פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
28/02/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 28
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ז' באדר התשפ"ג (28 בפברואר 2023), שעה 13:00


סדר היום:
 << נושא >> הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל - יישום החלטת הממשלה 2225 מיום 23/11/2014 << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר
צגה מלקו – מ"מ היו"ר
טטיאנה מזרסקי


מוזמנים: 
	קלאודיה כץ
	–
	מנהלת אגף תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

	יוליה דוידוב
	–
	ממונה תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

	פרופ' שאול יציב
	–
	מנהל אגף רישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

	אביגל מילסון-דגן
	–
	סגנית פסיכולוג ארצי, משרד הבריאות

	חגי זילברמן
	–
	מנהל תחום רישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

	ד"ר שרה זילברשטרום
	–
	מנהלת אגף א' השתלבות בהוראה וקשרי אקדמיה, משרד החינוך

	מעוז ביגון
	–
	מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

	ד"ר דלית אטרקצ'י
	–
	מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ, משרד החינוך

	חנן ארליך
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אסף סגל
	–
	ראש מטה, אגף בכיר לאסדרת עיסוקים, משרד העבודה

	יוליה הודיה זנין
	–
	מנהלת תחום תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, משרד העבודה

	מור אדר
	–
	מנהלת תחום בכיר שירות ופניות ציבור, נציבות שירות המדינה

	דבורה שארף
	–
	מנהלת תחום בכיר גיוון תעסוקתי ושוויון מגדרי, נציבות שירות המדינה

	זאלו אדיסו
	–
	עו"ד, מנהלת תחום גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה

	נועם גרינברג
	–
	מרכז המחקר והמידע, הכנסת

	דוד פפו
	–
	יו"ר, הסתדרות הרוקחים

	אסתר בלום
	–
	קשרי ממשל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

	וירג׳יני זרביב
	–
	עולה חדשה, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

	ג'רמי זרביב
	–
	עולה חדש, מלווה, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

	ונסה וענונו
	–
	עולה חדשה, מלווה, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

	מהרוין מאיר ביזאוי
	–
	עולה חדש, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

	אליהו שאול
	–
	מנכ"ל מועצת ארגוני עולים בישראל, מועצת ארגוני עולים

	אריאל ארליך
	–
	עו"ד, ראש מחלקת ליטיגציה, פורום קהלת

	רחל המר שמש
	–
	מנהלת מחלקת עידוד עליה, עמותת גבהים

	רונן פוקסמן
	–
	מנהל חטיבת קליטה ותעסוקה, ארגון נפש בנפש

	אליסון שפייזער
	–
	יועצת תעסוקה, ארגון נפש בנפש

	דב ליפמן
	–
	חכ"ל, מנכ"ל יד לעולים

	דניאל וייס
	–
	נשיא הארגון הפדרציה הבין-לאומית לפודיאטורים

	אריאלה מילר
	
	–
	נציגת הפודולוגים

	שמואל שטח
	
	
	

	יצחק מויאל
	
	
	

	איילת דהאן
	
	
	



משתתפים באמצעים מקוונים:
	אלכס מילר
	–
	יו"ר האגף העובד העולה, ההסתדרות החדשה




מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
אושרה עצידה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




<< נושא >> הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל - יישום החלטת הממשלה 2225 מיום 23/11/2014 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

צוהריים טובים לכולם. היום ה-28 בפברואר 2023, ז' באדר התשפ"ג. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. נושא הדיון: הסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל - יישום החלטת ממשלה 2225 מיום 23 בנובמבר 2014. 

בפתח הישיבה, ברשותכם, אני רוצה להתייחס לנושא שלא נמצא בסדר-היום. אתמול ספגנו עוד פיגוע כאן, במדינת ישראל. הנרצח אלן גנלס, בן 27, היה אזרח אמריקאי. הוא נורה בצומת הערבה. אלן גדל בקונטיקט. שירת בהתנדבות בצה"ל והגיע לביקור בישראל. הוא חלק מהקהילה והעם היהודי בעולם שלוקח חלק בבניין העם והארץ. הלב ממש כואב. אנחנו שולחים מכאן תנחומים למשפחה ולקהילה היהודית בעירו. אנחנו גם נוציא להם, כמובן, מכתב תנחומים רשמי. יהי זכרו ברוך.

 לצערי, הטרור פוגע מבלי להבחין בפנים, שמות, אזרחויות. בסוף מכוונים זאת לפגיעה ביהודים באשר הם יהודים, וגם מי שנמצא כאן בביקור משלם בחייו. זו לא הפעם הראשונה, לצערי, שאנחנו חווים אירועים כאלה. אני מקווה שגל הטרור הזה, שכבר הופך לאט לאט לצונאמי, יסתיים ויחוסל. 

נעבור לנושא שעל סדר-היום. מדובר בדיון ראשון, מתוך רצף דיונים, שנערוך. מרגע שהוועדה התכנסה מחדש, אחרי יותר משנתיים, אנחנו, בין היתר, מרעננים קצת את המדפים, ובעיקר, לגבי הרבה דברים שכבר הוחלט עליהם ועשו אותם. הם כבר נבחנו וראו באיזה כלים אפשר לעזור ולסייע לעולים. מטבע הדברים, כשאין פיקוח על העשייה אז הרבה מהדברים קצת נעלמים. 

אותה החלטת ממשלה שעליה מדובר, החלטה 2225, התקבלה ב-23 בנובמבר 2014. היא באה מתוך ראייה וכשהבינו אז שבתכלול בין משרדי הממשלה השונים, הבירוקרטיה מקשה מאוד על עולים להשתלב בשוק התעסוקה. בין יתר הנושאים שעלו שם הוא נושא הכרה ושקילה בתארים. אני חושב שזהו אחד הנושאים הקשים והכאובים עבור חלק נכבד מהעולים. תהליך ההכרה ושקילה לוקח הרבה זמן, עם קריטריונים מיושנים שלא כול כך מתאימים לשנת 2023. הבנתי שגם באחד הדיונים, שנערכו כאן עוד קודם, הציגו שחלק מקריטריונים נקבעו בשנת 1971, והם לא שונו מאז. עלויות תרגום הן גבוהות, במרבית המקרים אי אפשר להגיש מסמכים באופן מקוון ורק עם תעודת הזהות. משך ההמתנה לתעודת זהות כרגע מתמשך, להרבה מאוד מהעולים יש רק תעודת עולה. 

למי שלא יודע, אני יזמתי אז את החלטת הממשלה הזו כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה. קיימנו גם מספר דיונים בנושא הזה בוועדה הבין-משרדית המשותפת שהקמנו. אבל אני מרגיש שכאילו חזרנו שמונה שנים אחורה, וכאילו הזמן עמד מלכת מאז שהלכנו. צוות שהיה צריך להתכנס, התכנס רק בפעמיים. לפי התאריכים זה היה בראשותי כי הפעם האחרונה היתה בנובמבר 2015. לא, זה כבר היה אחריי. אם כן, הוא התכנס רק פעמיים. בפעם האחרונה זה היה בנובמבר 2015, ומאז הוא לא התכנס. לצערי, את המחיר משלמים, קודם כול, כמובן, העולים, אבל גם מדינת ישראל שמפספסת את היכולת שלה להעסיק בעלי מקצועות משמעותיים, מבוקשים, שנמצאים כאן. 

קצת פילוח, שקיבלנו ממשרד העלייה והקליטה, כדי להבין את המספרים: משנת 2018 עד 2022 עלו קרוב ל-6,000 מהנדסים, קרוב ל-3,000 מורים, למעלה מ-2,000 רופאים ורופאות. לא קיבלתי נתונים כמה מהם הושמו בעבודה ובמקצוע שלהם. אני יכול להניח, מבלי לבדוק, שכנראה רובם, או חלק נכבד מהם, לא מועסק במקצוע שלו. הפספוס הוא כפול: הוא של העולה שנקלט, וצריך לעבוד במקצוע אחר, והוא כמובן של מדינת ישראל שמפספסת כוח אדם איכותי.  

אני רוצה לפתוח את הדיון. ביקשנו מחקר ממרכז המחקר והמידע ושהוא יבדוק מה קרה מאז ועד היום ואיפה אנחנו עומדים ואיפה הבעיות. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

המחקר מופיע באתר הוועדה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

נועם ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, תציג את הנתונים, בבקשה.

 << אורח >> נועם גרינברג: << אורח >>  

שלום ותודה רבה, אדוני היושב-ראש. שמי נועם גרינברג ואני חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אכן, התבקשנו לבחון את יישום החלטת הממשלה 2225, שכאמור מטרתה לסייע בהסרת חסמים לעולים שעובדים במקצועות רישוי בשירות המדינה. ההחלטה כללה כ-45 משימות שחולקו לכמה גופים ממשלתיים מרכזיים, וביניהם: משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות, משרד הכלכלה, וכיום מדובר במשרד העבודה, משרד החינוך, וכן נציבות שירות המדינה. חשוב לציין שההחלטה לא התייחסה לכל מקצועות הרישוי במדינת ישראל, וגם לא לכל המקצועות שבאחריות המשרדים עליהם דיברתי עכשיו. 

מבחינה שערכנו, שמונה שנים אחרי קבלת ההחלטה, אנחנו יכולים להגיד שיש תמונה מורכבת מאוד באשר לביצוע ההחלטה. כאמור, אפשר לראות את ההתייחסות לכל המרכיבים בתוך המסמך המלא שכתבנו. אציג כאן תמונת מצב כוללת שמתייחסת לכמה היבטים מרכזיים: ההיבט הראשון זה הנגשת מידע עבור עולים. ככלל, מצאנו שהמידע נמצא באתרים, אבל לא תמיד בשפות שהוזכרו בהחלטת הממשלה. כלומר, אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית. בנוגע להגשת בקשות - ההחלטה אמרה שיש צורך להעלות את הבקשות באופן מקוון ולאפשר הגשת בקשות מחו"ל. מבדיקתנו עלה שרוב טפסי ההגשה והפורטלים המשרדיים נמצאים בעברית. נציין שבנציבות שירות המדינה יש תוכנית לאתר גיוס חדש שאמור לעלות בשפות שונות. מתוך המקצועות שבחנו, ניתן להגיש מסמכים באופן מקוון מחו"ל רק בחלק מהמקצועות. בחלק מהמקרים, כמו בשירות המדינה, יש חובת אזרחות, ומכאן שלא ניתן להגיש בקשה מחו"ל. 

לגבי תוכניות תמיכה שהוזכרו בהחלטה - משרד העלייה אכן נותן תמיכה דרך החזר של עד 4,000 שקל לעולה  בסיוע בתרגומים, אבל זה רק במסגרת של הליך רישוי. נזכיר גם שלאחרונה נוסף תנאי נוסף שלגבי החזר מדובר רק בקבלות שהופקו עד לשנה לפני הגשה למשרד. 

בנוגע להסדרה והסבה של מקצועות רפואיים - משרד הבריאות הסדיר את מקצוע הפודיאטריה בהתאם להחלטת הממשלה, אבל עדיין אין הסדרה של מקצוע הכירופרקטיקה, שגם הוא מופיע בהחלטה. המשרד גם לא הסדיר את נושא המקצוע של עוזר רוקח, והבנו מהמשרד שנמצא שהוא כמעט ולא קיים, וגם טרם סיים את הסדרת עוזר רופא, שגם הוא נמצא בהליכי חקיקה שטרם הושלמו. 

הנושא האחרון הוא מעקב ובקרה. כאמור, הצוות הבין משרדי, בראשות מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, הוסמך לבצע מעקב ובקרה אחרי יישום ההחלטה. אבל הוא התכנס, כאמור, רק פעמיים לאחר קבלת ההחלטה. הפעם האחרונה היתה בנובמבר 2015. לא קיבלנו מידע מהמשרד על מסקנות הצוות הזה בנוגע ליישום ההחלטה או צעדים שהוא נקט בהיבט הזה של בחינת ההחלטה. 

כעבור שמונה שנים מקבלת ההחלטה, משרד העלייה והקליטה העריך בפנינו שכמעט כל סעיפי ההחלטה בוצעו. אבל כפי שהצגנו, יש צעדים שיושמו, אחרים יושמו באופן חלקי או שקיבלו מענה אחר ממה שנכתב בהחלטת ממשלה. 

לסיום, החלטת הממשלה קראה למשרד העלייה לבצע מחקר רב שנתי לבחון את הליכי קבלת הרישוי בקרב עולים. מכיוון שמשרד העלייה טרם השלים את המחקר הזה, ניתן לשאול האם ובאיזו מידה יישום החלטת הממשלה הקל על החסמים שעומדים בפני עולים במקצועות אלה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה. תוך מעבר על דוח מרכז המחקר והמידע, אני מנסה לדמיין מה היה קורה בשנת 2022 עם מספר העולים שהגיעו בשנה זו. כמה עולים הגיעו השנה, קלאודיה?

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >>  

70,000 - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

למעלה מ-70,000 עולים הגיעו בשנה האחרונה. כבר היינו אחרי יישום כל מה שהוחלט לפני שמונה שנים: עוזר רופא, וכל הדברים האלה. 

פרופ' שאול יציב, מנהל האגף לרישוי מקצועות בריאות במשרד הבריאות, בבקשה.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>  

אגיד כמה מילות פתיחה, ואחר כך אבקש ממר זילברמן, שעובד איתי, לתת פירוט. אתייחס רק למספר נושאים. קודם כול, אני זוכר את הדיונים שהיו לנו יחד איתך, וגם אחר כך בהמשך, בנושאים השונים שקשורים. הקפדנו באופן די שוטף לקיים דיונים ושיתופי פעולה עם משרד העלייה והקליטה בכל הנושאים שקשורים לעולים. למרות שחלפו כמה שנים, היו כמה דברים שכן התקדמנו בהם. אני אתן קודם לחגי להגיד חלק מהדברים ואחר כך אני אוסיף ואתייחס לגבי מספר נושאים שהזכרת: כירופרקטיקה, עוזר רוקח, עוזר רופא וכו'. 
	
 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בסדר. אבקש שתייחסו גם לנושא רופאי השיניים.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>  

כן, גם רופא שיניים. 

 << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >>  

שלום לכולם. חגי זילברמן, האגף לרישוי מקצועות רפואיים. אני רק רוצה לציין שנכון שעבר זמן די רב מהחלטת הממשלה. אני רוצה להגיד שלאורך כל התקופה הזו, ובכלל לאורך כל התקופה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה רציף ושוטף עם משרד העלייה והקליטה, עם אגף התעסוקה, עם קלאודיה, עם ארגוני העולים, שמרביתם נמצאים פה. אנחנו משתדלים לטפל בבעיות שוטפות ולא רק במשימות שעולות מעת לעת בוועדות האלו. 

לעניין הדוח עצמו. חלק מהדברים כמובן נפתרו. היו חסמים וקיצרנו אותם או פתרנו אותם לגמרי. חלק נמצאים בתהליך, וחלקם לא כול כך רלוונטי בגלל כל מיני שינויים. אתייחס ספציפית. לגבי האתר - האתר מתורגם כיום למספר שפות, כולל: אנגלית, רוסית, ערבית, שזה פחות רלוונטי, וכמובן שהוא בעברית. המשרד מתרגם בימים אלו גם לשפות: צרפתית וספרדית. בזה אנחנו נשלים את כל המענה שניתן לעולים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

למה אי אפשר לעשות הגשות מקוונות? 

 << דובר_המשך >> חגי זילברמן: << דובר_המשך >>  

אגיע לזה. אציין שיש גם את מוקד קול הבריאות, שהוא גוף גדול שמוסמך לתת מענה לכל מי שפונה בכל השפות, וגם באמהרית ובטיגרית, ולכל שאלות. אפשר לפנות אליו בכל עת. אפשר גם במייל. אנחנו נותנים גם את המענה הזה, שהוא בעיקר טלפוני. לגבי הגשת מסמכים טרום עלייה - בשנים האחרונות אפשרנו להגיש מסמכים בצורה מקוונת דרך פורטל, דרך אתר ייעודי. הדבר התאפשר רק למי שיש לו תעודת זהות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אתה מבין שזה לא - - -

 << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >>  

אני מבין לחלוטין, אני רק אומר שנוצרה פלטפורמה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בשנה האחרונה באמת העולים מגיעים בתהליך יותר מהיר ובלי הכנה. אבל יש תהליך של הכנה לעלייה. סדר גודל של חצי שנה מרגע שאדם מחליט שהוא פתח תיק עלייה ועד שהוא עולה לישראל. בכל השלב הזה אפשר לטפל בניירת. אבל הוא לא יכול להגיש אותה כי לא תהיה לו תעודת זהות לפני שהוא יעשה את העלייה דה-פקטו. לכן, זה כאילו שפתחנו נתיב, רק ששמנו מחסום בכניסה. כאילו אתה אומר לי: סללתם את הכביש ואז חסמתם אותו. 

 << דובר_המשך >> חגי זילברמן: << דובר_המשך >>  

אני אומר שסללנו את הכביש, ואנחנו פועלים בימים אלו, וזה הוצג כבר בתוכניות עבודה ואושר, כדי לאפשר גם למי שאין לו תעודת זהות להגיש מסמכים 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כמה זמן?

 << דובר_המשך >> חגי זילברמן: << דובר_המשך >>  

היתה צריכה להיות פה נציגת אגף המחשוב. זה עניין של חודשים מעטים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

למה "חודשים"? 

 << דובר_המשך >> חגי זילברמן: << דובר_המשך >>  

זה עניין טכני. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אם היית אומר לי שזה מצריך עכשיו חקיקה, אז הייתי אומר: טוב, לחקיקה יש תהליך. אם זה לא איזו רפורמה משפטית או משטרית גדולה, שמשנה את המשטר במדינת ישראל, אז זה לוקח כמה חודשים. הרפורמות המשטריות לוקחות זמן יותר מהיר. שינוי לתעודת זהות. 

 << דובר_המשך >> חגי זילברמן: << דובר_המשך >>  

אני מבטיח לתת, אין בעיה. נאמר לי שזה מטופל כרגע בעדיפות גבוהה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני מבקש שהוועדה תקבל במייל עד תחילת השבוע הבא הודעה מתי זה יהיה מוכן. אני מכין אתכם שהתשובה:  כמה חודשים, לא תהיה מקובלת עלינו. זה סתם יצריך מאיתנו לעשות עוד דיונים.  אני לא אוהב לעשות דיונים סתם, אבל זה הכלי שלי לייצר. טווח זמן של מספר שבועות בודדים הוא טווח זמן הגיוני שאהיה מוכן לקבל. בסדר? 

 << דובר_המשך >> חגי זילברמן: << דובר_המשך >>  

מאה אחוז, אין בעיה. אני רק רוצה לציין שאפשר כמובן להגיש מסמכים, לא בצורה מקוונת, אפשר לשלוח היום בדואר, טרום עלייה, ואפשר גם לגשת להיבחן בבחינת רישוי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

עם מצב הדואר פה, במדינת ישראל, יש מצב שתעודת הזהות תגיע לפני הדואר. אפרים קישון לא היה יכול לכתוב זאת יותר טוב. מה לגבי עוזר רופא?

 << דובר_המשך >> חגי זילברמן: << דובר_המשך >>  

פרופ' יציב יתייחס לזה תיכף. אם כך, זה לגבי זה, ואני מאמין שהדבר הזה יבוא על פתרונו. אני מדבר על הגשת המסמכים מחו"ל בצורה מקוונת. אנחנו כן פועלים שזה יתקיים בסוף. כדי להשלים את התמונה, ולא רק כדי ליצור את הכביש הזה שאפשר יהיה להגיש מסמכים, כפי שאתה קורא לו, אנחנו צריכים אצלנו להיערך מבחינת תרגומים, ומבחינת איש קשר שייתן מענה ישיר לעולים מכל העולם. זה גם עניין של תרגומים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא נעים לי, אבל כבר שמונה שנים. יותר, אפילו תשע שנים. זה לא סביר. אני זוכר מה היה לנו אז עם הפודיאטרים והפודולוגים. תיכף נשמע גם על זה כמה דברים. יש החלטת ממשלה, יש ועדה. בואו, לא צריך - - -

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >>  

מה הסיבות לעיכוב? לא הבנתי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה לא בג"ץ. חשבתי שאולי גם בזה הוא אשם.

 << אורח >> חגי זילברמן: << אורח >>  

לא. זה תהליכים נוספים שקשורים למחשוב במשרד. זה תהליכים פנימיים. זה לא משהו שמצריך - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

המסר שלי נראה לי ברור מאד. זה המסר של הוועדה. 

 << דובר_המשך >> חגי זילברמן: << דובר_המשך >>  

הבנתי את המסר. זה הכיוון, ואנחנו הולכים לכיוון הזה, וזה ייפתר. אני מעביר את רשות הדיבור לפרופ' יציב לגבי מקצועות ודברים ספציפיים ששאלת.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>  

לגבי עוזר רופא - הנושא הזה דווקא התקדם בתקופה האחרונה. כמובן שהכול תלוי גם ביכולת הלשכה המשפטית לקדם דברים. התקנות כבר כתובות ומוכנות. זה כבר עבר קריאה ראשונה בכנסת הקודמת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

פרופ' יציב, האם ביקשתם להחיל על זה דין רציפות? האם היתה בקשה של המשרד ושל השר להחיל דין רציפות? 

 << דובר_המשך >> שאול יציב: << דובר_המשך >>  

אני חושב שכן. אבדוק זאת ואגיד לך. 

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  

אני קצת מעורב בזה, כבוד היושב-ראש. כן, יש בקשה לרציפות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

עוד לא היתה הצבעה על זה. 

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  

טרם. 

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>  

אני הייתי יושב-ראש הוועדה, שהקים בזמנו המנכ"ל, כדי לבדוק את הנושא הזה כי היו חילוקי דעות בנושא. היתה המלצה פה אחד של כל חברי הוועדה באמת לקדם את הנושא. אני חושב שהדבר הזה יביא לכמה תוצאות חיוביות. אחת החשובות שבהן היא שלרופא יהיה יותר זמן נטו לטפל בחולה. לדעתי, הדבר הזה באמת התקדם בצורה משביעת רצון לאור הקשיים לגבי נושאים אחרים. 

לגבי רופא שיניים - אחת הבעיות שהיתה היא שרופאי שיניים שמסיימים את הלימודים שלהם בצרפת, לא מקבלים דיפלומה מייד עם סיום הלימודים אלא רק בתום תקופת ההתמחות. זו היתה אחת הדרכים של שלטונות צרפת לעכב תלמידי רפואה מלעזוב ולעבור למקומות אחרים. ואכן, היו קשיים בזמנו גם לגבי מתן אפשרות לגשת לבחינת רישוי גם בישראל. בזמנו אנחנו החלטנו שאין צורך בדיפלומה כדי להיות זכאי לגשת לבחינת רישוי, ולכן מספיק זכאות לתואר. למעשה, היום אדם יכול להגיע לישראל. אם הוא עשה סטאז', הוא פטור גם מסטאז'. ואם הוא עשה התמחות, בוודאי שכן. הוא יכול להתחיל התמחות גם ללא דיפלומה. הבעיה היא שבאיזשהו שלב ייתכן והוא יצטרך את הדיפלומה, והדבר הזה צריך גם כן לבוא. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

פרופ' יציב, איפה זה עומד? איך פותרים זאת? 

 << דובר_המשך >> שאול יציב: << דובר_המשך >>  

זה בעיה שהיא יותר בתחום של משרד החוץ מול ממשלת צרפת. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

שוב, אני גם זוכר את הבעיה הזו. זו לא בעיה חדשה. זה היה בזמנו של אלי אללוף. 

 << דובר_המשך >> שאול יציב: << דובר_המשך >>  

ההחלטה לאפשר התמחות בישראל, שתהיה שוות ערך להתמחות בצרפת, ועל ידי כך לאפשר לתת דיפלומה או לתת להם דיפלומה מההתחלה, זה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

האם הממשלה עשתה פעילות בנושא הזה מול ממשלת צרפת? האם עשיתם פעילות כזו מול משרד הבריאות הצרפתי?

 << דובר_המשך >> שאול יציב: << דובר_המשך >>  

היתה פעילות, היו פגישות בנושא הזה, אבל הפעילות הזו לא העלתה שום תוצאות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מתי היתה האחרונה? שנים? חודשים?

 << דובר_המשך >> שאול יציב: << דובר_המשך >>  

לא. אפילו בחודשים האחרונים גם היו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מי מטפל בזה במשרד הבריאות?

 << דובר_המשך >> שאול יציב: << דובר_המשך >>  

יש אגף מיוחד לקשרי חוץ שמטפל בנושא. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אנחנו נבקש ממנו התייחסות. משהו נוסף?

 << דובר_המשך >> שאול יציב: << דובר_המשך >>  

לא. יש דברים נוספים שהייתם רוצים לשמוע? 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תיכף נראה מה יעלה בדיון. 

נמצא בזום אלכס מילר. אהלן, אלכס.

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> 

שלום. אני מצטער שאני בנהיגה במקומות לא מקומות. בדרך היתה לי שיחה עם העולים המצטרפים החדשים להסתדרות. אדבר באופן כללי על מה שאנחנו עושים. קודם כול, כל מה שקשור באגף העובד-העולה שלנו, בחודשים האחרונים התחלנו פעילות הסברתית מול כל העולים שמגיעים לישראל ומגיעים לירידי תעסוקה שמארגנים גופים כמו: הסוכנות היהודית, הקרן לידידות, ולפעמים גם משרדים ממשלתיים משתתפי בירידים הללו. אנחנו מסבירים שם על תנאי העסקה, איך לבחור. מבחינתנו, חשוב להדגיש במקום העבודה מה זה עבודה מאורגנת, האם יש ועד עובדים או אין במקום אליו הוא מגיע, מה ההבדלים, ואיך לנסות לבחור מקום עבודה טוב יותר. זה מבחינה הסברתית. לאחרונה, אנחנו בוחנים אפשרות לתת מענה חיזוק השפה העברית לכל מי שכבר נמצא במערכות העבודה במפעלים. אנחנו מקבלים המון פניות מעובדים וממעסיקים שרואים לנכון לחזק את השפה אצל העובדים במפעלים. זה בא מכל המגזרים שהגיעו לישראל: מברית המועצות לשעבר, מאתיופיה וממקומות אחרים. כולם מצביעים על אותה בעיה של חוסר הידע בשפה, ושם אנחנו רוצים להתמקד. כידוע לכם, יש לנו גוף בשם "לומדים ומתקדמים". זה גוף הסתדרותי שנותן מענה בלימודים לחברי הסתדרות, קורסים מסובסדים. אנחנו מכניסים שם גם את נושא השפה. לפעמים נוכל לתת מענה גם לסוגיות של הכשרה מקצועית. אנחנו רוצים לחבק את כל מי שמגיע לישראל, וכמובן את כל מי שנכנס למערכות העבודה. 

אנחנו גם רוצים לעשות פרויקטים עם משרדים ממשלתיים. היו לנו פניות לפני הבחירות ממשרד הקליטה בסוגיית שילוב עולים במקומות עבודה עם סובסידיה למעסיקים. אנחנו בוחנים את זה גם מול הגופים שלנו. לא חסרים לנו מקומות בהם יש לנו שיתופי פעולה עם המעסיקים. במקומות בהם יש לנו ועדי עבודה, שיתוף הפעולה הוא מאוד חזק בין המעסיקים לוועד העובדים. אנחנו יודעים לבוא ולפתוח את אותם מקומות העבודה לעולים שמגיעים לישראל. 

חשוב להבין, וזה המסר, אדוני היושב-ראש, שחייב גם לעבור. השנה וחצי-שנתיים האחרונות היו מאוד לא פשוטות מבחינת העלייה לישראל. הגיעה כמות אנשים. אנחנו מזהים במוקד פניות מאותם עולים חדשים שהגיעו, שלפעמים הם מרגישים, ואני לא מדבר על כאלה שיש בהם שם ועדים, אלא דווקא על אלו שלא מאורגנים בהסתדרות, שהם נפגעים מבחינת התנאים שהם מקבלים או מבחינת השכר וכו' וכו'. 

המסר שלנו הוא פשוט מאוד. קודם כול, אנחנו אוכפים את כל הדברים האלה. אנחנו רואים לנכון להתערב בכל פעם שתהיה בעיה. אנחנו לא ממליצים להתעסק איתנו כאשר מדובר על תנאי העסקה של אותם אנשים ולנצל אותם בגלל שהם הגיעו לישראל לאחרונה. הם לא כול כך יודעים את השפה ואת התנאים ומנצלים אותם ולא משלמים ולא נותנים להם מה שמגיע להם לפי החוק. אנחנו נפעל פה ביד קשה מול כל אלה שמנצלים את מצבו של אותו עולה שהגיע לישראל ולא כול כך מכיר ויודע מה מגיע לו, ואיך לדרוש את התנאים הבסיסים שמגיעים לכל שכיר בישראל. תודה רבה. 

 << מנהל >> (היו"ר צגה מלקו, 13:29) << מנהל >>  


 << יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >>  

תודה רבה, חבר הכנסת לשעבר מילר. אני אציג את עצמי. אני חברת הכנסת מהליכוד, ואני בתפקידי רק שבועיים. אני עולה ותיקה מאתיופיה. עליתי בגיל 16. 34 שנים הייתי עיתונאית. שנים רבות עבדתי רשות השידור. אחר כך בתאגיד, ברדיו רקע. ניהלתי את רשת א'. הרבה שנים סיקרתי את ועדת העלייה והקליטה. לפי הנושאים שאני שומעת, זה כמעט לא השתנה. אני מופתעת. יחד עם זאת, אני מאוד אופטימית. 

נשמע עכשיו את העולים. אסתר, בבקשה.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >>  

תודה רבה. כבוד היושבת-ראש, ברוכה הבאה. קודם כול, בהצלחה בתפקיד. 

<< יור >> היו"ר צגה מלקו: << יור >>  

תודה. אני ממלאת מקום. 

<< אורח >> אסתר בלום: << אורח >>  

כן. שמי אסתר בלום, ואני אחראית על קשרי ממשל בעמותת קעליטה, שהיא עמותה שמלווה עולים חדשים בכל תחומי החיים, ובעיקר בנושא התעסוקה. אני גם אחראית על ליווי עולים בהכרת תארים מצרפת וארצות דוברות צרפתית. 

 החלטת ממשלה 2225 הביאה באמת שינויים בתהליכים של הכרת התארים, וצריך באמת לציין. אבל, לצערנו הרב, אנחנו אז קיווינו שיהיה שינוי מהותי במדיניות משרדי הממשלה ושל המדינה בכל התהליך. כיום אנחנו לוקחים את העולים החדשים כסטודנטים שסיימו את הלימודים שלהם, ואנחנו אומרים להם שאנחנו צריכים להשוות להם את הסילבוס אחד לאחד. אם הם לא עשו קורס זה, הם צריכים להשלים אותו. אם הם לא עשו את המבחן, הם צריכים לעשות את המבחן הממשלתי. וכנ"ל גם לגבי הכשרה. זו מסכת מאוד מאוד קשה וסיזיפית עבור העולים החדשים, והם פשוט מאבדים תקווה. אני באמת אשמח שנשמע אותם. הם הכינו את עצמם בעברית. 

 << אורח >> מהרוין מאיר ביזאוי: << אורח >>  

שלום לכולם. שמי מהרוין ביזאוי. אני עולה חדש מצרפת. עליתי לפני שנה. אני גר עכשיו באשדוד. המקצוע שלי זה חשמלאי הנדסאי. יש לי ניסיון של יותר מעשר שנים. עבדתי רק במקצוע הזה. אבל פה, בארץ, כדי לעבוד במקצוע שלי, צריך רישיון. התהליך פה הוא יותר מדי קשה עבור עולים חדשים כמוני. היו לי הרבה בעיות. 

 << מנהל >> (היו"ר עודד פורר, 13:32) << מנהל >>  


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אתה חשמלאי?

 << אורח >> מהרוין מאיר ביזאוי: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה התהליך? תאר לנו את התהליך. סליחה שאני מתעכב על זה רגע. מתי עלית לארץ?

 << דובר_המשך >> מהרוין מאיר ביזאוי: << דובר_המשך >>  

לפני שנה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

האם אתה מוסמך כבר היום כחשמלאי? 

 << דובר_המשך >> מהרוין מאיר ביזאוי: << דובר_המשך >>  

עדיין לא מוסמך. אני רק מעשי. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תאר לנו את התהליך שהיית צריך לעבור. 

 << דובר_המשך >> מהרוין מאיר ביזאוי: << דובר_המשך >>  

עשיתי תרגום של התעודות והמסמכים שלי. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

האם קיבלת סיוע בעלויות התרגום ממשרד הקליטה?

 << דובר_המשך >> מהרוין מאיר ביזאוי: << דובר_המשך >>  

כן. משרד הקליטה עזר לי. אחר כך הלכתי לבאר שבע. 

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >>  

הוא הגיש את המסמכים שלו שם למשרד העבודה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כמה זמן אתה מחכה לתשובה? 

 << אורח >> מהרוין מאיר ביזאוי: << אורח >>  

חצי שנה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

משרד העבודה, מה אתה אומר? זה לא מתוכנן, אני יודע. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

קודם כול, אני לא אוכל להתייחס למקרה הפרטני. אשמח לקבל את הפרטים. 

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >>  

סליחה, נשמח שהוא יסיים את ההצגה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

סליחה. בבקשה. 

 << אורח >> מהרוין מאיר ביזאוי: << אורח >>  

אחרי חצי שנה, הם נתנו לי רק רישיון מעשי. אבל אני לא מעשי, אני יותר גבוה מזה. בחצי השנה אמרו לי הרבה פעמים: לא, לא, לא. אתה לא חשמלאי. אתה כן, אתה לא. צריך ללכת לפה ולפה. זה היה ממש קשה בשבילי כי הלכתי לתל אביב מאשדוד לעשות מבחן. אחר כך אמרו לי שלא מבינים את התעודות שלי ושאני צריך ללכת הביתה ולשלוח להם את כל המסמכים שלי, ושלא צריך לחזור. כל זה ממש קשה בשבילנו, בשביל העולים החדשים הצרפתים, כי יש לנו תעודות צרפתיות וניסיון. אתם מכירים את ה-BTS בצרפת. זה משהו מפורסם. תודה לכם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה. 

משרד העבודה, בבקשה.

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אסף סגל, ראש המטה של אגף בכיר להסדרת עיסוקים. נעים מאוד. אני באמת לא יכול להתייחס למקרה הפרטני. אשמח לשמוע אחר כך את הפרטים ואנחנו ננסה לראות את המקרה הספציפי. קודם כול, האגף שם בראש מעייניו, וקלאודיה תוכל לאשר את זה, את כל נושא העולים החדשים. בהקשר של הנדסאים וחשמל, אתאר את התהליך בקצרה. קודם כול, רישום אצל ההנדסאים, אפשר להגיש בקשה עוד בארץ המוצא. ולמרות שהחוק מגדיר שצריך להיות אזרח ותושב ישראלי כדי לקבל רישום, אנחנו מקבלים בקשות עוד לפני קבלת האזרחות. בודקים, נותנים אישורים עקרוניים עוד בארץ המוצא, לרבות קיום ועדות בארץ המוצא. שלחנו לשם את אנשי המקצוע שלנו כדי שיקיימו ועדות בארצות המוצא, ועוד המון המון פרויקטים מהסוג הזה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

אסתר, אתם יודעים על זה?

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >>  

כן. אשמח להתייחס לנושא. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תסלחו לי שאני מאוד מאוד אמקד פה. לא אתן להרחיב כי אנחנו מוגבלים בזמן שלנו גם מבחינת סיום הדיון. אני אבקש למקד אותך כרגע. אנחנו כרגע עוברים ודוח מרכז המחקר והמידע נותן לנו את המסגרת. בוא נעבור על הדברים שנאמרו שם בהקשר של משרד העבודה: הטפסים קיימים רק בעברית. לא בתרגום לשפות. אני מדבר על הליכי הגשת השגות על החלטת רשם המהנדסים והאדריכלים. המשרד מאפשר הגשת בקשות מחו"ל באמצעות הפורטל, אבל הפורטל הוא רק בעברית.

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

לא, אני אדייק. קודם כול, אני חושב שהדוח הוא מעמיק ורציני. אבל אדייק מה שכתוב שם בהקשרים האלה. את כל הבקשות אפשר להגיש לנו או מקוונות. ואכן, בקשה מקוונת – הטופס עצמו הוא בעברית. אבל יש כמה אפשרויות לגבי מי שמתקשה בעברית: אחד, הוא יכול באמצעות המוקד שלנו. 

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אגיד לך כלל: כל מי שמגיש את הבקשה המקוונת מחו"ל, ב-99% מהמקרים זה אנשים שמתקשים בעברית, אם הם מצרפת, אנגליה, רוסיה או מארצות הברית. לכן, הפתרון הקל הוא, ולא סתם, ועל זה גם השקענו, ואני חושב שהיה לזה גם תקציב בזמנו, ומשרד שהצביע על בעיות תקציב ב-2014 קיבל תקציב. משרד העלייה והקליטה העביר תקציב לטובת זה לחלק מהמשרדים האחרים. אם היא תגיד לי שהבעיה בתרגום היא תקציבית, נפתור אותה. ניקח שעות של מתרגמת, ואני אפנה במיוחד לשר האוצר על הסיפור הזה. תתרגמו. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >>  

כמה עולים מבין העולים החדשים יודעים עברית? איך זה יכול להיות שאין תרגום?

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא נפתח בפניך את סוגיית האולפנים, ושלעולה חדש, שכבר מגיע לארץ, ייקח בערך שנה להיכנס לאולפן עברית. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אני חושב שאתם מתפרצים לדלת פתוחה. אני רוצה להשלים את המשפט שהתחלתי. ולכן, אנחנו מאפשרים גם באמצעות מייל. יש מייל ייעודי. הוא מפורסם בכל החוברות שלנו. כל החוברות מתורגמות לכל השפות, ומצוין גם בדוח. יש את כל הקישורים הרלוונטיים, ויש שם את כל ההסברים. יש שם תרגומים של החוקים עצמם לכל אחת מהשפות שהוזכרו בהחלטת הממשלה.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

איך מגיעים לחוברת הזו?

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

לחוברת הזו מגיעים דרך האתר שלנו.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

האתר בעברית.

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

האתר בעברית. בחלק מההפניות העמוד הספציפי הוא בשפות.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אני ניסיתי לפני הדיון להיכנס, ורק אחר כך באתר בעברית יש למטה קישור לשפות. אבל גם זה כתוב בעברית. איך הם יידעו שהחוברת היא בשפה אחרת?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה הבעיה לתרגם?

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

חד משמעית, אין שום בעיה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אתה יושב ומתפתל פה סתם. אנחנו עושים דיון ראשוני, דיון מעקב, אחרי כמה שנים. אפשר להגיד, וזה בסדר: אדוני היושב-ראש, אתם צודקים. צריך לתרגם. נפעל כדי לתרגם את זה - זה הכול. 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

אדוני היושב-ראש, אתם צודקים. צריך לוודא שההפניות יהיו יותר נגישות. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

האם לא התקדמתם מאז שהתקבלה החלטת הממשלה ב-2015? 

 << אורח >> אסף סגל: << אורח >>  

בוודאי שהתקדמנו. לכן, אני אומר שכל החומר כולו מונגש בכל השפות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

משרד העבודה, אני אומר לכם, וזה גם ייצא בסיכום, אתם צריכים לתרגם, בדיוק כמו שנאמר אז, גם את הפורטל שלכם, גם את ההליכים להגשת השגות. הטפסים לא יכולים להיות קיימים בעברית בלבד. זו דרישה חד משמעית שלנו. זה נראה לי אלמנטרי. גם לא כול כך יקר, הרבה יותר זול. 

אני רוצה לשמוע את וירג'יני זרביב, בבקשה. 

 << אורח >> וירג׳יני זרביב: << אורח >>  

בשמחה. כבוד יושב-ראש הוועדה, תודה שאתם נותנים לי את ההזדמנות להציג היום. אני ממש מעריכה את זה ומתרגשת. אני מקווה שאני לא מדברת מהר מדי. שלום, אני ד"ר וירג'יני זרביב. אני בת 36, פלוס ארבעה. עליתי מצרפת לפני שבע שנים מתוך אידיאל ציוני ואהבת הארץ. אני מברוכין שבשומרון. בדיוק כשאמרתם עכשיו, כשעליתי לא יכולתי לדבר כי לא היתה לי השפה. בצרפת הייתי נוירופסיכולוגית, דוקטור ומרצה, ופה אני עובדת כפסיכולוגית חינוכית, ואני גם מרצה ודוקטור.

אנחנו, הפסיכולוגים הצרפתים, צריכים היום את עזרתכם בהקלה בתהליך של הכרה בתעודות שלנו. אנחנו דורשים היום תהליך שהוא ממש דומה לזה של הרופאים. זה אומר הכרה בתעודות אוטומטית על ידי משרד הבריאות מלווה בתקופת סטאז'. אני לא אומרת ההיפך, ממש לא.  ולפי הצורך והניסיון של המועמד. למשל, רופא בא עכשיו מצרפת. הוא נותן את המסמך הקביל שלו למשרד הבריאות.  אם הוא עם פחות ניסיון, הוא עושה מקסימום שנה. אם יש לו הרבה ניסיון אז רק שלושה חודשים והוא מומחה. אבל זה ממש לא המצב שלנו. אני עכשיו בשנה השנייה של ההתמחות שלי. אני מבינה עד כמה צריך לעשות סטאז', ואפילו כדי להבין וללמוד את השפה, התרבות, המערכת,  התהליך או כתיבת אבחון. בסדר, אני לא אומרת ההיפך, כמו שאמרתי לכם. אבל כשאנחנו, הפסיכולוגים הצרפתים, מגיעים עם הניסיון, הידע והתעודות שלנו, זה לא הגיוני לבקש מאיתנו להתחיל מחדש כמו סטודנטים. אתם מבקשים מאיתנו לעשות התמחות ופרקטיקום כמו סטודנטים ישראלים שיוצאים עכשיו מהתואר השני שלהם. זה ממש לא הוגן. 

לסיכום, התהליך הוא ממש קשה. שוב, אנחנו מגישים מסמך. למשל, אני לא בטוחה, יש לי הרגשה שאתם לא בודקים את זה. אני עברתי בפרקטיקום ובהתמחות שלי קורסים שאני מעבירה פה בארץ ישראל כמרצה. חשבתי שאני מקבלת פטור או התאמות. לא קיבלתי כלום. כמו כולם, אני חוזרת מההתחלה. ארבע שנים בחצי משרה בהתמחות. ואני לא מדברת על כל הדרישות. האמת, אנחנו כוח אדם חינם. אני מדברת על משרד הבריאות. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >>  

כמה פסיכולוגים מצרפת יש כמוך?

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >>  

אני חושבת שבכל שנה יש עשרות עולים. הם לא מגיעים אליכם. 

 << אורח >> וירג׳יני זרביב: << אורח >>  

הם לא מגיעים אליכם כי זה קשה. אנחנו סובלים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה. בין 2018 ל-2022 עלו בסך הכול למדינת ישראל 1,053 פסיכולוגים במקצוע. אנחנו מדברים רק על חמש שנים. מתוכם 492 רק בשנה האחרונה. אני מניח שרובם דווקא מרוסיה ואוקראינה. תסלחו לי שאני חותך פה בגלל מגבלות הזמן. אני רוצה לשמוע התייחסויות מכולם.

רונן פוקסמן, נפש בנפש, בבקשה. לאחר מכן ארצה התייחסות ממשרד החינוך לגבי שקילת תארים, ואחר כך נציבות שירות המדינה. בבקשה.

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  

שלום, ותודה רבה. כמה נושאים קצרים: קודם כול, לנושא תרגום המסמכים באתר משרד הבריאות - למיטב ידיעתי, המסמכים מתורגמים באמת לשביעות רצון. למעט מסמך אחד וזה נושא של ערעור, ואני אשמח, חגי ופרופ' יציב. הליך הערעור הוא מורכב מאוד עבור עולים שנכשלים בבחינה. זה כולל שני עמודים של הסברים מאוד מאוד מאוד טכניים, והם כרגע לא מתורגמים לאף שפה. לדעתי, זה עניין פעוט יחסית. 

נושא רופא שיניים והמומחיות. כרגע, למיטב ידיעתי, כל רופאי השיניים מארצות הברית וקנדה, שאנחנו מטפלים בהם, לא עוברים את התהליך. כי בשונה מרופאים, ופרופ' יציב מכיר את זה כי הוא גם יושב במועצה המדעית של הר"י, שהתהליך הוא יחסית רציף, למעט שלושה חודשים של עבודה בפיקוח, רופאי השיניים נדרשים להליך של שנתיים, כולל שני מבחנים: מבחן עיוני ומבחן מעשי, בכפוף להחלטת המועצה לרפואת שיניים - הר"ש. היתה ועדה שהמליצה לאמץ את מודל הרופאים. לדעתי, הוועדה הזו עוד לא הגישה את ההמלצות שלה, וחבל. כי הנושא כרגע הוא כפול: ראשית, הרופאים לא משתכרים כרופאי שיניים מומחים. ושנית, לדעתי, יש לא מעט עבודה, לא רוצה להגיד, שחורה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

משרד הבריאות, איפה עומדת הוועדה הזו עם ההמלצות שלה לגבי רופאי השיניים? אתם מכירים?
 
 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  
 
רופאי שיניים מומחים. הכרה במומחיות רופא שיניים מחו"ל. 

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>  

לגבי רופאי שיניים מומחים - יש בעיה. בתקנות רשום שכל אחד, לא משנה איזה מסלול לימודים הוא עבר ואיזה תוכנית התמחות הוא עבר, בהארוורד, בייל, ובכל מקום אחר - אם הוא בא למדינת ישראל הוא חייב לעבור בחינות התמחות חובה, מה שלא קיים אצל הרופאים הכלליים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

למה לא לשנות את התקנות?

 << דובר_המשך >> שאול יציב: << דובר_המשך >>  

לצערי הרב, שינוי תקנות זה תהליך מאוד מאוד מורכב. הוא תלוי בלשכה המשפטית.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני יכול להגיד לך שכשהייתי שר החקלאות והייתי צריך לשנות תקנות, שיניתי תקנות. וגם כשהיתה התנגדות של ארגוני מגדלי הביצים, בסוף שינינו את התקנות. 

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>  

זה תהליך. דיברנו על זה גם בוועדה אחרת. התהליך הוא ארוך. אין מספיק כוח אדם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יכול להיות שנצטרך לעשות דיון רק על רופאי שיניים, לדעתי.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >>  
 
יש התנגדות מצד איגוד רופאי השיניים בארץ?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
תמיד, ברור. 

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>  

בנוסף, יש - - - מסוימת גם במועצה המדעית של רופאי השיניים. אני עשיתי, והם יודעים, מאמצים בלתי נלאים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
יש המלצות של הוועדה שהוא מדבר עליה. האם הן הוגשו?

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>  
 
היתה ועדה, שאני עמדתי בראשה, שהתייחסה לקריטריונים לפטור של מומחים מבחינות התמחות. הקריטריונים נכתבו לפני 30 שנה והיו מאוד מאוד נוקשים. היית צריך להיות מנהל.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
אוקיי, אז הגשתם המלצה לקריטריונים.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>  
 
 הקריטריונים האלה - היתה תת ועדה. אנחנו הקלנו את הקריטריונים. הגשנו את זה למנכ"ל משרד הבריאות, והוא אישר אותם. זה הועבר למועצה המדעית. הם צריכים לקיים את זה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

המועצה המדעית של רופאי השיניים. תיכף אתן לקלאודיה להתייחס. תודה. 

משרד החינוך, בבקשה.

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >>  

שלום, אדוני היושב-ראש. נעים מאוד. אני ד"ר דלית אטרקצ'י, מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ, משרד החינוך. אני אחראית גם על אגף להערכת תארים מחו"ל. אנחנו שמנו את מרבית הנקודות שרלוונטיות אלינו בהחלטת הממשלה. ראשית, רק תיקון קטן לדבריך מהפתיח. אין לנו יותר כללים מ-1971. אני יכולה לומר שכללים שנקבעו בתחילת שנות האלפיים עומדים כרגע לבחינה מחודשת, ועוברים שינויים. לדוגמה, כל נושא הלימודים מרחוק. אנחנו ממש בימים אלה סיימנו לשנות את הכללים של הערכת תואר בלמידה מרחוק, ואנחנו מקלים מאוד בתהליך ההכרה בתארים או השקילות של תארים מסוג זה. לפני כארבע שנים העברנו את כל מערך העבודה שלנו אל מול מבקשי הבקשות לשקילת תארים, למערכת מקוונת. זה נמצא בפורטל של משרד החינוך. הפורטל הזה מונגש בשש שפות. יש שם אפשרות לקבל את כל המידע, כולו, מהמילה הראשונה ועד המילה האחרונה, בעברית, אנגלית, ערבית, ספרדית, צרפתית ורוסית. במידת הצורך יש לנו גם דוברות אוקראינית בגף שנותנות במענה טלפוני מידע למי שזקוק לזה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לדעתי, את התרגום עשו במימון של משרד הקליטה. נכון? 

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >>  
 
לא, לא. זה תרגום של האתר. 

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >>  

לא, לא. הם עשו את זה לבד. אבל בהתחלה בהתחלה, כשאתה היית מנכ"ל, הקצנו לכל משרד מיליון שקל כדי שיעשו את זה. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

דלית, סליחה שאני מתפרצת לדברייך. אבל כאשר קיימנו הרבה ישיבות בכנסת העשרים כי דוד ביטן מאוד קידם את זה, היו טענות שצריכים להגיע פיזית להגיש את זה. זה השתנה?

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >>  

לא, אין יותר. אף אחד לא מגיע פיזית. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  
 
וגם למידה מרחוק לא נחשבה. 

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >>  
 
בדיוק על זה דיברתי. אף אחד לא מגיע יותר פיזית אלינו לגף. הכול נעשה מקוון. בנוסף, אנחנו בודקים את כל הקריטריונים, אבל אנחנו לא עוסקים בכל נושא הרישוי. גם בתוך משרד החינוך, אנחנו לא עוסקים בנושא רישוי, רק בנושאים של תארים אקדמיים בלבד. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

וטרום עלייה אפשר להגיש?

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >>  

לא, אי אפשר. כי זה עניין של השירות הציבורי. אנחנו לא יכולים לקבל פניות שאין בהן או מספר זהות ישראלי או מספר תעודת עולה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אם יש מספר תעודת עולה לפני קבלת תעודת זהות, אפשר להגיש?

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >>  

כן. אנחנו גם הסמכנו יועצי קליטה ברשויות המקומיות על מנת שיאשרו את אמיתות התעודות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
ברור. חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

ד"ר דלית, לגבי תואר בכלכלה - האם יש משהו מיוחד בהכרת התואר ובשקילה כך שמי שלמד שש שנים במוסד להשכלה גבוהה בחו"ל, למשל, בוגרי אוניברסיטה באוקראינה, ובכל זאת מקבלים רק הכרה בתואר ראשון ולא תואר שני. למרות שבתעודה רשום ספציאליסט, אבל זה שווה לתואר שני, למגיסטר, בחו"ל. 

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >>  

לכן, אנחנו קוראים לזה לא הכרה בתואר אלא שקילות. אנחנו בודקים למה זה מותאם ביחס לתואר ישראלי. זה נכון לא רק לגבי כלכלה, אלא גם דברים אחרים. במידה והתואר שקול אחד לאחד לתואר ראשון ישראלי, אנחנו תואר ראשון. אם זה תואר שני ואין בו את הרכיבים שהמל"ג, המוסדות האקדמיים בישראל מבקשים כדי שזה יהיה תואר שני, אנחנו נותנים רק תואר ראשון. לגבי העולים מאוקראינה ורוסיה - אני רוצה להדגיש שבעקבות המלחמה אנחנו בנינו מנגנון שלם שפוטר אותם מהגשת תעודות. על בסיס הצהרה חתומה על ידי עורך דין, אנחנו מוכנים לבדוק את הנתונים שלהם, גם אם אין להם תעודות, בהינתן שאנחנו מבינים שמדובר בפליטים.
 
 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יפה, ישר כוח.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

ד"ר דלית, יש בוגרים של תואר שני מאוניברסיטה בחו"ל שעושים מסלול מקוצר לקבלת תואר שני נוסף. כלומר, יש להם תואר ראשון, תואר שני, והם מקבלים תואר שני נוסף. כדי לקבל תואר שני נוסף, הם לומדים בתוכנית מקוצרת. אתם לא מכירים בתואר השני הנוסף.

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >>  

כי בישראל זה לא מוכר על ידי האוניברסיטאות. גם אם הם ילכו לאוניברסיטה כלשהי בארץ ויבקשו להתקבל אליה על בסיס שני התארים האלה, האוניברסיטה לא תכיר להם בתואר השני המקוצר.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל יש להם כבר בסיס. הם לא היו צריכים ללמוד עוד פעם את אותם מקצועות החובה לתואר שני. הם עושים השלמה של מקצועות ספציפיים.

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >>  

שוב, אנחנו עושים, מה שנקרא, השוואת טמפרטורה.  

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
הם לא יכולים להשוות תפוחים לאגסים. תודה.

 ד"ר שרה זילברשטרום, בבקשה.

 << אורח >> שרה זילברשטרום: << אורח >>  

ד"ר שרה זילברשטרום, מנהלת אגף השתלבות בהוראה וקשרי אקדמיה שדה. בשבילנו זו שליחות גדולה לקלוט את העולים כמורים. הם גם עונים על המענה של המחסור במורים כרגע וזה גם מאפשר להם תשובה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
מה אתם עושים בשביל זה?

 << אורח >> שרה זילברשטרום: << אורח >>  
 
 לצורך כך, אנחנו הולכים על שיטה של הקשר. יש בכל מחוז ומחוז מדריכה מחוזית בנושא, והיא לוקחת יד ביד את המורים העולים. כי מצאנו שגם כאשר אנשים הם אקדמאים, בסוף בסוף רק בשלב הכניסה הם צריכים את הקשר האישי. ואז אנחנו מלווים אותם גם להכרה בתעודות הוראה, גם בסיוע בשקילה, וגם בשיבוץ בבתי ספר. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

סליחה, אני אקצר לך. לא בטוח שיש לך את הנתונים כרגע. מ-2018 עד 2022 עלו לישראל 2,955 אנשים במקצוע ההוראה. האם את יודעת להגיד לי כמה מהם עובדים כמורים במערכת היום? 

 << דובר_המשך >> שרה זילברשטרום: << דובר_המשך >>  

מורים חדשים שקלטנו השנה - יש לנו 132 שנכנסו השנה, וכל אחד מהמורים האלה מלווה בחונך אישי. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
כמה נכנסו בשנה שעברה?

 << אורח >> שרה זילברשטרום: << אורח >>  
 
אני יכולה להציג בפניכם את כל הנתונים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תעבירו לי את כל הנתונים חמש שנים אחורה. אם הנתונים הם שבכל שנה אתם קולטים סדר גודל של מאה מורים אז אתם לא בכיוון. אם מגיעים לישראל 500 מורים, ואנחנו נמצאים במצב של מחסור בכוח ההוראה וקולטים בסך הכול כ-20% מהם, אנחנו לא נמצאים בכיוון. אני לא יודע מה יקרה בשנה הבאה אם תמשיכי תקלוט מאה מורים בשנה. רק בשנה האחרונה עלו 1,232 מורים.

 << דובר_המשך >> שרה זילברשטרום: << דובר_המשך >>  

מאוקראינה יש לנו עכשיו לקראת תשפ"ד כבר 110 מורים שעברו את התהליך. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מצוין. שוב, אני אבחן אתכם על פי היחס. אני מבקש מכם להעביר במייל לוועדה את מספרי העולים שנקלטו במקצוע ההוראה בחמש השנים האחרונות: כמה נקלטו ב-2018, ב-2019, ב-2020, ב-2021 וב-2022. אני לא נכנס למקצועות, אלא נקלטו במקצוע ההוראה. תודה. 

נציבות שירות המדינה.

<< אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >>  

שלום אדוני היושב-ראש וסגנית היושב-ראש. שמי זאלו אדיסו ואני מנהלת את תחום הגיוון התעסוקתי בנציבות שירות המדינה. אגף גיוון מטמיע את כל נושא שילוב אוכלוסיות גיוון בשירות המדינה, וביניהם העולים החדשים. נציבות שירות המדינה ממנה ממוני גיוון במשרדי הממשלה השונים, שתפקידם להטמיע את כל נושא הגיוון התעסוקתי ולדאוג שעולים מאוכלוסיות גיוון ישתלבו בשירות המדינה במשרדים השונים. 

לגבי העולים החדשים - עדיין לא נקבע יעד ייצוג ממשלתי. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  
 
זה הדיון שקבענו בוועדה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש דיון שקבענו כדי לראות את נושא מילוי הייצוג ההולם.

 << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >>  

כן. אנחנו ביצענו עבודת מטה רחבה בנושא כדי לקדם את כל נושא קביעת יעד ייצוג ממשלתי. לגבי יישום החלטת הממשלה – תמשיך אותי מור אדר מנציבות שירות המדינה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
בבקשה.

 << אורח >> מור אדר: << אורח >>  

צוהריים טובים. אני מור אדר, מנהלת את תחום השירות ופניות הציבור באגף שאמון על כל הליכי הגיוס והמיון התעסוקתיים. הוועדה קבעה כבר בשנת 2015. אני אמשיך את ד"ר דלית. בהתייחס לאישור השקילות - באמת שינינו את הנחיות האגף ואפשרנו לאוכלוסיית העולים החדשים להמציא את אישור השקילות לא בשלב הראשון אלא בשלב האחרון כדי לתת את מסגרת הזמנים הנדרשת להמצאת האישור.  בנוסף, דיברתם על תרגום האתר. באופן כללי, לנציבות שירות המדינה יש מערכת גיוס מקוונת. סוף שנת 2022 השלמנו מבחינה מודולרית. המערכת בנויה בצורה של מודולים. סיימנו את המודול האחרון כדי להקיף את כל התהליך, ובשנה הנוכחית אנחנו עובדים על חוויית המשתמש. כחלק מחוויית המשתמש, יהיה גם תרגום האגף לשפות השונות. כרגע האתר מתורגם בצורה חלקית רק לשפה הערבית, אבל זה בהחלט נמצא בתוכנית העבודה.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה זאת אומרת "נמצא בתוכנית העבודה"? מתי? 

 << דובר_המשך >> מור אדר: << דובר_המשך >>  

בתוכנית העבודה של הפרויקט לסוף שנת 23'. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
עד סוף שנת 23', לאיזה שפות הוא יהיה מתורגם?

 << אורח >> מור אדר: << אורח >>  
 
הוספנו את אותן ארבע השפות שהגדירה הוועדה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
הן יהיו מוכנות עד סוף 23'?

 << אורח >> מור אדר: << אורח >>  
 
אני מקווה מאוד שכן. זה היעד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

למה צריך סדר גודל של עשרה חודשים?

 << דובר_המשך >> מור אדר: << דובר_המשך >>  

לא, סדר הגודל הוא בכלל של כל בניית האתר. האתר נבנה בצורה שונה לחלוטין. היום הוא אתר ששם דגש על טופס בלבד. בעתיד זה יהיה אתר תוכן שכולל בתוכו גם הנגשת מידע. הסיבה היא שמבחינת האתר, בונים את האתר מחדש מקצה לקצה. זו הסיבה לפרקי הזמן. דיברת על זמנים. אנחנו לא מעלים את האתר עד ש - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
היום יש פורטל חדש?

 << דובר_המשך >> מור אדר: << דובר_המשך >>  
 
כרגע יש את הפורטל הישן, אין פורטל חדש. עובדים על פורטל חדש. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
והפורטל הישן יישאר כמו שהוא. לא מתרגמים.

 << דובר_המשך >> מור אדר: << דובר_המשך >>  
 
כן. הפורטל הישן - כרגע לא עובדים עליו במקביל.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

חבל שלא תרגמתם אותו במהלך עשר השנים האחרונות. 

קלאודיה, בבקשה.

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >>  

הנקודות שהועלו כאן הן בנושא תרגום המסמכים. כשהיית מנכ"ל השגת תקציב מיליון שקל לתרגום מסמכים של העולים. הקצינו את זה לבעלי מקצועות רישוי כי הם חייבים את זה. בלי זה הם לא יכלו לנשום. יש לציין שיש מקצועות, כמו פסיכולוגים, שמספר הדפים שצריך לתרגם הוא באמת רב, ו-4,000 שקל אפילו לא מספיקים. אבל ברוב המקצועות זה באמת מכסה. המסגרת נשארה אותה מסגרת. דובר כאן על הגבלה של שנה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
המסגרת התקציבית לתרגומים היא אותה מסגרת?

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >>  
 
המסגרת התקציבית גדלה. המסגרת פר בן אדם נשארה אותה מסגרת, ה - - - שקל. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >>  

לעניין הפסיכולוגים – אם זה יותר כסף, האם משרד הקליטה לא מממן?

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >>  

הפסיכולוגים מגיעים ל-4,000 שקל מלא. יש מקצועות שלא צריכים את מלוא הסכום.

 << אורח >> וירג׳יני זרביב: << אורח >>  

שילמתי 11,000 שקל רק לתרגום. אני לא מדברת על נוטריון. רק לתרגום. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >>  
 
אז היא מקבלת מקסימום רק 4,000?

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >>  

היום, במסגרת התקציבית הקיימת ברשות המשרד שלנו, ההחזר המקסימלי הוא 4,000 שקל. אנחנו שינינו את הנוהל ואפשרנו - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אותו החזר שהיה לפני שמונה שנים. 

 << דובר_המשך >> קלאודיה כץ: << דובר_המשך >>  

כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
המחירים התעדכנו קצת. יש אינפלציה. 

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >>  
 
לשכת הנוטריונים לא עדכנה את התעריפים. כמו שאתה זוכר, זה מבוסס משם. מה שכן, הוספנו אפשרות לעשות תרגום טרום עלייה בקונסוליות בחו"ל. לצערנו, נכנסה לאחרונה הגבלה שזה רק תוך שנה. אנחנו רואים שתהליכים לוקחים קצת יותר זמן. כרגע יש דיון במשרד לאפשר את התקופה הזו לתקופה יותר ארוכה. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >>  

שוב, אם משרד הקליטה לפני שמונה שנים החליט לתת 4,000 שקל, עד כמה שאני מכירה את משרד הקליטה, במקרים מיוחדים יש לו גם ועדת חריגים. וירג'יני אמרה שהיא שילמה 11,000 שקל.    11,000 שקל זה הרבה כסף עבור עולה חדש. האם יש ועדת חריגים? משרד הקליטה יכול להתחשב. 

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >>  

אני אעביר את זה להנהלת המשרד. עם קבלת תקציב המדינה או טו טו, אנחנו מצפים להרבה דברים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

קלאודיה, ועדת המנכ"לים, הוועדה הבין-משרדית, לא התכנסה מנובמבר 2015. 

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >>  

התכנסה אחריך עם עוד שני מנכ"לים. לא בתדירות גבוהה כמו שאתה עשית.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כתוב שכינוס אחרון היה בנובמבר 2015. התשובה שקיבלנו מהמשרד היא שהוא התכנס בהרכבו המלא פעמיים מאז. הפעם האחרונה בנובמבר 2015. 

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >>  

אבל כנראה שלא מצאו את - - -

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  
 
איפה יש פרוטוקולים? אם היתה ועדה שהתכנסה אז אנחנו רוצים לראות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
עזבי. מתי היא התכנסה בפעם האחרונה? עברו ארבע-חמש שנים מאז? אני לא יודע אם יש לך תשובה עכשיו. אבל גם אם אין לך, האם המנכ"ל מתכנן לכנס בטווח הזמן הקרוב את הוועדה שוב? 

 << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >>  
  
אני אבדוק עם המנכ"ל החדש.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אנחנו דרכך, ונפנה את זה גם באמצעות הוועדה, מבקשים מהמנכ"ל, במסגרת יישום החלטת הממשלה, שיכנס את הצוות. העבודה שעשינו פה עכשיו היא בדיוק המטרה של הצוות כדי לראות איפה הבעיות מפה עד לפה. אנחנו קיבלנו תשובה ממשרד העלייה בכתב שהוועדה התכנסה ב-16 בדצמבר 2014, וב-16 בנובמבר 2015. זה התשובה מהמשרד, לא מהוועדה.

	דניאל וייס, בבקשה.

 << אורח >> דניאל וייס: << אורח >>  

תודה רבה, אדוני היושב-ראש וחברים. שמי דניאל וייס. אני משמש היום כנשיא הפדרציה הבין-לאומית לפודיאטריה. אני רוצה להעלות שני נושאים: ראשית, התקדמנו, אחרי 24 שנות מאבק, עם תעודות בתחום הפודיאטריה. אבל אנחנו עדיין לא השלמנו את העבודה. יש לנו עדיין צורך להשלים את העניין לגבי המקצוע של הפודולוגים. זה נושא מאוד מאוד קשה, שלעניות דעתי מתעכב לחינם. אני חושב שיש היום רצון טוב גם במשרד הבריאות. אני גם משמש כיושב-ראש הוועדה המייעצת בתחום. יש אפשרות לעשות דבר פשוט מאוד כדי להסיר את החסם הזה. הפודיאטרים העולים עוברים את כל הנוהל הנכון שנקבע בחוק, ואין שום מניעה לעשות את זה לגבי הפודולוגים. הבעיה העיקרית היתה שיש לנו בעיה עם התואר האקדמי. היום כבר יש תואר אקדמי בתחום הספציפי הזה באירופה. כמי שאמון על כל התחום באירופה, וגם נפגשתי באיחוד האירופאי, אלה שעוסקים היום במקצוע לא חייבים להיות עם תואר. הם יכולים להיות עם משהו שמקביל לתואר הזה. זה יכול לפתור את כל הבעיה של הפודולוגים שכרגע לא מקבלים תעודה במדינת ישראל.  

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
תודה רבה. 

אביגל מילסון-דגן, בבקשה.

 << אורח >> אביגל מילסון-דגן: << אורח >>  

אביגל מילסון דגן. אני פסיכולוגית קלינית וסגנית הפסיכולוג הארצי. אני, כמובן, לא יכולה להתייחס באופן אישי. אהיה מוכנה לבדוק את זה. תהליך הרישוי של פסיכולוגים כולל שני שלבים בשביל שפסיכולוג יוכל לעבוד באופן עצמאי: אחד, הרישום בפנקס הפסיכולוגים הבסיסי, ואחר כך המומחיות. כמובן שכל התהליכים האלה קשורים ומבוססים על חוק הפסיכולוגים, שכולנו מחויבים לו וצריכים לקיים אותו.  

אנחנו עשינו הרבה תהליכים לגבי הסרת חסמים לעולים חדשים, כולל בחינת התארים שלהם ובחינת העבודה שלהם. לעניין אישורים נוטריונים - אנחנו מחייבים היום רק אישורים של התעודות הפורמליות וגיליונות הציונים, וזה חייב להיות. כל השאר אנחנו מאפשרים להגיש ללא שום אישור. ורק במקרה שאנחנו צריכים איזשהו אישור ספציפי, אנחנו מבקשים אותו. צריך להגיד שמכיוון שהשלב השני מסתמך על השלב הראשון, ברגע שאנחנו מאשרים ונותנים רישיון, אז הוועדות המקצועיות, שזה בערך מקביל למועצות המדעיות, מסתמכות על האישור שלנו ורק בוחנות ספציפית את התחום הספציפי.  אני אהיה מוכנה להיכנס אישית לעניין, אבל לא פה. 

באתר יש הסברים מאוד מפורטים לשלב הראשון ולשלב השני. אני אישית גם נותנת מענים במייל. אני יכולה לתת בעברית ובאנגלית. אין לנו אנשים בשפות אחרות במייל. אבל אנחנו נותנים הסברים מפורטים, ליווי אישי גם בתהליך בין הרישוי למומחיות, מאז שאני במשרד. אני לא יכולה להגיד מה היה קודם. מאוד משתדלים לעזור לעולים באופן ספציפי. כן צריך להגיד, כנראה כמו שאמרת, שאנשים לא בהכרח פונים. יש בהחלט אנשים שעבדו בחו"ל ואין להם את הבסיס המקצועי שנדרש בארץ, וגם זה קורה. במקרים שאנחנו יכולים לעזור, אנחנו עוזרים. ויש מקרים שאנחנו גם לא יכולים לעזור.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
תודה רבה. 

אריאלה מילר, בבקשה.

 << אורח >> אריאלה מילר: << אורח >>  

שלום רב. רציתי להתייחס לעובדה שהעיכוב בהכרת הפודולוגים פוגע באופן ממשי ביכולת שלהם לתפקד ולעבוד. קופות החולים לא מקבלות יותר פודולוגים וגם לא בתי חולים. בזמן שהם מתקבלים לעבודה, הם עובדים בצורה אחרת לגמרי. מקצצים בסמכויות שלהם, ומקצצים גם בשכר שלהם. פודיאטור מקבל יותר על אותה פעולה מפודולוג בקופת חולים, וזה בהחלט אפליה מוחלטת. לכן, מאוד חשוב לקדם כמה שיותר את השלמת החקיקה. אנחנו הגשנו חוק פרטי, לפי בקשתו של משרד הבריאות על מנת, לעזור ולסייע. אנחנו מאוד מאוד היינו שמחים שזה יהיה סוף סוף. זה נושא שהיית שותף לו לפני שנים רבות. המקצוע הוכר באופן רשמי ב-2016, ואנחנו עכשיו ב-2023.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה. 

דב ליפמן, בבקשה.

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >>  
 
תודה, כבוד היושב-ראש. דבר אחד לא עלה בדיון, והוא חשוב מאוד, וזה נושא ותק ודרגה. עולים שיש להם המון שנות ניסיון מתקבלים לעבודה פה בארץ, אבל ברמה נמוכה מדי. אין להם משכורת כפי שמגיע להם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
אתה מדבר על שירות המדינה?

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >>  
 
בשירות המדינה ובכל המקצועות. אני חושב ששומעים את זה גם לגבי מורים. אם הם רוצים לפנות לוועדה כלשהי, הם לא יודעים איך לעשות זאת ואיך לערער על ההחלטה. שנית, לגבי תרגום - אנחנו התקשרנו לקול הבריאות במהלך הדיון, בשעה 13:20, אחר הצוהריים, ולחצנו על אנגלית, והיה מסר: סגור כעת. רק שהיושב ראש וכל הגורמים הרלוונטיים ידעו זאת.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד ): << דובר >>  

הוותק והדרגה משליכים אחר כך על הפנסיה שלהם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >>  
 
ממש חצי לכל אורך הדרך. תודה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
תודה רבה. אריאל ארליך, בבקשה.

 << אורח >> אריאל ארליך: << אורח >>  

 שלום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמובן שאנחנו שמחים על קיום הדיון ועל כך שאתה נוטל שוב את המושכות בנושא החשוב הזה. אשלים בקצרה דברים שלא אמרו פה, ודווקא לא לגבי החלטה 2225, שאתה הובלת אלא לגבי החלטות שהתקבלו אחר כך בממשלה. בממשלה ה-35, בנובמבר 20', התקבלה החלטה ממשיכה, וגם חשובה, שיש בה כמה דברים. אני, כמובן, לא אעבור על כולם, אלא רק ממש בקצרה. החלטה אחת לגבי הכרה בלמידה מרחוק. הכרה בתארים, לא הכרה של משרד החינוך, של משרד הבריאות, בעקבות השינויים שקרו בעולם בשנים האחרונות. למיטב ידיעתי, הדבר הזה לא קודם. זה נושא חשוב. אנחנו מלווים אותו כבר שנים רבות. הוחלט גם להקים ארבע ועדות מומחים שידונו בארבעה נושאים. אחד מהם, שעליו דיברתם פה, הוא הכרה ברופאי שיניים. 

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה מספר ההחלטה?

 << דובר_המשך >> אריאל ארליך: << דובר_המשך >>  

החלטה 564, 22 בנובמבר 2020. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בסדר, נעשה על זה מעקב נוסף. 

 << דובר_המשך >> אריאל ארליך: << דובר_המשך >>  

בקצרה עוד נושאים חשובים שנדונו שם: רופאי פה ולסת, מומחים מצרפת שלא מקבלים הכרה כרופאי שיניים בישראל כי שם הם רופאים והם לא רופאי שיניים. הכרה בתקנים בין-לאומיים, הדירקטיבה האירופית וכו'. אתה מכיר את הנושא הזה. הוחלט להקים ועדה שתבחן את זה ותקבל החלטות. וגם הכרה בעלי מקצועות ייחודיים מארצות הברית שלא יכולים לעבוד בארץ מכיוון שהם אינם רופאים. בכל הנושאים האלה הוקמו ועדות. למיטב ידיעתנו, הוועדות לא סיימו את עבודתן, והן בוודאי לא הגישו מסקנות ולא התקבלו החלטות. במסגרת המעקב, אני חושב שגם אחרי ההחלטה חשוב להמשיך לעקוב ולוודא.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה. 

אסתר, יש לך דקה. 

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >>  

תודה רבה. קודם כול, תודה רבה ולכל משרדי הממשלה. אנחנו עובדים איתם יום יום על כל התיקים של העולים החדשים, והם עוזרים לנו לפתור את הבעיות. יחד עם זאת, אנחנו עדיין בעידן שאנחנו צריכים לפתור את הבעיות אחת לאחת. זו עבודה סיזיפית. לדוגמה, לגבי החשמלאים - אני צריכה להתערב אישית בכל תיק ותיק כדי להזכיר מה זה בגרות בחשמל. כנ"ל גם לגבי הפסיכולוגים ומקצועות אחרים. תרגום אתר משרד הבריאות - החומר באמת קיים באתר הישן. כל החומר קיים אצלכם. אני יכולה לתת גם את הלינק של האתר הישן. תעלו את החומר ותעשו העתק-הדבק לאתר החדש. אני יודעת שיש עכשיו את ה-gov.il , אבל זה מאוד מאוד קל.

לגבי הבקשה המקוונת לפני - קודם כול, נכון שאפשר טרום עלייה להגיש תיק, וזה דבר נהדר. אפשר גם לגשת למבחן. אלא מה? אף אחד לא יודע על זה, אם אנחנו לא מתערבים וכל הזמן באים ואומרים.  יש לי עכשיו שני פיזיותרפיסטים שסיימו את כל התהליך. הם עלו לארץ, ותודות למשרד התיק שלהם נבחן. ניגשו לתיק כתיירים. עולים לארץ, ומחר בבוקר יכולים כבר לעבוד. אחד מהם כבר התקבל לקופת חולים מכבי. למה זה לא אוטומטי לגבי כל מקצועות הרישוי? תודה רבה לך.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה. 

אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בדיון על כל ההכנה שלו. אני כבר אומר לכולם שזה דיון ראשון מתוך דיונים שאנחנו נתחיל לעשות כדיוני מעקב. בחלק מהמקרים נרד לרזולוציות קצת יותר עמוקות. יחד עם זאת, צריך לזכור שאת העבודה הזו צריך לעשות, בסופו של יום, משרד העלייה והקליטה ומנכ"ל המשרד. אני אתייחס לזה גם בסיכום. 

ראשית, אנחנו נקבע ישיבת מעקב במאי, ובה גם נבדוק את ההגשות המקוונות במשרד הבריאות  ואיפה זה עומד בדיוק. אני גם אבקש אז לעשות בחינה ובדיקה על כל החלטת ממשלה 564. זה לתשומת לב משרד הבריאות. רוב ההחלטה נוגע למשרד הבריאות. יהיה שם חלק משמעותי מבחינת בחינת ההתקדמות.

אני מבקש להעביר פנייה לשר הבריאות בנושא העברת החקיקה של עוזר רופא. נקדם אותה במהירות האפשרית. אני מבקש לקבל ממשרד הבריאות בנושא רופאי שיניים, ואת העבודה מול ממשלת צרפת מאגף מיוחד לקשרי חוץ - איזה צעדים נעשו לטובת ההכרה ההדדית הזו. 

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >>  

אני חושבת שזה לרופאים בכלל, לא רופאי שיניים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
זה על רופאים.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

גם מקצועות בריאות אחרים כמו פיזיותרפיסטים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בסדר גמור. לגבי תרגום מסמכים - משרד העבודה נדרש לתרגם את כל המסמכים הרלוונטיים הנדרשים. בטווח זמן של שבועות, אני מבקש להעביר התייחסות בנושא הזה חזרה לוועדה. אני לא יודע איזה מסמך חסר לכם במשרד הבריאות. לגבי מה שהעלה עכשיו נציג נפש בנפש - אני מבקש שתעשו את זה ישירות מולם. תעבירו לנו ככל שהדבר הזה לא מתורגם או לא מתקדם. לדעתי, טופס ערעור.

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  
 
כן, טופס ערעור על נכשלים במבחן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני מבקש לתרגם אותו בשפות הרלוונטיות. 

הוועדה מבקשת לקבל התייחסות של המועצה המדעית של רופאי השיניים לגבי החלת הקריטריונים החדשים שנקבעו בוועדת יציב. 

נציבות שירות המדינה התחייבה שהאתר יתורגם עד סוף שנת 2023. נבקש מהנציבות לקבל בכתב את לוחות הזמנים לתרגום הפורטל והעלאתו. 

משרד העלייה והקליטה,  מחקר רב שנתי בנושא יישום והשמה בוצע רק לפני החלטת ממשלה 2225. הייתם אמורים לבצע גם אחריו. אני מבקש לבצע את המחקר הזה. תעבירו לנו לוחות זמנים לביצוע המחקר, ומתי נוכל לראות את התוצאות שלו. שנית, אני מבקש מהמנכ"ל לכנס את הוועדה הבין-משרדית שמוסמכת גם לעסוק בנושאים נוספים שיעלו לסדר-היום שם, מטבע הדברים, כתוצאה מהמפגשים האלה. בנוסף, אני מבקש מהמשרד להעלות את ההשתתפות בתרגום המסמכים, ולהיענות לבקשה לייצר גם ועדת חריגים למקצועות מיוחדים שבהם עלות תרגום המסמכים היא גבוהה מהרגיל. 

הגשות מקוונות ללא תעודת זהות עוד מחו"ל - זה משרד הבריאות. התייחסתי לזה. אתם צריכים להחזיר להם תשובה. 

	מה עוד? 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>   

לגבי ההגבלה של שנה – לבטל. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

לגבי המגבלה של התשלום - לבטל את המגבלה הזו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  
 
כן, רטרו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  
 
חברים, תודה רבה לכולם.

 הישיבה נעולה. 

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:20. << סיום >>