פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



9

ועדת הכספים
14/02/2023

הכנסת העשרים וחמש
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 57
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023), שעה 14:19



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) (תיקון מס' 1), התשפ"ג- 2023 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין



מוזמנים: 
	רוני יחיאל גנוד
	–
	עו"ד, היועץ המשפטי למינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

	חיליק כהן
	–
	ממונה, מפקח ארצי, רשות המיסים, משרד האוצר

	מורן דהן
	–
	עו"ד, עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המיסים, משרד האוצר

	ליהי קושנר גינוסר
	–
	עו"ד, משרד המשפטים





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
תמר בנתורה

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> הצעת תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) (תיקון מס' 1), התשפ"ג- 2023 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) (תיקון מס' 1), התשפ"ג-2023.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

שלום. היועץ המשפטי של מינהל הכנסות המדינה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בהצלחה. אתה החלפת את טלי.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

כן. בהצלחה גם לטלי. מדובר כאן על תיקון של תקנות CRS שאני חושב שהיושב ראש מכיר אותן מצוין התיקון הזה הוא בעקבות ביקורת בין-לאומית שעשו על התקנות בישראל ומצאו כמה פערים בחקיקה. הציעו לנו לתקן את הפערים האלה כדי להימנע מכניסה לרשימות שחורות של האיחוד האירופאי וארגונים בין-לאומיים אחרים.

הבאנו כאן את שני התיקונים העיקריים. בתיקון הזה לתקנות הבאנו את שני התיקונים העיקריים שהביקורת דורשת שנעשה.

התיקון הראשון הוא שמירת מסמכים, חובה של המוסדות הפיננסיים לשמור את המסמכים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

היום אין חובה לשמור מסמכים?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

אין חובה מפורשת מכוח תקנות ה-CRS. יש חובה מכוח חוקים אחרים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

החוקים במדינת ישראל לא מחייבים שמירת מסמכים?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

הם מחייבים שמירת מסמכים מכוח חוקים אחרים אבל לצורך תקנות ה-CRS אין חובה מפורשת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא כל כך הבנתי את זה. אנחנו סתם איזו מדינה נחשלת שנמצאת בקצה של אסיה? הנאורים נמצאים שם והם אומרים לנו מה לעשות?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

הם לא אומרים לנו מה לעשות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו חייבים לשמור מסמכים על פי החוקים שלנו.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה זה לא מרצה את האיחוד האירופאי?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

בגלל ששמירת המסמכים שיש לנו היום לצורכי מס ולצורכי הלבנת הון, עלתה השאלה אם אפשר להשתמש בהם גם לצורכי ביקורת CRS. זה דבר אחד. הדבר השני, בגלל שהמוסדות הפיננסיים כלולים בהם מוסדות רבים ולגבי רובם המכריע יש הוראה מסוימת של שמירת מסמכים כמו לדוגמה בנקים וחברות ביטוח - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה אנחנו לא יכולים לכתוב שחובת שמירת המסמכים תחול גם על ה-CRS? למה צריך להמציא משהו חדש?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

אנחנו לא ממציאים משהו חדש. אנחנו בעצם מתקנים את התקנות כדי שיהיו תואמות לתקן עצמו. בתקן עצמו יש הוראה של שמירת מסמכים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה מבין למה אני נעלב?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

לא צריך להיעלב אבל אני מבין.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש לנו את החוקים האלה, בסדר, אז נכתוב שזה יחול גם על הנושא הזה.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

זה בעצם מה שאנחנו עושים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, נעלבתי, נמשיך הלאה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אתם מבקשים לעשות את זה עד תום שש שנים. לפי מה שקראנו - הנוסחים והחומרים באנגלית - עולה שמדובר בחמש שנים. למה הם מבקשים שש שנים?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

נכון, הם מבקשים שזה יהיה שוטף. כלומר, השנה השוטפת פלוס חמש שנים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו נאשר את זה רק לחמש שנים. לא לשש.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

למה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כי אני נעלב. ביקשו חמש שנים.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

שנה שוטפת פלוס חמש שנים. הדרך שבה הם מנסחים את התקנות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, מה הדבר השני?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

הוראה אנטי תכנונית שקיימת בתקן ולא קיימת בתקנות שלנו. היא אומרת שבמצב שבו בעל חשבון או מוסד פיננסי עושה פעולה שמטרתה הימנעות מדיווח, המנהל יוכל לקבוע שניתן להימנע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רק מכאן ואילך. לא רטרואקטיבית.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה כן? אמרת כן רפה.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

לא. אני אמרתי כן רפה כי אני עוד מעט אקריא את הנוסח ואז אתה תגיד שאני סותר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה לא חל רטרואקטיבית. אנחנו לא נאשר כאן עכשיו שמוסדות פיננסיים יתחילו לבדוק רטרואקטיבית. רק מכאן ואילך, מהרגע שזה יאושר, מרגע זה חלה החובה הזאת של תכנון מס ואי תכנון מס.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

אני מסכים. הנוסח עכשיו הוא לא כזה ולכן נצטרך לשנות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

צריך להקריא את זה, נכון?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כמה זמן אתה היועץ המשפטי?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

שבועיים אבל לפני כן הייתי הסגן של טלי במשך ארבע שנים ולפני כן הייתי ברשות המיסים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

היא הייתה יועצת משפטית יוצאת מן הכלל. הוועדה מאחלת לה הצלחה בהמשך דרכה. באמת היא עשתה עבודה מקצועית וטובה. אני גם מברך אותך על המינוי החדש ושתצליח. אנחנו נעמוד לרשותך וכל פעם שיהיו ויכוחים או משהו כזה, זה יהיה ברוח טובה.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

אמן. אני מקווה שטלי צופה בנו, ואם לא, אני אפנה את תשומת ליבה.

טיוטת תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) (תיקון מס' 1), התשפ"ג-2023 

תוקף סמכותי לפי סעיפים 135ג, 135ד ו -243 לפקודת מס הכנסה, לאחר שהתייעצתי עם נגיד בנק ישראל עם יושב ראש רשות ניירות ערך ועם שר השפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 10

בתקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019, בתקנה 10, אחרי תקנת משנה (יא) יבוא:

"(יב) מוסד פיננסי ישראלי מדווח ישמור תיעוד של הפעולות שנקט לצורך סיווג חשבון לפי תקנות אלה וכל מסמך ששימש אותו לצורך כאמור, לרבות ראיה תיעודית, תיעוד עצמי לגבי יחיד ותיעוד עצמי לגבי ישות (בתקנת משנה זו – המסמכים), עד תום 6 שנים מתום שנת המס האחרונה שלגביה המסמכים נחו צים לשם סיווג החשבון.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תסביר את זה.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

כמו שאמרתי, מוסד פיננסי ישראלי צריך לשמור את המסמכים שעל בסיסם הוא סיווג את בעל חשבון כתושב חוץ. הוא צריך לשמור אותם שש שנים מתום שנת המס בה המסמכים רלוונטיים. כלומר, אם הוא סיווג את המסמכים כתושב מדינה מסוימת, כל זמן שהוא מסווג כתושב מדינה מסוימת – הוא צריך לשמור עליהם. ברגע שהוא עובר להיות מסווג כתושב מדינה אחרת, הוא צריך מאותו רגע לשמור אותם מתום שנת המס, שש שנים נוספות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה שאתה אומר שש שנים, זה מכיוון שמדובר גם על השנה העוקבת. השנה הנוכחית.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תן דוגמה לתיעוד של פעולות שנקט או ראיה תיעודית, תיעוד עצמי.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

כדי לסווג בעל חשבון כתושב מדינה זרה, המצב הפשוט ביותר הוא שהמוסד הפיננסי שואל את בעל החשבון האם אתה תושב מדינה זרה ואז בעל החשבון חותם על איזשהו מסמך שאומר אני תושב מדינה זרה. הדבר הזה נקרא תיעוד עצמי. את הדבר הזה הוא צריך לשמור כל זמן שהוא באמת מסווג כתושב אותה מדינה זרה. לדוגמה, תושב – אני בוחר סתם את צרפת בלי סנטימנט – צרפת, אדם צרפתי מגיע לבנק בישראל או למוסד פיננסי אחר וחותם על הצהרה שהוא צרפתי. לאחר תקופה מסוימת הוא פונה לבנק שוב ואומר הוא עכשיו עלה לישראל או הפסיק להיות צרפתי ועכשיו הוא מאיטליה לצורך העניין, ומביא ראיה שהוא באמת איטלקי והבנק מסווג אותו באופן שונה ועכשיו הוא מסווג אותו כאיטלקי – מהרגע שהוא סיווג אותו כאיטלקי, המוסד הפיננסי יצטרך לשמור מתום אותה שנת מס במשך שש שנים נוספות את הראיה שהוא היה צרפתי.

(יג)	היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם או מוסד פיננסי ישראלי ביצע פעולה, נמנע מביצוע פעולה או שהיה שותף בהסדר, ואחת מהמטרות העיקריות של פעולה, הימנעות או הסדר כאמור היא להימנע מקיום חובה לפי תקנות אלה, רשאי הוא לקבוע כי תחול החובה לפי תקנות אלה כאילו לא בוצעה הפעולה או לא נמנע ביצוע הפעולה או לא נלקח חלק בהסדר, לפי העניין (להלן – הקביעה), ויחולו כל אלה:

אני אעצור ואסביר בקצרה. המטרה, כמו שאמרתי בהוראה אנטי תכנונית, המטרה שלה למנוע מצב שבו אדם או מוסד פיננסי נוקטים בפעולה שמטרתה להימנע מדיווח ובמצב כזה, אם מנהל רשות המיסים זיהה שיש כאן איזושהי בעיה, הוא יכול להורות למוסד הפיננסי שיתעלם מהפעולה הזאת. חשוב להדגיש שההתעלמות מהפעולה לא אומרת שהפעולה לא תתקיים אלא רק לצורך דיווח, אך ורק לצורך דיווח, המוסד הפיננסי יתעלם מהפעולה הזאת. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

האם יש כאן איזושהי יכולת לאדם לערער על הקביעה הזאת?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

כן. התשובה היא כן. מדובר בהחלטה מינהלית של המנהל וכמו כל החלטה אחרת של המנהל, אפשר לערער עליה כמו על כל החלטה אחרת, כמו למשל החלטה על ניכוי מס במקור, על אישור ניכוי מס במקור, החלטות של תושבות, דברים מהסוג הזה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

איפה קבועה האפשרות לערער?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

היא לא קבועה באופן מפורט.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לערער, אתה מתכוון לפנות לבית משפט?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

כן. לפנות לבית משפט.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

למה לא נכון לתת כאן איזושהי סמכות פנימית?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

יש הרבה פעולות, קביעות של המנהל. המון קביעות של המנהל שאין עליהן דרך מוסדרת. כרגע לא הסדירו דרך כזאת למעט לפנות לבית משפט. מאחר שמדובר כאן באיזושהי פעולה שהיא אמורה להיות מאוד נדירה, לא מצאנו לנכון לקבוע איזשהו הסדר ספציפי מיוחד לערעור על הדבר הזה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה קיים מבחינת הדין הבין-לאומי או מבחינת מה שקבוע באמנות?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

בדין הבין-לאומי בהקשר של ה-CRS, כל הנושא הזה של הודעה ללקוח או ערעור על הודעה ללקוח, זה משהו שהוא מאוד ייחודי למדינת ישראל. בעולם אין דבר כזה. כלומר, לא מודיעים ללקוח שהולכים לדווח עליו ואם מודיעים, זה משהו שהוא חד צדדי. המוסד הפיננסי מדווח. אני מזכיר שה-CRS לא יוצר חבות במס. כלומר, מדווחים עליו אם חס וחלילה מבחינתו המדינה הזרה קובעת שהוא חייב במס, אז היא מתדיינת מולו כמו כל הליך שומה אחר. לכן זה משהו שבזמנו הוועדה והיושב ראש הנוכחי שהיה גם אז יושב ראש התעקשו על המודל שלנו היום שהוא כולל בתוכו איזשהו מנגנון ערעור על החלטות של תושבות. לכן זה קיים בהקשר של התושבות אבל כאן בגלל שמדובר בהחלטה של המנהל, חשבנו שלא נכון לעשות עוד פעם מנגנון מורכב ומסובך, בדומה להחלטות אחרות. החלטת ניכוי במקו זאת החלטה שהמנהל מוציא כל יום עשרות, אם לא מאות פעמים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כן, רק יש הבדל בין ניכוי במקור לבין החלטה שבסוף משפיעה על החבות שלך.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

ניכוי במקור משפיע על החבות לא פחות מזה. כמו שאמרתי, זה לא משפיע על החבות שלי במס. אם הלקוח חייב במס, הוא חייב במס גם אם דיווחו עליו וגם אם לא. אם הלקוח לא חייב במס, הוא לא חייב במס גם אם דיווחו עליו וגם אם לא דיווחו עליו. אין כאן השפעה על החבות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הדיווח יכול להביא לזה שתיווצר חבות בשל דיווח.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

נכון, אבל אם הוא חייב במס – לא נגרם שום נזק. זה המנגנון.

אני אמשיך.

(1) המנהל יודיע למוסד הפיננסי הישראלי המדווח את פרטי הקביעה ואת שנת הדיווח שאליה היא מתייחסת.

(2) המוסד הפיננסי הישראלי המדווח יודיע, בדרך הקבועה בתקנה 7(ג), על הקביעה ופרטיה לאדם שלגביו היא מתייחסת בתוך 30 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על הקביעה.

כאן חשוב לי להגיד שתקנה 7(ג) מדברת על הדרך שבה המוסד הפיננסי מודיע ללקוח באמצעות דואר אלקטרוני או כתובת שיש אצלו. בעצם יש שם משהו שמוסדר ורצינו שזה יהיה ברור איך המוסד הפיננסי יודיע ולכן התייחסנו ספציפית לסעיף 7(ג) ו לא לכל סעיף 7 שמדבר גם על ערעור על קביעת תושב זר של המוסד הפיננסי שלא רלוונטי כאן.

(3) מוסד פיננסי ישראלי מדווח יעביר למנהל דוח לפי תקנה 6(א) לגבי חשבון שלגביו נעשתה הקביעה, בתוך 60 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על הקביעה".

תקנה 6(א) היא תקנה שאומרת מה בעצם צריך איך ומה צריך לדווח על בעל חשבון. אם המנהל קבע שצריך להתעלם מהפעולה, הוא צריך להגיש את הדיווח בהתאם למה שקבוע בתקנה הזאת.

2. תחולה

(1) תקנה 10(יב) לתקנות העיקריות – זאת התקנה שמדברת על שמירת המסמכים - כנוסחה בתקנה 1 לתקנות אלה, תחול על מסמכים כמשמעותם בתקנה 10(יב) האמורה, שהיו בידי מוסד הפיננסי ביום תחילתן של תקנות אלה או לאחריו.

זה אומר שאין כאן רטרואקטיביות, שהמוסד הפיננסי יצטרך לשמור על המסמכים שהוא יאסוף מיום התחולה והלאה והמסמכים שנמצאים אצלו ביום התחולה. כלומר, מה שהוא אסף עד יום התחולה ונמצא אצלו ביום התחולה, הוא יצטרך לשמור עליו ותחול החובה לגבי זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

את סעיף קטן (ב) אנחנו בעצם מורידים.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

סעיף קטן (ב), בעקבות הערת היושב ראש, מוחקים אותו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אגב, ראינו שהוא לא היה במקור, בטיוטת התקנות שהפצתם לציבור. למה הוא לא היה?

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

הוא לא היה כי לא עמדנו על הנקודה הזאת בשלב הזה. בהמשך להערות הציבור והערות גורמי ממשלה אחרים חשבנו שנכון להכניס אותו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אבל קיבלתם הערה ספציפית בנוגע לעניין הזה.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

 מהציבור.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כן.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

למיטב זיכרוני, לא.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אם כן, סעיף קטן (ב) נמחק.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

נמחק.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

אני רק אומר שבהקשר הזה אנחנו מתואמים - גם על הנוסח הנוכחי - עם איגוד בנקים ולשכת רואי חשבון ולא קיבלנו הערות על הנקודה הזאת.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף קטן (א) צריך יהיה לתקן ניסוחי כך שלא ייקרא סעיף קטן (א). המשמעות היא לגבי תקנה 10(יג) שבעצם היא תחול לגבי פעולה מיום פרסום ברשומות ואילך.

 << אורח >> רוני יחיאל גנוד: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד אישור תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) (תיקון מס' 1), התשפ"ג-2023 לאחר שהורדנו את סעיף 2(ב) שמדב על רטרואקטיביות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

התקנות אושרו.

תודה רבה לכם.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:35. << סיום >>