פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 27/02/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 68 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ו' באדר התשפ"ג (27 בפברואר 2023), שעה 11:30 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "המחסור הצפוי בחומרי הגלם לבנייה אשר ישפיע על המחירים ועל קצב הבנייה בישראל" << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי שרן מרים השכל יונתן מישרקי חמד עמאר אליהו רביבו מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: יוסף עטאונה מוזמנים: דניאל סרגי – רפרנט רמ"י באגף התקציבים, משרד האוצר יהורם אלבז – מרכז בכיר ניתוח כלכלי, אגף ניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון אוראל לוי – ראש אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה בפועל, משרד הבינוי והשיכון שארבל שחאדה – מנהל אגף מחצבות ומכרות, משרד האנרגיה מיכאל נישליוק – ראש ענף תעשיות כימיה ופארמה, משרד הכלכלה והתעשייה צפריר גדרון – מנהל תחום תווי ותקינה, המשרד להגנת הסביבה ישי לוי – חטיבה עסקית מחצבות, רשות מקרקעי ישראל אוריאל סיטרואן – כלכלן ראשי, רשות התחרות אורן הרמבם – מנהל אגיוד תעשיות מוצרי בנייה וצריכה, התאחדות התעשיינים בישראל דוד יהלומי – יו"ר מטה תשתיות ובניה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ עופר לוסטיג – יו"ר איגוד יצרני חומרי מחצבה יואב צוקרמן – דירקטור וסגן נשיא בנמל המפרץ החדש בחיפה מנחם אינטרטור – מנכ"ל תעשיית אבן וסיד בע"מ אורן בוטא – מייסד תנועת העצמאיים יעקב אבוטבול – מזכיר תנועת העצמאים רונית פרל – עו"ד, האגודה הישראלית של יצרן בטון מוביל שמואל מנדלביץ – יו"ר ובעלים חברת מדן כבישים ומחצבות בע"מ יעל שילוני – שדלנית חן בן לולו – שדלן ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "המחסור הצפוי בחומרי הגלם לבנייה אשר ישפיע על המחירים ועל קצב הבנייה בישראל", של ח"כ ינון אזולאי, יוסף עטאונה, ולדימיר בליאק, אליהו ברוכי, ואליד אלהואשלה (מס' 27). << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיון מהיר בנושא: המחסור הצפוי בחומרי הגלם לבנייה אשר ישפיע על המחירים ועל קצב הבנייה בישראל, של חבר הכנסת ינון אזולאי, יוסף עטאונה, ולדימיר בליאק, אליהו ברוכי, ואליד אלהואשלה. ינון אזולאי, ראשון המציעים, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני, על הדיון החשוב הזה. אני קודם כל שמח שהחדר לאט-לאט מתמלא במשך היום, כנראה שהנושא הזה מאוד חשוב ומציק לאזרחי ישראל. יש אנשים שחושבים שמחצבות זה עוד איזה מקום שחוצבים, זה עוד איזה הר ובזה נסגר הסיפור. מאז 2018, כשרק נכנסתי לכנסת, זה היה אחד הדיונים הראשונים שיזמתי. עשינו את זה ביחד כשאתה היית יושב ראש ועדת הכספים. אחר כך עשינו דיון ב-2021. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היו כמה דיונים על המחצבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק חשוב שהפעם נצא עם החלטה, לא עם תובנה. הסיפור של המחצבות זה סיפור שמושכים אותו שנים. מחצבות זה לא רק מקום שחצבו בו ואמרו: "יאללה, יש כמה אבנים, יש כמה חצץ ונגמר הסיפור", מחצבות זה דבר שמשליך על כולנו, משליך על הכבישים, משליך על הדיור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יודע למה הם סוחבים את זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם אז התלבטנו בשאלה הזאת. למה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי רמ"י רוצה להשאיר את הכוח אצלה ביד, זה הסיפור הגדול. אם נוציא את זה מרמ"י הכל יתחיל לרוץ פה. כולם יודעים שאני חסיד גדול של רמ"י. כיום נמצאים בישראל 22 מחצבות. ב-2025, אדוני היושב ראש, נישאר עם 10 מחצבות. אם תסתכל בכל הדיונים אתה תראה שהם אמרו שבזמן מסוים המכרז ייגמר והם יוציאו מכרז חדש, רק שעד היום לא הוציאו מכרזים חדשים. כל הזמן תשמע את רמ"י אומרים שהם בתהליכים. אגב, 20% מהמחצבות הן ביו"ש. יש עוד מחצבות פיראטיות שמשליכות עלינו מבחינת הטבע שהן הורסות ומבחינת זה שאנחנו לא יודעים איזה חומרים הן מכניסות שם. השינוע שיש בין מקום למקום מייקר את ערך הדירה, את יוקר המחייה, את סלילת הכבישים, את כל מה שיש, כשכל פעם כשאנחנו באים לפה אומרים לנו: "כן, אנחנו בתהליכים". הייתה ועדת בלינקוב שכולם חתמו על המסקנות שלה, מלבד שניים – רמ"י ואגף תקציבים. החיבור הזה בין רמ"י ואגף תקציבים הוא כנראה חיבור לא טוב. ישבה ועדה במשך שנתיים, אם לא יותר, כדי להביא מסקנות, כדי להביא מה שצריך. אחת המסקנות הייתה שמשרד האנרגיה יטפל בזה, יתכלל את זה. את הכסף רמ"י יקבלו, אל תדאגו, הבעיה שהם לא רוצים רק את הכסף, הם רוצים גם את הכוח. אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים להחליט שאנחנו מוציאים את זה מרמ"י, על פי מה שהיה במשרד האנרגיה. אם אין מכרזים חדשים צריך להאריך את התוקף של המכרזים הקיימים כי ב-2025 נגמר הסיפור. לא יכול להיות שלמי שזכה במכרז נותנים את זה ל-20 שנה. יש מחצבה של 260 מיליון שעדיין לא נפתחה בגלל בירוקרטיה, שצריך לעשות את כל התהליך מחדש. למה לקרקע אתה נותן הקצאה ל-49 שנה ולמחצבה רק ל-20 שנה? זה לא משתלם, זה מייקר את העסק. אפשר בהחלטה שלנו להאריך להם את זה ל-49 שנה. רק ככה נוכל להפסיק אחת ולתמיד את המשחק הזה עם רמ"י, שהם המקור ליוקר המחייה, שהם המקור ליוקר הדיור. רמ"י, אתם לא יכולים להחזיק גם בדירות למגורים, גם בתעשייה, גם במחצבות, תשאירו משהו גם למשרדים האחרים שיודעים. גם את הקרקעות של קק"ל אתם משווקים. גמרתם על המדינה, לקחתם את כל הכוח אליכם. חבר'ה, שחררו קצת למען עם ישראל, למען אותם אזרחים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב ראש, אני חושב שהנושא מאוד חשוב. אני רוצה למקד את הדיון דווקא בהעלאת המחירים המשמעותית כי הבטון הוא מרכיב יסודי ומרכזי בעניין הבנייה. מחסור בבטון ובחומרי הגלם שלו מעלה מאוד את המחירים. אנחנו עדים לעליית המחירים המתמדת על הבינוי שכולנו כחברה משלמים אותה. אחד הדברים, וגם הוא מאוד משמעותי, זה לגבי הפער שיש בנושא הבינוי של מוסדות חינוך לבין המכרזים בשטח, כשאחד הדברים הוא עליית המחירים של חומרי הגלם של הבנייה. ההשפעה היא על כל החברה, לכן צריך לתת את הדין ואת הפתרונות. מחסור בחומרי גלם גם יכול לעכב מסירת פרויקטים של בנייה פרטית וציבורית, לכן חשוב לתת פתרונות. כל הנושא של המחצבות הולך ומצטמצם, גם המכרזים מצטמצמים, לכן צריך לתת על זה את הדעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ישי לוי, רמ"י, למה אתם עושים את החוזים ל-20 שנה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא פותחים מכרזים חדשים? למה לא מאריכים את הקיימים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המחירים של הדירות כתוצאה מזה שהמחצבות נמצאות במצב הזה רק עולים. התפקיד של רמ"י הוא להקל על האנשים, לא להקשות. למה אתם מקשים? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אפשר להיכנס לאתר של רשות מקרקעי ישראל ולראות לא מעט מכרזים ששיווקנו לאחרונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה "לאחרונה"? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ערוער ב-2021, קדרים ב-2020, רוויה ב-2020. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה קורה ברוויה? רוויה נפתחה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> רוויה נפתחה, והיא עובדת נכון. אני מסכים, יש קושי כשנכנס יזם חדש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הקושי? אני מבקש לדעת איפה נפתחו, לא איפה נעשו מכרזים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> דושן דרום ב-2020, שחורת ב-2020. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה נפתח, זה פעיל? אם אני עכשיו הולך לשם, אני יכול לראות שזה פעיל? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> המחצבות פעילות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מחצבות יש היום? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> היום יש כ-26 מחצבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כולל יהודה ושומרון? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לא, ביהודה ושומרון יש שמונה מחצבות פעילות. קדרים, למשל, שהיא מחצבה ששיווקנו ב-2020, החברה שזכתה במכרז עובדת בכל הכוח כדי להסדיר את הדרכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם מסוגלים לעמוד בזה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה לגמרי קורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז כרגע המחצבה, לפי דבריך, לא עובדת. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> כרגע היא לא עובדת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אין 26, יש 25. כמה פעילות? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני התייחסתי אך ורק לזה שאמרו פה שלא יצאו מכרזים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מחצבות פעילות היום? חשוב לנו לקבל את הנתון האמיתי, לא נתון שהוא לא אמיתי. מחצבה שלא פועלת עכשיו היא מחצבה שמבחינתי לא פעילה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> עוד רגע אני אספור בדיוק את מספר המחצבות הפעילות ואומר לכם. החוק קובע שלא ניתן להקצות מחצבה לתקופה העולה על 20 שנה אלא באישור ועדת הכספים של הכנסת, וזה חל גם על המכרזים שאנחנו מוציאים. בעקבות הסעיף הזה אנחנו נאלצים, כשאנחנו רוצים לתת גם לתקופות יותר ארוכות - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תביאו את זה לוועדת כספים ונאשר לכם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כמה מחצבות יש שראויות לפעול מעבר ל-20 שנה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> יש 22 מחצבות פעילות נכון לרגע זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת ינון אזולאי דייק בנתון שהוא נתן. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> גם מחצבות ששיווקנו ונערכות להוציא חומרי גלם צריך לקחת בחשבון. ממחצבת ענק בקדרים ששיווקנו אי אפשר להתעלם - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם יש לכם תכנית להביא לוועדת הכספים בקשה להארכה לאותן מחצבות שקיבלו במכרז 20 שנה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני צריך להתייעץ עם גורמים נוספים לגבי מה עושים עם מחצבות שכבר זכו במכרז לתקופה של שנים. ביחס למחצבות שתצאנה למכרזים, ולא כל מחצבה צריכה תקופה ארוכה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש כאלו שצריכות? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> מחצבות חדשות שתצאנה למכרזים צריך להביא לאישור ועדת כספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אין ישנות שהתקופה שהן קיבלו במכרז הולכת לפוג ואפשר להאריך להן את התקופה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> כרגע אני לא זוכר אם יש מחצבה שאמורה לפוג לה התקופה בשנים הקרובות. אני מדבר רק על המכרזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכמה שנים אתה משווק את מחצבת הרוא"ה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> 20 שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 20 שנים היא עבדה. נגמר לה הזמן? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> היא לא עבדה. המחצבה הזאת הייתה מחצבה של פטור שהושבה למדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> משהו בסביבות 2005. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאז היא עובדת? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> שיווקנו אותה לאחרונה ויש זוכה במכרז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי הוא זכה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לפני שנה בערך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי הצפי שהוא ייכנס? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני מקווה שבחודשים הקרובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דניאל סרגי, משרד האוצר, בקשה. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> כדי להוריד מחירים צריך להגדיל היצע, מה שאומר שצריך בין היתר לתקן את תמ"א 14ב שאחראית על כל תכנון המחצבות. בחוק ההסדרים האחרון הועברה החלטה לבחון את רציף הפחם שקיים בחדרה, לבחון אם אפשר להשמיש אותו גם לייבוא של חומרי גלם לצורך בטון כדי לפעול להגדלת ההיצע בשוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוראל לוי, משרד הבינוי והשיכון, בקשה. << אורח >> אוראל לוי: << אורח >> אנחנו עובדים על זה לא מעט, כשהדגש שלנו הוא על נושא הבטון לבינוי, לא הבטון לתשתיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם בעד הארכת המועדים של המחצבות? אתם שבעי רצון ממה שקורה עכשיו עם המחצבות? << אורח >> אוראל לוי: << אורח >> אנחנו בעד הארכה, כמובן בתיאום עם הרגולטורים, כי זה לא בתחום האחריות שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עשיתם עם זה שאתם בעד? << אורח >> אוראל לוי: << אורח >> אנחנו כרגע פועלים בצוות משותף על עבודה שאנחנו עושים בנוגע לזמינות הבטון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי זה הצוות המשותף? << אורח >> אוראל לוי: << אורח >> צוות משותף של כלל משרדי הממשלה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה היא לא אם אתם בעד, אלא האם אתם מבועתים מספיק כדי להבין שאנחנו הולכים להתנגש בקרחון? << אורח >> אוראל לוי: << אורח >> אנחנו מבינים את זה ופועלים כדי לעשות את הדברים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם יודעים שזה מוסיף ליוקר הדיור? << אורח >> אוראל לוי: << אורח >> ברור לנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האנרגיה, זה בסדר המצב עם המחצבות מבחינתכם? << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> תמונת המצב שאתם מכירים היא תמונה נכונה. אם היום אנחנו בודקים את התכניות האסטרטגיות של ממשלת ישראל, אנחנו רואים שאנחנו במגמות של צמיחה ושנצטרך יותר חומרי חציבה על מנת לבוא ולתת מענה לביקושים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפתוח יותר את המחצבות. מה אתם עושים בשביל זה? << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> הוזכרה כאן תמ"א 14ב', שזאת תכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה שאושרה על ידי ממשלת ישראל ב-2018. היא נתקעה שלוש שנים, לצערי, בהליכים של בג"צים. היא נכנסה באופן רשמי בינואר או בפברואר 2022. אנחנו מקדמים את האתרים מבחינה תכנונית של התמ"א. חלק מהתכניות כן הצלחנו לאשר, חלק מהתכניות - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במה זה תלוי שזה יתקדם? << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> יש לא מעט קונפליקטים. מדינת ישראל מצומצמת בשטח, וגם יש תחרות על כל סנטימטר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מפריע כדי שיהיו יותר מקורות לחציבה? << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> תמ"א 14ב' קבעה שטחים שאמורים להיות מתוכננים לטובת כרייה וחציבה, כאשר לאתרים האלה הצטרפו עם השנים שטחים נוספים ושימושים נוספים, כמו תכניות בינוי. יש לנו מחצבה די גדולה בורד שבצמוד אליה הולכת להיות הרחבה של העיר חריש. מכיוון שמחצבה ועיר לא יכולים לחיות ביחד, כנראה שהצרכים של המגורים יגברו וחלק מהאתרים נתקשה לתכנן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יש מחצבות פעילות, אולי אתה צריך לדרוש מרמ"י להאריך את המועד שלהן מ-20 שנה ל-40 שנה, ל-50 שנה, כדי שיהיו חומרים. << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> הארכת מועד של תוקף הפעלת מחצבה זה משהו שאפשר לדון בו, יש בו יתרונות, אבל אני לא רואה איך הוא יביא לנו את הטונה הנוספת של עתודות חומר גלם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עושה מדינה נורמאלית כשנסגר לה מקור אחד של חומרים שצריך להביא בשביל הבנייה? היא מאריכה את המועד לאלה שכן יכולים לפעול, במקום 20 שנה 49 שנה או 30 שנה. << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> למחצבה יש סל של עתודות שמותר לה להוציא. הבעיה שלנו היא שהעתודות שיש לנו היום במחצבות לא נותנות מענה לצורך של מדינת ישראל - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שהיום אתה בא ואומר שהיום זה לא ייתן לך - יכול להיות, אבל זה ייתן לך שב-2025 לא נישאר עם 10 מחצבות. אם אתה רוצה להוסיף עוד, אתה יכול להוסיף ביו"ש, שם יש היום פיראטיות. << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> זה דבר שצריך לבחון אותו. אני מאמין שנגיע בבקשה אליכם לפחות לגבי חלק מהחומרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתם מחכים? << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> אנחנו נגיע לגבי חלק מהחומרים, לא לגבי כל החומרים. כן יש יתרון בהארכת משך הפעילות, כי תקופת העברת המקל ממפעיל א' למפעיל ב' - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה בעד להאריך את הפעילות יותר מ-20 שנה. << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> הייתה עוד ועדה שהתכנסה, קראו לה ועדת פינס, ושם הייתה המלצה להאריך את זה ל-30 שנה. את ההמלצה הזאת אנחנו מקבלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל בינתיים לא מתבצע כלום, הזמן רץ. << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> אם יש פריצת דרך אפשר להתקדם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> משרד האנרגיה מציין חסרים קבועים שיש בחומרי גלם. מה הפתרונות המוצעים בייבוא חומרי גלם ומה אתם עושים כדי להסיר חסמים לייבוא חומרי גלם ממקומות אחרים? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש חומרים שאי אפשר לייבא, זה כבד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגף תקציבים, למה לא חתמתם על המלצות ועדת בלינקוב? הייתם סוגרים את הסיפור הזה. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> אני יכול לברר ולהחזיר לך תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם ב-2021 אמרו לי את זה, אבל לא החזירו לי תשובה עד היום. אני סומך עליך שתעשה את זה. << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> בראייה לטווח בינוני ורחוק נצטרך ייבוא של חומרי חציבה, כי אי אפשר להמשיך כאן לעוד עשורים - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה ייקר לך את העסק. << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> אין מה לעשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מכיר את הסיפור של המחצבה בערה? << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך להאיץ את התפוקה שלה. למה היום היא לא עובדת בתפוקה מלאה? << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> היה סכסוך בינה לבין המינהל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המינהל תוקע את זה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור ששם המשחק הוא ניהול. יכול להיות שפה זה המקום שאנחנו צריכים לעזור ולדרוש תשובות, כי הרי ברור שאנחנו מתנהגים בסוג של חלמאות והספינה הזאת של ישראל הולכת להיתקע במחסור של חומר גלם שיגרום לשערוריות חברתיות וכלכליות. החומר נמצא, רק השאלה מי יתכופף וירים. אנחנו צריכים לתת לוחות זמנים, לראות מתי חוזרים עם תשובות, מי עושה מה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לוחות זמנים כבר נתנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורן הרמבם, התאחדות התעשיינים בישראל. << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> מחצבות מפיקות שני חומרים עיקריים – חצץ וחולות. כשדיברתם על 22 מחצבות, דיברתם בעיקר על מחצבות החצץ. יש גם מחצבות חולות, שגם זה חומר חיוני לתעשיית הבנייה. אני מייצג כאן את כל תעשיית הבנייה, את כל שרשרת הערך של התעשייה שעליה מושתת משק הבנייה – זה מוצרי בטון, זה בטון, זה אספלט, זה אבני שפה, זה אבנים משתלבות. חומר הגלם הבסיסי והמשמעותי ביותר הוא החצץ והחולות. כאשר אנחנו מסתכלים על מה שקרה למחירים של החצץ מ-2010 עד היום, אנחנו רואים שהם התייקרו ב-26%. אם תסתכלו על כל דירה ממוצעת שיש בה באופן ישיר ועקיף מאות טונות של חצץ בבטון ובתשתיות הסובבות, תבינו מה המשמעות של ההתייקרות הזאת על מחירי הדיור. עוד לפני מחירי הדיור יש משמעות גם על היכולת של היצרנים, אותם מפעלי תעשיית בנייה להתמודד עם הגידול בעליות של החצץ והחולות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה עושים את זה? << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> בגלל המחסור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרי אנחנו יודעים מה הפתרון, אנחנו יודעים גם מה אתה מבקש. אתה מבקש שיהיה חול זמין וחצץ זמין. << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> חומר הגלם הבסיסי ביותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד לי למה משרדי הממשלה, קרי משרד השיכון, רמ"י, משרד האוצר, לא מאפשרים את זה. << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> כי לא נפתחות מחצבות חדשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> אני לא הכתובת לתת את המענה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שצריך לתת את התשובה זה רמ"י, לא הוא. << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> אני לא גוף ממשלתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אולי אתה יודע, הרי זה נראה דבר משולל היגיון. << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> אחת הבעיות העיקריות, אדוני היושב ראש, היא התפר שיש במעבר בין מפעיל אחד של מחצבה למפעיל אחר בעקבות העובדה שהתקופה קצרה מידי, 20 שנה, ובצורה של מכרז. במעבר בין מפעיל אחד למפעיל שני בהרבה מאוד פעמים המחצבה לא ממשיכה לעבוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עופר לוסטיג, יו"ר איגוד יצרני חומרי מחצבה. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> האם אתם יודעים בכמה תחומי חיים עוסק ענף המחצבות בישראל, חוץ ממה שאתם מכירים? אנחנו מתעסקים בבטון, אנחנו מתעסקים באספלטים, אנחנו מתעסקים במתקני התפלה אסטרטגיים. מתקן התפלה לא יכול לספק מים למדינת ישראל אם הוא לא פוגש אבן גיר. 90% מהמים בישראל מסופקים היום ממתקני התפלה, כשבלי זה נהיה בעוד שנתיים, שלוש, ארבע בלי מים מותפלים. מכוני תערובת של מזון לבעלי חיים מכילים אבן גיר, שזה תנאי הכרחי, כך שבלי זה לא יהיו לנו פה בהמות, תרנגולות, בקר וחלב. הלחם שאתם אוכלים מכיל אבקות גיר. הפלסטיק שאתם יושבים עליו מכיל 43% עד 98% גיר. הצבע בקירות הוא 90% גיר. אדוני היושב ראש, 22 מחצבות זה המספר הפעיל עכשיו, כשבעוד שנה וחצי יהיו פה רק 10 מחצבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מבקש? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> צריך לשחרר את החסמים הרגולטורים שרמ"י החליטה לשים על עצמה. אף אחד לא מנע ממנה עד היום להגיע לוועדת הכספים ולאשר 49 שנים. מתוקף מה היא לא הגיעה? מתוקף סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה? לא. החוק קובע שההקצאה תיעשה עד 20 שנה אלא אם ועדת הכספים אישרה אחרת. נא להביא את זה לוועדת הכספים. אני חושב שחייבים להסיר את החסם הרגולטורי הנוסף שרמ"י הטילה על עצמה, וזה הייזום של המחצבות. מדינת ישראל במשך ה-30 השנה האחרונות לא עשתה כלום. אני חושב שהסקטור הפרטי יודע יותר טוב מכל סקטור אחר במדינה ליזום, לפתח. ההייטק זה ייזום פרטי, התעשייה זה ייזום פרטי. מה שונה ענף המחצבות מכל תעשייה אחרת? שחררו את החסם הזה, תחזירו את זה לייזום הפרטי, תנו למפקח על המכרות, לא לרמ"י, להיות הרגולטור הראשי לנושא הזה, זה תפקידו, תנו לבעלי הידע לקדם ולתכנן ולפתוח מחצבות, מה שהיה פה משנות ה-20 בפקודת המכרות עד 92. חנן פורת ישב בכיסא של יו"ר הוועדה כאשר הוועדה דנה בנושאים האלה. חששו אז ממה שקורה היום, אבל הנה זה קורה לנו. אני מציע לקבוע עכשיו הארכה מיידית של כל הרשאות החציבה בישראל ל-49 שנה או עד גמר עתודות האבן, מוקדם ככל האפשר. ככל שיש ודאות, אדוני, ההשקעות יהיו יותר גבוהות, אנחנו נשקיע ונביא תהליכים שיודעים למקסם את כמויות האבן, אנחנו נשפר ב-20% וב-30% את המצאי. הדבר הנוסף שצריך לעשות זה להגדיר את מתקני העיבוד, שזה חסם נוסף. כאשר מחצבה מסיימת את חייה חייבים לפנות ממנה את המתקנים. ברגע שמפנים את המתקנים נכנסות הרשויות המקומיות ואומרות נמב"י, not in my back yard, ואין היתרים, אין רישיונות, אין שום דבר. אם נגדיר את מתקני העיבוד כאזורי תעשייה וחכירה לדורות, אז גם כאשר מחצבה תחליף ידיים, ואנחנו לא נגד מכרזים, היא תוכל להמשיך לפעול. אנחנו בעד הגדלת ההיצע דרך ייבוא או כל דבר אחר, רק צריך לזכור, אחד, שייבוא של אגרגטים יגרום לעליית מחירים בסקטורים הנוספים כי הובלה ימית היא יקרה, ושתיים, הנמלים בישראל לא באמת ערוכים לדבר הזה ולא התחבורה. בשביל להביא 30 מיליון טון צריך להוציא מהנמל מיליון משאיות, כי משאית אחת מובילה 30 טון. אנחנו לא נגד הייבוא, אבל זה צריך להיעשות כמשלים, לא כחלופה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יואב צוקרמן, נמל חיפה. << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> סוגים כמו גיר, כמו דולומיט לא רלוונטיים לייבוא, כי מדובר במאות מיליוני טון. יש פוטנציאל חדש ומאוד משמעותי לייבוא בפתיחת הנמלים החדשים. בנמל המפרץ מדובר בקילומטר וחצי של רציפים, כשאותו הדבר גם בנמל הדרום החדש באשדוד. יש הרבה יותר רציפים לפרוק אוניות ממה שהיה פעם. לייבוא חומרי גלם, בוודאי מלט, גבס וחצץ בזלת, כל מיני דברים שצריך מיליוני טונות מהם בשנה, לא עשרות מיליוני טונות, הנמלים יודעים לתת מענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הבעיה היום? << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> הבעיה היא שהנמלים החדשים, בגלל שלפני שנה היה תור גדול של אניות מחוץ לנמל חיפה ואשדוד, קיבלו אישור לשנתיים. למה? ככה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי נתן לכם את האישור הזה? << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> שרת התחבורה הקודמת ושר האוצר הקודם הגבילו את זה בזמן. היה אז תור של 70 אניות, היום יש אפס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הגבילו? << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> אנחנו מבקשים שיתנו לנו אופק של יותר שנים קדימה, לא של השנה, שנה וחצי שנשארו, כדי שנוכל להביא את אותם מתקנים, כמו שציין יו"ר איגוד המחצבות, שיאפשרו גם פריקה של אגרגטים וגם הובלה ברכבת שהיא הרבה יותר יעילה מאשר הובלה במשאיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש מישהו שמתנגד לזה? << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> הארכת האפשרות של השימוש ברציפים הפנויים - - << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> זה לא יפתור את הבעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם יש לכם התנגדות לזה שהנמל ייפתח לנושאים האלה שלא עושים בארץ? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד האנרגיה אמר שהייבוא יעלה את המחיר. << אורח >> שארבל שחאדה: << אורח >> לטווח בינוני ורחוק חייבים את הייבוא, אחרת לא יהיו לנו מקורות לספק את חומרי החציבה לכלל הביקושים. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> זה לא יפתור את הבעיה בחמש השנים הקרובות, חברים, וגם לא ב-10. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיכאל נישליוק, משרד הכלכלה, בקשה. << אורח >> מיכאל נישליוק: << אורח >> אנחנו תומכים בעמדה של משרד האנרגיה להרחיב את הזמן של המחצבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אתם בעד להרחיב את פרק הזמן למחצבות פועלות שקיבלו אישור ל-20 שנה? << אורח >> מיכאל נישליוק: << אורח >> אם זאת העמדה של משרד האנרגיה, אז כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במה זה תלוי? בעמדה של משרד האנרגיה? << אורח >> מיכאל נישליוק: << אורח >> כן, בעמדה של משרד האנרגיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה העמדה של משרד הכלכלה? << אורח >> מיכאל נישליוק: << אורח >> הפעילות של המחצבות מאוד חשובה לתעשייה המקומית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את זה הבנו. מה העמדה של משרד הכלכלה שהוא זה שצריך לספק את התעסוקה? << אורח >> מיכאל נישליוק: << אורח >> שצריך להרחיב את כמות המחצבות, אחרת זה יכול לפגוע בתעשייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם תומכים בלהגדיל את מספר השנים שניתן להן? << אורח >> מיכאל נישליוק: << אורח >> כן, גם בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוריאל סיטרואן, רשות התחרות, בקשה. << אורח >> אוריאל סיטרואן: << אורח >> אם יש בעיית היצע צריך לפתור אותה. אמרו פה שייבוא יכול להעלות מחירים, אבל כדבר משלים זה בהחלט דבר טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מדבר על הייבוא. הנושא המרכזי שלשמו התכנסנו זה על מה שקורה שם. << אורח >> אוריאל סיטרואן: << אורח >> לגבי מספר השנים שמוציאים מחצבה למכרז אין לנו עמדה, רק מה שחשוב זה שבכל אזור יהיו מספיק מתחרים. יש אזורים שבהם יש גופים שמחזיקים את אותן מחצבות. הוצע פה שיזמים יחפשו ויעשו את הסטטוטוריקה, אבל זה יכול להיות בעייתי, כי יכולים להיות אזורים שבהם אותו אחד מחזיק בכל - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה רשות התחרות עושה בשביל שלא יהיה מחזיק אחד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דוח בלינקוב אומר שאחד לא יחזיק יותר משתי מחצבות. << אורח >> אוריאל סיטרואן: << אורח >> כשמוציאים מחצבה למכרז אנחנו הם אלה שמייעצים לרמ"י מי יכול לגשת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם היו מאמצים את דוח בלינקוב הכל היה נראה אחרת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> האם לאור הנתונים האלה נשקלה אפשרות של הלאמה מלאה של מחצבי הטבע כך שבעלי הזיכיון לא ישמרו את האגרגטים לעצמם ויקבלו עדיפות על פני אחרים שאין להם מחצבות ונאלצים לשלם מחיר יותר יקר וגם להתעכב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך לעודד אותם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה לא המצב בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין חומר בארץ. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מעט החומר שקיים נשמר אצל בעלי הזיכיון לשימוש האישי שלהם והם הופכים להיות מונופול. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, האם יש מספיק חומר בארץ או אין מספיק חומר? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> אם יעשו פעולות נחרצות ומהירות אפשר יהיה לתת מענה, לגשר על הפער, עד שיתוכננו מחצבות נוספות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> זאת אומרת שיש. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> בוודאי שיש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דוד יהלומי, התאחדות הקבלנים, בקשה. << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> אנחנו חווים משבר מתמשך באספקת חומרי גלם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חסרים חומרי גלם לבנייה? << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> בהחלט. עצם זה שיש פחות ופחות היצע גורם לעליית מחירים, מכביד בהמשך למשבר המתמשך של ההתייקרויות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> האם זה נכון שהחומר שכבר זמין וקיים נשמר אצל הזכיינים לצורך שימוש אישי? << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> אנחנו לא מכירים דבר כזה. אנחנו בהתאחדות הקבלנים בעד תחרות, ותחרות היא תמיד נכונה, אבל לא ייתכן שמצד אחד אין הקמה של מחצבות חדשות כבר שנים רבות, כשפה זאת האחריות של רמ"י לחלוטין, ומצד שני לא מאריכים באותה נשימה פעילות של מחצבות קיימות. אספקה סדירה של חומרי גלם היא קריטית. תחרות זה דבר טוב ונכון, אבל לא יכול להיות שהוא גובר על הנושא הזה של אספקה סדירה. אגב, גם בהערכות של המדינה, של משרדי הממשלה, לגבי העתיד, אנחנו מדברים על בנייה כמעט כפולה עד שנת 2040, אנחנו מדברים על שני מיליון דירות שיצטרכו לבנות עד שנת 2040, בעוד שמשרד התשתיות מדבר בהערכות שלו על 1.3 מיליון דירות. אנחנו מדברים על זה שכבר למעלה מ-20 שנה לא מקימים פה מחצבות חדשות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> היה ופותחים מחצבות ואין שום מגבלה, לכמה זמן המלאי הפוטנציאלי מספיק לבנייה? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> אני מעריך שאם עושים עכשיו פעולות נחרצות ומהירות אפשר לתת מענה לסדר גודל של עשור קדימה, עד 15 שנה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מה קורה עוד 15 שנה? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> עכשיו צריך לעבוד על ה-15 שנה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מה קורה אחרי 15 שנה? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> נצטרך לפתוח מחצבות חדשות, ויש לנו גם הצעות איך לעשות את זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני שואל מהמלאי הפוטנציאלי, לא ממה שנפתח. בהנחה שמקימים מחצבות ומשתמשים במלאי שיש למדינה כמלאי צבור, פוטנציאלי, לכמה זמן המחצב הזה אמור להספיק על פי צפי הבנייה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה איזה מחדל שאנחנו מדברים עליו כבר כמה שנים. אנחנו לא מבינים איך כל הממשלות יושבות וגורמות לכך שיהיו פחות ופחות חומרי גלם, דבר שגורם למחירים לעלות יותר ויותר. למה עושים את זה? את זה שאל חבר הכנסת ינון אזולאי לפני חמש שנים. אני עד לרגע זה לא מבין למה יושבים משרדי הממשלה ולא מאפשרים שיהיה יותר חומר על מנת שהמחירים ירדו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני אומר שיש פה שתי בעיות. יש בעיה אחת שאומרת שהמדינה לא מקדמת הוצאת מחצבים כדי שתהיה הזרמה לשוק. בהנחה שהוציאו את כלל הפוטנציאל למחצבי טבע - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מצפה שמישהו ייתן לך תשובה כזאת כאן? לפי הדיון כאן אני רואה שאין עבודת שטח, שאין שום דבר. אם האחראי ברמ"י צריך לספור כמה מחצבות פעילות, זה אומר שהוא לא הגיע מוכן לדיון. אתה מצפה שיתנו לך צפי של עתודות למדינת ישראל? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אף אחד לא ייתן לך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לי יש איזו שהיא תחושה שלאורך השנים אתם אוספים תסכולים כי מורחים אתכם, ואני לא רוצה להיות מתוסכל כתוצאה ממריחה של מי שאמור לספק לי תשובות. אני מבקש שנשלח אותם לעשות שיעורי בית. בואו תאמרו לי כמה זמן אתם דורשים כדי לחזור לפה עם תשובות, לא עם תהיות או עם גלגולי עיניים. יכול להיות, אדוני היושב ראש, שהמחצבים, גם אם כולם יופעלו, לא מספיקים לעוד 17 שנה. בואו נטפל בזה מהיום. למה שנתעורר בעוד 15 שנה ונגיד: עוד שנתיים אין? << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> אנחנו חושבים שצריך לקום גורם ממשלתי אחד שיהיה אמון על תחום המחצבות ויהיה בעל הסמכות על הוצאת מכרזים, חוזים, בקרה, פיקוח, קביעת תשלומים ושאר הטיפול בענף. אנחנו חושבים שזה שזה מחולק כרגע בין משרד האנרגיה לבין רמ"י זה דבר לא נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי אתה מציע שיהיה אחראי על זה? << אורח >> דוד יהלומי: << אורח >> יש כמה אופציות, אבל אנחנו לא נכנסים לזה כרגע. חשוב לציין פה את קידום מיחזור חומרי הבנייה כחלק מהפתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא עוסקים בזה עכשיו. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אי אפשר להתעלם מהמכרזים שרשות מקרקעי ישראל שיווקה. היא שיווקה אתרים חדשים. קדרים זה אתר חדש שתוכנן על ידי משרד האנרגיה. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> לא תוכנן. זו מחצבה שהייתה בתמ"א 14ב' קודם. לא תכננתם כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא מאריכים את החוזים של המחצבות הקיימות? בעוד שנה וחצי מספר המחצבות ירד ל-10. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אנחנו בעד להאריך את התקופה ולתקן את החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם עושים בעניין הזה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אנחנו נביא את זה לפה, יחד עם הנציגים הנוספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי תביאו את זה? אתם יודעים להגיד לנו כמה מחצבות יישארו בעוד שנה וחצי, שנתיים? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> יישארו בסביבות ה-22. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תגיד לי בסביבות, תגיד נתונים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אי אפשר להתעלם משיווקים שנעשים בימים אלה ולא לספור אותם. לגבי הנושא של העברת התכנון ליזמים - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתם בכלל בעניין הזה? מה לכם ולמחצבות? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אנחנו משווקים את המחצבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתם משווקים את המחצבות ולא המפקח על המכרות? מה, אתם בעלי הבית של המדינה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> תפקידה של רשות מקרקעי ישראל היא לנהל את משאב המקרקעין. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ולדעת על המלאי? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לגבי מה שנאמר על ידי עופר לוסטיג, לגבי זה שיש להיעזר גם בשוק היזמות כדי לקדם תכניות – גם זה נעשה. אתם יכולים להיכנס ולראות את מחצבת מודיעין ששווקה, עם אפשרות להארכה. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> היא לא שווקה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> 49 שנים זה לא מספר אצבע. אם ליזם שיש לו 10 מיליון טון נותנים 49 שנים, הוא יוציא בשנה טון אחד בשביל להישאר כמה שיותר זמן. כשעושים דבר כזה צריך לראות שהזמן יהיה מותאם לכמות, שיהיה תמרוץ של היזם לשפוך הרבה חומר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ציפיתי להגיע לדיון ושיגידו לנו שיש תכנית 1,2,3 ושבמדינת ישראל לא יהיה מחסור בחומר גלם בעוד 15 שנה, אבל אני רואה שכל הדיון נע על אם יאריכו את החוזים או לא יאריכו את החוזים. זה לא הדיון. הדיון כאן צריך להיות על איך לא יהיה לנו מחסור בחומר גלם ואיך נילחם ביוקר המחייה. אמרתי יותר מפעם אחת שאת רמ"י היינו ממזמן צריכים לסגור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא סגרת אותם כשהייתה לך הזדמנות? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הדיון הזה ריק מתוכן. משרדי הממשלה מגיעים לכאן לא מוכנים, זורקים לנו מספרים לא נכונים, חושבים שזה עוד דיון שאנחנו באים לקיים כאן בלי תוצאות. מהדיון הזה צריך לצאת עם מסקנות. נקיים דיון בעוד חודש-חודשיים עם נתונים מדויקים על איך במדינת ישראל לא יהיה מחסור בחומר גלם. הפתרון הוא לא לייבא חומר גלם כשיש חומר גלם קיים במדינת ישראל. אני שומע את משרד האנרגיה אומר שהייבוא יעלה את המחיר בכמה אלפי שקלים, שזאת תשובה שאסור למשרד ממשלתי לתת כשהמלחמה שלנו היא על יוקר המחייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אנחנו נמצאים היום עם אותם מילים של 2018 ואותם משפטים יפים זה אומר שלא התקדמנו לשום מקום. גם אם תיקח את כל אלה שנפתחים עדיין אנחנו נגיע ל-15,14. אגב, גם בקדמה שבמרחב ירושלים היה מכרז שנכשל. יש כל מיני מקומות שנכשלו בהם המכרזים. נניח שיהיו 15, לא 10, האם זה נראה לכם הגיוני? אנחנו צריכים לצאת מפה עם החלטה שתוך שבוע, תוך 14 ימים אתם מביאים לנו בקשה להארכה, לא שתאמרו לנו שתביאו. תנו לנו תאריך כדי שנדע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מדינת ישראל כדי לדעת איך להתמודד עם מחצבי הגז והאנרגיה שלה הקימה את ועדת ששינסקי, היא רצתה לדעת להיערך נכון, להשתמש נכון, להעריך מה הצבר שיש לנו כדי לדעת איך להשתמש בו באופן נבון ובהתאם לכך לדעת אם אנחנו מוציאים, כמה מוציאים, והפוך. אני רוצה להציע לאדוני היושב ראש שנפעל להקמת ועדה מקצועית שתוכל לתכלל את תכנית העבודה לשנים הבאות, שתדע לקיים הערכה לעניין פוטנציאל המחצבים שיש, שתדע להעריך תוך כמה זמן, אם בכלל, אנחנו צריכים לייבא, ומה המשמעות, כדי שלא נצטרך לגלם את זה בסך עלות האגרגטים. אולי על הדרך הזאת נזכה לקבל תשובה מה הסיבה לכך שבמשך 30 שנים תמימות, מאז תחילת שנות ה-90, לא הוקמה ולא נפתחה אפילו לא מחצבת אבן אחת כשכקצב הבנייה בדיוק עלה באותן שנים. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> שלושת הנתונים על המכרזים שניתנו לכם פה לא מדויקים. לגבי מחצבת גולני הוועדה הארצית לתכנון ובנייה קבעה לפני שבועיים שהיא תיסגר, שזה אותו מכרז שדיברו עליו שיהיה בעתיד, מה שאומר שארבעה מיליון טון ייגרעו בצפון. ברוויה, שזאת המחצבה בבית שאן – תושבי בית שאן סובלים היום מזה שהמחצבה לא פועלת. מחצבת חנתון באזור שפרעם, באזור הגליל המרכזי, הוציאה 2.7 מיליון טון לפני המכרוז ו-600,000 טון אחרי המכרוז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפני חמש שנים, ב-24 ביולי 2018, כשדנו על המחסור הצפוי בחומרי הגלם לבנייה אשר ישפיע על המחירים ועל קצב הבנייה בישראל, ביקשנו להגדיל את מספר המחצבות. מאז לא קרה דבר. המציאות היום היא שהמחירים יעלו כי לא יהיו מספיק מחצבות, לא יהיה מי שיספק חומרי גלם. אני תמה שמשרד השיכון לא מהווה קטליזטור בעניין הזה כשמחירי הדירות עולים. זה הנושא הראשון במעלה שלכם, לפני רמ"י, לפני משרד האנרגיה. אנחנו מבקשים ממשרד השיכון, מרמ"י וממשרד האנרגיה תכנית שבתוך חודש תובא לוועדת הכספים, תכנית שתאמר לנו איך מוזילים את המחירים, מה עושים, כמה מחצבות יהיו בטווח הקצר ובטווח הארוך. אני מבקש נתונים מדויקים בכתב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כולל הארכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלא יבוא מישהו ויגיד לי שבמחצבת הגולן פתאום יש הפסקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה עם הארכה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שבתוך חודש תביאו תכנית ותגידו כמה מחצבות יהיו בשנים הקרובות. כדי שיהיו יותר מחצבות צריך לבקש הארכה של המועדים של אותן מחצבות קיימות שהתאריך שלהן מסתיים בתוך 20 שנה, וזה צריך להיות בתוך אותה תכנית שבתוך חודש תביאו אלינו. אני פונה לממשלה לבדוק מחדש האם רמ"י הוא המתכלל של הפרויקט הזה, האם הוא צריך להיות בעניין של החציבה. רמ"י צריך לספק את הקרקע למישהו שהממשלה קובעת שהוא זה שמרכז את העניין של המחצבות בארץ. אני דורש מהממשלה שיהיה מישהו אחד שיהיה אחראי על הנושא הזה, שתהיה לנו כתובת, שנדע למי אנחנו פונים. אני לא חושב שרמ"י הם הכתובת, זה לא המקצוע שלהם. רמ"י צריכים לספק את הקרקע, אבל לספק את זה למתכלל אחד שידע אם נותנים ייבוא או לא נותנים ייבוא, אם מאריכים את המועד או לא מאריכים את המועד. המקצוע של רמ"י הוא לספק קרקעות למגורים, לתעשייה. אני מבקש לבחון שאותם כלים של אותן מחצבות שמפסיקות לעבוד יעברו למישהו אחר, לא שייקחו להם את הכלים האלה ופתאום מתחילים את הכל מחדש. ישי לוי, אנחנו מעריכים את העבודה שלך, אנחנו יודעים שאתה אדם ישר, שאתה עושה את העבודה. אנחנו מדברים על הנושא של מדיניות. יש עכשיו קדנציה חדשה. עברנו כמה קדנציות בחמש השנים האלו ונשארנו עם אותו מצב. אנחנו נראים מגוחכים בעיני עצמנו כשאנחנו לא מצליחים להוזיל את המחירים. אנחנו הולכים להסתער על זה בכל הכוח, עם כמה כוח שיהיה לנו. אם לא יהיה לנו כוח, זה אומר שעוד פעם מדינת ישראל תיקלע למצוקה. כל עוד יש לנו כוח אנחנו לא נרפה מהעניין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפעם הבאה כשהם מגיעים שיבואו עם ההחלטה של ההארכה. אם התשובות שלהם ימצאו חן בעינינו – בסדר, אבל אם לא, נצביע על הארכה. בסדר, הרב גפני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יכול להגיד להם להביא הארכה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שידעו שזה הכיוון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך תצביע על הארכה אם הם לא יביאו את הארכה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אמרתי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם אפשר, שבתוך הדוח שיגישו לנו הם יציינו אם ישנם חסמים שמעכבים את המימוש, כי אולי יש לקונות שנצטרך לסייע להם ולתת להם כלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות מקרקעי ישראל, משרד האנרגיה ומשרד השיכון, אתם צריכים לעשות את התכנית, אתם הנוגעים בדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתם צריכים להיעזר באגף תקציבים תעזרו בהם, אל תתביישו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>