פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



8

הוועדה המשותפת לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל
(הוראת שעה), התשפ"ב-2022
28/02/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המשותפת לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל
(הוראת שעה), התשפ"ב-2022
יום שלישי, ז' באדר התשפ"ג (28 בפברואר 2023), שעה 14:00



סדר היום:
 << נושא >> צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ג-2023 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
שלום דנינו – היו"ר




מוזמנים: 
	הילה
	–
	משרד ראש הממשלה

	יצחק
	–
	משרד ראש הממשלה

	נעמה פלאי
	–
	עו"ד, ממונה בכירה, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	תהילה אראל
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	חגית צור
	–
	רשות האוכלוסין וההגירה, מזרח ירושלים

	רפ"ק שירה קרואני ארד
	–
	עו"ד, קמ"ד טכנולוגיות, אח"מ, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק דניאל מבורך
	–
	קצין כניסה ומעמד בישראל, אח"מ, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק רויטל גרמה
	–
	ראש חוליית אישורים מיוחדים, המשרד לביטחון לאומי





ייעוץ משפטי: 
עידו בן יצחק
אילת לוי נחום

מנהל הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ג-2023 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

צוהריים טובים. אנחנו פותחים את הישיבה. יש לנו כאן בקשה לחידוש צו שהוא בעצם מחדש את החוק לשנה נוספת. אני מבקש שתציגו את החוק ולאחר מכם החברים ידברו, נקיים הצבעה ונאשר את צו. זה הפורמט של הדיון הזה. אין לנו מקום לשנות סעיפים בחוק או דברים דומים לאלו.

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

הלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה. אני מלווה את החוק בערך מיומו הראשון. מדובר בחוק שנסמך על תכלית ביטחונית שתחילתו שנת 2003, בעקבות החלטת ממשלה בגל הפיגועים הגדול שהתחיל בשנת 2000. בשנת 2003 הוא נחקר לראשונה. כמו שאמרתי, הוא נסמך על תכלית ביטחונית ולכן הוא נקבע כהוראת שעה שמתחדשת אחת לשנה בהסתמך על חוות דעת ביטחונית של גורמי הביטחון לאור המצב הביטחוני שקיים במדינת ישראל.

החוק קובע הגבלות על מתן מעמד לתושבי אזור וארבע מדינות נוספות שהן עיראק, איראן, סוריה ולבנון. הגבלות על מתן מעמד בישראל, כאשר בצידן יש הקלות מסוימות לאוכלוסיות בעלות סיכון ביטחוני מופחת, כאשר במהלך השנים זה תוקן פעמיים והוכנסו הקלות בחוק. אני מדברת על החוק הקודם אבל הוא די דומה לחוק החדש. אפשרות למתן מעמד לנשים תושבות אזור מעל גיל 25, גברים תושבי אזור מעל גיל 35, ילדים, בקשות הומניטריות, עניינה המיוחד של המדינה. בצד זה גם נקבעו החמרות בעניינים ביטחוניים מסוימים. החוק הוארך עד שנת 2021. בשנת 2021 פקע תוקפו ולא היה רוב להעברת הצו להארכת תוקפו. במרץ 2022 החוק נחקק מחדש אחרי דיונים שנעשו בוועדה משותפת לחוץ וביטחון וועדת הפנים.

 << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> 

רק חוץ וביטחון.

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

סליחה. רק חוץ וביטחון.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אני מבין מהחוק, בעזרתו של ידידי, שבעצם גם על תקופת אי קיום החוק חלו החוקים של החוק.

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

זו בעצם הייתה תקופת ביניים במהלכה בתחילת התקופה בה החוק לא היה בתוקף, שרת הפנים הורתה להמשיך לטפל בבקשות בדומה למה שהיה לפני. היא נסמכה על עמדת גורמי הביטחון על המצב הביטחוני. הפולה נעשתה מכוח חוק הכניסה הרגיל אבל מתחילת הדרך זה היה המשך טיפול בבקשות שניתן היה לטפל בהן. בהמשך התקיימו דיונים על הנושא הזה ואז נקבע נוהל זמני עד לחקיקה. אז החוק עבר ובעצם החוק קבע תחולה גם על בקשות שהוגשו בתקופה בה החוק לא היה בתוקף כדי ליצור המשכיות.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

הכוונה היא שלא ניתן יתרון למי שהיה בתקופה, שהגיש בקשה בתקופה של בין לבין.

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

נכון. החוק קבע שהכללים שנקבעו בו חלים גם על בקשות שהוגשו לפני חקיקת החוק.

החוק החדש דומה באופן מהותי לחוק הקודם. יש כאן כמה תוספות שהוספו לבקשת חברי כנסת שהגישו הצעות פרטיות ולבקשת חברי הכנסת ישבו בוועדה. יש שם סעיף שמדבר על שדרוג של בני זוג תושבי אזור שהם מעל גיל 50 ונמצאים עשר שנים במדינת ישראל בהיתר. זה סעיף 1 שנקבע באופן מפורש, כאשר במהלך השנים לפני כן כבר נעשו הקלות דרך אותה ועדה הומניטרית. החוק קובע הפעלה של המכסה ההומניטרית שעד אותו מועד לא הופעלה. בעצם נקבע שעד שלא תקבע מכסה, המכסה תעמוד על המכסה של שנת 2018, שזה בעצם 58 אישורים של בקשות. הוסף סעיף מטרה שמדבר על ביטחון לאומי, הוסף סעיף של חובות דיווח לכנסת והוספה ועדה הומניטרית ייעודית שמטפלת בנושא של מקרי אלימות במשפחה שנדרשת לדון בתיקים האלה בדחיפות יותר גדולה מאשר בוועדה הרגילה

מנגנון ההארכה נותר אוו מנגנון הארכה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

שלושה חודשים.

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

הוועדה הייעודית. כן, שלושה חודשים. מנגנון הארכה של החוק נותר באותה דרך – החלטת ממשלה ובאישור הכנסת כאשר הוועדה הממליצה שאנחנו יושבים בה עכשיו עוגנה באופן מפורש בחקיקה כשבעצם כבר משנת 2015 התקבל החלטה יהיה דיון בוועדה ממליצה באותו הרכב, ועדת חוץ וביטחון וועדת פנים שהיא ועדה שממליצה לכנסת על הארכת תוקף החוק.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אסף, צריך להציג את החוק? החברים שלנו יכולים להגיד לנו על תוקף ההסתמכות הזאת אל דבריכם, על הערכתכם.


 << אורח >> הילה: << אורח >> 

מנהלת חטיבת המחקר. למעשה חוות הדעת שלנו טוענת, וביתר שאת גם בימים אלה וגם בהסתכלות למציאות הביטחונית בשנה האחרונה ובתקופה הזאת שהפלשתינים, תושבי האזורים שמשתקעים או מהגרים למדינת ישראל, הם מהווים סיכון משמעותי וזאת התבססות על שתי רגליים מרכזיות: האחת, המציאות הקונפליקטואלית המתמשכת שמתקיימת בין הזירה הפלשתינית, יהודה ושומרון ורצועת עזה, בין הזירה הזאת לבין ישראל. הזירה הזאת היא למעשה זירה עוינת. המציאות בטח מזינה גם עוינות מתמשכת כלפי מדינת ישראל ומתורגמת לתמיכה גבוהה באלימות שמשתקפת גם באותם פרטים שמבקשים להיכנס לישראל.

הסיבה השנייה היא המאפיינים הייחודיים של אוכלוסיית האחמ"ש, מבקשי איחוד משפחות. המאפיינים הייחודים של האוכלוסייה הזאת, בראש ובראשונה זיקה ערכית וזהותית שהם משמרים לזירה הפלשתינית, הם מתאפיינים ברגישות מוגברת לטריגרים לאומניים ודתיים שהם בעצם מזינים ומאיצים את המוטיבציה שלהם לבצע פעילות טרור, במיוחד בעתות הסלמה ויש לנו דוגמאות מכלל אירועי ההסלמה של שני העשורים האחרונים בהם שיעור ההשתתפות של בני אחמ"שים בטרור הייתה גבוהה ביחס לשיעורם באוכלוסייה.

מעבר לכך, הם נהנים מחופש תנועה בתוך ישראל, הכרות עם השפה העברית, הכרות עם החברה הישראלית ולכן הם גם מהווים מאגר מאוד אטרקטיבי עבור ארגוני הטרור, בעיקר חמאס, לגיוס והפעלה למגוון משימות של סיוע לטרור, לרבות ביצוע פיגועים וכן הלאה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

שתי שאלות. התחלת אתה שיח שלך ואמרת ביתר שאת. ממתי זה ומה זה אומר?

 << אורח >> הילה: << אורח >> 

אני אתן קצת נתונים. אנחנו מדברים על שנת 2022, כשנה שהיא שנת שיא ביחס לשנים הקודמות בפעילות טרור מיהודה ושומרון. מבחינת הנתונים. בשנת 2022 בלבד, ומעבר לכך, כמו שאנחנו חווים בעצם ימים אלה, כשאמרתי ביתר שאת, התכוונתי גם לתקופה הנוכחית שבעצם אנחנו חווים איזשהו שיא בפעילות הטרור. בשנת 2022 נרשמו 2,210 פיגועים וניסיונות פיגוע מתוצרת איו"ש. מתוכם 182 פיגועים משמעותיים כאשר פיגוע משמעותי מוגדר ירי, דריסה, מטען, התאבדות וכל פיגוע שבו נרשם לפחות פצוע באורח בינוני ומעלה. אם כן, בשנת 2022 נרשמו 182 פיגועים כאלה לעומת 76 פיגועים משמעותיים בשנה שקדמה לה, בשנת 2021.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

כשאת מתארת את האירועים האלה, את מתארת שהם מתרחשים ביהודה ושומרון על ידי תושבי יהודה ושומרון.

 << אורח >> הילה: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

את אומרת שהם יכולים לעורר טריגר אצל אותם תושבים ארעיים שכבר אצלנו.

 << אורח >> הילה: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

שהם באיזשהו מעמד. כן? זאת הכוונה.

 << אורח >> הילה: << אורח >> 

 הכוונה היא לשני היבטים. האחד, כן, כשיש אירועי שיא, במיוחד מהומות בהר הבית, זה טריגר מאוד משמעותי, מציאות מעורערת והסלמתית באיו"ש, גם היא, כמו שאתה מציין, מעוררת, היא בבחינת טריגר שיכול לעורר רגשות לביצוע פעילות טרור. מעבר לכך, עצם המציאות המעורערת הזאת מייצרת בשטחים, ביהודה ושומרון, אוכלוסייה עוינת לישראל. כשמישהו מבין האוכלוסייה הזאת מעוניין להיכנס לישראל ולהשתקע בה, הוא כבר מגיע עם איזשהו מטען שלילי כלפי מדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אגב, אני מזדהה עם תוכן הדבירים. אני אמליץ לאנשים שאחראים על החוק הזה להוסיף לו סייגים. אני חושב שאתמול איכשהו דיברנו לצורך הכרת החוק כי זאת פעם ראשונה שאני פוגש אותו בפרטים שלו ובסעיפים שלו. רציתי לשמוע מכם האם מעזה עדיין נכנסים אנשים בשנים האחרונות או שזה אפס, אטום, סגור.

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

במסגרת תיקון החקיקה בשנת 2007 הוסף סעיף שדיבר על כך שניתן לקבוע שאזור מסוים, ממנו לא יהיה בכלל איחוד משפחות. כלומר, אותן הקלות.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

וזה קרה? זה סעיף 7?

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

זה התקבל בדרך של החלטת ממשלה. במסגרת הארכות הוראת השעה, הייתה המלצה של גורמי הביטחון ספציפית לעניין הזה, לא לאפשר בכלל איחודי משפחות מעזה, ואז החל משנתת 2009, כאשר הממשלה מאריכה את הוראת השעה, היא גם מקבלת המלצה לעניין אי מתן מעמד מעזה ובמסגרת הזאת כל פעם מאריכים את ההגבלה הספציפית הזאת שהיא ספציפית על עזה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

בהחלטת ממשלה. זה נספח לחוק?

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

לסעיף שמאפשר לא לתת באופן גורף לאזור מסוים.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

ויכולים לערער על זה בבתי משפט או שזה חוקי ותקף?

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

מיד לאחר קבלת החלטת הממשלה בשנת 2009 הייתה עתירה נגד ההחלטה ניתנה על הזה. העתירה הזאת נדחתה. היא הייתה ספציפית לאנשים שעברו ליהודה ושומרון. היו שם כמה הקלות שניתנו בהקשר הזה אבל העתירה בהקשר של עזה ספציפית נדחתה. אנשים ספציפיים, אם הם יפנו ויגישו עתירה, עזתי שיגיש עתירה ספציפית ויגיד שהוא רוצה להיכנס – המענה יהיה שיש החלטה במסגרת הסעיף הכללי אלא אם כן יש עניין הומניטרי מיוחד.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

מה קרה בפועל בשנתיים האחרונות? לא נכנסים? אפס כניסות?

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

אני לא מדברת על ילדים. אני מדברת על איחודי משפחות לבני זוג. אין אישורים. אם מוגשת בקשה, היא תסורב.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

מישהו נוסף רוצה להתייחס.

 << אורח >> שירה קרואני ארד: << אורח >> 

משטרת ישראל, הייעוץ המשפטי. אני רק אומר בקצרה שכמובן שמשטרת ישראל תומכת בהארכת הצו. אנחנו גם מצטרפים לדברי חברינו השב"כ מהנימוקים שהועלו, כפי שמפורט במסמך של הייעוץ המשפטי של ועדה זאת. מעבר לכך אין לי מה להוסיף.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

שאלה בנושא שהעסיק את הוועדה ממושכות עת נחקק החוק מחדש, הנושא של המכסה ההומניטרית. רציתי לדעת כמה אישורים כאלה ניתנו בפועל בשנת 2022.

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

בשנת 2022 התמלאה המכסה. כלומר, ניתנו אישורים ל-58 תושבי אזור שקיבלו אישור לבקשות ההומניטריות שלהם. כרגע יש עתירה שתלויה ועומדת, עתירה שמאגדת תשע עתירות חוקתיות שדנות בנושא של הוראתה שעה מההיבטים החוקתיים. אחד מהנושאים שהשופטים ביקשו להידרש אליהם זה הנושא של המכסה ההומניטרית האם לא היה מקום להגדיל את המכסה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

או להקטין או שזה רק לכיוון הגדלה?

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

בית המשפט ביקש לבחון את האפשרות להגדיל אתה מכסה ההומניטרית בגלל שהמספר הזה מבחינתה הסתכלות של בית המשפט הוא באמת מספר נמוך. אנחנו בוחנים את הדברים בימים אלה ונידרש להגיב. ככל הנראה תתבקש הארכת מועד, אבל הדברים כרגע נבחנים אצל ממלא מקום שר הפנים.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אני לא יודע אם אני מורשה בשם הוועדה לומר שאתם שוקלים להקטין את המספר?

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

הדברים האלה צריכים להיבחן. אנחנו יכולים להעביר את המסר של הוועדה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

שהיא מבקשת לבחון את הקטנת הכמות. שלא יחשבו רק על אך מגדילים אלא גם על איך מקטינים כי יש כאן איזה רובד שמכביד בכל התחומים ובכל המישורים לגבי החבר'ה שמגיעים ליישובים, בחלקם ליישובים הזמניים הלא מוכרים. הם מגיעים כאישה שנייה ושלישית. מההכרות שלשי עם הנגב זה גורם לבעיות משפחתיות מאוד מאוד קשות. זאת שרשרת של תקלות. אני לא מדבר על מה שאתם הצגתם, את הצד הערכי והמוסרי, ואת הנאמנות למדינה. אפילו מהמישור החברתי זה קושי על קושי על קושי. אנחנו יודעים שאנחנו מחויבים, אני חושב שזה גם בחוק הזה של החבר'ה שמשתפים פעולה – אותם אנחנו חייבים לקלוט. אם אתם לוקחים לדוגמה את באר שבע, שכונה ג', החבר'ה האלה כבר עם שערי ברזל וירי בתוך העיר באר שבע. 

אפילו מהנימוקים האלה, לטובתם הם, אני חושב שצריך לצמצם את ההגעה שלהם כי הם רואים בישראל אמריקה ואני חושב שהם מגיעים לרמת חיים שונה ערכית, חברתית וכלכלית מכפי שהיו מקבלים ביהודה ושומרון. אני לא מקטר עכשיו על בית המשפט העליון חס וחלילה. אני רק אומר שאתם שוקלים גם לטובתם, לא לטובתנו, צריך לשקול הכול ויכול לבוא בחשבון גם מצב שאנחנו רוצים להקטין.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

אם כי יש לומר שהמספר הזה של 58 הוא אחוז קטן מאוד מכלל ההיתרים שניתנים באופן כללי. נדמה לי שמדברים על 2,000 בשנה.

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

תושבי אזור שנמצאים בישראל באישור? סדר גודל של קרוב ל-9,000 אנשים עם היתרי מת"ק. המספר קצת ירד כי עשו קצת שדרוגים. 8,700 מחזיקי היתרי מת"ק ו-3,700 מחזיקים - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אם אנחנו לוקחים עשור, אנחנו מדברים על משהו בגודל של עיריית באר שבע. אלה פחות או יותר המספרים.

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

זה סך כל האנשים ששוהים כאן, בקשות שהוגשו משנת 1995.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

אבל זה מתחדש. את לא סופרת פעמיים את אותו אדם.

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

לא. לא ספרתי פעמיים.

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

הנושא של הוועדה ההומניטרית הוא באמת למקרה קצה. גם אם הוא יעלה ב-10, או ב-20 או ב-70, זה לא מה שישנה את התמונה.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

אנחנו מבקשים שגם את זה תציגו לבית המשפט העליון, את הכמות המצטברת, את אחוזי הילודה הגבוהים יחסית. אנני לא הבנתי את הרעיון של ההקלות אבל אני באמת לא רוצה להיכנס לזה כי מטרת הדיון לאשר את הצו ולהתקדם ואחר כך נעשה שינויים בחוק. אני מנצל את המפגש איתכם לומר לכם שאני לא מבין את ההקלות. גברת שהיא בת 25, היא יולדת ילדים ואנחנו מדברים על רמת הסיכון בדור השני, של אלה שנולדים ונשארים עם הזיקה לבית אימם ובית אביהם. כך צריך לראות את זה. לא הבנתי את ההקלות אבל זה מה שכתוב בצו ואני לא מתכוון להתווכח איתו.


 << אורח >> שירה קרואני ארד: << אורח >> 

שכחתי לומר בדבריי בהתחלה שכמובן האופן שבו הפסיקה של בית המשפט העליון – ומכוח כך גם פועלת משטרת ישראל – היא שהמסוכנות שקבועה בסעיף 11 לחוק, לפיה מפקד האזור צריך לבחון את הסיכון הביטחוני, מדובר בסיכון ביטחוני במובן הרחב שלו ולא במובן הצר רק של טרור וכדומה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

למה את מתכוונת? תני דוגמה לרחב.


 << אורח >> שירה קרואני ארד: << אורח >> 

אני מתכוונת למסוכנות שהיא מסוכנות פלילית ולא רק מסוכנות ביטחונית. זה חלק מהמעורבות של משטרת ישראל בחוות הדעת שלה, היא גם באספקט הביטחוני בל גם באספקט הפלילי. חשוב שהדברים ייאמרו לפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

חשוב. נכון מאוד.

 << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> 

בקשות לאיחוד משפחתי נבחנות בהיבטים הביטחוניים, הפליליים, קיומו של מרכז חיים, קשר.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

חוות הדעת שלכם צריכה להיות מורכבת מכל הפרטים. אני חושב שמותר לכם גם לחשוב להקטין את המספר גם מהטעמים שזה לטובתם. אני לא אחזור על מה שאמרתי.

צריך לעשות עוד משהו לפני ההצבעה?

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

להקריא את הצו.

1. הארכת תוקף החוק

החוק יוארך עד יום ד' באדר ב' התשפ"ד (14 במרס 2024).

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

יש מתנגדים? יש נמנעים? מי בעד? פה אחד.


הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 

הצו אושר ויעבור לאישור מליאת הכנסת.

תודה רבה. תודה שבאתם. תודה שהקשבתם. תודה שאתם מטפלים בזה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:23. << סיום >>