פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 1 53 ועדת משנה לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים 26/03/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 4 מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ג (26 במרץ 2023), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> א. בתי גיל הזהב של משרד הבינוי והשיכון; ב. מקבצי דיור והוסטלים של משרד העלייה והקליטה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר טטיאנה מזרסקי יבגני סובה מוזמנים: נתנאל לפידות – מנהל אגף בכיר נכסים וחברות, משרד השיכון רות מנע – מנהלת אגף א פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון מלי פינקלשטיין – מנהלת תחום באגף נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון לאוניד סמוליאר – מנהל תחום בתי דיור גיל הזהב, משרד הבינוי והשיכון מריה שוורץ – מנהלת תחום דיור, משרד העלייה והקליטה ארז שני – מנכ"ל, חברת עמיגור דוד קשני שני – אחראי תחום דיור ציבורי, עמותת קול בשכונות רן מלמד – מנכ"ל נקודת מפנה דביר נווה – דובר, התנועה המסורתית מוצי בר נבון – מנכ"ל מחקר וקידום הגיל השלישי באריאל, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים משה שלו – יו"ר חברת שלו ובניו בע"מ רמי ברקת – מנכ"ל שחק שירותי ניהול ורפואה בע"מ מיטל בן עדי – מנהלת פרויקט בתי דיור שחק שירותי ניהול ורפואה בע"מ ייעוץ משפטי: אלי מור שבילי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: זיו אפללו - חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> א. בתי גיל הזהב של משרד הבינוי והשיכון;ב. מקבצי דיור והוסטלים של משרד העלייה והקליטה << נושא >> << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אחר צוהריים טובים לכולם, אני שמח מאוד שאנחנו כאן, למעשה, מקיימים ישיבה אחרונה של ועדת המשנה בכנס הזה והפעם אנחנו מקדישים את תשומת הלב שלנו בישיבה הזאת לפתרונות של דיור ציבורי לעולים קשישים, הזכרנו את זה כבדרך אגב בדיונים קודמים והנה הגיעה הישיבה המיוחדת בנושא הזה. למעשה יש שני מודלים משמעותיים שבאמצעותם המדינה נותנת את הפתרון, המודל הראשון זה בתי גיל זהב של משרד הבינוי והשיכון והמודל השני הוא מודל ייחודי שמפעיל אותו משרד הקליטה, של מקבצי דיור והוסטלים של משרד העלייה והקליטה. אנחנו נתחיל היום עם משרד השיכון, אני לא יודע אם נספיק להגיע למשרד הקליטה, כי אני ידעתי שמשרד הקליטה לא יהיה מיוצג היום אז בניתי שנעמיק במשרד השיכון, אני רוצה להודות לכם שבאתם והעברתם גם את החומר אלינו אז נראה אם נספיק להגיע גם למשרד העלייה והקליטה ועד כמה, יכול להיות שנקבע עוד ישיבת המשך בכנס הבא, בנושא הזה. סך הכול מדובר פה על אוכלוסייה מאוד מאוד גדולה ואני גם מזכיר לכולנו שמהנתונים שהוצגו פה בישיבה הראשונה, רוב מוחלט של זכאי דיור ציבורי בעולים, הם קשישים, לכן אנחנו מדברים פה, לא על פתרון צדדי, אלא למעשה על עיקר האוכלוסייה מבחינתנו, כן, מבחינת המנדט של הוועדה הזאת. וכאמור אנחנו נתחיל עם בתי גיל הזהב של משרד הבינוי והשיכון, שהם נועדו לא רק לקשישים עולים, אלא גם לקשישים צברים שנכנסים להגדרות מסוימות, אבל עדיין מי שביקר בבתי גיל הזהב האלה, יודע שעיקר האוכלוסייה זה עדיין העולים שם ומה שאני אבקש ממשרד הבינוי והשיכון זה קודם כל להציג לנו את כל המשק, אני יודע במקרה, אבל זה חשוב לפרוטוקול ויכול להיות שיש דברים שכבר שכחתי אז גם אני ארענן את הזיכרון. כמה סך הכול בתים כאלה יש, כמה מתגוררים בהם, מתוכם כמה עולים, אם אתם יודעים להגיד בערך את האחוז, איך זה מנוהל, כי יש מודלים שונים של ניהול ולאחר מכן, לאחר שתציגו את המודלים, גם תציגו את הפוטנציאל של הרחבה של המלאי שאתם רואים לשנים הקרובות ומה לוחות הזמנים, יש הרי שני הסכמים עם הסוכנות, אחד, ממש בעיצומו של הביצוע ואחד רק נחתם, אבל מן הסתם אתם מתקדמים ואני אשמח לשמוע על כך ולאחר מכן נעבור לדיון על כל המודל הזה של בתי גיל הזהב. כמובן, גם כשאני מדבר על התנאים זה כולל את, איך בנוי התשלום וכו' וכו, בבקשה, נתנאל. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> ברשותך, אדוני היושב ראש, אני אתן למנהל תחום גיל הזהב להציג את ההתחלה ואני אוסיף אם צריך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> שלום, מנהל תחום בתי גיל הזהב, לאוניד סמוליאר אז סך הכול יש לנו 125 בתי גיל הזהב שהם מנוהלים בכמה הסכמים, קודם כל זה המכרז החדש שנכנס זה 61 בתי גיל זהב, 45 זה הסכמים סוכנותיים של עמיגור, 13 הבתים המשודרגים שהם בניהול חברת עמידר ואחד - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה בנוסף למה שיש לעמידר במסגרת ההסכמים. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> אצל עמידר סך הכול יש 35, 13 משודרגים ו-22 במרכז שהם נכנסו במכרז החדש ואחד זה בחיפה שמנהלים אותו לפי הסכם ייעודי זה השיטה הייתה שהיזם הפרטי בנה את הבניין ואנחנו שוכרים אצלו את הבניין הזה. אז סך הכול 125. עכשיו לפי המכרז החדש יש לנו שלוש חברות שמנהלות - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עוד לפני זה אולי, 125 בתים, כמה זה יחידות דיור בסך הכול? << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> זה בערך 13 אלף, 12,878. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בכל הבתים האלה גם יחד, בכל השיטות, אוקי. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> נכון. אז יש לנו שלוש חברות שמנהלות לפי המכרז החדש, זה עמידר במרכז, צפון וחיפה זה חברת שלו וחברת שחק זה ירושלים ודרום. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה לגבי ה-61 של המכרז, זאת אומרת שעמידר צפון - - - << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> לא, עמידר מרכז, צפון בחיפה זה שליו ודרום וירושלים זה שחק, שחק זה 15, עמידר 22 בתוך המכרז הזה ו-24 זה חברת שלו ובניו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> בנוסף לזה יש לנו שני הסכמים סוכנותיים זה 2,650 ו-3,000, ב-2,650 כבר חלק מהבתים בנו וצריכים לסיים את זה בעוד 714 יחידות ובהסכם ה-3,000 זה בנוסף 3,000 דירות. בשנה הזאת צריכים לסיים, אם אני לא טועה בנתניה ותל אביב, זה כבר בשלב אחרון, אם אני זוכר נכון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שזה ביחד, זה לפי מסמך פה שהגשתם לוועדה זה 714 יחידות, כן? << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> נכון. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> עד עכשיו הסתיימו 1,094 יחידות דיור שנמסרו ונמצאים בהפעלה מלאה, ה-714 אמורים להימסר השנה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שזה יביא אותנו לסדר גודל של 1,800 מתוך 2,650 ואז יישאר עוד 850 יחידות. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן, זה ב-2024-25. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שיש לכם איזשהו צפי של לוחות זמנים וגאוגרפיה על הייתרה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, בגלל שיש אחד שבבנייה וכל היתר עדיין לא בבנייה, בכל אחד בגלל הסיבות שלו של תב"עות ועניינים כאלה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל 25 זה כבר קרוב יחסית, זה פחות משנתיים מהיום אז לכאורה, כדי שמשהו יסתיים עם התאריך הזה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> 25 אנחנו מעריכים שהשנה אנחנו נתחיל ברחובות, שזה יהיה עוד 12 יחידות דיור ובשאיפה גדולה, תלוי בוועדה המקומית של ירושלים, אנחנו נוכל להתחיל עד סוף השנה גם בירושלים, בפסגת זאב. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> המחליף המפורסם של דיפלומט. << אורח >> ארז שני: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שכמה יחידות זה? << אורח >> ארז שני: << אורח >> בין 240 ל-260. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי, אז זה יביא אותנו ביחד לבערך חצי מהפער ואז נשאר עוד סביב 400 ומשהו. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> חיפה שאתה מכיר זה תקוע לגמרי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז זה לא יסתיים עד 25, אם זה תקוע לגמרי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הוא כרגע באדום לחלוטין, הוא תקוע. << אורח >> ארז שני: << אורח >> ובת ים שכרגע, גם אנחנו כבר מעל כמעט חמש וחצי שנים בשלבים של הוצאת היתר, נראה מה יהיה עם זה, יש לנו שעות מופרזות של העיירה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמה יחידות דיור זה בת ים? << אורח >> ארז שני: << אורח >> 300. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> ו-229 משהו כזה זה 26, זה חיפה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז למעשה, יש סיכוי לא רע שב-25 עדיין יהיה חסר כ-50 יחידות, במימוש ההסכם הזה, לפי התמונה המציאותית שמוצגת כאן, כי בחיפה אני לא צופה שינוי, עד לבחירות המוניציפליות, נראה לי לפחות, לפי כל הניסיונות. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> פלוס, אולי חילופים של מהנדס העיר שהוא המתנגד הראשי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי, ובת ים גם כאן, אין איזושהי פריצת דרך? << אורח >> ארז שני: << אורח >> בינתיים לא, אני מקווה שזה יהיה בחודשים הקרובים ואם לא, אנחנו נשקול להחליף את הפרויקט, אנחנו בודקים עכשיו פרויקטים אחרים שנמצאים בשלבים שיש תב"עות מוכנות ורשויות שמאוד, למשל, אשקלון שהיא מאוד פייבוריט הדבר הזה ותמיד מקדמת את זה בצורה מהירה, יכול להיות שנחליף, נראה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי, הבנתי, בסדר. זה מבחינת הסכם, מבחינת לוח הזמנים של המימוש של ההסכם הישן ולגבי ההסכם החדש, מה התקדם מאז שנחתם? << אורח >> ארז שני: << אורח >> ההסכם החדש מתוקצב 1,500 יחידות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בשלב הראשון, עם אופציית המשך לעוד 1,500. << אורח >> ארז שני: << אורח >> בשלב הראשון, נכון, אנחנו מקדמים כבר כעת, עובדים על תכנון בערים השונות ויש סיכוי גדול שתוך שנה וחצי, נוכל לצאת לפרויקט הראשון כבר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> איפה? << אורח >> ארז שני: << אורח >> באשקלון, יכול להיות בנוף הגליל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגב, על 1,500 הראשונים, יש כבר איזושהי תחזית של המקומיים והגודל? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עוד לא? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> מאוד ראשוני. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל בערך, אתם יכולים להגיד כמה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן, יש טבלה מסודרת שכאילו זה נספח, אגב, זה נספח בהסכם של התב"עות וכמות יחידות דיור המוערכת, אבל היא מוערכת, ברגע שיהיה תכנון יותר מפורט אז אפשר לדעת בדיוק, לא בדיוק, אפשר לדעת. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל מה הגאוגרפיה של 1,500 זה בסוף זה הרי לא הרבה בתים, אם בממוצע בכל בית יש סביב 200-250, אז 1,500 זה בערך שישה בתים, פלוס מינוס. << אורח >> ארז שני: << אורח >> תראה, אנחנו כבר מקדמים את זה בפתח תקווה, בנוף הגליל, באשקלון, בנתיבות, יש רשימה שלמה מסודרת, יש וועדת היגוי בקרוב, עם משרד הבינוי והשיכון וזה ייסגר, אבל התכנון כבר החל בפועל, יש תכנון בפועל שכבר עובד מול הרשויות. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני אקריא לך את הרשימה, שלחתי לך גם. ככה, יש לנו, הראשון זה חיפה, כי הוא אלמנט משלים למה שתקוע עכשיו, אבל הוא ביחד, יש בלוד - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתה אופטימי שאם הקודם לא התקדם, זה יתקדם? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זה פשוט 50 יחידות דיור שאפשר לפי התב"ע, לא נכנסו בהסכם, בגלל ש-2,650 הגביל מלמעלה את ה-2,650, עקרונית אפשר לגדול במבנה הזה בעוד חמישים יחידות דיור, אמרנו שנכניס להסכם הזה את החמישים יחידות נוספות כדי למקסם את הזכויות בחיפה, אבל זה תקוע, אבל זה נכלל שמה ברשימה, 200 יחידות דיור בלוד, 200 בנתיבות, 250 בנוף הגליל, 300 קריית גת, 200 פתח תקווה, 300 ברחובות, זה ה-1,500 הראשונות. בעצם המצב התכנוני שלהם הוא הכי מתקדם, ה-1500 הנוספות שיכול להיות שהם - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שבכל המקומות, חוץ מחיפה, גם יש צפי להיתרים בלו"ז סביר? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אין שם, זה לא רשויות מקומיות שידוע- << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הרשויות המקומיות איתנו חיוביות לעניין. ה-1500 השניים זה קריית גת, נוף הגליל וחדרה, תל-אביב, אשקלון, באר שבע, מגדל העמק. מעבר יש פוטנציאלי ששמה התכנון הוא עוד יותר רחוק, אבל הוא יכול להיות חליפי, אם משהו יתקע, שזה רעננה, חדרה, שלומי, נוף הגליל, בוסתן הגליל, נורדיאה, רחובות וקריית אתא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הבנתי. למשל, אני מסתכל פה, אין תחליף בפועל לחיפה, זאת אומרת שאין קריות? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא בנחלה א', ולא בנחלה ב', רק משהו הרבה יותר רחוב בקריית אתא, לדוגמא, אם אני שואל את עצמי מה אפשר לעשות עם חיפה שהוא תקוע מההסכם הראשון, אין כל כך. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אין כל כך מה, כי פשוט זה גם בסוף זה קרקעות זמינות וזה לפי האינוונטר שיש לסוכנות. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני רוצה רק לציין שיש רשויות, הוא הזכיר למשל את שלומי, שלומי זה דוגמא, שלומי ופתח תקווה, דוגמא לרשויות ששמעו על הפרויקט, קראו עליו בעיתונות וקראו לנו לשיחות והעמידו קרקע חומה של הרשות, לטובת בנייה, מפה אני קורא לרשויות נוספות שחשוב להם העולים וחשוב להם הקשישים שממתינים, חלקם לפעמים מעל עשר שנים בתור, תפנו, תקצו קרקעות, אנחנו נבוא ונעשה את זה שם, עמיגור מאוד פתוחה לעניין והסוכנות היהודית וזה דבר שהוא מתבקש, במיוחד באזורים האלה הצפוניים, איפה שיש אזורי ביקוש במרכז. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> דווקא שלומי לא בטוח שיש כזה ביקוש, את הבית במעלות בקושי מילאנו ואני לא חושב שבשלומי המצב יהיה יותר קל, להיפך, יהיה יותר קשה במעלות, להערכתי, פתח תקווה, בוודאי הביקוש יותר גדול, שלומי אני סקפטי. << אורח >> משה שלו: << אורח >> במעלות יש בערך 25 דירות פנויות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עדיין? << אורח >> משה שלו: << אורח >> כן. << אורח >> רות מנע: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הרי לכאורה, מילאו אותם - - - << אורח >> משה שלו: << אורח >> לא מילאו אף אחד. << אורח >> רות מנע: << אורח >> גם הגמשנו 55, התקשרנו לאנשים שממשים שכר דירה, מסלול חופשי כדי לעניין אותם. << אורח >> משה שלו: << אורח >> היה לנו רעיון ביוזמה לשתף את משרד הבריאות שיש להם אנשים שרוצים והם יכולים לשלוח את זה ויש לנו רעיון, איך באמת למלא את הדירות האלה, באנשים שעדיין זקוקים לדיור הציבורי, אבל הם באים ממשרד הבריאות עם כל מיני הפרעות כאלה ואחרות, אבל מסוגלים לגור חופשי בקהילה ואני יודע שנתנאל הרים את הכפפה ובקרוב אני מקווה לארגן פגישה, בין משרד הבריאות ובין נתנאל, לראות איך מקדמים את הנושא הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש 116 בתי גיל הזהב ברחבי הארץ, לפי הטבלה שלכם ששלחתם. << אורח >> משה שלו: << אורח >> לא, 125. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 125, אבל הם באמת מנוהלים בשיטות שונות אז אפשר פה קצת ללכת לאיבוד. למעשה בשיטה כמו שזה עובד כרגע, הגידול יהיה רק בבתים של עמיגור, כי זה שני הסכמים שהם פועלים עם עמיגור, אין כרגע בנייה של בתים נוספים, לכן חלקה של עמיגור מכלל העוגה הוא ילך ויגדל, אם היום זה 45 בתים אז אנחנו צפויים לעוד כמות לא מבוטלת של בתים שהתווספו. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הגידול הוא רק בעמיגור, אין דרך אחרת. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, עכשיו, אוקי, אז לגבי העניין הזה זה ברור ובקריות אין קרקע חומה, או משהו? << אורח >> ארז שני: << אורח >> לא, אבל אני מוכרח להגיד - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> באזור של חיפה הוא מאוד מבוקש וזה שזה נתקע עם ראשת העיר ומהנדס העיר זה אירוע עצוב מאוד. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אבל אני רוצה להגיד בהזדמנות הזאת, אני מקווה שאף אחד לא יכעס, אבל זו המציאות. אנחנו גילינו לאחרונה כ-30 דירות ריקות גדולות, דירות לא קטנות בצפון, אני מדבר על אזור חיפה והקריות שעומדות ריקות, לי זה בהתחלה נרשם שהם בסבב מועמדים, שאני ביקשתי לראות את התאריכים של הסבב מועמדים, התברר לי שיש דירות שהן כבר שנה בסבב מועמדים, בעיניי זה לא דבר תקין ובמיוחד שנאמר לי שיש מאות, אם לא יותר, אלפי אנשים שממתינים בתור באזור הצפון. עכשיו אני שומע כל מיני סיבות, אני שומע שזה חלק מזה זה העלייה בסבסוד שכר דירה, בעלייה שהייתה, אבל אני מקווה מאוד שאנחנו לא תקועים שם על בירוקרטיה פנימית וזה מה שמדאיג אותי, כי אם יש לנו כל כך הרבה אנשים שממתינים בתור, משהו לא מסתדר לי. אני בדקתי את זה עד רמת הדירות, הלכתי לראות את הדירות הריקות, חלקם יש לי שם דירות של 40 ו-50 מטר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> איפה? באיזה מקומות? << אורח >> ארז שני: << אורח >> קריות וחיפה, אז משהו פה לא מסתדר בצורה שזה עובד, אנחנו מנסים, יש לי, אני מוכרח להגיד, יש לי פתיחות גדולה מאוד, גם במשרד הקליטה, גם במשרד השיכון - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הדירות האלה הן שייכות לחלק של קליטה, או לחלק של שיכון, איפה זה עומד? סתם אם זה עלה פה. << אורח >> משה שלו: << אורח >> אני יכול לענות על זה, אם אפשר. זה נכון, דרך אגב, מה שארז אמר זה נכון. אנחנו נמצאים, אנחנו קיבלנו, בוא נגיד ירושה, שאנשים באמת מחכים, בין שלושה חודשים עד שישה חודשים, שיש מועמדים כבר והדירות לא היו משופצות. נכון להיום כבר הכנו את כל התוכניות וכתבי כמויות וממש בימים האלה, אנחנו נתחיל בשיפוץ ונסדיר את הפער הזה, ממש בימים הקרובים. << אורח >> ארז שני: << אורח >> כן, אבל זה לא אותה סיבה אצלנו, הדירות אצלנו הן משופצות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה דירות זה לא דירות גיל זהב, זה אירוע אחר לגמרי. << אורח >> ארז שני: << אורח >> לא, לא, לא, בתי גיל זהב. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אה בתי גיל זהב. << אורח >> ארז שני: << אורח >> בתי גיל זהב והדירות משופצות ואין בעיה של תקציב לשפץ אותן, משפצים אותן בסטנדרט גבוה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז הבעיה זה רק איוש של ה-? << אורח >> ארז שני: << אורח >> הבעיה היא כן, הגיוס של האנשים, האכלוס. אני עכשיו בודק את זה ברמה השבועית, כל שבוע אני מבקש לקבל דוח, אנחנו ממש מתאבדים על ה- << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הרי יש תור מטורף באזור חיפה והקריות. << דובר >> קריאה: << דובר >> כן, אבל הדירות לא הוצעו לנו מועדים וסירבו, אתה ראית שיש איזושהי התאמה לעניין? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, זה רק שיכון, זה בכלל לא רלוונטי. << אורח >> ארז שני: << אורח >> יש פערים, זה חוזר למשרד, אני חושב שהרוב הוא דרך אגב בקליטה, פחות בשיכון, אבל זה יותר בקליטה ופחות בשיכון, אבל אני חושב שזה מגמה מדאיגה לגבי העתיד, אנחנו צריכים לצמצם את הפער הזה, זה משאב חשוב, יקר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, זה לא הגיוני שבחיפה ובקריות. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> משרד קליטה יש לכם מה להגיד על זה? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> על האכלוסים האלה, אנחנו יודעים שיש דירות פנויות, שיש ביקוש גדול מאוד באזורי ביקוש, כמו באזור המרכז, קשה מאוד לאכלס דירות בצפון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בחיפה וקריות אין ביקוש? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> קשה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמה תור היום קשישים בחיפה וקריות? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> הבנות מאכלסות שמה כבר שנת 22, שנת עלייה 22 נכנסו לשם, אנחנו הכנסנו לשם גם את האכלוס חירום בצפון ובדרום. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עוד פעם, אני לא מדבר על כל הצפון, אני שואל על חיפה וקריות, כמה תור של קשישים יש? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> איך גילו על השלושים דירות האלה? יכול להיות שהחזיקו את זה כמו סחורה טובה ליום שיבוא בעוד חודש חודשיים. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני דיברתי עם אולגה דדון, אולגה דדון אמרה לי שהיא לא מבינה את הפער, שיש שמה תור גדול מאוד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> גם אני מכיר שבחיפה וקריות יש תור גדול. << אורח >> ארז שני: << אורח >> והיא אמרה שהיא תעשה את הכול, הם נכנסים לתמונה ממש ואולגה לא יכלה, אבל היא אמרה שהיא תיכנס טוב לתמונה. << אורח >> משה שלו: << אורח >> עובדה שיש לנו בצפון יש לנו מועמדים, כמעט לכל הדירות, לנו יש מועמדים. << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> אנחנו נכנסנו לתמונה ומפרסמים את הדירות האלה בכל הארץ, זאת אומרת, גם אלה שעומדים בתור במרכז ובדרום, אנחנו משכנעים ועובדים קשה כדי להביא אותם גם לצפון, לאכלס את הדירות האלה, זה לא פשוט. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמה תור היום של קשישים בחיפה? << אורח >> רות מנע: << אורח >> שלנו? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, לא של שיכון, אני יודע מה אני שואל, הרי התור של שיכון הוא זניח, מול התור של קליטה. כמה קשישים יש בתור. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל היא אומרת שבשנת 22 כבר, זה לא אמור להיות תור ארוך לפי הדברים. << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> לא, יש לנו עוד אפיק של סיוע בשכר דירה וזה באמת מקשה, אבל כמות הקשישים ב- << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בתור בחיפה, כמה היום? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> בחיפה ספציפית? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> חיפה ספציפית, כן, נתחיל מחיפה. << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> אני אגיד, יש לי פה, אני לא זוכרת בעל פה את המספרים, יש כ-2,000. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 2,000 קשישים. << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 2,000 קשישים בתור. << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> בתור. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כאילו יחידות משפחתיות, חלק זה זוגות, כ-2000 משפחות קשישים בתור בחיפה ובקריות? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כולם מקבלים סיוע מוגדל כרגע שזה מה עומד סביב ה-2,000 שקל בחודש? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 2,900. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 2,900 זה אחרי שהוספנו בממשלה הקודמת. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ולפני זה היה כמה? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הרבה פחות, היה בערך חצי מזה, כאילו לפני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 1,400 שקל, משהו כזה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> משהו כזה, כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואנשים לא מעדיפים לעבור, בגלל ש-2,900 שקל באזור חיפה, הם מבינים שב-2,900 אתה יכול להשכיר דירה של שלושה חדרים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ב-2,900 אתה לא תשכור היום בחיפה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל, לא אמרתי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> בתור הממתינים של קליטה, בשונה מהשיכון, אם אני זוכר, מותר להשתמש, גם לשכור את זה מבני משפחה, נכון? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אז הם לא מקבלים מוגדל, בני משפחה לא השתנה. << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> הם יכולים לשכור יחד, אבל לא ממשפחה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הם יכולים, רק זה סכום אחר לגמרי, הוא לא גדל, אתה לא מקבל את הסיוע המוגדל, אבל יש לך לגבי קריות הערכה? קשישים נניח? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> אני אגיד לך מיד, יש לי פה הכול, קריית ביאליק 100 איש, קריית אתא 120 איש. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי, ים? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> קריית ים יש 500 איש. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 500, ידעתי למה אני שואל, מוצקין? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> 190. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש כאן נתון מאוד חשוב, מאחר וכן בשנה האחרונה נקלטו עשרות אלפים עולים, 70 ומשהו עולים, אני מניח שיש גם עולים שעוד לא הספיקו להיכנס לתור. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש כאלה שיכנסו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הם יכנסו רק מחודש שמיני. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שמיני, או שביעי, עכשיו לאור השינוי שיהיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר אנחנו כן צפויים לעלייה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל אפילו עוד לפני זה, אנחנו מדברים פה, לפי מה שאתם מציגים זה כ-3000 משפחות, 2000 בחיפה ועוד כ-1000 בקריות, לא הגיוני שמ-3000 משפחות שבתור, לא מצליחים לאכלס 30 דירות? << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני אגיד יותר מזה, יש לי עוד כ-25 דירות במתחם הקליטה לשעבר, זה ההסכם בנפרד, לא עם השיכון, עם הקליטה, במתחם אבא חושי, מרכז הקליטה לשעבר, שמה הטענה של המשרד, שבגלל שזה, שאני מקבל אותה, דירות קטנות של כ-20 מטר, הקשישים מסרבים, אבל עדיין, זה קצת מוזר לי ש-2000 איש בתור ולא מצליחים למצוא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, 2000, 3000, אם אתה כולל את הקריות, לפני שנגע במקומות אחרים בצפון. << אורח >> ארז שני: << אורח >> 3000 בחיפה, במרכז בעיר, באזור מצוין ואנחנו לא מאכלסים את הדירות, חבל, פשוט חבל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בטח יש גם בנשר קצת וכו' וכו'. << אורח >> ארז שני: << אורח >> וצריך לזכור שבסוף וצריך להגיד את זה לקשישים זה גם הפעילות החברתית וגם הבוקר טוב וגם כל השירותים הסוציאליים האלה שקיימים ואנחנו משקיעים המון מאמץ בזה, פשוט חבל, כואב הלב שהדירות האלה ריקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ארז, כמה זמן הדירות האלה ריקות? כי, תשמע, צריך להגיד גם, אנשים הולכים לעולמם, אבל אתה יודע שהדירה הזאת עומדת שנה ריקה? << אורח >> ארז שני: << אורח >> כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> או שאתה נופל על מספר דירות? << אורח >> ארז שני: << אורח >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, תמיד יש דירות שהן בתהליך אכלוס וזה לוקח כמה חודשים, אבל זה לא נשמע לי זה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני לא מדבר על הדירות בחפיפה, דירות עד שמישהו עוזב נפטר, אני מדבר על דירות, יש לי דירות שמה ממרץ 22, מאפריל, ממאי, מיוני 22, זה לא צריך להיות. דירה בסבב צריכה להיות שלושה-ארבעה חודשים גג. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל משופצות, או שמחכות לשיפוץ? << אורח >> ארז שני: << אורח >> משופצות ואין שום בעיה לשפץ אותן, יש תקציבים, אנחנו לא חוסכים בשקל בשיפוץ הדירות. כולל היום אנחנו עושים שיפוצים כולל ריצוף הכול, מטבחים, הכול חדש. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> וכל השלושים האלה מוקצים לתור של קליטה? << אורח >> ארז שני: << אורח >> הרוב, הרוב קליטה מהשיכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אולי זה שאלה למחלקת קליטה בעירייה חיפה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגב, ה-30 אחוז של השיכון, למה לזה אין ביקוש? << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> אצלנו אין הרבה ממתינים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז ברגע שאתם לא מוצאים ממתינים, אתם מעבירים לקליטה את היתרות, או מה עושים? << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> לא, יש דירות שאוטומטית הולכים לקליטה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה אני יודע, זה שני שליש, שליש. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> עכשיו אנחנו עובדים על זה שאם עד פרק זמן מסוים, לא מאיישים אחד מהצדדים, זה עובר לצד השני, זאת אומרת אם הקליטה לא מצליחה אחרי 45 יום לאייש את הדירה, זה עובר לצד של השיכון והפוך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אין עדיין את ההסדר ההדדי הזה? << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> זה עכשיו נכנס. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו באופן כללי, גם לגבי הדיור הציבורי וגם לגבי הזה. היה פעם נוהל ישן בין משרד השיכון ומשרד הקליטה שהדירה עומדת לרשות התור 45 יום, אם לא מצליחה לאייש אז מחליף תור. << אורח >> משה שלו: << אורח >> רעיון מצוין. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, הם אמרו שעכשיו עובדים על לחזור למציאות הזאת. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> .. כבר חזרנו ועכשיו זה בטכני שמה במחשבים צריך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי, אני חושב שגם בבתי גיל הזהב זה נכון לעשות את זה, במיוחד לאור זה שהתור בבית גיל הזהב בשיכון הוא מאוד קטן, סך הכול, רואים את זה במספרים. טוב, אנחנו נשמח אם - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה בטוח שבתקציב הממשלה, לא נגע בסיוע המוגדל הזה, זה לא כמו מענק הסתגלות? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אל תיתן רעיונות. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא נותן רעיונות, אני כבר מיואש מהדברים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אל תיתן רעיונות, לא, נכון לעכשיו זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מקווה מאוד שלא ייגעו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן. אוקי, הבנתי, אז זה סוגייה מעניינת שנשמח שתעדכנו אותנו, זה שאלה בעיקר למשרד הקליטה ולעמיגור, כי נדמה לי ששם עיקר הפער לסגירה. נשמח לשמוע עדכון על זה, אבל אני חוזר כרגע עכשיו לתמונה הכוללת, אז ראינו מה קורה עם הקידום של המלאי, אגב, על ה-1,500 הראשונים, יש לכם איזושהי הערכה של לוחות זמנים? אפילו טנטטיבית? << אורח >> ארז שני: << אורח >> אמרתי, אני חושב ששני הפרויקטים הראשונים, אנחנו נוכל להתחיל את הבניה בעוד שנה וחצי מהיום. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ולסיים? << אורח >> ארז שני: << אורח >> בין שנתיים לשלוש. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בין שנתיים לשלוש מהיום. << אורח >> ארז שני: << אורח >> לא, בין שנתיים לשלוש, מרגע יציאה לפרויקט, זאת אומרת בעוד ארבע שנים מהיום. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ארבע שנים מהיום. << אורח >> ארז שני: << אורח >> שלוש וחצי-ארבע שנים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> איזה אחוז מ-1,500? << אורח >> ארז שני: << אורח >> כ-40 אחוז, אני מעריך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי ואת ה-60 אחוז? << אורח >> ארז שני: << אורח >> עוד פעם, תראה, אנחנו עובדים על הכול במקביל, ברגע שהכול תלוי ב- << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני יודע, אני שואל הערכה כדי להבין את התמונה ואת ה-60 אחוז הנותנים, מה הלוחות זמנים? << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני מעריך ששנה לאחר מכן נוכל להתחיל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתה מעריך שסדר גודל, בין ארבע לשש שנים, 1500 ראשונים גמורים. << אורח >> ארז שני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עכשיו, אתם תדעו קצת לפרט, מתי עוברים לאופציה של 1,500 נוספים, לפי ההסכם, איך זה בנוי? << אורח >> ארז שני: << אורח >> זה צריך לשאול, זה לא מתוקצב ה-1,500, זה במסגרת - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, אבל ההסכם מראש בנה את האופציה הזאת. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> בנה את האופציה, שאלה של תיאום בין משרד השיכון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הרי מבחינת הסיכום התקצבי, בין המשרדים, צריך להיות תקצוב גם לזה, פשוט הלכו פה בשני שלבים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז השאלה מתי אמורים להפעיל את השלב השני? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> בסיכום התקציבי של 2023-24 זה לא נכנס. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה היה בסיכום תקציבי 21-22, אז מן הסתם- << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, ה-1,500 נוספים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> את כל ה-3,000 היו בסיכום התקציבי 21-22, במקרה מכיר את הסיכום. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> עשהאל צור ממשרד האוצר, אגף תקציבים. השר כמובן מכיר את הסיכום יותר טוב ממני, אבל הסיכום היה על הסכם מסגרת של 3,000 כשתוקצב 1,500, כמובן שה-1,500 השניים, זה היה צריך להיות מתועדף על ידי משרד השיכון ובמסגרת דיוני התקציב, לתקציב 23-24 זה לא תועדף, דברים אחרים תועדפו וזה לא תוקצב. האופציה עדיין עומדת. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה קרה עם התקצוב שהיה צריך להישאר מ-22? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> לא, בסיכום ב-22 ניתן תקציב לשנים 21-22 ל-1,500 דירות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, בסיכום התקציבי היה צריך להיות מתוקצב כל ה-3,000, אתם במסגרת ההסכם, ביקשתם לפרוס את זה לשתי מנות, אז מה קרה עם המנה השנייה? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> המנה השנייה הייתה צריכה להיות מתועדפת על ידי שר הבינוי והשיכון והיא לא תועדפה, הוא בחר לתעדף דברים אחרים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז נעלמה? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> לא, ההסכם חתום בצורה כזאת, גם ארז מכיר את זה, נתנאל, בצורה כזאת שיש אופציה לעוד 1,500, ברגע שיוחלט על מקור תקציבי לדבר הזה, ההסכם מובנה ל- - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל היה מקור תקציבי, הוא נעלם, במסגרת תיעדוף, כמו שאתה אומר של שר השיכון. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> שנים 21-22 היה מקור תקציבי ל-1,500. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, לשנים 21-22, במקור היה מקור תקציבי לכל ה-3,000, בסיכום תקציבי חתום, כתוב שם על כל 3,000. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> כשחצי מתוקצב כרגע. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי, בסדר. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> המסגרת עדיין קיימת, אנחנו לא מתכחשים למסגרת, אבל צריכים להצביע על מקור, אם הגיע שר שיכון חדש והסדרי עדיפויות שלו היו - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא שואל אותך איפה החצי השני נעלם, כי זה היה בתקציב. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הוא הסביר לך, בסדר עדיפויות החדש של שר השיכון החדש, בסדר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל השאלה הייתה ב-21-22. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני אסביר שוב - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, ברור לי, הם לפי הסיכום התקציבי, הם יכלו לחלק את זה לכמה רמות, בין 21-22 ו-23, כן, זה תוכנן לשלוש שנים, כמו הדירות, כך גם הסיפור הזה, לכן זה היה החצי השני היה צריך להיכנס לתקצוב 23-24, הסבירו לך, נעלם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> על איזה סכום אנחנו מדברים? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה חצי מההסכם. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> 700 ומשהו מיליון שקל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עכשיו, כל אחת מהמנות, כן? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן, זה סך הכול הערכה הייתה שזה מיליארד וחצי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מיליארד וחצי, חצי-חצי, טוב, נחמד. הנה, באת מיואש אז יש לך עוד סיבה להיות מיואש עכשיו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לפחות שיאמר לפרוטוקול. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני אגיד עוד פעם לפרוטוקול, במסגרת הדיונים על תקציב 21-22, נחתם הסכם רחב על 3,000, כש-1,500 תוקצבו בתקציב 21-22, כשהאמירה הייתה שהחצי הנוסף יתוקצב בהמשך, אנחנו בזמנו היינו עם השר אלקין שהוא היה שר הבינוי והשיכון והיה ברור שבתקציב 23-24, השר אלקין ישים את זה, כמו שהוא שם את זה בתקציב 21-22, אז ב-23-24 זה ככול הנראה יתועדף גבוה ובמסגרת הדיונים זה יתוקצב. השר החדש שהגיע, תיעדוף דברים אחרים, כמובן וזה מדיניות שר השיכון. רק אני חשוב לי להגיד, הבסיס לעוד 1,500, כפי שחבר הכנסת מכיר, היא מוכנה, ההסכם חתום בצורה כזאת ש- - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור, אבל ברור לך שאם זה לא מתוקצב ב-2023 << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> וודאי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הרי, אתה שומע את לוחות הזמנים, מהרגע שזה מתוקצב עד שמגיעים לבית שאפשר לאכלס אותו זה בין ארבע לשש שנים, זה הממוצע, גם בהסכם הקודם רואים את זה, בסוף בביצוע זה יותר, אני עוד בוגר ההסכם הראשון, אז הייתי שר הקליטה ואם ב-23-24, אתם לא מתקצבים - אתם יחד עם משרד השיכון, לא נכנס כרגע לסיכום התקציבי בין שני המשרדים - אתם לא מתקצבים את ה-1,500 הנוספים, המשמעות של זה שאם מישהו יתקצב אותם בשנים הבאות, 25-26 זה ידחה בשנתיים את ה- - - << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אולי נציג האוצר יכול לספר לנו מה העדיפויות שזה כן הלך להם? << דובר >> קריאה: << דובר >> אולי נציגי משרד השיכון יוכלו לספר. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> זה מאוד רלוונטי לדעת, לאן הכסף כן הלך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> רן, זה פחות מנדט שלנו כאן, כן, זה וועדת - - - << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אם יש פה עניין ציבורי, נעלמו 750 מיליון שקל - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, הם לא נעלמו, סמוך על שר השיכון החדש שהם לא נעלמו. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> בידיעת משרד האוצר שלא התריע על זה, שהיה יכול להתריע על זה, היה יכול ללכת לתקשורת ולספר שלוקחים 750 מיליון שקל, הוא לא עשה את זה. אני הייתי מאוד שמח לשמוע ממשרד האוצר, לאן הכסף הזה הלך ואני אגיש שאילתה נפרדת, אבל אולי אדוני באמת יכול לבקש ממנו. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אז אדוני היושב ראש, קודם כל, אני לא מכיר, אני לא יודע למי אני מגיב. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> קוראים לי רן מלמד, אני עוסק בדיור ציבורי כבר 25 שנה. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני רק אגיד, המנדט שלי הוא לא להגיד מה שר השיכון בחר, או לא בחר, היה דיון בוועדת הפנים שבוע שעבר, שבו שר השיכון הציג את ייעדי המשרד לשנים 23-24 והוא הציג שם את המדיניות שלו, אני לא מוסמך להעביר את מדיניות שר השיכון. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אתה מתחמק, חבל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר, זה פחות, לצערי, מנדט שלנו, אבל דרך וועדת הפנים, או דרך שאילתה של חוב של מידע, אפשר כמובן, לקבל תשובות לכך. אני רק, כמובן, אביע את צערי העמוק על כך, היה מאבק קשה בזמנו עם אגף תקציבים כדי לקבל את ההקצאה בנושא של דיור ציבורי, גם לרכישה של 1,700 דירות וגם ל-3,000 יחידות דיור לקשישים, אני מאוד שמח שחתמנו לפחות על 1,500 הראשונים, כי גם זה נחתם בערך כמה שבועות לפני העברת השרביט, נדמה לי, שבוע וחוששני שאם לא היינו חותמים, גם זה לא היה קורה, רן, לפי סדרי העדיפות שאני שומע אז אני רואה שצדקנו שבכל הכוח רצינו לחתום ולצאת לדרך וצר לי שהמנה השנייה שהייתה אמורה - כמובן, כמו שציין נציג אגף תקציבים - להיכנס ב-23-24, אגב, לא רק במסגרת סדרי עדיפויות של השר, אלא סיכום התקציבי של 21-22, מראש, דיבר על 3,000 יחידות דיור שפרוסות לשלוש שנים ולכן זה היה צריך להסתיים ב-23-24, אבל כמובן, כשנכנס שר חדש הוא לפעמים מוותר על ההתחייבויות שיש לאגף תקציבים למשרד בנושא אחד ומעדיף להעביר כסף לנושאים אחרים, זה לצערי, קורה, זה חלק מהשינוי סדרי עדיפויות של הממשלה. רק טוב שזה יהיה תחת אור השמש ולא במחשכים, כי כשמדווחים על ההישגים בסיכומים של משרד השיכון, שוכחים לציין על מה וויתרו, אז הנה, עכשיו למדנו, על סכום פעוט של 750 מיליון בערך שוויתרו עליו, שהיה צריך ללכת לאנשים הכי חלשים שיש במדינת ישראל זה הקשישים שממתינים לדיור ציבורי. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אם אפשר משהו רק להוסיף, אני רוצה ככה באמת להגיד פה, בהיבט, זה אמנם אנחנו באמת מחכים ל-1,500 הנוספים, אבל לבקשת נתנאל לפידות, הוא ביקש מאיתנו בכל זאת, לקדם את התכנון, את התב"עות - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ואני שמח. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אז בדקתי את זה עכשיו עוד פעם, גם הקבוצה השנייה נמצאת בתהליכי תכנון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז א', אני שמח שכך ואני מברך על זה, גם אותכם וגם כמובן את נתנאל, כי באמת, בהסתכלות קדימה, יבוא יום, אני מאמין שיבוא שר שיכון שזה כן יהיה בסדר עדיפויות שלו ואז יצטרכו את זה וכמה שיותר מהר אז טוב שהתכנון כמה שיותר יהיה מקודם, אבל כמובן, שאם לא יהיה תקצוב זה בסוף באיזשהו שלב ייעצר, כן, הסיפור הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה אומר אל תיתן רעיונות, הם כבר מיישמים את הרעיונות שלהם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, לא, זה רעיון אחר, אתה רצית שגם את ה- - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, בקשר לזה, הם מיישמים רעיונות שאנחנו אפילו לא חשבנו שיגיע ליישום כל כך מהיר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן. לפחות את העלייה בסיוע בשכר דירה עוד לא נגעו בזה, אז לא תיתן רעיונות. עכשיו אוקי, הבנתי את התמונה לגבי ההסכם החדש והבנתי את הלוחות הזמנים, אנחנו כמובן נמשיך לעקוב אחרי זה ומחזירים את השרביט אליכם, לסקירה, עצרתי אותכם באמצע של הסקירה. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> אז השאלה הבאה הייתה, מה סל השירותים שהדיירים שלנו מקבלים בבתי גיל זהב. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אני קודם שאלתי, אם יש לכם הערכה, כמה מתוך ה- נניח יש 12,878 יחידות, נניח שכמעט הרוב מלא, אז איזה אחוז בערך זה עולים? << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> משהו כמו 90 אחוז, יש בתים איפה שיותר, יש בתים איפה שקצת פחות, אבל אם לקחת בממוצע זה משהו כמו 90 אחוז. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זאת אומרת שאנחנו פה מדברים על כך שסדר גודל של 11 אלף, אפילו פלוס מהיחידות המשפחתיות מהבתים האלה זה עולים, אז לכן, מבחינתנו, כוועדה, אני רק מחדד את זה לנו, זה נושא חשוב, מדובר פה על 11 אלף יחידות משפחתיות שזה הפתרון שלהם לדיור הציבורי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> באופן היסטורי הפתרון הזה יועד לעולים מלכתחילה, ככה זה התחיל, כמענה בעצם לעלייה מברית המועצות בשנות התשעים, כפתרון מגורים למי שלא היה לו את הכסף לרכוש דירה וזה דרך פתרון שמצאו, ככה נוצר בעצם המודל ומשמה, בעצם, התחילה כניסה של ישראלים, ברגע שמי שגר בתוך הדירות האלה, הלך לעולמו אז ההקצאה בעצם נעשית, כהקצאה כמו שבהתחלה הייתה שליש/שני שליש, אחרי זה חמישים/חמישים, אחרי זה שליש/שני שליש הפוך, בין התורים, אבל ככה בעצם התחילה לאט-לאט הכניסה של לא עולים לתוך המודל הזה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי ועדיין היות והפרמטרים לא עולים זה השלמת הכנסה והיעדר דירה בבעלותם אז אין הרבה כאלה אז לכן. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אין הרבה וגם כול עוד חוק הדיור הציבורי בתוקף אז התמריץ של מעבר מדירות דיור ציבורי, לטובת הפתרון הזה היה מאוד מאוד נמוך, על אף המענקים ולכן בצורה, קבוצות האוכלוסייה הפוטנציאלית להיכנס מקרב לא עולים, הייתה מאוד מאוד קטנה מלכתחילה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי, ברור, לכן מן הסתם האחוזים האלה לא ישתנו בהרבה בשנים הקרובות. אגב, חלק גם אלה שבאים דרך משרד השיכון, גם הם עולים, רק וותיקים יותר. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כשאתה אומר 90 אחוז, אתה כולל גם אותם, אני מניח. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כי זה תופעה שגיליתי להפתעתי ואז הבנתי שזה הגיוני, שאנשים שלא הספיקו להיכנס לתור של משרד הקליטה כקשישים, אלא הם התקששו כבר במהלך החיים שלהם בארץ, אבל בהנחה שהם בהשלמת הכנסה ואין להם דירה בבעלותם, אז הם זכאים ואז הם נכנסו כשיכון, למרות שהם עולים וותיקים יותר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זה עשר שנים, לפני שהם עוברים לגיל הפרישה, 15, כלומר, אם בנאדם מגיע 15 שנה, לפני שהוא הגיע לגיל הפרישה, עדיין הוא יהיה זכאי אחרי הפרישה להיכנס לתור של הקליטה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עד 15 שנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עד 15 שנה. << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> נכון להיום זה בכלל, כל מי שעלה מספטמבר 89 ומקבל השלמת הכנסה לקצבת הזקנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין מכניסים אותו לתור של העלייה, גם אם עברו 15 שנה מאז העלייה? מה זה נוהל לא כתוב כזה, או שפשוט אתם מכניסים אנשים? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> לא, לא, זה על פי הנוהל, זה על פי הנוהל של משרד הקליטה, שבאמת רוב העולים .. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקי, כלומר הקריטריון זה השלמת הכנסה. << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקי, בסדר. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> יש כמה קריטריונים, קודם כל זה הגיל - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, דיברתי אחרי 15 שנה של עלייה, כאילו זה הכוונה. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> לא, אני אומר לגבי הזכאים להיכנס לבית דיור גיל זהב, קודם כל זה גילאים 67 ו-62, יש רשימה מסוימת איפה שזה גמיש לגילאים, זאת אומרת יש רשימה של גיל 60 ו-55. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> דיברנו על זה כאן בדיון הקודם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רק שנייה, אפשר שאלה קטנה? סיימת? כי קטעתי אותך. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> גם את השלב השני זה הקבלת הקצבת זקנה בתוספת של השלמת הכנסה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקי, אז אני נותן דוגמא, היה לי מקרה לפני שנה בערך, פנה אליי מישהו שאמנם הוא לא מקבל השלמת הכנסה, אבל ההכנסה שלו לא גבוהה, בנאדם גם חלה בסרטן וגם עבד הרבה שנים והוא הגיע לגיל זקנה והוא אומר, ההכנסה שלי עולה אולי ב-500-600 שקל, מעל אלה שמקבלים השלמת הכנסה, כלומר הוא לא זכאי לקבל השלמת הכנסה, אבל עדיין ההכנסה שלו לא גבוהה ודרך אגב, וועדת חריגים דחתה את הבקשה שלו. השאלה אם אולי אנחנו נרחיב את הגבולות האלה של הקריטריונים האלה, כך לאפשר לבנאדם שאין לו דירה משלו, נכון, הוא עבד 20 שנה, 30 שנה, כמה שלא היה, אבל הוא לא במצב שיכול עכשיו לשכור דירה בשוק החופשי, אז מה עושים במקרה כזה? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> במשרד הקליטה להגיש בוועדת חריגים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הוא הגיש וועדת חריגים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> דחו לו את זה בגלל העניין הזה של אלף שקל. << אורח >> רות מנע: << אורח >> אפשר לעשות החרגה באותם מקומות שאנחנו מגמישים גם גילאים של 50 פלוס, כי יש דירות פנויות ואין מספיק מועמדים, אבל ביישובים שבהם יש מספיק מועמדים שהם בעצמם אנשים נתמכים, זה תמיד יבוא על חשבון הקשישים והנתמכים, אבל באותה, אם יש אפשרות להתפרס ליישובים מרוחקים יותר אז אין בעיה מבחינת ההגמשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר הוא יכול להגיש בקשה נוספת ולציין שאם הוא מעדיף לשנות את האזור הגאוגרפי שלו אז יש לו סיכוי שוועדה כן תקבל את האישור. << אורח >> רות מנע: << אורח >> הוועדה תיקח את זה בחשבון, היא תשקול את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> טוב, כמה יש לכם אחוזים, כמה דחיתם בקשות כאלה? במספרים משהו שאנחנו נקבל את התמונה. מה באחוזים? כמה פניות כאלה היו? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> אין הרבה פניות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לחריגים, אני מדבר על וועדת חריגים. << אורח >> רות מנע: << אורח >> בשיכון זה לא מוצר כל כך מבוקש בקרב הוותיקים, אולי בקליטה יותר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אז זה בקליטה, זה שאלה לקליטה. << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> אצלנו אנחנו מעבירים אותם וועדת חריגים ובודקים את כל המצב של המשפחה, מיקום מבחינה סוציאלית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אין לך מספרים? אתם מתכנסים פעם בכמה? פעם בחודש? פעם בחודשיים? פעם בשלושה חודשים? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> לא, וועדת חריגים מתכנסת פעם בשלושה חודשים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> פעם בשלושה חודשים ואין לך מספרים להגיד לנו, זה עשרות זה מאות, כמה? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> זה עשרות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה עשרות כל שלושה חודשים? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> לא בכל וועדה אפילו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקי. << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> זה לא מספרים גדולים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי, טוב, עכשיו לגבי צורת הניהול והשירותים. << אורח >> רות מנע: << אורח >> הניהול של התור, אני רק אגיד מילה, הניהול של התור הוא מתבצע לפי וותק ההמתנה, נכנסת בתאריך מסוים, אחריך בתור הוא זה שאושר אחר כך - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עוד פעם, בנפרד בשני המשרדים כן? << אורח >> רות מנע: << אורח >> אז זה התור של משרד השיכון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה התור של שיכון. << אורח >> רות מנע: << אורח >> שיכון מתנהל לפי וותק המתנה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מתפנה דירה, מתוך שלוש דירות שמתפנות, שתיים הולכות לקליטה, אחת לשיכון. << אורח >> רות מנע: << אורח >> הראשון שממתין בתור מבחינת וותק ההמתנה שלו, יקבל ראשון, יש מבחינת סדרי עדיפויות לניצולי שואה עדיפות ועדיפות גם לדיירים בשיכון הציבורי שמעוניינים להחזיר את הדירה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שמפנים דירות, ברור. << אורח >> רות מנע: << אורח >> הם גם מקבלים מענק וגם מקבלים עדיפות בתור. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי. << אורח >> רות מנע: << אורח >> כל היתר זה לפי סדר רץ של וותק המתנה. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> אוקי. טוב, אז עכשיו נחזור לשירותים, קודם כל רציתי לציין שכל הבתים שלנו הם מתאימים רק לעצמאיים, זאת אומרת שאם בנאדם זקוק לסיוע רפואי ומשהו, לא יכול להיכנס לבית דיור גיל זהב, אז הם מקבלים את התחזוקה שיטתית של הדירה, זאת אומרת, קודם כל, אם הם נכנסים לדירה אז הדירה משופצת והוא מקבל הכול - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לפי שעות של המטפלת, כלומר מה ההגדרה של עצמאי? אם בנאדם עכשיו נכנס למגורים ויש לו עדיין 14 שעות סיעוד בשבוע, זה עדיין עצמאי נחשב. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> כן, מהבוקר עד הערב, אין שום בעיה שתהיה המטפלת שעוזרת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר, רק לא 24/7. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> כן, הוא לא יכול. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> יש מבחן שנקרא ADL, זה מבחן שמצב גריאטרי, אם הוא - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל לא אתה עושה מבחן, ביטוח לאומי עושה מבחן. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן, ואם הוא עובר את הרף הזה אז הוא הופך להיות מוגדר כלא עצמאי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה פחות, או יותר 24/7. << אורח >> רות מנע: << אורח >> אנחנו מחזיקים יועצים רפואיים שנותנים לנו חוות דעת, לפני קביעת הזכאות שהוא עצמאי בתפקודו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> כן, אז תחזוקה שיטתית של הדירה, כמו שאמרתי, שירותים החברתיים, זאת אומרת, חוגים, מועדון, שיעורים, ברוב המקומות זה שיעורים בשפה העברית וכל מיני דברים נוספים, גם פעם, לפחות פעם בשנה עובדת סוציאלית צריכה לדבר עם הבנאדם, להבין מה הצרכים שלו וגם צוות מסוים שהוא חייב להיות בכל בתי גיל הזהב, זאת אומרת, אם בית, כוננים, איש תחזוקה שהוא צריך לעשות את השיפוצים במקום, וכל מיני דברים הקטנים והחברה גם אחראית על הגינון, זאת אומרת שהם מחזיקים את הגינה בצורה נורמלית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עכשיו יש אחידות של סל השירותים בבתים השונים? מבחינת דרישות הסף? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן, מבחינת דרישות הסף בוודאי, יש שונות ברמת החוגים, כי נותנים לדיירים לבחור. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, זה אני מבין, לא, אני שואל על הבתים בצורות ניהול שונות, יש את ה-61 של המכרז שאני מניח ששם מכרז קובע את הסף המינימלי, יכול להיות שיש מקומות שנותנים מעבר לסף, כמו שכבר למדתי בזמנו שביקרתי, יש מקומות שנותנים יותר, כדי להטיב עם הדיירים, אבל הסף נקבע במכרז, יש הסכם עם עמידר שהוא אחר, יש הסכם עם עמיגור שהוא אחר, אז לכן אני שואל, אני שם בצד את החריגים, כן, את החמישה של חלמיש, אבל כשאני מסתכל על שלושת הבלוקים הגדולים, של 61, פלוס עמיגור, פלוס ההסכם הישן עם עמידר, האם יש אחידות של הסף? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> יש אחידות של הסף, למעט ב-2650, ככה, בעצם, המנגנון הוא שמה שהיה במכרז הוא זה שבעצם, משליך על כולם, הכול אותו דבר, גם בהסכם 3000, זה אותו הסכם ניהול בסוף, יש תיקונים ועדכונים, גם לגבי שכר הדירה, לאוניד יסביר את זה עוד מעט, הפער המרכזי כיום הוא בעצם ב-2650 ששמה בתוך ההסכם אין שירותים חברתיים, זה כאילו המצב ושם יש לנו פער מרכזי, ביתר המודלים - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בבתים החדשים של עמיגור מההסכם הראשון. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן, מעבר לזה, בכל הבתים יש את אותו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגב, בהסכם החדש, מה קורה עם השירותים? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כמו במכרז, אותו דבר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמו במכרז, זאת אומרת שבהסכם החדש כבר לא תהיה הבעיה הזאת. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון, תיקנו את זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זאת אומרת שיש פה רק את הפער של ההסכם הראשון שהוא לא מחייב בשירותים חברתיים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הוא לא כולל את הרכיב הזה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי, ואז מה עושים? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אנחנו בדין ודברים כרגע, איך להכניס את זה בצורה כזו, או אחרת, כרגע עוד אין פתרון לזה, גם עמיגור מוצאת כל מיני פתרונות, איך כן לגשר על הפער, אנחנו עובדים על זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תן לנו דוגמא למשל של השירותים ש- << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הכול, הנה, מה שהוזכר פה, חוגים, חוץ מתחזוקה, אני מניח. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> תחזוקה זה לא שירותים חברתיים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, תחזוקה קיימת מן הסתם, תחזוקה, כולל תחזוקת גינה וכו', אבל למשל חוגים, למשל עובדת סוציאלית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> למשל איזה חוגים? << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> חוגים זה ממש פשוט, זה לפי הרצון של הדיירים, בכל מקום זה משהו שונה, אבל בדרך כלל זה שיעורים של עברית לדוגמא, משחק ביליארד, משחק פינג פונג. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה יש בחדשים כבר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, זה קיים בכולם, חוץ מהחדשים. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אצלנו יש למעלה מ-64 חוגים, כרגע פעילים בבתים, זה באמת תלוי הרבה, גם בדיירים, גם באימהות הבית, עובדות סוציאליות, אבל זה לא רק החוגים האלה הפשוטים, יש אצלנו יוגה ודרמה ולפלקנדי, יש חוגים שעולים הרבה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> פלקנרייז. << אורח >> ארז שני: << אורח >> חוגים שעולים הרבה כסף, שני טיולים בשנה, למעשה, משרד השיכון פה שיפר את השירות לדייר, גם במכרז, בעצם המכרז אני לא זוכר, אבל לפחות מול עמיגור בהסכם, הוא שיפר את השירות לדיירים, יש חגים, יש פסח וכל החגים וה-9 במאי והעובדת הסוציאלית שזה דבר - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שאתה אומר חגים, הכוונה היא שאתה קובע בעצם לדיירים, מהו התקציב, או שדייר למשל, בא, סתם אני נותן לך דוגמא, לצורך העניין, יש להם גם, אתה יודע, אנחנו מכירים את המקומות האלה, זה כמו וועדים קטנים כאלה, כמו ראש הוועד, כמו מי שאחראי, אז הוא נניח בא, לצורך העניין, הוא אומר, אני צריך עכשיו 2,000 שקל בשביל לעשות, לא יודע, שמונה במרץ, לצורך העניין, קצת לקנות פה בורקסים, קצת זה, עכשיו הוא אומר, אני לא מקבל את זה, אני צריך לאסוף מהדיירים ולא כל דייר רוצה לשים עוד עשרים שקל. << אורח >> ארז שני: << אורח >> לא, אנחנו לא מתעסקים בכלל בכספי דיירים, אנחנו אוסרים על כך, אין שום. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז איך אתה נותן להם מענה? << אורח >> ארז שני: << אורח >> יש לנו תקציב, יש לנו תקציב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> דרך מי אתה נותן לו את התקציב הזה? << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני לא נותן לו, אם הבית מארגנת את הפעילות, אם הדיירים, למשל, סתם אני אומר, יש כמו שאתה אומר, איזשהו חג, אנחנו תקצבנו את החג הזה ב-4000 שקלים, הדיירים - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר אם בית של המקום הזה, היא זאת ש- << אורח >> ארז שני: << אורח >> כן, עכשיו הדייר רוצה, וועד הבית רוצה שגם יהיה, חוץ גפילטע פיש, עוף - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואתה עונה לו לבקשה הזאת? << אורח >> ארז שני: << אורח >> אז הוא מביא, אנחנו לא, אנחנו יכולים להוסיף, אנחנו מחויבים לבצע את כל האירועים האלה. עכשיו יש דברים שהם אקסטרות, אנחנו עכשיו מחלקים לפסח, תרומת הסוכנות היהודית שמגייסת לכך כסף, אנחנו מחלקים עכשיו 3,000 סלי מזון, אבל זה תרומת הסוכנות היהודית שתורמת לעניין. אנחנו לפני כל חג פסח, או ראש השנה מחלקים. זה אקסטרה, אבל מעבר לזה, יש פעילות שוטפת קבועה, אנחנו עובדים יפה מאוד עם לאוניד בעניין הזה, מפקחים, באים, רואים, אתם כולכם מוזמנים, דרך אגב. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אנחנו גם נשתמש בהזמנה הזאת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חייב להגיד, כשהיית שר השיכון בממשלה הקודמת, אני אישית הגשתי הצעת חוק שלצערי לא התקדמה, אמרתי שבקורונה זה הנושא הזה מאוד היה בולט, שהרבה אנשים שהם גרים במקבצים כאלה, הם לא נהנים מאותה פעילות של משרד לשוויון חברתי עושה את זה, למשל שלישי בשלייקס, לצורך העניין, רוב הגמלאים, שחלקם לא דוברים את השפה, הם לא משתשים בהנחה ללכת ביום שלישי לקולנוע בעשרה שקלים אז הם היו תקועים בקורונה, היה נתק מוחלט מהעולם וכו' ואז אמרתי, בוא נעשה סל תרבות לאותם אנשים, אפשר לצאת מהנחה של מאה שקל לדייר בשנה. עכשיו אם אני לוקח מקבץ שבו יש 200 אנשים אז אני אומר שהמקבץ הזה יקבל תקציב, לצורך העניין, עד 20 אלף שקל, שהם לא צריכים להתעסק עם הכסף, הם יכולים לעשות את זה דרך העירייה, דרך מחלקת קליטה, דרך משרד השיכון ואז אותו בנאדם, כמו שאמרתי, קראתי לו ראש הוועד, הוא ידע שיש לו תקציב לקיים אירוע. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש יותר לדעתי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני יודע, יש מקומות שאין את זה, כי הוא רוצה להחליט את מי הוא רוצה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש הבדל בין בתי גיל הזהב, לבין מקבצי דיור של משרד הקליטה, מגיע להם כנראה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, אני מדבר על מקבץ של שיכון, של משרד השיכון, לא של הקליטה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בשיכון יש לך יותר מ-20 אלף. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אנחנו נמענו מלהשתמש בכסף מכיוון שהרוב זה במכרזים ובהסכמים, אנחנו קובעים כמשרד את הדרישות של השירותים שאנחנו דורשים ואנחנו דורשים ארבעה חוגים והדיירים בוחרים את החוג, אבל יש ארבעה חוגים, יש את בית, יש עזרה סוציאלית, יש שני טיולים בשנה, יש את ההרמות כוסית וליל הסדר, ראש השנה, לארגן את זה וזה חובה, זה לא כאילו לבחירת החברה, אם לתת את זה, או לא. עכשיו באים הדיירים, כמו שאמרת יושב ראש הוועד, אני רוצה יותר בורקסים פה, רוצה משהו אחר, אז זה דין ודברים בין החברה המפעילה לדיירים, מה הם רוצים באירוע הספציפי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואז החברה עונה לו, מה אתה רוצה, אתה רוצה, לך תבקש שיתנו לי כסף, כי אני חברה מפעילה, אני בעצם צריכה להרוויח על זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אבל שוב, יש סל מסוים של שירותים שהוא מופיע בתנאי מכרז. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> מופיע בתנאי מכרז הם מחויבים לו, זה הרבה יותר ממאה שקל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ואגב, ממה שאני למדתי, החברות שזכו במכרז בדרך כלל נותנות אפילו יותר מהסל המינימום. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> נכון, זה בדיוק מה שבאתי לומר, אנחנו כן נותנים גם מעבר למה שהמכרז מחייב אותנו, גם אם זה בעצם - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> רק תציגי את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> אני מיטל, אני מנהלת הפרויקט, מטעם חברת שחק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה שירות חברתי קהילתי? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, זה שם חברה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה שחק ראשי תיבות? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לפני שנכנסת, משרד השיכון הציג שהחברות שהן במכרז זה החצי מבתי גיל זהב, 61 בתי גיל זהב הם מחולקים גאוגרפית בין שלוש חברות שזכו במכרז, חברת סתיו ובניו בצפון, עמידר במרכז ושחק בדרום וירושלים. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> אז אנחנו נותנים, גם אם זה נוגס לנו ברווח, אין לנו ספק, כי אנחנו באים למקום הזה, נכון, ממקום של להרוויח, כי אנחנו חברה, בכל אופן, אבל יש לנו גם עניין, נקרא לזה, קצת אידיאולוגיה, אנחנו מסתכלים על האנשים האלה וכן יש לנו רצון לתת להם, מעבר למה שהמדינה מבקשת מאיתנו לתת. אנחנו רואים את האנשים מאחורי המקבצים והמספרים וכמה דירות, אנחנו רואים אנשים, אנחנו רואים יותר מ-1,600 אנשים ומבחינתנו זה העיקר, גם אם אנחנו נרוויח קצת פחות, אנחנו את שלנו עשינו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגב, אם כבר הגענו לזה, למרות שעוד לא סיימנו את הסקירה של לאוניד, אני אשמח לשמוע מנציגי החברות, איך עבר תהליך העברת המקל? הרי היה פה תהליך לא פשוט של החברות זכו במכרז, שחברות מסוימות היו צריכות להזדכות על הבית, חברה אחרת הייתה צריכה לקחת אחריות על הבית, זה תמיד אירוע מורכב, אז מעניין אותי לשמוע את החברות, לפחות רואות את זה ואחר כך, איך המשרד רואה את זה, כי זה הסתיים? נכון? העברת המקל הסתיימה בכל הבתים. << אורח >> משה שלו: << אורח >> אני רוצה להוסיף לגבי הדיון הקודם, כמובן חברת סלו הגיע מתחום של שיקום אנשים, אז אנחנו בוודאי שקודם כל אנשים אצלנו במרכז ולא חוסכים בשום דבר. אנחנו מחזירים, לדוגמא, יש ציוד, אני אתן לכם דוגמא, אחד מהבעיות שכרגע, אם יש להם להקות ומקהלות כל מיני שהציוד לפני 20 שנה כבר נשחק ולא נמצא וזה לא מתוקצב בשום מקום ואנחנו כן קונים לכולם, כל מי שצריך ואנחנו כן קונים את הציוד הזה כדי באמת להחזיר, קודם כל את השימחה ואת האושר, כי זה כבר קיבלנו תמונות וכבר רכשנו, עשינו את זה ואני חושב שזה באמת, התקציב החדש, כמובן, מה שאמר נתנאל, נותן את הפתרון לעשות את הסטנדרטים יותר גבוהים כמובן ומה שחסר, מה שאני רוצה להגיד, אין תקציב לדוגמא להביא אומנים, כי לא כולם מסוגלים לנסוע לאולמי תרבות ולהשתתף בקונצרטים וכו' ומגיעים לפה הרבה אנשים מחו"ל, מרוסיה במיוחד, אפילו מאוקרינה ולא מסוגלים לצאת ולנסוע לשמה והתקציב הזה, להעביר כמה בתים ביחד ולארגן להם את האירועים האלה, לזה את תקציב ואני חושב שזה מאוד מאוד חשוב, להכניס אותם, חלק לתרבות וחלק מהדברים שהם יכולים באמת להשתתף בדברים האלה וצריך לחשוב איך עושים את זה באמת, בצורה חכמה ונכונה. לגבי מה שאתה אמרת - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא יותר קל לתקצב אוטובוס לאנשים שירכשו מכספם? אתה לא תביא זמר שבא מחו"ל - - - << אורח >> משה שלו: << אורח >> תתפלא לשמוע שבאים, באים. עכשיו השיתוף פעולה עם העיריות לדוגמא, רוב העיריות, אני נפגש עם כל ראשי הערים בזמן האחרון, פגישה אחרי פגישה, באזורים שאני עובד ויש להם תקציבים, גם במחלקת עלייה ויש להם תקציבים והם עוזרים ונכונים ואפשר להשתמש בתקציבים האלה, זה לא רע, זה באמת יש להם שיתוף פעולה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אדוני, אבל פה צריך לדעתי לעגן, יחד עם המשרד לאזרחים, לשוויון חברתי, במשרד ראש הממשלה, שעוסק בניצולי שואה ויש הרבה מאוד ניצולי שואה - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הם כבר לא. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> הם עדיין, משרד ראש הממשלה, היום הרשות יושבת אצלו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> במשרד ראש הממשלה, לא במשרד לאזרחים. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> נכון, זה עבר למשרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> משוויון חברתי זה עבר למשרד ראש הממשלה, תחת השר מקלב, נדמה לי. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> ובדיון לפני שלושה שבועות, בוועדה אצל מירב כהן, אמרו ראשי הרשות, שהם בהחלט, יחד עם הקרן לרווחת ניצולי השואה, כן מפעילים פרויקטים של תרבות, אני העליתי את הנושא הזה, מפעילים פרויקטים של תרבות, צריך לבדוק, אם הם לא מגיעים לבתי הדיור המוגן, אצל חברות, צריך אולי פשוט לחבר אותם כדי שהם יגיעו, כי יש להם כסף והרבה כדי לעשות את זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי, תודה. אז אני חוזר לשאלה של העברת המקל. << אורח >> משה שלו: << אורח >> זה לא פשוט, זה היה תהליך, אנחנו, בוא נגיד, סיימנו את התהליך, זה לא פשוט. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> נניח, אתם לקחתם עכשיו אחריות על כמה בתים בצפון? << אורח >> משה שלו: << אורח >> אנחנו 24. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמה מתוכם היה שלכם לפני? << אורח >> משה שלו: << אורח >> לא היה, אנחנו היינו במרכז. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זאת אומרת שכולם חדשים לכם. << אורח >> משה שלו: << אורח >> כן, הכול חדש, קיבלנו ירושה לא פשוטה, בגלל כל מיני סידורים משפטיים וכו', כנראה במהלך שמונה חודשים האחרונים, לא בוצעו הרבה דברים, עובדה, אני אומר שיש אנשים שמחכים וחיכו שישה חודשים ושלושה חודשים, להיכנס לדירות, כי דירות לא היו משופצות וזה גרם, כמובן, גם כל הזמן ללחצים ואני מקווה מאוד שאנחנו כבר עד פסח, כבר רוב הדירות יהיו כבר משופצות, זאת אומרת, אנחנו קיבלנו ירושה בערך 117 דירות שהן לא משופצות שזה לא מעט ואנחנו עובדים מסביב לשעון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא מאוכלסות? << אורח >> משה שלו: << אורח >> לא מאוכלסות ולא משופצות, הכול ביחד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הבנתי, צריך לשפץ בשביל לאכלס. << אורח >> משה שלו: << אורח >> אלה שיש מעומדים לפחות, כמעט כולם בעבודה עכשיו ואנחנו עובדים ככה מסביב לשעון, בנושא הזה, כדי באמת, עושים הרבה דברים מעניינים ועובדים, יש בתים מאוד קשים, זאת אומרת, אני יכול לציין דוגמא, בית בעפולה שזה בית, אני חייב לציין שאנחנו הגשנו כבר סקר על הבית הזה, רק הבית הזה כדי להביא אותו חזרה לתקינות, צריך בערך עשרה מיליון שקל, עדיף כבר לבנות חדש, אין יום שמה שאין שם בעיות, יש בתים יותר טובים, יש פחות טובים, אבל תקציב כדי להחזיר מצב לתקינות בכל הבתים, אנחנו כבר יודעים פחות או יותר תמונה, מגיע ל-35 מיליון שקל עבור 35 בתים, רק שחשוב לציין את זה. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> גם אצלנו זה, לא אותו סיפור כמו אצל - - - << אורח >> משה שלו: << אורח >> מאיפה ייקחו את הכסף אני לא יודע, שלושה מיליון שקל, בטח נגמור את זה בקרוב, מה שאנחנו היינו מתחייבים. << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> רמי ברקת, גם אצלנו העברה מבחינה טכנית, עברה בצורה מושלמת, זאת אומרת - -- << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתם קיבלתם כמה בדרום וירושלים? << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> אנחנו טיפלנו בשישה והיום אנחנו מטפלים ב-15, במכרז החדש. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שכל השישה בתוך ה-15? << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> לא, רק שניים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זאת אומרת 13 חדשים. << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> 13 חדשים, מבחינה טכנית, קליטת עובדים - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגב, 15 זה שליש בירושלים, נכון? << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> נכון. << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז איפה מתחיל הדרום? << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> באילת. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, הפוך. << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> בקריית גת. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> קריית גת. אשקלון זה מרכז, או דרום? << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> אשקלון שלנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ואשדוד? << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, הבנתי, אז הבנתי למה. << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> קריית גת, אשדוד, אשקלון, עובר הקו. << דובר >> קריאה: << דובר >> בתקופה המנדטורית, קריית גת בירת הנגב. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי, בסדר גמור. << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> אז כל הקליטה, כמו שאמרתי, מבחינה טכנית עברה בצורה טובה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מספרים הגדולים זה באר שבע, בטח, מבחינתכם, באר שבע, אשקלון וירושלים. << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> כן. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> המספרים דווקא מגיעים, סליחה רמי, מהדיורים שהם צמודי קרקע, יש לנו צמודי קרקע באופקים, בנתיבות ובערד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ערד זה בכלל צרה צרורה, תנחומי מה שנקרא. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> לא, האמת שאין שמה, בנתיבות אין המון דירות לשפץ, אבל באופקים יש המון דירות לשפץ וכל שיפוץ של דירה זה מהיסוד ומהיסוד התקצוב שבעצם, הכנסנו לתוך המכרז הוא יסתיים לנו בשיפוץ של דירה אחרת, אנחנו מסיימים את כל התקציב, אז זה משהו שצריך למצוא איזושהי נוסחה, כי השיפוץ שמה הוא מאוד מאד מאוד כבד. << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> כן, יש דירות שממש לא ראויות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> גם ערד לדעתי מצב כזה. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> עכשיו, בערד זה סיפור אחר, בערד יש שמה בתים, גם שאנשים גרים שם, בלי קשר לאם הם דירות ריקות, או לא, ששם, אנחנו יש לנו מהנדסים וסוקרים בכל הבניינים, אנחנו עוד לא קיבלנו מפרט סופי, אבל בערד יש שמה קרוב לעשרה מיליון שקל שיפוץ, שצריך לעשות לבתים שדיירים גרים שם ואין מערכות של קריאות מצוקה, יש דברים שזה קצת חורה לנו שקיבלנו ככה את הדיורים שלא טיפלו בדברים הבסיסיים שצריכים לתת לקשישים. הם בעצם היו צריכים לגשת ליד שרה כדי לרכוש את הצמיד מצוקה וכל מיני דברים כאלה שאני יודעת בבתים שלנו, כשאנחנו ניהלנו, אנחנו אלה שטיפלנו בדברים האלה ואנחנו אלה שמימנו את הדברים האלה, גם אם הם לא היו בתוך המכרז. אז, כן, יש הרבה דברים שאנחנו קצת יותר - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אולי זאת הסיבה שבגללה זכיתם במכרז. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> יכול להיות, אנחנו מסתכלים על זה כשליחות, אבל לא לנצל את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כמו שמה שהבטחתי לך, שולחן סנוקר, כבר בטיפול. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> טוב, אגב, משרד אתם רוצים להגיב על זה? גם על מה שנאמר פה וגם על איך אתם רואים את תהליך העברת המקל? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> תהליך העברת המקל היה סך הכול בסדר, יש כל מיני ספיחים שאנחנו מטפלים בהם, אני מכיר את זה דווקא מעולם של עמידר, עניינים של ערבויות וחתימות חוזים שיש קצת בעיות עם הדיירים שמסרבים לחתום, אנחנו מטפלים בזה ולגבי התקצוב של הבתים - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגב, למה זה צריך להיות בעיה, מן הסתם זה דיירים קיימים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן, אבל שהדייר מסרב לחתום על החוזה מול החברה החדשה, אנחנו צריכים לשכנע אותו לחתום. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי, בהנחה שאין שינוי, למה הם מסרבים? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הם מסרבים, יש שם חששות, יש קצת קושי בהיבט הזה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגב, יש היום כבר תרגומים של החוזים? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> של החוזים? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> ברוסית כבר מוכן? << אורח >> משה שלו: << אורח >> תרגום מלא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לרוסית יש תרגום מלא, שהופץ בכל הבתים וכל דייר? << אורח >> משה שלו: << אורח >> כן, לפני שהוא חותם, אנחנו נותנים לו יום-יומיים שהוא מסתכל על זה ורק אחרי זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה שינוי, לא היה. << אורח >> משה שלו: << אורח >> כן, זה מאוד חשוב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> המילה ספקנות היא לא מילה גסה לדיירים, אנחנו מכירים את זה היטב. << אורח >> משה שלו: << אורח >> בפגישות שקיימתי, שהסברתי להם שיש בשפה, הם עשו כפיים, עד כדי כך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בקטע הזה מאוד קשה, גם בממשלה הקודמת, קודמת, שהייתה את התוכנית של חלוקת כרטיסי מזון של השר הקודם דרעי, אז אנחנו חברי כנסת שמבינים רוסית, נאלצנו פה להיות כלי עזר לשתי עמותות אשל וגם עמותת פתחון לב שאנשים פשוט פחדו בתקופת הקורונה, לתת צילום של תעודת זהות בשביל לקבל כרטיס, הם שמעו מישהו מוכר ואז הם סמכו ואנחנו היינו נאלצים להעביר את הפרטים, היועצים שלנו, העוזרים של כמה חכים שהם דוברי השפה, מגיע בנאדם זר, אומר תן לי צילום תעודת זהות שלך בשביל שאני אתן לך כרטיס ב-500 שקל ממשרד הפנים, או מעמותה כזו, או אחרת, הם מבוגרים, אנשים לא סומכים, אנשים מפחדים, בצדק לגמרי, בצדק, לאור המקרים שאנשים גונבים כסף ומהכרטיס אשראי ומתקשרים ומציגים את עצמם כעובדי הבנק ואנשים, אז לכן אני אמרתי, המילה ספקנות היא פה לא מילה גסה, אנשים כבר למדו על בשרם, לא להסתמך יותר מידי. << אורח >> משה שלו: << אורח >> ליצור את האמון, גם אצלנו, לחתום, מה שנתנאל אומר, זה בדיוק אותו דבר, זאת אומרת אנחנו צריכים לרכוש את האמון, קודם כל והאמון שאתה נותן זה בשפה שלהם שהם מבינים, אתה לא לוחץ אותם באותה שנייה לחתום, אתה נותן להם זמן, יום-יומיים, תקראו את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << אורח >> משה שלו: << אורח >> היום הכול במחשב, אתם רוצים, לא צריך עכשיו לשמור את זה, בלחיצת כפתור אתה מקבל את החוזה, מתי שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה וגם את החומר עליו, יש לזה השפעה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז לך זה מתורגם לרוסית? << אורח >> משה שלו: << אורח >> כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואיפה לא מתורגם? << אורח >> משה שלו: << אורח >> לא, כולם מתורגם, זה משרד השיכון לקח לעצמו. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> החוזה הוא חוזה סטנדרטי שאנחנו החתמנו אותו במסגרת המכרז, זה לא שהחברות יכולות לשנות אותו ולכן גם התרגום הועבר על ידינו, זה תרגום שאושר על ידינו. << דובר >> קריאה: << דובר >> ממתי זה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> המכרז? עכשיו, המכרז הסתיים עכשיו, כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> בתוך כמה זמן צריכים לחתום על החוזה? מלחיצים אותם? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כמה ימים, בסוף הם גרים, זה תהליך. << אורח >> משה שלו: << אורח >> זה תהליך. << דובר >> קריאה: << דובר >> בן משפחה צריך להגיע והם צריכים להתייעץ, יש פה עניין. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, לא עומדים איתם. << אורח >> משה שלו: << אורח >> לא, זה תהליך, זה נכון, זה תהליך חיובי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> העדכון של התשלום הוא מתי, פעם בשנה? שנתיים? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זהו, אז - - - << אורח >> משה שלו: << אורח >> זה בעצם, גם מהות החששות של הדיירים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אז נעדכן גם את היושב ראש. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, שאלנו גם על זה, כן, כן. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> עד עכשיו היה מנגנון של קביעת שכר הדירה שהייתה שמונה, או תשעה אחוזים מההכנסה של כל הקצבאות ויש רשימה של קצבאות שנכללות וכאלה שלא נכללות בנושא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> דיירים וותיקים שילמו שמונה אחוז, החדשים יותר תשעה אחוז. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שמונה אחוז מכלל ההכנסות של הדייר? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> וההכנסות גם, יש שמה איזה קריטריונים - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש דברים שמוחרגים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> מוחרגים ואיזה לא. עכשיו בהסכם 2650 ובהסכם 3000 שזה בעצם הזרם החדש של הבתים, נקבע סכום אחר, נקבע 330 שקלים לאדם וזהו, זאת אומרת אם זה יחיד 330, אם זה זוג 660, סכום פיקס. במסגרת המכרז, התיקונים האחרונים שעשינו לפני ההפעלה, שינינו את הנושא של שכר הדירה, ככה שזה יהיה שמונה, או תשעה אחוזים, כמו המודל הקודם, או 330, הנמוך מבניהם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> במשרד הקליטה זה הרבה יותר, נכון? יש כאלה שמשלמים עד 1,100 שקל? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לכן בפועל הם משלמים פחות דווקא, בפועל במשרד הקליטה הם משלמים פחות, החיסרון של מודל משרד הקליטה שזה מקבץ דיור, אם מחר קורה אירוע, כמו דיפלומט, שאומרים להם, צאו, כי בעל המקבץ מצא ייעוד אחר לאירוע הזה אז הם יוצאים. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אבל במקצבי דיור, אתה משלם גם 7,000 ו-8,000 שקל לבעל הנכס, ליחידת דיור. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מי? המדינה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> המדינה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אני מדבר כרגע מבחינת הזווית של הלקוח. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אני יודע. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בזווית של הלקוח, בדרך כלל, במקבץ דיור של משרד הקליטה, הוא משלם פחות, משמעותית אפילו, אבל אין לו וודאות, הוא תיאורטית, יכול לקרות מצב שבגלל שמקבץ לא שייך למדינה, אומרים לו, צא והוא יוצא ואו שמצאו לו חליפי, או שלא מצאו לו חליפי, הוא יכול למצוא את עצמו חזרה בשוק הפרטי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה לא קרה עד עכשיו, פחות או יותר, גם דיפלומט פתרו את העניין. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה זה פתרו? מצאו פתרונות שלא כל הדיירים אהבו את הפתרונות, אבל זה מה שהיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אוקי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אמרתי, כאילו זה המודל החדש, בעצם זה 330, או השמונה, תשעה אחוזים, הנמוך מבניהם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה קורה בנושא הכי אהוב עליי, זה קביעה של דמי שכירות? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עם הזה מרוסיה? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, זוג, מול בודד, העובדה שמהבודדים גובים, מה המצב עכשיו? אני אסביר מה הסוגייה, בהרבה מאוד בתים יש כאלה שמרגע האכלוס אפילו, היו כאלה שגיליתי ובחלקם, תוך כדי, אנשים שהיו בודדים, אבל קיבלו דירה מכל מיני סיבות שהיא מתאימה לזוג, כן, יותר גדולה של חדר וחצי בדרך כלל, במקום חדר, גבו מהם כפול, כאילו הם זוג, מבחינת שכר הדירה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הם הסכימו? זה בהסכמתם? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, זו התוצאה של בן זוג שנפטר, בדרך כלל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בדרך כלל, לא, אבל היה בית אחד בבאר שבע, שגילינו שזה היה מלכתחילה באכלוס. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, זה היה חריג. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הם העדיפו להמשיך לגור באותה דירה ולשלם יותר בגלל שזה התנאים. << אורח >> רות מנע: << אורח >> כן, בסוף זה נתון לבחירתם. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אז זה בן זוג, בסוף המקור המרכזי של זה זה בן זוג שנפטר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, ברוב המקומות, זה שינוי מעמד תוך כדי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> יש לזה התייחסות בהסכם, בהסכם מצוין שיש את האפשרות, או שיישאר לגור בדירה שלו ויישלם כזוג, או להציע לו חלופה, לעבור לדירת חדר ואז הוא ישלם בהתאם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> זה מצוין בהסכם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ואז מה קורה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> וכשאין חלופה וזה העניין, כשאין חלופה להציע לו דירת חדר - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> באותו בניין אתה מתכוון. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> באותו בניין, אז הוא יישלם על זה כיחיד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זאת אומרת, הרי, בסוף אנחנו נמצאים באיזשהו מתח בין, יש אנשים ממתינים בתור, צריך להכניס אותם, אם תופס - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל אנשים שממתינים הם בדרך כלל גם לא זוג, לרוב, רוב התור זה בודדים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> שוב, אם יש, בעצם - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אני הבנתי, או שתעבור לחדר שהוא מתאים ליחיד ואז בעצם תמשיך לגור באותו בניין ואנחנו לא מעבירים אותך לבניין אחר ולעיר אחרת, או שאתה רוצה, תמשיך להנות, בעצם מאותו חצי חדר שהיית יחד עם הבן, או בת הזוג שלך, אבל תשלם יותר וזה מאה אחוז נוסף, או שזה קצת פחות ממאה אחוז? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> מאה אחוז, אותו דבר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה ששילמת כזוג, אתה ממשיך לשלם, שזה הרבה, אגב, יחסית, כי ההכנסות שלך ירדו, המדינה לא ממשיכה לשלם לך כזוג אז אתה משלם בפועל הרבה יותר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה גם משלם יותר, אתה גם נפגע מזה שאומרים לך, אתה אבדת את האדם הכי יקר לך, אתה משלם יותר וגם הם אומרים לך שאתה תופס מקום, כי מחכים, יש פה גם עניין פסיכולוגי שהוא בעייתי. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> האחידות שנעשתה בתקופת יושב ראש הוועדה כשר השיכון, הוא כשבסיטואציה שבה, אין לנו להציע לו לעבור לחדר אחר, הוא יישלם כיחיד, כי אין לי בעצם חלופה להציע לו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, הבנתי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> ברגע שיש לי חלופה אז אנחנו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> המציאות קובעת את התנאים בשטח הרבה פעמים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אבל הרבה פעמים, גם אם יש לך חדר בודד, חדר וחצי, חדר זוגי שהוא פינה, אין לך זוג להכניס לשם, אתה מכניס לשם גם בודד. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, אני לא מכניס בודדים לזוג. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה זאת אומרת, אם הבא בתור זה בודד, אז הוא זה שיקבל. << אורח >> רות מנע: << אורח >> אם אין לנו זוגות, נכנסים לשם גם יחידים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור, נכון, גם של שיכון, אותו דבר גם בקליטה. << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> בקליטה אנחנו לא נותנים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אם בבית גיל הזהב של השיכון, התפנה לטובת קליטה, דירה של חדר וחצי, דירה זוגית והבא בתור זה קשיש יחיד, אתם מדלגים עליו? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> נכון, אנחנו מציעים את זה לזוג. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לזוג הראשון שיש בתור? << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> נכון, כן, וודאי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נותנים ליחיד יחיד. << אורח >> מריה שוורץ: << אורח >> אין חריגות בעניין הזה, לבודד חדר, לזוג יש גם חדר וחצי, או שתיים. << אורח >> משה שלו: << אורח >> אני חושב שיש בעיה שאנחנו מזהים, בעיה פסיכולוגית מאוד קשה, לבוא למשפחה שמישהו נפטר במשפחה ולהגיד לו, בוא עכשיו, תעבור, זה בית שלו, אנחנו שוכחים לרגע שזה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> משה זה לא מתחבר לי לדברים של שחק, כי הרגע שמענו פה דברים מדהימים ואמרנו כל הכבוד לזה ופה אנחנו מגלים משהו שזה לא מתחבר. << אורח >> משה שלו: << אורח >> לא, אני אומר שזה בעיה, זה בעייתי מאוד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע, אני רק אמרתי מבחינה פסיכולוגית, אבל מצד אחד המדינה רוצה לדאוג לאנשים שהם כבר עברו את הגיל, רובם עברו את הגיל 75-80-85 והם עדיין בתפקוד עצמאי וקורה אירוע שבנאדם שחיי 50-60 שנה עם בן, או בת הזוג, עכשיו נשאר לבד וכעבור חודש, באים אליו, אומרים לו, אדוני, תשלם עכשיו יותר, או שתעבור לחדר, שאני לא יודע הוא קומה אחת ולא קומה ארבע, או קומה חמש, זה נראה לא טוב, זה נראה ממש לא טוב. << אורח >> משה שלו: << אורח >> מאה אחוז מסכים שצריך לפתור את הבעיה הזאת, מכיוון שזה פגיעה קשה מאוד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ההתקוטטות הזאת סביב חצי חדר, לא יודע משהו פה לא בסדר בעניין הזה. << אורח >> משה שלו: << אורח >> צריך להשאיר אותו בחדר ולא לנגוע בו ולאפשר לו לחיות בחיים כמו שהוא חי עד היום. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה שני חדרים, איכשהו אני מבין את זה, אבל חדר וחצי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה בדרך כלל אותו סוג. << אורח >> משה שלו: << אורח >> לא לחייב אותו יותר כסף גם. << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> כל הנושא של להעביר אותם, אפילו באותה קומה, מבית לבית, זה טראומה. << אורח >> משה שלו: << אורח >> בוודאי שזה טראומה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה ברור, השאלה פה, יש פה סוגייה מורכבת, כי מצד שני יש זוגות שממתינים והם לא יכולים להיכנס לדירה שהיא בת חדר אחד ולכן יש למדינה אינטרס כשמתפנה מקום לזוג. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אבל גם בדיור ציבורי אתה לא מפנה. << אורח >> משה שלו: << אורח >> לא להכריח, אפשר לבוא ולדבר אתו ולתת לו איזו הטבה, משהו כדי לעודד אותו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עכשיו, נקודה מעניינת שרן מדבר עליה, אם זה קורה בדירות של דיור ציבורי, לא מזיזים בנאדם מדירה, להיפך. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אפשר להציע לו, אבל אם הוא לא רוצה הוא לא חייב. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מציעים לו, מפתים אותו בכל מיני מענקים, אבל לא מפנים אותו, גם כשהרכב משפחתי השתנה וגובה שכר, גם פה לא מוצאים, אבל אתה משלם את מה ששילמת קודם, בדיור ציבורי לדעתי, יורד גובה שכר הדירה שלך, נכון, נתנאל? אם נניח מישהו התאלמן בדיור ציבורי וההכנסות שלו ירדו, כי הוא חי מהשלמת הכנסה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> רות עושה את זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> השכר דירה יורד. << אורח >> רות מנע: << אורח >> לפי נתוניו החדשים, כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> השכר דירה יורד, למרות שהוא נשאר באותה דירה ולא הקטינו אותה בחדר, לא אמרו לו מדירה של שלושה חדרים, הילדים שלך גדלו למשל, בוא תעבור מדירה של שלושה חדרים, לשני חדרים, אלא הוא משלם בהתאם להכנסות שיש לו. אז בדירות זה פועל ככה ובקשישים זה פועל אחרת ואני העליתי את הסוגייה הזאת בפני המשרד, האחידות שאתה אמרת הוא רק חלקית פותר את הבעיה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> החלק השני לא אושר על ידי המשפטית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ולמה בדיור ציבורי זה עובד? << אורח >> רות מנע: << אורח >> בדיור ציבורי גם היו כל מיני ניסיונות במשך השנים, לעשות מן- - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אני שואל משפטית, למה בדיור ציבורי זה בסדר ובקשישים זה לא? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה. << אורח >> רות מנע: << אורח >> כי במשך השנים היו ניסיונות, גם לפנות, בגלל שטח עודף, דבר שלא כל כך התרומם והצליח. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור, נכון. << אורח >> רות מנע: << אורח >> אם הוא לא מפנה אז מעלים לו את שכר הדירה, אז איכשהו זה סביב הציר של העניין הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש איזה פרק זמן מינימלי, לפני שאתם, נניח, לא ניגשים מיד לאותו אלמן, או אלמנה? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, לא צריך לגשת אליו, כי פשוט גובים ממנו את אותו סכום, לא מורידים לו את הסכום. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, התכוונתי מבחינת החלופה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הוא זה שצריך לבקש סוג של חלופה, הרי זה עובד, ברירת המחדל - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא צריך לבקש, שגובים לו סכום כפול. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברירת המחדל - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הבנתי, כאילו בנאדם התאלמן - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הוא ממשיך לגור וגובים ממנו מה שגבו קודם, ההכנסות שלו ירדו, ברגע שהוא בא ואומר, ירדו לי הכנסות, תוריד לי סכום, אומרים, תעבור. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי, בקיצור אתה אומר שהוא יבוא, הבנאדם יפנה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברוב המקרים הוא לא פונה בכלל, הוא ממשיך לשלם אותו דבר, כי הוא מתייחס לזה כשכר דירה, זה נכון שהוא מבין שזה אחוז מזה זה זה, אבל בגדול, חלקם אפילו שוכחים שזה אחוז ממשהו, מתייחסים לזה כשכר דירה שהם משלמים. << אורח >> ארז שני: << אורח >> בפועל רוב הקשישים במצב כזה הם נשארים בדירה, הם לא מבקשים לעבור. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כי הם מתייחסים לזה כשכר דירה, הם ממשיכים לשלם, אבל אחוז מההכנסות שמתחילים לשלם, לטובת הדיור ציבורי, הוא גודל דרמטית, כי ההכנסות שלהם מהמדינה הם יורדות, הם הרי חיים מהשלמת הכנסה של המדינה ולכן זה אירוע בעייתי. אני הצעתי בזמנו למשרד, ללכת לנוסחה היותר רחבה, להגיד, שכול עוד אין סיבה מיוחדת לפנות דירה גדולה יותר, לאפשר לאנשים להישאר ולגבות מהם את הסכום הנמוך ולא רק אם יש חדר פנוי לבודד, אלא להיפך, כל עוד שאין ביקוש למיוחד, לחדר זוגי, להשאיר את הבנאדם בדירה שהוא כרגע ולגבות ממנו את הסכום הנכון, מבחינת הנוסחה של משרד האוצר, קרי, אחוז מההכנסה המעודכנת שלו ולא מההכנסה הישנה. אתה אומר שזה לא אושר על ידי הייעוץ המשפטי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הייעוץ המשפטי סבר שהדבר הנכון הוא, לא להשאיר את זה כמשהו פתוח, אלא ואני רוצה לחדד גם ביחס למה שאמרת לפני שני משפטים, זה לא שאנחנו מחכים שהוא יודיע לנו, אנחנו באים ואומרים, אנחנו בצד היוזם, ההנחה לחברות היא פשוטה, היה ואחד מבני הזוג נפטר, אם יש דירת חדר פנויה, מוצע לו לעבור לשם, אם הוא מסרב, המשמעות היא שאתה משלם - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שהוא ממשיך לשלם אותו סכום שהוא שילם יחד עם הבן זוג. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> מציעים לו את הבחירה ולא מחכים שהוא יבוא ויבקש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי. << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> מה קורה אם אין דירה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אומר, אם אין דירה אז הוא נשאר. << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> באיזה מחיר? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, הוא צריך לשלם את הנמוך, מעודכן. << אורח >> רמי ברקת: << אורח >> את הנמוך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, זה אגב, חשוב שתדעו, כי מי שגובה זה החברות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עד שמתפנה דירה, למעשה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם מתפנה דירה אז אתה אומר לו תעבור. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> או תעבור, או תשלם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> או שתחזור לשלם יותר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בדיוק. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> יש כמה מקומות שפשוט אין דירות חדר אחד, שם הוא ממשיך לשלם כבודד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר שם יורד לו, כי אין אפשרות לתת לו באותו בניין דירה קטנה, הבנתי, אוקי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עכשיו, אני פה עדיין לא באתי על סיפוקי באופן מלא, כי אני כמו שהציגו פה גם החברות, אני חושב שהסיטואציה שבה אומרים לבנאדם, או שאתה עובר דירה, או שאתה משלם הרבה יותר ממה ששילמת קודם, ביחסיות, לא באבסולוטי, זו סיטואציה בעייתית ודווקא המודל של דיור ציבורי הוא אחר, אז אין סיבה שבדיור ציבורי לקשישים, ששם הם עוד פחות גמישים מבחינת הניידות, בגיל שלהם וכו' וכו', אין סיבה שזה יהיה אחרת. אז אני מציע לכם, בכל זאת, לשקול את הסוגייה הזאת שוב, כן, כי באמת סוגייה כאובה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> רשמתי, אנחנו נחזיר תשובה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה קרה בסוף עם תשלומים של הפנסיות מרוסיה, באמת? כי עלתה שאלה, זה הוחשב כחלק מההכנסות, עכשיו, בפועל אנשים לא קיבלו, אנשים לא קיבלו במשך שנה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> יצאה הנחייה, היה פה תהליך מאוד, לצערי, מאוד ארוך, מול החשב הכללי, עד שהתקבלה העמדה שלהם שהם לא יודעים את התשובה ולכן צריכים החלטה, כי הייתה תקופת ביניים שכאילו לא היה ברור מה קורה ואחרי שהם נתנו תשובה סופית שהם לא יודעים לתת וודאות, לכאן, או לכאן, יצאה הנחייה לחברות וזה גם היה בדיוק בתקופת המעבר, בין החברות, שבעצם, שהם עושים את החישוב של ההכנסות, ללא המרכיב של ההכנסות מרוסיה, היה ומתישהו זה יחזור אז. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה עשו רטרואקטיבית? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אמרנו להם להחזיר כסף, בגלל שזה היה בתקופת המעבר בין החברות, הנחנו כדי שלא ייווצר מצב שחברה מעבירה לחברה חוב, אלא החברה יוצאת, צריכה להחזיר כסף מזומן לדייר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> וזה בוצע? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> למיטב ידיעתי כן. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> לנו לא היו יותר מידי דיירים, אבל – << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל היה בדיון בוועדת העלייה והקליטה, הנציגה של הביטוח הלאומי, התחייבה שהדבר הזה לא יבוא לחישוב של כל מיני קצבאות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה לא קשור, פה היה אירוע נפרד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> למה שאתם תחשבו את זה כהכנסה נוספת? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לכן אני התעקשתי, רק צריך לוודא שכל הדיירים יודעים שהיה צריך להחזיר להם ושבאמת החברות החזירו. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> לא נתקלנו באיזה- << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, השאלה אם הם יודעים? << אורח >> רות מנע: << אורח >> ההנחיות לחברות זה עבר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אני שואל משהו אחר, האם כל הדיירים עודכנו בכל הבתים שאכן מגיע להם החזר רטרואקטיבי ואז כמובן, אם מישהו לא קיבל אז הו אהיה מרים קול צעקה ואז החברות החדשות היו יודעים שזה לא נסגר. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> אתם הוצאתם הנחייה? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, הם הוציאו הנחיה לחברות, אבל אני כבר למדתי בעסק הזה, שיש פער עצום, בין מה שיודע הדייר למה שיודעת החברה. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> קודם כל, אני עברתי כמה בתים ודיברתי עם הדיירים, לא נתקלתי על התלונה הזאת ספציפית, היו תלונות אחרות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא תהיה תלונה, אם בנאדם לא יודע. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> לא, אני דיברתי איתם, אמרתי שחברה החזירו לכם כסף, הם אמרו, תשמע, אין פה בעיה, אצלנו הכול מסודר, הכול טוב. בנוסף לזה אני אבדוק את זה עוד פעם, אבל - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מציע אולי שייצא מכתב מסודר לכלל הדיירים, בנושא הזה, בעברית וברוסית, כי זה רלוונטי רק לאלה שמקבלים פנסיה הם מרוסיה שההחזר היה צריך להיות רטרואקטיבי, מרגע הפסקת קבלת הפנסיה ועם הצעה שאם יש בעיה, לפנות ל- תגידו לאן לפנות. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> שיפנו לחברה שניהלה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הם לא יכולים לפנות לחברה שניהלה, כי היא כבר לא קיימת מולם, הם יכולים לפנות למישהו, שאחר כך יפנה לאותה חברה ויגבה ממנה. אני היום דייר אצל משה שלו והייתי בחברת עמידר, איפה אני אחפש עכשיו את עמידר? וזה מקרה עוד טוב, כי עמידר חברה גדולה ואם זה אריאל למשל, איפה אני עכשיו אחפש את אריאל - - - << אורח >> משה שלו: << אורח >> כן, אבל כסף הועבר למשרד השיכון, זה לא כסף שנמצא בעמידר, או בשלו, הכסף במשרד השיכון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגב, הכסף שאתם גובים מדיירים - - - << אורח >> משה שלו: << אורח >> אנחנו פרסמנו לכל הדיירים, דרך אגב ויש לנו טבלה מסודרת באקסל, למי גבו יותר כסף, משרד השיכון ביקשו מאיתנו ואנחנו העברנו את הרשימה הזאת, כבר למשרד השיכון, לא העברנו? אז יעבור היום, מחר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אם אני מבין נכון, מחודש מרץ 22, האנשים נפגעו, כלומר הפנסיה מרוסיה הייתה חלק מההכנסה, לצורך קביעת שכר – << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> והמשיכו לגבות את השישה אחוזים מגובה הפנסיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל ברגע שחלק מהם יקבלו פנסיה חזרה רטרואקטיבית מרוסיה, מה יהיה? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז יגבו מהם רטרואקטיבית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז יצטרכו לחייב אותם שוב רטרואקטיבית, אז מה עשינו בזה? ואז תהיה בעיה, אנשים לא ירצו להחזיר, מה יהיה? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> היות ואתה לא יודע מתי זה ייקרה ואם יקרה וכו', כי בינתיים אין לזה פתרון, זה דבר אחד. דבר שני, אם זה יבוא כתשלום חד-פעמי, נדמה לי, לפי הכללים הם פטורים מהאחוז על תשלום חד-פעמי אז יכול להיות שלא יגבו מזה, מכל מיני מתנות וכו' וכו', על תשלומים חד-פעמיים פטורים מגובה התשלום, לכן אם הפנסיה הזאת תשולם במענק אחיד, רטרואקטיבית, יכול להיות שהם יהיו פטורים מהתשלום. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אם זה יחזור כפנסיה קבועה אז זה ייכלל, אבל אם זה יחזור - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל מן הסתם לא רטרואקטיבית, אגב, בכלל לא בטוח שהרוסים ישלמו רטרואקטיבית, אף אחד מאיתנו לא יודע איך זה יסתיים ולכן - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> טוב, צריך לבדוק גם כמה אנשים מקבלים פנסיה וגרים במקבצים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא מעט, לא מעט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מעט, יש לך נתון? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> סטטיסטית העולים מרוסיה הם קצת פחות מחמישים אחוז מכלל העולים, אז אין סיבה ש- << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> אין לנו מספרים מסוימים, כמה אנשים מקבלים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מהמר על 40 אחוז, כי היום כל עולה קשיש מרוסיה מקבל פנסיה מרוסיה, ככה או ככה, במסגרת ההסכמים. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, אבל תלוי בסכומים, יש קטנים וגדולים. << דובר >> קריאה: << דובר >> תלוי מתי הוא עלה גם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הוא עלה לפני 20 שנה אז אני מניח שפנסיה קטנה כי הוא לא הספיק להרוויח. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> לא, יש שני דרכים איך שהם מקבלים, דרך אחת הדרך ביטוח לאומי, הדרך השני הם מקבלים ישר לחשבון בבנק רוסיה ומשם הם מקבלים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> גם אלה תקועים, גם אלו תקועים. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> גם אלו תקועים, גם אלו תקועים, אבל בגלל זה שיש את שני הדרכים האלו, אין לנו מספרים מסוימים. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> אבל ביטוח לאומי יודע מאנשים שהם מקבלים, יש 17 אלף איש ידוע. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> משהו כזה, כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אבל זה במלא בנוי, הכנסות בנויים פה בהצהרה עצמית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני חושב שהפתרון הזה הוא טוב, קודם כל תוציאו מכתב בשתי השפות, מכתב שכל מי שמקבל פנסיה מרוסיה ויודע שהדבר הזה עלול להשפיע על שכר דירה שלו, מטעם משרד השיכון, א', שקודם כל יפנה ויבדוק, כי אם הוא יגיד שההכנסה שלו נפגעה באלף שקל, לצורך העניין, בחודש ואלף שקל, שמונה אחוז זה בעצם, כמעט 80 שקל כל חודש שהוא צריך לקבל החזר על תשלום שכר דירה, אנחנו מגיעים כבר לסכום כמעט 1,000 שקל אז יכול להיות שאת ה-1,000 שקל הוא יצטרך לקבל את זה חזרה וכשהפנסיה תחזור - - - << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> משרד השיכון צריך לטפל בזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, כן, הבנתי בגלל זה ביקשתי שיצאו מכתבים בשתי השפות, קודם כל נגלה מי האנשים האלה, כי יכול להיות שיש מעט מאוד אנשים, אולי זה כמה מאות ולא אלפים. << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> כמו שלפני אמר משה, בדיוק שהחברות עברו מבתים אז ביקשתי מכולם לעשות את הסקר מהדיירים בגלל שלא רק את זה, היו ים תלונות לגבי טעויות בגובה שכר דירה, אני ביקשתי לעשות את הסקר, מי חושב שגבו ממנו יותר ממה שהוא צריך לשלם, זה דבר ראשון בזמן הקרוב, אני צריך לקבל את זה מכל החברות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תכניס שם גם את הפנסיה מרוסיה ויש לך את ה-. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הם צריכים לדעת גם לגבי פנסיה מרוסיה, בשונה מתלונות על השינוי, הם צריכים לדעת שמגיע להם החזר רטרואקטיבי, כי הם לא יודעים את זה, לגבי גובה שכר דירה הם יודעים, איך הם יודעים? כי הם שילמו א', פתאום מתחילים לגבות ב', הם מייד קופצים זה מייד, בנאדם אומר למה היה ככה, עכשיו ככה, גם כשמעלים להם הצמדה, הם קופצים, כי הם לא מבינים את הסוגייה של ההצמדה ואז מסבירים להם. << אורח >> משה שלו: << אורח >> הצמדה זה עוד יהיה סיפור, 330 שקל זה כתוב שמה הצמדה זה עוד יהיה סיפור בפני עצמו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הצמדה למדד? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> יש פה סיפור שהוא קצת יותר מורכב מהצמדה למדד, כי דיירים חדשים שנכנסים, אמורים לשלם 330 ו-660 צמוד למדד, המדד בסיס זה יום חתימת החוזה שלנו והמדד הידוע זה ביום שהם חותמים על החוזה. העניין הוא שהדיירים הישנים, בעצם יש פה איזה סוג של אפליה לדיירים הישנים, אבל הדיירים הישנים באו ואמרו, אוקי, אתה גובה מהם שמונה ותשעה אחוז, או 330צמוד למדד, מיום חתימת החוזה שלהם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואז זה עובר את השמונה אחוז. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> ואז אתה, קודם כל, אתה נכנס פה ללופ של חישוב, כי זה לא חישוב בסיס, שאתה מכניס את הנתונים לאקסל ואתה אומר, אוקי, אני יודע מה יש כאן, אז הסעיפים האלה סיבכו לנו את העבודה בצורה מאוד מאוד קשה, זאת אומרת, אנחנו עשינו עבודה ועכשיו אנחנו צריכים לעשות עבודה אחרת. אנחנו כשנכנסנו, אספנו מכל הדיירים את כל המסמכים שלהם ועכשיו אנחנו צריכים לעשות חישוב מחדש, אז גם פה צריך לתת את הדעת, איך החברה, בעצם, מתמודדת עם כזה דבר? עם ההצמדה למדד? כי בסוף, זה משהו שהוא קצת יותר מורכב מ-330 ו-660 וזהו. << אורח >> משה שלו: << אורח >> אני זוכר שהיית שר השיכון אז הצעת שיהיה מחיר קבוע ולא הצמדה זה אני חושב שצריך לשאוף לזה, כל החישובים האלה, אנחנו מתעסקים כל הזמן בהתחשבנות, חמישה שקל פה, עשרה שקל פה, אני לא חושב שזה מכובד, אני לא חושב שכדאי למדינה להתעסק עם זה, חייב להיות מחיר קבוע לכולם, בלי הבדל, אם הוא שמונה אחוז, תשע אחוז ולזה אנחנו צריכים לשאוף, זה יקל על כולנו. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אנחנו שמה בדיוק, ה-330 זה המחיר הקבוע, לדור הביניים, מי שנמצא על המודל הקודם, אנחנו לא רצינו לפגוע, הנוסחה נותנת פחות מ-330, מי שהנוסחה מביאה ליותר מ-330, אוטומטית זה יורד ל-330, מי שזה יצא 300, אנחנו לא מעלים לו ל-330, אלא הוא יעשה לפי הנוסחה. << אורח >> משה שלו: << אורח >> אבל מקסימום 330? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 330 צמוד למדד בשנת תרפפו, כן. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> ה-330 לפי המדד. << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> אבל הוא לא זז כל שנה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> רשמתי, אני אבדוק. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה בעיה, ברור, הבעיה ברורה. טוב, עוד נושא קטן שעלה בהרבה בתים, אני אשמח לדעת מה קרה עם זה, הסיפור של קולנועיות, החניות, עמדות הטענה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הנושא עוד לא נפתר, יש טיוטה של פרוגרמה, לאיך לעשות את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> על מה מדובר? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש בהרבה מאוד בתים היום קולנועית זה אירוע יחסית פשוט, לא כל כך מסובך כמו שהיה בעבר ויש הרבה אנשים שמגיעים לגיל שהם צריכים את זה, הם עדיין יחסית עצמאיים ומתאימים לתנאים של הבית, אבל יש להם קולנועית כזאת, או אחרת ועלתה בעיה גדולה, גם של עמדות הטענה, כי אסור להטעין קולנועית כזאת, לפי כללי הבית בשקע רגיל, מטעמי בטיחות ולא היו שקעים מיוחדים ובעיה עוד יותר חמורה זה החנייה של הקולנועיות, כי היה אסור להחנות אותם ליד הבתים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> להכניס אותם למסדרונות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הכול היה אסור, היה אסור גם בחנייה, היה אסור גם להכניס פנימה. << אורח >> משה שלו: << אורח >> צריך לעשות קירוי להם, גם אם זה בחוץ. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, כן. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אגף ההנדסה אצלנו במשרד הכין טיוטה של פרוגרמה גנרית, זה בעצם, איך, גם בבתים החדשים שהולכים ונבנים וגם בבתים הקיימים, לעשות להם הסבות, בעצם, לפתח את השטח, ככה שאפשר יהיה בעצם, לשים את המערכת, גם ההטענה וגם את החנייה. אז הם עשו פרוגרמה את המודל עצמו ואנחנו נכנסים עכשיו בעצם, צריכים להיכנס לפרויקט, בעצם לקחת מבנה-מבנה ולעשות את ההתאמות הנדרשות בתכנון ואז בביצוע. עכשיו אני אגיד שזה גם מתחרה בסוף על תקציבי שיפוץ, התקציב הוא אותו תקציב בסוף ואת הפערים אתה מכיר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל בסוף חייבים לתת להם איזשהו פתרון. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כי קולנועיות יהיו יותר ויותר, זה הופך לא למותרות, אלא למשהו שהוא יחסית נגיש בעלות שלו אז לכן חייבים לתת לזה פתרון וכמובן, בעיה אחרונה שהיא מאוד מאוד בלטה, זה כמובן, סוגיית המעליות שזה אירוע לכל בית כזה כשיש מעליות ישנות והן יוצאות מכלל שימוש אז הדיירים, גם כשמעלית נתקעת עם דייר כזה בגיל שמונים זה יכול להיגמר רע והיו גם חבלות לדיירים בגלל מעליות לא תקינות וכמובן, אם מעלית לא עובדת, או כמעט אף מעלית לא עובדת אז דיירים לא יכולים לרדת במדרגות, דיירים כבר בגיל שזה כבר לא עובד ולכן הייתה שם סוגייה של תיעדוף מעליות, במסגרת תקציבי שיפוצים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אז הם גם תועדפו וגם יותר מזה, עבודה שנעשתה בהעברות בין החברות, הם עשו תיאומים מוקדמים, זאת אומרת כדי להזמין חלקים, ככה שהחברה הנכנסת תוכל, השיפוץ יתחיל ממש עם כניסתם ולא להמתין כמה חודשים, עד שמגיעים חלקים וכאלה, מזמינים את החברות תפעול שלהם, כי גם הם החליפו אותם וקלטו רק את המעלית, כאילו טיפה לפני שהם נכנסו לפעילות כדי להכין בעצם את התוכניות שיפוץ שלהם. משה פה יכול להגיד איך זה עובד עכשיו. << אורח >> משה שלו: << אורח >> כן, אני חושב שעדיפות הראשונה, גם בהנחיות משרד השיכון, שקודם כל , אנחנו מטפלים במעליות, אנחנו עשינו הסכמים עם חברות טובות מאוד, עם שלוש חברות אפילו, עשינו הסכם ומיידית, זאת אומרת חברות שממש תוך, התחייבו, גם אם מעלית נתקעת לדוגמא, שתוך כמה שעות הם צריכים להגיע ולתקן ונכון להיום, לפחות, איך אומרים, טפו-טפו, אבל כמעט שאין לנו תקלות בדברים האלה, כי החברות שנכנסו בדקו את המעליות, שיפצו אותם, סידרו אותם ורוב הדברים כרגע עובדים כמו שצריך, אין לנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שחק זה גם אצלכם? << אורח >> מיטל בן עדי: << אורח >> גם אצלנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקי. << אורח >> משה שלו: << אורח >> זה דבר שקיבלנו הנחייה ממשרד השיכון ופעלנו מייד לסדר את זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עמיגור זה לא ההסכם הזה, זה הסכמים אחרים, אבל. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני יכול להגיד לך שאנחנו כבר בעיצומם של החלפות המעליות בכל הבתים שלנו, עד סוף 25, אנחנו נסיים את החלפת כל המעליות בבתים. דרך אגב, זה רק עניין של הספקה היום ,יש בעיות של אספקה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, יש היום תורים לאספקת מעליות. טוב, אנחנו נסכם את החלק של הדיון על בתי גיל הזהב. אנחנו כמו שצפיתי, לא הספקנו לגעת במקבצי דיור של משרד הקליטה, נעשה את זה בדיון המשך, כבר בכנס הבא, לאחר הפגרה. אני אגיד משהו כללי לפני שאני אגיע לסיכום פרטני, היות והמערכת הזאת של בתי גיל הזהב ומקבצי דיור הם למעשה שתי מערכות דיור ציבורי, אולי הכי גדולות, מבחינת העולים, אז אנחנו גם נצא לשטח בכמה הזדמנויות לסיורים, למקומות השונים ולראות את התנאים בפועל אז אנחנו עוד לא נפרדים מכם, אלא מגיע גם לשטח בהמשך, אני מאמין שבמסגרת כנס הקיץ, כשנסיים את הסדרה של הישיבות שהם יותר תאורטיות ותקציב ודברים כאלה. אז זה איזושהי התראה כוללת, היא נכונה גם למקבצי הדיור, גם לבתי גיל הזהב, ננסה כל פעם לעשות את זה מרוכז גאוגרפית - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שחשוב זה לבחור את השנה הנכונה, כי יש שעת צוהריים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מכירים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא לבוא בצוהריים, אף פעם, או בוקר או אחרי חמש בערב. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בהחלט. עכשיו, אוקי, לגבי הסיכומים, קודם כל, הדבר הראשון שהוא בעיניי הכי מטריד מכל מה שעלה פה בדיון זה כמובן הסימן שאלה הגדול על השלב השני במימוש ההסכם עם עמיגור והסוכנות, אני רוצה מפה לצאת בקריאה, אולי גם נוציא לו מכתב, לשר הבינוי והשיכון ולשר האוצר, כמובן, להחזיר את התיעדוף לנושא הזה ולפעול למימוש ההסכם במלואו ולא לוותר על 1,500 יחידות דיור לדיור ציבורי לקשישים, זה נראה לי הנושא הכי מרכזי שאני יצאתי מוטרד מהדיון כאן, זה נכון שזה ייקח עוד זמן עד שזה ייבנה, אבל אם לא נתחיל לקדם את ה-1,500 השניים עכשיו, גם לא ייבנו, הם לא ייבנו אז זה הנושא הראשון בעיניי והכי משמעותי. עכשיו מבחינת הנושאים השוטפים שעברו כאן, אני קודם כל רוצה לשבח את משרד הבינוי והשיכון ואת החברות, על העברת המקל, אמנם עמידר לא פה בדיון, אגב, מוזר שלא, הזמנו גם אותם, אגב, אני גם אדבר איתם נתנאל, אבל אני מציע שגם אתם תעירו להם. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הם לא מגיעים לאף ישיבה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> סך הכול הנושא הזה נוגע אליהם ישירות, כן, הם מחזיקים, אולי אחרי עמיגור, את הקבוצה השנייה בגודלה של כמות בתי גיל הזהב ומן הדין היה שיופיעו כאן ויהיו מיוצגים, לא מבין למה כבר פעם שנייה שהזמנו אותם והם לא נמצאים אז אשמח אם גם אתם תעירו, כמי שבסוף, מפעיל את החברה והם קבלן משנה שלכם, אבל לפחות בינתיים מה שעלה מתוך חברות שהיו מיוצגות ומכם, סך הכול, העברת המקל, עברה באופן מוצלח ואני חושב שגם אתם וגם החברות ראויים על זה בדברי תודה ושבח. נושאים שנשארו פתוחים, אנחנו נשמח לקבל עדכון על הסוגייה הספציפית שעמיגור העלו לגבי כ-30 יחידות דיור בחיפה וקריות, נראה לי מוזר שזה לא מאוכלס, כן, זה מקומות ששמענו עכשיו שרק במשרד הקליטה יש 3,000 ממתינים. << דובר >> קריאה: << דובר >> במשרד הקליטה יש שישה מקבצים בחיפה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני יודע, אני יודע, אבל עדיין, יש תור של 3,000 משפחות, אז לא הגיוני ש-30 יחידות לא מאוכלסות אז נשמח שתפתרו את זה וכמובן, לקבל על זה עדכון. לגבי הסוגייה של גובה התשלום לאלה שהתאלמנו, אני מציע שוב לשקול את האירוע הזה ולנסות להגיע לברירת המחדל שאנשים נשארים ביחידת דיור שלהם ומשלמים כמו שהם צריכים לשלם כבודדים ולא כזוגות, כי לאנשים האלה, הרי מה המשמעות כשהוא משלם כזוג שהוא בודד, זה אומר שהוא פחות מוציא על התרופות ועל אוכל, מהשלמת ההכנסה המינימלית שלו גם ככה, הוא צריך עכשיו, באופן יחסי, לתת יותר כסף לנושא הדיור וזאת לא הייתה כוונת המשורר בהענקה של דיור ציבורי וצריך פה להתבסס לדעתי, על המודל של הדירות בדיור ציבורי, ששם מורידים תשלום ולא מזיזים בנאדם אז הנושא הזה נשאר פתוח, נשמח לעדכון שהוצאתם מכתב לכלל הדיירים על הסיפור הזה של הזכות להחזר רטרואקטיבי, של מה שנגבה ממי שהפסיק לקבל פנסיה מרוסיה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר באמצעות לא אישי, אפשר באמצעות המקבץ עצמו, או שמוציאים מכתב לכל בנאדם? << אורח >> לאוניד סמוליאר: << אורח >> בכל בית יש לו, איפה שאין בית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש לוח מודעות, אבל צריך לשים מודעה גדולה ברוסית ואם יחזיקו אותה מספיק זמן, כולם יקראו, כן, בהחלט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, שתהיה שם כמה שבועות. << אורח >> ארז שני: << אורח >> דרך אגב, חבר הכנסת, שתדע, לפחות אצלנו, מה שאני הייתי חשוף, איך שהופסקו הפנסיות, היה לנו המון פניות של דיירים ומיד ביקשנו שיראו את זה שהם לא קיבלו והפסקנו עם זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא אצל כולם זה היה ככה, לצערי. << אורח >> ארז שני: << אורח >> כי הם יודעים, האוכלוסייה הזאת יודעת לדרוש. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לצערי, הרבה דברים שקורים בעמיגור, לא קורים בחברות אחרות, אתה מכיר את דעתי על רמת השירות אצלכם, לצערי, זה לא קרה אצל כולם, אז לכן זה בהחלט נושא. עכשיו, וקולנועיות גם נשמח לקבל מעודכן של ההתקדמות באירוע הזה, כי בסוף הוא יפגוש אותנו. אגב, רק ספציפית, מה קרה באותו בית, ספציפי, בבאר שבע, ששם כולם מרגע האכלוס שלמו כזוגות, גם כשהם בודדים, אתה זוכר? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה היה בית גיל הזהב אחד כזה שנמצא, שמרגע אכלוס, אנשים אמרו, גם לבודדים, בגלל שאתם נכנסים לדירות של חדר וחצי, כי אלה היו הדירות אז אתם משלמים כזוג. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא יודע, זה אני צריך לבדוק, נראה מה קרה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כי זה היה בית אחד כזה. << אורח >> משה שלו: << אורח >> לא, הם משלמים לפי בנאדם, לא לפי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז תתפלא. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> בסדר, אני אבדוק את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אמרתי, שהרבה פעמים החברה קובעת את הדברים משלה, ולכן אם יש תלונות כאלה זה לא צריך להיות, אם מציעים לבנאדם להיכנס לחדר. << אורח >> משה שלו: << אורח >> אם הוא גר בדירה וחצי, האם הוא משלם עבור שניים, או? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, שלא יגידו לו, אדוני, אתה רוצה להיכנס, אבל יש לי רק דירה חדר וחצי, תשלם פי שתיים, כמו זוג ואז בנאדם אומר, רגע, אולי שווה לי לשלם ואז הוא בעצם מתפשר, הוא לא צריך להתפשר, זה מלכתחילה צריך להיות דבר כזה, אם הוא יחיד אז יחיד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> טוב, בסדר גמור. תודה רבה לכם ועוד נתראה בביקורים בשטח. תודה רבה, חג שמח. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:25. << סיום >>