הנוגע לסגירת עיתון, ככל שהדבר הזה יהיה בבירור כלול בתוך כבוד האדם, אני מתקשה למצוא סיטואציה שסגירת עיתון כתיאוריה תהיה, אז בית המשפט היום נותן לה הגנה כי הוא אומר שהיא כלולה בכבוד האדם, ואם 15 שופטים של בית המשפט, או עכשיו לפי מה שכנראה נעשה, כמו שאמרתי, שנלך לשיטתו של השר לוין ל-13 או ל-12, יחשבו שהדבר הזה נכלל בבירור בתוך כבוד האדם, אז הם יוכלו לעשות את זה כמובן. אני לא חושב שמשהו שאיננו נמצא בתוך כבוד האדם או בתוך הזכויות האחרות המעוגנות, יכול להיות גם פגיעה בקניין אגב, סגירת עיתון, אני מאוד אשמח לייצר אולי חוק שיגן על חופש הביטוי ואפילו יהיה מעוגן ב-61 יום אחד, אבל כרגע זה לא העניין. כרגע מה שהמחוקק החליט לתת לו הגנה, אם זה סותר בבירור את הדבר הזה אז בית המשפט יכול להתערב. אם לא, אז לא. אם בית המשפט חושב שסגירת עיתון בסיטואציה המדויקת שאתה מדבר עליה, שהיא סיטואציה תיאורטית, לא נמצאת בתוך כבוד האדם באופן ברור, אז הוא לא יוכל. אם הוא יחשוב שהיא כן נמצאת בתוך כבוד האדם באופן ברור אז הוא כן יוכל. מקווה שעניתי. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> ענית. רציתי לומר משהו על הביקורת על ההליך, וגם אני רציתי לתת ציטוט של סולברג, שאני חושב שהוא מאוד מאוד צודק: הנה כי כן ביקורת שיפוטית על הליכי חקיקה איננה לעומתית כלפי הכנסת, היא בעדה. היא נעשית תוך הקפדה על איזון עדין וזהיר להבטחת עצמאותה של הכנסת, רום מעמדה ודרכי פעולתה, בד בבד עם הבטחת התנאים לחקיקת חוק ראוי לשמו, לא בביקורת על תוכנו אלא בפיקוח על הליכי חקיקתו. אני חושב שחשוב להדגיש את הנקודה שלפחות לפי ראייתו של סולברג הוא לא בא להגביל את הכנסת, אלא הוא בא לשמור על הכנסת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ברור לי, אין על זה מחלוקת. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> לך, אבל אולי לא לכולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה היא אם הוא יכול לעשות את זה על פי כללים ברורים או על פי כללים שהוא קובע לעצמו, ומה הסכנות. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> ככל שיהיו, כרגע אין. הנקודה שהוא מדגיש שם בעיקרון של ההשתתפות, זה כבר ציטוט של בייניש ממגדלי העופות, שהרי לא מדובר רק בדרישות הפורמליות של נוכחות וכו'. היא אומרת שם: קחו דוגמה, הצעת חוק כתובה בשפה זרה ובאופן כזה שחברי הכנסת לא יכולים לדעת בכלל על מה הם מצביעים, לא ניתנה להם כל אפשרות לעמוד על מהות החקיקה. דומה שאיש לא יחלוק כי זה הוא פגם היורד לשורש ההליך אשר יצדיק התערבות שיפוטית. פגם כזה מרוקן מתוכן את זהותם של חברי הכנסת להשתתף בהצבעה. היא נותנת אומנם דוגמה מאוד קיצונית, אבל לכאורה אם לא תהיה שום ביקורת על ההליך אז כן, אפשר להטעות לחלוטין את חברי הכנסת. הם לא יודעים על מה הם מצביעים, ואחרי זה אי אפשר יהיה לבטל את החוק הזה. לכן כן צריך לשמור לדעתי איזושהי ביקורת על העיקרון המינימלי של ההשתתפות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה חושב שמול רשויות אחרות גם צריך? נניח אם ההליך בבית משפט לא תקין והם נותנים פסק דין, האם אתה חושב שיש רשות אחרת שיכולה להגיד? אגב, גם בהליך השיפוטי יש חשיבות לעיקרון ההשתתפות שלכל צד יהיה את יומו בבית המשפט וכדומה. אם בית המשפט מפר את העיקרון הזה ונותן פסק דין? << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> בשביל זה יש ערעור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין ערעור. בערכאה הראשונה והאחרונה בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ אין ערעור. הוא אפילו עשה הרכב מורחב. אז מה אתה אומר? << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> הדרך שם היא ביקורת ציבורית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ביקורת ציבורית יכולה להגן על הליך? הרגע הסברת לי שאם בית משפט לא עושה את זה אז זה לא קורה. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אני מנסה לתת לך מה יש. אני מסכים איתך שכשאתה הולך לערכאה העליונה ביותר אין עליה ערעור. אז דבר אחד, יש ביקורת ציבורית. דבר שני, הכנסת תמיד יכולה לתקן את ההליכים כך שאם משהו היה לא ברור - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אם בית משפט נתן פסק דין בלי הגנה על זכותו של צד להישמע, שהוא חלק מאוד משמעותי מההליך השיפוטי. אתה אומר לי: סמוך על הביקורת הציבורית. האם יחוקקו גם חוק פרסונלי? נניח שבית המשפט ייתן איזשהו פסק דין שמבוסס על טענה למניעות, נניח תיאוריה כזאת, ויבוא צד שהיה צד להליך ואומר: לא הייתה התחייבות כזאת. והוא אמר את זה גם במהלך הדיון, ואין מניעות באמת אבל בית המשפט בכל זאת כתב על מניעות ובעצם לא נטענו טענות, ואפילו לא הובאו ראיות בנושא הזה ולא ניתן לאדם יומו בבית המשפט, וכתוצאה מזה ניתן פסק דין. נניח יכולה לבוא הכנסת או הממשלה ולהגיד: פסק דין, בסדר, אבל לדעתי ההליך לא היה ראוי ולא תקין ולכן לא אתייחס לפסק הדין כפסק דין, כי הוא לא עמד בא-ב של פסק דין המינימלי. האם נראה לך הגיוני, או שאתה אומר שזה רק על ביקורת ציבורית? << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> לא נראה לי שאתה יכול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז על בית המשפט אין מי שיגיד מעל, ועל הכנסת אתה אומר שאם אין אז אוי ואבוי, אין מי שיעשה. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> הדרך של הכנסת להתמודד עם פסק דין שלא מוצא חן בעיניה של בית המשפט זה באמצעות חקיקה, באמצעות חקיקת חוקי יסוד, באמצעות השפעה על מינוי השופטים. היא לא יכולה לבטל פסק דין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת שרק הכנסת חשודה שהיא תפר את ההליך, אבל בית המשפט לא. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> היא יכולה לחוקק, לכונן והיא יכולה לקחת חלק שיש לה חלק חשוב בתהליך של מינוי השופטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. אז ביקורת ציבורית זה כלי, כי אני חשבתי שאם אין ביקורת שיפוטית אז אין כלום. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> עוד נקודה שרציתי להוסיף לדיון שהיה פה לגבי מה בדיוק היה עם הכנסת, קצת היסטוריה על העובדה שהכנסת קיבלה או לא קיבלה סמכות לעשות ביקורת חוקתית בחוקי היסוד של 1992. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בית המשפט, לא הכנסת. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אתה צודק. אני פשוט חושב קדימה. היה חוסר הבנה לגבי מה בדיוק היה שם וכו'. הרי היינו בהרבה דיונים כאלה. הרבה מעלים את הסיפור של 1994 והרוב הגדול שהיה שם, וכבר מיצינו את הנקודה הזאת. אבל רק רציתי להצביע על הנקודה שמדובר ב-1994. זאת אומרת, עוד לא היה בנק המזרחי, וכבר היה צריך לחוקק פסקת התגברות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בגלל חופש העיסוק שהוא היה משוריין. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אני מבין. אבל עדיין לא היה בנק המזרחי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, בגלל חופש העיסוק. לא הייתה מחלוקת. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> לא הייתה מחלוקת שאפשר לבטל חוקים שסותרים לפני בג"ץ בנק מזרחי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי. לא רק שלא הייתה מחלוקת, היה אפילו פסק דין שהזהיר מפני הדבר הזה בעניין חוק יסוד משוריין ששוריין ב-61. באותה כנסת היו שתי הצעות חוק ששווה לדבר עליהן. האחת שביקשה לשריין את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו ב-61, שהכנסת לא הסכימה לעשות את זה ודחתה את ההצעה לעשות את זה, בין היתר מהסיבה הזאת. ודבר שני, בוטל חוק יסוד חופש העיסוק הישן ונחקק חוק יסוד חופש העיסוק החדש, עם הוראה של חוק גובר בדיוק כדי שלא יהיה ניתן לבטל חוק על בסיסו. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> יפה. יוצא שניתן לבטל חוק, הכנסת יכולה לחוקק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין ספק. אני אפילו אמרתי את זה במפורש, חוק יסוד משוריין פורמלי על חוק יסוד חופש העיסוק. אין ספק בכלל. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אתה זוכר שיש פטנט אחר בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רק רוצה לומר לך שבחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, כאשר הציעו לשריין אותו ב-61 בתקופת אותו פטנט אחר, באותה תקופה לפני פסק דין בנק המזרחי ביקשו לשריין אותו ב-61. ואחד מחברי הכנסת, חבר הכנסת רביץ, אמר: בשום פנים ואופן לא. ומה ההנמקה שהוא אמר? הוא אמר, אם אנחנו נשריין את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו ב-61 אז כל חוק שנרצה לחוקק יהיה צריך לעבור ב-61, אחרת הוא יתנגש בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> הוא הציע לתקן את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא יישם את ההלכה שהייתה ידועה אז, שרק חוק יסוד שמשוריין ב-61 אפשר לבטל חוקים על בסיסו, ושאם אתה מחוקק חוק רגיל ברוב של יותר מ-61 הסותר חוק יסוד משוריין ב-61, החוק החדש גובר. וזו הסיבה שהוא התנגד לשריון ב-61. כפתור ופרח. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> בסדר. יש לי עוד נקודה שאני מניח שגם עליה תהיה לך תשובה, מעניין אותי מה היא. איך אתה מפרש את פסקת שמירת הדינים בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו? אני לא רואה דרך כלשהי לפרש אותה אחרת מאשר חוקים חדשים כן אפשר יהיה לפגוע בתוקפם. אולי נתווכח מי, אבל העובדה שעד 1992 החוקים משוריינים, בסדר, עד היום, אבל מכאן לא. אחרת היה צריך לכתוב את פסקת שמירת הדינים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שתי תשובות לדבר, עמיר. התשובה הראשונה היא שכאשר הנוסח עלה לקריאה שנייה ושלישית הוא אכן כלל בתוכו סעיף שריון ב-61, ואם הוא היה עובר בצורתו עם השריון של 61, חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, וזה לא היה נופל בהסתייגויות, כפי שאכן קרה, אז בהחלט הוא היה גובר על חוקים ישנים וחדשים, כי הוא היה עם הוראת שריון, אלמלא סעיף שמירת הדינים. זאת אומרת, כאשר החוק הובא למליאה לקריאה שנייה ושלישית, אם הוא היה עובר בלי שום הסתייגות שמתקבלת שמבטלת את השריון ב-61, היה צורך בפסקת שמירת הדינים. מאחר שהוא עבר בלי זה, אז לא היה צריך את סעיף שמירת הדינים כדי להגן מפני חקיקה. עדיין היה צריך את סעיף שמירת הדינים כדי לשמר דברים שנעשים שלא בחוק או על פי חוק, דהיינו פסיקות של בית הדין הרבני, דהיינו הוראות שקבועות בסטטוס קוו ולא באף חוק או בחקיקה, דהיינו שמירת דין, דין במונחו הרחב, גם פרשנות של דינים ישנים, גם פסיקה ועוד ועוד. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> כתוב שם חוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, כתוב שם דין. שמירת הדינים. אבל אם היה עובר חוק ב-61, אכן היה נדרש. ולכן כאשר נפלה אותה הסתייגות של 61 נשאל חבר הכנסת לין, שהיה אז במקום, לאור הנהוג בכנסת, כאשר מתקבלת הסתייגות חוזר החוק אל הוועדה לטובת ההתאמה של הטקסט המלא, האם אתה רוצה להחזיר אותו לוועדה? זה מה שהוא נשאל. מאחר שהוא ידע היטב שנמצאים בשלהי כהונה של כנסת ושאם הוא יחזור לוועדה החוק לעולם לא יחוקק, הוא אמר בוא נעביר אותו ככה, והחוק עבר ככה. ואכן אין ספק שאם הוא היה חוזר לוועדה הם היו שואלים בדיוק את אותה שאלה ואולי מטייבים את נוסח סעיף שמירת הדינים בהתאם להסתייגות שלא התקבלה. אבל אין ספק שאם הוא היה מתקבל, וזו גם הסיבה לזה שמיכאל איתן באותן ישיבות צעק והזהיר, כי אם זה היה עובר כפי שהוא עבר בלי ההסתייגות, אכן כמו חוק יסוד: חופש העיסוק הייתה בעיה קשה מאוד לחוקק חוקים כנגדו והייתה טענה חזקה מאוד לטובת הביקורת החוקתית. לכן, מאחר שזה ירד ולא התקבל, ומאחר שאחר כך לכנסת שלאחר מכן הוצע לעשות את זה, לדעתי זה אפילו עבר בקריאה ראשונה ואז לא עבר בקריאה שנייה ושלישית כי לא נמצא לזה הרוב המתאים, אני חושב שמן הראוי לתת פרשנות נאותה ומקיימת למעשה המחוקק שבחר לא לשריין את זה ב-61. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> הוא בחר להשאיר את סעיף שמירת הדינים. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> הנקודה האחרונה שרציתי לומר, ובה אני לא מסכים עם מה שאמר חבר הכנסת לשעבר אוריאל לין, זו הנקודה של ההתגברות והרוב. נכון שככל שהרוב יותר גדול אז הפגיעה האפשרית בזכויות אדם כתוצאה מפסקת ההתגברות קטנה, כי פשוט זה יותר קשה להגיע לנקודה הזאת. אבל עדיין אנחנו צריכים לזכור שגם ברוב גדול אין דוגמה כזאת בעולם לפסקת התגברות בכלל. אני מסכים איתך שהדוגמה היחידה בקנדה היא בכלל ברוב רגיל. אבל זה לא דבר שכיח. זה הופך להיות מן קונצנזוס שאם יש ברוב גדול אז ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שיש דברים שגם רוב גדול לא יכול לעזור. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אני רוצה לצטט נקודה של ז'בוטינסקי. יש להתנות תנאי אחד חשוב מאוד. מסיבות בלתי מובנות מזדהה הדמוקרטיה עם שלטון הרוב, זו כמובן השקפה היסטורית. הדמוקרטיות נוצרו תחת דגל המלחמה נגד צורות שונות של שלטון המיעוט. זו הייתה תנועתה ההפוכה של המטוטלת. ואולם בעצם אינה נכונה הזדהות עיוורת של דמוקרטיה עם שלטון הרוב. ערך הדמוקרטיה אינו תלוי בהרגשת שיעבודם של 49 מלכים שווי זכויות ל-100 או אפילו 10 או אפילו אחד ל-100. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין ספק. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> זאת אומרת, ההפרש והרוב הגדול לא עושה את האיכות של עצם זה שיש הגנה על זכויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין ספק שגם 120 חברי כנסת לא יכולים לחוקק חוק שימליך עלינו מלך אבסולוטי, גם לא בג"ץ. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> 61 יוכלו לפגוע בכל זכות לפי ההצעה שאתה הנחת על השולחן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> הם יוכלו, ואפילו מראש לשריין את הפגיעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה לא מה שההצעה עושה. זה רק אומר שבנושאים האלו בית המשפט לא יוכל לבקר. אתה מבלבל בין מה שהם יוכלו לעשות לבין מה שבית המשפט יוכל לבקר. כמו שבחוק יסוד הם יכולים לקבוע הכול בחוק יסוד אבל בית המשפט לא יכול לבקר, אבל זו לא אמירה שמותר להם לעשות הכול. זו אמירה שבית המשפט הוא לא הגוף המתאים לבקר אותו. זה חוב קטן מקודם, כמו שאמרתי וציטטתי מהזיכרון, סעיף 10 לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו: אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתוקפו של דין. לא של חוק. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> כבר הסכמתי עם זה. בכל אופן, אתה אומר אם אנחנו נותנים לאותו גוף שכרגע מעביר חוק שפוגע הוא גם זה שצריך לשמור על אותה זכות, זה החתול ששומר על השמנת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הסברת לי שבית המשפט הוא זה שאמור לשמור על ההליכים אצלו ורק ביקורת ציבורית תעזור לנו כנגדו. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> בית המשפט לא מחוקק חוקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הוא מבטל חוקים, כמו חוק ערוץ 7, ופוגע בחופש ביטוי של הרבה מאוד אנשים שהכנסת נתנה חופש ביטוי ובא בית המשפט ופגע, והוא עשה את זה בהליך אולי לא תקין ואין מי שיבקר. או על פי חוק לא תקין ואין מי שיבקר. לכן אני תוהה למה אתה חושב שבית המשפט יכול להסתדר בלי ביקורת עליו, והכנסת לא יכולה. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אני שואל אותך למה בשום מקום בעולם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה דיון אחר על העולם. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> הפתרון הזה, הפטנט של קנדה של פסקת ההתגברות, הוא לא מאתמול. הוא משנות ה-80, ומאז הוקמו אי אילו דמוקרטיות חדשות. ובשום מקום לא אימצו את הפטנט הזה, ושים לב איך הוא משכנע הרבה מאוד אנשים, חלקם לפי שיטתך, ואלה שלא משוכנעים לפי שיטתך משוכנעים שאם זה יהיה ברוב גדול אז זה כן. למה שום חוקה לא חשבה על הרעיון הזה שהכנסת מחוקקת, בית המשפט יפסול ואז הפרלמנט מחוקק את החוק מחדש, בין אם ברוב גדול ובין אם לא? לא סתם זה לא אומץ בשום מקום, כי זה בדיוק הולך נגד מה שאמר ז'בוטינסקי. זה לא משנה בכמה רוב אתה מקבל. אם אנחנו רוצים להגן על זכויות אנחנו לא צריכים לתת לרוב כוח מוחלט לפגוע בזכויות, וגם במקומות אחרים שבהם יש איזונים ובלמים אחרים לא אימצו את זה, רק במקום אחד, בקנדה. פינלנד זו דוגמה לא טובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. דיברנו גם על אוסטרליה, אבל בסדר. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> כמובן שאם הולכים לשיטתך האמיתית, שבה לא צריכה להיות ביקורת שיפוטית בכלל, יש היגיון. יש היגיון בהתגברות. אבל אם אנחנו חושבים שצריכה להיות איזושהי משמעות לפסיקה של בית המשפט שמבטל חוק, לתת לפסיקה הזאת אפשרות לכנסת לגבור עליה ברוב רגיל, אז אנחנו בעצם סותרים את עצמנו. זה ממש תרתי דסתרי. חוקה עם פסקת התגברות איננה חוקה באמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאחר שגם אתה וגם היושב לידך אמרתם שוב ושוב שאני חושב שלא צריך שתהיה בכלל ביקורת – אמרתי שאני חושב שלא צריך שתהיה ביקורת שיפוטית חזקה, אני חושב שצריך שתהיה ביקורת שיפוטית רכה, ואני חושב שזה מה שהיה במדינת ישראל וזה דבר שטוב שיהיה. אמרתי בנוסף שלמשל לביקורת שיפוטית מסוג ברגמן שהיא לא מעוררת אצלי בעיה, כי היא ביקורת שיפוטית פרוצדורלית על פי כלל שנקבע בחוק יסוד, ואפילו עד רמה מסוימת גם עם חוק היסוד לא משוריין, כמו שאמרתי, על חוק יסוד: משק המדינה, ואפילו במידה מסוימת הוראות שהן מאוד פשוטות בתקנון. אבל אני מאוד חרד מביקורת שיפוטית מהותית, דהיינו ביקורת שיפוטית שעוסקת בתוכן החקיקה, כי אני חושב שהדבר הזה מייצר קונפליקט מאוד מאוד גדול בין בית המשפט לבין הציבור, פוגע במעמדו של בית המשפט, פוגע במעמד הכנסת, מייצר הרבה נזקים סביבתיים שחלק מהם אנחנו חווים כעת. לכן אני חושב שזה נזק. אני חושב שהמנגנון שמצד אחד מקשה על בית המשפט להפעיל את אותה ביקורת שיפוטית קשה, או מנגנון שאומר שהוא ישתמש רק בביקורת שיפוטית רכה, למעט מקרים כמו ברגן ושות', אז אני חושב שהוא מנגנון שיתאים הרבה יותר לישראל ויצמצם בהרבה. בייחוד שבניגוד לכמעט כל המדינות האחרות שהוזכרו, לנו אין חוקה, היא לא התקבלה, ובית המשפט העליון הישראלי הוא היחיד שיצר את החוקה. לכן הדיון שעשינו קודם, בניגוד לכל אלה שאומרים שהדיון על ההיסטוריה הוא לא חשוב, אני חושב שהדיון על ההיסטוריה הוא מאוד מאוד חשוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בית המשפט עצר את החוקה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי משבר הלגיטימציה שבית המשפט העליון סובל ממנו הוא בגלל העובדה שלא ניתנה חוקה בכלל. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אחרי התיקון הזה תהיה חוקה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, בשום פנים ואופן לא. אני אמרתי, אנחנו כרגע עסוקים בצורה מאוד מאוד מצומצמת בתיקון מעט מן הנזקים שבית המשפט העליון גרם ב-30 ומשהו השנים האחרונות. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> נקודה אחרונה, זה נאמר פה על ידי גלעד קריב אבל לא ענית לזה. ב-2008 או 2007 בתיקון לחוק הכנסת: ראה בית המשפט בהליך שלפניו כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יזמין את הכנסת להתייצב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ב-2008 במסגרת התיקון לחוק הכנסת. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> איך אנחנו מפרשים את זה שלא כהכרה בזה שיש דיוני - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני עניתי מפורשות. א', ברגמן. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אבל אנחנו ב-2008. זה לא ברגמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם ב-2008 הלכת ברגמן לא התבטלה. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> הכנסת מכירה את פסקי הדין בין ברגמן ל-2008. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל הייתה התקדמות מאז ברגמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בית המשפט יכול לבטל חוק על בסיס זה שהוא התקבל שלא ברוב הנדרש על בסיס חוקי היסוד, ולכן אני חושב שמאוד מתאים שכאשר עולה טענה כזאת יבוא היועץ המשפטי של הכנסת ויגיד האם היה צריך רוב כזה או לא, מה חשבו חברי הכנסת ואיך התנהלו הדיונים. בית המשפט יכול, גם לשיטתי, לבטל חוק על בסיס זה שהוא לא עמד בתנאי פסקת ההתגברות של חוק יסוד: חופש העיסוק, וגם שם חשוב מאוד שיהיה מעמד של הכנסת. וגם בית המשפט, לצערי, ואמרה פה אריאלה כשהיא דיברה, ראינו אחר כך גם בית משפט שלום שמחליט שחוק מסוים לא תקף, וכדי לדאוג שכאשר דבר כזה קורה שההתקדמות או הנסיגה של הביקורת השיפוטית בישראל מגיעה למצב כזה, שלפחות דבר כזה ייעשה כשיודעים על זה. ואז אם היועץ המשפטי של הכנסת יהיה מיודע לדבר הזה, הוא יוכל לבקש, הוא יוכל לפנות לבית המשפט, הוא יוכל להעלות. חשוב מאוד שדבר כזה יהיה מיודע. למיטב זכרוני זה נעשה באמת אחרי שהאירוע התרחש בבית משפט שלום. ולכן בית הכנסת נתנה מענה. אבל אני אומר יותר מזה, במשך הרבה מאוד שנים הכנסת ראתה את מה שעשה בית המשפט. היו כל מיני הצעות, לצמצם, לתקן, לבטל, הייתה הצעה לפסקת התגברות כבר בהסכם הקואליציוני של 2015. היו הצעות קודמות לפסקאות התגברות. היו הצעות במסגרת חוק יסוד: החקיקה של נאמן, היו הצעות של פרידמן לצמצום כוחו של בית המשפט, ומכל מיני סיבות הן לא הבשילו. אבל מה שמדהים בעיניי, ד"ר פוקס, שלמרות שכאשר אני מביא לך דוגמאות ברורות שהכנסת סירבה באופן אקטיבי להעניק לחוק יסוד: כבוד אדם וחרותו את השריון, הורידה ממנו באופן אקטיבי בהסתייגות את השריון, התבטאה בצורה ברורה מה מטרתה בהסרת השריון הזה או באי מתן השריון הזה, צמצמה ברוב גדול את הפרשנות האפשרית של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו באמצעות פסקת המטרה, ועוד ועוד דוגמאות, אז מזה אתה אומר את זה נשים שנייה בצד. אבל כאשר הכנסת לא אזרה בידיה את הכוח, מכל מיני סיבות שאנחנו יכולים לנתח אותן לאורך השנים, להתמודד עם שלילת הסמכויות הזו, מזה אתה מסיק שזה ברשות ובסמכות לגמרי. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אני מסיק שזה רק פגע בסמכות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז או שאתה לומד ממחדל של הכנסת שמשהו מסוים הוא בסדר - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה מחדל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - או שאתה לומד ממחדל של הכנסת שאתה לא לומד ממנו. מחדל בניגוד למעשה, לא מחדל משהו לא טוב. אם אתה לומד מזה שהכנסת לא חוקקה חוק ששולל מבית המשפט את הסמכות שהוא קנה סמכות, אז תלמד גם שאם היא לא נתנה שריון של 61 וסירבה לתת, וגם אמרה את הסיבה למה היא מסרבת לתת 61, אז גם מזה שווה ללמוד משהו. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> היא ראתה מה קרה עם זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא לא ראתה, זה היה עוד לפני. אבל אני אומר יותר מזה, אין ספק שאנחנו באים לתקן פה עכשיו מחדל – עכשיו במונח המחדלי של המושג – מחדל גדול מאוד שהוביל לכך שלאורך השנים הביקורת השיפוטית הקצינה. ואם אתה שואל אותי, הסיבה שלא הייתה כזאת מוטביציה לתקן, כי מאז שנת 2012 בית המשפט האיץ בענק את קצב פסילת החוקים שלו, הן בכמות והן באיכות, מפסילת חוק טל הראשון, ולכן עד 2012 אם היית שואל את הכנסת האם כדאי להיכנס להליך חקיקה שישלול מבית המשפט את הסמכות, היו אומרים לך: בסך הכול מנהלי השקעות פעם אחת, פר"ח בכל מקרה תכננו לעשות, חוק ערוץ 7 באמת היה מעצבן אבל התחלפה ממשלה, אז בשביל זה עכשיו נעשה שינוי? אבל מ-2012 הקצב האיץ עד לרמה שבשנת 2017 היו חמש פעמים בשנה אחת. לכן הצורך בתיקון. ולכן לא בכדי אחרי 2017 של חמש פסילות בשנה אחת מביאה הממשלה, מעבר לפסקת ההתגברות שהייתה כבר כתובה בהסכם הקואליציוני, הצעה לחוק יסוד חקיקה שנועדה למשטר את האירוע הזה. כי מה לעשות, בית המשפט לא עומד במקום. ומי שמתעלם מההיסטוריה של בית המשפט ויחסיו אל הכנסת בהקשר הזה עושה לעצמו הנחה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מאיפה הבאת חמש פעמים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אתה יכול להחליף אותי? הדוברת הבא, שיראל מחלב מתנועת הסטודנטים. << מנהל >> (היו"ר יצחק פינדרוס, 15:00) << מנהל >> << דובר >> שיראל מחלב: << דובר >> שלום לכולם. אני דוברת תנועת הסטודנטים "משיבים את האיזון". לא יודעת אם שמעתם. בראש ובראשונה אני וכלל הסטודנטים שבתנועה איתי מברכים על ההצבעה בשבוע שעבר בכנסת ביום שני. אנחנו חושבים ששינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים ושלילת היכולת מבג"ץ לפסול חוקי יסוד הם אבני דרך מהותיות בדרך להשבת האיזון בין הרשויות במדינה. הגענו היום, אני וחבריי יובל ודוד, כדי להביע את התמיכה של הסטודנטים ברפורמה ובנבחרנו שבאמת מקדמים אותה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתם מדברים בשם כל האגודה? << דובר >> שיראל מחלב: << דובר >> בשם כל תנועת הסטודנטים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כמו שהאגודה לזכויות האזרח מדברת בשם האגודה לזכויות האזרח, היא מדברת בשם האגודה הזאת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כי הייתה כאן סטודנטית אחרת שדיברה גם היא בשם האגודה, והם היו נגד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> האגודה הזאת? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אגודת הסטודנטים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> היא לא אמרה שהיא מטעם אגודת הסטודנטים. << דובר >> דוד בוגובסלבקי: << דובר >> הייתה מחאת הסטודנטים, הם התיימרו לדבר בשם הסטודנטים, אז הקמנו תנועת הסטודנטים שנוכל לדבר גם בשם הסטודנטים. << דובר >> שיראל מחלב: << דובר >> אני אסביר. הייתה כאן כנראה מחאת הסטודנטים, מחאה שהם כנראה נגד הרפורמה, ואנחנו כאן, תנועת הסטודנטים, כי אנחנו אכן תומכים ברפורמה. הגענו היום לוועדה כדי באמת להביע את התמיכה, כמו שאמרתי. בניגוד לכל מה שמצטייר ברשתות החברתיות ובתקשורת, רוב הסטודנטים אכן תומך ברפורמה. מדובר ב-56%. סקר שנערך על ידי התאחדות הסטודנטים פורסם במעריב ופורסם גם באתר, אפשר לראות אותו. אנחנו כאן עומדים גם כדי לדבר על הפוליטיזציה באקדמיה. בשבועיים האחרונים נוכחנו לראות ראשי אוניברסיטאות ומכללות בכל הארץ שקוראים לסטודנטים לצאת ולהפגין נגד קץ הדמוקרטיה, נגד הרפורמה המשפטית. הגדילו לעשות וגם נתנו מועדי ג' לחלק מהסטודנטים, למי שילך ויתמוך ברפורמה. מדובר גם באגרות שנשלחות מדי שבוע לסטודנטים לצאת להפגין. אז אנחנו כאן כדי לומר, הרוב הסטודנטיאלי תומך ברפורמה ככתבה וכלשונה. ואני עוד לא מדברת בכלל על הרוב שתומך בשינויים ברפורמה. לא מדברת על הסטודנטים האלה. יש פה רוב של 56% שאכן תומך. לא ניתן לפוליטיזציה באקדמיה להשתיק את הקול שלנו. אנחנו בחרנו בנבחרי הציבור שלנו כדי שיקדמו את הרפורמה ובשביל זה אנחנו כאן, אז אומנם שמחה לא פה אבל אנחנו תומכים לגמרי ברפורמה ויש פה רוב סטודנטיאלי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נמסור לו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה. שי גליק, בבקשה. << דובר >> שי גליק: << דובר >> אני, להבדיל מחברתי שיראל, מייצג את אזרחי ישראל כולם, לא רק את הסטודנטים. אני מנכ"ל של ארגון "בצלמו", ארגון זכויות אדם ברוח יהודית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה מייצג את "בצלמו", לא את כל עם ישראל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> דרך אגב, כמה עתירות שלך התקבלו? << דובר >> שי גליק: << דובר >> אולי אחת. זה עניין עצוב. אני רוצה לספר לכם סיפור, למה החוק הזה באמת חשוב. לפני שבע שנים הגעתי למערת המכפלה, יש שם 82 מדרגות. ראיתי שמעלים אישה עם כיסא גלגלים. שאלתי את האחראי שם למה לא מעלים אותה עם מעלית, זה מאוד לא מכובד להעלות בן-אדם עם כיסא גלגלים, אתם יודעים לבד. הוא אמר לי, אי אפשר, הוואקף פה לא מרשה. הוא אמר לי, יגדלו לך שערות על כף היד לפני שתקום פה מעלית. ואני יצאתי למאבק והובלנו הרבה מאוד דיונים בכנסת, שגם יושב-ראש הוועדה כרגע השתתף בהם, ואושרה הנגשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יודע שזה לא בגלל הוואקף. << דובר >> שי גליק: << דובר >> הוא עדיין מסרב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה רק בגלל שזה לא תחומי מדינת ישראל. << דובר >> שי גליק: << דובר >> מבחינתי חברון זה ערס האבות, עוד לפני ירושלים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> את מוכנה לקבל את זה שבית המשפט העליון לפחות לא יתערב שם, וכבר עשינו חצי דרך? אם זה לא בתחומי מדינת ישראל לפחות ששם לא יתערב. << דובר >> שי גליק: << דובר >> הפוך, זה אושר בכנסת. אני מוכן לקבל את זה שבג"ץ לא יתערב מעבר לקו הירוק. זה הגיע לדיון בבית המשפט המחוזי, וכמובן השופט עצר את ההנגשה ולא נתן שינגישו את המערה. אנחנו פנינו אליו בשם קבוצת אנשים עם מוגבלות שרוצים להצטרף כידידי בית המשפט לדיון בעתירה. תנחשו מה? השופט לא הסכים. אני רוצה להוסיף עוד נקודה, וזה חשוב. אני פניתי אז לשופט ואמרתי לו: תרד לשטח. ביהדות, אם מישהו מכיר, יש הסיפור שלפני בורא עולם שפט את סדום הוא ירד לשטח והוא אמר: אני לא יכול לשפוט משהו לפני שאני רואה את זה בעיניים. אמרתי לשופט, תרד לשטח לראות את המציאות, תראה אנשים שמגיעים למערת המכפלה ונעצרים מחוץ למערת המכפלה כי אי אפשר לעלות 82 מדרגות. השופט אמר: זה לא מהתפקיד שלי לרדת לשטח לבדוק. והוא לא הסכים. זה בדיוק ההבדל למה חשוב שחברי כנסת יחוקקו ובית המשפט לא יוכל לעצור את החוקים שלהם. כי חברי כנסת, בניגוד לאותו שופט, כן הגיעו לשטח, ולכן הם תמכו בהנגשה. כי חברי כנסת, בניגוד לאותו שופט, כן הגיעו לדרום תל אביב והם ראו את המצוקה של תושבי דרום תל אביב. מי שמכיר את שפי פז, שהייתה פעילת מרצ, היא לא הגיעה מהתחום הימני, וכשהתחילה המצוקה שלה למי היא פנתה שיעזרו לה? לחברי הכנסת של מרצ. היא לא פנתה לשמחה רוטמן או לבן גביר שיעזרו לה. אבל הם לא הסכימו לעזור לה, ולכן היא פנתה לבן גביר. כשחוקקו את חוק ההסתננות אלה אותם חברי כנסת שהיו בשכונות בדרום תל אביב וראו איתם את המצוקה. ואני הייתי עשרות פעמים בדרום תל אביב וראיתי את המצוקה. וכשפעם אחרי פעם אחרי פעם בג"ץ ביטל את חוק ההסתננות או את חוק המענקים וכל החוקים האלה, הוא לא ראה את המצוקה של תושבי דרום תל אביב, כי הוא לא היה שם. וחברי כנסת הם נציגי ציבור והם רואים את המצוקה של העם, הם מבינים את זה. לכן חשוב שהכוח יחזור פה לעם. אני מעריך מאוד את בית המשפט העליון. היום היה פיגוע שיש בו שני נרצחים. מישהו אמר לי, השבוע עשיתי בדיקה, וזה לא סוד, שרוב פסיקות בית המשפט העליון הן בעד הימין. אמרתי לו: נכון, אבל 10% שלא אלה אנשים שמתים. אני מדבר על מקרה של טלי חטואל וארבע בנות שלה, מי שמכיר את הסיפור הזה. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> זה מידע לא נכון על חטואל, אל תגיד. << דובר >> שי גליק: << דובר >> למה? בג"ץ נתן צו ביניים שם. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> עצר ל-48 שעות, וזה קרה שנים אחרי. זה הצבא. << דובר >> שי גליק: << דובר >> נכון, גם הצבא אשם. אבל אם בג"ץ לא היה נותן את אותו צו, זה היה נהרס. גם הצבא אשם, אני לא מוריד את האחריות מאף אחד, יש הרבה אשמים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> בג"ץ התיר את ההריסה וצה"ל לא הרס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה בעצם מאשים את בג"ץ בפיגועי טרור? << דובר >> שי גליק: << דובר >> בהחלט, לצערי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וואוו. תגידו, אתם לא נורמליים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא אומר שפסקי דין יכולים לגרום לפיגועי טרור. לא הבנתי מה את מתמוטטת. הם יכולים גם לגרום לזכויות אזרח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני חשבתי שמחבלים מתועבים גורמים לפיגועי טרור. << דובר >> שי גליק: << דובר >> ברור שהמחבל הוא אשם, אין ספק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כל יום לומדים פה דברים חדשים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אביגדור ליברמן עכשיו האשים את נתניהו בפיגוע האחרון, אז את גם מזדעזעת? לא הבנתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא הדוברת של ליברמן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל לא הזדעזעת. << דובר >> שי גליק: << דובר >> אני מאוד מעריך את שופטי בית המשפט. לצערי יש מקרים ששופטים פוסקים בצורה שפוגעת קשה מאוד בביטחון ישראל. אני מדבר על סיכולים ממוקדים שבג"ץ מנע, אני מדבר על הרס בתי מחבלים שבג"ץ מונע שוב ושוב. זה שעד היום לא הורסים בתי מחבלים שהם רק פצעו קשה, כי זה לא כזה נורא שמישהו רק נפצע קשה. ועד היום הבית של המחבל שפגע בדוד שלי, יהודה גליק, עומד על תלו כי כבוד השופט אמר: אה, יהודה גליק כבר הבריא, אז לא צריך להרוס את הבית. זו גם פסיקה. לכן אנחנו צריכים שיהיה לנו, לעם, את הכוח. אמרתי משהו, ואמרתי את זה גם לנשיאת העליון כמה פעמים במכתבים, אם בית המשפט העליון לא היו מתערבים בענייני ביטחון, בענייני כלכלה שלא רלוונטיים אליהם, אף אחד לא היה נגדם. אבל הם מתערבים בנושאים שקשורים לחיים שלנו, לקיום שלנו, ואנחנו מדברים פה מכאב. אני מאוד מעריך שופטים ואני מכבד מאוד שופטים ואני מדבר מכאב, כי כמו שאמרתי, במקרה של המסתננים השופטים לא היו בשכונות האלה, וזה לא סוד. השופטים לא גרים בשכונות האלה, השופטים לא היו בשכונות האלה, השופטים לא היו באותן מצוקות ובאותו כאב. ואם לשופטים הייתה קצת ענווה הם היו באים ושומעים את העם ומכבדים את העם, והם לא מכבדים. כששופטים בבית משפט עליון וגם במחוזי אומרים אנחנו לא מוכנים לשמוע נכים, בדיון על הנגשת מערת המכפלה, איזה כבוד זה נותן להם? הנכים האלה הגיעו לדיון והקשיבו להם וכיבדו אותם, מה הנכים ביקשו? תקשיבו לנו, תכבדו אותנו. הם לא מכבדים. << דובר >> מוסי רז: << דובר >> כאשר הכנסת החליטה לגרש אפריקה, אף אחד מחברי הכנסת לא הלך לראות מה קורה להם באפריקה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> שי גליק: << דובר >> הנציגים שלהם הגיעו לוועדות פה והקשיבו להם. זו עובדה. אני חושב שצריך לשמוע את כולם. << דובר >> יובל בן איתמר: << דובר >> שלום, אני מתנועת הסטודנטים. אני הגעתי היום, ואני מבקש להתייחס לכמה נושאים שהזכירו הרבה פעמים בהקשר לרפורמה. נתחיל במושג דמוקרטיה. אנחנו חייבים לחיות במדינה דמוקרטית, אין הצדקה לשלטון שלנשלטים אין יכולת להשפיע עליו, והדרך היחידה לעשות את זה היא דרך הפרלמנט שחוקק חוקים שקובעים מה הזכויות ומה החובות שלנו, שהוא קובע אם נצא למלחמה או לא ואם נשלם מיסים או לא. לצערי הרב בית המשפט העליון במדינת ישראל לקח על עצמו את התפקיד הזה של לקבוע אילו זכויות ואילו חובות יהיו לאזרחים, לקבוע מה תהיה החוקה של ישראל, להכניס דברים לחוקה, להוציא דברים מהחוקה. בהקשר הזה אני רוצה לדבר גם על זכויות אדם. חוזרים ואומרים זכויות אדם, וכמובן שכל הצדדים של המפה מאוד תומכים בזכויות אדם, אבל על איזה זכויות אנחנו מדברים פה? האם אנחנו מדברים על הזכות לאוטונומיה? בלי הזכות לאוטונומיה אין לנו הגנה במדינת ישראל, הזכות למשפחה, הזכות לשם טוב, הזכות לקיום בכבוד, הזכות למידע, הזכות לחינוך. כל אלה זכויות שלא כתובות באף חוק יסוד במדינת ישראל, אלה זכויות שבית המשפט העליון המציא. הוא לקח מתוך המילה כבוד והוא החליט שבגלל שכתוב בחוק יסוד: כבוד האדם את המילה כבוד, הוא יכול לקחת ממנו זכויות אחרות. על אילו זכויות אנחנו כן צריכים לשמור? יש כמה תיאוריות פילוסופיות שמסבירות למה אנחנו צריכים זכויות טבעיות ולמה חייבות להיות זכויות שוות לכל בני האדם. מתפיסות לוקיאניות שמסבירות למה אנחנו חייבים שתהיה לנו זכות לקניין ואת הזכות לחיים. ללא הזכות לחיים כנראה שלא נסכים לשום שלטון ולשום מדינה. אף אחד לא היה מוכן לחיות במדינה שבה יש אינתיפאדה אין-סופית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אנחנו הישראלים עדיין חיים בכזאת מדינה. << דובר >> יובל בן איתמר: << דובר >> נכון, ובגלל זה אנחנו מצביעים לכנסת ומצפים שיפסיקו את זה, בהצלחה יותר גדולה או פחות גדולה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זאת המציאות כרגע. << דובר >> יובל בן איתמר: << דובר >> אם אנחנו מדברים על זכויות שרוצות להגביל את החרות של כל אחד מהאזרחים, חרות להתאגדות, חרות להפגנה, חרות הביטוי, ואם זכויות כלכליות שלא כולנו נסכים עליהם שאמורות לתת לנו זכויות חיוביות שמאפשרות לנו להגשים את עצמנו. אבל כל אחת מהזכויות האלה מתבססות על תפיסה פילוסופית שונה, תפיסת עולם שונה, שלא כל האזרחים במדינה שותפים לה, והדרך היחידה להחליט אילו זכויות יהיו במדינה ולאיזו תפיסת עולם כולנו שותפים היא באמצעות הצבעה לפרלמנט. זאת אומרת שזכויות צריכות להיקבע בכנסת, בטח ובטח שלא בבית המשפט העליון. כשאנחנו מדברים על לתת זכויות, אנחנו קודם כל צריכים לדעת מי צריך אותן ועד כמה הן נפגעות. אנחנו לא יודעים אפריורית מי נפגעה לו הזכות ועד כמה היא נפגעת. הדרך היחידה לגלות את זה היא בעזרת הפרלמנט שיגיד לנו כמה אזרחים נפגעים ועד כמה הפגיעה הזאת משמעותית, וכך הם לוחצים על נבחרי הציבור שלהם כדי שיכריעו איזו זכות גוברת על איזו זכות. לבית המשפט העליון אין היכולת לדעת איזו זכות צריכה לגבור ומי נפגע יותר, ובגלל זה לא צריכה להיות לו הסמכות גם להחליט את זה. בטח ובטח שלא הסמכות לחוקק את החוקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה לך. מורן מימוני מיוזמות אברהם, בבקשה. << דובר >> מורן מימוני: << דובר >> מעניין שגם בפעם הקודמת שהייתה לי זכות דיבור אתה היית היושב-ראש. אז שלום שוב. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש אלוקים. << דובר >> מורן מימוני: << דובר >> יוזמות אברהם היא עמותה שפועלת לקידום שוויון ושילוב בין יהודים לערבים פלסטינים אזרחי ישראל. אני כן רוצה לחזור על כמה נקודות עקרוניות שאני חושבת שהן חשובות לדיון. התפקיד של בית המשפט זה לבחון את החקיקה, המדיניות והפעולות של הכנסת, הממשלה ומוסדות המדינה השונים ברוח חוקי היסוד, מגילת העצמאות ויסודות השיטה עצמה. ביטול הסמכות של בתי המשפט לפסול חוקים תוביל לכך שלא יהיו להם סמכויות להבטיח שהמוסדות האלה שציינו לא פוגעים בזכויות האדם, האזרח והקולקטיב, וכי החקיקה, המדיניות או הפעולות לא עומדים בסתירה לזכויות האלה. כלומר, התפקיד של בית המשפט זה לעבוד כאיזושהי מערכת מבקרת ולוודא שבאף אחת מהפעולות של הרשויות האחרות אף אדם לא נפגע או זכות של אדם לא נפגעת. ההצעה שמביאים כאן תפתח פתח לפגיעה אנושה בזכויות האזרחים הערבים במדינת ישראל שלא יוכלו לקבל סעד הגנה, בצדק. נגיד גם על החוקה שדיברו כאן, שהיעדרה במדינה הזאת הוביל לעיגונם של חוקי היסוד כחוקים בעלי מעמד מיוחד. המצב הנוכחי הוא שאין כרגע הגדרה ברורה של מהו חוק יסוד, מה מייחד אותו מבחינת הליך החקיקה, ולא ברור עד כמה הוא מוגן, כמו שאנחנו רואים בחודשים האחרונים שחוקי יסוד עוברים שינויים בקלות רבה על ידי הקואליציה הנוכחית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בעיקר אלה שפוגעים בזכויות אדם, או שלא כל כך? << דובר >> מורן מימוני: << דובר >> לא. אבל אני רק אומרת שברמה העקרונית אם אנחנו מסתכלים על חוק יסוד כמשהו שאמור להיות מקובע, אז אנחנו רואים כאן - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כשאת מדברת על חוקי יסוד, את יודעת שבמלחמה יש הרבה נפגעים, לא במסגרת חקיקה, כשיורים טנקים וטילים. יש כרגע מאבק פוליטי בין שתי מערכות, ואת מתארת לעצמך שבמצב כזה עושים דברים לא קונבנציונליים. << דובר >> מורן מימוני: << דובר >> גם במלחמה אמורים להיות חוקים שמסדירים יש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא מכיר הרבה מדינות שעושות את זה כמו מדינת ישראל, וגם על מדינת ישראל יש הרבה עתירות שמוגשות, כשמדינת ישראל נוהגת באופן הכי מוסרי בעולם. אני אומר את זה כמי שהיה פעם אזרח אמריקאי, שמתיימרת להיות הכי. << דובר >> מורן מימוני: << דובר >> אני בטח לא מומחית, אבל הסיפור של הסדרה של חקיקה של מלחמה הוא דבר שהאנושות ניסתה ללמוד מדברים שקרו לאורך ההיסטוריה. אני גם לא בטוחה שהניסיון להקביל את השינוי של חוקי היסוד בשטח לבניינים פרוצדורליים או פוליטיים למלחמה זו הקבלה שהיא רלוונטית לנקודה שאני מנסה להעביר. כי הנקודה שאני מנסה להעביר היא שחוקי היסוד אמורים להיות דבר קשיח שלא ישונו בכזאת קלות, ואנחנו רואים שבסופו של דבר הם כן משתנים בקלות. לכן ההחלשה של מערכת המשפט הופכת להיות עוד יותר בעייתית. חשוב מאוד לציין את המיעוט הערבי ספציפית, כי כל הזמן מדברים כאן על אילו סוגים של רוב וכו'. אבל המיעוט הערבי הוא מיעוט לאומי, שזה אומר שלפי יסודות השיטה אמורה להיות לו איזושהי הגנה בסיסית ומיוחדת. וגם הוא סוג של מיעוט כרוני במובן הזה שהוא תמיד מיעוט. הקואליציה תמיד תהיה בעלת רוב יהודי, ועד ממש לא מזמן בהיסטוריה היא גם הייתה יהודית באופן בלעדי. לכן פסקת ההתגברות או ביטול היכולת של בית המשפט לבטל חוקים או ביקורת שיפוטית תאפשר לרוב היהודי להתעלם מהקול של המיעוט הערבי. לכן בחקיקה כזאת שעושים כאן צריך כן לקחת בחשבון את האזרחים הערבים ולהגן על זכויות הפרט, האזרח והקולקטיב שלהם. כי אחרת לא ייוותרו להם בעצם הגנות, וההגנות שלהם יהיו תלויות ברוב פוליטי, שזה לא מה שאמור לקרות בדמוקרטיה. כמו שחבר הכנסת לשעבר מוסי רז אמר וצדק, בית המשפט כן הכשיר חוקים שפוגעים בציבור הערבי, כמו למשל חוק הלאום שמגדיר את מעמדם של האזרחים הערבים כנחות, והוא הוריד את מעמדה של השפה הערבית משפה רשמית של המדינה לשפה בעלת מעמד מיוחד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז הפוך, אז צריך לשנות אותו אולי. << דובר >> מורן מימוני: << דובר >> אני מיד מגיעה למה שאתה אומר. באמת מפחיד אותנו בתור מי שעוסקים בזה לדמיין מה יעלה בגורלו של הציבור הערבי כקולקטיב וכפרטים אם החקיקה הזאת תעבור. כל קואליציה שבאופן עקרוני היא בעלת רוב היהודי במדינה תוכל לרמוס את זכויות המיעוט. ויותר מזה, גם עכשיו אין מי שבוחן את החקיקה והמדיניות של הרשות המבצעת, שהיא הרשות היחידה שעוד נותרה במדינה, למעט הרשות השופטת, לאחר שמעמדה וכוחה של הרשות המחוקקת נשחק עד דק בשנים האחרונות באופן שרואה את הפגיעה ביסודות השיטה הדמוקרטית ואת הפגיעה בזכויות המיעוט. אם כבר דורשים תיקון במערכת המשפט, יש לדרוש שבבית המשפט יהיו יותר שופטים ערבים ובכלל נציגי קבוצות מגוונות, ויש לדרוש מהרשות המחוקקת והמבצעת להתייחס גם לציבור הערבי כמיעוט לאומי בעל זכויות ייחודיות ומוגנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה. אני אמרתי קודם ואני נזהר, אני בתחושה סובייקטיבית. אני בא מהרשות המבצעת, הגעתי לכנסת רק ב-2019. הייתי ברשות המבצעת מ-1991 עד 2019. אני חייב לומר לך שלא הרגשתי מעולם שידיי לא כבולות ברמה מאוד מאוד גבוהה בשביל לבצע דברים. את מה שאת אומרת, שהרשות המבצעת יכולה לעשות, הרגשתי שידיי היו מאוד מאוד כבולות, ולא בנושא זכויות אדם אלא הפוך, בשביל לעזור לזכויות אדם, כי זה מה שניסיתי לעשות כל חיי הציבוריים. פרופ' ענת שקולניק בזום, בבקשה. << דובר >> ענת שקולניקוב: << דובר >> שלום. אני פרופסור למשפט ציבורי באוניברסיטת ווינצ'סטר באנגליה. תודה רבה. אני רוצה לתקן לפרוטוקול תיקון קטן לגבי דברים שלי או משהו שהשתמע מדברים שלי בדיון קודם. זה היה ב-5 בפברואר, בתשובה לשאלת היושב-ראש חבר הכנסת רוטמן. יכול להיות שהשתמע מדבריי שאמרתי שבית משפט גרמני ביטל תיקון לחוק היסוד. לא זאת הייתה הכוונה. הוא ציין שתיקון מסוים, לו יתוקן, יהיה לא חוקתי. אף אחד לא שם לב לזה, אבל אני רוצה לתקן. לעניינו היום של ביקורת שיפוטית על חקיקה. חבל שחבר הכנסת רוטמן לא נמצא, כי אני רוצה להתחיל דווקא מדבר ששמחתי לשמוע אותו אומר, שהוא מסכים ותומך בפסק דין ברגמן. כי זהו פסק הדין הראשון, ב-1969, שבוטלה הוראת חוק על ידי בית המשפט ברשות השופט לנדוי. וגם אני חושבת שזהו פסק הדין המכונן, ופסק דין מזרחי הוא רק תוצאה או פירות של אותה קביעה שיפוטית מכוננת בפסק דין ברגמן. ואני אסביר למה. כבר בפסק דין ברגמן קודם כל הייתה הכרה בעותר ציבורי. העותר שם היה לא קשור באופן אישי למשהו בנושא שנדון בו, אלא המטרה שלו הייתה להביא לידי קביעה שיש עיקרון שוויון במדינת ישראל ושאותו סעיף משוריין, אותו סעיף בחוק יסוד: הכנסת, שחוק היסוד עצמו אומר שלא ניתן לשנות אלא ברוב חברי הכנסת, המסקנה היא בתלות של חוק נוגד. ואני אומרת שזה פסק דין כל כך חשוב לא רק בגלל הנושא של זכות העמידה הציבורית שנקבעה בו, שאני שמחה שחבר הכנסת רוטמן תומך לכן בפסק הדין הזה, אלא זה פסק הדין הראשון, ואפילו השופט השמרן ביותר, השופט לנדוי, קבע שבאותו מצב של חוק שסותר חוק יסוד שנאמרה עליו הקביעה המסוימת שלא ניתן לבטלו אלא ברוב מסוים, המסקנה היא שבית המשפט קובע את בטלות החוק. זה דבר שהכנסת כשהיא חוקקה ב-1958 את חוק יסוד: הכנסת היא לא הייתה יכולה לדעת שזה מה שיקרה. היו כל מיני אפשרויות שהן פתוחות בפני בית המשפט והוא בחר באפשרות הזאת, כלומר הוא הכיר בכך שזה הדבר הנכון והראוי לעשות. וגם דיבר באמת על השוויון כעיקרון חוקתי. לכן אני חושבת שכאשר הכנסת קבעה בחוק יסוד ב-1992 ואחר כך ברוב יותר גדול ב-1994 את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו עם נוסח שאין פוגעים בזכויות היסוד אלא כך וכך, אז היא כבר הייתה יכולה לדעת שכאשר היא קובעת נוסח כזה, סביר שבית המשפט יקבע בה תלות כשחוק אחר סותר. זאת אומרת, לפחות היא הייתה יכולה להבין שזאת אפשרות בהחלט קיימת, מה שלא היה ב-1958 כשחוקקה את חוק יסוד: הכנסת וכשלנדוי קבע שניתן לבטל אותו. ובאמת גם אין משמעות, אלא אם רואים את זה כסעיף משריין, אחרת אין פוגעים בזכויות בחוק היסוד, זה חסר כל משמעות אלא אם באמת יש שריון מהותי, כלומר לא ניתן בחוק אחר לשנות אלא בתנאים של חוק היסוד. כך שאני חושבת שבבנק מזרחי מה שהשופטים עשו למעשה נובע ישירות מפסק דין ברגמן, כולל הבנת החקיקה ב-1992 לאור זה. אני רוצה לעבור למשפט המשווה, ואני אתחיל בדברים שאני חושבת שחבר הכנסת לין רמז עליהם. בלי מגילת זכויות אדם מלאה אין משמעות בכלל להשוואה או לדבר על השוואה בין ישראל לכל מדינה מערבית אחרת או מדינה דמוקרטית אחרת. וגם אין טעם לכן להגיד אנחנו לוקחים מנגנון מסוים, למשל לוקחים פסקת התגברות מקנדה. זאת השוואה מסולפת והשללה חוקתית מסולפת. Misreading Constitutional Transplantation ואני אסביר גם למה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני רוצה לשמוע את דעתך בדיוק בנקודה שאמרת עכשיו. אני מסכים איתך, אי אפשר להשוות את ישראל לאף מדינה בעולם. כמו שאמרת, בגלל שאין חוקה, בגלל שאין מגילת זכויות מסודרת. האלטרנטיבה כרגע היא שבית המשפט העליון, גם לו אין שום מגבלות, אלא מה שהוא מטיל על עצמו. אבל מבחינה עקרונית, לפחות בניסיון שלנו, אין לו מגבלות. הוא יכול להטיל על עצמו מגבלה אם הוא יחליט. באיזון הזה, כשאנחנו מרגישים שהמגבלות שהוא הטיל על עצמו הן קצת יותר מדי רחבות, איך היית מציעה להתמודד עם זה? בהינתן שאין חוקה, אני מסכים, ואני חושב שלנוכחים כאן בחדר כרגע מובן למה אין חוקה, כי יש אולי מתח בין יהודי לדמוקרטי, יש מתח בין הערכים היהודיים לדמוקרטיים, אמרה את זה קודם בגלל חוק הלאום. הנושאים ברורים. אני אומר, בסיטואציה הקיימת כאשר התחושה היא שבית המשפט לוקח לעצמו סמכויות יתר בגלל מה שאת אמרת, זה נכון. זה לא דומה לאף מדינה בעולם ואין מגבלות. איך היית מציעה לייצר איזושהי נוסחה, אם היינו אומרים לך קחי דף נקי, תכתבי את במציאות הזאת שהפרלמנט מרגיש שלבית המשפט אין מגבלות, ואין לו? באופן תיאורטי אין לו מגבלות. הרי מה שהוא החליט עד היום זה הוא החליט, הוא קבע לעצמו מהן המגבלות. זה התחיל בלנדוי והסתיים לצורך העניין בנשיאת בית המשפט אסתר חיות, הם קבעו את המגבלות. איך היית מציעה לקבוע את המגבלות האלה? או שאת אומרת אין, באמת בית המשפט העליון אמור להיות מעל הכול בלי מגבלות. << דובר >> ענת שקולניקוב: << דובר >> קודם כל, זה לא נכון שאין לו מגבלות כמובן, כי המגבלות נקבעו על ידי הכנסת בחוקי היסוד האלה, ולכן עד שהכנסת ב-1992 לא חוקקה חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, בית המשפט הגביל את בטלות החוקים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל גם היום היא יכולה לבטל חוק יסוד, גם לשיטתך. באופן עקרוני הרי זה הדיון, היא יכולה לבטל חוקי יסוד גם עכשיו. << דובר >> ענת שקולניקוב: << דובר >> הדיון היום הוא לא על ביטול חוקי יסוד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני שואל מהי לדעתך המגבלה שהיית קובעת. את אומרת שהיית נשארת בחוקי יסוד, על אף שחוק יסוד יכול להתבטל חדשות לבקרים? << דובר >> ענת שקולניקוב: << דובר >> זה משהו שבית המשפט העליון בינתיים לא עשה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני שואל מה היית מציעה לקבוע. << דובר >> ענת שקולניקוב: << דובר >> אגב, אני לא אמרתי שהבעיה היא היעדר חוקה. אני לא חושבת שההכרח הוא בהכרח חוקה כתובה. אבל מגילת זכויות אדם בהחלט כן. חבר הכנסת רוטמן שאל קודם איך אפשר להגיע למקום של ניו זילנד, להיות מדד 2 במדינות דמוקרטיות ולא 96. אני בהחלט יכולה להציע איך נגיע לזה. הבעיה היא לא בגלל ביקורת שיפוטית, זה אני כבר יכולה להבטיח. הבעיה היא בגלל זכויות אדם שגם כיום לא מקוימות בישראל גם בגלל שמירת החוקים בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. אנחנו יודעים שהסברים קודמים נשארים על כנם, גם אם הם סותרים בצורה חזיתית את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. וראינו באמת שבית המשפט לא מבטל. אני יודעת, כי אני הייתי בעתירות, ייצגתי כאשר בית המשפט אכן לא ביטל בגלל שמירת דינים. אז זה לא נכון שאין מגבלות, ובנוסף אפשר לייצר מסמכים חוקתיים שיכללו הגנה מלאה על זכויות אדם ויקבעו את כל זה גם במסמך פורמלי. אני לא חושבת שההבדל בין מדינת שלטון חוק למדינה שהיא לא שלטון חוק זה בהכרח שיש חוקה כתובה, אבל זה דיון אחר. אבל מגילת זכויות אדם או הגנה מלאה על זכויות אדם בהחלט נדרשת. בהמשך הסקירה שלי גם תענה על השאלה הזאת. במדינות רבות ומרכזיות בית המשפט עצמו קבע מתוך פרשנות של החוקה את יכולתו לבקר חקיקה. זאת אומרת, זה לא דבר שנאמר בחוקה. נאמר בסקירות בארצות הברית לגבי החוקה הפדרלית, בעקבות קביעה של בית המשפט העליון, קובעים בה תלות חוקים גם כשיש שתי נורמות סותרות, בית משפט נמוך פדרלי עושה זאת, אבל גם בתי משפט מדינתיים עושים את זה לפי החוקות והמדינות עצמן. גם במקומות אחרים בית המשפט לקח לעצמו או הוסיף מכוח פרשנות של החוקה ושל השיטה המשפטית, זאת אומרת זאת לא המצאה מהאוויר, כמו שעשה בית המשפט בישראל. הוא הבין את הסמכות לביקורת חוקתית. למשל בצרפת בית המשפט החוקתי אכן נקבע שמאשר מראש את החוקים העוסקים בממשל, אבל בית המשפט הוסיף לבחינת החוקתיות את הצהרת זכויות האדם. זה לא דבר שנאמר בחוקה עצמה. זאת אומרת, מסמך זכויות אדם שהוא לא חוקה, יותר כמו מגילת העצמאות, הפך בידי בית המשפט למסמך חוקתי של ביקורת שיפוטית. בית המשפט שלנו לא עשה דבר כזה. זאת אומרת, מדינות מרכזיות, בית המשפט הכירו בעצמם מתוך פרשנות לשיטה השיפוטית בביקורת סמכות, ביקורת שיפוטית, או בהיבטים של סמכות ביקורת שיפוטית. אגיד יותר מזה, אני מכירה מקרים, למשל צרפת, למשל ניו זילנד, שהחוקה או המסמך החוקתי תוקן כדי להכיר בביקורת השיפוטית שאימץ בית המשפט. אבל לא קרה שמדינות דמוקרטיות תיקנו חוקה כדי לגרוע מסמכות שבית המשפט הכיר בה מתוך המסמכים החוקתיים. אני רוצה להביא יותר לסקירה ההשוואתית, כי הסקירה שהובאה לא נותנת את התמונה המלאה. הביקורת השיפוטית באירופה, למשל, היא הרבה יותר מקיפה. בנוסף למה שנקבע כביקורת שיפוטית בחוקה, יש ביקורת שיפוטית מכוח מנגנוני זכויות אדם על-מדינתיים. אני לא מדברת כרגע על מה זה גורם מחוץ למדינה, אלא איך זה משנה את המסורת השיפוטית במדינה עצמה. בית המשפט האירופי לזכויות אדם הוזכר, אני לא אדבר על זה, אבל אני כן אדבר דווקא על משפט הקהילה האירופית. במשפט הקהילה האירופית יש היום צ'רטר זכויות אדם כחלק מהאמנות. כל החברות באיחוד האירופי חייבות לתת עדיפות במשפט הפנימי שלהן להוראות אירופיות על פני החקיקה שלהן עצמן. זאת אומרת, גם מחוץ למנגנון ביקורת שיפוטית, בין אם התקבל בחוקה או לא, יש ביקורת שיפוטית על חקיקה, כולל של צ'רטר זכויות אדם מהאירופי וכולל הפרשנות שניתנה לזה על ידי בית המשפט לצדק של האיחוד בלוקסמבורג. כלומר, אם יש חובה לא רק של ביקורת שיפוטית אלא ביקורת שיפוטית שמאמצת פרשנות של בית משפט מחוץ למדינה עצמה. המשפט הבין-לאומי הוזכר פה לגבי הולנד, אבל אגיד שמדינות של אירופה הקונטיננטלית שולטת הגישה המוניסטית שאומרת שאמנות, כולל אמנות זכויות אדם שהמדינה צד להן, הן אוטומטית חלק מהדין הפנימי של המדינה. בהולנד אמנם לא כל אחד יכול להביא את זה לבחינה חוקתית, אבל היא גם מעל החוקה. אבל גם במדינות אירופיות אחרות בתי המשפט עצמם הכירו. למשל בצרפת, אמנות בין-לאומיות מצויות מעל החקיקה ומאז 1989 בית המשפט לא יישם חוק שנוגד אמנה. זה בית משפט עצמו הכיר בזכות הזאת, זה לא נאמר בחוקה. בצרפת למשל, 20 שנה לפני שהוכנסה לחוקה ביקורת שיפוטית, נוצר מנגנון של ביקורת שיפוטית למעשה חוקתית או מכוח אמנות זכויות אדם. המקבילה של זה תהיה אם אמנות זכויות אדם של האו"ם ואמנות ז'נבה למשל יהיו חלק מהמשפט הישראלי ושבתי המשפט יישמו. כלומר, אם אנחנו רוצים לקחת מנגנון שדומה למנגנון האירופי צריך להסתכל גם על כל הסמכויות לביקורת השיפוטית האלה. אני אעבור למשפט האנגלי, שכאן כן נאמרו על זה חלק מהדברים. המשפט האנגלי הוא חשוב כאן, אבל חסר גם בסקירה שניתנה שיש ביקורת גם על סטייה מהותית מהליך חקיקה, דבר שבית המשפט העליון עצמו הכיר בו. לפני לא הרבה זמן פסק דין ג'קסון, למשל. מה זה סטייה מהותית מהליך חקיקה? למשל אם לא שיתפו את אחד משני בתי הפרלמנט בחקיקה. באותו מקרה כן הייתה סמכות שבית המשפט הכיר בסמכות מכוח חוק לעשות את זה. אבל משתמע שאם לא הייתה סמכות כזאת מכוח חוק בית המשפט בהחלט היה מבצע ביקורת שיפוטית על חקיקה, או יותר נכון פשוט לא היה מכיר בחוק שנוצר בהליך לא תקין באופן מהותי, הוא פשוט היה אומר שזה לא נעשה מכוח סמכות חוקית. כלומר, צריך לראות את ההסדר החוקתי בקונטקסט. למשל, הביקורת השיפוטית הרכה באנגלייה נחקקה במטרה מוצהרת של הממשלה של הגנה על זכויות אדם לפי בית המשפט האירופי. כלומר, הייתה הוספה של ביקורת שיפוטית. זה נכון גם לגבי מנגנון ההתגברות בקנדה. המטרה הייתה להעביר את צ'רטר זכויות האדם, לקדם את ההגנה השיפוטית על זכויות אדם, והמחיר של זה היה מנגנון התגברות שבאמת לא שימש במידה רבה, אלא שימש במידה מועטה את הפרובינציות ואת הממשל הפדרלי. << מנהל >> (היו"ר שמחה רוטמן, 15:40) << מנהל >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. אני רואה שפרופ' אברהם ארליך לא פה. אדוני היועץ המשפטי, אני מציע שנעבור על השאלות אגב הנוסח, וכך נוודא שלא פספסנו אף סוגיה. האם נקרא וניגע בסוגיות אגב הנוסח, או שאתה מציע דרך אחרת? כי נראה לי שאנחנו צריכים לוודא שנגענו בהכול ולהתקדם כדי שנגיע לקראת הדיון מחר גם על ההתגברות בצורה יותר מסודרת. דבר ראשון, סוגיה שלא שמתי לב שנגעת בה כל כך היא סוגיה של המשנה חוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נגענו בזה בתחום של הסעדים וכן הלאה. לפי ההצעה, כתוב שהסמכות הייחודית ליתן פסק דין או החלטה אחרת המשנה חוק, מבטלת חוק או מגבילה את תוקפו, שנדבר על זה, נתונה לבית המשפט העליון. זה סעיף קטן (א). ובסעיף קטן (ה), זה בעצם המשלים, כתוב שאם התעוררה בפני מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין שאלה בדבר תוקפו של חוק, כאמור בסעיף קטן (ב), וסבר כי לא ניתן להכריע בעניין שבפניו בלי להכריע בשאלה האמורה, יפנה את השאלה לבית המשפט העליון שידון בו כאמור בסעיף קטן (ב) ויעכב את ההליך שבפניו עד להכרעה כאמור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז פה העירו, וגם אתם וגם קהלת, ובעצם זה גם מקביל לנושא של ההצעה שהציע השר לוין, שהרעיון כאן – אני חשבתי שזה כן אותו דבר, אבל אם לא אני מציע שנתאים את הנוסח למשהו שכן יאמר את זה, שאם מעלים טענה על תוקפו של חוק בבית משפט שלום, בית משפט מחוזי, ואומרים שהחוק לא תקף, כדוגמה לסיפור שסיפרה עו"ד אריאלה שגב, אז אם הוא חושב שהטענה איננה נדרשת לטובת ההכרעה, וזה מה שאני התכוונתי, דהיינו על פניו אפשר לדחות את הטענה שהחוק לא תקף וצריך לדון על בסיס החוק, אז שימשיך לדון. הוא לא צריך לעצור את הדיון ולעלות לבית המשפט. רק אם הוא חושב שצריך לבטל את החוק או שצריך להעיר הערה לגבי החוק שמשמעותה כאמור בסעיף קטן (א) להגבלת תוקף החוק או משהו בסגנון הזה, המשנה חוק משנה, מבטלת חוק או מגבילה את תוקפו, רק אז שיעלה את זה. זאת אומרת, אני לא רוצה שהוא יעלה את זה בסיטואציה שבה הוא חושב שהחוק הוא בסדר גמור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אולי לפני זה, למען הסדר הטוב, אתחיל מהתחלה. בסופו של דבר יש מודלים שונים של ביקורת שיפוטית בעולם. אני לא אחזור על כל הדברים במסמך ההכנה, יש כמובן שילובים, אבל בגדול שני המודלים זה המודל הריכוזי, שבו בדרך כלל יש איזשהו בית משפט לחוקה שביקורת שיפוטית מובאת אליו, ואז החלטתו מחייבת את כולם, לא רק את הצדדים למקרה הקונקרטי. זה יכול להיות גם בשאלה תיאורטית וביקורת כללית על החוק לא אגב מקרה, זה יכול להיות גם אגב ביקורת קונקרטית. אבל בכל מקרה זה בערכאה אחת. זה במודל הריכוזי. יש המודל הביזורי, שזה נתון לכל ערכאה במערכת השיפוט. זה יהיה בדרך כלל על סכסוך קונקרטי, וההחלטה המתקבלת תקפה רק בין הצדדים להליך, ואז הרבה פעמים ההכרעה הסופית זה רק כשזה מגיע בערעור לערכאה הגבוהה ביותר. הדוגמה אולי הכי מובהקת לזה היא ארצות הברית. בישראל יש איזשהו שילוב מאז בנק המזרחי שלא מעט מהמקרים מגיעים בתקיפה ישירה לבית המשפט העליון על החוק עצמו, לפעמים ממש כשהחוק מתקבל מוגשות עתירות נגדו ואז דנים בו במה שנקרא ביקורת אבסטרקטית על החוק. יש מקרים שבהם זה עולה אגב, מעמידים מישהו לדין פלילי בבית משפט שלום או מחוזי, ואז מעבר לטענות הרגילות בתוך ההליך הפלילי הוא גם מעלה טענה שהחוק עצמו או הסעיף הרלוונטי הוא לא חוקתי. ואז הוא תוקף את זה בעצם באיזושהי תקיפה עקיפה מכוח סעיף 76 לחוק בתי המשפט שאומר שלכל בית משפט יש סמכות נגררת לדון בדרך אגב גם בשאלה שהדיון בה הוא בסמכות ייחודית של ערכאה שיפוטית אחרת אם ההכרעה בשאלה האגבית דרושה להכרעה בעניין שבסמכות אז זה יכול להיות מכוח 76. אבל בעצם זה יגיע אגב אותו מקרה קונקרטי ויכול להגיע אחר כך בערעור לעליון. גם בפסיקה אין איזשהו מסר ברור מה צריך לעשות. זאת אומרת, היו מקרים שבהם בית המשפט העליון דחה על הסף עתירות שהגיעו לפתחו בתקיפה ישירה כי הוא אמר יש סעד חלופי, אתם יכולים לברר את זה בתקיפה עקיפה בערכאות הדיוניות או העתירה לא בשלה, תנסו לראות איך זה מיושם בערכאות הדיוניות. והיו מקרים שבהם דווקא הביעו עמדה הפוכה, אמרו שזה צריך להתברר באמצעות פנייה ישירה לבית המשפט העליון דווקא בגלל הרגישות, מה שעלה פה גם קודם, הרגישות של ביטול חוקים. ובאמת לא התוו דרך ברורה. לפעמים בית המשפט העליון עודדו ללכת לערכאות אחרות, והיו מקרים הפוכים שאמרו שצריך להגיע דווקא לא לערכאות הנמוכות אלא לבית המשפט העליון. באמת בהרבה מהצעות החוק הממשלתיות, תזכירי החוק, המלצות ועדת נאמן וחוקה בהסכמה וכן הלאה, הכיוון העיקרי שדובר בדרך כלל זה באמת במודל בגדול בכיוון שפה מדובר בהצעה שלפנינו, של לרכז את זה בבית המשפט העליון. ואז השאלה, אם משהו מגיע מלכתחילה לבית המשפט העליון, אז זה המקרה הפשוט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא כל כך, כי גם אם הוא מגיע לבית המשפט העליון הוא יצטרך לעלות להרכב 15. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מיד נדבר על ההרכב. אבל קודם כל לפחות הוא יושב בערכאה. אבל יש שם גם הצעה בעניין הזה. באמת סעיף קטן (ה) הוא לגבי השאלה, וזה מה שעלה גם בדברים קודם של אריאלה וגם במסמך שלנו, מתי בית המשפט למטה, המחוזי או השלום שזה מתעורר אצלו, צריך להעביר את זה לעליון. פה יש עוד שאלה מקדימה אילו רשויות שיפוטיות. בעבר בחלק מההצעות דובר על זה שיגדירו בדיוק איזה רשות שיפוטית. כלומר בהצעה שלך כתוב מי שבידו סמכות שפיטה, היו מקרים שבהם צמצמו את זה רק לבתי משפט או בתי דין מסוימים. אבל בכל מקרה אז עולה השאלה מתי הוא צריך להעביר את זה הלאה. אז אתה אומר שאם הוא יכול להעיף, הטענה היא בעיניו לחלוטין מופרכת, הוא לא צריך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הוא דן על בסיס החוק הקיים וכדי להכריע הוא לא צריך להגיד שהחוק לא תקף או צריך להגביל את תוקפו אז שימשיך לדון וידחה את הטענה. אם ירצו יערערו עליו, יעלו עד למעלה. אבל במסגרת הערעורים הרגילים. אם הוא חושב שצריך לדון, יעביר את השאלה לבית המשפט העליון ויעכב את ההליך עד לאחר כאמור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז בגלל הקושי שבעיכוב הזה, שזה עלול לפגוע בצדדים, זה יכול לקחת זמן, אז בהצעות השונות דובר על לקבוע איזשהו רף. זאת אומרת, להגיד או ספק או ספק של ממש. למשל בתזכיר של הצעת החוק של השרה שקד מ-2017 דובר על זה שאם יתעורר בפני רשות שיפוטית ספק של ממש בדבר תוקפו של החוק, ואז ומצאה רשות שיפוטית כי לא ניתן להכריע בעניין שבפניה בלי להכריע בשאלה התוקף כאמור, ואין בידיה להסיר את הספק ולקיים את תוקפו של החוק, תביא את השאלה בפני בית המשפט העליון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר לקחת את הנוסח הזה, זה נוסח בסדר לדעתי. איך לוין ניסח את זה אצלו בטיוטת התזכיר שלו? לדעתי באופן די דומה, אבל בכל מקרה בעל אותה משמעות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה המהותית היא מה הרף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פרופ' איינהורן, רצית להעיר משהו לנושא זה? << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> כן. רציתי לומר שהסכנה הגדולה היא כמובן לייצר טורפדו שיעכב דיונים, ולכן צריך להימנע ולהגדיר את זה. לדעתי זה כתוב היטב כעת, מפני שזה אומר שאם השופט ישתכנע שאין לו שום דרך לקיים את הדיון על פי החוק הקיים, רק אז הוא יפנה. לא ספק, ספק סביר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל מה שהם טענו על הנוסח הקיים, שגם הכרעה שלילית היא הכרעה. אז את זה צריך אולי להבהיר. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> לדעתי זה ברור לחלוטין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה מה שכתוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין את השאלה הפרשנית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מציע להסיר את הספק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז היא אומרת, אולי לא תעשה את זה ספק של ממש. התעוררה השאלה בדבר תוקפו של חוק כאמור בסעיף קטן (ב) וסבר כי לא ניתן להכריע בעניין שבפניו מבלי לקבוע כי החוק איננו תקף. במקום להכריע בשאלה האמורה. שלא ניתן להכריע בעניין שלפניו מבלי לקבוע כי החוק איננו תקף, או בלי לקבוע כאמור בסעיף קטן (א). << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אצל יריב לוין כתוב: רשאי הוא לדחותה, מצא השופט, ההרכב או מי שבידיו סמכות שיפוט - - - כי יש לבטל חוק, אז יורה לאפשר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נראה לי שהנוסח של לוין מצוין. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא אומר את מה שאני רציתי לומר, פשוט ניסוח יותר טוב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נסתכל על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו מנהלים משא ומתן, יואב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כדאי שתשבו ביחד. כי זה נראה כאילו מעולמות אחרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואב, ניסיתי להסביר לך, ואמרתי את זה כמה וכמה פעמים. הנוסח לטיוטת הצעת החוק הזאת נבחר כפי שהוא, כי זה נוסח שעבר בטרומית בכנסת הקודמת. הוא לא נוסח מושלם, הוא לא נוסח שנוסח עם השר לוין, ובהחלט השר לוין העלה כמה נקודות מאוד חשובות בדבריו שמבהירות את הנוסח. בסופו של דבר זה הליך החקיקה, משלב הטרומית לשלב טיוטת נוסח לשלב הצעת חוק לקריאה ראשונה. כך עובדת ועדה של הכנסת, זה בסדר גמור. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כך עובדת ועדה של הכנסת, ועדיין אני אחזור על זה, מאחר שכולם פה מיתממים, זה לא תזכיר חוק ממשלתי בדרך הרגילה, ולכן הכול פה זה פוילישטיק. זה סיפור הפוך. זה צריך להיות תזכיר חוק ממשלתי שעובר את כל האינסטנציות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושבת שלוועדת החוקה יש חובה לקדם תיקונים לחוקי יסוד כדי להבהיר את הטעון הבהרה. אתה יכול לקרוא את הנוסח של לוין? << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אגב, בהצעה שלנו של חוקה בהסכמה מלפני 20 שנה הולכים דווקא בדומה לנוסח שלך: התעורר בפני בעל סמכות שפיטה ספק בדבר תוקפו של חוק בשל אי חוקתיותו ומצא כי לא ניתן להכריע בעניין שבפניו בלי להכריע בשאלת התוקף כאמור, ואין בידיו להסיר את הספק ולקיים את תוקפו של החוק, יביא את השאלה בפני בית המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולקיים את תוקפו של החוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה כמו התזכיר של שקד שקראתי קודם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסופו של דבר יש פה כמה נוסחים שאומרים את אותו דבר, וכל זמן שהבהירות כאן היא בעיניי החשובה ביותר אני לא חושב שיש בינינו מחלוקת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש פה כן שאלה מבחינת העיכוב ההליכי. כי בהצעה של שקד על פניו זה חוסך יותר זמן. מדוע? כי כפי שאני קורא אותה, זה אומר אם התעורר ספק, או ספק של ממש, בערכאה הדיונית, נניח במחוזי, אני מעביר את זה לעליון. לעומת זאת בהצעה של שר המשפטים – אני צריך לקרוא אותה יותר בעיון, אבל על פניו הוא אומר: אם הוא מוצא שצריך לבטל, הוא רוצה לעשות כבר את התהליך של השופט למטה שהוא מגיע למסקנה שרק אם באמת הוא חושב שצריך לבטל, לא ספק, הוא עשה את התהליך השלם והגיע למסקנה שצריך לבטל, אז הוא מעביר את זה למעלה. זאת אומרת, זה דורש ממנו לעשות תהליך יותר מעמיק בערכאה למטה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> זה מה שאנחנו רוצים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה יכול להיות תהליך כפול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להפך. אני חושב שזה דווקא חוסך זמן, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים למעט בשאילתות האלו ולכן אפילו אם השופט כותב החלטה ואומר: לא השתכנעתי כי יש ספק של ממש שבית המשפט העליון יבטל, והוא כותב החלטה, ואפילו החלטה מנומקת, אז להפך, זה טוב לי שהוא יכתוב החלטה מנומקת כי אפשר יהיה לערער עליה. לכן אני הייתי מאמץ את הנוסח של השר לוין כמעט ככתבו וכלשונו, בוודאי לקריאה הראשונה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אקרא אותו: התעוררה בפני שופט, הרכב שופטים או מי שבידיו סמכות שפיטה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מציע דווקא פה להשאיר: התעוררה בפני מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין. כי גם שופט והרכב שופטים יש בידיהם סמכות שפיטה על פי דין. זו חזרה מיותרת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם לי נראה כך. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין זה לא רק בית משפט, זה גם כל מיני ועדות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. זה גם בתי דין שרעיים וזה כולם. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> בהצעות קודמות רצו להימנע אפילו מהסיטואציה שבה יש איזושהי ועדת ערר או משהו כזה שיש לה סמכות שפיטה על פי דין ולא רצו שהיא תדון בתוקפו של חוק, אפילו לא כדי לדחות אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שמאחר שבסופו של דבר מי שמחזיק בסמכות שפיטה על פי דין אין עליו אלא את מורא הדין, אם הוא סובר שחוק היסוד מונע ממנו לדון על פי החוק הוא צריך לברר את זה. החובה מוטלת עליו. ואם הוא יעביר שאילתה לא לעניין, בית המשפט העליון כבר יגיד לו את דברו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא עניין של לא לעניין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא לעניין – אם מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין יטריל את בית המשפט העליון על כל דבר, אני מתאר לעצמי שזה יקבל מהערכאה הזאת אמירות שהוא מגזים. אבל אני חושב שמי שבידו סמכות שפיטה על פי דין אין עליו אלא את מורא הדין. וזו גם ההצעה של השר לוין, ולכן אני מציע שנשאיר את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> התעוררה בפני מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין טענה בעניין תוקפו של חוק אגב דיון בעניין המצוי בסמכותו, רשאי הוא לדחותה. במשפט הבא נוריד את "השופט ההרכב": מצא בעל הסמכות כאמור, לרבות שופט או הרכב של בית המשפט העליון – הכוונה גם אם זה הרכב קטן יותר – כי יש לבטל חוק או להגביל את תוקפו, לרבות במתן צו ביניים בעניינו – כל הדברים האלה זה באמת סיפור נפרד, כלומר מה בדיוק מותר או אסור. עכשיו מגיעים לחלק האופרטיבי: יורה לאפשר לצדדים להליך להעביר את הדיון וההחלטה בשאלת תוקפו של החוק בלבד באמצעות עתירה לביטול חוק להרכב של בית המשפט העליון - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הרבה יותר נוקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אסיים את ההקראה: לפי סעיף קטן (ב) בטרם יסיים את הכרעתו ביתר הטענות והסעדים שבאותו עניין. בית המשפט העליון רשאי לדון תחילה בעתירה לביטול חוק בהרכב של שלושה שופטים שיהיו מוסמכים לדחות את העתירה ויעבירו את העתירה להרכב כאמור בסעיף קטן (ב) רק אם מצאו כי יש לבטל את החוק. זה גם אנחנו אגב הצענו, שיהיו שתי אינסטנציות בבית המשפט. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> רוצה לשמוע איך עשו את זה ב-2017? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אצל שקד הם הציעו לכתוב: שאלה שהופנתה לבית המשפט העליון לפי סעיף קטן (ב) – שזה מה שאמרנו לפני רגע – תובא בפני הרכב של שלושה שופטים. קבע בית המשפט העליון כי יש ספק של ממש בדבר תוקפו של החוק וכי הכרעה בשאלת תוקפו הכרחית לשם הכרעה בעניין שנדון בפני הרשות השיפוטית המפנה ואין בידיו להסיר את הספק או לקיים את תוקפו של החוק, תובא השאלה בפני הרכב של – שם זה היה תשעה שופטים – או הרכב כפי שיקבע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני הייתי עושה את זה אפילו לא שלושה. הייתי עושה את זה ששופט אחד של בית המשפט העליון שיקבע הנשיא או שופט שיקבע בית הנשיא, הוא ישמש בעצם כשער. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למרות שזו בעיה בעיניי, כי היום בית המשפט העליון אפילו בשביל לדחות על הסף צריך שלושה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא בר"עות. פה זה סוג של בר"ע או בש"פים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בבר"ע יש לך סיטואציה ששתי ערכאות כבר נתנו פסקי דין מנומקים. פה הוא שואל שאילתה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר או הנשיא או שופט שהוא ימנה. כמו על דיון נוסף, אגב. דיון נוסף דוחים בפעם אחת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל כל הדברים האלה שאתה מדבר זו סיטואציה שכבר הייתה פסיקה מנומקת שלמה. פה אין לנו. באים בשאילתה, זה כמו דחייה על הסף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. אני לא אריב איתך. אני מציע שנאמץ נוסח שסעיף א' שלו הוא: התעוררה בפני מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין טענה בדבר תוקפו של חוק אגב דיון בעניין המצוי בסמכותו, רשאי הוא לדחותה. מצא מי שבידו סמכות שפיטה על פי כל דיון כי לא ניתן להכריע בעניין שבפניו בלי לקבוע שיש לטפל בחוק. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אולי כדאי לפרט כאן שהשופט ייתן חוות דעת מנומקת כשהוא מגיש את זה לבית המשפט העליון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> תכף נגיע לזה, כי זו שאלה באמת. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא בטוח שזה נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה אם אתה רוצה שוועדת הערר או ערכאה נמוכה שלא עוסקת - - - << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אם הערכאה הנמוכה שוקלת את זה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פרופ' איינהורן, אני חושב שרשאי הוא לדחותה ואפשר לכתוב אפילו בהחלטה מנומקת. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> לא, התכוונתי לדחות בכלל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הוא דוחה, שיגישו ערעור על הדחייה שלו. אפשר אפילו לקבוע שערעור על הדחייה הולך ישר לעליון להרכב של שלושה כדי לא לעשות אלף שלבים באמצע, וניתן לערער על ההחלטה הזאת אפילו באופן מיידי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ערעור בזכות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ערעור על החלטה אחרת, לא בזכות, אבל הוא יכול לבקש על זה רשות ערעור שתלך ישר לעליון. כי יכול להיות שצריך לקבוע לזה את ההסדר המקביל בחוק בתי המשפט. הרעיון הוא שאם השופט אומר לי לא ובאמת כל הדיון שיתמשך עכשיו בתיק, משפט הוכחות וכל הדברים האלו, אם באמת החוק לא תקף זה בזבוז זמן מוחלט. אז אני יכול לפנות לבית המשפט העליון ולערער על הדבר הזה, ואם הם ירצו הם יקבעו את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ערעור ברשות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ערעור ברשות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה יהיה גם חריג לכלל בפלילים שאתה לא יכול לערער על החלטות ביניים? באזרחי זה רשות ערעור, אבל בפלילי זה לכאורה אפילו קל וחומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בפלילי מה שעושים היום בהחלטות כאלו, שאי אפשר להגיש עליהן ערעור, מגישים עליהן בג"ץ. אז בפרקטיקה זה לא ממש בעיה. אז הוא יגיש בג"ץ על זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל עדיף להסדיר את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות. מצד שני, אנחנו יודעים שבפלילי הם יגישו כל הזמן בקשות כאלו וזה רק יסרבל את ההליך תוך כדי. אני לא הייתי מכניס את זה לערעור ברשות. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> מה שהתכוונתי הוא שאם בית המשפט כן חושב שיש מקום, מכיוון שהוא כבר למד את הסוגיה, אז שיכתוב החלטה מנומקת מדוע הוא מבקש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התעוררה – רשאי הוא לדחותה. מצא מי שבידו סמכות שפיטה על פי כל דין - תקראי בבקשה את הנוסח. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> מצא מי שבידו סמכות שפיטה על פי כל דין שיש ספק של ממש בדבר תוקפו של החוק והכרעה בשאלת תוקפו הכרחית לשם הכרעה בעניין ושאין בידי הרשות להסיר את הספק ולקיים את תוקפו של החוק – אלה שלושה רכיבים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. את הנוסח הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה כשמגיעים לעליון. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> זה היה הנוסח של לוין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> את ההצעה של לוין עדיין לא למדנו אז אני מסתכל עליה תוך כדי, אבל אתה אומר, אם הוא רוצה לדחות הוא דוחה, אבל אם הוא חושב שצריך לבטל את החוק או להגביל את תוקפו, הוא מעביר את זה לעליון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש קצת התלבטות בעניין הזה. הוא בעצם נותן לערכאה למטה משהו מאוד דיכוטומי, לגורם שהוא לא בהכרח מיומן במשפט החוקתי. לכן מבחינה זאת יש אולי היגיון דווקא בהצעה כמו בתזכיר של שקד ואחרים, שמספיק שהוא חושב שיש ספק של ממש במובן הזה שיכול להיות שהוא באמת מתלבט, הערכאה למטה, אם לדחות או לקבל. אבל אין לו דרך להעביר את זה. זאת אומרת, או שהוא דוחה או שהוא אומר לדעתי צריך לקבל. זאת אומרת, אתה לא משאיר לו דרך ביניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? התעוררה טענה, הוא רשאי לדחות. היא קראה משהו אחר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היא דיברה בתוך העליון. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> מה שהם הציעו לא בעליון, אלא בערכאה הראשונה, אומר כך: התעורר בפני רשות שיפוטית ספק של ממש בדבר תוקפו של חוק ומצאה הרשות השיפוטית כי לא ניתן להכריע בעניין שבפניה בלי להכריע בשאלת התוקף כאמור, ואין בידיה להסיר את הספק ולקיים את תוקפו של החוק, תפנה את שאלת תוקפו של החוק לבית המשפט העליון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כן מה שהיא הקריאה קודם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה מה שהצעתי קודם, אבל אתה אמרת שאתה לא אוהב את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתי שחזרתי בי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לגבי הערכאה למטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מדבר רק על הערכאה למטה. הערכאה למעלה זה עניין אחר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז זה מצוין. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> ההצעה של לוין בעיניי הייתה הרבה יותר טובה דווקא מפני שהיא דיכוטומית, מפני שספק זה אומר שהשופט עושה לעצמו חיים קלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כלומר, הוא יחסוך לעצמו כל פעם שלא יתאים לו לדון בתיק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל זה חוזר אליו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אבל לך תדע, אחרי 15 שופטים. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> האמן לי, אני ביליתי מספיק שעות גם בשנים האחרונות בבתי משפט כדי לראות שכל דבר שרק מאפשר לסדר טורפדו, אז עושים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שיש פה אמירה נכונה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> ההצעה של לוין מצוינת, אבל הייתי מוסיפה רק דבר אחד. מכיוון שהשופט לומד את הנושא היטב, אז שיכתוב חוות דעת מנומקת לבית המשפט העליון כשהוא מבקש חוות דעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל בעצם הם אומרים פה משהו אחר. הם אומרים, יש לך פה: התעוררה בפני מי שבידו סמכות שפיטה על פי כל דין – בעצם את אומרת עכשיו לכל ועדת ערר מחוזית להתחיל לכתוב חוות דעת על חוקתיות של חוק, לשלוח אותה לבית משפט. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אני חושבת שזה יהיה חסם נוסף, כי אם השופט צריך להתחיל לנמק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> החסם של לוין אומר להם: אם אני דוחה, דחיתי, הכול בסדר. אם אני אומר יש ספק, אני אומר חברים, אם אתם רוצים תגישו אתם עתירה ישירה לבית המשפט, תגישו עתירה לבג"ץ בעצם, ואתם תעלו את זה ל-15 שופטים. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אפשר לשמוע את לוין? אני לא זוכרת שזה כך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, כך הוא אומר. הוא אומר: מצא שופט או הרכב או מי שבידיו סמכות שפיטה כאמור, לרבות שופט או הרכב של בית המשפט העליון, כי יש לבטל חוק, להגביל את תוקפו וכן הלאה, יורה לאפשר לצדדים להליך להעביר את הדיון וההחלטה בשאלת תוקפו של החוק באמצעות עתירה לביטול חוק להרכב. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> זה לא טוב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה יוצר סרבול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן אמרתי, אני לא אוהב את זה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אז שהוא יפנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, אז הוא יפנה. אבל השאלה מה הרמה של מה שאנחנו מבקשים ממנו בשביל לפנות. אם הוא דוחה, דוחה. אם הוא לא דוחה, הוא מעביר ספק רק אם יש לו ספק של ממש, יש המבחנים. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> לא ספק של ממש. שיכתוב חוות דעת מנומקת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> פרופ' איינהורן, את מערבת בין שתי שאלות. שאלה אחת היא שאלת מה הרף להעברה, והשאלה השנייה היא שאלת ההנמקה. אלה שני דברים נפרדים. קודם כל מה הרף שעליו אתה מעביר, וגם אחר כך, אחרי שמחליטים על הרף, השאלה באיזו מידה הוא צריך לנמק אותו וכן הלאה בשאלה הזאת. אבל לכאורה יש כל מיני קומבינציות פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שמנוסח בתזכיר של שקד נראה לי טוב. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> הספק סביר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא ספק סביר, זה ספק של ממש. אני חושב שההגדרה שם של הספק, שקראתם לו המבחן המשולש: התעורר בפני רשות שיפוטית ספק של ממש בדבר - - - לא ניתן להכריע בעניין בלי להכריע - - - ואין בידה להסיר את הספק ולקיים את תוקפו של החוק. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> למה לא לכתוב: השתכנע שאי אפשר? זה יותר חזק מאשר ספק של ממש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי אני לא בטוח שזה נכון כעניין של מדיניות שיפוטית שכל גורם שבידו סמכות שפיטה על פי דין יכתוב חוות דעת אם הוא משוכנע או לא משוכנע שיש לקיים או לא לקיים תוקפו של חוק. הנחת העבודה שלי היא שאנחנו מייצרים פה עכשיו רשות מתמחה, שזו המומחיות שלה. כמו שבנושא האם נישואים וגירושים קיימים או לא קיימים, אני לא יודע, אני מעביר את השאילתה לבית הדין המיוחד, ובית הדין המיוחד מכריע. אני לא כותב מה אני חושב שבית הדין המיוחד צריך להחליט. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> ברור. אבל אני אתן לך דוגמה. הרי יש בתי משפט לחוקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אין לנו בית משפט לחוקה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אבל אני אומרת מה קורה במקומות שיש בית משפט לחוקה. הרי גם שם מעבירים את השאילתות מבתי המשפט, ושם בית המשפט חייב להשתכנע ולתת נימוקים. כי זה יפחית את מספר הפעמים שזה יקרה. אם השופט יכול לדחות בקלות אבל כדי להעביר שאילתה הוא צריך להשתכנע ולכתוב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אמר לך היועץ המשפטי לוועדה, את מערבבת פה שתי שאלות. אחת, מה הרף. השנייה, מה חובת ההנמקה. אנחנו עדיין לא דיברנו על חובת הנמקה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אבל אני מדברת על הרף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את שואלת האם הוא צריך לכתוב חוות דעת מנומקת, כן או לא. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> לא, גם אמרתי לפני זה את הרף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא משנה. לנמק רף של ספק של ממש ולנמק רף של השתכנע זו אותה חובת הנמקה. השאלה מה הרף. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אז הרף צריך להיות השתכנע. אני מצפה שהוא ילמד לפחות משפט חוקתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שוב, מאחר שזה מי שבידו סמכות שפיטה על פי כל דין, זה גם אנשים שאני לא מצפה שהם ילמדו משפט חוקתי, אני אומר לך בכנות. אני לא חושב שיושב-ראש ועדת ערר של מחוזית אמור להיות מומחה למשפט חוקתי או לדעת לכתוב חוות דעת מנומקת על תוקפו של חוק. אני לא חושב שזה נכון. לא חושב שבית דין רבני או בית דין שרעי אמור להיות מומחה בנושא הזה ולכתוב חוות דעת מומחית. לכן אני אומר, הוא צריך להסביר לי למה התעורר לו ספק של ממש, ואני יכול להגיד לו את זה שהוא ינמק. אבל להגיד, אני השתכנעתי שהחוק סותר חוק יסוד, אני לא יודע. למה? לא בטוח שאני קופץ לשם. לכן אני מבקש מבחינת ניסוח, חלק א': התעוררה בפני מי שבידו סמכות שפיטה. וחלק ב' מה שאמרנו: התעוררה בפני מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין טענה בדבר תוקפו של חוק אגב דיון בעניין המצוי בסמכותו רשאי הוא לדחותה, שזה בעצם חלק א' של לוין. וחלק ב' מהתזכיר של שקד, שהוא לדעתי גם מציב את הדרישה של המבחן. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> לדעתי הנוסח שלנו בחוקה בהסכמה דומה מאוד לנוסח שהציעה ועדת נאמן מתישהו. אני לא בוודאות יודע את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שדומה לנוסח של שקד. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> ייתכן מאוד שיש גם הנמקה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוא לפנינו כרגע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, אמרנו שעוד שנייה נדבר על ההנמקה. בינתיים עוד לא דיברנו על חובת ההנמקה. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אני אומר באופן כללי, גם בעניין של הרף וכו'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן לקחנו אותו, כי אני חושב שהוא בסך הכול די דומה למה שאנחנו מדברים. פשוט אני הוספתי את השלב המקדים על לדחות. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> נדמה לי שמי שכתב את זה חשב שזה כתוב שם מכללה, בלי שזה כתוב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לכאורה אם אין בידיה להסיר את הספק ולקיים את תוקפו. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אחרת מה, הם יעבירו כל שאלה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר רשאי הוא לדחותה. אני מסכים עם הדבר הזה, השאלה היא מה ההכוונה שאנחנו עושים. אפילו הייתי אומר: רשאי הוא לדחותה ללא נימוקים. רשאי הוא לדחותה אם סבר שאין בה ממש. מבחינת חובת ההנמקה, אני לא רוצה לייצר הנמקה שווה לאמירה שחוק הוא בהתאם לחזקת החוקתיות, למצב שבו חוק הוא לא. הנחת המוצא היא שחוק הוא בסדר, הוא רשאי לדחות אותה אפילו ללא נימוקים. אבל על בסיס חזקת החוקתיות. אם הוא סובר שהופרה חזקת החוקתיות והתעורר אצלו ספק של ממש בחזקת החוקתיות, אז שהוא יעביר את זה כשאילתה. אתה רוצה לומר לעניין חובת ההנמקה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אגב, לא נכתוב ללא נימוקים, זה לשיקולו. יש הרבה טענות שמעלים. יש פה עוד שאלה אחת לפני חובת ההנמקה, ואני חושב שלזה לא הייתה התייחסות, האם צריך לעכב או לא לעכב את ההליך למטה. השאלה של ההנמקה, אז בחוקה בהסכמה היו שתי חלופות, האחת זה להעמיד את השאלה בפני בית המשפט העליון, והחלופה השנייה, היא צריכה להביא החלטה מנומקת בשאלת תוקפו או בשאלת הספק ולהעביר את זה לבית המשפט העליון עם ההנמקה המפורטת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. אבל שם זה לעניין שהם סוברים שאין תוקף, נכון? לא על עניין ספק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לעניין אין תוקף, כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חוקה בהסכמה זה לא מדד של ספק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה כן ספק, אבל הם באמת עירבו את זה קצת. כי כשמדברים על ההנמקה, אז ההנמקה היא רק בסיטואציה שהוא חושב שאין תוקף. אבל בסדר, אפשר לדבר על זה בנפרד. השאלה עדיין כשאנחנו ברף של ספק של ממש, האם לנמק, שהערכאה למטה מנמקת ומעבירה עם דעתה בעניין הזה, או רק פשוט מעבירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני הייתי כותב: ורשאית היא לנמק מדוע התעורר אצלה הספק, או רשאית היא לנמק מדוע היא מעבירה. הייתי עושה את זה הנמקת רשות. יכול להיות שאולי בזה צריך לחלק בין שופט לבין ערכאה אחרת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה משהו שכדאי שהנהלת בתי המשפט יהיו נוכחים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם מוזמנים לדיונים. אם הם בוחרים לא לבוא, אני לא יכול להחליט. << דובר >> גור בליי: << דובר >> איל, כדאי שהם יגיעו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שיגיעו מחר, שיגידו את דעתם בנושא. עו"ד יוסף, בבקשה. << דובר >> יוסף ויצמן: << דובר >> אני משנה לראש לשכת עורכי הדין. לדעתי, ודווקא מהזווית של מי שנמצא בבתי משפט שנים רבות, נראה לי שלא הרי שופט שמבקש להעביר לבין רשות סמכות שפיטה. מי שבידיו סמכות שפיטה לפי דעתי זה משהו מאוד רחב, אגב לרבות ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. היא גם סמכות שפיטה, ונראה לי שזו יריעה מדי רחבה. אז לעניין ההנמקה נראה לי שיש דין אחד לשופט או לרשות אחרת שהרף יהיה טיפה יותר גבוה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שרשות אחרת תנמק יותר? << דובר >> יוסף ויצמן: << דובר >> כן. שהרף יהיה אפילו יותר גבוה. כי הרי בסופו של דבר ההחלטה שלהם אמורה להגיע עכשיו ולהתברר בפני בית המשפט העליון. בגלל שמדובר על משהו מאוד רחב, כמעט בלי סוף, כי יש הרבה עם סמכויות שפיטה, אז הם צריכים להסביר טיפה יותר מדוע. כי בסופו של דבר כשאתה מגלגל את זה לבית המשפט העליון, אתה יוצר פה סוג של מעשה מסוים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני דווקא חשבתי מלכתחילה סברה הפוכה, אבל שכנעת אותי, אני חייב לומר. אני חשבתי מלכתחילה שדווקא שופט שיכול לכאורה לנמק, הוא הגורם. << דובר >> יוסף ויצמן: << דובר >> חזקה על שופט שיושב בדין שאם הוא הגיע למסקנה הזאת ואם יש לו הפרוטוקול לפני כן, יש לו הרבה חובות, לבתי משפט יש אמות מידה שאין לכל ערכאה שיפוטית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצד שני גם קל לו יותר לנמק. אני לא אחלק, אני מסכים איתך לחצי, שמי שבידו סמכות שפיטה שינמק, אבל גם ששופט ינמק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לחייב לנמק? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לחייב. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> בוודאי. << דובר >> יוסף ויצמן: << דובר >> גם הערעור יהיה אמור להיות תלוי בנימוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמובן שלא יהיה לו מאוד קשה לנמק, כי זה בסופו של דבר יהיה על בסיס טענות הצדדים. << דובר >> יוסף ויצמן: << דובר >> הרי ברור וידוע שזה אחר כך יעבור עוד ערכאה ויעבור ערעור. בלי נימוק למעשה קשה להעביר את זה הלאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא לא מקבל החלטה, הוא מעביר שאילתה. אבל גם השאילתה, שאלת חכם חצי תשובה. אז שישאל שאלת חכם וישאל שאלה מנומקת. אני חושב שכן כדאי לדרוש פה את עניין הנימוק בנושא הזה. על המודל הביזורי, לפחות מבחינה ניסוחית, אני חושב שאנחנו פחות או יותר יודעים מה אנחנו רוצים. נשב על הנוסח יותר מאוחר ונפיץ נוסח יותר חדש ומעודכן לטובת הוועדה. זה לגבי הביזורי והריכוזי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עם שלב הביניים של שלושה השופטים בעליון שיכולים לדחות, נכון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שזו בעצם ההצעה של לוין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זו ההצעה של שקד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה לוין מציע? הוא גם יצר שם עתירה שמגיעה בפני הרכב, ואז ההרכב מחליט אם להרחיב, נכון? גם אצלו היה משהו כזה. כולם אומרים שהמפתח לכינוס 15 שופטים לא מונח בידיים של כל גורם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה מודל דומה. שלושה שופטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. אם לוין ושקד מסכימים ומנהלים משא ומתן פה בחדר הוועדה, איך אנחנו נגיד שלא? אז אנחנו נייצר את המנגנונים הללו ונעביר אותם בנוסח לקראת הדיון מחר. לעניין עיכוב הדיון, הטענה היא שלא כדאי לעכב? << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> זה לכאן ולכאן. תחשוב שאתה בהליך פלילי, מצד אחד יש לך נאשם, זאת אומרת אתה מעכב עכשיו את הדיון עד שיהיה הרכב של 15. בינתיים הוא יושב במעצר. מצד שני אתה אומר חזקת נקיות. אז זו התלבטות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם ההנמקה בעיניי היא גם אותה התלבטות במידה מסוימת. אני מבין את התועלת שבזה מבחינת העליון כשזה מגיע אליו, מצד שני זה גם מעכב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצד שני, הנחת העבודה שבפלילי אדם שבאמת סבור שהוא מורשע על פי חוק שלא עומד בתנאי החוקתיות, הוא ימצה את הליכי הערעור בכל מקרה והוא יגיע במסלול הרגיל לעליון. זו הנחה שגם אם נשאיר את השאלה הזאת לסוף הוא ימצה. מה שלא קיים כל כך בתחום האזרחי זה עניין של חישובי עלות-תועלת. בדרך כלל כשאדם הולך לשבת בכלא על חוק שהוא סובר שהוא לא חוקתי הוא יעלה אותו עד למעלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר לא להידרש לזה כרגע. לשמוע את הנהלת בית המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אז את שאלת העיכוב נשמור לקריאה השנייה והשלישית, ואם הם יגיעו קודם ונמצא שמיצינו את הדיון בנושא הזה לפני הראשונה אז נוסיף. אבל שאלת העיכוב היא בסופו של דבר שאלה לרזולוציה קצת יותר גבוהה ממה שאנחנו כרגע. אז את שאלת הריכוזיות מול ביזוריות אני מרגיש שמיצינו, לפחות מבחינת הדיון שעשינו כאן. אתה רוצה להכווין אותי לשאלה הבאה במסמך ההכנה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> הדבר היחיד שלא עשינו אבל אני חושב שכרגע לא נעורר את זה הוא ההתלבטות העקרונית בין ריכוזי לביזורי. זה נכון שברוב ההצעות באמת דיברו על ריכוזי, אבל יש בהחלט, וסקרנו את זה במסמך שלנו, שאלות לכאן ולכאן שבביזוריות יש דווקא יתרונות מבחינת קיצור זמנים, קיצור הליכים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אבל אני חייב לומר שבשאלה הזאת אני מרגיש שבסופו של דבר אנחנו צועדים פה בשדה חרוש. כמו שאמרנו, אני לא מכיר כמעט אף הצעה שבאה מאז חקיקת חוקי היסוד שדיברה על לשמר את המודל הביזורי. אפילו בטיוטת הצעת החוק שעליה דיברנו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחרותו, מלכתחילה היה המודל הריכוזי. המודל הביזורי קיבל ריקושטים מאוד מאוד קשים כשעשו בו שימוש בישראל פעם אחת, אפילו שעשו בו שימוש בישראל רק פעם אחת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יותר. לפחות לפי מאמר של אורי אהרונסון, משהו כמו עשרה מקרים פלוס מינוס. מצד אחד יש משהו מוזר בזה שערכאה מאוד נמוכה תבטל חוק של הכנסת. מצד שני, הצד השני אומר שזה דווקא מפחית מהחיכוך בין הרשויות במובן הזה שזה לא מבטל את זה כלפי כולי עלמא, זה מבטל את זה רק כלפי הצדדים באותו הליך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו יודעים שאצלנו מגיעים מהר מאוד לדיון בבית המשפט העליון. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל גם, יש לך דוקטרינות של ריסון שבית המשפט נקט בהן בשנים האחרונות, כמו בשלות, כמו סעד חליפי שזה לא מהשנים האחרונות, שהשימוש בזה הוא בגלל שיש להם את האפשרות להגיד שיש לך בית משפט אחר שיכול לדון בזה, אפילו אם זו שאלה אגבית. אז זה מאבד פה משהו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כלומר, השתמשו בזה דווקא דוקטרינה בכיוון שאתה חפץ בו, דוקטרינה הימנעותית של בית המשפט העליון בסיטואציה מסוימת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי הוא אומר שזה יכול להיות אגב. אני רוצה לשמר את זה שזה במקרים קונקרטיים בהחלטות למטה, רק שאני אומר שהדרך שזה נעשה היא אגב תיק מסוים בשאילתה. זה לא הנושא כאן עכשיו, אבל אם היינו מדברים על זכות העמידה הייתי בהחלט אומר שעתירה ישירה להרכב של 15 שופטים לביטול חוק זו בוודאי לא תהיה דרך המלך. אני חושב שדרך המלך לא צריכה להיות כזה דבר, אלא באמת אגב תיק ספציפי שמתנהל או בבג"ץ בהרכב רגיל, אז ממילא כן יש לי פה איזושהי ערכאה מעל בג"ץ כאשר מוגשת עתירה לבג"ץ לתקיפה ישירה, שזו בעיה בפני עצמה אבל נשים אותה שנייה בצד, או שמדובר בערכאה מעל המחוזי או השלום, כאשר זה בא אגב מקרה. אני לא חושב שזה מבטל את העיקרון של הבשלות, זה רק אומר להפך, הוא מייצר את המקרה של הבשלות בצורה מאוד טוב. תלך לערכאה נמוכה, תביא את הראיות, יהיה באמת ברור שחייבים להכריע בתוקפו של חוק כדי להכריע בתיק, ואז זה יגיע אליי. כלומר, זה בדיוק צועד באופן של הבשלות, הוא לא סותר אותו, המודל של השאילתה. אם לא הייתי עושה את המודל של השאילתה והייתי אומר שיש תקיפת חוק, כמו בבית משפט לחוקה, רק בתקיפה ישירה לבית המשפט לחוקה, אז זה היה מעורר באמת את הדילמה שאת מציגה. לכן אני חושב שבנושא של הריכוזי ומודל השאילתה, זה גם בהצעה של שקד וגם בהצעה של חוקה בהסכמה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> חשוב להיות מודעים גם לחסרונות שלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור. בסדר גמור. אז דיברנו על ריכוזית מול ביזורית. הסמכות הייחודית ליתן פסק דין או החלטה אחרת המבטלת חוק או מגבילה את תוקפו – נוריד את המילים "המשנה חוק". << דובר >> גור בליי: << דובר >> זו הייתה שאלה שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו הייתה שאלה שלכם. אני חושב שזה סעד לא מוגבל. לכאורה בית המשפט יכול לכתוב מחדש חוק, וזו לא הכוונה. הכוונה היא באמת לבטל חוק או להגביל את תוקפו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה זה לשיטתך להגביל את תוקפו? כי השאלה האם "להגביל את תוקפו" לא יכול להתפרש גם כמשהו שמעורר שאלה פרשנית רגילה, זאת אומרת שעלול להיווצר מצב שבו יהיו המון שאילתות. אני מבין מה זה לבטל חוק, אבל הגבלת תוקפו – הרבה פעמים אתה מפרש למשל חוק מסוים ואתה אומר שזה לא חל על מקרים מסוימים. פרשנות מצמצמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אגיד ש"מגבילה את תוקפו", לפחות לכוונתי, אלה סוגיות של צו עראי, צו ביניים וכדומה, שלא מבטלים את החוק אבל בפועל מגבילים את תוקפו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתה מתכוון במישור הזמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא לא יחול עכשיו, הוא לא יחול בשנה הקרובה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז זה לא פרשנות לגבי תחולתו של החוק, היקף התפרסותו של החוק, אלא אתה מדבר על משהו זמני. זו הכוונה? כי אחרת עלול להיות מצב שבו כל פעם שתגידו אני נותן פרשנות מצמצמת, זה יצריך שאילתה לעליון. זה לא מתקבל על הדעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מתכוון בעיקר להגבלה בזמן. יכולה להיות גם הגבלה בזמן, לצורך העניין קצת דומה למה שבית משפט יכול להגיד: זה יחול, אבל רק מהכנסת הבאה, או משהו בסגנון הזה, כשזה לא כתוב בחוק. אז בעצם הוא אמר: אני מגביל את תוקפו של החוק. אני התכוונתי בעיקר במילים "מגבילה את תוקפו" להגבלה טמפורלית, בזמן. דהיינו, או צו ביניים או צו עראי, כל המנגנונים שבהם אומרים החוק קיים, לא ביטלתי אותו, אבל הוא לא חל עכשיו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נחדד את זה בנוסח. אתה מדבר על הגבלה במישור הזמן. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אחרי שלמדתי את הסוגיה ראיתי שגם בתי משפט שיש להם סמכות לפסול חוקים הרבה פעמים לא עושים את זה, אלא מצהירים על אי התאמה ובזה נמנעים מלעשות שינוי מיידי שהוא בלתי אפשרי ומשאירים את החוק בתוקפו בינתיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זו הצהרת אי התאמה. אנחנו עכשיו במסלול שבית המשפט מבטל. מסלול של אי התאמה זה נוסח נוסף שנדבר עליו. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אבל בית המשפט יכול גם במקרים כאלה לבחור בהצהרה ולא בביטול מיד. מפני שלביטולים יכולות להיות השפעות הרבה פעמים שהן חורגות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז את אומרת שגם אמירה של מה שנקרא הצהרת בטלות, לא הצהרת אי התאמה. אני מנסה להבין למה את מתכוונת שאת רוצה לכסות. גם התראת בטלות, כלומר להגיד: אני לא מבטל את החוק, אבל לא תוכלו להאריך אותו כמו שניתן בחוק טל למשל. אני לא מבטל את החוק, אבל אני נותן פסק דין שאומר: הכנסת לא תוכל לחוקק את החוק הזה שוב, או להאריך את תוקפו. את מתכוונת לכזה דבר? << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אני חושבת שאתה מגביל הרבה יותר מדי, מפני שאוסף האפשרויות שבית משפט יכול לבטל חוק הוא מאוד מאוד רחב. יכולות להיות לזה השלכות מאוד קשות אם קובעים חוק מהיום למחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דוגמה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> כל דבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מבטלת חוק זה נמצא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אולי פתרון אפשרי למה שמעלה פרופ' איינהורן, בתזכיר של 2017 וגם בזה של 2012 נעשתה הפרדה בין מה מכריע בית המשפט ביחס לתוקפו של חוק ובין הסעד שנובע מכך. זאת אומרת, דובר שם שהסמכות הייחודית וכו' תהיה לקבוע כי חוק אינו תקף, ואז אומרים: קבע בית המשפט כי חוק אינו תקף, רשאי הוא לתת כל הוראה או סעד הנראים לו דרושים בנסיבות העניין, לרבות קביעה בדבר מועד התחילה של הוראת הבטלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא מה שאת מתכוונת. זה מובן, ולהבנתי כל זה כלול בתוך "מבטלת". אם תרצה להוסיף הגדרה "מבטלת" שזה לרבות כל הוראה הנובעת מתוך חוק תקף, זה נכנס בתוך "מבטלת". << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> לא תמיד בית משפט חייב להודיע שהחוק לא תקף. הרי אם ניקח לדוגמה את החוק האנגלי באנגליה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הצהרת אי תאימות לא פוגעת בתוקפו של החוק. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בנוסח הזה אנחנו לא עוסקים בהצהרת אי תאימות. אנחנו לא במודל הבריטי עכשיו. אנחנו עכשיו הולכים במודל שאומר: בית המשפט יכול לבטל חוק, אנחנו דנים בשאלה באילו תנאים ואיך הכנסת מתגברת. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אתן לך דוגמה, רצית דוגמה. בא אדם לבית המשפט ואומר: יש הפליה, החוק מפלה אותי. במצבים האלה בתי המשפט, גם לחוקה וגם בארצות הברית, לא מבטלים. למה? כי למחוקק עומדות שלוש אפשרויות. האחת היא להרחיב את זה לכולם, השנייה היא לבטל לחלוטין מטעמים תקציביים והשלישית לנסח מחדש את הקריטריונים. לכן אם אתה מבטל מיד, אתה יכול להביא לתוצאה הרבה יותר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל בית המשפט במצב כזה בעצם ביטל והשעה את התוקף של הביטול שלו. אז פה גור כן צודק. גור אומר, בית המשפט שהחליט שהחוק עצמו סותר את הוראת חוק היסוד, והוא אומר עקרונית אני הייתי מבטל, רק בשנייה שאני אומר שעקרונית הייתי מבטל אני יכול להגיד: זה יתבטל רק עוד שנה, אני אתן לכם לתקן. אפשר לעשות הרבה דברים, אבל קודם כל, ראשון לכל דבר זו הקביעה שהחוק עקרונית צריך להיות בטל כי הוא סותר את הוראת חוק היסוד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה שהקראתי מהתזכיר הקודם הוא כן עונה למה שאמרה פרופ' איינהורן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, זה מה שאמרתי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אתה לא אומר בטל, אתה אומר אינו תקף. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אינו תקף זה בטל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא. אינו תקף, אתה יכול לקחת את זה בכיוונים שדיברה עליהם פרופ' איינהורן. זה יכול להיות לבטל. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> לא. ברגע שאמרת לא תקף זה בטל. זה עברית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר, הסמכות הייחודית ליתן פסק דין או החלטה אחרת המבטלת חוק או מגבילה את תוקפו נתונה לבית המשפט העליון. את אומרת, בוא תכניס לתוך המילים "מגבילה את תוקפו" לא למילה "מבטלת", גם את המשמעות שאומרת: החוק הזה יפוג תוקף עוד שנה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> או הצהרת אי תאימות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הצהרת אי תאימות לא מגבילה תוקפו של חוק, אז לכן לא צריך אותה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> נכון, אבל זה מה שהכי טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל אנחנו הולכים כרגע לא למודל הבריטי. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> גם המודל הגרמני וגם המודל האמריקני מכירים באפשרות הזאת. כלומר, אנחנו פוסלים דבר שקיים בכל מקום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את אומרת שבית המשפט יוכל, אם הוא רוצה, לתת גם הצהרת אי תאימות. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשביל הצהרת אי תאימות אז צריכה את כל השלייקס האלו? << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? למה שבית משפט, לצורך העניין בית משפט בהרכב של שלושה שופטים, לא יגיד שלדעתו זה לא תואם? << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> זה עדיין עניין מאוד מאוד רציני שצריך להיבחן כמו שצריך, אבל להפך, אני מסתכלת על בית המשפט העליון בארצות הברית – יש לי מאמר שלם על זה – איך פעם אחר פעם כשהם רואים את ההשלכות, כי הם כן מתחשבים בהשלכות של הצהרת אי תוקף, ואז הם אומרים אנחנו לא הולכים לעשות את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם אצלנו. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אתן לך דוגמה, ה-Board of education הם לא ביטלו, הם לא אמרו שזה לא תקף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין שהם לא אמרו שזה לא תקף. נשאלת השאלה, הרי אני לא שולל מהם את הסמכות להגיד את הדבר הזה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> ברגע שלא הכנסת את זה פנימה, זה לא קיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה קצת הרחקת לכת. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> זה לא מרחיק לכת בכלל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא מונע ממך. כל מה שאומרים, שאם אתה רוצה לעשות את זה, זה אומר את הביטול או את הגבלת התוקף כפי שהיו"ר ביקש שנחדד אותה במישור הזמן, אם אתה רוצה לעשות את זה אתה צריך ללכת לעליון, בהתאם לתנאים האלה. אתה יכול לעשות כל מיני סעדים פרשניים, הצהרות אי התאמה. אתה לא חוסם אותם. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> לא. אבל אני רוצה שלבית המשפט העליון תהיה האופציה להכריז רק על אי התאמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני מנסה להבין, האם אני מונע ממנו היום לעשות את זה? << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> בוודאי. כי זה לא קיים כאופציה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא כתוב באופציה הרבה דברים. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אבל זה דבר מאוד מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רק אומר שאם אנחנו נמצאים במודל שבא בית המשפט בערכאה למטה ואומר: אני לא יכול לדון בתיק אם אני חושב שיבטלו את החוק הזה – הרי הצהרת אי התאמה לא משפיעה על בית המשפט למטה, נכון? אז ממילא כל הפרוצדורה הזאת לא רלוונטית, כי היא משפיעה על התיק שלמטה. למה אני מעכב את ההליך למטה אם בסוף התהליך אני באי התאמה? זה הרי לא ישנה את התוצאות של ההליך שלמטה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש עלות בעצם לעיכוב הזה. חבל לעכב על משהו שאין לו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מעכב תיק על משהו שאולי הוא אי התאמה בסוף. לכן אני אומר, אני רוצה שבית המשפט שלמטה יעכב הליך ויפעל בפרוצדורה הזאת רק אם הוא חושב שבית המשפט העליון למעלה ייתן סעד אופרטיבי של ביטול. לגבי אי התאמה, אם אני מסדיר את המסלול הזה, האם אני רוצה להטיל מגבלות על אי התאמה? האם המגבלות האלו הן דומות למגבלות שאני רוצה להטיל על ביקורת שיפוטית קשה, קשיחה? אני לא חושב. אני חושב שאם אני הולך למודל של אי התאמה, ויכול להיות אגב שנעשה בסוף איזשהו מודל משולב, המגבלות על אי התאמה יהיו אחרות לחלוטין. לכן כרגע אני לא רוצה להיכנס פה לאי התאמה. אני לא שולל את היכולת לעשות אי התאמה, ואני חושב שיכולת לעשות אי התאמה, כפי שקרה גם בבריטניה לפני חקיקתו של החוק מזכויות האדם, וגם בניו זילנד אחרי חקיקתו, וגם בארצות הברית, גם אם לא כתוב הם עושים את זה. וגם בערכאות נמוכות. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני לא מונע את זה. << דובר >> ארז מלול (הליכוד): << דובר >> אז למה בג"ץ אף פעם לא עשה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עשה, דיברנו על זה כמה וכמה פעמים. על חוק ביקורת סרטים כבר היו ספרים ומחזות. פרופ' איינהורן, הנקודה ברורה. אני כרגע את כל הברקסים והשלייקס והחגורה שאני שם פה על ביטול אופרטיבי של חוק, אני לא שם על אי התאמה. יכול להיות שלאי התאמה נעשה אחרים, אבל אני לא שם על זה. אז את המילים "המשנה חוק" אני מציע שנוריד. "מבטלת חוק או מגבילה את תוקפו" נשאיר, ואולי אפילו נוסיף "לרבות באמצעות צו ביניים". << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא לרבות אלא לחדד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב ש"מגבילה את תוקפו" זה יכול להיות גם ביטול מושהה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> צריך למקד. בעצם מה שאתה מדבר עליו זה במישור הזמן. הפרשנות שיכולה להיות היא שהגבלת התחולה שלו, הפרשנות המצמצמת מחייבת שאילתה לעליון וכן הלאה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> הוא לא יוכל להתגבר על זה בכלל אם יהיו צווי ביניים על חוקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לא? << דובר >> ארז מלול (הליכוד): << דובר >> אז למה לא תגביל בזמן? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, יש עוד המון דברים. אנחנו עכשיו בשלב הקריאה הראשונה. לא סיימנו את העבודה. את "משנה חוק" מבחינתי אני מוריד. מבטל את חוק המגבילה את תוקפו, תן הבהרת נוסח שמסבירה שהכוונה היא בזמן, בין לפני פסק הדין באמצעות צו ביניים, צו עראי וכדומה, ובין אם אחרי פסק הדין באמצעות הוראת בטלות מושהית וכדומה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> עכשיו אני לא מבינה. אם מגבילים נניח לחמש שנים, אז מה יעשה בית המשפט דלמטה עם החלטה כזאת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אם בית המשפט אומר שהוא מגביל את תוקפו לחמש שנים, אז מה עושה בית המשפט? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז הוא יחזור אליו ויגיד: אתה תפסוק כרגע לפי הדין כיום. זו התפרטות לרמת תקנות סדר הדין, אנחנו כבר לא ברמת חוק-יסוד עכשיו. אם בית משפט אומר שעכשיו החוק בתוקף, אז עכשיו החוק בתוקף. מה זאת אומרת? אם הוא אומר שעכשיו הוא לא בתוקף, לא בתוקף. אם הוא ייתן הוראות הנגזרות מזה, שהוא יגיד: החוק לא בתוקף, אבל לגבי התיק הזה הוא כן יהיה בתוקף כהחלטה שלי מכאן ולהבא, הוא גם יוכל לעשות את זה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אז גם הצהרת אי התאמה אפשר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הצהרת אי התאמה לא קשורה לאירוע, פרופ' איינהורן, כי היא לא משפיעה על התיק. בית המשפט העליון לא יוכל ליתן פסק דין או החלטה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בהרכב הכולל את כל שופטי בית המשפט העליון, ובלבד שמעל 80% משופטי ההרכב, כמו שדיברנו, הסכימו כי החוק סותר בבירור הוראה בחוק-יסוד. פה יש תיקון הנוסח שלך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק-יסוד. ודיברנו על להוסיף אולי על הליכי חקיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחר כך נוסיף סעיף נוסף. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לגבי הנושא של גודל ההרכב, כפי שפירטנו גם על זה במסמך, כבר היום החוק מעניק שיקול דעת לנשיא העליון או המשנה שלו לפני תחילת דיון בעניין מסוים, ולמוטב במקרה שבו כבר החל הדיון, להורות שהדיון יהיה בפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים. ובפועל בהחלט רוב העתירות החוקתיות נדונות בבית המשפט העליון בהרכבים מורחבים. לרוב תשעה, לפעמים 11. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היו שני מקרים של 13 לדעתי. זנדברג היה 13. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל זה לא היה ביטול חקיקה בסוף, זה היה פרשני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם ביקשו שם ביטול חקיקה, בסוף לא נתנו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> במקרים של הביטולים היו 12 פעמים עם תשעה, וכן היו ב-11, בשבעה, בחמישה. היה פעם אחת בלבד בשלושה. אבל לאורך השנים בהסדרים השונים של חוק-יסוד החקיקה, בהצעות הממשלתיות או בתזכירים, דובר גם כן לחייב הרכב מורחב, דובר על הרכב של שבעה או הרכב של תשעה, כולל התזכיר שעליו דיברנו מ-2017 שגם דיבר על תשעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אגיד את הסיבה למה 15. דווקא זה מבחינתי הסדר מאזן. מאחר שאנחנו קובעים במקביל בהצעת חוק שכבר עברה את הקריאה הראשונה שלמעשה מי שיוחלט להחליט בשאלת זהותו של נשיא בית המשפט העליון, בוודאי אם אפשר להביא מועמד מבחוץ, זה לא יעבוד יותר לפי שיטת הסניוריטי, זה יעבוד במינוי של הוועדה לבחירת שופטים. אגב, זה החוק היום, אבל בשנייה שאתה יכול להביא מועמד מבחוץ אז זה קניין שבפרקטיקה, יהיה יותר קל לעשות את זה. ולכן מאחר שמצד אחד אני נותן פה להרכב הוועדה לבחירת שופטים את האפשרות לקבוע את נשיא בית המשפט העליון. מצד שני, כל ההוראות איך קובעים הרכבים וכדומה נתונות לשיקול דעת של הנשיא, אז ממילא אם אני קובע הרכב שהוא פחות מ-15 או פחות מכל שופטיו, זה אפילו לא 15, אני מאפשר לנשיא בית המשפט העליון, שכאמור הוא בסופו של דבר כן מינוי שיש לנבחרי הציבור השפעה עליו, ואפילו השפעה משמעותית, אז בעצם אני נותן לו את האפשרות לשחק עם ההרכב כרצונו. הוא יכול לבוא ולקבוע להוציא את השופטים הבעייתיים, להכניס את השופטים הבעייתיים, להפיל חוקים. אולי הוא מונה על ידי ממשלת ליכוד והוא רוצה עכשיו להפיל את החוקים של ממשלת העבודה, לכן הוא יקבע הרכב בהתאם, וכדומה. << דובר >> ארז מלול (הליכוד): << דובר >> הייתה פה טענה שה-14 תלויים באחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בזה טיפלנו כבר, כי אמרנו 80%, על הרוב. אבל עכשיו אנחנו מדברים קודם כל על קביעת ההרכב. לכן כאשר אני קובע שההרכב הוא ההרכב המלא, אין אפשרות לעשות משחק בהרכבים. דהיינו, ההרכב הוא ההרכב המלא, כל שופטי בית המשפט מעורבים בנושא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתה יכול לפי ותק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל לפי ותק זו בעיה בפני עצמה. זו שיטת הסניוריטי שהיא מעוררת בעיות בפני עצמה. ובטח אני לא רוצה לקבע אותה, כי אם לפי ותק יש שופט שלא מבין בכלל בנושא? זה אגב מה שראינו גם בסקירה המשווה, על הרוב אמרנו שאנחנו ייחודיים, אבל ברוב המוחלט של המקומות כעניין שבפרקטיקה בעתירות מהסוג הזה יושבים כלל ההרכב. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> מה הרוב שם ברוב המוחלט? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן אמרתי, את הפה אחד ביטלנו. אמרנו שנרד ל-80%, אתה לא היית. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> גם ה-80% אין בשום מקום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף נדבר על זה. אבל עכשיו אנחנו מדברים על ההרכב. אני אומר, כדי להימנע ממניפולציות על ההרכב, בייחוד לאור השינוי שאנחנו עושים בבחירת הנשיא, אני חושב שהדבר הנכון הוא לעשות את ההרכב המלא. מובן החסרונות, מובן העיכוב. אגב, אני לא חושב שמבחינה משמעותית הרכב של 11 או הרכב של 13 משבית את בית המשפט הרבה יותר מאשר עוד השניים או הארבעה האלו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו דנים בתשעה או ב-11. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה ההבדל בין 11 ל-15 מבחינת הנטל שזה מטיל על בית המשפט? << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש הבדל. ברגע שבאופן פרקטי אתה עולה מעל 11 למשל, אז השבת הרכב. זאת אומרת, היה יכול באותו יום לשבת הרכב פלילי או בג"ץ והשלושה האלה - - - << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> יש המון דיונים, אלפי דיונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על ביטול חוקים? << דובר >> גור בליי: << דובר >> ראינו לפי הדיונים שהכנסת היא צד בהם על ביטול חוקים שאנחנו מדברים על סדר גודל היום של משהו כמו שלושה-ארבעה בחודש. ברוב המכריע דוחים את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברוב המכריע דוחים את זה. אל תשכח שברוב המכריע כבר ההרכב של שלושה לא יעלה את זה ל-15. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מבחינת מספר העתירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני הוספתי שני מסננים לרוב המכריע הזה. אחד, הערכאה דלמטה, ושניים הרכב שלושה. אז עכשיו אתה מדבר רק על אילו שיש סיכוי ממשי. אני רוצה לקוות שלא יהיה יותר מדיון אחד או שניים כאלו בשנה. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אבל הרכב שלושה הוא רק כשמעבירים מבית משפט דלמטה, או בכל עתירה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכאורה כל עתירה. הרי אתה לא יכול להעביר ישירות להרכב 15. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> כמו היום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, כמו היום. את זה אנחנו לא משנים. ולכן אני אומר, להגיע ל-15 זה רק מה שכבר הרכב של שלושה שיש פה קייס. לכן אני אומר, לא יהיו הרבה כאלו. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> וחייבים רק לתקן גם את זכות העמידה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה עוד חזון למועד, זה לא עכשיו. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי זה נושא כבד בפני עצמו, זכות העמידה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> שם אנחנו ייחודיים לחלוטין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים, ולכן אנחנו בעזרת השם גם נטפל בזה. אבל כרגע זה לא על סדר-היום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מסכים שההרכב של השלושה יכול להיות מסננת משמעותית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ההרכב של השלושה הוא מסננת ואני מציע 15. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש עוד שאלה שעולה פה, שהעלינו גם יותר מוקדם היום בדיון, סיטואציות שבהן אחד מהשופטים או יותר נבצר ממנו מסיבות שונות. למשל, מחלה, שבתון, מניעות של ניגוד עניינים. אבל יש כל מיני סיטואציות. קודם כל, מחלה או היעדרות אחרת זה בוודאי משהו שהוא אובייקטיבי. אבל גם הנושא של מניעות, למיטב ידיעתי היו לא מעט מקרים בארצות הברית שכעניין שבשגרה הם יושבים בהרכב של תשעה, שהם ישבו שמונה או אפילו שבעה לדעתי בסיטואציות שהייתה מניעות של חלק מהשופטים. זאת אומרת, בעניין הזה דווקא אם אנחנו מסתכלים על המודל של מדינות שבהן יושבים באופן קבוע בהרכב מלא, הייתה אצלן הסיטואציה הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר להוסיף לשורות שבסוף החוק הוראות לעניין מניעות שופטים בהרכב כאמור בסעיף 15(א) ייקבעו בחוק או על פי חוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא רק מניעות, אמרנו גם מחלה, גם היעדרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעניין מקרים בהם נבצר מסיבות שונות מחלק משופטי ההרכב ייקבעו בחוק או על פי חוק. וזה דבר שצריך לקבוע ברמת החוק או התקנות, זה לא משהו שקובעים ברמת חוק-יסוד. << דובר >> ארז מלול (הליכוד): << דובר >> צריך למנות כמה שופטי מחוזי שיהיו ממלאי מקום בעליון. זה דבר חשוב בלי קשר, כי לפעמים גם יש נצברות. ראינו ששופטים בעליון, כמו שנאמר פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל עד היום אין בעיה, כי עד היום לא הייתה חובה לשום דבר הרכב של כל ה-15. אז ממילא היו כמה נבצרים, לא נורא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בגלל שההוראה היא הוראה חוקתית, כל השופטים, אז נצטרך כבר שם לשים placeholder. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ה- placeholder יהיה בחוק היסוד, בעניין הוראות לקיום דיון כאשר חלק משופטי ההרכב לפי סעיף 15(א) אינם יכולים, ייקבעו בחוק או על פי חוק. את זה נעשה בחוק בתי המשפט או בתקנות. בכל מקרה יהיו פה סדרי דין שיהיה צריך לתת להם מענה בתקנות, זה מאוד ברור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לגבי נושא הרוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו עוברים למודל של השר לוין ל-80%. << דובר >> גור בליי: << דובר >> פה צריך לציין שגם ה-80% הזה הוא מאוד מאוד נדיר. בכל העולם נמצאו רק 11 מדינות שיש בהן רוב, והרוב הזה של 80% יש רק בצ'ילה ובסלבדור לפי הבדיקה שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המודל הצ'יליאני עובד לנו בפנסיה, שיעבוד לנו גם פה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה האם באמת ה-80% במבט השוואתי גם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תעשה מבט השוואתי לזה שאני התחלתי מפה אחד. אני חושב ש-80% בהרכב של בית משפט כמו שלנו, בוודאי לאור ניסיון העבר של בית המשפט שלנו, זה די והותר. אני לא חושב שכדאי ללכת פה למצב של רוב רגיל. אני חושב שעד כה הדוגמאות שבית המשפט העליון הביא לנו לפסילת חוקים בהרכבו הנוכחי לא הוכיחו את עצמם בעיניי, וזו הסיבה שבגללה אנחנו נאלצים לחוקק את החוק הזה. << דובר >> טליה איינהורן: << דובר >> אתה רוצה לומר שזה מינימום, לא שזה די והותר. זה ממש המינימום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כמעט המינימום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> התזכיר מ-2017 שדיברנו עליו, של שקד, מדבר על שני שלישים מהרכב של תשעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שני שלישים זה 66%. אנחנו כרגע ב-80%. בהקשר הזה אני נצמד למה שהציע השר לוין. כמו שאמרתי, היו לנו שיחות ארוכות ורבות פה בוועדה על הדוגמאות בעבר. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> זה לוקח בחשבון את השינוי של שיטת מינוי השופטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בגלל שזה לוקח בחשבון את השינוי בהרכב שיטת השופטים נקבע ההרכב של 15, כדי לא לתת לנשיא את האפשרות לשחק עם ההרכב. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אבל למה אתה צריך את ה-80% כשממילא יש לך כוח כל כך חזק במינוי השופטים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב שיש לי כוח כל כך חזק במינוי שופטים. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> כוח מוחלט במינוי שופטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב שיש לי כוח כל כך חזק במינוי שופטים. אני חושב שבהרכבו הנוכחי של בית המשפט ולאור ניסיון העבר, 80% זה פחות או יותר המינימום. בנושא הזה דנו באמת ארוכות, כולל היתרונות. ההשוואה הבין-לאומית במקומה עומדת. יכול מאוד להיות שאם נצמצם את הנושא של זכות העמידה בנושא, אז אפשר יהיה להירגע גם בזה קצת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו גם הצפנו במסמך דברים שעלו בשינויים המחויבים שעלו בוועדת אנקר, שדנו בנושא של רוב מאוד גדול בעניין הרשעה בפלילים, וחלק לא מבוטל מהנימוקים האלה הם גם תקפים פה לרוב מאוד מיוחס בהקשר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב כך. אני חושב שפה אחד זה משליך לשני הכיוונים ומטיל וטו וכל מיני דברים שאמרנו שלא רוצים לעשות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל עדיין יכולות להיות לך סיטואציות, למשל גם מבחינת איך מתמודדים עם זה ערכאות למטה ובאופן כללי אמון הציבור. כדוגמה, סיטואציה ש-11 מ-15 שופטים חושבים שחוק מסוים אינו חוקתי, ובסיטואציה הזאת החוק הזה הוא עדיין תקף, עדיין פועלים, אולי מכניסים אנשים לכלא בעקבותיו, למרות שיש 11 שופטים בבית המשפט - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אתה מבין שזה נכון על כל מספר שתבחר. גם על רוב רגיל זה היה נכון. ואם יש ארבעה? ואם יש חמישה שופטים שחושבים שהחוק הזה הוא לא חוקתי? לא 11, חמישה, זה עדיין נורא ואיום. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אבל יש יותר כאלה שחושבים שהוא כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זה משנה? אתה מכריע ברוב ומיעוט? אז יש לי פה רוב ומיעוט פה בבניין, אני לא צריך רוב ומיעוט שלהם. אני יצאתי מתוך נקודת הנחה שאי חוקתיות של חוק צריכה להיות דבר ברור וחד-משמעי ולא נתון במחלוקת. ולכן הצעתי מלכתחילה פה אחד. רק שלפה אחד יש חסרונות משלו, כולל לעניין שהוא מייצר זכות וטו, שהוא מייצר לפעמים סיטואציה שלהפך, דווקא היו כאלו שהעלו את הטענה שבגלל שיש צורך בפה אחד יותר אנשים יבואו ויגידו פה אחד מאשר בסיטואציה של 12 או 13. זה יגרום ליותר התגייסות של אנשים. אז עלו כל מיני חששות מוצדקים על פה אחד, וירדנו מפה אחד. אבל באמת זה צריך להיות המדד. מאחר שאני לא יודע להבדיל בחקיקה בין בבירור ללא בבירור, בין מקרה קיצון למקרה לא קיצון, הדרך היחידה שלי לעשות את זה היא באמת כמשהו כל כך ברור שמעל 80% מחברי בית המשפט חושבים שהוא כך. הרי אלה דברים שהם תלויים בשיקול דעת. אני משאיר את זה כך, ברשותך אדוני היועץ המשפטי. הדברים נאמרו ונדונו והגיע הזמן לנסות להתגבש לקראת נוסח בהקשר הזה. על פסקת התגברות אמרנו שאנחנו נדון בעזרת השם מחר, אחרי שיהיה גם מסמך ההכנה שיופץ היום. שזה סעיף ג'. לגבי סותר בבירור הוראה בחוק-יסוד, דיברנו על הניסוחים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שאלה נוספת שעולה, אחר כך נראה איך מוצאים לה ביטוי בטקסט, אבל שאלה עקרונית. האם בסיטואציה שבה אחד השופטים נעדר, מהסיבות שאמרנו כמו מחלה, האם זה 80% מההרכב או 80% מההרכב המלא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב ש-80% מההרכב. אם הדיון התקיים רק ב-14 או ב-13 שופטים, אז זה 80% מה-13. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך להיות מספר אי זוגי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צריך להיות מספר אי זוגי כאשר זו הכרעה ברוב רגיל כדי לא לייצר תיקו. בשנייה שאני דורש 80% זה לא מפריע לי שיהיה זוגי. הרציונל לא לעשות זוגי ואי זוגי זה כאשר יש רוב ומיעוט. אבל בשנייה שאת קובעת 80%, אין סיבה שאם יש אחד שמנוע שישבו 14. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז זה יהיה ארבע חמישיות או 80% מההרכב באשר הוא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מעוגל כלפי מעלה. כשיש לך 15 אתה יודע מה זה 80%, אבל כשיש לך 13? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אומר לעגל כלפי מה שקרוב. כך בדרך כלל עושים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לשלם הקרוב. אני במצב רוח נדיב היום. על סעיף ג' שהוא פסקת ההתגברות ננהל את הדיון היותר מדוקדק מחר, בעזרת השם. על סעיף ד' דיברנו, הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על הוראות חוק. זה גם קשור להתגברות אבל בעצם אומר שאין התגברות על הסעיפים האלה. בעצם זה לא רק הוראות סעיף קטן (ג). << דובר >> גור בליי: << דובר >> נדבר על זה אגב ההתגברות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על סעיף ה' דנו ויצרנו לו את הנוסח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הדבר שלא דיברנו עליו זה משהו שקודם הזכרתי, אצלנו זה מופיע בסוף מסמך ההכנה, התייחסתי לזה בהמשך לדיון שהיה פה קודם עם פרופ' איינהורן לגבי היחס בין מה שקובע בית המשפט לבין הסעדים שהוא יכול לתת, וזו סיטואציה שבה לא מדברים, כמו שקודם הקראתי – למשל בתזכיר מ-2017, לדעתי גם בחוקה בהסכמה, נעשתה הפרדה בין הקביעה שבית המשפט העליון בהרכב שיוחלט רשאי לקבוע כי חוק אינו תקף, ואם הוא קבע שחוק אינו תקף רשאי הוא לתת כל הוראה או סעד הנראים לו דרושים בנסיבות העניין, לרבות קביעה בדבר מועד התחילה של הוראת הבטלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "כל הוראה או סעד", אנחנו חוזרים קצת למקום של "המשנה חוק". אני כן הייתי רוצה ללכת למקום שאם קבעת שהוא לא תקף, אז החוק לא תקף. אתה יכול לבטל מילה, אתה יכול למחוק, אתה לא יכול לכתוב. אתה יכול למחוק ואתה יכול למחוק עם השהיית זמן, אבל זה מה שאתה יכול לעשות. אתה לא יכול לתת כל הוראה. אתה יכול להגיד: החוק לא תקף, התחולה תתחיל בעוד שנה. בסדר. אתה יכול להגיד: החוק לא תקף ואני מוחק לו את המילים האלו והאלו. בסדר גמור. אתה לא יכול לתת כל הוראה, דהיינו להגיד החוק לא תקף ולכן אני כותב חוק חדש. את זה הוא לא יכול. לכן הורדתי את "המשנה חוק" ב-15ב, ולכן מבטלת חוק או מגבילה את תוקפו, עם הגבלה בזמן, שזה במקום ה"אינו תקף". נתתי מענה לדבר הזה. זה לכאורה Reading in, זה לא מבטל את החוק. מצד שני, אני כן חושב אולי לייצר סיטואציה של פרשנות מאיינת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא דווקא לא מאיינת. Reading in לפעמים מרחיבה דווקא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> ארז מלול (הליכוד): << דובר >> למה לא נעשה הוראת שעה עד שהכנסת תחוקק חוק חדש? הוראת שעה שכן ייתנו לבג"ץ איזו אמירה עד שיחוקקו חוק חדש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו הגבלה בזמן. זה בוודאי שהוא יכול לעשות. הוא יכול להגיד החוק בטל, או החוק לא תקף. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בדרך כלל עושים את זה מושהה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמו שהוא יכול להגיד בזמן, הוא יכול להגיד עד שהכנסת תחוקק חוק חדש. זה גם אפשר. כל זמן שזה עניין של זמן, או למחוק הוראות. לתת כל הוראה הנחוצה בנסיבות העניין זה יכולת לכתוב חוק מחדש. ואת זה אין כוונתי לתת לבית המשפט. אני חושב שעסקנו בשאלות. אני מסכם את הדיון להיום. הערב או מחר אנחנו נפיץ בעזרת השם נוסח בהתאם לדברים שאמרנו היום. אני מציע שנעשה מאמצים לפחות לחלק הזה היום. בהמשך לדיון של שבוע שעבר, אני עוד לא יודע מתי נפיץ נוסח שהוא בהמשך לדיון של שבוע שעבר על המודל הבריטי שהוא אמור בעיניי להיות יותר פשוט, וזה בהמשך לדיון לא של היום, כי היום לא דיברנו על המודל הבריטי, אבל דיברנו בשבוע שעבר על המודל הבריטי, יתרונותיו וחסרונותיו, ולכן יכול מאוד להיות שנפיץ הערב או מחר גם נוסח של המודל הבריטי, של אי ההתאמה. לא לקרוא לזה מודל בריטי, מודל אי ההתאמה. אפשר לקרוא לזה מודל פורר, מודל ישראל ביתנו, יש כל מיני שמות שאפשר לקרוא לזה, שמטרתו בעיניי לצמצם. אני כן חושב, אדוני היועץ המשפטי, שגם לנוסח הזה וגם אם נעשה את הנוסח הבריטי נוסיף את הסעיף בנוסח שכתבתי לך כדי שזה יהיה ברור, וזה יפתור לך גם את הניסוח מחדש של סעיף ב עם תוספות ממה שנעשו. נוסיף את הנוסח הזה שאומר: אין בסעיף זה בכדי למנוע מבית המשפט העליון כאמור – זאת אומרת אותו הרכב, כן, כי אנחנו כן רוצים שגם קביעה כזאת תינתן על ידי ההרכב הזה – אין בסעיף זה בכדי למנוע מבית המשפט העליון, כאמור בסעיף ב, קביעה כי חוק אינו תקף בשל כך שלא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הדרושים על פי כל חוק-יסוד. אני חושב שאם אנחנו נמצאים בהרכב הזה, אני גם שלם לחלוטין עם אמירה: כל חוק-יסוד, חוק או תקנון הכנסת. פירוש, שאם אנחנו עוסקים ברוב במספר קריאות, גם אם זה נקבע בתקנון הכנסת חוק לא עבר בשלוש קריאות, וזה עד שנחוקק בעזרת השם חוק-יסוד: חקיקה, שיסדיר את הדברים האלו. אז גם אם כתוב בתקנון הכנסת שחוק צריך לעבור בשלוש קריאות ומשום מה שכחו בכנסת לעשות את הקריאה השלישית או את הקריאה הראשונה והחוק לא עבר, בית המשפט באותו הרכב שיכול להחליט על בטלות חוק יכול גם לקבוע שחוק לא תקף בשל הסיבות הפרוצדורליות האלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל רק אלה, כי זה מאוד מוגבל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה רק אלה. אני לא חושב שזה כל כך מוגבל, אבל אני חושב שזה רוב ומספר קריאות, שזו פרוצדורה, אבל זו פרוצדורה פרוצדורלית אך לא פרוצדורה מהותית. נוסיף את הסעיף הזה גם, לדעתי בתוך ב' או ב-ג'. אנחנו נסיים את הישיבה להיום. אני מקווה שנפיץ את הנוסח בהקדם, אני יודע שיש הרבה מאוד עבודה, כדי שמחר הדיון יהיה מבוסס בין היתר על הנוסח הזה ועל ההערות, וחברי כנסת ומומחים יוכלו להתייחס אליו. אנחנו נעשה מאמצים רבים לנושא הזה. תודה רבה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:15. << סיום >>