פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 74 ועדת הכלכלה 20/03/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 56 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, כ"ז באדר התשפ"ג (20 במרץ 2023), שעה 8:00 סדר היום: << נושא >> קידום עסקים קטנים ובינוניים - דיון במסקנות ועדת המשנה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר שלום דנינו חברי הכנסת: ולדימיר בליאק אורנה ברביבאי אימאן ח'טיב יאסין נעמה לזימי מוזמנים: תמר מירסקי – מנהלת תחום בכירה חקיקה ורגולציה, עסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה גל ברנס – רכז כלכלה, תעשייה תיירות באגף תקציבים, משרד האוצר דבורה לילך בן ישעיהו – מנהלת תחום בכירה גמלאות, המוסד לביטוח לאומי כרמל גומא – חוקר בכיר, המכון הישראלי לתכנון כלכלי רות זית – חוקר בכיר, המכון הישראלי לתכנון כלכלי רחלי לאביאן – עו"ד, מחלקה המשפטית, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן רועי כהן – עו"ד ונשיא להב, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יעל גויסקי – שדלנית, יועצת רגולציה, לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל דליה ירום – סמנכ"ל לתקינה, מכון התקנים אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים רות זית – חוקרת בכירה, המכון הישראלי לתכנון כלכלי כרמל גומא – חוקרת בכירה, המכון הישראלי לתכנון כלכלי יעל דניאלי – מנכ"ל התאחדות המלונות ניר קפלן – סמנכ"ל רגולציה, התאחדות המלונות דדי סוויסה – יועץ פורום העצמאים מבית ההסתדרות טלי לאופר – מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל נחי כץ – מנכ"ל איגוד בתי האבות ודיור מוגן יוסי קפלן – יו"ר ועדת דיור מוגן, התאחדות בתי האבות ודיור מוגן מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> קידום עסקים קטנים ובינוניים – דיון במסקנות ועדת המשנה << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב, אני פותח את הדיון בנושא: קידום עסקים קטנים ובינוניים – המשך דיון במסקנות ועדת המשנה. נותרו לנו כמה בעיות להשלים בהן את הדיון, ואני שוב מודה לחבר הכנסת דנינו על העבודה שהוא עשה, יחד עם עוד חברים. הגענו למכון לתכנון כלכלי. בבקשה. << אורח >> רות זית: << אורח >> שלום, אני נמצאת פה עם כרמל גומא מהמכון לתכנון כלכלי. בשנים האחרונות חקרנו עשרות עסקים קטנים ובינוניים בתחומי התעשייה, בניסיון להבין מה הכשלים ומה הפתרונות. המחקר מרתק בפני עצמו, אבל באנו לכאן להציג רק פתרונות, ולכן לא ניכנס לכל הדוגמאות. אנחנו רואים שהסיוע הממשלתי לעסקים קטנים מאוד מורכב ומאוד מפוזר על פני הרבה מאוד גופים. בעמוד 27 בדוח ניסינו למפות את הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, וזה פשוט ג'ונגל. לכל תוכנית יש תנאים משלה, כללים משלה. ברור שבעל עסק קטן לא ישב ללמוד את כל התוכניות האלה, מה גם שהסיוע הוא לשכבה מאוד דקה לעסקים. מעוף, למשל, שעושים עבודה נהדרת, מסייעים בשנה רגילה בייעוץ ובקורסים לכ-6% מהעסקים. (הצגת מצגת) אנחנו מציעות לעבור לשיטה שקיימת כבר באיחוד האירופי, שנקראת ואוצ'רים. אפשר לראות פה מעין הדמיה של אתר אינטרנט. כל בעל עסק מקבל שובר לסבסוד כספי חלקי של שירותים, והוא יכול לנהל את זה ממש כאילו יש לו תקציב נתון, ולקחת שירות שהוא שירות חיוני לעסקים קטנים ובינוניים. הפתרון הזה יעזור לחפות על פערי הידע שיש לעסקים בחדשנות ובמתן הלוואה ברגולציה. הנקודה החשובה היא שהממשלה לא נותנת את השירותים האלה. היא מפקחת על גופים פרטיים שנותנים את השירותים האלה, כמו שהיא עושה בתוכניות אחרות. למעשה, מעוף עובד במודל הזה כבר היום, אבל הוא עושה את זה בהיקף מאוד מאוד קטן. אנחנו רוצים ליצור שער דיגיטלי פשוט ונגיש, שמרכז את כל התוכניות, ולפי חישוב שעשינו זה יכול להחליף מעל 60% מהתוכניות הקיימות, כפי שאתה רואה במיפוי הזה. אנחנו רוצים שזה יהיה כמה שיותר פשוט, מרוכז ונגיש לעסקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לעשות? אפליקציה? << דובר_המשך >> רות זית: << דובר_המשך >> אתר אינטרנט שמרכז לך את הוואוצ'רים. עסק יכול להיכנס ולבחור. הוא מקבל איזשהו סבסוד חלקי – לא סבסוד מלא – לשירותים האלה. זה יכול להתפרס על כמה שנים, והוא בוחר איזה שירות הוא רוצה, מה חלש אצלו בעסק ובמה הוא רוצה להתקדם. זה יכול להיות מומחה טכנולוגי שיעזור לו להטמיע חדשנות, זה יכול להיות יועץ רגולטורי, יועץ פיננסי. הוא בוחר מה הוא צריך באותו רגע בעסק. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה שעולה מהמחקר שלהם, וזה היה מאוד מאוד בולט, הוא שברגע שעסקים מקבלים ייעוץ טוב, הם מצליחים לקבל סיוע ממשרד הכלכלה, והם מצליחים לפתור בעיות. רואים שברגע שאין ייעוץ, במספרים דרמטיים לא מקבלים את המענקים והרבה מהעסקים האלה יכולים להיכשל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת סבסוד חלקי? << אורח >> כרמל גומא: << אורח >> אפשר לראות את זה באתר. נניח, סבסוד של 60%, 50%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה העלות התקציבית של דבר כזה? << דובר_המשך >> כרמל גומא: << דובר_המשך >> ניסינו לחשב אותה, וזאת לא עלות מאוד מאוד דרמטית, כי היא גם מחליפה המון תוכניות אחרות. אם תרצה, נעביר לך חישוב יותר מפורט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעבירו את זה לאוצר, לא אליי. למשרד הכלכלה. << אורח >> רות זית: << אורח >> יש עוד כמה המלצות מאוד ממוקדות, עוד כמה פתרונות, ונפרט אותם. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בקצרה. אנחנו נמצא עוד הזדמנות כי אתם חשובים מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני זה, איפה נציג משרד הכלכלה? מה העמדה שלכם בנושא הזה? << דובר >> תמר מירסקי: << דובר >> בוקר טוב, אני מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. כמו שצוין, מעוף עובדים בשיטה מאוד דומה לשיטת ואוצ'רים, ובעצם בעל העסק יכול לבחור איזה שירות הוא צריך, אבל הבחירה נעשית גם עם יועץ. הוא מגיע, נעשה אבחון, יש איתו שיחה מה הדבר החשוב שהוא צריך להתמקד בו בעסק, והוא בוחר את היועץ בהתאמה. זאת שיטה מאוד דומה לשיטת הוואוצ'רים, רק שהיועצים שנותנים את השירות עוברים את הסינון שלנו. זה לא ואוצ'ר שנותן לך לבחור משהו פתוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תומכים בשינוי הזה? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> בהרחבה. << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> התוכנית שלנו כבר עובדת כך. לגבי תוכניות אחרות של משרד הכלכלה – צריך לבחון את זה. יש תוכניות של רשות החדשנות, רשות ההשקעות. צריך לבחון את זה. אני לא יודעת להגיד לך בשלב זה, גם לא תוכניות שאני מכירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה העלות התקציבית? הם מדברים על סבסוד מסוים. מה העלות? << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> כבר היום יש השתתפות של העסקים. אנחנו מסבסדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל רק בתוכנית שלכם. << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> אני לא יודעת לדבר על כל התוכניות, ולכל תוכנית יש תנאים אחרים. << אורח >> רות זית: << אורח >> זה בדיוק העניין. לכל תוכנית יש כללים אחרים, תנאים אחרים, ובעל עסק לא יכול לבוא וללמוד את כל התנאים האלה. מעוף מסייעת ל-6% מהעסקים, בתוכניות אחרות אתה רואה מספרים מאוד מאוד קטנים. כסף חכם של מינהל סחר חוץ -–כ-258 עסקים בשנה. אלה מספרים מאוד מאוד קטנים, ולא מגיעים לכל העסקים. משהו שיהיה הרבה יותר נגיש והרבה יותר פשוט יוכל להגיע ליותר עסקים. בעל עסק קטן צריך לשבת וללמוד את כל הכללים, איך הוא מגיש, ועוד צריך לשלם ליועץ שיגיש עבורך. מה שטוב במעוף, זה שאתה לא צריך יועץ כדי להגיש בקשה. זה מאוד פשוט, אתה מקבל וזה עובד בשיטה שמאוד דומה לשיטת הוואוצ'רים. זה בעצם אותו מודל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> צריך לשנות במשהו את המבנה הארגוני – זאת המלצה מאוד חשובה, לדעתי. דבר שני, להרחיב גופים כמו מעוף, שייתנו את השירות הזה. אלה שתי המסקנות המתבקשות. << אורח >> כרמל גומא: << אורח >> ולעשות את זה מאוד מאוד נגיש. << דובר >> תמר מירסקי: << דובר >> יש טענה לגבי זה שצריך יועץ בשביל לגשת אליהן. לפעמים צריך את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני שאני שומע את האוצר, זה נראה לי הגיוני. זה מסייע. יש יותר מדיי תוכניות וקשה לעסק עם שניים-שלושה עובדים להתחיל להיכנס לדברים האלה. זה נראה לי סיוע סביר מאוד. << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> יש גם פעילות של ישראל דיגיטלית לנסות לעשות איזשהו אתר אינטרנט שמרכז את הכול, ואז באופן מאוד פשוט יהיה אפשר לאתר את התוכנית המתאימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גל, בבקשה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני מאגף תקציבים. אני אחלק את ההתייחסות לשני חלקים: בבסיס יש את מערך המעוף, ואנחנו גם חושבים שזה מערך שעובד טוב מאוד, ובסיכום האחרון עם משרד הכלכלה הוגדל לו התקציב באופן משמעותי, בסדר גודל של כמעט 30% בשנה. כלומר בהיבט הזה נתנו עוד תקצוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עם יתר הטענות? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> מדובר בכלים שעובדים בצורה שונה. למשל, עלה פה כסף חכם – זה כלי שנותן חצי מיליון שקל לעסק, ואנחנו כבר לא מדברים על אלפי שנים ברמה של ואוצ'ר, אלא ברמה של תוכנית משמעותית, שצריך לעשות לה עבודת הכנה. זה עסק שרוצה לייצא, ולזה לא כל עסק. זה עסק שחודר למדינה ספציפית, ומראש מדובר בקבוצת עסקים יותר מצומצמת. יש כלים אחרים של רשות ההשקעות, שנותנים מיליונים לכל עסק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שם זה שונה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אי-אפשר להגיד: קח, ולך לעשות איזה השקעות שאתה רוצה. זה לא ייעוץ מלכתחילה, אלא תוכניות של השקעות הון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על איזה תוכניות את מדברת? יש תוכנית שגל דיבר עליה. << אורח >> רות זית: << אורח >> יש את כסף חכם, ויש את - - - לשיווק בין-לאומי, שאמורה להיות לעסקים מתחילים. אתה רואה שם משהו כמו 100 ומשהו עסקים בשנה. יש את המרכז להתייעלות במשאבים, יש את רשות ההשקעות. אתה לא רואה מספרים גדולים של עסקים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> כדי לקבל סדר גודל, מדובר ב-50 אלף עסקים בשנה. כשהיא מדברת על המבנה הארגוני, זה לא שהיועץ של מעוף יקצה חצי מיליון שקל. צריכה להיות יד מרכזית, שמנהלת את המנוע הגדול הזה, וזה קטן עליהם. היא נמצאת שם עם עוד כמה פקידות – אחת בהיריון ואחת זה. וזאת כל המערכת. המכון נותן כיוונים כלליים שצריך לשנות לגמרי את היחידה של עסקים קטנים. זה מנוע גדול מדיי בשביל ששלושה אנשים יחזיקו אותו. צריך להיות ראש יחידה שמנתב אותם, אבל הם יודעים שיש כתובת אחת. אני חושב שהדיון הזה דורש מפגש יותר עמוק, ואמרתי קודם בהומור, שמצא חן בעיניי שמפה נדבקתם לסוכנות לעסקים קטנים. יופי, אתם כבר מתחילים לעבוד צמוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אני מציע שתבדקו את העניין הזה. יכול להיות שזה רעיון, שנאפשר לעסקים קטנים יותר מידע וכניסה לעניינים האלה בלי הוצאה מיוחדת שלהם. צריך לסבסד את זה. << אורח >> רות זית: << אורח >> כן. זה גם יביא יותר עסקים להשתתף בסיוע הממשלתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אתם יכולים לבדוק את זה, משרד הכלכלה והאוצר? << אורח >> כרמל גומא: << אורח >> יש לנו עוד כמה המלצות קצרות יחסית. הבעיה המרכזית של עסקים היא ביורוקרטיה ורגולציה – ניתן לראות בעמוד 40 במצגת. יש לנו שתי המלצות, ראשית, לעשות הבחנה בין עסקים קטנים לגדולים ברמת הרגולציה, כך שעסקים קטנים יפגשו פחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - את זה בלי קשר אליכם. למרות שנעשה ישיבה על רגולציה, כי לא יכול להיות שעסק קטן תהיה לו רגולציה של עסק גדול. זה ברור, ואני לא יודע למה עד עכשיו זה לא היה. << דובר_המשך >> כרמל גומא: << דובר_המשך >> דבר שני, מינוי איזשהו מתאם רגולציה בכל רשות מקומית. עסקים יוכלו לפנות למישהו שיוכל באמת לעזור להם, לקשר בינם לגופים הרגולטורים האחרים ולפתור להם את הבעיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה מתאם רגולציה? זה עניין תקציבי, לא? זה כוח אדם. << דובר_המשך >> כרמל גומא: << דובר_המשך >> זה לא תקציבי. זה בסך הכול בן אדם בכל רשות מקומית, וכבר יש מישהו שעושה את זה, רק בלי יותר מדיי סמכויות. << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> יש גוף כזה. לפי חוק רישוי עסקים הוקמה בכל רשות או מקבץ רשויות – צריך לבוא למקום אחד. גם הכבאות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בטח ברשויות הגדולות יש את זה. << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> לא רק ברשויות. פרסו את זה בכל הארץ. אתה יכול לבוא ביום ספציפי שנמצאים בו כל הרגולטורים הרלוונטיים, ולפגוש את כולם באותו מקום. << אורח >> כרמל גומא: << אורח >> אבל הם מתכנסים פעם בחודש, נכון? << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> כרמל גומא: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על מתאם שתוכל לפנות אליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל רגולציה זה לא רק בשביל עסקים. << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> לרוב המוחלט של העסקים זה בעיקר רישוי עסקים. אתה פוגש שם גם בריאות, הגנת סביבה, זרוע העבודה, גם חקלאות, משטרה וכבאות. לרוב המוחלט של העסקים, בטח הקטנים והבינוניים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש את זה, את רואה? << אורח >> כרמל גומא: << אורח >> יש את זה באופן חלקי. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> צריך לחבר את זה לרשויות של עסקים קטנים, שיכוונו ויהיו שותפים למידע הזה, איזה מידע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל זה אנחנו רוצים לעשות את השינוי באפליקציה. תחליטו, אי-אפשר כל הדברים בבת אחת. אם רוצים סיוע לעסקים קטנים בנושא הנגישות למידע, אפליקציה וכולי, אין טעם שיעשו עוד משהו שקשור לעסקים קטנים דרך משרד הכלכלה. זה העניין. << אורח >> כרמל גומא: << אורח >> בעיקרון, זה יושב ברשות המקומית אבל באופן עקרוני זה נכון, והוואוצ'רים באמת יפתרו את רוב הבעיות של העסקים הקטנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נניח נחייב עכשיו את הרשויות המקומיות לשים בן אדם מיוחד לעניין הזה, הם מייד יבקשו תקציב ממשרד האוצר, ואני לא רואה למה אנחנו צריכים לעשות את זה כרגע, בגלל השינוי שאת מציעה ואנחנו תומכים בו. תשבו על זה. << אורח >> רות זית: << אורח >> יש בעיה מרכזית נוספת בנוגע לחדשנות. זה מופיע בעמ' 39 במצגת. << אורח >> כרמל גומא: << אורח >> אפשר לומר שחדשנות זה החמצן של עסקים קטנים. הם לא יכולים להתחרות, הפריון שלהם נמוך מדיי, והבעיה המרכזית היא קושי בפיתוח חדשנות. בעולם כבר ראו את זה, ונותנים לעסקים ואוצ'רים לחדשנות ושוב, אלה אותם ואוצ'רים, רק שהם מיועדים באופן ספציפי לחדשנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תני לי דוגמה לעסק שצריך ואוצ'ר. << דובר_המשך >> כרמל גומא: << דובר_המשך >> למשל, פגישה עם יועץ טכנולוגיה או מימון לתערוכות בחו"ל של דברים חדשניים. או פיילוט שהוא יכול לעשות, במקום במפעל שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא ייסע לחו"ל ומה הוא יעשה שם? עסק עם עשרה אנשים. << אורח >> רות זית: << אורח >> העסקים החדשניים שאנחנו ראיינו נוסעים לתערוכות בחו"ל כדי לדעת מה חדש בתחום שלהם. חלק מהסיפור של תחרות מול עסקים גדולים זה לנסות לבדל את עצמם ולמצוא משהו, מוצר חדש, נישתי. אין מה לעשות, הם צריכים חדשנות בשביל זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה את רוצה, שנסבסד לו את הנסיעה לחו"ל? << דובר_המשך >> רות זית: << דובר_המשך >> זה חלק מתוכנית הוואוצ'ר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא נראה לי. יש פה עסק ואם הוא צריך לנסוע לחו"ל כדי לראות משהו, זה על חשבונו ולא על חשבון המדינה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אתמול היינו עם ועדת חוץ וביטחון בקריה, במשרד הביטחון. אחד הדברים שביקשתי שיעבירו לי – זה מדהים איך הם מתייחסים לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הביטחון. הם מחפשים חברות הייטק, מלווים אותם. גם פה יש עסקים של הייטק, אבל הם עסקים קטנים וצריך לקחת את המודל שלהם. הם באמת מוציאים אותם לתערוכות, משתפים אותם, סורקים בשבילם מכרזים בין-לאומיים, מפנים אותם לשם. זה לא ייאמן איזו עבודה רצינית הם עושים עם עסקים קטנים ובינוניים. ביקשתי שיעבירו לנו את המודל הזה לוועדת הכלכלה, כדי שנוכל לראות מה אפשר להעתיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל למשרד הביטחון יש אינטרס מיוחד בעניין הזה, וזה שונה מעסק רגיל. לפעמים מגיעה המצאה דווקא מעסק קטן, ופה זה פחות משמעותי. << אורח >> כרמל גומא: << אורח >> זה נכון שחדשנות זה לא רק הייטק. גם דיגיטציה של רצפת הייצור זאת חדשנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא הפתרון לעסקים קטנים, שנעזור להם לנסוע לראות תערוכה בחו"ל. << אורח >> רות זית: << אורח >> השירותים הספציפיים שיהיו שם – זה דבר שנתון לדיון, מה הממשלה צריכה או לא צריכה לסבסד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשתשבו עם משרדי האוצר והכלכלה על העניין השני, דברו גם על זה. אבל תכל'ס, זה לא דומה למשרד הביטחון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בעיה נוספת – עמ' 38 – מחסור בכוח אדם. כל העסקים מציינים את זה, אבל אנחנו דיברנו עם עסקים מהתעשייה, ולכן, הפתרון שלה זה אוטומציה. ככל שהם הכניסו אוטומציה, הם יכלו לשפר את זה, לחסוך בכוח אדם ולשפר את הייצור שלהם. גם פה הבעיה היא מימון, ואת זה הוואוצ'רים לא בהכרח יפתרו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לזה יש הלוואות ומענקים, נכון? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> על זה דיברנו בדיון הקודם. << דובר_המשך >> רות זית: << דובר_המשך >> יש רשות השקעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברנו על זה, ואנחנו צריכים, לדעתי, להגדיל את הקרן הזאת ולפשט אותה כדי שאנשים יוכלו לקחת. דיברנו על זה, ואנחנו נעשה לזה משהו מיוחד. אנחנו כבר ערים לסוגיה הזאת. מה הנושא הבא? << אורח >> כרמל גומא: << אורח >> דבר אחרון זה תחרות לא הוגנת, עמ' 41 במצגת. התחרות לא הוגנת בשני מובנים, גם מול מונופולים גדולים עם סל מוצרים רחב וגב כלכלי מאוד חזק, שפשוט מדירים עסקים קטנים מהשוק, וגם תחרות לא הוגנת מול הממשלה במכרזים מוטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, דיברנו על זה שהמכרזים של הממשלה צריכים לאפשר לעסקים קטנים להתמודד. כל תנאי הסף וכולי הם לעסקים גדולים, וכל הקטנים לא יכולים. הם יכולים להיות רק קבלן משנה של זוכה גדול. << דובר_המשך >> כרמל גומא: << דובר_המשך >> זה נכון, ולכן יש לנו שני פתרונות. הראשון, מבחינת המונופולים. למנות רפרנט ספציפי לעסקים קטנים ברשות התחרות, כי הבעיה היא שעסקים קטנים בכלל לא יודעים שהם חווים תחרות לא הוגנת מול המונופולים. וגם כשהם יודעים, אין להם למי לפנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שנקיים ישיבה בנושא מכרזי הממשלה. אנחנו בעד זה, והם יודעים את זה באוצר. אני חושב שגם האוצר בעד זה. אני לא חושב שאתם נגד בעניין הזה. לשפר את המכרזים כדי שגם עסקים קטנים יוכלו להתמודד, גם מבחינת תנאי סף וגם מבחינת היכולת הכספית. << דובר_המשך >> כרמל גומא: << דובר_המשך >> ההמלצה שלנו היא לרפרנט ברשות התחרות, מבחינת תחרות לא הוגנת מול המונופולים. זה דבר שלא קיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה להיכנס לזה, כי אמרנו שנקיים על זה דיון מיוחד. בדיון המיוחד תבואו ותגידו את זה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> למה רפרנט ברשות התחרות? יש רשות שמקבלת 200 מיליון שקל בשנה, שהיא תעשה את זה. למה צריך רפרנט? << אורח >> רות זית: << אורח >> רשות התחרות כבר מטפלת בתחרות לא הוגנת. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא קשור לתחרות. קודם כול, שיבדקו את המכרזים. << אורח >> כרמל גומא: << אורח >> זאת ההמלצה השנייה שלנו לגבי המכרזים. להקים צוות, שיעבור על כל המכרזים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, הצלחנו להכניס תיקון בחוק המכרזים, שקובע תנאים עבור עסקים קטנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם צריכים לשנות את אופי המכרז. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> אבל אין מי שיאכוף את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המכרז עצמו צריך להיות על סכום עבודה או על עבודה יותר קטנה, על מנת שעסק קטן יוכל להתמודד. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> זה כבר קיים, פשוט לא אוכפים את זה. זה כבר קיים – אסור שיהיו תנאי סף. הם יגידו לך, הכנסנו את זה בחוק. אני נלחמתי על זה עם חבר הכנסת איתן כבל, שהיה יושב-ראש הוועדה. הכנסנו את זה לחוק, שחובה לבדוק בכל מכרז שהוא מתאים לתנאי הסף, ושאין שם ערבות מיותרת, אבל אין אף אחד שבודק את זה. << דובר >> תמר מירסקי: << דובר >> אני רוצה לציין שבסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אנחנו עוברים על כ-50 מכרזים מידי שבוע, כדי לבדוק אם יש חריגה בתנאי הסף. אני אגיד באופן כללי, שמכרזי הממשלה עומדים בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי החוק שהוא מדבר עליו – איזה חוק זה? << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> חוק המכרזים. << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> מכרזי הממשלה עומדים בחוק. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשויות מקומיות עומדות בחוק? << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> הבעיות היותר מורכבות הן לא תנאי הסף. זה המודל של המכרז ודברים יותר מורכבים, ואי-אפשר לעבור עליהם בהינף יד. זה דורש עבודה מעמיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עם רשויות מקומיות? << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> רשויות מקומיות לא כפופות לחוק הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הן לא כפופות? רוב העבודה היא שם. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> שם צריך לתקן את החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, אתם עושים צחוק? הן קבלן ביצוע של הממשלה ברוב המקרים. אם צריך להקים גן ילדים, הם מקימים ולא אתם. אתם רק נותנים תקציב. << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> צריך שינוי חקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה הוציאו את הרשויות? נלחמו שהן לא יהיו? << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> נקבע שיהיו תקנות. יש החלטה של הוועדה ובחוק הזה נקבע שיהיו תקנות שיחולו על הרשויות המקומיות, רק לא התקינו את התקנות, לא משרד האוצר ולא משרד הכלכלה, כדי להכפיף את התנאים האלה גם על מכרזים. אתה יודע, השלטון המקומי מתנגד להחיל את חוק המכרזים עליו. מתנגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה, שיתנגדו. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> הוא בא לפה, הצהיר לפרוטוקול, לאיתן כבל, שהוא מוכן – אז איתי היה הסמנכ"ל – שיביאו תקנות, שיחילו עליהן גם את הרשויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בינתיים אין תקנות וזה לא חל עליהן. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אתם רוצים לקחת על עצמכם לתקן את החוק, לכלול רשויות? << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> זה משרד הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש את זה כבר. הם צריכים את זה בתקנות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה לא כולל רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם צריכים את זה בתקנות. << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> זה חוק של משרד הפנים. אלה תקנות שאמורות להיות כפופות לפקודת העיריות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא יכולים לקחת אחריות על החוק הזה? << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> זה החוק של משרד הפנים. אלה תקנות מכוח חוק של משרד הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, הבנו. אני מציע שנבקש מהמשרדים שיביאו את התקנות האלה. אם לא יביאו, נטפל בזה בצורה אחרת. כמה זמן ייקח, לדעתכם, להביא תקנות כאלה, האוצר? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני לא יודע להגיד בשם משרד הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם גם חלק בעניין. זה רק משרד הפנים? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> להבנתי, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי צריך להביא את זה? משרד הפנים? תכתבי מכתב למנכ"ל משרד הפנים בעניין הזה, ואז נראה מה ההתקדמות. אנחנו בעד זה, כמובן. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> נעבור להתאחדות המלונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי נמצא מהתאחדות המלונות? << דובר >> יעל דניאלי: << דובר >> אני מנכ"לית התאחדות המלונות. בוקר טוב ליושב-ראש, בוקר טוב ליושב-ראש ועדת המשנה. אנחנו רוצים להגיד לכם תודה רבה על קיום הישיבות האלה. אנחנו שמחים לקחת בהן חלק, גם אם זה מתחיל בשמונה לפנות בוקר. לגופו של עניין, הנושא הראשון שרשום אצלנו הוא הסיפור של המע"מ. תודה לאל, הוסרה קללת המע"מ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסתיימה, עד התקציב הבא. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> היינו שמחים שבתקציב הבא לפחות, העובדות יצליחו לבלבל את אלה שנחושים להטיל מע"מ על התיירים. כרגע, אנחנו שמחים, מפשילים שרוולים ועובדים. אני מקווה שהתיירים יגיעו בהמוניהם לישראל, לפחות במספרים שראינו ב-2019. נושא נוסף ואקוטי מבחינתנו הוא נושא התביעות הייצוגיות. מבחינתנו זאת מכת מדינה. אנחנו סובלים מאות תביעות כאלה. המלונות מקבלים מאות תביעות ייצוגיות בשנה. הסטטיסטיקות מראות שרק 83% מהן לא מוצדקות, בעוד ההוצאה הכספית נאמדת במספרים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תני לנו דוגמה לתביעה ייצוגית בענף המלונאות. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> אנחנו מקבלים המון תביעות בנושא נגישות. למשל, נגישות לאתר האינטרנט. << קריאה >> ניר קפלן: << קריאה >> האתר נגיש, אבל אין תצהיר. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> למשל, חסר תצהיר באתר נגיש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה לעשות את זה? אני לא מבין. למה צריך תביעה ייצוגית כדי שתעשו דבר כזה? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. אם הם היו שולחים מכתב מקדים, ואומרים: אין הצהרה אצלכם באתר, הם היו אומרים: תודה רבה שהסבתם את תשומת ליבנו, ותוך שעה יהיה. אבל זה לא מה שמעניין אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה היא שלוקחים עורך דין, והוא עולה יותר מהדבר הזה. תני לי עוד דוגמה. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> בשנתיים האחרונות הייתה קצת רגיעה בקורונה, אבל חטפנו המון תביעות בנושא נגישות. שוב, זה גם באתרי אינטרנט וגם ליקויים שקיימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי נמצא פה ממשרד המשפטים? << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> או, למשל, כשאין שלט על איסור עישון. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> היא הבטיחה לנו נוסח עד יוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני צריך לתקן את החוק כדי שיהיה מכתב התראה? << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> כן, כן. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> כי הם לא רוצים להתריע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הגשתי הצעת חוק בקדנציה הקודמת. אני יכול להעביר לך אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעביר לנו, ובוא נראה. אנחנו נקיים דיון מיוחד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לתת זמן סביר לתיקון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל העסקים מתלוננים על תובענות ייצוגיות. צריך לטפל בזה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> רק לעדכן אותך, בדיון הקודם משרד המשפטים היה בזום. הם עובדים על נוסח של תיקון החוק הזה. ניסינו ללחוץ עליהם ולהבין מתי ומה. הם רמזו שזה יהיה ביוני-יולי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לי חשוב לא לפגוע באנשים עם מוגבלויות, רק לתת זמן סביר לבעלי עסקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש ועדה מקצועית בעניין הזה, שכבר סיימה את העבודה. זה נמצא עכשיו אצל שר המשפטים לחתימה ואפשר יהיה להתקדם. בכל מקרה, הנושא של מכתב התראה חייב להיות. אין דבר כזה שלא יהיו מכתבי התראה. זה לא הגיוני. זה להעמיד את העסקים בבעיה. זאת לא רק בעיה של התיירות, אלא בעיה של כל העסקים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זאת בעיה של כל העסקים ושל חנויות קטנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נתקדם עם זה. נחכה להמלצות של משרד המשפטים ואז נראה. אם הן לא יגיעו במהירות, נגיש תיקון לחוק מטעם הוועדה. אם יביאו תיקון מטעם משרד המשפטים, נתאחד. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> נושא נוסף שהיינו שמחים שהוועדה תסייע לטפל בו הוא נושא של זכויות יוצרים. אתם יודעים שהנושא הזה לא מוסדר היום בישראל. בענף המלונאות אנחנו משלמים לחמישה גופים שונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, לא רק אתם; כל העסקים. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> אנחנו משלמים סכומים לא מפוקחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם צודקים. כולם משווקים את כולם, ואין מתווה אחד או גבייה אחת שתחולק לכל הרשויות האלה – אקו"ם, הפדרציה הספרדית וכולי. כל אחד בא ודורש כסף. זה משהו שנהיה הזוי, ואי אפשר להתמודד עם זה. אני לא יודע אם זה בהסכמים קיבוציים או בתקנות. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> לא, זה בכלום. אנחנו כל הזמן בודקים איפה אנחנו ביחס לעולם בתחום הזה. אנחנו משלמים פי 10 ממה שמשלמים בתי מלון במקומות אחרים בעולם המערבי, ואנחנו לא חושבים שיש לזה הצדקה. אנחנו חושבים שצריך לאחד את הגבייה, או להסדיר אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי זה ערן אוחנה? << דובר >> ערן אוחנה: << דובר >> בוקר טוב, אני מנהל תחום יוצרים באקו"ם. אקו"ם היא אגודה השומרת על זכויות יוצרים, למי שלא יודע. הדברים נכונים אך לא מדויקים, כמו שהצגת אותם. אני אגיד את עמדת אקו"ם בעניין הגבייה המשותפת. קודם כול, אנחנו בעד והדבר הזה קורה. בתיאום עם משרד המשפטים ועם רשות התחרות, אתם בטח יודעים ומודעים לזה שבשנה האחרונה אנחנו נמצאים בשיח, תהליך של משא ומתן עם כל האגודות שציינתם, לגבי הגעה לאיזשהו מתווה של גבייה משותפת. ברור לנו שזה צורך אמיתי, נכון ולגיטימי של השוק בכלל, לא רק של התאחדות המלונות. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> השיח הזה הוא משנת 2017, ואני זה שהובלתי אותו יחד עם מנכ"ל אקו"ם. יש מכתבים. אתה מדבר פה כבר על חמש שנים, ובהן חמישה גופים גובים כסף. הינה, בעלי אולמות ובעלי מסעדות נמצאים פה, וגם בעלי מוסכים. << דובר_המשך >> ערן אוחנה: << דובר_המשך >> מה אתם רוצים, לא לגבות? << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> תעשו את זה אחיד. כבר חמש שנים אתה בדיונים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. << דובר_המשך >> ערן אוחנה: << דובר_המשך >> לא חמש שנים בדיונים. דיברתי על השנה האחרונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם דנים בזה? אין בעיה. כמה זמן ייקח לכם לסכם את העניין? << דובר_המשך >> ערן אוחנה: << דובר_המשך >> אני לא יודע לתחום את זה בזמן. אני רק יודע להגיד שזה בתהליך מתקדם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני תוחם לך את זה בזמן. אחרי דיוני התקציב נקיים ישיבה, ועד אז תבואו מוכנים. << דובר_המשך >> ערן אוחנה: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד שמשרד המשפטים יושב לכולנו על הראש לא פחות מכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים יושב לאט על הראש. אנחנו יושבים חזק, ובמיוחד במשקל שלנו. << דובר_המשך >> ערן אוחנה: << דובר_המשך >> אני שומע אמירות וגם את רוח הדברים, וחשוב לי להגיד לעצם הגבייה עבור זכויות יוצרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא יודע מה הגבייה. << דובר_המשך >> ערן אוחנה: << דובר_המשך >> אומרים לא לפגוע בעסקים ולהסיר קשיים. היוצרים, עשרות אלפי יוצרים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סלח לי, לא אמרנו את זה. ליוצרים מגיע להם מה שמגיע להם, ואין ויכוח בכלל. יכול להיות שיש גבייה כפולה. אני לא יודע, וצריך לבדוק את זה. בגדול, בגלל שיש המון מוסדות - - - << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זאת לא גבייה כפולה. אתה לא יודע לעקוב אחרי זה. פעם בא לך מישהו מהפדרציה, פעם בא מישהו מאקו"ם, פעם מתל"י, ואתה רוצה לדעת שאתה משלם פעם אחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. פעם אחת וגומר עניין. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אגב, זה מה שנהוג בעולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בואו נסכם את העניין. רבותיי, אנחנו בעד שתהיה גבייה אחת, ואתם צריכים להסתדר ביניכם. נקיים דיון אחרי התקציב, ועד אז תבואו מוכנים עם המתווה שלכם. אם לא תבואו, ניאלץ לעשות את זה לבד, על כל המשתמע מזה. << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> צריך לשים לב, שגם כשעושים את הסדר הזה, החלשים לא נפגעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יכינו מתווה ונסתכל על המתווה. מה אתה רוצה שאני אגיד לך? אני לא מתמצא בזה ברמה כזאת. ברגע שהם יגיעו להסכמה, אני מאמין שכולם יהיו מרוצים. << דובר >> יעל דניאלי: << דובר >> אני רוצה להוסיף, שאנחנו מבקשים שתיבחן גם סבירות התעריפים. שוב, ביחס לעולם, אנחנו הרבה יותר יקרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשיביאו את המבנה, נדון גם בזה. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> רק לסבר את האוזן, אצלנו בארץ אנחנו משלמים עבור השמעה בחדרים, גם כשהחדר ריק. כלומר, גם כשאף אחד לא נמצא בחדר ואף אחד לא מקשיב, אנחנו משלמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה אתם משלמים? כמה מלון משלם? << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> ברמה הענפית זה כ-25 מיליון שקל בשנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הרבה מלונות. מה את רוצה? אני לא מבין. אל תגידי לי ענפית. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> אתה אומר שאם הסכום הוא לא במאות מיליונים, זה לא משהו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, אני לא יודע. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> לא חסרים לנו מיסים בתחום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד לכם, המחיר של מלון בארץ הרבה יותר יקר ממלון בחו"ל. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> גם ההוצאות של מלון בארץ הרבה יותר גבוהות ממלונות בחו"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואי לא ניכנס למחירים ולרווחים. סלחי לי, עם כל הכבוד, בואו לא ניכנס למחירים ולרווחים שלכם. גם לאמנים מגיע לחיות. א << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> לא אמרנו שלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאת אומרת לגבי חדרים ריקים, יכול להיות שזאת באמת טענה, אבל בגדול, לא ניכנס לזה עכשיו. כשנדון במתווה, ניכנס לכל הדברים האלה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זה לא רק אמנים. זה תסריטאים, בימאים ועוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. ברור, ברור. מה, תסריטאי הוא לא אמן? מה אתה רוצה? אני לא מבין. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> נכון, לא לפגוע גם בחלשים. כל אלה שצריכים ליהנות מזכויות היוצרים, שידאגו שייהנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. אלא אם כן בעל המלון ישיר שיר, ואז תציגו אותו. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> אני מסכימה עם רועי. אני רוצה להעיר הערה נוספת שלא נמצאת ברשימה שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה מכון התקנים? << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> יש נושא שקשור לאישור תקנים, שהם תקנים חריגים. היינו רוצים שיהיה על זה איזשהו סוג של פיקוח. כלומר, ברגע שמכון התקנים מאשר תקן שהוא יחידני בעולם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש כאלה תקנים שהם יחידנים בעולם? << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> כן, לצערנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו מה? << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> יש תקנים בנושא של כיבוי אש, ולאחרונה אישרו תקן בנושא בריכות שחייה, למשל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תני לי דוגמה מה בבריכת שחייה זה יחידני בעולם. << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> יש עניין של מכשיר עזר למציל. יש חברה ישראלית אחת שהתלבשה על מכון התקנים, וגרמה לכך שאימצו את התקן הזר, שינו אותו לגמרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, זה לא יחיד בעולם, זה תקן זר. אמרתם שזה יחידני בעולם. << דובר_המשך >> ניר קפלן: << דובר_המשך >> הכוונה היא שלוקחים תקנים בין-לאומיים, וזה בסדר. אנחנו בעד התקינה הזרה, כי אז אפשר לעשות גם יבוא ולהתחרות. מכון התקנים לוקח את התקינה הזרה – למשל, מערכת עזר למציל – משנה אותה ולמעשה סוגר את התחרות ומונע אפשרות לייבא מכשירים של חברות אחרות. חברה מספרד או מאיטליה לא תעשה מכשיר במיוחד לפי התקן הישראלי. וכך, יש חברה אחת ישראלית שמייצרת מכשיר ספציפי, ואגב, גם הורגת את כל שאר היצרנים הישראלים, כי רק אחת עשתה תקן שייחודי לה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> צריך לאמץ את העיקרון שמה שיש באירופה מתאים לנו. << דובר >> יעל דניאלי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לגבי כל התקנים. אני יודע ששר הכלכלה מטפל בזה היום, ואני לא יודע מה עשו לפני זה. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> נמצאת פה השרה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> המנוחה בחדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני מסתכל עלייך. את מסתכלת על החוברת ואני לא רוצה להפריע לך. יש לך מה להגיד בעניין הזה? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמובן יש לי מה להגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, תגידי. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אתייחס ספציפית רק לתקנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. מכון התקנים בזום וניתן לו גם להתייחס. תתחילי. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכון התקנים יגיד לכם שהתחלנו רפורמה, שהתכלית שלה היא לבדוק את ההצדקה של תקינה ישראלית ספציפית להרבה מאוד מוצרים ותהליכים שמביאים מחו"ל, גם ברגולציה וגם בתקינה ספציפית. היה שינוי מהותי בתקינה רבה. זאת רפורמת היבוא, רפורמת הדגל, ואחר כך אני אתייחס גם להקשרים אחרים של יבוא מקביל וכולי. אני חושבת שמכון התקנים ושר הכלכלה יודעים שזה דבר משמעותי ביותר, שהוא צריך להוביל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, הוא מטפל בזה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה יקל דרמטית, יוריד טווחי זמן, יגביר תחרות ויעלה את האפשרות גם ליבוא וגם להשפעה על השוק בכלל בארץ. דבר נוסף שעשינו זה תחרות למכון התקנים עצמו – את זה הוא פחות יאהב. אמרנו שניתן תחרות לתהליך של התקינה, והיה משא ומתן עם חברת טופ-סוט, שהתכלית שלה הייתה שיהיה מכון תקנים נוסף, ויחד הם יתחרו על היכולת לקצר טווחים ותהליכים, כשאין צורך בתקינה ישראלית. זה על השולחן. שר הכלכלה צריך לקחת את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ידעתי על זה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא צריך לקחת את זה קדימה, ואני חושבת שיש פה בסיס מעולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התחרות של עוד מכון תקנים? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם בתקינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש היום תחרות במעבדות, ועשינו את זה עוד כשהיינו יושב-ראש קואליציה. יש עוד מעבדות, וזה כבר קיים. את מדברת על מכון תקנים נוסף, שיהיה ציבורי? ממשלתי? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, פרטי. כשאתה מסתכל על הדומיננטיות של מכון התקנים – יש לי הערכה אליו, אבל בסוף צריך לשפר תהליכים לאורך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם אנחנו קובעים שהתקן האירופי הוא הקובע, למה אני צריך עוד מכון תקנים? מכון התקנים הקיים בקושי יעבוד. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, יש מוצרים שמיוצרים בארץ ואתה צריך לבדוק את התקינות שלהם, ולתת להם הגדרה בין-לאומית. מישהו צריך לבדוק אותם עבורם. אתה לא רק מייבא, אתה גם מייצר פה ואתה רוצה שתהיה לך את היכולת הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, שכנעת אותי. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התמונה השלמה קיימת. קיבלנו החלטות, העברנו המון המון מוצרים לתקינה ישראלית, ועכשיו צריך לממש במלואה את הרפורמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה לספר שבבחירות ראש הממשלה אמר שהוא רוצה לבטל את מכון התקנים. יזמתי סיור במכון התקנים כי רציתי לראות את המכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא לבטל. הוא לא התכוון לזה כך. מכון התקנים עושה עוד דברים חוץ מאשר תקינה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא פעם אנחנו לומדים משהו פה, וגם מגיעים למסקנות. לפעמים אנחנו צריכים ללכת, להסתכל ולשאול את השאלות ממש בשטח. אני הייתי ממליצה לעשות סיור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך לעשות סיור. אנחנו נקיים דיון מיוחד על העניין הזה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תאמין לי, אני אומרת לך. אני עושה סיורים כל חיי בהרבה מקומות, ואחד הסיורים המרתקים שעשיתי במכון התקנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תקן לחברי כנסת? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הלוואי והיה. הלוואי. אני רוצה להגיד לך שזה אחד הדברים המלמדים, והשאלות שנשאלו שם היו גדולות יותר ממה שעולה פה. לפעמים טוב מראה עיניים, ואני מציע להגיע, ללמוד ולהבין מה באמת נעשה שם. עבורי זה היה מאוד משמעותי וחשוב. חשוב שזה יהיה ממשלתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכון התקנים בזום, את רוצה להוסיף משהו? בבקשה. לפני שסוגרים אתכם, תגידי כמה דברים. << דובר >> גליה ירום: << דובר >> בוקר טוב ותודה רבה. אני סמנכ"לית תקינה במכון התקנים, אני רוצה להתייחס לדיון. ראשית, מכון התקנים פועל על פי חוק התקנים, וועדות התקינה במכון התקנים הן ועדות ציבוריות. הרכבן קבוע בחוק. אני מזכירה לכולם שלא מכון התקנים הוא זה שקובע את התקנים, אלא ועדות התקינה, ויושבים בהן נציגים מכל ענפי המשק במדינת ישראל. אותה תחרות שדיברה עליה השרה לשעבר, מדברת על מתן אישורי התאמה לתקן ביבוא, ולא הכנת התקנים עצמם. הכנת התקנים נעשית על ידי הוועדות, תחת הנחיה שחייבים לאמץ תקינה בין-לאומית או תקינה יבשתית. כאשר מאמצים תקינה ניתן להכניס שינויים לאומיים. המחוקק מבדל בין שינויים לאומיים מחייבים לשינויים לאומיים לא מחייבים, וכאשר ועדת תקינה מסיימת את עבודתה, התקן הוא וולונטרי. ברגע שרוצים להפוך את התקן למחייב, שינויים לאומיים שהם בלתי מתחייבים, או שמחליטים שהם לא יהיו מחייבים – אנחנו מכירים תקנים רשמיים חלקית – או שזה מגיע להחלטה של ראש הממשלה ושר האוצר, וזה מה שכתוב בחוק. לכן, בכל הנוגע לנושאים של שינויים לאומיים, שלעיתים נדרשים ולעיתים גם לנו יש את המאפיינים הספציפיים שלנו, זה קורה. אני רוצה להזכיר שכולם מאוד אוהבים להגיד שאנחנו כמו באירופה – גם בתקנים האירופים יש שינויים לאומיים. תפתחו, יש שם אנקס שנקרא אנקס AZ, ולפעמים כתוב: בהולנד ככה, בצרפת ככה וכן הלאה. זה קורה, זה לא השכיח ובאירופה הרבה מאוד מונחים - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שזאת הייתה הכוונה. יהיה אירופה – ובישראל like this, תוסיפי אחד-שניים. זה לא סותר. הבקשה פה לא סותרת. << דובר_המשך >> טליה ירום: << דובר_המשך >> קודם כול, זה נכון. לצערי, אנחנו לא חברים בארגוני התקינה האירופאים. אנחנו לא מדינה אירופית, ואני לא יכולה להכניס שינויים בתקן האירופי. כשאנחנו מאמצים תקן ISO, שם אנחנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, אנחנו לא מסקרים את זה היום. נראה מה ההתקדמות בעניין הזה. << דובר_המשך >> טליה ירום: << דובר_המשך >> אני רק רוצה להרגיע את כולם, ולומר שיש מנגנון ראש ממשלה ושר אוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה להגיד משהו בעניין הזה? סיימנו עם המלונות? << דובר >> יעל דניאלי: << דובר >> משפט לסיום. זה לא ברשימה, אבל צריך לשים לב לשתי הצעות חוק שמתקדמות עכשיו בחוק ההסדרים, ועלולות להיות מאוד משמעותיות לעסקים הקטנים והבינוניים. אחת, חוק המטרו, שמטיל אגרת מטרו על עסקים שנמצאים לאורך המסילה; השנייה – הארנונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ובזמן הבנייה הם ישלמו כסף על זה שהם נדפקים. זה משהו חדש ומדהים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה מתאים לתל אביב. ממש. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> השנייה היא חוק הארנונה, שמאפשר לרשויות מקומיות לשנות את שיטת המדידה לנטו-נטו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בחוק ההסדרים? << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> כן. שתיהן בחוק ההסדרים, ומתקדמות לכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לשנות לברוטו, לא לנטו. לברוטו-ברוטו. הם לא רוצים לגבות נטו, הם רוצים לגבות ברוטו. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> לשנות לברוטו-ברוטו. זה יכול להגיע ל-20% יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הארנונה תעלה ב-20%. חבל להם על הזמן, זה לא יהיה. אין לך מה לדאוג. אני מאמין שוועדת הפנים לא תיתן את הדבר הזה. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> הייתי רוצה שגם הוועדה או ועדת המשנה תעקוב אחרי התקדמות שני החוקים האלה, שמאוד מאוד משמעותיים לעסקים הקטנים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה מטורף. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה מה שעשית עם החניות של תל אביב? אותו הדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש בעיה של חוסר שוויון בין הרשויות, בגלל שהקפיאו את כל נושא הארנונה בשנת 1980 ומשהו. יש רשויות שגובות ברוטו-ברוטו ויש רשויות שגובות נטו-נטו, ויש גם באמצע. לכן, זה באמת בעייתי, וצריך לעשות בזה רוויזיה, כי זה לא פייר לגבי הרשויות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מתי אתם מביאים את התקציב לקריאה ראשונה בכנסת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאני אהיה שר אוצר תשאל אותי. מה אתה רוצה ממני? אני לא יושב-ראש קואליציה ולא שר אוצר. לדעתי, במאי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בקריאה ראשונה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי? עד הפגרה לא יביאו את זה, אלא אם כן יקראו לכולנו בפגרה לאשר בקריאה ראשונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מימון הוצאות המטרו על חשבון אלה שהולכים להינזק בכל דבר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אולי שר האוצר יחזור לארץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נראה לי שבתחילת מאי. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> האוצר, אתה יודע על זה? זה באמת בחוק ההסדרים לפני שמתווכחים פה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רוצים שרשויות יעלו את הארנונה ב-20%? לא הבנתי את זה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> נושא רשויות מקומיות לא אצלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אצלך. זה מה שטוב אצלם, וכל אחד יש לו המומחיות של עצמו. איך זה משפיע על המלונות? באילת זה ברוטו-ברוטו? מה עם טבריה? << דובר >> יעל דניאלי: << דובר >> שינוי השיטה יגרום לעדכון ההעלאה ברשויות מקומיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע שבתל אביב זה משהו באמצע, ובתל אביב באמת לא צריך להעלות. יש להם מספיק הכנסות. בתל אביב זה משפיע עליכם; בירושלים משפיע עליכם. אילת? טבריה? זה רוב ההשפעה. מה המצב שלכם במקומות האלה בשינוי החוק הזה? << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> באיזה מובן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה סוג הגבייה באילת, בירושלים ובתל אביב. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> אני לא יודעת לומר לך. אני יכולה לעשות בדיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אומנם עכשיו את מסייעת לכל תושבי המדינה בהערה הזאת, אבל בגדול, צריך לבדוק מה ההשפעה שיש לזה על המלונות, כי שם אלה סכומים מאוד גדולים באמת. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> נכון. רק לסבר את האוזן, שיעור הארנונה מגיע ל-3% מסך הפדיון של בית המלון. זה חסר תקדים במשק. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> גם על מסעדות ואולמות אירועים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 3% זה לא כל כך חסר תקדים. מה הבעיה עם זה? ואם ירד לכם ל-0% אתם תורידו את המחיר? הרי המחיר אצלכם גבוה בכל מקרה. אני לא מסכים איתך בעניין האחוזים. הבעיה היא לכלל התושבים, שרוצים להעלות להם ב-20% ברשויות מקומיות. זה בעייתי, וזה לא קשור כל כך למלונות. << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> זה קשור לעסקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק לעסקים מעלים את זה ברוטו-ברוטו, או גם לתושבים? << דובר_המשך >> יעל דניאלי: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה קשור לכלל האזרחים, ולא רק לעסקים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> דוד, אני מציע שניתן לאורנה לדבר, כי היא מוגבלת בזמן. אורנה מדברת על שלושה חוקים, שבנספחים לחוברת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני רוצה להגיד שאני מאוד מאוד מאוד מעריכה את הרצינות. אתה יודע, אני מתרוצצת פה בין נבצרות לחוקה למתנות, וכשיש ועדה בכנסת שדנה בסוגיות מקצועיות, ורואה את האנשים עצמם ואת החיים עצמם, אז באמת כל הכבוד. גם לך, גם לדנינו שלקח את זה כשחקן נשמה לקדם את העסקים בישראל. לא טריוויאלי. תודה, הערכה ותמשיכו כך בכיוון הזה. עברתי על החוברת, וגם אם יתקדמו רק חלק מהדברים, עצם העובדה שיש מסד מסודר שמתייחס לעסקים הקטנים והבינוניים, על ההשפעה שלהם, שהם תורמים חצי מהתרומה המשקית – ראינו גידול משמעותי ב-2022, צמיחה של 9% בתרומה שלהם. בעיניי זה יעד אסטרטגי, ולא משנה איזו ממשלה יש. צריך להמשיך ולקדם את העסקים הקטנים והבינוניים. הצעתי שלושה חוקים, שאני חושבת שנכון לעסוק בהם. החוק הראשון הוא חוק שלשמחתי ניר ברקת לקח קדימה. הוא עבר בטרומית על קידום יבוא מקביל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מדברת על הקנסות? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, בדיוק. החוק מדבר על זה שבתחרות, יותר שחקנים יוכלו לייבא, ולהגדיל את התחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דנו בזה, ונכון לעכשיו העברנו את החוק הזה. הגשתי רוויזיה על הסיפור של תעודות המקור, ואנחנו מחכים לתשובה מרשות המיסים וממשרד הכלכלה. זה מעלה את העסק ב-15%, ואז לא שווה כל היבוא המקביל. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביטן, אם תפתור את הבעיה, עשית דבר גדול. בסוף זה משרשר גם לכלי רכב שדיברת עליהם – דנינו, כבר ראיתי את הצעת החוק שלך פה. זה משמעותי ביותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שנשאר. הם טוענים שיש בעיה של הסכמים בין-לאומיים, ומשרד הכלכלה אומר שאין. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומרת לך – אין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו נשארה הבעיה של הגבייה. הם גובים היום 700 מיליון שקל על העניין הזה, והם לא יודעים מאיפה לכסות את הכסף. זה כל העניין. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שיגיד לך שיש בעיה של הסכמים, מטעה אותך. גם סחר חוץ במשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, יש כבר מכתב. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומרת לך, אין בעיה. זה פשוט עניין שמקדם יבואנים מסוימים על פני אחרים, זה מקטין תחרות, מגדיל ריכוזיות ומעלה את המחיר לצרכן. כשזה יבוא לקריאה שנייה ושלישית אנחנו נתמוך בזה, כמובן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, רק אחרי שנגמור את תעודות המקור. אחרת אין טעם ביבוא מקביל במכוניות, למשל. חבל על הזמן. הם מורידים 10%, ומשלמים את זה אחר כך במכס, ואז שום דבר לא יורד. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה יותר מרכבים, ואני מדגישה בפניך, ביטן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, גם במוצרי חשמל וכולי. אבל יש היום פטור ממכס על חלק גדול מהדברים. אבל זה לא ברמה של המכוניות. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. ההוצאה הגדולה ביותר וגם המחיר – ברור לגמרי למה צריך לטפל בזה במכוניות. עסקתי בזה, ופניתי בזמנו למשרד האוצר. זה לא התרומם. החוק ליבוא מקביל נותן מענה מקיף, לא רק לנושא הרכבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כן. ברור. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה חוק שגובש על ידי רשות התחרות. הוא חשוב, הוא נכון, והוא טוב ליבואנים קטנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נעביר את זה, נעביר את זה. אל תדאגי. מה עוד? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דבר שני, לפני שאני עוברת לחוק הבא, זה הסיפור של הטואלטיקה. יש פה נציג ממשרד הבריאות? שלום, אדוני. הרי הייתה הבטחה של נושא יבוא טואלטיקה, שהרפורמה גם בנושא התקינה – אמרנו שמה שמטוב באירופה, טוב בארץ – לא מתרומם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הביאו תקנות. << קריאה >> ד"ר עידית חנוכה: << קריאה >> מחר הן נדונות בוועדת הבריאות. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תהיי שם. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומרת לך כיעד אסטרטגי, וגם לך, דנינו, אם לא תשבו על זה כדי לקדם את התקנות ולהבטיח שגם טואלטיקה נכנסת לתחרות הזאת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא בסמכות שלנו, אבל קבענו שתהיה ישיבה משותפת של ועדת הבריאות וועדת הכלכלה, כדי לדון ברגולציה הזאת. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מצוין, אני אשמח להגיע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קבענו מועד, לא? מה הסיפור, בסך הכול ישיבה משותפת של שעתיים. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושבת שזה מאוד משמעותי גם ליוקר המחייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת ועדה עמוסה, ועדת הבריאות? << קריאה >> ד"ר עידית חנוכה: << קריאה >> יש להם את התקנות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תקנות. כמה זמן דנים בתקנות? באמת. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביטן, סומכת עליך, קח את זה קדימה. זה חשוב לכל אזרח במדינה בהתאמה. זאת רגולציה שבאמת הצטברה לאורך שנים. חוק נוסף שהגשתי הוא הרפורמה בשוק האשראי. אני חושבת שצריך להגביר את מקורות המימון לעסקים קטנים, בורסה מיוחדת יכולה לייצר גיוון ותחרות. החוק הזה מונח על השולחן, ואני אשמח שתצטרפו ותקדמו אותו. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה לא סתם. יש פער של פי 2 או יותר בין אשראי שניתן לעסקים קטנים לגדולים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> למה שלא את תובילי את החוק הזה? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הגשתי אותו, הנחתי אותו על שולחן הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה מהות החוק? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאחר ומקורות האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים נמצאים בצמצום גדול, והם מתקשים לגייס מקורות אשראי - - - << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> גם הפערים בין עסק גדול לעסק קטן, הם פי 2 ויותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש גם פער בריבית, לא? << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> כן, בטח. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכל היבט שהוא. זה יגדיל את מקורות המימון, זה ייצר תחרות וזה יאפשר לתת מענה מותאם לצרכים שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו בעד זה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ההצעה מונחת על השולחן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כבר עבר ועדת שרים? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. זה אמור לקבל פטור מחובת הנחה בקרוב, ואני אשמח שתהיו שותפים שלי להגשת הצעת החוק. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> בשמחה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה זה הצעת חוק ניירות ערך? שם התיקון? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי המשמעות היא בסוף של ניירות ערך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי זה צריך לבוא לוועדת שרים? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> צריך לבדוק את הסטטוס של זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע שכדי שיהיה קל לוועדת שרים לאשר את זה, נקיים דיון לפני ועדת השרים. נאמר את דעתנו לוועדת השרים, בסדר? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פנטסטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כדי שהם לא יידחו לך את הבקשה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דבר אחרון שהוא במסגרת חוק שגם הנחתי, זה עניין של עדיפות למכרזים ממשלתיים בפריפריה. לא הייתי קודם ולכן אני לא יודעת אם זה עלה, אבל יש הצעת חוק. אני חושבת שצריך לתת להם קדימות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימות במה? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לעסקים קטנים ובינוניים בפריפריה במכרזים ממשלתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מדברים על העדפה לכל העסקים. סליחה, לא העדפה. הבעיה היום היא לא העדפה, אלא שהם לא יכולים להתמודד במכרז. זאת הבעיה העיקרית, אז מה הטעם בהעדפה? בודקים אותם והם עומדים בתנאי החוק, והבעיה, לפי מה שהבנתי, במכרזים ממשלתיים, היא ברשויות המקומיות. רוב המכרזים הם שם, כי הן קבלן ביצוע של הממשלה. הן מקבלות תקציב ועושות את זה, ושם יש בעיה. אין את זה. משרד הפנים צריך לפרסם תקנות, כי החוק כבר קיים. לפני שמדברים על הפריפריה, אני מציע שנדבר על כלל העסקים שיש להם בעיה. ברגע שנפתור את הבעיה הזאת, נוכל לדבר גם על קידום אחר. כרגע, אין כלום – לא מזה ולא מזה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תוביל את זה איך שאתה רוצה. אם עסקים קטנים ובינוניים במרכז נפגעים, תאר לך מה ההשפעה וההשלכה על עסקים בפריפריה. היו דוגמאות מאוד קשות בשנתיים האחרונות, והיה צריך לתת קדימות בפריפיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש. יש עבודות שמבוצעות על ידי הממשלה בפריפריה, וגם על ידי הרשויות המקומיות. שייתנו להם את זה, יורידו את תנאי הסף וייתנו להם גם את העבודות האלה, וזה כבר 50% מהעבודה. את אומרת, בוא ניתן העדפה כשמישהו משדרות יתמודד בתל אביב. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכרז ממשלתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. זה לא רק ממשלתי, וזאת הבעיה. רוב המכרזים לעסקים קטנים היום הם ברשויות המקומיות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> מה שציינה נציגת המשרד הקודם שלך, הוא שהם בודקים 50 מכרזים בשבוע. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> יש לנו הזדמנות לשמוע מהשרה לשעבר לגבי הסוכנות לעסקים קטנים. המעמד שלה, העובדה שאין לה אכיפה, אין לה בקרה. מה שהצגנו לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בלי קשר אליה, אמרנו כבר בדיון הקודם, שנדאג לסמכויות לעסקים קטנים. הם לא יהיו רק יועצים ובודקי תוכניות. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושבת שהפוטנציאל של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים הוא עצום. צריך לחזק אותו, וצריך לייצר לו סמכויות וגמישויות. בסוף זאת צריכה להיות כתובת מאוד מאוד משמעותית לעסקים הקטנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי הדיונים שקיימנו על שוק המזון ועכשיו על העסקים הקטנים – הרי אנחנו אל יכולים לטפל בכול בבת אחת – ועוד כמה דברים אחרים, לפני התקציב נקיים דיון בפגרה עם כל אנשי המקצוע במשרדים, עם חברי הכנסת בלבד. נעבור סעיף-סעיף לאחר כל הדיונים שלנו, ונראה איך אנחנו יכולים לקדם את הדברים האלה. בין השאר, יעלה גם הנושא של סמכויות הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה. זה לא יישאר כפי שזה. דרך אגב, שר הכלכלה רוצה לבוא לישיבה הזאת, וכמובן בכייף. הישיבה היא מול חברי הכנסת ולא מול השרים במקרה הזה. ומול אנשי המקצוע בכל משרד ומשרד. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש עוד שני סעיפים שנכונים בעיניי למיקוד. הראשון הוא דמי אבטלה לעצמאים. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את לא היית בדיון. הבאנו את המומחית מבין חברי הכנסת לעניין הזה, שנבחרה במקום הראשון במפלגת העבודה על הרגע הזה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סומכת עלייך, נעמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשאירי לה את המלאכה. כבר קיימנו דיון, אבל היא צריכה להשלים אותו. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עסקנו רבות, גם בתקופת הקורונה ואחריה, בנושא תעריפי הארנונה. זה עלה פה מהמלונות, אבל היה ממש מיקוד בסיפור אולמות האירועים וההשפעה. זה כמעט אושר בזמנו על ידי אילת שקד, ואני חושבת שיש מקום להעמיק בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגיע לזה עוד מעט. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דבר אחרון לפני שאני הולכת, לפני הפיצול בין משרד הכלכלה למשרד העבודה, שהוקם, היה שת"פ יוצא מן הכלל בתחום ההכשרות המקצועיות בין תחום העבודה לעסקים. אני לא יודעת איפה הסמכות מתפזרת היום. ניסיתי לקרוא נייר אחד שאומר מי אחראי על מה – אין כזה. אני חושבת שאסור לאבד את שיתוף הפעולה ואת ההגדרה כי בסוף, במינהלת המעסיקים, יודעים המעסיקים להגיד הכי טוב מה הם צריכים. התקצוב של זה, התוכנית המרכזית – בסוף בן אדם הולך לעבוד, וגם קיצור הטווחים וגם הרלוונטיות של ההכשרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי מה ההצעה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הקמתי מינהלת מעסיקים במשרד הכלכלה, והחיבור היה מאוד טוב בין המעסיקים לבין זרוע העבודה, שהייתה בסמכותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אין מי שיעשה את זה, את אומרת? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> צריך להניף דגל על זה, ולא משנה איפה זה חונה בין המשרדים, חייבים להעמיק את שיתוף הפעולה. חבל. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> חד-משמעית. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> השר ניר ברקת מתייחס גם לנקודה הזאת ברצינות, ואני מקווה שהוא ייקח את זה על עצמו. הוא רואה בבירור שצריך לזהות את הצרכים, ולפי זה לעשות. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, יישר כוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רוצה לדבר באופן כללי? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, באופן כללי על החברה הערבית. בוקר טוב לכולם, עבודה יסודית וכל הכבוד גם על זה ששמת את הנושא על סדר-היום. הנושא עלה בתקופת הקורונה בצורה מאוד חריפה. אם נדבר על קשיים של עסקים קטנים, אין ספק שכלל העסקים הקטנים במדינת ישראל, במיוחד אחרי הקורונה, נפגעו רבות. אבל יותר מכול נפגעו עסקים בחברה הערבית, גם בגלל התנאים הקודמים של אותם עסקים בחברה הערבית. זה קשור בסוגיה של האשראי ובסוגיה של גיוס כספים, גיוס הון והתנאים הסביבתיים שבהם נמצאים העסקים הקטנים בחברה הערבית. ראוי לציין ש-96% מהעובדים בחברה הערבית, עובדים בעסקים קטנים. כשאנחנו אומרים עסקים קטנים אנחנו מדברים על מחזור של עד חצי מיליון שקל. שתי נקודות עיקריות שהביאו לסגירת הרבה עסקים קטנים בחברה הערבית: דבר ראשון, הקושי מול הבנקים וקושי בקבלת אשראי. אם נסתכל, למשל, על ממוצע האשראי באזור המרכז, נגיע כמעט ל-420 אלף שקל, ואם נסתכל על ממוצע האשראי בצפון, ולרוב מדובר בערבים, אנחנו מדברים על 78 אלף שקל. כל הסוגיה של גיוס כספים היא לבנה עיקרית בכל מה שקורה בחברה הערבית מבחינת פשיעה ואלימות, אם נדבר על הסוגיה המאורגנת. בעלי עסקים שנקלעים למצוקה או רוצים לגייס כדי לפתוח אופק לעבודה, גם בשביל המשפחה וגם בשביל עובדים מסביב, מתקשים מול הבנקים. אנחנו רואים בריחה מאוד רצינית של בנקים מתוך החברה הערבית. אז הם פונים לשוק האפור, והשוק האפור הוא התאבדות בחיים, לכל החיים. לא רק לבעל העסק ולמשפחה שלו, אלא גם לסובבים אותו. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> יש לכם פילוח בנושא צריכת אשראי מתוך כל המיליארדים האלה, איך זה מתחלק? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> גם זה בעייתי. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לחשב הכללי יש נתונים, אבל אין לי אותם פה. עד כמה שאני זוכר, בחברה הערבית דווקא ההתפלגות זהה לחלקה באוכלוסייה, אבל אני אוודא את זה. יש נתונים כאלה, עוקבים אחריהם, כמובן, לפי פילוחים והכול. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני יודעת שהיו עשרות אלפי בקשות שהוגשו, אפילו להלוואה בערבות המדינה, והאחוזים שאושרו מאוד מאוד נמוכים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> 80% נדחות. אלה הנתונים שיש לנו. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בחברה הערבית יותר, יותר. זה הביא לסגירה שמשמעותה אבטלה והתרסקות של משפחות, או פנייה לעולם השוק האפור. שתי המטרות העיקריות שאנחנו יכולים להשיג אם נשים את הסוגיה הזאת על סדר-היום, זה ראשית, למנוע אבטלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה את מציעה בעניין העסקים הקטנים? עזבי עכשיו את הבעיות הגלובליות. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בעניין עסקים קטנים אני מציעה להקים צוות שימפה את העסקים הקיימים, מה הקשיים שלהם כדי למנוע את הירידה שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מדברת על המגזר? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הייתי שמח אם היית יכולה לקחת על עצמך את העניין הזה. אנחנו פגשנו את כל הארגונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חלק מהפתרונות שאנחנו מציעים עכשיו, זה לכולם, גם למגזר וגם לעסקים - - - לכם יש נתונים על זה? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן, יש. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אם יש משהו ייחודי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אספתם? << דובר >> דדי סוויסה: << יור >> - - - עשה עכשיו מחקר בנושא החברה הערבית. יש לנו שם מיפוי גדול מאוד, שמצביע על חמישה נושאים. אם נשחרר את הפקק שם, אנחנו יכולים בהחלט לסייע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעמה לזימי ואת יכולות לקחת את זה על עצמכן? לשבת עם אנשי המקצוע, עם הארגונים ולהביא לנו דוח. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בשמחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן אתן צריכות בשביל זה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לפחות שבועיים, עם כל מה שקורה פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעוד שבועיים ניכנס לפגרה, אבל אין לי בעיה. בסדר. גם בפגרה מותר לנו לקיים דיונים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אפשר פחות. יש לנו הרבה חומר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני אומרת שבועיים כדי להיות הגונה. וננסה לפני כן. אנחנו נשב ביחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. קחו בחשבון שאחרי פסח, ב-19 לחודש נקיים דיון עם חברי כנסת מול נציגי הממשלה. בלי ארגונים ובלי כלום. רק נציגי ממשלה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה לציין עוד נקודה מאוד חשובה, והיא הסביבה מסביב לאותם עסקים קטנים בחברה הערבית. בגלל שהחברה הערבית נמצאת במקום כזה מוחלש, אין אפשרות לתשתיות. לפני שנה היינו עדים לעסקים גדולים שרוצים לצאת. הם רוצים להישאר בתוך היישוב כדי לתת עבודה לעובדים וארנונה לרשות, צריך לחשוב ברמה ממשלתית איך באמת אפשר להקל על אותם עסקים להישאר במקום העבודה שלהם. זה חוסך למדינה הכול. זה חוסך תאונות דרכים, כשיוצאים כל כך מוקדם וחוזרים עייפים כל כך מאוחר; זה מנגיש את העבודה לאנשים שאין להם אפשרות לצאת לעבוד מחוץ ליישוב; במיוחד נשים, שאין להן אפשרות – לא תחבורה ציבורית ולא רכב פרטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נושא גדול מדיי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכון, אבל צריך גם לשים אותו על השולחן. כמובן, בנוסף לכל הסוגיה של התנאים הסוציאליים של העצמאים. היא בעצמה סיפור אחד גדול שצריך לתת עליו לו פתרונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. לזימי, את תרכזי את זה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני שאני ממשיך, את רוצה לומר משהו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. קודם כול, אני מצטרפת לתודות וגם לשיחות עם חבר הכנסת דנינו. ישבנו גם אצלי. מה שכן, אני שמחה שזה נכנס בעמוד פותח, ואני רוצה לשאול על נוהל החירום. אולי דיברתם על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברנו על זה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר. זה ממש חשוב, כי בסוף אנחנו יודעים שקורונה זה משבר אחד, רעידת אדמה משבר שני, סבב, לא עלינו, גם משבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל הפשרת הקרחונים הולכים לצאת כל מיני וירוסים וחיידקים, ואי-אפשר לדעת מה יהיה איתם. אז יכול להיות שלא נצטרך - - - יש מאמרים על זה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שקורה בסיביר, באנטארקטיקה וכולי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתמול הגשתי לוועדת שרים לחקיקה את החוק לגמלת אבל, ולא אישרו אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> של עצמאים? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין להם רגשות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יו"ר הוועדה, לאימא שלי יש עסק קטן ובשנתיים האחרונות היא איבדה שתי אחיות שלה. דודות שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הטענה שלהם שהם לא אישרו את זה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תגיד אתה, הרי היא לא שקופה. אני כבר לא בקואליציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או בגלל שאת באופוזיציה. << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> הם דחו את זה לעוד חודשיים, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, זאת שיטה למסמס. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> דוחים הרבה דברים עד לפגרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הממשלה שחרטה על דגלה להיות הכי ימנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואי לא ניכנס לפוליטיקה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה ערך מוסרי יהודי. אתה בטוח מסכים איתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות שבגלל שהגשת את זה מהאופוזיציה. הכול יכול להיות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יש לעוד חברי כנסת מהקואליציה, ואפשר להצמיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה העלות התקציבית של זה? << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> 47 מיליון שקלים אם כל העצמאים בשנה אחת יהיה להם שבוע אבל. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מבין את האבסורד? זה לא קורה. זה לא דבר שקורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה פתאום? מעבר ל-4 מיליארד. רשום פה דמי אבל? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, בוודאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תדעו שמשהו מהתנאים האלה לעצמאים צריך לאשר כבר עכשיו. אני לא אומר לכם מה, אבל תחשבו על איזו בשורה בעניין הזה. בממשלה הקודמת דיברו הרבה הרבה, ובסוף לא הסתדר כלום. צריך לעשות משהו שקשור לעצמאים, ולא יכול להיות שהם לא יקבלו שום זכויות. הם משלמים ביטוח לאומי כמו כולם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בטבלה הזאת אתה רואה את כל מה שאין – דמי אבטלה, גמלה, דמי מחלה, קיזוז הפסדים. הכול אין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חלק צריך לאשר עכשיו, ובשנה הבאה נמשיך בדיונים. הכול בבת אחת זה גם בעיה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסכימה איתך. ברור לי שמהפכה לא עושים ביום, גם לא משפטית. אבל גם פה יש מקומות שאפשר להגיד: הינה, התחלנו את המהפכה. אני מסכימה איתך, נעשה כמה דברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, נעשה משהו. מה העלות התקציבית של דמי אבל באמת? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני לא יודע להגיד מה העלות התקציבית. אני אגיד שיש פה עניין מהותי. המדינה היא לא מעסיק של עצמאים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> היא רק גובה את המיסים שלהם. היא רק מקבלת את הכסף שלהם. זה בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי משלם לשכיר? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> המעסיק. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> המעסיק, אבל זה מוכר לו כהוצאה מוכרת. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> כל הוצאות המעסיק מוכרות לו כהוצאה מוכרת. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הצענו שהעצמאי ייתן לעצמו גמלת אבל, ויכירו לו בזה כהוצאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יפה. מה רע בזה? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> עצמאי יכול לתת לעצמו שכר ומכירים לו בזה כהוצאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע, מה זה משנה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתם לא יכולים להגיד רק לא. הימים השתנו, ויש פה קונצנזוס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אסביר את זה. במקום להוסיף לעצמו למשכורת ולשלם על זה מס, פה הוא יקזז את זה מהמס. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> תאשר לי לנכות את זה כהוצאה. << קריאה >> דדי סוויסה: << קריאה >> אני המעסיק של עצמי, מה לעשות? אני אפריש לעצמי ותכירו בזה. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> אין לנו שכר, אין לנו משכורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כדי לתת לעצמו משהו, הוא צריך להוסיף את זה למשכורת שלו. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הוא מאבד הכנסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אם הוא חברה קטנה - - - << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> עזוב חברה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זה עולה? נניח, 5,000 שקל? אתם מכניסים לו את זה למרכיבים - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הוא איבד הכנסה. הוא לא הלך להתאבל בשמחה ובששון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא תמיד מאבדים. יש אנשים שעובדים. << קריאה >> דדי סוויסה: << קריאה >> אני מפריש לעצמי, ומכירים לי בזה כהוצאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עד לדיון ב-19 לחודש תחשבו איזו בשורה אנחנו יכולים לתת בנושא העצמאים. לא יכול להיות שרק ידברו על זה בכל מערכת בחירות, ותכל'ס אין כלום. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ולא הכול ייגמר בהקלה ברגולציה. תצאו מזה שאתם פוטרים אותם מאיזה טופס, ונתתם בשורה. המדינה נשענת כלכלית על העסקים העצמאיים, ואתם יודעים את זה טוב מאוד; המדינה גובה מיסים יפה מאוד. החוזה הזה צריך להיות הדדי כלשהו. ואנחנו מסכימים. כל דבר יהיה בשורה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> שים לב, כל שלושת הסעיפים האלה מדברים על רגעים של משבר. עצמאי שפשט רגל, צריך לקיים את המשפחה שלו ולרוץ לעיקולים בבתי משפט. תנסה להיכנס לסיטואציה. מישהו שהוא עסק יחידני ואחד ההורים נפטר, היא לא יכולה לוותר על שבעה ימי הכנסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הם תשלומי ביטוח לאומי ומס הכנסה, שמשלמים עסקים קטנים, יחסית לתקציב המדינה? הם משלמים הרבה, נכון? ברור, לא כמו הייטק, אבל משלמים. גם בהייטק יש עסקים קטנים, דרך אגב. אז מה העניין הזה? אני לא מבין. לא מגיע להם כלום? כלום לא מגיע להם? הכול רק לשכירים? הכול שכירים במדינה? מגיע גם להם, מה זאת אומרת? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> למעלה מ-5 מיליארד בשנה משלמים עסקים קטנים לביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מגיע להם גם. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> הדברים שכתובים פה לא משולמים מהביטוח הלאומי. לא דמי מחלה ולא דמי אבל. אלה דברים שמשולמים על ידי המעסיק. המעסיק משלם את זה לשכיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין להם מעסיק, והם המעסיק של עצמם. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> בסדר. כשבן אדם בוחר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל גם הוא צריך לחיות, לא? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה, המדינה, נשענת עליהם כלכלית, ניזונה מהם. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> גם מהשכירים. גובים מכולם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> טוב שאתה אומר את זה. נכון. העסקים הם גם גורם מעסיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שכחת את זה, מה יהיה? בנינו עלייך ואת שוכחת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בדיוק. זה דבר דווקא טוב להגיד את זה. הם גם מפרנסים, יש לומר. ואז אנחנו שוכחים אותם במקום הסוציאלי שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אחוז העובדים בעסקים קטנים? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> יש 600 אלף עצמאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. כמה עובדים הם מעסיקים? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> בין שניים לעשרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתם רוצים? התעסוקה במדינת ישראל יכולה להתקיים בלי עסקים קטנים? לא, נכון? כולם עובדים בתעשייה אווירית? לא. כולם עובדים ברפאל? לא. כולם עובדים באינטל? לא. אתה צריך להעסיק גם את האנשים האלה באיזושהי צורה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> עזוב, ברור שהוא מסכים איתנו. הוא מדקלם את מה שאומרים לו באוצר. אני בטוחה שאתה מסכים איתי, ואני לא אעמיד אותך במצב הזה. אני בטוחה שאתה מסכים. אין לי ספק, שאתה מבין שזה הזיה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> תפתחו מודל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה את רוצה מגל? גל יגיד לך שזה לא התחום שלו. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה דווקא כן התחום שלי. העמדה המקצועית שלנו היא שהמדינה היא לא המעסיק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הבנו את העמדה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני לא אכריח אותך להגיד מה דעתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם אלופים. האוצר אלופים בלתת עמדות כלליות כאלה, שאתם לא צריכים לשים שקל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> והם חוזרים עליהן כבר שנים. יושב-ראש הוועדה, הולך להם. חוזרים אליהם וכלום לא קורה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> גל, זה לא אישי. אתם כאלה צעירים, חכמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אסביר לכם דבר אחד, כשהאוצר לא מתנגד לכלום, תדעי שיש בחירות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נכון, זה בול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כך היה עם רע"מ, שלא התנגדו לשום דבר, ובסוף ידעתי שיש בחירות. למה? הם אומרים שבבחירות הכול נשכח, ומתחילים מאפס. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גם כשמגלים שממשלה עומדת ליפול, גם אז הם מתחילים לזרום. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> צריך לפתח מודל יותר ערכי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשהם לא יתווכחו ויסכימו מהר, דעי שיש בחירות צ'יק-צ'אק. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> להתארגן לפריימריז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תלמדי. << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> רצית לדעת מה הסכום של גמלת אבל. בממוצע, נפטרים בממוצע כ-50 אלף אנשים בישראל, כללי. 480 שקל ליום עבור דמי אבל, סך הכול יוצא גם אם עשינו תחשיב שכל עצמאי יושב פעם אחת בשנה, זה 52 מיליון שקל בשנה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> במקרה הכי הכי הכי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר לתת בשורה בעניין. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כמה מוסרי זה וכמה הגיוני זה, ולא להפיל את העסקים האלה, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. תמשיכו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני מסכימה איתך. הבשורות שיהיו הן דבר מבורך, רק שיהיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך משהו. צריך לעשות משהו, ותחשבו על זה. זה בתחום שלך, אז תחשוב על זה. אני חושב שבתקציב הזה צריך לתת בשורה אחת או שתיים לעסקים הקטנים ולעצמאים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבטלה, מחלה, דמי אבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> גל, זה לא צדקה; זה צדק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת תחשבו על זה. זה לא ילך אחרת. זה לא הגיוני שאנחנו לא ניתן בשורה לעצמאים. מדברים, מדברים, מדברים ולא נותנים להם כלום בסופו של דבר. נעבור לטלי לאופר, בבקשה. << דובר >> טלי לאופר: << דובר >> אני מנכ"לית התאחדות משרדי וסוכני הנסיעות בישראל, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתת להם סעיף נפרד, אני רואה. יפה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> נסיעות זה חשוב. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> אני אסביר לך בדיוק למה היינו צריכים לקבל סעיף נפרד. בקורונה היו להם בעיות, עכשיו הבעיות נשארו? << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> תכף נדבר. לא הרבה בעיות, אבל יש בעיות. בשתי מילים, בשביל שלא תחשבו שזה עסק קטן. התאחדות משרדי הנסיעות בישראל היא הארגון שמייצג את כל סוכני ומשרדי הנסיעות. אנחנו מדברים על מאות חברות ואלפי עובדים. רק בשביל לסבר את האוזן, מדובר במשרדים משפחתיים בפריפריה, עם שלושה אנשים, דורות על גבי דורות, דרך מורשות משפחתיות, ועד חברות שנסחרות בבורסה, אבל הן לא נושא הדיון כאן. חברות כמו איסתא וקשרי תעופה. ברוב רובם של משרדי וסוכני הנסיעות מדובר על עסקים קטנים ובינוניים בכל המגזרים – בפריפריה, בכל מקום. עסקים שעובדים על נתחי רווח מאוד מאוד נמוכים. אנשים שבאמת עובדים מאוד קשה ובמסירות למחייתם. אני רוצה להגיד תודה רבה לוועדה על הדיון המאוד חשוב הזה, ולחבר הכנסת דנינו, אני באמת לא זוכרת שנתקלתי בכל כך הרבה תשומת לב ואכפתיות לנושאים הגדולים והקטנים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> סעיף 49. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא אוהב שאומרים לו דברים טובים. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> יש שני נושאים, שאין להם שום סעיף תקציבי בצידם. הם לא עולים כסף למדינה, אבל הם יכולים מאוד לעזור למנוע נזקים שנגרמים לעסקים קטנים ובינוניים, ועל הדרך לשפר מאוד גם את מצבם של הצרכנים. הנושא הראשון כתוב כאן בדוח קצת לא נכון. כתוב: תמחור דמי טיפול, אבל אנחנו מדברים על ביטול בכלל. אני מדברת על אפליה שיש היום מכוח החוק והפסיקה של חברות לואו-קוסט זרות, ושל אתרים בין-לאומיים, שמקבלים עדיפות על עסקים ישראלים קטנים ובינוניים. הם דופקים גם את החברות הישראליות וגם את הצרכן הישראלי. אני אסביר בקצרה. אני אתחיל מדוגמה ספציפית של סוכני נסיעות. חברת לואו-קוסט, חברת איזיג'ט שטסה לארץ, לא כפופה לחוקי הגנת הצרכן הישראלים. אם נוסע הזמין טיסה באיזיג'ט דרך סוכן נסיעות, והחליט לבטל אותה, איזיג'ט לא חייבת לשלם כלום לסוכן הנסיעות על הביטול, אבל סוכן הנסיעות צריך להחזיר את הכסף לצרכן. על אפס פסיק משהו של הרווח שלו, הוא צריך להכניס יד לכיס ולשלם. הנושא הזה יוצר גם נטל כספי מאוד כבד על הסוכנים ועל משרדי הנסיעות הקטנים והבינוניים. מעבר לזה, זה שהחברות הזרות האלה והאתרים לא כפופים לחוק הגנת הצרכן, יוצר אפליה קשה מול העסקים בישראל. גם למלונות יש את הבעיה הזאת עם בוקינג. יש עדיפות לחברות זרות, לאתרים בין-לאומיים שלא מעסיקים כאן עובדים ולא משלמים מיסים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין. סעיף 50, איך אתם נפגעים לפי חוק הגנת הצרכן? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה סעיף אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעבור איתך לאט-לאט. מה הפגיעה? << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> אני מדברת על הלואו-קוסט, ואני אסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, שנייה. עברתי בכוונה להגנת הצרכן, ותכף נגיע ללואו-קוסט. אני לא מבין מה את רוצה ממני בלואו-קוסט. החוק לא מאפשר לגבות דמי טיפול? << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> לא מדברים על דמי טיפול בכלל. המונח דמי טיפול לא קשור כאן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה כתבתם תמחור דמי טיפול? ואת אומרת שהחוק לא מאפשר. אמרת את זה, לא? << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> לא. דיברתי על דמי ביטול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז דמי טיפול הם לא הבעיה, נכון? << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> טלי, נעשה את זה קצר בשפה שלנו. אם חברת התעופה מוכרת כרטיס, והבן אדם ביטל, הם חייבים לשלם לו. הם לא תחת חוק ישראל והם פטורים. אם הם קנו אצל טלי במשרד כרטיס וביטלו, על רווח של 30 דולר, היא צריכה להחזיר לצרכן 500 דולר. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> חוק הגנת הצרכן מתיר לצרכן הישראלי לבטל עסקה שהוא עשה בתוך 14 יום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את אומרת שזה חל רק על סוכני הנסיעות הישראלים. בחו"ל – לא. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> נכון. זה על סוכני הנסיעות הישראלים, אבל זה בהיבט הצר של סוכני נסיעות. יש היבט יותר רחב, של עסקים ישראלים – גם חברות תעופה ישראליות, גם בתי מלון, גם עסקים ישראלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את אומרת להשוות את זה לחו"ל? << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> הם מופלים לרעה, כי איזיג'ט או בוקינג דוט קום, שרוצה למכור היום לצרכן הישראלי, אומרת: אני נותנת לך שתי אופציות: אופציה אחת, זולה מאוד, שבה אין החזר; אופציה שנייה, יקרה יותר, ויש החזר. לי אין אפשרות לעשות את זה; לבית המלון אין אפשרות לעשות את זה ולחברת תעופה ישראלית אין אפשרות לעשות את זה. כל מה שאנחנו מבקשים זה תיקון שהוא קטן יחסית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ובחו"ל מחזירים את הכסף? אני לא ראיתי. אולי חברות תעופה. בתי מלון לא מחזירים. לא מחזירים בכלל, דרך אגב. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> בתי המלון מיוצגים כאן בעצמם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא פה. בחו"ל. אם את מבטלת, את משלמת את הכסף. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> לא, תלוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלא אם כן, לא שילמת את הכסף בינתיים לפי ההזמנה. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> תלוי באיזה מסלול בחרת. אם בחרת במסלול שאתה יכול לבטל עד 24 שעות לפני, הם לא מחייבים אותך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בקורונה בתי המלון לא החזירו לי שקל. אני לא יודע על איזה מסלולים את מדברת. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> אולי תזמין בפעם הבאה דרך סוכן נסיעות. אני אעזור לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא החזירו כלום. אמרו: אנחנו לא יכולים, ולא החזירו שקל. זה היה 80 חדרים, דרך אגב. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> אתה רואה? אם היית מזמין דרך סוכן נסיעות, זה לא היה קורה, אדוני. קורה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשיתי את זה בשביל החבר'ה מהליכוד, ובסוף הייתה לנו בעיה. נלחמנו בהם והצלחנו, אבל זה לא קשור. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> אתה מדבר על הארץ? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, על חו"ל. היא אומרת שבחו"ל אין בעיה. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> לא, לא אמרתי את זה. << קריאה >> יעל דניאלי: << קריאה >> רק לסבר את האוזן, בארץ בקורונה החזירו כסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי פה מטעם משרדי הממשלה בעניין הזה? יש מישהו? נמצא פה מישהו מהרשות להגנת הצרכן? בבקשה. רוב הטענות אליכן. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> רגע, עוד לא אמרתי מה אנחנו מבקשים, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דברי מהר. את חושבת שבאנו לשמוע הרצאות? << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אז דברי. מה את מבקשת? בואו נשמע. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> שמעתי שכולם מרצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון, אף אחד לא מרצה. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> בסדר. כל מה שאנחנו מבקשים זה סיוע בהצעת חוק שתאפשר לעסקים בתחום התיירות לתת שתי הצעות: הצעה אחת עם החזר והצעה שנייה בלי החזר. כלומר, עם ביטול ובלי ביטול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נשמע לי הגיוני. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> ואני אציין, אדוני, שכבר העברנו פעם הצעת חקיקה כזאת כשעסק ישראלי מוכר שירות בחו"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו, הבנו. את רוצה להסביר לנו את זה עוד פעם? מי את? << דובר >> רחלי לאביאן: << דובר >> אני מהרשות להגנת הצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם התנגדות לתיקון הסעיף הזה? << דובר_המשך >> רחלי לאביאן: << דובר_המשך >> זה עניין של הוראת תחולת חוק. יכול להיות שזה משהו שאפשר לבחון. נבדוק את זה. << דובר >> טלי לאופר: << דובר >> אני חייבת להגיד שהצעת החוק הזאת רצה כבר כמה כנסות, והרשות להגנת הצרכן, מסיבות שלה, תמיד מתנגדת. אפשר לבחון את זה – זה נחמד, אבל אם שיניתם גישה, אני אשמח לדעת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה שסוכן ביטוח או בית מלון לא יוכל לתת שתי הצעות? מה הבעיה עם זה? לא הבנתי. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> כמו בעולם. זה קורה דה-פקטו. << דובר >> רחלי לאביאן: << דובר >> לא שידוע לי על ההצעה הזאת. כרגע, תחולת החוק לא חלה על חברות בין-לאומיות, וככל ויש הצעה מסוימת מהסוג הזה, נבחן את זה. << דובר_המשך >> רחלי לאביאן: << דובר_המשך >> יש בהחלט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. תבחנו את זה בצורה חיובית. לא לבחון את זה. חיובית. למה? אין שום סיבה להפלות עסק בארץ מול עסק בחו"ל. אין שום סיבה, אני מאוד מצטער. למה לא? אם בן אדם בוחר אופציות, ומקבל הנחה, מה לא בסדר? אני רואה שכותבים לי שמדובר על הגנה על קשישים. << דובר >> טלי לאופר: << דובר >> לא, זאת הבעיה השנייה. זה הנושא הבא, אדוני, ואני מבטיחה לדבר ממש בקצרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגידי את הכול ביחד, בחייך. אנחנו לא נשב עכשיו עלייך שעה וחצי. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> אלה שתי הצעות חוק שונות, אבל על זה אני אדבר באמת בקצרה, אדוני, וזה מאוד מאוד ברור. יש את תיקון 47, ונדמה לי שאדוני אפילו היה שותף בזמנו להגשה שלו, לפני הרבה זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את חושבת שאני זוכר מה הגשתי לפני חמש שנים? << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> יש לו מטרה סופר-ראויה להגן על קשישים בתקופות שהיה עושק קשישים דרך עסקאות מכר מרחוק של כל מיני שגופים שדפקו אנשים קשישים ואנשים חלשים. אין ויכוח שזה ראוי. במקרה שלנו, של ענף משרדי הנסיעות ובכלל של גופי התיירות, מאוד מאוד נדפקנו מהתיקון הזה. רצו להגן על אוכלוסייה חלשה אחת ודפקה אוכלוסייה חלשה שנייה. למה? כי לא נעים להגיד, בתוך ארצנו אנחנו חיים. הסעיף הזה מנוצל מאוד לרעה. קשיש מוגדר כאדם בן 64. אני לא רוצה להגיד לכם שגיל 64 היום זה כבר לא קשיש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בעוד שנה אני אהיה קשיש. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> מותר לו לבטל כל עסקה שהוא עושה עד ארבעה חודשים אחרי שהוא עשה אותה. הם עושים הזמנות ארבעה חודשים קדימה, ויש להם ארבעה חודשים לבדוק את השוק. הם מזמינים לכל המשפחה הזמנות גדולות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה את אומרת, שזה לא מתאים לתחום? << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> הם מבטלים את העסקאות האלה, כשאנחנו כבר שילמנו לספקים חיצוניים. אין לנו שום עניין לדפוק אוכלוסיות חלשות, ואפשר להכניס תיקון מאוד קל. אני יודעת שחבר הכנסת דנינו הגיש את זה גם בהצעות החקיקה לוועדה. תיקון מאוד קל שאומר שאם הקשיש בן 64 הוא זה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש גם קשישים בני יותר מ-64. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> אני אומרת את זה בציניות. אם הוא יזם את השיחה, או אם זאת עסקה חוזרת שהוא עשה כבר עם בית העסק, או אם קרוב שלו, צעיר ממנו – כל מיני מחסומים – במקרים הספציפיים האלה הוא לא יוכל לנצל לרעה את החוק. תודה, אדוני. << קריאה >> דדי סוויסה: << קריאה >> הם מזמינים גם לבני המשפחה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הם מזמינים ב-100 אלף שקל ומנצלים את החוק. זה לא שעושקים אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> טלי לאופר: << דובר_המשך >> וזה עולה הון תועפות לעסקים קטנים ובינוניים, שצריכים לשלם את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרשות להגנת הצרכן, בבקשה. << דובר >> רחלי לאביאן: << דובר >> אנחנו מתנגדים להצעה הזאת. יש רציונל מאוד מאוד ברור לחוק הזה, לעזור לאותה אוכלוסייה. אין נתונים, ולא ברור שדווקא בתחום הזה יש איזושהי בעייתיות. אולי בכל התחומים תהיה עכשיו הבעייתיות שאת מציעה? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> קשיש שמזמין 60 טלוויזיות מבית עסק לכל המשפחה, זה באמת חשוד ומתמיה. << דובר_המשך >> רחלי לאביאן: << דובר_המשך >> זה יכול להיות בכל תחום שאתם - - - לא, אי-אפשר, חייבים לשמור - - - << קריאה >> טלי לאופר: << קריאה >> אני חייבת להגיד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. את לא יכולה לדבר יותר. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לעשות כזה אוהל גדול על כולם. זה לא הגיוני. תקשיבי, אני מבין את הצורך להגן על קשישים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לשמוע את עמדת משרד התיירות, ואני מבקש שהם ייתנו את העמדה שלהם. אחר כך נראה מה לעשות עם זה. זה שאתם מתנגדים – בסדר, אבל צריך להגן גם על העסקים. << קריאה >> טלי לאופר: << קריאה >> אדוני, אני חייבת להגיד שגם אמון הציבור וגם מיכאל אטלן ראש הרשות תמך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זהו, זהו. ביטוח נסיעות בחו"ל – הבקשה לא מאושרת. כל אחד והעסק שלו. ראיתי את סעיף 51 – עזבי את זה. אתם לא תוכלו למכור ביטוחים. << דובר >> טלי לאופר: << דובר >> אתה רואה שלא העליתי את זה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. ידעת, כנראה, מה העמדה שלי. מי הבא בתור? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נדלג על עמ' 15 – הוא לא פה, לא יכול להגיע. נעבור להתאגדות האולמות, עמ' 16. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עם התאחדות המסעדות? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> נגיע אליהם. לא דילגנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי נציג האולמות? << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אני מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי זכויות יוצרים – דיברנו, וזה חל גם עליכם. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> אני רוצה להרחיב בנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברנו, מה יש להרחיב? כשיביאו לנו את זה בצורה מסודרת, נדון וזה חל גם עליכם. אין טעם סתם לדון עכשיו. כבר החלטנו פה. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> אני אשמח להגיד שתי מילים בנושא הזה, אם יורשה לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה להגיד? תגיד. אבל אני אומר לך שחבל על הזמן. כבר יש החלטה בוועדה בעניין הזה. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> לגבי אולמות האירועים, אני מסכים עם כל מה שנאמר פה, ואני מחזק גם את המלונות. לגבי אולמות האירועים, המצב הנוכחי הוא שאין תשלום פר אירוע, וזה מחושב לפי תשלום שנתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה, שהם ירוצו ויעקבו אחריכם כל היום אם יש או אין אירוע? << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> לא. אם יש לי אולם ל-1,000 אנשים, ולידו יש אולם ל-1,000 אנשים, אחד עושה חמישה אירועים בשנה והשני עושה 200 אירועים בשנה, עם כל הכבוד שניהם משלמים לפדרציה, פיל-עילם ואשכולות מלבד אקו"ם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת השמעה אחת, מה זה משנה למי? מה משנה כמות האנשים ששומעים? אני לא מבין את זה. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> תכלית החוק היא השמעה פומבית, כמות האנשים. ברגע שאותו אולם לא פועל, למה שהוא ישלם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה להיכנס לשאלה מה נחליט או לא נחליט, ובדיון תגיד את הדברים. לדעתי, זה לא משנה אם יש לו 200 איש או 400 איש. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> לא דיברתי על 200 איש, אלא על 200 אירועים. אם יש לו חמישה אירועים בשנה, הוא משנה כמו מי שיש לו 200 אירועים בשנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברת גם על כמות האנשים. לגבי מספר האירועים, יכול להיות שכן, אבל הם לא מסוגלים לעקוב אחרי זה. מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> אקו"ם עושים את זה נהדר, הפדרציה, הפיל-עילם ואשכולות לא עושים את זה. << קריאה >> ערן אוחנה: << קריאה >> הטענה של החבר היא לא לאקו"ם במקרה הזה, אלא לשאר הארגונים. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם בודקים כל אחד? הוא מוציא לכם דוח? << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> באקו"ם זה פר אירוע. הם מבקשים לעשות תשלום פר אירוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש אירוע של ברית. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> יש להם הבחנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ובערב אין אירוע, מה אתם גובים? << קריאה >> ערן אוחנה: << קריאה >> פר אירוע. אם הייתה ברית, משלמים על הברית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם נותנים לכם דיווח? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הם מפילים את זה על הלקוח שמזמין את האירוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, הכול על הלקוח. הם משלמים בעצמם? תגיד לי, זה שאתם באולמות מוציאים את המנה ב-12 בלילה, כשאף אחד כבר לא נמצא, אתם מורידים משהו ללקוח? אתם לא מורידים. מספיק כבר. כבר מגישים את המנה הבשרית כשאף אחד לא נמצא. שני אנשים בשולחן, ואתם לוקחים המון. בסדר, שמענו את הדברים האלה. זה בסדר מבחינתכם, נכון? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> נגיע לעסקת קיזוז – המנות המאוחרות מול מספר המאזינים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מבין? את זה תשנו קצת. תורידו לאנשים לפי המנות בפועל. יבוא מישהו, יספור את המנות שחילקתם, ולפי זה הוא ישלם. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> ראשית, זה מחושב על פי מספר המנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה פתאום? אתה מחשב לפי המנות המוזמנות. אם אתה נותן 100 מנות במקום 400, הם משלמים על 400. מה המשחק הזה? << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> אבל בסוף אתה נותן יותר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז שלא ניכנס לכם לתוך העניין. אם ניכנס אליכם, מה שאתם משלמים לאקו"ם זה כלום לעומת מה שאתם צריכים לוותר לאנשים. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> מה שאנחנו משלמים לאקו"ם, לפדרציה ולפיל-עילם זה פי שלוש מכל מדינות העולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אקו"ם, כמה אולם משלם לכם? << דובר >> ערן אוחנה: << דובר >> קודם כול, האולם לא משלם לנו. יש תעריף קבוע ובעל האירוע משלם היום 300 שקלים לאירוע. אגב, זה סכום מצחיק. אם זה היה פתוח לשוק חופשי, ובהשוואה למקומות אחרים, באירוע שהמשקל העיקרי שלו זה המוסיקה, זה לא הרבה. הדי-ג'יי לא משלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה באמת לא הרבה. בסוף הם מפילים את זה על הלקוח. << דובר_המשך >> ערן אוחנה: << דובר_המשך >> זה כתוב בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה צריך להיות על בעל האולם, ולא על בעל האירוע. הסיסמאות האלה. << דובר >> ערן אוחנה: << דובר >> זה באחריות בעל האירוע לוודא שהתשלום מתבצע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לוקחים את זה ממנו. אני חושב שהאולמות צריכים לשלם את זה. מה פתאום בעל האירוע? << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> לגבי התעריף שאמרת, זה כולל רק ארגון אחד. יש עוד ארבעה ארגונים שאנחנו משלמים להם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נעשה גבייה אחת והם יסתדרו ביניהם. זה מה שיהיה. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> חלק מהדברים שאני מבקש זה גבייה אחת ובחינת תעריפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משנה לך? הרי אתה לא משלם. אתה לא משלם, אתה לא משלם שקל. אתה רוצה גבייה אחת ואנחנו רוצים את זה בשביל הלקוח, שהוא משלם. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> זה לא מדויק, זה לא מדויק. לאקו"ם אני לא משלם; לפדרציה, הפיל-עילם ואשכולות, בגלל שהם לוקחים לי שנתי, אני משלם ועוד איך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באולמות נעשה את זה שנתי, כי אתה משלם ולא הלקוח. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> זה שנתי היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עם ארנונה? << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים היום תחת סעיף סל של שירותים ומסחר. אנחנו משלמים כמו תחנות דלק, תחנות אוטובוס, חנויות פארם וכיוצא באלה. אין תעריף ייעודי לאולמות אירועים. אנחנו עסקים עונתיים שעובדים בין 150 ל-170 אירועים בשנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת עונתיים? אתם עובדים כל השנה. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים כל השנה, אבל בממוצע אנחנו עובדים בין 150 ל-170 ימים, בגלל כל מיני אילוצים של ספירת העומר, בין המיצרים, שישי-שבת וכולי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין דבר כזה ארנונה חלקית לפי - - - << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> רק שנייה, אני מציג את הטיעון. בסופו של דבר, אם אני משווה לתעריפי מלונות, אנחנו בסדר גודל על אותם שטחים. יש מלון ברמת גן שיש בו אולם אירועים ומולו יש אולם אירועים. הארנונה של אולם האירועים במלון היא חצי מהתעריף של הארנונה. יש פה פגיעה בתחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי המלון משלם הרבה מאוד כסף לארנונה. אתה יודע מה הארנונה במלון? יותר טוב שלא תשתווה. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> לא נכון. על פי צו התעריף בכל הארץ, אנחנו מדברים על כפול מארנונה של מלונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ארנונה על מלון יקרה מאוד. עזוב את האולם בתוך המלון; אם מסתכלים על כל התמונה, הם משלמים ארנונה גבוהה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> ארנונה של מלון נמוכה. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> ארנונה של מלון נמוכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הארנונה של אולם האירועים במלון. הוא משלם על החדרים, והארנונה מאוד גבוהה. מה אתה רוצה? לא הבנתי. אתה רוצה שנעלה למלון? << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> השוואה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תדאג, יהיה שוויון. אתה רוצה שוויון? אנחנו נעלה למלון ואז יהיה שוויון מבחינתכם. << קריאה >> תמר מירסקי: << קריאה >> הרשויות כבר יעשו את זה לבד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, יש בעיה כי העיריות לא יכולות לתקן – אמרתי לכם, יש הקפאה גם על הצו משנת 1980 ומשהו. הן לא יכולות והן מנסות לעשות כל מיני שיטות, על מנת לחייב את האולמות בארנונה מתאימה. תכל'ס, אי-אפשר לתקן את הצווים. לא נותנים, לא נותנים. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, שנינו היינו סגני ראשי ערים, ולקחנו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מכיר את זה, בלי קשר לסגן ראש עיר. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> בצו הארנונה אפשר לקבוע סיווג ותת-סיווג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא נותנים. משרד הפנים לא נותן לאף אחד לזוז. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> יש תיקון שאומר, שרשות איתנה לא צריכה בכלל אישור. בצורה כזאת או אחרת, היא יודעת לקבוע לגבי חניה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. ההקפאה קיימת לכולם, גם לרשות וגם לזה. מה זה שייך לזה? זאת רכישת קרקע? << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> הם מבקשים תת-סיווג של אולמות אירועים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני בעד תת-סיווג. קודם כול, אני בעד, אבל אני אומר לך מה הבעיה. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> יכול להיות שתפתור את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי תת-סיווג, אני בעד. לגבי שטח לחיוב – לקבוע שטח עיקרי – אני לא בעד. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> אני לא מבקש על השטח העיקרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע מה מחייבים אותם. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> הוא צודק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיבו, חבר'ה. שטח עיקרי ושטח שירות באולם, זה אותו הדבר מכיוון שהוא משתמש בכל השטח וזה הולך לפי שימוש. הבעיה באולמות אירועים היא הסככות. בדרך כלל, זה קשור לקבלת הפנים מצד אחד, ומצד שני לחתונה עצמה, שנעשית בשטח פתוח עם סככה וכולי. שם יש בעיה ובאמת צריך לבדוק. זה הרבה מאוד ארנונה. לגבי שטח עיקרי - - - << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> לא דיברתי על שטח עיקרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתוב לי פה. מה לא דיברת? אז מה אם לא דיברת? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אני הגדרתי את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא יכול להיות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> בשביל לצמצם את השטחים הציבוריים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין פה נציג ממשרד הפנים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לקחתי מושג שמקובל בארנונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון על זה בישיבה המשותפת. הנושא של תת-סעיף לאולמות הוא הגיוני. כסגן ראש עיר היינו עושים כל מיני שיטות, איך נחייב אותם. אם מחייבים אותם לפי מסחר, התעריף מאוד גבוה. יש להם הרבה שטחים, ולכן זה לא פייר לחייב אותם כמסחר. אפשר להגיד – אתם מסחר. אם אתה מחייב אותם לפי תעריף אחר, בדרך כלל התעריף באמצע, והיו עושים כל מיני שיטות כדי ללכת לקראתכם. העיריות דווקא רוצות ללכת לקראתכם בעניין הזה, ואתה יודע את זה. זה לא מצב רגיל. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> נכון, אני מסכים עם כל מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל למה העיריות צריכות לעשות מניארות? שיאפשרו לכל עירייה לעשות תיקון, ונגמר הסיפור. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> חשוב לי להגיד שמשרד הפנים היה בעד. בכנסת הקודמת עם השרה הקודמת הגענו להבנה שזה הולך לקראת שינוי סיווג וחתימה על זה. בסופו של דבר, הממשלה נפלה וזה לא התקדם. אני רק אומר שגם הגורמים המקצועיים יחסית בעד הנושא הזה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הגעתם לאיזשהו סיכום בכתב עם משרד הפנים, שממנו נוכל להמשיך הלאה? << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> המשנה למנכ"ל סיוון להבי ליווה אותנו בכל התהליך הזה בשנתיים האחרונות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> יש מסמכים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מוכן לעשות הרשאה כוללת, כדי שלא יצטרכו לפנות אליהם כל הזמן? << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> כן. יש גישה חיובית לנושא הזה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> תעביר לנו את הנייר. << דובר_המשך >> אבירם אלון: << דובר_המשך >> כן, כמובן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד משהו? סיימנו איתך. נעבור להתאחדות המסעדות. מי מייצג אותם? << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> שי ברמן אמור להיות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעמ' 17 – עצמאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העצמאים לא פה, נדחה אותם לישיבה הבאה. << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> לא, אני פה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אפשר להתרשם שההסתדרות היא גוף שמרני וכבד, אבל להפתעתי הם עשו עבודה. הם מזהים אוכלוסיות חדשות בתחום התעסוקה במדינה, משקיעים כסף. אחלה שותפים לעשות איתם אלף דברים. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> מכיוון שרמי לא יכול היה להגיע, אני רוצה להצביע על כמה דברים שהגשנו. קודם כול, תודה רבה על היוזמה, על הרעיון ועל הדחיפה. זה לא מובן מאליו. אני מלווה גם עם רועי שנים את ועדת הכלכלה, וזאת פעם ראשונה שאנחנו רואים עבודה יסודית, אכפתיות ורצינות. אז שאפו גדול לכם. רצינו לבדל בכוונה ולא להעלות דברים שמעלים בארגון לה"ב או בארגונים אחרים, כי להסתדרות יש גם ראיה יותר חברתית, יותר סוציאלית. היא מסתכלת בזוויות שלא רואים בהכרח בגופים עצמאים רגילים. אני אתחיל עם הנושא של נשים עצמאיות. זיהינו שיש שם בעיה גדולה מאוד, כי למעלה מ-50% מהנשים העצמאיות בישראל משתכרות מתחת לשכר החציוני. אנחנו מנסים להבין את המגמות ומה קרה, מאיפה זה בא. הם לוקחות מהרבה מאוד ענפים מאוד מוחלשים בעבודה – קוסמטיקה, הפקות אירועים קטנים וכדומה. אין איזשהו כלי שיכול לדחוף אותן קדימה. זיהינו שם דבר מדהים – 91% מהנשים העצמאיות – מפחדות כלכלית להתפתח יותר ברמה העסקית. למה זה חשוב? כי אין תוכנית ממשלתית שיכולה לדחוף את הנושא הזה. אני לא יודע מה משרד הכלכלה עושה בנושא, וסביר להניח שהם לא ישנים ואכפת להם, אבל זה לא בא לידי ביטוי במספרים. אנחנו עובדים עם עצמאים יום-יום, ולא מרגישים שיש באמת תוכנית ממשלתית, שיכולה לדחוף אותם. היום אנחנו בתא משפחתי שוויוני, ומבחינתי, כמו שאני חלש – אשתי חלשה. זה היינו הך. זה פוגע בתא המשפחתי. המטרה שלנו היא לראות האם אפשר להקים תוכנית לאומית במשרד הכלכלה, שמתעסקת אך ורק בזה. כמו שהם לקחו את עולם ההייטק ואת עולם התעשייה, אנחנו רוצים להקים איזושהי יחידה, שתתעסק בדחיפה של נשים עצמאיות, כדי שיחצו את השכר החציוני. לתת להן את כל הכלים – גם הפיננסיים, גם הניהוליים ובעיקר הפחד העצום או החסמים הכלכליים העצומים שיש להן – על מנת שנוכל להוציא אותן להתפתחות כלכלית גדולה יותר. << דובר >> תמר מירסקי: << דובר >> אני אשמח להגיב על זה. אנחנו עשינו מחקר על הנושא של נשים עצמאיות, והן באמת מרוויחות פחות פר שעה, ויש פערים כאלה גם אצל השכירים. הפערים בשכר הם לא רק אצל עצמאיות, הן גם אצל שכירים, ועוד יותר בעולמות על חוזים אישיים. למה יש פער בשכר בין נשים לגברים? יש לזה המון המון סיבות, החל מגן הילדים וכלה בלקיחת סיכון של נשים, ברצון שלהם, במטרות שלהן כשהן באות להיות עצמאיות. יש לזה המון סיבות. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מהדברים שלה נשמע כאילו זה תלוי בנשים עצמן. << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> לא, לא אמרתי את זה. << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> על כל זה את ואני מסכימים. השאלה היא תכל'ס. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> מה ההמלצות לטפל בזה? << דובר >> תמר מירסקי: << דובר >> אני אומרת שאם רוצים לעשות שינוי בנושא פערי שכר, יש המון מקומות שצריך לעשות בהם שינוי, ולא רק במשרד הכלכלה. אני רק רוצה להגיד את זה. שירות מעוף שלנו פתוח לכלל העסקים, ואנחנו רואים שמרבית העצמאים שמגיעים למעוף הן נשים, והן מקבלות את כל סל הייעוץ. הוא פתוח בפניהן, והן באות ומנצלות את זה אפילו יותר מגברים. אפשר להגיד שהן מנצלות את הכלים של משרד הכלכלה או של הסוכנות לעסקים קטנים בצורה די גבוהה. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> אבל מה ההמלצות שלכם? הכרה בהוצאות טיפול בילד – יש המלצה של משרד הכלכלה? יש פה נציג ממשרד האוצר ונציג מרשות המיסים. למה אין הכרה בהוצאות? יש פסק דין מוחלט, שהנושא של הכרה בטיפול בילדים צריך להיות הוצאה מוכרת. מה עשתה הממשלה? שבועיים אחרי זה תיקנה את החוק, שרק זה לא יהיה מאושר. רק הכרה בהוצאות טיפול בילדים לא תהיה מאושרת. אתם משרד הכלכלה? תגידו את האמת. יש דברים שצריך לעשות. כשילד חולה, למה אישה לא יכולה לקבל עזרה? למה אין נקודת זכות נוספת לעובדת עצמאית, כדי לתת אקסטרה לעומת עובדת שכירה? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה אין ימי מחלה לאימהות? << דובר_המשך >> תמר מירסקי: << דובר_המשך >> יש זכויות שבדרך כלל המעסיק נותן, ודיברנו על זה. << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> לא רציתי להתפלמס וזאת לא המטרה. אני חושב שעד שמשרד הכלכלה לא יקים צוות שיטפל בנושא של פערי ההשתכרות והצמיחה של נשים עצמאיות בישראל, זה לא יקרה. צריך לעשות עבודת מטה רצינית, ולהצביע על הכשלים שחוסמים נשים מלהגיע להישגים האלה, ולאחר מכן להביא את ההמלצות. אבל אם נתגונן ונסביר מה לא ולמה לא, וזה נופל על משרדים נוספים – אגב, גם אם זה נופל על משרדים נוספים, יש עדיין משרד מוביל, שאמור לטפל בזה. << קריאה >> תמר מירסקי: << קריאה >> אני לא אומרת שאין כאן בעייתיות או שאין משהו שדורש טיפול. אני אומרת שצריך לעשות עבודה בין-משרדית, כי יש המון מקורות לנושא פערי השכר, ויש גם את המשרד לשוויון חברתי, שזה חלק מהתפקיד שלו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, זה לא נכון. מותר לי הערות ביניים, אני חברת כנסת. אני רוצה להגיד שזה אינטרס של המדינה להשקיע דווקא בעסקים האלה, כי ידוע שסטטיסטית עסקים של נשים הם באחוזי הישרדות גבוהים הרבה יותר. זאת אומרת, המדינה יודעת שהיא משקיעה בעסקים, שההישרדות שלהם לטווח ארוך יותר, וזה אינטרס. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> ביקשתי מהממ"מ לבחון גם את השאלה הזאת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נקודות העיוורון האלה של המדינה הן הפקרה שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך הגעתם מהבעיה של המסעדנות לבעיה של הנשים? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא במסעדנות, עברנו לפורום העצמאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואני רציתי לדון על המסעדות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אבל נציג המסעדות לא פה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עסקים של נשים זה אינטרס ממש לאומי, בגלל שאלה עסקים עם הישרדות גבוהה, ולא רק בגלל פערי השכר והמגדר. << קריאה >> תמר מירסקי: << קריאה >> בכל מקרה, נשמח לשבת ביחד. עשינו מחקר, יש לנו ממצאים ואפשר לשבת ביחד. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל זה לא של הרשות למעמד האישה. זה של כלכלה. << קריאה >> דדי סוויסה: << קריאה >> אבל צריך לקחת אחריות. משרד אחד צריך לקחת אחריות, ואנחנו רואים במשרד הכלכלה כמשרד שאמור להוביל את זה. << קריאה >> תמר מירסקי: << קריאה >> בהיבטים של עסקים קטנים ועצמאים נשמח לשבת על הממצאים שיש לנו, ולחשוב מה ניתן לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין, עכשיו עברתי לעמוד הנכון. לנשים עצמאיות לא מגיע חופשת לידה? << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> אני אסביר לך איפה הכשל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר שיקבלו חופשת לידה, וגם יעבדו באותו זמן. נשמע לי לא - - - << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> נשים עצמאיות יש להן זכות לחופשת לידה, כמובן. אנחנו חוזרים על זה כעיקרון, לראות את הפריון. מה אומרים לאישה שמסדרת ציפורניים? את מקבלת דמי לידה? חופשת לידה? את לא יכולה לעבוד. אם היא לא תעבוד, היא תאבד את הלקוחות. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היא תסגור את העסק. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> יש איזה כוח בעולם שיכול לעצור אותה? אם היא תורמת לפריון, מה אכפת לכם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלום, זה לא כך. יש דברים שיש להם משמעות, תכלית מסוימת. הנושא של מענק חופשת לידה, התכלית שלו היא שהאישה תנוח. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> זאת לא הנקודה. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> הנושא הזה הגיע לפתרון באמצעות שהובילה לה"ב יחד עם המוסד לביטוח לאומי. ביטוח לאומי הוציא הנחיה שעד 40 שעות בחודש נשים עצמאיות יכולות להמשיך לשמור על העסק שלהן, בתנאי שהיא שומרת על העסק. היא צריכה לבדוק את החנות, היא צריכה לעשות צ'קים, מותר 40 שעות. בעבר, אדוני היושב-ראש, כל אישה עצמאית שהרוויחה מעל 200 אלף שקל, הוציאו חוקר לבדוק האם היא ממשיכה לעבוד. ומה עשו? מצאו מישהו שהלכה למשרד שלה לעשות צ'קים או משהו כזה, שללו לה את חופשת הלידה. נכנסנו לעניין הזה, ויש הסכמה הם לא רצו שזה יהיה בחוק. קרן ברק הגישה את זה בחוק, ובסוף הם התפשרו שהם יוציאו הנחיה. ההנחיה של ביטוח לאומי שמתקיימת, היא שאין יותר מעקבים על נשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל מה התכל'ס? << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> 40 שעות מותר להן לשמור על העסק שלהן. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> מה זה לשמור? לעבוד או לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו שעושה מניקור-פדיקור, יכולה לעבוד או לא? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> לא, היא לא יכולה לעבוד. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> היא יכולה לשמור על העסק שלה. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> לשמור על העסק זה לא לעבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לשמור זה לא מספיק טוב. << דובר >> יעל גויסקי: << דובר >> זה הגיע מפורום העצמאים ומארגוני לה"ב. ההצעה הגיעה דרך תלונות של נשים לפני הרבה שנים לארגון לה"ב. אנחנו לא מדברות בהכרח על קוסמטיקאיות ועל איבוד לקוחות. מבחינת עבודה, גם קשר כמו שליחת מייל, נחשב לעבודה. אנחנו מדברות על אישה שיש לה עסק קטן והיא קיבלה סחורה או היא צריכה להוציא משכורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה אם יש לה חנות הלבשה קטנה, והיא זאת שמפעילה אותה לבד. אין לה עובדים. מה קורה איתה? << קריאה >> דדי סוויסה: << קריאה >> היא נסגרת, היא צריכה להביא עובדת. << דובר_המשך >> יעל גויסקי: << דובר_המשך >> היא צריכה להביא עובדת. אנחנו לא באים להגיד לה: את תזכי פעמיים, גם דמי לידה וגם היותך עובדת. אנחנו מכירים ואנחנו מבינים. אנחנו שואלים למה 40 שעות? כי יש משהו לעצמאית או לבעלת עסק, שמחייב אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביטוח לאומי מסכים לזה? << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> הוא לא מפקח, אבל הוא לא נותן להן לעבוד. מה שקורה בפועל, זה שכולן עובדות בשחור. זה מה שהן עושות. מובילים את כולן לעבוד בשחור. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אין כוח שיעצור אותן. חברים, אם למישהו יש עסק עצמאי, הוא לא יאבד את העסק. הוא לא יאבד. << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> אני לא אאבד את העסק שלי בגלל שלושה חודשים. ואז כולם עובדים בשחור. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> גל, אתה מבין שהם יעבדו בשחור? אתה מבין שהם יאבדו הכנסות? אתה מבין שהפריון ירד? אז למה? למה לא להגיד: אנחנו מקצים לך דמי לידה, תנוחי, תנהלי את הזמן שלך כמו שאת רוצה, ותעבדי. זה בבחינת לא תחסום שור בדישו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> הוא פתור, פתור. אין יותר מעקבים ואין מניעה של זה. הנושא פתור. פתור. פתרנו את זה עם המוסד לביטוח לאומי, ואין יותר מעקבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעקבים זה לא הכול. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אין יותר בעיה. אם אישה רוצה לשמור על העסק שלה, היא יכולה לשמור על העסק שלה. היא יכולה להמשיך לעבוד עד 40 שעות. אם היא רוצה מעבר ל-40 שעות, פה נכנס הנושא של שכירות, שירצו להמשיך ולפתוח את זה. הנושא נפתח למשהו הרבה יותר רחב, שאנחנו לא רוצים להיכנס אליו. אם המעסיק ירצה שאישה שכירה תמשיך לעבוד בזמן הזה, זאת תהיה בעיה מאוד גדולה. הנושא הזה נפתר בהוראה מינהלית של ביטוח לאומי, ואני לא מציע לפתוח את זה. הנושא הזה נפתר כרגע, ואין אישה עצמאית שרוצה לשמור על העסק שלה, שלא יאפשרו לה את זה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> בפועל, כל מה שהיא תעבוד היא תגיד שזה במסגרת 40 שעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מקבל את זה? << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> אני סומך על רועי במאה אחוזים. אם רועי אומר את זה, אני סומך על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך מסמך בכתב על זה, או רק דיבורים? << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> כן, יש בכתב. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תעביר לנו, בבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יצאה הנחיה? << דובר >> דבורה לילך: << דובר >> אני מנהלת תחום בכירה במינהל הגמלאות בביטוח לאומי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגידי את זה לפרוטוקול ונגמר הסיפור. << דובר_המשך >> דבורה לילך: << דובר_המשך >> דמי הלידה נועדו לפצות את היולדת על התקופה שבה היא לא עובדת, עבור הטיפול בתינוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או התינוקת. << דובר_המשך >> דבורה לילך: << דובר_המשך >> או התינוקת. זאת גמלה מחליפת שכר. אתם מבינים שאי אפשר לקבל פעמיים על אותה תקופה, וציינת יפה גם את העובדה שזה עלול להשפיע על המשק, ומעסיקים עלולים לבקש גם מהשכירות, ודווקא מהמוחלשות יותר, לעבוד בזמן חופשת הלידה. כמו שהסברת יפה, עד 40 שעות, עד רבע מהמשרה אנחנו מאפשרים, והיא אפילו מקבלת הודעה על כך שהיא יכולה לעבוד לשימור העסק. אני מסכימה לגמרי שלא כדאי לגעת בנושא הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, גמרנו. הלאה. << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> אני רוצה לקחת אותנו לנוהל לחיצה על כפתור, אבל מכיוון אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימת עם עמ' 17? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> כן. מאוד חשוב לדבר על הפרילנסרים. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> קרה דבר מדהים בישראל. דווקא אחרי הקורונה, כשחשבנו שאנשים יפחדו מלהיות עצמאים, נוצרה תופעה מוזרה והרבה מאוד אנשים דווקא הפכו להיות עוסק פטור. רק בשנת 2022 נפתחו 150 אלף עסקים חדשים של עוסק פטור, בדיוק ההפך מהמגמה שחשבנו שתקרה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה יודע למה? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אני יודע. אני חי את זה. אנחנו שומעים גם בטלוויזיה על 700-650 עצמאים. בפועל, לפני שבועיים, בסקירה של רשות המיסים – אני אומר לפרוטוקול שיש לנו 1,000,047 עצמאים בישראל. זה כבר לא 650 אלף שכולנו חושבים. מיליון וארבעים ושבע בתי אב. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> גל, אתה מכיר את המספר הזה? הוא דרמטית שונה ממה שאתם שומעים. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> כל הזמן הם מוציאים מספרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר מוציא? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה יש הבדל במספרים? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אין לי מושג. הינה, כולכם מסתכלים עליי ואני אקריא לכם מרשות המיסים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשות המיסים פה? למה הם אף פעם לא באים לשום דיון? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> הם מפחדים שלא תדרשו החזר הוצאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, ברצינות. יש פה מישהו? לא ראיתי אותם אף פעם. הם מתעלמים כל הזמן. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אני אתן לכם את המספר כדי שתהיו מעודכנים. 657,917 עוסקים רשומים כעוסק מורשה; 389,967 עוסקים הרשומים עוסק פטור. בסך הכול, 1,000,047. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב את זה עכשיו. מה הבקשה שלך? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אני בדיוק מגיע לזה. זאת הולכת להיות שכבת העניים החדשה של מדינת ישראל, בניגוד לשכירים שמפרישים להם זכויות וכדומה. בעתיד, הם הולכים להיות. הם ממשכנים את כל העתיד שלהם בשביל הנטו של היום. הם חיים בעולם הזה. מתוכם, יש 400 אלף פרילנסרים עד 100 אלף שקלים. אלה אנשים שממילא לא יכולים להפריש כי אין להם, לא דמי אבטלה ובטח לא פנסיה וכדומה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם מחויבים להפריש? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> כן. מחויבים להפריש על פי חוק ולא מפרישים. << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> יש כללים. לפי החוק מתחת לשכר מינימום וכל מיני כאלה, לא חייבים. אבל ככלל, גם עצמאים חייבים להפריש לפנסיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אלה? << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> המון - - - שמדובר עליהם, גם שכירים, מן הסתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שאתם צריכים להעלות את הסכום. 8,000 שקל בחודש זה כלום. למה אתם לא מעלים את הסכום? אני מבין שאתם מטפלים בכול. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> יש המלצה ל-150 אלף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא מעלים את הסכום הזה? שיעלו את זה, כדי שאנשים יוכלו להשתכר יותר ולא יצטרכו ללכת להיות שכירים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> השכר הממוצע הוא 11,200. זה לא כסף גדול. << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> איזה סכום רוצים להעלות? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> דיברו על 150 אלף. כבר הייתה ועדה שהולכים להסכמה. << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> את מה מעלים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> את הסכום לעוסק פטור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, את המקסימום. תעלו את הסכום, למה הוא 100 אלף שקל? << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> יש שם מצוק מס. ברגע שאתה עובר את הסכום, ישר עולים לך 17%, ואז עצמאי מגיע ואומר - - - << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> בגלל זה מעלים ל-150 אלף. << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> אם מעלים את העוסק הפטור, ה-17% נהיים יותר גדולים, ואז עסקים יותר ייתקעו במדרגה. היום הם עוסקים את הקפיצה מעל המדרגה, והם צריכים לקפוץ ב-17 אלף. הם יוכלו לקפוץ ל-34 אלף. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אז תתקנו גם את המדרגה. מה הבעיה? << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> - - - יוכלו לקפוץ ל-34 אלף. - - - לרצות לגדול ולצמוח, כי יש לו בדיוק את המצוק הזה, שבו הוא יורד למטה וצריך לעלות בחזרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסלח לי. עוסק פטור גם צריך להגיש דוח בסוף שנה, נכון? אם הוא צריך לשלם מס על זה, שישלם. מה הקשר? << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> לא, זה מע"מ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא צריך להגיש דוח. עזוב את המע"מ. בסוף שנה עוסק פטור מגיש דוח למס הכנסה. על מה אתה מדבר? ואם הוא צריך לשלם מס בעקבות ההכנסה שלו, שישלם. מה אתה מערבב לי עכשיו את הנושא של המס. אין שום קשר לעניין. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> עוסק פטור משלם מס מעל 60 אלף שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, הוא משלם. הוא גם מגיש דוח שנתי. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> גם פה יש תופעה של שתי הרעות: אתה מצמצם את הפריון, ושנית, אם הוא עולה יותר הוא מחפש דרכים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעניין הזה, אנחנו נתקדם. ההחלטה שלנו היא שאנחנו רוצים שהסכום הפטור יעלה - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לשכר הממוצע כפול 12. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מבקשים תשובה לעניין הזה מרשות המיסים ומהאוצר. קודם כול, נתחיל מזה. ולגבי זה שהם עולים מדרגה, זה לא רלוונטי כי הם מגישים דוח ומשלמים מס. אני לא יודע מה אתם רוצים. << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> עוסק פטור זה במע"מ. אתה לא משלם מע"מ של 17%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה גם לא גובה מע"מ. מה יש לשלם אם אתה לא גובה? מה אתה רוצה? לא הבנתי. << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> אם בסוף שנה הרווחת 100 אלף שקל. מע"מ לא באים לבקש ממך 17%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם גם לא צריכים, כי לא גבית. מה זה מע"מ? אתה מעביר מיד ליד. מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אם זה 150 אלף, אתה לא גובה. בכל מקרה זה אותו דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברגע שאתה נותן חשבונית כזאת, אין עליה מע"מ, ואז אף אחד לא משלם. מה אתה רוצה? << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> ברגע שאתה עובר את המדרגה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו מדרגה? ברגע שאתה אומר שעוסק פטור זה עד 150 אלף, העלית את המדרגה. מה אכפת לי? << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> במצב הקיים היום, אם עברתי את מדרגת העוסק פטור, אני צריך להתחיל לשלם מע"מ לרשות המיסים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם? בעצם העלית את המדרגה, מה אתה רוצה? הוא לא גובה מע"מ, אז על מה הוא ישלם מע"מ? מה אתה רוצה? לא הבנתי את זה. עוסק פטור לא גובה מע"מ. מה אתה רוצה? אני לא מבין. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הוא לא שכיר, אז אין לו תנאים סוציאליים והוא לא גובה, אבל הוא כן צריך לשלם מע"מ? משהו. עשיתם מהעסקים משהו מדהים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> גל, באמת, אני אומר לך, אני שומע אותך כל פעם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפעם אתה לא משכנע בטיעון. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> יש לך מודלים כלכליים תיאורטיים. אתה אומר שב-7,000 אנחנו מדרבנים אותו לצמוח. למה לא תוריד ל-4,000 כדי שהוא יהיה ממש רעב ויצמח? ההפך. תן לו שכר ממוצע, וממנו הוא גם יוכל לחשוב על צמיחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רוב האנשים שעובדים בצורה הזאת, הם צעירים או נשים. הרבה נשים וגם אנשים שמתחילים. לפני שהם מתחילים לגדול, הם עובדים ככה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> למה לדכא את העסק? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אנשים במעבר בין שכיר להקמת עסק, אומרים שהם לא רוצים עדיין לוותר על התשתית שלהם. הם מתחילים עם עוסק פטור, רואים כי טוב, מצמיחים לעצמם את התשתית לעסק ומפתחים אותו. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> חבר הכנסת יעקב אשר עובד על זה כבר שש שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בישיבה עם אנשי המקצוע עם חברי הכנסת, אנחנו רוצים שתהיה כבר תשובה מסודרת בעניין. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אני רוצה להמשיך עם נושא הפרילנסרים. יש לנו ארבעה אתגרים. ב-2030 נגיע כמעט למיליון וחצי עצמאים בישראל. אגב, הפרילנסרים הם בצמיחה מטורפת. זה העובד החדש, ויש פה כמה אתגרים מאוד קשים. הראשון, כל נושא דמי הפגיעה לא יהיה מוכר, כי אנשים מתחילים לעבוד יותר ויותר מהבית. בן אדם שעובד מהבית, אני לא יודע אם הוא עשה חביתה לילדים, ובאותו זמן לא יודעים אם להכיר בו כנפגע עבודה או לא. לא התחלנו בכלל לטפל בסוגיית רשת הביטחון או דמי הפגיעה שלו או הזכויות שלו בנושא ביטוח לאומי, כאשר יותר ויותר אנשים עברו לעבוד מהבית. שנית, רשות המיסים. ההוצאה השתנתה, כי העבודה של הפרילנסרים היא מהבית. היא כבר לא כמו שהיה בעבר, ואין כמעט הוצאות. אני מקצה חדר, אני צריך אוכל וכולי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מדויק. לא הכול זה הקצאת חדר. לא כל העבודות של פרילנסר זה הקצאת חדר בבית. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> לא זה מה שאמרתי, אבל יש עוד הרבה מאוד הוצאות בתוך הבית שלא מכירים לי בהן ברשות המיסים, כי אין בכלל התאמה. לא הנושא של דמי פגיעה ולא זה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להגיד מה? תקשורת, מחשבים, שולחן – כל זה מוכר. מה עוד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשעובד של חברת הייטק עובד מהבית, מכירים לו במשהו? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אנחנו לא יודעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכירים לחברה משהו מזה? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> לדעתי, מכירים לחברה כחלק מההוצאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם מכירים לחברה, צריך להכיר גם לעצמאי. אני לא יודע מה המצב. תבדקו את זה, בבקשה. אתם נותנים זיכויים לעובד שעובד מהבית לחברה עצמה? אם כך, צריך לתת גם לעצמאי שעובד מהבית. אותו הדבר. אם לא נותנים, גם לא צריך לתת פה. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> הנושא האחרון הוא נוהל לחיצה על כפתור. << דובר >> יעל גויסקי: << דובר >> ביקשנו שיהיה סכום קבוע, נניח 1,000 שקלים או 1,500, שיוכר כהוצאות אש"ל. פרילנס לא תמיד משתמש בבית אלא בבית קפה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין לו איפה לשבת ולאכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין שום הכרה? באמת, תעירי להם שהם היו צריכים לבוא. מה זה הדבר הזה? אני לא מבין. הם לא מגיעים לישיבות. << דובר_המשך >> יעל גויסקי: << דובר_המשך >> כל הנושא של הכרה בהוצאות, זה משהו שהוא כבר שנים. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> תמיד מאשרים לפני בחירות. אני נזכר עכשיו שהם אישרו את כל זה בשנת 2018. במסגרת הזאת שהם אישרו, אני אספר לך מה הם אישרו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה תלמד, כשהאוצר מאשר מהר, אתה יודע שיש בחירות. הינה, אני אומר לך, שתדע. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> לעסק שיש לו משרד הם אישרו עד 500 שקל, ולעסק שאין לו משרד עד 1,000 שקל בחודש. אישרו הוצאות אש"ל. זה היה חלק מהתוכנית נטו עסקים, שכחלון עשה בסוף 2018. הוא הביא תג מחיר של 700 מיליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה היה לשנתיים. << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> הוא אישר את זה, אבל זה לא נכנס לתוקף כי כבר היו בחירות. << דובר_המשך >> יעל גויסקי: << דובר_המשך >> הם הביאו את זה כתוכנית, בלי לאשר אותה. כמו הרבה דברים. << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> זאת הייתה תוכנית שהוא הכריז עליה, אבל לא עשו איתה כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש בתוכנית הזאת? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> בעיקר החזר הוצאות. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> 150 אלף שקל – עוסק פטור; הנושא של הכרה בהוצאות אש"ל – 500 שקל לעסק שיש לו משרד ו-1,000 שקל למי שאין משרד. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אפשר להביא את התוכנית הזאת, אם אתה רוצה. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> הם לא יציעו לנו את זה. זה נמצא אצלם במגירה. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> נביא לכם את זה לגבי החזר ההוצאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תביא לנו נייר, בבקשה, רק של החלקים האלה בתוכנית. רק את זה. אתה אומר שהאוצר אישר בגלל השר? הגוף המקצועי התנגד לזה אז? << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> כל נושא ההוצאות מעולם לא הוסדר כמו שצריך. בכל פעם עושים עוד קצת ועוד קצת. על כל דבר אפשר להגיד שזה חשוב וזה חשוב. בסוף, הרעיון של הוצאה זה הוצאה לצורך הכנסה. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להביא את עצמנו להחזר ההוצאות שרשות המסים נותנת לעובדים שלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מסכים איתי שעצמאי שרץ ממקום למקום, צריך לאכול סנדביץ' או לא? אין לו משרד, אז הוא יושב בבית קפה עם לקוח. הוא לא יכול את הקפה ועוגה לקזז? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> לא. הם רוצים שנרמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הגזמת. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אפילו חברי כנסת מכירים להם בזה. << קריאה >> יעל גויסקי: << קריאה >> מכירים לכולם. לעובד שכיר יש הכרה, לעצמאים אין. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> רגע, תעשו סדר. בוא נספר את האמת. עד 2009 הייתה הכרה בהוצאות אש"ל גם לעצמאים. ב-2009 הסכומים היו מאוד מגוחכים – 4 שקלים לארוחת צוהריים. לה"ב הגישה עתירה לבג"ץ והסכימו להתאים את זה לנושא השכירים. מה עשתה רשות המיסים? אמרה: לא, אנחנו נבטל לגמרי את ההכרה בהוצאות אש"ל, וככה לא יהיה ויכוח על 4 שקלים. למה מ-4 להעלות ל-14? לא יהיה בכלל. זה מה שקרה. הגשנו עתירה לבג"ץ ובג"ץ אמר: בטח, אותן זכויות לשכירים ולעצמאים. צריך להרים את התעריפים. הלכו ותיקנו את פקודת מס הכנסה, ולא מוכר אש"ל לעצמאים. ככה עושים כל הזמן. כלומר, אם אנחנו מנצחים אותם בבית משפט, הם הולכים ומתקנים את הפקודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה צריך לבוא בטענות לחברי הכנסת, לא לאוצר, שנותנים להם לעשות את זה. אם אתה רוצה עוד סיבה – האוצר מנצל תמיד את המצב כשיש חילופים של שר. אם יש חילופים של שר בדיוק בתקציב, פתאום הכול עובר להם בחוק ההסדרים. למה? הוא עוד לא נכנס לתמונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> יש דברים שהם העבירו הלאה בחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אלמד אותך כמה תובנות לגבי האוצר. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> אדוני, צריך לקבוע 500 ו-1,000, ולמנוע מצב שעצמאים יאספו חשבוניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נפתור עכשיו את הבעיה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ביטן, אם תרצה רפורמה באוצר, נראה לי שאני אתמוך בך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נפתור את כל הבעיות עכשיו. גם פה אפשר לתת איזושהי בשורה בנושא התנאים הסוציאליים. תביאו לנו את הנייר, אבל ספציפית בלי הסיפורים מסביב. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> זה גם לא עולה הרבה כסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אלמד אתכם עוד כמה תובנות על האוצר. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> דבר אחרון והכי חשוב לנו פה הוא נוהל לחיצה על כפתור. זמן חירום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, לפני שאתה מתחיל עם זה, למה הכנסתם סגירת עסקים? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> דילגתי על זה כי אני מקצר בזמן. יש לנו בעיה גדולה מאוד. יש פתיחה וסגירה של עסקים, וזה כמו דלת מסתובבת בישראל. השאלה היא למה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מפסידים – סוגרים. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> לא, לא. זה בדיוק העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שהאוצר ינהל להם את העסק? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> לא, לא. בכלל לא. אנחנו מצביעים כל הזמן על העובדה שמעולם לא נעשתה עבודה למה נסגרים עסקים. למה נפתחים – הבנתי. אבל למה נסגרים? לא נעשתה עבודת מחקר אמיתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשו, מישהו מפריע לכם? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אבל אין לנו את כל הנתונים. בגלל זה אנחנו צריכים את משרד הכלכלה לטובת העניין. אף אחד גם לא לוקח אחריות על סגירת עסקים בישראל. אני אתן לך דוגמה, ומייד תגיד לי שאני צודק. למשל, כל הנושא של פחת מואץ. אנחנו צועקים על זה בקול רם – בן אדם פותח מסעדה ב-300 אלף שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מסעדה זה סיפור אחר. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אין בעיה. פותח חנות בגדים גדולה ב-300 אלף שקלים. באים אליו ואומרים: השקעת 300 אלף ואנחנו נכיר בפחת שלך בשבע שנים. הוא אומר: אבל אין לי תזרים לשבע שנים, שתכירו לי. התחננו אליהם עשרים אלף פעם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאתה מקים עסק, זה אותו פחת שיש גם באופן רגיל? כשאתה מקים עסק יש לך הוצאות גדולות. << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> הפחת הוא תמיד עניין שנפרס לצורך הוצאות מוכרות במס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין פחת יותר גדול, לפחות בשנה של הקמת העסק? << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> אני לא לגמרי מכיר, וצריך לשאול את רשות המיסים. לדעתי אין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לדעתי, זה צריך להיות. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אין, אין. ואז הם עושים מחנק אשראי והעסק נסגר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאתה פותח עסק, אתה משקיע הרבה מאוד כסף. תן לו יותר קיזוז. לא אמרתי מאה אחוז, אבל תנו. << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> עסק שנפתח לא מרוויח. לוקח לו זמן להרוויח. בשנים הראשונות המס שלו לא גבוה, וכל הפחת הזה מוכר לצרכי מס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תלוי איזה גודל. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אבל יש לו בעיית תזרים, תזרים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא קשור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תזרים לא קשור. זאת בעיה שלך, התזרים. מה אתה רוצה, שהאוצר יעזור לך? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אם היו מכירים לו בפחת מואץ, היה לו יותר תזרים, היה לו יותר כסף כדי לשרוד תקופה ארוכה יותר לאחר מכן בעסק, כי אין לו הכנסות בתחילת העסק. אגב, יש את זה באירופה. הם מכירים ב-50% פחת מואץ לפתיחת עסק, ולאחר מכן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע מה העלות התקציבית של זה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אין לזה עלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש, יש. ברגע שיש לו פחת יותר גדול, הוא משלם פחות מס בסוף השנה. אין ויכוח על זה, יש לזה עלות תקציבית לאוצר. אני לא יודע מה העלות התקציבית, ואני שומע שבאירופה נותנים את זה. אתם צריכים לתת פחת יותר גדול בשנה הראשונה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> ממילא 50 אלף הולכים להיסגר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא קשור לסגירה. באופן כללי, גם לעסקים פתוחים וגם לסגורים. לגבי הסגירה, אני לא יודע מה אתה רוצה – בגדול, אם מישהו סגר זה יותר קשור לפשיטת רגל, לנושא של פיצוי, לדמי אבטלה. אלה דברים אחרים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> דוד, אני רוצה להגיד משהו בעניין, כי אני רואה בזה את אחד הדברים הכי חשובים שאנחנו עושים בסדרת הדיונים האלה. חייבים להקים צוות חשיבה רציני מאוד איך אנחנו בתחילת הדרך של עסקים קטנים – לא להכריח אותם לא לפתוח עסק, אבל לבדוק למי לא כדאי לפתוח. להביא את האינפורמציה הזאת, ללוות כמה שיותר. המדינה מפסידה בסופו של דבר. ובמעלה הדרך, איך מחזקים אותם, איך מלווים אותם. זה המנוע הכי גדול של יוזמה, של מועסקים, של תוצר. אני לא חושב שבא בן אדם ופותח עסק, אומרים לו: לך תפתח תיק במע"מ ונפתח העסק. אני חושב שצריך לעשות דלפק בדיקה לא מחייב, אבל כזה שבוחן דברים בסיסיים. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אבל הם לא רוצים לקחת אחריות עליהם. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הם רוצים, אבל אין להם כל האמצעים וכל הכוחות. המטרה, כמו שאמרת, היא לא להתנגח באף אחד אלא לחזק את משרד הכלכלה ואת הרשות לעסקים קטנים. להרחיב אותה, להגדיל אותה כי זה חתיכת מנוע גדול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. מה רצית להוסיף? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> דבר אחרון זה נוהל לחיצה על כפתור. בעינינו זה קודש הקודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברנו על זה. אנחנו לא נפתור את הבעיה עכשיו ונקיים ישיבה מיוחדת על העניין הזה. נוהל לחיצת כפתור זה דבר משמעותי, ואנחנו לא נסגור את זה מעכשיו לעכשיו. זה גם לא דחוף. כרגע אני לא רואה איזה וירוס שמשתולל לנו. אלא אם כן יבוא חיידק או וירוס מסיביר, שחי 100 מיליון שנה. אז נהיה בבעיה כולנו. לא נצטרך נוהל כפתור, כי אולי כולנו לא נהיה. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> מה עם רעידת אדמה שהייתה בטורקיה לפני שלושה-ארבעה שבועות, אם חס וחלילה זה קורה פה? << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> הייתה לנו שיחה עם מנכ"ל משרד האוצר, ואמרנו לו שאין שום בשורה לממשלה בנושא הזה. יכול להיות שאנחנו נמצאים ערב עימות, לא עלינו. אני מקווה שלא. אנחנו יכולים להיכנס לעימות. הוא ביקש את הצעת החוק בנושא של נוהל לחיצה על כפתור, והוא טוען שהאוצר יאהב את זה. יש לנו את זה, של ארנון בר דוד. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אני קורא לזה חוק ערבות הדדית, וכמו שאתה אומר, צריך לשבת על זה. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אני אומר לך שהאוצר מוכן, כי זה לא עולה כסף. זה נוהל שיכול להיות רק אם, חלילה, קרה אירוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, נצטרך לשבת על זה. אני לא יכול לשלוף עוד שלוף. נקיים ישיבה בעניין הזה. אין בעיה. אני לא יודע מתי, או בפגרה או אחרי הפגרה. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אפשר להכניס את זה כבשורה לחוק ההסדרים. << דובר >> יעל גויסקי: << דובר >> ביקשנו שבחוק ההסדרים תיכנס רק שורה, והממשלה תכיר בזה שצריך נוהל. איך הוא יהיה, כמה הוא יהיה, כמה הוא יעלה - - - << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> המטרה היא דמי קיום, וזאת לא בעיה. גם האוצר יכול. הרי הוא ייתן דמי קיום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. כשנדון בחוק ההסדרים, נתייחס גם לזה. אין בעיה. כרגע אני לא יכול להיכנס לזה. זה לא דבר שאפשר להיכנס אליו תוך דקה. אין דבר כזה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> יעל, רק שורה לא תפתור לנו את הבעיה. באמת צריך לגבש שאתם קוראים לו לחיצת כפתור, ואני קורא לו ערבות הדדית. ונכון שזה יכול לקרות מסיבות שונות – גם רעידת אדמה. << דובר >> יעל גויסקי: << דובר >> יש לנו שני פורמטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לנו בכלל חוק בחוק ההסדרים, שאפשר להכניס את זה לתוכו? יש איזה חוק קרוב בכלל? << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> חוק ההסדרים הוא בסוף חוק ממשלתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני שואל אותך. כמובן, נדבר עם האוצר ולא מאחורי הגב. יש איזה חוק שאפשר להכניס את זה? אתה לא רואה את זה? עוד לא קיבלתי את החוקים, אז אני לא יודע. יש איזה חוק שוועדת הכלכלה יכולה להכניס את זה לתוכו? << קריאה >> גל ברנס: << קריאה >> לדעתי, אין משהו דומה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> צריך לעבד הרבה נתונים. << דובר >> דדי סוויסה: << דובר >> אגב, ביטוח לאומי תומך. זה עבר במועצת הביטוח הלאומי, ועבר כבר את הנהלת הביטוח הלאומי. כל מה שנשאר זה אצלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לביטוח לאומי אין בעיה, כי הוא מקבל את הכסף מהממשלה. מה שהם מקבלים מהממשלה, הם צ'יק-צ'ק מסכימים. מה שעל חשבונם, הם לא מסכימים בכלל. עזוב, אל תתחיל להגיד לי עכשיו ביטוח לאומי. אם יש לזה עלויות תקציביות גדולות - - - << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אבל כרגע אין. זה רק בזמן חירום. ובכל מקרה הם נתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביטוח לאומי שקל לא שילם בקורונה. הכול הוא קיבל מהממשלה. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> לא. את מורי הדרך הם לקחו על עצמם. מורי דרך ושחקנים הם לקחו על עצמם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מדובר על עשרות מיליארדים. הם שילמו את זה מעצמם? הם קיבלו את זה מעצמם. מה זה מועצת ביטוח לאומי? בחייך, מספיק כבר עם זה. הם צריכים לשלם. ביקשתי מהם לשלם ברפורמה של התחבורה הציבורית רק דבר אחד קטן, שיממנו את הנסיעה בחינם של נכים עם כיסא גלגלים, היכן שאין להם אפשרות להגיע באופן נגיש עד שיפתרו את הבעיה של הנגישות, והם לא מוכנים. הם אומרים: זה לא עניין שלנו, זה עניין של האוצר. אז מספיק כבר עם זה. נו, כל הסיסמה הזאת של ביטוח לאומי. הם לא בסדר בהרבה מאוד תחומים. הם בסדר כשהם מקבלים כסף, הם מקבלים אותו טוב. << דובר_המשך >> דדי סוויסה: << דובר_המשך >> אז שיחלקו לנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעבור לבתי אבות. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> אני מנכ"ל איגוד בתי האבות ודיורים מוגנים, ויוסי קפלן, חבר הנהלה שלנו. הנושא הראשון שנדבר עליו הוא ארנונה לבתי אבות סיעודיים. משרד הבריאות מתקצב אותם עם ארנונה למגורים. גם בפקודת הארנונה לאורך השנים, בתי האבות מוגדרים תחת סעיף של מגורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר על סיעודי? << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> בתי אבות סיעודיים ומחלקות סיעודיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בית חולים לכל דבר ועניין. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> אלה מגורים של בן אדם. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אני בניגוד עניינים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר על סיעודי, מה מגורים? באמת. מגורים זה בית אבות, כשאדם גר בחדר, הוא הולך והכול. סיעודי זה משהו אחר לגמרי, ולכן זה מוכר כבית חולים לכל דבר ועניין. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> בתי אבות משולבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני קצת מתמצה בנושא הארנונה. << קריאה >> רועי כהן: << קריאה >> דוד, תן לו להגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם לך יש בית אבות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה אני אומר שאני בניגוד עניינים, למרות שאני לא מנהל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תן לי לדבר. אני רוצה להבין מה הדרישה. אם הדרישה שלכם שהאזור הסיעודי של בית האבות יוכר כבית חולים לכל דבר ועניין, ואז תקבלו הנחות גם בהיטלי השבחה, באגרות וגם בארנונה, על סמך זה שזה כמו בית חולים, זה מקובל עליי. אני לא יודע מה בפועל. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> אם משרד הבריאות היה מתקצב אותנו כבית חולים, כארנונה לבית חולים, הכול היה בסדר; הייתה לנו שום טענה. אבל הוא מתקצב אותנו כמגורים. את המחלקה הסיעודית הוא מתקצב כמגורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא משנה מה התקציבים. בארנונה זה לא קשור לתקציב. זה לפי השימוש בפועל. השימוש בפועל שלכם הוא בית חולים. מה זה מעניין מה משרד הבריאות מממן או לא מממן? זה קשקוש. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> יש בג"ץ שכבר קבע שזה משמש כמגורים, וזה שזה רישיון בית חולים, זה לאו דווקא אומר שזה בית חולים. אלה מגורים של בן אדם, והוא גר לפעמים עשר-עשרים שנה במחלקה סיעודית. זה לא בית חולים של שבוע. גם משרד הבריאות מתייחס לזה כמגורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תראה לי את הבג"ץ הזה. בראשון לציון, למשל, בית אבות מסוים קיבל הנחה או פטור מהיטל השבחה, על רקע זה שהחלק הזה הוא בית חולים לכל דבר ועניין. זה לא משנה מה משרד הבריאות מתקצב. לא מעניין אותי מה הוא מתקצב. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> זה מכניס מחלקות לגירעון. יש בתי אבות שעיקלו להם את החשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר רק על ארנונה או על דברים אחרים? << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> רק על ארנונה, כי ההכנסה של בית אבות היא ממשרד הבריאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, אין צורך לתקצב. מה הארנונה על בית חולים? << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> כל רשות קובעת לפי צו הארנונה שלה, אבל לפעמים זה מגיע לפי 5 מהתקצוב של משרד הבריאות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הפירוש הוא לסגור את בית האבות. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> בתי אבות נסגרים היום בגלל הארנונה הזאת. אין להם כסף, אין להם הכנסה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> בפועל לא גובים. חוץ מתל אביב, שם משלמים דמי סיעוד ברמה של 20 אלף, בכל הפריפריה אף אחד לא מעז בכלל לבקש את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקובל. משרד הפנים לא הגיע היום משום מה. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> אני אחדד, זה כבר נכנס לחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אדבר עם ועדת הפנים. אני בעד זה. אני בעד זה שארנונה לסיעודי תהיה לפי בית חולים. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> זה בהסכמה של משרד הבריאות והאוצר. הם מסכימים לזה. << קריאה >> יוסי קפלן: << קריאה >> מה הם רוצים? לא לשלם ארנונה בכלל? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> בחוק ההסדרים, כשכתוב בתי אבות, הם התכוונו לזה, לרבות בתי אבות סיעודיים. אגב, העיריות לא גובות את הארנונה לפי בית חולים, הן גובות לפי מגורים של אותה שכונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יותר גבוה? << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> בית חולים גבוה לפעמים פי 5. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> באתי לראש העיר בבאר שבע, ואמרתי לו: אם אתה מממש את החוק הזה, קח את בית האבות. הינה, אני מעביר לך אותו בחינם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם רוצים? << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> יש הסכמה של האוצר ושל הבריאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם רוצים? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> שיתקנו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפוך, דווקא? << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> שיישאר מגורים כמו שהיה כל הזמן, כל השנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, הבנתי. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> משרד האוצר והבריאות מסכימים לזה, וזה כבר היה בחוק ההסדרים. משרד הפנים מתנגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נדבר על זה עם ועדת הבריאות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אני לא רציתי להתערב בזה, בגלל ניגוד עניינים, חס ושלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק הזה יגיע אליהם, ואם אתם רוצים תיקון - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הוא הכניס את זה שם. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> זה כבר בחוק ההסדרים, אבל משרד הפנים מתנגד. האוצר והבריאות איתנו. הם מסכימים לזה, הם מבינים את המצוקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הם יכולים להתנגד. לא חייבים הכול לפי מה שהם רוצים. הם מתנגדים בגלל העיריות, לא בגלל שהם מתנגדים. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> ברור לי. יש כמה רשויות שזה לא נוח להן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עם כל הכבוד לעיריות, פה הם יוותרו על משהו. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> זה ממש כבשת הרש. אלה גם ככה מוסדות שבקושי מתקיימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דעו לכם, עניינית זה צריך להיות לפי בית חולים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לא, לא נכון. הפרוצדורה של משרד הבריאות היא כזאת בשביל לתת לך רישיון. אין להם פרוצדורה אחרת. אגב, בתי האבות האלה, חוץ מתחבושת אסור להם לעשות כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד לך את האמת, יש דברים אחרים כמו אגרות והיטלים. היטלים – צריך לקבל הנחה גדולה מאוד בגלל שזה בית חולים; היטלי השבחה. אני אומר לך שיש שני צדדים למטבע. אלה לא כספים פשוטים, שאתה מקבל פטור מהיטל השבחה. זה לא דבר פשוט. דע לך, אם אתה מכיר בזה כך, אתה לא יכול לערבב את זה בצד השני. בסדר, מקובל עליי. אין לי בעיה. צריך לדבר על זה עם ועדת הבריאות. יש נציגים מארגון הרוקחים? הם לא באו. נדבר על זה בישיבה הבאה. << דובר >> יוסי קפלן: << דובר >> הנושא השני הוא חוק הגנת הצרכן, תיקון 61, מה שנקרא אל תתקשר אליי. אנחנו מספקים שירותי בריאות, שירותי מחלקות סיעודיות, שיקום. אלה מסגרות מגורים לאנשים מבוגרים. אני לא מסכים להגדרות של בתי חולים, כי בבית חולים אדם נמצא בין מספר ימים מצומצם לשבועיים-שלושה, ואצלנו הם חיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? בית חולים סיעודי. זה לא נכון. << דובר_המשך >> יוסי קפלן: << דובר_המשך >> שוב, אם נתייחס לבתי החולים הסיעודיים, למחלקות הסיעודיות, אנשים גרים בבית הזה בין שנתיים לחמש שנים. במחלקות לתשושים יותר, בבתי דיור מוגן יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיעודי זה סיעודי. יכול להיות סיעודי שנה, חצי שנה ויותר. תלוי. << דובר_המשך >> יוסי קפלן: << דובר_המשך >> אני מדבר על תיקון 61, ואני לא מדבר על הארנונה. הדרך שבה אנחנו מבצעים חבירה או עסקה עם לקוח מטופל, היא תהליך מאוד מאוד ארוך. לפעמים זה דחוף, אז התהליך קצר, ולפעמים זה מארג של שנים. אנחנו מבקשים להחריג אותנו מתיקון 61, למשך תקופה של שנה מכיוון שיש לנו מספר לקוחות ואנשים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נראה לי, ואני אגיד לך למה. בית אבות לא מדבר רק עם הקשיש, הוא מדבר עם המשפחה. ברגע שאתה מדבר עם המשפחה, החוק לא חל. << דובר_המשך >> יוסי קפלן: << דובר_המשך >> במקרים של בתי אבות לתשושים ומוסדות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר עם הקשיש? << דובר >> נחי כץ: << דובר >> כן. הזקנים היום הם עצמאים. << דובר >> יוסי קפלן: << דובר >> השיחה היא עם בני הזוג. אנחנו מדברים על בני זוג, שאחד מהם מצבו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המשפחה יכולה לדבר איתו. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> הם בני שבעים, עצמאים, והם רוצים לעבור לדיור מוגן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המשפחה לא מדברת? << דובר_המשך >> יוסי קפלן: << דובר_המשך >> התפיסה הנכונה היא לדבר קודם כול עם האדם. אנחנו לא נדבר עם בני משפחה. האדם רוצה לדבר איתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם יכולים לדבר עם המשפחה. אם יש אדם שהוא ערירי, אתה צודק. << דובר >> יוסי קפלן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מדבר על מסגרות דיור לאנשים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם יכולים לעקוף את החוק הזה, אם אתם מדברים עם המשפחה. << דובר_המשך >> יוסי קפלן: << דובר_המשך >> למה? בן אדם בן שבעים שהתאלמן מאשתו וחי לבדו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הילדים לא צריכים להיות בעניין? רק הוא? << דובר_המשך >> יוסי קפלן: << דובר_המשך >> ברור שהם בעניין. על אחת כמה וכמה. אנחנו לא מדברים על עסקה טלפונית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. עזוב. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אם דוד לא משתכנע, תרד מזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בן אדם ערירי? כן, זה בעייתי. צריך להיות לו אפוטרופוס. עם כל הכבוד, אתם לא תנהלו משא ומתן עם אדם שהוא בעייתי ואין לו משפחה. יש לו אפוטרופוס, ויש את המדינה, כונס הנכסים הרשמי. יש עם מי לדבר. לבוא ולהגיד שאתם רוצים החרגה, כדי שזה יחול על כולם ותעשו מה שאתם רוצים? זה לא מקובל עליי. << דובר >> נחי כץ: << דובר >> לא מדובר במקרי רווחה. לפעמים אלה מנכ"לים של חברות, אנשים שמנהלים משרדי עורכי דין. הם בני שבעים, עצמאים, שרוצים לעבור לדיור מוגן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיעברו לדיור מוגן. מה הבעיה? לא הבנתי. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> הם לא מודעים לאפשרות הזאת. << קריאה >> יוסי קפלן: << קריאה >> אני לא מסוגל לפנות אליהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע. בזה אני לא יכול לתת לכם עזרה. אני מאוד מצטער. זה לפתוח את הכול. << קריאה >> יוסי קפלן: << קריאה >> לא לפתוח. אנחנו מבקשים הוראת שעה לשנה, מכיוון שיש לנו אנשים שהיו איתנו בקשר בשנתיים האחרונות, ומה-1 בינואר אני לא יכול לפנות אליהם. הם היו איתנו בקשר. זהו תהליך ארוך, וכל מה שאני מבקש זה הוראת שעה לשנה. נפנה אליהם ונבקש מהם, מי שירצה, להמשיך איתם את הקשר. היום אני לא יכול להמשיך איתם את הקשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה רק על טלפון? אתה לא יכול לפנות אליו בכתב? מה הבעיה? אני לא מבין את זה. << קריאה >> ד"ר עידית חנוכה: << קריאה >> אתם לא יכולים לשלוח לו דיוור אלקטרוני? << קריאה >> יוסי קפלן: << קריאה >> כשאנחנו מדברים על אוכלוסייה מבוגרת, קיימים פערים. כל מה שאנחנו מבקשים זה שנה של הוראת שעה, להסדיר את הנושא הזה מול הלקוחות שלנו, שהם איתנו בקשר. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה הקהל שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע, כל אחד יבקש החרגה מהחוק הזה. << קריאה >> יוסי קפלן: << קריאה >> לא, אני לא מבקש החרגה מהחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה כבר השלישי שמבקש. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> דוד לא משתכנע, חבל לחפור את הבור הזה יותר. נשב בצורה רגועה, נחשוב על זה שוב בסבלנות, ונראה לאן לוקחים את זה. יש לנו עוד שני דיונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עורך דין בן שבעים שרוצה להיות בבית אבות, הוא גם יודע לפנות אליך. הוא לא צריך לחכות לך, שאתה תפנה אליו ותגיד לו: ניהלתי איתך משא ומתן. אם הוא היה רוצה, הוא היה חוזר אליך. זה אם אתה מדבר על אחד כזה. אם הוא תשוש, גם אם הוא עורך דין בן שבעים ויש לו בעיה, יש לו משפחה. הוא לא לבד במשימה. אני לא מבין את זה. << קריאה >> יוסי קפלן: << קריאה >> אם הוא היה איתי בקשר בשנתיים האחרונות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה? אם הוא ירצה, הוא יפנה אליך בעצמו. הוא לא יכול לפנות אליך? אשתו לא יכולה לבוא איתו? מה העניין? לא הבנתי. אנחנו לא אחראים לשיווק של בתי האבות. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> ההצעה מקובלת, ננהל את זה בנפרד בהמשך. נושא שלישי ואחרון, ממוקד, גם קשור לדיור מוגן. יש בעיה בשוק – מינהל התכנון משחרר תב"עות לדיורים מוגנים, רמ"י מוציאה מכרזים, ואף אחד לא ניגש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוציאה מכרזים לבתי אבות? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> כי התב"ע לא מתוכננת לדיור מוגן. אין שם מרפסות, דירות קטנות מאוד מאוד, שכבר לא מתאימות לאף אדם זקן עם מטפל, שטחים יקרים ולא מתוכננים – זה לא עומד בכלל בחוק הדיור המוגן. מי שניגש לזה, או שהוא לא מבין בשוק, ואז הוא משנה את הייעוד למגורים, או שהוא מתכתש עם הרשות המקומית לשינוי תב"עות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש אזורים ציבוריים? << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> לא. הרבה דברים לא נמצאים שם בפנים, שטחי שירות שמחויבים על פי חוק הדיור המוגן. מרפסות, אגב, גם לא מתוכננות בכלל. מה שקורה, דיורים מוגנים שכבר זכו במכרזים בעבר, פשוט לא בונים. במודיעין, נניח, עד 120 – כבר הרבה שנים לא נבנה. חבל, כי יש ציבור ואפשר קצת להנגיש את הדיור הזה, ולהוריד אותו קצת יותר למעמד הביניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר על דיור מוגן? << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> על דיור מוגן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא על בתי אבות. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> על דיור מוגן. אין שום שיח בין מינהל התכנון לבין הענף שלנו. << קריאה >> דדי סוויסה: << קריאה >> בכמה זה יכול להוריד, לדעתך? << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> את העלויות? אנחנו מנסים לתת קרקעות בחינם עם מחיר מטרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדרך כלל, מה שיכולים לעשות זה שינוי תב"ע. יש לזה עלות. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> חבל שצריך ללכת לשינויי תב"ע. פשוט תוציאו את התב"ע כמו שצריך. לא הגיוני שאדם מבוגר יגור בדירת 45 מטר רבוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יוציאו את זה למכרז, כי שינוי תב"ע גם לוקח זמן. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> נכון, שנים. ואז מתחיל משא ומתן עם הרשות, ויש הורדות ידיים. אתם מכירים את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה מכרזים כאלה יצאו ולא ניגש אף אחד? << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> בשנים האחרונות מכרזים נופלים אחד אחרי השני. אני יכול להביא נתונים, או שתבקשו גם ממינהל התכנון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תביא נתונים לישיבה הבאה. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תדאגו שמינהל התכנון יהיה בישיבה הבאה. << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> יש לקיים שיח פתוח, מקצועי. זה לא מתקיים היום. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> ביקשת פגישה איתם והם לא מקבלים אותך? << דובר_המשך >> נחי כץ: << דובר_המשך >> הפנו אותי ליועצת חיצונית. דיברתי איתה והיא לא מבינה בענף. היא זאת שמייעצת להם בנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו צריכים להמשיך עוד, יש נושאים שעוד לא סיימנו. נדון בהם בישיבה הבאה. יש את המסעדנים, ואני לא מבין מה העניין של התאחדות העצמאים. חברים, הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>