פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 33 ועדת הכלכלה 26/03/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 63 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ג (26 במרץ 2023), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> קידום עסקים קטנים ובינוניים - דיון במסקנות ועדת המשנה. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר ולדימיר בליאק שלום דנינו חברי הכנסת: אימאן ח'טיב יאסין מוזמנים: גלעד קצב – משרד האוצר אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המיסים אליהו מרום – סגן מנהל אגף הרוקחות, משרד הבריאות תמר ראובני – מנהלת אגף הטמעה ובקרה ברישוי עסקים, משרד הפנים יעל גויסקי – יועצת רגולציה, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ישראלה מני – סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר עמיחי דרורי – מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי אלי שלום סתוי – יו"ר, פורום מזון ומכולות תקוה אדיסון – פורום העצמאים מבית ההסתדרות רמי בז'ה – יו"ר פורום העצמאים מבית ההסתדרות אמיר ניצן – מנכ"ל הסתדרות הרוקחים בישראל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: חנה כהן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> קידום עסקים קטנים ובינוניים - דיון במסקנות ועדת המשנה << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלום לכולם, אני פותח את הישיבה. אנחנו ממשיכים בדיון על קידום עסקים קטנים ובינוניים, דיון במסקנות הוועדה המצומצמת. זו לא ועדת משנה, זו ועדה מצומצמת. קראתי במעריב כתבה של שרוני על כך שהוא בטוח שאנחנו לא נדון בכל החוברת. אז יש לי הפתעות בשבילו – אני לא יודע כמה זמן הוא עיתונאי, אבל כנראה שהוא לא מכיר אותנו מספיק טוב - - - << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> במאמר הקודם הוא כבר אמר שאתה ועדת קישוט, לכן צריך לקחת אותו בפרופורציות הנכונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא כותב את הדברים האלה כי הוא ביקש ממני כמה פעמים להתראיין, ולא התראיינתי. לא הספקתי. הכול נהיה אישי – אם אנחנו ועדת קישוט, אז אני לא יודע מה כל הוועדות האחרות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מנהלת הוועדה אומרת שאנחנו לא נוכל לקיים ישיבה על נושא נוסף ולכן אני מבקש את רשותך, היושב-ראש, לדבר בקצרה עליו. אחד הנושאים החשובים, שלא קיים בסעיפים בחוברת, הוא סגירה של 50,000 עסקים קטנים בשנה. זו מכה גדולה ואנחנו צריכים להתחקות אחר הסיבות והנסיבות ולראות איך מצמצמים את התופעה. אני חושב שכדאי להציב יעד, בהתחלה לנסות לצמצם את התופעה ב-40-30 אחוזים. ביקשתי משטרום, המכון הישראלי לתכנון כלכלי, ליזום עבודת מחקר רצינית ומשמעותית כדי להבין מדוע נסגרים 50,000 עסקים, לנסות לזהות את המסוכנים שביניהם, את הבינוניים, לראות איך אנחנו יכולים – חס ושלום, מבלי לפגוע ביוזמה או ברצון החופשי של אדם לפתוח עסק – למנוע את זה. דיברנו על כמה רעיונות, אבל זה מחייב עבודה רצינית. מנהל המכון ביקש ממני לקיים ישיבה עם ועדת הכלכלה, רשות המסים, משרד הכלכלה ומשרד המשפטים, כדי שאפשר יהיה לתת לו דאטה תחת החיסיון של כל האנשים האלה. האם מוסכם עליכם שהוא יכול לפנות אליכם ישירות? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כמובן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> משרד הכלכלה, תראו איזה נתונים יש לכם ואיך אתם יכולים לשתף פעולה. זו עבודה משמעותית, גדולה ועמוקה. אם נצליח להציל 10,000 עסקים קטנים שלא יתרסקו ושהמשפחות שלהם לא יתרסקו, ושכל הפיצויים שהם קיבלו מהצבא או התעשייה האווירית לא ילכו לעזאזל – עשינו את שלנו. זה מוסכם על כולכם לשתף פעולה? תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שוב לא הגיעו מהתאחדות המסעדות ואנחנו לא נמתין להם. חבר הכנסת דנינו, אתה רוצה לומר משהו בנושא המסעדות? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> למה הם לא פה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו כבר הפעם השלישית שהם לא מגיעים, כנראה שהעניין לא חשוב להם. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> קיימו איתם שיחות, הוסבר להם שזה הזמן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני אייצג אותם בזריזות. מבקשי מקלט – הבנו שהם מבקשים לאשר להם לעבוד גם בערים מרכזיות. יש איזושהי תקנה חדשה שמגבילה את העובדים מלעבוד בערים מרכזיות, שזה כמעט כל מרכז הארץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רוב המסעדות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> העובדים הזרים שאוסרים עליהם לעבוד, נמצאים באזורים בהם רוב המסעדות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לאיזה עובדים זרים אתה מתכוון? במסעדות תאילנדיות למשל מדובר בעובדים זרים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הכוונה לפליטים, מבקשי מקלט. אסרו עליהם לעבוד בהרבה מקומות, תל אביב, ראשון וכו'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כדי שלא ירצו לגור רק בתל אביב. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> צריך איכשהו לפתוח את זה ולאפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה בעיה מבחינת האג'נדות של הליכוד בעניין הזה. הסיבה להגבלה הזאת הייתה כדי שהם לא יישארו בתל אביב. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל הרחיבו את זה כמעט לרוב הארץ, אז איפה הם יגיעו? מה, הם לא יישארו פה? אז הם עובדים בשחור. זה בלגן וצריך להסדיר את זה. אם הם כבר פה, אז נכבד אותם כאנשים, גם שהכלכלה שלנו תפעל מסודר וגם שלא נכביד על המסעדות. הפוטנציאל של המסעדות להגדיל את המחזור הגדול הוא הרבה יותר. למלונות באילת מגיעים עובדים ירדנים, אז אפשר גם להם לפתוח. אבל אם רשות האוכלוסין לא פה בדיון, אז נדבר איתם כשיהיו, כי רוב הדברים יהיו בדיון הבא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה התוכנית למימון תוכנה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה שוב חוזר על עצמו שאנחנו אומרים שמחשוב חוסך כוח אדם. הסבירו לי שיש תוכנה – שמשרד הכלכלה עזר להם בקורונה לממן את זה – מדהימה שחוסכת להם עובדים וכוח אדם, שזו המצוקה של כולם. היכן שהטכנולוגיה יכולה לחסוך כוח אדם, צריך בדחיפות לעזור ולסייע שהתוכנות האלה תעבודנה. הופתעתי כמה היא חשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה מתכוון כשאתה כותב: מגבלת הזמן של בשר טחון? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> עשינו את זה רק לטובת אלה שאמרו לגבי בשר טחון בייבוא, שעד שהוא מגיע הוא כבר פג תוקף. על זה נדבר בדיון על הרגולציה של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה שלהם בנגישות? נגישות זה דבר שצריך. אני לא מבין מה רוצים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הנגישות זה לא רק כיסא גלגלים שעולה בשיפוע. הם אומרים שיש דברים שהיום הטכנולוגיה גם יכולה לפתור וצריך להתאים את זה, לא לבטל את זה. חבל שהם לא פה להגיד את הדברים שלהם. ניסיתי לתת כותרות לכל בעיה, כדי שנדע מה אנחנו יכולים לעשות ומה לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במי לא דנו? בתי אבות – דנו. מה לגבי הרוקחים? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> אני מנכ"ל הסתדרות הרוקחים. אנחנו ארגון הגג של כל העסקים הקטנים שהם בתי מרקחת. יש לנו 50 במספר. בתי המרקחת הפרטיים הם כ-45% מבתי המרקחת בישראל. יש על השולחן שלוש תקנות שעברו בהצעת מחליטים, אבל לא פורסמו לציבור: האחת, הכנסת מכונות לממכר תרופות. מבחינתנו זה טכנולוגיה שוברת שוק שלדעתנו צריך לקיים על זה דיון רציני מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה שמים את המכונות האלה? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> עדיין לא ידוע. לא התקיים שום דיון, אבל זה עבר בהצעת מחליטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, זה יכול לעבור, אבל עדיין זה צריך להגיע לכנסת. אתם מתנגדים להצעה הזאת? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> אנחנו לא נגד שום דבר, אנחנו רק לא מבינים איך זה הולך לעבוד. יש כמה בעיות – יש בעיות שהן בעיות ציבוריות, מי יכול להשתמש במכונה, באיזה גיל אתה יכול לקחת תרופות מהמכונה, מה אמצעי התשלום, מה תשים בתוך המכונה, אם המכונה תהיה לסנדוויצ'ים ותרופות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק לא מטפל בבעיות האלה? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> לא. יש רק כותרת, אין לה תוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, אין סעיפים בחוק? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> אין. בהגדרה, אין. כתוב: תתאפשר מכירה של תרופות ממכונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בוא נחכה לחוק ההסדרים ונראה מה המצב. עדיין לא ראיתי את זה. זה לא יהיה בוועדה הזאת, אבל יש לנו דיון משותף עם ועדת הבריאות. כשזה יגיע לכנסת, אני מציע להזמין אותך ונקיים על כך דיון. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש עוד סוגיה שקשורה לנושא של הרוקחים וגם להחלטת הממשלה בנושא הזה. בהצעת המחליטים מוצע להכשיר אנשים. צריך לדון בסוגיה הזאת, כי זה יפגע מאוד-מאוד בעסקים, גם במטופלים וגם ברוקחים עצמם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברוקחים אני מבין, אבל לא בעסקים כי בסופו של דבר הם יהיו עובדים בתוך בית המרקחת. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> מדובר בהצעת חוק שנמצאת עכשיו לעיון הציבור. זה לא במסגרת מה שאנחנו דנים פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו הצעת חוק של הממשלה? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך זה משפיע על בתי המרקחת? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> זה ישפיע בעיקר על בתי המרקחת של קופות החולים. זה ישפיע פחות על בתי מרקחת בבעלות פרטית, אבל זה ישפיע על מקצוע הרוקחות בצורה רחבה מאוד. זה יידון בוועדת הבריאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה, היום חסרים רוקחים? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> חסרים מאות רוקחים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא חסרים, יש תנאי העסקה ירודים מאוד של הרוקחים. יש הרבה רוקחים שנוטשים את המקצוע. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> נכון. לא חסרים רוקחים במדינת ישראל. לפי כל ההערכות, בבתי המרקחת במדינת ישראל חסרים כ-700 רוקחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> של קופות החולים? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> של כולם. יש מחסור גדול בבתי המרקחת. יש מחסור קצת יותר נמוך בתעשייה ויש רוקחים שנוטשים את המקצוע, בגלל תנאי ההעסקה במקצוע. מתכוונים לדון בזה במסגרת סט דיונים גדול בוועדת הבריאות, כי זו הצעת חקיקה, חקיקה ראשית, לתיקון פקודת הרוקחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נושא שיבוא לוועדת הבריאות, לא אלינו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל צריך להזכיר את זה. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> זה משנה מציאות. אנחנו לא יודעים לאן זה יוביל, יש לזה השלכות, יש חששות בקרב הרוקחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמא, שמי יכול לעבוד? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> יהיו טכנאי רוקחות שיהיו להם סמכויות מסוימות בתחום אספקת תרופות לציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עם אישור רופא, עם רצפט. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> נכון, עם הכשרה ייעודית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש פתק תרופה, גם אני יכול לתת את התרופה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא בטוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? כשהייתי חובש בצבא והיו נותנים פתק תרופה, הייתי נותן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כשסיימתי י"ב ועבדתי ככוח עזר, שמו אותי במשמרת במחלקה גריאטרית ונתתי תרופות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> עכשיו אנחנו מבינים מאיפה כל החולים האלה... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, תרופה שהיא נתנה בגיל 18 עכשיו משפיעה על הזקנים... << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מזמן הם כבר לא בחיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את לא רוקחת, נכון? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, אני עובדת סוציאלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רוב הרוקחים הם מהמגזר, נכון? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון, הרוב. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> חצי חצי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם אוהבים את מקצוע הרוקחות. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> רוקחות זה מקצוע חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לומדים לזה כמעט כמו רופא. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> רוקח לומד ארבע שנים וגם עושים סטאז' של חצי שנה במינימום. זה יותר מאשר לימודי הנדסה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ואחר כך מביאים מישהו שלמד תשעה חודשים שיהיה מופקד על חייהם של אנשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הטכנאי מסייע לרוקח במקום שהרוקח נמצא. טכנאי יכול לשבת לבד בבית מרקחת ולתת תרופות? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה יגיע לשם, ועוד איך. אפילו בלי פיקוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא חייב להיות ליד רוקח. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> אלה שאלות קשות שיידונו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו שאמרתי, יהיה לנו דיון משותף עם ועדת הבריאות ואפשר יהיה לדבר על זה. אנחנו נטען שאנחנו דנים בזה בגלל שזה משפיע על העסקים הקטנים. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> יש נושא נוסף שהוא כבד, הוא קשור לדיון הזה וקשור לעסקים קטנים, שענייני לכאורה הפחתת רגולציה על בתי מרקחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן לי דוגמאות של רגולציה. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> היום, כדי להזיז כיסא בבית מרקחת, אתה צריך אישור מהרגולטור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה "להזיז כיסא"? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> בבית מרקחת צריכים להיות שני כיסאות, שצריכים להיות כיסאות לכבדי משקל. אם אתה רוצה לשנות את המיקום שלהם, אתה צריך אישור מהרגולטור. המיקום של הכיסא מוגדר רגולטורית. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יש תוכנית. מקובל שמשרד הבריאות משרטט את המבנה, כמה מטרים, מה גובה הארון, כיסאות והכול. משרד הבריאות צריך לחתום על התוכנית הזאת. אם זה כיסא גלגלים, משרד הבריאות לא בא לבדוק. אם אני מבין נכון, הוא מדבר על דבר קצת יותר משמעותי. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> ההצעה שעומדת היום היא לעשות הפחתת רגולציה ורק אם יש שינויים מהותיים בבית המרקחת – יידרש אישור של הרגולטור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה מישהו ממשרד הבריאות? גם בכיסאות אתם מתערבים? אני מבין שכיסא חייב להיות בצד השני, בצד של הציבור, לא בצד של הרוקח. זה כול. תנו הוראה כזאת וזהו. למה צריך להגיד שהכיסא יהיה במיקום מסוים? יש לזה חשיבות מיוחדת. << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> אני סגן מנהל אגף הרוקחות. אנחנו נמצאים כל הזמן בשיח עם נציגי הרוקחים. לרוקחים יש שלושה ארגונים: הסתדרות הרוקחים, ענף בתי המרקחת, שמיוצגת על-ידי אמיר ניצן; יש הסתדרות ארגון הרוקחות בישראל ויש הסתדרות רוקחי הכללית. אמיר ידידי בחר לתת דוגמה שהיא מאוד צבעונית, אבל היא לא אמיתית. התוכנית מתייחסת לדברים שהם מקובעים, לא לדברים שזזים. אז שאף אחד לא יחשוב שכדי להזיז את הכיסא הזה אחורה צריך להתקשר למנכ"ל משרד הבריאות. לכן אני מציע לעזוב את הדוגמאות הציוריות. אמיר ניצן צודק שהיום תקנות הרוקחים, שהן כבר בנות יותר מ-50 שנה, מיושנות והן צריכות לעבור רוויזיה. אנחנו עושים את זה גם במסגרת חוק ההסדרים במטרה להוריד סעיפים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה קיים בחוק ההסדרים עכשיו? << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מביא תקנות במסגרת חוק ההסדרים? אי אפשר להביא תקנות בחוק ההסדרים. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> יש התחייבות של מנכ"ל משרד הבריאות במסגרת הצעת המחליטים לפרסם תקנות להפחתת רגולציה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תוך כמה זמן? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> לא כתוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה בחוק ההסדרים? הוא יכול להביא תקנות מתי שהוא רוצה. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> אבל הוא התחייב למועדים. << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> אני לא רוצה להגיד שהכריחו. יש התחייבות של מנכ"ל משרד הבריאות וזה צריך להיעשות בשבועות הקרובים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, אתם לא יכולים להביא את זה לבד, אתם צריכים הוראה שתחייב אתכם למועדים? אתה בעצמך אומר שזה מלפני 50 שנה, אז תביאו. מה, אתה צריך שיכריחו אותך להביא? << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> נהפוך הוא. לקחנו את התקנות הקיימות וביקשנו מהארגונים היציגים להציג את ההערות שלהם. זה גם נמצא אצלם ונדון במועצה הלאומית לרוקחות שקמה במרץ 2022, כדי לתת בית לכל הנושא של התנאים להסדרת מקצוע הרוקחות ובתי מרקחת בישראל. הנושא נמצא על המדוכה, קיימת גם הבנה שישנם תנאים שצריך להקל עליהם. אנחנו מדברים בהבנה. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> רגולציה מהסוג הזה חלה רק על בתי מרקחת פרטיים, היא לא חלה על בתי מרקחת של קופות החולים. קופות החולים לא צריכות רישיון עסק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סופר-פארם נחשב לבית מרקחת פרטי? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> כן. כלומר, רק הסקטור הפרטי נמצא תחת הרגולציה. קופות החולים שמחזיקות מאות בתי מרקחת אין עליהן רגולציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אין רגולציה על קופות החולים? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> כי הן לא צריכות רישיון עסק. << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> אני מתנצל, הדברים אינם נכונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, שם אין כיסאות? << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> להפך. בדיון בכנסת זה עלה ונעניתי לבקשה לחייב שיהיו כיסאות. כיסאות היו רק בבתי מרקחת של קופות חולים ולא היו בבתי מרקחת פרטיים. אז אי אפשר לעוות ולהביא נושאים כדי שזה יהיה צבעוני. תקנות חלות על כל בית מרקחת בישראל. בית מרקחת של קופת חולים לא צריך רישיון עסק, הוא נמצא בתוך מוסד רפואי, אבל זה לא אומר שהם לא מקיימים את החוק ולא מקיימים את כל הסעיפים של התקנות. זה לא נכון, אתה מציג דברים שאינם מדויקים. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> ההערה שלי – היות שאנחנו דנים בעסקים קטנים ובעסקים פרטיים – קופות החולים פטורות מרישיון עסק לבית מרקחת. קופות החולים לא צריכות להוציא רישיון עסק אם בית המרקחת ממוקם במסגרת מה שמוגדר "מרפאה", שזה 95% מבתי המרקחת במערכת הבריאות במדינת ישראל. לכן הם לא עוברים את החוויה של רישוי עסקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה בית מרקחת חייב רישוי עסקים? בשכונה שגדלתי בה היה בית מרקחת אחד – מין חנות – אתה נכנס פנימה ונגמר הסיפור. מה יש פה שמחייב רישוי עסקים? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה לא קשור במשרד הבריאות, זה העירייה, כיבוי אש וכו'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה חוק רישוי עסקים. זה בתוך החוק, אחרת הם לא מבקשים רישיון. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> זה בחוק רישוי עסקים – משרד הבריאות, משטרת ישראל, הרשות המקומית, המשרד לאיכות הסביבה. למעשה כמעט כל משרד מעורב בעסק הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חנות בגדים למשל, לדעתי לא צריכה רישוי עסקים. יש עסקים שלא צריכים רישוי עסקים. למה בית מרקחת צריך רישיון עסק? על מה? << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> להבנתי האזרחית, חוק רישוי עסקים חל על עסקים שיש בהם סכנה לבריאות הציבור. חנות ספרים לא צריכה רישיון עסקים, אבל אטליז צריך רישיון עסקים, כך גם חנות מזון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אטליז זה ברור. << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> וגם בית מרקחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל למה? הם מייצרים שם תרופות? הם רק מוכרים אותן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה ההבדל במסוכנות בין ספרים לתרופות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא מייצר את התרופה, נניח מערבב שתי תרופות וכו' – הם צריכים פיקוח של משרד הבריאות ללא קשר לרישיון עסק. הפיקוח קובע, לא רישוי עסקים. למה צריך להעביר אותם ויה דולורוזה. << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> רישוי עסקים זה לא משרד הבריאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. יש נציג של משרד הפנים? למה אתם לא נלחמים על זה שהם לא יצטרכו רישיון עסק? הם צריכים פיקוח של משרד הבריאות, אין לזה שום קשר לרישוי עסקים. הרי אם לא יהיה להם פיקוח, לא יהיה להם רישיון של משרד הבריאות. בתי מרקחת לא יכולים לעבוד בלי רישיון כזה, וזה מספיק. לא חבל להעביר אותם את כל התהליך הזה? סופרפארם גם צריך רישיון עסק? בגלל שזו חנות גדולה? << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> לא, הוא לא חנות גדולה, הוא בית מרקחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה בתוך חנות קיימת. << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> לא, כל הסניף כולו הוא בית מרקחת. כך סופר-פארם מוגדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שאנחנו צריכים לקבל החלטה לפנות למשרדי הפנים והבריאות ולבקש לתקן את החוק כך שלא יהיה צורך ברישיון עסק, במנותק מפיקוח של משרד הבריאות שהוא אכן מתחייב. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> אני סמנכ"ל כלכלה באיגוד לשכות המסחר. הבטחת בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים, זה באמת משרד הבריאות והוא נדרש פה לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך? אבל אם יש להם פיקוח של משרד הבריאות ומגיע פקח ורואה לכלוך, אז הוא לא ייתן לו את הרישיון. הפיקוח הוא של משרד הבריאות ולא צריך פה רישיון עסק, כי זה חלק מהפיקוח שלהם. אין צורך ביותר מזה. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> יש הרבה סוגיות שבזכות רישיון העסק מתבצע פיקוח. לפעמים משתמשים ברישיון עסק כדי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון, לא בנושא של בתי מרקחת. בגלל שיש פיקוח שלהם, זה נפתר במסגרת הפיקוח שלהם. << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> אנחנו מגיעים לכל בית מרקחת לבצע פיקוח ובקרה שוטפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל כמה זמן? << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> בתדירות של כשנתיים. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> העירייה עושה את הפיקוח כמעט כל רבעון או כל חציון. היא מוודאת שהתנאים מתקיימים. יש שם סוגיות של קירור ועוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העירייה תמיד יכולה לשלוח פקח, מה זה קשור לרישוי עסקים. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> הוא מגיע עם התברואן, הוא רואה את הדברים ומזמין את התברואן במידת הצורך. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> העירייה רוצה לגבות אגרות שילוט ודברים בסגנון הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אגרת שילוט זה לא שייך. היא יכולה לגבות. יבוא הפקח יראה שהעסק מלוכלך, יפנה למשרד הבריאות ומשרד הבריאות ישלח את המפקחים שלו. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> פעם בשנתיים? זה יספיק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברגע שיש התרעה שלכם, ישר שולחים פקח של משרד הבריאות. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> אז ההתרעה היא של הרשות המקומית. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מתי הגיע פקח עירייה לבית מרקחת ואמר שהמקום מלוכלך? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> מי שמגיע לבתי מרקחת ועושה פיקוח, זה בעיקר משרד הבריאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פעם בשנתיים. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> בהתאם לתדירות. אם יש לו בעיה, הוא מגיע גם בתדירות גבוהה יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מהעירייה מגיעים לבדוק אתכם? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> לא. מי שעוד מגיע לטובת העניין זו משטרת ישראל. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> וגם במסגרת רישיון העסק. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> משטרת ישראל מגיעה לבתי מרקחת משום שבבתי מרקחת מוכרים סמים מסוכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה צריך רישיון גם מכיבוי אש? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> על בסיס הצהרה בלבד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נראה לי מיותר פה, חבל. אבל גם אם לא, אז הרישיון צריך להיות רישיון מינורי, בדיקות מינוריות. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> ההחלטה על ההצהרה של הכבאות אף היא נעשתה במסגרת הרפורמה וההקלות. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> ההקלה היחידה ברפורמה הייתה הצהרת כבאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתוך ההיכרות שלי את התחום, ויש לי היכרות מתפקידי כסגן ראש עיר בראשון, לדעתי אתם יכולים לוותר פה על רישיון עסק, כפוף לזה של משרד הבריאות ואישור כיבוי אש. כמובן שהמשטרה לא צריכה רישיון עסק, היא יכולה לבוא מתי שהיא רוצה. המשטרה לא באה לבדק רישיון עסק, אלא לבדוק את עניין הסמים המסוכנים. ברגע שיש אישור משרד הבריאות, נגמר הסיפור. צריך כמובן כיבוי אש, שזה באופן כללי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש עוד סוגיה שצריך לשים על השולחן, במיוחד אם מדברים על בתי מרקחת פרטיים, וזה כל הנושא – אני לא יודעת מה המילה המתאימה לזה, אם זה מונופול או התעללות של הקופות במתן רישיון והסכם עם בתי המרקחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. זו בעיה והם לא מציגים אותה. למשל הכללית, היא אף פעם לא עבדה עם סופר-פארם. בסוף תיקנו את זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם תיקנו לגבי סופר-פארם, אבל לגבי בתי המרקחת הפרטיים הם דורשים שהם יביאו לקוחות לקופה ואז הם יקבלו הסכם. זה פוגע קשות בבתי המרקחת. כל האנשים מבוטחים בקופות ואי אפשר למנוע את זה מהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמיר, אתם עובדים עם כל קופות החולים? למה אתה לא מדבר על הנושא הזה? זה פוגע בעסק הקטן. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> זה פוגע בוודאות, אבל לקופת החולים יש זכות לבחור את הספקים שלה. המשמעות היא שיש בתי מרקחת רבים שנכנס אליהם מטופל של קופה X ובית המרקחת אומר לו: אני מצטער, יש לי את התרופות, אבל אני לא יכול לתת לך את התרופה, אלא אם כן תקנה אותה במחיר מלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בעייתי. משרד הבריאות, אתם לא יכולים לחייב שיעבדו עם כל בתי המרקחת? << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> זה קשור לחוק בריאות ממלכתי שמאפשר לקופות לבחור עם מי להיות בהסדר ולהיות ספקי חוץ. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה הקריטריונים לבחירה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה חסר היגיון. זה כמו מוסכי הסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מתקבל על הדעת. זה בחוק עצמו? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא צריך להישאר כך. אם אנחנו דנים על הדברים, צריך לפתוח את הכול. << אורח >> אליהו מרום: << אורח >> סעיף 2(ד) לחוק בריאות ממלכתי. זה הסעיף שמסמיך את הקופות לבחור את הספקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אומנם לא בסמכות של הוועדה, אבל לדעתי מכוח הסמכות שלנו על העסקים הקטנים אנחנו צריכים לקרוא לתקן את זה. הקופות הן כמו משרד ממשלתי, זה גוף ציבורי לכל דבר ולכן הם צריכים לעבוד עם כולם. מזה שהם עובדים עם חלק אחד ועם אחרים לא? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> זה נעשה בימים שיחסי הכוחות במדינה היו שונים ולא הגיוניים. עם כל מה שכתוב בחוק, לא יכול להיות שבית מרקחת יסובב קליינט או מטופל או נציג של מטופל ויגיד לו: אני מצטער מאוד, אין לי הסכם. צריך לתקן את החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, ביחס לעבודה מול בתי מרקחת, אנחנו סבורים שצריך לפתוח את השוק לכולם. אם צריך לתקן את החוק, אני מציע למשרד הבריאות שיביא תיקון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> משרד הבריאות, אתם לוקחים את זה על עצמכם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כרגע אנחנו אומרים את ההצעות שלנו באופן כללי. דבר שני, צריך לפשט את התהליך לרישיון עסק לבתי מרקחת פרטיים, אפילו לבטל את זה בכפוף לזה שמשרד הבריאות נותן אישור ומפקח עליהם. כמובן גם אישור כיבוי אש. לגבי הדברים האחרים שדיברת – אנחנו לא יודעים מה אומר חוק ההסדרים וכו'. נגיע לזה כשיהיה חוק הסדרים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> רק שלא יהיה לנו מאוחר מדיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא יבוא אלינו, אלא לוועדת הבריאות. סיכמתי עם היושב-ראש שיהיה דיון משותף. בדיון המשותף הזה נעלה את הבעיות שיש לגבי עסקים קטנים. קבענו תאריך, אבל זה נדחה. יש לנו בעיה לתאם את התאריך עם ועדת הבריאות, אני לא יודע למה, אם כי שהיושב-ראש אמר שאין לו בעיה. משום מה זה לוקח זמן. נעבור לנושא הבא – מרכז שלטון מקומי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יש עמדה של חיים ביבס בנושא, והדברים הם בסך הכול חיוביים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם החסם העיקרי לכך שבמרכזים למשל עסקים קטנים כמעט שלא יכולים לגשת למכרזים של הרשויות המקומיות. מצד אחד הם הקבלן הביצוע הראשי של ממשלת ישראל, מצד אחר עסקים קטנים, קבלים קטנים, לא יכולים לבוא אליהם. יש תנאי סף כאלה שצריך להיות גאון הדור כדי להיכנס לזה. אני מבקש בעניין הזה התייחסות של מרכז השלטון המקומי באופן כזה שזה יתוקן. יש פיקוח של משרד הכלכלה רק על הממשלה, אין פיקוח על מרכז השלטון המקומי. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אני ממלא-מקום ראש מינהל כלכלה במרכז השלטון המקומי. אנחנו מציעים חיוב הקצאת אחוז מסוים מהמכרז לעסקים קטנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחברה למשק וכלכלה? << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> לא, במרכז השלטון המקומי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חל כבר בעיריות? << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אני אפרט מה ההצעה שחלה. בנובמבר 2021 הוצאנו פנייה בנושא לשרת הפנים. בפנייה זו אנחנו מציעים לתקן גם את תקנות העיריות (מכרזים) וגם את התוספת השנייה לצו המועצות המקומיות, מועצות אזוריות וכד'. תיקון התקנות שאנחנו מציעים נועד לתת עדיפות וזכות ראשונים לעסק המקומי הזעיר והקטן שמשלם מסים לרשות המקומית שפרסמה את המכרז, כך שאם הוא מהווה כשיר 2 וההצעה שלו נמצאת בפער שלא עולה על 15% מההצעה הזוכה, הרשות המקומית תאפשר לו להשוות את ההצעה להצעה הזוכה ובכך לזכות במכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מה הם תנאי הסף? זה הדבר הכי חשוב, כי אם הוא לא יכול להגיש הצעה, הוא לא יהיה כשיר 2 אף פעם. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> זה דבר ראשון. הוצאנו את הפנייה הזאת לשרת הפנים. אני לא מעודכן שקיבלנו מענה בנושא. נוכל להעביר שוב את המסמך אליכם ומבחינתנו אין בעיה שזה יקודם וייבחן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סליחה, יש כאן בעיה. אם הבנתי טוב, זה אומר שאם שני עסקים ניגשים למכרז והעסק המקומי הוא ב-15% פחות - - - << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אם העסק המקומי הוא בטווח של ה-15% הוא יוכל להשוות את ההצעה שלו להצעה הזוכה ולמעשה כך לזכות במכרז. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כלומר, לתת הצעה דומה לזוכה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זהה במחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חיובי, אין ויכוח. הבעיה היא בתנאי הסף. תנאי הסף הם כאלה שהוא בכלל לא יכול לגשת, אז איך הוא יגיע ל-15%? רשות מקומית חייבת לקיים את זה? << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> כאמור, הוצאנו פנייה לשרת הפנים על מנת שיתוקנו התקנות ואז זה יהיה מחייב. עוד לא התחילו לבצע את זה, כי עדיין לא קיבלנו תשובה ממשרד הפנים בנושא הזה. זה הוגש בנובמבר 2021. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עברה שנה וחצי והם עדיין לא השיבו לכם? << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> נכון. אנחנו נוכל להעלות את זה שוב. יש עוד נושאים אחרים שאנחנו מקדמים, אשמח לסקור אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בקיצור, לא נעשה כלום עדיין. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> יש דברים שכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל תנאי הסף תלויים בכם, הם לא תלויים במשרד הפנים. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אני אסביר. בשנת 2018 היינו בשיג ושיח עם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בנושא. הבנו ששני דברים שמפריעים מאוד לעסקים הקטנים ובינוניים הם הערבויות ורכישת מסמכי מכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי, אתם עושים צחוק? הבעיה היא האלף שקל של קניית המסמכים? אתם צריכים לתקן את תנאי הסף כדי שיוכלו להתמודד. אל תספרו לנו עכשיו סיפורים של לקנות את המסמכים. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> זה מה שהוצף לנו על-ידי הסוכנות לעסקים קטנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מאמין שהם הציגו לכם את זה. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> היה שיח עם רן קויתי וזה מה שהוצף לפחות דאז. יצא מסמך של מרכז שלטון מקומי שגם נותן המלצות שלאורן התיישרו, רובן ככולן, הרשויות המקומיות הן בנוגע למה שאדוני קורא "כסף קטן", אבל היווה חסם בשבילם, והן לגבי הערבויות. זה נגע גם לערבויות לגבי מכרז וגם לערבויות טיב וגם לערבויות ביצוע. אמרנו שאנחנו ממליצים להחיל אחוזים מסוימים עבור כל אחד מהסוגים הללו. האחוזים הללו נקבעו בשיתוף הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת אחוזים? זה תמיד אחוזים מההצעה. יש שני סוגי מכרזים – יש מכרזים שבהם הרשויות קובעות בתוך המכרז סכום מסוים לערבות, לא כאחוז מההצעה. אני לא מדבר על ערבות ביצוע, אלא על ערבות מכרז. רוב הרשויות הגדולות אומרות שכדי שלא יהיו בעיות עם האחוזים – כי נפסלו הצעות בעניין הזה – הן קובעות ערבות של סכום מסוים. נניח שצריך להציג ערבות של 4 מיליון שקלים. למעשה אין ויכוח לגבי הערבות עצמה ולא מתחילים לעשות חישובים וטעויות כאלה ואחרות שהגיעו לבתי משפט. כך זה היום ברוב ההצעות. יש הצעות אחרות שהן לפי אחוזים. הבעיה אינה רק הערבויות, אלא שהמכרז גבוה. למשל, אם מפרסמים גני ילדים, אז לא מפרסמים גן ילדים אחד שיבנו אותו, אלא שהם מפרסמים על כל מה שיש להם לבנות עד סוף אוגוסט ולמעשה הם מדברים על מספר גני ילדים. במצב כזה עסק קטן לא יכול לגשת, לא מבחינת תנאי הסף, לא מבחינת סכום המכרז ולא מבחינת הערבות. מה שהצגת לא פתרון, זה לעבוד עלינו בעיניים, כי אתם לא הולכים לתקן שום דבר בעניין הזה. אני לא אומר "עובדים עלינו" במובן הזה שאתם עושים את זה בכוונה, אלא זה המצב. אני לא יודע מי יכול לחייב, ואם משרד הפנים צריך לחייב רשויות – שיחייבו אותן. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> בפקודת העיריות יש את הנושא של המכרזים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הסברתי לך מה עושות העיריות. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> שיתוף הפעולה שלנו עם השלטון המקומי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מכיר את התקנות לעירייה לגבי מכרזים. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> אלה הנחיות לא מחייבות, זו המלצה של השלטון המקומי ושיתוף פעולה בינינו כדי להפחית. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אנחנו עדכנו את כלל הרשויות המקומיות שלגבי ערבות ההצעה, אנחנו ממליצים שהרשות המקומית תדרוש ערבות הצעה בשיעור של 2.5%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשו טובה שעכשיו המסמכים עולים 600 שקל במקום 1,000 שקל. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> דיברתי על ערבויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא פותר את הבעיה של עסקים קטנים. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> זה נכון שיש הרבה חסמים במכרזים שצריכים עוד לטפל בהם. אין ספק בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד, רשויות מקומיות הן קבלן הביצוע. אם הם לא מוכנים לתת לעסקים קטנים, אז תקבעו החלטת ממשלה שהם לא יקבלו תקציב. יש אחרים, שהממשלה תעשה מכרז לבנות גן ילדים, לא צריך את הרשות המקומית. אתם לא מסייעים לעסקים קטנים, אני מאוד מצטער. זה לא חל רק על בנייה, למשל רכישת ציוד משרדי. אתם מוציאים מכרזים ועסק קטן, חנות קטנה, לא יכולה להיכנס לזה. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> יש מהלכים שנעשו. יידענו את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל שום דבר לא מתבצע בפועל. נו, באמת. אתה בעצמך אומר: פנינו למשרד הפנים לפני שנה וחצי. אבל אין שום דבר, אז מה אתה רוצה? אני מבקש לקיים ישיבה מיוחדת רק על השלטון המקומי, שיבואו לכאן כמה ראשי ערים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתם אומרים שצריך להכניס את זה לפקודת העיריות, לא ברמה של המלצה. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> צריך חקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אנחנו לא הממשלה. הממשלה צריכה לעשות את זה, אנחנו לא מביאים תקנות. לא הכול זה חקיקה, חלק זה תקנות. אתם, הרשות הממשלתית במשרד הכלכלה, צריכים להביא תקנות ולחייב את הרשויות המקומיות. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> הסמכות היא של שר הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם לשר הכלכלה יש סמכויות. יש ערבוביה בין הסמכויות. אתם תגישו אצלי, יהיה אצלנו דיון, יבואו הרשויות המקומיות, יבוא יושב-ראש המרכז לשלטון מקומי ונוכל לדבר על זה. אתם מייצרים את סדר-היום, לא אנחנו. יוצא שאנחנו צריכים לייצר סדר-יום. למה כל הזמן אנחנו צריכים לייצר סדר-יום? מה, זו לא עבודה שלכם? אתם סומכים עליהם, אבל להם טוב המצב שרק קבלנים גדולים ורק ספקים גדולים יעבדו, כי הם יכולים לתת ערבויות, יכולים לפרוס להם את התשלומים בצורה אחרת. אז מה, אתם נותנים לרשויות המקומיות לעשות מה שהם רוצים? << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אני חושב שתמונת המצב שמוצגת פה רחוקה מהמציאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. תמונת המצב היא שעסקים קטנים לא יכולים לעבוד אצלכם. זו תמונת המצב. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אנחנו נשמח לשבת לכל שיח מסודר. לרשויות המקומיות יש אינטרס להוביל כמה שיותר תוכניות ושיהיה ריבוי ספקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נקיים דיון מיוחד. עד לדיון שנקיים אני מבקש שתביאו לנו נתונים באיזה עיריות זה עובד, כמה זה עובד, סטטיסטיקה של מי זוכה אצלכם במכרזים, מה הגודל שלהם. תעשו לנו קצת עבודה. מרכז השלטון המקומי יכול לעשות עבודה לכנסת או שנצטרך שוב לתת את זה לממ"מ. לפי זה אני צריך להחזיק 200-100 עובדים בממ"מ. מה, אין לכם מרכז עם נתונים וסטטיסטיקה? << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> עושה באופן תדיר. הרבה פעמים אנחנו מעבירים מסמכים לממ"מ. הרבה פעמים אנחנו מעבירים מסמכי עמדה שהממ"מ שמח לאמץ מהם פסקאות שלמות ועמודים שלמים. << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> הדוגמה הקלאסית לנושא הזה זה מכרז משרד הפנים לתווי רכישה למשפחות נזקקות. המכרז הזה יצא כאשר אין סיכוי לאף עסק קטן להשתלב במכרז הזה. מי שלקח את המכרז הזה - - - << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> מה הקשר אלינו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש סיבה לזה. אין לך מגוון מוצרים. לא בכל דבר אנחנו צריכים לרוץ אחרי המכולות. << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> לא, זאת הלא הסיבה. עובדה שהוגש ערעור ובית המשפט לקח את המכרז משופרסל והעניק אותו לעמותות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עמותות ושופרסל הם שני דברים שונים. מגוון המוצרים נמצא בסופרים. גם עמותה מאפשרת לאנשים לקנות בעיקר בסופר. גם המחיר במכולת הוא הרבה יותר גבוה. << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> אבל המשפחות הנזקקות קונות במכולות, לא קונות בסופרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפעם ההתייחסות שלך עשתה לך נזק. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> למשל, לרשויות יש הסעות. לעתים לרשות מסוימת יש מאות היסעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תחשוב שאני ילד קטן. בהסעות אתם נותנים כי אתם צריכים מוניות ורכבים ספציפיים להסעה מסוימת. לכן אתם לא יכולים לפרסם את זה כללית, אתם מבקשים מכל מיני אנשים שיציעו הצעות. אין לכולם את כל הרכבים ולכן אתם נותנים למקומיים, למוניות המקומיות. זה שונה. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אבל לא כל מקום יכול עם מיליון ספקים קטנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בהקשר הזה יש לכם אינטרס מובהק להוציא את זה לקטנים. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> זה משהו מקצועי. יש פה בסיס מקצועי לכאורה למה זה כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבסיס זה שאין מי שיסיע. גם היום, אחרי המכרזים שאתם עושים אין מי שיסיע ויש לכם הרבה בעיות וביטולים. אמרתי לך, הייתי סגן ראש עיר והייתי 29 שנים חבר מועצת עיר, אז אני מבין בזה קצת, לא הרבה... << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> רבותיי, אנחנו נשמח לקבל דוח בכמה אחוזים מהמכרזים הממשלתיים העסקים הקטנים נמצאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא ייתן לנו. אם הם לא ייתנו לנו, אני אבקש שהממ"מ יבדוק את זה. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אני מבקש להעלות נושא נוסף. יש נושא שמועלה אלינו, גם על ידי עסקים, על כך שיש מכרזים שיש בהם פרמטר מחיר בלבד. באים אלינו בטענה מדוע זה כך, למה לכאורה יש עסקים שאפילו זוכים רק באמצעות מחיר וכו'. אמרנו שמבחינתנו הדבר הזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום בהרבה מכרזים יש ניקוד גם על יכולת. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אבל יש מקומות שלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה עט, זה חייב להיות מחיר. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אני לא מדבר על מוצר מדף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה שירות, עושים הרבה מכרזים שהם לפי ניקוד ולפי ניסיון וכו'. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אם יש מקומות שזה לא כך, הבענו את ההסכמה שלנו ללכת לכך שיהיה גם איכות וגם מחיר, אבל כמובן שהמשקלות יהיו בידי הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה עבר הרבה פסיקות של בית המשפט בעניין הזה. אני מציע לא להיכנס לזה. זה לא הדבר שיציל את העסקים הקטנים, זה קשור יותר לעיריות מול העסקים הגדולים דווקא. ברור שאם אתה קובע אחוזים, עסקים קטנים בכלל לא יכולים להתמודד, כי הם לא יכולים להתמודד מול חברה גדולה. במכרזים של ניקוד, עסק קטן אין לו שום סיכוי. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אתה מתכוון לניקוד גם של מחיר וגם איכות או רק מחיר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במחיר יש לו צ'אנס, באיכות אין לו צ'אנס. איך הוא יכול להתחרות בחברה גדולה שיש לה ISO וכל הדברים האלה? << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אז יש גם נציגים של עסקים כאלה ואחרים שבאים אלינו ואומרים שהם רוצים גם איכות וגם מחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שעסקים גדולים רוצים. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> לא רק גדולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש כל מיני סוגים של מכרזים. במכרזי איכות לעסקים קטנים קשה מאוד להתחרות. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אז מה אדוני אומר, שנעבור רק למחיר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא אומר כלום. אני אומר שזה לא מקשה אחת. יש מכרזים שעסקים קטנים יכולים להתמודד ויש עסקים שלא, אבל תנו גם להם צ'אנס בכל מיני מכרזים. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> זה מה שאנחנו אומרים. אנחנו אומרים שלפעמים יש בסיס מקצועי לכך שאומרים שאי אפשר עכשיו לעשות רק מכרז לפי מחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקובל עליי. אני לא אומר שמעכשיו כל המכרזים יהיו לעסקים קטנים. לא, זה לא מה שיהיה, אבל באחוז מסוים מהמכרזים תנו גם סיכוי לעסקים קטנים להיכנס פנימה. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> בסדר, אנחנו נשמח להיות שותפים לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם תביא לי נתונים, תראה שאף אחד מהעסקים הקטנים לא זוכה. עסקים קטנים לא יכולים לזכות. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> לגבי הנושא של עיכבון. יש בעלי עסקים שהלינו בפנינו על כך שיש עיכבון, שהוא למעשה חלק יחסי מכל חשבון המעוכב אצל המזמין. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יעל, גם את העלית את זה לגבי כמה תחומים. זה חשוב מאוד. << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> כן. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אנחנו מדברים על אחוז מסוים מכל אבן דרך לתשלום שלמעשה שמים אותו בצד. מבחינתנו, אנחנו יכולים לקדם שיח בנושא כדי למצוא פתרון לנושא הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שנקיים דיון מיוחד עם הרשויות המקומיות שבו נעלה את כל הטענות. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> אני רוצה לציין שהבוקר העברתי הרבה חומרים לוועדה גם על זה וכן על חסמים במכרזים של רשויות ועוד. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אנחנו עושים הרבה דברים, אף אחד לא מודע לזה ותוקפים אותנו שאנחנו לא עושים כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אמרתי שאתם לא עושים כלום, אמרתי שכבר לפני שנה וחצי נזכרתם והעברתם למשרד הפנים, אבל לא לחצתם עליהם. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> בנושא מוסר תשלומים יצאו הרבה מכתבים שלנו לחשב הכללי, כי הרשויות המקומיות סובלות קשות מעיכובים בהעברת תשלומים על ידי משרדי ממשלה, חודשים ושנים. העברנו יותר מעשרה מכתבים לחשב הכללי, אבל משרדי הממשלה לא מקדמים הנושא באופן הראוי והרשויות המקומיות נפגעות מכך תזרימית. << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> אבל הנושא הזה קיים בחוק מוסר תשלומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה נציג של משרד המשפטים? אין. לפי חוק מוסר תשלומים, מה קורה אם לא עומדים בתשלומים? מה הסנקציה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אין סנקציה. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> משלמים ריבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יפה. זה לא חל על הממשלה? << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> כן, זה חל על הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תגישו תביעה לריבית. למה אתם לא מגישים תביעה כזאת? מרכז השלטון המקומי אחראי על כל הרשויות והוא יכול להגיש כמו תביעה ייצוגית ולדרוש תשלומי ריבית על כל האיחורים של הממשלה בחמש השנים האחרונות. תקבלו את הכסף ובפעם הבאה הממשלה תקיים את החוק. אבל אתם לא רוצים לעשות את זה, כי אתם מגיעים איתם להסכמים. אם אתם לא רוצים לעשות את הפעולה הקטנה הזאת, אז אל תבואו בטענות. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אדוני העלה את זה כרגע, אני לא יודע מה אנחנו נעשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תציע את זה לביבס. תגישו בשם כל הרשויות, חמש שנים אחורה, תביעה לריבית על כל האיחורים. תקבלו מיליארדים מהממשלה. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> חוק מוסר תשלומים אומר שרק לאחר 150 יום, גם אם הרשויות המקומיות לא קיבלו את הכסף, הן חייבות להעביר את הכסף לספקים. אנחנו עדים להרבה מקרים שבהם התשלומים מעוכבים שנה ושנתיים ואף למעלה מכך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תגישו תביעה ותקבלו את הריבית על זה. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> נעלה את הכול בדיון הנפרד שאדוני הציע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם אי אפשר להגיש תביעה, יש מוסד לבוררות בין רשות מקומית לבין הממשלה. אני חושב שזה עובר לבוררות של היועץ המשפטי לממשלה ושם תקבלו את מה שמגיע לכם. פעם אחת תעשו את זה, תאמינו לי שהאוצר ירוץ לתת לכם את הכסף. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> נמצא פה נציג של משרד האוצר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש, אבל מה הוא יכול להגיד? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> רק לשמוע אם הנתונים אכן נכונים. << אורח >> תמר ראובני: << אורח >> בעיקרון, לפי חוק מוסר תשלומים אם התשלום של הרשות תלוי בתקציב שלא הגיע אליה, זה מוחרג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בטח מוחרג, למה לא? אין בעיה אצלכם, אתם יכולים לאחר מה שאתם רוצים ואז זה מוחרג. אבל לרשויות המקומיות יש ספק או קבלן שעובד איתם והם לא יכולים שלא לשלם לו, כי אז הוא לא מתקדם בעבודה ומגיש נגדם תביעה. מה זה מוחרג? הם צריכים לשלם לו, יש הסכם. תסלחי לי, ההסכם לא מוחרג. תאמינו לי, תגישו את התביעה. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אנחנו נעביר לכם את כל המסמכים בנושא רק כדי שתראו את הכמויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר לך, בית המשפט ילך לטובתכם. קחו מומחה שיעשה לכם חישוב של עלות הריבית שהייתם צריכים לקבל כתוצאה מזה, מה הנזקים שנגרמו, ותאמין לי שהאוצר יתיישר איתכם צ'יק-צ'ק בעניין הזה ותקבלו מיליארדים. << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה הנושא של אגף החשב הכללי במשרד האוצר? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דיברנו על הלוואות בערבות מדינה והקדמנו את הדיון בנושא. אני מניח שאתה זוכר את הדיון הסוער בתחום הזה, למה 40% מהבקשות נדחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באיזה נושא עדיין לא דנו? נציג העצמאים, בבקשה. אני מבקש לא לחזור על דברים שכבר דנו בהם. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> קודם כול, אני מבקש להתייחס לזה שבזכותנו יש יציבות לכלכלה הישראלית, אבל בזמן משבר לנו אין יציבות. גם אחרי הקורונה, עדיין אין לנו ודאות מה יקרה במשבר הבא. זה אחד הדברים שמרתיע אנשים כשהם פותחים עסק – אם יפתחו או לא יפתחו, יגדילו את העסק או לא, מה יקרה אם מחר יש לנו חלילה מלחמה של חצי שנה – ואנחנו חייבים לדאוג לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבר דנו בזה ואמרנו שצריך משהו אוטומטי בעניין הזה. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> לגבי סעיף 57 - יש לנו בתנועה מאות נשים עצמאיות, אימהות לילדים. הן אמרו שהן על הקשקש של סף המס ותעזור להן מאוד אם תהיה נקודת זיכוי נוספת. אם הן מגדלות שני ילדים, עובדות מהבית, זה משהו שלא נותנים להן. אם הן יגיעו לסף המס, ייתנו להן את נקודת הזיכוי הזאת. זה נושא חשוב שייתן פריון למשק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם כחלון וגם שר האוצר הנוכחי האריכו. האוצר יכול להתייחס לזה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני מהחטיבה הכלכלית ברשות המסים. אנחנו נותנים נקודות זיכוי ואנחנו לא מפרידים בין עצמאים לשכירים. אנחנו חושבים שזה צריך לבוא ביחד. כמו שאמר היושב-ראש, כרגע ניתנות נקודות זיכוי והארכנו את זה מ-6 עד 12, ומ-13 עד 18. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו החלטת הממשלה. זו עלות של מיליארדים. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> העלות מגיל 6 עד 12 – 2.2 מיליארד. עד 18 – 4 מיליארד שקלים. זו ההערכה שלנו. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> צריך לזכור שכשהילדים קטנים יש הוצאות עצומות שאינן מוכרות לעצמאים. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה כך גם לעצמאים וגם לשכירים. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> נכון, אבל לא תמיד כל דבר הוא אותו דבר. מה, אנחנו מקבלים דמי אבטלה? לא. אנחנו מקבלים דמי מחלה? לא. לדבריך, בכל הדברים הרעים, שתהיה אפליה; כל הדברים הטובים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה אפליה? << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> בביטוח לאומי למשל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מדברים עכשיו על נקודות זיכוי, ואת זה מקבלים כולם, לאו דווקא שכירים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא כולם, כי אין מס שלילי. רק אלה שמשלמים מס, מקבלים. העניים נשארים עניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העניים מקבלים דברים אחרים. אי אפשר להשוות. הם מקבלים בביטוח לאומי דברים שהמעמד הבינוני לא מקבל. אין שוויון בדברים האלה. גם לעניים יש מס הכנסה שלילי. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> יש מענק עבודה למי שמרוויח בין 2,000 ל-6,000 שקלים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> וגם זה רק בתנאים מסוימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הם עובדים, הם מקבלים. אי אפשר לתת מס הכנסה שלילי למי שלא עובד. אי אפשר לתת למי שלא עובד. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עובד נשוי עם ילדים ומקבל שכר מינימום, לא יקבל מענק עבודה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אם העובד בלי ילדים הוא יקבל מענק עבודה רק אם הוא מעל גיל 55. מענק עבודה הוא למשפחות עם ילדים, זה דומה לנקודות זיכוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אדם אין לו ילדים מסיבה כלשהי, אתה מעניש אותו עוד פעם? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כך בנוי מענק עבודה, כי רצו לתמרץ הורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אנחנו מטפלים בעסקים קטנים, אנחנו לא יכולים לטפל בכולם כרגע. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> לגבי עבודה מועדפת – כרגע זה רק בתעשייה, תחנות דלק וכו'. חסרים הרבה עובדים במטבחים של 11,000 מסעדות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא של עבודה מועדפת צריך רוויזיה. הסיבות שהאוצר לא מוסיף מקצועות, זה משום שיש לזה עלות תקציבית. עלות תקציבית, משום שבונים על זה שלא כולם הולכים לעבודה מועדפת. ברגע שאתה מגדיל את מגוון המקצועות יהיו יותר חיילים שילכו לעבודה מועדפת ואז יש לזה עלות תקציבית. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> לכן אמרתי מטבחים ולא מלצרים. יש עשרות מלצרים ורק שניים או שלושה עובדי מטבח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו הסיבה שהאוצר מתנגד לזה וזה מצריך ממש רוויזיה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> צריך לפתוח את זה בכל מקום שחסר כוח אדם. מה משנה לנו אם זה נהג אוטובוס או משהו אחר. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> אני אודה לכבודו אם יקיים על כך דיון, זה חשוב מאוד-מאוד. נושא חשוב אחר – שילוב בעלי מוגבלויות במגזר הפרטי. אני יודע שבמגזר הציבורי יש חובה להעסיק לפחות 5%. יש הרבה שהם עם נכות של למעלה מ-50%, לא נכות קלה, והם הכי סובלים כי הם מופלים בבואם להתקבל לעבודה. אנחנו צריכים לדאוג להם גם במגזר הפרטי באמצעות מענקים שהממשלה תיתן בסוף שנה לאותם עסקים כדי שיעסיקו את העובדים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחוק הנכים שאושר לפני כמה שנים, שינינו את הסכומים כדי שהם יוכלו לעבוד. זה לא דבר שקשור רק לעסקים קטנים, אלא בכלל לסוגיית הנכות. הסכום עלה ויש גבול עד כמה אפשר להעלות את זה, כלומר גם לקבל את הקצבה וגם לעבוד. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> זה נכון, אבל צריך לתגמל את אותם בעלי עסקים שמעסיקים נכים עם 50% ויותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה סוג של תגמול? << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> תגמול שנתי שניתן בסוף השנה. עובד שעבד 12 חודשים. אנחנו מתכוונים להגיש הצעת חוק פרטית בנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה חושב שכל הצעת חוק פרטית עוברת? אתה צריך לשבת עם האוצר ולהסתדר איתם. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> זה משהו שאפשר להגיע להסכם עליו. אין יותר מדיי נכים מעל 50%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 90% מההצעות שעוברות בטרומית זה עבודה בעיניים לציבור הרחב. הן עוברות בטרומית ולא ממשיכות הלאה, זה רק לצורך זה שחבר הכנסת ידבר עשר דקות, יקבל קצת תמונות בפייסבוק ויוציא הודעה. אם תבדוק כמה הצעות עוברות עד הסוף, תראה שלא הרבה. לכן צריך לשבת עם האוצר על איזשהו סיכום בעניין הזה. יש גבול לכמה אפשר להעלות, קצבה פלוס עבודה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הסוגיה הזאת כפולה: יש לנו עניין, כחברה, להעסיק נכים, ודווקא נכים קשים. זה ממש חשוב; הסוגיה השנייה, שאני לא מכיר אותה לעומק, אבל ברמה השטחית אני חושב שצריך להפריד בין קצבה שמגיעה לאדם בגלל שהוא נכה, בגלל שהוא חד-הורי וכו', ולהצמיד את זה להכנסה שלו, מבחן הכנסה. אם מגיע לך, כי אתה זקן בן 70 – שייתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לנכה יש גם פטור ממס על עבודה שהוא עושה. זה חלק מהעניין, גם הפטור זה הטבה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים שהנכה יישאר בבית כי ינכו לו את הכסף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה שצריך שילוב נכים לא קשור לעסקים קטנים. זה קשור באופן כללי לכל העסקים. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> נכון, אבל צריך להזכיר אותם. לגבי תקציב ביגוד ואש"ל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דיברנו על זה. יש עוד נושאים כלליים, כמו למשל חקיקת חוקים. כתבתי שחבר הכנסת ביטן יקבע את מסלול החקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא ועדת שרים לחקיקה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני יודע, אבל חשוב שאתה תיתן את הכיוון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הגשת הצעת חוק לגבי שווי רכב וקיימנו על כך דיון; חוק תובענות ייצוגיות – דיברנו ואתה צריך לקיים על זה ישיבה; הרחבת הרפורמה בייבוא – אנחנו מטפלים בזה; רפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה של חברת הכנסת ברביבאי והיא צריכה להגיש אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה חוק ערבות הדדית? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה החוק שההסתדרות מדברת עליו כלחיצת כפתור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברנו גם על פירות וירקות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה רעיון שלך שצריך לממש אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתייחס לזה בחוק ההסדרים. יש סעיפים בחוק ההסדרים שאפשר להשחיל דברים בהסכמה. לא צריך חוק על כל דבר. יש דברים בחוק ההסדרים שאפשר להכניס בהסכמת האוצר ולא צריך תהליך חקיקה שלוקח שנתיים. << דובר >> גלעד קצב: << דובר >> מבחינת חקלאות, כרגע בחוק ההסדרים יש תיקון בחוק הגנת הצומח לנושא ייבוא פירות וירקות. יש תיקו לחוק התחרות לעניין ביטול קרטל בענף ה- - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למשל, הנושא הזה של ציון מחירים ואם זה ייבוא או סחורה מהארץ, אפשר להכניס לחוק ההסדרים. << דובר >> גלעד קצב: << דובר >> זה ספציפית משהו שאנחנו דנים עליו מול הנציגים של החקלאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו רוצים להכניס לחוק ההסדרים את החובה לציין בסופר אם התוצרת היא ייבוא או שהיא תוצרת הארץ. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> זו הצעת חוק שמונחת על שולחננו ועכשיו היה דיון אם להחיל עליה דין רציפות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך כי אנחנו יכולים להכניס את זה לחוק ההסדרים. אם כבר יש את זה בחוק ההסדרים, נשחיל את זה פנימה בהסכמה. אני יודע שגם האוצר לא נגד זה. נשחיל את זה ונגמר הסיפור, למה צריך כל הזמן חוקים. << דובר >> גלעד קצב: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ספציפית לצעד הזה אנחנו כן סבורים שיש לו עלויות כלכליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה עלויות? << דובר >> גלעד קצב: << דובר >> יש לו עלויות כלכליות על העסקים. זה צעד שכן מעלה יוקר מחיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון, כי אנחנו מורידים מהצד השני את החובה לשים מחיר על כל מוצר. זה שהוא צריך לציין על המדף, נראה לך שזה עולה כסף? על המדף הוא מציין אם זו תוצרת הארץ או ייבוא. זה עולה כסף? אני לא מסכים. אין פה שום עלות. הסופרים נהיו היבואן מספר 1 – הם מייבאים את הסחורה, מוכרים את זה יקר ואת תוצרת הארץ לא. זה לא ילך הסיפור הזה, הם צריכים לציין אם חו"ל או הארץ. כשאדם רואה את המחיר, למשל ייבוא במחיר של 10 שקלים ותוצרת הארץ 3 שקלים, הוא יכול להשוות ולהחליט. אתם לא רוצים להראות לציבור מה הפחתת המכסים עושה. תציג את זה לציבור, זה אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה. אין לזה שום עלות, כי אנחנו מורידים להם את הצד השני, היותר רציני, של עשרות עובדים בכל סופר שצריכים לרשום מחירים כל הזמן. את זה אנחנו נוריד, אז אתה בא להתווכח על חלק מעבודה של איזשהו עובד שצריך לכתוב על המדף אם זה תוצרת חו"ל או תוצרת הארץ. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דרך אגב, הסופרים לא הביעו התנגדות, הם אמרו שזה מקובל עליהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההתנגדות שלכם מדאיגה אותי, יש לה מטרה אחרת והיא לא קשורה ליוקר המחיה. << דובר >> גלעד קצב: << דובר >> אני אשמח לפרט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך, זה לא דיון לעכשיו. כרגע אנחנו רק מסתכלים על החוקים. כשנגיע לזה, תאמין לי שאני יודע שאתה תתאבד על זה. << אורח >> תקוה אדיסון: << אורח >> נשאר הנושא של הפרילנסרים שלא דנו בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע אם היית בדיון, אבל היה דיון על זה. << אורח >> תקוה אדיסון: << אורח >> רמי דיבר על נוהל לחיצת כפתור. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא דיבר על זה ואמר שאנחנו מגיעים כבר למיליון ושצריך לשמור על הזכויות שלהם. << אורח >> תקוה אדיסון: << אורח >> אני רוצה להוסיף דבר אחד – בדיון הקודם שאלת לאיזה פרק בחוק ההסדרים אפשר להוסיף את זה. אפשר להוסיף את הנוהל של לחיצת כפתור בשעת חירום לפרק של הביטוח הלאומי. אנחנו בפורום העצמאים יצרנו מודל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד לביטוח הלאומי, זה לא תקציב של הביטוח הלאומי. הממשלה נותנת להם את התקציב ואז הם מחלקים. הם רק מחלקים. זה צריך להיות משהו שקשור או לוועדת הכספים או לוועדת הכלכלה, כיוון שהביטוח הלאומי רק מבצע פה. << אורח >> תקוה אדיסון: << אורח >> נכון, אנחנו יודעים את זה, אבל אפשר להכניס את זה בחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אי אפשר להכניס. זה צריך להיות הסדר ממצה ורציני, אי אפשר להכניס את זה באופן עקיף לביטוח הלאומי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה חוק מורכב מאוד שמצריך סדרת דיונים ובהסכמת האוצר. בלי האוצר זה לא יזוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הבדל בין לכתוב בסופר אם זה תוצרת הארץ או חו"ל, שזה משהו פשוט, לבין דבר כזה. << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> אנחנו נשמח להגיש לוועדה נסחים של יוזמות גם של לשכת ארגוני העצמאים וגם של פורום העצמאים וארגוני עסקים קטנים לגבי הנושא של נוהל לחיצה על כפתור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגישי, אין בעיה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> צריך לקיים על כך דיון אחרי הפגרה. זה חוק כבד וחשוב. << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> מצוין, אנחנו נשמח להיות נוכחים בדיון הזה. אני רוצה לחזור לעניין של נשים עצמאיות. נשים עצמאיות שהן למעשה העסק, הן יחידות בעסק, והן יולדות, קשה להן לומר שהן לא עובדות עכשיו בעסק שלושה-ארבעה חודשים כדי לקבל את דמי הלידה. זה משהו שכן צריך להתייחס אליו. אני יכולה להגיד לכם שלי היה קשה מאוד לומר שאני שמה את העסק שלי בצד, אני אחרי לידה, אבל את הלקוחות שלי לא מעניין שאני אחרי לידה. הם צריכים יחס, הם צריכים שירות, העסק צריך לתפקד גם אם אני אחרי לידה. דמי לידה לא יכולים להיות מותנים בזה שאני, כעצמאית, לא אעבוד אחרי לידה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יש כבר סידור שמקובל על הביטוח הלאומי שהן תעבודנה 40 שעות. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> זה השארת העסק בחיים. << אורח >> תקוה אדיסון: << אורח >> זה קיים במכתב של הביטוח הלאומי, אבל זה צריך להיות תחת איזשהו חוזה או הוראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש כבר הסכם על זה. לא היית באותה ישיבה ולא דיווחו לך. << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> אני שמחה לשמוע. << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, מהסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה יצא קול קורא שנקרא "נוהל מנכ"ל 469. המודל של הנוהל הזה הוא מודל שניתן לשכפל אותו בקלות לכל תחום העסקים הקטנים שעוסקים במסחר. הכוונה לטמבוריות, לחנויות צעצועים, לחנויות מכשירי כתיבה, עסקים קטנים שעוסקים במסחר ושהחיסרון הבולט שלהם אל מול העסקים הגדולים, אל מול הרשתות, זה הנושא של שרשרת האספקה. אין להם שרשרת אספקה יעילה כפי שיש לרשתות. לדעתי פה הנוהל מתקן תיקון מהפכני, הוא מאפשר לאותם עסקים קטנים באותו סקטור, נניח בענף הצעצועים, להתאגד ולהפוך להיות קבוצת רכישה, להפעיל מרלו"ג, לקנות בזול ולמכור בזול. כלומר, הפתרון הוא לא רק לטובת העסקים הקטנים, הוא גם טוב למאבק שלך מול יוקר המחיה בכלל. אני אישית, שעברתי את כל התהליך בהצלחה, אני מתנדב לסייע לכל סקטור של עסקים קטנים שירצה להעתיק את המודל ולהעביר את כל הניסיון שהצטבר אצלי, כדי שיהפכו להיות כוח קנייה מרוכז, להיות עסקים חזקים ולהוזיל את יוקר המחיה כפי שאדוני היה רוצה לראות בכלכלת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא באנו עכשיו לשמוע טיעונים כלליים. בניגוד לישיבות קודמות, אני רוצה שההתייחסות תהיה ספציפית. << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> אבל זה עסקים קטנים ואנחנו מדברים על עסקים קטנים. המודל הוא של משרד הכלכלה, הוא לא שלי, אני לא המצאתי את הגלגל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה שנציגי הארגונים יהיו כמו המועמדים ברשויות מקומיות. יש אנשים שמגישים מועמדות על מנת הפוסטר שלהם יהיה בבחירות. אנחנו צריכים לפתור את הבעיות, אנחנו לא צריכים לעשות סתם דיונים. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:45. << סיום >>