פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכלכלה 02/03/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 42 מישיבת ועדת הכלכלה יום חמישי, ט' באדר התשפ"ג (02 במרץ 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> מצב החקלאות בישראל והתכניות ליבוא פירות וירקות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר שלום דנינו אלון שוסטר חברי הכנסת: עודד פורר מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול ד"ר אסף לוי – סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר צביקה כהן – סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר שלומית ציוני – מנהלת השירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ד"ר יעל קחל – מנהלת תחום בכירה מחקר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר גל ברנס – רכז כלכלה, תעשייה ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר אבשלום וילן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל צבי אלון – מנכ"ל מועצת הצמחים רני פרידלנדר – יו"ר ארגון מגדלי דגים אורן ברנע – מזכיר ארגון מגדלי הירקות מאיר יפרח – מזכיר ארגון מגדלי הירקות ירון בלחסן – מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות רני בר נס – יו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים דובי אמיתי – מזכ"ל ארגון מגדלי הפרחים וצמחי הנוי ישי פולק – מנכ"ל התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל אלי שלום סתוי – יו"ר פורום מזון ומכולות אברהם דניאל – יו"ר התאחדות החקלאים החדשה, לשכת המסחר שרה עברון – מזכ"לית הקיבוץ הדתי חיים חבלין – מרכז תחום החקלאות, התנועה הקיבוצית יוני דמרי – מנהל אגף החקלאות, תנועת המושבים נדב הררי שטילמן – סמנכ"ל כלכלה, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל מוטי צמיר – יו"ר מועצת ארגון מגדלי הפירות רוברט אמרוסי – חקלאי, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל עמית בן-צור – מנהל מכון יסודות צחי יצחק בן עיון – יו"ר ענף העצמאים בהתאחדות המלאכה והתעשייה גיא דוד – חקלאי, מגדל בטטות אנה מלר – חקלאית, מגדלת תבלינים עדי רז – חקלאי, מגדל עגבניות ומלפפונים רוברט עמרוסי – חקלאי מהמושבה מגדל גיא ברוש – חקלאי מיבנאל אלי כהן מוגרבי – מרכז את החקלאות במועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב ירון סולומון – מנהל, תנועת האיחוד החקלאי עמי צדיק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת דולב תורג'מן – שדלן ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מצב החקלאות בישראל והתכניות ליבוא פירות וירקות << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את הישיבה. הנושא היום זה המשך ישיבה קודמת על מצב החקלאות בישראל והתכניות ליבוא פירות וירקות שזה חלק מהדיון היום. לפני שאני מתחיל אני קודם כל רוצה לברך את שוסטר על יום ההולדת שלו. אני מבין שזה היום. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא אשאל אותך בן כמה אתה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 66 אביבים נהדרים. נולדתי עם הרבה גשם, היה יום מאוד גשום ומאז אנחנו בבוץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך שהוציאו אותך מהבטן אמרת מה מחיר המים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> משהו כזה. זה היה לפני השפדן. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האמת שבנושא של המזון לא נשארו לנו הרבה ישיבות, חקלאות ואחר כך נשאר לנו עופות ועוד ישיבה-שתיים לאחר שאנחנו נסיים את זה, ואנחנו נסיים את זה מהר מאוד. דיברתי גם עם החברים מהאוצר, אנחנו נעשה ישיבה רק עם נציגי הממשלה ועם חברי כנסת על מנת לסרוק את הבעיות ולראות איך פותרים בעיה בעיה. בין שאר הדברים שכבר נפתרו, מה שנפתר נפתר, או שאני מצפה שיהיה הסכם בין החקלאים לאוצר כמה שיותר מהר, זה חלק מהפתרון של חלק מהבעיה. מה מתקדם בדבר הזה, האוצר? יש משהו? יש התקדמות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כחלק מאישור התקציב בממשלה הצלחנו להגיע להסכמות על חלק מהנושאים עם משרד החקלאות, גם על נושא תקציב משרד החקלאות וגם על רפורמות שיגיעו במסגרת חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה קורה עם החקלאים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מבחינת ההסכם עם החקלאים, היו פה הסכמות בחודש יולי בכנסת, אנחנו כמשרד האוצר היינו חלק להסכמות שאנחנו כמובן עומדים מאחוריהם וגם יש נכונות לשיח לאחר התקציב לבחון את ההסכמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אחרי, אני צריך שזה ייסגר עכשיו. לא אחרי התקציב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז מה שאמרנו, שיש תקציבים שהוקצו, הם יישמרו במסגרת התקציב לצורך הדבר הזה, לצורך התמיכות הישירות ואנחנו נקיים על זה שיח. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> בסעיף התמיכות הישירות מעולם לא הייתה הסכמה, בהסכם כתוב 700 ועוד 60 מיליון בעוד שהם לא מוכנים לתת יותר מ-150 מיליון בפתיחה מלאה. לא הייתה הסכמה, לא תהיה רפורמה במחיר הזה והם עובדים על כולנו בעיניים לצערי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן ייקח לכם לשבת ולסיים את העניין, נציג החקלאים? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אדוני היושב ראש, קודם כל תודה רבה על הדיון ועל הזמן שאתה מקדיש לזה, תודה לסגן שר החקלאות משה ארבל ש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, רגע, עזוב עכשיו את הנאומים. מתי אתם יושבים כדי לסיים את העניין הזה? חלק מהכול זה גם ההסכם איתכם, לא רק עם משרד החקלאות. הכול טוב ויפה, משרד החקלאות לא מייצג את החקלאים, הוא מייצג את המדינה. הוא דואג לחקלאים, אבל מייצג את המדינה. מתי אתם יושבים כדי לסיים את העניין הזה? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אז אני אומר, עברנו בסוף השבוע האחרון את נושא התקציב וסך הכול בנושא התקציב יש הסכמות, אבל הנחת העבודה שלנו, ואני אמרתי את זה בדיון הקודם, ההסכם והרפורמה בממשלה הקודמת על פי ההסכמים הקואליציוניים נמחקה. אז אם אני שומע את גל מתחיל להזכיר לי שב-4 ביולי 22' היה הסכם ועל הבסיס שלו הוא מתכוון לדבר איתנו אז הוא התבלבל, לא יהיה. כן יש התקדמות עם שר החקלאות ושר האוצר על שורה של נושאים, אדוני היושב ראש, ומה שצריך לעשות זה להחליט שצריך לשבת ולהמשיך להתקדם, אבל למחוק את ה-4 ביולי 22'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע ה-4 ביולי. התקציב השתנה מבחינת ההסכם? לא השתנה, אותו תקציב. אתם רוצים 760 מיליון, יש את ה-760 מיליון. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אין את ה-760 מיליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר, יש או אין? זה שזה הולך בשלבים, בסדר, זה תלוי בהתקדמויות, אבל זה אתם צריכים לשבת איתם ולסיים את העניין הזה. התקציב הזה זה הפיצוי לחקלאים בגין היבוא? זה בעצם העיקר, נכון? ויש עוד דברים נוספים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, אנחנו לא רואים בזה כפיצוי, אנחנו רואים בזה תמיכה ישירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיכה ישירה, בסדר, אין בעיה, אני רואה בזה פיצוי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מבחינתנו אני אומר שבכל ההסכמות שהיו ביולי אנחנו עומדים מאחוריהן, אלה הסכומים שישוריינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכיוון שחלק גדול מהנושאים שצריכים לטפל ביוקר המחיה, זה גם קשור אליכם, להגיע איתכם להסכם, אז אני מציע שתשבו. מתי אתם יושבים על זה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה אני לא יודע להתייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מי לשאול? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסוף צריך לבחון את זה במשרד האוצר, מבחינתנו כרגע יש את הסכמות יולי, אם רוצים לחתום עליהן אנחנו מוכנים לחתום היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב הסכמות יולי, צריך לעדכן את הסכמות יולי. הם אומרים לך במפורש שהסכמות יולי לא רלוונטיות כי אתם הצעתם להם בפועל 150 מיליון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא הצענו שום דבר בפועל, היו פה הסכמות, היו פה חברי כנסת, היו פה נציגי החקלאים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> נגמר נגמר נגמר 22' ביולי. תוריד את זה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אתה לא היית, אני הייתי מהיום הראשון עד היום האחרון. ומה שאמר היושב ראש דוד ביטן זאת האמת ואין בילתה. לא היית? תגיד לא הייתי. מה שדוד אמר זאת האמת. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> יש שר חדש, יש סגן שר חדש. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> עם כל הכבוד להם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, לאט לאט. אני מציע שנעשה כזה דבר, נעזור לכם קצת, נראה לי שאין ברירה, שבועיים ימים על מנת לסיים את ההסכם הזה זה אפשרי? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> מבחינתנו כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מבחינתכם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא יודע להגיד, אנחנו אפילו לא יודעים מה הדרישות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תשבו. אבל אתם לא יושבים. זה שאתה יושב עם משרד החקלאות זה יפה מאוד, אבל אם אתם לא תסגרו עם החקלאים את הפיצוי הישיר שאתם מציעים להם אז לא יהיה כלום. גם משרד החקלאות לא יכול – אלא אם כן אתם רוצים לעשות את זה בכוח. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב ראש, אני ממש בעד שתוביל את זה, אני רואה את זה כפיילוט חשוב, ואז תוביל את ההידברות בתחום המשפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע דבר כזה, דנינו ושוסטר, אתם תעזרו לחקלאים ולאוצר להגיע להסכם. אני מציע שתכנסו את החברים אצלכם. מי אצלכם קובע, אתה קובע באוצר או מישהו אחר מעליך? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> באוצר קובע שר האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, בסדר, זה הבנו. תפסיקו לשחק, אני מכיר אתכם מספיק זמן שאתם גם קובעים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> כפיר בטט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז שכפיר בטט יבוא לישיבות האלה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> מה התפקיד של כפיר בטט? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> סגן ראש אגף התקציבים וממונה על החקלאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שגם יבוא. עד שבועיים ימים בוא נגמור הסכם ואז נוכל להתקדם ברפורמה של החקלאות, שזה לטובת התושבים מבחינת יוקר המחיה, נכון? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> ויש לצרף לזה גם את אליה שהוא גם סגן בנושא תחום המים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תתחילו קודם כל בזה ואחר כך תעברו למים. ברגע שתגמרו הסכם על העניינים האלה תעברו למים, זה חלק מההסכם. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> המים זה חלק מההסכם. מה שהם רוצים, לקחת את התקציבים שסימנו בהסכם וחצי מהם לשפוך על העלאת מחיר המים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין שום בעיה. מי פה נציג העופות? << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא לא הגיע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם איתי, שוסטר? יש 300 מיליון שקל שהאוצר נתן, זה לא משפיע על יוקר המחיה, אבל זה משפיע על העופות, על החיים שלהם. 300 מיליון לצורך הכנת לולים, כדי שהלולים יהיו רחבים והתרנגולות יוכלו לטייל באחו ו-100 מיליון נוספים ניתנו למי שלא רוצה לגדל יותר עופות. תרנגולות, לא עופות. עוף זה אחרי ששוחטים את התרנגולת, נכון? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוף זה כשלא נעים להגיד לילד שזה היה פעם בעל חיים חי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש 400 מיליון שלא חולקו, אני מבקש, כבר אתם יושבים אז תשבו גם על העניין הזה על מנת לסיים את העניין, ושתהיה בשורה לחקלאים, שגם קיבלו 400 מיליון וגם עוד 760 מיליון לצורך ה – הכול הולך לחקלאות, אז אנחנו עוברים את המיליארד שקל בעניין הזה כדי לשפר את מצב החקלאות במדינת ישראל וגם את מצב התרנגולות. שבועיים ימים, מספיק? אני אגיד לך למה שבועיים, כי יש לנו אחר כך חוק הסדרים ותקציב, עדיף לסיים את הכול לפני זה ושתהיה לנו בשורה לציבור בעניין הזה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני ממש מודה לך על היוזמה, אצלנו ביחידה היו אומרים שדברים קשים עושים מיד ואת הבלתי אפשרי לוקח עוד קצת, לא הרבה יותר מזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי שסיימנו את זה, סגן השר, אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> כן. בוקר טוב לכולם. ראשית בשם השר אני מגיע לפה, גם לומר דברים בשמו ובשם צוות המשרד שלנו שגם נשמע אותם תיכף. אני רוצה קודם כל להודות לך, דוד, על הובלת הנושא הזה כי העניין של החקלאות בהכרח, לכל מי שלא מבין, יוביל למה שכולנו רוצים, הפחתת והורדת יוקר המחיה, לכן אנחנו שם. השר שלנו, אבי דיכטר, הוא אדם שמאוד מאוד מאוד קשוב לכל הנושא הזה של החקלאים ואנחנו מקיימים דיונים רציפים על כל הענפים של החקלאות. גם בנושא של הצומח, גם בנושא של החי, עם כל דבר ודבר, ואנחנו עושים את הכול להסיר חסמים מצד אחד וגם לתת חיזוק וכוח לכל אותם החקלאים. יש הרבה בעיות, אני גם ישבתי באותה ישיבה עם שר האוצר, עם הצוות המקצועי, שתיכף גם יאמרו את דבריהם ויש לנו אמירה מאוד ברורה לאוצר, אמרנו את זה ולדעתי גם הגענו פחות או יותר לאותן מסקנות, שאנחנו אמורים לנתב את זה במשרד, את אותם מיליונים האלה, לחקלאות בצורה שהצוות המקצועי שלנו מבין, שהוא מתואם עם החקלאים, ולא בצורה כזאת שבעבר ניתנו על כל מיני התניות כאלה ואחרות שבעצם לא נותן לנו מרחב פעולה כי הדברים עלולים להשתנות מצמח לצמח ומדבר לדבר, ואת זה היינו רוצים. ודיברנו על זה גם בפני שר האוצר, ואתה היית איתי בפגישה שם ושמעת את הדברים, אמרנו את זה בצורה הברורה ביותר ועל זה אנחנו ניאבק, כי אנחנו מאוד מאוד רוצים לתת לחקלאים רווחה. יש להם מספיק צרות בכל מיני תחומים, אם זה בנושא של הלולים, שהזכיר ידידי יושב ראש הוועדה, כל הנושא הזה של האיגרת שקיבלו אותם אלה שעוסקים, שצריך לרווח את התאריכים, עם כל הנושא הזה של הצומח. ענף השום זה היה דוגמה גרועה שרואים איך שענף שלם נכחד בגלל חוסר תכנון מוצלח, וגם דיבר על זה ידידי שר החקלאות לשעבר שוסטר במליאה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. יש מי שמקשיב לך, אדוני. אז לכן אני אומר, הרעיון שאתה מעלה, יושב ראש הוועדה, הוא רעיון אמיתי, אבל צריכים לדעת, האוצר צריך לבוא עם ידיים פתוחות, תרתי משמע, לא להחזיק את החקלאים, זה לא ייתן שום דבר, צריכים לפתוח את הידיים, לשחרר את מה שמגיע להם, הם אותם אלה שמחזיקים לנו את הכלכלה, הם אותם אלה שאנחנו בונים עליהם ותשאל כמה אנשים מוכנים לבוא להיות היום בעולם החקלאות, בודדים. אז אלה שנמצאים צריך לבוא לקראתם עד כמה שאפשר. יש הרבה תחומים שיש חילוקי דעות, לא נעשה את זה כאן, אם זה הנושא של מחירי המים, שהשר ואני מובילים לפטור מלא של מים לכל החקלאים. אני חושב שיש את זה בכמה ארצות ואנחנו הולכים על הנושא הזה, אנחנו נגיע לנושא הזה, נגיע לנושא פטור ממים לכל החקלאים, אבל אנחנו עכשיו מדברים על מה שיש בספר התקציב ואת זה אני מאוד מאוד מבקש, אדוני יושב ראש הוועדה, היות שהיו גם מהצד שלנו בתוך אותה ישיבה עם שר האוצר ועם השר שלנו כמובן, נמצאים פה אסף לוי וגם צביקה כהן, שהם אנשי המקצוע שיודעים כל פרט, שכמובן יינתן להם להסביר את חילוקי הדעות ואת העמדות, לחדד את הדברים, שיידעו גם מר דנינו וגם מר שוסטר על מה נטוש הקרב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שלישיבות האלה שאתם עושים תזמינו גם את משרד החקלאות. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> בדיוק, ודאי, תשמעו גם אותם, שתבינו בדיוק על מה. במילה אחת, אנחנו עם החקלאים, נקודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. עכשיו נתחיל. בין השאר אנחנו גם נדון על הגנת הצומח, אם כבר אנחנו מדברים על החקלאות נסיים גם את העניין הזה לצורך הדיונים שיהיו אחר כך. נתחיל עם הממ"מ. בבקשה. שלחתם לאנשים את המחקר שלהם? << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> המסמך פורסם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אפשר שהכול יהיה קצר, למרות שיש לנו ארבע שעות, אבל אם כל אחד ייתן לנו נאומים – אנחנו לא צריכים אחר כך ללכת לבחינה אם הבנו את החומר, אז כל אחד שיתייחס כדי שנדון בבעיות האמיתיות. כן, בבקשה. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אנחנו בדקנו בדיקה קצרה מאוד של ענף החקלאות לקראת הדיון הקודם והדיון הזה ובמצגת יש כמה נתונים שאין במסמך שהפצנו לפני שבוע. בראייה של העשור האחרון רואים נסיגה במשקל ענף החקלאות בכלכלה, לא רק שמשקל הענף ירד, אלא גם כשבודקים את המדדים הכלכליים במחירים ריאליים אז רואים שבתוצר העסקי הוא ירד לעומת כל הענפים האחרים שעלו, ביצוא הוא ירד וגם במספר המשרות, מדובר במספר המשרות של ישראלים בלבד. כלומר בכל הענפים האלה בעשר השנים האחרונות ענף החקלאות הלך והתכווץ לעומת ענפים אחרים. במקביל בעשור האחרון רואים שמדד תשומות החקלאות ומדד תפוקות החקלאות, המחירים עלו בצורה די דומה וחלה ירידה קלה ברווחיות של החקלאים וזה דבר חשוב כי כשמדברים על הסיוע לחקלאים צריך לקחת בחשבון שהרווחיות שלהם נפגעה בעשור האחרון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה יכול להסביר את הפער הגדול בתפוקות של 12', 13', 14'? מה קרה שם? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> לא, אני צריך לבדוק את זה לעומק, לא בשלוף. כשמסתכלים על המחירים של הפירות והירקות רואים שבעשור האחרון הם עלו בקצב הרבה יותר מהיר ממדד המחירים לצרכן, עם זאת המחירים באירופה של פירות וירקות עלו בקצב אפילו יותר מהיר. כלומר יש פה תופעה שהיא לא רק בישראל, אלא גם במדינות אחרות של עליית מחירים מאוד חדה של פירות וירקות, בעיקר של פירות. התמקדנו במוצר אחד שחביב על המון ישראלים, ענף תפוחי העץ. אנחנו רואים בכתום את הייצור המקומי בכמות, באלפי טון, ובכחול את היבוא. רואים שבעשור האחרון היבוא גדל, משקלו עלה מ-6.8% בשנת 2010 ל-28.3% בשנת 2021, כאשר בודקים את הגידול האוכלוסייה, שהיא עלתה ב-23% בתקופה הזאת, אז רואים שהאספקה כולל הייצור המקומי והיבוא לנפש ירדה ב-19% כי כאמור הייתה די דומה, 140 אלפי טון בעוד שהאוכלוסייה גדלה ב-23%, אז הכמות לנפש ירדה ואלמלא היבוא הכמות לנפש הייתה יורדת בהרבה יותר, בערך ב-40%. אלה הנתונים של התפוחים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה לא יכול להקיש את זה כך, יכול להיות שהכמות והייצור הישראלי ירדו כתוצאה מהיבוא וכתוצאה מהיעדר רווחיות. אנחנו לא יודעים בדיוק המשמעות. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא, זה לא יכול להיות, זה בטוח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא איזה הקשה לוגית שהיא לא נכונה. << דובר >> קריאה: << דובר >> במקביל גם עלו ב-20%. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, כנראה כמו בכל ה – << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אז פה אנחנו רואים לגבי ההקשה הלוגית שאמרת, בשקף הבא, שקף שמראה את משקל היבוא בכמה מוצרים. אין פה את המוצרים. למעלה בצד שמאל זה מלפפונים ועגבניות ובצל ובצד ימין למטה המשמעות היא משקל יבוא גבוה ומדד מחירים נמוך בעשר השנים האחרונות. מדד המחירים זה הציר האנכי, משקל היבוא זה הציר האופקי. אנחנו רואים שבמוצרים שקדים, תפוחי עץ, כמו שאמרנו קודם, שראינו שהיבוא עלה לקצת פחות מ-30% מסך הכמות, ואגסים, שיש יותר יבוא, אז המחירים בעשר השנים האחרונות עלו בקצב נמוך יותר. ככה זה כשמסתכלים בטווח ארוך של עשר שנים, כאשר משקל היבוא, בשנת 2021, ומדד המחירים הוא לעשר השנים האחרונות, מ-2010 עד 2022. זה מה שקורה כאשר פותחים את היבוא, המחירים יורדים, יחד עם זאת בהחלט ייתכן שגם, ותיכף נראה איך אנחנו רואים את הרפורמה, שגם הכמות המקומית תרד. אחד משפיע על השני, זה בהחלט נכון גם. כשבודקים את מידת התלות של ישראל, וזה נתונים של הלמ"ס, יבוא של מצרכים עיקריים, רובם פה חקלאים, אז רואים שבעוד בענף הדגנים לדוגמה כמעט 100% מהאספקה לישראלים היא מיבוא, וגם בדגים כמעט 90%, בירקות ופירות, חלב, עוף והודו, האחוז הוא מאוד קטן. כמו שרואים, ישראל לא יכולה בשום מקרה לספק את כל צריכת המזון שלה, בטח לא חיטה, ותמיד נהיה זקוקים ליבוא. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה זה מעל 100% תלות? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> סוכר, זה לא שייך. זה מייצאים, קונים ומייצאים, עושים מזה סוכריות. תמיכה, מה שמציעים פה, לא נכנסנו לעומק בעניין הזה, יש פה ויכוח גדול מאוד בין החקלאים ומשרד החקלאות לבין האוצר, תמיכה לשטח גידול אשר תעלה בהדרגה בשנים הקרובות, המודל הנוכחי של הגנה על ענף באמצעות מכסים לדעתנו גורם לעיוותים בהקצאת המקורות, למחירים גבוהים ולכמות נמוכה יחסית לשיווי משקל. המעבר לתמיכה ישירה היא המלצה של ה-OECD והיא נהוגה במדינות מערביות אחרות שהן דומות לישראל בכלכלה שלהם. השאלה היא כמובן הפרטים, כמה תהיה התמיכה, וזאת שאלת מפתח שלנו אין כמובן עמדה בנושא הזה, זה נושא מאוד סבוך. התוצאה תהיה גידול באספקה וירידה במחירים כתוצאה של הרפורמה שמציעים. כמובן שהחקלאים ייפגעו מהעניין הזה גם במידה שהירידה במכס לא תבוא לידי ביטוי במלואה במחיר לצרכן, אלא באופן חלקי, וזה תלוי בגמישויות ביקוש ובתחרויות בצינורות השיווק וכדומה, גם אז ההכנסות של החקלאים יירדו, גם כתוצאה מהירידה בחלק שלהם באספקה וגם כתוצאה מהירידה במחיר. זה השקף האחרון, אבל לפני משפט אחרון, שיש חשיבות לא רק לתמיכה הישירה, וגם זה חלק מההסכם, אלא גם לעזרה הנוספת בהשקעות, בסבסוד השקעות, במיכון, במחקר ופיתוח ובהתייעלות כדי שהחקלאים באמת יוכלו לייצר יותר פר דונם וקצת לאזן את הפגיעה שתהיה על ידי הפחתת המכסים. תודה רבה וערב חג שמח. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> רק שאלה קטנה. ראיתי את השקף על ההשוואה בינינו לבין ה-OECD בעליית שיעור מחירי הפירות והירקות, אם בדקת, האם המחירים שלנו זולים יותר מה-OECD או יקרים יותר? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> שאלה טובה. רמת המחירים פה לעומת ה-OECD נמוכה יותר. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תודה, תודה. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> והראינו את זה במסמך. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> למרות פערי התיווך. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> פשוט לא הספקנו להכניס למצגת. זו בשורה טובה, כל דבר, אנחנו כלכלנים, אומרים מצד אחד ומצד שני. לעומת ה-OECD היא קצת גבוהה יותר, אבל רמת המחירים של ישראל וגם מה שמשפיע, זה מה שנאמר בדיון אחר שהיה פה בוועדה בנושא כללי של יוקר המחיה, זה הנושא של המע"מ. הנושא של היעדר מע"מ על פירות וירקות בישראל בהחלט משפיע על הבחינה ההשוואתית הזאת ואנחנו לעומת ה-OECD קצת יותר יקרים, אבל אפשר להגיד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אתה אומר שלמרות המע"מ אנחנו יותר זולים. זה מה שאתה אומר. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שאתה אומר. המע"מ אצלנו גבוה, שם אין מע"מ. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין מע"מ על פירות וירקות. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> בדקתם גם מה עלויות ייצור במדינות המקור? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> לא, אבל בדקנו עלות אחת שפורסמה קודם בדיון, וזו עלות משמעותית ביותר לחקלאות, לגידולים חקלאיים, פחות לבעלי חיים, זה הנושא של המים. אנחנו בדקנו את מחיר המים בישראל לעומת אירופה וראינו שהמים בישראל יקרים יותר לחקלאים, אבל קשה להשוות - - - << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> וכוח אדם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, מה אתם רוצים, ציון לשבח? תעודות? ניתן לכם בסוף. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אני לא אחראי, לא על המים ולא על הזה, אבל אני יכול להגיד שמחיר המים בישראל גבוה יותר מאירופה, אבל משטר המים פה שונה לחלוטין מאירופה, בעוד שפה המים שייכים למדינה גם אם מדובר בחלקה פרטית של החקלאי, ברוב המדינות האחרות באירופה המים שייכים לחקלאי ועלות המים שלו היא ההפקה מהבאר, מאוד נמוך, אז ברור ששם המחיר יהיה יותר נמוך. בישראל יש היטלי הפקה ויש זה, זה לא שייך לחקלאי, זה שייך למדינה. אז פה משטר המים שונה, קשה להשוות למדינות אחרות, יחד עם זאת ברור שזו השוואה, יש דברים אחרים שקשורים ל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עמי, מה קורה עם היבוא של מוצרי חקלאות ב-OECD לעומת ישראל? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> במדינות האחרות, מהידוע לנו, ואולי יעל פה ממשרד החקלאות, שהיא מאוד עוזרת לנו בהרבה דברים והיא מומחית לנושא הזה בעינינו, היבוא הרבה יותר פתוח מישראל, בעיקר בתוך אירופה, בין המדינות באירופה, גם יותר קל לוגיסטית לשנע סחורות במדינות שכנות. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם בין עפולה למטולה היבוא של ישראל פתוח. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> נכון מאוד, זה גוש אחד, נכון, זה מה שאמרתי. יחד עם זאת גם היבוא במדינות מחוץ לאירופה הוא יותר פתוח לעומת ישראל והמכסים פה זה לא הדבר היחיד. הזכירו פה את הנושא של ההגנה על הצומח, שגם פה תהיה רפורמה שהחלה בזמן השר הקודם, זה הדבר העיקרי פה בעצם, לא רק המכסים, אלא גם כשהמכסים יירדו ותהיה רגולציה נוקשה בנושא של הגנת הצומח, והדוגמאות שהישראלים מכירים וגם אני כצרכן מכיר, זה האננס, האננס, אמנם מגדלים אותו בארץ, אבל באירופה הוא הרבה יותר נמוך. אני הייתי לא מזמן באירופה, מחירו הרבה יותר נמוך כי מייבאים אותו ממדינות אחרות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יו"ר הוועדה, יש לנו נתון לשאלה שלך לגבי יבוא מחוץ לאירופה, לא יבוא בתוך אירופה. לפי הנתונים שלנו יש לישראל בירקות זה 8% ובאיחוד האירופי זה 21%, בפירות זה 5% בישראל ובאיחוד האירופי זה 42%, וזה לא בין צרפת לספרד, אלא בין מדינות מחוץ לאירופה לתוך אירופה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> שכחת נתון נוסף, כמה מייצרים ירקות ופירות באירופה, מה היחס. בישראל מייצרים 50% - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שאלו שאלה פשוטה, כמה מייבאים מחוץ למדינה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל זו בדיוק מהות הרפורמה, לתת תמיכות ראויות, לא מצחיקות כמו שאתם מציעים, ואז יהיה כנראה יותר יבוא, אבל נחזק את הכלכלה המקומית. הרי זה הסיפור. אי אפשר לאחוז את המקל בשני קצוות, זאת אומרת אפשר, אבל זה לא הגון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז גם לזה יש לנו נתון. חבר הכנסת שוסטר, לעמדתנו, וגם הבדיקות שנעשו על ידי משרד החקלאות, ממוצע התמיכה באירופה הוא כ-100 שקל לדונם לכל ענפי החקלאות ללא פערים, ולפחות לפי הסכמות יולי התמיכה הממוצעת לדונם בישראל היא פי שניים וחצי, כמעט 250 שקל ל דונם. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חייב להסביר משהו, זה לא מה שאני זוכר מיולי שאני הייתי שם. שם הפער. אני זוכר מספרים שמתקרבים ל-1,000, אם אני לא טועה, לפעמים, נכון? << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל צריך להסביר את הנתונים. באירופה 80% זה קרקע שהיא מיועדת למרעה, לגד"ש, ולכן 100 שקל מספיק לה, בישראל מעל 50% זה פירות וירקות, גידולים אינטנסיביים. 120 שקל, כמו שהציעו ברפורמה, לא מספיק, לא הגיוני. לא הגיוני שבעגבנייה שהפדיון שלנו הוא 20,000 ו-30,000 שקל לדונם נקבל 100 שקל או 120 שקל. לא הגיוני. לא הגיוני שפדיון של קיווי שהוא ב-20,000 שקל יקבלו 360 שקל כשהמכס יורד ונכנס פה יבוא. זה לא הגיוני. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> צביקה, אנחנו נביא מלפפונים מאנגליה, מבריטניה, יש שם עודף. גם בספרד יש עודף. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> יש לי שקף על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, את המשא ומתן תעזבו לפעם אחרת. בפיצוי, צביקה, כשמדובר על ה-760 מיליון שקל האלה, זה כן מכסה, למרות הבעיות של ישראל לעומת אירופה? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני אנסה להסביר. אנחנו, גם המשרד וגם החקלאים, אנחנו חושבים שאם נסדר את הנוסחה כך שהחקלאים יקבלו פיצוי הוגן לתמיכה ישירה הוגנת לדונם ולא 120 שקל יש מצב שברוב המוצרים נוכל להסתדר עם המסגרת הקיימת. אבל מאחר שבהסכמות או בהבנות או בדיבורי יולי ה-700 כתוב וכתובה גם הנוסחה והנוסחה היא בדיוק הסיפור. הנוסחה לא מתאימה, זהו זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז צריך לשנות את הנוסחה? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> זה לדעתי המהות הגדולה בשיחות עם האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר, הכסף הוא אותו כסף, רק לשנות את הנוסחה, שאנשים יקבלו יותר מהר את הכסף, זה הכול. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא עניין של מהירות. אני אתייחס רגע למה שצביקה אמר, גם במדינה כמו ספרד, שיש בה הרבה מטעים, התמיכה היא פחות מ-100 שקל לדונם, זה לא מדינת גד"ש, זה מדינה של אפרסקים והרבה מטעים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל מה העלויות שם? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אבל מה המכס על עגבנייה בספרד אתה יודע? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מדבר על מטעים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אבל מה ההגנה? ההגנה היא כפולה. ההגנה בספרד על עגבנייה, ברמת המכס הנמוך שאתם מדברים עליו, היא הרבה יותר גבוהה מאשר בישראל כי יש שם מחירי כניסה. העגבנייה מטורקיה שמגיעה לספרד היא מגיעה בארבעה שקלים בגלל מחיר הכניסה, בישראל היא מגיעה ב-2.10 שקל. זה הכול, זה כל הסיפור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אני לא מבין, אתם לא רוצים להגיע לסיכום שיאפשר מצד אחד לעשות את היבוא, להוריד את המחיר, מצד שני לתת להם את הפיצוי שמגיע להם? בשביל מה כל הדברים האלה? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אי אפשר לאחוז את החבל בשני קצוות, גם להביא יבוא וגם לא לאפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי תקציבית שמתם את הכסף, אז תסיימו את העניין. מה אתם רוצים? לשים את הכסף בתקציב, רק לקחת אותו למקום אחר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בהרבה דברים אנחנו משתדלים להיצמד לאירופה וגם ללמוד מטעויות שהם עשו. הרפורמה הראשונה שנעשתה באירופה במעבר לתמיכה ישירה הייתה רפורמה מעוותת, מה זאת אומרת רפורמה מעוותת? כל גידול קיבל תמיכה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין את זה, משרד החקלאות זה לא אנשי המקצוע שלכם בעניין הזה? הוא אומר לך במפורש שמה שאתה מציע - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> התחלת בלהצחיק על הבוקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשלב ראשון זה לא מספיק לאור בעיות כאלה ואחרות. אז מה, אין להם מה להגיד? הם לא המקצוענים מבחינתכם? רק אתם? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> הם חייבים ששיקול הדעת שלהם יוטמע בנושא של הסכומים. אי אפשר לבוא ולהגיד לנו שאתם גם כן תשתלטו, מעבר לסכום שהוא צבוע, לבוא להגיד לנו איך לחלק את זה באיזה פורמולה של הנושא הזה. גם יש מה שנקרא משק סגור, אנחנו יודעים שזה הסכום, אבל לאפשר העברה מסעיף לסעיף, מענף כזה לענף כזה, זה יודעים לעשות רק במשרד החקלאות, עם כל הכבוד לאוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דרך אגב, הם רצו הרבה יותר כסף, הם ויתרו. זו גם התקדמות. הם אומרים אוקיי, נלך על ה-760, רצינו מעל מיליארד, אבל עדיין שבו עם משרד החקלאות, אתם לא לבד. אתם אחראים על הכסף, אבל להם יש את כל המידע. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> ההשוואה לאירופה, תקשיב טוב מה אמר צביקה, למה היא לא רלוונטית? כי בארץ יש ארבעה מיליון דונם, מתוכם למעלה מ-50% זה חממות ומטעים, זו השקעה אינטנסיבית וזה גם בחממות מחזור מאוד גבוה, לכן הסכומים שהם מדברים הם לא רלוונטיים בכלל. איך הגיע המספר ל-760 מיליון? כל המומחים העריכו מהיום הראשון שאם רוצים להישאר במצב הקיים צריך לכל הגידולים האינטנסיביים 700 מיליון לפחות פלוס 30, מה שהם הציעו, לענף הזיתים, ו-30 לענף הדבש. זהו, שם היה המספר. הם באו, החכמים, ובנוסחה סידרו שבפתיחה המלאה על יבוא הוא לא יעבור את ה-200-150 מיליון שקל. זאת בדיחה. אין על מה לנהל על זה משא ומתן, או שמשנים שיטה או שלא משנים שיטה. כשעושים את החוכמות האלה ושולחים את החקלאות לאבדון, אני כבר מודיע לך, אדוני היושב ראש, הישיבה איתם תסתיים בעשר דקות. או שמדברים ברצינות ובודקים את הנתונים ברצינות, עם המומחים, עם כל מי שמבין בזה, ואז סוגרים הסכם, או שמספרים סיפורים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אדוני, ברשותך, רק נתון אחד שלא הזכירו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא קיבלת, עזוב. חבר'ה, הכול טוב ויפה, אתם רוצים לנצח בהורדת ידיים את האנשים? יש משרד החקלאות, תתחשבו גם במה שהוא אומר. כשאנחנו אומרים לעשות ישיבה עם החקלאים ומשרד החקלאות וכו' אתם צריכים גם להתחשב במשרד, שהוא משרד ממשלתי, זה הנציג שלכם בעניין הזה, אתם לא לבד פה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי זו דרך לצמצם את המשרדים. אפשר לוותר על משרד החקלאות, רק משרד האוצר, משרד האוצר יכול לעשות את הכול, לא צריך משרדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את החקלאות אנחנו נעשה חקלאות ופיתוח הכפר בנפרד, שני משרדים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבר לקחו להם את זה לווסרלאוף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל השאירו את השם, יש הבדל, אנחנו צריכים לטפל בזה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב ראש, אני רוצה לקבוע, כשמדברים על אירופה אז אני מציע להיכנס לפרטים. במה אנחנו רוצים להיות דומים לאירופה? בעיקרון, והעיקרון הוא עומק החשיפה של החקלאים ליבוא חיצוני כעומק התמיכה. המספרים הם לפי כל מדינה, הרי ברור לגמרי שאי אפשר לקחת את המספרים של אירופה ולהטיל אותם על מדינת ישראל, העיקרון הוא הקובע. מה הסתבר לי? הסתבר לי שלחלקים ממקבלי ההחלטות במשרד האוצר, זה לא שיש דעה אחרת, עם דעות אחרות אנחנו יכולים להגיע והגענו להסכמות בנושא החלב לדוגמה, זה רפרנס מצוין, אני הגעתי למסקנה שלחלק מהאנשים כתפיסת עולם לא מזיז את הקורקבן שלהם אם יהיו מטעים, אם יהיו תפוחים או אגסים בצפון ואם יהיו גזר ותפוחי אדמה בדרום או בעוטף עזה, זה לא אכפת להם בכלל. כשלא אכפת אז גם המחירים הם בלתי רלוונטיים. מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים להיות מסוגלים לחזק את החקלאות המקומית, מה שרוצה טראמפ האולטרה קפיטליסט באמריקה, רוצים בעידן של בעיות אקלים, בעיות אסטרטגיות, מלחמות וכו', ובעידן, כן, של פטריוטיות מקומית, לייצר את המזון אצלנו ככל האפשר. השימוש ביבוא, לא רק לצורך האידיאולוגי של פתיחת – איך אמרנו? חוק כבוד האדם וחירותו וסחורות ותנועה של אנשים ורעיונות, זה מצוין, אבל בלבד שאנחנו לא נמוטט פה ענפים שלמים. אם תגיד שאנחנו לא יודעים לגדל או זה לא הקטע, עם כל הכבוד לאננס, מי שאומר אננס סימן שהוא בא לעצבן, משום שאנחנו פה לא מגדלים אננס, אנחנו מגדלים כאן את סלט הירקות ואת ארוחת הבוקר והערב של הישראלים. זה מה שאנחנו עושים באותם 50% קלוריות שאנחנו מגדלים במדינת ישראל. לא צריך לנסות לראות איך מעבר לסוכר ולגרעינים אנחנו גם נשענים יותר ויותר על יבוא של ירקות ופירות וביצים ועוף ומוצרי חלב וכו'. אנחנו צריכים להשתמש ביבוא כבלם, כמאזן את הייצור המקומי, זה הסיפור. ועוד מילה אחת. כשאני נכנסתי לתפקיד, לפני עודד, לפני כמעט שלוש שנים, התקשרו אליי קודמיך בתפקיד והציעו לי הצעה שלא יכולתי לסרב לה, לכאורה, 40 שקל, זה היה המספר, צביקה, חשבו שתפסו פראייר. הייתי מחנך, ראש מועצה, חלבתי ברפת, 40 שקל לדונם, זה סוג של בדיחה שמעליבה את המציע. כעבור שנה-שנה וחצי הוצע 100. חבר'ה, ככה לא מנהלים עניין, לא מול אנשים שמאחוריהם פקולטות של כמעט 100 שנה וידע מצטבר של 150 שנה והכרה בין-לאומית יוצאת דופן באיכויות של בני אדם ובאיכויות שקיימות כאן. אני מאוד מקווה שהתוצר של המהלך הזה, של ארבע השעות האלה, שיגדלו במשא ומתן, אנחנו נגיע למציאות שבה חקלאות ישראל תייצר אופטימיות לדור הבא. זה יהיה הקריטריון, האם אנשים צעירים ירצו לעבוד כאן בענפי החקלאות השונים, זה הסיפור. בינתיים אנחנו בדרך לא טובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו כבר בשלב קדימה, זאת אומרת אם יגיעו החקלאים להסכם אז נוכל להתקדם עם הסיפור של היבוא והמכסים וכו'. אז בואו תגמרו את זה. אמרנו, שבועיים זה מספיק זמן לסיים את ההסכם הזה. פורר, רצית להגיד משהו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, בוקר טוב לכולם, תודה, אדוני היושב ראש. אני באתי בגלל שזה יום ההולדת של שוסטר, באתי במיוחד. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> לפחות איזה זר פרחים או זר עגבניות? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> הרסת לנו את החקלאות, הפרחים כמשו בחממה. הרסת לנו את החקלאות, תתבייש לך. << דובר >> קריאה: << דובר >> אוכל, אין לאנשים לאכול בגליל בגללך. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> תתבייש לך. << דובר >> קריאה: << דובר >> ענף ההטלה, כבר חיסלת אותו. ענף ההטלה בשנה אחת. אפס מכסה, אפס. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> תתבייש לך. אנשים עוזבים את היישובים שלנו בגללך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק כבר. מה שמך? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> צחי בן עיון, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שאני אוציא אותך? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לצעוק מבחוץ? אני אתן לך. מה זה ההתייחסות הזו? << דובר >> קריאה: << דובר >> לאנשים אין מה לאכול בגללך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. מה זה, הפגנה? אני לא מבין את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, זה לא הפגנה, אדוני, זה כואב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני באתי לייצג פה קול שלא נשמע. אתה שומע פה את הקול של החקלאים, חלקם יותר בעלי אינטרסים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אנחנו מתייחסים ליוקר המחיה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר, חלקם יותר בעלי אינטרס, חלקם פחות בעלי אינטרס, אבל אתה לא שומע את הקול של האזרחים שמשלמים יותר ויותר על פירות וירקות ואת העובדה שיש ירידה בצריכה של פירות וירקות ושהמחירים בישראל גבוהים. קודם כל צריך להסכים על זה, הנתון הוא שהמחירים בישראל גבוהים והם בעלו ביחס לכל מדד. אני לא דיברתי עם עמי צדיק כבר תקופה ארוכה, אני לא זוכר מתי דיברנו בכלל בפעם האחרונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל המטרה זה להוריד את המחיר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הנתונים שהוא הציג הם נתונים מאוד מאוד ברורים, כשהשוק פתוח המחיר יורד. גם הנתונים שהוצגו פה, אדוני היושב ראש, מסלפים אותם. ה-120 שקל לדונם וה-100 שקל לדונם זה מזמן לא המספרים שמדברים. אגב, גם פה, בסך הכול, לפחות אולי על 4.2 מיליון דונם יש הסכמה שזה בערך השטח שמעובד במדינת ישראל ודיברתם על 750 מיליון שקל תמיכה. רק אם תחלק את זה אתה יוצא ל-180 שקל. אבל הגענו להסכמות, הגענו להסכמות גם עם חלוקה, בניגוד לעמדת האוצר, הגענו להסכמות האלה, שאגב גם שר האוצר ליברמן בזמנו עמד מאחוריהן וגם שוחחתי עם שר האוצר סמוטריץ', הוא עדיין עומד מאחורי ההסכמות האלה שהושגו כאן בלשכת יושב ראש הכנסת, ושם התמיכה ליישובים בכל הארץ שיש להם מטעים היא 774 שקל לדונם, ויישוב סמוך גבול 929 שקל לדונם. אז את האמת לפחות תגידו, היא גם אופציה. והאמת היא שאיפה שפותחים את השוק המחיר יורד, והאמת היא שפה אני אומר מבחינת ממשלה, העובדה שמגדלי השום לא קיבלו תמיכה היא שערורייה. אני נלחמתי על זה גם כשהייתי שר. בגלל שיצאנו לבחירות, ואתה יודע מה? כבר יש ממשלה, משרד החקלאות העביר תמיכה לענף השום בחודשיים האחרונים? יש מחויבות. ירד המכס, משרד החקלאות יכול היה להעביר לשום כסף, הייתה הסכמה גם של אגף התקציבים. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> נשאר למי להעביר, עודד? הם הלכו הביתה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הורדת את השום לאפס. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ובגלל זה מגיע לשום תמיכה. כשאנחנו לוקחים - - - << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> עודד, אני לא מבין, היינו אצלך ומה קרה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, סליחה, אני ישבתי והקשבתי, לא הפרעתי לאף אחד פה. כשאנחנו לוקחים - - - << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> עודד, לא, ברצינות, היינו אצלך, למה זה לא נגמר? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם לא רציתם לחתום. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> על השום? << דובר >> קריאה: << דובר >> רק על השום, עודד, באמת. << דובר >> קריאה: << דובר >> ריככת את זה להמלצה. << דובר >> קריאה: << דובר >> נסגרו משקי השום, זה מה שקרה. << דובר >> קריאה: << דובר >> בשנה אחת, חוסל בשנה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> כוסות רוח למת, עודד, הם כבר הפסיקו לעבוד בענף הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> בדיוק. גמרת אותם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, יכול להיות. יכול להיות שיש ענף של בערך 6,000 דונם במדינת ישראל שהוא לא כלכלי, יכול להיות. בדיוק כמו שאמרתי, כולם מתעצבנים על הדוגמה של האננס, אבל הדוגמה של האננס היא דוגמה טובה, למה? אם האננס הוא לא חשוב למה השארתם עליו מכס כל כך הרבה זמן? למה בהגנת הצומח לא נתתם את ההקלות שנתנו בשנה האחרונה? ואני אומר עוד פעם, אדוני היושב ראש, אני שלחתי לוועדת הכלכלה תקנות להגנת צומח שלא אני ניסחתי אותן, ניסחה אותן שלומית, מנהלת האגף להגנת הצומח. << אורח >> רני בר נס: << אורח >> לא, אתם ניסחתם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אני ניסחתי אותם. << אורח >> רני בר נס: << אורח >> אתם ניסחתם, אתם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חד משמעית לא. << אורח >> רני בר נס: << אורח >> אתם ניסחתם, כך אתם יכולים ללחוץ על עובד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אני ניסחתי ו - - - << אורח >> רני בר נס: << אורח >> כמה אתה יכול ללחוץ על עובד שלך ואז כופפת אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שר לא מנסח כלום. << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> עודד, הנזק שעשית, הרבה מאוד משקים כבר נסגרו, בגליל העליון משקי התפוחים והאגסים, המטעים שלנו כבר נעקרים בגלל הורדת המכסים והמחיר לא ירד בשקל לצרכן. אז מה אתה פה מספר סיפורים? לא קיבלנו שקל. אלפי דונמים נעקרו השנה והמחיר לא ירד לצרכן. על 30 או 20 שקל בהורדת יוקר המחיה, על זה אנחנו סוגרים את המשקים שלנו? זה ביטחון המזון? אתם בדקתם? היה דוח החטיבה לאסטרטגיה, גנזתם אותו, לא הסתכלתם על שום דבר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה לדבר. << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> ואתה פה מספר לכולם פה סיפורים. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי. פורר, תעשה את זה יותר בקיצור. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עוד לא התחלתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה עוד לא? מה, אתה רוצה שנשמע אותך - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה כבר לא שר החקלאות, אל תשכח. נפטרנו ממך. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> עודד, עודד היקר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מייצג עמדה אחת, עמדה אחת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל אנחנו לא - - - << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> עודד, לא רבת איתם ולא תריב איתם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא רב עם אף אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עודד, תעשה את זה בקיצור, נחזור אליך, אנחנו רוצים לשמוע את החקלאים גם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה בסך הכול להציג את הנתונים. צריך לקחת דוגמאות, הרי הרבה מהדוגמאות גם לא עובדות כי מכסים יורדים ופירות וירקות לא יכולים להיכנס לכאן בגלל תקנות הגנת צומח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו הולכים להתייחס לזה אחר כך, עזוב את זה עכשיו. אנחנו נדבר גם על זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אני כן חייב להגיד. נעשתה עבודה באגף להגנת צומח כדי להתחיל לפתוח פירות וירקות. אני אומר לך, אם לא יפתחו חלק מהפירות לקראת הקיץ אתה תראה את הקטסטרופה בקיץ במחירי הפירות, אתה תראה אותה. << אורח >> רני בר נס: << אורח >> בטח שתראה, כולם מפסיקים לגדל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא החוצה. אתה רוצה שאני אתחיל להוציא? אתם לא רוצים לתת לח"כים לדבר? << אורח >> רני בר נס: << אורח >> חשבנו שנפטרנו ממנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא החוצה, בבקשה. אל תיכנס גם. << דובר >> קריאה: << דובר >> יושב ראש ענף פירות, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מעניין אותי, אז שיכבד. מה זה הדבר הזה? תחזירי אותו. מה זה ההתנהגות הזאת? מה קרה לכם? << דובר >> קריאה: << דובר >> כואב לנו הלב ובכיס. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תן לי להראות שני שקפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מה זה שקפים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מצגת, יש לי פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל זה לא ויכוח עכשיו אם אתה היית שר טוב או רע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה דיון חשוב לגבי העניין, כי צריך להבין למה חשוב לפתוח את השוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מעט. אתה רוצה עוד משהו לגבי הזה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לגבי מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להתייחס לעוד איזה נושא? עזוב את הגנת הצומח, קודם כל נשמע אותם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא להגנת הצומח. להורדת המכסים ולצורך בפתיחת השוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין ויכוח על פתיחת השוק, יש ויכוח - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח שיש ויכוח על פתיחת השוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש ויכוח על הפיצוי. למה הבעיה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם כשהוסכם על הפיצוי - - - << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> שהוא קטן מדי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אחר כך הוסכם איתם, עם כולם, על הפיצוי. הבאנו סכום כסף שמעולם לא היה במשרד החקלאות ומעולם לא היה לפיצוי, כולל לבסיס משרד החקלאות, לבסיס התקציב שנהנים ממנו גם השנה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אבל האוצר תופס את זה ולא מאפשר, עודד. תופס אותם בגרונם. נמצא פה כפיר, תשאל אותו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עמדת שר האוצר לגבי ההסכם שנוסח בממשלה הקודמת? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אמרתי בתחילת הישיבה, אנחנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, לא, הנושא הזה של הפיצוי, אנחנו נפתור את הבעיה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל מציגים לך, אדוני היושב ראש, 100 שיקול פיצוי, כשאין דבר כזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זה הסכום בהסכם, סליחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באת מאוחר מדי. מה סיכמנו על ההתחלה? שהאוצר יישב עם החקלאים ועם משרד החקלאות ושני ח"כים, אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה, הם יישבו עם כולם וינסו לגבש את ההסכם באמצעות גישור. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, מכיר את התהליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נסיים את זה תוך שבועיים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מכיר את התהליך. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אתה מכיר ותומך בזה או שאתה נגד זה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לדבר, אני תמיד תומך, רק אני אומר, כבר סוכם משהו. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אז תעודד. עודד, תעודד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בעד לכבד הסכמים. אני חושב שהממשלה צריכה לעמוד מאחורי ההסכם שאנחנו הסכמנו עליו. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> ולא קרו דברים? לא קורים דברים? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> עודד, הממשלה שלנו לא יישמה. שנה שלמה המכסים פתוחים והתמיכות לא קיימות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם הודיעו שהם לא חותמים. תבין, ביטן, אנחנו נמצאים - - - << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> מעניין מי לא חתם. ב-4 ביולי מעניין לא חתם, הוא זורק את זה עלינו. הממשלה לא חתמה, היא אמרה: תנו לנו יומיים, קיבלו יומיים, חזרו אחרי חודש והפכו את הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתם לא חתמתם בגלל שלא הסכמתם לגובה הפיצוי. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לא, לא, עוד פעם - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם לא חתמו, הם רבו על נוסחים משפטיים. אדוני היושב ראש, הם ניצלו את ההזדמנות לברוח. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> דוד, תיארו לך פה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נחזור אליך אחר כך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, תן לי להראות דבר אחרון, אחד. אחר כך אני אראה לך עוד אחד. זה גרף שמראה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, התחלת כמו ביבי, עם הדבר הזה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה גרף שמראה את הייצור החקלאי משנת 2005, התפוקה החקלאית, עד 2020 עם הערכה מה יהיה קדימה. היא לא השתנתה. התפוקה החקלאית לא השתנתה, האוכלוסייה גדלה משישה מיליון תושבים ללמעלה מתשעה מיליון תושבים, עשרה מיליון תושבים, והולכת וגדלה. לא תוכל להמשיך לספק פה תוצרת חקלאית בלי לפתוח את השוק. זה כלל. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> זו דעתך. זו רק דעתך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת לא דעתי, זאת עובדה, זאת העובדה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> זו דעתך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרי אתה אומר שלא יהיה יבוא לפה, לא מייבאים כי יקר מחו"ל. אם יקר שם ממה אתם מפחדים? ממה אתם מפחדים? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> עודד, אנחנו רוצים לשמור לך על הגבולות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני איתכם לגמרי בעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר, זה לא ויכוח מי צודק עכשיו. זה שצריך יבוא, צריך, זה שצריך לתת פיצוי, צריך, זה שצריך לשמור על החקלאות, גם צריך. הכול צריך ובסוף שהמחיר יירד, זה הכול. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כדי שתבין איפה הם טועים, ביטן, סיים שוסטר בלהגיד למה הדור הצעיר עוזב, 20 שנה לא עשו כלום, הם עזבו 20 שנה. אז מה שעשיתם, בגלל זה עוזבים. לא בגלל מה שיהיה, בגלל מה שהיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, פורר, אל תכניס אותנו לוויכוח הזה, בסדר? אני מדבר כרגע על המחירים ועל הפיצוי לחקלאים, זה מה שמעניין אותי כרגע, כדי שהמחירים יירדו בסוף. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> וכדי שלא יעזבו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסוף שלא יעזבו. הם לא עוזבים מחר בבוקר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם עזבו את המשקים 20 שנה, כשזה היה מצב. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה היית בכלל באיזה משק? על מה אתה מדבר בכלל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת צרפתי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הכול נאמר כאן. אחת, אני חושבת שאם בסוף חקלאי אחד יעזוב את המשק חטאנו למהות העניין. חקלאות היא לא רק כלכלה, חקלאות היא ערך לאומי, עכשיו אנחנו צריכים לראות איך אנחנו בתוך הערך הלאומי הזה, בתוך העובדה שאנחנו רוצים שאחוז מסוים יהיה חקלאי, שנעשה את ההתאמות, ברור שלא דין עגבנייה כדין אננס, אי אפשר לעשות ממוצעים, בממוצעים טובעים גם בבריכה בעומק ממוצע של 20 סנטימטר. חייבת להיות כאן חשיבה לאומית מערכתית איך פותרים ואבוי לנו אם עוד חקלאים ינטשו את המשקים שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מקווים שלא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת המהות, אדוני. שלא יהיה מצב שהניתוח יצליח אבל החולה ימות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הממ"מ, רצית להגיד משהו לפני שאני אומר והחקלאים? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> כן, משפט קצר מאוד. אדוני שאל אותנו בדיון הקודם לגבי הפער בין הפסד ההכנסה לחקלאי לבין הפיצוי שניתן. אנחנו ניסינו לבדוק את זה, זה לא פשוט, כי יש המון פיצויים ברמות שונות, יש לשטח רגיל, לחממות, למטעים וכו' וכו' וגם לפי אזורים בארץ, אבל לגבי תפוחים, נניח בגליל העליון, ליד מטולה, מאיפה שמגיע דובי אמיתי - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> במטולה. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> גם במטולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, אי אפשר להגיד מילה בלי שאתם תעירו? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> חקלאים, יודע חקלאי פיקח. זה מאוד פשוט לגבי תפוחים. הגידול בארץ הוא 25,000 דונם, התפוקה המקומית היא 100,000 טון, היבוא לדונם הוא ארבעה טון בממוצע, ירידה במכס של שקל אחד זה 4,000 שקלים פחות לדונם. חישוב מאוד פשוט. הסיוע במטולה הוא קצת פחות מ-1,000 שקל. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> 360 שקל. לפי ההסכם האחרון 360 שקל. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> זה לפי ה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש גם התייעלות בענף שאפשר לעשות, למשל לעבור לקיר פירותי, משהו שבראשית התחילו רק עכשיו לעשות. אחרי שלפני 30 שנה עשו את זה באיטליה. 30 שנה לא עשו את זה, למה? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לוקח זמן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? כי לא חייבים. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> גם בהנחה שלא כל ירידת המכס, זה מה שקורה בדרך כלל, לא יירד המחיר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה המסקנה? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> המסקנה היא שיש פה פער מסוים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, זה במשא ומתן, אני מקווה שיסגרו את זה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אני רוצה להוסיף פרט אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, לא נאומים, אני מבקש להתלבש על העניין שבמחלוקת ואיך פותרים את הבעיה, זה מה שחשוב לי. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> עודד, ראשית אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר, כיום יש שר חקלאות חדש, יש לו מדיניות מסוימת, כמו שלא מצפים שגב' מירי רגב תיישם את המדיניות של גב' מיכאלי, אף אחד שלא יצפה שהשר שלנו ינהל או יעשה את אותה מדיניות קודמת. אני רוצה לומר, אם באים לאותו משא ומתן או לאותם דיבורים, אם רוצים לבוא עם ידיים של להסתכל על כל מיני דברים שהיו בעבר, תשכחו מזה באוצר. אנחנו צריכים לבוא מתוך נקודה אמיתית. פעם הייתה פרסומת, מטי, ברשותך, פרסומת 'אשכוליות או לא להיות', פה חקלאי או לא חקלאי, אל תשחקו בנדמה לי. אם לא נותנים לחקלאים מה שהם צריכים, כמו שאני ושר החקלאות באוצר דרשנו ליד כל פקידי האוצר, אם תנסו לשחק עם הנוסחה ולהתעקש עליה, תדעו לכם לא רק שהבנים יברחו מזה אלא גם הם עצמם ואחרי זה תחפשו מי שיביא פירות וירקות אליכם לבית. אני דורש בנושא הזה לבוא נטול פניות ונטול דעות קדומות, אנחנו רוצים לחזק את החקלאים, נקודה, תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, עכשיו בוא נעבור. דובי, לא הרצאות, אני מזהיר את כולם, לא הרצאות, כי אני אפסיק ואעבור למישהו אחר. תתחיל. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> קודם כל תודה לסגן השר, אני חושב שבאמת יש פה מדיניות חדשה, ממשלה חדשה, שרים חדשים, ואתה כבר סיכמת את הדיון לפני שעה, אמרת תוך שבועיים לשבת ולסגור את כל האירוע. אז אני מאוד שמח על הרוח הגבית שלך כיושב ראש ועדת הכלכלה. יחד עם זאת אנחנו רוצים להציג לך היום - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עוד בעיות, נכון? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> יש עוד הרבה בעיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תתקדם. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אנחנו נציג לך היום פעם אחת אל מול המחקר של הממ"מ, נציג לך איך אנחנו בחנו את הדברים בעזרת מכון יסודות שלנו, יהיה עמית בן-צור, אנחנו נדבר על עובדים זרים, נדבר על המים, נדבר על שורה של דברים ונציג לך אותם בצורה מפורטת. דבר שאני רוצה להציג, מכיוון שאני צריך לצאת עוד איזה חצי שעה, יש נושא אחד וזה הנושא של חוק עידוד השקעות הון בחקלאות. הצעת החוק של חוק עידוד השקעות הון עברה בממשלה הקודמת ומשום מה לא הגיעה לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה הצעה? בנושא של חקלאות? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> כן, בחקלאות. אני אסביר. היום אנחנו כחקלאים שהם מוטי יצוא, חברות, גופים, בתי אביזר כאלה ואחרים לא נמצאים בחוק עידוד השקעות הון, אנחנו לא מקבלים את הנחת המס שלנו שמביאה לידי ביטוי הורדת מס. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> דובי, עדכון בעניין הזה. תוך שבועיים-שלושה אני מגיש הצעת חוק פרטית, אני מבקש שהמשרד יצטרף, המשרד תומך בכך ושהממשלה תתמוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו הנחה שמקבלים מה, התעשיינים? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> התעשיינים מקבלים היום, התעשייה מקבלת פטור - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הטבות. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> הטבות יותר נכון, במקום לשלם מס של 23%, בפריפריה משלמים כ-7%, במרכז הארץ כ-16% וכל זה מי שמוטה יצוא מעל 25% מהמחזור שלו. אחד מעמודי הצמיחה של ענף החקלאות זה היצוא ולא ייתכן שאני מסתובב גם בצפון ובעיקר בדרום ואני רואה אצלנו חקלאים שמשלמים מס של 25% והם נמצאים ב-50% יצוא וכל התעשייה האחרת והאוצר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר, יש לכם עמדה בעניין הזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה היה חלק מההסכמות ביולי וככל שייחתם אז כמובן שנסכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת אם ייחתם ההסכם אתם תתמכו בשינוי חוק בעניין הזה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מאוד מקווה שזה לא יהיה תנאי, צריך לעשות את זה בכל מזג אוויר, אי אפשר להחזיק את החקלאות בת ערובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. ההסכם ייחתם הרי, ייחתם הסכם. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אדוני היושב ראש, האוצר הלך איתנו בנושא הזה גם ללא קשר להסכמות ביולי 22', החוק הזה כבר הגיע לקריאה ראשונה, בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת אתם לא נגד. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> הם לא נגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האמת שצריך את זה, לא יכול להיות שלתעשייה יהיה ולחקלאות לא יהיה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> הוא עבר קריאה ראשונה, אי אפשר להחיל רציפות. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אין דין רציפות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם ההסכם לא יתקדם מאיזה שהיא סיבה אז אנחנו נקדם את זה בדרך אחרת. כרגע אם יהיה הסכם גם האוצר יתמוך, אז אין עם זה שום בעיה, כי צריך את זה. אתה איתי, האוצר? זה דבר שצריך להשוות, בין התעשיינים לחקלאים, אין שום סיבה שלא. שניהם מייצאים, שניהם יקבלו את אותה ההנחה. אני לא יודע למה לא עשו את זה עד עכשיו. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא יודע, התפרקה הממשלה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> גם בין הקטנים לגדולים, אנחנו גם בזה צריכים לטפל, אבל נגיע גם לזה. בן עיון יודע מה זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רוצים שנפתור לכם את כל הבעיות של משרד החקלאות בשבוע הראשון? תעבדו קצת. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> לאט לאט. קודם כל סומכים עליך, בעזרת ה' סומכים עליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נפתור את הבעיות שקשורות ליוקר המחיה, זה יותר חשוב לי ואחר כך נדבר על משהו אחר. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אתה עושה את זה טוב, דוד, אנחנו איתך. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אחד הדברים שאני חייב לענות לידידי חבר הכנסת פורר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תעשו ויכוח עכשיו מול מה שהיה קודם. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא, אני לא מתווכח, יש דברים שאני חייב להניח על השולחן, שיהיה ברור. שמענו את נציג מכון המחקר של הכנסת שדיבר, חבר הכנסת פורר לא היה פה, שהפירות והירקות במדינת ישראל יותר זולים ממה שבאירופה, עובדה. על זה אי אפשר להתווכח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד לפני היבוא אתה אומר. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> עוד לפני היבוא. אנחנו יותר זולים מכולם. אני מקבל תמונות היום מבריטניה, עגבנייה ב-25 שקלים, כשיש ואין. אנחנו מוכרים עגבנייה, החקלאים מוצאים עגבנייה, הלוואי בארבעה שקלים, אם היינו מצליחים לקבל את המחיר אנחנו, אבל תראו מה קורה בשווקים. זה הדבר הראשון. הדבר השני, אני חושב שהמחדל של השום נמצא אצלך, אתה לא היית צריך אותנו בשביל לשלם תמיכה ישירה. אתה היית שר החקלאות, נתת לענף הזה לגדוע. אני ישבתי אצלך מספיק פעמים ולא קרה שום דבר. לפעמים הגלגל מתהפך מהר, אז אתה קורא עכשיו לממשלה הזאת לשלם, אני מאמין שבעזרת הרוח הגבית נגיע להסכמות ואולי נגיע להסכם באמת אמיתי. אבל מה שהיה ב-4.7.22 לא מונח על השולחן של אף אחד, הוא גם לא בסיס לדיון ויש רוח גבית גם של שר האוצר אחרי שיחות ארוכות איתו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ההסכם שנחתם ב-4.7 הוא לא מקובל עליכם? << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא לא נחתם. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא, לא היה הסכם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא היה הסכם? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ישבתם פה, לא היה הסכם? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שיקרתם, לא בפעם הראשונה. לא בפעם הראשונה, דובי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לצערי באגף התקציבים, ואתה נתת להם גב - - - << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> עודד, יש לך תשובה על השום? הסיפור של השום זה לא שום דבר, זה סיפור שאנשים היום בלי פרנסה. הוא לא עונה על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אנחנו לא נעשה את הוויכוח עכשיו. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> היה הסכם, אני חוזר בפעם השלישית לעודד פורר, אין - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אומר דובי שלא היה הסכם. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> רגע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אומר דובי שלא היה הסכם, שאין הסכמה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לא, היה פרוטוקול, די עם השטויות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תצעק עליי. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> סליחה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תצעק עליי ואני לא אומר שטויות, אני בסך הכול אומר אמת, היא גם אופציה בחדר הזה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> מה שאני אומר, דבר אחד, כבוד השר לשעבר - - - << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני יכול להשלים? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> דובי, שנייה. היו הבנות, הגענו אליהן, אתם ביקשתם יומיים, זה לקח חודש וחזרתם ושיניתם את כל התנאים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שינינו את ההסכם, לא שינינו את התנאים. היה ייעוץ משפטי, לנסח הסכמים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> זה לא רלוונטי, אבו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבו, עשית הסכמים בחלב, עשית הסכמים בדברים אחרים, אתה יודע שכשלוקח ייעוץ משפטי, יש נוסחים משפטיים, אגב, הנוסחים המשפטיים של ההסכם שהוצג בפניכם אחרי הלשכה המשפטית היו הרבה יותר מרחיקי לכת ממה שעשו בכל אחד מההסכמים האחרים כשהוא נשאר נאמן לעקרונות. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> חבר הכנסת פורר, מה שהיה נמחק, זהו, יש ממשלה חדשה. אמר סגן השר, נגמר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי, בסדר. גם כאן תמשכו את זה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא, יש רוח שונה. אנחנו לקחנו את כל הדרג המקצועי במשרד החקלאות, מנהלים משא ומתן עם האוצר, האוצר גם בשבוע האחרון - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא היה איתכם, בין אם הוא היה בתוך החדר או מחוץ לחדר. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא, הוא לא היה איתנו, כי אתה עשית נוהל חדש שדרג מקצועי של משרד החקלאות לא מעורב, זו זכותך כשר, אבל היום אנחנו שינינו את המודל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דובי, דרג מקצועי - - - << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> חבר הכנסת פורר, שינינו, אנחנו עובדים עם אנשי המקצוע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דרג מקצועי הוא מנכ"ל. אני יודע שבשבילך המנכ"לית היא לא דרג מקצועי, אולי כי היא מנכ"לית, אולי כי היא לא חושבת כעמדתך. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> סליחה, היא מנכ"לית, דרג מקצועי, סליחה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שמנהל משרד ממשלתי מבחינה מקצועית זה מנהל המשרד, זה מנכ"ל המשרד, וכל הנתונים, כולל אלה שלא היו לכם, כל הנתונים היו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, דובי, אתה רוצה להתקדם? אתה אומר שאתה הולך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הגעתם לחדר, הסכמתם על משהו וברחתם. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אדוני היושב ראש, לתפארת מדינת ישראל אני לא אגיד אף מילה על המנכ"לית שעברה על החוק. כל היודע יודע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבו, אני מציע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת אתם רציניים? אתם רוצים לבזבז את - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה רוצה לפתוח מי עבר על החוק? אני מציע שתפתח באמת מי עבר על החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע שתלכו לבית קפה ותתווכחו שם כמה שאתם רוצים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני רוצה לסכם את הסוגיה הזאת, חבר הכנסת ביטן, יושב ראש הוועדה. אנחנו ניכנס למסלול ואנחנו במסלול טוב עם רוח גבית של סגן השר והשר וגם של שר האוצר. יש הבנות מאוד משמעותיות ואני רק אומר את מה שאני אומר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה עוד נושאים? תתקדם. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> עוד משפט, ברשותך. מה שאני מוטרד זה שאגף התקציבים גם היום חוזר בו. בסוף השבוע סגרנו דברים מסוימים והוא כבר רוצה לשנות בתזכירי החוק. אז אני מקווה שבעזרת השרים, גם שר החקלאות וסגן השר ושר האוצר נגיע להבנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לשני הצדדים אני אומר, אני מציע שתגיעו להבנות כמה שיותר מהר כי התושבים בקצה מחכים להוזלות מחירים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> זו סוגיה שאני מבקש, ברשותך, לבקש מעמית בן צור, אני דיברתי מספיק, שהוא מנכ"ל מכון יסודות, להציג בכמה דקות, שנראה בדיוק איך הדברים עובדים, בהיבט של אם אנחנו מורידים מכסים האם המחיר מגיע בסופו של דבר לצרכן. שמענו את מכון המחקר, אנחנו נציג איך אנחנו רואים את הדברים האלה ונציג על ידי נציגים שלנו גם את הסיפור של המים, עובדים זרים, פשיעה חקלאית. ואני רוצה דבר אחרון לומר לך, יש פה חבורה של צעירים חקלאים שהגיעו לדיון הזה וחשוב לי שגם אתה תשמע אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, יש לנו ארבע שעות. תתחילו קודם כל בדברים שהם חשובים עכשיו לעניין של מצב החקלאות, אחר כך נדבר על דברים אחרים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אפשר להעלות את המצגת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שעה עברה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> זה כולל ארוחת צהריים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין ארוחת צהריים. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אנחנו פה עד שהמחירים של הפירות והירקות יירדו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ארוחת צהריים ישראל ביתנו מממנת בסוף. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> לא, אל תכניס לי בעיות של כשרות, עניינים, עזוב אותי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבוטבול, אצלנו את הכשרות יוליה נותנת, אתה יכול להיות רגוע. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> מזה אני מפחד, אני זוכר את הסנדוויץ' שלה בוועדות. כשהיה מנהלת את זה ככה, סנדוויץ' עם דיון. טוב, בואו נשכח כמה דברים. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> שלום לכולם. אני עמית בן-צור, אני מנהל את מכון יסודות ואני רוצה להציג בכמה דקות, כמו שאומרים, גם האמת היא אופציה, לבוא ולהסתכל על הדברים מנקודת מבט שמנסה לפחות להיות מבוססת נתונים ומושכלת. אם אפשר להתחיל מהשקף הראשון. זאת המטרה של כולם בהקשר הזה, הורדת מחירי המזון. מטרה לא חדשה, מטרה שעומדת לנגד עיני מקבלי ההחלטות כבר 20 שנהל פחות בישראל. כשאנחנו מסתכלים על הורדת מחירי המזון ואנחנו מסתכלים איך למשל בעולם מדד ביטחון המזון של האו"ם מסתכל על הנתון הזה אתם רואים שם בצד ימין למעלה את המחירים, זה רק חלק קטן מתוך ההסתכלות הכוללת על מזון, על מערכת מזון. המחיר הוא חשוב, הוא חשוב באירופה, הוא חשוב בישראל, הוא חשוב בארה"ב, הוא חשוב בכל העולם, אבל הוא חלק אחד מתוך תמונה כוללת כדי שיובטח שיהיה לנו מזון. אנחנו זה לא אירופה. אמרו את זה פה לפניי. באירופה כשקובעים מדיניות לחקלאות קובעים אותה בדרך כלל שבע שנים קדימה, מודיעים עליה שלוש שנים לפני שהיא נכנסת לתוקף, זאת אומרת לחקלאים יש עשר שנים של ודאות רגולטורית כדי שהם יוכלו להתמודד איתה. מי שרוצה להתמודד איתה נשאר, מי שלא רוצה לא מאבד את המכנסיים שלו, סליחה על הביטוי, ברגע אחד. מסתכלים קדימה. וכשאנחנו רואים מה הן המטרות של המדיניות חקלאית באירופה אנחנו רואים חיזוק חוסן החקלאות, אנחנו רואים חיזוק הגנת הסביבה ואנחנו רואים את שיפור החיים במרחב הכפרי. זאת אומרת גם באירופה חשובים המחירים, בלי זה אי אפשר לאכול, אבל המערכת היא הרבה יותר מורכבת, עם מטרות הרבה יותר גדולות כדי שבסוף יגיע מזון לפה של כל אחד מהאזרחים. לקחנו חמישה מקרי בוחן, אני רוצה להציג בקצרה. כשממשלת ישראל, וזה לא פעם ראשונה, הורידה מכסים כדי להוביל בסופו של דבר להורדת המחיר לצרכן, מה קרה? הדבר הראשון, בדקנו שלוש רפורמות שקרו בתחילת העשור הקודם, דגים, בשר בקר וטונה. שני ענפים חקלאיים, ענף אחד שהוא לא חקלאי, נקרא לו תעשייתי, הטונה. אנחנו רוצים לראות שהתוצאה היא שהמחיר ירד, רוצים להוריד את יוקר המחיה. אז הדבר הראשון שאנחנו רואים, שבתקופה שהרפורמה קרתה ויש מספיק פרספקטיבה, אין השפעה משמעותית על מדד המחירים. הרי בסוף יבוא, מכס, הם כלים, הם לא מטרות. יש להם יתרונות, יש להם חסרונות, אבל אם הם לא משיגים את המטרה אז בשביל מה להשתמש בהם או איך משתמשים בהם נכון. זה דבר אחד. דבר שני, כשמסתכלים על המוצרים הספציפיים שעליהם החילו את הרפורמה אנחנו רואים שבדגים, הנקודה שאתם רואים בכל אחד מהקווים זו הנקודה שבה המכס התחיל לרדת, אנחנו רואים שהמחירים יורדים ואז פתאום עולים. אנחנו רואים בבשר הבקר שהמחירים יורדים, אנחנו רואים בטונה שהמחירים יורדים ואז עולים. לכל מוצר סיפור אחר, זאת אומרת שכשלוחצים על הכפתור של הורדת המכס לא באופן אוטומטי המחיר לצרכן יורד. לפעמים זה מצליח, לפעמים זה מצליח בהתחלה ואחר כך עולה, לפעמים זה נכשל בצורה מטורפת כמו שיש בטונה. וכשאנחנו מסתכלים בסוף על ההשפעה המצטברת של כל הרפורמות האלה על מחירי המזון, אנחנו רואים שמחירי המזון לא ירדו. לא צריך נתונים יותר מדי מסובכים, בסוף בסוף רפורמה אפקטיבית, שינוי מדיניות אפקטיבי צריך להיות נבחן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה אומר? כשהורידו את המכסים המחירים לא ירדו בכלל? << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> לא, זה לא מה שאמרתי, אני אחזור עוד פעם, לפעמים זה מצליח, לפעמים זה נכשל, לפעמים זה מתחיל טוב ואחר כך – זאת אומרת לא לוחצים על כפתור ושוכחים מזה והמחיר יירד לא משנה מה. במה זה תלוי? ל-OECD יש המלצות איך מנהלים רפורמות כאלה, אנחנו לא היחידים שמורידים מכסים, חושפים ליבוא, צריך ללמוד מהעולם. ה-OECD נותן רשימה של המלצות איך לעשות את זה כדי שהרפורמות יצליחו, בסוף המטרה של כולנו שהמחיר לצרכן יירד לא רק בטווח הקצר אלא גם בטווח הארוך. בדקנו את הרפורמות האלה, ככל שעוקבים אחרי ההמלצות של איך לנהל רפורמה באחריות, זאת אומרת לבחון אותה מראש, מה צפוי להיות, להפעיל את הכלים הכוללים, ההוליסטיים, לבחון גם בדיעבד, רואים שזה גם מצליח. ברפורמה שלא עשו את כל הדברים האלה המחיר עלה, ברפורמה שעשו יותר המחירים הצליחו לרדת. העוף. היה לך דיון על זה לפני שבועיים פה בוועדה. בצבע צהוב זה המחיר לצרכן, בצבע תכלת זה המחיר למשחטות, הממשלה מובילה רפורמה, פה בהקשר הזה זה לא מכס, אבל רפורמה להוריד את המחיר לצרכן בסוף. מה אנחנו רואים? המחיר לצרכן לא השתנה והמחיר לחקלאים בסופו של דבר ירד, זאת אומרת פער התיווך עלה. אם המטרה היא להגדיל את פער התיווך הייתה פה הצלחה, אם המטרה היא להוריד את המחיר לצרכן זה כישלון. עוד דוגמה. תראו את המרווח. ככל שעובר הזמן הפער בין האדום, המחיר לצרכן, לירוק, המחיר למגדלים, הולך וגדל. אז זה לא שאי אפשר להוריד את המחיר לצרכן, אפשר, אבל אם לא מסתכלים על כל השרשרת ורואים את כל החוליות בה ומטפלים רק בחוליה אחת הרבה פעמים פשוט נשיג תוצאה הפוכה. החמאה. סיפור קלאסי. נראה את התוצאות. כשהמכס בוטל, רואים את הקו האנכי הראשון מצד שמאל, המחיר של החמאה המיובאת לא השתנה. כשהפיקוח על המחירים גם בוטל פתאום אנחנו רואים שהמחירים לצרכן עלו. המטרה הייתה מטרה אמיתית, להוריד את המחיר לצרכן, מה קיבלנו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> המטרה הייתה שלא יהיה מחסור. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> אחר כך אפשר יהיה גם להתייחס. עכשיו הם אומרים, לא, המטרה הייתה גיוון המוצרים. מטרה חשובה, אנחנו רואים שהמחיר לצרכן עלה והמחיר של החמאה המקומית נשאר פחות או יותר קבוע. גם מוצרים שאין עליהם מכס בכלל ומייבאים אותם אנחנו רואים שפער היבוא והתיווך הוא ענק. החלק האדום בכל מוצר זה הפער בין המחיר שמייבאים בירוק למחיר בסוף לצרכן. זאת אומרת אפילו כשאין מכס - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן זה יימשך? << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> כמה שתיתן לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שתי דקות, תלך לעיקר. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> ממשיכים. ציטוט, לא שלי, 'לשאלה אם הפחתות מכסים מתגלגלות לצרכן אין תשובה חד משמעית. מבדיקת השלכות הפחתות המכסים בשנים 12'-13' לא ניכרת השפעה משמעותית על יוקר המחיה'. לא אני אמרתי, אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בדוח שלו ממאי 19'. עוד ציטוט, 'בחינה של השפעת היישום של כלי מדיניות כלשהו על התוצאות ראוי שתיעשה בזהירות, התבוננות פשטנית על השוק לפני ואחרי שינוי המדיניות עלול לייצר מצג שווא של השפעה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עצור רגע. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> רשות התחרות אמרה את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שמעניין אותי, תראה את השקף, לפי ה-OECD מה צריך לעשות בנוסף להורדת המכס. << דובר >> קריאה: << דובר >> מחיר הטונה ירד בסוף? << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> לא. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה המחקר שמראה שמחיר הטונה ירד. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> בואו נדבר על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ירד ועוד איך. ראיתי כבר את המחקר הזה, שמחיר הטונה ירד. הוא קורא לזה תעשייתי פתאום. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> הנה השקף. תראה מה ההמלצות, קצת ארוך. ההמלצות אומרות ככה, האם לרפורמה יש לוח זמנים ברור ויש לה גם אסטרטגיית יציאה, זאת אומרת שאם היא לא מצליחה אפשר לעצור אותה ולעשות חושבים. נתון ראשון, האם לקחו את זה בחשבון כשבונים את הרפורמה. הדבר השני, האם ניתנות תמיכות למי שצריך לתת תמיכות. זאת אומרת ליצרנים, האם יש תמיכות במקביל לזה שמורידים את המכס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז קודם כל לגבי התמיכות, אנחנו כן הולכים לטפל בזה. הדבר השני, סוף לרפורמה? << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> לא, זה לא סוף, הכוונה היא האם יש נקודות יציאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נלך צעד צעד. יש לך את התמיכות, אנחנו דיברנו על זה. תמשיך. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> האם בודקים לאורך ביצוע הרפורמה, יש נקודות יציאה או נקודות מבחן, אבני דרך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> לא, לא ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לאט לאט, עצור. משרד החקלאות והאוצר, אתם לא בודקים מה קורה בשטח? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש גם בהחלטת הממשלה וגם בהסכם אמירה שאם בשטח הגידול בדונמים יורד מרף מסוים אז עוצרים. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> נציג את זה, יש לי שקף גם על זה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מה אתה עוצר, את המכס? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> את ירידת המכסים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני חייב להסביר. במה שהחליטו, דיברו שהשטחים החקלאיים יירדו ב-10% ואז יעצרו. 10% מ-4.2 זה 400,000 דונם, זה אומר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, כל השטחים? אם אתה מייבא, לדוגמה, עגבניות, אתה מתייחס לעגבניות, אתה לא מתייחס להכול ביחד. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> על זה אני חותם. 400,000 דונם - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אם במקום לגדל עגבניות החלטתי שאני אגדל מלפפונים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור, אז אתה לא צריך לעצור. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 10%, מחכים לקטסטרופה ואז נקרא למילואים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אדוני היושב ראש, למה מפריעים כל הזמן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הכלל שקבעתם, 10% מכל ה-4.2? << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> אדוני, אם כל שטחי הירקות בישראל ייעלמו עדיין הרפורמה לא תעצור. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן כן צריך לקחת את זה בחשבון, את הנושא של בחינה ועצירה אם צריך, אם זה לא פותר. מי בודק פה? << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> אני רוצה עוד מילה אחת. הרי כבר 50% מהמכסים ירד, המכסים יורדים סופית בעוד שנה, שנתיים, שלוש. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך אלה אתה תוכל לייבא? << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> שנייה, שנייה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה חשוב. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> אני לא הפרעתי לך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ביטן, תבין, זה שיורדים מכסים, אבל הענף סגור מבחינת הגנת הצומח אין לזה משמעות. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> גם זה אני יכול להסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מה שאנחנו צריכים לבדוק – בדיקה ראשונה אתה בודק איך זה משפיע על החקלאים, נכון? << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדיקה שנייה איך זה משפיע על המחיר. האם אתם בודקים את זה או לא בודקים את זה? אם אתם לא בודקים אז בסדר, הכול נשאר, כל הגידולים נשארו, כל ה-4.2 מיליון דונם, מה תכלס? אם המחירים לא ירדו למה אני צריך להמשיך לתת פטור ממכס? << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה צודק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לאט לאט, אתה מראה לנו שקף, עובר עליו מהר ובסוף אתה מראה לי כל מיני הרצאות. למה אני צריך להמשיך? מי בודק? אתם הקמתם גוף שזה התפקיד שלו לבדוק את העניין הזה או לא? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> א', אנחנו תמיד בודקים את הוראות המכסים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אדוני, לעצור זה גם לא מספיק. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> אם עוצרים, ב-2026 כבר אין מכס, אין שום מקום בהסכמים, כל ההסכמים, אין שום מקום שמעלים חזרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תכניסו את זה. פורר, לא לקחתם את זה בחשבון תכנית שלכם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, כתוב בהחלטת הממשלה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם זה לא מצליח, כמו מה שקרה עם החמאה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל החמאה בעיניי הצליח. יכולים להגיד שלא הצליח, יכולים לספר את הסיפור - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא תחרות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא ניקח את החמאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם צריכים לקחת ולבדוק את זה, מישהו צריך לבדוק. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> זה עוד מכוח האינרציה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ביטן, סלח לי, יש פה הרבה מאוד אינטרסים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור לי, ברור לי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם במי בודק וגם באיך בודק. החמאה זו דוגמה טובה. שכחו לספר שב-2018 לא היה חמאה על המדפים, לא הייתה חמאה, לא ביוקר ולא בזול, כי אין, יש מחסור והשוק סגור. אז היום, הרי הענף מתוכנן, לפעמים יש יותר, לפעמים יש פחות, אז גם כשיש מחסור בחמאה מקומית יש לך חמאה. היא אולי יקרה יותר, אבל יש לך חמאה. ועדיין, כשאתה תלך לסופר החמאה המקומית באותם מחירים שהיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, זה היה עוד נושא. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל בוא נסכים שהורדת מכסים לא אומרת באופן אוטומטי ירידת מחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החמאה, אנחנו נתייחס לזה כשנשב - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> המחיר בכל העולם עולה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה רק אומר שזה לא תרופה ישירה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, היא גם לא תרופה בלעדית, היא אחת מני הרבה תרופות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב ששרי החקלאות מדברים ביניהם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו כל הזמן מדברים בינינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שנעשה ישיבה לא רק על החקלאות, על כל מה שעשינו בנושא של המזון עם הפקידוּת ועם אנשי המקצוע ובלי האנשים מסביב, רק אנחנו, כדי לפתור איך פותרים את הבעיה. מי זה ממשרד הכלכלה פה? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> הנה, הוא נמצא פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה התפקיד שלכם לבדוק האם הרפורמה – לא רפורמה, לכל דבר קוראים רפורמה פה בישראל, אז עזוב, האם המבצע הזה הצליח או לא ואתם צריכים לתת תשובות גם למשרד האוצר וגם למשרד החקלאות ואם צריך לעצור את הדבר הזה אז עוצרים את הדבר הזה. אם זה לא משפיע מה אני צריך את זה? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> חייבים מדדים, מפעם לפעם לבדוק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא הגיוני. אני מציע דבר כזה, ואני חושב שעל זה צריכה להיות הסכמה, תחנות יציאה חייבות להיות, אחרי בדיקה, ש-א', זה השפיע על המחיר, ו-ב', אם זה משפיע לרעה על התחרות, כמו מה שקרה עם השום. יש לנו עניין שהחקלאות תישמר, נכון? אפשר להחליף מעגבנייה למלפפון וממלפפון לבצל, אבל מישהו חייב לבדוק את זה, זה לא אתם זורקים את העניין הזה ובורחים הצדה. אני מציע שמשרד הכלכלה יכין משהו בעניין הזה, זה צריך להיות פיקוח שלכם. לא משרד החקלאות, משרד החקלאות יכול לתת נתון מה קורה לחקלאות במקרה הזה, אבל אם זה מצליח או לא להוריד את המחיר, אם זה לא מצליח אז אתה צריך לתת לאוצר נורת אזהרה והם צריכים להתייחס לזה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אבל אפשר בקלות להקים ועדת מעקב וזה פותר את העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל משרד הכלכלה צריך לעשות את זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מופיע כך בהסכם, אם אני לא טועה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה התפקיד של משרד הכלכלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מופיע בהסכם. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> המנכ"לית שלכם לא הסכימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הנושא הבא? << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> הנושא הבא, הוליסטיות לשרשרת הערך. מה זה אומר? להסתכל על כל שרשרת הייצור, לא רק על חוליה אחת, זאת אומרת שאם יש לנו יבואנים, משווקים סיטונאיים, משווקים קמעונאיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לגבי פערי התיווך? << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> נכון. לעקוב אחרי כל אחת מהחוליות, ולא להגיד שאם אנחנו נטפל בחוליה אחת אז הכול ייפתר והכול יגולגל לצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז קודם כל בכל הדינים שאנחנו עושים אנחנו בודקים את הכול וזה דבר שנצטרך להתייחס אליו, בעיקר חברי הכנסת יחד עם אנשי המקצוע של המשרדים. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> כל שרשרת המזון מההתחלה עד הסוף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא קשורים לסופרים. כשאנחנו נדבר על הכול אנחנו נתייחס גם לדבר הזה של בדיקת פערי התיווך עד למחיר הסופי לצרכן. משלמים שכירות, משלמים ארנונה, משלמים עובדים, מה לעשות? זה חלק מהעניין. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> רק להעיר את תשומת ליבך, שהיה אמור להיכנס שינוי בחוק הריכוזיות לחוק ההסדרים, לא נכנס, והבעיה שלנו, לא רק שלנו אלא בכלל, זה הריכוזיות במשק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולפעמים אנחנו יכולים להסכים על משהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מקווה שנפתור את הבעיה של ההסכמים ביניכם עוד לפני שישראל ביתנו או פורר יחזור להיות שר. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> מה מה? לא, לא, לא, אתה עכשיו פה מתחיל משבר קואליציוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני צוחק. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> זה נשמע מעניין, דוד, רמזת למשהו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני צוחק. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> ישראל ביתנו לא בביתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מבין צחוק, הא? הלאה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שסמוטריץ' לא יגיד שצריך למחות את דוד ביטן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל צחוק יש קצת אמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עודד, אל תתפלאו, בסוף הם ייכנסו לקואליציה ונשים אותו שר החקלאות, מי יודע? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה דילמה יפה, זה קרני דילמה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> זה אם אתה רוצה להעניש את כולם פה תעשה את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה סגן שר, חבובי, נאמן לשר עד הסוף. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> הדבר הנוסף זה לעשות בחינה של עלות-תועלת לפני שיוצאים לדרך. זאת אומרת לא רק להגיד שאנחנו בטוחים במאה אחוז באופן עיוור שנוריד את המכס והמחיר לצרכן יירד, אלא לבחון מה באמת צפוי להיות ויש מודלים לעשות את זה. אני חייב להגיד, בזמן המשא ומתן על הרפורמה שלא נחתמה הצגנו מודלים, הציגו פרופסורים מהאקדמיה מודלים שעובדים עליהם עשר שנים, לא של חקלאים, מהאוניברסיטה העברית, שבחנו מה צפוי לקרות כתוצאה מהמהלך. התוצאות הראו אחרת. לבדוק את זה לפני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, בסדר. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> דבר נוסף, שהתהליכים יהיו שקופים, שיהיה ברור כמה תקציב ניתן, באיזה מדרגות וכו'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה עשינו. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> אני לא אשפוט אם עושים או לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ההסכם. זה התפקיד שלכם. רבותיי, לכל אחד יש תפקיד. התפקיד שלכם לדאוג לחקלאים. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> הדבר האחרון פה זה דין וחשבון לציבור. זאת אומרת גם כשסיימנו רפורמה, עלה פה העניין של הטונה, הסיפור של הטונה, יש ארבעה מחקרים שונים של הממשלה שמתווכחים מה יהיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, הבנו. מה שלקחנו ממך, התייחסנו לגבי העניין הזה ומשרד הכלכלה - - - << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> אם אפשר עוד משפט אחרון לסיכום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל מה שאמרת שייך למשרד הכלכלה בעניין הזה. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> משפט אחרון לסיכום. מכס, יבוא, אף מדינה לא יכולה להסתדר בלי יבוא של מזון, אין דבר כזה, השאלה היא התמהיל, כמה ייצור מקומי, כמה יבוא. כשעושים ניהול סיכונים, לקראת מה אנחנו הולכים, זה לא נעשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הבדל. אני אסביר לך, התמהיל היא כללי, של כל החקלאות, כל המוצרים, אבל אם אתה מייבא, סתם לדוגמה, אננס, אז דברים אחרים אתה יכול לא לייבא אם צריך, אבל בגדול אתה לא יכול להגיד תמהיל, התמהיל הוא כוללני, הוא לא על מוצר מסוים. זה אני לא מקבל. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> מדינות בעולם קובעות לעצמן תכניות ביטחון מזון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי השיטה שלך לא יעשו יבוא אף פעם. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> לא, אבל, אדוני, זה קורה בעולם. מדינות בחמש השנים האחרונות בונות תכניות לביטחון מזון, מסתכלות קדימה. מה שקורה היום בבריטניה מוריד אסימונים שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, זה תפקיד משרד החקלאות והאוצר לעשות את הבדיקות האלה. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> נכון. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> וחלק מהתמהיל זה הפיצוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו רוצים פתרונות מהירים עכשיו ליוקר המחיה ופתרונות מהירים ליוקר המחיה זה כולל גם את הנושא של הפחתת נכסים. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אז הפיקוח, אני חושב שבדיקה אם זה משפיע או לא זה דבר חשוב, מעקב זה דבר חשוב, וחזרה, לא בושה להגיד שהורדנו את המכס וזה לא עוזר. זה גם לא בושה. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> וצריך לזכור שכש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, סיימת. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> יש לנו עוד לגבי מים לתת לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מים, אני נותן עכשיו זכות דיבור לאנשים, אל תתייחסו למים, אנחנו נדון בזה בסוף. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לא, אבל זה בחלק מהתיקונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, הגנת הצומח ומים זה לא עכשיו, זה להמשך הישיבה. כרגע, על מה שדיברנו, מישהו רוצה להגיד משהו? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> כן, רק עדכון מפקיד היערות שהודיע בצורה הברורה ביותר שהוא מוכן לספק סולמות לאוצר לרדת מהטעויות שקורות להם עם המכסים מהעצים, הוא ישים להם סולמות שהם יוכלו לרדת כשהם מרגישים שהם טעו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> וצריך ללמוד גמרא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסוף משרד החקלאות, תתחיל, אבל לא ארוך. << אורח >> צבי אלון: << אורח >> חצי שעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, משהו שאתה רוצה להוסיף על הדיון. להתחיל את הכול מאפס אין טעם, אנחנו לא רוצים עכשיו רק לשמוע הרצאות. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> האוצר ברחוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הוא לא יכול ללכת רגע? << אורח >> צבי אלון: << אורח >> אתה שאלת במהלך המצגת הזאת, אמרת: אז לא יעשו יבוא? וכדומה. אנחנו גאים שההנהגה של חקלאי ישראל הסכימה למהלך שלא היה 70 שנה, להוריד את המכסים, אבל, דוד, זה בתנאי שהחקלאים שורדים. והדבר הכי פשוט, שיהיה מול זה פיצוי, מה שאנחנו קוראים תמיכות ישירות, שהחקלאי ישרוד את המהלך הזה. אם שמתם לב, הלך העובד של - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יחזור, אל תדאגו. << אורח >> צבי אלון: << אורח >> הוא העיר לך: מבחינתנו זה לא פיצוי, וזה לב העניין. הם רצו, משרד האוצר, בהזדמנות הזאת לנהל את החקלאות בעזרת השר פורר והמנכ"לית שלו, או לבד, אני לא יודע, אבל זה לב העניין. אני נתתי לכם פה טבלה מאוד מאוד פשוטה, של כמה מוצרים בפירות וכמה מוצרים בירקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש בטבלה הזו? כמה מייצרים לדונם? << אורח >> צבי אלון: << אורח >> תיקח שורה של תפוחי אדמה, המכס הקודם היה 1.44, שקל, הרפורמה מורידה אותו ל-70 אגורות, חסר 70 אגורות לחקלאי, שמונה טון, חסר 5,000 שקל, הם מציעים 189. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העירו לי שיש גם את הנושא של העובדים הזרים, נקדיש לזה גם זמן. כיוון שאנחנו נדון בכל הנושאים, כל נושא בנפרד, אז להתייחס רק לנושא הספציפי. מי שאין לו מה לומר לנושא הספציפי יעבור לנושא הבא אחר כך. אני רוצה להבין, תגיע ישר, הדוגמה שנתת, מה אתה אומר? אתה מדבר על הפיצוי שאתם צריכים לקבל? << אורח >> צבי אלון: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אנחנו מדברים על זה. << אורח >> צבי אלון: << אורח >> אבל אני רוצה שאתה תראה, גם מה שהם אומרים שהם הסכימו, היום כשמסתכלים על זה משני מטר גובה רואים שיש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל אין לי את הכלים עכשיו להתחיל לבחון את העניין הזה. אמרנו שאתם תשבו עם הגורמים הרלוונטיים ותסיימו את העניין. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש הרבה דרכים להוריד את העלויות לחקלאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם לא תסיימו אז אנחנו נדבר על זה, אבל כרגע נראה לי שזה הדבר – אני לא יכול להיכנס לזה עכשיו, אם מגיע אפס אגורות או 30 אגורות. << אורח >> צבי אלון: << אורח >> דוד, נתת לי חמש דקות, תן לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני נותן לך, אבל אנחנו אומרים לך שאתם תשבו על זה, אז בשביל מה? מה אתה רוצה להוכיח לי? << אורח >> צבי אלון: << אורח >> אני רוצה להדגיש בפניך שמה שמציעים במשרד האוצר לחקלאי ישראל, שמתי כותרת, הרפורמה לא ראתה את החקלאי עצמו, 700 מיליון, 900 מיליון, מיליארד, תגיד לי, בן אדם מגדל עגבניות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לי, החקלאים למועצת הצמחים משלמים משהו? << אורח >> צבי אלון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וזה כלול פה בעסק הזה? או שאת זה הוצאת הצדה? << אורח >> צבי אלון: << אורח >> כן, הם משלמים את הדלק שלי. תסתכל, מגדלי העגבניות כולם בעוטף עזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הוא לא משלם מה קורה? << דובר >> קריאה: << דובר >> אז הוא עובר על החוק. << דובר >> קריאה: << דובר >> אם אתה לא משלם מס הכנסה מה קורה? << אורח >> צבי אלון: << אורח >> דוד, כולם בעוטף עזה, זה אסם העגבניות של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה מגדל? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> בטטות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש לך להגיד על העניין הזה? << אורח >> צבי אלון: << אורח >> לא, סליחה. אתה מפריע לי? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> שלום, צבי. << אורח >> צבי אלון: << אורח >> אתה רוצה להפריע לי? אני מנסה להבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, מה, אתה מאיים עליו? << אורח >> צבי אלון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמתין בסבלנות. מה יש לך לומר על העניין הזה? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> קודם כל הוא לא יכול לאיים, הוא בחור טוב, הוא מדבר מדם ליבו, אבל אני מדבר בסוגיה הכללית. אנחנו נפגשנו עם ראש הממשלה ערב הבחירות והוא הבין חד משמעית שכל ההתנהלות שהייתה עד היום הייתה פסולה שכן ביטול מכסים טרם תיקון המצב הקיים משול לשליחת חייל לשדה הקרב כשאין לו כדורים במחסנים שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קצר. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> קצר ולעניין. תשומות עיקריות שלנו, אדמה, מים, עובדים, דשנים וכדו' בארץ הזאת במאות אחוזים יותר, כאשר בצד השני, במרווח של השיווק, ההיפך הוא הנכון. אני לא חושב שהסופרמרקטים, אגב, הם הבעיה, שכן הנתונים של הרווחיות שלהם מדברים בעד עצמם, אני חושב שמי ששולט בסופרמרקטים הוא הבעיה ושם צריך להתחיל את הדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי שולט בסופרים? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> זאת שאלה שקשה לי לענות עליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההצעה שלך? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> ההצעה שלי פשוטה, שכשממנים ועדה לחקר ענייני פערי תיווך ובעיות בחקלאות וכאלה ואחרים שיבוא אדם הגון וייקח את הנתונים בצורה הוגנת ולא כפי שניסו לצייר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה אתה מייצר היום תפוחי אדמה? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> בטטות, אני מעריך ש-12,000 טון. זה לא אני, זה קבוצת חקלאים שמאוגדת ביחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה דונם אתה מעבד? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> כ-6,000. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> כמה העברת לחו"ל? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> כלום, אין חו"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לוקח בחשבון את התשלום להם? << אורח >> גיא דוד: << אורח >> הם כסף קטן. אנחנו לאחרונה נפגשנו בבג"צ. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו נגדיל את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שניתן לו את הפיצוי ותיקח חצי מהפיצוי? << דובר >> קריאה: << דובר >> חבר'ה, מדובר על אגורה, אגורה וחצי. << אורח >> גיא דוד: << אורח >> אני מציע, מההיכרות שלי עם המערכת, להסתמך על אנשים כמו, יושב כאן צביקה כהן שמכיר טוב את הפרטים, ולצערי קולו הושתק בשנים האחרונות, אני מציע לתת לו לדבר כמה שיותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יישב בישיבה הזאת של המחירים, אל תדאג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, מה יש לך עוד לומר? אחרי שנתנו למגדל בטטות. הלכנו לפי השיטה שלך. << אורח >> צבי אלון: << אורח >> כן, אנחנו מכירים. משפט אחרון. אני מפנה את תשומת ליבך למגדלי העגבניות בעוטף עזה, ברמת הנגב, שלפי הרפורמה הורדת המכס תיקח מהם, כתוב לך, 5,000 שקל לדונם, מציעים להם 400 שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל אמרנו שעל זה אתם תשבו, אני לא אכנס לזה היום. << אורח >> צבי אלון: << אורח >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סתוי, אין לך מה להגיד. << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> יש לי. משפט אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין. אתה לא חקלאי ואין. אתה לא חקלאי ואין. << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא חשוב, אני אומר לא חשוב. << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> תן לי דקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אמרתי אין. חצי דקה אתה לא תקבל. לא בכל העולם אתה צריך לדבר. אמרתי לא, זהו. מי עוד רוצה לדבר? << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> שלום, שמי רני, אני מייצג את ענף המדגה בארץ, יושב ראש ארגון מגדלי הדגים. ענף המדגה נמצא בהסדר תמיכה ישירה מ-2016. כל מה שאתה אמרת, אדוני היושב ראש, לא קרה בהסדר הזה. << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> אם אני אדבר בזום, תיתן לי, בבקשה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה לא צד בעניין הזה, אתה מייצג את המכולות הקטנות, מה עכשיו אתה נכנס לחקלאות? מספיק עם העניין הזה. << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> אני מייצג את הפתרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אל תיתן לי פתרון. עזוב, זה לא קשור לסופרים וזה, אנחנו מדברים על החקלאות. אתה מבזבז לי את הדקה. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> ענף המדגה נמצא בהסדר תמיכה ישירה מ-2016, התוצאה של ההסדר הזה היא שהענף בקריסה, 30% מהמשקים נסגרו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שמעתי, הוא הפריע לי. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אני אתחיל עוד פעם. ענף המדגה נמצא בהסדר תמיכה ישירה מ-2016, הורידו את המכס ב-13 שקל ונתנו למגדלים 2.5. אין נקודות בדיקה, אין אחריות לתוצאה. השנה בינואר התמיכה מתחילה לרדת, אנחנו יושבים עם האוצר, התשובה היא פשוטה: אתם רוצים להאריך את התמיכה תמשיכו להוריד מכס. אז מכס שירד ב-2016 קיבל תמיכה ישירה נומינלית, גורם לקריסת הענף, אין שום אחריות לדבר הזה, וכשאנחנו רוצים לבקש להאריך את זה אז מבקשים מאיתנו להוריד מכס עוד יותר. אתם צריכים להבין את המשמעות של הדבר הזה. במצרים מגדלים חצי מיליון טון של אמנונים, אנחנו מגדלים 4,000. אם אנחנו נוריד את המכס בשקל יש היצף. באגן הים התיכון מגדלים 125,000 טון של דניס, אנחנו מגדלים 2,000. והאוצר מדבר איתנו על הורדת מכס. התמיכה לא קיימת ומי שיושב כאן וחושב שהוא יגיע לאיזה שהוא הסדר של תמיכה ישירה שזה הפתרון לדבר הזה אז התמיכה הישירה היא טובה רק אם היא מותאמת. נאמר פה על הנושא של הסיכון. אם מורידים מכס בשבעה שקלים או רוצים להוריד מכס בשבעה שקלים על דניס צריך לשלם למגדלים שבעה שקלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ההמלצה שלך בעניין הזה? << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> ההמלצה שלי, שיהיו שלושה או ארבעה דברים שחייבים בכל צורה לעמוד בהסדר. אחת, התמיכה צריכה להיות שקל מול שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב רגע את הגובה. מה אתה טוען? שהאוצר לא עומד בהסכמים? זה מה שאתה אומר? << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> הדבר השני, שהירידה צריכה להיות מדורגת וחייבות להיות נקודות בדיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי שבהסכם עם החקלאים מדובר על משהו מדורג. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> לא, אבל אצלנו ההסדר הוא מ-2016, האוצר ב-20' ביטל את נקודת הבדיקה וכשישבנו עם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר, יש לך התייחסות ספציפית לעניין הזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, משרד האוצר עומד בכל ההסכמים בענף החקלאות. מעולם, ובשונה מהחקלאים, לא הציע לשנות אותם כולל ההסכמות שהיו פה על הפירות והירקות, כולל ההסכמות על הדגים ואנחנו בשיח כרגע על הסכם חדש עם הדגים כדי להמשיך את התמיכה הישירה שבאמת יורדת אל מול הפחתת מכסים. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> סליחה, בישיבה בינינו אנחנו ביקשנו נקודות בדיקה ואתם סירבתם. אנחנו ביקשנו בעבר לעשות תהליך של כל שנתיים וסירבתם. אנחנו ביקשנו שתהיה ועדת מעקב שתמשיך מ-2016 וסירבתם, אנחנו ביקשנו להמשיך את התמיכה ואתם התניתם את זה בהורדת המכס. משהו ממה שאמרתי לא נכון, גל? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אומר, כן, הסוף, יש הסכם שאומר שנקודת הבדיקה והשיח - - - << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> לא, אתם ביטלתם את זה ב-20', אתה פשוט לא היית. ב-20' זה בוטל, היושב ראש, שאלת אותי מה, אז הנקודה הראשונה זה הסכום, הנקודה השנייה זה המעקב והנקודה השלישית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, רגע, אל תנהל פה עכשיו משא ומתן עם האוצר. אני מדבר על דברים עקרוניים. אתה אומר שהגיע הזמן לעשות בדיקה נוספת של העניין? << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> צריך להאריך את ההסכם וגם לגבי מכסים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הוא אומר לך, אתם מתכוונים להאריך איתם את ההסכם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו בשיח ומשא ומתן, נפגשנו כבר מספר פעמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם מי אתם במשא ומתן? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> איתם. הצענו הצעות ואנחנו מחכים לתשובות. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אדוני היושב ראש, אבל - - - << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> תן לי שנייה לעזור לך. אדוני היושב ראש, האוצר החליט לחסל את גידול הדגים בארץ וכל השאר זה סיפורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד שבועיים אנחנו נשב על זה, נכון? אז עד אז אתם תסיימו איתם את ההסכם או לא? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מאוד מקווה, אנחנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יאללה, אז תנו - - - << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו, ברשותך. משהו חשוב לכולם. הדברים שנאמרים פה הם שונים לגמרי ממה שנאמר בשנה האחרונה, ואני מברך על זה, גם סגן השר, גם אני רוצה להודות לאלון שוסטר שנמצא איתנו הרבה מאוד זמן בעניין הזה, ואני רוצה להגיד לכם, מה שנאמר פה לא מגיע לאגף התקציבים, הוא פשוט לא מגיע לאגף התקציבים. צר לי, גל, זה לא נגדך אישית, אבל זה לא מגיע לאגף התקציבים וצריך לגרום לזה שהעקרונות שדוברו פה יגיעו לאגף התקציבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, אחרת סתם אנחנו מדברים? אני לא מבין את זה. עוד פעם הוא חזר, על הפיקוח, לבדוק שלבי יציאה וכשמסתיים הסכם צריך לחתום הסכם חדש אחרת לא עשינו כלום. לא אחרי שההסכם מסתיים, אלא לפני שהוא מסתיים צריך לשבת. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> נחדד. גם בודקים מחירים וגם בודקים אם הענף קרס או לא, הרי המטרה היא לא להחריב ענפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו, שיבדקו. אבל זה תפקיד משרד החקלאות והכלכלה. במקרה של הדגים זה לא הכלכלה, זה החקלאות, אבל בגדול אלה דברים שחייבים לעשות צוות שכל הזמן יהיה און ליין על הדברים האלה, אחרת מה העניין? האוצר זורק את זה ובורח, אבל זה התפקיד שלו, אתם צריכים לפקח. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ביטן, אני חייב להבהיר פה שתיים-שלוש נקודות. ענף הדגים זו דוגמה טובה, 90% מהדגים במדינת ישראל הם יבוא, הענף מהווה בסך הכול פחות מ-10% מהענף. אם 90% מהדגים, זה אומר שעל 90% מהדגים אזרחי ישראל משלמים עוד שבעה שקלים מכס. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> זה לא נכון, חברים, מה-90% שהוא מדבר עליהם על 80% אין מכס בכלל. הדג העיקרי הוא דג סלמון, הוא עלה במחירים ולא היה עליו מכס בכלל ומה שאתה אומר הוא פשוט לא נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם כשאני משווה בין הדגים שעליהם אנחנו מדברים. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> סליחה, חבר הכנסת פורר, על איזה דגים אתה מדבר? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין שום סיבה - - - << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> תגיד לי שם אחד שאתה מדבר עליו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין שום סיבה שהציבור ישלם בסופו של דבר את המכס הזה. לא מדובר בהסכם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא הפחיתו את המכס? << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אתם הפחתתם את המכס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, תן לו לדבר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מדובר בהסכם מורכב וגם לא יקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה לא מסיימים אותו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבאנו עוד תקציב גם לטובת העניין הזה, וראוי גם שיגידו, בענף הזה, אני לא יודע בדיוק מה אתה מגדל, אם אני אקח את כלובי הדגים - - - << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אז אני אגיד לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, היום יש מכס על דגים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך להבין, הענף סובל מעוד הרבה בעיות. אם אני אקח את הענף של כלובי הדגים, הם סובלים מהרבה מאוד בעיות רגולטוריות. אנחנו טיפלנו בזה מול משרד התחבורה כדי שלא יסגרו את הענף הזה, בלי קשר למכס, הוא היה אמור להיסגר. אם לא היינו עושים את מה שאנחנו עושים הוא היה נסגר. צריך להגיד את האמת. זה לא הכול מכס, צריך להסתכל על התמונה הכוללת. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> חברים, המכס ירד בחגי תשרי על הדגים שאתה מדבר עליהם ב-2.5 שקל והמחיר בשוק עלה, פשוט עלה, כי אין לכם מושג על שרשרת האספקה של הדגים. כשאתם מורידים מכס אז היבואנים - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם המחיר עלה מה מפריע לך? היית מוכר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין. זה נכון ש-90% זה יבוא? << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> כן, אנחנו נשארנו - - - << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> בטח, הרוב המכריע זה סלמון, מדובר פה על דגים טריים. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> זו הנקודה, אנחנו נשארנו 15% מהאספקה הטרייה ופחות מ-10% מהאספקה הכללית ואנחנו באנו וישבנו מולם בצורה הכי כנה ואמרנו: חבר'ה, אתם חושבים שלא צריך לגדל דגים בארץ? בואו נשב על מתווה סגירה, אתם חושבים שעמק המעיינות צריך להתייבש? בואו נשב ונסגור את הענף, אבל אל תציגו לנו 2.5 שקל עבור ירידת מכס של שבע ותגידו: לא הסכמתם. ודאי שלא הסכמנו, למה שנסכים? ומה שאומר מר פורר הוא פשוט לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לא נכון? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אדוני, בשנת 2016 כשהשר כחלון היה שר האוצר עשינו איתם הסכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נראה לי הקיבוצים – << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לא שייך לקיבוצים, לא שייך לכלום. היה הסכם ראשון על הורדת מכסים תמורת תמיכה וההסכם הזה עבד עד 2020, כמו שציין רני. עכשיו אני אומר לך, הנושא של הדגים בעמק המעיינות ובמקומות אחרים, הוא לא רק שייך לאוכל, לדוגמה יש תיירות מאוד מאוד גדולה שבאה בגלל הציפורים הנודדות באזורים האלה לבריכות, צילומים, הכנסה מבחינת תקציב המדינה לגמרי לא רעה ויש פה מכלול שלם. נכון שהאחוזים הם קטנים ונכון שמסביבנו, במצרים, בקפריסין, מגדלים דגים במסות אדירות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האמת היא שלא חשבתי שאני אכנס לנושא הדגים. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אבל כל הסיפור הזה, להחזיק את הכבשה הקטנה הזאת, לתת לה קיום, זה כלום כסף. זה הכול עקשנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, על הדגים אנחנו נעזור בנפרד. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אני רוצה לשתף אותך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, לא, מספיק. נקיים איזה שהיא ישיבה לא בוועדה, ישיבה פנימית רק איתכם. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אפשר לפתור את זה, אפשר לפתור את הסיפור של הדגים. אני אגיד מילה על הדגים, קודם כל שנבין, כמו שאמר חבר הכנסת פורר, 90% מצריכת הדגים בישראל היא מיובאת ו-90% ממנה זה בלי מכס לחלוטין. עשו פה הסכם על הדגים של הדניס, ההסכם הזה הוא כזה שאם טיפה נשפר אותו, בדיוק כמו שאנחנו רוצים לעשות עם ההסכם של ה-700, שמו גג עליון של 25 מיליון שקל לשנה ונותנים 12. אז אם נצליח לשפר אותו וניתן את כל ה-25 לשנה וזה הסכם לעשר שנים אז נוכל בהחלט לשפר את הענף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתייחס, נתתם 25 למה אתם לא נותנים אותם? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> זה בדיוק כמו ה-700. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> א', נתנו את הכול, פשוט מה שמדהים זה שמשרד האוצר בחיים לא מציע לשפר הסכמים, נכון? משרד האוצר חותם על הסכמים וגם עומד בהם. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> החתימה של ההסכם - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> - - - זה שצריך לשפר את ההסכם הזה ולשפר את ההסכם ההוא. אם הסכם הוא הסכם אז בואו נעשה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההסכם הוא 25 מיליון? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> 25 מיליון שקל לשנה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכוונה הייתה שתהיה התייעלות. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> נכון, גם יש כסף להתייעלות, אתה צודק. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> אדוני, ברשותך לנושא. אני חקלאי, מהגליל באתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה רוצה עכשיו שאני אעשה? אני באתי מראשון. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> אני כאן, אדוני, לגבי האפרסקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, נקיים ישיבה, זה לא נראה לי נושא בעייתי כל כך מבחינת טיפול. נקיים ישיבה נפרדת, לא של הוועדה, אלא ישיבה קטנה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> על הדגים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על הדגים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל תביא את כולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה את כולם? אני אביא את הנציג שלהם, אוצר, חקלאות ונסיים את העניין. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, יש לך שם הרבה קבוצות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מייצג את כולם? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> לא, אנחנו יודעים מי מייצגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתה תביא, לא צריך 20 איש פה. תביא אחד שקובע לכולם. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> אנחנו מייצגים את רוב הדגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור, נעשה ישיבה נפרדת, תיתן את הפרטים שלך למנהלת הוועדה אחרי הישיבה. << אורח >> רני פרידלנדר: << אורח >> בסדר גמור, תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נושא כזה מסובך, נראה לי, הסיפור הזה, זה גם לא תקציב גדול. לפני זה ניתן לה, היא מצביעה בלי הפסקה. כן, גברתי, מה רצית לומר? << אורח >> שרה עברון: << אורח >> שרה עברון, מזכ"לית הקיבוץ הדתי, מגיעה מעוטף עזה, מתנועה שבה 70% מהכלכלה של המשקים שלנו מבוססת על חקלאות. אני רוצה לחזק כל מיל שאמר עמית בן-צור כאן ולברך על הרוח החדשה שנושבת במשרדים. ישבנו בט"ו בשבט עם שר האוצר, עם פירות ארץ ישראל, והייתה גם שיחה על החשיבות הכלכלית ועל איך מחדשים בחקלאות, אבל על כל המערך של ההתיישבות בארץ ישראל שהיא ערך. אנחנו מרגישים את הרוח הטובה שמגיעה ממשרד החקלאות ושומעים את שיתופי הפעולה שאנחנו עושים עם אלון ואני רוצה להגיד, תקשיבו לנתונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את תומכת בו, אבל אנחנו דיברנו איתו על העניין הזה. << אורח >> שרה עברון: << אורח >> נכון. הנתונים האלה, שבועיים יכול להיות שזה לא מספיק זמן להגיע להסכמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תעצרי, חשבתי שאת רוצה בדיוק – אנחנו רוצים להבין את הבעיות, לא עכשיו להתחיל שכל אחד יאמר אותו דבר. אל תיעלבי, אבל הזמן שלנו קצר, לכן אנחנו צריכים להתייחס. מה רצית להגיד על האפרסקים? תוספת למה שדיברנו. . << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> רק תוספת, אדוני, וחשובה. אני צחי בן עיון, אני חקלאי ממושב צוריאל בגליל וגם במושב פקיעין החדשה. בשנה האחרונה, בקיץ האחרון, מדינת ישראל יחסית התברכה בפירות קיץ, בין היתר גם התברכנו באפרסקים, אדוני, ובנקטרינות שלנו. אני רוצה שכולם פה ישמעו וגם אדוני, אנחנו מכרנו, אני במשק שלי, אדוני - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מגדל אפרסקים? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> כן, בטח. אני מגדל אפרסקים, קיווי, נקטרינות, מטילות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל מיני סוגים של אפרסקים, זה גדל רק בישראל פה? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> כן, רק בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כלומר אין יבוא של אפרסקים? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> לא, אין יבוא. עכשיו, אדוני, אני רוצה שכולם יקשיבו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה יוצא בסוף אפרסק בלי טעם? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> כי אתה מקבל אותם אחרי קירור ואחרי תקופה שזה נמצא בסופרים ובבתי הקירור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם גדולים, אבל אין להם שום טעם, אני לא מבין את הסיפור הזה. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> אז תבוא אלינו למשק, תטעם, אדוני, אפרסקים. תבוא לבקר בצוריאל, האפרסקים הכי יפים באזור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגלה לנו את הסיפור. בגלל הקירור? זה הסיפור? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני לא קונה יותר מקירור. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> תבוא ישירות לחקלאי, אדוני. מה שאני רוצה לומר, קודם כל תודה על הדיון, גם לסגן שר החקלאות, וגם לך, אדוני, זה לא מובן מאליו. אתה צריך להבין שכל התסכול שהוצאנו פה על חבר הכנסת פורר, שר החקלאות לשעבר, הוא אמיתי ומוצדק. בשנה אחת חיסלו אותנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו הוא יצטרך לענות. לא נסיים ככה בחיים. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> שיענה, הוא יענה ואני גם אענה לו. אני בן ממשיך במשק חקלאי, אבא שלי נפטר לפני חצי שנה ואבא שלי מהמייסדים של מושב צוריאל והוא ביקש ממני לחזור למשק ואני חזרתי למשק ואני רוצה לספר מה שהיה בשנה האחרונה. בשנה האחרונה, אדוני, בקיץ, ואני רוצה שאדוני יאמין לי כי זה מה שהיה, מכרנו אפרסקים בגודל שבע, הכי גדולים, דובי יודע, דובי חקלאי רציני, גודל שבע, האפרסקים הכי מובחרים, ארוזים, בבית אריזה, אני שילמתי על קרטונים, נספקים בשקל וחצי, בשקל וחצי אני מכרתי אפרסקים בעונה האחרונה. פורר, כמה קנה הצרכן בתל אביב את האפרסק שלי בגודל שבע? אני לא מדבר איתך על גודל שש ולא על גודל שש וחצי ולא על גודל שבע וחצי, שקל וחצי. אני שילמתי על הובלה, שילמתי קרטונים, שילמתי נספקים, שילמתי עלויות מיון, איפה המים? איפה כל העבודה שלי? מדברים פה עכשיו, אדוני, על תוספת - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה אפרסקים מיבוא היה בשנה האחרונה? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> אפס יבוא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מה אתה רוצה? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> לא, תקשיב. שנייה, אל תפריע לי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מה אתה רוצה? אנחנו מדברים על יבוא. לא מכס ולא יבוא. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> אדוני, תראה את האבסורד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאשימים אותך בכול פה, מה אתה רוצה שאני אעשה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה סיפור אחר, זה לא קשור למכס. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> אדוני, אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת ביטן, מה שקורה כאן זה ניתוק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לנו לאן אתה רוצה להגיע. זה שאתה מוכר אפרסק במחיר נמוך, אני לא יודע, אתה מפסיד לפי מה שאתה אומר. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> אני בשנה האחרונה הפסדתי בהחלט, אבל מה שאני רוצה לומר לך, במקביל כשדנים ביבוא מה עשו כאן במשרד החקלאות בהסכם שהם רצו להכריח את החקלאים או את הארגונים לחתום? הם לקחו את כל המוצרים החקלאיים במדינת ישראל, בלי בדיקה קפדנית של כל מוצר לגופו של עניין, הרי ברור לך, אדוני, שכשחסר עגבניות זה לא אומר שבהכרח חסר אפרסקים או נקטרינות או קיווי או משהו אחר. אני חושב, אדוני, שצריך לנתח כל ענף לגופו של עניין. מה זה אומר? כשבאו ואמרו לגבי המכס באופן גורף - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אצלך אין מכס, אין כלום. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> אז אני רוצה להסביר, פערי התיווך אצלנו, אדוני, במקום שיטפלו בפערי התיווך – אני מוכן היום למכור אפרסקים לצרכנים ב-70% פחות ממה שהם קונים ברשתות. צריך לטפל בנושא הזה של פערי התיווך לפני שרצים בכלל לנושא של יבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה שאנחנו נעשה? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> עוד נקודה אחת, אדוני, והיא מאוד מאוד חשובה. הנושא של התמיכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מנסה להסביר לך דבר אחד קטן. אני לא יכול לפתור לך את הבעיה הזאת שאתה מוכר בזול ולא מרוויח, זה עניין שצריך להיפתר, לא יודע, או שאולי אי אפשר לפתור. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> באים אליי בטענות שאני מוכר יקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מוכר יקר, מתברר שלא. אתה לא, אחרים אולי כן, אני לא יודע, אבל אתם מתייחסים כל אחד ספציפית למשק שלו, זה לא המטרה של הוועדה כרגע. אני יודע שאתם רוצים לפרוק את העניין הזה, זה בסדר גמור, אבל בגדול אנחנו מנסים לפתור את הבעיות של המשק ואת הבעיות של המחירים על המדף. חלק מהמחירים על המדף לא קשורים אליכם, ברור שלא, כי הרבה מאוד חקלאים מוכרים בזול ובסוף זה מגיע שם למחיר גבוה מאוד והצרכן נפגע. זו בעיה שאנחנו מטפלים מול הסופרים, כל מיני דברים שלא קשורים אליכם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אשמח לשאול שאלה בקצרה, מה מחיר האפרסק היום בסופר? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> אין אפרסקים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין, למה אין? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי אין יבוא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי אין יבוא וזה לא בעונה, אז אין. אז זה יותר גרוע מיקר, פשוט אין. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> מאיפה תביא אפרסקים? מאירופה הקרה? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני מוכן לעשות איתך הסכם, גל, עכשיו הסכם בנוכחות היושב ראש. תקשיב טוב, אל תהיה לי חכמולוג, סליחה על הביטוי, אני חותם איתך על הסכם וגם עם חבר הכנסת פורר, בכל מקום שאנחנו בעונתיות שלנו לא מצליחים להביא תוצרת לשוק תפתח מה שאתה רוצה, בעונה שלנו לא תביא קילו אחד, אתה חותם? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולפני שנתיים כשהיה מחסור באפרסקים, דובי - - - << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אתה חותם? אתה חותם על ההסכם? תענה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולפני שנתיים כשהיה מחסור באפרסקים בגלל שהיה חורף בלי מכות קור? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תענה אם אתה חותם על ההסכם עכשיו, בעונה שלנו אתה לא מביא קילו, מחוץ לעונה תביא כמה שאתה רוצה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא היום לא מביא קילו. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> חותם או לא חותם? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא מביא היום קילו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא מדבר על האפרסקים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אתה חותם או לא חותם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם תיתן לי לענות אני אענה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר, אתה צריך ללכת? אז תדבר שתי דקות ותלך. כי נראה לי שכשאתה נמצא פה אז כולם רוצים להתייחס לדברים שלך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני אסביר לך. מערבים מין בשאינו מינו. באים בטענה על רפורמה של הורדת מכס ופתיחת שוק ליבוא על ענף שבכלל לא פתוח ליבוא. אני חושב שצריך לפתוח אותו ליבוא, בין היתר מהסיבות האלה, כי אני חושב שבסוף זה יעשה טוב לענף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא העונה. אנשים אוהבים אפרסקים, למה לא לייבא כשאין גידול? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ביטן, אני רוצה לתת לך דוגמה אחת מה קורה כשפותחים את השוק ואיך שר החקלאות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, למה בעונה? בעונה לא צריך לפגוע בחקלאים, אבל לאורך כל השנה למה לא לייבא? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני מוכן לחתום על הסכם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לחתום על הסכם על כל המוצרים, אבל למשל האפרסקים אין שום בעיה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא, אני אומר, א', תזכור דבר אחד - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק שים לב שאתה נותן לי רשות דיבור ולא נותן לי לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן לך, אל תדאג. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> צריך לייבא מדרום אפריקה, זה עולה מאוד יקר ולכן זה לא קורה, ושיפסיקו לספר לך סיפורים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא קורה כי אי אפשר. אפשר לייבא אפרסקים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה הפרופורמה של הגנת הצומח. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו אי אפשר, יהיה אפשר. כרגע אי אפשר. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> יהיה אפשר בצורה מסודרת ולא רק - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, הכול בצורה מסודרת, בדיוק כמו שכתוב בתקנות שחתמה עליהן שלומית. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> לא, לא בתקנות האלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> ככה, כי הן היו רשלניות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? כי שלומית חתמה על תקנות שמאפשרות יבוא ואתם רוצים לעשות תקנות שלא יאפשרו יבוא? הרי זה מה שאתם רוצים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> לא, כי לדעתי הן היו רשלניות. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> הן היו מוטות, בלי בעלי המקצוע, הפעלתם כוח מכוער. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה כוח? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אל תתחיל עכשיו, כוח ברוטלי של אנשים שלא מבינים דבר בתחום המקצועי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, עכשיו זה ייעצר. אני מבקש, לפרוטוקול, שלומית - - - << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני ודובי ישבנו ב - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מישהו הפעיל עלייך כוח? תסתכלי עליי ותגידי לי אם הפעלתי עלייך כוח פעם אחת. איזה כוח הפעלתי עלייך? מה, שאני עושה ישיבה פעם בשבוע, זה כוח? איזה כוח הפעלתי עלייך? תגידי איזה כוח. איזה כוח הפעילו עלייך? << דובר >> קריאה: << דובר >> כוח ששר יכול להפעיל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את הכוח שמפעילים עלייך מופעל עלייך גם היום מתוך המשרד. את יודעת מהו. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> כבוד היושב ראש, אני ודובי יושבים בוועדה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עכשיו אדבר כמה שאני צריך ואף אחד לא יעצור אותי. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> שנה וחצי לא דיברו בגללך, כולם פחדו. כל פקידי משרד החקלאות פחדו ממך שנה וחצי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די, מספיק. << דובר >> קריאה: << דובר >> בכלל אכפת לך מהגנת הצומח? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> עכשיו אתה בא לספר סיפורים לחקלאים. בוא לשתולה ולזרעית. << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> היה גם דוח של החטיבה לאסטרטגיה, מעניין למה גנזת אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, לגבי הגנת הצומח, אמרנו שנעשה במהלך ארבע השעות האלה דיון נפרד, אז בשביל מה אנחנו מתחילים את זה? עכשיו, מכיוון שטענתם כנגד פורר אני מאפשר לו להגיב. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני דקה, יכול ברשותך, שיגיב גם? רק שואל אותו שאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא עושים דיון על פורר. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא על פורר. אני שמעתי דבר שעד היום לא שמעתי ואני אומר שנעשה פה דבר חמור ביותר, אם הוא נכון. שמעתי את ממלאת מקום השירותים להגנת הצומח אומרת שהפעילו עליה לחץ, לחץ כמנהלת מקום הגנת הצומח, להגיע להסכמות, גם האוצר וגם משרד החקלאות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> להגיע להסכמות, כן, על זה אין שאלה. השאלה אם מישהו - - - << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לחץ פיזי - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה אם היה שלב שמישהו פגע באמת המקצועית שלך ואמרתי לך מה האמת המקצועית שלך ואמרת לי: אני על זה לא רוצה לחתום, אני אחתום כי אתה מכריח אותי, היה דבר כזה? << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> לא היה דבר כזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה הכול. ופעם אחת תפסיקו לעשות שקר, אזרחי ישראל משלמים על השקר הזה. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> לא, רמי לוי מרוויח. שופרסל מרוויח, אנחנו לא מרוויחים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יושבים פה אנשים שתובעים חקלאים כי הם לא משלמים להגנת הצומח. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> הרשתות מרוויחות ואתה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מגדלי אפרסקים שלא משלמים להגנת הצומח. אתה תובע חקלאים, אני לא תבעתי חקלאים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה לא דאגת להם מעולם, בחיים לא דאגת לחקלאי אתה. לא שמעתי אותך פעם אחת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> פעם אחת הגיע אבו להפגין מולי, אתה יודע מתי? כשפרסמתי מכסה של 200 טון דבש צנצנות בפטור ממכס. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> נכון, ובצדק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תגיד נכון. כמה דבש - - - << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> כשהיית חולה קורונה ודיברתי איתך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תן לי לדבר עכשיו. כמה דבש במדינת ישראל מייצרים? בין 4,000 ל-4,400 טון, צריכה קשוחה, הצריכה קשוחה, 6,000 טון, איך מייבאים? מייבאים בגלונים. על מי הם מגנים? << דובר >> קריאה: << דובר >> על המשווקים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבאנו 200 טון דבש בסך הכול בצנצנות, אתה יודע מה קרה למחיר? אתה רוצה לתת עצה לשר החקלאות? שיפתח את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> ומה עם ה-2,000 טון - - - << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> עודד, על הדבש ועל העוקץ, היו גם עוקצים אחרים שלך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כדי שתבין את הישראבלוף. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> איזה ישראבלוף? שאני 24/7 עובד במשק שלי ושאני ממשיך את אבא שלי שייסד את המושב הזה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שלך, של ההנהגה. שתבין את הישראבלוף, על מה הפגינו, 200 טון דבש. דבש יד מרדכי, תוצרת הארץ, נכון? אתה רוצה לקרוא את האותיות הקטנות בפנים? תקרא, הדבש שלנו מבוסס על דבש מקומי הנרדה ברובו על ידי דבוראים בארץ וחלקו נרדה בחו"ל. הרי אם 4,000 טון דבש מייצרים בארץ וצורכים 6,000, שליש הם מערבבים. זה לא דבש מהארץ, שליש ממנו. << דובר >> קריאה: << דובר >> בדקת עם יד מרדכי? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי זה יד מרדכי? מי הבעלים? הם שולטים ב-90% מהשוק, מי הבעלים? שטראוס. מה קרה כשפתחנו? 200 טון דבש. דיברתי גם עם רשתות השיווק כדי להבין מה קרה בשלושה חודשים שזה היה פתוח. זה דבש, מכרו אותו בשופרסל ב-18.90, זה 45.90. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זה מים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה 19.90. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה סוכר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, עשו מבחן טעימה, שפים, לא אני. עשה ערוץ 2 מבחן טעימה, מי זכה במקום ראשון? לא דבש יד מרדכי. 200 טון בסך הכול. זה הסיפור, הפגינו מחוץ לבית, אני הורס את משק הדבש, 200 טון דבש בצנצנות. תפסיקו כבר לצעוק פה, תסתכלו פעם אחת על אזרחי ישראל. מה קרה בסופר? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא היה 200 טון, זה היה 1,500. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה קרה בסופר? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> א', זה לא 200 טון, ב', כשהיית חולה קורונה, עודד, הסברתי - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה קרה בסופר? תן לי לסיים. תבדוק את הרשתות. צריכת הדבש, לא בעונה, אנחנו לא בעונה, היא עלתה ב-200%. << דובר >> קריאה: << דובר >> איזה עונה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה נפגע הדבש של יד מרדכי ב-45.90? בכמה הוא נפגע, ביטן? הוא נפגע ב-2% בסך הכול. << דובר >> קריאה: << דובר >> המנכ"לית פתחה 2,000 טון בצנצנות. מה יש לך להגיד על זה, חבר הכנסת פורר? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז הם יכולים לספר פה איזה סיפור שהם רוצים. הם שומרים, יש פה קבוצה שלא מייצגת גם את החקלאים והחקלאי בסוף נפגע בגלל שהם לא חתמו על ההסכם ובגלל שלא נתנו להם. << דובר >> קריאה: << דובר >> תתבייש לך, מה זה לא מייצגים חקלאים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ויש פה אנשים שתובעים חקלאים, זה הסיפור. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני חייב לתקן. בעיית הדבש היא לא רק המחיר, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אבו וילן, עם כל הכבוד. עכשיו עושים הפסקה של עשר דקות, חוזרים ב-12:20. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני, רק שני מספרים על הדבש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחר כך. לא סיימנו. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:08 ונתחדשה בשעה 12:28.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מחדש את הישיבה. משרד החקלאות, אתם רוצים להתייחס לנושא של הדבש? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אני, ברשותך, גם רוצה להתייחס לדבש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, עזוב. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. רק שני נתונים כדי להסביר על מה שחבר הכנסת פורר אמר. החקלאים צעקו בצדק כי המכסה הייתה 1,500 טון ולא 200 טון. זה ירד ל-200 טון בעקבות ההבנה בסוף על החשיבות של ענף הדבש. ענף הדבש מייצר דבש בעלות של 50 מיליון שקל למשק הישראלי, אבל העלות הנגזרת בזכות ההאבקה, ולכן אנחנו צריכים את הדבורים במדינת ישראל, היא בערך 3.5 מיליארד. כדי להרגיע את חבר הכנסת פורר, השנה נחלק לא 200 טון דבש, 300 טון דבש. אז רק להסביר את כל הצעקות היו פה, 1,500, והשנה נחלק יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה התוצאה של ההאבקה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> ללא הדבורים שמבצעות את ההאבקה באבוקדו, בשקדים, באבטיחים, בחמניות, בהרבה מוצרים, אם לא יהיה לנו את הדבורים שייצרו את ההאבקה לא תהיה תוצרת חקלאית של 3.5 מיליארד שקל וצריך לדעת שעלות הדבש מכסה 80% מעלות ההאבקה. כלומר אם מחיר הדבש יתייקר אז יצטרכו להעלות את עלות ההאבקה ואנחנו נרגיש את זה, אתה יודע איפה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> ובנוסף לכך בטבע, ההאבקה בטבע של כל הפרחים, זה עוד ערך מוסף למשק של בערך שני מיליארד שקל. כלומר הדבורים, המשהו הלא חשוב הזה, זה במשק הישראלי 5.5 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הבנו. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אבל אצלנו כשאומרים הכול דבש, לא כמו שר האוצר שאמר הכול דבש, באמת דבש, כי חושבים על כל המרכיבים שקשורים לדבש, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הבנתי, אבל למה יש הבדל במחיר בין היבוא למה שמייצרים בישראל? << דובר >> קריאה: << דובר >> כי אנחנו ארץ יבשה, אין לנו פרחים כמו שיש - - - << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> כן, אין לנו מספיק צוף, הדבורים אצלנו עובדים קשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הבנתי, הבנתי למה אתם מגנים, הכול בסדר. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> לא, אתה מדבר על המחירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל למה ההבדל הזה במחיר שהוא הראה? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אם לא כדאיות לדבוראי בדבש אז הוא לא ימשיך עם כל פעילות ההאבקה, יש פה שילוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה אומר, שזה שקונה את המוצר בסופר משלם על ההאבקה? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא, יש פה שילוב של שני דברים, ההאבקה והייצור של הדבש, אם משרד החקלאות מתכננים את זה נכון, ומה שפורר אמר, הוא נתן פה כל מיני מספרים דמיוניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה דמיוני? הוא הראה לך על המדף כמה זה עולה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> מי שם על המדף? הרשת. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> הרשת, מה אתה רוצה מאיתנו? עוד פעם, אל תחזרו אלינו. אני יודע, כמו שאמרו לך פה, לייצר דבש אני מייצר, זה לא אנחנו. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> כבוד היושב ראש, צריך לשים לב, הרי על מה דיברו פה? דיברו פה על דברים שהצריכה שלהם באוכלוסייה היא מאוד קטנה, גם הדבש וגם האננס. אני רוצה שתבין, אם לא יהיה פה דבש לא תהיה פה האבקה, זה הכול, נורא פשוט. המחיר לעקרת הבית של דבש בשנה, אם היא קונה במחיר הגבוה בשנה שלמה אולי שניים-שלושה שקלים לשנה, זה כלום ושום דבר. זאת לא הבעיה, הבעיה היא במוצרים היותר גדולים. הוא דווקא הלך, חבל שהוא לא שומע, לכיוון של הדבש, שזה מוצר שיש לו צריכה מאוד קטנה ויש לו ערך אדיר. אני אגיד לך יותר מזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, אין בעיה עם זה, הבעיה היא אחרת. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> וגם את זה פתרנו. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בכסף קטן עושים את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני שואל אותך שאלה פשוטה, אתה אומר שיש חשיבות להאבקה, מקובל, אין בעיה, בגלל זה צריכים להגן על המגדלים, שיהיו לנו דבורים, מקובל גם כן. אני שואל שאלה פשוטה, למה, לפי מה שאתה אומר, אני רואה שיש הבדל בין מה שאתה מייבא לבין מה שאתה מוכר. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בהנחה שזה דבש אמיתי, ואנחנו לא יודעים, אפשר לעשות דבש במקרה הטוב שעובר דרך הקיבה של הדבורה ומאכילים אותה סוכר ולא צוף, בהנחה שזה דבש מדינת ישראל היא מדינה קטנה, אין לנו הרבה שטחים. כדי לייצר דבש אמיתי מצוף שצריך פריחה מדינת ישראל היא מדינה קטנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. בעצם מה שזה אומר, שהצרכן הישראלי משלם על ההאבקה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> גם את זה פתרנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה שהוא משלם יקר הוא משלם על ההאבקה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> בהסכם פתרנו את זה. דווקא פה יש הסכמות ביחד עם האוצר, פתרנו את זה. אם יהיה הסכם גדול יש הסכם ספציפי לדבש שבו המגדלים יקבלו 30 מיליון שקל תמיכה ישירה להאבקה ותמורת זה יירד המכס לרמה של 10%, ואז נראה מי יגיע ראשון למכון שמשון. המכס יירד ל-10% ואז נראה מה יהיה המחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה, כמה מכס יש היום? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> גבוה, שבעה שקלים לקילו, הוא יירד ל-70 אגורות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> כן. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> יש 14 ויש שבע, לא משנה, המכס יירד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל ההסכמות שנאמרות פה נכונות. אולי משרד האוצר גם יציע לפתוח הסכמות, אני לא יודע, אם כל הזמן דנים פה בלפתוח הסכמות. אם רוצים לחתום על הסכמות אז נחתום על הסכמות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אז אין כסף לדבש. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, יש. על כל מה שחתמנו אנחנו מוכנים לחתום. רוצים לפתוח את הדיון נפתח את הדיון. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אבל כבוד היושב ראש שאל באופן כללי אם יש פתרון, לדעתי זה הפתרון. אחרי זה בטכניקה, כן יפתרו, לא יפתרו, בסדר. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לא הבנתי בכלל. אנחנו כשאמרנו 730 ו-30, אמרנו את זה, זה ההסכמות שהגיעו. אתה רוצה לפתוח את זה? אתה חוזר אחורה? זה כבר סיכמנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם סיכמנו אז תחתמו ונתקדם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה לחתום על הדבש ולגמור עניין? תמיד עושים חבילה גדולה ובסוף לא חותמים כלום. זה ברור לגמרי שהציבור משלם על העניין הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הציבור משלם על הרבה עניינים, 50% מהעגלה בסופר שאנחנו מגיעים אליה בסוף זה מוצרי חקלאות, החל מהפירות והירקות עד חלב, בשר, עוף, 50% מהעגלה בסופר. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 13%. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא רק הפירות והירקות, הכול, חקלאות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> גם הקמח? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> הוא לא מתכוון למדפים של כלי בית ודברים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא מדבר על זה. מה שהעלה פורר, דבר אחד הבנתי את העניין, מה שמפריע לי זה המחיר, מי שמשלם בעצם על ההאבקה זה הציבור שקונה את הדבש על המדף. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אז שיחתמו על הדבש, אנחנו נחתום. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני היושב ראש, הוא ישלם את זה ככה או ככה, או בדבש או באבוקדו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בסדר, אתה צודק. אז מה? אז מה אתה אומר? לפי זה מה, הוא צריך לשלם על הכול? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> ולכן יש את ההצעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני אומר, בנושא של הדבש באמת אתם צריכים לגמור את זה ללא קשר להסכם הכולל. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו בעד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רק לחדד, שלא הובנתי לא נכון, 50% מהוצאות המזון, לא מהוצאות משק הבית. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> דוד, רק שתדע, המזון מתוך כל ההוצאות של משפחה הוא רק 16%. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 18. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן על העובדים הזרים מכיוון שדובי צריך לצאת. הנושא של הדבש, אתם צריכים לפתור ללא קשר להסכם הכולל. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> זה פתור, רק יגידו כן וגמרנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תגמרו. הנה, אתה רואה? מה אתה מתנה את זה בדברים אחרים? הציבור לא צריך לקנות ב-49 שקל צנצנת במקום ב-18. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסוף השאלה גם כמה הציבור משלם על כל הסכם כזה. הרי הכסף הוא לא של האוצר, הכסף הוא של הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון, הכול של הציבור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה עלויות, צריך להבין האם העלויות שוות את ה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול של הציבור, במדינת ישראל הוא משלם גם פה וגם פה, אז אנחנו מציעים שהוא ישלם רק פה ולא פה. זה הכול. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> השאלה אם הוא לא ישלם יותר לחקלאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע. אז לפי מה שאתה אומר אין פתרון לחקלאים כי הציבור משלם את זה, נכון? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, יש פתרון - - - << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> 16% מהסל זה מזון. תיקח בסך ההוצאות של משפחה ישראלית, לא ב-2018, ב-2020, היא 17,000 שקל. תעשה את החשבון, כל מה שהם אמרו לחסוך, כשהם אמרו 800, אחרי זה הם ירדו ל-300 שקל, זה אומר 30 שקלים לחודש למשפחה, זה כל הסיפור שלהם. נו, בחייך, על זה מדברים? איפה החינוך, איפה הבריאות, איפה כל הדברים האלה? זה הכול דמגוגיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, מספיק, זה לא שייך לעניין. בגלל שרוצים להגן על החקלאות ורוצים שתהיה חקלאות ללא קשר ליבוא יש לזה חשיבות אז הציבור משלם. הציבור משלם בגלל העניין הזה, אל תעשה מזה עכשיו - - - << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לא, הציבור משלם הרבה יותר על חינוך ועל בריאות, על תחבורה ועל הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, ברור שאם היינו רק מביאים אז לא היינו צריכים חקלאות במדינת ישראל, אבל זה לא המצב. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> - - - מיובאים ו-8% מיוצרים בארץ, אנחנו צריכים רק חצי, כל השאר מיובא, גרעינים ודברים כאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נחזור לעניין, רק נדבר על העובדים הזרים. לדעתי, זה הסכם מול משרד החקלאות, זה לא כל כך בגלל חשיבות אחרת שיש לענף הזה של הדבורים, אתה שומע את החשיבות, זה לא דבר של מה בכך שאפשר לזרוק את זה ולהגיד שזה לא משנה. אפשר לפתור גם את זה וגם את זה. טוב, בינתיים נתתם ארבעה מיליארד דולר מענק לאינטל בגלל החשיבות של העניין הזה. זה נתתם ככה, בקלות, למה? כי יש חשיבות לעניין של הטכנולוגיה ושל ההייטק וכו'. זה בסדר גמור, אבל יש גם חשיבות לחקלאות, אז גם באינטל הציבור שילם והוא מקבל את זה חזרה בדרכים אחרות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לחקלאות זה שני מיליארד שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולטבע נתתם הנחות במס לאורך שנים, מה יצא לנו מזה? כלום, וגם הציבור משלם. וגם נותנים להם כל מיני מענקים והלוואות מכל מה שקשור לבורסה והכול. יש דברים שעושים, בסדר, תמיד הציבור משלם. גם על תספורת בבורסה אנחנו משלמים, אז לא לתת הלוואות יותר דרך הבורסה? מה אתם רוצים? אני לא מבין. אי אפשר כל דבר לבדוק בפינצטה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> ישי, שלוש דקות עובדים זרים. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> הורדת יוקר המחיה לא יכולה להיות רק מהמקום של פיצוי ופתיחת יבוא אלא גם במישור של הוזלת עלות עשיית העסקים בכלל ועשיית עסקים בחקלאות ולכן צריך לשים לב, גם מבחינת העובדים, לבטל את המכסה, כיוון שברגע שמבטלים את המכסה גם שעות העבודה והפריון יעלו וגם התצורה של שליטה בכוח אדם תהיה הרבה יותר רצינית. אז ארבע נקודות כדי שנוכל להיכנס לתוך הרציונל. מרכיב הפנסיה, כאשר מדובר בעובדים שמגיעים אך ורק לחמש שנים ולא מתרומם הרציונל של הדאגה שלא ייפלו נטל על המדינה וכל מה שקשור לזה, אז כמובן שמרכיב הפנסיה, צריך לראות איך אנחנו מצליחים לבטל אותו בכל מה שקשור בעובדים הזרים. נכון להיום הם מקבלים את זה כשהם עוזבים באופן מוחלט ביד, בכסף חי, כאשר המדינה מנסה לייצר מצב של פיקדון בנושא הזה שמטרתו למעשה לשמש אמצעי לחץ על העובד כדי שהוא יעזוב את הארץ. אבל אם אני אפרט את זה בצורה פשוטה, מייצרים פה אמצעי לחץ על העובד הזר לעזוב את הארץ על חשבון המעסיקים החקלאיים ולכן הדבר הזה הוא לא ראוי ודורש חשיבה נוספת. כספי הפיצויים. הרציונל לתשלום כספי פיצויים זה מצב שבו עובד שמסיים את עבודתו מחוק פיצויי פיטורין, זה מצב שבו הוא צריך למצוא איזה פתרון לגישור עד שהוא מוצא פרנסה במקום אחר, ומ-2008 כספי הפיצויים נכנסו בתוך הקופות הפנסיוניות ולמעשה היום הם משמשים לעובדים ישראלים בקטע של קצבת פנסיה יותר גבוהה לצורך העניין. הרציונל, אם ככה, שגם כספי הפיצויים, כאשר אנחנו מדברים על אמצעי לחץ על חשבון המעסיק כדי שהעובד יעזוב את הארץ מבלי שהוא באמת צריך את הרציונל של כספי הפיצויים, שגם זה צריך לעבור איזה שהיא רביזיה. הדבר השלישי, מדובר על נושא האגרות, שזה דבר שלא קשור במארג יחסי העבודה בין עובד למעסיק, אלא קשור בין המדינה לבין החקלאים, בין המעסיקים החקלאיים והאגרות בנויות משלוש רגליים. רגל אחת זה אגרה שנתית של 1,200 שקל לעובד, המעסיק צריך לשלם אותה. אגרת בקשה של 600 שקל לשנה עבור עובד, למרות שהעובד מגיע לחמש שנים. המשמעות של הדבר הזה, שברגע שאתה מבקש עובד לחמש שנים אתה משלם 600 כפול חמש, כל שנה 600. אני מדבר כרגע גרוסו מודו, אל תתפסו אותי בשקל כי זה ממש לא רלוונטי. ואגרת רישיון שעולה בסביבות ה-200 שקלים, שזה כל שנה כשיש רישיון מוציאים אותו גם כן על אותו עובד. זאת אומרת שאם יש לי עשרה עובדים ואני מגיש בקשה אחת שרשום בבקשה הזאת עשר שורות, אז אני צריך לשלם 600 שקל לכל עובד, לכל שורה, במקום 600 שקל פעם אחת. לאגרה שנתית אין רציונל בשום דבר, הדבר היחיד שיש לו רציונל זה אגרת הרישיון, זאת אומרת שבמישור שבין המדינה למעסיק אין לי בעיה לגבי אגרת הרישיון שתשולם כל שנה, אבל אגרת הבקשה צריכה להשתלם פעם אחת בלבד. הנקודה הרביעית והאחרונה, כי הנושא הזה הוא נושא מאוד מאוד רחב שאנחנו לא נצליח בשלוש דקות להכניס את כל הרציונל שמאחורי הדבר הזה, הסכום המותר בניכוי הוא איזה שהוא הליך שמייצר פער בין העובד הישראלי לעובד זר ככל שהם יעבדו כתף אל כתף. אני מתכוון למצב שבו כולם טוענים שהעובד הזר הוא עובד מוחלש, אבל העובד הזר מועצם ביחס לישראלי שיעבוד בדיוק באותם תנאים כמוהו, למה? במרכיב ההכנסה שניהם אותו דבר, במרכיב ההוצאה עובד ישראלי כפוף לסעיף 25 לחוק הגנת השכר שמאפשר קיזוז עד 25% משכרו בגין שירותים שהמעסיק נותן, כמו לינה וכדומה, 25% מההוצאות, וכשאנחנו מדברים על העובד הזר אנחנו מוגבלים בסכומים קבועים שנכון להיום זה בסביבות 570 שקלים. עוד פעם אני לא נכנס מדויק לשקל. שורה תחתונה, כשאנחנו משחקים את המשחק הזה אנחנו מבינים שהערך הכלכלי של שכרו של העובד הזר בחקלאות שווה בשווה עם ישראלי באותה רמה, הערך הכלכלי של העובד הזר הוא הרבה יותר גבוה מהערך הכלכלי של העובד הישראלי. לכן אם רוצים לעשות איזה שהיא חשיבה של האיזון של הדבר הזה, אני חוזר לנקודה אחת ושתיים, שהאיזון הנכון יהיה בהורדת העלויות. אני אשלים ואני אסכם במשפט אחד, פתיחת המכסה מצד אחד ומצד שני הורדת העלויות של עשיית העסקים בסופו של דבר זה מה שיעזור ליוקר המחיה, כיוון שהיום בהסכם המסגרת, עליית השכר הציבורי, כשאתה מדבר איתי על עליית שכר, לצורך העניין עוד חודש שכר המינימום יעלה ויעלה את האינפלציה בכל מה שקשור בעלויות הייצור של המוצרים, יוקר המחיה לא יירד ככל שאנחנו נישאר בפריפריה, אנחנו צריכים להוריד את עלות עשיית העסקים על מנת שמחירי התוצרים לא יעלו ואז לאזרח יהיה יותר כסף וההוצאות יותר נמוכות. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> יש לנו הבנה עם שר האוצר ושר החקלאות על הורדת המרכיבים שדיבר עליהם ישי ואני מקווה שבאמת ניכנס למסלול הנכון ונבוא עם בשורה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אדוני היושב ראש, בישראל קובעים מכסות של הבאת עובדים בעוד שלפי נתוני משרד החקלאות כדי לכסות את כל הביקוש צריך סדר גודל של 45,000 עובדים. בפועל עכשיו המכסה היא 33,000, גם כן עוד לא הכניסו אותה, אבל בגדול הדבר בכל העולם זה עניין של שוק, אין מכסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה, יביאו כמה שרוצים? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> כן, מביאים בחקלאות כמה שצריך, החקלאי לא יחזיק עובד שהוא עולה לו די יקר. ישי הסביר את זה. אל תשכח שניכוי הוצאות על פי חוק הוא 27%, הם מקבלים שכר מינימום היום של 6,000, נעגל מספרים, ובעצם ההכרה בהוצאות, לפי כל החישובים שאנחנו עשינו, ההוצאה היא כ-1,500 שקל לעובד, בפועל מקבלים 570. כלומר יש פה בהחלט שורה של בעיות, אגרות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי שיש דיונים על זה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> כן, יש לנו עוד דבר שהיושב ראש חייב לדעת בעניין הזה. יש לנו גם בעיה בדרך קבלתם של אותם עובדים. מגיעים מקרים כאלה מאוד עצובים ומביכים שממתינים לעובדים שיגיעו, אז יש כמה אכזבות. אכזבה ראשונה, שמביאים לך אנשים, נהגי מוניות, שבכלל לא קשורים לענף החקלאות ובמקום שאתה תעסיק אותם הם מעסיקים אותך, לך תלמד אותם חצי שנה את רזי המקצוע של החקלאות. זה גורם לחקלאים לנזקים ממש. יש גם בעיה נוספת, אדוני, כשהם מגיעים לפה אז מחכים להם בנמל התעופה והם באים ועושים לך, אתה מבין? תודה רבה שבאת, אבל אני בכלל לא בא אליך, הולך למקום אחר וזה גורם לאכזבה לאותו חקלאי שממתין לאותו עובד, מסתבר שמאחורי גבו נעשים כל מיני דברים. והדבר האחרון, מעבר לנושא של התשומה, שמאפשרים לנו לקזז רק לחקלאים סכום קטן כשהעלויות שלהם הן גדולות מאוד, גם הלינה וגם כל מיני דברים, הסכום שנלקח מהעובד הזה מאוד קטן, אבל לקינוח כשהם עוזבים את הארץ הם עושים סדרה של נזקים לאותם חקלאים בכל מיני תביעות כאלה ואחרות שהם באים ורוצים את הדברים האלה. הם גרים בארץ מוצאם, ששם העלות זולה מאוד מאוד אבל הם רוצים את הפיצויים כמו של מדינת ישראל שהם גבוהים והם לא מתאימים את עצמם למקום שהם באו. לכן אני טוען שצריכה להיות חשיבה אמיתית, מקצועית, לתוך הדברים בפנים פנימה וגם לעשות סדר, שלא יהיה מצב כזה שאחד מקבל 30 עובדים והוא צריך נניח רק חמישה והוא מתחיל לספסר, להעביר לאחרים, או כאלה שמקבלים רק שני עובדים כשהם צריכים עשרה. צריכים גם לעשות לגבי הנושא של העובדים העונתיים, ששם צריכים לעשות יותר סדר, כי לפעמים נותנים עובדים מלאים למי שצריך רק עונתי. כל הדברים האלה, חייבים לעשות בהם סדר אם רוצים שיהיה טוב לחקלאי ולהפסיק את ימי סאלח שבתי שכל אחד עושה מה שהוא רוצה, צריכים שההנהגה, כולל גם אתה, יושב ראש ועדת הכלכלה, תיתן את האמירה שלך שבסופו של דבר אנחנו באמת מתמודדים עם חוסר ידיים עובדות, אבל אנחנו מוצאים את אותם אלה מגיעים אחרי חודש-חודשיים, אתה משקיע בהם, נותן את הנשמה, הופ, נותנים לך בעיטה, בורחים ועוזבים אותך לבד עם כל היבול, עם כל הגידולים מלאים בפירות ואין לך עם מי לדבר. תחשבו על הכול, בבקשה, אדוני. אני חושב שאני אומר את עמדתכם בכללית? << דובר >> קריאה: << דובר >> מצוין. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> יופי, אז אני יכול להיות חקלאי? תקבלו אותי לאגודות שלכם? << אורח >> אנה מלר: << אורח >> כן. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> התקבלת. היושב ראש, מילה אחת אני רק אעיר. אנחנו מעלים בקרוב הצעת חוק שתבטל סוף סוף את החובה לשלם ביום בחירות, לא עלינו, בין אם מוניציפליות וגם - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה עבר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, המוניציפלי לא עבר, ואני מקווה שנספיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלא יהיה צורך לשלם למי שהוא לא אזרח ישראלי, למי שלא מצביע, את היום שבתון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> רק שלא תבקש שתהיה להם זכות הצבעה, מזה אני הכי מפחד. אז הלך עלינו הימין. << דובר >> קריאה: << דובר >> יום השבתון לא יציל אותנו. << אורח >> אנה מלר: << אורח >> אני חקלאית ממושב נעמה בבקעת הירדן, מגדלת תבלינים. אני רוצה להגיד לכם שהעלות של העובדים אצלנו מגיעה לכ-50% מהפדיון, מה זה אומר? אנחנו בערך משלמים לכל עובד בממוצע, עלות העובד, בין 2,700 ל-3,000 דולר לחודש. עכשיו תגידו אתם איך אנחנו יכולים להתחרות גם ביצוא, ובגלל זה היצוא הישראלי יורד, ואני לא מדברת רק על התבלינים, אלא על הכול, אנחנו לא יכולים להתחרות בהוצאות כאלה של העובדים של 50%, וזה קשור גם ליוקר המחיה. אם בטורקיה משלמים 300-200 דולר עלות עובד ואנחנו משלמים פי עשרה, אז תגידו אתם אם זה תנאים שווים לתחרות. אז חייבים, מה שדיבר פה ישי, ליצור איזה שהוא פורום כי כל מיני משרדים מתעסקים עם הנושא של עובדים זרים וההוא אומר תלכו לזה, וזה אומר שזה אחראי על זה. צריך שיהיה משהו אחד שיישב וידון בכל הנושא הזה, שאנחנו נוריד מעצמנו את הגיבנת הנוראית הזאת. << אורח >> אלי כהן מוגרבי: << אורח >> אני רוצה לסבר את העניין של העובדים הזרים. קודם כל היה אבסורד בבחירות הקודמות ששילמנו שכר ימי שבתון לעובדים הזרים וגם למשתלמים בחקלאות. גם משתלמים שהגיעו לעשרה חודשים, אולצנו לשלם להם שכר ביום הבחירות. לגבי הנושא של השכר של העובדים הזרים, אנה גם העלתה את זה, זה 7,300 שקל מדויק לפירוט השקל לשקל, כולל תוספת ותק, דמי הבראה, פנסיה, פיצויים, שכר בסיס יסוד זה 5,300 שקל שכר מינימום, זה 7,295. לחקלאי מותר לנכות 580 שקל לחודש בלבד. אם אני מוסיף שעות נוספות אני מגיע ל-9,000 ו-10,000 שקל בעלות של העובד הזר. אני חושב שבעניין הזה אנחנו צריכים לעשות איזה שהוא רה ארגון מחדש לגבי העלויות של העובד הזר, כי באירופה העלות היא בערך 1,500 דולר לחודש ופה אנחנו מגיעים כמעט ל-3,000 דולר לחודש. השאלה איך אנחנו מבצעים את זה נכון, איך עושים את זה חכם. או שנחריג את העובדים הזרים משכר המינימום, או שנשנה משהו פה בעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה היא ארצית, היא לא רק בחקלאות. << אורח >> אלי כהן מוגרבי: << אורח >> העלויות של העובד הזר בחקלאות הן מאוד קריטיות לחקלאות הישראלית. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פתרון, אנחנו מחלישים את השקל כדי שזה יעלה פחות דולרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל הבעיה היא לא רק בחקלאות, ההוצאות על העובדים הזרים. << אורח >> אלי כהן מוגרבי: << אורח >> המשקל שלהם בחקלאות הוא כבד מאוד, הוא 50%. << אורח >> אנה מלר: << אורח >> הבעיה שצריך להעלות במחיר וירקות אנחנו לא יכולים לעלות במחיר. << אורח >> עדי רז: << אורח >> אני חקלאי גם כן, מגדל עגבניות ומלפפונים, ממושב כמהין באזור קדש ברנע. אני מגדל עגבניות ומלפפונים בחממות, 100 דונם. הנושא של העובדים הזרים זה נושא שהוא מאוד אקוטי לנו בירקות, עגבניות ומלפפונים זה עסק אינטנסיבי. בשנתיים האחרונות המשק שלי בנוי על 100 דונם, אני מגדל רק 50 דונם, רק בגלל עובדים זרים. העלויות שלהם מאוד יקרות, אני מגיע לעלות של 10,000 שקל לחודש לעובד. אני לא יכול להתחרות בעגבנייה טורקית, ששם עולה 200 דולר עובד. צריך לעשות משהו בנושא הזה. בנוסף אני רוצה להגיד שאני מלווה את ועדת הכלכלה הרבה זמן עם כל הנושא של הרפורמה, ואני חייב להגיד שבאמת רוח חדשה מגיעה. צריך לשכוח את מה שהיה קודם. ואם נדבר במונחים חקלאיים אז צריך לקחת טרקטור עם מחרשה עמוקה, להכניס באדמה והאדמה הזאת זה נערי האוצר ולהפוך אותה, כי ההסתכלות שלהם היא מאוד מאוד מאוד צרה וקטנה. אני לא יודע כמה תעשייה יש מסביב לחקלאות, אבל אני יודע שיש מפעלים מהצפון והדרום, קיבוצים, עסקים שתומכים בחקלאות, ואם אני אפול הם גם יקרסו ואני לא שמעתי את זה פה, לא שמעתי את זה פה מאף אחד מהכלכלנים של האוצר, כמה החקלאות תורמת לכלכלה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי עוד רוצה, רק בנושא הזה. << אורח >> רוברט עמרוסי: << אורח >> יש בעיה גם בעובדים העונתיים. אני מגדל מנגו, זיתים כבר חוסל על ידי מדינת ישראל. מצטער, איפה צבי אלון? הוא מכיר את הסיפור, הייתי מגדל 350 דונם זיתים, בגלל היבוא הפרוע של העשור האחרון הלך הענף בסייט למאכל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מגדל משהו אחר עכשיו? << אורח >> רוברט עמרוסי: << אורח >> עכשיו אני מגדל מנגו. בעונת הקטיף של מנגו, משק כמו שלי שמגדל 160 דונם מנגו זקוק לעשרות עובדים. אני נעזר עם חבר'ה צעירים, אם זה מהמכינות או מהסביבה, נעזר בכל הכפרים מסביב, יש לנו בעיה קשה של איכות הקטיף גם. עם התאילנדים זה ממש מחשב, אתה מתכנת ואתה שומר על הפרי והפרי מגיע גם ליצוא, גם לשוק המקומי, ומנגו זה גידול של יצוא בעיקר. חשוב מאוד שהעבודה תתבצע כמו שצריך, עבודת הקטיף והאריזה. אנחנו צמאים לעוד ידיים עובדות. כשמגבילים משק לחמישה עובדים וגם אם הגדלת אותו ב-100%, עוד חמישה עובדים בקטיף זה צחוק ילדים. אז צריך לטפל בסוגיה הזו של הניוד, לנייד מכסות. אם רוברט עמרוסי רוצה לקטוף מנגו הוא ייקח אותם ביולי-אוגוסט, משה צריך לקטוף אבטיח, סתם דוגמה, צריך להקים בנק של עובדים שניתן לנייד. העלויות הן קשות, אבל חייבים להתמקד גם בפתיחה של יבוא יותר רציני של העובדים הזרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. זהו בנושא הזה? << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> אני אתן דוגמה, אדוני, לגבי העובדים הזרים. יש אפליה בין חקלאי צעיר חדש – אמר פה לפני כן חבר הכנסת פורר שהוא רוצה לחזק את הדור הצעיר, אז אני אחדש לאדוני, כשאתה חקלאי חדש יש לך רק עשרה דונם ופתחת משק חדש, אומר לך משרד החקלאות: לא, תהיה ענק אתה תקבל תאילנדי, תגיע ל-50 דונם, תגיע ל-70 דונם, תקבל תאילנדי. למה לא לעזור לנו, לחקלאים חדשים, צעירים, לקבל תאילנדים מהעשרה דונם הראשונים, מה-20 דונם הראשונים, צריך לטפל בזה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה הגדולה שעומדת, היושב ראש, זה למה בכלל אנחנו עוסקים בשאלה הזאת. אנשים מוכנים להגיע, מוכנים לשלם, אף אחד לא ייקח מה שלא צריך, זה גם לא אנשים שנשארים בארץ, אז כל המגבלה הזאת, הניתוח היחיד שאני יכול לקבל זה עוד אמצעי ללחוץ על חקלאים להתפשר בהקשרים אחרים לגמרי של כל מה שעומד על סדר היום וזאת בושה וחרפה. כמובן מנוגד ל עקרונות הבסיס של רוב אנשי האוצר של משק חופשי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אולי להוסיף איזה הערה. אנחנו כמעסיקים מחויבים בתשלום של פנסיה לתאילנדים וביטוח לאומי וזה הרבה מאוד כסף, זה יכול להוזיל אם אפשר בחקיקה, זה לא הגיוני כי הכסף הזה פשוט נזרק לפח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל העובדים הזרים, משלמים להם פנסיה גם אם הם באים לשנתיים-שלוש, אין בזה שום היגיון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וזה לא הגיוני והם גם לא ינצלו את הכסף הזה. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> אדוני היושב ראש, אם אפשר להוסיף עוד מילה פה. בעולם, גם באירופה וגם בארה"ב, משקיעים מיליונים בחקלאים כדי להכניס דור חדש לענפים האלה. באיחוד האירופי בין 2007 ל-2020 - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה לא קשור לעובדים הזרים. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> לא, זה קשור, כי לא יהיו משקים חקלאיים אם לא יהיו בעלי בית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קשור. גם אם יהיה דור חדש הוא ירצה עובדים זרים. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> נכון, נכון, זה תלוי אחד בשני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תכניס לי את הדברים האלה עכשיו, מספיק. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין דור חדש, לצערי הרב, בחקלאות, גם לא יהיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש איזה מחקר שעשו הממ"מ שקשור לעובדים הזרים מול מדינות העולם? << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> אדוני יושב הראש, אם אפשר, בהקשר לשאלתך. נדב שטילמן, התאחדות האיכרים בישראל, אני סמנכ"ל כלכלה בארגון ואנחנו ערכנו מחקר בנושא השוואתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם את זה? << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> יש לנו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשיתם מחקר השוואתי לגבי מה? << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> גם לגבי עלויות העסקה של עובדים זרים במדינות שונות וגם לגבי מדיניות של הבירוקרטיה הקשורה וגם לגבי מדיניות קבלת הוויזות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך מחקר השוואתי גם לגבי תשלום לעובדים הזרים, של הפנסיה ושל כל התנאים מסביב? << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> כן, גם לגבי הפנסיות. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> גם בדרכי היציאה של העובד או רק בלקבל אותו? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> נדב, הוא שואל לגבי מדינות אחרות. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> כן, יש לנו מחקר השוואתי הנוגע לאיך מדינות אחרות מתמודדות עם סוגיות העובדים הזרים. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> ומה מצבנו בגדול? << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> מצבנו בגדול, שאנחנו מדינה שהכי מקשה על כניסה של עובדים זרים ומחזיקה אותם בזמן מהקצרים ביותר ומשחררת אותם בצורה מסורבלת ביותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול לשלוח לנו את המחקר הזה? << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> כן, המחקר יועבר אליכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תעביר את זה למנהלת הוועדה. אני רוצה להבין, הרעיון הזה שאתם נותנים, שייקחו את העובדים הזרים לפי עונות לחקלאים, איך אפשר לפתור את זה? איך אפשר ליישם את זה? << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> אני אשמח שאסף לוי ממשרד החקלאות יתייחס לזה, אבל בתמצית, א', מכסות העובדים הזרים ככלל ניתן לבטל אותם בדיוק כפי שאמר חבר הכנסת שוסטר. אין היגיון כלכלי מאחוריהן בכלל, להגיד לחקלאי כמה הוא צריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, יש היגיון שקשור לדברים אחרים, המדינה זה לא רק חקלאות. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> נכון. אבל בהיגיון כלכלי. כבר הגענו להסכמות, גם עם המועצה הלאומית לכלכלה, אין היגיון מאחורי זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש היגיון אחר, לא קשור לחקלאות. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> נכון, אני מכבד את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין קשר לחקלאות, לא כל דבר זה חקלאות. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> ולא כל דבר זה כלכלה, מסכים. אז בהקשר הזה, כפי שאמר חברי עמרוסי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא עונה לי לשאלה, יש לך תשובה לזה? הרעיון הזה שייקחו עובדים זרים, סתם לדוגמה הוא צריך את זה למנגו הוא יקבל בחודשיים האלה, זה צריך לקבל – איך מיישמים דבר כזה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> מאוד פשוט. קודם כל גם היום אפשר לנייד עובדים דרך רשות האוכלוסין, מי שצריך יותר או פחות, הבעיה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה רשות האוכלוסין? הבאת עובד לפה, העובד לא בא על חשבונך, הוא בא למשק הספציפי. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> העובד בא למשק הספציפי ועדיין יש העברה בין משקים בתוך אותו מושב, לא צריך בכלל לעבור דרך רשות האוכלוסין, בין משקים שונים אפשר לעשות את זה דרך נוהל מסודר ברשות האוכלוסין וזה קורה, הבעיה שהמכסה לא מספיקה לעוגן. ברור לכולנו ש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הבנו, שחסר 12,000 עובדים למכסה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> זה הפתרון. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> ברגע שתהיה מכסה גדולה אפשר יהיה לעשות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מה אתה רוצה? שהמושבניק ירוץ עכשיו לרשות האוכלוסין? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא. קודם כל זה קורה וזה עובד מאוד טוב וזו לא בירוקרטיה יותר גדולה, רק צריך להגיע כדי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באותו מושב, עובד זר אצלי, אני מעביר אותו למשק אחר מי משלם לו את הוצאות הלינה והכול? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> עדיין איפה שהוא גר, כי זה באותו מושב, הם מתקזזים ביניהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש דבר כזה? אתם מצליחים להסתדר ביניכם? << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> הבעיה שאפשר לעשות את זה רק לחצי שנה, ולא רק זה, אתה מחויב לקלוט אותו לחצי שנה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אם זה בתוך מושב אין בעיה, להוציא אותו החוצה אתה חייב לעבור דרך - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כדי לשמור על זכויות העובד והמשכורת, ואדוני, יש לנו כבר רעיון מול רשות האוכלוסין. אנחנו עכשיו עושים עבודה כדי למפות את הגידולים שהם עונתיים, ובתוך המכסה הקיימת, ככל שהיא תהיה יותר גדולה נעשה את זה בכמות יותר גדולה וניתן פתרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם יושבים על זה איתם? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כן, הרעיון זה לקחת חקלאי עוגן, בסיס, שהוא יקבל את המכסה, אבל הוא יתחייב לנייד את אותו עובד לא מהמכסה הבסיסית שלו, מאותה מכסה מיוחדת, לחקלאי אחר מגידול חליפי לו בתקופה שהוא לא צריך. אנחנו עכשיו יושבים מול התאחדות החקלאים ויחד עם יענקלה כדי למפות את העובדים מתוך המכסה הקיימת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתם מטפלים בזה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אבל זה בשוליים כי הכמות קטנה. ככל שהמכסה תהיה יותר גדולה נוכל לעשות את זה יותר טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? הוא אומר 33,000. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> המכסה היום היא 31,200. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא כמות קטנה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אבל הביקוש לעוגן הוא בערך 45. ככל שנעלה את המכסה יותר תהיה לנו יותר גמישות לעשות את הדברים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אוקיי. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> אסף, אתם תסכימו שאגודות חקלאיות ייקחו אחריות על הדבר הזה, שהם יקבלו את הוויזות והם ישנעו את העובדים? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> קודם כל זה לא אני, כי האגודה החקלאית אם היא תיקח אותו היא תהיה מעסיק והיא תצטרך להיות חברת כוח אדם וזה בעייתי. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> נדב, זה לא המקום לדבר על הדברים האלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> קודם כל שיגדילו את המכסה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> הבעיה העיקרית זה המכסה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אנחנו ביקשנו להעלות את המכסה הקיימת ל-45,000 עובדים, ביקשנו באוצר. אני מקווה שלפחות לדברים האלה יהיו שם אוזניים להקשיב לנו. ביקשנו, בכלל כל הטענות שלכם, להגדיל את הכמות ל-45,000. אני מקווה, ואז זה יפתור לכם המון בעיות בנושא. << דובר >> קריאה: << דובר >> ברגע שתהיה תוצרת טרייה יותר בשוק יוקר המחיה יקטן, צריך לחשוב על זה. ברגע שעלות הייצור תקטן הכול יקטן. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אנחנו מנסים כבר שנים רבות להגדיל את המכסה ולא מצליחים לפרוץ את העמדה של האוצר שזה פוגע בהעסקה של ישראלים. האבטלה היא במינימום, יש לנו מחקרים שמראים שהגדלת מספר העובדים הזרים מגדילה את הפריון ומגדילה את התעסוקה של הישראלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל באיזה תעסוקה? הם לא רוצים לעבוד בחקלאות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא, בענפים מקבילים, מסביב. ככל שיהיה יותר תוצרת חקלאית יצטרכו יותר תשומות ויצטרכו יותר עיבוד ויהיה יותר בסופר וזה יעלה את כל המעגלים הנוספים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו את זה. נעשה ישיבת מעקב. אנחנו לא יכולים להיכנס לזה כרגע יותר ממה ששמענו. נעשה ישיבת מעקב, נראה מה הסתדרתם עם רשות האוכלוסין, עם משרד הפנים וכו'. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אנחנו מאמינים בהובלה שלך בנושא הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעשה ישיבת מעקב בעניין הזה ואז נדון. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אני מציע שבאמת תרכזו את כל הקשיים שיש לאותה ועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גמרנו את הנושא הזה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> רני בר נס מבקש לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, רני. חבר'ה, זה דיון כללי, זה לא דיון שעכשיו אנחנו פותרים את כל הבעיות, אנחנו לומדים את הבעיות ונמשיך הלאה. << אורח >> רני בר נס: << אורח >> רני בר נס, מושב ביצרון, מגדל פירות ובתפקידי הציבורי יושב ראש ענף הפירות במועצה. אני שומע את הדברים פה, אנחנו יכולים בענף הפירות, אני מאמין שגם בירקות, לספק את כל הפרי הטרי שהמדינה הזאת צריכה, אבל מה? נדרש יחס מהמדינה, לא אנטי כל הזמן. אם הולכים איתנו כמו שאכן מצהירים, מיליארדים להשקעות והכול, אנחנו מסוגלים לספק את רוב התוצרת שהמדינה הזו צריכה. אבל אני אלך איתכם רגע, נלך על מפת הארץ רגע. אנחנו לוקחים את הבקעה ואת עמק המעיינות, ואת הערבה, הכול תמרים ופלפל, מי יגור שם אם אין לו חקלאות? כולם לוקחים את המזוודות והולכים לתל אביב, אין מה לעשות שם. אתה הולך הלאה, הולך למטולה, לגליל המערבי, יערה, נטועה, מרגליות, מי יגור שם, יש לי חברים במנרה, אם כשהוא פותח את החלון ועמדת חיזבאללה מול האף שלו. איך אנשים יכולים לחיות? אם אין להם חקלאות הם הולכים משם. האנשים האלה, מגיע להם את מעט הכבוד אפילו רק על הישיבה שם, אני כבר לא מדבר על חקלאות במרכז הארץ. מי שקובע כאן את התשומות במדינה, הכול המדינה, ממים, לחשמל, הכול. אתם רוצים להוזיל, אנא, אנחנו בשמחה, תוזילו לנו קצת את הדברים. לא יכול להיות שבאותו תדרוש ממני להוזיל את מחיר הפירות ואתה מרים את מחיר המיסים על העובדים הזרים. זה לא יכול להיות. צריך להבין, אנחנו נוטעים עץ, אנחנו נוטעים אותו ל-40 שנה, כל שנתיים מתחלף שר, מה אני אסביר לעץ, למה אני עוקר אותו, כי התחלף שר? זה לא יכול להיות. הטווח הארוך בחקלאות, בכל אופן במטעים זה טווח ארוך, נטעת עץ אבוקדו זה ל-40 שנה, נטעת גפן, ל-40 שנה, נטעת תפוח. אתה לא יכול כל שנתיים להחליף מדיניות כי התחלף שר, אבל חייבים להתגמש איתנו. אני הולך הלאה. תראו מה קורה, אם אכן היבוא הוריד בשקל את המחיר בשוק, מגדל תפוח, שיש לו 6,000-5,000 קילו ירד לו בחמש, או אם זה חצי שקל, ירד לו ב-3,000-2,000 שקל ההכנסה. אין לו הכנסה, חבר'ה. פה מדובר על כל ההכנסה שנעלמה לו ממש. אני הולך הלאה. דובר על הנושא של הגנת הצומח, אני אגע בנגיעה קטנה. כשאנחנו מדברים על PRA, השירותים להגנת הצומח אחראים על זה, אז אנחנו מעמידים דבר שאומרים שאנחנו שומרים על הצומח במדינה הזאת, מהיער ועד הפירות והירקות. בקוריאה, ביפן ובסין, כשרצו לקנות פקאן אבוקדו או מה שהם רצו הם באו לפה ובדקו ושמו לנו מלכודות ואפילו תפסו שבילפנו אותם קצת, הם אמרו: חבר'ה, אלינו אתם לא תביאו מחלות. פה בארץ אמרו: לא, כאן לא צריך PRA, פה צריך תעודה מספיקה. אני אומר לכם שאני חקלאי שמייצא כל יום, כשאני אורז את האבוקדו באים אליי אנשי השירותים להגנת הצומח ואני איתם, שתבינו שאנחנו בעד, בודקים לי לפי איך שהם רוצים 100 משטחים וכשזה בסדר נותנים לי אישור ולא פוסלים לי את זה, מחוץ לארץ משום מה רוצים לייבא הנה בלי הבדיקה הזאת, תעודה. אני אומר לכם, בדיזינגוף סנטר אתם בחמישה שקלים יכולים לקבל תעודה של טייס ושל רופא ואני לא יכול לסמוך על נמיביה, כמו שאמר לי חבר שלי, שהם ייתנו תעודה של בריא. באירופה טעו, התירו יותר מדי, היום הם משלמים על זה ביוקר והם חוזרים חזרה בהחמרה שלהם לגבי העניין של הגנת הצומח. האבוקדו בארץ והבננות בארץ בלי אף ריסוס, אתם באמת רוצים לאכול את הבננה מדרום אמריקה עם 40 ריסוסים? ואני אמרתי לשר פורר, בוא נעשה הסכם, אתה והילדים שלך והנכדים שלך תאכלו רק יבוא ואנחנו נאכל רק תוצרת הארץ, סלט טרי כל בוקר ופירות טריים ואני אומר לכם, בדקנו גם את היבוא, לא תמיד הוא הגיע יפה, אתם לא רוצים לראות את התוצאות. פער התיווך. זה דבר לא הגיוני. הדבר הזה, אני אומר לכם, אני קטפתי בבוקר אפרסקים, אני מקבל טלפון מהבן שלי בתל אביב, הוא אומר לי: אבא, בחיאת דינק, כמה קיבלת על האפרסק הזה מהבוקר? אני אומר לו: אין לי, הוא אומר לי: לך עכשיו למחשב, אני הולך למחשב, אני אומר לו קיבלתי שישה שקלים, הוא אומר לי: אני רואה כאן ביפו משטח שלך ב-36 שקלים. לנו יש יד בדבר הזה? באים אלינו בטענות על יוקר המחיה ואני כבר לא אחזור לוועדה לבדיקת פערי התיווך כי יש שם הרבה ביקורת מה לומר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, יש ליסודות נתונים, היושב ראש, על מה קורה בפערי התיווך. בממשלה, הממשלה עצמה מחזיקה את זה, אני חושב שאלה נתונים מדהימים. << אורח >> רני בר נס: << אורח >> תן לי לסיים, בבקשה. אני אומר לכם שבמדינת ישראל ללא חקלאות זה סעודיה בלי נפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אני מזכיר לכם שאמרתי בלי הרצאות. כל מה שאמרת זה יפה, אבל מבחינת הדיון זה לא תרם לנו. << אורח >> רני בר נס: << אורח >> אז אני מסיים ואני אומר, אנחנו בתור חקלאים גאים במה שאנחנו עושים ואנחנו מספקים פה אוכל בריא וטעים, תנצלו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. עכשיו אני רוצה לעבור להגנת הצומח. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני רוצה רק מילה אחת. אני רוצה להגיד שדווקא בליל התקציב למרות כל מה שאמר השר הקודם הצלחנו להגיע להסכמות בנושא הגנת הצומח, הסכמות ביחד עם משרד האוצר ועם שר האוצר והשר שלנו. זאת אומרת בנושא הגנת הצומח יש לנו הסכמות ואנחנו לא הלכנו על הרפורמה מרחיקת הלכת של הממשלה הקודמת, אבל בהחלט עשינו משהו אחר ואני חושב ששלומית תסביר את זה הכי טוב שיכול להיות, מצד אחד נאפשר פתיחה, מצד שני הפתיחה לא תהיה רשלנית ולא תהיה חסרת רסן. << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> אני רוצה עוד משהו רלוונטי בנושא של רני. מילה, בבקשה, באתי מהגליל העליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמענו הרצאה על הצורך בחקלאות. זה תורם לנו משהו לדיון? << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> ברשותך, מילה, אני רוצה להגיד. אני ירון בלחסן מרמות נפתלי, מגדל אגסים ברמות נפתלי בגליל העליון. מה קרה השנה, חברים? השנה הורידו את המכסים בפעימה השנייה ואני רוצה שתשמע טוב, היושב ראש. אני מגדל אגסים, אני מקבל 3.5 שקלים לקילו עבור קילו אגס. אני אתמול הלכתי ועשיתי סיבוב בסופרמרקטים ויש לי פה את התמונות של כל המחירים, 15, 16, 17, 18 שקל. אתם חושבים שהמכס שירד השנה, היבואנים והסיטונאים גלגלו את זה לצרכנים? לא, הם השאירו אותם בכיסים שלהם, הכניסו יבוא לארץ ושמו את הפרי על המדף באותו מחיר. המגדלים חטפו פה מכה של 3,000-2,000 שקל לדונם, בגליל עם עשרות אלפי דונמים שהם נמצאים באיום כלכלי בלתי רגיל, בגבול הצפון, על גבול הלבנון, בגולן, עומדים לחסל מטעים שלמים, ממש לחסל אותם השנה. אם לא נקבל את התמיכות הישירות, לא 600 ולא 900 ולא 1,000 שקל לדונם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רואה שאתה חוזר? דיברנו על התמיכות הישירות. << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> כמו שצבי הגיש לכם את הטבלה, מנכ"ל מועצת הצמחים, צריך לתת את התמיכות הישירות ולראות מה בעצם המכס עשה, כי הורדת המכס לא הורידה שום דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די, רגע, מספיק. אתם רוצים כל אחד לדבר ולסיים את הישיבה? << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> אין מה לעשות, צריכים להבין ולשמוע את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בוא נסיים את הישיבה, כל אחד ידבר כי הוא בא מהגליל ולא נעשה כלום, זה מה שאתם רוצים? מה הולך איתכם? אני לא מבין את זה, מה זה נותן לכם עכשיו לתת את אותה הרצאה? דיברנו כבר על הנושא של הפיצוי הישיר, אז למה אתה צריך לחזור על זה? << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> כואב לנו הלב על הנזקים שהשר הקודם עשה, אין מה לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז מה זה יעזור לדיון עכשיו? זה יעזור משהו? לא הבנתי את העניין הזה. בחייכם, מה הולך איתכם? אתם ממש מגזימים. אותך שמענו כשהיה פה השר, אני כבר יודע מה אתה רוצה להגיד ודיברנו על זה, אז בשביל מה לחזור על זה? מה זה נותן? אני לא מבין את זה. העיקר ללכת עם הרגשה טובה הביתה? זה פותר לך את הבעיה? זה לא פותר לך את הבעיה כשאתה הולך בהרגשה טובה הביתה, כי אתה מגיע לאותה בעיה ולאותה סיטואציה שצריך לפתור אותה. משרד האוצר, אני רוצה שתבדוק לי רק דבר אחד. אם אתה מוריד את המכס על מוצר מסוים וזה לא בא לידי ביטוי במחיר הסופי לצרכן אני רוצה לדעת מי מקבל קנס על זה. אני לא מוכן שיפטרו את האנשים ממכס וזה לא בא לידי ביטוי. אתה אמרת לי שאם תעשו את זה המחיר יעלה, אני לא חושב שאתם צודקים, אני רוצה בעניין הזה חוות דעת. הורדתם את המכס על מוצר מסוים, זה לא בא לידי ביטוי בסוף כי מישהו לקח את הכסף לעצמו, אז אותו בן אדם יקבל קנס, אותו יבואן יקבל קנס, קנס בגודל החיסכון שעשו לו במכס. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא כבר קיבל 200 מיליון שקל פרס, לא קנס, הורדת המכסים ב-200 מיליון שקל ליבואן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מדבר על יבואן ספציפי עכשיו, אתה רוצה על יבואן אחד שכשל להאשים את כולם? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא אחד, כל היבואנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסוף היבואן צריך להצליח למכור פה יותר זול מהחקלאי המקומי. אם לא יותר זול לא יקנו ממנו, אז מלכתחילה הוא בטח יגלגל את הורדת המכס למחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע, ואם הוא לא גלגל? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז לא יקנו ממנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מספיק לי. כמו שעשינו עכשיו קנסות על היבוא המקביל, שיש לנו חקיקה על העניין הזה, למה אני לא יכול לעשות חקיקה שנותנת קנס למי שקיבל פטור ממכס ולא גלגל אותו לצרכן? למה אני לא יכול לעשות? אז הוא יחשוב פעמיים לפני שהוא לוקח את זה לעצמו. כמו מה שקרה עם החמאה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> חוץ מחקלאות בכל המדינה יש פטור ממכס, הענף היחיד שעוד אין בו פטור ממכס, זאת אומרת שבכל יתר הענפים זה משהו שהוא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מדבר על החקלאות, אני מדבר על המזון כרגע, לא על משהו אחר. תבדקו את העניין הזה. אם לא, אנחנו נעשה חקיקה משלנו, הח"כים, בעניין הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא מכיר תקדים שמטילים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אני לא מכיר תקדים, בסדר. אנשים צריכים להיות הוגנים, קיבלו הנחה, שיגלגלו את זה לצרכן ולא ייקחו את זה לכיס. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפי מה שאתה אומר, מה שמניע אתכם זו האידיאולוגיה של הורדת המכסים ולא ירידת המחיר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אני מבקש לא - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא בושה להגיד ש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הם עושים את זה על מנת שיוריד את המחיר, אז בוא נחייב אותו לשים חזרה - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - ולא מכס, זה לגיטימי, אבל פה הדיון הוא איך זה משפיע על המחיר. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> איך אתה מפצה את אותם אנשים שעליהם נאמר הזורעים בדמעה, מה עם ברינה יקצורו? זה לא קיים אצלך? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> א', אין לנו אידיאולוגיה, לא ברור לי מה זה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זו בדיוק הבעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין להם אידיאולוגיה במה שהוא אמר, חבר'ה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו פועלים לא ממניעים אידיאולוגיים כאלה ואחרים, מטרתנו כמובן היא לדאוג לרווחת אזרחי ישראל ולהוריד את המחיר לצרכן אל מול האיזון של התמיכה בחקלאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תבדקו את העניין הזה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי את התשובה שלו להורדת המכסים כשזה לא מוריד את המחיר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מכס זה כלי, כמו לעשות דברים אחרים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואם זה לא מצליח אז מה המסקנה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין בעיה, יכול לא להצליח, אבל אם הוא עשה את זה בכוונת מכוון ההוא יקבל קנס בגודל ההנחה שנתנו לו במכס ועוד כפול שתיים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך תאכוף את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אאכוף את זה, אני צריך לאכוף? בשביל זה יש את הממשלה, לא? << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר להוסיף מילה בנושא הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה רק היה רעיון, אנחנו לא נתחיל דיון על הרעיון הזה. בבקשה, הגנת הצומח. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> תודה, שלומית ציוני, מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת בפועל. קודם כל נאמרו פה המון דברים והגנת הצומח זאת יחידה מקצועית ששמנו מוזכר בשנתיים האחרונות עם אוריינטציה מסוימת. אני רוצה לומר שבשנים האחרונות נוצר פה איזה שהוא נרטיב שגוי, אפילו מעוות, שהופך את הגנת הצומח לאיזה חסם סחר מכוון שמונע בצורה מכוונת, אולי על ידי גורמי הנהלה והנהגה, חוסם את יבוא הצמחים לישראל. אז קודם כל להבהיר חד משמעית שזה לא ככה, הגנת הצומח זו יחידה מקצועית שעושה את העבודה שלה בצורה הכי מקצועית שיש כדי לאפשר סחר, לאפשר יבוא ולאפשר יצוא גם, כמו שרני פה סיפר כמה קשה היצוא גם למדינות אחרות שעושות בדיוק את אותו דבר. זאת אומרת האג'נדה שלנו היא לאפשר את הסחר תוך מניעת חדירת נגעים לאותן מדינות, או אלינו כשזה ביבוא, או לאותן מדינות שקונות את התוצרת הישראלית שאנחנו מוכרים ומשווקים. העקרונות שאנחנו עובדים עליהם זה עקרונות בין-לאומיים, כל מדינות העולם עובדות באותה צורה, על פי אותה אסטרטגיה, ואבן הדרך הראשונה והמרכזית ביותר באסטרטגיה הזו זאת המניעה והמניעה מבוססת על תהליך ועל משנה סדורה שנקראת PRA, זו הערכת סיכונים, מה שכולם מכירים ומוקירים גם, גם מי שמתנגד לתהליכים שלנו. אני לא רוצה להיכנס למה שהיה בהנהלה הקודמת, בהנהגה הקודמת, שלקחה רפורמה למחוזות מאוד מאוד רחוקים והכתיבה לנו כארגון מקצועי גבולות גזרה מאוד קשוחים על איך אנחנו נעשה את העבודה שלנו. אני שמחה שיש לנו היום הנהלה אחרת ויש הנהגה אחרת והחלטת ממשלה אחרת שמובילים אותה השר שלנו, סגן השר והמנכ"ל, ושבה אנחנו כן מאפשרים יבוא, אבל בצורה הרבה יותר, כמו שהשר אומר, מבוקרת ואחראית. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> יד על הדופק. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> נכון. ואנחנו עושים תהליכים של הערכת סיכונים, פיתחנו מתודולוגיה חדשה בשנה האחרונה בתחום הפירות והירקות. רק לאחרונה פתחנו לדוגמה את יבוא הקיווי מיוון והשבוע הגיעו משלוחים ראשונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכנס לחוק ההסדרים עכשיו? << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> הקיווי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הגנת הצומח. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> המתודולוגיה שלנו החדשה נכנסה לחוק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בהסכמת האוצר? << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> ובהתנגדות החקלאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תסבירי לי איך זה ישפיע על המחיר, הסיפור הזה. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> קשה לי לומר, אני לא כלכלנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי את העניין של ההגנה על הציבור בעניין הזה, אבל יש לזה השפעה על היבוא, על המחיר. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני אגיד. הגנת הצומח, יכול להיות שהיא תאפשר יותר מוצרים ויותר מדינות להביא לישראל, מהרגע הזה זה כבר לא בידיים של הגנת הצומח, זה בידיים של היבואנים, החקלאים, השחקנים, האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם קובעים מוצר מסוים מאיפה אפשר לייבא אותו, זה בערך העניין, נכון? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> ובאיזה תנאים. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> באיזה תנאים זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה התנאים? << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> אנחנו מזהים את הנגעים, את אותם מזיקים ומחלות פוטנציאליות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתם אומרים שאי אפשר לייבא מהמדינה הזאת. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> לא, לא אי אפשר לייבא. אי אפשר לייבא זה באמת מסקנה סופית מרחיקת לכת כשכלו כל הקיצין, אבל יש לנו הרבה שיטות בתיאום ובהידברות עם מדינת המקור כדי להגיע להסכמות איך הם מונעים את זה שהמזיקים שיש אצלם לא יגיעו לישראל, זאת אומרת שכשהמשלוח מגיע לארץ אנחנו יודעים שנעשו פעולות, כמו שאנחנו עושים ביצוא, נעשו פעולות ביוון כך שהקיווי שיגיע לישראל יהיה חופשי מאותם נגעים שאנחנו זיהינו שקיימים שם ולא קיימים בארץ ועלולים לגרום אצלנו לנזק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לזה עלויות, אני מבין, נכון? << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> העלויות חלות בדרך כלל על המדינות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו צריך לבדוק את הדברים האלה. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> בהחלט. המדינה המייצאת, מדינת הייצור המייצאת, אם הדרישות שלנו הן קפדניות מאוד כי הבעיות הן מורכבות אז חלות עליהן איזה שהן עלויות כפי שחלות על היצואנים שלנו כשאנחנו מייצאים הדרים לאיחוד האירופי והדרישות הן מאוד מרחיקות לכת, כך שעל היצואנים, על החקלאים, גם חלות עלויות. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> אנחנו משלמים על הבדיקות שאנחנו מייצאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> והנושא הזה של הגנת הצומח מוסכם על החקלאים? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> רק מילה אחת. צריך להבין שאמנם עשינו איזה שהוא הסדר או הסדרה עכשיו בחוק ההסדרים, אבל אל תשכחו שיש המון מוצרים שכבר פתוחים ליבוא, זה לא שמחר פותחים ליבוא, רוב סוגי הירקות בישראל המרכזיים, תפוח אדמה, עגבנייה, מלפפון, גזר, בצל, פתוחים מזמן, מגיעים לישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה, לא מגדלים בישראל? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> מגדלים וזה מגיע עם מכס כזה או אחר ועם תמיכה ישירה כזו או אחרת שצריך לטפל בה, ומצד שני גם בפירות, האפרסק, דיבר עליו השר, עדיין לא פתוח, אבל תפוח העץ והאגס והחרובים והקיווי, הענבים, לא מעט פירות פתוחים. ההסדרה שעשינו עכשיו היא אקסטרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. אין לכם מה להגיד על זה? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לשאלתך, מה שמשרד החקלאות הגיע עם הרשויות אנחנו קיבלנו את זה. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> אני מצטער אם לא הצגתי את עצמי נכון, מעבר להיותי סמנכ"ל כלכלה בהתאחדות האיכרים בישראל אני גם כורם, אני דור שלישי למשפחת כורמים, דור עשירי בארץ. ברמה המקצועית ההסתייגויות שלנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי העניין הזה. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> כן, לגבי העניין הזה. קצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני רוצה להסביר לך, העניין הזה יבוא לוועדה במסגרת חוק ההסדרים, אני חושב שזה יבוא אלינו, אז אין טעם עכשיו להתייחס להצעה הספציפית. יש לך משהו להגיד על הרעיון עצמו? << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> כן. בדיוק הנקודה שחוק ההסדרים הוא לא הכלי לעשות את זה ואנחנו צריכים שהדיונים יהיו בתקנות כפי שהם היו פעם קודמת. זה האמצעי. או אולי לא בתקנות, אולי בחוק פרטני, אבל חוק ההסדרים זה לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה חוק ההסדרים לא יכול – << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> כי אנחנו לא מאמינים שיהיה דיון ממצה על זה בשיטה הזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? מה הבעיה? ובתקנות יש דיון ממצה, נראה לך? << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> תלוי ביושב ראש הוועדה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לא יודע, דוד, אנחנו - - - << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אבו, אתה מרכז את התגובה של החקלאים? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אנחנו מייצגים ביחד 95% מהחקלאים, דובי מייצג את האיכרים, אנחנו ביחד היינו גם בוועדה הזאת, שנינו בקשר ישיר עם אנשי משרד החקלאות ובשם כל הארגונים אישרנו את זה. כמובן כל אחד יכול להתנגד, אבל זה מקובל על כל הארגונים היציגים של החקלאות בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עליכם זה לא מקובל? לא הבנתי. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> מה זאת אומרת לא מקובל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע, אתה אומר לו - - - << אורח >> רוברט עמרוסי: << אורח >> לא, אני לא הגבתי לו. אני אומר, היום משרד החקלאות מתמודד, באזור הצפון יש את פסילת ההדר ויש את עש התפוח המדומה שפוגע בייצור של הפירות אצלנו, אז צריך כן להתייחס לכל הנושא הזה של הגנת הצומח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על זה נתייחס בדיון בנושא הזה. אם יש לכם משהו כללי אז אין בעיה. בהתחלה היה ויכוח בין האוצר למשרד החקלאות, היום כבר אין ויכוח, יסתדרו איתם. האמת שזה קצת יעצור את היבוא מכיוון שאי אפשר לייבא בכל מקום, רק במקומות מסוימים, אבל זה כנראה מה שצריכים מבחינה בריאותית ומבחינת החקלאות. << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> שלומית, על ויסות כמויות אין לכם סיי פה? << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> לא, אין לנו סיי. << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> למשל הקיווי לדוגמה השנה נקטף יותר, הקטיף המקומי יותר מאשר ההיצע ועכשיו גם אישרו יבוא מיוון שזה גם נותן מכה בראש לענף. << אורח >> שלומית ציוני: << אורח >> אין לנו סיי, ירון, וגם לא צריך להיות לנו סיי בנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבו וילן, רצית על המים משהו? אחרי שנסיים לשמוע על המים אז כל מי שרוצה לדבר ומי שלא דיבר, ניתן לו לדבר. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> בשתי דקות אני אסביר על המים במהירות, מה קרה פה. באותו הסכם שמדברים עליו, ה-4 ביולי, נכנסה אמירה שהאוצר אמר שאם תהיה התייקרות במחירי המים הם ישולמו מתוך הכסף שבתכנית הגדולה הוקצב להשקעות, כלומר הם הקציבו בחמש שנים שני מיליארד שקל להשקעות לפיתוח החקלאות, שראית את כל השקפים מה המצב, כדי לקדם אותם ואז הם אמרו שהם מוכנים חצי מזה לתת להעלאת מחירי המים. באו אנשי רשות המים ועשו תחשיבים, דוח שמרת, עזוב את כל הפרטים, אנחנו ניגשנו עם תחשיב שנעשה על ידי ירום אריאב שהיה מנכ"ל האוצר ושנים עוסק בנושא המים והוא הראה להם מה שאמר שר החקלאות וסגנו שבעצם על המים המושבים החקלאים פותרים בעיה ענקית למדינת ישראל ולכן צריך לעשות היגיון וסדר במחירים. עכשיו אני אומר לך פה, ואתה יכול לבדוק אותי, איך פתאום הגיעו שצריך להעלות את מחירי המים ויש מיליארד שקל לתת בתמורה מהכספים שמגיעים לחקלאות להשקעות. הודענו להם שלא יקום ולא יהיה, בלי הכספים להשקעות, זה כבר לא עבור התמיכה הישירה, זה עבור פיתוח החקלאות, אנחנו לא נסכים לשום תכנית וכל סיפור העלאת מחירי המים הוא מאוד מאוד מוזר. מה הסתבר? אתה לא אוהב שקפים ולא אוהב מצגות יותר מדי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה חושב שאפשר לראות את זה מפה? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לא, אתה צודק במאה אחוז, אני יכול להגיד לך נתון אחד, מחיר המים לבית בישראל, אנחנו במקום הרביעי מלמטה. הממ"מ הכין כבר לפני שנה וחצי, או יותר אפילו, שנתיים, יש שלוש מדינות שהן יותר זולות מאיתנו, זה קוריאה, מקסיקו ושוויץ, וכל שאר ה-50 מדינות משלמות הרבה יותר על מים ביתיים, האזרח, מאשר מדינת ישראל היבשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה צריך לעודד אותנו או מה? לא הבנתי. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לא, כל מה שאני אומר הוא דבר אחד, שבאים אינטרסנטים שיש להם קשרים פוליטיים מצוינים והם מנסים לשכנע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האזרחים משלמים על מחיר המים של החקלאים, אין על זה ויכוח בכלל. מה יש פה להתווכח? מה, אתה רוצה להציג לי דבר שהוא לא נכון? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> דוד, תקשיב טוב מה אני אומר לך, אינטרסנטים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה, בגלל שזה יותר זול מגרמניה זה אומר שאני צריך לשלם את זה? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> הפוליטיקאים תמיד רוצים להוריד את מחיר המים הביתי כי זה פופולרי אצל כולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא נכון מה שאתה אומר. ראשי הערים רוצים, אנחנו לא. אז קודם כל המצב הוא כזה, הבתים משלמים את - - - << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> ראשי הערים, זה מה שהם רוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, כי האוצר לא משלם את זה, זה הכול משק סגור ולכן אנחנו משלמים. אז כל ההנחה שלך משולמת בצד השני. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני, אנחנו לא מקבלים את הטיעון הזה שהחקלאות מסובסדת על ידי הבית כי החקלאות לפני ההתפלה השתמשה ב-1.2 מיליארד מים שפירים והיום היא משתמשת ב-550. כל הפיתוח של משק המים בשנים האחרונות היה לטובת המשק הביתי וככה זה צריך להיות, אבל אי אפשר להגיד שהחקלאות שלמדה להשתמש במי קולחין צריכה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך? כשאתה משתמש במי הקולחין אתה חושב שאין הוצאות על זה? רק הכנסות? << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה שופך אותו לים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משנה? אז בגלל שאני לא שובר את זה לים אני חוסך את ההשקעה בניקוי הים אז אתה צריך להרוויח את זה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> א', כן, אבל, אדוני היושב ראש, זה לא מה שרציתי להגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני אגיד לך, זה שמסבסדים מסבסדים, עכשיו באים ראשי הערים, אומרים מה שאומרים, אז יצטרכו לקבל החלטה בעניין הזה. אני חושב שצריך לסבסד את המים לחקלאים כיוון שאתם משתמשים בהרבה מאוד מים כדי לגדל את היבולים, אין על זה ויכוח. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> בגלל שזה אירוע אני מציע ליושב ראש לקיים על זה לבד דיון, כי המים זה חתיכת טיפול. אנחנו רוצים באמת לתרום את חלקנו. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> דוח ירום אריאב מוכיח ש-80% מהמים בישראל שהולכים לביוב ממוחזרים בחזרה לחקלאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לא בסדר בזה? לא הבנתי. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לא, להיפך אני אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתה אומר שאנחנו חוסכים את הניקוי של הים ואז אתה – טוב, הבנתי את הטיעון. חבר'ה, גם לטיעונים יש גבול. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> לא, כל מה שאני אומר, כל תחנת התפלה לייצור מים זה 200-150 מיליון קוב. אנחנו 80% מהמים הממוחזרים מחזירים חזרה לחקלאות, המדינה השנייה בעולם זה ספרד, עם לא 80 ולא 70 ולא 50, 25%. לכן חייבים פה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, עם כל הכבוד, שנייה רגע, אתה לא עכשיו נואם לנו. כמו שאנחנו נותנים מיליארדים כמענקי איזון לרשויות, מי נותן את זה? הציבור. הציבור משלם את זה לרשויות ומשלמים ארנונה לעיריות וגם המשאב הזה של התעסוקה זה משאב כלכלי לכל הרשויות. רשות כמו תל אביב שמקבלת את הארנונה במסגרת העסקים היא לא סתם עצמאית, בגלל שאנחנו מאפשרים לה את זה, לא נותנים את זה לאחרים, לכן גם צריך לעזור לחקלאות. אם אנחנו לא ניתן לכם מים מוזל זה פשוט יעלה את הייצור, המחירים יעלו, אנשים ישלמו את זה בסופר. עזוב, עם כל הכבוד לראשי הערים, שאני לא יודע מה הם הדאגה שלהם בעניין הזה, פה הם לא צודקים וזה הכול. למה צריך עכשיו להסביר שאנחנו חוסכים כסף על זה שאנחנו לא זורקים את זה לים? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> אדוני, תודה, אני לא צריך יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה טיעון? שחוסכים כסף בניקוי הים אחרת היינו זורקים אז אתם עושים לנו טובה שאתם משתמשים בזה? זה נראה לכם טיעון הגיוני? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מציע שאם השורה התחתונה מוסכמת נתקדם הלאה. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> סיכמנו, מקובל. הסיכום שלך מקובל עלינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו כל מי שלא דיבר, בואו נתחיל מזה. משרד החקלאות, דיברתם כבר. תגידו מה שאתם רוצים. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> מה, יותר מדי דמוקרטיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לנו חצי שעה. תבינו דבר אחד, אם אתם תדברו הרבה אחרים לא יוכלו לדבר, אז תתחשבו בחברים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תהיה ישיבה מיוחדת עם משרד החקלאות והאוצר בנפרד? כך סיכמנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נעשה ישיבה, לא רק על החקלאות, על נושא המזון, אנחנו נעשה ישיבה שלנו עם אנשי המקצוע של המשרדים ונראה מה אפשר לפתור כולם ביחד ועל מה לא אנחנו כבר ננהל מאבק, על מה שלא. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> מה עם העובדים הזרים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העובדים הזרים זו בעיה ארצית, היא לא רק החקלאות. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אבל הם סובלים באופן ישיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מעדיף כרגע לפתור את כל הבעיות והעובדים הזרים, אחרי התקציב אפשר. המים כן. יש גם ועדה בכנסת, ועדה קטנה, ועדה לעובדים זרים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לדעתי היא לא מונתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, יש לה יושב ראש. אני לא מאמין שהם לא יכולים לפתור את הבעיה הזאת, למשל העובד שהולך לעבוד באבו דאבי, עובד זר, מרוויח 500 דולר, פה הוא מקבל שכר מינימום שמגיע לעובדים בישראל, הם גרים בבית ומשלמים את הוצאות הבית והם מרוויחים שכר מינימום והוא גר אצלם ומרוויח שכר מינימום. כל מיני דברים מעוותים שזה לא הגיוני ועכשיו לך תשנה את זה. זה גם בעיה לשנות את זה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> כאשר הוא מקבל פה בארץ פי 40 או 50 ממה שהוא מקבל בארצו ואחרי זה הוא יוצא מפה ועוד עוקץ את החקלאים, עוקץ את כל העולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. זה לא רק בחקלאים. לאבא שלי היה עובד זר שטיפל בו שבע וחצי שנים, כשהוא עזב הוא קיבל 64,000 שקל זכויות פנסיה. על מה? זה משהו לא הגיוני. אני לא מדבר על דמי הבראה וכל מי שטויות כאלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי צריך לבקש מהוועדה הזאת של העובדים הזרים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות, אני לא יודע אם הם יכולים לטפל, הבעיה היא כללית. המכסה זה באמת מכסה שקשורה למשרדי הממשלה, אבל התנאים של העובדים הזרים זה דבר שנהיה בעייתי מאוד, ואחר כך עוד כולם מגישים תביעות דרך העמותות של 'קו לעובד'. הם עשו אימפריה מהעניין הזה. << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> אדוני היושב ראש. אני אציג את עצמי, יוני דמרי, אני מנהל את אגף החקלאות בתנועת המושבים, התנועה המיישבת הגדולה בארץ, ובנוסף במקביל אני חקלאי, רפתן, בעל משק חקלאי. אני לא אכנס לפרטים על מספרים, זה דברים שייכנסו למשא ומתן, אבל דבר אחד מאוד חשוב לי, כל הסכם שייכנס אני חושב שיהיה ראוי ונכון שיהיה לטווח הארוך. אני אתן לך דוגמה מענף החלב, כל הסכם שעושים עושים אותו לשנה ולעוד שנה ולעוד שנה ולעוד שנתיים. אם אני כחקלאי, רוצה, וגם אם יש לי את היכולת הכלכלית להשקיע קדימה אני לא אעשה את זה מכיוון שיש חוסר ודאות, אין תכנון לטווח הארוך. אם אנחנו רוצים שייכנסו חקלאים צעירים או שאנשים ישקיעו מהכיס הפרטי שלהם ויש חקלאים שיש להם כסף והם מוכנים להשקיע אנחנו מחויבים למדיניות של תכנון לטווח הארוך. תודה. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> אני דניאל אברהם, אני יושב ראש התאחדות החקלאים החדשה בלשכת המסחר ואיגוד מגדלי הפרחים, מזכיר האיגוד. אני רוצה להעלות שתי נקודות בנושא העובדים שלא העלו אותן. העניין של צו ההרחבה שישנו בענף החקלאות. צו ההרחבה עולה היום לכל חקלאי על כל עובד 7,500 שקל, הוא צריך לשלם על כל עובד בנוסף מעבר לחוק. זה דבר שלדעתי צריך להוריד אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה מעבר לחוק? << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> אני אגיד לך מה הכוונה. יש חוק שאני צריך לשלם אותו, צו ההרחבה בא ונתן תוספות לעובדים, תוספת ביגוד, תוספת לינה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם צו הרחבה הוא חוק. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> כל התוספות. החקלאות לא יכולה לשלם את הדברים האלה, זה לא הגיוני. בתעשייה לא משלמים צווי הרחבה, לא בכל מקום יש צו הרחבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, יש גם שם כל מיני צווי הרחבה. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> כן, יש כל מיני, אבל לא בחקלאות, בחקלאות צריך לבטל אותו. עם כל הכבוד לדובי אמיתי, הוא חתם על הסכם קיבוצי, מתוקף ההסכם הקיבוצי שהוא חתם עליו השיתו על זה צו הרחבה. אם מחריגים את העובדים בחקלאות אז אוקיי, יש לזה פתרון, ואם לא, חייבים למצוא לזה פתרון אחר. זה אחת. דבר שני, הנושא של העסקת פלסטינאים. איך זה מתנהל? אני אתן את זה בקצר. אנחנו מדווחים פעם בחודש למדור התשלומים, מדור התשלומים שולח לנו כמה אנחנו צריכים לשלם, את התנאים הסוציאליים בלבד והם מנפיקים את התלוש של העובד ושולחים לנו אותו אחרי חודש וחצי. מה התלוש של העובד הזה אומר? שזה לא תלוש, זה תלוש דמה. זאת אומרת שאתה פה בבעיה, בדיון שלי איתם עם רשות האוכלוסין הם השיבו לי: תעשה עוד תלוש אתה נוסף. אם אני מנפיק תלוש נוסף אני משלם עוד פעם מס הכנסה וכל מה שכרוך בכך. אני אמרתי שאני יודע להנפיק תלוש לעובד הזר, אני יודע להנפיק תלוש לישראלי שעובד אצלי, מה, אני לא יודע להנפיק תלוש לעובד הפלסטינאי? גם הייתה החלטת ממשלה שאנחנו כן נעשה את התלושים באופן עצמאי וזה תקוע באיזה שהוא מקום. לא העבירו את זה. היה לי דיבורים בעניין הזה עם ענבל משש מרשות האוכלוסין, היא אומרת שהיא תומכת, אבל לצערי העסק הזה לא מקודם וחייבים לתת לזה פתרון. אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך משהו. איך הגשש החיוור אומר? אם בונים בית באוויר צריך לבנות אותו 80 קומות בתוך האדמה, ולמה? חייבים לתת לזה יסודות. אנחנו פה מדברים על התמיכה בחקלאות, אנחנו צריכים לתת את החשיבה על כל מה שמסביב, על כל מה שקורה לנו, על כל העלויות שיש מסביב לעניין הזה של החקלאות. זה לא יילך ככה. אם לא ייתנו את הדעת באופן רציני פעם אחת ולתמיד החקלאות תיעלם מנוף ארצנו. הגילאים פה, תסתכל עליהם, הם סביב 70, זה הגיל הממוצע, יש 5,000 חקלאים שמייצרים תוצרת חקלאית טרייה ולכולנו אין דור המשך כי זה דבר שייעלם, לא יגיע שום דור המשך לחקלאות אם העסק הזה לא יהיה רווחי. אנחנו כל הזמן עסוקים רק בלפתור בעיות וצרות, מחירי המים, מחירי הזה, יושבים לנו כמו עלוקות על הצוואר. זה לא עובד ככה. אדוני היושב ראש, החקלאות, אני אמשיל לך אותה למשל. אחת שגידל תרנגולת וכל יום היא הטילה לו שתי ביצי זהב והוא נהיה מיליונר תוך כמה שנים, יום אחד נמאס לו להאכיל אותה, הוא שחט אותה, ואז הוא התחיל להבין במה הוא טעה. כשאתם תבינו כממשלה במה טעיתם חקלאות לא תהיה ומחיר הירקות והפירות יהיה 100 שקל לקילו. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אנחנו צריכים להבין שהחקלאות זה הפתרון, לא הבעיה. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> שמעתי את כולם, אני לא אחזור על כל מה שנאמר. אני יכול לתת רק כמה דוגמאות. המילה הזאת, רפורמה, שהתאהבו בה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, אני לא אוהב את המילה רפורמה. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> היא התחילה מפורום קהלת, הרפורמה היא בעצם בשביל היבואנים. אני יכול רק להגיד לך, ב-200,000 טון שהביאו ירקות היבואנים גזרו בקופה שלהם 200 מיליון שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, כולם אומרים, צריך לראות איך זה מגיע לציבור. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> תמיכה לחקלאות רוצים לתת 100 מיליון שקל. אז אנחנו עם תמיכה של פחות מ-700 מיליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי מה אתה אומר שהרוויחו 200 מיליון? יש לך נתונים? << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> 200,000 טון לפי הורדת המכס של שקל זה 200 מיליון שקל שהיבואנים שמו בכיס ולא שרשרו את זה לצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אתה יכולת לקנות. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> אני מדבר רק על ירקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז גם אתה יכולת לייבא ירקות ולהרוויח את הכסף. חבר'ה, אל תסתכלו כמה כל אחד מרוויח, תסתכלו - - - << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> לא, זה לא מרוויח, זה המדינה הפסידה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסתכלו מה האנשים מרוויחים מזה. עם כל הכבוד, אנחנו צריכים לדאוג גם לאזרחים, לא רק לחקלאים. האזרחים זה גם חשוב. כל העניין הזה שמסתכלים כמה ההוא מרוויח, אני מסתכל מה יוצא מזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל המחיר לא ירד. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> המחיר לא ירד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש שתי מטרות. יש מצבים שאין את המוצר. שם צריך לייבא כדי שלאנשים יהיה את המוסר, לא קשור למחירים ורווחים, אחר כך יש מקומות שאנחנו צריכים להוריד את המחיר. מה אתה רוצה, שאנשים ישלמו 50 שקל לקילו במקום 20 שקל לקילו העיקר שהיבואן לא ירוויח? אותי זה לא מעניין, שירוויח, אתם צריכים לחיות והוא יכול להרוויח מה שהוא רוצה. אנחנו לא מסתכלים על זה, זה לא נימוק לא לתת. זה לא נימוק מבחינתי, אני מאמין שגם מבחינת אחרים, השאלה מה יוצא מהפעולה, זה מה שחשוב. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> יוצא מהפעולה ש-4,000 דונם של עגבניות שמגדלים בעוטף עזה לא מגדלים אותם היום, למה? כי החקלאי הבין, ברגע שיעלה קצת המחיר היבואנים מביאים ומורידים את המחיר. אי אפשר להחזיק בעוטף עזה חקלאות שבעיקר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמה לא מגדלים? לא מגדלים היום בעוטף עזה? יש שטחים ריקים לא מגודלים? << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> לא, הם עוברים לגידולים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה עם זה שעוברים לגידול אחר? תגידו לי, אני רוצה להבין, משרד האוצר והחקלאות, אני מגדל עכשיו אבוקדו, לדוגמה, יש השקעה בגידול אבוקדו, הפסקתי לגדל את האבוקדו מי מפצה אותי על זה? בגלל היבוא מי מפצה על זה? << אורח >> רוברט עמרוסי: << אורח >> אף אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי צריך להשקיע עוד פעם, לשים עץ אחר, במקום אבוקדו לשים משמש. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> שכנעת אותי שצריך יבוא, זה בסדר. << אורח >> רוברט עמרוסי: << אורח >> כבוד היושב ראש, לטעת מטע אבוקדו זה עולה 15,000 שקל לדונם ואתה צריך לגדל אותו כמו תינוק ארבע שנים, תבין איזה השקעה, מערכות מים, שתילים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאתה מדבר על פיצוי, במסגרת הפיצוי זה כולל שינוי גידול? << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> לא. << אורח >> רוברט עמרוסי: << אורח >> למה תשנה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זו בעיה, זה באמת בעייתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה מחכה עד שאתה מתחיל לפדות מהמטע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שזה בדיוק מה שקרה עם השום. תבדקו את האפשרות, לא קשור לפיצוי, כי אתה לא יכול לדעת מה ייסגר ומה לא ייסגר, תשקלו את האפשרות לעשות איזה שהיא קרן שאתם מסייעים לחקלאים שנאלצו להחליף את הגידול שלהם מכל מיני סיבות. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> מי יעשה את הקרן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר יחד עם משרד החקלאות. מה זה מי יעשה? אני אעשה? אולי נשים איזה הייטקיסט, עכשיו הם מעבירים את כל הכסף, נגיד להם שיביאו את זה ל – תשקלו את זה. אם אדם נאלץ להחליף את היבול שלו בגלל היבוא ובגלל כל מיני סיבות מישהו צריך לעזור לו. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> הם בקושי נותנים על מה שצריך לתת אז אתה רוצה שהם ייתנו על משהו - - - << אורח >> רוברט עמרוסי: << אורח >> זה לא להחליף גידול, זה לסגור משקים, זה לא חנות שוקולד פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, להחליף גידול, שאלתי. << אורח >> רוברט עמרוסי: << אורח >> איך להחליף גידול? אני אעקור תפוחים, מה אני אלך לנטוע? << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> חיסלת את השום בארץ, כדי להחזיר אותו צריך שמונה שנים לגדל תרביות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא לא נגזים, גם כשיש לך בית במושב והמחיר עלה מעשרה מיליון ל-20 מיליון במושב אתה נותן את הכסף למדינה? << דובר >> קריאות: << דובר >> אתה משלם למינהל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עדיין המדינה לא מרוויחה מזה. בואו לא ניכנס לכל הרווחים של האנשים, אבל אם אדם נאלץ לשנות גידול בגלל סיבות כמו יבוא ודברים מהסוג הזה אז צריך לעזור לו בהקמה מחדש. << אורח >> רני בר נס: << אורח >> אני חייב להוסיף לך משפט רק בעניין הזה, השר לשעבר פורר אמר עכשיו שאפשר להתייעל ולעבור לפירות קירותיים. זו שיטת גידול. זה עולה פי ארבעה מהרגיל ואת זה אפילו אין לו מושג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות, מה זה שייך? אתה חושב שכל שר הוא פרופסור לעניין הזה? אז לוקח זמן ללמוד. << אורח >> רני בר נס: << אורח >> אז שלא ידבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא דיבר מישהו אמר לו, אחד מהמומחים. אני מבקש, זה לא דבר שנפתור בתקציב הזה. אני מבקש שיהיה כתוב שההמלצה שלנו זה להקים קרן או באמצעות הלוואות או מענקים, שמשרד האוצר והחקלאות יקימו קרן סיוע לחקלאים שצריכים להחליף את הגידול שלהם בגלל פעולות יבוא וכל מיני דברים כאלה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> כמו מקרה השום לדוגמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין דחיפות לעניין הזה, אני מבקש דיון עוד חצי שנה. עוד חצי שנה זה מספיק לכם לעשות דיונים על העניין הזה, משרד האוצר? << דובר >> קריאה: << דובר >> למה לא להכניס את זה בחוק ההסדרים הקרוב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא מעכשיו לעכשיו דברים כאלה, צריך לתכנן את זה, לשים תקציב. זה יכול להיות קרן הלוואות כזאת, לא חייבים מענקים פה. כמו שהקמנו לעסקים קטנים קרן תקימו גם להם קרן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> במסגרת ההסכמות, ככל שייחתמו, יש תקציבים שהוקצו למו"פ, אפשר במסגרת התקציבים האלה, חלק מהם - - - << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> הם הרגו את השום ולא נתנו כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא שומע אותו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אומר, במסגרת ההסכמות שהיו גם הוקצו תקציבים לא רק לתמיכה הישירה אלא גם למו"פ ולהון כשהענף גם מתפתח, אפשר במסגרת הזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, מצוין. אני מדבר על קרן, שתמיד תהיה קרן. הרי מה זה קרן? מהכספים שהאנשים מחזירים הקרן ממחזרת את זה לאנשים אחרים. אי אפשר לקחת מהבנק, אתה חושב שחקלאי יכול ללכת לבנק לקחת כסף ולהגיד לו: עכשיו אני מחליף מעגבניות לאבוקדו אז הוא ייתן לו כסף? הוא לא רואה אותו, מנהל הבנק, בכלל, אבל אתם יכולים לתת במקרה הזה, או ערבות מדינה להלוואה, כל מיני דברים. איך אדם יקים? יש לו 50 דונם, איך הוא ישלם? בחיים הוא לא יכול. אלה שבגלל היבוא של השום סגרו את זה, מה? הם גידלו משהו אחר? מישהו צריך לתת להם אפשרות לגדל משהו אחר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש משפט שאומר שכשמסכימים לא צריך לריב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, קדימה. אתם מסכימים לזה? אז עוד חצי שנה נדבר על זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוקצה הכסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חצי שנה זה מספיק זמן? << דובר >> קריאה: << דובר >> ייסגרו עוד משקים בהמשך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם רוצים לסגור רק בשביל זה, עניין אחר. אני לא מדבר על זה שרוב הקיבוצים והמושבניקים כבר לא מגדלים בעצמם, הם מוכרים את הגידול למישהו אחר שהוא מגדל את זה. עזוב, לא ניכנס לזה. << אורח >> רוברט עמרוסי: << אורח >> לא, אנחנו לא במגרש הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אולי אם זה היה כדאי הם היו מגדלים בעצמם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנשים לא ממש עושים חקלאות אמיתית, עזוב. חלק כן, אבל הרבה לא. הקיבוצים מזמן מעבירים את זה, מישהו מגדל להם, הם רק מוכרים את זה בהתחלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אל תאמין לרשתות. << אורח >> גיא ברוש: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני גיא ברוש מיבנאל, חקלאי חדש. אנחנו מגדלים כבשים ועזים לחלב, אני מגדל גם מטעים, הדרים, מנגו, תפוזים, לימונים וזיתים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזים זה רק לחלב, זה לא לבשר? << אורח >> גיא ברוש: << אורח >> יש לך גם את הזכר וגם את הנקבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התימנים עושים מזה מרק. << אורח >> גיא ברוש: << אורח >> טעים מאוד. אני נכנסתי לחקלאות, התווכחתי עם אבא שלי, הוא לא רצה שאני אכנס ואני זה בוער בי. ביבנאל, לפני שאבא שלי התחיל, היו 250 חקלאים, היום יש 15 ובעוד עשר שנים יהיו חמישה. אני לא רוצה לסגור, אני רוצה להמשיך, אני רק לא רוצה שיתנו לי חסמים, תנו לי לעבוד, תנו לי עובדים בזול, תנו לי מים בזול ואנחנו רק נייצר מזון בזול למדינת ישראל. << אורח >> מאיר יפרח: << אורח >> יפה מאוד, פשוט וקולע. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> תקבל מאיתנו את מלוא הגיבוי, בעזרת ה', אנחנו איתכם. << אורח >> גיא ברוש: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> אני מקיבוץ סעד, שלושה קילומטר מסג'עיה, אחת הרפתות הטובות בארץ, אחד המגדלים הגדולים של תפוחי אדמה וגזר, 200 דונם אמריליס, אנחנו היצואנים הכי גדולים, אנחנו חיים שלושה קילומטר מעזה מחקלאות וזה עיקר פרנסתנו, אפילו שזה קיבוץ. לגבי העניין, אני חושב שיש לרפורמה הזאת, שהיא פה מתפוצצת לנו בפנים, שלושה חטאים. החטא הראשון זה התרגיל שעשה האוצר, הוא אימץ את השיטה האירופאית שעוברים מתמיכה עקיפה לתמיכה ישירה, את זה הוא אימץ, אבל המספרים שהוא שם זה מספרים ישראלים. במקום לתת לעגבנייה פיצוי של 6,000 שקל הוא נותן 700, במקום לתת לתפוחי אדמה 5,000 שקל הוא נותן 500. העוקץ הזה מפוצץ את הכול. זה חטא ראשון. על זה כבר דיברנו, אז אני לא אחזור. החטא השני, שאנחנו הולכים לשוק פתוח. מה זאת אומרת? בוא ניקח רשת, לרשת יש 300 ספקים חקלאים שמספקים לה, אומרים לנו: רגע, אין הרבה יבוא, זה שוק סגור, מה עושים? מורידים את המכסים ועוברים ליבוא, מי זה היבואן? היבואן זה אותו אחד שהוא הקמעונאי, הסיטונאי, זה הרשת עצמה, זאת אומרת במקום 300 ספקים שזה שוק סגור אנחנו עוברים ליבואן אחד וקוראים לזה שוק פתוח. הרפורמה הזאת הופכת אותנו, כמו שיש לנו מונופול בענף המזון בהרבה תחומים אנחנו הוכלים לעשות מונופול גם בירקות. בירקות אין לנו מונופול היום, יש אספקה מהערבה ועד מטולה, מהבקעה ועד עוטף עזה, במקום זה אנחנו הולכים לעבור לשלושה מונופולים, ואת זה עושה הרפורמה הזאת, בלי שהרגשנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה, שלא יאשרו יבוא בגלל ששופרסל גם מייבאת משהו? << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> לא, אני אומר שתשאיר את הכוח להרבה ספקים חקלאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, השוק קובע את עצמו בעניין הזה. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> אבל צריך להסתכל על שרשרת הערך, כמו שדיברנו, על כל מה שהולך לקרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שרשרת זה סיפור אחר. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> זה זה, בסוף אם יש לך ריכוזיות בחוליה האחרונה אז מה השגת? בסוף אתה רוצה להוריד את המחיר לצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דווקא בחוליה האחרונה אין ריכוזיות גדולה מדי כי יש הרבה מאוד סופרים, ועכשיו נכנסים סופרים מחו"ל. זה לא מדויק, יש שם תחרות. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> איך יש תחרות? יש שם 14% רווח מפירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגיד שופרסל מייבאים תפוחים, מה האסון בזה? אם המחיר במוצר הוא בסדר למה אני צריך למנוע? << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> אם המחיר הוא בסדר, אבל הוא לא יורד. << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >> הרווחים של הרשתות בסוף זה 3%-2% מקסימום, בפירות וירקות הם מרוויחים 14%. זה הבוננזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מדויק מה שאתה אומר, הם מרוויחים 14% ואז יכולים למכור סחורה אחרת ביותר זול. בסופו של דבר מרוויחים - - - << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> אז זה אומר שהירקות והפירות מסבסדים את הדברים האחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא מסבסדים. אם הרווח שם, סתם דוגמה, הוא יותר מ-10% ובמקום אחר הרווח הוא פחות, הממוצע. מי שמסבסד, בסופו של דבר הסופר קובע איך הוא זה, למה אני צריך להיות נגד זה? << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> אני מבין, אבל הכעס יוצא, יחסי הציבור של החקלאים והחקלאות נפגעים כתוצאה מהאיזון הפנימי שהם עושים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה עניין אחר. << אורח >> עמית בן-צור: << אורח >> לא, זה קשור, כשלמחלקת הפירות יש 14% רווח תפעולי ובסך הכול יש לה 3% לכל הרשות ואומרים שהמחיר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה כבר דיברת, אני רוצה לתת לכאלה שהגיעו מרחוק ולא דיברו. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> אני רוצה להגיד את החטא השלישי. החטא השלישי הוא המקצוענות. התהליך הזה לא נעשה, יש פה שישה מקצוענים ממשרד החקלאות, הם לא שותפו בתהליך הזה. המקצוענית, כמו שאמר פורר, הייתה המנכ"לית שהגיעה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באיזה תהליך הם לא שותפו? אתה קובע דברים שהם לא מדויקים בכלל. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> הם לא שותפו וגם אנחנו לא. למשל בתפוח אדמה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם שותפו. לא קיבלו את העמדה שלהם, אבל הם כן שותפו, זה לא מדויק. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> אז מה זה אומר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך? אז אם ככה לא צריך אף משרד. אתה לא מבין שלכל החלטה יש משמעות תקציבית? אז מה, האוצר הוא איזה עציץ שאין לו מה להגיד? לכל דבר יש משמעות תקציבית, גם עכשיו ביבוא יש משמעות תקציבית שקשורה לפיצוי לחקלאים, אז מה, הם לא יתייחסו לזה? זה המקצוע שלהם גם כן. אני לא מוכן לקבל ביקורת עליהם סתם. איפה שהם לא טובים אנחנו אומרים להם שהם לא טובים, אבל תמיד להגיד לא טובים? זה מוגזם. << אורח >> אורן ברנע: << אורח >> בענף תפוחי האדמה יש בעיה מקצועית שתקופה מסוימת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, מספיק, דיברת. תן לאחרים. הבא בתור. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> כבוד היושב ראש, אני חושב שרוב הנושא הזה של יוקר המחיה נח בידיים של הממשלה. דוגמה, קרקע, 92% מקרקעות המדינה מנוהלות בידי המדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב את הנושא של המדינה. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> סליחה, עם כל הכבוד, שהמדינה תתכבד ותוריד את מחירי הקרקעות. אותו דבר לגבי נושא של מחירי האנרגיה. מדובר על העניין של יוקר מחיה באופן כללי, יש לזה מה שנקרא השלכות גם על החקלאות ועל כל דבר אחר שזז פה במדינת ישראל. נושא מחירי האנרגיה, כל האנרגיה נמצאת בידי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שמך? לפרוטוקול. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> ירון סולומון מהאיחוד החקלאי, אני חקלאי בעוטף עזה, יש לי מטעים ופרדס. נושא של מחירי האנרגיה, לכל המגזרים, אם זה סולר ואם זה גז ואם זה נפט וזה דלק וכו', ניתן להוריד את המכסים על הדברים האלה, את הבלו, ובסופו של דבר יש לזה כמובן השפעה מכרעת על הנושא הזה של הוצאות החקלאות והורדת יוקר המחיה. על הנושא של המים דיברנו, אני רק בא ואומר שהחקלאים והחקלאות הם הפתרון והם לא הבעיה. תודה רבה. << אורח >> מוטי צמיר: << אורח >> מוטי צמיר, מקיבוץ פלמ"ח צובה, באתי מקרוב אמנם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרוב זה גם בסדר. << אורח >> מוטי צמיר: << אורח >> שאלת לגבי פנסיות לעובדים זרים פה. הבן שלי טייל שנה באוסטרליה וניו זילנד, הוא בא, אמרו לו 20 דולר לשעה וזהו, לא קיבל לא פנסיה ולא פיצויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, גם אני מוכן להיות באוסטרליה ולעבוד ב-20 שקל לשעה. << דובר >> קריאה: << דובר >> דולר אוסטרלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם בטיול, גם עובד וגם יש לך טענות? << אורח >> מוטי צמיר: << אורח >> אין לי טענות, אני רק משווה את זה למה שקורה פה בארץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני צוחק. << אורח >> מוטי צמיר: << אורח >> זה דבר אחד. לגבי פער תיווך, אני רואה שאני מוכר פרי בחמישה שקלים, פרי איכותי, ויומיים אחרי זה אני הולך לחנות והוא מוכר אותו ב-16-15 שקל בקרטון שלי. אז זה פער התיווך. לא אנחנו מרוויחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, יש פער תיווך, אין ויכוח. קודם כל אתה לא צריך להתנצל שאתה מרוויח, אתה צריך להרוויח על העבודה שאתה עושה, אין על זה ויכוח בכלל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אתה אמרת שתטפל בנושא של - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החקלאים הם לא פראיירים, הם צריכים להרוויח על מה שהם עושים. << אורח >> מוטי צמיר: << אורח >> עוד דבר, לגבי יבוא. בשנת 2021 לא היו מספיק תפוחים פינק ליידי ויובאו לארץ, היבואן שהביא את הפינק ליידי בתקופה שלא היה פינק ליידי בישראל הביא את זה בשער הנמל בשישה שקלים ומכר אותם ב-16 שקל אצלו בחנויות. אז למה לעשות יבוא אם המחירים נשארים כמו המחירים בארץ? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, אני אומר שלא. העובדה שאני אומר שאנשים צריכים לקבל קנס אם ההנחה לא מושתת על הציבור. << אורח >> חיים חבלין: << אורח >> אני חיים חבלין, קיבוץ הגושרים, הגליל העליון, הגעתי היום משם, אני מרכז את תחום החקלאות בתנועה הקיבוצית. אני לא אחזור על דברים שאמרו ואני רוצה גם להודות לך על הדיון החשוב הזה, אני חושב שארבע שעות סבלת אותנו, כל הכבוד לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, למה סבלתי? הכול בסדר. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> סליחה, זה התחלק בינינו. << אורח >> חיים חבלין: << אורח >> ובסוף אתם רוצים להוריד את יוקר המחיה וכולנו רוצים ואני רוצה לתת לך אולי איזה שהם רעיונות מנחים למשא ומתן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נראה, תן לנו הצעה. << אורח >> חיים חבלין: << אורח >> אני חושב שלקח לך בערך שעה וחצי בישיבה הקודמת להוציא מהשכן שלי או גל מהאוצר, או מי שהיה פה במקומו, גלעד נדמה לי, שבשורה התחתונה 760, שאלת אותו, נו, אז כמה שילמתם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה קצב. << אורח >> חיים חבלין: << אורח >> כמה יצא בסוף המרצע מהשק, אתה זוכר? 200-150. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בשביל זה אנחנו רוצים לפתור את זה. << אורח >> חיים חבלין: << אורח >> אם רוצים להוזיל את יוקר המחיה צריך להוזיל את הייצור, אתה אמרת את זה פה עשרות פעמים בישיבה הזאת ואני חושב שההנחיה שלך צריכה להיות, אתם רוצים להוזיל? ההנחיה למשא ומתן 760 מיליון שקל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו עובדים על עוד צד שקשור לגרעינים, זה חלק מהמחיר. המחיר הגבוה גם נובע מזה, זה קשור לחקלאות. << אורח >> חיים חבלין: << אורח >> אבל אני אומר, אם רוצים להמיר - - - << אורח >> צבי אלון: << אורח >> אבל זה רק בחלב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, ברור לא בצומח, אבל זה חקלאות, אנחנו מדברים על חקלאות. שם אם נוריד את העלות של הגרעינים המחיר יירד והכול יירד. זה לא רק חלב, תרנגולות אוכלות, פרות. << אורח >> חיים חבלין: << אורח >> המחיר של הגרעינים נסחר בבורסה העולמית, זה לא קשור אלינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אדוני, אז אתה לא מכיר את הנושא עד הסוף, המדינה צריכה לסייע להוריד את המחיר כרגע, עד שתיגמר המלחמה באוקראינה, הם משלמים קנסות 400 מיליון שקל לנמלים, היבואנים של זה. יש כל מיני בעיות שבסוף יורידו את המחיר שקשור ל - - - << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אני מזכיר ליושב ראש שהשר שלנו היה גם בשב"כ והוא גם יודע ומבין בנושא הכור הגרעיני. << אורח >> חיים חבלין: << אורח >> אני רוצה לומר שאם האוצר מתכוון לעשות איתנו הסכם של 760 מיליון שקל ובסוף לשלם 200-150 לא ייצא מזה כלום. לכן אני אומר, ההנחיה שלך מכאן לצוות המשא ומתן באוצר, חברים יקרים, את ה-500 או 400 או מה שיישאר בואו תכניסו את זה להוזלת ייצור בכל מצב, זה יכול להיות במחיר המים, זה יכול להיות בהוזלה של קרן נזקי טבע, כל הוצאה שיש לחקלאים שאפשר להוזיל אותה. דבר אחרון, אני חושב שבצד השני של המשוואה יש את הנושא שאני חושב שזה כן נופל עליך כוועדת הכלכלה, זה לעשות רפורמה בשוק הקמעונאי. השוק הקמעונאי היום הוא מאוד מאוד מצומצם ולא תחרותי. אני חושב שאם תצליח כאן בקדנציה שלך לפתוח אותו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מי אתה אומר? << אורח >> חיים חבלין: << אורח >> אני מדבר על רמי לוי ויוחננוף וכל הרשתות האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, יש תחרות שם. << אורח >> חיים חבלין: << אורח >> יש שם תחרות קטנה, לא מספיקה, אני חושב ששם יש להם המון כוח, הם חמישה ואנחנו 5,000 חקלאים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש להם מונופול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז השיטה זה להביא מחוץ לארץ רשתות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צריך להבין מה פערי התיווך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם בזה מטפלים. לא יודע עד כמה יצליחו בסוף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ולהחזיר את השוק הסיטונאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך נושא חדש? << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> יש לי נושא חדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דבר דקה. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> זה קצת יותר מדקה. אנחנו עדים למשבר מזון חמור שהגיע מאירופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראיתי, מלונדון. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> נכון, באנגליה. זה משהו שהוא חריג, אנחנו עדים לזה עכשיו פעם ראשונה, מדובר על שילוב חריג של אירועים שהביאו למצב הזה שישנו מחסור ברשתות השיווק הגדולות, ברשתות שכולנו מכירים, אלדי ולידל וכן הלאה. רשת לידל הצטרפה בסוף השבוע האחרון לעוד ארבע רשתות שיווק גדולות באירופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, לא נתחיל דיון על אנגליה עכשיו. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> לא על אנגליה, על משבר מזון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה עכשיו משפיע על החקלאות? לא, זה לא משפיע כרגע. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> אבל זה משפיע על המדיניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם בעיות שלא קשורות לאנגליה. שם, ביררתי, הסיפור נובע גם מבעיה של הסכמי סחר, של עזיבת השוק, כל מיני דברים כאלה. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> יכול להיות, אבל, אדוני, ברשותך, ב-30 שניות אני אסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, אני לא מתחיל דיון על אנגליה עכשיו. יש עוד מישהו שלא דיבר? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> תשקיע בארץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כולם דיברו? תודה רבה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אני רוצה בשמי ובשם השר להודות ליושב ראש הוועדה, אנחנו תמיד יודעים שאתה אדם טוב וגם מתוק, לא רק בגלל הסוכריות שאתה מחלק, אבל גם הם דורשים פינוק כמו חברי הכנסת. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> דוד, הסיכום, מה שדיברת בדרך סוכם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל מה שדיברנו בדרך נרשם, יש הרבה דברים שדיברנו. זה מה שדיברנו בהתחלה. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:04. << סיום >>